ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.16 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 171292 3078562 3078531 2026-08-22T17:42:48Z Yack67 27395 /* נוסח עדות המזרח */ 3078562 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח עדות המזרח== <קטע התחלה=עדות מזרח/> {| |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן}} קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן}} קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקֵדָא{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן}} קְיָמֵהּ דְּיַעֲקב שְׁלֵמָא{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן}} קְיָמֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיָּא{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן}} קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן}} זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן}} קְיָמֵהּ דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן}} קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן}} צְלוֹתֵהּ דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|אֲ}}רֵם יְמִינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|בְּ}}כִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ, רַחֵם עֲלַן{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|גַּ}}לֵּי גְבֻרְתָּךְ וּפְרֹק לַן{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|דִּ}}ינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|דִּ}}ינָא דְחַיֵּי טָבֵי גְּזֹר עֲלַן{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|הַ}}דְרָךְ שַׁוִּי עֲלַן{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|וְ}}לָא תִתְפְּרַע כְּעוֹבָדָנָא בִּישִׁין מִנַּן{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|זִ}}יוָךְ אַשְׁרֵי עֲלַן{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | [{{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|זַ}}כְוָן חַפֶּשׂ לָן{{רווח|3}}||שמאל|{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר]}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|חֲ}}שֹׁב עֲלַן טַבְוָן{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|טַ}}בְוָן סַגִּיאָן אַיְתֵי עֲלַן{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|יִ}}תְגַּלְגְּלוּן רַחֲמָךְ עֲלַן{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |} {{בעשרת ימי תשובה}} {| |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דִישָׁרֵי וּתְמִימֵי{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנָסָתָא טַבְתָּא וּמְזוֹנֵי טָבֵי{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |} {{בעשרת ימי תשובה סוף}} {| |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|כְּ}}בשׁ חֶמְתָּא וְרֻגְזָא מִנַּן{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|לָ}}א תַעְבֵּד גְּמִירָא לַן{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|מְ}}חֹל וּשְׁבֹק לְחוֹבִין וְלַעֲוָיַן{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|נְ}}הוֹר טוּבָךְ אַנְהַר עֲלַן{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|סָ}}עֵד וְסָמֵךְ הֱוֵי לַן{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|עֲ}}בֵד עִמָּנָא אָתָא לְטָב{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|פְּ}}תַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתִין{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|צְ}}לוֹתָנָא קַבֵּל בְּרַעֲוָא{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|קַ}}בֵּל צְלוֹתִין וּבָעוּתִין בְּעִדָּן עָקְתִין{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|רַ}}חֵם עַל נִשְׁמָתִין{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|שַׁ}}תָּא טָבְתָא אַיְתֵי עֲלַן{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|תּ}}וּב מֵרֻגְזָךְ{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קַמָּךְ{{רווח|3}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |}<קטע סוף=עדות מזרח/> ==נוסח עדות אשכנז== <קטע התחלה=אשכנז/> {| |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly> {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן}} קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא ||{{רווח|1}}|| <includeonly>{{הור|קהל:}}</includeonly> {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly> {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן}} קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקֵדָא || || <includeonly>{{הור|קהל:}}</includeonly> {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly> {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן}} קְיָמֵהּ דְּיַעֲקֹב שְׁלֵמָא || || <includeonly>{{הור|קהל:}}</includeonly> {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly> {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן}} זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא || || <includeonly>{{הור|קהל:}}</includeonly> {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly> {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן}} קְיָמֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיָּא || || <includeonly>{{הור|קהל:}}</includeonly> {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly> {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן}} קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כַּהֲנָא || || <includeonly>{{הור|קהל:}}</includeonly> {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly> {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן}} קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה || || <includeonly>{{הור|קהל:}}</includeonly> {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly> {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן}} קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא || || <includeonly>{{הור|קהל:}}</includeonly> {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly> {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן}} צְלוֹתֵהּ דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא || || <includeonly>{{הור|קהל:}}</includeonly> {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |<includeonly>{{הור|חו"ק:}}</includeonly> {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} תּוּב מֵרוּגְזָךְ וְלֹא נֶהֱדַּר רֵיקָם מִן קֳדָמָךְ || || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |}<קטע סוף=אשכנז/> ==נוסח איטליה== {| |- |{{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָנָא}} קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם אֲבוּנָא{{רווח|4}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |{{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָנָא}} קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא{{רווח|4}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |{{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָנָא}} קְיָמֵהּ דְּיַעֲקֹב בֻּכְרָא{{רווח|4}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |{{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָנָא}} קְיָמֵהּ דְּמֹשֶׁה נְבִיָּא{{רווח|4}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |{{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָנָא}} קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כַּהֲנָא{{רווח|4}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |{{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָנָא}} קְיָמֵהּ דְּפִנְחָס קַנָּאָה{{רווח|4}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |{{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} אִתְרַצֵּי לַן{{רווח|4}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |{{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} אִתְרַצֵּי לְיַמִּינָךְ{{רווח|4}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |{{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} רַחֵם עַל נִשְׁמָתִין{{רווח|4}}||{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |}<noinclude> [[קטגוריה:שירים מהסליחות]] [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] </noinclude> 1n2v5gzd4e0cfbzpbhhumcter41807g 0 328082 3078609 3038675 2026-08-22T21:33:01Z Yack67 27395 3078609 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude><includeonly>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ </includeonly>{{הור|סימן: {{מודגש|אתב״ש}}}} {{סי|אַ}}ל תַּֽעַשׂ עִמָּֽנוּ כָּלָה / {{סי|תֹּ}}אחֵז יָדְךָ בַּמִּשְׁפָּט{{ש}} {{סי|בְּ}}בֹא תוֹכֵחָה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=לְנֶגְדֶּֽךָ|מזרח=נֶגְדֶּֽךָ}} / {{סי|שְׁ}}מֵֽנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תִּמָּח{{ש}} {{סי|גִּ}}שְׁתְּךָ לַחֲקֹר מוּסָר / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְקַדְּמוּ רׇגְזֶֽךָ{{ש}} {{סי|דַּ}}לּוּת מַעֲשִׂים בְּשׁוּרֶֽךָ / {{סי|קָ}}רֵב צֶֽדֶק מֵאֵלֶֽיךָ{{ש}} {{סי|ה}}וֹרֵֽינוּ בְּזַעֲקֵֽנוּ לָךְ / {{סי|צַ}}ו יְשׁוּעָתֵֽנוּ בְּמַפְגִּֽיעַ{{ש}} {{סי|וְ}}תָשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלֵי תָם / {{סי|פְּ}}תָחָיו רְאֵה כִּי שָׁמֵֽמוּ{{ש}} {{סי|זְ}}כֹר נָאַֽמְתָּ / {{סי|עֵ}}דוּת לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ{{ש}} {{סי|ח}}וֹתָם תְּעוּדָה תַּתִּיר / {{סי|ס}}וֹדְךָ שִׂים בְּלִמּוּדֶֽךָ{{ש}} {{סי|טַ}}בּוּר אֲגַּן הַסַּֽהַר / {{סי|נָ}}א אַל יֶחֱסַר הַמָּֽזֶג{{ש}} {{סי|יָ}}הּ דַּע אֵת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=יִשְׂרָאֵל}} אֲשֶׁר יְדָעֽוּךָ / {{סי|מַ}}גֵּר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=עַם|מזרח=אֶת הַגּוֹיִם}} אֲשֶׁר לֹא יְדָעֽוּךָ{{ש}} {{סי|כִּ}}י תָשִׁיב לְבִצָּרוֹן / {{סי|לְ}}כוּדִים, אֲסִירֵי הַתִּקְוָה. <noinclude> {{סוף}} ==לקריאה נוספת== {{מיזמים|ויקיפדיה=אל תעש עמנו כלה}} ==הערות== [[קטגוריה:שירים מהסליחות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פיוטי סליחות]] [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:יום כיפור קטן]] <noinclude/> 4xfkpeycnqn35td5hxu5tebndoiggnu 0 363134 3078563 3078548 2026-08-22T17:54:55Z Yack67 27395 /* במה מדליקין */ 3078563 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== <קטע התחלה=מערבי/><noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חוה"מ, יש מתחילים כאן כבשבת רגילה, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים מ{{צ|[[#מזמורי שבת|מזמור שיר ליום השבת]]}}.}}</noinclude> ===מזמורים=== {{ממס1|תהלים צה}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃ {{ממס1|תהלים צו}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃ {{ממס1|תהלים צז}} יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃ {{ממס1|תהלים צח}} מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ {{ממס1|תהלים צט}} יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ ====מזמור לדוד==== <noinclude>{{הור|יש מקומות שמתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude> {{ממס1|תהלים כט}} מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃<קטע סוף=מערבי/> ===אנא בכח=== {{הור|יש מקומות שאין אומרים תפילה זו, {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי=|וכן מנהג אשכנז המערבי.}}}}{{ש}} {{:אנא בכח}} <קטע התחלה=מערבי/> ===לכה דודי=== <noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חול המועד, יש שאומרים את הפיוט כרגיל, ויש שאומרים ממנו רק את שני הבתים הראשונים ושני הבתים האחרונים. ויש שמדלגים רק על {{צ|התנערי}}. וברוב מקומות אין אומרים אותו כלל כנ"ל.}}</noinclude> {{:לכה דודי|נוסח=אשכנז}} ===מזמורי שבת=== <קטע התחלה=מזמורי שבת/><noinclude>{{הור|ברוב מקומות מתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude>{{ממס1|תהלים צב}} מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃ {{ממס1|תהלים צג}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃ ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}<קטע סוף=מזמורי שבת/><קטע סוף=מערבי/> <קטע התחלה=במה מדליקין מערבי1/> ==במה מדליקין== <noinclude>{{הור|יש מקומות שאומרים {{צ|במה מדליקין}} אחר תפילת ערבית, וכן מנהג אשכנז המערבי.}}{{ש}} {{הור2|אין אומרים {{צ|במה מדליקין}} כשערב שבת היה יום טוב, ולא בליל יום כפור. ויש שאין אומרים אותו גם בליל יו"ט ובליל שבת חול המועד משום לא פלוג, וכן מנהג אשכנז המזרחי. ובשבת חנוכה המנהג הפשוט לאמרו.}} </noinclude>{{ממס1|משנה שבת ג}} {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ וְלֹא בְחֹסֶן וְלֹא בְכָלָךְ וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְלֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְאַלְיָה וְלֹא בְחֵלֶב. נָחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. {{ק|'''ב'''}} אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶׁמֶן דָּגִים בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבָד. {{ק|'''ג'''}} כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִשְׁתָן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, טְמֵאָה וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְהוֹרָה וּמַדְלִיקִין בָּהּ. {{ק|'''ד'''}} לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס, ורַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁל שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. {{ק|'''ה'''}} הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה אוֹ בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם. {{ק|'''ו'''}} עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. {{ק|'''ז'''}} שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּם עֵרַבְתֶּם הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וּמְעָרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.<קטע סוף=במה מדליקין מערבי1/> {{הור|ברייתא זו מוסיפים למנהג אשכנז המזרחי:}}{{ש}} {{ממס1|שבת יב א}} תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:{{הערה|נוסח הגמרא: תַּנְיָא, '''חֲנַנְיָא אוֹמֵר'''}} חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.<קטע התחלה=במה מדליקין מערבי2/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|אמר רבי אלעזר}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי2/> ===קדיש דרבנן=== {{הור|למנהג אשכנז המערבי אין אומרים בקדיש זה {{צ|על ישראל ועל רבנן}}.}}{{ש}} {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] </noinclude> psbv4jqy1dkh827ceezc9mns1gom7r0 0 366275 3078647 3077470 2026-08-23T09:15:15Z Nahum 68 /* סעיף מב */ 3078647 wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|ט"ז|אורח חיים|לא|לב|לג}} {{תוכן עניינים שטוח}} ===סעיף א=== <קטע התחלה=א/>{{משע|טז|א|יכתוב של יד קודם}} — הטעם מדכתיב "והיו", שיהיו נכתבין כסדרן, ראוי הוא דלכתחילה יכתוב של יד קודם לשל ראש:<קטע סוף=א/> ===סעיף ב=== <קטע התחלה=ב/>{{משע|טז|ב|כולם בקלף אחד}} — מדכתיב "והיו לאות על ידיך"{{הערה|צ"ל והיה לאות על ידך.}}, דמשמע אות אחת, כלומר בית אחד:<קטע סוף=ב/> ===סעיף ד=== <קטע התחלה=ד/>{{משע|טז|ג|כתיבה תמה}} — פירוש, שיהיה כל אות מוקף גויל, כן כתב הטור. וכתב {{קיצור|מו"ח|מורי חמי}} ז"ל: ולעניין הלכה נראה דבתפילין פסול בנגיעת אות לאות אפילו בשאר תיבות, בין מלמעלה בין מלמטה, ואין לו תיקון, אבל בספר תורה יש לו תיקון לגוררו כו'. ופשוט שאיזה תלמיד טועה כתבו, כי בהדיא איתא לקמן סימן זה [[שולחן ערוך אורח חיים לב כה|סעיף כ"ה]] דעל ידי זה לא מקרי שלא כסדרן ומותר לגרור בדבוק, וכן כתב הוא עצמו לקמן, על כן אין להשגיח בזה דבוודאי לא יצא מפיו:<קטע סוף=ד/> ===סעיף ח=== <קטע התחלה=ח/>{{משע|טז|ד|או לשם ס"ת}} — כי קדושת ס"ת חמורה מתפילין, כדמצינו לענין תשמיש המטה שבס"ת צריך שיוציאנו מאותו חדר דווקא, {{קיצור|כמש"ל|כמו שכתוב לקמן}} [[שולחן ערוך אורח חיים רמ ז|סימן ר"מ סעיף ז]], אבל מזוזה אינה חמורה כתפילין; ואם כן, כי עיבדו לשם מזוזה לא עיבדו לשם תפילין:<קטע סוף=ח/> ===סעיף ט=== <קטע התחלה=ט/>{{משע|טז|ה|וסייעו קצת בעיבודה}} כו' — [[שולחן ערוך יורה דעה רעא|ביורה דעה סימן רע"א]] הוכחנו דאפילו במסייע בסוף העיבוד מהני. אבל זה פשוט דלא מהני מה שישראל מסייע להשחיר העורות לתפילין, שזה אינו ממלאכת העיבוד:<קטע סוף=ט/> ===סעיף יא=== <קטע התחלה=יא/>{{משע|טז|ו|יתבאר בטור יורה דעה}} כו' — בשולחן ערוך שם לא נזכר מזה כלום, אבל בטור נזכר בשם רב נטרונאי, וסיים שם בלשון זה: אבל אם יש להם יכולת להחזיר הדק לידי מיתוח ולהעביר עליהם סיד לשמה הרי יצאתם ידי עיבוד לשמה, עכ"ל; מזה נשמע דיכולין לחזור ולתקנו:<קטע סוף=יא/> ===סעיף יג=== <קטע התחלה=יג/>{{משע|טז|ז|חלוקה לשתים}} — לכאורה משמע דאם יש נקב בתוך גג האות או ירך שלו, אע"פ שנראה חלל הנקב, מכל מקום כשר, כיון דהנקב באמצע ודיו מקיפו, דאז אינו חלוק לשתים. אבל באמת אינו כן, שהרי כתב ב"י בשם הריא"ס פירוש נקב קטן כחודה של מחט, עד שאם מעביר עליו הקולמס בדיו נסתם, שאין האות נחלק לשתים, אינו נקרא נקב וכותבין על גביו וכו' עכ"ל. הרי שקורא נחלק האות לשתים עד שלא נכתב עדיין. ותו דבעי דווקא נסתם. אלא על כרחך דאף שהדיו מקיפו, מכל מקום מקרי חלוק לשתים שם אותו מקום הנקב, אלא בעי שיהיה שם נקב קטן כל כך שהדיו סותמו ואינו נראה כלל נגד השמש, והיינו בשעת כתיבה. אבל אם אחר שנכתב ניקב בתוך האות – כשר, כמו שכתב הטור ושולחן ערוך בסמוך לעניין ניקב תוכו:<קטע סוף=יג/> ===סעיף טו=== <קטע התחלה=טו/>{{משע|טז|ח|אפי' ניקב כל תוכו}} כו' — בפרק הקומץ: ניקב תוכו של ה"א – כשר, יריכו – פסול. פירש רש"י: תוכו – רגל פנימי, יריכו – רגל ימיני. לישנא אחרינא: תוכו – גויל החלק שבתוכו, עד כאן. והרי לכל אחד מהלשונות קולא וחומרא, דללשון ראשון יש קולא ברגל פנימי של ה"א, שאפילו נשתייר כל שהוא, כשר; ויש חומרא, דלא מיירי מן הגויל שבתוכו כלל, ממילא סמכינן אירושלמי שמביא הטור שגם מבפנים צריך להיות מוקף גויל. וללשון השני יש חומרא ברגל הפנימי, דהיינו שהוא שוה לרגל ימיני ופסול אם לא נשתייר כמלא אות קטנה; ויש קולא, דתלמוד שלנו סותר הירושלמי וסבירא ליה מבפנים אין צריך להיות מוקף גויל. והרא"ש הסכים לפירוש קמא כמו שכתוב כאן בשולחן ערוך, ושאר פוסקים שמביא רמ"א סבירא להו כפירוש בתרא. ממילא לפסק רמ"א לא משגחינן בירושלמי דמצריך היקף גויל מבפנים. ואפשר דדעת רמ"א לפסוק כחומרא של שני הפירושים שזכרנו, וכן נכון, אלא דהטור מסיים: הלכך אם ניקב כל תוכו פסול, משמע דווקא כל תוכו ולא קצת ממנו. והטעם, נראה דכל הגויל שבתוך האות הוי כחלק אחד, ועל כן אע"פ שנפסק הגויל בתוך האות מצד אחד, מגין עליו מה שנשאר מצד השני. ודומה אם נפסק חלק מצד אחד בחוץ והנשאר קיים באותה צד גופה, דלא מצינו בזה פסול:<קטע סוף=טו/> ===סעיף טז=== <קטע התחלה=טז/>{{משע|טז|ט|או שנפסק רגל {{קיצור|הא'|הט"ז הבין קיצור זה כמתייחס לאות אל"ף. וראו בשאר נושאי הכלים.}}}} – דבר זה אי אפשר להולמו, ואציע לפניך שיטת התלמוד והפוסקים וזה לשונם: אגרא איפסק ליה כרעא דה"א דהעם בנוקבא [פירוש, שבא נקב בה"א של "העם" {{ממ|שמות|יג|ג}} בתפילין שלו]. אמר ר' אבא: אם נשתייר כמלא אות קטנה כשר, ואם לאו פסול. רמי איפסק ליה כרעא דוי"ו ד"ויהרג" {{ממ|שמות|יג|טו}}. אמר ר' זירא: זיל אייתי תינוק דלא חכים ולא טפש; אי קרי ליה "ויהרג" כשר, ואם לאו פסול. ופירש המרדכי, דבנפסק כרעא דוי"ו ד"ויהרג" אין מועיל מה שנשאר כמלא אות קטנה, דאדרבה אי הוי נשאר כשיעור יו"ד הוה פסול בוודאי, דהא בוודאי וי"ו בעינן, וכן בכל אותיות הפשוטות כגון זייני"ן נוני"ן פשוטין. אבל בההיא דאיפסקא רגל הה"א, דכשר אי נשתייר כשיעור יו"ד. וכתב מהרי"ק שורש ס"ט בדין אלפי"ן שאין היו"ד שלהן נוגעת על עצמה, וכן נקודת הפי"א שאין נוגעת לגגה, שהוא פסול, וזה לשונו: ופשיטא שאין להכשירו על ידי קריאת התינוק, שלא נאמרו דברים הללו אלא היכא שנפסק האות ובציר לה משיעורא, כגון וי"ו קטיעא שאנו מסופקים אם הגיע לאורך וי"ו או אם כשיעור יו"ד. ולכך תועיל קריאת התינוק, דגילוי מלתא בעלמא הוא דאורך וי"ו יש לה מדלא קראה יו"ד. אבל היכא דפשיטא שאין האות נשאר בצורתה, מה תועיל בראיית התינוק ועינינו רואות שאין האות בצורתה? עכ"ל. וכך כתב ריב"ש סימן ק"ך, דלא מהני קריאת התינוק אלא היכא שהפסול היא משום שזה האות נדמה לאות אחר, אבל היכי שהפסול משום שנפסק צורתו לא מהני, וזה לשונו: וכן אין להכשיר האל"ף שאין רגל השמאלי נוגע לקו האמצעי בשביל שהתינוק יקראנה אל"ף, שהרי מפני הפירוד לא יטעה לומר שהיא אות אחרת דהיינו עי"ן הפוכה כו', עכ"ל. ואם כן צריך עיון במה שכתב רמ"א דכשרגל {{קיצור|הא'|האל"ף}} נפסק מהני קריאת התינוק נגד הפוסקים. ואין לדחוק ולומר דלעניין שנכתב כבר בהכשר ואחר כך נפסק מהני קריאת תינוק בכל מילי, זה אינו מצד הטעם שזכרתי בשם הפוסקים, ועוד דהא מהרי"ק איירי שנכתב מעיקרא בפיסול ואפילו הכי לא מחלק בין דין שלו לנפסק כרעא דוי"ו שבתלמוד דמיירי בנפסק אחר כך, אלא ודאי דאין חילוק בזה. וכן משמע גם כן מסעיף כ"ה לקמן, שכתב השולחן ערוך: באם אין רגל הא' נוגעת יכול לתקן ואין בזה משום שלא כסדרן, משמע הא בלא תיקון ודאי פסול, וסברא זו כתב מהרי"ק שם. גם בלבוש לא זכר הך "או שנפסק רגל הא׳" שזכר רמ"א. גם אין להגיה "ה״א" בדברי רמ"א במקום "הא׳", דעל אות ה"א אמר אם נפסק רגל שלה דגם באות ה"א אין מועיל תינוק כדכתב בהדיא המרדכי הביאו בית יוסף, דשם הוי השיעור כשיעור אות קטנה דווקא, על כן נראה דט"ס יש כאן, והך "או שנפסק רגל הא׳" שזכר רמ"א מקומו הוא אחר כך, וכן צריך להיות: "מיהו אם אנו רואין שלא נשאר צורת האות כתיקונו או נפסק רגל הא' פסול" כו', כן נראה לי בלי ספק ורוח אחרת: {{משע|טז|י|אם תינוק}} כו' — נראה לי דהך "נפסק" מיירי שנפסק קצת מאורך האות ולמטה לגמרי ולא נשאר ממנו רק החלק שקודם ההפסק, אז תלוי בקריאת התינוק אם ספק לנו אם נשאר כשיעור של האות ההוא, אבל אם נשתייר גם למטה מן ההפסק דהיינו שנעשה הפסק ברחבו של רגל האות ואחר ההפסק נשאר עוד למטה חלק מן הרגל – בזה לא מועיל תינוק, דהתינוק יצרף גם מה שלמטה ממנו לחלק העליון, ובאמת אין לו צירוף, וזה דומה לנפסק רגל האל"ף שזכרתי בשם ריב"ש שאין מועיל תינוק. ובזה נראה לי שצריך לכסות את חלק הנשאר אחר ההפסק, ולא יהיה בפני התינוק בר מהך מה שלמעלה ממנו. ואין זה דומה למה שכתב השולחן ערוך כאן דאין צריך לכסות שאר האותיות, דבזה ודאי מודה דצריך לכסות, כן נראה לי נכון וברור: '''וראיתי''' למו"ח ז"ל שכתב: לא מכשרינן על ידי תינוק אלא אם כן שנכתב מתחילה כהלכתו האות ואחר כך נפסל, אבל אם נכתב מתחילה כך לא מהני תינוק אף על גב דליכא נקב, עכ"ל. תמוהים דבריו, דוודאי אין חילוק בזה, דאם אירע שכתב הסופר איזה אות פשוט ונסתפק לו אם הוא ארוך כשיעור שראוי להיות ואי אפשר לו להגיה, דהוי שלא כסדרן, ודאי מראה האות לתינוק. וראיה מדברי מהרי"ק וריב"ש שהבאתי לעיל בנפסק היו"ד מן האל"ף, ומיירי בעשה הסופר כן מתחילה כמבואר בדבריהם שם, ואפילו הכי פלפלו שם אם שייך בו מראה לתינוק מטעמים אחרים, אלא ודאי שאין בזה חילוק. ומה שכתבו הפוסקים בזה: "אם נפסק", נמשכו אחר לשון התלמוד, ושם מעשה שהיה כך היה: {{משע|טז|יא|ולא חכים}} — בגמרא נקט האי תיקון על מה שנפסק ו"ו ד"ויהרג ה׳", ופירש רש"י דאי חכים – מבין דמגדף הוא לומר "ייהרג" כלפי מעלה אומר "ויהרוג", עכ"ל. משמע הא דבעינן שלא יהא חכים היינו חכים כל כך שמבין העניין ומתוך זה הוא אומר האות הנפסק ויהיה מתפרש שפיר, אבל לא חכים בהכרת אותיות היטב ואינו מבין מה שכתב לפניו, דזה ודאי כשר: {{משע|טז|יב|ולא טיפש}} — שאינו יודע לקרות: {{משע|טז|יג|ואין צריך לכסות}} כו' — פירוש, דאף על פי שאינו מבין העניין, מכל מקום הוה אמינא מתוך שהוא מורגל בקריאת התיבות הוא יאמר מסברא מה שיהיה נראה לו ששייך לאותו תיבה, קמ"ל דלא חיישינן להכי. ועיין מה שכתבנו לעיל בסמוך שפעמים צריך דווקא לכסות: {{משע|טז|יד|הא דמכשרינן}} כו' — בבית יוסף הוכיח זה, דהוקשה לו אמה דמכשרינן בנפסק שום אות על ידי נקב, והא אמרינן בהקומץ: כל אות שאין גויל מוקף לה מד' רוחותיה פסול? ותירץ, דלא אמרינן כן אלא היכא שנדבקה האות בחבירתה, אבל היכא דאיפסק בנקב – לא, והכי דייק לשון רש"י כו'. ועוד יש לומר, הא דמכשרינן בנפסק על ידי נקב, היינו דווקא בנפסק אחר שנכתבה, וכמו שכתב כאן בשולחן ערוך. והנה מדברי הטור משמע דלא סבירא ליה כהתירוץ השני, דהא כתב: "ובירושלמי משמע שצריך גם מבפנים מוקף גויל, הילכך אם ניקב כל תוכו – פסול", ולתירוץ השני אמאי פסול בנקב? הא אפילו ניקב מבחוץ כשר כיון שנכתב תחילה בכשרות; אלא על כרחך דסבירא ליה כתירוץ הראשון. אלא דצריך עיון, הא דברי השולחן ערוך סתרי אהדדי, דבסעיף ט"ו כתב דלירושלמי פסול ניקב כל תוכו כדברי הטור, ולפי דבריו כאן כשר בזה אפילו בחוץ, וצריך עיון מה דעתו של השולחן ערוך בזה. ותימה על רמ"א שלא כתב בזה כלום:<קטע סוף=טז/> ===סעיף יז=== <קטע התחלה=יז/>{{משע|טז|טו|חק תוכות}} — פירוש, שחוקק התוך של המחק וממילא נשאר מה שאינו מוחק בצורת אות. ודבר פשוט שאפילו אם הטיפת דיו לח עדיין פסול, כיון שעל כל פנים נפסל צורת האות קודם התיקון: {{משע|טז|טז|דלי"ת במקום רי"ש כו', אין תקנה למחוק}} כו' — פירוש, על ידי המחק של התג אין תקנה, אבל אם רוצה להוסיף עליו דיו ולעשותו עגול ודאי שפיר דמי. וכן בעשה רי"ש במקום דל"ת יש תקנה להוסיף דיו ולעשותו מרובעת, דדווקא חקיקה פוסלת; וכל שיש תקנה, היינו קודם שכתב אות שאחריו, אבל לא אחר כך, דאז הוי שלא כסדרן ופוסל בתפילין:<קטע סוף=יז/> ===סעיף יח=== <קטע התחלה=יח/>{{משע|טז|יז|כצורת נו"ן כפופה}} — פירוש, כי כתיבת המ"ם פתוחה היא בב' כתיבות, דהיינו, מתחילה כותבין כמו נו"ן כפופה, ואח"כ תולין מצידה כמו וי"ו. ואם כן, כל שנעשה הפסול בו, דהיינו הוי"ו, צריך לגוררו כולו, אבל הנו"ן שנכתבה בהכשר אין צריך לגוררה. ולאפוקי ברי"ש שעשאה כמין דלי"ת דבפעם אחת נכתב הכל בפסול, צריך לגרור כולו. ולפי זה, הוא הדין בכל אות שנכתב בב' כתיבות, כמו גימ"ל וכיוצא בו, ונעשה פסול בכתיבה {{ב|הא'|כנראה פירושו "האחרת", והיינו החלק השני בכתיבת האות}}, אין צריך לגרור, {{ב|רק|אלא רק}} אותה: {{משע|טז|יח|בין אחר שנגמרה}} וכו' — מכל מקום אם נמצא כן בספר תורה אין להוציא אחרת, דכתב בית יוסף בשם הרשב"א: אפילו אינו גוררה, כל שהוא יכול לגרור – כשר, וכדר' זירא דאמר: כל הראוי לבילה כו'. וכתב {{קיצור|מו"ח|מורי חמי}} ז"ל: אפילו אם נמצא כן בשבת שאי אפשר לגוררו, מכל מקום אין צריך להוציא אחרת, כיון שמעיקר דין ספר תורה יש תקנה, רק דאיסור שבת רביע עליה:<קטע סוף=יח/> ===סעיף כ=== <קטע התחלה=כ/>{{משע|טז|יט|צריך לדקדק בחסירות}} כו' — בלבוש האריך כאן במה שלא יפה עושים הסופרים שמניחים לנערים לכתוב תפילין כדי שירגילו בכתב, והפליג מאד בעונשן. גם הלעיג על אותן שאומרים לסופר: כתוב תפילין לשמי, שהוא טעות גדול:<קטע סוף=כ/> ===סעיף כג=== <קטע התחלה=כג/>{{משע|טז|כ|היו כתובין שלא כסדרן}} — דכל אלו שהפסול צריך תיקון בגרירה, לא מועיל תיקון, דהוי חק תוכות, דהא צריך לגרור כל הרגל שנכתב בפסול; ועל כן אף על פי שמתקנה אחר כך, הוי שלא כסדרן. אבל ביודי"ן שאין נוגעין בגוף האותיות מצי לתקן להדביקם, ולא הוי משום שלא כסדרן. ולגבי ח' שכתב ב' זייני"ן דאין שם צורת ח' לגמרי, על כן לא מהני אחר כך תיקון. ולפי זה, אם כתב גם החטוטרא שעל שני הזייני"ן, רק שלא נדבק יחד, שפיר ודאי מועיל גם כן התיקון אחר כך. ומה שכתב המחבר אחר כך בשם יש מי שאומר אין כאן מחלוקת, רק חידוש דין. ועיין מה שנכתוב עוד מדין יודי"ן שאין נוגעין [[ט"ז על אורח חיים לו|בסימן ל"ו]]: {{משע|טז|כא|נראה כשתי תיבות}} כו' — כתב בית יוסף בשם הר"י אסכנדרוני, דלפעמים תיקון מהני ליתיר אות, כגון לאבותיך מלא בוי"ו, שאחר שיגרור הוי"ו ימשך הב' שלפניו באופן שיהיה ממולא החלק של מקום הגרר. ובצ' נסתפק, כגון הוציאך שכתבו ביו"ד, ואם ימחק היו"ד יוכל אחר כך להמשיך חלק התחתון ולא העליון, אי מהני או לא, עד כאן. וספק זה איתא בנו"ן כפופה שנמשך חלק התחתון הרבה יותר מן שיעור הראוי למלאות השיטה, אי כשר אי לא:<קטע סוף=כג/> ===סעיף כח=== <קטע התחלה=כח/>{{משע|טז|כב|יש ליזהר שלא יכנס}} — בבית יוסף בשם רמב"ן כתב לשון 'פסולה', משמע אפילו בדיעבד, ואיני יודע למה כתב כאן לשון לכתחילה:<קטע סוף=כח/> ===סעיף לב=== <קטע התחלה=לב/>{{משע|טז|כג|כדי גגה של למ"ד}} — זהו שיעור 'מלא אטבא דספרי' שאמרו בפרק הקומץ, והיינו כחצי צפורן כמו שכתב בית יוסף, ולא כדעת הטור שסבירא ליה שיש חילוק בין הרא"ש לסמ"ק בזה. ובבית יוסף הביא עוד בשם ארחות חיים בשם הרר"י שצריך להיות שיעור חצי צפורן למעלה מראשה של למ"ד, וכן למטה מן הצד"י. ואיני יודע למה לא חש לה הבית יוסף לכל הפחות לכתחילה, והיה לו להביאם בשולחן ערוך: {{משע|טז|כד|כמלא אות}} — [[שולחן ערוך יורה דעה רעד ד|ביורה דעה סימן רע"ד סעיף ד]] הוכחתי בסיעתא דשמיא דהיינו לכתחילה, אבל בדיעבד אינו פסול אלא אם נראית כאחד על פי תינוק דלא חכים כו', עיין שם:<קטע סוף=לב/> ===סעיף לו=== <קטע התחלה=לו/>{{משע|טז|כה|חוץ מפרשה אחרונה}} וכו' — פירוש, שבתורה היא סתומה, על כן יש לסתום אותה גם בתפילין, אף על פי שמה שהיא סתומה בתורה הוא מטעם שיש לה שייכות עם מה שכתוב לפניה מה שאין כן בתפילין, מכל מקום יכתוב כמו שהוא בתורה וכבית יוסף בשם רמב"ם, שאם עשה הסתומה פתוחה או להיפך פסולין, וג' פרשיות הראשונות שבתפילין כולן פתוחות ופרשה אחרונה סתומה. והקשה על זה, דהא אמרינן בהקומץ דף ל"ב בפרשה דמזוזות עבדינן סתומות ואי עבדינהו פתוחות כשר, מטעם דהא בתורה אינם סמוכות, ואם כן הכא בתפילין, בשלמא פרשיות קדש והיה כי יביאך שהם נכתבים כסדר שכתובות בתורה, על כרחך צריכין כאן להיות גם כן פתוחות, אלא שמע והיה אם שמוע דאינם סמוכות בתורה, מאי טעמא יופסל אם עשאה לפרשת והיה אם שמוע פתוחה? ותירץ ב"י, כיון דבקצת פרשיות של תפילין אם שינה פסול לא מפלגינין בינייהו. והוא דחוק, דמנליה לרמב"ם זה. <b>ורש"ל </b> בתשובה סימן ל"ז פירש דפסול דקאמר רמב"ם, רוצה לומר פסלן מעיקר הכשירן לכתחילה. ולי נראה ליישב דעת הרמב"ם דהוכיח כן מתלמוד ערוך, דעל כרחך יש חילוק בין תפילין למזוזות בפרשת והיה אם שמוע, שבתפילין בעינן סתומה אפילו דיעבד, מדאמר בהקומץ: רב נחמן בר יצחק אמר, מצוה במזוזה בסתומות ואי עבדינהו בפתוחות שפיר דמי. לימא מסייע ליה, כיוצא בו ספר תורה ותפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקלה, הא מורידין עושין, אמאי? הכא סתומות וכאן במזוזה פתוחות, אלא על כרחך אף במזוזה בסתומות. ודייק הרמב"ם דעל כרחך האי דיוק דאין מורידין קאי גם על התפילין, דאי אספר תורה לחוד לישני ליה דאין הכי נמי דמספר תורה אין עושין מזוזה משום דבספר תורה הוי סתומות ובמזוזה בעינן פתוחות, והא דאמר טעמא משום דאין מורידין קאי על תפילין דלא יעשה מהן מזוזה ואף על גב דהוה כשר גם כן בפתוחות, ומשום הכי אמר חד טעמא אתרווייהו דהיינו אין מורידין. אלא על כרחך דגם בתפילין בעינן סתומות כמו בספר תורה ובמזוזה. ואי לימא בפתוחות כשר בדיעבד למה לא אמר לימא מסייע מתפילין, טעמא דאין מורידין הא מורידין עושין, ואמאי, הא תפילין בסתומות ומזוזה בפתוחות, והוה ליה לסייע דבדיעבד כשר בפתוחה. מדלא משני הכי אלא משני שם שינויא דחיקא, שמע מינה דבתפילין פסול בפתוחות אפילו דיעבד, כן נראה לי לדעת רמב"ם נכון: {{משע|טז|כו|ויש מכשירין}} וכו' — אבאר לפניך מקור המחלוקת למען יתברר הלכה למעשה בס"ד. כבר זכרנו שצריך לעשות ג' הפרשיות פתוחות, דהיינו קדש והיה כי יביאך שמע, והפרשה הד' שהיא והיה אם שמוע סתומה. רק שיש מחלוקת בצורת פתוחה וסתומה, דלהרא"ש מבואר ביורה דעה סימן ער"ה דכל שיש חלק בשיטה ומתחיל לכתוב באמצע השיטה, וכן בכותב ומניח בסוף השיטה חלק ומתחיל הפרשה שאחריה בראש שיטה השניה זהו פתוחה, ושיעור החלק כדי שיוכל לכתוב ט' אותיות. וסתומה הוי כל שמניח חלק באמצע שיטה כשיעור הנ"ל ויתחיל לכתוב בסוף השיטה ההיא עצמה, והוא הדין אם סיים הפרשה בסוף השיטה יניח שיטה אחת חלק ויתחיל בשיטה השניה. והרמב"ם כתב וזה לשונו: פרשה פתוחה יש לה ב' צורות, אם גמר באמצע השיטה מניח שאר השיטה פנוי כשיעור הנ"ל ומתחיל הפרשה שהיא פתוחה מתחילת השיטה השניה [זהו כמו להרא"ש], ואם לא נשאר כשיעור פנוי או גמר בסוף השיטה – מניח שיטה שאחריה פנוי ומתחיל הפתוחה מתחילת שיטה הג' [וזהו להרא"ש סתומה]. פרשה סתומה יש לה ג' צורות, אם גמר באמצע מניח ריוח כשיעור ומתחיל בסוף השיטה תיבה א' [וזהו כמו להרא"ש], ואם לא נשאר כשיעור ט' אותיות ולכתוב תיבה א' בסוף – יניח הכל פנוי ויניח מעט ריוח מראש שיטה השניה ויתחיל לכתוב פרשה הסתומה מאמצע שיטה הב' (ואפשר שגם להרא"ש כן), ואם גמר בסוף השיטה מניח בתחילת שיטה שניה כשיעור הריוח ומתחיל לכתוב מאמצע השיטה פרשה סתומה [וזהו להרא"ש פתוחה], נמצאת אומר שפרשה פתוחה תחילתה בתחילת שיטה לעולם וסתומה תחילתה מאמצע השיטה לעולם, עכ"ל. וכתב ב"י דאם נעשה התפילין כמו שכתב הטור, דהיינו שישאיר בסוף השיטה חלק כדי ג' תיבות של ג' אותיות או בתחילתן, חוץ מפרשה אחרונה שתהיה סתומה, בזה יצאנו ידי חובת שיטת הרא"ש דסבירא ליה מתחיל באמצע שיטה מקרי פתוחה, אך לא ידי הרמב"ם דסבירא ליה מתחיל באמצע שיטה מיקרי סתומה, אם כן הויין כולן סתומות אם ישאיר מתחילתן חלק, והיאך כתב רבינו הטור: או מתחילתן? ועל כרחך אין הכשר, רק אם ישייר חלק בסוף כל פרשה, אם כן הוי אף האחרונה פתוחה, דהא כל שיש חלק בסוף הפרשה – עושה את הפרשה שאחריו פתוחה. ועל כן נוהגים בכל ארץ ישמעאל שנוהגים בכל דרכיהם כהרמב"ם שעושין בדרך זה: ב' פרשיות ראשונות מתחילות מראש הדף ומסיימין בסוף הדף באמצע שיטה, ופרשה ג' שהיא שמע מתחלת בראש הדף ומסיימת בסופה, ופרשה ד' מתחלת באמצע השיטה, נמצא שג' פרשיות הראשונות לדעת הרמב"ם פתוחות, כי הראשונה אף על פי שאין חלק לפניה מקרי פתוחה כמו בראשית דהוי פשוט פתוחה לדעת הרמב"ם, כמו שלמדו הפוסקים מדבריו. וב' פרשיות שאחרי הראשונה נעשו פתוחות מכח שיעור החלק שלפניהם, דהיינו החלק שבפרשה שלפניה בסופה עושה פרשה שלאחריה פתוחה, והיא מתחלת מראש השיטה, וזהו בין להרמב"ם בין להרא"ש. רק מה שמתחילין פרשה הד' באמצע שיטה מקרי פתוחה לדעת הרא"ש, ואנן בעינן שתהיה סתומה. אבל לרמב"ם ניחא, דכהאי גוונא מקרי סתומה. ובמדינות אלו נוהגים שכל ג' פרשיות מתחילות בראש העמוד ומסיימות באמצע הדף, ופרשה הד' מתחלת גם כן בראש הדף ומסיימת בסוף שיטה האחרונה. וקשה על זה, דהיא דלא כמאן, דלהרמב"ם לא הוה פרשה ד' סתומה, כיון שמתחלת מראש הדף. ואפילו להרא"ש דמצינו סתומה מראש הדף, דהיינו שיניח שיטה ראשונה פנויה ויתחיל משיטה השניה, מכל מקום בכהאי גוונא שמתחיל מראש הדף וכבר הניח חלק בסוף פרשה הג' ודאי הוי אף פרשה הד' פתוחה. ואין לומר דהחלק שבסוף פרשה הג' אינו מועיל אלא לעניין שהפרשה עצמה הוי פתוחה על ידי זה, אבל לעניין פרשה שאחריה אינו מועיל כלום, וסברא זו כתב מהר"מ פדואה בתשובה סימן ע"ז בשם א"ח אך לא הסכים עליה כי אם להכשיר התפילין שנכתבו כבר ונתפשטו, כי דברי הרמב"ם אינם מוכיחין כן. גם רש"ל בתשובה סימן ל"ז הרבה להקשות על זו הסברא, ושם תיקן על כל פנים תמונה שלנו מטעם שבעל העיטור סבירא ליה שכל הד' פרשיות בעינן פתוחות בתפילין, ובזה יצאנו ידי הרא"ש גם כן דהא בדיעבד על כל פנים מודה דמכשיר בפתוחה אף פרשה הד'. ואף הרמב"ם שכתב פסול בעשה הד' פתוחה, לכתחילה פסל אותה. אבל לפי מה שהוכחנו לעיל מדברי התלמוד דאף דיעבד פסל בפתוחה פרשה ד' וכדעת הרמב"ם, אינו מן הראוי שנעשה כן לכתחילה ולברך בכל יום עליהם. גם רש"ל הקשה עוד על זה, דדברי בעל העיטור לא נהירא כלל למה שאמר שאף הפרשה הד' תהיה פתוחה, דהוא נגד התלמוד והמנהג דנהגינן במזוזה ובטלה דעת זה נגד כל הפוסקים קמאי ובתראי: <b>והנה</b> יש לפנינו דרך אחרת שנעשה לצאת ידי הרמב"ם והרא"ש. ונקדים תחילה בהא דכתב הרמב"ם בצורה ב' דסתומה, דאם לא נשאר מן השיטה כדי להניח הריוח כשיעור ולכתוב בסוף השיטה תיבה א' יניח הכל פנוי כו', הוא הדין אם נעשה כן בסוף הדף, שמניח חלק שאינו כשיעור ריוח שבין פרשה לפרשה, דהיינו ט' אותיות וכדי כתיבת תיבה א', ומתחיל בראש הדף, דהיינו ששם נותן מקום חלק פחות מכשיעור הנ"ל, דזה מקרי גם כן סתומה, דלהרמב"ם הוי טעם סתומה בהכי כיון שאין חלק כשיעור במקום א' בסוף השיטה, הוא הדין אם תצרף לו עוד הריוח שקודם פרשה הב' בזה אמרינן כאלו נכתב תחילת פרשה השניה בסוף השיטה שיש בה חלק בסוף פרשה הראשונה, ואם כן הוי סתומה גמורה. מה שאין כן אם יש בסוף ריוח כשיעור אז הוי הפרשה אחריה עניין בפני עצמו והוי פתוחה כל שמתחלת בראש השיטה, והוא הדין נמי בסוף הדף כן עם חלק שבראש הדף שאחריו, דחד טעמא הוא. ואם כן, הרוצה לעשות על צד היותר נכון יעשה בדרך זה, דפרשה ראשון ושני יתחיל בראש הדף ויסיים בסוף מקום חלק כדי ט' אותיות. רק שפרשה הג' יתחיל גם כן בראש הדף ויסיים פחות מכשיעור, דהיינו פחות מט' אותיות, והפרשה הד' יעשה גם כן תחילת הדף ריוח קצת על כל פנים פחות מכשיעור. נמצא שהפרשה הד' היא סתומה לדברי הכל, הן להרמב"ם, דגם זה מקרי מתחיל באמצע, וגם להרא"ש אין כאן פתוחה, כיון שאין כאן במקום אחד חלק כשיעור, לא הוי פתוחה. אבל אין לומר דיניח חלק בסוף פרשה ג' כשיעור, ואפילו הכי לא מקרי כשיעור לעניין סתומה הפרשה שלאחריה כיון שלא הניח עוד ריוח כשיעור כתיבת התיבה של ראש הפרשה שאחריה, וכמו שכתב הרמב"ם בהדיא בסתומה שצריך שיהא ריוח בסוף הפרשה כדי לכתוב ט' אותיות וגם כדי לכתוב תיבה אחת. דאם היינו עושים כן לא יצאנו ידי הרא"ש, שסבירא ליה כל שמניח כשיעור ט' אותיות לחוד מקרי פתוחה פרשה שאחריה אף על פי שמתחלת בראש הדף ממש, ואם כן הוי הפרשה ד' פתוחה. וגם אין לומר שלא יניח בסוף פרשה ג' כלל, ובתחילת פרשה ד' יניח ריוח פחות מכשיעור בראש שיטה; דעל כל פנים בעינן ריוח בין פרשה לפרשה כשיעור ט' אותיות בין בסתומה בין בפתוחה. אלא דכאן אי אפשר לעשותה במקום אחד, דאז היתה פתוחה, על כן חילקנו השיעור לשני חלקים וכפי שזכרנו ויוצא בדרך זה להרמב"ם ולהרא"ש. כל הנ"ל כתבתי לעניות דעתי נכון. הגם שאין להרהר על שום מנהג חס ושלום, מכל מקום בזה כבר כתב רש"ל שאין ראוי לנהוג כן מהיום והלאה. וכתב הוא תמונה א' מה שנראה בעיניו לצאת גם ידי מסכת סופרים וסידור קדמונים שמביא בית יוסף ביורה דעה סימן ער"ה. ונראה לעניות דעתי שאין לחוש, רק לצאת ידי רמב"ם והרא"ש, שהם ראו כל הברייתות ופירשו לפי דעתם ודי לנו בזה לצאת ידי הכל. והוא ממש כמנהג שלנו, רק שהוצרכנו להרחיק בראש הפרשה הד' קצת, מה שאין כן בתמונה שכתב רש"ל היא בעניין אחר לגמרי. ותמונה שזכרתי היא נזכרת גם כן בתשובת ר"ם פדוואה שם וקילסה. וכתב: אף שמנהג שלנו האשכנזים שזכרתי לעיל יש ליישבו, מכל מקום להבא לא יוסיפו לעשות כן. והנה בלבוש כתב: אי איישר חילי אבטליניה ואנהיג לכתוב כמנהג ארץ ישמעאל. ואני אומר: כיון שמצוה כאן לשנות, למה נעשה כדרך ארץ ישמעאל, שבזה לא יצאנו ידי הרא"ש? על כן ישנה שינוי מעט וכמו שכתבתי, ויוצא ידי הכל, כן נראה לי:<קטע סוף=לו/> ===סעיף לז=== <קטע התחלה=לז/>{{משע|טז|כז|עור הבתים}} וכו' — דהלכה למשה מסיני הוא שלא יהא כשר לתפילין אלא עור בהמה טהורה בלבד. ובכלל זה אפילו רצועות, דלעור הבתים הוא פשוט מקרא "בפיך – מן המותר בפיך", וכיון דאות שי"ן נקמט בעור הבתים פשיטא שצריך להיות מן המותר בפיך: {{משע|טז|כח|אפילו מנבילה}} — דזה מקרי ממין המותר בפיך: {{משע|טז|כט|מקלף}} — שגם הוא נקרא עור: {{משע|טז|ל|או מעור שליל}} — ולא אמרינן כיון דחשוב כבשר לענין טומאה לא חשיב עור. ומביא ב"י בשם יש אומרים דיותר טוב עור של שליל, שלא נעבדה בו עבירה, שלא היה בו תשמיש זכר או נקבה: {{משע|טז|לא|היכא דאפשר}} — כי הרמב"ם סבירא ליה דלא בעי כלל עיבוד עור הבתים, דאדרבה יותר חזק הוא בשלא נתעבד, משום הכי אין בו פסול בעיבוד שלא לשמה. אלא דשאר פוסקים חלקו על הרמב"ם, ופסק השולחן ערוך כרמב"ם בשעת הדחק:<קטע סוף=לז/> ===סעיף לח=== <קטע התחלה=לח/>{{משע|טז|לב|יעשה ד' בתים}} — דילפינן מ"לטוטפות", דטט בכתפי שתים ופת באפריקי שתים. פירוש, דבמקום הנקרא כתפי ואפריקי, כשרוצים לומר שנים הם אומרים טט או פת. ומדכתיב "לזכרון בין עיניך", זכרון אחד אמרתי לך, הא כיצד? כותבן על ד' עורות ומניחן בד' בתים בעור אחד. ובשל יד כתיב: "והיה לך לאות", כשם שאות אחד מבחוץ כך אות אחד מבפנים:<קטע סוף=לח/> ===סעיף לט=== <קטע התחלה=לט/>{{משע|טז|לג|כדי שיהא להם אותו אלכסון}} כו' — פירוש, בריבוע גמור שארכו כרחבו ממש שיערו חכמים כל השיעור שיש לו, יש לו באלכסון ב' חומשין נוסף על אותו השיעור. וגם כאן צריך שיהיה מרובה ממש, אבל אם לא יהיה מרובע ממש לא יהיה באלכסון שלו כשיעור ב' חומשים תוספת, אלא שיעור אחר: {{משע|טז|לד|נתקלקל ריבוען}} — אף על גב דגבי ציצית אמרינן [[שולחן ערוך אורח חיים יא א|בסימן י"א סעיף י]] שאם נתקלקלו חוטי הערב אחר שנעשו בהכשר אין צריך לתקן אותו אחר כך, שאני ציצית דכתיב "ועשו להם ציצית", קפיד קרא על שעת עשיה. אבל תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני, וכל שעה בעינן שיהיו מרובעים:<קטע סוף=לט/> ===סעיף מב=== <קטע התחלה=מב/>{{משע|טז|לה|של ארבע ראשים}} — זה רמז לכתב הלוחות שהיתה כתובה משוקעת, שנאמר: "חרות על הלוחות", הרי שכל האותיות היו מן האוויר. נמצא שיש לשי"ן ד' דפנות לג' אווירות, והוא של ד' קמטים שנעשו שם ג' אווירות. ועוד יש לנו כתב ספר תורה שהיו בולטות, וכנגדם עושין שי"ן של ג' ראשים. והטעם שעושין רמז זה דווקא באות שי"ן, כדי לרמז בהם הימים שאדם מניחן בשנה שהם שי"ן. ויש אומרים דשם הוי"ה בא"ת ב"ש עולה מ"צפ"ץ, והיינו שי"ן. ועל כן נאמר: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא", ר"ת שי"ן, שאין נראה מבחוץ אלא השיני"ן. ומצאתי שטוב יותר לעשות שיני"ן אלו '''בקמטין''' ולא על ידי דפוס, דזה הוי כמו חקיקה ואין לעשות חקיקה, כמו בכתב התפילין:<קטע סוף=מב/> {{המרת או.סי.אר2}} ===סעיף מז=== <קטע התחלה=מז/> {{משע|טז|לו|אפי' אין ריוח ביניהם.}} דבר זה נתקשו בו רבים כמבואר בב"י בגמ' איתא בפ' הקומץ כתבן בעור א' והניחן בד' בתים יצא וצריך ליתן ריוח ביניהם דברי רבי וחכ"א א"צ ושוין שנותן חוט או משיחה בין כל אחד ואחד ופירש"י וצריך שיהא ריוח בין הפרשה כשיכתבם שלאחר שכתבן בעור א' חותך מלמעלה העור כמין ד' אצבעות [בב"י העתיק כמין ד' פרשיות] והניחם בד' בתים והיה מדובק למטה עור א' כדי שתהא פ' אחת בבית א' וביניהם בתוך הד' בתים של עור הא' נותן חוט או משיחה בין כל בית עכ"ל וכ' רי"ו ואם כתבן בעור אחד כשרים אפי' אין ריוח ביניהם אם נתנם בד' בתים ולפ"ז צ"ל הא דא"ר צריך שיתן ריוח ביניהם לא אכתיבה קאי דהא לחכמים נמי צריך ליתן ריוח בין פרשה לפרשה כדי שיוכל להכניסם בד' בתים אלא לומר שצריך ליתן ריוח גדול בין בית לבית וחכ"א א"צ כ"כ אלא סגי בחוט או משיחה בין כל א' וכב"י ז"ל וכ"פ בנ"י אבל מה שפירש"י שצריך שיהי' ריוח בין הפרשיות כשיכתבם קשה דמשמע דהיינו לר' אבל לחכמים א"צ וא"כ א"א להכניסן בד' בתים כו' עכ"ל ודחק עצמו מאוד בביאור דברי רש"י ע"ש: <b>אח"ז </b> הביא בשם מהרי"א ומהר"י חביב שהקשו אם הן על קלף אחד א"א שיהיו זקופות בבתים שלהם כי היאך יוכל להוציא הפ' מן הבית האח' ושתעבור אל בית הסמוך לו אם היא זקופה אבל אם אינם זקופות אלא פשוטות יכול להניח יפה פ' הא' בבית הא' ובסוף הפ' יהיה כפל מעט ומשם יוציאה לבית הג' וכן בג' וד' כו' ומסיקו בזה דבאמת א"צ זקיפה לפ"ז והאי תנא פליג על מאן דבעי זקופות וא"כ נשארו דברי הטור בקושי' שפסק כתרווייהו תוך כדי דבור והנלע"ד דרך אחר בזה דרש"י לא נתכוין שיחתוך בין הפרשיות עצמן בין כל פרשה לחברתה שיכניס דרך שם הבתים דזה ודאי כמו כתב כל אחד על קלף מיוחד דמהי תיתי שיהיה פסול במה שהם מדובקים למטה מן הכתב ביחד אלא כוונת רש"י שלוקח עור גדול דהיינו שלמעלה מן הכתב יש חלק גדול ובאותו חלק הוא חותך וכל חתך הוא מכוון נגד הפסק שבין פ' לחברתה ונותן אותו החלק שלמעלה מן הכתב לתוך בית דהיינו שיעור המפסיק בין בית לבית הוא מכוון להפסיק בין כל פ' ובאמת אין הפרשה עצמה תוך חלל הבית אלא מכוון נגדו ממש וההפסק הוא מחזיק עצמו בין החתך של עור דהיינו למעלה מן הכתב נמצא שכל הפרשיות הם תוך ד' בתים כיון שבין פ' לפ' יש הפסק בעור ה מפסיק בין בית לבית וההפסק מגיע עד הכתב של הפרשיות ובהא פליגי רבי וחכמים דרבי ס"ל כיון שהפרשיות כולם מחוברים צריך שיהיה ריוח ביניהם וחכ"א א"צ אלא חוט או משיחה סגי לעשות הפרש ביניהם ודרך זה מבואר בלשון רש"י שכ' חתך למעלה העור והיינו למעלה מן הכתב ולא כתב חתך בין הפרשיות גם שאר לשונו מכוון בזה וא"ל הא לא יהיה אפשר לקפל הפ' מסיפן לראשן כיון שהם בקלף א' אין בזה קפידא לדינא וע"כ לומר כן בכל הדרכים בזה וכן א"ל הא אין ההפסק מגיע עד למטה דקי"ל כרב דימי דכיון דמינכר החריץ שבין בית לבית תו לא צריך ולא כאביי דאמר צריך שיגיע החריץ למקום התפר כנ"ל בזה: {{משע|טז|לז|והוא שיטלה עור וכו'.}} בטור כתוב והניחן בבית א' יצא וכתב ב"י דהטור לא דק ולעד"נ דהוא לא דק בזה דהכי איתא בגמ' ת"ר אם כתבן בד' עורות והניחן בבית א' יצא וצריך לדבק דר"י רי"א אין צריך אר"י ומודה לי ר"י שאם אין לו תש"י ויש לו ב' תש"ר שטולה עור א' מלמעלה ומניחה פי' מכסה עור א' על כל הבתים ונראה כבית א' ופריך היינו פלוגתייהו ומשני רבא דבאמת חזר בו ר"י והודה לר"י והוקשה לב"י למה לא כתב הטור הדין דטולה עליו עור והוי רבותא אע"פ שהם מונחים בפנים בד' בתים ותימה עליו אם הי' שום מעל' לדין דטולה עליו עור על מ"ש בברייתא ומניחן בבית א' למה לא אמר ר"י תחילה רבותא מקום שאמר א"צ הי' לו לומר אפי' טולה כו' אלא ע"כ פשיטא דשוין הן א"כ לא הוצרך הטור לכתוב אלא הדין דברייתא דמניחן בבית א' ודין דטולה עליו הוא ממילא ועיקר הרבותא שא"צ לדבק כו': <קטע סוף=מז/> ===סעיף נא=== <קטע התחלה=נא/> {{משע|טז|לח|ויעביר חוט התפירה.}} קשה למה הוצרך לכתוב זה בסעיף מ"ז כיון דבכל התפילין אמרינן כן ובאמת יש פלוגתא בזה בין הפוסקים במ"ש בתלמוד שצריך שיהיה חוט או משיחה ביניהם אי קאי דוק' אכתבן בקלף א' או אפילו בד' קלפים ונראה דהטור והש"ע ס"ל דלפי האמת קאי תלמודא אקלף א' ואז פסול בלא חוט ביניהם דל' תלמוד משמע שם אדיעבד ומ"מ חשו להחמיר גם בד' קלפים לכתחלה מ"ה כתבו לעיל ובלבד כו' דמורה שאפי' דיעבד מעכב וכאן אמרו לישנא דלכתחלה אלא דקשה על רמ"א שכתב אחר זה מיהו אם לא עשה רק י' תפירות כו' דכשר בדיעבד היה לו לומר גם על חוט התפירה בין הבתים כן: {{משע|טז|לט|יהיו בחוט א'.}} בב"י בשם הרי"א מסיים ע"ז ולא יפסק החוט ואם נפסקו פסולים עכ"ל מבואר כוונתו דלא בא למעט אם חזר וקשר במקום הפסיקה אלא שיהיו בדיבוק יחד ולא נפסק ביניהם: <קטע סוף=נא/> icsdb8s8yybta3rb214h2pnowzo2g2i 0 1697325 3078598 2720974 2026-08-22T20:42:51Z Joalbertine 19018 /* */ שורות ופסקאות 3078598 wikitext text/x-wiki {{ניווט ספר|שם הספר=סמ"ק|הקדמה|הקודם=אין|הבא=א}} יען כי בעונות התורה משתכחת: ויראתי שלא ידעו רבים היטב ביאור המצות המוטלות עלינו כתבתי אלו המצות המוטלות עלינו בזמן הזה בשבעה עמודים כנגד שבעה ימי השבוע: ובקשתי כל איש לקרא בכל יום עמוד אחד למען ייטב לו כי יש הרבה מצות שאין אדם חייב לעשותם עד שיבואו לידו וכשהו' קוראם ומעלה בלבו לעשות מעלה עליו הקב"ה כאילו עשה: וזה השכר גדול לאין קץ וראיי' מדכתיב ויכלו ויעשו בני ישראל גבי פסח וזה נאמר באחד בניסן שנצטוו וקבלו עליהם לעשות והעשייה לא היתה עד י"ד בניסן נמצא שנחשב להם הקבלה למעשה ועוד כדאיתא בספרי וזכרתם ועשיתם מכאן שהזכירה כמעשה גם לפעמים תבא לידו המצוה ולא ידע איך לעשות על כן כל אדם ישים על לבו כי אם לא עכשיו אימתי גם כל איש אשר לא ידע הפירוש יעיין בספר המצו' אשר יסד רבי' משה מקוצי ואם לא ידע ישאל למי שגדול ממנו כי דברי התור' נמשלו למים שאין להתבייש לשאול זה לזה שנאמ' הוי כל צמא לכו למים {{הפ|ישעיהו|נה|א}} גם הגדול לא ימנע הקטן מללמד לו לכן בקשתי שישימו ברכה לעשו' כדבר הזה למען נהיה באגודה אחת ובזה יתרצה עבד אל אדוניו: וכל המרבה הרי זה משובח ללמוד בכל יום פירוש משני מצות או ג' והכל לפום צער' אגרא גם בכל שבוע יסדר הפרש' שקורין בבית הכנסת כאשר צוו חכמי' שנים מקרא ואחד תרגו' ומי שאינו יודע לתרג' יקר' הפירושי' ואם אינו יודע ישאל למי שגדול ממנו ואם לא יוכל להשלים ביום א' או ב' יחלקנה לשבע' חלקי' למען לא יכבד עליו: ואע"פ שאדם רגיל ללמוד בלא איסור חומר הברכה הזאת מכל מקום מצוה לכנס תוך הברכה להמשיך לב האחרים ועוד כי שכרו כפול ומכופל שהוא עוש' בשביל עול אדונו המוטל עליו יותר הרב' שאם היה לומד כפלים בלי עול כשהוא פנוי גם קבעתי ברכה לברך בכל יום לאיש אשר יכנס בברית הזאת במצות שלוחי זה: וכל גבאי עיר ועיר יצוו להעתיק אל המצות האלה ולתת השכר מן הקופ' ואח"כ יהיה בידיה' למשמרת וכל אשר ירצ' להעתיק או ללמוד בו ישאלם ויחזירם בו ביום להם ולהם תהיה הצדקה כי יהיו בטורח: ואם יצטרך לשהות השליח בעיר עבור העתקת המצות יתנו לו שכרו מן הקופה ששה פשי"טורני"יס קטנים ליום וארוחה ולינה מן הבעלי בתי' כמשפט שאר אורחי' ואני לא להתגדר עשיתי כי אין גידור בזה כי מעש' הדיוט הוא אך כי עת הצורך הוא פן ישתכחו המצות מפי ישראל: כי אמרו חכמים לא עם הארץ חסיד (פרקי אבות פרק ב') כי לפעמים אדם סבור לעשות מצוה ועושה עבירה כמעשה דר' עקיבא וצריך כל איש להתחזק בזה כי הקב"ה לא יעמיד לנו עוד נביא להשיב אותנו אם לא נשוב מאלינו כמו שאמר הכתוב עד מתי תתחמקין הבת השובבה וגו' {{הפ|ירמיהו|לא|כב}}: כך כתב ושלח באשכנז מורינו רבינו הרב ר' יצחק החסיד בר יוסף מקורביל: וגם כתב עוד (לומר) לנשים המצות הנוהגות להם עשה ולאו ותועיל להן הקריאה והדקדוק בהן כאשר יועיל עסק התלמוד לאנשים כמו שמצינו (בע"ז דף ג') גוי שעוסק בתור' פי' וכן במצות הרי הוא ככהן גדול להחיותו ולגדלו מכל שאר אחיו הגוי' כמו הכהן הגדול שיש לגדלו משאר אחיו הכהנים ומוקמי' בז' מצות: (וזה אשר כתב מורינו על הספר) '''זה''' ספר המצות הנוהגות בזמן הזה שהצבתים בז' עמודי' קראתיו '''שבעה עמודי עולם''' וידעו הכל כי אני מצוה להם ומזהיר כמו שאני יכול להזהיר לכל איש שיעתיק ספר זה שחברתי שלא יורה ממנו שום הוראה אם לא ידע כבר היטב בבירור שהוא מוגה בכל מקום על פי חכם בקי בדקדוק המצות וההוראות על פי התלמוד וכן אם למדו לפניו כמו כן הרשות בידו: ושלום מאתי יצחק בר יוסף נ"תבע ז"ל: <small>סליק הכתב ששלח בעל הספר</small> '''יום ראשון''' מצות התלויות בלב. כנגד דבור אנכי ה' אלהיך. וחיבר עם הלב האזן כדכתיב ואזן מלין תבחן {{הפ|איוב|יב|יא}} ובחינה היא על ידי הלב וחיבר עם הלב העין כדכתיב לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם: וחיבר עמו מצות ציצית שהוא תלוי במלבוש ובעין דכתיב וראיתם אותו וזכרתם וזכירה בלב ואגבה כל מצות מלבוש ומצות בל יראה ובל ימצא: '''יום שני''' מצות התלויות בגוף ובזמן כנגד דבור לא יהיה לך שהוא דבור שני: '''יום שלישי''' מצות התלויות בלשון בכל זמן ובזמנים קבועים כנגד לא תשא שהוא דבור שלישי ושבוע' היא בלשון וחיבר עמו כשפים שנעשים על ידי שבועות: '''יום רביעי''' מצות התלויות בידים כנגד זכור שהוא דבור רביעי וכתיב ביה לא תעשה כל מלאכה ומלאכה היא בידים: וחיבר עמו מצות נשואין כדדרשו חכמים בתולה נשאת ליום הרביעי: '''יום חמישי''' מצות התלויות באכילה כנגד כבד שהוא דבור חמישי ועיקר מצות כבוד להאכיל ולהשקות אביו ואמו: וחיבר עמו מצות דינים לפי שבתי דינים קבועים ביום חמישי: '''יום ששי''' מצות התלויות בממון כנגד לא תרצח שהוא דבור ששי ורוב רציחות באות על ידי הממון דכתיב נארבה לדם נצפנה לנקי חנם וסמוך ליה נמלא בתינו שלל {{הפ|משלי|א|יא}}: '''יום שביעי''' מצות של שבת וכל מצות השייכות למילה כנגד לא תנאף שהוא דבור שביעי: רמזים '''יום ראשון''' לידע שאותו שברא שמים וארץ הוא לבדו מושל למעלה ולמטה ובארבע רוחות כדכתיב אנכי ה' אלהיך {{הפ|שמות|כ|ב}} ליחד שמו של הקב"ה כדכתיב שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד {{הפ|דברים|ו|ד}} לאהוב השם בכל לב כדכתיב ואהבת את ה' אלהיך {{הפ|דברים|ו|ה}} לירא את הקב"ה כדכתיב את ה' אלהיך תירא {{הפ|דברים|ו|יג}} לצדק הדין על כל מאורע כדכתיב וידעת עם לבבך {{הפ|דברים|ח|ה}} לירא מקדש כדכתיב את מקדשי תיראו {{הפ|ויקרא|ט}} לירא אביו ואמו כדכתיב איש אמו ואביו תיראו לאהוב את חבירו כדכתיב ואהבת לרעך כמוך (שם) למול ערלת לבבו כדכתיב ומלתם את ערלת לבבכם {{הפ|דברים|י|טז}} להיות תמים כדכתיב תמים תהיה עם ה' {{הפ|דברים|יח|יג}} להתפלל בכוונה בכל יום כדכתיב ולעבדו בכל לבבכם {{הפ|דברים|יא|יג}} <br><small>(שלמו מצות עשה התלוין בלב ואחל לא תעשה התלוין בלב)</small> שלא לתור אחר לבו כדכתיב ולא תתורו אחרי לבבכם {{הפ|במדבר|טו|לט}} שלא לגור מדברי נביא השקר כדכתי' בזדון דברו הנביא {{הפ|דברים|יח|כב}} שלא להיות צדיק בעיניו כדכתיב אל תאמר בלבבך בהדף {{הפ|דברים|ט|ד}} שלא לפרוש מן התורה כדכתיב רק השמר לך ושמור {{הפ|דברים|ד|ט}} שלא לאהוב את המסית כדכתיב לא תאבה לו {{הפ|דברים|ג}} שלא לשנא את חבירו כדכתיב לא תשנא את אחיך {{הפ|ויקרא|יט|יז}} שלא לנסות את השם כדכתיב לא תנסו את ה' אלהיכם {{הפ|דברים|ו|טז}} שלא לחמוד כדכתיב לא תחמוד {{הפ|שמות|כז}} שלא לאמץ לבבו מליתן צדקה כדכתיב לא תאמץ לבבך {{הפ|דברים|טו}} שלא ירע לבבך בתתך לו כדכתיב נתן תתן לו ולא ירע {{הפ|דברים|טו|י}} שלא להתגאות כדכתיב פן תאכל ושבעת {{הפ|דברים|ח|יב}} שלא לשכח מעשה עמלק כדכתיב לא תשכח {{הפ|דברים|כח}} שלא יהרהר אדם ביום כדכתיב ונשמרת מכל דבר רע {{הפ|דברים|כג|י}} <br><small>(נשלמו לאוין התלוי' בלב אחל מצו' התלויו' באזן ועין)</small> לשמוע לנביא אמת כדכתיב נביא מקרבך מאחיך {{הפ|דברים|יח|טו}} שלא לשמוע למסית כדכתיב לא תאבה לו ולא תשמע {{הפ|דברים|כג}} שלא לשמוע למתנב' בשם עכו' כדכתי' לא תשמ' אל דברו (דברים שם) להסתכל בציצית כדכתיב וראית' אותו {{הפ|במדבר|טו}} שלא לסתכל בעכו"ם כדכתיב אל תפנו אל האלילים {{הפ|ויקרא|יט|ד}} שלא לתור אחר העין דכתיב לא תתורו אחרי עיניכם {{הפ|במדבר|טו|לט}} לעשות ציצית כדכתיב ועשו להם ציצית {{הפ|במדבר|טו|לח}} שלא ללבוש כלאים כדכתיב לא תלבש שעטנז {{הפ|דברים|כב|יא}} שלא ילבש גבר שמלת אשה כדכתיב לא ילבש גבר {{הפ|דברים|כב|ה}} שלא יראה חמץ כדכתיב לא יראה לך חמץ {{הפ|שמות|יג|ז}} שלא יראה שאור כדכתיב לא יראה לך שאור {{הפ|דברים|טו}} שלא ימצא שאור כדכתיב שבעת ימים שאור לא ימצא {{הפ|שמות|יב|יט}} <br><small>(ותשלם מלאכת יום ראשון:)</small> '''יום שני''' <small>(אחל יום שני מצות הגוף כנגד לא יהיה לך שהוא דבור שני: והא לך מצות התלויות בגוף)</small><br> לאבד שם עכו"ם דכתיב ואבדתם את שמם {{הפ|דברים|יא}} לשבר מצבותם דכתיב ואת מצבותם תשברון (שם ז) לגדע אשרה דכתיב ואשריהם תגדעון (שם) לשרוף אשירה דכתיב ואשירהם תשרפון באש: (שם יב) להשמיד במותם. דכתיב ואת במותם תשמידון: (שם) לנתוץ מזבחותם דכתיב ואת מזבחותם תתוצון. (שם) לאבד כלים שנשתמשו בהם לעכו"ם. דכתיב אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים את אלהיהם. ודרשינן על כלים שנשתמשו בהן לעכו"ם. לקדש השם דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל {{הפ|ויקרא|כב|לב}} לדבק בשם דכתיב ובו תדבקון {{הפ|דברים|יג}} לגמול חסדים דכתיב והודעת להם את הדרך. {{הפ|שמות|יח|כ}} לבקר חולים דכתיב והלכת בדרכיו. {{הפ|דברים|כח}} לקבור מתים דכתיב ואת המעשה אשר יעשון. {{הפ|שמות|יח|כ}} לעשות לפנים משורת הדין דכתיב אשר יעשון. (שם) לכבד אב ואם דכתיב כבד את אביך ואת אמך. {{הפ|שמות|כ|יב}} לקום מפני זקן דכתיב מפני שיבה תקום ודרשינן אפילו יניק וחכים או מופלג להדר פני זקן דכתיב והדרת פני זקן. {{הפ|ויקרא|יט|לב}} לשוב בתשובה שלימה דכתיב ושבת עד יי' אלהיך. {{הפ|דברים|ל|ב}} לפרוק משא דכתיב עזוב תעזוב עמו {{הפ|שמות|כג|ה}} לטעון כדכתיב הקם תקים עמו {{הפ|דברים|כב|ד}} לקדש כהן כדכתיב וקדשתו. {{הפ|ויקרא|כא}} להיות צנוע דכתיב והיה מחנך קדוש. {{הפ|דברים|כג|טו}} לקיים מוצא שפתיו דכתיב מוצא שפתיך תשמור. {{הפ|דברים|כג|כד}} <small>(אלו עשיין התלוין במחלוקת רבי אליעזר ורבנן)</small><br> להטמא לקרובי' כדכתיב לה יטמא. חובה. {{הפ|ויקרא|כא}} לעבוד בעבד כנעני דכתיב לעולם בהם תעבודו. {{הפ|ויקרא|כה|מו}} <br><small>(שלמו העשיין התלויות בגו)</small> <small>(אחל הלאוין)</small><br> שלא לקיי' עכו"ם כדכתיב לא יהיה לך אלהים אחרים. {{הפ|שמות|כ|ג}} שלא לעבוד עכו' בעבודה שהיא בפני' דרך כבוד אפי' שלא כדרכ' דכתיב לא תעבוד יתירא וג' עבודו' כגון זיבוח וקיטו' וניסוך יש בהם סקילה כדאי' במס' סנהדרין. שלא לעבוד עכו"ם דרך כבוד כגון גיפוף ונישוק. פי' ואפי' שאין כעין פנים כדדרשינן מלא תעבדם יתירא שלא לעבוד עכו"ם כדרכה אפי' דרך בזיון כגון הפוער לפעור כדכתיב איכ' יעבדו הגוים האלה וגומ' {{הפ|דברים|יג}} שלא להשתחות לפעור כדכתיב לא תשתחוה יתירא שלא להעביר מזרעו למולך כדכתי' ומזרעך לא תתן להעביר למולך. {{הפ|ויקרא|יח|כא}} שלא להנות מציפוי עכו"ם כדכתיב לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך {{הפ|דברים|ז|כה}} שלא לקיים פסל כדכתיב לא יהיה לך פסל שלא להנות מתקרובת עכו"ם וכן מיין נסך כדכתיב לא ידבק בידך מאומה מן החרם {{הפ|דברים|יג|יח}} שלא להלין מת. כדדרשינן מנין למלין את מתו שהוא עובר בלא תעשה שנא' לא תלין נבלתו אבל לכבודו שרי ומכאן נמי אזהרה לב"ד דעיקרא בב"ד משתעי. שלא להשחית פאת זקן כדכתיב לא תשחית פאת זקנך {{הפ|ויקרא|יט|כז}} שלא להקיף פאת הראש כדכתיב לא תקיפו פאת ראשכם {{הפ|ויקרא|יט|כז}} שלא לכתוב קעקע דכתיב וכתובת קעקע לא תתנו בבשרכם {{הפ|ויקרא|יט|כח}} שלא לקרח קרחה כדכתיב לא יקרחו קרחה בראשם וגומר {{הפ|ויקרא|כא|ה}} שלא לשרט שריטה כדכתיב ובבשרם לא ישרטו שרטת {{הפ|ויקרא|כא|ה}} שלא לגדוד שנא' לא תתגודדו וגומר {{הפ|דברים|יד}} שלא להתעלם מאבידה דכתיב ומצאתה לא תוכל להתעלם (דברי' כג) שלא להתעלם מטעינ' ופריקה דכתי' לא תוכל להתעלם {{הפ|דברים|כג}} שלא לעמד על דם ריע דכתיב לא תעמד על דם ריעך {{הפ|ויקרא|יט}} שלא להציל מסית דכתיב לא תמל ולא תכסה עליו {{הפ|דברים|יג}} שלא להשהות נקביו דכתיב אל תשקצו את נפשותיכם {{הפ|ויקרא|יא|מג}} שלא לעבור על שבועת ביטוי דכתיב לא יחל דברו {{הפ|במדבר|ל|ג}} שלא לרצח. דכתיב לא תרצח. {{הפ|שמות|כ}} שלא יראה בך ערות דבר {{הפ|דברים|כג|טו}} שלא להכות חבירו דכתיב ארבעים יכנו לא יוסיף פן יוסיף. {{הפ|דברים|כה|ג}} שלא לחלל את שם הקב"ה כדכתיב ולא תחללו {{הפ|ויקרא|יב}} שלא לענות אלמנה כדכתיב כל אלמנה ויתום לא תענון {{הפ|שמות|כב|כא}} שלא לענות יתום דכתיב ויתום לא תענון (שם) שלא ללחוץ הגר דכתיב וגר לא תונה ולא תלחצנו (שם) שלא יטמא כהן למת דכתיב לא יטמא בעל בעמיו {{הפ|ויקרא|כא}} שלא יטמא נזיר למת דכתיב על נפשות מת לא יבא {{הפ|במדבר|ו|ו}} שלא יעבור תער על ראש הנזיר שנאמ' תער לא יעבור על ראשו (שם) <br><small>(שלמו עשיין לאוין התלוין בגו בכל עת)</small> <small>(אחל מצות הלוין בזמן קבוע)</small><br> לתקוע בשופר בראש השנה. דכתיב יום תרועה יהיה לכם {{הפ|ויקרא|כג}} לישב בסוכה דכתיב בסכות תשבו ז' ימים (שם) להשבית חמץ דכתיב ביום הראשון תשביתו {{הפ|שמות|יב|טו}} לשמח ברגלים דכתיב ושמחת בחגך. {{הפ|דברים|טז}}<br><small>(שלמו מ"ע בזמן)</small> <small>(ואלו מצות בגוף ובזמן מדרבנן)</small><br>להתאבל על ירושלים ארבעה תעניות כתובים בדברי קבלה בזכרי' צום הרביעי צום החמישי, צום השביעי, צום העשירי וגומר להתאבל על קרובים ודין שמועה קרובה או רחוקה וכל דיני אבל לבדוק חמץ אור לארבעה עשר. שלא להתייחד עם נשים שלא להתייחד עם עובדי עכו"ם. שלא תיילד אש' בנה של עובדי עכו"ם <br><small>(ותכל מלאכת יום שני:)</small> '''יום שלישי''' <small>(אחל יום שלישי מצות התלויות בפה כנגד לא תשא שהוא דבור שלישי שהוא בפה וחבר עמו מעשה כשפים שרובן על ידי דיבור והשבעות)</small><br> לקדש בכור דכתיב כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליי' אלהיך {{הפ|דברים|טז}} לעבר שנים דכתיב שמור את חדש האביב. (שם) לקרא קריאת שמע שחרית וערבית דכתיב בשכבך ובקומך {{הפ|דברים|ו|ז}} ללמוד תורה לעצמו דכתי' ולמדתם אותם ושמרתם לעשות. {{הפ|דברים|ה|א}} ללמד לבניו דכתיב ולמדת' אותם את בניכם {{הפ|דברים|יא|יט}} להפר נדרים דכתיב ואישה יפירנו {{הפ|במדבר|ל}} לשבע בשמו. דכתיב ובשמו תשבע {{הפ|דברים|ו}} לברך על המזון דכתיב ואכלת ושבע' וברכת את יי' אלהיך {{הפ|דברים|ח|י}} להזכיר יציאת מצרים דכתיב למען תזכור את יום צאתך {{הפ|דברים|טז|ג}} להורות דכתיב ולהורות את בני ישראל {{הפ|ויקרא|י|יא}} להוכיח את עמיתו דכתיב הוכח. {{הפ|ויקרא|יט}} לכהן לברך את ישראל דכתיב כה תברכו {{הפ|במדבר|ו}}<br><small>(שלמו העשיין התלוים בפה)</small> <small>(ואלו הן הלאוין)</small><br> שלא להתנבאות בשם עכו"ם דכתיב ושם אלהים אחרי' לא תזכירו {{הפ|שמות|כג|יג}} שלא להתנבאות לשקר דכתיב אך הנביא אשר יזיד {{הפ|דברים|יח|כ}} שלא להמית יחיד דכתיב כי יסיתך אחיך בן אמך {{הפ|דברים|יג|ז}} שלא ללמד זכות על המסית דכתיב לא תחמול ולא תכסה עליו (שם) שלא לשחוק מללמד חוב' על המסי' דכתיב ולא תכס' עליו (שם) שלא להדיח רבי' דכתיב לא ישמע על פיך. {{הפ|שמות|כג|יג}} ובכלל לאו זה שלא ידור בשם עכו"ם ולא יקיים בשם עכו"ם שלא לשאול באוב דכתי' לא ימצ' בך מעבי' בנו ובתו באש וסמיך ליה וחוב' חבר ושואל אוב וידעוני {{הפ|דברים|יח|י}} שלא לשאול בידעוני דכתי' ושואל אוב וידעוני. שלא להונות חבירו דכתיב לא תונו איש את עמיתו {{הפ|ויקרא|כה|יז}} שלא לקלל חבירו בשם דכתיב אלהים לא תקלל ונשיא בעמך וגו' {{הפ|שמות|כב|כז}} שלא לילך רכיל דכתי' לא תלך רכיל {{הפ|ויקרא|יט|טז}} ובכלל לאו זה אזהר' לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה: שלא לברך השם כדכתיב אלהים לא תקלל {{הפ|שמות|כב|כז}} שלא להלבין פני חבירו דכתיב לא תשא עליו חטא {{הפ|ויקרא|יט|יז}} שלא לקלל עצמו בשם דכתיב רק השמר לך ושמור נפשך מאד {{הפ|דברים|ד|ט}} שלא לשבע בשם לשקר דכתיב לא תשבעו בשמי לשקר {{הפ|ויקרא|יט|יב}} שלא לשבע בשמו לשוא דכתיב לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא {{הפ|שמות|כ|ז}} שלא לנקום דכתיב לא תקום. שלא לנטור דכתיב לא תטור {{הפ|ויקרא|יט}} שלא לערער אחר הכהונה. דכתיב ולא יהיה כקרח {{הפ|במדבר|טז}} ובכלל לאו זה שלא יהיה אדם בעל מחלוקת שלא יורה אדם שתוי יין כדכתיב יין ושכר אל תשת וסמיך ליה ולהורו' {{הפ|ויקרא|י}} שלא לקבל עכו"ם באלוה באמירה דכתיב ויאמרו אלה אלהיך ישראל. {{הפ|שמות|לב|ד}} שלא לחון עובדי עכו"ם דכתיב לא תחנם. {{הפ|דברים|ז}} שלא לעונן דכתיב לא תעוננו. {{הפ|ויקרא|יט}} שלא לנחש דכתיב לא תנחשו. {{הפ|ויקרא|יט}} שלא לכשף דכתיב לא ימצא בך מעונן מנחש ומכשף. {{הפ|דברים|יח|י}} שלא להיות בעל אוב דכתיב אל תפנו אל האובות. {{הפ|ויקרא|יט|לא}} שלא להיות בעל ידעוני דכתיב ואל הידעונים. (שם) שלא לחבר חבר כדכתיב וחובר חבר. {{הפ|דברים|יח|יא}} שלא לשאול אל המתים דכתיב ודורש אל המתים. (שם) שלא לקסו' כדכתי' לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים. (שם) <br><small>(שלמו העשיין והלאוין בפה בכל עת)</small> <small>(ואלו מצות התלוין בפה ובזמן)</small><br> להגיד לבנו ליל חמשה עשר בניסן יציאת מצרי' דכתיב והגדת לבניך ביום ההוא וגו' {{הפ|שמות|יג|ח}} לספור שבעה שבועות דכתיב מהחל חרמש בקמה וגו' {{הפ|דברים|טז|ט}} להלל בימים הקבועי' דכתיב הוא תהלתך. {{הפ|דברים|י}} לזכור מעשה עמלק דכתיב זכור את אשר עשה לך עמלק. {{הפ|דברים|כה|יז}} <small>(ואלו מצות מתלוין בזמן דרבנן:)</small><br> לקרא מגילה בזמנה. לקרא בתורה בזמנה בכל שבתות ומועדים. לברך על כל המצות ועל כל הניסים והמאורעות לברך על המזון. <br><small>(הלכות שאר ברכות שאינם בסעודה ברכות הריח, ברכות הבקשות וההודאות, ותכל מלאכת יום שלישי)</small> '''יום רביעי''' <small>והא לך יום רביעי. כנגד זכור שהוא דבור רביעי. וכתיב לא תעשה כל מלאכה וחבר עמהן מצות נשואין לפי שאמרו בתו' נשאת ליום רביעי)</small><br> לעשות מעקה לגגך. כדכתיב ועשית מעקה לגגך {{הפ|דברים|כב|ח}} לקשור תפילין כדכתיב וקשרתם לאות על ידך {{הפ|דברים|ו|ח}} לכתוב מזוזה כדכתיב וכתבתם על מזוזות (שם) לכתוב ספר תורה דכתיב ועתה כתבו לכם. {{הפ|דברים|לא|יט}} לכסות דם עוף בעפר דכתיב כי יצוד ציד חיה או עוף וגומר וכסהו בעפר. {{הפ|ויקרא|יז|יג}} למול בנו דכתיב וימל אברהם את יצחק בנו. {{הפ|בראשית|כא|ד}} למול יליד בית דכתיב המול יליד ביתך {{הפ|בראשית|ז}} למול מקנת כסף דכתיב המול לכם כל זכר לדורותיכ' יליד בית ומקנ' כסף. (שם) <br><small>(שלמו העשיין התלוין ביד)</small> <small>(ואלו הלאוין)</small><br> שלא למחוק א' משמותיו של הקב"ה דכתיב ואבדתם את שמם וגו' וכתיב לא תעשון כן לה' אלהיכם {{הפ|דברים|יב|ד}} שלא לעשות עכו"ם דכתיב לא תעשה לך פסל. {{הפ|שמות|כ|ד}} שלא לעשות צלם דכתיב לא תעשו לכם. {{הפ|ויקרא|כו|א}} שלא לעשות מצבה דכתיב לא תקום לך מצבה. (שם) שלא להרכיב אילן דכתיב שדך לא תזרע כלאים: {{הפ|ויקרא|יט|יט}} שלא להרביע בהמה דכתיב בהמתך לא תרביע (שם) שלא לסרס שום דבר דכתי' ובארצכ' לא תעשו {{הפ|ויקרא|כב|כד}} שלא לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד כדכתיב אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. (שם) שלא לזרוע כרם כלאים דכתיב לא תזרע כרמך כלאים. {{הפ|דברים|כב|ט}} שלא לחסום שור בדישו דכתיב לא תחסום שור בדישו. {{הפ|דברים|כה|ד}} שלא לעשות מלאכ' בשני מינים דכתי' לא תחרוש בשור וחמור יחדיו. {{הפ|דברים|כב|י}} שלא להניח מכשולות דכתיב לא תשים דמים ביתך. (שם) שלא להושיט איסורא דכתיב לפני עור לא תתן מכשול. {{הפ|ויקרא|יט|יד}} שלא לעשות במתכנת שמן המשחה דכתי' ובמתכונתו לא תעשו כמוהו. {{הפ|שמות|לא|יא}} שלא לעשות במתכנת הקטר' דכתיב במתכונת' לא תעשו לכם. (שם) שלא להשחית עץ מאכל דכתיב לא תשחית עצה. {{הפ|דברים|כ|כ}} שלא לבשל בשר בחלב דכתיב לא תבשל גדי בחלב אמו. {{הפ|דברים|יד|כא}} שלא להוסיף על המצות דכתיב לא תוסף עליו. {{הפ|דברים|יג}} שלא לגרוע דכתיב לא תגרע ממנו. שלא להקים סמל דכתי' ופסל ומצבה לא תקימו לכם. {{הפ|ויקרא|כו|א}} שלא לתת אבן משכית דכתיב ואבן משכית לא תתנו בארצכם. (שם) <br><small>(שלמו מצות התלוין ביד דאורייתא)</small> <small>(וזו היא נטילת ידים דרבנן)</small><br> נטילת ידים צונו הקב"ה לשמוע דברי חכמים. וסמכו דבריהם בפסוק לא תסור מן הדבר. {{הפ|דברים|יז}} <small>(ואלו מצות התלוין בנישואין:)</small><br> לישא אנוסתו דכתיב ולו תהיה לאשה. {{הפ|דברים|כב}} לקדש האשה דכתיב כי יקח איש אשה. {{הפ|דברים|כב|יג}} לגרש האשה דכתיב ומצא בה ערות דבר ושלחה. (שם) לחלוץ ליבמתו דכתיב וחלצה נעלו מעל רגלו. {{הפ|דברים|כה}} <br><small>(שלמו העשיין התלוים בנישואין)</small> <small>(ואלו הלאוין)</small><br> שלא להשיא בתו לזקן דכתיב לא תחלל בתך להזנותה. {{הפ|ויקרא|יט|כט}} שלא לגרש אנוסתו דכתיב לא יוכל לשלחה כל ימיו. {{הפ|דברים|כב}} שלא תנשא יבמה לשוק דכתיב ולא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. {{הפ|דברים|כה|ה}} שלא יחזיר המגרש אשתו משניש' לאחר דכתיב לא יוכל בעלה הראשון {{הפ|דברים|כב}} שלא יקח כהן זונה דכתיב אשה זונה וחללה לא יקחו. {{הפ|ויקרא|כא|ז}} שלא יקח כהן חללה דכתי' וחללה לא יקחו. שם וכן שלא יקח כהן גרוש' דכתיב ואשה גרושה מאישה לא יקחו. <br><small>(שלמו מצות נישואין דאוריתא)</small> <small>(ואלו נישואין דרבנן)</small><br> הלכות מיאון וקטנה שאין לה אב קרוביה משיאין אותה: <small>(ואלו מצות התלוים בזמן ביד:)</small><br> ליטול לולב דכתיב ולקחתם לכם. {{הפ|ויקרא|כג}}<br><small>(נשלמו העשה התלוי ביד ובזמן)</small> <small>(ואלו הלאוין)</small><br> שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של פסח דכתיב ביו' הראשון נקרא קודם כל מלאכת עבודה לא תעשו {{הפ|ויקרא|כג|לה}} <br><small>(שלמו הלאוין התלויות בזמן וביד דאוריתא)</small> <small>(ואלו דרבנן)</small><br> שלא לעשות מלאכה בחול המועד. שלא לעשו' מלאכה בארב' עשר בניסן מחצי היום ולמעלה. <br><small>(ותכל מלאכ' יום רביעי)</small> '''יום חמישי''' <small>(אחל במצות יו' חמישי שהוא באכילה כנגד כבד שהוא דיבור חמישי שעיק' מצות כיבוד להאכיל והשקות את אביו ואת אמו וחבר עמהם מצות דינין לפי שבתי דינין קבועין בחמישי ואלו הן באכילה.)</small><br> לשחוט דכתיב וזבחת כאשר צויתיך {{הפ|דברים|יב|כא}} להגעיל כלים דכתי' כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש. {{הפ|במדבר|לא|כג}} להטביל כלים דכתיב כל אשר לא יבא באש תעבירו במים. (שם) <br><small>(שלמו העשיין מאכילה)</small> <small>(ואלו הלאוין)</small><br> שלא לאכול אבר מן החי דכתיב אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו. {{הפ|בראשית|ט}} שלא לאכול טריפה דכתיב טריפה לא תאכלו {{הפ|שמות|כב|ל}} שלא לאכול נבילה דכתיב לא תאכלו כל נבילה. {{הפ|דברים|יד|כא}} שלא לאכול גיד הנש' כדכתיב על כן לא יאכלו וגו' {{הפ|בראשית|לב}} שלא לאכול חלב דכתיב כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו. {{הפ|ויקרא|ז|כג}} שלא לאכול דם דכתיב כל דם לא תאכלו. (שם) שלא לאכול בהמה טמאה דכתיב אך את זה לא תאכלו. {{הפ|ויקרא|יא|ד}} שלא לאכול עוף טמא דכתיב ואת אלה תשקצו מן העוף. (שם) שלא לאכול חגבים טמאים דכתיב את אלה תאכלו מכל וגו'. (שם) שלא לאכול שרץ העוף דכתיב כל שרץ העוף {{הפ|ויקרא|יא|כ}} שלא לאכול שרץ הארץ דכתיב וכל השרץ השורץ על הארץ. (שם) שלא לאכול דג טמא דכתי' וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים לא תאכלו. ועובר עליו בעש' דכתי' את זה תאכלו. (שם) שלא לאכול שרץ המים דכתיב אל תשקצו נפשותיכם בכל השרץ. (שם) שלא לאכול בשר בחלב דכתיב לא תבשל גדי בחלב אמו. {{הפ|דברים|יד|כא}} דין ביטול דבר יבש ודין בריה שנתערבה. שלא לאכול ערלה דכתיב שלש שנים יהיה לכם ערלי' לא יאכל. {{הפ|ויקרא|יט|כג}} שלא לאכול כלאי הכרם דכתיב פן תקדש המלא' {{הפ|דברים|כב|ט}} ודרשינן פן תקדש תוקד אש וכיון דבת שריפה היא פשיטא דאסור באכילה. שלא לאכול לחם חדש קודם שהתירה העומר דכתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה וגו'. {{הפ|ויקרא|כב}} שלא לאכול על דם דכתיב לא תאכלו על דם. {{הפ|ויקרא|יט|טז}} <br><small>(שלמו העשיין ולאוין התלוין במאכל בכל עת)</small> <small>(ואלו עשיין התלוים במאכל בזמן קבוע)</small><br> לאכול מצה בליל ט"ו בניסן כדכתיב בערב תאכלו מצות. {{הפ|שמות|יב|יח}} לאכול מרור בליל ט"ו בניסן בזמן שהפסח היה קיים מצותו דאוריתא דכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו. (שם) שלא לאכול ביום הכפורים דכתיב וכל הנפש אשר לא תעונה. {{הפ|ויקרא|כג|כט}} ודרשינן אזהרה מג"ש. שלא לאכול חמץ בפסח דכתיב כל מחמצת לא תאכלו. {{הפ|שמות|יב}} <br><small>(שלמו עשיין ולאוין התלוים באכילה בכל עת ובזמן דאוריתא)</small> <small>(ואלו דרבנן)</small><br> שלא לאכול שלקות של עובדי עכו"ם וכן בישול עובדי עכו"ם. שלא לאכול חלב שחלבו עובדי עכו"ם ואין ישראל רואהו שלא לאכול גבינו' של עובדי עכו"ם. שלא לשתו' יין וחומץ של עובדי עכו"ם הכל בכלל זה. <br><small>(שלמו המצות התלוין באכילה ושתיה דאורייתא ודרבנן)</small> <small>(ואלו מצות עשה התלוים בדין)</small><br> לשפוט צדק כדכתיב בצדק תשפוט עמיתך. {{הפ|ויקרא|יט}} לפסוק הדין על פי הרוב כדכתיב אחרי רבים להטות. {{הפ|שמות|כג|ב}} להתרחק מדבר שקר דכתיב מדבר שקר תרחק. (שם) <br><small>(שלמו העשוין מן הדינין)</small> <small>(ואלו הלאוין)</small><br> שלא להכיר פנים כדכתיב לא תכירו פנים במשפט. {{הפ|ויקרא|יט}} שלא להדר פני גדול כדכתיב ולא תהדר פני גדול. {{הפ|ויקרא|יט}} שלא להדר פני דל כדכתיב ודל לא תהדר בריבו. {{הפ|שמות|כג|ג}} שלא ליקח שוחד דכתיב ולא תקח שוחד {{הפ|דברים|טז}} שלא להטות משפט כדכתיב לא תטה משפט (שם) שלא לגור מפני איש דכתי' לא תגורו מפני איש {{הפ|דברים|א|יז}} שלא לשמוע דברי בעל דין עד שיבא בעל דין חבירו דכתיב לא תשא שמע שוא. {{הפ|שמות|כג}}. ובכלל זה שלא יקבל לשון הרע. שלא להעיד קרוב כדכתיב לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות. {{הפ|דברים|כד|טז}} שלא להעיד עדות שקר כדכתיב לא תענה ברעך עד שקר. {{הפ|שמות|כג}} שלא להעיד רשע כדכתיב אל תשת ידך עם רשע להיו' עד חמס. {{הפ|שמות|כו}} שלא לחוס על המחויב דכתיב וקצותה את כפה וכתיב לא תחוס עינך. {{הפ|דברים|כד}} שלא לכבוש עדותו דכתיב אם לא יגיד ונשא עונו. {{הפ|ויקרא|ה}} <br><small>(ותכל מלאכת יום חמישי:)</small> '''יום ששי''' <small>(יום ששי מצות עשה התלויות בממון כנגד דבור לא תרצח שהוא דבור ששי ולפי שרוב רציחות באות ע"י ממון כדכתיב נארבה לדם נצפנה לנקי חנם וסמיך לי' נמלא בתינו שלל: {{הפ|משלי|א|יא}}</small><br> לתת נבילה לגר כדכתיב לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה. {{הפ|דברים|יד|כא}} לשמט כספים דכתיב שמוט כל בעל משה ידו. {{הפ|דברים|טו|ב}} לתת בכור לכהן כדכתיב וכל פטר רחם וגומר. {{הפ|במדבר|יח|טו}} לפדות פטר חמור דכתיב ופטר חמור תפדה וגו'. (שם) לערוף פטר חמור דכתיב ואם לא תפדה וערפתו. (שם) לפדות בכור אדם דכתיב וכל בכור אדם בבניך תפדה. (שם) להפריש חלה דכתיב ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה. {{הפ|במדבר|טו|כ}} להשיב גזל דכתיב והשיב את הגזילה אשר גזל {{הפ|ויקרא|ה|כג}} לתת צדקה דכתיב נתן תתן לו. {{הפ|דברים|טו|י}} וצריך לתנה לו בסתר: להלות לעני שאין לו. לפדות כרם או נטע רבעי דכתיב קדש הלולים לה'. {{הפ|ויקרא|יט|כד}} לשלח הקן דכתיב שלח תשלח את האם. {{הפ|דברים|כב|ז}} להשיב אבידה כדכתיב והשבות לו. (שם) לתת שכר שכיר כדכתיב ביומו תתן שכרו. {{הפ|דברים|כד|טו}} <br><small>(שלמו העשיין התלוים בממון)</small> <small>(ואלו הלאוין)</small><br> שלא לתת מום בבכור דכתיב כל מום לא יהיה בו. {{הפ|דברים|טו}} ואסור לגרום שלא לעבוד בבכור דכתיב ולא תעבוד בבכור שורך. (שם) שלא לגוז בכור צאן דכתיב ולא תגוז. (שם) שלא לקפוץ יד כדכתיב לא תקפוץ ידך מאחיך האביון. (שם) שלא למנוע מלהלוות עבור מטה דכתיב השמר לך פן וגומר קרבה וגומר. (שם) שלא לתבוע חוב שעבר' עליו שמט'. דכתיב לא תגוש. (שם) שלא להלות ברבית ושלא ללות ברבית שלא להלות ברבית דכתיב את כספך לא תתן וגו' שלא ילוה ברבית דכתיב לא תשיך לאחיך וסופר ועד עוברי' משום דכתיב לא תשימון עליו נשך {{הפ|ויקרא|כא}} שלא להיות כנושה דכתיב לא תהיה לו כנושה. {{הפ|דברים|טו}} שלא להלין שכר שכיר דכתיב לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר. {{הפ|ויקרא|יט|יג}} ומיום ראשון ואילך אין בו כי אם עשה. שלא לגנוב ממון דכתיב לא תגנובו. (שם) שלא לגנוב נפש בין גדול בין קטן בין זכר בין נקיבה דכתיב וגונב איש ומכרו. {{הפ|שמות|כא|טז}} שלא לעשות עול במדה המשקל ובמשורה. עול במדה שלא ימדוד בחבל בימות החמה ובימות גשמים עול במשקל שלא יטמין במלח עול במשורי' שלא ירתיח. דכתיב לא תעשו עול. {{הפ|ויקרא|יח}} שלא למכור נפש וכן שלא למכור עברי באבן הלקח. שלא למשכן בעל חוב כדכתיב והאיש אשר אתה נושה בו וגו'. {{הפ|דברים|כד|יא}} שלא לעכב משכון דכתיב השב תשיב לו. (שם) שלא לשכן אלמנה דכתיב לא תחבול בגד אלמנה. (שם) שלא לחבול ריחים דכתיב לא יחבול ריחים. (שם) שלא לחבול רכב דכתיב לא יחבול ריחים ורכב. (שם) שלא לגזול זהו גזל וזהו עושק ויש בו שני לאוין דכתיב לא תעשוק ולא תגזול. {{הפ|ויקרא|יט}} שלא להונות חבירו בממון דכתיב אל תונו איש את אחיו. {{הפ|ויקרא|כה|יד}} שלא לתת הפועל לתוך כליו דכתיב ואל כליך לא תתן. {{הפ|דברים|כג|כה}} שלא להניף חרמש דכתיב וחרמש לא תניף על קתת רעיך. (שם) שלא לקח האם על הבנים דכתי' לא תקח האם על הבנים. {{הפ|דברים|כב|ו}} שלא לעשות מדה גדולה וקטנה כדכתיב לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן איפה ואיפה גדולה וקטנה {{הפ|דברים|כה|יד}} שלא למנוע שאר זו מזונ' וכסות ועונה כדכתיב שארה כסותה ועונתה לא יגרע. {{הפ|שמות|כא|י}} שלא להתעלם מאבידה כדכתיב לא תוכל להתעלם. {{הפ|דברים|כב|ג}} <br><small>(שלמו מצות התלויות בממון דאוריתא)</small> <small>(ואלו מצות דרבנן התלויות בממון)</small><br> להדליק נר של שבת בשמן טוב. להדליק נר של חנוכה הלכה כרב. וכרבי יוחנן. '''יום שביעי''' <small>(ותכל מלאכת יום ששי אחל יום שביעי במצות שבתות וימים טובים וגם כל מצות התלויות במילה כנגד לא תנאף שהיה דבור שביעי והא לך מצות עשה של שבת)</small><br> לעשות קידוש בשבת כדכתיב זכור את יום השבת לקדשו. {{הפ|שמות|כ|ח}}. זכרהו על היין וכן להתענג בשבת בכלל זה <small>(לאוין מן התורה)</small><br> שלא לעשות מלאכה בשבת דכתיב לא תעשה כל מלאכה שם שלא להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים דכתיב אל יצא איש ממקומו {{הפ|שמות|יז}} ובכלל זה תחומין ואליבא דרבי עקיבא שלא להבעיר אש בשבת דכתיב לא תבערו אש בכל משבותיכם. {{הפ|שמות|לה|ג}} עירובין שלמה תקן לערב עירובין. להבדיל במוצאי שבת וימים טובים. <br><small>(שלמו מצות עשיין ולאוין דאורייתא ודרבנן)</small> <small>(ואלו מצות התלויות באבר המילה)</small><br> לפרות דכתיב פרו ורבו. {{הפ|בראשית|ב}} לשמח אשתו דכתי' ושמח את אשו אשר לקח. {{הפ|דברים|כב}} ליבם יבמתו אם הוא אח מן האב דכתיב יבמ' יבא עליה ויבמ' {{הפ|דברים|כה|ה}} לפרוש מאשתו סמוך לוסת' כדי עונ' דכתיב והזרתם את בני ישראל. {{הפ|ויקרא|טז}} לפרוש מנדה שראת' באמצע תשמיש באבר מת אם אמרה לו נטמאתי ימתין עד שימות אברו ויפרוש והוא עש הבא מכלל ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. {{הפ|ויקרא|יח|יט}} למול עצמו דכתי' וערל זכר אשר לא ימול בשר ערלתו ונכרת' וגו' {{הפ|בראשית|יז|יד}} <br><small>(שלמו העשיין התלוין באבר המילה)</small> <small>(ואלו האלוין)</small><br> שלא לבא על הגוי' דכתיב בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך. {{הפ|דברים|ז|ג}} שלא לבעול שפחה וכן כל העריות דכתיב לא יהיה קדש. {{הפ|דברים|כב}} שלא להשחית זרע דכתיב לא תנאף. {{הפ|שמות|כ|יג}}. ודרשינן לא תהנה לנאף כמו אות' המנאפי' ביד וברגל שלא לבא אל אשה נדה דכתיב ואל אשה בדנת טומאת' לא תקרב לגלו' ערותה. {{הפ|ויקרא|יח|יט}} דיני מקוה שלא לבא אל ממזרת דכתיב לא יבא ממזר בקהל ה' {{הפ|דברים|כג|ג}} והוא הדין לממזרת שלא לבא אל אנוסת אביו אליבא דרבי יהודה דמפיק ליה מלא יגלה כנף אביו. (שם) שלא יבא פצוע דכא על בת ישראל דכתיב לא יבא פצוע דכא (שם) שלא יבא כרו' שפכה על בת ישראל דכתיב לא יבאו וגומר וכרות שפכה וגומר. (שם) שלא לבא על אחותו דכתיב ערות אחותך בת אביך או בת אמך לא תגלה. {{הפ|ויקרא|יח|ט}} שלא לבא על אחות אביו דכתי' ערו' אחות אביך לא תגלה. (שם) שלא לבא על אחות אשתו דכתיב ואשה אל אחותה לא לקח לצרור כל אלו בכרת. (שם) שלא לבא על אשת אחיו דכתיב ערו' אשת אחיך לא תגלה שם בין מן האב בין מן האם אך לא אמר הכתוב ערירים יהיו אלא באשת אח מן האב. שלא לבא על אשת אחי אביו דכתיב ערות אשת אחי אביך לא תגלה. {{הפ|ויקרא|יח|יד}} שלא לבא על אשת איש דכתיב ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך. שם. אם היא נשוא' בחנק ואם היא ארוס' בסקיל'. שלא לבא על בת אשתו דכתיב ערות אשה ובתה שם והיא בסקילה שלא לבא על בת בן אשתו דכתיב את בת בנה. (שם) שלא לבא על בת בת אשתו דכתיב את בת בתה לא תקח לגלות ערותה. שם והיא בשריפה שלא לבא על בתו דכתיב ערות בת בתך {{הפ|ויקרא|יח|י}} וילפינן מבת אשתו מה בת אשתו עשה הכתוב בתה כבת בנה ובת בתה אף בתו אסור' כבת בנו ובת בתו. שלא לבא על בת בנו דכתיב ערות בת בנך. (ויקרא שם) שלא לבא על בת בתו דכתיב או בת בתך לא תגלה. (שם) שלא לבא על חמותו דכתי' ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה {{הפ|ויקרא|כו}}. ולאחר מיתה פלוגתא דרבי ישמעאל סבר בשריפה ורבי עקיבא סבר שאין בה אלא איסור מן התורה לבד שלא לבא על אם חמיו ואם חמותו ולא כתיב בהדיא אלא ילפינן מבת אשתו מה בת אשתו שלשה דורות אף באלו שלשה דורות. שלא לבא על אמו כדכתיב ערות אמך לא תגלה. {{הפ|ויקרא|יח|ז}} שלא לבא על כלתו דכתיב ערות כלתך לא תגלה. (שם) שלא לבא על בהמה דכתיב ואיש כי יתן שכבתו בבהמה. {{הפ|ויקרא|כ|טו}} שלא להיות נרבע לבהמה כדכתיב ואשה לא תעמד לפני בהמה. וקרא יח. ובאיש נמי כתיב כל שוכב עם בהמה {{הפ|שמות|כב|יח}}. אם אינו ענין לשוכב דהא כתיב ואיש כי יתן שכבתו {{הפ|ויקרא|כ|טו}} תנהו ענין לנשכב כל אלו בסקילה. <br><small>(שלמו העשיין והלאוין התלוין באבר המילה דאורית')</small> <small>(ואלו דרבנן)</small><br> שלא לבא על אם אמו שלא לבא על אם אביו. שלא לבא על אשת אבי אביו שלא לבא על כלת בנו כל אלו בלא הפסק. ואלו יש להם הפסק אם אבי אמו. אם אבי אביו אשת אבי אביו אשת אבי אמו. אשת אחי האם אשת אחיו. בין מן האב. בין מן האם. כלת בתו. כל אלו יש להם הפסק ואלו שנחלקו הגדולי' אם יש להם הפסק דכל תיקו לקולא או אם אין להם הפסק דכל תיקו באיסור. לחומרא. שלישי שבבנו שלישי שבבתו. שלישי שבבן אשתו שלישי שבבת אשתו. רביעי שבחמיו רביעי שבחמותו. רבינו תם ורבינו חננאל פסוק לקולא. וגדולים אחרים פסקו לחומרא. אשת חמיו גזרו דורות אחרונים. <br><small>כלו הרמזים: שבח לעושה חזיזים.</small> ==מפרשים== ===הגהות רבינו פרץ=== {{:הגהות רבינו פרץ על סמ"ק/הקדמה}} ===הגהות חדשות=== {{:הגהות חדשות על סמ"ק/הקדמה}} [[קטגוריה:סמ"ק|הקדמה]] cnzdjtj4f40db1yrpkdg5n6cgk536tu 106 1706115 3078629 3078344 2026-08-23T05:50:12Z מאירושולי 35234 3078629 wikitext text/x-wiki {{ניווט פרקים-ירו"מ|גיטין|תשיעי|שמיני|}} ==פרק תשיעי – המגרש== <!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף מט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] [[File:ירושלמי מאיר גיטין מט.ogg|thumb|ירושלמי_מאיר_גיטין_מט.ogg]] ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_א|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_א"> <strong>מתני':</strong> המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מתיר וחכמים {{שוליים|ט_א}} אוסרין. כיצד יעשה? {{שוליים|ט_ב}} {{ירו"מ-הוסר|יטלינו}}{{ירו"מ-הדגשה|יטלנו}} {{ירו"מ-הוסר|ממנו}}{{ירו"מ-הדגשה|ממנה}} ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם. אם כתבו בתוכו אף על פי שחזר ומחקו פסול.<br><strong>גמ':</strong> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}{{ירו"מ-הוסר|י}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: טעמא דרבי אליעזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כד ב|דברים כי תצא כד ב]]) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, אפילו לא התירה אלא לאדם אחד. שמועתא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}}} רובא {{ירו"מ-ביאור|יש בו חידוש יותר}} ממתניתא, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} מתניתא אמרה בשהותרה לכל ואסרה לאדם אחד, {{ירו"מ-הדגשה|ואילו}} שמועתא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}}} אמרה כשאסרה לכל והתירה לאדם אחד. {{ירו"מ-ביאור|ואם אכן זה היה מקורו של {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}, היה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך להביא את}} הלימוד {{ירו"מ-הדגשה|שהביא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}, {{ירו"מ-הדגשה|שהוא חידוש גדול יותר}}}} {{ירו"מ-הוסר|מה}}{{ירו"מ-הדגשה|אלא}} טעמא דרבי אליעזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: מיתה מתרת וגט מתיר. מה מיתה מתרת {{ירו"מ-הוסר|ומחצה}}{{ירו"מ-הדגשה|מחצה}}, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אסורה על קרובי בעלה}}, אף {{ירו"מ-הוסר|הגט}}{{ירו"מ-הדגשה|גט}} {{ירו"מ-הדגשה|המתיר מחצה, אף שאינו}} מתיר {{ירו"מ-הוסר|ומחצה}}{{ירו"מ-הדגשה|אותה לכל האנשים, כשר}}. מה טעמא? דרבנין? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, הקיש יציאה {{ירו"מ-הוסר|להווייתה}}{{ירו"מ-הדגשה|להוייתה}}. מה הווייתה אין לה הויה אצל אחר, {{ירו"מ-הדגשה|שאין קידושין לחצאין ואינו יכול לאמר לה הרי את מקודשת לי ותאסרי לכל אדם חוץ מפלוני}}, אף יציאתה אין לה יציאה אצל אחר. {{ירו"מ-הדגשה|ואם אינו גט לכל אדם אינו גט}}. לאחר מיתתו של {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר בן הורקנוס}} נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו: {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: אין {{ירו"מ-הוסר|אתם }}משיבין את הארי לאחר מיתה. השיב {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה ונישאת לאחיו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מת בלא בנים, היאך זו מתייבמת? לא נמצא מתנה על הכתוב בתורה, {{ירו"מ-הדגשה|שהתורה אמרה יבמה יבא עליה, ואותו האיש מתנה שלא תתיבם לו}}. וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל, מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|מ}}סברא {{ירו"מ-הדגשה|אפשר לתת}} {{ירו"מ-הוסר|טעמא}}{{ירו"מ-הדגשה|טעם}} {{ירו"מ-הדגשה|להבדיל בין שני המקרים}}. תמן התורה אסרת עליו, ברם הכא הוא אסרה עליו, {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שנאסרה בייבום מחמת התנאי שעשה נקרא שעוקר דבר מן התורה}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם התנאי בגט גורם לאישה שלא תתייבם}}, ניתני שש עשרה נשים {{ירו"מ-הדגשה|פוטרות צרותיהם}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-ביאור|ונוסיף כגון שגרשה בעלה חוץ ממנו והלכה ונשאת לאחיו ומת בלא בנים, הרי היא אסורה עליו שהיא אשת איש}} {{ירו"מ-הדגשה|ולמה מנה רק חמש עשרה נשים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כבר איתמר טעמא, תמן התורה אסרה עליו, {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהיא ערווה עליו צרותיה פטורות}}, ברם הכא הוא אסרה עליו {{ירו"מ-הדגשה|כאשת איש}} {{ירו"מ-ביאור|כאילו עדיין נשואה לראשון}}, {{ירו"מ-הדגשה|וממילא לא נפלת לפניו ליבום ואינה פוטרת צרותיה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסית לאחר ומת {{ירו"מ-ביאור|מותרת לכל גם לאותו אחד}} היאך זה מתיר מה שאסר הראשון? מילתיה אמרה שמיתתו גירושין ומתירין בזה מה שאסר הראשון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: לא אמר אלא שמיתתו {{ירו"מ-הוסר|גירושיו}}{{ירו"מ-הדגשה|גירושין}}, הא נישואין לא. {{ירו"מ-הדגשה|ואם גרש השני אינה מותרת למי שאסר הראשון}}.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף מט עמוד ב'''{{ש}}</span> אז לכן, '''הוי צריכה מיתנייא תמן, או אילו מיתנייא תמן ולא מתנינן הכא, הוינן אמרין תמן על ידי שהוא גובה בו פסול'''. שם הרי הוא מוציא כסף, מוציא ממך — דבר עליו הראיה, אז כל דבר שאפשר לפסול את השטר פוסלים. '''והכא על ידי שאינו גובה בו כשר'''. לכן '''הווי צריכה מיתנייא הכא וצורכה מיתנייא תמן'''. הדרן עלך פרק הזורק גט. פרק קטן אחד מפרשת המשנה. '''המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני''' — כלומר חוץ מפלוני — '''רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרין. כיצד יעשה? ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם'''. עכשיו '''אם כתבו בתוכו''' — כלומר אם הוא כתב את התנאי הזה בתוך הגט — '''אף על פי שחזר ומחקו פסול'''. בגמרא, אמר רבי אילא, טעמא דרבי אליעזר — למה הוא אומר שבעצם אם גירש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, למה רבי אליעזר מתיר? הוא אומר '''ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר''', כלומר אפילו אם הוא לא התיר, התיר לאדם אחד — כבר הגט הזה תופס. '''שמועתא רובא ממתניתא''' — מה שאמר רבי אילא זה יותר חידוש, הוא בא מתני יותר מחודש מאשר המשנה. למה? כי המשנה, '''מתניתא אמרה בשהותרה לכל ואסרה לאדם אחד''' — כלומר את מותרת לכל העולם חוץ מאדם אחד. ואילו '''שמועתא אמרה כשאסרה לכל והתירה לאדם אחד''' — מדבר על זה שהוא התיר אותה רק לאדם אחד, היא אסורה על כל העולם, מותרת רק לאדם אחד. זה חידוש הרבה יותר גדול. '''ואם אכן זה היה מקורו של רבי אליעזר, היה רבי אליעזר הלימוד רבי אילא''' — אז היה צריך להביא את החידוש היותר גדול. אם הוא לא הביא את זה, כנראה זה מקור אחר. '''טעמא דרבי אליעזר: מיתה מתרת וגט מתיר. מה מיתה מתרת''' מקצת, כי הרי בכל זאת היא אסורה על קרובי הבעל — אז גם גט שמתיר מקצת לא יהיה כשר, למרות שהוא לא מתיר לכל האנשים. מה טעמא דרבנין? למה אוסרים את זה? הם אומרים: כתיב '''ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר''', '''הקיש יציאה''' להוויה. '''מה הווייתה אין לה הויה אצל אחר''' — כלומר ברגע שהיא מתקדשת היא אסורה לכל העולם, כיוון שהיא לחצאין. הוא לא יכול לומר לה הרי את מקודשת לי ותהיי אסורה לכל אדם חוץ מפלוני. '''אף יציאתה אין לה יציאה אצל אחר'''. עכשיו — אם היא אוסרת לכל אדם אז בכלל זה לא גט. עכשיו, '''לאחר מיתתו של רבי אליעזר בן הורקנוס נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו''' — להראות שהוא לא צודק — '''רבי אלעזר בן עזריה ורבי יוסי הגלילי ורבי טרפון ורבי עקיבה. אמר להן רבי יהושע: אין משיבין את הארי לאחר מיתה'''. לא הסכימו, אמרו להם: אחרי שהוא מת לא הולכים להגיד דברים, לחלוק עליו. '''השיב רבי טרפון: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני'''. אז אם נגיד כמו רבי אליעזר שבעצם היא מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, '''והלכה ונישאת לאחיו מת בלא בנים, היאך זו מתייבמת?''' הרי היא אסורה לאחיו. '''לא נמצא מתנה על הכתוב בתורה''' — הרי התורה אמרה יבמה יבוא עליה, ואותו האיש מתנה שלא תתייבם. '''וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל'''. אז לכן בעצם מראש הגט הזה לא תופס. אומרת הגמרא: '''מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה'''. הרי אם הוא נושא את בת אחיו ואחיו מת, הרי אסור לו להתייבם עם בתו. '''אמר רבי יוסי בי רבי בון: סברא''' — אני יכול להגיד לך שיש הבדל בין שני המקרים. '''תמן התורה אסרת עליו''' — את בתו התורה אסרה, זה לא שהוא מתנה על מה שכתוב בתורה. '''ברם הכא הוא אסרה עליו''' — הרי כל האיסור של האישה הזאת בייבום זה רק מכוח התנאי שבעלה הראשון אסר. אז בעצם זה נקרא שהוא קיים את מה שכתוב בתורה. '''התיב רבי חנניה בשם רבי פינחס''': אם התנאי בגט זה מה שגורם לאישה שלא תתייבם, אז למה המשנה אמרה '''שש עשרה נשים''' — במסכת יבמות — '''פוטרות צרותיהם כרבי אליעזר'''? צריך להוסיף את המקרה, כיוון שהיא גירשה בעלה חוץ מאדם אחד, והלכה ונישאת לאחיו ומת בלא בנים, הרי הוא אסור עליו כאשת איש. למה המשנה אמרה רק חמש עשרה? '''אמר רבי מנא: כבר איתמר טעמא, תמן התורה אסרה עליו''' — כיוון שהיא ערווה, מהתורה התורה אסרה, זה לא מתנה על מה שכתוב בתורה. '''ברם הכא הוא אסרה עליו''' — כן, ואז ממילא לא נפלה לפניו לייבום ולא פוטרת צרותיה. '''רבי ירמיה בעי: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסית לאחר ומת, היאך זה מתיר מה שאסר הראשון?''' הרי היא מותרת, באותו רגע שהוא מת, גם לאותו אחד? '''מילתיה אמרה שמיתתו גירושין ומתירין בזה מה שאסר הראשון'''. כלומר מתוך השאלה אתה מבין שלפי שיטתו מיתתו גירושין — ברגע שהוא מת השני, זה כמו גירושין, ומתיר מה שאסר הראשון. '''אמר רבי ירמיה: לא אמר אלא שמיתתו''', '''הא נישואין לא'''. כלומר אם השני גירש אותה, היא לא מותרת למי שאסר הראשון. אבל אם הוא מת, אז מה שאסר הראשון מותרת לכל העולם. אבל אם הוא גירש אותה, אז עדיין נשאר הזיקה של הראשון, ואותו אדם אסור בה, או היא אסורה בו. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|מט א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|מט ב}} {{סוף}} <span id="דף_נ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head yerum-daf-first">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נ עמוד א<span class="yerum-runnum">88</span></div> אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}}: {{ירו"מ-הדגשה|היכן}} מצינו בתורה האסור לזה מותר לזה והמותר לזה אסור לזה? אסור לאחד אסור לכל אדם, מותר לאחד מותר לכל אדם. השיב {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}: הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש, לא נמצאת אלמנה לו, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לגביו מעולם לא הייתה גרושה}}, וגרושה לכל אחיו הכהנים. {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן אמרו חכמים שאף עליו אסורה משום גרושה}}. וכי במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה? {{ירו"מ-הדגשה|ודאי}} החמירה התורה בגרושה יותר מן האלמנה, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי גרושה אסורה לכל הכהנים, ואלמנה אינה אסורה אלא לכהן גדול. אף על פי כן, כיון שהיא נחשבת לגבי השאר כגרושה, היא נאסרת לאותו כהן מחמת ריח הגט, שאפילו אם לא גירשה אלא ממנו היא אסורה לכהונה}}. ומה {{ירו"מ-הדגשה|אלמנה קלה נאסרה מן המותר לה}} {{ירו"מ-ביאור|אותו פלוני}} {{ירו"מ-הוסר|אם}}{{ירו"מ-הדגשה|מצד גירושין שבה}}, גרושה חמורה {{ירו"מ-הדגשה|אינו דין}}{{ירו"מ-הוסר| לכל לא}} {{ירו"מ-הוסר|נאסרה}}{{ירו"מ-הדגשה|שתיאסר}} {{ירו"מ-הוסר|ממה}}{{ירו"מ-הדגשה|מן}} {{ירו"מ-הוסר|שהותר}}{{ירו"מ-הדגשה|המותר}} {{ירו"מ-הדגשה|לה}} {{ירו"מ-ביאור|על שאר העולם}} {{ירו"מ-הדגשה|מצד אשת איש}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בה {{ירו"מ-ביאור|לגבי אותו פלוני}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר: קל וחומר פירכא הוא, דגם לאותו כהן אסורה}} מצד גירושין שבה, {{ירו"מ-הוסר|אלמנה}}{{ירו"מ-הדגשה|שאסורה לו שהוא כהן. הלכך חזר ודן דין אחר: ומה גרושה שהיא}} קלה {{ירו"מ-הדגשה|נאסרה מצד גירושין שבה אף לגבי אותו שלגביו}} {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|אינה}} {{ירו"מ-הוסר|דין}}{{ירו"מ-הדגשה|גרושה אלא אלמנה, אשת איש החמורה לא כל שכן}} שתיאסר {{ירו"מ-הדגשה|על כל העולם}}{{ירו"מ-הוסר| ממה שהותר לה}} מצד אשת איש שבה {{ירו"מ-הדגשה|לגבי אותו פלוני? נמצא שאם שייר בעלה בגט}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אדם אחד אין זה כריתות}}{{ירו"מ-הוסר| אצלו נגעו בו גירושין ומה}} {{ירו"מ-הוסר|אלמנה}}{{ירו"מ-הדגשה|האמורה}} {{ירו"מ-הדגשה|בתורה}},{{ירו"מ-הוסר|נאסרה ממה}} {{ירו"מ-הוסר|שהותר}}{{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא}}{{ירו"מ-הוסר| לה מצד אא שבה גירושין חמורין לא כש}} {{ירו"מ-הוסר|שתאסר}}{{ירו"מ-הדגשה|אסורה על כל העולם משום אשת איש}}{{ירו"מ-הוסר| ממה שהותר לה מצד גירושין שבה}}. דבר אחר: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניס{{ירו"מ-הדגשה|י}}ת לאחר וילדה ממנו בנים ומת, והלכה וניסית לאותו {{ירו"מ-הדגשה|אחד}}, לא נמצאו בניה מן האחרון ממזירין? מילתיה אמרה שאין {{ירו"מ-הוסר|גירושין}}{{ירו"מ-הדגשה|מיתה של השני}} מתירין מה שאסר הראשון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמי}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם אין מיתה מתרת מה שאסר ראשון}}, מצינו אשה בתח{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה אין חייבין עליה משום ערוה, ובסוף חייבין עליה משום ערוה. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: למה זה דומה? לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתיבעלי לאיש פלוני. {{שוליים|ט_ג}} בתחילה הוא אסור לבעול, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי עדיין היא אשת איש}}. עבר ובעל {{ירו"מ-הוסר|הותר}}{{ירו"מ-הדגשה|חל}} הגט למפרע. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כיצד יעשה? יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה וכו}}'. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} <br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נ עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו נמצאים בירושלמי מסכת גיטין דף נ'. בדף הקודם הזכרנו שאחרי שרבי אלעזר בן עורקינוס נפטר, נכנסו החכמים לבטל את דבריו, ושם אנחנו ממשיכים עם החכמים. שם אמר '''רבי יוסי הגלילי: מצינו בתורה האסור לזה מותר לזה והמותר לזה אסור לזה?''' הרי תמיד מה שאסור לאחד אסור לכל אדם, מותר לאחד מותר לכל אדם. אז איך אתה אומר שיכול לגרש חוץ מאדם מסוים? אז בעצם היא אסורה, היא מותרת לכל אדם חוץ ממנו. '''השיב רבי עקיבא: הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש, לא נמצאת אלמנה לו, וגרושה לכל אחיו הכהנים.''' אבל מצד הדין, לכאורה, לגבי אותו כהן היא מעולם לא הייתה גרושה, כי הרי הוא גירש אותה חוץ ממנו. אז לגביו היא נשארת אשת איש, וכשהוא מת היא נהייתה אלמנה לו. ואף על פי כן אמרו חכמים שגם הנה היא אסורה משום גרושה. עכשיו, '''במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה?''' ודאי '''החמירה התורה בגרושה יותר מן האלמנה''', כי הרי גרושה אסורה לכל הכהנים, ולא אלמנה - אינה אסורה אלא לכהן גדול. ואף על פי כן, כיוון שהיא נחשבת לגבי השאר כגרושה, אז חכמים אסרו אותה גם על אותו כהן מחמת הגט. '''ומה גרושה חמורה בה - מצד גירושין שבה, קלה שתיאסר מצד אשת איש שבה אפילו.''' כלומר, כיוון שאותו פלוני היא מותרת לו כי היא אלמנה לגביו, היא אסורה עליו מצד גירושין שבה - כיוון שלגבי אחרים יש את הגרושין. גרושה שהיא חמורה, אין דין שתיעשה מן המותר לה - כלומר אין דין שתיעשה אסורה על שאר העולם מצד אשת איש שבה לגבי אותו פלוני. הרי לגבי אותו אדם, כל עוד שהבעל לא מת היא נחשבת אשת איש, אז לגביו היא אשת איש - וזה חמור. חזר רבי עקיבא ואמר לו קל וחומר אחר: גם לאותו כהן היא אסורה מצד גירושין שבה, ולא בגלל מה שאמרנו שחכמים החמירו, כי מצד הגירושין שבה היא אסורה לו כיוון שהוא כהן. אז לכן הוא חזר ודן דין אחר: ומה גרושה שהיא קלה נאסרה מצד גירושין שבה אפילו לגבי אותו אחד שנחשבת אלמנה לגביו - אשת איש שהיא חמורה לו, כל שכן שתאסר על כל העולם מצד אשת איש שבה לגבי אותו פלוני. כי הרי לגביה, כמו שאמרנו, כל עוד שבעלה חי היא נחשבת אשת איש. אז כיוון שלגבי אדם אחד יש אשת איש, היא תהיה אסורה בשביל אשת איש לגבי כולם. נמצא שאם בעלה משהה בגט אפילו אדם אחד, אז זה לא כדוגמה אמורה בתורה, כי הרי אסורה לכל העולם משום אשת איש כמו שאמרנו. '''דבר אחר: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסת לאחר וילדה ממנו בנים ומת, והלכה וניסת לאותו''' - אותו אדם שהתחתנה איתו מת, הלכה ונישאת לאותו אדם שבעלה הראשון אסר עליה. אז בעצם עכשיו התבטל הגט. '''לא נמצאו בניה מן האחרון ממזרים?''' עכשיו, רוב מהצורת דיבור של רבי עקיבא מבינים שהוא סובר שהמיתה של השני לא מתירה את מה שאסר הראשון. אמרנו לכן שרבי ירמיה - לפי רבי ירמיה, הדברים שלו אומרים שהמיתה של השני מתירה את מה שהראשון אסר. אבל לפי רבי עקיבא נראה שלא. '''אמר רבי שימי: מילתיה אמרה שאין מתירין מה שאסר הראשון.''' אז אם כן, '''מצינו אשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה, ובסוף חייבין עליה משום ערוה.''' כלומר, כל עוד שהבעל היה חי היא הייתה מותרת - היא הייתה גרושה, ובסוף כשבעלה מת והתחתנה עם אדם אחר שבעלה אסר אותו, פתאום היא חוזרת ליאסר משום ערוה. איפה יש דבר כזה? '''אמר ליה רבי מנא: למה זה דומה? לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתיבעלי לאיש פלוני.''' עכשיו, '''בתחילה הוא אסור לבעול''', כי הרי עדיין אשת איש. אבל אם אותו פלוני '''עבר ובעל''', אז '''הגט למפרע''' חל. אז גם כאן אותו דבר - שברגע שהוא גירש אותה חוץ מפלוני היא נחשבת גרושה, ולאחר מכן אם היא הולכת ומתחתנת עם אותו פלוני שאסר עליה, זה פתאום הופך להיות אשת איש. אז מוצאים דבר כזה. '''אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.''' זה כמו שיטת רבי שמעון בן אלעזר, ורבי שמעון בן אלעזר אמר לגבי האומר לאישה כנסי שטר זה ויתברר שזה גט, '''לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת נתינה הרי זה גיטיך''', וצריך ליטול ממנה את הגט ולחזור ליתן ולומר לה הרי זה גיטיך. זו בעצם השיטה שלו. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי ינאי: אף ריח פסול אין בה.''' היא מותרת לכוהנים - כלומר זה בכלל לא גט, זה כלום, אפילו ריח גט אין בו. {{סוף}}</div> <span id="דף_נ_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נ ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נ עמוד ב<span class="yerum-runnum">89</span></div> הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}. היא ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|גבי האומר לאישה כנסי שטר חוב זה, ונמצא גט}}, לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת {{ירו"מ-הוסר|מתנה}}{{ירו"מ-הדגשה|נתינה}} הרי זה גיטיך. {{ירו"מ-הדגשה|וצריך ליטול ממנה את הגט ולחזור וליתן ולאמר לה הרי זה גיטך. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: אף ריח פסול אין בה, {{ירו"מ-הדגשה|ומותרת לכהנים}}. {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} אמר: זאת אומרת: לא חשו {{ירו"מ-הדגשה|לנתינה הזו, וכאילו לא הייתה נתינה כלל. ד}}אין תימר {{שוליים|ט_ד}} חשו, {{ירו"מ-הדגשה|מדוע צריך ליטול ממנה את הגט ולחזור וליתן לה}}? עד שהוא בידה {{ירו"מ-הוסר|דאמר}}{{ירו"מ-הדגשה|יאמר}} לה הרי את מותרת לכל אדם, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הייתה נתינה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: זאת אומרת שחשו, {{ירו"מ-הדגשה|ופסולה לכהונה. ד}}אין תימר לא חשו, {{ירו"מ-הדגשה|והנתינה הראשונה אינה כלום, מדוע אמרה המשנה שיטול ממנה את הגט ויחזור ויתן ויאמר לה הרי זה גיטך? הרי אם לא זכתה כלל}}, כל מה שבידו {{ירו"מ-הדגשה|לעשות יעשה, שאם רוצה}} לגרש יגרש, {{ירו"מ-הדגשה|ואם רוצה שתשאר אשתו תשאר. תנן: אם כתבו את התנאי הזה בתוכו, אף על פי שחזר ומחקו, פסול}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: תני {{תנא-ירו"מ|שילא בר בינה}}: כל שאילו {{ירו"מ-הדגשה|היה נכתב}} {{ירו"מ-הוסר|בתניי}}{{ירו"מ-הדגשה|תנאי}} על מנת {{ירו"מ-הדגשה|בגט, היה}} פסול, {{ירו"מ-הוסר|כל שאילו }}נתנו {{ירו"מ-הדגשה|בתנאי}} על מנת, פסול.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ב|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_ה}}הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחיי ולאחיך לעבד לעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} ולכל מי שאין לה קידושין עליו, כשר. הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה, פסול. {{שוליים|ט_ו}} גופו של גט: הרי את מותרת לכל אדם. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר {{ירו"מ-ביאור|צריך לכתוב}}: ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שיבוקין למהך להיתנסבא לכל גבר די תיצביין. {{שוליים|ט_ז}} גופו של גט שיחרור: הרי את בן חורין, הרי את לעצמך.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא וכו'. הגט כשר. מאי טעמא? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: {{ירו"מ-הוסר|אמר}}{{ירו"מ-הדגשה|דכתיב וכתב לה ספר}} כריתות {{ירו"מ-הדגשה|ונתן בידה ושילחה מביתו, ויצאה והיתה לאיש אחר}}. לא התפיסה התורה שם כריתות {{ירו"מ-הדגשה|שצריך שהגט יכרות}} אלא ערוה שיש בה הוייה, {{ירו"מ-הדגשה|אבל ערוה שאין בה הוייה כרותה ועומדת היא. תנן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: ודן דיהוי ליכי מינאי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{שוליים|ט_ח}} ובלחוד דלא יימר ודין, {{ירו"מ-הדגשה|דמשמע שאומר אם דין הוא שאגרשך, ואם אינו דין איני מגרשך}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} בעי: {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} הרי את ברשות עצמך, {{ירו"מ-הדגשה|האם לגמרי? ק}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|והיא מגורשת, או רק למעשה ידיה קאמר? אינה מגורשת, שאין זה אלא לשון שיחרור של עבד. דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|בשטר שיחרור של עבד}} צריך שיאמר {{שוליים|ט_ט}}הרי את בן חורין, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הרי את של עצמך. מתניתא אמרה כן: הרי אתה בן חורין, הרי אתה של עצמך.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ג|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ג"> <strong>מתני':</strong> שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר: {{שוליים|ט_י}} כתב בכתב ידו ואין עליו עדים; {{שוליים|ט_יא}} יש עליו עדים ואין בו זמן; יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לד כשר.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נ עמוד ב'''{{ש}}</span> '''כהנא אמר: זאת אומרת - לא חשו.''' זאת אומרת שלא חשו לנתינה הזו בכלל, וכאילו לא הייתה נתינה בכלל. כי אם תאמר שהם חשו לנתינה, אז למה הוא צריך ליטול ממנה את הגט ולחזור לתת מחדש ולהגיד לה? '''אין תימר חשו, עד שהוא בידה לה הרי את מותרת לכל אדם''' - כי הרי הייתה נתינה. אז אתה רואה מכאן שהנתינה הזו כלום. '''אמר רבי אחא: זאת אומרת שחשו''' - בדיוק הפוך, זאת אומרת שחשו לנתינה ופסולה לכהונה. כי אם תאמר שלא חשו לנתינה והנתינה הראשונה כלום, אז למה המשנה אמרה שיטול ממנה את הגט ויחזור וייתן ויאמר לה הרי זה גיטיך? אם היא בכלל לא זכתה בו כלל, אז '''כל מה שבידו לגרש יגרש''' - יכול לגרש, יכול להתחתן איתה, להישאר איתה נשואה. למה המשנה אמרה שהוא חייב לקחת ולהחזיר, לומר לה עוד פעם מחדש הרי זה גיטיך? אם היא לא זכתה בכלל, לא צריך להגיד כלום - שיישאר איתה בתור נשואה אם הוא רוצה. אלא כנראה שנתנה לה משהו, לכן הדבר היחיד שיכול לעשות זה לגרש. אם כתבו את התנאי הזה - "הרי את מותרת לכל אדם חוץ ממני" - בתוך הגט, אז אפילו אם הוא מחק את זה, פסול, כי איך זה מתקן? הרי שהוא כתב את זה, הגט פסול. '''אמר רבי זעירא: תני שילא בר בינה: כל שאילו על מנת פסול, נתנו על מנת, פסול.''' כלומר כל תנאי שאם נכתב בגט - נכתב בגט על מנת התנאי הזה - אז הגט פסול. אם הוא ייתן לה אותו ויגיד לה בעל פה, ייתן גט רגיל ובעל פה יגיד לה את התנאי הזה, זה יהיה פסול. במשנה הקודמת אמרנו הפוך - שכל תנאי שבעל פה פסול, אז גם אם נכתב פסול. פה אומר הפוך. פרק חדש. '''מתני': הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחיי ולאחיך לעבד לעובד כוכבים ולכל מי שאין לה קידושין עליו, כשר.''' כלומר, אם הוא אומר לה שהיא גרושה חוץ מאנשים שממילא הם אסורים עליה באיסור כרת, שאין להם בכלל קידושים עליה, אז הגט כשר. '''אבל הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה, פסול.''' כלומר, אפילו אם הוא אומר לה שהיא גרושה חוץ מאנשים שממילא פסולים לה, אבל זה פסול בלאו רק - אז הגט פסול. עומדת על גופו של גט - מה כתוב בגט? '''גופו של גט: הרי את מותרת לכל אדם. רבי יהודה אומר: ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שיבוקין למהך להיתנסבא לכל גבר די תיצביין.''' כלומר "זה יהיה לך ממני ספר גירושין ואגרת שבוקין, ותלכי ותינשאי לכל גבר שתרצי". מה זה '''גופו של גט שיחרור: הרי את בן חורין, הרי את לעצמך.''' ואומרת הגמרא, למדנו במשנה '''הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא''' וכולי - אנשים שהם אסורים שיש בהם עניין של כרת, וקידושין לא תופסים - אז הגט כשר. מאי טעמא? '''אמר רבי אחא: כריתות''' - דכתיב "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו". '''לא התפיסה התורה שם כריתות אלא ערוה שיש בה הוייה''' - כתוב "ויצאה והיתה" - צריך שהגט יכרות, אבל ערוה שאין בה הוייה, היא כרותה ועומדת, לא צריך שהגט יכרות אותה. '''רבי יהודה אומר''' צריך להיות כתוב שם "ודן דיהוי ליכי מינאי". '''אמר רבי מנא: ובלחוד דלא יימר ודין''' - שלא יגיד "דין" (דין=הדין) דיהוי ליכי מינאי, כי אז משמע שהוא אומר כאילו הדין מחייב אותי לגרש אותך, ואם לא היה דין כך לא הייתי מתגרש. לא כך, אתה צריך להגיד "דין" (זה), לא "דין" (הדין). '''רבי מנא בעי: הרי את ברשות עצמך''' - האם הכוונה שהיא גרושה לגמרי או הכוונה למעשה ידיה? אומרת הגמרא אינה מגורשת, כיוון שזה לא לשון גירושין, זה לשון שחרור של עבד. '''אמר רבי יוסי בי רבי בון: צריך שיאמר הרי את בן חורין, הרי את של עצמך.''' '''מתניתא אמרה כן: הרי אתה בן חורין, הרי אתה של עצמך.''' פרק ט' הלכה ג'. '''מתני': שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים; יש עליו עדים ואין בו זמן; יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הולד כשר.''' {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נ א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נ ב}} {{סוף}} <span id="דף_נא_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נא עמוד א<span class="yerum-runnum">90</span></div><br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: התם: וכולן שהיו להן קידושין או גירושין בספק הרי אלו חולצות ולא מתייבמות. כיצד ספק קידושין}}? {{שוליים|ט_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|זרק לה קידושיה ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זו ספק קידושין. כיצד ספק גירושין? כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין עליו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד, זהו ספק גירושין}}. לית כאן ספק גירושין אלא גירושין, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מדאוריתא מגורשת}} ממש. {{ירו"מ-הדגשה|ואיזהו ספק גירושין? כמו בספק קידושין, כמו שאמרנו}}: כיצד ספק קידושין? כיי דתנינן תמן {{שוליים|ט_יג}} זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין. {{ירו"מ-הדגשה|ואף}} {{ירו"מ-הוסר|והכא}}{{ירו"מ-הדגשה|הכא}} הוא: זרק לה גיטה ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זהו ספק גירושין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא דמן הוה}}: {{שוליים|ט_יד}} וכולן {{ירו"מ-ביאור|שלוש הגיטין שנמנו: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים ואין עליו זמן. יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד}} אם {{ירו"מ-הוסר|ניסית}}{{ירו"מ-הדגשה|נישאת}} {{ירו"מ-הדגשה|בו}} לא תצא, שלא להוציא ליזה על בניה. {{ירו"מ-ביאור|ואילו ספק קרוב לו ספק קרוב לה תצא}} בתו {{ירו"מ-הדגשה|שגרשה אחיו באחד משלוש הספקות ומת}}, {{ירו"מ-הוסר|שניסית}}{{ירו"מ-הדגשה|שנישאת}} לשוק בגט זה, לא תצא, {{ירו"מ-הדגשה|אלא מחזיקים את הגט ככשר}} כדי {{ירו"מ-הוסר|ליזקוק}}{{ירו"מ-הדגשה|לזקוק}} צרתה לאביה {{ירו"מ-ביאור|ולא יאמרו שבשעת מיתה היתה אשת אחיו וצרתה פטורה מיבום משום צרת ביתו}} צרתה שנישאת לשוק בגט זה, {{ירו"מ-הדגשה|שחשבה שהוא פסול והיא צרת ביתו ואינה זקוקה לו}}, תצא, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מדאוריתא הגט כשר, ובשעת מותו כבר לא היתה צרת ביתו והיא זקוקה לו}}. בתו שנישאת {{ירו"מ-ביאור|ביבום}} לאחיו {{ירו"מ-הדגשה|בגט זה, שחשבו שהוא פסול והיא עדיין אשת המת ואחד האחים יבם אותה, תצא. צרתה שנישאת לאחיו בגט זה, ו}}אפילו לאביה לא תצא {{ירו"מ-ביאור|שמדאוריתא הגט כשר וכבר אינה צרת ביתו}} תני: שלשה שטרות הללו {{ירו"מ-ביאור|כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים ואין עליו זמן. יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד}} {{ירו"מ-הדגשה|בשטרי חוב}} {{שוליים|ט_טו}} גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: הדא דתימר בשלא הוחזק {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שטר {{ירו"מ-הדגשה|ביד המלוה}} {{ירו"מ-ביאור|שלא הודה הלוה בפני בית דין, או שלא זיהו שזה כתב ידו}} {{ירו"מ-ביאור|ולא כתבו קיום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אבל הוחזק השטר ביד המלוה, גובה, שכתב ידו כחתימת עדים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי: אם שלא הוחזק השטר}} ביד המלוה, אפילו מבני חורין {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|לא}} {{ירו"מ-הוסר|גובה}}{{ירו"מ-הדגשה|יגבה}}, {{ירו"מ-הדגשה|שאולי השטר מזויף}}. אלא כן אנן קיימין {{שוליים|ט_טז}} {{ירו"מ-הוסר|בשהוחזק}}{{ירו"מ-הדגשה|כשהוחזק}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שטר ביד המלוה. ולמה אינו גובה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ביסנא}}: {{ירו"מ-הוסר|אמר }}מפני {{ירו"מ-הוסר|קינוניא}}{{ירו"מ-הדגשה|קנונייא}}, {{ירו"מ-הדגשה|שמא הלוה יתן למלוה שטר מוקדם בכתב ידו כדי לטרוף לקוחות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}{{ירו"מ-הוסר|ר אבינא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אינו גובה בו}} מפני {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} פסול {{ירו"מ-הוסר|התיב}}{{ירו"מ-הדגשה|לפי שלא נכתב}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי תקנת חכמים}}{{ירו"מ-הוסר| רבי אבין}}. עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הזקן {{ירו"מ-ביאור|שהלוה עצמו שלוה, הוא זה שמכר קרקעות, שאז חוששים לקנוניה ויכולים הקונים לומר שקנו קדם ההלואה}} לוה הזקן ושיעבד {{ירו"מ-ביאור|מכר}} הבן {{ירו"מ-הוסר|הכא}}{{ירו"מ-הדגשה|אחרי מות אביו, הרי גם במקרה כזה אינו גובה בשטר הזה, שהרי המשנה לא חילקה. למה אינו יכול לגבות בשטר הזה}}? אית לך מימר מפני קינוניא? לא, מפני שהוא פסול {{ירו"מ-ביאור|שהרי האב ודאי לווה קדם שמכר בנו}} {{ירו"מ-הוסר|התיב}}{{ירו"מ-הדגשה|אף הכא מפני שהוא פסול לפי שלא נכתב}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי תקנת חכמים. בעי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: {{ירו"מ-הדגשה|והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתני}}{{ירו"מ-הדגשה|תני}}: אף בגיטי נשים {{ירו"מ-הדגשה|כן}}. אית לך מימר מפני קינוני{{ירו"מ-הדגשה|י}}א? לא, מפני שהוא פסול. {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הוסר|והכא}}{{ירו"מ-הדגשה|הכא}} מפני שהוא פסול. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הולד כשר. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: וכולן בכתב {{ירו"מ-הוסר|ידים}}{{ירו"מ-הדגשה|ידו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} שאל: {{ירו"מ-הדגשה|באמצעי מדובר שיש עדים רק אין זמן - אם}} עדים יש כאן, בכתב ידים מה אני צריך? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|באמת}} {{ירו"מ-הוסר|וכולהם}}{{ירו"מ-הדגשה|כולם}} בכתב ידים חוץ {{ירו"מ-הדגשה|מהאמצעי}}, {{ירו"מ-הוסר|משעדיו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעדיו}} עמו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף באמצעי צריך שיהיה כתב ידו, מכיוון שהעדים}} הללו<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נא עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו לומדים אותם במסכת גיטין דף נ"א. נחזור לרגע למשנה בדף הקודם, שתי שורות מהסוף, פרק ט' הלכה ג'. אומרת המשנה שלושה גיטין פסולים ואם נישאת עוברת כשר. כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אלו שלושה גיטין פסולים אבל אם נישאת כשר, עוברת כשר. אומרת הגמרא תנן התם כולם שהיו להם קידושין או גירושין בספק, הרי אלו חולצות ולא מתייוומות. '''כיצד ספק קידושין? זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין.''' ואומר לא, לאו דוקא ספק גירושין. כל השלושת הגיטין האלה זה לא ספק גירושין. הרי אמרנו שהגט הוא כשר בדיעבד. אם היא נישאת כשר אז זה גט גירושין ממש, כי הרי מדאורייתא היא מגורשת ממש. אז איזה הוא ספק גירושין באמת? כמו ספק קידושין, כמו שאמרנו. '''כיצד ספק קידושין? כי אנן תנינן תמן זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין.''' אז הפכא: אם הוא זרק את הגט, '''ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זהו ספק גירושין.''' אמר '''רבי יוחנן בשם רבי חלפתא דמן הוה''': '''וכולן''', כל השלושת גיטין שנמנו במשנה, כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד - '''אם לא תצא''', כלומר בכל אלה אם נישאת בו, '''לא תצא'''. למה? '''שלא להוציא ליזה על בעליה'''. עכשיו בתו שגירשה אחיו באחד משלוש הספקות האלו. כלומר, נניח האח שלו התחתן עם הבת שלו, והאח גירש את הבת עם אחד מהגיטים האלה, אחד מהספקות האלה, והיא נישאת לשוק - הבת נישאת לשוק, אז '''לא תצא'''. מחזיקים שהגט כשר '''כדי לזקוף צרתה לאביה'''. כי אם אני אגיד שהיא תצא, אז בעצם הצרה תהיה אסורה על אביה, שהאח ימת, ושלא יגידו שבשעת מיתתה - הנה עובדה שהוציאו אותה מבעלה, אז זה מראה שבעצם הגט היה פסול, היא עדיין הייתה אשת אחיו, ואז בעצם גם צרתה הייתה פטורה. אז לכן, כדי לזקוף את אביה, כדי לזקוף את צרתה לאביה, אנחנו אומרים שהגט תופס, נשארת נשואה לאותו אדם. '''וצרתה שנישאת לשוק בגט זה''' - כלומר, אם הצרה חשבה שהגט פסול, אז בעצם היא עדיין צרת בתו והיא לא זקוקה לו, אז '''תצא'''. כלומר, היא חשבה שעדיין הגט פסול, ולכן בעצם הוא נשוי עדיין גם לבתו של אחי בעלה שמת, אז לכן בעצם היא פטורה, כיוון שהבת שלו אסורה אז גם צרתה פטורה. אז לכן הלכה והתחתנה לשוק - במקרה כזה היא צריכה לצאת, תצא. כי באמת הגט תפס ובעצם היא כבר לא הייתה נשואה לו, וכשהאח מת אז רק היא עמדה לפניו לייבום, ולכן היא חייבת בייבום ולכן היא אסורה לשוק. בתו שהתייבמה לאחיו בגט זה, כי חשבו שהגט פסול, והוא עדיין אשת המת. נניח בתו התחתנה עם אחד האחים, והאח הזה גירש אותה ולאחר מכן הוא מת, והם חשבו שבעצם הגט לא תפס, אז בעצם היא עדיין אשת המת, לכן אחד האחים האחר הלך וייבם אותה. אז היא תצא, כי בעצם מצד הדין היא בכלל לא אסורה עליו. '''צרתה שנישאת לאחיו בגט זה''' - כלומר אם הצרה, נוסף לבת הזאתי הייתה עוד איזה צרה, והוא כתב לה גט לבת, והצרה הלכה ונישאה לאחד מהאחים בגט הזה - '''אפילו לאביה לא תצא'''. כי באמת מדאורייתא הגט כשר, היא כבר לא צרת בתו, לכן היא מותרת אפילו לאביה של אותה בת שהתגרשה. '''תני: שלשה שטרות הללו''' - כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד - '''גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין'''. אמר '''רבי אבא''': '''הדא דתימר בשלא הוחזק שטר ביד המלוה'''. הכוונה שהלווה לא הודה בבית דין, או שלא זיהו את הכתב, כי לא הצליחו להתאים בין הכתב הזה לכתב אחר, לא קיימו את השטר. אז במקרה כזה הוא גובה ממשוחררים ולא ממשועבדים. אבל אם הוחזק השטר ביד המלווה, כלומר הלווה הודה או שהצליחו להתאים את הכתב ולראות שזה באמת כתב ידו, אז במקרה כזה הוא גובה. אמר '''רבי יוסה''': '''אפילו מבני חורין''' - אם בשלא הוחזק השטר ביד המלוה, כלומר אם הלווה לא מודה ולא הצליחו להשוות את הכתבים, אז אפילו ממכורים לא יגבה, כי אולי השטר מזויף. '''אלא כן אנן קיימין שטר ביד המלוה''' - הלווה הודה או שהצליחו להתאים את הכתב. '''ולמה אינו גובה?''' אמר '''רבי ביסנא: מפני''' קנוניה - חוששים לקנוניה, שמא הלווה ייתן למלווה שטר מוקדם בכתב ידו לטרוף לקוחות. אז לכן אנחנו לא נותנים לו לגבות ממשועבדים. '''רבי אבון אמר: מפני''' שהוא '''פסול''' - מפני שלא נכתב על פי תקנת חכמים, והשטר הזה פסול כיוון שכל מי שמשנה ממה שתיקנו חכמים, השטר פסול. אומרת הגמרא '''עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הזקן''' - כלומר אם הלווה עצמו, אחרי שהוא לווה, הוא בעצמו מכר קרקעות, אז אני חושש קנוניה. אבל '''לוה הזקן ושיעבד הבן''' - הלווה לווה ומת והבן שיעבד, מכר קרקעות אחרי מות אביו, הרי גם במקרה כזה הוא לא גובה מהשטר. במקרה כזה למה הוא לא יכול לגבות? הרי פה לא שייך להגיד שקנוניה עשו. '''אית לך מימר מפני קינוניא? לא, מפני שהוא פסול'''. כנראה השטר פסול, כי כל השטרות הסיבה שהם פסולים זה בגלל שהם לא נעשו כפי דעת חכמים. אמר '''רבי אבון''': '''אף בגיטי נשים''' כן. הרי כתוב גם בגיטי נשים כן. '''אית לך מימר מפני קינוניא?''' הרי שם לא שייך להגיד מפני קנוניה - מה הם ירוויחו אם הוא יכתוב לה גט בכתב ידו, מה שייך בזה קנוניה? אלא למה זה פסול? '''לא, מפני שהוא פסול''' - כי הוא שינה ממה שתיקנו חכמים. '''רבי יוחנן בשם רבי ינאי: וכולן בכתב''' ידו - כלומר כל השלושה בבות מדובר בכתב ידו. '''רבי אלעזר שאל''': האמצעי הרי מדובר שם שיש שני עדים, רק אין בו זמן, אז אם '''עדים יש כאן, בכתב ידים מה אני צריך?''' {{סוף}}</div> <span id="דף_נא_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נא עמוד ב<span class="yerum-runnum">91</span></div> חוביהן על גרמיהון, דאינון {{ירו"מ-הוסר|שקיבלו}}{{ירו"מ-הדגשה|קיבלו}} עליהן לשקר לחתום בגט שאין בו זמן, {{ירו"מ-הדגשה|וכאילו אינם. תנן: שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: דרבי מאיר היא, {{ירו"מ-הדגשה|דאף שרבי מאיר סבר דכל המשנה ממטבע שתקנו חכמים הולד ממזר, מודה הוא כאן שהולד כשר, ואם נשאת לא תצא}}. מה חמית {{ירו"מ-ביאור|מה ראיתה}} מימר כן? {{ירו"מ-ביאור|הרי פשיטא שזה בשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, שלשיטת חכמים יש עוד הרבה גיטין שאין הולד ממזר}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: בגין דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{ירו"מ-ביאור|בפרק הקדם}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה, {{ירו"מ-הדגשה|שאף לחכמים הגט פסול}}. דלא תסבור מימר {{ירו"מ-ביאור|הפרק}} קיימיה {{ירו"מ-ביאור|הקדם}} דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר היא, {{ירו"מ-הוסר|תננייה}}{{ירו"מ-הדגשה|תנניה}} {{ירו"מ-ביאור|והפרק הזה}} דרבנין. לפום כן צריך מימר דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר היא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: בגין דרב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תריהון אמרין הלכה כרבי {{ירו"מ-הדגשה|א}}ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} דלא תסבור מימר אוף הכא {{ירו"מ-הדגשה|כרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}, {{ירו"מ-הדגשה|שאף שרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר דעדי מסירה כרתי, כאן הוא יודה שלכתחילה לא תינשא משום שנראה כמזויף מתוכו}}. לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא, {{ירו"מ-הדגשה|אבל לרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|תנשא לכתחילה, דעדי מסירה כרתי}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ד|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_יז}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים, כשר וגובה מנכסים משועבדים; {{שוליים|ט_יח}}שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תריהון אמרין הלכה כרבי אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי חכמים, {{ירו"מ-הדגשה|אם אין עליו עדים הגט}} פסול {{ירו"מ-הדגשה|לגמרי, ואפילו ריח הגט אין בו לפוסלה לכהונה}}. אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בכוהנת, ובעא למיעבד כהדא דרבי ינאי {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|ולהתירה לחזור לבעלה, כרבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו ריח הגט אין כאן}}. כד שמעון דרב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ושמואל {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} פליגין, אתא קומוי אפילו ישראל{{ירו"מ-הדגשה|ית שנתגרשה בעידי מסירה בלא עידי חתימה}}, {{ירו"מ-הוסר|ושמע}}{{ירו"מ-הדגשה|ושרע}} מינה {{ירו"מ-ביאור|נמנע ולא רצה להתיר}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר: דברי{{ירו"מ-הדגשה|י}} הכל כשר. והא רבי אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר כשר, ורבנן אמרין {{ירו"מ-הוסר|פסול}}{{ירו"מ-הדגשה|כשר}}. מה ביניהו? {{ירו"מ-הוסר|ר}}{{ירו"מ-הדגשה|רבי}} אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר {{שוליים|ט_יט}} כשר וגובה מנכסין משועבדין, ורבנין אמרין פסול וגובה מנכסין בני חורין.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ה|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כ}} שנים ששילחו שני גיטין שוין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השני בטל.<br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הוסר|כמה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתימר}}{{ירו"מ-הוסר| דאת אמר}} גט אחד פסול בשתי נשים {{ירו"מ-ביאור|אם היו לו שתי נשים עם אותו שם וכתב גט אחד כדי שיגרש בו איזה שירצה}} ודכוותה {{ירו"מ-הוסר|והוא}}{{ירו"מ-הדגשה|אם הן}} שני גיטין פסולין בשתי נשים? {{ירו"מ-ביאור|אם היו לו שני נשים באותו שם ואמר לסופר לכתוב שני גיטין לשני נשותיו ויגרש כל אחת באיזה גט שירצה}} אמר ליה: וכיני. אמר ליה: {{ירו"מ-הוסר|והא תנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|והתנינן}}{{ירו"מ-הוסר| שנים ששילחו}} שני גיטין {{ירו"מ-הדגשה|ששילחו}} {{ירו"מ-הוסר|שוין}}{{ירו"מ-הדגשה|שנים}} ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. תמן {{ירו"מ-הוסר|זו}}{{ירו"מ-הדגשה|זה}} כרות לשמה {{ירו"מ-הוסר|וזו}}{{ירו"מ-הדגשה|וזה}} כרות לשמה, תערובת היא שגרמה.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נא עמוד ב'''{{ש}}</span> '''רבי ירמיה בשם רב: בכתב ידים חוץ''' מן האמצעי - כל השתיים, האמצעי באמת לא צריך, לא מדובר בכתב ידו. אמר לו גם האמצעי צריך שיהיה כתב ידו. למה? מכיוון ש'''הללו חוביהן על גרמיהון, דאינון''' קיבלו עליהם '''לשקר לחתום בגט שאין בו זמן'''. אם הם חתמו בגט שאין בו זמן אז הם בעצם עדות שקר, אז זה כאילו הם לא קיימים, לכן הוא חייב שגם שם יהיה כתב ידו. '''רבי אבא בר המנונא ורב אדא בר אחא בשם רב: דרבי מאיר היא''' - כי זו דעת רבי מאיר שהוא סובר שכל המשנה מהדבר שתיקנו חכמים, עבד ממזר. חידוש הוא שלמרות שרבי מאיר סובר שכל מה שתיקנו חכמים עבד ממזר, כאן גם הוא מודה שעוברת כשר ואם נישאת לא תצא. '''מה חמית מימר כן?''' כלומר פשיטא זה רבי מאיר. הרי אם זה דעת חכמים הרי יש עוד הרבה גיטין שלא עבד ממזר, אז למה כתבו רק את שלושה אלה? אמר '''רבי מנא''' הסבר אחר: '''בגין דאמר רב הונא בשם רב: כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה''' - שבזה גם חכמים מודים שהגט פסול. אז שלא תחשוב שכל מה שהוא אמר זה על הפרק הקודם, אותו רבי מאיר אמר, אבל הפרק הזה זה כבר דעת חכמים. '''דלא תסבור מימר קיימיה דרבי מאיר היא, דרבנין. לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא''' - להגיד לנו שגם זה רבי מאיר. אמר '''רבי יוסי''' סברא אחרת: '''בגין דרב ושמואל תריהון אמרין הלכה כרבי אלעזר, דלא תסבור מימר אוף הכא''' - תראה, אל תחשוב שגם כאן הלכה כרבי אלעזר, שבעצם למרות שרבי אלעזר סובר שעדי מסירה כורתים, אז לכן אפילו בלי חתימות הגט כשר, אלא שכאן הוא דן שלכתחילה לא תינשא כי נראה כמזויף מתוכו, כיוון שאין זמן או שאין עליו עדים, גם אם יש רק עד אחד אז זה נראה כמו מזויף מתוכו. אז אולי גם רבי אלעזר מודה שלכתחילה לא תינשא, '''לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא'''. אבל רבי אלעזר יכול לכתחילה, כי הוא סובר באמת שעדי מסירה כורתים, אז העדים הם כלום - גם אם אין עדים וגם אם יש רק עד אחד, זה כשר, וגם אם אין זמן, כי עדי מסירה כורתים - זה עדים על הזמן של המסירה. פרק ט' הלכה א'. '''מתני': רבי אליעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים, כשר וגובה מנכסים משועבדים''' - כמו שאמרנו שהוא סובר שעדי מסירה כורתים. '''שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם'''. כלומר, כל העניין של חתימת העדים זה רק להקל, שיוכלו לקיים את הגט על פי העדים, אבל באמת מצד הדין מי שמקיים את השטר זה עדי המסירה. '''גמ': רב ושמואל תריהון אמרין הלכה כרבי אלעזר'''. אמר '''רבי יוחנן בשם רבי ינאי: דברי חכמים, פסול''' - אם אין עליו עדים הגט פסול לגמרי, ואפילו ריח הגט אין בו, לפוסלה מן הכהונה. כלומר מותר להתחתן לכהן אם הוא יחזור וימות. אומרת הגמרא '''אתא עובדא קומי רבי יוחנן בכוהנת, ובעא למיעבד כהדא דרבי ינאי''' - הוא רצה לפסוק כמו רבי ינאי, שהיא מותרת, להתיר אותה לחזור לבעלה כרבי ינאי, כי אפילו ריח הגט אין כאן. אבל '''כד שמעון דרב ושמואל פליגין''', שהם סוברים כמו רבי אלעזר, אז '''אתא עובדא אפילו ישראל''' - התגרשה בעדי מסירה בלי עדי חתימה, ולא רצה להתיר ולא לאסור. '''רבי יהושע בן לוי אמר: דברי הכל כשר'''. '''והא רבי אלעזר אמר כשר, ורבנן אמרין''' פסול? '''מה ביניהו?''' איזה הבדל יש ביניהם? אומרת הגמרא '''אלעזר אמר כשר וגובה מנכסין משועבדין, ורבנין אמרין פסול וגובה מנכסין בני חורין'''. כלומר זה כשר, אבל גובה רק נכסים בני חורין. פרק ט' הלכה ה'. '''מתני': שנים ששילחו שני גיטין שוין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השני בטל'''. '''גמ': רבי אלעזר ברבי יוסי בעא קומי רבי יוסי: גט אחד פסול בשתי נשים''' - כלומר, אם היה לאדם שתי נשים עם אותו שם, והסופר כתב לו גט אחד שיוכל לגרש את מי שהוא ירצה, אמרנו שזה פסול. '''ודכוותה שני גיטין פסולין בשתי נשים?''' נניח היה לו שתי נשים עם אותו שם, הוא אומר תכתוב לי שני גיטין עם אותו שם ואני אגרש את מי שאני רוצה בכל גט שאני רוצה, האם גם זה יהיה פסול? '''אמר ליה: וכיני'''. אמר ליה: '''שני גיטין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו''' - הרי זה אותו דבר לכאורה. אמר לו: '''תמן כרות לשמה כרות לשמה, תערובת היא שגרמה'''. מלכתחילה כל גט נכתב לשם אישה מסוימת, אלא התערובת שגרמה, אז לכן תן את שתיהם לכל אחת ויהיה בסדר. אבל כאן שמראש כתבו אותם בלי לקבוע למי, אז לא זו כרות לשמה ולא זה כרות לשמה. אז מה, כיוון שנתנו לה ייעשה כמי שכרות לשמה משעה ראשונה? לא, אין ברירה בדאורייתא לכתחילה, ולכן הגיטים האלה פסולים. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נא א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נא ב}} {{סוף}} <span id="דף_נב_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נב עמוד א<span class="yerum-runnum">92</span></div> ברם הכא לא זה כרות לשמה ולא זה כרות לשמה. {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} מכיון שנתנו לה יעשה כמי שכרות לשמה משעה ראשונה?<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ו|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כא}} חמשה שכתבו כלל בתוך הגט: איש פלוני מגרש פלונית ופלוני לפלונית, והעדים מלמטן, כולן כשירין וינתן לכל אחת ואחת. היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין עמו כשר.<br><strong>גמ':</strong> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם בסוף הגט קודם החתימה הוסיף את המשפט}} {{שוליים|ט_כב}} ושואל אני בשלום פלוני, {{ירו"מ-הוסר|חזקיה}}{{ירו"מ-הדגשה|חזקה}} על הכל חתם, {{ירו"מ-הדגשה|והגט כשר. אבל אם כתב}} שואל אני בשלום פלוני {{ירו"מ-הדגשה|בלא וו החיבור}}, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד, {{ירו"מ-הדגשה|והגט פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר: אפילו אמר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שואל אני בשלום פלוני, חזקה על {{ירו"מ-הוסר|כל}}{{ירו"מ-הדגשה|האחרון}} חתם {{ירו"מ-ביאור|על שאילת שלום}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: חמשה שכתבו כלל בתוך הגט}}. אי זהו כלל?{{ירו"מ-הוסר|ו של}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}רבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: איש פלוני מגרש את פלנית ופלוני לפלנית, {{ירו"מ-הדגשה|שאף שכל שם מופיע בניפרד, כיוון שהוסיף וו חיברם להיות אחד}} {{ירו"מ-ביאור|כמו שאמר בשאילת שלום}}. אי זהו כלל?{{ירו"מ-הוסר|ו של}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ריש לקיש {{ירו"מ-ביאור|הרי לשיטתו אפילו עם וו החיבור החתימה הולכת רק על האחרון}}: אנו פלוני ופלוני מגרשין את נשותינו {{ירו"מ-הדגשה|פלונית ופלונית}} ממקום פלוני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מודה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} שאם הזכיר גרושין לכל אחת ואחת, {{ירו"מ-הדגשה|כגון שכתב איש פלוני מגרש פלונית ופלוני מגרש את פלונית}}, שהוא {{ירו"מ-הדגשה|כמו גט לכל אחת ואחת, ו}}צריך טופס ועדים לכל אחת ואחת. {{ירו"מ-הוסר|חייליה}}{{ירו"מ-הדגשה|חיילה}} דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן {{שוליים|ט_כג}} צריכין פתח לכל אחת ואחת, {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהזכיר שם נדר על כל אחד כאילו נדר נדר לכל אחד בניפרד. ואם אמר לזה ולזה ולזה קרבן, הכל נדר אחד, ואם הותר מקצתו הותר כולו. אף בגיטין כן}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא מסייעא לרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים נקרין עמו כשר. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאם לא היה כתוב טופס לכל אחת ואחת אלא שכתב טופס אחד וכלל את כל השמות, אף על פי שהזכיר שם של כל אישה ואישה ביחד, הרי זה כלל. תנן: התם: אמר לחבירו תן לי חיטים ושעורין וכוסמין שיש לי בידך, והוא אומר לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין, אם הודה חייב קרבן על כל אחד ואחד}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת, חייב על כל אחת ואחת וכו'. ותני: כלל אינו חייב אלא אחת; פרט חייב על כל אחת ואחת, דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: שבועה לא לך לא לך לא לך, חייב על כל אחת ואחת; לא לך ולא לך ולא לך, חייב אחת על כולם}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, ופרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-ביאור|היינו מה שהיה {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|עושה אותו כלל, והיינו ולא לך ולא לך}} בוי"ו {{ירו"מ-הדגשה|וסבירא ליה דאינו חייב אלא אחת. בזה פליג}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ועושה אותו פרט וחייב על כל אחת ואחת. וממילא שמעינן דפרטו של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|והיינו לא לך לא לך בלא וו, זהו כללו של}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}}} אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מיליהון דרבנין אמרין שאין פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} {{ירו"מ-הוסר|ופרטו}}{{ירו"מ-הדגשה|פרטו}} של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: ושואל אני בשלום פלוני, חזקה על הכל חתם; שואל אני בשלום פלוני, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד. אם אומר את פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|משמע ששניהם מסכימים שהשבועה הולכת על הכל, רק השאלה האם חייב על כל אחת ואחת או על הכל רק אחת. אם כן}} אפילו אמר שואל אני בשלום פלוני, {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שבין לרבי מאיר בין לרבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך להיות}} חזקה על הכל חתם. {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כמאן}}<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נב עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו תלמידים במסכת גיטין, דף נ"ב. נתחיל ממשנה פרק קמא הלכה ו'. אומרת המשנה: '''חמישה שכתבו כלל בתוך הגט'''. כלומר, חמישה אנשים גירשו את הנשים שלהם וכתבו את זה בתור כלל. '''איש פלוני מגרש פלונית ופלוני לפלונית''', '''והעדים מלמטן, כולן כשרים'''. ו'''ינתן''' הגט הזה '''לכל אחת ואחת'''. ואם '''היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן''', אז '''את שהעדים ניקרין עמו כשר'''. וכל האחרים פסולים. ודאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי: אם בסוף הגט קודם החתימה הוא הוסיף את המשפט '''ושואל אני בשלום פלוני''', אז '''על הכל חתם''' — הגט כשר. אבל אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני''' בלי ו' החיבור, אז '''לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד''', הגט פסול. ריש לקיש אמר: '''אפילו אמר שואל אני בשלום פלוני, חזקה על חתם''' — רק שאלת שלום. ודא תנן: '''חמישה שכתבו כלל בתוך הגט'''. איזה הוא כלל לדעת רבי יוחנן? אם הוא כתב '''איש פלוני מגרש את פלונית ופלוני לפלונית'''. כלומר, למרות שבעצם כל שם מופיע בנפרד, כיוון שהוא מוסיף ו' אז הוא חיברם, כמו שאמרנו לגבי שאלת שלום — שאם הוא כתב '''ושואל אני בשלום פלוני''' אז זה כאילו מתחבר לגט עצמו. אז גם כאן, אם הוא כתב את השמות עם ו' החיבור זה יחידה אחת. עכשיו איזה הוא כלל לריש לקיש? הרי לריש לקיש אפילו עם ו' זה מנותק וזה הולך רק על האחרון. הרי הוא אמר: אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני''' או '''ושואל אני''' בשלום פלוני, בכל מקרה אני אומר שהוא חתם רק על זה, אז זה לא מצטרף לשאר. אז מה זה נקרא כלל? שהוא כתב בלשון כלל: '''אנו פלוני ופלוני מגרשין את נשותינו ממקום פלוני'''. אמר רבי זעירא: מודה רבי יוחנן שאם הוא הזכיר גירושין לכל אחת ואחת, כגון נניח אם הוא כתב איש פלוני מגרש פלונית, פלוני מגרש פלונית, אז זה כמו שהוא כותב גט לכל אחד ואחת, וצריך '''טופס ועדים לכל אחת ואחת'''. ודאמר הכי דרבי יוחנן מן הדא: אם הוא אמר '''שאני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן'''. כלומר הוא הזכיר את הנדר על כל אחד ואחד, '''צריכין פתח לכל אחת ואחת'''. זה כמו נדר לכל אחד בנפרד. אבל אם הוא אמר לזה ולזה קורבן, אז הכל נדר אחד, ומותר מקצתו מותר כולו. ודא בגיטין כן. אמר רבי יוסי: '''מתניתא מסייעא לרבי יוחנן''' דתנן: '''היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים נקרין עמו כשר'''. משמע מכאן שאם לא היה כותב טופס לכל אחד ואחת, אלא שהוא כותב טופס אחד וכלל את כל השמות כמו שקראנו, עם ו' החיבור, אז למרות שהוא הזכיר שם של כל אישה ואישה ביחד, הרי זה כלל, וזה בעצם אחרי העדים חתומין על הכל. ודא תם: אמר לחברו תן לי חיטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך, והוא אומר לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין — אם מודה חייב קורבן אחד על כל אחד ואחד. '''ורבי מאיר אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת'''. ותני: אם הוא כלל אינו חייב על אחת, פרט חייב על כל אחד ואחת — דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: שבועה לא לך, לא לך, לא לך — חייב על כל אחד ואחת; לא לך ולא לך ולא לך — חייב אחת על כולם. זו הברייתא. שמואל אמר: פרטו של רבי מאיר זה כללו של רבי יהודה, ופרטו של רבי יהודה זה כללו של רבי מאיר. כלומר, מה שרבי יהודה עושה בתור כלל — אם הוא אמר "ולא ולא" עם ו' החיבור, אז זה כלל, והוא סובר שבמקרה כזה הוא חייב אחת. בזה רבי מאיר חולק ואומר זה פרט וחייב על כל אחד ואחת. ואם בלי ו' — זה הפוך: זה יהיה הכלל לרבי מאיר, וזה הפרט לרבי יהודה. אמר רבי שמואל בשם רבי זעירא: מיליהון דרבנין אמרין שאין פרטו של רבי מאיר כללו של רבי יהודה, ולא פרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר. מה הראיה? דאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי: אם הוא כתב '''ושואל אני בשלום פלוני, חזקה על הכל חתם''', כיוון שהוא הוסיף ו'. אבל אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד'''. עכשיו אם אתה אומר שפרטו של רבי מאיר זה כללו של רבי יהודה, משמע ששניהם מסכימים שהשבועה הולכת על הכל, רק השאלה האם הוא חייב על כל אחד ואחד או שעל הכל חייב רק אחת. אם כן, במשנה שלנו, בין אם הוא אמר שואל אני בשלום פלוני, בין אם הוא אמר ושואל אני בשלום פלוני, בין לרבי מאיר בין לרבי יהודה היה צריך להיות חזקה שהכל חתם. אם כן, קשה — רבי יוחנן מאי כדון? {{סוף}}</div> <span id="דף_נב_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נב עמוד ב<span class="yerum-runnum">93</span></div> מאי כדון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא אמרה {{ירו"מ-הוסר|כן }}שאין פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|תן לי חיטים ושעורים וכוסמין, ועונה לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין, חייב על כל אחד ואחד}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת, חייב על כל אחת. ולית בר נש אמר אפילו אלא ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו מודה על קדמייתא. מאי כדון? {{ירו"מ-הדגשה|במה הם חולקים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}}: על דעתיה דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר, בין שאמר חיטין ושעורין וכוסמין, בין שאמר {{ירו"מ-הוסר|חיטה}}{{ירו"מ-הדגשה|חיטים}} {{ירו"מ-הוסר|ושעורה}}{{ירו"מ-הדגשה|שעורים}} {{ירו"מ-הוסר|וכוסמת}}{{ירו"מ-הדגשה|כוסמין}}, כלל ופרט הוא {{ירו"מ-הדגשה|וחייב על כל אחת}} {{ירו"מ-ביאור|כיון שפרטן ולא אמר סתם שבועה שאין לך בידי}}. על דעתיה דרבי יהודה {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: אם אמר {{שוליים|ט_כד}} חיטין {{ירו"מ-הדגשה|שעורין כוסמין, כלל ופרט הוא וחייב על כל אחת ואחת; אם אמר חיטין}} ושעורין וכוסמין, כלל שאין {{ירו"מ-הוסר|בו}}{{ירו"מ-הדגשה|עמו}} פרט {{ירו"מ-הדגשה|הוא וחייב אחת על הכל}} {{ירו"מ-ביאור|דדוקא אם אמר בלא וי"ו הוא דהוי כלל ופרט, אבל אם אמר בוי"ו אינו אלא כלל ואינו חייב אלא אחת. והיינו דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ז|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ז"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כה}} שני גיטין שכתבן זה בצד זה, ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה, ושני עדים יוונים באין מתחת זה לתחת זה, את שהעדים הראשונים נקרין עמו כשר. עד א' עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין.<br><strong>גמ':</strong> {{שוליים|ט_כו}} הרחיק את העדים מן הכתב מקום שני שיטין, פסול; פחות מיכן, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|השאיר}} חלק מקום שני שיטין {{ירו"מ-הדגשה|בין הגט לחתימות, פסול משום שיכול להזדייף; כתב בה}} {{ירו"מ-הוסר|לעניין}}{{ירו"מ-הדגשה|ענין}} אחר אפילו כל שהוא, פסול {{ירו"מ-הדגשה|שאולי רק על זה חתמו העדים}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר רב יצחק}}: מתניתא אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: עד אחד עברי ועד {{ירו"מ-הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|אחד}} יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין. ועברי גבי יווני לא {{ירו"מ-הוסר|בעניין}}{{ירו"מ-הדגשה|כעניין}} אחר הוא {{ירו"מ-ביאור|שהרי הוא חותם על הגט השני שהוא כותב משמאל לימין}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: התחיל {{ירו"מ-הדגשה|את החתימה}} בסוף {{ירו"מ-הדגשה|שתי}} ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}תים, {{ירו"מ-הדגשה|אפילו שכתב בשיפוע}} וגמר בסוף ארבע, כשר {{ירו"מ-ביאור|שכבר לא יכול להזדייף}}. {{ירו"מ-הדגשה|תני}}: כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב? כדי שיהו נקרין עמו, דברי רבי. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר: מלא שיטה. {{אמורא-ירו"מ|רבי דוסתי בי רבי ינאי}} אומר: מלא חתימת יד העדים {{ירו"מ-ביאור|שתי שורות רגילות}}. {{שוליים|ט_כז}} באי זה כתב משערין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא בי רבי שבתי}} <br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נב עמוד ב'''{{ש}}</span> אמר רבי יוסי: '''מתניתא אמרה שאין פרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר''', כמו שהיא גזרה במסקנה, דתנינן תמן: אם אמר לו תן לי חיטין ושעורין וכוסמין, והוא עונה לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין — חייב על כל אחד ואחד. '''רבי מאיר אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת'''. עכשיו, '''ולית בר נש אמר אפילו אלא ד ו מודה על קדמייתא''' — כלומר גם רבי מאיר מודה שחיטין ושעורין וכוסמין זה כלל. אז מאי כדון? במה הם חולקים באמת? אמר רבי חנינה: על דעתיה דרבי מאיר, בין שאמר חיטין ושעורין וכוסמין בין שאמר חיטין שעורין וכוסמין — זה כלל ופרט, ויש פה גם כלל וגם פרט וחייב על כל אחד ואחת, כיוון שהוא פרט אותם, הוא לא אמר סתם שבועה שאין לך בידי. אבל על דעתיה דרבי יהודה: אם אמר חיטין ושעורין וכוסמין בלא ו' — זה כלל ופרט וחייב על כל אחד ואחת. ואם אמר עם ו' — זה '''כלל שאין פרט''', ובעצם הוא חייב אחת על הכל. כלומר דווקא אם הוא אמר את זה בלא ו' זה גם פרט, אם הוא אמר עם ו' זה כלל. זה דעת רבי יהודה. והיינו דרבי יוחנן. אמרה המשנה: '''שני גיטין שכתבן זה בצד זה, ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה, ושני עדים יוונים באין מתחת זה לתחת זה'''. כלומר, בעצם היוונים כותבים משמאל לימין, הרי העברים כותבים מימין לשמאל. אז '''את שהעדים הראשונים נקרין עמו כשר'''. עכשיו, '''עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין'''. אומרת הגמרא: '''הרחיק את העדים מן הכתב מקום שני שיטין, פסול; פחות מיכן, כשר'''. אמר שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן: אם השאיר '''חלק מקום שני שיטין''' אחר, אפילו כל שהוא, פסול — כי יכול להזדייף. הרי באותו מקום הוא יכול לשים שם כל מיני דברים חדשים, כל מיני תנאים. אמר רבי שמואל בר רב יצחק: '''מתניתא אמרה כן''': '''עד אחד עברי ועד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין'''. ועברי גבי יווני לא אחר הוא? הרי העד היווני בכלל לא קשור לגט הזה, הוא בא מהגט השני, הוא חותם משמאל לימין, שייך לגט השני — אז זה כאילו לא שייך. אתה רואה מכאן שהגט פסול למרות שזה רק אחד. אמר רבי מנא: '''התחיל בסוף שתים, וגמר בסוף ארבע, כשר'''. למרות שאמרנו ששתי שיטין ויותר פסול, אם הוא התחיל טיפה פחות משתי שיטין וכתב את זה בשיפוע וסיים אפילו בסוף ארבע — זה כשר, כיוון שזה כבר לא יכול להזדייף. תני: '''כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב? כדי שיהו נקרין עמו, דברי רבי'''. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: מלא שיטה'''. '''רבי דוסתי בי רבי ינאי אומר: מלא חתימת יד העדים'''. עכשיו, '''באי זה כתב משערין'''? רבי יסא בי רבי שבתי. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נב א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נב ב}} {{סוף}} <span id="דף_נג_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נג עמוד א<span class="yerum-runnum">94</span></div> מלא חתימת ידי עדים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר חקולא}} {{ירו"מ-ביאור|שלוש שורות}}: כדי לך ולך, {{ירו"מ-הדגשה|כך שיוכל לכתוב ך שבולטת למטה תחת ל שבולטת למעלה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: חתימת יוסי בן ינאי {{ירו"מ-הדגשה|שאין בו אותיות שחורגות מהשורה כלפי מעלה}}, כחתימת שאול בן ברוך? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ודאי}} לכן צריכה {{ירו"מ-הדגשה|ללמד שרוחב השורה ל}}חתימת יוסי בן ינאי כחתימת שאול בן ברוך {{ירו"מ-ביאור|שאם לא כן מה החידוש}}. {{שוליים|ט_כח}} שטר שיש בו מחק או תלות {{ירו"מ-ביאור|שתלה תיבה בין השורות}} מגופו {{ירו"מ-ביאור|מהתורף במקום הזמן ושם הלוה והמלוה וסך המעות}}, פסול; שלא מגופו {{ירו"מ-ביאור|מהטופס}}, כשר. ואם החזירו מלמטה {{ירו"מ-ביאור|היינו שחזר על אותן מלים למטה ליד חתימת העדים וכתב שתלה דברים אלו}}, אפילו מגופו כשר. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} תריהון אמרין: צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב {{ירו"מ-ביאור|לכתוב בשני השורות האחרונות דברים שלא מעכבים בגט. שמתעלמים משני השורות האחרונות}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: צריך להזכיר עניינו של גט עמו {{ירו"מ-ביאור|שלא יכתוב דברים שלא קשורים לגט שלא יראה כאילו חתמו על דבר אחר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} לא הזכיר עניינו של גט עמו, {{ירו"מ-הדגשה|כשר}}. מחלפה שיטתיה דרבי {{ירו"מ-הדגשה|א}}בא. תמן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}}: עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות, {{ירו"מ-הדגשה|שאם הרחיק העדים מהכתב ומילא את הריוח בעדים פסולים, כשר}}, שלא באו {{ירו"מ-הדגשה|העדים הפסולים}} אלא להכשירו של גט {{ירו"מ-הדגשה|שלא יהיה מרווח שתי שורות}}. והכא הוא אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו עניינים אחרים אינם הפסק}}. תמן בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}, הכא בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}. קרא ערער על חתימת ידי עדים ועל חתימת ידי הדיינין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}}: {{ירו"מ-הוסר|שכן }}אם רצה לקיימו בכתב יד העדים, מקוים; בכתב ידי הדיינין, מקוים. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אני אומר אפילו בעד אחד {{ירו"מ-הוסר|מדיין}}{{ירו"מ-הדגשה|ודיין}} א', מקוים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות, שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד {{ירו"מ-ביאור|או של העדים או של הדינים}}, מקיים {{ירו"מ-ביאור|והוא הדין עד אחד ודיין אחד}}. יהב רשו לכתובא {{ירו"מ-ביאור|לסופר}} שיכתוב, ולחתימייא שיחתימון, {{ירו"מ-הדגשה|ולא כתבוהו באותו יום אלא אחרוהו, כגון שההלואה הייתה בא' בניסן והם כתבו בסיון. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}}: צריכין העדים לכתוב: המלוה הזאת מאחד בניסן הוא, ואנו איחרנו את זמנו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}}: א{{ירו"מ-הדגשה|י}}שרת {{ירו"מ-ביאור|קיום}} הדיינין, אפילו רחוקה כמה {{ירו"מ-הדגשה|מסוף השטר}}, כשר. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: צריכין הדיינין לכתוב: אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני {{ירו"מ-ביאור|העדים}}. למה? כדי {{ירו"מ-הוסר|שלא יהו}}{{ירו"מ-הדגשה|שיהו}} מצויין להזים, מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום. גזר דין נפק מקומי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ולא הוה כתוב כך {{ירו"מ-ביאור|רואים שזה לא חובה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}}: צריכין הדיינים<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נג עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת גיטין דף נג, מתחילים מהשורה האחרונה בדף הקודם. אומרת הגמרא באיזה כתב משאירים? אמרנו שצריך להשאיר שתי שורות, באיזה כתב משאירים? אמר רבי יוסי ברבי שבתאי '''מלא חתימת ידי עדים'''. זה הכמות, האורך שמשאירים. אמר רבי אבהו בשם רבי יצחק בר חקולא: שלוש שורות '''כדי לך ולך'''. כלומר, כדי שהוא יוכל לכתוב את הכף שבולטת למטה תחת למד שבולטת למעלה. אז לכן צריך שיש שלוש שורות כאלה. רבי ירמיה בעי קומי רבי זעירא: חתימת יוסי בן ינאי שאין בהם אותיות שחורגות משורות כלפי מעלה או למטה, אז יהא כחתימת שאול בן ברוך שיש? אמר לו ודאי הרי לך אין צריכא. הרי כל החידוש שהוא מלמד שאול, וחמשורות לחתימת יוסי בן ינאי זה חתימת שאול בן ברוך. שאם לא כן, מה החידוש? אם באמת אשם הוא כזה, אז ודאי צריך כזה אורך להשאיר. '''שטר שיש בו מחק או תלות מגופו''', כלומר תלות תיבה בין השורות. אז אם זה מגופו, כלומר מהתורף, כגון במקום הזמן, שם הלווה, המלווה וסך המעות - זה '''פסול'''. אבל אם זה '''שלא מגופו''', כלומר זה מהתוף, אז זה '''כשר'''. '''ואם החזירו מלמטה''', כלומר למטה הוא חזר על אותן מילים ליד חתימת העדים, והוא כתב שהוא תלה את הדברים האלה - אז '''אפילו מגופו כשר'''. רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין: '''צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב'''. כלומר בסוף השטר חוזרים על שתי השורות האחרונות. דברים שלא מהגבים בגט, כי בשתי השורות האחרות לא לומדים מהם כלום, אין על השטר מתעלמים מהם. אמר רבי זעירא בשם רב: '''צריך להזכיר עניינו של גט עמו'''. כלומר בשתי השורות האלה לא לכתוב סתם עניינים, אלא לכתוב, שלא יחשבו שהוא חותם על עניינים אחרים. צריך להיות בענייני גט או שתי השורות האחרונות של הגט עצמו. אמר רבי אבא בשם רב: אפילו '''לא הזכיר עניינו של גט עמו''' - כשר. ואתה אומר חושב שזה רבי אבא? '''תמן אמר רבי אבא בשם רבי ירמיה: עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות'''. כלומר אמרנו שאם הוא הרחיק את העדים מהכתב, והיה במקום שתי שורות, אז זה פסול. אבל אם הוא מילא את המקום הזה בשמות של עדים פסולים, אז זה לא נקרא הרחק עדות, '''שלא באו אלא להכשירו של גט'''. עכשיו אם הוא מילא את הרווח הזה בעדים פסולים זה כשר, כלומר שלא באו העדים הפסולים האלה על חשבון של גט כדי שלא יהיה מרווח שתי שורות. וכאן הוא אומר שאפילו עניינים אחרים לא פוסלים? אינם הפסק? ואתה אומר '''תמן בשם רבי ירמיה, הכא בשם רב'''. אומר לו שמה זה היה בשם רבי ירמיה, פה זה בשם רב. ואתה אומר '''קרא ערער על חתימת ידי עדים ועל חתימת ידי הדיינין'''. אז אמר רבי אבא בשם רב יהודה: '''אם רצה לקיימו בכתב יד העדים, מקוים; בכתב ידי הדיינין, מקוים'''. '''ואני אומר אפילו בעד אחד, מקוים'''. יכול לקיים דיין אחד ועד אחד, כלומר, אם הוא מצליח להתאים - להוכיח שהדיין הזה הוא זה שחתם, להשוות את החתימות, או שיבואו עדים ויעידו ולהעיד על אחד מהעדים - זה גם מספיק טוב. אמר רבי מנא: '''ויאות, שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד, מקיים'''. או בעדים או בדיינים, אז מקוים. על יד הדיינים גם אחד מזה ואחד מזה. '''יהב רשו לכתובא שיכתוב, ולחתימייא שיחתימון''', כלומר נתן רשות לסופר שיכתוב, ולעדים שיחתמו, והם לא כתבו באותו יום אלא איחרו, כגון שההלוואה הייתה באחד בניסן והם כתבו בסיוון. אמר רבי אבא בשם רבי ירמיה: '''צריכין העדים לכתוב: המלוה הזאת מאחד בניסן הוא, ואנו איחרנו את זמנו'''. אמר רבי זעירא בשם רב המנונא: '''אשרת הדיינין, אפילו רחוקה כמה, כשר'''. כלומר הקיום של הדיינים, אפילו אם היא רחוקה כמה מסוף השטר - זה כשר. רב אמר: '''צריכין הדיינין לכתוב: אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני'''. כלומר, צריך לכתוב שהיו עדים מסוימים. '''למה? כדי מצויין להזים'''. שאם הדיינים האלה סתם משקרים, אפשר להזים אותם. '''מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום'''. ואתה אומר '''גזר דין נפק מקומי רב ולא הוה כתוב כך'''. רואים שזה לא חובה, לא היה כתוב לא הזמן ולא המקום. {{סוף}}</div> <span id="דף_נג_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נג עמוד ב<span class="yerum-runnum">95</span></div> {{ירו"מ-הדגשה|להיות}} מכירין את הנידונין, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישקרו אותם}}. מעשה היה וזייפו.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ח|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ח"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כט}} שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, והעדים מלמטן, כשר. {{שוליים|ט_ל}} כתבו העדים בראש הדף {{ירו"מ-הדגשה|או}} מן הצד או מאחריו בגט פשוט, פסול. הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע, שניהן פסולין. {{שוליים|ט_לא}} ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין בסופו כשר. {{שוליים|ט_לב}} גט שכתבו עברית ועדיו יוונים, יוונית ועדיו עברים, עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי, כשר. כתב הסופר ועד, כשר. {{שוליים|ט_לג}} איש פלוני עד, כשר; בן איש פלוני עד, כשר; איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר. {{שוליים|ט_לד}} כתב חניכתו וחניכתה, כשר. כך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין {{ירו"מ-ביאור|רק את הכינוי שלהם}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני}}. {{ירו"מ-הוסר|מהו}}{{ירו"מ-הדגשה|מה}} שייר? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{ירו"מ-הוסר|כגון}}{{ירו"מ-הדגשה|אפילו את המשפט שכותבים בסוף גט: הכל}} קיים שריר וברור. {{ירו"מ-הוסר|וגט}}{{ירו"מ-הדגשה|תנן: או מאחריו בגט}} {{ירו"מ-הדגשה|פשוט}} פסול. {{ירו"מ-הדגשה|דווקא בגט}} פשוט {{ירו"מ-הדגשה|פסול, הא}} במקושר כשר, ובלבד מאחריו. {{ירו"מ-הדגשה|אבל למעלה או מהצד, אף במקושר פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: הדיינין חותמין {{ירו"מ-הדגשה|על קיום השטר}} אף על פי שאינן יודעין לקרות, {{ירו"מ-הדגשה|שדי אם מכירים חתימת העדים שעל זה הם מעידים}}. {{שוליים|ט_לה}} אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות, {{ירו"מ-הדגשה|שהם מעידים על מה שכתוב בשטר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: יבא עלי אם עשיתי מימיי {{ירו"מ-הדגשה|לחתום על קיום שטר מבלי לקרא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא בא קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו, {{ירו"מ-הדגשה|והרי אינו מבין יוונית}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: גט שכתבו עברית ועדיו יוונית {{ירו"מ-ביאור|שכנראה לא יודעים לקרא עברית}}, יוונית ועדיו עברית, עד אחד עברי ועד אחד יווני, כשר. פתר לה: כשהיו יודעין לקרות ולא היו יודעין לחתום {{ירו"מ-הדגשה|בעברית, או}} {{ירו"מ-הוסר|ואם}}{{ירו"מ-הדגשה|אם}} היו יודעין את שניהן יחתמו באי זה מהן שירצו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כתב הסופר ועד, כשר}}. כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}}: כתב סופר ועד, כשר {{ירו"מ-ביאור|ולא חתם סופר ועד}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איש פלוני כשר, בן איש פלוני כשר, איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: הכותב תופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן; שטרי מלוה צריך שיניח מקום המלוה ומקום הלוה ומקום המעות ומקום הזמן; שטרי מקח וממכר צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן, מפני התקנה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוסל בכולן. תנן: כתב הסופר ועד, כשר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: דברי הכל היא, {{ירו"מ-הדגשה|דאפילו למאן ד}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שמותר לכתוב טפסי גיטין, כיוון שצריך להשאיר את התורף והסופר כתב אותו, הרי הוא כמעיד}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: דרבי יהודה {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} היא, {{ירו"מ-הדגשה|אבל לרבנן, כיוון שמותר לכתוב טפסי גיטין, אין ראיה שהסופר כיוון לעדות לשמה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא {{ירו"מ-ביאור|אל תלמד מכאן}} {{ירו"מ-הוסר|בעית מדעתו }}דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פליג {{ירו"מ-הדגשה|על}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}, {{ירו"מ-הדגשה|רק}} בשיטתו השיבהו {{ירו"מ-ביאור|שמהמשנה אין ראיה שהיא כדעת הכל}}. לאו {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}{{ירו"מ-הוסר|דו}} {{ירו"מ-ביאור|רבו של {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מכיון שאינו מצוי לזווג, ולא זיווג? {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה}}. {{ירו"מ-ביאור|{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} שאל לרבי ירמיה: הגע עצמך שזיווג}} {{ירו"מ-הדגשה|וכתב לשם אותו איש ואותה אשה}} {{ירו"מ-ביאור|אמר ליה, כן אמר לי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} רבי, מכיון שאינו מצוי לזיוג}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו"מ-ביאור|זיווג כמי שלא זיווג. משמע שאף {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ודה שא{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|התורף}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כת{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שמו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אם {{ירו"מ-הדגשה|כך המשנה}} י{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ה {{ירו"מ-הדגשה|ללכת}} אף כרבנן}} <br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נג עמוד ב'''{{ש}}</span> אמר רבי חגיי: '''צריכין הדיינים מכירין את הנידונין'''. כדי שלא ישקרו להם, יעשו קנוניה - לכתוב שם מלווה ולווה כדי לגבות, לכן חייבים להכיר אותם. '''מעשה היה וזייפו'''. משנה: אומרת המשנה '''שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני'''. כלומר הכוונה דף זה עמודה, כל עמודה נקראת דף. זאת אומרת אם כתבו את הגט ולא סיימו אותו בעמודה הראשונה, כתבו המשך בעמודה השנייה '''והעדים מלמטן, כשר'''. עכשיו, אם '''כתבו העדים בראש הדף מן הצד או מאחריו בגט פשוט, פסול'''. עכשיו אם '''הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה''', כלומר הצמיד את הראש של גט אחד לזנב, כלומר לסוף הגט השני, '''והעדים באמצע, שניהן פסולין'''. עכשיו, אם כתבו '''ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין בסופו כשר'''. עכשיו '''גט שכתבו עברית ועדיו יוונים, יוונית ועדיו עברים''', כלומר מימין לשמאל משמאל לימין, '''עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי, כשר'''. עכשיו אם '''כתב הסופר ועד, כשר'''. אם הוא לא כתב שם "אני פלוני בן פלוני עד" אלא הוא כתב '''איש פלוני עד, כשר'''. גם אם הוא כתב '''בן איש פלוני עד''', נניח בן ראובן עד, זה כשר. '''איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד''' - זה גם כשר. עכשיו אם הוא כתב '''חניכתו וחניכתה, כשר''', כלומר את הכינויים - זה גם כשר. '''וכך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין'''. הם היו כותבים רק את הכינוי. ואתה אומר לנו במשנה שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, אז אמרנו זה כשר והעדים חתמו זה כשר. עכשיו מה "שייר"? אמר רבי יוסי ברבי בון: אפילו את המשפט, אפילו אם הוא השאיר את המשפט האחרון שכותבים בסוף הגט - הכל כשר, '''קיים שריר וברור''' - זה גם כן מספיק. תנן אם הוא חתם מאחורי הגט - בגט פשוט '''פסול'''. אז ודאי דווקא בגט פשוט זה פסול אם הוא חתם מאחורה, אבל '''במקושר כשר, ובלבד מאחריו'''. כלומר הבנו פה כמה דברים - חתם מהצד, חתם מלמעלה. אז מה שאמרו כשר זה רק אם הוא חתם מאחורה כמובן. אם הוא חתם למעלה או מהצד, גם במקושר זה פסול. רב אמר: '''הדיינין חותמין אף על פי שאינן יודעין לקרות'''. כי מספיק שהם מכירים את חתימת העדים, על זה הם עדים. '''אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות''', כי הרי הם עדים על מה שכתוב בשטר, לכן חייבים לדעת לקרוא. אמר רב: '''יבא עלי אם עשיתי מימיי'''. כלומר אפילו שאני דיין, מימי לא חתמתי בלי לקרוא את השטר ולהבין אותו, לראות שזה כן, למרות שבעצם אני חותם רק על החתימה, אבל תמיד קראתי את זה. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי: '''לא בא קומי רב כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו'''. מה, לא קרה אף פעם שהגיע לך כתב שאתה לא מכיר, כמו כתב יווני, ולא מכיר את הכתב, ואף על פי כן קיימת אותו על פי החתימות, הרי אתה לא מבין יוונית. '''מתניתא פליגא על רב''', דתנן '''גט שכתבו עברית ועדיו יוונית, יוונית ועדיו עברית, עד אחד עברי ועד אחד יווני, כשר'''. עכשיו אם הם חתמו יוונית כנראה שהם לא מבינים מה כתוב, הם לא יודעים לקרוא, אבל השטר כשר. אז אתה רואה מכאן שלא צריכים לדעת לקרוא. '''פתר לה''' - כשהם יודעים לקרוא, רק לא יודעים לחתום. בעברית הם לא ידעו לחתום, חתמו ביוונית, או ביוונית לא ידעו לכתוב, חתמו בעברית, אבל לקרוא הם כן ידעו. או אפשרות שנייה - שהם ידעו את שני השפות '''יחתמו באי זה מהן שירצו'''. '''כיני מתניתא: כתב סופר ועד, כשר'''. כן, כתוב במשנה כתב הסופר ועד כשר. אז ודאי דווקא כתב הסופר ועד כשר, אבל לא אם חתם הסופר ועד. תנן '''איש פלוני כשר'''. כלומר בעצם יכול לקיים את הכתב של הסופר ואת החתימה שלי - זה כשר, אבל לא עם הסופר עצמו חתם. אני זוכר בבבלי אומרים שהסיבה היא שאולי הבעל ציווה את העדים לחתום, והם מבושה נתנו לסופר לחתום, לכן זה פסול. ודאי מה תנן '''איש פלוני כשר, בן איש פלוני כשר, איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר'''. כלומר לא משנה איך כתבו העדים לפני החתימה שלהם. תנן הכותב טפסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האישה ומקום הזמן. אם הוא כותב שטר מלווה צריך שיניח מקום המלווה ומקום הלווה ומקום המעות ומקום הזמן, שטר מקרא צריך שיניח מקום הלוקח מקום המוכר מקום המעות מקום השדה ומקום הזמן מפני התקנה, ורבי יהודה פוסל בכולם. למדנו במשנה שאם הוא כתב הסופר ועד, כלומר הסופר כתב והוציא את הכתב שלו, ועד אחד חתום - אז זה כשר. אמר רבי אלעזר: '''דברי הכל היא''', אמר - כי אפילו למאן דאמר שמותר לכתוב טפסי גיטין, אבל כיוון שצריך להשאיר את התורף והסופר כתב אותו, הרי הסופר יודע שאסור לכתוב את זה, אז אם הוא כתב את זה אז הוא בעצם מתכוון להיות פה עד, אז הוא כמו מעיד. אמר רבי יוחנן: '''דרבי יהודה היא'''. אבל לרבנן כיוון שמותר לכתוב טפסי גיטין, אז אין ראיה שהסופר בכלל כיוון לעדות, אולי הוא סתם כתב את זה כן, או לשמה. אמר רבי יוסי: '''לא, דרבי יוחנן פליג על רבי אלעזר'''. באמת גם רבי יוחנן מודה שאם כתב הסופר אז זה דברי הכל כשר, כיוון שאת התורף חייבים להשאיר, אלא רבי יוחנן אמר לרבי אלעזר '''בשיטתו השיבהו''' - אתה רוצה לטעון מהמשנה? זה לא ראיה, אין ראיה פה שהמשנה קבעה הכל, כי אני יכול להגיד לך שאולי זה רק רבי יהודה, כי חכמים כשהם אמרו שיכול לכתוב טופס, אז אולי גם את התורף הוא כתב בלי לשאוף לעדות. עכשיו מה באמת הראיה שרבי יוחנן מודה לזה? '''לאו רבי ירמיה אמר בשם רבי זעירא: מכיון שאינו מצוי לזווג, ולא זיווג'''. שם מדובר שיש דיון לגבי שטרות - מה יקרה אם הוא מכיר את הזוג, את האיש ואת האישה, והוא כתב גם את האיש והזוג לשמה. אז משמע, אז שם רבי זעירא אומר שכיוון שבדרך כלל הוא אינו מצוי לזיווג, אז גם בכל מקרה, גם אם הוא זיווג - זה כלום. אבל משמע מכאן שגם רבי יוחנן מודה שאת התורף חייב לכתוב לשמו. אז אם כן, המשנה יכולה ללכת גם לרבנן, כמו שרבי יוחנן מודה בזה, וכל מה שהוא אמר זה רק לרבי אלעזר. אתה לא יכול להוכיח מהמשנה, אני יכול להגיד לך שהמשנה היא גם רק דעת רבי יהודה. תנן '''כתב חניכתו וחניכתה כשר''', כך כתוב במשנה. רבי אבהו אמר אפילו כתב "אני עד" כשר, כלומר, אפילו לא כתב שם, אפילו לא כינוי. רבי אבהו אומר כתב א', כלומר רבי אבהו היה כותב רק את האות א'. כנראה זה רשימות של אבהו. ורב חזקיה כתב ס' - את האות השנייה שלו, ושמואל היה כותב חרותא, כלומר הוא צייר ענף דקל. כל אחד בעצם, והכל כשר, לא חייב לכתוב את השם, מספיק שסימן שמוכר - כמו כינוי וכדומה - שכולם יודעים שזה קשור אליו. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נג א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נג ב}} {{סוף}} <span id="דף_נד_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נד עמוד א<span class="yerum-runnum">96</span></div> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: כתב חניכתו וחניכתה, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו כתב {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|אני}} {{ירו"מ-ביאור|עד}}, כשר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} כתב אל"ף; {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} כתב סמ"ך; {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כתב חרותא.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ט|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ט]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ט"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_לו}}גט מעושה בישראל כשר; {{שוליים|ט_לז}}ובעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} פסול; {{שוליים|ט_לח}}והעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך.<br> <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תמן תנינן: גט המעושה}} {{ירו"מ-ביאור|אם הכריחו אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ישראל כשר, וגויים פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|ט_לט}} פסול, {{ירו"מ-הוסר|ופוסל}}{{ירו"מ-הדגשה|אבל פוסל}} בכהונה. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אין מעשין אלא {{ירו"מ-הדגשה|חיבי}} {{ירו"מ-הוסר|לפסולין}}{{ירו"מ-הדגשה|לאוין}}, {{ירו"מ-הדגשה|כגון}}{{ירו"מ-הוסר| שמואל אמר אין מעשין אלא}} {{שוליים|ט_מ}}אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. {{ירו"מ-הדגשה|והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|תנינן}} שניות {{ירו"מ-הדגשה|כופין להוציא}}? לא בגין דא, אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא בא למעט אלא במקרה שלא עברו איסור, כגון שלא ילדה עשר שנים. והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|תנינן}}: {{שוליים|ט_מא}}המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס, יותר מיכן {{ירו"מ-הוסר|יוציאן}}{{ירו"מ-הדגשה|יוציא}} ויתן כתובה? שמענו שהוא מוציא, {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} שמענו שכופין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{שוליים|ט_מב}}ישראל {{ירו"מ-הוסר|שעיסו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעישו}} {{ירו"מ-הוסר|במעשה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמעשה}} עובד כוכבים ומזלות {{ירו"מ-ביאור|שלא על פי בית דין של ישראל}}, פסול {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו"מ-הוסר|ובאומר}}{{ירו"מ-הדגשה|באומר}} איני זן ומפרנס {{ירו"מ-הדגשה|שמן הדין מותר לעשות}}. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}}: ועובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} {{ירו"מ-הוסר|שעיסו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעישו}} {{ירו"מ-הוסר|במעשה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמעשה}} ישראל {{ירו"מ-ביאור|על פי בית דין של ישראל}}, כשר, אפילו {{ירו"מ-הדגשה|לא}} אמר איני זן ומפרנס {{ירו"מ-הדגשה|אלא משום שם רע}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: והעובד כוכבים ומזלות אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה בר אשי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|איסי}}: האומר איני זן ומפרנס, כופין אותו להוציא. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: וכופין? אמר ליה: {{ירו"מ-הוסר|ואדיין}}{{ירו"מ-הדגשה|ועדיין}} {{ירו"מ-הוסר|אית}}{{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הוסר|ליי}}{{ירו"מ-הדגשה|לזו}}? {{שוליים|ט_מג}}אם מפני ריח רע כופין, לא כל שכן מפני חיי נפש. {{ירו"מ-הדגשה|כי}} אתא {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ט_מד}}האומר איני זן ואיני מפרנס, אומרים לו או זן {{ירו"מ-הוסר|או פרנס}}{{ירו"מ-הדגשה|ופרנס}} או פטור.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_י|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה י]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_י"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_מה}}יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}בלבד שלא יהא שם אמתלא. ואי זו היא אמתלא? גירש איש פלוני אשתו על תנאי; זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זו היא אמתלא.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: יצא שמה בעיר מקודשת. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|והוא שיהיו}} {{שוליים|ט_מו}}נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין {{ירו"מ-הדגשה|ואומרים נתקדשה פלונית. קא סלקא דעתין דבעי תרתי: נרות ובני אדם משיחין}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא תנינן יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת. אית לן מימר נירות דולקין {{ירו"מ-הדגשה|בגרושין ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|אמרנו, או}} {{ירו"מ-הוסר|סיחות}}{{ירו"מ-הדגשה|שיחות}} בני אדם? {{ירו"מ-הוסר|מסיחין }}והכא {{ירו"מ-הוסר|סיחות}}{{ירו"מ-הדגשה|שיחות}} בני אדם משיחין {{ירו"מ-הדגשה|שהתגרשה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: נבדק השם {{ירו"מ-ביאור|שהיא נשואה או גרושה}} ונמצא מפי נשים ומפי קטנים, בטל השם. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד, {{ירו"מ-הדגשה|שלא אמרו לסמוך על הקול אלא אם בא עד ואומר שמעתי מפלוני ופלוני מפלוני, ואותו פלוני הלך למדינת הים ואין אפשרות לשאול אותו. לקול כזה חוששים}}.<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נד עמוד א'''{{ש}}</span> '''תמלול הגיטין דף נ"ד''' בתלמוד ירושלמי מסכת גיטין דף נ"ד. נתחיל במשנה, פרק טז הלכה יא. אומרת המשנה '''גט מעושה בישראל כשר''', כלומר אם ישראל אייסו אותו, כפו אותו לתת גט, במכות וכדומה — זה כשר. '''ובעובד כוכבים פסול''', אם הגויים עשו את זה, פסול. '''והעובד כוכבים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך'''. תנינן במתני' גט מעושה ישראל כשר וגויים פסול. '''שמואל אמר: פסול, בכהונה'''. כלומר נכון שהגט עצמו כשר, אבל אף על פי כן, אם נניח לאחר מכן בעלה ימות אז היא תהיה אסורה לכהן, או אם בעלה הוא עצמו כוהן אז היא צריכה לחזור לו. '''ושמואל אמר: אין מעשין אלא''' חייבי לאוין, כגון '''אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט'''. שיתא מהתנינן שניות — כופין אותם להוציא. אז רואים שגם בשניות מדובר רק באיסור דרבנן. ואיתא מר: '''לא בגין דא'''. שמואל לא בא למעט איסורי דרבנן, אלא הוא בא למעט מקרה שלא עברו שום איסור, לא דרבנן ולא דאורייתא, כגון נניח לא ילדה עשר שנים. שיתא מהתנינן: '''המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס, יותר מיכן ויתן כתובה'''. אז רואים מכאן שלמרות שבעצם הוא לא עבר פה שום איסור — '''שמענו שהוא מוציא, שמענו שכופין?''' אז שמענו שרק כופין על איסור ולא כופין אם אין איסור. אבל להוציא — כן, אומרים לו להוציא, אבל לא כופין אותו. '''אמר רב ירמיה בשם רב''': '''ישראל עובד כוכבים ומזלות פסול''' — כלומר אם ישראלים כפו מישהו שלא על פי בית דין, אז זה פסול, '''איני זן ומפרנס''' — אפילו אם הוא אומר "איני זן ומפרנס", כיוון שזה לא על פי בית דין אז זה פסול. תני רבי חייה: '''ועובד כוכבים ישראל כשר, אפילו אמר איני זן ומפרנס''' — כלומר אם עובדי כוכבים אייסו על פי בית דין של ישראל, כשר, אפילו אם הוא אומר "איני זן ומפרנס". אמר רבי יוסי: מתניתא אמרה כן, דתנן: '''והעובד כוכבים ומזלות אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך'''. אז רואים מכאן שזה מותר, שאם בית דין אומרים והעובד כוכבים עושה על פי בית דין אז הגט כשר. '''רבי חייא בר אשי בשם איסי: האומר איני זן ומפרנס, כופין אותו להוציא'''. רבי ירמיה בעא קומי רבי אבהו: '''וכופין?''' האם באמת כופין אם הוא לא רוצה לפרנס? אמר ליה: עדיין את מסתפק? '''אם מפני ריח רע כופין, לא כל שכן מפני חיי נפש''' — הרי האישה רוצה על מה לחיות. אתא חזקיה: '''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יוחנן: האומר איני זן ואיני מפרנס, אומרים לו או זן או פטור''' — או תפרנס אותה או שתגרש. פרק טז הלכה יא. אומרת המשנה: '''יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת''', כלומר יצא שמה שמקודשת הרי זו מקודשת. '''מגורשת הרי זו מגורשת''' — נחשבת מגורשת, משמע שאסורה לכהן וכדומה, '''בלבד שלא יהא שם אמתלא'''. '''ואי זו היא אמתלא?''' כגון נניח אם אמרו שהוא גירש — '''גירש איש פלוני אשתו על תנאי''', אז אני אומר: אולי התנאי לא יתקיים, אז בכלל לא מגורשת, ולכן היא מותרת לכהן, שהיא לא מגורשת בכלל. '''זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זו היא אמתלא'''. כלומר גם אפשרות שנייה, נניח שאמרו שזרק לה גט, אבל היה ספק קרוב לו ספק קרוב לה. אז במקרה כזה היא לא נחשבת מגורשת, כיוון שזו אמתלא — אולי הגט לא הגיע ונחשב "קרוב לו", וזה רק ספק גירושין. ואיתא מרבנן במשנה, יצא שמה מקודשת. אמר רבי יסא בשם רבי יוחנן: '''נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין'''. הגמרא חשבה שצריך את שני התנאים, גם נרות וגם בני אדם משיחין. התיב רבי זעירא קומי רבי יסא: והא תנינן '''יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת'''. '''אית לן מימר נירות דולקין''' בגירושין? הרי מה שייך נרות? אז באמת, אבל לא אמרנו שיחות בני אדם? '''והכא בני אדם משיחין''' — כלומר מספיק שבני אדם מדברים על זה שהיא התגרשה, אז היא מוחזקת מגורשת. '''רבי יסא בשם רבי יוחנן: נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי קטנים, בטל השם''' — כלומר בדקו את השם הזה, שהיא נשואה או גרושה, והתברר שמי שהוציא את זה הן נשים וקטנים, אז בטל השם. '''רב אמר: לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד''' — כלומר לא אמרו לסמוך על כל דבר, אלא אם כן זה עד מפי עד, שעד אחד אומר "שמעתי מפלוני", ואותו פלוני הלך לבית עולם ואין אפשרות לשאול אותו. רק לקול כזה חוששים. פרק טז הלכה יא. במשנה: '''בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה, שנאמר כי מצא בה ערות דבר'''. '''ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר כי מצא בה ערות דבר'''. זה בעצם שני דברים: או ערווה או דבר. '''ורבי עקיבה אומר: אפילו מצא אחרת נאה ממנה, שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגומר'''. {{סוף}}</div> <span id="דף_נד_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נד עמוד ב<span class="yerum-runnum">97</span></div>==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_יא|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה יא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_יא"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_מז}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה, שנאמר {{הפ|דברים|כד|א}} כי מצא בה ערות דבר. ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר כי מצא בה ערות דבר. ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר: אפילו מצא אחרת נאה ממנה, שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגומר.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הוסר|והא }}תני: {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: אין לי אלא היוצא משום ערוה בלבד. {{ירו"מ-הוסר|ומניין }}היוצאה וראשה פרוע, צדדיה פרומין וזרועותיה חלוצות, {{ירו"מ-הדגשה|מניין שיוציא}}? תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר. מה מקיימין {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} דבית שמאי? שלא תאמר היוצא משום ערוה אסור{{ירו"מ-הדגשה|ה}} משום דבר אחר מותרת. {{ירו"מ-הדגשה|דאי לא הוי כתב אלא כי מצא בה דבר, הייתי אומר היוצא משום ערוה אסורה להנשא לאחר, משום דבר אחר מותרת להנשא לאחר. כתב קרא ערות דבר, דדרשינן או ערוה או דבר, שבשניהם יוציא ומותרת לאחר}}. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי שילא דכפר תמרתא}}: קרייא מקשי על דבית שמאי, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה. מה אנן {{ירו"מ-הוסר|מקיימין}}{{ירו"מ-הדגשה|קיימין}}? אם לאוסרה עליו, כבר היא אסורה לו, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לבית שמאי אינו מוציא אלא בזינתה עליו}}. אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בלא תעשה. כתיב ([[ויקרא טו לג|ויקרא מצורע טו לג]]) והדוה בנידתה והזב את זובו. זקנים הראשונים היו אומרים: תהא בנידתה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא תכחול ולא תפקוס עד שתבוא במים. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}: {{שוליים|ט_מח}}{{ירו"מ-הוסר|משם ראייה }}אם את אומר כן, אוף היא עצמה {{ירו"מ-הוסר|מביאה}}{{ירו"מ-הדגשה|באה}} לידי כעירות והוא נותן את עיניו בה לגרשה. ואתייא דזקנים כבית שמאי {{ירו"מ-הדגשה|שאינו מגרש אלא אם זינתה}}. {{ירו"מ-הוסר|ודר}}{{ירו"מ-הדגשה|ורבי}} עקיבה {{ירו"מ-הדגשה|דריש}} {{ירו"מ-הוסר|כבה}}{{ירו"מ-הדגשה|כבית}} {{ירו"מ-הדגשה|הלל: או ערוה או דבר. והילכך סבירא ליה שאם מצא אחרת נאה ממנה יכול לגרשה, וכדי שלא תתגנה בעיניו התירה להתנאות ולהתקשט אפילו בימי נדתה}}. <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נד עמוד ב'''{{ש}}</span> בגמרא למדו משם: תני '''בית שמאי אומרים: אין לי אלא היוצא משום ערוה בלבד'''. '''היוצאה וראשה פרוע, צדדיה פרומין וזרועותיה חלוצות''' — מנין שיוציא? '''תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר'''. '''מה מקיימין בית הלל דבית שמאי?''' הרי כתוב "כי מצא בה דבר". '''שלא תאמר היוצא משום ערוה אסור''' לינשא לאחר, '''משום דבר אחר מותרת''' — כי אם היה כותב רק "כי מצא בה דבר", הייתי אומר שמשום ערווה אסור לינשא לאחר, ומשום דבר אחר מותרת. כלומר אם היה בה משהו אחר שבגללו גירש אותה, מכל סיבה אחרת, אז תהיה מותרת לינשא לאחר. לכן כתב "כי מצא בה ערות דבר", שדורשים או ערווה או דבר — כלומר שבשני המקרים מוציא, ומותרת לאחר. '''אמר רבי שילא דכפר תמרתא: קרייא מקשי על דבית שמאי''' — כלומר הפסוק מאוד קשה לבית שמאי. הרי כתוב '''לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה'''. '''מה אנן קיימין?''' '''אם לאוסרה עליו, כבר היא אסורה לו''' — כי לבית שמאי הוא לא מוציא אותה אלא אם היא זינתה, ואם היא זינתה היא כבר אסורה עליו. '''אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בלא תעשה''' — התורה כתבה את זה להגיד שיש עוד לאו נוסף. '''כתיב והדוה בנידתה והזב את זובו. זקנים הראשונים היו אומרים: תהא בנידתה''' — כלומר כל שהיא נידה או זבה תהא בנדתה ובזיבתה, שתתנהג כמו זבה, כמו נידה — '''לא תכחול ולא תפקוס עד שתבוא במים''', לא תתקשט, עד שתטבול. '''אמר להן רבי עקיבה: אם את אומר כן, אוף היא עצמה לידי כעירות והוא נותן את עיניו בה לגרשה''' — כי אם לא תתקשט תהיה מכוערת, ואז הוא נותן עיניו בה לגרשה. '''ואתייא דזקנים כבית שמאי''' — כלומר הזקנים סוברים כבית שמאי, שהוא לא מגרש אלא אם זינתה, אז גם אם תהיה מכוערת הוא לא יכול לגרש אותה, ולכן לא חוששים לזה ולכן אמרו שתשב בנידתה. ורבי עקיבה דורש כמו בית הלל, שאו ערווה או דבר, ואף סובר יותר מזה — שאפילו אם מצא אחרת נאה ממנה יכול לגרש. לכן הוא סובר שכדי שלא תגנה בעיניו, אפילו במקום שאין ברור שתגיע לידי כעירות, מותר להתקשט. עד כאן פרק המגרש, וסליקא לה מסכת גיטין. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נד א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נד ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק המגרש וסליקא לה מסכת דגיטין</strong><br><br> {{:סיום מסכת|מסכת=גיטין}} {{ניווט פרקים-ירו"מ|גיטין|תשיעי|שמיני|}} jhy7jsbimwctwyfzbabwnnueuqbo1ts 3078632 3078629 2026-08-23T06:16:39Z מאירושולי 35234 3078632 wikitext text/x-wiki {{ניווט פרקים-ירו"מ|גיטין|תשיעי|שמיני|}} ==פרק תשיעי – המגרש== <!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף מט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] [[File:ירושלמי מאיר גיטין מט.ogg|thumb|ירושלמי_מאיר_גיטין_מט.ogg]] ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_א|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_א"> <strong>מתני':</strong> המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מתיר וחכמים {{שוליים|ט_א}} אוסרין. כיצד יעשה? {{שוליים|ט_ב}} {{ירו"מ-הוסר|יטלינו}}{{ירו"מ-הדגשה|יטלנו}} {{ירו"מ-הוסר|ממנו}}{{ירו"מ-הדגשה|ממנה}} ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם. אם כתבו בתוכו אף על פי שחזר ומחקו פסול.<br><strong>גמ':</strong> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}{{ירו"מ-הוסר|י}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: טעמא דרבי אליעזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כד ב|דברים כי תצא כד ב]]) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, אפילו לא התירה אלא לאדם אחד. שמועתא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}}} רובא {{ירו"מ-ביאור|יש בו חידוש יותר}} ממתניתא, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} מתניתא אמרה בשהותרה לכל ואסרה לאדם אחד, {{ירו"מ-הדגשה|ואילו}} שמועתא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}}} אמרה כשאסרה לכל והתירה לאדם אחד. {{ירו"מ-ביאור|ואם אכן זה היה מקורו של {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}, היה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך להביא את}} הלימוד {{ירו"מ-הדגשה|שהביא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}, {{ירו"מ-הדגשה|שהוא חידוש גדול יותר}}}} {{ירו"מ-הוסר|מה}}{{ירו"מ-הדגשה|אלא}} טעמא דרבי אליעזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: מיתה מתרת וגט מתיר. מה מיתה מתרת {{ירו"מ-הוסר|ומחצה}}{{ירו"מ-הדגשה|מחצה}}, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אסורה על קרובי בעלה}}, אף {{ירו"מ-הוסר|הגט}}{{ירו"מ-הדגשה|גט}} {{ירו"מ-הדגשה|המתיר מחצה, אף שאינו}} מתיר {{ירו"מ-הוסר|ומחצה}}{{ירו"מ-הדגשה|אותה לכל האנשים, כשר}}. מה טעמא? דרבנין? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, הקיש יציאה {{ירו"מ-הוסר|להווייתה}}{{ירו"מ-הדגשה|להוייתה}}. מה הווייתה אין לה הויה אצל אחר, {{ירו"מ-הדגשה|שאין קידושין לחצאין ואינו יכול לאמר לה הרי את מקודשת לי ותאסרי לכל אדם חוץ מפלוני}}, אף יציאתה אין לה יציאה אצל אחר. {{ירו"מ-הדגשה|ואם אינו גט לכל אדם אינו גט}}. לאחר מיתתו של {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר בן הורקנוס}} נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו: {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: אין {{ירו"מ-הוסר|אתם }}משיבין את הארי לאחר מיתה. השיב {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה ונישאת לאחיו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מת בלא בנים, היאך זו מתייבמת? לא נמצא מתנה על הכתוב בתורה, {{ירו"מ-הדגשה|שהתורה אמרה יבמה יבא עליה, ואותו האיש מתנה שלא תתיבם לו}}. וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל, מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|מ}}סברא {{ירו"מ-הדגשה|אפשר לתת}} {{ירו"מ-הוסר|טעמא}}{{ירו"מ-הדגשה|טעם}} {{ירו"מ-הדגשה|להבדיל בין שני המקרים}}. תמן התורה אסרת עליו, ברם הכא הוא אסרה עליו, {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שנאסרה בייבום מחמת התנאי שעשה נקרא שעוקר דבר מן התורה}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם התנאי בגט גורם לאישה שלא תתייבם}}, ניתני שש עשרה נשים {{ירו"מ-הדגשה|פוטרות צרותיהם}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-ביאור|ונוסיף כגון שגרשה בעלה חוץ ממנו והלכה ונשאת לאחיו ומת בלא בנים, הרי היא אסורה עליו שהיא אשת איש}} {{ירו"מ-הדגשה|ולמה מנה רק חמש עשרה נשים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כבר איתמר טעמא, תמן התורה אסרה עליו, {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהיא ערווה עליו צרותיה פטורות}}, ברם הכא הוא אסרה עליו {{ירו"מ-הדגשה|כאשת איש}} {{ירו"מ-ביאור|כאילו עדיין נשואה לראשון}}, {{ירו"מ-הדגשה|וממילא לא נפלת לפניו ליבום ואינה פוטרת צרותיה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסית לאחר ומת {{ירו"מ-ביאור|מותרת לכל גם לאותו אחד}} היאך זה מתיר מה שאסר הראשון? מילתיה אמרה שמיתתו גירושין ומתירין בזה מה שאסר הראשון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: לא אמר אלא שמיתתו {{ירו"מ-הוסר|גירושיו}}{{ירו"מ-הדגשה|גירושין}} {{ירו"מ-הדגשה|ברגע מותו של השני גרושי הראשון חלים על אותו שנאסר}} , הא נישואין לא. {{ירו"מ-הדגשה|ואם גרש השני אינה מותרת למי שאסר הראשון}}.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף מט עמוד ב'''{{ש}}</span> אז לכן, '''הוי צריכה מיתנייא תמן, או אילו מיתנייא תמן ולא מתנינן הכא, הוינן אמרין תמן על ידי שהוא גובה בו פסול'''. שם הרי הוא מוציא כסף, מוציא ממך — דבר עליו הראיה, אז כל דבר שאפשר לפסול את השטר פוסלים. '''והכא על ידי שאינו גובה בו כשר'''. לכן '''הווי צריכה מיתנייא הכא וצורכה מיתנייא תמן'''. הדרן עלך פרק הזורק גט. פרק קטן אחד מפרשת המשנה. '''המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני''' — כלומר חוץ מפלוני — '''רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרין. כיצד יעשה? ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם'''. עכשיו '''אם כתבו בתוכו''' — כלומר אם הוא כתב את התנאי הזה בתוך הגט — '''אף על פי שחזר ומחקו פסול'''. בגמרא, אמר רבי אילא, טעמא דרבי אליעזר — למה הוא אומר שבעצם אם גירש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, למה רבי אליעזר מתיר? הוא אומר '''ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר''', כלומר אפילו אם הוא לא התיר, התיר לאדם אחד — כבר הגט הזה תופס. '''שמועתא רובא ממתניתא''' — מה שאמר רבי אילא זה יותר חידוש, הוא בא מתני יותר מחודש מאשר המשנה. למה? כי המשנה, '''מתניתא אמרה בשהותרה לכל ואסרה לאדם אחד''' — כלומר את מותרת לכל העולם חוץ מאדם אחד. ואילו '''שמועתא אמרה כשאסרה לכל והתירה לאדם אחד''' — מדבר על זה שהוא התיר אותה רק לאדם אחד, היא אסורה על כל העולם, מותרת רק לאדם אחד. זה חידוש הרבה יותר גדול. '''ואם אכן זה היה מקורו של רבי אליעזר, היה רבי אליעזר הלימוד רבי אילא''' — אז היה צריך להביא את החידוש היותר גדול. אם הוא לא הביא את זה, כנראה זה מקור אחר. '''טעמא דרבי אליעזר: מיתה מתרת וגט מתיר. מה מיתה מתרת''' מקצת, כי הרי בכל זאת היא אסורה על קרובי הבעל — אז גם גט שמתיר מקצת לא יהיה כשר, למרות שהוא לא מתיר לכל האנשים. מה טעמא דרבנין? למה אוסרים את זה? הם אומרים: כתיב '''ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר''', '''הקיש יציאה''' להוויה. '''מה הווייתה אין לה הויה אצל אחר''' — כלומר ברגע שהיא מתקדשת היא אסורה לכל העולם, כיוון שהיא לחצאין. הוא לא יכול לומר לה הרי את מקודשת לי ותהיי אסורה לכל אדם חוץ מפלוני. '''אף יציאתה אין לה יציאה אצל אחר'''. עכשיו — אם היא אוסרת לכל אדם אז בכלל זה לא גט. עכשיו, '''לאחר מיתתו של רבי אליעזר בן הורקנוס נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו''' — להראות שהוא לא צודק — '''רבי אלעזר בן עזריה ורבי יוסי הגלילי ורבי טרפון ורבי עקיבה. אמר להן רבי יהושע: אין משיבין את הארי לאחר מיתה'''. לא הסכימו, אמרו להם: אחרי שהוא מת לא הולכים להגיד דברים, לחלוק עליו. '''השיב רבי טרפון: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני'''. אז אם נגיד כמו רבי אליעזר שבעצם היא מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, '''והלכה ונישאת לאחיו מת בלא בנים, היאך זו מתייבמת?''' הרי היא אסורה לאחיו. '''לא נמצא מתנה על הכתוב בתורה''' — הרי התורה אמרה יבמה יבוא עליה, ואותו האיש מתנה שלא תתייבם. '''וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל'''. אז לכן בעצם מראש הגט הזה לא תופס. אומרת הגמרא: '''מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה'''. הרי אם הוא נושא את בת אחיו ואחיו מת, הרי אסור לו להתייבם עם בתו. '''אמר רבי יוסי בי רבי בון: סברא''' — אני יכול להגיד לך שיש הבדל בין שני המקרים. '''תמן התורה אסרת עליו''' — את בתו התורה אסרה, זה לא שהוא מתנה על מה שכתוב בתורה. '''ברם הכא הוא אסרה עליו''' — הרי כל האיסור של האישה הזאת בייבום זה רק מכוח התנאי שבעלה הראשון אסר. אז בעצם זה נקרא שהוא קיים את מה שכתוב בתורה. '''התיב רבי חנניה בשם רבי פינחס''': אם התנאי בגט זה מה שגורם לאישה שלא תתייבם, אז למה המשנה אמרה '''שש עשרה נשים''' — במסכת יבמות — '''פוטרות צרותיהם כרבי אליעזר'''? צריך להוסיף את המקרה, כיוון שהיא גירשה בעלה חוץ מאדם אחד, והלכה ונישאת לאחיו ומת בלא בנים, הרי הוא אסור עליו כאשת איש. למה המשנה אמרה רק חמש עשרה? '''אמר רבי מנא: כבר איתמר טעמא, תמן התורה אסרה עליו''' — כיוון שהיא ערווה, מהתורה התורה אסרה, זה לא מתנה על מה שכתוב בתורה. '''ברם הכא הוא אסרה עליו''' — כן, ואז ממילא לא נפלה לפניו לייבום ולא פוטרת צרותיה. '''רבי ירמיה בעי: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסית לאחר ומת, היאך זה מתיר מה שאסר הראשון?''' הרי היא מותרת, באותו רגע שהוא מת, גם לאותו אחד? '''מילתיה אמרה שמיתתו גירושין ומתירין בזה מה שאסר הראשון'''. כלומר מתוך השאלה אתה מבין שלפי שיטתו מיתתו גירושין — ברגע שהוא מת השני, זה כמו גירושין, ומתיר מה שאסר הראשון. '''אמר רבי ירמיה: לא אמר אלא שמיתתו''', '''הא נישואין לא'''. כלומר אם השני גירש אותה, היא לא מותרת למי שאסר הראשון. אבל אם הוא מת, אז מה שאסר הראשון מותרת לכל העולם. אבל אם הוא גירש אותה, אז עדיין נשאר הזיקה של הראשון, ואותו אדם אסור בה, או היא אסורה בו. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|מט א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|מט ב}} {{סוף}} <span id="דף_נ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head yerum-daf-first">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נ עמוד א<span class="yerum-runnum">88</span></div> אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}}: {{ירו"מ-הדגשה|היכן}} מצינו בתורה האסור לזה מותר לזה והמותר לזה אסור לזה? אסור לאחד אסור לכל אדם, מותר לאחד מותר לכל אדם. השיב {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}: הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש, לא נמצאת אלמנה לו, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לגביו מעולם לא הייתה גרושה}}, וגרושה לכל אחיו הכהנים. {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן אמרו חכמים שאף עליו אסורה משום גרושה}}. וכי במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה? {{ירו"מ-הדגשה|ודאי}} החמירה התורה בגרושה יותר מן האלמנה, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי גרושה אסורה לכל הכהנים, ואלמנה אינה אסורה אלא לכהן גדול. אף על פי כן, כיון שהיא נחשבת לגבי השאר כגרושה, היא נאסרת לאותו כהן מחמת ריח הגט, שאפילו אם לא גירשה אלא ממנו היא אסורה לכהונה}}. ומה {{ירו"מ-הדגשה|אלמנה קלה נאסרה מן המותר לה}} {{ירו"מ-ביאור|אותו פלוני}} {{ירו"מ-הוסר|אם}}{{ירו"מ-הדגשה|מצד גירושין שבה}}, גרושה חמורה {{ירו"מ-הדגשה|אינו דין}}{{ירו"מ-הוסר| לכל לא}} {{ירו"מ-הוסר|נאסרה}}{{ירו"מ-הדגשה|שתיאסר}} {{ירו"מ-הוסר|ממה}}{{ירו"מ-הדגשה|מן}} {{ירו"מ-הוסר|שהותר}}{{ירו"מ-הדגשה|המותר}} {{ירו"מ-הדגשה|לה}} {{ירו"מ-ביאור|על שאר העולם}} {{ירו"מ-הדגשה|מצד אשת איש}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בה {{ירו"מ-ביאור|לגבי אותו פלוני}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר: קל וחומר פירכא הוא, דגם לאותו כהן אסורה}} מצד גירושין שבה, {{ירו"מ-הוסר|אלמנה}}{{ירו"מ-הדגשה|שאסורה לו שהוא כהן. הלכך חזר ודן דין אחר: ומה גרושה שהיא}} קלה {{ירו"מ-הדגשה|נאסרה מצד גירושין שבה אף לגבי אותו שלגביו}} {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|אינה}} {{ירו"מ-הוסר|דין}}{{ירו"מ-הדגשה|גרושה אלא אלמנה, אשת איש החמורה לא כל שכן}} שתיאסר {{ירו"מ-הדגשה|על כל העולם}}{{ירו"מ-הוסר| ממה שהותר לה}} מצד אשת איש שבה {{ירו"מ-הדגשה|לגבי אותו פלוני? נמצא שאם שייר בעלה בגט}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אדם אחד אין זה כריתות}}{{ירו"מ-הוסר| אצלו נגעו בו גירושין ומה}} {{ירו"מ-הוסר|אלמנה}}{{ירו"מ-הדגשה|האמורה}} {{ירו"מ-הדגשה|בתורה}},{{ירו"מ-הוסר|נאסרה ממה}} {{ירו"מ-הוסר|שהותר}}{{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא}}{{ירו"מ-הוסר| לה מצד אא שבה גירושין חמורין לא כש}} {{ירו"מ-הוסר|שתאסר}}{{ירו"מ-הדגשה|אסורה על כל העולם משום אשת איש}}{{ירו"מ-הוסר| ממה שהותר לה מצד גירושין שבה}}. דבר אחר: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניס{{ירו"מ-הדגשה|י}}ת לאחר וילדה ממנו בנים ומת, והלכה וניסית לאותו {{ירו"מ-הדגשה|אחד}}, לא נמצאו בניה מן האחרון ממזירין? מילתיה אמרה שאין {{ירו"מ-הוסר|גירושין}}{{ירו"מ-הדגשה|מיתה של השני}} מתירין מה שאסר הראשון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמי}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם אין מיתה מתרת מה שאסר ראשון}}, מצינו אשה בתח{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה אין חייבין עליה משום ערוה, ובסוף חייבין עליה משום ערוה. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: למה זה דומה? לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתיבעלי לאיש פלוני. {{שוליים|ט_ג}} בתחילה הוא אסור לבעול, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי עדיין היא אשת איש}}. עבר ובעל {{ירו"מ-הוסר|הותר}}{{ירו"מ-הדגשה|חל}} הגט למפרע. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כיצד יעשה? יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה וכו}}'. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} <br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נ עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו נמצאים בירושלמי מסכת גיטין דף נ'. בדף הקודם הזכרנו שאחרי שרבי אלעזר בן עורקינוס נפטר, נכנסו החכמים לבטל את דבריו, ושם אנחנו ממשיכים עם החכמים. שם אמר '''רבי יוסי הגלילי: מצינו בתורה האסור לזה מותר לזה והמותר לזה אסור לזה?''' הרי תמיד מה שאסור לאחד אסור לכל אדם, מותר לאחד מותר לכל אדם. אז איך אתה אומר שיכול לגרש חוץ מאדם מסוים? אז בעצם היא אסורה, היא מותרת לכל אדם חוץ ממנו. '''השיב רבי עקיבא: הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש, לא נמצאת אלמנה לו, וגרושה לכל אחיו הכהנים.''' אבל מצד הדין, לכאורה, לגבי אותו כהן היא מעולם לא הייתה גרושה, כי הרי הוא גירש אותה חוץ ממנו. אז לגביו היא נשארת אשת איש, וכשהוא מת היא נהייתה אלמנה לו. ואף על פי כן אמרו חכמים שגם הנה היא אסורה משום גרושה. עכשיו, '''במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה?''' ודאי '''החמירה התורה בגרושה יותר מן האלמנה''', כי הרי גרושה אסורה לכל הכהנים, ולא אלמנה - אינה אסורה אלא לכהן גדול. ואף על פי כן, כיוון שהיא נחשבת לגבי השאר כגרושה, אז חכמים אסרו אותה גם על אותו כהן מחמת הגט. '''ומה גרושה חמורה בה - מצד גירושין שבה, קלה שתיאסר מצד אשת איש שבה אפילו.''' כלומר, כיוון שאותו פלוני היא מותרת לו כי היא אלמנה לגביו, היא אסורה עליו מצד גירושין שבה - כיוון שלגבי אחרים יש את הגרושין. גרושה שהיא חמורה, אין דין שתיעשה מן המותר לה - כלומר אין דין שתיעשה אסורה על שאר העולם מצד אשת איש שבה לגבי אותו פלוני. הרי לגבי אותו אדם, כל עוד שהבעל לא מת היא נחשבת אשת איש, אז לגביו היא אשת איש - וזה חמור. חזר רבי עקיבא ואמר לו קל וחומר אחר: גם לאותו כהן היא אסורה מצד גירושין שבה, ולא בגלל מה שאמרנו שחכמים החמירו, כי מצד הגירושין שבה היא אסורה לו כיוון שהוא כהן. אז לכן הוא חזר ודן דין אחר: ומה גרושה שהיא קלה נאסרה מצד גירושין שבה אפילו לגבי אותו אחד שנחשבת אלמנה לגביו - אשת איש שהיא חמורה לו, כל שכן שתאסר על כל העולם מצד אשת איש שבה לגבי אותו פלוני. כי הרי לגביה, כמו שאמרנו, כל עוד שבעלה חי היא נחשבת אשת איש. אז כיוון שלגבי אדם אחד יש אשת איש, היא תהיה אסורה בשביל אשת איש לגבי כולם. נמצא שאם בעלה משהה בגט אפילו אדם אחד, אז זה לא כדוגמה אמורה בתורה, כי הרי אסורה לכל העולם משום אשת איש כמו שאמרנו. '''דבר אחר: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסת לאחר וילדה ממנו בנים ומת, והלכה וניסת לאותו''' - אותו אדם שהתחתנה איתו מת, הלכה ונישאת לאותו אדם שבעלה הראשון אסר עליה. אז בעצם עכשיו התבטל הגט. '''לא נמצאו בניה מן האחרון ממזרים?''' עכשיו, רוב מהצורת דיבור של רבי עקיבא מבינים שהוא סובר שהמיתה של השני לא מתירה את מה שאסר הראשון. אמרנו לכן שרבי ירמיה - לפי רבי ירמיה, הדברים שלו אומרים שהמיתה של השני מתירה את מה שהראשון אסר. אבל לפי רבי עקיבא נראה שלא. '''אמר רבי שימי: מילתיה אמרה שאין מתירין מה שאסר הראשון.''' אז אם כן, '''מצינו אשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה, ובסוף חייבין עליה משום ערוה.''' כלומר, כל עוד שהבעל היה חי היא הייתה מותרת - היא הייתה גרושה, ובסוף כשבעלה מת והתחתנה עם אדם אחר שבעלה אסר אותו, פתאום היא חוזרת ליאסר משום ערוה. איפה יש דבר כזה? '''אמר ליה רבי מנא: למה זה דומה? לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתיבעלי לאיש פלוני.''' עכשיו, '''בתחילה הוא אסור לבעול''', כי הרי עדיין אשת איש. אבל אם אותו פלוני '''עבר ובעל''', אז '''הגט למפרע''' חל. אז גם כאן אותו דבר - שברגע שהוא גירש אותה חוץ מפלוני היא נחשבת גרושה, ולאחר מכן אם היא הולכת ומתחתנת עם אותו פלוני שאסר עליה, זה פתאום הופך להיות אשת איש. אז מוצאים דבר כזה. '''אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.''' זה כמו שיטת רבי שמעון בן אלעזר, ורבי שמעון בן אלעזר אמר לגבי האומר לאישה כנסי שטר זה ויתברר שזה גט, '''לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת נתינה הרי זה גיטיך''', וצריך ליטול ממנה את הגט ולחזור ליתן ולומר לה הרי זה גיטיך. זו בעצם השיטה שלו. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי ינאי: אף ריח פסול אין בה.''' היא מותרת לכוהנים - כלומר זה בכלל לא גט, זה כלום, אפילו ריח גט אין בו. {{סוף}}</div> <span id="דף_נ_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נ ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נ עמוד ב<span class="yerum-runnum">89</span></div> הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}. היא ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|גבי האומר לאישה כנסי שטר חוב זה, ונמצא גט}}, לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת {{ירו"מ-הוסר|מתנה}}{{ירו"מ-הדגשה|נתינה}} הרי זה גיטיך. {{ירו"מ-הדגשה|וצריך ליטול ממנה את הגט ולחזור וליתן ולאמר לה הרי זה גיטך. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: אף ריח פסול אין בה, {{ירו"מ-הדגשה|ומותרת לכהנים}}. {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} אמר: זאת אומרת: לא חשו {{ירו"מ-הדגשה|לנתינה הזו, וכאילו לא הייתה נתינה כלל. ד}}אין תימר {{שוליים|ט_ד}} חשו, {{ירו"מ-הדגשה|מדוע צריך ליטול ממנה את הגט ולחזור וליתן לה}}? עד שהוא בידה {{ירו"מ-הוסר|דאמר}}{{ירו"מ-הדגשה|יאמר}} לה הרי את מותרת לכל אדם, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הייתה נתינה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: זאת אומרת שחשו, {{ירו"מ-הדגשה|ופסולה לכהונה. ד}}אין תימר לא חשו, {{ירו"מ-הדגשה|והנתינה הראשונה אינה כלום, מדוע אמרה המשנה שיטול ממנה את הגט ויחזור ויתן ויאמר לה הרי זה גיטך? הרי אם לא זכתה כלל}}, כל מה שבידו {{ירו"מ-הדגשה|לעשות יעשה, שאם רוצה}} לגרש יגרש, {{ירו"מ-הדגשה|ואם רוצה שתשאר אשתו תשאר. תנן: אם כתבו את התנאי הזה בתוכו, אף על פי שחזר ומחקו, פסול}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: תני {{תנא-ירו"מ|שילא בר בינה}}: כל שאילו {{ירו"מ-הדגשה|היה נכתב}} {{ירו"מ-הוסר|בתניי}}{{ירו"מ-הדגשה|תנאי}} על מנת {{ירו"מ-הדגשה|בגט, היה}} פסול, {{ירו"מ-הוסר|כל שאילו }}נתנו {{ירו"מ-הדגשה|בתנאי}} על מנת, פסול.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ב|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_ה}}הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחיי ולאחיך לעבד לעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} ולכל מי שאין לה קידושין עליו, כשר. הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה, פסול. {{שוליים|ט_ו}} גופו של גט: הרי את מותרת לכל אדם. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר {{ירו"מ-ביאור|צריך לכתוב}}: ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שיבוקין למהך להיתנסבא לכל גבר די תיצביין. {{שוליים|ט_ז}} גופו של גט שיחרור: הרי את בן חורין, הרי את לעצמך.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא וכו'. הגט כשר. מאי טעמא? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: {{ירו"מ-הוסר|אמר}}{{ירו"מ-הדגשה|דכתיב וכתב לה ספר}} כריתות {{ירו"מ-הדגשה|ונתן בידה ושילחה מביתו, ויצאה והיתה לאיש אחר}}. לא התפיסה התורה שם כריתות {{ירו"מ-הדגשה|שצריך שהגט יכרות}} אלא ערוה שיש בה הוייה, {{ירו"מ-הדגשה|אבל ערוה שאין בה הוייה כרותה ועומדת היא. תנן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: ודן דיהוי ליכי מינאי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{שוליים|ט_ח}} ובלחוד דלא יימר ודין, {{ירו"מ-הדגשה|דמשמע שאומר אם דין הוא שאגרשך, ואם אינו דין איני מגרשך}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} בעי: {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} הרי את ברשות עצמך, {{ירו"מ-הדגשה|האם לגמרי? ק}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|והיא מגורשת, או רק למעשה ידיה קאמר? אינה מגורשת, שאין זה אלא לשון שיחרור של עבד. דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|בשטר שיחרור של עבד}} צריך שיאמר {{שוליים|ט_ט}}הרי את בן חורין, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הרי את של עצמך. מתניתא אמרה כן: הרי אתה בן חורין, הרי אתה של עצמך.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ג|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ג"> <strong>מתני':</strong> שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר: {{שוליים|ט_י}} כתב בכתב ידו ואין עליו עדים; {{שוליים|ט_יא}} יש עליו עדים ואין בו זמן; יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לד כשר.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נ עמוד ב'''{{ש}}</span> '''כהנא אמר: זאת אומרת - לא חשו.''' זאת אומרת שלא חשו לנתינה הזו בכלל, וכאילו לא הייתה נתינה בכלל. כי אם תאמר שהם חשו לנתינה, אז למה הוא צריך ליטול ממנה את הגט ולחזור לתת מחדש ולהגיד לה? '''אין תימר חשו, עד שהוא בידה לה הרי את מותרת לכל אדם''' - כי הרי הייתה נתינה. אז אתה רואה מכאן שהנתינה הזו כלום. '''אמר רבי אחא: זאת אומרת שחשו''' - בדיוק הפוך, זאת אומרת שחשו לנתינה ופסולה לכהונה. כי אם תאמר שלא חשו לנתינה והנתינה הראשונה כלום, אז למה המשנה אמרה שיטול ממנה את הגט ויחזור וייתן ויאמר לה הרי זה גיטיך? אם היא בכלל לא זכתה בו כלל, אז '''כל מה שבידו לגרש יגרש''' - יכול לגרש, יכול להתחתן איתה, להישאר איתה נשואה. למה המשנה אמרה שהוא חייב לקחת ולהחזיר, לומר לה עוד פעם מחדש הרי זה גיטיך? אם היא לא זכתה בכלל, לא צריך להגיד כלום - שיישאר איתה בתור נשואה אם הוא רוצה. אלא כנראה שנתנה לה משהו, לכן הדבר היחיד שיכול לעשות זה לגרש. אם כתבו את התנאי הזה - "הרי את מותרת לכל אדם חוץ ממני" - בתוך הגט, אז אפילו אם הוא מחק את זה, פסול, כי איך זה מתקן? הרי שהוא כתב את זה, הגט פסול. '''אמר רבי זעירא: תני שילא בר בינה: כל שאילו על מנת פסול, נתנו על מנת, פסול.''' כלומר כל תנאי שאם נכתב בגט - נכתב בגט על מנת התנאי הזה - אז הגט פסול. אם הוא ייתן לה אותו ויגיד לה בעל פה, ייתן גט רגיל ובעל פה יגיד לה את התנאי הזה, זה יהיה פסול. במשנה הקודמת אמרנו הפוך - שכל תנאי שבעל פה פסול, אז גם אם נכתב פסול. פה אומר הפוך. פרק חדש. '''מתני': הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחיי ולאחיך לעבד לעובד כוכבים ולכל מי שאין לה קידושין עליו, כשר.''' כלומר, אם הוא אומר לה שהיא גרושה חוץ מאנשים שממילא הם אסורים עליה באיסור כרת, שאין להם בכלל קידושים עליה, אז הגט כשר. '''אבל הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה, פסול.''' כלומר, אפילו אם הוא אומר לה שהיא גרושה חוץ מאנשים שממילא פסולים לה, אבל זה פסול בלאו רק - אז הגט פסול. עומדת על גופו של גט - מה כתוב בגט? '''גופו של גט: הרי את מותרת לכל אדם. רבי יהודה אומר: ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שיבוקין למהך להיתנסבא לכל גבר די תיצביין.''' כלומר "זה יהיה לך ממני ספר גירושין ואגרת שבוקין, ותלכי ותינשאי לכל גבר שתרצי". מה זה '''גופו של גט שיחרור: הרי את בן חורין, הרי את לעצמך.''' ואומרת הגמרא, למדנו במשנה '''הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא''' וכולי - אנשים שהם אסורים שיש בהם עניין של כרת, וקידושין לא תופסים - אז הגט כשר. מאי טעמא? '''אמר רבי אחא: כריתות''' - דכתיב "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו". '''לא התפיסה התורה שם כריתות אלא ערוה שיש בה הוייה''' - כתוב "ויצאה והיתה" - צריך שהגט יכרות, אבל ערוה שאין בה הוייה, היא כרותה ועומדת, לא צריך שהגט יכרות אותה. '''רבי יהודה אומר''' צריך להיות כתוב שם "ודן דיהוי ליכי מינאי". '''אמר רבי מנא: ובלחוד דלא יימר ודין''' - שלא יגיד "דין" (דין=הדין) דיהוי ליכי מינאי, כי אז משמע שהוא אומר כאילו הדין מחייב אותי לגרש אותך, ואם לא היה דין כך לא הייתי מתגרש. לא כך, אתה צריך להגיד "דין" (זה), לא "דין" (הדין). '''רבי מנא בעי: הרי את ברשות עצמך''' - האם הכוונה שהיא גרושה לגמרי או הכוונה למעשה ידיה? אומרת הגמרא אינה מגורשת, כיוון שזה לא לשון גירושין, זה לשון שחרור של עבד. '''אמר רבי יוסי בי רבי בון: צריך שיאמר הרי את בן חורין, הרי את של עצמך.''' '''מתניתא אמרה כן: הרי אתה בן חורין, הרי אתה של עצמך.''' פרק ט' הלכה ג'. '''מתני': שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים; יש עליו עדים ואין בו זמן; יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הולד כשר.''' {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נ א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נ ב}} {{סוף}} <span id="דף_נא_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נא עמוד א<span class="yerum-runnum">90</span></div><br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: התם: וכולן שהיו להן קידושין או גירושין בספק הרי אלו חולצות ולא מתייבמות. כיצד ספק קידושין}}? {{שוליים|ט_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|זרק לה קידושיה ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זו ספק קידושין. כיצד ספק גירושין? כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין עליו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד, זהו ספק גירושין}}. לית כאן ספק גירושין אלא גירושין, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מדאוריתא מגורשת}} ממש. {{ירו"מ-הדגשה|ואיזהו ספק גירושין? כמו בספק קידושין, כמו שאמרנו}}: כיצד ספק קידושין? כיי דתנינן תמן {{שוליים|ט_יג}} זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין. {{ירו"מ-הדגשה|ואף}} {{ירו"מ-הוסר|והכא}}{{ירו"מ-הדגשה|הכא}} הוא: זרק לה גיטה ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זהו ספק גירושין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא דמן הוה}}: {{שוליים|ט_יד}} וכולן {{ירו"מ-ביאור|שלוש הגיטין שנמנו: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים ואין עליו זמן. יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד}} אם {{ירו"מ-הוסר|ניסית}}{{ירו"מ-הדגשה|נישאת}} {{ירו"מ-הדגשה|בו}} לא תצא, שלא להוציא ליזה על בניה. {{ירו"מ-ביאור|ואילו ספק קרוב לו ספק קרוב לה תצא}} בתו {{ירו"מ-הדגשה|שגרשה אחיו באחד משלוש הספקות ומת}}, {{ירו"מ-הוסר|שניסית}}{{ירו"מ-הדגשה|שנישאת}} לשוק בגט זה, לא תצא, {{ירו"מ-הדגשה|אלא מחזיקים את הגט ככשר}} כדי {{ירו"מ-הוסר|ליזקוק}}{{ירו"מ-הדגשה|לזקוק}} צרתה לאביה {{ירו"מ-ביאור|ולא יאמרו שבשעת מיתה היתה אשת אחיו וצרתה פטורה מיבום משום צרת ביתו}} צרתה שנישאת לשוק בגט זה, {{ירו"מ-הדגשה|שחשבה שהוא פסול והיא צרת ביתו ואינה זקוקה לו}}, תצא, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מדאוריתא הגט כשר, ובשעת מותו כבר לא היתה צרת ביתו והיא זקוקה לו}}. בתו שנישאת {{ירו"מ-ביאור|ביבום}} לאחיו {{ירו"מ-הדגשה|בגט זה, שחשבו שהוא פסול והיא עדיין אשת המת ואחד האחים יבם אותה, תצא. צרתה שנישאת לאחיו בגט זה, ו}}אפילו לאביה לא תצא {{ירו"מ-ביאור|שמדאוריתא הגט כשר וכבר אינה צרת ביתו}} תני: שלשה שטרות הללו {{ירו"מ-ביאור|כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים ואין עליו זמן. יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד}} {{ירו"מ-הדגשה|בשטרי חוב}} {{שוליים|ט_טו}} גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: הדא דתימר בשלא הוחזק {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שטר {{ירו"מ-הדגשה|ביד המלוה}} {{ירו"מ-ביאור|שלא הודה הלוה בפני בית דין, או שלא זיהו שזה כתב ידו}} {{ירו"מ-ביאור|ולא כתבו קיום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אבל הוחזק השטר ביד המלוה, גובה, שכתב ידו כחתימת עדים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי: אם שלא הוחזק השטר}} ביד המלוה, אפילו מבני חורין {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|לא}} {{ירו"מ-הוסר|גובה}}{{ירו"מ-הדגשה|יגבה}}, {{ירו"מ-הדגשה|שאולי השטר מזויף}}. אלא כן אנן קיימין {{שוליים|ט_טז}} {{ירו"מ-הוסר|בשהוחזק}}{{ירו"מ-הדגשה|כשהוחזק}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שטר ביד המלוה. ולמה אינו גובה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ביסנא}}: {{ירו"מ-הוסר|אמר }}מפני {{ירו"מ-הוסר|קינוניא}}{{ירו"מ-הדגשה|קנונייא}}, {{ירו"מ-הדגשה|שמא הלוה יתן למלוה שטר מוקדם בכתב ידו כדי לטרוף לקוחות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}{{ירו"מ-הוסר|ר אבינא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אינו גובה בו}} מפני {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} פסול {{ירו"מ-הוסר|התיב}}{{ירו"מ-הדגשה|לפי שלא נכתב}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי תקנת חכמים}}{{ירו"מ-הוסר| רבי אבין}}. עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הזקן {{ירו"מ-ביאור|שהלוה עצמו שלוה, הוא זה שמכר קרקעות, שאז חוששים לקנוניה ויכולים הקונים לומר שקנו קדם ההלואה}} לוה הזקן ושיעבד {{ירו"מ-ביאור|מכר}} הבן {{ירו"מ-הוסר|הכא}}{{ירו"מ-הדגשה|אחרי מות אביו, הרי גם במקרה כזה אינו גובה בשטר הזה, שהרי המשנה לא חילקה. למה אינו יכול לגבות בשטר הזה}}? אית לך מימר מפני קינוניא? לא, מפני שהוא פסול {{ירו"מ-ביאור|שהרי האב ודאי לווה קדם שמכר בנו}} {{ירו"מ-הוסר|התיב}}{{ירו"מ-הדגשה|אף הכא מפני שהוא פסול לפי שלא נכתב}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי תקנת חכמים. בעי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: {{ירו"מ-הדגשה|והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתני}}{{ירו"מ-הדגשה|תני}}: אף בגיטי נשים {{ירו"מ-הדגשה|כן}}. אית לך מימר מפני קינוני{{ירו"מ-הדגשה|י}}א? לא, מפני שהוא פסול. {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הוסר|והכא}}{{ירו"מ-הדגשה|הכא}} מפני שהוא פסול. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הולד כשר. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: וכולן בכתב {{ירו"מ-הוסר|ידים}}{{ירו"מ-הדגשה|ידו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} שאל: {{ירו"מ-הדגשה|באמצעי מדובר שיש עדים רק אין זמן - אם}} עדים יש כאן, בכתב ידים מה אני צריך? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|באמת}} {{ירו"מ-הוסר|וכולהם}}{{ירו"מ-הדגשה|כולם}} בכתב ידים חוץ {{ירו"מ-הדגשה|מהאמצעי}}, {{ירו"מ-הוסר|משעדיו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעדיו}} עמו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף באמצעי צריך שיהיה כתב ידו, מכיוון שהעדים}} הללו<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נא עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו לומדים אותם במסכת גיטין דף נ"א. נחזור לרגע למשנה בדף הקודם, שתי שורות מהסוף, פרק ט' הלכה ג'. אומרת המשנה שלושה גיטין פסולים ואם נישאת עוברת כשר. כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אלו שלושה גיטין פסולים אבל אם נישאת כשר, עוברת כשר. אומרת הגמרא תנן התם כולם שהיו להם קידושין או גירושין בספק, הרי אלו חולצות ולא מתייוומות. '''כיצד ספק קידושין? זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין.''' ואומר לא, לאו דוקא ספק גירושין. כל השלושת הגיטין האלה זה לא ספק גירושין. הרי אמרנו שהגט הוא כשר בדיעבד. אם היא נישאת כשר אז זה גט גירושין ממש, כי הרי מדאורייתא היא מגורשת ממש. אז איזה הוא ספק גירושין באמת? כמו ספק קידושין, כמו שאמרנו. '''כיצד ספק קידושין? כי אנן תנינן תמן זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין.''' אז הפכא: אם הוא זרק את הגט, '''ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זהו ספק גירושין.''' אמר '''רבי יוחנן בשם רבי חלפתא דמן הוה''': '''וכולן''', כל השלושת גיטין שנמנו במשנה, כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד - '''אם לא תצא''', כלומר בכל אלה אם נישאת בו, '''לא תצא'''. למה? '''שלא להוציא ליזה על בעליה'''. עכשיו בתו שגירשה אחיו באחד משלוש הספקות האלו. כלומר, נניח האח שלו התחתן עם הבת שלו, והאח גירש את הבת עם אחד מהגיטים האלה, אחד מהספקות האלה, והיא נישאת לשוק - הבת נישאת לשוק, אז '''לא תצא'''. מחזיקים שהגט כשר '''כדי לזקוף צרתה לאביה'''. כי אם אני אגיד שהיא תצא, אז בעצם הצרה תהיה אסורה על אביה, שהאח ימת, ושלא יגידו שבשעת מיתתה - הנה עובדה שהוציאו אותה מבעלה, אז זה מראה שבעצם הגט היה פסול, היא עדיין הייתה אשת אחיו, ואז בעצם גם צרתה הייתה פטורה. אז לכן, כדי לזקוף את אביה, כדי לזקוף את צרתה לאביה, אנחנו אומרים שהגט תופס, נשארת נשואה לאותו אדם. '''וצרתה שנישאת לשוק בגט זה''' - כלומר, אם הצרה חשבה שהגט פסול, אז בעצם היא עדיין צרת בתו והיא לא זקוקה לו, אז '''תצא'''. כלומר, היא חשבה שעדיין הגט פסול, ולכן בעצם הוא נשוי עדיין גם לבתו של אחי בעלה שמת, אז לכן בעצם היא פטורה, כיוון שהבת שלו אסורה אז גם צרתה פטורה. אז לכן הלכה והתחתנה לשוק - במקרה כזה היא צריכה לצאת, תצא. כי באמת הגט תפס ובעצם היא כבר לא הייתה נשואה לו, וכשהאח מת אז רק היא עמדה לפניו לייבום, ולכן היא חייבת בייבום ולכן היא אסורה לשוק. בתו שהתייבמה לאחיו בגט זה, כי חשבו שהגט פסול, והוא עדיין אשת המת. נניח בתו התחתנה עם אחד האחים, והאח הזה גירש אותה ולאחר מכן הוא מת, והם חשבו שבעצם הגט לא תפס, אז בעצם היא עדיין אשת המת, לכן אחד האחים האחר הלך וייבם אותה. אז היא תצא, כי בעצם מצד הדין היא בכלל לא אסורה עליו. '''צרתה שנישאת לאחיו בגט זה''' - כלומר אם הצרה, נוסף לבת הזאתי הייתה עוד איזה צרה, והוא כתב לה גט לבת, והצרה הלכה ונישאה לאחד מהאחים בגט הזה - '''אפילו לאביה לא תצא'''. כי באמת מדאורייתא הגט כשר, היא כבר לא צרת בתו, לכן היא מותרת אפילו לאביה של אותה בת שהתגרשה. '''תני: שלשה שטרות הללו''' - כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד - '''גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין'''. אמר '''רבי אבא''': '''הדא דתימר בשלא הוחזק שטר ביד המלוה'''. הכוונה שהלווה לא הודה בבית דין, או שלא זיהו את הכתב, כי לא הצליחו להתאים בין הכתב הזה לכתב אחר, לא קיימו את השטר. אז במקרה כזה הוא גובה ממשוחררים ולא ממשועבדים. אבל אם הוחזק השטר ביד המלווה, כלומר הלווה הודה או שהצליחו להתאים את הכתב ולראות שזה באמת כתב ידו, אז במקרה כזה הוא גובה. אמר '''רבי יוסה''': '''אפילו מבני חורין''' - אם בשלא הוחזק השטר ביד המלוה, כלומר אם הלווה לא מודה ולא הצליחו להשוות את הכתבים, אז אפילו ממכורים לא יגבה, כי אולי השטר מזויף. '''אלא כן אנן קיימין שטר ביד המלוה''' - הלווה הודה או שהצליחו להתאים את הכתב. '''ולמה אינו גובה?''' אמר '''רבי ביסנא: מפני''' קנוניה - חוששים לקנוניה, שמא הלווה ייתן למלווה שטר מוקדם בכתב ידו לטרוף לקוחות. אז לכן אנחנו לא נותנים לו לגבות ממשועבדים. '''רבי אבון אמר: מפני''' שהוא '''פסול''' - מפני שלא נכתב על פי תקנת חכמים, והשטר הזה פסול כיוון שכל מי שמשנה ממה שתיקנו חכמים, השטר פסול. אומרת הגמרא '''עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הזקן''' - כלומר אם הלווה עצמו, אחרי שהוא לווה, הוא בעצמו מכר קרקעות, אז אני חושש קנוניה. אבל '''לוה הזקן ושיעבד הבן''' - הלווה לווה ומת והבן שיעבד, מכר קרקעות אחרי מות אביו, הרי גם במקרה כזה הוא לא גובה מהשטר. במקרה כזה למה הוא לא יכול לגבות? הרי פה לא שייך להגיד שקנוניה עשו. '''אית לך מימר מפני קינוניא? לא, מפני שהוא פסול'''. כנראה השטר פסול, כי כל השטרות הסיבה שהם פסולים זה בגלל שהם לא נעשו כפי דעת חכמים. אמר '''רבי אבון''': '''אף בגיטי נשים''' כן. הרי כתוב גם בגיטי נשים כן. '''אית לך מימר מפני קינוניא?''' הרי שם לא שייך להגיד מפני קנוניה - מה הם ירוויחו אם הוא יכתוב לה גט בכתב ידו, מה שייך בזה קנוניה? אלא למה זה פסול? '''לא, מפני שהוא פסול''' - כי הוא שינה ממה שתיקנו חכמים. '''רבי יוחנן בשם רבי ינאי: וכולן בכתב''' ידו - כלומר כל השלושה בבות מדובר בכתב ידו. '''רבי אלעזר שאל''': האמצעי הרי מדובר שם שיש שני עדים, רק אין בו זמן, אז אם '''עדים יש כאן, בכתב ידים מה אני צריך?''' {{סוף}}</div> <span id="דף_נא_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נא עמוד ב<span class="yerum-runnum">91</span></div> חוביהן על גרמיהון, דאינון {{ירו"מ-הוסר|שקיבלו}}{{ירו"מ-הדגשה|קיבלו}} עליהן לשקר לחתום בגט שאין בו זמן, {{ירו"מ-הדגשה|וכאילו אינם. תנן: שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: דרבי מאיר היא, {{ירו"מ-הדגשה|דאף שרבי מאיר סבר דכל המשנה ממטבע שתקנו חכמים הולד ממזר, מודה הוא כאן שהולד כשר, ואם נשאת לא תצא}}. מה חמית {{ירו"מ-ביאור|מה ראיתה}} מימר כן? {{ירו"מ-ביאור|הרי פשיטא שזה בשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, שלשיטת חכמים יש עוד הרבה גיטין שאין הולד ממזר}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: בגין דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{ירו"מ-ביאור|בפרק הקדם}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה, {{ירו"מ-הדגשה|שאף לחכמים הגט פסול}}. דלא תסבור מימר {{ירו"מ-ביאור|הפרק}} קיימיה {{ירו"מ-ביאור|הקדם}} דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר היא, {{ירו"מ-הוסר|תננייה}}{{ירו"מ-הדגשה|תנניה}} {{ירו"מ-ביאור|והפרק הזה}} דרבנין. לפום כן צריך מימר דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר היא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: בגין דרב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תריהון אמרין הלכה כרבי {{ירו"מ-הדגשה|א}}ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} דלא תסבור מימר אוף הכא {{ירו"מ-הדגשה|כרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}, {{ירו"מ-הדגשה|שאף שרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר דעדי מסירה כרתי, כאן הוא יודה שלכתחילה לא תינשא משום שנראה כמזויף מתוכו}}. לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא, {{ירו"מ-הדגשה|אבל לרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|תנשא לכתחילה, דעדי מסירה כרתי}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ד|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_יז}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים, כשר וגובה מנכסים משועבדים; {{שוליים|ט_יח}}שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תריהון אמרין הלכה כרבי אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי חכמים, {{ירו"מ-הדגשה|אם אין עליו עדים הגט}} פסול {{ירו"מ-הדגשה|לגמרי, ואפילו ריח הגט אין בו לפוסלה לכהונה}}. אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בכוהנת, ובעא למיעבד כהדא דרבי ינאי {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|ולהתירה לחזור לבעלה, כרבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו ריח הגט אין כאן}}. כד שמעון דרב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ושמואל {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} פליגין, אתא קומוי אפילו ישראל{{ירו"מ-הדגשה|ית שנתגרשה בעידי מסירה בלא עידי חתימה}}, {{ירו"מ-הוסר|ושמע}}{{ירו"מ-הדגשה|ושרע}} מינה {{ירו"מ-ביאור|נמנע ולא רצה להתיר}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר: דברי{{ירו"מ-הדגשה|י}} הכל כשר. והא רבי אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר כשר, ורבנן אמרין {{ירו"מ-הוסר|פסול}}{{ירו"מ-הדגשה|כשר}}. מה ביניהו? {{ירו"מ-הוסר|ר}}{{ירו"מ-הדגשה|רבי}} אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר {{שוליים|ט_יט}} כשר וגובה מנכסין משועבדין, ורבנין אמרין פסול וגובה מנכסין בני חורין.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ה|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כ}} שנים ששילחו שני גיטין שוין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השני בטל.<br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הוסר|כמה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתימר}}{{ירו"מ-הוסר| דאת אמר}} גט אחד פסול בשתי נשים {{ירו"מ-ביאור|אם היו לו שתי נשים עם אותו שם וכתב גט אחד כדי שיגרש בו איזה שירצה}} ודכוותה {{ירו"מ-הוסר|והוא}}{{ירו"מ-הדגשה|אם הן}} שני גיטין פסולין בשתי נשים? {{ירו"מ-ביאור|אם היו לו שני נשים באותו שם ואמר לסופר לכתוב שני גיטין לשני נשותיו ויגרש כל אחת באיזה גט שירצה}} אמר ליה: וכיני. אמר ליה: {{ירו"מ-הוסר|והא תנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|והתנינן}}{{ירו"מ-הוסר| שנים ששילחו}} שני גיטין {{ירו"מ-הדגשה|ששילחו}} {{ירו"מ-הוסר|שוין}}{{ירו"מ-הדגשה|שנים}} ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. תמן {{ירו"מ-הוסר|זו}}{{ירו"מ-הדגשה|זה}} כרות לשמה {{ירו"מ-הוסר|וזו}}{{ירו"מ-הדגשה|וזה}} כרות לשמה, תערובת היא שגרמה.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נא עמוד ב'''{{ש}}</span> '''רבי ירמיה בשם רב: בכתב ידים חוץ''' מן האמצעי - כל השתיים, האמצעי באמת לא צריך, לא מדובר בכתב ידו. אמר לו גם האמצעי צריך שיהיה כתב ידו. למה? מכיוון ש'''הללו חוביהן על גרמיהון, דאינון''' קיבלו עליהם '''לשקר לחתום בגט שאין בו זמן'''. אם הם חתמו בגט שאין בו זמן אז הם בעצם עדות שקר, אז זה כאילו הם לא קיימים, לכן הוא חייב שגם שם יהיה כתב ידו. '''רבי אבא בר המנונא ורב אדא בר אחא בשם רב: דרבי מאיר היא''' - כי זו דעת רבי מאיר שהוא סובר שכל המשנה מהדבר שתיקנו חכמים, עבד ממזר. חידוש הוא שלמרות שרבי מאיר סובר שכל מה שתיקנו חכמים עבד ממזר, כאן גם הוא מודה שעוברת כשר ואם נישאת לא תצא. '''מה חמית מימר כן?''' כלומר פשיטא זה רבי מאיר. הרי אם זה דעת חכמים הרי יש עוד הרבה גיטין שלא עבד ממזר, אז למה כתבו רק את שלושה אלה? אמר '''רבי מנא''' הסבר אחר: '''בגין דאמר רב הונא בשם רב: כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה''' - שבזה גם חכמים מודים שהגט פסול. אז שלא תחשוב שכל מה שהוא אמר זה על הפרק הקודם, אותו רבי מאיר אמר, אבל הפרק הזה זה כבר דעת חכמים. '''דלא תסבור מימר קיימיה דרבי מאיר היא, דרבנין. לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא''' - להגיד לנו שגם זה רבי מאיר. אמר '''רבי יוסי''' סברא אחרת: '''בגין דרב ושמואל תריהון אמרין הלכה כרבי אלעזר, דלא תסבור מימר אוף הכא''' - תראה, אל תחשוב שגם כאן הלכה כרבי אלעזר, שבעצם למרות שרבי אלעזר סובר שעדי מסירה כורתים, אז לכן אפילו בלי חתימות הגט כשר, אלא שכאן הוא דן שלכתחילה לא תינשא כי נראה כמזויף מתוכו, כיוון שאין זמן או שאין עליו עדים, גם אם יש רק עד אחד אז זה נראה כמו מזויף מתוכו. אז אולי גם רבי אלעזר מודה שלכתחילה לא תינשא, '''לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא'''. אבל רבי אלעזר יכול לכתחילה, כי הוא סובר באמת שעדי מסירה כורתים, אז העדים הם כלום - גם אם אין עדים וגם אם יש רק עד אחד, זה כשר, וגם אם אין זמן, כי עדי מסירה כורתים - זה עדים על הזמן של המסירה. פרק ט' הלכה א'. '''מתני': רבי אליעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים, כשר וגובה מנכסים משועבדים''' - כמו שאמרנו שהוא סובר שעדי מסירה כורתים. '''שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם'''. כלומר, כל העניין של חתימת העדים זה רק להקל, שיוכלו לקיים את הגט על פי העדים, אבל באמת מצד הדין מי שמקיים את השטר זה עדי המסירה. '''גמ': רב ושמואל תריהון אמרין הלכה כרבי אלעזר'''. אמר '''רבי יוחנן בשם רבי ינאי: דברי חכמים, פסול''' - אם אין עליו עדים הגט פסול לגמרי, ואפילו ריח הגט אין בו, לפוסלה מן הכהונה. כלומר מותר להתחתן לכהן אם הוא יחזור וימות. אומרת הגמרא '''אתא עובדא קומי רבי יוחנן בכוהנת, ובעא למיעבד כהדא דרבי ינאי''' - הוא רצה לפסוק כמו רבי ינאי, שהיא מותרת, להתיר אותה לחזור לבעלה כרבי ינאי, כי אפילו ריח הגט אין כאן. אבל '''כד שמעון דרב ושמואל פליגין''', שהם סוברים כמו רבי אלעזר, אז '''אתא עובדא אפילו ישראל''' - התגרשה בעדי מסירה בלי עדי חתימה, ולא רצה להתיר ולא לאסור. '''רבי יהושע בן לוי אמר: דברי הכל כשר'''. '''והא רבי אלעזר אמר כשר, ורבנן אמרין''' פסול? '''מה ביניהו?''' איזה הבדל יש ביניהם? אומרת הגמרא '''אלעזר אמר כשר וגובה מנכסין משועבדין, ורבנין אמרין פסול וגובה מנכסין בני חורין'''. כלומר זה כשר, אבל גובה רק נכסים בני חורין. פרק ט' הלכה ה'. '''מתני': שנים ששילחו שני גיטין שוין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השני בטל'''. '''גמ': רבי אלעזר ברבי יוסי בעא קומי רבי יוסי: גט אחד פסול בשתי נשים''' - כלומר, אם היה לאדם שתי נשים עם אותו שם, והסופר כתב לו גט אחד שיוכל לגרש את מי שהוא ירצה, אמרנו שזה פסול. '''ודכוותה שני גיטין פסולין בשתי נשים?''' נניח היה לו שתי נשים עם אותו שם, הוא אומר תכתוב לי שני גיטין עם אותו שם ואני אגרש את מי שאני רוצה בכל גט שאני רוצה, האם גם זה יהיה פסול? '''אמר ליה: וכיני'''. אמר ליה: '''שני גיטין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו''' - הרי זה אותו דבר לכאורה. אמר לו: '''תמן כרות לשמה כרות לשמה, תערובת היא שגרמה'''. מלכתחילה כל גט נכתב לשם אישה מסוימת, אלא התערובת שגרמה, אז לכן תן את שתיהם לכל אחת ויהיה בסדר. אבל כאן שמראש כתבו אותם בלי לקבוע למי, אז לא זו כרות לשמה ולא זה כרות לשמה. אז מה, כיוון שנתנו לה ייעשה כמי שכרות לשמה משעה ראשונה? לא, אין ברירה בדאורייתא לכתחילה, ולכן הגיטים האלה פסולים. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נא א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נא ב}} {{סוף}} <span id="דף_נב_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נב עמוד א<span class="yerum-runnum">92</span></div> ברם הכא לא זה כרות לשמה ולא זה כרות לשמה. {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} מכיון שנתנו לה יעשה כמי שכרות לשמה משעה ראשונה?<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ו|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כא}} חמשה שכתבו כלל בתוך הגט: איש פלוני מגרש פלונית ופלוני לפלונית, והעדים מלמטן, כולן כשירין וינתן לכל אחת ואחת. היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין עמו כשר.<br><strong>גמ':</strong> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם בסוף הגט קודם החתימה הוסיף את המשפט}} {{שוליים|ט_כב}} ושואל אני בשלום פלוני, {{ירו"מ-הוסר|חזקיה}}{{ירו"מ-הדגשה|חזקה}} על הכל חתם, {{ירו"מ-הדגשה|והגט כשר. אבל אם כתב}} שואל אני בשלום פלוני {{ירו"מ-הדגשה|בלא וו החיבור}}, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד, {{ירו"מ-הדגשה|והגט פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר: אפילו אמר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שואל אני בשלום פלוני, חזקה על {{ירו"מ-הוסר|כל}}{{ירו"מ-הדגשה|האחרון}} חתם {{ירו"מ-ביאור|על שאילת שלום}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: חמשה שכתבו כלל בתוך הגט}}. אי זהו כלל?{{ירו"מ-הוסר|ו של}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}רבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: איש פלוני מגרש את פלנית ופלוני לפלנית, {{ירו"מ-הדגשה|שאף שכל שם מופיע בניפרד, כיוון שהוסיף וו חיברם להיות אחד}} {{ירו"מ-ביאור|כמו שאמר בשאילת שלום}}. אי זהו כלל?{{ירו"מ-הוסר|ו של}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ריש לקיש {{ירו"מ-ביאור|הרי לשיטתו אפילו עם וו החיבור החתימה הולכת רק על האחרון}}: אנו פלוני ופלוני מגרשין את נשותינו {{ירו"מ-הדגשה|פלונית ופלונית}} ממקום פלוני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מודה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} שאם הזכיר גרושין לכל אחת ואחת, {{ירו"מ-הדגשה|כגון שכתב איש פלוני מגרש פלונית ופלוני מגרש את פלונית}}, שהוא {{ירו"מ-הדגשה|כמו גט לכל אחת ואחת, ו}}צריך טופס ועדים לכל אחת ואחת. {{ירו"מ-הוסר|חייליה}}{{ירו"מ-הדגשה|חיילה}} דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן {{שוליים|ט_כג}} צריכין פתח לכל אחת ואחת, {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהזכיר שם נדר על כל אחד כאילו נדר נדר לכל אחד בניפרד. ואם אמר לזה ולזה ולזה קרבן, הכל נדר אחד, ואם הותר מקצתו הותר כולו. אף בגיטין כן}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא מסייעא לרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים נקרין עמו כשר. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאם לא היה כתוב טופס לכל אחת ואחת אלא שכתב טופס אחד וכלל את כל השמות, אף על פי שהזכיר שם של כל אישה ואישה ביחד, הרי זה כלל. תנן: התם: אמר לחבירו תן לי חיטים ושעורין וכוסמין שיש לי בידך, והוא אומר לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין, אם הודה חייב קרבן על כל אחד ואחד}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת, חייב על כל אחת ואחת וכו'. ותני: כלל אינו חייב אלא אחת; פרט חייב על כל אחת ואחת, דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: שבועה לא לך לא לך לא לך, חייב על כל אחת ואחת; לא לך ולא לך ולא לך, חייב אחת על כולם}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, ופרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-ביאור|היינו מה שהיה {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|עושה אותו כלל, והיינו ולא לך ולא לך}} בוי"ו {{ירו"מ-הדגשה|וסבירא ליה דאינו חייב אלא אחת. בזה פליג}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ועושה אותו פרט וחייב על כל אחת ואחת. וממילא שמעינן דפרטו של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|והיינו לא לך לא לך בלא וו, זהו כללו של}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}}} אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מיליהון דרבנין אמרין שאין פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} {{ירו"מ-הוסר|ופרטו}}{{ירו"מ-הדגשה|פרטו}} של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: ושואל אני בשלום פלוני, חזקה על הכל חתם; שואל אני בשלום פלוני, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד. אם אומר את פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|משמע ששניהם מסכימים שהשבועה הולכת על הכל, רק השאלה האם חייב על כל אחת ואחת או על הכל רק אחת. אם כן}} אפילו אמר שואל אני בשלום פלוני, {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שבין לרבי מאיר בין לרבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך להיות}} חזקה על הכל חתם. {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כמאן}}<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נב עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו תלמידים במסכת גיטין, דף נ"ב. נתחיל ממשנה פרק קמא הלכה ו'. אומרת המשנה: '''חמישה שכתבו כלל בתוך הגט'''. כלומר, חמישה אנשים גירשו את הנשים שלהם וכתבו את זה בתור כלל. '''איש פלוני מגרש פלונית ופלוני לפלונית''', '''והעדים מלמטן, כולן כשרים'''. ו'''ינתן''' הגט הזה '''לכל אחת ואחת'''. ואם '''היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן''', אז '''את שהעדים ניקרין עמו כשר'''. וכל האחרים פסולים. ודאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי: אם בסוף הגט קודם החתימה הוא הוסיף את המשפט '''ושואל אני בשלום פלוני''', אז '''על הכל חתם''' — הגט כשר. אבל אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני''' בלי ו' החיבור, אז '''לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד''', הגט פסול. ריש לקיש אמר: '''אפילו אמר שואל אני בשלום פלוני, חזקה על חתם''' — רק שאלת שלום. ודא תנן: '''חמישה שכתבו כלל בתוך הגט'''. איזה הוא כלל לדעת רבי יוחנן? אם הוא כתב '''איש פלוני מגרש את פלונית ופלוני לפלונית'''. כלומר, למרות שבעצם כל שם מופיע בנפרד, כיוון שהוא מוסיף ו' אז הוא חיברם, כמו שאמרנו לגבי שאלת שלום — שאם הוא כתב '''ושואל אני בשלום פלוני''' אז זה כאילו מתחבר לגט עצמו. אז גם כאן, אם הוא כתב את השמות עם ו' החיבור זה יחידה אחת. עכשיו איזה הוא כלל לריש לקיש? הרי לריש לקיש אפילו עם ו' זה מנותק וזה הולך רק על האחרון. הרי הוא אמר: אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני''' או '''ושואל אני''' בשלום פלוני, בכל מקרה אני אומר שהוא חתם רק על זה, אז זה לא מצטרף לשאר. אז מה זה נקרא כלל? שהוא כתב בלשון כלל: '''אנו פלוני ופלוני מגרשין את נשותינו ממקום פלוני'''. אמר רבי זעירא: מודה רבי יוחנן שאם הוא הזכיר גירושין לכל אחת ואחת, כגון נניח אם הוא כתב איש פלוני מגרש פלונית, פלוני מגרש פלונית, אז זה כמו שהוא כותב גט לכל אחד ואחת, וצריך '''טופס ועדים לכל אחת ואחת'''. ודאמר הכי דרבי יוחנן מן הדא: אם הוא אמר '''שאני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן'''. כלומר הוא הזכיר את הנדר על כל אחד ואחד, '''צריכין פתח לכל אחת ואחת'''. זה כמו נדר לכל אחד בנפרד. אבל אם הוא אמר לזה ולזה קורבן, אז הכל נדר אחד, ומותר מקצתו מותר כולו. ודא בגיטין כן. אמר רבי יוסי: '''מתניתא מסייעא לרבי יוחנן''' דתנן: '''היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים נקרין עמו כשר'''. משמע מכאן שאם לא היה כותב טופס לכל אחד ואחת, אלא שהוא כותב טופס אחד וכלל את כל השמות כמו שקראנו, עם ו' החיבור, אז למרות שהוא הזכיר שם של כל אישה ואישה ביחד, הרי זה כלל, וזה בעצם אחרי העדים חתומין על הכל. ודא תם: אמר לחברו תן לי חיטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך, והוא אומר לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין — אם מודה חייב קורבן אחד על כל אחד ואחד. '''ורבי מאיר אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת'''. ותני: אם הוא כלל אינו חייב על אחת, פרט חייב על כל אחד ואחת — דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: שבועה לא לך, לא לך, לא לך — חייב על כל אחד ואחת; לא לך ולא לך ולא לך — חייב אחת על כולם. זו הברייתא. שמואל אמר: פרטו של רבי מאיר זה כללו של רבי יהודה, ופרטו של רבי יהודה זה כללו של רבי מאיר. כלומר, מה שרבי יהודה עושה בתור כלל — אם הוא אמר "ולא ולא" עם ו' החיבור, אז זה כלל, והוא סובר שבמקרה כזה הוא חייב אחת. בזה רבי מאיר חולק ואומר זה פרט וחייב על כל אחד ואחת. ואם בלי ו' — זה הפוך: זה יהיה הכלל לרבי מאיר, וזה הפרט לרבי יהודה. אמר רבי שמואל בשם רבי זעירא: מיליהון דרבנין אמרין שאין פרטו של רבי מאיר כללו של רבי יהודה, ולא פרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר. מה הראיה? דאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי: אם הוא כתב '''ושואל אני בשלום פלוני, חזקה על הכל חתם''', כיוון שהוא הוסיף ו'. אבל אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד'''. עכשיו אם אתה אומר שפרטו של רבי מאיר זה כללו של רבי יהודה, משמע ששניהם מסכימים שהשבועה הולכת על הכל, רק השאלה האם הוא חייב על כל אחד ואחד או שעל הכל חייב רק אחת. אם כן, במשנה שלנו, בין אם הוא אמר שואל אני בשלום פלוני, בין אם הוא אמר ושואל אני בשלום פלוני, בין לרבי מאיר בין לרבי יהודה היה צריך להיות חזקה שהכל חתם. אם כן, קשה — רבי יוחנן מאי כדון? {{סוף}}</div> <span id="דף_נב_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נב עמוד ב<span class="yerum-runnum">93</span></div> מאי כדון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא אמרה {{ירו"מ-הוסר|כן }}שאין פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|תן לי חיטים ושעורים וכוסמין, ועונה לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין, חייב על כל אחד ואחד}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת, חייב על כל אחת. ולית בר נש אמר אפילו אלא ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו מודה על קדמייתא. מאי כדון? {{ירו"מ-הדגשה|במה הם חולקים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}}: על דעתיה דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר, בין שאמר חיטין ושעורין וכוסמין, בין שאמר {{ירו"מ-הוסר|חיטה}}{{ירו"מ-הדגשה|חיטים}} {{ירו"מ-הוסר|ושעורה}}{{ירו"מ-הדגשה|שעורים}} {{ירו"מ-הוסר|וכוסמת}}{{ירו"מ-הדגשה|כוסמין}}, כלל ופרט הוא {{ירו"מ-הדגשה|וחייב על כל אחת}} {{ירו"מ-ביאור|כיון שפרטן ולא אמר סתם שבועה שאין לך בידי}}. על דעתיה דרבי יהודה {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: אם אמר {{שוליים|ט_כד}} חיטין {{ירו"מ-הדגשה|שעורין כוסמין, כלל ופרט הוא וחייב על כל אחת ואחת; אם אמר חיטין}} ושעורין וכוסמין, כלל שאין {{ירו"מ-הוסר|בו}}{{ירו"מ-הדגשה|עמו}} פרט {{ירו"מ-הדגשה|הוא וחייב אחת על הכל}} {{ירו"מ-ביאור|דדוקא אם אמר בלא וי"ו הוא דהוי כלל ופרט, אבל אם אמר בוי"ו אינו אלא כלל ואינו חייב אלא אחת. והיינו דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ז|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ז"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כה}} שני גיטין שכתבן זה בצד זה, ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה, ושני עדים יוונים באין מתחת זה לתחת זה, את שהעדים הראשונים נקרין עמו כשר. עד א' עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין.<br><strong>גמ':</strong> {{שוליים|ט_כו}} הרחיק את העדים מן הכתב מקום שני שיטין, פסול; פחות מיכן, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|השאיר}} חלק מקום שני שיטין {{ירו"מ-הדגשה|בין הגט לחתימות, פסול משום שיכול להזדייף; כתב בה}} {{ירו"מ-הוסר|לעניין}}{{ירו"מ-הדגשה|ענין}} אחר אפילו כל שהוא, פסול {{ירו"מ-הדגשה|שאולי רק על זה חתמו העדים}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר רב יצחק}}: מתניתא אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: עד אחד עברי ועד {{ירו"מ-הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|אחד}} יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין. ועברי גבי יווני לא {{ירו"מ-הוסר|בעניין}}{{ירו"מ-הדגשה|כעניין}} אחר הוא {{ירו"מ-ביאור|שהרי הוא חותם על הגט השני שהוא כותב משמאל לימין}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: התחיל {{ירו"מ-הדגשה|את החתימה}} בסוף {{ירו"מ-הדגשה|שתי}} ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}תים, {{ירו"מ-הדגשה|אפילו שכתב בשיפוע}} וגמר בסוף ארבע, כשר {{ירו"מ-ביאור|שכבר לא יכול להזדייף}}. {{ירו"מ-הדגשה|תני}}: כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב? כדי שיהו נקרין עמו, דברי רבי. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר: מלא שיטה. {{אמורא-ירו"מ|רבי דוסתי בי רבי ינאי}} אומר: מלא חתימת יד העדים {{ירו"מ-ביאור|שתי שורות רגילות}}. {{שוליים|ט_כז}} באי זה כתב משערין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא בי רבי שבתי}} <br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נב עמוד ב'''{{ש}}</span> אמר רבי יוסי: '''מתניתא אמרה שאין פרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר''', כמו שהיא גזרה במסקנה, דתנינן תמן: אם אמר לו תן לי חיטין ושעורין וכוסמין, והוא עונה לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין — חייב על כל אחד ואחד. '''רבי מאיר אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת'''. עכשיו, '''ולית בר נש אמר אפילו אלא ד ו מודה על קדמייתא''' — כלומר גם רבי מאיר מודה שחיטין ושעורין וכוסמין זה כלל. אז מאי כדון? במה הם חולקים באמת? אמר רבי חנינה: על דעתיה דרבי מאיר, בין שאמר חיטין ושעורין וכוסמין בין שאמר חיטין שעורין וכוסמין — זה כלל ופרט, ויש פה גם כלל וגם פרט וחייב על כל אחד ואחת, כיוון שהוא פרט אותם, הוא לא אמר סתם שבועה שאין לך בידי. אבל על דעתיה דרבי יהודה: אם אמר חיטין ושעורין וכוסמין בלא ו' — זה כלל ופרט וחייב על כל אחד ואחת. ואם אמר עם ו' — זה '''כלל שאין פרט''', ובעצם הוא חייב אחת על הכל. כלומר דווקא אם הוא אמר את זה בלא ו' זה גם פרט, אם הוא אמר עם ו' זה כלל. זה דעת רבי יהודה. והיינו דרבי יוחנן. אמרה המשנה: '''שני גיטין שכתבן זה בצד זה, ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה, ושני עדים יוונים באין מתחת זה לתחת זה'''. כלומר, בעצם היוונים כותבים משמאל לימין, הרי העברים כותבים מימין לשמאל. אז '''את שהעדים הראשונים נקרין עמו כשר'''. עכשיו, '''עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין'''. אומרת הגמרא: '''הרחיק את העדים מן הכתב מקום שני שיטין, פסול; פחות מיכן, כשר'''. אמר שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן: אם השאיר '''חלק מקום שני שיטין''' אחר, אפילו כל שהוא, פסול — כי יכול להזדייף. הרי באותו מקום הוא יכול לשים שם כל מיני דברים חדשים, כל מיני תנאים. אמר רבי שמואל בר רב יצחק: '''מתניתא אמרה כן''': '''עד אחד עברי ועד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין'''. ועברי גבי יווני לא אחר הוא? הרי העד היווני בכלל לא קשור לגט הזה, הוא בא מהגט השני, הוא חותם משמאל לימין, שייך לגט השני — אז זה כאילו לא שייך. אתה רואה מכאן שהגט פסול למרות שזה רק אחד. אמר רבי מנא: '''התחיל בסוף שתים, וגמר בסוף ארבע, כשר'''. למרות שאמרנו ששתי שיטין ויותר פסול, אם הוא התחיל טיפה פחות משתי שיטין וכתב את זה בשיפוע וסיים אפילו בסוף ארבע — זה כשר, כיוון שזה כבר לא יכול להזדייף. תני: '''כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב? כדי שיהו נקרין עמו, דברי רבי'''. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: מלא שיטה'''. '''רבי דוסתי בי רבי ינאי אומר: מלא חתימת יד העדים'''. עכשיו, '''באי זה כתב משערין'''? רבי יסא בי רבי שבתי. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נב א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נב ב}} {{סוף}} <span id="דף_נג_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נג עמוד א<span class="yerum-runnum">94</span></div> מלא חתימת ידי עדים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר חקולא}} {{ירו"מ-ביאור|שלוש שורות}}: כדי לך ולך, {{ירו"מ-הדגשה|כך שיוכל לכתוב ך שבולטת למטה תחת ל שבולטת למעלה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: חתימת יוסי בן ינאי {{ירו"מ-הדגשה|שאין בו אותיות שחורגות מהשורה כלפי מעלה}}, כחתימת שאול בן ברוך? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ודאי}} לכן צריכה {{ירו"מ-הדגשה|ללמד שרוחב השורה ל}}חתימת יוסי בן ינאי כחתימת שאול בן ברוך {{ירו"מ-ביאור|שאם לא כן מה החידוש}}. {{שוליים|ט_כח}} שטר שיש בו מחק או תלות {{ירו"מ-ביאור|שתלה תיבה בין השורות}} מגופו {{ירו"מ-ביאור|מהתורף במקום הזמן ושם הלוה והמלוה וסך המעות}}, פסול; שלא מגופו {{ירו"מ-ביאור|מהטופס}}, כשר. ואם החזירו מלמטה {{ירו"מ-ביאור|היינו שחזר על אותן מלים למטה ליד חתימת העדים וכתב שתלה דברים אלו}}, אפילו מגופו כשר. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} תריהון אמרין: צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב {{ירו"מ-ביאור|לכתוב בשני השורות האחרונות דברים שלא מעכבים בגט. שמתעלמים משני השורות האחרונות}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: צריך להזכיר עניינו של גט עמו {{ירו"מ-ביאור|שלא יכתוב דברים שלא קשורים לגט שלא יראה כאילו חתמו על דבר אחר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} לא הזכיר עניינו של גט עמו, {{ירו"מ-הדגשה|כשר}}. מחלפה שיטתיה דרבי {{ירו"מ-הדגשה|א}}בא. תמן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}}: עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות, {{ירו"מ-הדגשה|שאם הרחיק העדים מהכתב ומילא את הריוח בעדים פסולים, כשר}}, שלא באו {{ירו"מ-הדגשה|העדים הפסולים}} אלא להכשירו של גט {{ירו"מ-הדגשה|שלא יהיה מרווח שתי שורות}}. והכא הוא אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו עניינים אחרים אינם הפסק}}. תמן בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}, הכא בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}. קרא ערער על חתימת ידי עדים ועל חתימת ידי הדיינין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}}: {{ירו"מ-הוסר|שכן }}אם רצה לקיימו בכתב יד העדים, מקוים; בכתב ידי הדיינין, מקוים. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אני אומר אפילו בעד אחד {{ירו"מ-הוסר|מדיין}}{{ירו"מ-הדגשה|ודיין}} א', מקוים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות, שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד {{ירו"מ-ביאור|או של העדים או של הדינים}}, מקיים {{ירו"מ-ביאור|והוא הדין עד אחד ודיין אחד}}. יהב רשו לכתובא {{ירו"מ-ביאור|לסופר}} שיכתוב, ולחתימייא שיחתימון, {{ירו"מ-הדגשה|ולא כתבוהו באותו יום אלא אחרוהו, כגון שההלואה הייתה בא' בניסן והם כתבו בסיון. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}}: צריכין העדים לכתוב: המלוה הזאת מאחד בניסן הוא, ואנו איחרנו את זמנו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}}: א{{ירו"מ-הדגשה|י}}שרת {{ירו"מ-ביאור|קיום}} הדיינין, אפילו רחוקה כמה {{ירו"מ-הדגשה|מסוף השטר}}, כשר. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: צריכין הדיינין לכתוב: אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני {{ירו"מ-ביאור|העדים}}. למה? כדי {{ירו"מ-הוסר|שלא יהו}}{{ירו"מ-הדגשה|שיהו}} מצויין להזים, מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום. גזר דין נפק מקומי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ולא הוה כתוב כך {{ירו"מ-ביאור|רואים שזה לא חובה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}}: צריכין הדיינים<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נג עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת גיטין דף נג, מתחילים מהשורה האחרונה בדף הקודם. אומרת הגמרא באיזה כתב משאירים? אמרנו שצריך להשאיר שתי שורות, באיזה כתב משאירים? אמר רבי יוסי ברבי שבתאי '''מלא חתימת ידי עדים'''. זה הכמות, האורך שמשאירים. אמר רבי אבהו בשם רבי יצחק בר חקולא: שלוש שורות '''כדי לך ולך'''. כלומר, כדי שהוא יוכל לכתוב את הכף שבולטת למטה תחת למד שבולטת למעלה. אז לכן צריך שיש שלוש שורות כאלה. רבי ירמיה בעי קומי רבי זעירא: חתימת יוסי בן ינאי שאין בהם אותיות שחורגות משורות כלפי מעלה או למטה, אז יהא כחתימת שאול בן ברוך שיש? אמר לו ודאי הרי לך אין צריכא. הרי כל החידוש שהוא מלמד שאול, וחמשורות לחתימת יוסי בן ינאי זה חתימת שאול בן ברוך. שאם לא כן, מה החידוש? אם באמת אשם הוא כזה, אז ודאי צריך כזה אורך להשאיר. '''שטר שיש בו מחק או תלות מגופו''', כלומר תלות תיבה בין השורות. אז אם זה מגופו, כלומר מהתורף, כגון במקום הזמן, שם הלווה, המלווה וסך המעות - זה '''פסול'''. אבל אם זה '''שלא מגופו''', כלומר זה מהתוף, אז זה '''כשר'''. '''ואם החזירו מלמטה''', כלומר למטה הוא חזר על אותן מילים ליד חתימת העדים, והוא כתב שהוא תלה את הדברים האלה - אז '''אפילו מגופו כשר'''. רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין: '''צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב'''. כלומר בסוף השטר חוזרים על שתי השורות האחרונות. דברים שלא מהגבים בגט, כי בשתי השורות האחרות לא לומדים מהם כלום, אין על השטר מתעלמים מהם. אמר רבי זעירא בשם רב: '''צריך להזכיר עניינו של גט עמו'''. כלומר בשתי השורות האלה לא לכתוב סתם עניינים, אלא לכתוב, שלא יחשבו שהוא חותם על עניינים אחרים. צריך להיות בענייני גט או שתי השורות האחרונות של הגט עצמו. אמר רבי אבא בשם רב: אפילו '''לא הזכיר עניינו של גט עמו''' - כשר. ואתה אומר חושב שזה רבי אבא? '''תמן אמר רבי אבא בשם רבי ירמיה: עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות'''. כלומר אמרנו שאם הוא הרחיק את העדים מהכתב, והיה במקום שתי שורות, אז זה פסול. אבל אם הוא מילא את המקום הזה בשמות של עדים פסולים, אז זה לא נקרא הרחק עדות, '''שלא באו אלא להכשירו של גט'''. עכשיו אם הוא מילא את הרווח הזה בעדים פסולים זה כשר, כלומר שלא באו העדים הפסולים האלה על חשבון של גט כדי שלא יהיה מרווח שתי שורות. וכאן הוא אומר שאפילו עניינים אחרים לא פוסלים? אינם הפסק? ואתה אומר '''תמן בשם רבי ירמיה, הכא בשם רב'''. אומר לו שמה זה היה בשם רבי ירמיה, פה זה בשם רב. ואתה אומר '''קרא ערער על חתימת ידי עדים ועל חתימת ידי הדיינין'''. אז אמר רבי אבא בשם רב יהודה: '''אם רצה לקיימו בכתב יד העדים, מקוים; בכתב ידי הדיינין, מקוים'''. '''ואני אומר אפילו בעד אחד, מקוים'''. יכול לקיים דיין אחד ועד אחד, כלומר, אם הוא מצליח להתאים - להוכיח שהדיין הזה הוא זה שחתם, להשוות את החתימות, או שיבואו עדים ויעידו ולהעיד על אחד מהעדים - זה גם מספיק טוב. אמר רבי מנא: '''ויאות, שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד, מקיים'''. או בעדים או בדיינים, אז מקוים. על יד הדיינים גם אחד מזה ואחד מזה. '''יהב רשו לכתובא שיכתוב, ולחתימייא שיחתימון''', כלומר נתן רשות לסופר שיכתוב, ולעדים שיחתמו, והם לא כתבו באותו יום אלא איחרו, כגון שההלוואה הייתה באחד בניסן והם כתבו בסיוון. אמר רבי אבא בשם רבי ירמיה: '''צריכין העדים לכתוב: המלוה הזאת מאחד בניסן הוא, ואנו איחרנו את זמנו'''. אמר רבי זעירא בשם רב המנונא: '''אשרת הדיינין, אפילו רחוקה כמה, כשר'''. כלומר הקיום של הדיינים, אפילו אם היא רחוקה כמה מסוף השטר - זה כשר. רב אמר: '''צריכין הדיינין לכתוב: אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני'''. כלומר, צריך לכתוב שהיו עדים מסוימים. '''למה? כדי מצויין להזים'''. שאם הדיינים האלה סתם משקרים, אפשר להזים אותם. '''מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום'''. ואתה אומר '''גזר דין נפק מקומי רב ולא הוה כתוב כך'''. רואים שזה לא חובה, לא היה כתוב לא הזמן ולא המקום. {{סוף}}</div> <span id="דף_נג_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נג עמוד ב<span class="yerum-runnum">95</span></div> {{ירו"מ-הדגשה|להיות}} מכירין את הנידונין, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישקרו אותם}}. מעשה היה וזייפו.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ח|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ח"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כט}} שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, והעדים מלמטן, כשר. {{שוליים|ט_ל}} כתבו העדים בראש הדף {{ירו"מ-הדגשה|או}} מן הצד או מאחריו בגט פשוט, פסול. הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע, שניהן פסולין. {{שוליים|ט_לא}} ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין בסופו כשר. {{שוליים|ט_לב}} גט שכתבו עברית ועדיו יוונים, יוונית ועדיו עברים, עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי, כשר. כתב הסופר ועד, כשר. {{שוליים|ט_לג}} איש פלוני עד, כשר; בן איש פלוני עד, כשר; איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר. {{שוליים|ט_לד}} כתב חניכתו וחניכתה, כשר. כך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין {{ירו"מ-ביאור|רק את הכינוי שלהם}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני}}. {{ירו"מ-הוסר|מהו}}{{ירו"מ-הדגשה|מה}} שייר? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{ירו"מ-הוסר|כגון}}{{ירו"מ-הדגשה|אפילו את המשפט שכותבים בסוף גט: הכל}} קיים שריר וברור. {{ירו"מ-הוסר|וגט}}{{ירו"מ-הדגשה|תנן: או מאחריו בגט}} {{ירו"מ-הדגשה|פשוט}} פסול. {{ירו"מ-הדגשה|דווקא בגט}} פשוט {{ירו"מ-הדגשה|פסול, הא}} במקושר כשר, ובלבד מאחריו. {{ירו"מ-הדגשה|אבל למעלה או מהצד, אף במקושר פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: הדיינין חותמין {{ירו"מ-הדגשה|על קיום השטר}} אף על פי שאינן יודעין לקרות, {{ירו"מ-הדגשה|שדי אם מכירים חתימת העדים שעל זה הם מעידים}}. {{שוליים|ט_לה}} אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות, {{ירו"מ-הדגשה|שהם מעידים על מה שכתוב בשטר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: יבא עלי אם עשיתי מימיי {{ירו"מ-הדגשה|לחתום על קיום שטר מבלי לקרא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא בא קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו, {{ירו"מ-הדגשה|והרי אינו מבין יוונית}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: גט שכתבו עברית ועדיו יוונית {{ירו"מ-ביאור|שכנראה לא יודעים לקרא עברית}}, יוונית ועדיו עברית, עד אחד עברי ועד אחד יווני, כשר. פתר לה: כשהיו יודעין לקרות ולא היו יודעין לחתום {{ירו"מ-הדגשה|בעברית, או}} {{ירו"מ-הוסר|ואם}}{{ירו"מ-הדגשה|אם}} היו יודעין את שניהן יחתמו באי זה מהן שירצו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כתב הסופר ועד, כשר}}. כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}}: כתב סופר ועד, כשר {{ירו"מ-ביאור|ולא חתם סופר ועד}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איש פלוני כשר, בן איש פלוני כשר, איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: הכותב תופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן; שטרי מלוה צריך שיניח מקום המלוה ומקום הלוה ומקום המעות ומקום הזמן; שטרי מקח וממכר צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן, מפני התקנה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוסל בכולן. תנן: כתב הסופר ועד, כשר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: דברי הכל היא, {{ירו"מ-הדגשה|דאפילו למאן ד}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שמותר לכתוב טפסי גיטין, כיוון שצריך להשאיר את התורף והסופר כתב אותו, הרי הוא כמעיד}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: דרבי יהודה {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} היא, {{ירו"מ-הדגשה|אבל לרבנן, כיוון שמותר לכתוב טפסי גיטין, אין ראיה שהסופר כיוון לעדות לשמה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא {{ירו"מ-ביאור|אל תלמד מכאן}} {{ירו"מ-הוסר|בעית מדעתו }}דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פליג {{ירו"מ-הדגשה|על}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}, {{ירו"מ-הדגשה|רק}} בשיטתו השיבהו {{ירו"מ-ביאור|שמהמשנה אין ראיה שהיא כדעת הכל}}. לאו {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}{{ירו"מ-הוסר|דו}} {{ירו"מ-ביאור|רבו של {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מכיון שאינו מצוי לזווג, ולא זיווג? {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה}}. {{ירו"מ-ביאור|{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} שאל לרבי ירמיה: הגע עצמך שזיווג}} {{ירו"מ-הדגשה|וכתב לשם אותו איש ואותה אשה}} {{ירו"מ-ביאור|אמר ליה, כן אמר לי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} רבי, מכיון שאינו מצוי לזיוג}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו"מ-ביאור|זיווג כמי שלא זיווג. משמע שאף {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ודה שא{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|התורף}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כת{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שמו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אם {{ירו"מ-הדגשה|כך המשנה}} י{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ה {{ירו"מ-הדגשה|ללכת}} אף כרבנן}} <br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נג עמוד ב'''{{ש}}</span> אמר רבי חגיי: '''צריכין הדיינים מכירין את הנידונין'''. כדי שלא ישקרו להם, יעשו קנוניה - לכתוב שם מלווה ולווה כדי לגבות, לכן חייבים להכיר אותם. '''מעשה היה וזייפו'''. משנה: אומרת המשנה '''שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני'''. כלומר הכוונה דף זה עמודה, כל עמודה נקראת דף. זאת אומרת אם כתבו את הגט ולא סיימו אותו בעמודה הראשונה, כתבו המשך בעמודה השנייה '''והעדים מלמטן, כשר'''. עכשיו, אם '''כתבו העדים בראש הדף מן הצד או מאחריו בגט פשוט, פסול'''. עכשיו אם '''הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה''', כלומר הצמיד את הראש של גט אחד לזנב, כלומר לסוף הגט השני, '''והעדים באמצע, שניהן פסולין'''. עכשיו, אם כתבו '''ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין בסופו כשר'''. עכשיו '''גט שכתבו עברית ועדיו יוונים, יוונית ועדיו עברים''', כלומר מימין לשמאל משמאל לימין, '''עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי, כשר'''. עכשיו אם '''כתב הסופר ועד, כשר'''. אם הוא לא כתב שם "אני פלוני בן פלוני עד" אלא הוא כתב '''איש פלוני עד, כשר'''. גם אם הוא כתב '''בן איש פלוני עד''', נניח בן ראובן עד, זה כשר. '''איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד''' - זה גם כשר. עכשיו אם הוא כתב '''חניכתו וחניכתה, כשר''', כלומר את הכינויים - זה גם כשר. '''וכך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין'''. הם היו כותבים רק את הכינוי. ואתה אומר לנו במשנה שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, אז אמרנו זה כשר והעדים חתמו זה כשר. עכשיו מה "שייר"? אמר רבי יוסי ברבי בון: אפילו את המשפט, אפילו אם הוא השאיר את המשפט האחרון שכותבים בסוף הגט - הכל כשר, '''קיים שריר וברור''' - זה גם כן מספיק. תנן אם הוא חתם מאחורי הגט - בגט פשוט '''פסול'''. אז ודאי דווקא בגט פשוט זה פסול אם הוא חתם מאחורה, אבל '''במקושר כשר, ובלבד מאחריו'''. כלומר הבנו פה כמה דברים - חתם מהצד, חתם מלמעלה. אז מה שאמרו כשר זה רק אם הוא חתם מאחורה כמובן. אם הוא חתם למעלה או מהצד, גם במקושר זה פסול. רב אמר: '''הדיינין חותמין אף על פי שאינן יודעין לקרות'''. כי מספיק שהם מכירים את חתימת העדים, על זה הם עדים. '''אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות''', כי הרי הם עדים על מה שכתוב בשטר, לכן חייבים לדעת לקרוא. אמר רב: '''יבא עלי אם עשיתי מימיי'''. כלומר אפילו שאני דיין, מימי לא חתמתי בלי לקרוא את השטר ולהבין אותו, לראות שזה כן, למרות שבעצם אני חותם רק על החתימה, אבל תמיד קראתי את זה. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי: '''לא בא קומי רב כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו'''. מה, לא קרה אף פעם שהגיע לך כתב שאתה לא מכיר, כמו כתב יווני, ולא מכיר את הכתב, ואף על פי כן קיימת אותו על פי החתימות, הרי אתה לא מבין יוונית. '''מתניתא פליגא על רב''', דתנן '''גט שכתבו עברית ועדיו יוונית, יוונית ועדיו עברית, עד אחד עברי ועד אחד יווני, כשר'''. עכשיו אם הם חתמו יוונית כנראה שהם לא מבינים מה כתוב, הם לא יודעים לקרוא, אבל השטר כשר. אז אתה רואה מכאן שלא צריכים לדעת לקרוא. '''פתר לה''' - כשהם יודעים לקרוא, רק לא יודעים לחתום. בעברית הם לא ידעו לחתום, חתמו ביוונית, או ביוונית לא ידעו לכתוב, חתמו בעברית, אבל לקרוא הם כן ידעו. או אפשרות שנייה - שהם ידעו את שני השפות '''יחתמו באי זה מהן שירצו'''. '''כיני מתניתא: כתב סופר ועד, כשר'''. כן, כתוב במשנה כתב הסופר ועד כשר. אז ודאי דווקא כתב הסופר ועד כשר, אבל לא אם חתם הסופר ועד. תנן '''איש פלוני כשר'''. כלומר בעצם יכול לקיים את הכתב של הסופר ואת החתימה שלי - זה כשר, אבל לא עם הסופר עצמו חתם. אני זוכר בבבלי אומרים שהסיבה היא שאולי הבעל ציווה את העדים לחתום, והם מבושה נתנו לסופר לחתום, לכן זה פסול. ודאי מה תנן '''איש פלוני כשר, בן איש פלוני כשר, איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר'''. כלומר לא משנה איך כתבו העדים לפני החתימה שלהם. תנן הכותב טפסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האישה ומקום הזמן. אם הוא כותב שטר מלווה צריך שיניח מקום המלווה ומקום הלווה ומקום המעות ומקום הזמן, שטר מקרא צריך שיניח מקום הלוקח מקום המוכר מקום המעות מקום השדה ומקום הזמן מפני התקנה, ורבי יהודה פוסל בכולם. למדנו במשנה שאם הוא כתב הסופר ועד, כלומר הסופר כתב והוציא את הכתב שלו, ועד אחד חתום - אז זה כשר. אמר רבי אלעזר: '''דברי הכל היא''', אמר - כי אפילו למאן דאמר שמותר לכתוב טפסי גיטין, אבל כיוון שצריך להשאיר את התורף והסופר כתב אותו, הרי הסופר יודע שאסור לכתוב את זה, אז אם הוא כתב את זה אז הוא בעצם מתכוון להיות פה עד, אז הוא כמו מעיד. אמר רבי יוחנן: '''דרבי יהודה היא'''. אבל לרבנן כיוון שמותר לכתוב טפסי גיטין, אז אין ראיה שהסופר בכלל כיוון לעדות, אולי הוא סתם כתב את זה כן, או לשמה. אמר רבי יוסי: '''לא, דרבי יוחנן פליג על רבי אלעזר'''. באמת גם רבי יוחנן מודה שאם כתב הסופר אז זה דברי הכל כשר, כיוון שאת התורף חייבים להשאיר, אלא רבי יוחנן אמר לרבי אלעזר '''בשיטתו השיבהו''' - אתה רוצה לטעון מהמשנה? זה לא ראיה, אין ראיה פה שהמשנה קבעה הכל, כי אני יכול להגיד לך שאולי זה רק רבי יהודה, כי חכמים כשהם אמרו שיכול לכתוב טופס, אז אולי גם את התורף הוא כתב בלי לשאוף לעדות. עכשיו מה באמת הראיה שרבי יוחנן מודה לזה? '''לאו רבי ירמיה אמר בשם רבי זעירא: מכיון שאינו מצוי לזווג, ולא זיווג'''. שם מדובר שיש דיון לגבי שטרות - מה יקרה אם הוא מכיר את הזוג, את האיש ואת האישה, והוא כתב גם את האיש והזוג לשמה. אז משמע, אז שם רבי זעירא אומר שכיוון שבדרך כלל הוא אינו מצוי לזיווג, אז גם בכל מקרה, גם אם הוא זיווג - זה כלום. אבל משמע מכאן שגם רבי יוחנן מודה שאת התורף חייב לכתוב לשמו. אז אם כן, המשנה יכולה ללכת גם לרבנן, כמו שרבי יוחנן מודה בזה, וכל מה שהוא אמר זה רק לרבי אלעזר. אתה לא יכול להוכיח מהמשנה, אני יכול להגיד לך שהמשנה היא גם רק דעת רבי יהודה. תנן '''כתב חניכתו וחניכתה כשר''', כך כתוב במשנה. רבי אבהו אמר אפילו כתב "אני עד" כשר, כלומר, אפילו לא כתב שם, אפילו לא כינוי. רבי אבהו אומר כתב א', כלומר רבי אבהו היה כותב רק את האות א'. כנראה זה רשימות של אבהו. ורב חזקיה כתב ס' - את האות השנייה שלו, ושמואל היה כותב חרותא, כלומר הוא צייר ענף דקל. כל אחד בעצם, והכל כשר, לא חייב לכתוב את השם, מספיק שסימן שמוכר - כמו כינוי וכדומה - שכולם יודעים שזה קשור אליו. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נג א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נג ב}} {{סוף}} <span id="דף_נד_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נד עמוד א<span class="yerum-runnum">96</span></div> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: כתב חניכתו וחניכתה, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו כתב {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|אני}} {{ירו"מ-ביאור|עד}}, כשר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} כתב אל"ף; {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} כתב סמ"ך; {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כתב חרותא.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ט|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ט]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ט"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_לו}}גט מעושה בישראל כשר; {{שוליים|ט_לז}}ובעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} פסול; {{שוליים|ט_לח}}והעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך.<br> <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תמן תנינן: גט המעושה}} {{ירו"מ-ביאור|אם הכריחו אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ישראל כשר, וגויים פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|ט_לט}} פסול, {{ירו"מ-הוסר|ופוסל}}{{ירו"מ-הדגשה|אבל פוסל}} בכהונה. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אין מעשין אלא {{ירו"מ-הדגשה|חיבי}} {{ירו"מ-הוסר|לפסולין}}{{ירו"מ-הדגשה|לאוין}}, {{ירו"מ-הדגשה|כגון}}{{ירו"מ-הוסר| שמואל אמר אין מעשין אלא}} {{שוליים|ט_מ}}אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. {{ירו"מ-הדגשה|והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|תנינן}} שניות {{ירו"מ-הדגשה|כופין להוציא}}? לא בגין דא, אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא בא למעט אלא במקרה שלא עברו איסור, כגון שלא ילדה עשר שנים. והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|תנינן}}: {{שוליים|ט_מא}}המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס, יותר מיכן {{ירו"מ-הוסר|יוציאן}}{{ירו"מ-הדגשה|יוציא}} ויתן כתובה? שמענו שהוא מוציא, {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} שמענו שכופין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{שוליים|ט_מב}}ישראל {{ירו"מ-הוסר|שעיסו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעישו}} {{ירו"מ-הוסר|במעשה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמעשה}} עובד כוכבים ומזלות {{ירו"מ-ביאור|שלא על פי בית דין של ישראל}}, פסול {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו"מ-הוסר|ובאומר}}{{ירו"מ-הדגשה|באומר}} איני זן ומפרנס {{ירו"מ-הדגשה|שמן הדין מותר לעשות}}. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}}: ועובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} {{ירו"מ-הוסר|שעיסו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעישו}} {{ירו"מ-הוסר|במעשה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמעשה}} ישראל {{ירו"מ-ביאור|על פי בית דין של ישראל}}, כשר, אפילו {{ירו"מ-הדגשה|לא}} אמר איני זן ומפרנס {{ירו"מ-הדגשה|אלא משום שם רע}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: והעובד כוכבים ומזלות אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה בר אשי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|איסי}}: האומר איני זן ומפרנס, כופין אותו להוציא. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: וכופין? אמר ליה: {{ירו"מ-הוסר|ואדיין}}{{ירו"מ-הדגשה|ועדיין}} {{ירו"מ-הוסר|אית}}{{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הוסר|ליי}}{{ירו"מ-הדגשה|לזו}}? {{שוליים|ט_מג}}אם מפני ריח רע כופין, לא כל שכן מפני חיי נפש. {{ירו"מ-הדגשה|כי}} אתא {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ט_מד}}האומר איני זן ואיני מפרנס, אומרים לו או זן {{ירו"מ-הוסר|או פרנס}}{{ירו"מ-הדגשה|ופרנס}} או פטור.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_י|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה י]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_י"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_מה}}יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}בלבד שלא יהא שם אמתלא. ואי זו היא אמתלא? גירש איש פלוני אשתו על תנאי; זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זו היא אמתלא.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: יצא שמה בעיר מקודשת. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|והוא שיהיו}} {{שוליים|ט_מו}}נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין {{ירו"מ-הדגשה|ואומרים נתקדשה פלונית. קא סלקא דעתין דבעי תרתי: נרות ובני אדם משיחין}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא תנינן יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת. אית לן מימר נירות דולקין {{ירו"מ-הדגשה|בגרושין ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|אמרנו, או}} {{ירו"מ-הוסר|סיחות}}{{ירו"מ-הדגשה|שיחות}} בני אדם? {{ירו"מ-הוסר|מסיחין }}והכא {{ירו"מ-הוסר|סיחות}}{{ירו"מ-הדגשה|שיחות}} בני אדם משיחין {{ירו"מ-הדגשה|שהתגרשה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: נבדק השם {{ירו"מ-ביאור|שהיא נשואה או גרושה}} ונמצא מפי נשים ומפי קטנים, בטל השם. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד, {{ירו"מ-הדגשה|שלא אמרו לסמוך על הקול אלא אם בא עד ואומר שמעתי מפלוני ופלוני מפלוני, ואותו פלוני הלך למדינת הים ואין אפשרות לשאול אותו. לקול כזה חוששים}}.<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נד עמוד א'''{{ש}}</span> '''תמלול הגיטין דף נ"ד''' בתלמוד ירושלמי מסכת גיטין דף נ"ד. נתחיל במשנה, פרק טז הלכה יא. אומרת המשנה '''גט מעושה בישראל כשר''', כלומר אם ישראל אייסו אותו, כפו אותו לתת גט, במכות וכדומה — זה כשר. '''ובעובד כוכבים פסול''', אם הגויים עשו את זה, פסול. '''והעובד כוכבים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך'''. תנינן במתני' גט מעושה ישראל כשר וגויים פסול. '''שמואל אמר: פסול, בכהונה'''. כלומר נכון שהגט עצמו כשר, אבל אף על פי כן, אם נניח לאחר מכן בעלה ימות אז היא תהיה אסורה לכהן, או אם בעלה הוא עצמו כוהן אז היא צריכה לחזור לו. '''ושמואל אמר: אין מעשין אלא''' חייבי לאוין, כגון '''אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט'''. שיתא מהתנינן שניות — כופין אותם להוציא. אז רואים שגם בשניות מדובר רק באיסור דרבנן. ואיתא מר: '''לא בגין דא'''. שמואל לא בא למעט איסורי דרבנן, אלא הוא בא למעט מקרה שלא עברו שום איסור, לא דרבנן ולא דאורייתא, כגון נניח לא ילדה עשר שנים. שיתא מהתנינן: '''המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס, יותר מיכן ויתן כתובה'''. אז רואים מכאן שלמרות שבעצם הוא לא עבר פה שום איסור — '''שמענו שהוא מוציא, שמענו שכופין?''' אז שמענו שרק כופין על איסור ולא כופין אם אין איסור. אבל להוציא — כן, אומרים לו להוציא, אבל לא כופין אותו. '''אמר רב ירמיה בשם רב''': '''ישראל עובד כוכבים ומזלות פסול''' — כלומר אם ישראלים כפו מישהו שלא על פי בית דין, אז זה פסול, '''איני זן ומפרנס''' — אפילו אם הוא אומר "איני זן ומפרנס", כיוון שזה לא על פי בית דין אז זה פסול. תני רבי חייה: '''ועובד כוכבים ישראל כשר, אפילו אמר איני זן ומפרנס''' — כלומר אם עובדי כוכבים אייסו על פי בית דין של ישראל, כשר, אפילו אם הוא אומר "איני זן ומפרנס". אמר רבי יוסי: מתניתא אמרה כן, דתנן: '''והעובד כוכבים ומזלות אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך'''. אז רואים מכאן שזה מותר, שאם בית דין אומרים והעובד כוכבים עושה על פי בית דין אז הגט כשר. '''רבי חייא בר אשי בשם איסי: האומר איני זן ומפרנס, כופין אותו להוציא'''. רבי ירמיה בעא קומי רבי אבהו: '''וכופין?''' האם באמת כופין אם הוא לא רוצה לפרנס? אמר ליה: עדיין את מסתפק? '''אם מפני ריח רע כופין, לא כל שכן מפני חיי נפש''' — הרי האישה רוצה על מה לחיות. אתא חזקיה: '''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יוחנן: האומר איני זן ואיני מפרנס, אומרים לו או זן או פטור''' — או תפרנס אותה או שתגרש. פרק טז הלכה יא. אומרת המשנה: '''יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת''', כלומר יצא שמה שמקודשת הרי זו מקודשת. '''מגורשת הרי זו מגורשת''' — נחשבת מגורשת, משמע שאסורה לכהן וכדומה, '''בלבד שלא יהא שם אמתלא'''. '''ואי זו היא אמתלא?''' כגון נניח אם אמרו שהוא גירש — '''גירש איש פלוני אשתו על תנאי''', אז אני אומר: אולי התנאי לא יתקיים, אז בכלל לא מגורשת, ולכן היא מותרת לכהן, שהיא לא מגורשת בכלל. '''זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זו היא אמתלא'''. כלומר גם אפשרות שנייה, נניח שאמרו שזרק לה גט, אבל היה ספק קרוב לו ספק קרוב לה. אז במקרה כזה היא לא נחשבת מגורשת, כיוון שזו אמתלא — אולי הגט לא הגיע ונחשב "קרוב לו", וזה רק ספק גירושין. ואיתא מרבנן במשנה, יצא שמה מקודשת. אמר רבי יסא בשם רבי יוחנן: '''נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין'''. הגמרא חשבה שצריך את שני התנאים, גם נרות וגם בני אדם משיחין. התיב רבי זעירא קומי רבי יסא: והא תנינן '''יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת'''. '''אית לן מימר נירות דולקין''' בגירושין? הרי מה שייך נרות? אז באמת, אבל לא אמרנו שיחות בני אדם? '''והכא בני אדם משיחין''' — כלומר מספיק שבני אדם מדברים על זה שהיא התגרשה, אז היא מוחזקת מגורשת. '''רבי יסא בשם רבי יוחנן: נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי קטנים, בטל השם''' — כלומר בדקו את השם הזה, שהיא נשואה או גרושה, והתברר שמי שהוציא את זה הן נשים וקטנים, אז בטל השם. '''רב אמר: לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד''' — כלומר לא אמרו לסמוך על כל דבר, אלא אם כן זה עד מפי עד, שעד אחד אומר "שמעתי מפלוני", ואותו פלוני הלך לבית עולם ואין אפשרות לשאול אותו. רק לקול כזה חוששים. פרק טז הלכה יא. במשנה: '''בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה, שנאמר כי מצא בה ערות דבר'''. '''ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר כי מצא בה ערות דבר'''. זה בעצם שני דברים: או ערווה או דבר. '''ורבי עקיבה אומר: אפילו מצא אחרת נאה ממנה, שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגומר'''. {{סוף}}</div> <span id="דף_נד_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נד עמוד ב<span class="yerum-runnum">97</span></div>==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_יא|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה יא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_יא"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_מז}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה, שנאמר {{הפ|דברים|כד|א}} כי מצא בה ערות דבר. ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר כי מצא בה ערות דבר. ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר: אפילו מצא אחרת נאה ממנה, שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגומר.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הוסר|והא }}תני: {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: אין לי אלא היוצא משום ערוה בלבד. {{ירו"מ-הוסר|ומניין }}היוצאה וראשה פרוע, צדדיה פרומין וזרועותיה חלוצות, {{ירו"מ-הדגשה|מניין שיוציא}}? תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר. מה מקיימין {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} דבית שמאי? שלא תאמר היוצא משום ערוה אסור{{ירו"מ-הדגשה|ה}} משום דבר אחר מותרת. {{ירו"מ-הדגשה|דאי לא הוי כתב אלא כי מצא בה דבר, הייתי אומר היוצא משום ערוה אסורה להנשא לאחר, משום דבר אחר מותרת להנשא לאחר. כתב קרא ערות דבר, דדרשינן או ערוה או דבר, שבשניהם יוציא ומותרת לאחר}}. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי שילא דכפר תמרתא}}: קרייא מקשי על דבית שמאי, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה. מה אנן {{ירו"מ-הוסר|מקיימין}}{{ירו"מ-הדגשה|קיימין}}? אם לאוסרה עליו, כבר היא אסורה לו, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לבית שמאי אינו מוציא אלא בזינתה עליו}}. אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בלא תעשה. כתיב ([[ויקרא טו לג|ויקרא מצורע טו לג]]) והדוה בנידתה והזב את זובו. זקנים הראשונים היו אומרים: תהא בנידתה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא תכחול ולא תפקוס עד שתבוא במים. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}: {{שוליים|ט_מח}}{{ירו"מ-הוסר|משם ראייה }}אם את אומר כן, אוף היא עצמה {{ירו"מ-הוסר|מביאה}}{{ירו"מ-הדגשה|באה}} לידי כעירות והוא נותן את עיניו בה לגרשה. ואתייא דזקנים כבית שמאי {{ירו"מ-הדגשה|שאינו מגרש אלא אם זינתה}}. {{ירו"מ-הוסר|ודר}}{{ירו"מ-הדגשה|ורבי}} עקיבה {{ירו"מ-הדגשה|דריש}} {{ירו"מ-הוסר|כבה}}{{ירו"מ-הדגשה|כבית}} {{ירו"מ-הדגשה|הלל: או ערוה או דבר. והילכך סבירא ליה שאם מצא אחרת נאה ממנה יכול לגרשה, וכדי שלא תתגנה בעיניו התירה להתנאות ולהתקשט אפילו בימי נדתה}}. <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נד עמוד ב'''{{ש}}</span> בגמרא למדו משם: תני '''בית שמאי אומרים: אין לי אלא היוצא משום ערוה בלבד'''. '''היוצאה וראשה פרוע, צדדיה פרומין וזרועותיה חלוצות''' — מנין שיוציא? '''תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר'''. '''מה מקיימין בית הלל דבית שמאי?''' הרי כתוב "כי מצא בה דבר". '''שלא תאמר היוצא משום ערוה אסור''' לינשא לאחר, '''משום דבר אחר מותרת''' — כי אם היה כותב רק "כי מצא בה דבר", הייתי אומר שמשום ערווה אסור לינשא לאחר, ומשום דבר אחר מותרת. כלומר אם היה בה משהו אחר שבגללו גירש אותה, מכל סיבה אחרת, אז תהיה מותרת לינשא לאחר. לכן כתב "כי מצא בה ערות דבר", שדורשים או ערווה או דבר — כלומר שבשני המקרים מוציא, ומותרת לאחר. '''אמר רבי שילא דכפר תמרתא: קרייא מקשי על דבית שמאי''' — כלומר הפסוק מאוד קשה לבית שמאי. הרי כתוב '''לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה'''. '''מה אנן קיימין?''' '''אם לאוסרה עליו, כבר היא אסורה לו''' — כי לבית שמאי הוא לא מוציא אותה אלא אם היא זינתה, ואם היא זינתה היא כבר אסורה עליו. '''אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בלא תעשה''' — התורה כתבה את זה להגיד שיש עוד לאו נוסף. '''כתיב והדוה בנידתה והזב את זובו. זקנים הראשונים היו אומרים: תהא בנידתה''' — כלומר כל שהיא נידה או זבה תהא בנדתה ובזיבתה, שתתנהג כמו זבה, כמו נידה — '''לא תכחול ולא תפקוס עד שתבוא במים''', לא תתקשט, עד שתטבול. '''אמר להן רבי עקיבה: אם את אומר כן, אוף היא עצמה לידי כעירות והוא נותן את עיניו בה לגרשה''' — כי אם לא תתקשט תהיה מכוערת, ואז הוא נותן עיניו בה לגרשה. '''ואתייא דזקנים כבית שמאי''' — כלומר הזקנים סוברים כבית שמאי, שהוא לא מגרש אלא אם זינתה, אז גם אם תהיה מכוערת הוא לא יכול לגרש אותה, ולכן לא חוששים לזה ולכן אמרו שתשב בנידתה. ורבי עקיבה דורש כמו בית הלל, שאו ערווה או דבר, ואף סובר יותר מזה — שאפילו אם מצא אחרת נאה ממנה יכול לגרש. לכן הוא סובר שכדי שלא תגנה בעיניו, אפילו במקום שאין ברור שתגיע לידי כעירות, מותר להתקשט. עד כאן פרק המגרש, וסליקא לה מסכת גיטין. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נד א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נד ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק המגרש וסליקא לה מסכת דגיטין</strong><br><br> {{:סיום מסכת|מסכת=גיטין}} {{ניווט פרקים-ירו"מ|גיטין|תשיעי|שמיני|}} 9rge2xj3adbgjof28eb00j1ox2ztuqs 3078634 3078632 2026-08-23T07:35:54Z מאירושולי 35234 3078634 wikitext text/x-wiki {{ניווט פרקים-ירו"מ|גיטין|תשיעי|שמיני|}} ==פרק תשיעי – המגרש== <!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף מט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] [[File:ירושלמי מאיר גיטין מט.ogg|thumb|ירושלמי_מאיר_גיטין_מט.ogg]] ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_א|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_א"> <strong>מתני':</strong> המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מתיר וחכמים {{שוליים|ט_א}} אוסרין. כיצד יעשה? {{שוליים|ט_ב}} {{ירו"מ-הוסר|יטלינו}}{{ירו"מ-הדגשה|יטלנו}} {{ירו"מ-הוסר|ממנו}}{{ירו"מ-הדגשה|ממנה}} ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם. אם כתבו בתוכו אף על פי שחזר ומחקו פסול.<br><strong>גמ':</strong> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}{{ירו"מ-הוסר|י}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: טעמא דרבי אליעזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כד ב|דברים כי תצא כד ב]]) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, אפילו לא התירה אלא לאדם אחד. שמועתא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}}} רובא {{ירו"מ-ביאור|יש בו חידוש יותר}} ממתניתא, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} מתניתא אמרה בשהותרה לכל ואסרה לאדם אחד, {{ירו"מ-הדגשה|ואילו}} שמועתא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}}} אמרה כשאסרה לכל והתירה לאדם אחד. {{ירו"מ-ביאור|ואם אכן זה היה מקורו של {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}, היה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך להביא את}} הלימוד {{ירו"מ-הדגשה|שהביא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}, {{ירו"מ-הדגשה|שהוא חידוש גדול יותר}}}} {{ירו"מ-הוסר|מה}}{{ירו"מ-הדגשה|אלא}} טעמא דרבי אליעזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: מיתה מתרת וגט מתיר. מה מיתה מתרת {{ירו"מ-הוסר|ומחצה}}{{ירו"מ-הדגשה|מחצה}}, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אסורה על קרובי בעלה}}, אף {{ירו"מ-הוסר|הגט}}{{ירו"מ-הדגשה|גט}} {{ירו"מ-הדגשה|המתיר מחצה, אף שאינו}} מתיר {{ירו"מ-הוסר|ומחצה}}{{ירו"מ-הדגשה|אותה לכל האנשים, כשר}}. מה טעמא? דרבנין? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, הקיש יציאה {{ירו"מ-הוסר|להווייתה}}{{ירו"מ-הדגשה|להוייתה}}. מה הווייתה אין לה הויה אצל אחר, {{ירו"מ-הדגשה|שאין קידושין לחצאין ואינו יכול לאמר לה הרי את מקודשת לי ותאסרי לכל אדם חוץ מפלוני}}, אף יציאתה אין לה יציאה אצל אחר. {{ירו"מ-הדגשה|ואם אינו גט לכל אדם אינו גט}}. לאחר מיתתו של {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר בן הורקנוס}} נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו: {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: אין {{ירו"מ-הוסר|אתם }}משיבין את הארי לאחר מיתה. השיב {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה ונישאת לאחיו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מת בלא בנים, היאך זו מתייבמת? לא נמצא מתנה על הכתוב בתורה, {{ירו"מ-הדגשה|שהתורה אמרה יבמה יבא עליה, ואותו האיש מתנה שלא תתיבם לו}}. וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל, מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|מ}}סברא {{ירו"מ-הדגשה|אפשר לתת}} {{ירו"מ-הוסר|טעמא}}{{ירו"מ-הדגשה|טעם}} {{ירו"מ-הדגשה|להבדיל בין שני המקרים}}. תמן התורה אסרת עליו, ברם הכא הוא אסרה עליו, {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שנאסרה בייבום מחמת התנאי שעשה נקרא שעוקר דבר מן התורה}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם התנאי בגט גורם לאישה שלא תתייבם}}, ניתני שש עשרה נשים {{ירו"מ-הדגשה|פוטרות צרותיהם}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-ביאור|ונוסיף כגון שגרשה בעלה חוץ ממנו והלכה ונשאת לאחיו ומת בלא בנים, הרי היא אסורה עליו שהיא אשת איש}} {{ירו"מ-הדגשה|ולמה מנה רק חמש עשרה נשים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כבר איתמר טעמא, תמן התורה אסרה עליו, {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהיא ערווה עליו צרותיה פטורות}}, ברם הכא הוא אסרה עליו {{ירו"מ-הדגשה|כאשת איש}} {{ירו"מ-ביאור|כאילו עדיין נשואה לראשון}}, {{ירו"מ-הדגשה|וממילא לא נפלת לפניו ליבום ואינה פוטרת צרותיה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסית לאחר ומת {{ירו"מ-ביאור|מותרת לכל גם לאותו אחד}} היאך זה מתיר מה שאסר הראשון? מילתיה אמרה שמיתתו גירושין ומתירין בזה מה שאסר הראשון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: לא אמר אלא שמיתתו {{ירו"מ-הוסר|גירושיו}}{{ירו"מ-הדגשה|גירושין}} {{ירו"מ-הדגשה|ברגע מותו של השני גרושי הראשון חלים על אותו שנאסר}} , הא נישואין לא. {{ירו"מ-הדגשה|ואם גרש השני אינה מותרת למי שאסר הראשון}}.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף מט עמוד ב'''{{ש}}</span> אז לכן, '''הוי צריכה מיתנייא תמן, או אילו מיתנייא תמן ולא מתנינן הכא, הוינן אמרין תמן על ידי שהוא גובה בו פסול'''. שם הרי הוא מוציא כסף, מוציא ממך — דבר עליו הראיה, אז כל דבר שאפשר לפסול את השטר פוסלים. '''והכא על ידי שאינו גובה בו כשר'''. לכן '''הווי צריכה מיתנייא הכא וצורכה מיתנייא תמן'''. הדרן עלך פרק הזורק גט. פרק קטן אחד מפרשת המשנה. '''המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני''' — כלומר חוץ מפלוני — '''רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרין. כיצד יעשה? ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם'''. עכשיו '''אם כתבו בתוכו''' — כלומר אם הוא כתב את התנאי הזה בתוך הגט — '''אף על פי שחזר ומחקו פסול'''. בגמרא, אמר רבי אילא, טעמא דרבי אליעזר — למה הוא אומר שבעצם אם גירש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, למה רבי אליעזר מתיר? הוא אומר '''ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר''', כלומר אפילו אם הוא לא התיר, התיר לאדם אחד — כבר הגט הזה תופס. '''שמועתא רובא ממתניתא''' — מה שאמר רבי אילא זה יותר חידוש, הוא בא מתני יותר מחודש מאשר המשנה. למה? כי המשנה, '''מתניתא אמרה בשהותרה לכל ואסרה לאדם אחד''' — כלומר את מותרת לכל העולם חוץ מאדם אחד. ואילו '''שמועתא אמרה כשאסרה לכל והתירה לאדם אחד''' — מדבר על זה שהוא התיר אותה רק לאדם אחד, היא אסורה על כל העולם, מותרת רק לאדם אחד. זה חידוש הרבה יותר גדול. '''ואם אכן זה היה מקורו של רבי אליעזר, היה רבי אליעזר הלימוד רבי אילא''' — אז היה צריך להביא את החידוש היותר גדול. אם הוא לא הביא את זה, כנראה זה מקור אחר. '''טעמא דרבי אליעזר: מיתה מתרת וגט מתיר. מה מיתה מתרת''' מקצת, כי הרי בכל זאת היא אסורה על קרובי הבעל — אז גם גט שמתיר מקצת לא יהיה כשר, למרות שהוא לא מתיר לכל האנשים. מה טעמא דרבנין? למה אוסרים את זה? הם אומרים: כתיב '''ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר''', '''הקיש יציאה''' להוויה. '''מה הווייתה אין לה הויה אצל אחר''' — כלומר ברגע שהיא מתקדשת היא אסורה לכל העולם, כיוון שהיא לחצאין. הוא לא יכול לומר לה הרי את מקודשת לי ותהיי אסורה לכל אדם חוץ מפלוני. '''אף יציאתה אין לה יציאה אצל אחר'''. עכשיו — אם היא אוסרת לכל אדם אז בכלל זה לא גט. עכשיו, '''לאחר מיתתו של רבי אליעזר בן הורקנוס נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו''' — להראות שהוא לא צודק — '''רבי אלעזר בן עזריה ורבי יוסי הגלילי ורבי טרפון ורבי עקיבה. אמר להן רבי יהושע: אין משיבין את הארי לאחר מיתה'''. לא הסכימו, אמרו להם: אחרי שהוא מת לא הולכים להגיד דברים, לחלוק עליו. '''השיב רבי טרפון: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני'''. אז אם נגיד כמו רבי אליעזר שבעצם היא מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, '''והלכה ונישאת לאחיו מת בלא בנים, היאך זו מתייבמת?''' הרי היא אסורה לאחיו. '''לא נמצא מתנה על הכתוב בתורה''' — הרי התורה אמרה יבמה יבוא עליה, ואותו האיש מתנה שלא תתייבם. '''וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל'''. אז לכן בעצם מראש הגט הזה לא תופס. אומרת הגמרא: '''מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה'''. הרי אם הוא נושא את בת אחיו ואחיו מת, הרי אסור לו להתייבם עם בתו. '''אמר רבי יוסי בי רבי בון: סברא''' — אני יכול להגיד לך שיש הבדל בין שני המקרים. '''תמן התורה אסרת עליו''' — את בתו התורה אסרה, זה לא שהוא מתנה על מה שכתוב בתורה. '''ברם הכא הוא אסרה עליו''' — הרי כל האיסור של האישה הזאת בייבום זה רק מכוח התנאי שבעלה הראשון אסר. אז בעצם זה נקרא שהוא קיים את מה שכתוב בתורה. '''התיב רבי חנניה בשם רבי פינחס''': אם התנאי בגט זה מה שגורם לאישה שלא תתייבם, אז למה המשנה אמרה '''שש עשרה נשים''' — במסכת יבמות — '''פוטרות צרותיהם כרבי אליעזר'''? צריך להוסיף את המקרה, כיוון שהיא גירשה בעלה חוץ מאדם אחד, והלכה ונישאת לאחיו ומת בלא בנים, הרי הוא אסור עליו כאשת איש. למה המשנה אמרה רק חמש עשרה? '''אמר רבי מנא: כבר איתמר טעמא, תמן התורה אסרה עליו''' — כיוון שהיא ערווה, מהתורה התורה אסרה, זה לא מתנה על מה שכתוב בתורה. '''ברם הכא הוא אסרה עליו''' — כן, ואז ממילא לא נפלה לפניו לייבום ולא פוטרת צרותיה. '''רבי ירמיה בעי: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסית לאחר ומת, היאך זה מתיר מה שאסר הראשון?''' הרי היא מותרת, באותו רגע שהוא מת, גם לאותו אחד? '''מילתיה אמרה שמיתתו גירושין ומתירין בזה מה שאסר הראשון'''. כלומר מתוך השאלה אתה מבין שלפי שיטתו מיתתו גירושין — ברגע שהוא מת השני, זה כמו גירושין, ומתיר מה שאסר הראשון. '''אמר רבי ירמיה: לא אמר אלא שמיתתו''', '''הא נישואין לא'''. כלומר אם השני גירש אותה, היא לא מותרת למי שאסר הראשון. אבל אם הוא מת, אז מה שאסר הראשון מותרת לכל העולם. אבל אם הוא גירש אותה, אז עדיין נשאר הזיקה של הראשון, ואותו אדם אסור בה, או היא אסורה בו. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|מט א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|מט ב}} {{סוף}} <span id="דף_נ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head yerum-daf-first">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נ עמוד א<span class="yerum-runnum">88</span></div> אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}}: {{ירו"מ-הדגשה|היכן}} מצינו בתורה האסור לזה מותר לזה והמותר לזה אסור לזה? אסור לאחד אסור לכל אדם, מותר לאחד מותר לכל אדם. השיב {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}: הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש, לא נמצאת אלמנה לו, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לגביו מעולם לא הייתה גרושה}}, וגרושה לכל אחיו הכהנים. {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן אמרו חכמים שאף עליו אסורה משום גרושה}}. וכי במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה? {{ירו"מ-הדגשה|ודאי}} החמירה התורה בגרושה יותר מן האלמנה, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי גרושה אסורה לכל הכהנים, ואלמנה אינה אסורה אלא לכהן גדול. אף על פי כן, כיון שהיא נחשבת לגבי השאר כגרושה, היא נאסרת לאותו כהן מחמת ריח הגט, שאפילו אם לא גירשה אלא ממנו היא אסורה לכהונה}}. ומה {{ירו"מ-הדגשה|אלמנה קלה נאסרה מן המותר לה}} {{ירו"מ-ביאור|אותו פלוני}} {{ירו"מ-הוסר|אם}}{{ירו"מ-הדגשה|מצד גירושין שבה}}, גרושה חמורה {{ירו"מ-הדגשה|אינו דין}}{{ירו"מ-הוסר| לכל לא}} {{ירו"מ-הוסר|נאסרה}}{{ירו"מ-הדגשה|שתיאסר}} {{ירו"מ-הוסר|ממה}}{{ירו"מ-הדגשה|מן}} {{ירו"מ-הוסר|שהותר}}{{ירו"מ-הדגשה|המותר}} {{ירו"מ-הדגשה|לה}} {{ירו"מ-ביאור|על שאר העולם}} {{ירו"מ-הדגשה|מצד אשת איש}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בה {{ירו"מ-ביאור|לגבי אותו פלוני}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר: קל וחומר פירכא הוא, דגם לאותו כהן אסורה}} מצד גירושין שבה, {{ירו"מ-הוסר|אלמנה}}{{ירו"מ-הדגשה|שאסורה לו שהוא כהן. הלכך חזר ודן דין אחר: ומה גרושה שהיא}} קלה {{ירו"מ-הדגשה|נאסרה מצד גירושין שבה אף לגבי אותו שלגביו}} {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|אינה}} {{ירו"מ-הוסר|דין}}{{ירו"מ-הדגשה|גרושה אלא אלמנה, אשת איש החמורה לא כל שכן}} שתיאסר {{ירו"מ-הדגשה|על כל העולם}}{{ירו"מ-הוסר| ממה שהותר לה}} מצד אשת איש שבה {{ירו"מ-הדגשה|לגבי אותו פלוני? נמצא שאם שייר בעלה בגט}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אדם אחד אין זה כריתות}}{{ירו"מ-הוסר| אצלו נגעו בו גירושין ומה}} {{ירו"מ-הוסר|אלמנה}}{{ירו"מ-הדגשה|האמורה}} {{ירו"מ-הדגשה|בתורה}},{{ירו"מ-הוסר|נאסרה ממה}} {{ירו"מ-הוסר|שהותר}}{{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא}}{{ירו"מ-הוסר| לה מצד אא שבה גירושין חמורין לא כש}} {{ירו"מ-הוסר|שתאסר}}{{ירו"מ-הדגשה|אסורה על כל העולם משום אשת איש}}{{ירו"מ-הוסר| ממה שהותר לה מצד גירושין שבה}}. דבר אחר: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניס{{ירו"מ-הדגשה|י}}ת לאחר וילדה ממנו בנים ומת, והלכה וניסית לאותו {{ירו"מ-הדגשה|אחד}}, לא נמצאו בניה מן האחרון ממזירין? מילתיה אמרה שאין {{ירו"מ-הוסר|גירושין}}{{ירו"מ-הדגשה|מיתה של השני}} מתירין מה שאסר הראשון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמי}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם אין מיתה מתרת מה שאסר ראשון}}, מצינו אשה בתח{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה אין חייבין עליה משום ערוה, ובסוף חייבין עליה משום ערוה. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: למה זה דומה? לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתיבעלי לאיש פלוני. {{שוליים|ט_ג}} בתחילה הוא אסור לבעול, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי עדיין היא אשת איש}}. עבר ובעל {{ירו"מ-הוסר|הותר}}{{ירו"מ-הדגשה|חל}} הגט למפרע. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כיצד יעשה? יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה וכו}}'. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} <br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נ עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו נמצאים בירושלמי מסכת גיטין דף נ'. בדף הקודם הזכרנו שאחרי שרבי אלעזר בן עורקינוס נפטר, נכנסו החכמים לבטל את דבריו, ושם אנחנו ממשיכים עם החכמים. שם אמר '''רבי יוסי הגלילי: מצינו בתורה האסור לזה מותר לזה והמותר לזה אסור לזה?''' הרי תמיד מה שאסור לאחד אסור לכל אדם, מותר לאחד מותר לכל אדם. אז איך אתה אומר שיכול לגרש חוץ מאדם מסוים? אז בעצם היא אסורה, היא מותרת לכל אדם חוץ ממנו. '''השיב רבי עקיבא: הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש, לא נמצאת אלמנה לו, וגרושה לכל אחיו הכהנים.''' אבל מצד הדין, לכאורה, לגבי אותו כהן היא מעולם לא הייתה גרושה, כי הרי הוא גירש אותה חוץ ממנו. אז לגביו היא נשארת אשת איש, וכשהוא מת היא נהייתה אלמנה לו. ואף על פי כן אמרו חכמים שגם הנה היא אסורה משום גרושה. עכשיו, '''במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה?''' ודאי '''החמירה התורה בגרושה יותר מן האלמנה''', כי הרי גרושה אסורה לכל הכהנים, ולא אלמנה - אינה אסורה אלא לכהן גדול. ואף על פי כן, כיוון שהיא נחשבת לגבי השאר כגרושה, אז חכמים אסרו אותה גם על אותו כהן מחמת הגט. '''ומה גרושה חמורה בה - מצד גירושין שבה, קלה שתיאסר מצד אשת איש שבה אפילו.''' כלומר, כיוון שאותו פלוני היא מותרת לו כי היא אלמנה לגביו, היא אסורה עליו מצד גירושין שבה - כיוון שלגבי אחרים יש את הגרושין. גרושה שהיא חמורה, אין דין שתיעשה מן המותר לה - כלומר אין דין שתיעשה אסורה על שאר העולם מצד אשת איש שבה לגבי אותו פלוני. הרי לגבי אותו אדם, כל עוד שהבעל לא מת היא נחשבת אשת איש, אז לגביו היא אשת איש - וזה חמור. חזר רבי עקיבא ואמר לו קל וחומר אחר: גם לאותו כהן היא אסורה מצד גירושין שבה, ולא בגלל מה שאמרנו שחכמים החמירו, כי מצד הגירושין שבה היא אסורה לו כיוון שהוא כהן. אז לכן הוא חזר ודן דין אחר: ומה גרושה שהיא קלה נאסרה מצד גירושין שבה אפילו לגבי אותו אחד שנחשבת אלמנה לגביו - אשת איש שהיא חמורה לו, כל שכן שתאסר על כל העולם מצד אשת איש שבה לגבי אותו פלוני. כי הרי לגביה, כמו שאמרנו, כל עוד שבעלה חי היא נחשבת אשת איש. אז כיוון שלגבי אדם אחד יש אשת איש, היא תהיה אסורה בשביל אשת איש לגבי כולם. נמצא שאם בעלה משהה בגט אפילו אדם אחד, אז זה לא כדוגמה אמורה בתורה, כי הרי אסורה לכל העולם משום אשת איש כמו שאמרנו. '''דבר אחר: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסת לאחר וילדה ממנו בנים ומת, והלכה וניסת לאותו''' - אותו אדם שהתחתנה איתו מת, הלכה ונישאת לאותו אדם שבעלה הראשון אסר עליה. אז בעצם עכשיו התבטל הגט. '''לא נמצאו בניה מן האחרון ממזרים?''' עכשיו, רוב מהצורת דיבור של רבי עקיבא מבינים שהוא סובר שהמיתה של השני לא מתירה את מה שאסר הראשון. אמרנו לכן שרבי ירמיה - לפי רבי ירמיה, הדברים שלו אומרים שהמיתה של השני מתירה את מה שהראשון אסר. אבל לפי רבי עקיבא נראה שלא. '''אמר רבי שימי: מילתיה אמרה שאין מתירין מה שאסר הראשון.''' אז אם כן, '''מצינו אשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה, ובסוף חייבין עליה משום ערוה.''' כלומר, כל עוד שהבעל היה חי היא הייתה מותרת - היא הייתה גרושה, ובסוף כשבעלה מת והתחתנה עם אדם אחר שבעלה אסר אותו, פתאום היא חוזרת ליאסר משום ערוה. איפה יש דבר כזה? '''אמר ליה רבי מנא: למה זה דומה? לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתיבעלי לאיש פלוני.''' עכשיו, '''בתחילה הוא אסור לבעול''', כי הרי עדיין אשת איש. אבל אם אותו פלוני '''עבר ובעל''', אז '''הגט למפרע''' חל. אז גם כאן אותו דבר - שברגע שהוא גירש אותה חוץ מפלוני היא נחשבת גרושה, ולאחר מכן אם היא הולכת ומתחתנת עם אותו פלוני שאסר עליה, זה פתאום הופך להיות אשת איש. אז מוצאים דבר כזה. '''אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.''' זה כמו שיטת רבי שמעון בן אלעזר, ורבי שמעון בן אלעזר אמר לגבי האומר לאישה כנסי שטר זה ויתברר שזה גט, '''לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת נתינה הרי זה גיטיך''', וצריך ליטול ממנה את הגט ולחזור ליתן ולומר לה הרי זה גיטיך. זו בעצם השיטה שלו. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי ינאי: אף ריח פסול אין בה.''' היא מותרת לכוהנים - כלומר זה בכלל לא גט, זה כלום, אפילו ריח גט אין בו. {{סוף}}</div> <span id="דף_נ_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נ ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נ עמוד ב<span class="yerum-runnum">89</span></div> הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}. היא ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|גבי האומר לאישה כנסי שטר חוב זה, ונמצא גט}}, לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת {{ירו"מ-הוסר|מתנה}}{{ירו"מ-הדגשה|נתינה}} הרי זה גיטיך. {{ירו"מ-הדגשה|וצריך ליטול ממנה את הגט ולחזור וליתן ולאמר לה הרי זה גיטך. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: אף ריח פסול אין בה, {{ירו"מ-הדגשה|ומותרת לכהנים}}. {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} אמר: זאת אומרת: לא חשו {{ירו"מ-הדגשה|לנתינה הזו, וכאילו לא הייתה נתינה כלל. ד}}אין תימר {{שוליים|ט_ד}} חשו, {{ירו"מ-הדגשה|מדוע צריך ליטול ממנה את הגט ולחזור וליתן לה}}? עד שהוא בידה {{ירו"מ-הוסר|דאמר}}{{ירו"מ-הדגשה|יאמר}} לה הרי את מותרת לכל אדם, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הייתה נתינה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: זאת אומרת שחשו, {{ירו"מ-הדגשה|ופסולה לכהונה. ד}}אין תימר לא חשו, {{ירו"מ-הדגשה|והנתינה הראשונה אינה כלום, מדוע אמרה המשנה שיטול ממנה את הגט ויחזור ויתן ויאמר לה הרי זה גיטך? הרי אם לא זכתה כלל}}, כל מה שבידו {{ירו"מ-הדגשה|לעשות יעשה, שאם רוצה}} לגרש יגרש, {{ירו"מ-הדגשה|ואם רוצה שתשאר אשתו תשאר. תנן: אם כתבו את התנאי הזה בתוכו, אף על פי שחזר ומחקו, פסול}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: תני {{תנא-ירו"מ|שילא בר בינה}}: כל שאילו {{ירו"מ-הדגשה|היה נכתב}} {{ירו"מ-הוסר|בתניי}}{{ירו"מ-הדגשה|תנאי}} על מנת {{ירו"מ-הדגשה|בגט, היה}} פסול, {{ירו"מ-הוסר|כל שאילו }}נתנו {{ירו"מ-הדגשה|בתנאי}} על מנת, פסול.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ב|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_ה}}הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחיי ולאחיך לעבד לעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} ולכל מי שאין לה קידושין עליו, כשר. הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה, פסול. {{שוליים|ט_ו}} גופו של גט: הרי את מותרת לכל אדם. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר {{ירו"מ-ביאור|צריך לכתוב}}: ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שיבוקין למהך להיתנסבא לכל גבר די תיצביין. {{שוליים|ט_ז}} גופו של גט שיחרור: הרי את בן חורין, הרי את לעצמך.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא וכו'. הגט כשר. מאי טעמא? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: {{ירו"מ-הוסר|אמר}}{{ירו"מ-הדגשה|דכתיב וכתב לה ספר}} כריתות {{ירו"מ-הדגשה|ונתן בידה ושילחה מביתו, ויצאה והיתה לאיש אחר}}. לא התפיסה התורה שם כריתות {{ירו"מ-הדגשה|שצריך שהגט יכרות}} אלא ערוה שיש בה הוייה, {{ירו"מ-הדגשה|אבל ערוה שאין בה הוייה כרותה ועומדת היא. תנן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: ודן דיהוי ליכי מינאי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{שוליים|ט_ח}} ובלחוד דלא יימר ודין, {{ירו"מ-הדגשה|דמשמע שאומר אם דין הוא שאגרשך, ואם אינו דין איני מגרשך}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} בעי: {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} הרי את ברשות עצמך, {{ירו"מ-הדגשה|האם לגמרי? ק}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|והיא מגורשת, או רק למעשה ידיה קאמר אינה מגורשת, שאין זה אלא לשון שיחרור של עבד? דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|בשטר שיחרור של עבד}} צריך שיאמר {{שוליים|ט_ט}}הרי את בן חורין, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הרי את של עצמך. מתניתא אמרה כן: הרי אתה בן חורין, הרי אתה של עצמך.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ג|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ג"> <strong>מתני':</strong> שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר: {{שוליים|ט_י}} כתב בכתב ידו ואין עליו עדים; {{שוליים|ט_יא}} יש עליו עדים ואין בו זמן; יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לד כשר.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נ עמוד ב'''{{ש}}</span> '''כהנא אמר: זאת אומרת - לא חשו.''' זאת אומרת שלא חשו לנתינה הזו בכלל, וכאילו לא הייתה נתינה בכלל. כי אם תאמר שהם חשו לנתינה, אז למה הוא צריך ליטול ממנה את הגט ולחזור לתת מחדש ולהגיד לה? '''אין תימר חשו, עד שהוא בידה לה הרי את מותרת לכל אדם''' - כי הרי הייתה נתינה. אז אתה רואה מכאן שהנתינה הזו כלום. '''אמר רבי אחא: זאת אומרת שחשו''' - בדיוק הפוך, זאת אומרת שחשו לנתינה ופסולה לכהונה. כי אם תאמר שלא חשו לנתינה והנתינה הראשונה כלום, אז למה המשנה אמרה שיטול ממנה את הגט ויחזור וייתן ויאמר לה הרי זה גיטיך? אם היא בכלל לא זכתה בו כלל, אז '''כל מה שבידו לגרש יגרש''' - יכול לגרש, יכול להתחתן איתה, להישאר איתה נשואה. למה המשנה אמרה שהוא חייב לקחת ולהחזיר, לומר לה עוד פעם מחדש הרי זה גיטיך? אם היא לא זכתה בכלל, לא צריך להגיד כלום - שיישאר איתה בתור נשואה אם הוא רוצה. אלא כנראה שנתנה לה משהו, לכן הדבר היחיד שיכול לעשות זה לגרש. אם כתבו את התנאי הזה - "הרי את מותרת לכל אדם חוץ ממני" - בתוך הגט, אז אפילו אם הוא מחק את זה, פסול, כי איך זה מתקן? הרי שהוא כתב את זה, הגט פסול. '''אמר רבי זעירא: תני שילא בר בינה: כל שאילו על מנת פסול, נתנו על מנת, פסול.''' כלומר כל תנאי שאם נכתב בגט - נכתב בגט על מנת התנאי הזה - אז הגט פסול. אם הוא ייתן לה אותו ויגיד לה בעל פה, ייתן גט רגיל ובעל פה יגיד לה את התנאי הזה, זה יהיה פסול. במשנה הקודמת אמרנו הפוך - שכל תנאי שבעל פה פסול, אז גם אם נכתב פסול. פה אומר הפוך. פרק חדש. '''מתני': הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחיי ולאחיך לעבד לעובד כוכבים ולכל מי שאין לה קידושין עליו, כשר.''' כלומר, אם הוא אומר לה שהיא גרושה חוץ מאנשים שממילא הם אסורים עליה באיסור כרת, שאין להם בכלל קידושים עליה, אז הגט כשר. '''אבל הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה, פסול.''' כלומר, אפילו אם הוא אומר לה שהיא גרושה חוץ מאנשים שממילא פסולים לה, אבל זה פסול בלאו רק - אז הגט פסול. עומדת על גופו של גט - מה כתוב בגט? '''גופו של גט: הרי את מותרת לכל אדם. רבי יהודה אומר: ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שיבוקין למהך להיתנסבא לכל גבר די תיצביין.''' כלומר "זה יהיה לך ממני ספר גירושין ואגרת שבוקין, ותלכי ותינשאי לכל גבר שתרצי". מה זה '''גופו של גט שיחרור: הרי את בן חורין, הרי את לעצמך.''' ואומרת הגמרא, למדנו במשנה '''הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא''' וכולי - אנשים שהם אסורים שיש בהם עניין של כרת, וקידושין לא תופסים - אז הגט כשר. מאי טעמא? '''אמר רבי אחא: כריתות''' - דכתיב "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו". '''לא התפיסה התורה שם כריתות אלא ערוה שיש בה הוייה''' - כתוב "ויצאה והיתה" - צריך שהגט יכרות, אבל ערוה שאין בה הוייה, היא כרותה ועומדת, לא צריך שהגט יכרות אותה. '''רבי יהודה אומר''' צריך להיות כתוב שם "ודן דיהוי ליכי מינאי". '''אמר רבי מנא: ובלחוד דלא יימר ודין''' - שלא יגיד "דין" (דין=הדין) דיהוי ליכי מינאי, כי אז משמע שהוא אומר כאילו הדין מחייב אותי לגרש אותך, ואם לא היה דין כך לא הייתי מתגרש. לא כך, אתה צריך להגיד "דין" (זה), לא "דין" (הדין). '''רבי מנא בעי: הרי את ברשות עצמך''' - האם הכוונה שהיא גרושה לגמרי או הכוונה למעשה ידיה? אומרת הגמרא אינה מגורשת, כיוון שזה לא לשון גירושין, זה לשון שחרור של עבד. '''אמר רבי יוסי בי רבי בון: צריך שיאמר הרי את בן חורין, הרי את של עצמך.''' '''מתניתא אמרה כן: הרי אתה בן חורין, הרי אתה של עצמך.''' פרק ט' הלכה ג'. '''מתני': שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים; יש עליו עדים ואין בו זמן; יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הולד כשר.''' {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נ א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נ ב}} {{סוף}} <span id="דף_נא_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נא עמוד א<span class="yerum-runnum">90</span></div><br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: התם: וכולן שהיו להן קידושין או גירושין בספק הרי אלו חולצות ולא מתייבמות. כיצד ספק קידושין}}? {{שוליים|ט_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|זרק לה קידושיה ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זו ספק קידושין. כיצד ספק גירושין? כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין עליו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד, זהו ספק גירושין}}. לית כאן ספק גירושין אלא גירושין, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מדאוריתא מגורשת}} ממש. {{ירו"מ-הדגשה|ואיזהו ספק גירושין? כמו בספק קידושין, כמו שאמרנו}}: כיצד ספק קידושין? כיי דתנינן תמן {{שוליים|ט_יג}} זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין. {{ירו"מ-הדגשה|ואף}} {{ירו"מ-הוסר|והכא}}{{ירו"מ-הדגשה|הכא}} הוא: זרק לה גיטה ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זהו ספק גירושין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא דמן הוה}}: {{שוליים|ט_יד}} וכולן {{ירו"מ-ביאור|שלוש הגיטין שנמנו: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים ואין עליו זמן. יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד}} אם {{ירו"מ-הוסר|ניסית}}{{ירו"מ-הדגשה|נישאת}} {{ירו"מ-הדגשה|בו}} לא תצא, שלא להוציא ליזה על בניה. {{ירו"מ-ביאור|ואילו ספק קרוב לו ספק קרוב לה תצא}} בתו {{ירו"מ-הדגשה|שגרשה אחיו באחד משלוש הספקות ומת}}, {{ירו"מ-הוסר|שניסית}}{{ירו"מ-הדגשה|שנישאת}} לשוק בגט זה, לא תצא, {{ירו"מ-הדגשה|אלא מחזיקים את הגט ככשר}} כדי {{ירו"מ-הוסר|ליזקוק}}{{ירו"מ-הדגשה|לזקוק}} צרתה לאביה {{ירו"מ-ביאור|ולא יאמרו שבשעת מיתה היתה אשת אחיו וצרתה פטורה מיבום משום צרת ביתו}} צרתה שנישאת לשוק בגט זה, {{ירו"מ-הדגשה|שחשבה שהוא פסול והיא צרת ביתו ואינה זקוקה לו}}, תצא, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מדאוריתא הגט כשר, ובשעת מותו כבר לא היתה צרת ביתו והיא זקוקה לו}}. בתו שנישאת {{ירו"מ-ביאור|ביבום}} לאחיו {{ירו"מ-הדגשה|בגט זה, שחשבו שהוא פסול והיא עדיין אשת המת ואחד האחים יבם אותה, תצא. צרתה שנישאת לאחיו בגט זה, ו}}אפילו לאביה לא תצא {{ירו"מ-ביאור|שמדאוריתא הגט כשר וכבר אינה צרת ביתו}} תני: שלשה שטרות הללו {{ירו"מ-ביאור|כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים ואין עליו זמן. יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד}} {{ירו"מ-הדגשה|בשטרי חוב}} {{שוליים|ט_טו}} גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: הדא דתימר בשלא הוחזק {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שטר {{ירו"מ-הדגשה|ביד המלוה}} {{ירו"מ-ביאור|שלא הודה הלוה בפני בית דין, או שלא זיהו שזה כתב ידו}} {{ירו"מ-ביאור|ולא כתבו קיום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אבל הוחזק השטר ביד המלוה, גובה, שכתב ידו כחתימת עדים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי: אם שלא הוחזק השטר}} ביד המלוה, אפילו מבני חורין {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|לא}} {{ירו"מ-הוסר|גובה}}{{ירו"מ-הדגשה|יגבה}}, {{ירו"מ-הדגשה|שאולי השטר מזויף}}. אלא כן אנן קיימין {{שוליים|ט_טז}} {{ירו"מ-הוסר|בשהוחזק}}{{ירו"מ-הדגשה|כשהוחזק}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שטר ביד המלוה. ולמה אינו גובה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ביסנא}}: {{ירו"מ-הוסר|אמר }}מפני {{ירו"מ-הוסר|קינוניא}}{{ירו"מ-הדגשה|קנונייא}}, {{ירו"מ-הדגשה|שמא הלוה יתן למלוה שטר מוקדם בכתב ידו כדי לטרוף לקוחות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}{{ירו"מ-הוסר|ר אבינא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אינו גובה בו}} מפני {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} פסול {{ירו"מ-הוסר|התיב}}{{ירו"מ-הדגשה|לפי שלא נכתב}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי תקנת חכמים}}{{ירו"מ-הוסר| רבי אבין}}. עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הזקן {{ירו"מ-ביאור|שהלוה עצמו שלוה, הוא זה שמכר קרקעות, שאז חוששים לקנוניה ויכולים הקונים לומר שקנו קדם ההלואה}} לוה הזקן ושיעבד {{ירו"מ-ביאור|מכר}} הבן {{ירו"מ-הוסר|הכא}}{{ירו"מ-הדגשה|אחרי מות אביו, הרי גם במקרה כזה אינו גובה בשטר הזה, שהרי המשנה לא חילקה. למה אינו יכול לגבות בשטר הזה}}? אית לך מימר מפני קינוניא? לא, מפני שהוא פסול {{ירו"מ-ביאור|שהרי האב ודאי לווה קדם שמכר בנו}} {{ירו"מ-הוסר|התיב}}{{ירו"מ-הדגשה|אף הכא מפני שהוא פסול לפי שלא נכתב}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי תקנת חכמים. בעי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: {{ירו"מ-הדגשה|והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתני}}{{ירו"מ-הדגשה|תני}}: אף בגיטי נשים {{ירו"מ-הדגשה|כן}}. אית לך מימר מפני קינוני{{ירו"מ-הדגשה|י}}א? לא, מפני שהוא פסול. {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הוסר|והכא}}{{ירו"מ-הדגשה|הכא}} מפני שהוא פסול. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הולד כשר. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: וכולן בכתב {{ירו"מ-הוסר|ידים}}{{ירו"מ-הדגשה|ידו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} שאל: {{ירו"מ-הדגשה|באמצעי מדובר שיש עדים רק אין זמן - אם}} עדים יש כאן, בכתב ידים מה אני צריך? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|באמת}} {{ירו"מ-הוסר|וכולהם}}{{ירו"מ-הדגשה|כולם}} בכתב ידים חוץ {{ירו"מ-הדגשה|מהאמצעי}}, {{ירו"מ-הוסר|משעדיו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעדיו}} עמו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף באמצעי צריך שיהיה כתב ידו, מכיוון שהעדים}} הללו<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נא עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו לומדים אותם במסכת גיטין דף נ"א. נחזור לרגע למשנה בדף הקודם, שתי שורות מהסוף, פרק ט' הלכה ג'. אומרת המשנה שלושה גיטין פסולים ואם נישאת עוברת כשר. כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אלו שלושה גיטין פסולים אבל אם נישאת כשר, עוברת כשר. אומרת הגמרא תנן התם כולם שהיו להם קידושין או גירושין בספק, הרי אלו חולצות ולא מתייוומות. '''כיצד ספק קידושין? זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין.''' ואומר לא, לאו דוקא ספק גירושין. כל השלושת הגיטין האלה זה לא ספק גירושין. הרי אמרנו שהגט הוא כשר בדיעבד. אם היא נישאת כשר אז זה גט גירושין ממש, כי הרי מדאורייתא היא מגורשת ממש. אז איזה הוא ספק גירושין באמת? כמו ספק קידושין, כמו שאמרנו. '''כיצד ספק קידושין? כי אנן תנינן תמן זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין.''' אז הפכא: אם הוא זרק את הגט, '''ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זהו ספק גירושין.''' אמר '''רבי יוחנן בשם רבי חלפתא דמן הוה''': '''וכולן''', כל השלושת גיטין שנמנו במשנה, כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד - '''אם לא תצא''', כלומר בכל אלה אם נישאת בו, '''לא תצא'''. למה? '''שלא להוציא ליזה על בעליה'''. עכשיו בתו שגירשה אחיו באחד משלוש הספקות האלו. כלומר, נניח האח שלו התחתן עם הבת שלו, והאח גירש את הבת עם אחד מהגיטים האלה, אחד מהספקות האלה, והיא נישאת לשוק - הבת נישאת לשוק, אז '''לא תצא'''. מחזיקים שהגט כשר '''כדי לזקוף צרתה לאביה'''. כי אם אני אגיד שהיא תצא, אז בעצם הצרה תהיה אסורה על אביה, שהאח ימת, ושלא יגידו שבשעת מיתתה - הנה עובדה שהוציאו אותה מבעלה, אז זה מראה שבעצם הגט היה פסול, היא עדיין הייתה אשת אחיו, ואז בעצם גם צרתה הייתה פטורה. אז לכן, כדי לזקוף את אביה, כדי לזקוף את צרתה לאביה, אנחנו אומרים שהגט תופס, נשארת נשואה לאותו אדם. '''וצרתה שנישאת לשוק בגט זה''' - כלומר, אם הצרה חשבה שהגט פסול, אז בעצם היא עדיין צרת בתו והיא לא זקוקה לו, אז '''תצא'''. כלומר, היא חשבה שעדיין הגט פסול, ולכן בעצם הוא נשוי עדיין גם לבתו של אחי בעלה שמת, אז לכן בעצם היא פטורה, כיוון שהבת שלו אסורה אז גם צרתה פטורה. אז לכן הלכה והתחתנה לשוק - במקרה כזה היא צריכה לצאת, תצא. כי באמת הגט תפס ובעצם היא כבר לא הייתה נשואה לו, וכשהאח מת אז רק היא עמדה לפניו לייבום, ולכן היא חייבת בייבום ולכן היא אסורה לשוק. בתו שהתייבמה לאחיו בגט זה, כי חשבו שהגט פסול, והוא עדיין אשת המת. נניח בתו התחתנה עם אחד האחים, והאח הזה גירש אותה ולאחר מכן הוא מת, והם חשבו שבעצם הגט לא תפס, אז בעצם היא עדיין אשת המת, לכן אחד האחים האחר הלך וייבם אותה. אז היא תצא, כי בעצם מצד הדין היא בכלל לא אסורה עליו. '''צרתה שנישאת לאחיו בגט זה''' - כלומר אם הצרה, נוסף לבת הזאתי הייתה עוד איזה צרה, והוא כתב לה גט לבת, והצרה הלכה ונישאה לאחד מהאחים בגט הזה - '''אפילו לאביה לא תצא'''. כי באמת מדאורייתא הגט כשר, היא כבר לא צרת בתו, לכן היא מותרת אפילו לאביה של אותה בת שהתגרשה. '''תני: שלשה שטרות הללו''' - כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד - '''גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין'''. אמר '''רבי אבא''': '''הדא דתימר בשלא הוחזק שטר ביד המלוה'''. הכוונה שהלווה לא הודה בבית דין, או שלא זיהו את הכתב, כי לא הצליחו להתאים בין הכתב הזה לכתב אחר, לא קיימו את השטר. אז במקרה כזה הוא גובה ממשוחררים ולא ממשועבדים. אבל אם הוחזק השטר ביד המלווה, כלומר הלווה הודה או שהצליחו להתאים את הכתב ולראות שזה באמת כתב ידו, אז במקרה כזה הוא גובה. אמר '''רבי יוסה''': '''אפילו מבני חורין''' - אם בשלא הוחזק השטר ביד המלוה, כלומר אם הלווה לא מודה ולא הצליחו להשוות את הכתבים, אז אפילו ממכורים לא יגבה, כי אולי השטר מזויף. '''אלא כן אנן קיימין שטר ביד המלוה''' - הלווה הודה או שהצליחו להתאים את הכתב. '''ולמה אינו גובה?''' אמר '''רבי ביסנא: מפני''' קנוניה - חוששים לקנוניה, שמא הלווה ייתן למלווה שטר מוקדם בכתב ידו לטרוף לקוחות. אז לכן אנחנו לא נותנים לו לגבות ממשועבדים. '''רבי אבון אמר: מפני''' שהוא '''פסול''' - מפני שלא נכתב על פי תקנת חכמים, והשטר הזה פסול כיוון שכל מי שמשנה ממה שתיקנו חכמים, השטר פסול. אומרת הגמרא '''עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הזקן''' - כלומר אם הלווה עצמו, אחרי שהוא לווה, הוא בעצמו מכר קרקעות, אז אני חושש קנוניה. אבל '''לוה הזקן ושיעבד הבן''' - הלווה לווה ומת והבן שיעבד, מכר קרקעות אחרי מות אביו, הרי גם במקרה כזה הוא לא גובה מהשטר. במקרה כזה למה הוא לא יכול לגבות? הרי פה לא שייך להגיד שקנוניה עשו. '''אית לך מימר מפני קינוניא? לא, מפני שהוא פסול'''. כנראה השטר פסול, כי כל השטרות הסיבה שהם פסולים זה בגלל שהם לא נעשו כפי דעת חכמים. אמר '''רבי אבון''': '''אף בגיטי נשים''' כן. הרי כתוב גם בגיטי נשים כן. '''אית לך מימר מפני קינוניא?''' הרי שם לא שייך להגיד מפני קנוניה - מה הם ירוויחו אם הוא יכתוב לה גט בכתב ידו, מה שייך בזה קנוניה? אלא למה זה פסול? '''לא, מפני שהוא פסול''' - כי הוא שינה ממה שתיקנו חכמים. '''רבי יוחנן בשם רבי ינאי: וכולן בכתב''' ידו - כלומר כל השלושה בבות מדובר בכתב ידו. '''רבי אלעזר שאל''': האמצעי הרי מדובר שם שיש שני עדים, רק אין בו זמן, אז אם '''עדים יש כאן, בכתב ידים מה אני צריך?''' {{סוף}}</div> <span id="דף_נא_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נא עמוד ב<span class="yerum-runnum">91</span></div> חוביהן על גרמיהון, דאינון {{ירו"מ-הוסר|שקיבלו}}{{ירו"מ-הדגשה|קיבלו}} עליהן לשקר לחתום בגט שאין בו זמן, {{ירו"מ-הדגשה|וכאילו אינם. תנן: שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: דרבי מאיר היא, {{ירו"מ-הדגשה|דאף שרבי מאיר סבר דכל המשנה ממטבע שתקנו חכמים הולד ממזר, מודה הוא כאן שהולד כשר, ואם נשאת לא תצא}}. מה חמית {{ירו"מ-ביאור|מה ראיתה}} מימר כן? {{ירו"מ-ביאור|הרי פשיטא שזה בשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, שלשיטת חכמים יש עוד הרבה גיטין שאין הולד ממזר}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: בגין דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{ירו"מ-ביאור|בפרק הקדם}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה, {{ירו"מ-הדגשה|שאף לחכמים הגט פסול}}. דלא תסבור מימר {{ירו"מ-ביאור|הפרק}} קיימיה {{ירו"מ-ביאור|הקדם}} דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר היא, {{ירו"מ-הוסר|תננייה}}{{ירו"מ-הדגשה|תנניה}} {{ירו"מ-ביאור|והפרק הזה}} דרבנין. לפום כן צריך מימר דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר היא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: בגין דרב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תריהון אמרין הלכה כרבי {{ירו"מ-הדגשה|א}}ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} דלא תסבור מימר אוף הכא {{ירו"מ-הדגשה|כרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}, {{ירו"מ-הדגשה|שאף שרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר דעדי מסירה כרתי, כאן הוא יודה שלכתחילה לא תינשא משום שנראה כמזויף מתוכו}}. לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא, {{ירו"מ-הדגשה|אבל לרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|תנשא לכתחילה, דעדי מסירה כרתי}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ד|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_יז}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים, כשר וגובה מנכסים משועבדים; {{שוליים|ט_יח}}שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תריהון אמרין הלכה כרבי אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי חכמים, {{ירו"מ-הדגשה|אם אין עליו עדים הגט}} פסול {{ירו"מ-הדגשה|לגמרי, ואפילו ריח הגט אין בו לפוסלה לכהונה}}. אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בכוהנת, ובעא למיעבד כהדא דרבי ינאי {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|ולהתירה לחזור לבעלה, כרבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו ריח הגט אין כאן}}. כד שמעון דרב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ושמואל {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} פליגין, אתא קומוי אפילו ישראל{{ירו"מ-הדגשה|ית שנתגרשה בעידי מסירה בלא עידי חתימה}}, {{ירו"מ-הוסר|ושמע}}{{ירו"מ-הדגשה|ושרע}} מינה {{ירו"מ-ביאור|נמנע ולא רצה להתיר}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר: דברי{{ירו"מ-הדגשה|י}} הכל כשר. והא רבי אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר כשר, ורבנן אמרין {{ירו"מ-הוסר|פסול}}{{ירו"מ-הדגשה|כשר}}. מה ביניהו? {{ירו"מ-הוסר|ר}}{{ירו"מ-הדגשה|רבי}} אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר {{שוליים|ט_יט}} כשר וגובה מנכסין משועבדין, ורבנין אמרין פסול וגובה מנכסין בני חורין.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ה|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כ}} שנים ששילחו שני גיטין שוין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השני בטל.<br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הוסר|כמה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתימר}}{{ירו"מ-הוסר| דאת אמר}} גט אחד פסול בשתי נשים {{ירו"מ-ביאור|אם היו לו שתי נשים עם אותו שם וכתב גט אחד כדי שיגרש בו איזה שירצה}} ודכוותה {{ירו"מ-הוסר|והוא}}{{ירו"מ-הדגשה|אם הן}} שני גיטין פסולין בשתי נשים? {{ירו"מ-ביאור|אם היו לו שני נשים באותו שם ואמר לסופר לכתוב שני גיטין לשני נשותיו ויגרש כל אחת באיזה גט שירצה}} אמר ליה: וכיני. אמר ליה: {{ירו"מ-הוסר|והא תנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|והתנינן}}{{ירו"מ-הוסר| שנים ששילחו}} שני גיטין {{ירו"מ-הדגשה|ששילחו}} {{ירו"מ-הוסר|שוין}}{{ירו"מ-הדגשה|שנים}} ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. תמן {{ירו"מ-הוסר|זו}}{{ירו"מ-הדגשה|זה}} כרות לשמה {{ירו"מ-הוסר|וזו}}{{ירו"מ-הדגשה|וזה}} כרות לשמה, תערובת היא שגרמה.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נא עמוד ב'''{{ש}}</span> '''רבי ירמיה בשם רב: בכתב ידים חוץ''' מן האמצעי - כל השתיים, האמצעי באמת לא צריך, לא מדובר בכתב ידו. אמר לו גם האמצעי צריך שיהיה כתב ידו. למה? מכיוון ש'''הללו חוביהן על גרמיהון, דאינון''' קיבלו עליהם '''לשקר לחתום בגט שאין בו זמן'''. אם הם חתמו בגט שאין בו זמן אז הם בעצם עדות שקר, אז זה כאילו הם לא קיימים, לכן הוא חייב שגם שם יהיה כתב ידו. '''רבי אבא בר המנונא ורב אדא בר אחא בשם רב: דרבי מאיר היא''' - כי זו דעת רבי מאיר שהוא סובר שכל המשנה מהדבר שתיקנו חכמים, עבד ממזר. חידוש הוא שלמרות שרבי מאיר סובר שכל מה שתיקנו חכמים עבד ממזר, כאן גם הוא מודה שעוברת כשר ואם נישאת לא תצא. '''מה חמית מימר כן?''' כלומר פשיטא זה רבי מאיר. הרי אם זה דעת חכמים הרי יש עוד הרבה גיטין שלא עבד ממזר, אז למה כתבו רק את שלושה אלה? אמר '''רבי מנא''' הסבר אחר: '''בגין דאמר רב הונא בשם רב: כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה''' - שבזה גם חכמים מודים שהגט פסול. אז שלא תחשוב שכל מה שהוא אמר זה על הפרק הקודם, אותו רבי מאיר אמר, אבל הפרק הזה זה כבר דעת חכמים. '''דלא תסבור מימר קיימיה דרבי מאיר היא, דרבנין. לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא''' - להגיד לנו שגם זה רבי מאיר. אמר '''רבי יוסי''' סברא אחרת: '''בגין דרב ושמואל תריהון אמרין הלכה כרבי אלעזר, דלא תסבור מימר אוף הכא''' - תראה, אל תחשוב שגם כאן הלכה כרבי אלעזר, שבעצם למרות שרבי אלעזר סובר שעדי מסירה כורתים, אז לכן אפילו בלי חתימות הגט כשר, אלא שכאן הוא דן שלכתחילה לא תינשא כי נראה כמזויף מתוכו, כיוון שאין זמן או שאין עליו עדים, גם אם יש רק עד אחד אז זה נראה כמו מזויף מתוכו. אז אולי גם רבי אלעזר מודה שלכתחילה לא תינשא, '''לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא'''. אבל רבי אלעזר יכול לכתחילה, כי הוא סובר באמת שעדי מסירה כורתים, אז העדים הם כלום - גם אם אין עדים וגם אם יש רק עד אחד, זה כשר, וגם אם אין זמן, כי עדי מסירה כורתים - זה עדים על הזמן של המסירה. פרק ט' הלכה א'. '''מתני': רבי אליעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים, כשר וגובה מנכסים משועבדים''' - כמו שאמרנו שהוא סובר שעדי מסירה כורתים. '''שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם'''. כלומר, כל העניין של חתימת העדים זה רק להקל, שיוכלו לקיים את הגט על פי העדים, אבל באמת מצד הדין מי שמקיים את השטר זה עדי המסירה. '''גמ': רב ושמואל תריהון אמרין הלכה כרבי אלעזר'''. אמר '''רבי יוחנן בשם רבי ינאי: דברי חכמים, פסול''' - אם אין עליו עדים הגט פסול לגמרי, ואפילו ריח הגט אין בו, לפוסלה מן הכהונה. כלומר מותר להתחתן לכהן אם הוא יחזור וימות. אומרת הגמרא '''אתא עובדא קומי רבי יוחנן בכוהנת, ובעא למיעבד כהדא דרבי ינאי''' - הוא רצה לפסוק כמו רבי ינאי, שהיא מותרת, להתיר אותה לחזור לבעלה כרבי ינאי, כי אפילו ריח הגט אין כאן. אבל '''כד שמעון דרב ושמואל פליגין''', שהם סוברים כמו רבי אלעזר, אז '''אתא עובדא אפילו ישראל''' - התגרשה בעדי מסירה בלי עדי חתימה, ולא רצה להתיר ולא לאסור. '''רבי יהושע בן לוי אמר: דברי הכל כשר'''. '''והא רבי אלעזר אמר כשר, ורבנן אמרין''' פסול? '''מה ביניהו?''' איזה הבדל יש ביניהם? אומרת הגמרא '''אלעזר אמר כשר וגובה מנכסין משועבדין, ורבנין אמרין פסול וגובה מנכסין בני חורין'''. כלומר זה כשר, אבל גובה רק נכסים בני חורין. פרק ט' הלכה ה'. '''מתני': שנים ששילחו שני גיטין שוין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השני בטל'''. '''גמ': רבי אלעזר ברבי יוסי בעא קומי רבי יוסי: גט אחד פסול בשתי נשים''' - כלומר, אם היה לאדם שתי נשים עם אותו שם, והסופר כתב לו גט אחד שיוכל לגרש את מי שהוא ירצה, אמרנו שזה פסול. '''ודכוותה שני גיטין פסולין בשתי נשים?''' נניח היה לו שתי נשים עם אותו שם, הוא אומר תכתוב לי שני גיטין עם אותו שם ואני אגרש את מי שאני רוצה בכל גט שאני רוצה, האם גם זה יהיה פסול? '''אמר ליה: וכיני'''. אמר ליה: '''שני גיטין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו''' - הרי זה אותו דבר לכאורה. אמר לו: '''תמן כרות לשמה כרות לשמה, תערובת היא שגרמה'''. מלכתחילה כל גט נכתב לשם אישה מסוימת, אלא התערובת שגרמה, אז לכן תן את שתיהם לכל אחת ויהיה בסדר. אבל כאן שמראש כתבו אותם בלי לקבוע למי, אז לא זו כרות לשמה ולא זה כרות לשמה. אז מה, כיוון שנתנו לה ייעשה כמי שכרות לשמה משעה ראשונה? לא, אין ברירה בדאורייתא לכתחילה, ולכן הגיטים האלה פסולים. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נא א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נא ב}} {{סוף}} <span id="דף_נב_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נב עמוד א<span class="yerum-runnum">92</span></div> ברם הכא לא זה כרות לשמה ולא זה כרות לשמה. {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} מכיון שנתנו לה יעשה כמי שכרות לשמה משעה ראשונה?<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ו|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כא}} חמשה שכתבו כלל בתוך הגט: איש פלוני מגרש פלונית ופלוני לפלונית, והעדים מלמטן, כולן כשירין וינתן לכל אחת ואחת. היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין עמו כשר.<br><strong>גמ':</strong> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם בסוף הגט קודם החתימה הוסיף את המשפט}} {{שוליים|ט_כב}} ושואל אני בשלום פלוני, {{ירו"מ-הוסר|חזקיה}}{{ירו"מ-הדגשה|חזקה}} על הכל חתם, {{ירו"מ-הדגשה|והגט כשר. אבל אם כתב}} שואל אני בשלום פלוני {{ירו"מ-הדגשה|בלא וו החיבור}}, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד, {{ירו"מ-הדגשה|והגט פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר: אפילו אמר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שואל אני בשלום פלוני, חזקה על {{ירו"מ-הוסר|כל}}{{ירו"מ-הדגשה|האחרון}} חתם {{ירו"מ-ביאור|על שאילת שלום}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: חמשה שכתבו כלל בתוך הגט}}. אי זהו כלל?{{ירו"מ-הוסר|ו של}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}רבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: איש פלוני מגרש את פלנית ופלוני לפלנית, {{ירו"מ-הדגשה|שאף שכל שם מופיע בניפרד, כיוון שהוסיף וו חיברם להיות אחד}} {{ירו"מ-ביאור|כמו שאמר בשאילת שלום}}. אי זהו כלל?{{ירו"מ-הוסר|ו של}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ריש לקיש {{ירו"מ-ביאור|הרי לשיטתו אפילו עם וו החיבור החתימה הולכת רק על האחרון}}: אנו פלוני ופלוני מגרשין את נשותינו {{ירו"מ-הדגשה|פלונית ופלונית}} ממקום פלוני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מודה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} שאם הזכיר גרושין לכל אחת ואחת, {{ירו"מ-הדגשה|כגון שכתב איש פלוני מגרש פלונית ופלוני מגרש את פלונית}}, שהוא {{ירו"מ-הדגשה|כמו גט לכל אחת ואחת, ו}}צריך טופס ועדים לכל אחת ואחת. {{ירו"מ-הוסר|חייליה}}{{ירו"מ-הדגשה|חיילה}} דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן {{שוליים|ט_כג}} צריכין פתח לכל אחת ואחת, {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהזכיר שם נדר על כל אחד כאילו נדר נדר לכל אחד בניפרד. ואם אמר לזה ולזה ולזה קרבן, הכל נדר אחד, ואם הותר מקצתו הותר כולו. אף בגיטין כן}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא מסייעא לרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים נקרין עמו כשר. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאם לא היה כתוב טופס לכל אחת ואחת אלא שכתב טופס אחד וכלל את כל השמות, אף על פי שהזכיר שם של כל אישה ואישה ביחד, הרי זה כלל. תנן: התם: אמר לחבירו תן לי חיטים ושעורין וכוסמין שיש לי בידך, והוא אומר לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין, אם הודה חייב קרבן על כל אחד ואחד}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת, חייב על כל אחת ואחת וכו'. ותני: כלל אינו חייב אלא אחת; פרט חייב על כל אחת ואחת, דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: שבועה לא לך לא לך לא לך, חייב על כל אחת ואחת; לא לך ולא לך ולא לך, חייב אחת על כולם}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, ופרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-ביאור|היינו מה שהיה {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|עושה אותו כלל, והיינו ולא לך ולא לך}} בוי"ו {{ירו"מ-הדגשה|וסבירא ליה דאינו חייב אלא אחת. בזה פליג}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ועושה אותו פרט וחייב על כל אחת ואחת. וממילא שמעינן דפרטו של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|והיינו לא לך לא לך בלא וו, זהו כללו של}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}}} אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מיליהון דרבנין אמרין שאין פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} {{ירו"מ-הוסר|ופרטו}}{{ירו"מ-הדגשה|פרטו}} של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: ושואל אני בשלום פלוני, חזקה על הכל חתם; שואל אני בשלום פלוני, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד. אם אומר את פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|משמע ששניהם מסכימים שהשבועה הולכת על הכל, רק השאלה האם חייב על כל אחת ואחת או על הכל רק אחת. אם כן}} אפילו אמר שואל אני בשלום פלוני, {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שבין לרבי מאיר בין לרבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך להיות}} חזקה על הכל חתם. {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כמאן}}<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נב עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו תלמידים במסכת גיטין, דף נ"ב. נתחיל ממשנה פרק קמא הלכה ו'. אומרת המשנה: '''חמישה שכתבו כלל בתוך הגט'''. כלומר, חמישה אנשים גירשו את הנשים שלהם וכתבו את זה בתור כלל. '''איש פלוני מגרש פלונית ופלוני לפלונית''', '''והעדים מלמטן, כולן כשרים'''. ו'''ינתן''' הגט הזה '''לכל אחת ואחת'''. ואם '''היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן''', אז '''את שהעדים ניקרין עמו כשר'''. וכל האחרים פסולים. ודאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי: אם בסוף הגט קודם החתימה הוא הוסיף את המשפט '''ושואל אני בשלום פלוני''', אז '''על הכל חתם''' — הגט כשר. אבל אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני''' בלי ו' החיבור, אז '''לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד''', הגט פסול. ריש לקיש אמר: '''אפילו אמר שואל אני בשלום פלוני, חזקה על חתם''' — רק שאלת שלום. ודא תנן: '''חמישה שכתבו כלל בתוך הגט'''. איזה הוא כלל לדעת רבי יוחנן? אם הוא כתב '''איש פלוני מגרש את פלונית ופלוני לפלונית'''. כלומר, למרות שבעצם כל שם מופיע בנפרד, כיוון שהוא מוסיף ו' אז הוא חיברם, כמו שאמרנו לגבי שאלת שלום — שאם הוא כתב '''ושואל אני בשלום פלוני''' אז זה כאילו מתחבר לגט עצמו. אז גם כאן, אם הוא כתב את השמות עם ו' החיבור זה יחידה אחת. עכשיו איזה הוא כלל לריש לקיש? הרי לריש לקיש אפילו עם ו' זה מנותק וזה הולך רק על האחרון. הרי הוא אמר: אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני''' או '''ושואל אני''' בשלום פלוני, בכל מקרה אני אומר שהוא חתם רק על זה, אז זה לא מצטרף לשאר. אז מה זה נקרא כלל? שהוא כתב בלשון כלל: '''אנו פלוני ופלוני מגרשין את נשותינו ממקום פלוני'''. אמר רבי זעירא: מודה רבי יוחנן שאם הוא הזכיר גירושין לכל אחת ואחת, כגון נניח אם הוא כתב איש פלוני מגרש פלונית, פלוני מגרש פלונית, אז זה כמו שהוא כותב גט לכל אחד ואחת, וצריך '''טופס ועדים לכל אחת ואחת'''. ודאמר הכי דרבי יוחנן מן הדא: אם הוא אמר '''שאני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן'''. כלומר הוא הזכיר את הנדר על כל אחד ואחד, '''צריכין פתח לכל אחת ואחת'''. זה כמו נדר לכל אחד בנפרד. אבל אם הוא אמר לזה ולזה קורבן, אז הכל נדר אחד, ומותר מקצתו מותר כולו. ודא בגיטין כן. אמר רבי יוסי: '''מתניתא מסייעא לרבי יוחנן''' דתנן: '''היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים נקרין עמו כשר'''. משמע מכאן שאם לא היה כותב טופס לכל אחד ואחת, אלא שהוא כותב טופס אחד וכלל את כל השמות כמו שקראנו, עם ו' החיבור, אז למרות שהוא הזכיר שם של כל אישה ואישה ביחד, הרי זה כלל, וזה בעצם אחרי העדים חתומין על הכל. ודא תם: אמר לחברו תן לי חיטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך, והוא אומר לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין — אם מודה חייב קורבן אחד על כל אחד ואחד. '''ורבי מאיר אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת'''. ותני: אם הוא כלל אינו חייב על אחת, פרט חייב על כל אחד ואחת — דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: שבועה לא לך, לא לך, לא לך — חייב על כל אחד ואחת; לא לך ולא לך ולא לך — חייב אחת על כולם. זו הברייתא. שמואל אמר: פרטו של רבי מאיר זה כללו של רבי יהודה, ופרטו של רבי יהודה זה כללו של רבי מאיר. כלומר, מה שרבי יהודה עושה בתור כלל — אם הוא אמר "ולא ולא" עם ו' החיבור, אז זה כלל, והוא סובר שבמקרה כזה הוא חייב אחת. בזה רבי מאיר חולק ואומר זה פרט וחייב על כל אחד ואחת. ואם בלי ו' — זה הפוך: זה יהיה הכלל לרבי מאיר, וזה הפרט לרבי יהודה. אמר רבי שמואל בשם רבי זעירא: מיליהון דרבנין אמרין שאין פרטו של רבי מאיר כללו של רבי יהודה, ולא פרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר. מה הראיה? דאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי: אם הוא כתב '''ושואל אני בשלום פלוני, חזקה על הכל חתם''', כיוון שהוא הוסיף ו'. אבל אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד'''. עכשיו אם אתה אומר שפרטו של רבי מאיר זה כללו של רבי יהודה, משמע ששניהם מסכימים שהשבועה הולכת על הכל, רק השאלה האם הוא חייב על כל אחד ואחד או שעל הכל חייב רק אחת. אם כן, במשנה שלנו, בין אם הוא אמר שואל אני בשלום פלוני, בין אם הוא אמר ושואל אני בשלום פלוני, בין לרבי מאיר בין לרבי יהודה היה צריך להיות חזקה שהכל חתם. אם כן, קשה — רבי יוחנן מאי כדון? {{סוף}}</div> <span id="דף_נב_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נב עמוד ב<span class="yerum-runnum">93</span></div> מאי כדון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא אמרה {{ירו"מ-הוסר|כן }}שאין פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|תן לי חיטים ושעורים וכוסמין, ועונה לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין, חייב על כל אחד ואחד}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת, חייב על כל אחת. ולית בר נש אמר אפילו אלא ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו מודה על קדמייתא. מאי כדון? {{ירו"מ-הדגשה|במה הם חולקים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}}: על דעתיה דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר, בין שאמר חיטין ושעורין וכוסמין, בין שאמר {{ירו"מ-הוסר|חיטה}}{{ירו"מ-הדגשה|חיטים}} {{ירו"מ-הוסר|ושעורה}}{{ירו"מ-הדגשה|שעורים}} {{ירו"מ-הוסר|וכוסמת}}{{ירו"מ-הדגשה|כוסמין}}, כלל ופרט הוא {{ירו"מ-הדגשה|וחייב על כל אחת}} {{ירו"מ-ביאור|כיון שפרטן ולא אמר סתם שבועה שאין לך בידי}}. על דעתיה דרבי יהודה {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: אם אמר {{שוליים|ט_כד}} חיטין {{ירו"מ-הדגשה|שעורין כוסמין, כלל ופרט הוא וחייב על כל אחת ואחת; אם אמר חיטין}} ושעורין וכוסמין, כלל שאין {{ירו"מ-הוסר|בו}}{{ירו"מ-הדגשה|עמו}} פרט {{ירו"מ-הדגשה|הוא וחייב אחת על הכל}} {{ירו"מ-ביאור|דדוקא אם אמר בלא וי"ו הוא דהוי כלל ופרט, אבל אם אמר בוי"ו אינו אלא כלל ואינו חייב אלא אחת. והיינו דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ז|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ז"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כה}} שני גיטין שכתבן זה בצד זה, ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה, ושני עדים יוונים באין מתחת זה לתחת זה, את שהעדים הראשונים נקרין עמו כשר. עד א' עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין.<br><strong>גמ':</strong> {{שוליים|ט_כו}} הרחיק את העדים מן הכתב מקום שני שיטין, פסול; פחות מיכן, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|השאיר}} חלק מקום שני שיטין {{ירו"מ-הדגשה|בין הגט לחתימות, פסול משום שיכול להזדייף; כתב בה}} {{ירו"מ-הוסר|לעניין}}{{ירו"מ-הדגשה|ענין}} אחר אפילו כל שהוא, פסול {{ירו"מ-הדגשה|שאולי רק על זה חתמו העדים}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר רב יצחק}}: מתניתא אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: עד אחד עברי ועד {{ירו"מ-הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|אחד}} יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין. ועברי גבי יווני לא {{ירו"מ-הוסר|בעניין}}{{ירו"מ-הדגשה|כעניין}} אחר הוא {{ירו"מ-ביאור|שהרי הוא חותם על הגט השני שהוא כותב משמאל לימין}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: התחיל {{ירו"מ-הדגשה|את החתימה}} בסוף {{ירו"מ-הדגשה|שתי}} ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}תים, {{ירו"מ-הדגשה|אפילו שכתב בשיפוע}} וגמר בסוף ארבע, כשר {{ירו"מ-ביאור|שכבר לא יכול להזדייף}}. {{ירו"מ-הדגשה|תני}}: כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב? כדי שיהו נקרין עמו, דברי רבי. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר: מלא שיטה. {{אמורא-ירו"מ|רבי דוסתי בי רבי ינאי}} אומר: מלא חתימת יד העדים {{ירו"מ-ביאור|שתי שורות רגילות}}. {{שוליים|ט_כז}} באי זה כתב משערין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא בי רבי שבתי}} <br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נב עמוד ב'''{{ש}}</span> אמר רבי יוסי: '''מתניתא אמרה שאין פרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר''', כמו שהיא גזרה במסקנה, דתנינן תמן: אם אמר לו תן לי חיטין ושעורין וכוסמין, והוא עונה לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין — חייב על כל אחד ואחד. '''רבי מאיר אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת'''. עכשיו, '''ולית בר נש אמר אפילו אלא ד ו מודה על קדמייתא''' — כלומר גם רבי מאיר מודה שחיטין ושעורין וכוסמין זה כלל. אז מאי כדון? במה הם חולקים באמת? אמר רבי חנינה: על דעתיה דרבי מאיר, בין שאמר חיטין ושעורין וכוסמין בין שאמר חיטין שעורין וכוסמין — זה כלל ופרט, ויש פה גם כלל וגם פרט וחייב על כל אחד ואחת, כיוון שהוא פרט אותם, הוא לא אמר סתם שבועה שאין לך בידי. אבל על דעתיה דרבי יהודה: אם אמר חיטין ושעורין וכוסמין בלא ו' — זה כלל ופרט וחייב על כל אחד ואחת. ואם אמר עם ו' — זה '''כלל שאין פרט''', ובעצם הוא חייב אחת על הכל. כלומר דווקא אם הוא אמר את זה בלא ו' זה גם פרט, אם הוא אמר עם ו' זה כלל. זה דעת רבי יהודה. והיינו דרבי יוחנן. אמרה המשנה: '''שני גיטין שכתבן זה בצד זה, ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה, ושני עדים יוונים באין מתחת זה לתחת זה'''. כלומר, בעצם היוונים כותבים משמאל לימין, הרי העברים כותבים מימין לשמאל. אז '''את שהעדים הראשונים נקרין עמו כשר'''. עכשיו, '''עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין'''. אומרת הגמרא: '''הרחיק את העדים מן הכתב מקום שני שיטין, פסול; פחות מיכן, כשר'''. אמר שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן: אם השאיר '''חלק מקום שני שיטין''' אחר, אפילו כל שהוא, פסול — כי יכול להזדייף. הרי באותו מקום הוא יכול לשים שם כל מיני דברים חדשים, כל מיני תנאים. אמר רבי שמואל בר רב יצחק: '''מתניתא אמרה כן''': '''עד אחד עברי ועד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין'''. ועברי גבי יווני לא אחר הוא? הרי העד היווני בכלל לא קשור לגט הזה, הוא בא מהגט השני, הוא חותם משמאל לימין, שייך לגט השני — אז זה כאילו לא שייך. אתה רואה מכאן שהגט פסול למרות שזה רק אחד. אמר רבי מנא: '''התחיל בסוף שתים, וגמר בסוף ארבע, כשר'''. למרות שאמרנו ששתי שיטין ויותר פסול, אם הוא התחיל טיפה פחות משתי שיטין וכתב את זה בשיפוע וסיים אפילו בסוף ארבע — זה כשר, כיוון שזה כבר לא יכול להזדייף. תני: '''כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב? כדי שיהו נקרין עמו, דברי רבי'''. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: מלא שיטה'''. '''רבי דוסתי בי רבי ינאי אומר: מלא חתימת יד העדים'''. עכשיו, '''באי זה כתב משערין'''? רבי יסא בי רבי שבתי. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נב א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נב ב}} {{סוף}} <span id="דף_נג_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נג עמוד א<span class="yerum-runnum">94</span></div> מלא חתימת ידי עדים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר חקולא}} {{ירו"מ-ביאור|שלוש שורות}}: כדי לך ולך, {{ירו"מ-הדגשה|כך שיוכל לכתוב ך שבולטת למטה תחת ל שבולטת למעלה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: חתימת יוסי בן ינאי {{ירו"מ-הדגשה|שאין בו אותיות שחורגות מהשורה כלפי מעלה}}, כחתימת שאול בן ברוך? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ודאי}} לכן צריכה {{ירו"מ-הדגשה|ללמד שרוחב השורה ל}}חתימת יוסי בן ינאי כחתימת שאול בן ברוך {{ירו"מ-ביאור|שאם לא כן מה החידוש}}. {{שוליים|ט_כח}} שטר שיש בו מחק או תלות {{ירו"מ-ביאור|שתלה תיבה בין השורות}} מגופו {{ירו"מ-ביאור|מהתורף במקום הזמן ושם הלוה והמלוה וסך המעות}}, פסול; שלא מגופו {{ירו"מ-ביאור|מהטופס}}, כשר. ואם החזירו מלמטה {{ירו"מ-ביאור|היינו שחזר על אותן מלים למטה ליד חתימת העדים וכתב שתלה דברים אלו}}, אפילו מגופו כשר. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} תריהון אמרין: צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב {{ירו"מ-ביאור|לכתוב בשני השורות האחרונות דברים שלא מעכבים בגט. שמתעלמים משני השורות האחרונות}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: צריך להזכיר עניינו של גט עמו {{ירו"מ-ביאור|שלא יכתוב דברים שלא קשורים לגט שלא יראה כאילו חתמו על דבר אחר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} לא הזכיר עניינו של גט עמו, {{ירו"מ-הדגשה|כשר}}. מחלפה שיטתיה דרבי {{ירו"מ-הדגשה|א}}בא. תמן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}}: עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות, {{ירו"מ-הדגשה|שאם הרחיק העדים מהכתב ומילא את הריוח בעדים פסולים, כשר}}, שלא באו {{ירו"מ-הדגשה|העדים הפסולים}} אלא להכשירו של גט {{ירו"מ-הדגשה|שלא יהיה מרווח שתי שורות}}. והכא הוא אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו עניינים אחרים אינם הפסק}}. תמן בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}, הכא בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}. קרא ערער על חתימת ידי עדים ועל חתימת ידי הדיינין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}}: {{ירו"מ-הוסר|שכן }}אם רצה לקיימו בכתב יד העדים, מקוים; בכתב ידי הדיינין, מקוים. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אני אומר אפילו בעד אחד {{ירו"מ-הוסר|מדיין}}{{ירו"מ-הדגשה|ודיין}} א', מקוים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות, שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד {{ירו"מ-ביאור|או של העדים או של הדינים}}, מקיים {{ירו"מ-ביאור|והוא הדין עד אחד ודיין אחד}}. יהב רשו לכתובא {{ירו"מ-ביאור|לסופר}} שיכתוב, ולחתימייא שיחתימון, {{ירו"מ-הדגשה|ולא כתבוהו באותו יום אלא אחרוהו, כגון שההלואה הייתה בא' בניסן והם כתבו בסיון. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}}: צריכין העדים לכתוב: המלוה הזאת מאחד בניסן הוא, ואנו איחרנו את זמנו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}}: א{{ירו"מ-הדגשה|י}}שרת {{ירו"מ-ביאור|קיום}} הדיינין, אפילו רחוקה כמה {{ירו"מ-הדגשה|מסוף השטר}}, כשר. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: צריכין הדיינין לכתוב: אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני {{ירו"מ-ביאור|העדים}}. למה? כדי {{ירו"מ-הוסר|שלא יהו}}{{ירו"מ-הדגשה|שיהו}} מצויין להזים, מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום. גזר דין נפק מקומי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ולא הוה כתוב כך {{ירו"מ-ביאור|רואים שזה לא חובה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}}: צריכין הדיינים<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נג עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת גיטין דף נג, מתחילים מהשורה האחרונה בדף הקודם. אומרת הגמרא באיזה כתב משאירים? אמרנו שצריך להשאיר שתי שורות, באיזה כתב משאירים? אמר רבי יוסי ברבי שבתאי '''מלא חתימת ידי עדים'''. זה הכמות, האורך שמשאירים. אמר רבי אבהו בשם רבי יצחק בר חקולא: שלוש שורות '''כדי לך ולך'''. כלומר, כדי שהוא יוכל לכתוב את הכף שבולטת למטה תחת למד שבולטת למעלה. אז לכן צריך שיש שלוש שורות כאלה. רבי ירמיה בעי קומי רבי זעירא: חתימת יוסי בן ינאי שאין בהם אותיות שחורגות משורות כלפי מעלה או למטה, אז יהא כחתימת שאול בן ברוך שיש? אמר לו ודאי הרי לך אין צריכא. הרי כל החידוש שהוא מלמד שאול, וחמשורות לחתימת יוסי בן ינאי זה חתימת שאול בן ברוך. שאם לא כן, מה החידוש? אם באמת אשם הוא כזה, אז ודאי צריך כזה אורך להשאיר. '''שטר שיש בו מחק או תלות מגופו''', כלומר תלות תיבה בין השורות. אז אם זה מגופו, כלומר מהתורף, כגון במקום הזמן, שם הלווה, המלווה וסך המעות - זה '''פסול'''. אבל אם זה '''שלא מגופו''', כלומר זה מהתוף, אז זה '''כשר'''. '''ואם החזירו מלמטה''', כלומר למטה הוא חזר על אותן מילים ליד חתימת העדים, והוא כתב שהוא תלה את הדברים האלה - אז '''אפילו מגופו כשר'''. רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין: '''צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב'''. כלומר בסוף השטר חוזרים על שתי השורות האחרונות. דברים שלא מהגבים בגט, כי בשתי השורות האחרות לא לומדים מהם כלום, אין על השטר מתעלמים מהם. אמר רבי זעירא בשם רב: '''צריך להזכיר עניינו של גט עמו'''. כלומר בשתי השורות האלה לא לכתוב סתם עניינים, אלא לכתוב, שלא יחשבו שהוא חותם על עניינים אחרים. צריך להיות בענייני גט או שתי השורות האחרונות של הגט עצמו. אמר רבי אבא בשם רב: אפילו '''לא הזכיר עניינו של גט עמו''' - כשר. ואתה אומר חושב שזה רבי אבא? '''תמן אמר רבי אבא בשם רבי ירמיה: עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות'''. כלומר אמרנו שאם הוא הרחיק את העדים מהכתב, והיה במקום שתי שורות, אז זה פסול. אבל אם הוא מילא את המקום הזה בשמות של עדים פסולים, אז זה לא נקרא הרחק עדות, '''שלא באו אלא להכשירו של גט'''. עכשיו אם הוא מילא את הרווח הזה בעדים פסולים זה כשר, כלומר שלא באו העדים הפסולים האלה על חשבון של גט כדי שלא יהיה מרווח שתי שורות. וכאן הוא אומר שאפילו עניינים אחרים לא פוסלים? אינם הפסק? ואתה אומר '''תמן בשם רבי ירמיה, הכא בשם רב'''. אומר לו שמה זה היה בשם רבי ירמיה, פה זה בשם רב. ואתה אומר '''קרא ערער על חתימת ידי עדים ועל חתימת ידי הדיינין'''. אז אמר רבי אבא בשם רב יהודה: '''אם רצה לקיימו בכתב יד העדים, מקוים; בכתב ידי הדיינין, מקוים'''. '''ואני אומר אפילו בעד אחד, מקוים'''. יכול לקיים דיין אחד ועד אחד, כלומר, אם הוא מצליח להתאים - להוכיח שהדיין הזה הוא זה שחתם, להשוות את החתימות, או שיבואו עדים ויעידו ולהעיד על אחד מהעדים - זה גם מספיק טוב. אמר רבי מנא: '''ויאות, שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד, מקיים'''. או בעדים או בדיינים, אז מקוים. על יד הדיינים גם אחד מזה ואחד מזה. '''יהב רשו לכתובא שיכתוב, ולחתימייא שיחתימון''', כלומר נתן רשות לסופר שיכתוב, ולעדים שיחתמו, והם לא כתבו באותו יום אלא איחרו, כגון שההלוואה הייתה באחד בניסן והם כתבו בסיוון. אמר רבי אבא בשם רבי ירמיה: '''צריכין העדים לכתוב: המלוה הזאת מאחד בניסן הוא, ואנו איחרנו את זמנו'''. אמר רבי זעירא בשם רב המנונא: '''אשרת הדיינין, אפילו רחוקה כמה, כשר'''. כלומר הקיום של הדיינים, אפילו אם היא רחוקה כמה מסוף השטר - זה כשר. רב אמר: '''צריכין הדיינין לכתוב: אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני'''. כלומר, צריך לכתוב שהיו עדים מסוימים. '''למה? כדי מצויין להזים'''. שאם הדיינים האלה סתם משקרים, אפשר להזים אותם. '''מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום'''. ואתה אומר '''גזר דין נפק מקומי רב ולא הוה כתוב כך'''. רואים שזה לא חובה, לא היה כתוב לא הזמן ולא המקום. {{סוף}}</div> <span id="דף_נג_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נג עמוד ב<span class="yerum-runnum">95</span></div> {{ירו"מ-הדגשה|להיות}} מכירין את הנידונין, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישקרו אותם}}. מעשה היה וזייפו.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ח|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ח"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כט}} שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, והעדים מלמטן, כשר. {{שוליים|ט_ל}} כתבו העדים בראש הדף {{ירו"מ-הדגשה|או}} מן הצד או מאחריו בגט פשוט, פסול. הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע, שניהן פסולין. {{שוליים|ט_לא}} ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין בסופו כשר. {{שוליים|ט_לב}} גט שכתבו עברית ועדיו יוונים, יוונית ועדיו עברים, עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי, כשר. כתב הסופר ועד, כשר. {{שוליים|ט_לג}} איש פלוני עד, כשר; בן איש פלוני עד, כשר; איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר. {{שוליים|ט_לד}} כתב חניכתו וחניכתה, כשר. כך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין {{ירו"מ-ביאור|רק את הכינוי שלהם}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני}}. {{ירו"מ-הוסר|מהו}}{{ירו"מ-הדגשה|מה}} שייר? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{ירו"מ-הוסר|כגון}}{{ירו"מ-הדגשה|אפילו את המשפט שכותבים בסוף גט: הכל}} קיים שריר וברור. {{ירו"מ-הוסר|וגט}}{{ירו"מ-הדגשה|תנן: או מאחריו בגט}} {{ירו"מ-הדגשה|פשוט}} פסול. {{ירו"מ-הדגשה|דווקא בגט}} פשוט {{ירו"מ-הדגשה|פסול, הא}} במקושר כשר, ובלבד מאחריו. {{ירו"מ-הדגשה|אבל למעלה או מהצד, אף במקושר פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: הדיינין חותמין {{ירו"מ-הדגשה|על קיום השטר}} אף על פי שאינן יודעין לקרות, {{ירו"מ-הדגשה|שדי אם מכירים חתימת העדים שעל זה הם מעידים}}. {{שוליים|ט_לה}} אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות, {{ירו"מ-הדגשה|שהם מעידים על מה שכתוב בשטר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: יבא עלי אם עשיתי מימיי {{ירו"מ-הדגשה|לחתום על קיום שטר מבלי לקרא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא בא קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו, {{ירו"מ-הדגשה|והרי אינו מבין יוונית}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: גט שכתבו עברית ועדיו יוונית {{ירו"מ-ביאור|שכנראה לא יודעים לקרא עברית}}, יוונית ועדיו עברית, עד אחד עברי ועד אחד יווני, כשר. פתר לה: כשהיו יודעין לקרות ולא היו יודעין לחתום {{ירו"מ-הדגשה|בעברית, או}} {{ירו"מ-הוסר|ואם}}{{ירו"מ-הדגשה|אם}} היו יודעין את שניהן יחתמו באי זה מהן שירצו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כתב הסופר ועד, כשר}}. כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}}: כתב סופר ועד, כשר {{ירו"מ-ביאור|ולא חתם סופר ועד}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איש פלוני כשר, בן איש פלוני כשר, איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: הכותב תופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן; שטרי מלוה צריך שיניח מקום המלוה ומקום הלוה ומקום המעות ומקום הזמן; שטרי מקח וממכר צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן, מפני התקנה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוסל בכולן. תנן: כתב הסופר ועד, כשר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: דברי הכל היא, {{ירו"מ-הדגשה|דאפילו למאן ד}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שמותר לכתוב טפסי גיטין, כיוון שצריך להשאיר את התורף והסופר כתב אותו, הרי הוא כמעיד}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: דרבי יהודה {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} היא, {{ירו"מ-הדגשה|אבל לרבנן, כיוון שמותר לכתוב טפסי גיטין, אין ראיה שהסופר כיוון לעדות לשמה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא {{ירו"מ-ביאור|אל תלמד מכאן}} {{ירו"מ-הוסר|בעית מדעתו }}דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פליג {{ירו"מ-הדגשה|על}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}, {{ירו"מ-הדגשה|רק}} בשיטתו השיבהו {{ירו"מ-ביאור|שמהמשנה אין ראיה שהיא כדעת הכל}}. לאו {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}{{ירו"מ-הוסר|דו}} {{ירו"מ-ביאור|רבו של {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מכיון שאינו מצוי לזווג, ולא זיווג? {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה}}. {{ירו"מ-ביאור|{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} שאל לרבי ירמיה: הגע עצמך שזיווג}} {{ירו"מ-הדגשה|וכתב לשם אותו איש ואותה אשה}} {{ירו"מ-ביאור|אמר ליה, כן אמר לי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} רבי, מכיון שאינו מצוי לזיוג}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו"מ-ביאור|זיווג כמי שלא זיווג. משמע שאף {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ודה שא{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|התורף}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כת{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שמו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אם {{ירו"מ-הדגשה|כך המשנה}} י{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ה {{ירו"מ-הדגשה|ללכת}} אף כרבנן}} <br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נג עמוד ב'''{{ש}}</span> אמר רבי חגיי: '''צריכין הדיינים מכירין את הנידונין'''. כדי שלא ישקרו להם, יעשו קנוניה - לכתוב שם מלווה ולווה כדי לגבות, לכן חייבים להכיר אותם. '''מעשה היה וזייפו'''. משנה: אומרת המשנה '''שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני'''. כלומר הכוונה דף זה עמודה, כל עמודה נקראת דף. זאת אומרת אם כתבו את הגט ולא סיימו אותו בעמודה הראשונה, כתבו המשך בעמודה השנייה '''והעדים מלמטן, כשר'''. עכשיו, אם '''כתבו העדים בראש הדף מן הצד או מאחריו בגט פשוט, פסול'''. עכשיו אם '''הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה''', כלומר הצמיד את הראש של גט אחד לזנב, כלומר לסוף הגט השני, '''והעדים באמצע, שניהן פסולין'''. עכשיו, אם כתבו '''ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין בסופו כשר'''. עכשיו '''גט שכתבו עברית ועדיו יוונים, יוונית ועדיו עברים''', כלומר מימין לשמאל משמאל לימין, '''עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי, כשר'''. עכשיו אם '''כתב הסופר ועד, כשר'''. אם הוא לא כתב שם "אני פלוני בן פלוני עד" אלא הוא כתב '''איש פלוני עד, כשר'''. גם אם הוא כתב '''בן איש פלוני עד''', נניח בן ראובן עד, זה כשר. '''איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד''' - זה גם כשר. עכשיו אם הוא כתב '''חניכתו וחניכתה, כשר''', כלומר את הכינויים - זה גם כשר. '''וכך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין'''. הם היו כותבים רק את הכינוי. ואתה אומר לנו במשנה שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, אז אמרנו זה כשר והעדים חתמו זה כשר. עכשיו מה "שייר"? אמר רבי יוסי ברבי בון: אפילו את המשפט, אפילו אם הוא השאיר את המשפט האחרון שכותבים בסוף הגט - הכל כשר, '''קיים שריר וברור''' - זה גם כן מספיק. תנן אם הוא חתם מאחורי הגט - בגט פשוט '''פסול'''. אז ודאי דווקא בגט פשוט זה פסול אם הוא חתם מאחורה, אבל '''במקושר כשר, ובלבד מאחריו'''. כלומר הבנו פה כמה דברים - חתם מהצד, חתם מלמעלה. אז מה שאמרו כשר זה רק אם הוא חתם מאחורה כמובן. אם הוא חתם למעלה או מהצד, גם במקושר זה פסול. רב אמר: '''הדיינין חותמין אף על פי שאינן יודעין לקרות'''. כי מספיק שהם מכירים את חתימת העדים, על זה הם עדים. '''אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות''', כי הרי הם עדים על מה שכתוב בשטר, לכן חייבים לדעת לקרוא. אמר רב: '''יבא עלי אם עשיתי מימיי'''. כלומר אפילו שאני דיין, מימי לא חתמתי בלי לקרוא את השטר ולהבין אותו, לראות שזה כן, למרות שבעצם אני חותם רק על החתימה, אבל תמיד קראתי את זה. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי: '''לא בא קומי רב כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו'''. מה, לא קרה אף פעם שהגיע לך כתב שאתה לא מכיר, כמו כתב יווני, ולא מכיר את הכתב, ואף על פי כן קיימת אותו על פי החתימות, הרי אתה לא מבין יוונית. '''מתניתא פליגא על רב''', דתנן '''גט שכתבו עברית ועדיו יוונית, יוונית ועדיו עברית, עד אחד עברי ועד אחד יווני, כשר'''. עכשיו אם הם חתמו יוונית כנראה שהם לא מבינים מה כתוב, הם לא יודעים לקרוא, אבל השטר כשר. אז אתה רואה מכאן שלא צריכים לדעת לקרוא. '''פתר לה''' - כשהם יודעים לקרוא, רק לא יודעים לחתום. בעברית הם לא ידעו לחתום, חתמו ביוונית, או ביוונית לא ידעו לכתוב, חתמו בעברית, אבל לקרוא הם כן ידעו. או אפשרות שנייה - שהם ידעו את שני השפות '''יחתמו באי זה מהן שירצו'''. '''כיני מתניתא: כתב סופר ועד, כשר'''. כן, כתוב במשנה כתב הסופר ועד כשר. אז ודאי דווקא כתב הסופר ועד כשר, אבל לא אם חתם הסופר ועד. תנן '''איש פלוני כשר'''. כלומר בעצם יכול לקיים את הכתב של הסופר ואת החתימה שלי - זה כשר, אבל לא עם הסופר עצמו חתם. אני זוכר בבבלי אומרים שהסיבה היא שאולי הבעל ציווה את העדים לחתום, והם מבושה נתנו לסופר לחתום, לכן זה פסול. ודאי מה תנן '''איש פלוני כשר, בן איש פלוני כשר, איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר'''. כלומר לא משנה איך כתבו העדים לפני החתימה שלהם. תנן הכותב טפסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האישה ומקום הזמן. אם הוא כותב שטר מלווה צריך שיניח מקום המלווה ומקום הלווה ומקום המעות ומקום הזמן, שטר מקרא צריך שיניח מקום הלוקח מקום המוכר מקום המעות מקום השדה ומקום הזמן מפני התקנה, ורבי יהודה פוסל בכולם. למדנו במשנה שאם הוא כתב הסופר ועד, כלומר הסופר כתב והוציא את הכתב שלו, ועד אחד חתום - אז זה כשר. אמר רבי אלעזר: '''דברי הכל היא''', אמר - כי אפילו למאן דאמר שמותר לכתוב טפסי גיטין, אבל כיוון שצריך להשאיר את התורף והסופר כתב אותו, הרי הסופר יודע שאסור לכתוב את זה, אז אם הוא כתב את זה אז הוא בעצם מתכוון להיות פה עד, אז הוא כמו מעיד. אמר רבי יוחנן: '''דרבי יהודה היא'''. אבל לרבנן כיוון שמותר לכתוב טפסי גיטין, אז אין ראיה שהסופר בכלל כיוון לעדות, אולי הוא סתם כתב את זה כן, או לשמה. אמר רבי יוסי: '''לא, דרבי יוחנן פליג על רבי אלעזר'''. באמת גם רבי יוחנן מודה שאם כתב הסופר אז זה דברי הכל כשר, כיוון שאת התורף חייבים להשאיר, אלא רבי יוחנן אמר לרבי אלעזר '''בשיטתו השיבהו''' - אתה רוצה לטעון מהמשנה? זה לא ראיה, אין ראיה פה שהמשנה קבעה הכל, כי אני יכול להגיד לך שאולי זה רק רבי יהודה, כי חכמים כשהם אמרו שיכול לכתוב טופס, אז אולי גם את התורף הוא כתב בלי לשאוף לעדות. עכשיו מה באמת הראיה שרבי יוחנן מודה לזה? '''לאו רבי ירמיה אמר בשם רבי זעירא: מכיון שאינו מצוי לזווג, ולא זיווג'''. שם מדובר שיש דיון לגבי שטרות - מה יקרה אם הוא מכיר את הזוג, את האיש ואת האישה, והוא כתב גם את האיש והזוג לשמה. אז משמע, אז שם רבי זעירא אומר שכיוון שבדרך כלל הוא אינו מצוי לזיווג, אז גם בכל מקרה, גם אם הוא זיווג - זה כלום. אבל משמע מכאן שגם רבי יוחנן מודה שאת התורף חייב לכתוב לשמו. אז אם כן, המשנה יכולה ללכת גם לרבנן, כמו שרבי יוחנן מודה בזה, וכל מה שהוא אמר זה רק לרבי אלעזר. אתה לא יכול להוכיח מהמשנה, אני יכול להגיד לך שהמשנה היא גם רק דעת רבי יהודה. תנן '''כתב חניכתו וחניכתה כשר''', כך כתוב במשנה. רבי אבהו אמר אפילו כתב "אני עד" כשר, כלומר, אפילו לא כתב שם, אפילו לא כינוי. רבי אבהו אומר כתב א', כלומר רבי אבהו היה כותב רק את האות א'. כנראה זה רשימות של אבהו. ורב חזקיה כתב ס' - את האות השנייה שלו, ושמואל היה כותב חרותא, כלומר הוא צייר ענף דקל. כל אחד בעצם, והכל כשר, לא חייב לכתוב את השם, מספיק שסימן שמוכר - כמו כינוי וכדומה - שכולם יודעים שזה קשור אליו. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נג א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נג ב}} {{סוף}} <span id="דף_נד_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נד עמוד א<span class="yerum-runnum">96</span></div> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: כתב חניכתו וחניכתה, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו כתב {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|אני}} {{ירו"מ-ביאור|עד}}, כשר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} כתב אל"ף; {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} כתב סמ"ך; {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כתב חרותא.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ט|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ט]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ט"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_לו}}גט מעושה בישראל כשר; {{שוליים|ט_לז}}ובעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} פסול; {{שוליים|ט_לח}}והעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך.<br> <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תמן תנינן: גט המעושה}} {{ירו"מ-ביאור|אם הכריחו אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ישראל כשר, וגויים פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|ט_לט}} פסול, {{ירו"מ-הוסר|ופוסל}}{{ירו"מ-הדגשה|אבל פוסל}} בכהונה. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אין מעשין אלא {{ירו"מ-הדגשה|חיבי}} {{ירו"מ-הוסר|לפסולין}}{{ירו"מ-הדגשה|לאוין}}, {{ירו"מ-הדגשה|כגון}}{{ירו"מ-הוסר| שמואל אמר אין מעשין אלא}} {{שוליים|ט_מ}}אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. {{ירו"מ-הדגשה|והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|תנינן}} שניות {{ירו"מ-הדגשה|כופין להוציא}}? לא בגין דא, אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא בא למעט אלא במקרה שלא עברו איסור, כגון שלא ילדה עשר שנים. והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|תנינן}}: {{שוליים|ט_מא}}המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס, יותר מיכן {{ירו"מ-הוסר|יוציאן}}{{ירו"מ-הדגשה|יוציא}} ויתן כתובה? שמענו שהוא מוציא, {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} שמענו שכופין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{שוליים|ט_מב}}ישראל {{ירו"מ-הוסר|שעיסו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעישו}} {{ירו"מ-הוסר|במעשה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמעשה}} עובד כוכבים ומזלות {{ירו"מ-ביאור|שלא על פי בית דין של ישראל}}, פסול {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו"מ-הוסר|ובאומר}}{{ירו"מ-הדגשה|באומר}} איני זן ומפרנס {{ירו"מ-הדגשה|שמן הדין מותר לעשות}}. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}}: ועובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} {{ירו"מ-הוסר|שעיסו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעישו}} {{ירו"מ-הוסר|במעשה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמעשה}} ישראל {{ירו"מ-ביאור|על פי בית דין של ישראל}}, כשר, אפילו {{ירו"מ-הדגשה|לא}} אמר איני זן ומפרנס {{ירו"מ-הדגשה|אלא משום שם רע}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: והעובד כוכבים ומזלות אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה בר אשי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|איסי}}: האומר איני זן ומפרנס, כופין אותו להוציא. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: וכופין? אמר ליה: {{ירו"מ-הוסר|ואדיין}}{{ירו"מ-הדגשה|ועדיין}} {{ירו"מ-הוסר|אית}}{{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הוסר|ליי}}{{ירו"מ-הדגשה|לזו}}? {{שוליים|ט_מג}}אם מפני ריח רע כופין, לא כל שכן מפני חיי נפש. {{ירו"מ-הדגשה|כי}} אתא {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ט_מד}}האומר איני זן ואיני מפרנס, אומרים לו או זן {{ירו"מ-הוסר|או פרנס}}{{ירו"מ-הדגשה|ופרנס}} או פטור.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_י|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה י]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_י"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_מה}}יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}בלבד שלא יהא שם אמתלא. ואי זו היא אמתלא? גירש איש פלוני אשתו על תנאי; זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זו היא אמתלא.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: יצא שמה בעיר מקודשת. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|והוא שיהיו}} {{שוליים|ט_מו}}נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין {{ירו"מ-הדגשה|ואומרים נתקדשה פלונית. קא סלקא דעתין דבעי תרתי: נרות ובני אדם משיחין}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא תנינן יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת. אית לן מימר נירות דולקין {{ירו"מ-הדגשה|בגרושין ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|אמרנו, או}} {{ירו"מ-הוסר|סיחות}}{{ירו"מ-הדגשה|שיחות}} בני אדם? {{ירו"מ-הוסר|מסיחין }}והכא {{ירו"מ-הוסר|סיחות}}{{ירו"מ-הדגשה|שיחות}} בני אדם משיחין {{ירו"מ-הדגשה|שהתגרשה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: נבדק השם {{ירו"מ-ביאור|שהיא נשואה או גרושה}} ונמצא מפי נשים ומפי קטנים, בטל השם. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד, {{ירו"מ-הדגשה|שלא אמרו לסמוך על הקול אלא אם בא עד ואומר שמעתי מפלוני ופלוני מפלוני, ואותו פלוני הלך למדינת הים ואין אפשרות לשאול אותו. לקול כזה חוששים}}.<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נד עמוד א'''{{ש}}</span> '''תמלול הגיטין דף נ"ד''' בתלמוד ירושלמי מסכת גיטין דף נ"ד. נתחיל במשנה, פרק טז הלכה יא. אומרת המשנה '''גט מעושה בישראל כשר''', כלומר אם ישראל אייסו אותו, כפו אותו לתת גט, במכות וכדומה — זה כשר. '''ובעובד כוכבים פסול''', אם הגויים עשו את זה, פסול. '''והעובד כוכבים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך'''. תנינן במתני' גט מעושה ישראל כשר וגויים פסול. '''שמואל אמר: פסול, בכהונה'''. כלומר נכון שהגט עצמו כשר, אבל אף על פי כן, אם נניח לאחר מכן בעלה ימות אז היא תהיה אסורה לכהן, או אם בעלה הוא עצמו כוהן אז היא צריכה לחזור לו. '''ושמואל אמר: אין מעשין אלא''' חייבי לאוין, כגון '''אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט'''. שיתא מהתנינן שניות — כופין אותם להוציא. אז רואים שגם בשניות מדובר רק באיסור דרבנן. ואיתא מר: '''לא בגין דא'''. שמואל לא בא למעט איסורי דרבנן, אלא הוא בא למעט מקרה שלא עברו שום איסור, לא דרבנן ולא דאורייתא, כגון נניח לא ילדה עשר שנים. שיתא מהתנינן: '''המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס, יותר מיכן ויתן כתובה'''. אז רואים מכאן שלמרות שבעצם הוא לא עבר פה שום איסור — '''שמענו שהוא מוציא, שמענו שכופין?''' אז שמענו שרק כופין על איסור ולא כופין אם אין איסור. אבל להוציא — כן, אומרים לו להוציא, אבל לא כופין אותו. '''אמר רב ירמיה בשם רב''': '''ישראל עובד כוכבים ומזלות פסול''' — כלומר אם ישראלים כפו מישהו שלא על פי בית דין, אז זה פסול, '''איני זן ומפרנס''' — אפילו אם הוא אומר "איני זן ומפרנס", כיוון שזה לא על פי בית דין אז זה פסול. תני רבי חייה: '''ועובד כוכבים ישראל כשר, אפילו אמר איני זן ומפרנס''' — כלומר אם עובדי כוכבים אייסו על פי בית דין של ישראל, כשר, אפילו אם הוא אומר "איני זן ומפרנס". אמר רבי יוסי: מתניתא אמרה כן, דתנן: '''והעובד כוכבים ומזלות אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך'''. אז רואים מכאן שזה מותר, שאם בית דין אומרים והעובד כוכבים עושה על פי בית דין אז הגט כשר. '''רבי חייא בר אשי בשם איסי: האומר איני זן ומפרנס, כופין אותו להוציא'''. רבי ירמיה בעא קומי רבי אבהו: '''וכופין?''' האם באמת כופין אם הוא לא רוצה לפרנס? אמר ליה: עדיין את מסתפק? '''אם מפני ריח רע כופין, לא כל שכן מפני חיי נפש''' — הרי האישה רוצה על מה לחיות. אתא חזקיה: '''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יוחנן: האומר איני זן ואיני מפרנס, אומרים לו או זן או פטור''' — או תפרנס אותה או שתגרש. פרק טז הלכה יא. אומרת המשנה: '''יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת''', כלומר יצא שמה שמקודשת הרי זו מקודשת. '''מגורשת הרי זו מגורשת''' — נחשבת מגורשת, משמע שאסורה לכהן וכדומה, '''בלבד שלא יהא שם אמתלא'''. '''ואי זו היא אמתלא?''' כגון נניח אם אמרו שהוא גירש — '''גירש איש פלוני אשתו על תנאי''', אז אני אומר: אולי התנאי לא יתקיים, אז בכלל לא מגורשת, ולכן היא מותרת לכהן, שהיא לא מגורשת בכלל. '''זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זו היא אמתלא'''. כלומר גם אפשרות שנייה, נניח שאמרו שזרק לה גט, אבל היה ספק קרוב לו ספק קרוב לה. אז במקרה כזה היא לא נחשבת מגורשת, כיוון שזו אמתלא — אולי הגט לא הגיע ונחשב "קרוב לו", וזה רק ספק גירושין. ואיתא מרבנן במשנה, יצא שמה מקודשת. אמר רבי יסא בשם רבי יוחנן: '''נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין'''. הגמרא חשבה שצריך את שני התנאים, גם נרות וגם בני אדם משיחין. התיב רבי זעירא קומי רבי יסא: והא תנינן '''יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת'''. '''אית לן מימר נירות דולקין''' בגירושין? הרי מה שייך נרות? אז באמת, אבל לא אמרנו שיחות בני אדם? '''והכא בני אדם משיחין''' — כלומר מספיק שבני אדם מדברים על זה שהיא התגרשה, אז היא מוחזקת מגורשת. '''רבי יסא בשם רבי יוחנן: נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי קטנים, בטל השם''' — כלומר בדקו את השם הזה, שהיא נשואה או גרושה, והתברר שמי שהוציא את זה הן נשים וקטנים, אז בטל השם. '''רב אמר: לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד''' — כלומר לא אמרו לסמוך על כל דבר, אלא אם כן זה עד מפי עד, שעד אחד אומר "שמעתי מפלוני", ואותו פלוני הלך לבית עולם ואין אפשרות לשאול אותו. רק לקול כזה חוששים. פרק טז הלכה יא. במשנה: '''בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה, שנאמר כי מצא בה ערות דבר'''. '''ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר כי מצא בה ערות דבר'''. זה בעצם שני דברים: או ערווה או דבר. '''ורבי עקיבה אומר: אפילו מצא אחרת נאה ממנה, שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגומר'''. {{סוף}}</div> <span id="דף_נד_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נד עמוד ב<span class="yerum-runnum">97</span></div>==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_יא|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה יא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_יא"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_מז}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה, שנאמר {{הפ|דברים|כד|א}} כי מצא בה ערות דבר. ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר כי מצא בה ערות דבר. ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר: אפילו מצא אחרת נאה ממנה, שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגומר.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הוסר|והא }}תני: {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: אין לי אלא היוצא משום ערוה בלבד. {{ירו"מ-הוסר|ומניין }}היוצאה וראשה פרוע, צדדיה פרומין וזרועותיה חלוצות, {{ירו"מ-הדגשה|מניין שיוציא}}? תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר. מה מקיימין {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} דבית שמאי? שלא תאמר היוצא משום ערוה אסור{{ירו"מ-הדגשה|ה}} משום דבר אחר מותרת. {{ירו"מ-הדגשה|דאי לא הוי כתב אלא כי מצא בה דבר, הייתי אומר היוצא משום ערוה אסורה להנשא לאחר, משום דבר אחר מותרת להנשא לאחר. כתב קרא ערות דבר, דדרשינן או ערוה או דבר, שבשניהם יוציא ומותרת לאחר}}. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי שילא דכפר תמרתא}}: קרייא מקשי על דבית שמאי, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה. מה אנן {{ירו"מ-הוסר|מקיימין}}{{ירו"מ-הדגשה|קיימין}}? אם לאוסרה עליו, כבר היא אסורה לו, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לבית שמאי אינו מוציא אלא בזינתה עליו}}. אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בלא תעשה. כתיב ([[ויקרא טו לג|ויקרא מצורע טו לג]]) והדוה בנידתה והזב את זובו. זקנים הראשונים היו אומרים: תהא בנידתה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא תכחול ולא תפקוס עד שתבוא במים. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}: {{שוליים|ט_מח}}{{ירו"מ-הוסר|משם ראייה }}אם את אומר כן, אוף היא עצמה {{ירו"מ-הוסר|מביאה}}{{ירו"מ-הדגשה|באה}} לידי כעירות והוא נותן את עיניו בה לגרשה. ואתייא דזקנים כבית שמאי {{ירו"מ-הדגשה|שאינו מגרש אלא אם זינתה}}. {{ירו"מ-הוסר|ודר}}{{ירו"מ-הדגשה|ורבי}} עקיבה {{ירו"מ-הדגשה|דריש}} {{ירו"מ-הוסר|כבה}}{{ירו"מ-הדגשה|כבית}} {{ירו"מ-הדגשה|הלל: או ערוה או דבר. והילכך סבירא ליה שאם מצא אחרת נאה ממנה יכול לגרשה, וכדי שלא תתגנה בעיניו התירה להתנאות ולהתקשט אפילו בימי נדתה}}. <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נד עמוד ב'''{{ש}}</span> בגמרא למדו משם: תני '''בית שמאי אומרים: אין לי אלא היוצא משום ערוה בלבד'''. '''היוצאה וראשה פרוע, צדדיה פרומין וזרועותיה חלוצות''' — מנין שיוציא? '''תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר'''. '''מה מקיימין בית הלל דבית שמאי?''' הרי כתוב "כי מצא בה דבר". '''שלא תאמר היוצא משום ערוה אסור''' לינשא לאחר, '''משום דבר אחר מותרת''' — כי אם היה כותב רק "כי מצא בה דבר", הייתי אומר שמשום ערווה אסור לינשא לאחר, ומשום דבר אחר מותרת. כלומר אם היה בה משהו אחר שבגללו גירש אותה, מכל סיבה אחרת, אז תהיה מותרת לינשא לאחר. לכן כתב "כי מצא בה ערות דבר", שדורשים או ערווה או דבר — כלומר שבשני המקרים מוציא, ומותרת לאחר. '''אמר רבי שילא דכפר תמרתא: קרייא מקשי על דבית שמאי''' — כלומר הפסוק מאוד קשה לבית שמאי. הרי כתוב '''לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה'''. '''מה אנן קיימין?''' '''אם לאוסרה עליו, כבר היא אסורה לו''' — כי לבית שמאי הוא לא מוציא אותה אלא אם היא זינתה, ואם היא זינתה היא כבר אסורה עליו. '''אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בלא תעשה''' — התורה כתבה את זה להגיד שיש עוד לאו נוסף. '''כתיב והדוה בנידתה והזב את זובו. זקנים הראשונים היו אומרים: תהא בנידתה''' — כלומר כל שהיא נידה או זבה תהא בנדתה ובזיבתה, שתתנהג כמו זבה, כמו נידה — '''לא תכחול ולא תפקוס עד שתבוא במים''', לא תתקשט, עד שתטבול. '''אמר להן רבי עקיבה: אם את אומר כן, אוף היא עצמה לידי כעירות והוא נותן את עיניו בה לגרשה''' — כי אם לא תתקשט תהיה מכוערת, ואז הוא נותן עיניו בה לגרשה. '''ואתייא דזקנים כבית שמאי''' — כלומר הזקנים סוברים כבית שמאי, שהוא לא מגרש אלא אם זינתה, אז גם אם תהיה מכוערת הוא לא יכול לגרש אותה, ולכן לא חוששים לזה ולכן אמרו שתשב בנידתה. ורבי עקיבה דורש כמו בית הלל, שאו ערווה או דבר, ואף סובר יותר מזה — שאפילו אם מצא אחרת נאה ממנה יכול לגרש. לכן הוא סובר שכדי שלא תגנה בעיניו, אפילו במקום שאין ברור שתגיע לידי כעירות, מותר להתקשט. עד כאן פרק המגרש, וסליקא לה מסכת גיטין. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נד א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נד ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק המגרש וסליקא לה מסכת דגיטין</strong><br><br> {{:סיום מסכת|מסכת=גיטין}} {{ניווט פרקים-ירו"מ|גיטין|תשיעי|שמיני|}} qfwwa83k5iuqk5rthw1b683t06trc07 3078635 3078634 2026-08-23T07:44:48Z מאירושולי 35234 3078635 wikitext text/x-wiki {{ניווט פרקים-ירו"מ|גיטין|תשיעי|שמיני|}} ==פרק תשיעי – המגרש== <!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף מט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] [[File:ירושלמי מאיר גיטין מט.ogg|thumb|ירושלמי_מאיר_גיטין_מט.ogg]] ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_א|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_א"> <strong>מתני':</strong> המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מתיר וחכמים {{שוליים|ט_א}} אוסרין. כיצד יעשה? {{שוליים|ט_ב}} {{ירו"מ-הוסר|יטלינו}}{{ירו"מ-הדגשה|יטלנו}} {{ירו"מ-הוסר|ממנו}}{{ירו"מ-הדגשה|ממנה}} ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם. אם כתבו בתוכו אף על פי שחזר ומחקו פסול.<br><strong>גמ':</strong> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}{{ירו"מ-הוסר|י}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: טעמא דרבי אליעזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כד ב|דברים כי תצא כד ב]]) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, אפילו לא התירה אלא לאדם אחד. שמועתא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}}} רובא {{ירו"מ-ביאור|יש בו חידוש יותר}} ממתניתא, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} מתניתא אמרה בשהותרה לכל ואסרה לאדם אחד, {{ירו"מ-הדגשה|ואילו}} שמועתא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}}} אמרה כשאסרה לכל והתירה לאדם אחד. {{ירו"מ-ביאור|ואם אכן זה היה מקורו של {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}, היה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך להביא את}} הלימוד {{ירו"מ-הדגשה|שהביא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}, {{ירו"מ-הדגשה|שהוא חידוש גדול יותר}}}} {{ירו"מ-הוסר|מה}}{{ירו"מ-הדגשה|אלא}} טעמא דרבי אליעזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: מיתה מתרת וגט מתיר. מה מיתה מתרת {{ירו"מ-הוסר|ומחצה}}{{ירו"מ-הדגשה|מחצה}}, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אסורה על קרובי בעלה}}, אף {{ירו"מ-הוסר|הגט}}{{ירו"מ-הדגשה|גט}} {{ירו"מ-הדגשה|המתיר מחצה, אף שאינו}} מתיר {{ירו"מ-הוסר|ומחצה}}{{ירו"מ-הדגשה|אותה לכל האנשים, כשר}}. מה טעמא? דרבנין? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, הקיש יציאה {{ירו"מ-הוסר|להווייתה}}{{ירו"מ-הדגשה|להוייתה}}. מה הווייתה אין לה הויה אצל אחר, {{ירו"מ-הדגשה|שאין קידושין לחצאין ואינו יכול לאמר לה הרי את מקודשת לי ותאסרי לכל אדם חוץ מפלוני}}, אף יציאתה אין לה יציאה אצל אחר. {{ירו"מ-הדגשה|ואם אינו גט לכל אדם אינו גט}}. לאחר מיתתו של {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר בן הורקנוס}} נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו: {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: אין {{ירו"מ-הוסר|אתם }}משיבין את הארי לאחר מיתה. השיב {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה ונישאת לאחיו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מת בלא בנים, היאך זו מתייבמת? לא נמצא מתנה על הכתוב בתורה, {{ירו"מ-הדגשה|שהתורה אמרה יבמה יבא עליה, ואותו האיש מתנה שלא תתיבם לו}}. וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל, מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|מ}}סברא {{ירו"מ-הדגשה|אפשר לתת}} {{ירו"מ-הוסר|טעמא}}{{ירו"מ-הדגשה|טעם}} {{ירו"מ-הדגשה|להבדיל בין שני המקרים}}. תמן התורה אסרת עליו, ברם הכא הוא אסרה עליו, {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שנאסרה בייבום מחמת התנאי שעשה נקרא שעוקר דבר מן התורה}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם התנאי בגט גורם לאישה שלא תתייבם}}, ניתני שש עשרה נשים {{ירו"מ-הדגשה|פוטרות צרותיהם}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-ביאור|ונוסיף כגון שגרשה בעלה חוץ ממנו והלכה ונשאת לאחיו ומת בלא בנים, הרי היא אסורה עליו שהיא אשת איש}} {{ירו"מ-הדגשה|ולמה מנה רק חמש עשרה נשים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כבר איתמר טעמא, תמן התורה אסרה עליו, {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהיא ערווה עליו צרותיה פטורות}}, ברם הכא הוא אסרה עליו {{ירו"מ-הדגשה|כאשת איש}} {{ירו"מ-ביאור|כאילו עדיין נשואה לראשון}}, {{ירו"מ-הדגשה|וממילא לא נפלת לפניו ליבום ואינה פוטרת צרותיה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסית לאחר ומת {{ירו"מ-ביאור|מותרת לכל גם לאותו אחד}} היאך זה מתיר מה שאסר הראשון? מילתיה אמרה שמיתתו גירושין ומתירין בזה מה שאסר הראשון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: לא אמר אלא שמיתתו {{ירו"מ-הוסר|גירושיו}}{{ירו"מ-הדגשה|גירושין}} {{ירו"מ-הדגשה|ברגע מותו של השני גרושי הראשון חלים על אותו שנאסר}} , הא נישואין לא. {{ירו"מ-הדגשה|ואם גרש השני אינה מותרת למי שאסר הראשון}}.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף מט עמוד ב'''{{ש}}</span> אז לכן, '''הוי צריכה מיתנייא תמן, או אילו מיתנייא תמן ולא מתנינן הכא, הוינן אמרין תמן על ידי שהוא גובה בו פסול'''. שם הרי הוא מוציא כסף, מוציא ממך — דבר עליו הראיה, אז כל דבר שאפשר לפסול את השטר פוסלים. '''והכא על ידי שאינו גובה בו כשר'''. לכן '''הווי צריכה מיתנייא הכא וצורכה מיתנייא תמן'''. הדרן עלך פרק הזורק גט. פרק קטן אחד מפרשת המשנה. '''המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני''' — כלומר חוץ מפלוני — '''רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרין. כיצד יעשה? ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם'''. עכשיו '''אם כתבו בתוכו''' — כלומר אם הוא כתב את התנאי הזה בתוך הגט — '''אף על פי שחזר ומחקו פסול'''. בגמרא, אמר רבי אילא, טעמא דרבי אליעזר — למה הוא אומר שבעצם אם גירש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, למה רבי אליעזר מתיר? הוא אומר '''ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר''', כלומר אפילו אם הוא לא התיר, התיר לאדם אחד — כבר הגט הזה תופס. '''שמועתא רובא ממתניתא''' — מה שאמר רבי אילא זה יותר חידוש, הוא בא מתני יותר מחודש מאשר המשנה. למה? כי המשנה, '''מתניתא אמרה בשהותרה לכל ואסרה לאדם אחד''' — כלומר את מותרת לכל העולם חוץ מאדם אחד. ואילו '''שמועתא אמרה כשאסרה לכל והתירה לאדם אחד''' — מדבר על זה שהוא התיר אותה רק לאדם אחד, היא אסורה על כל העולם, מותרת רק לאדם אחד. זה חידוש הרבה יותר גדול. '''ואם אכן זה היה מקורו של רבי אליעזר, היה רבי אליעזר הלימוד רבי אילא''' — אז היה צריך להביא את החידוש היותר גדול. אם הוא לא הביא את זה, כנראה זה מקור אחר. '''טעמא דרבי אליעזר: מיתה מתרת וגט מתיר. מה מיתה מתרת''' מקצת, כי הרי בכל זאת היא אסורה על קרובי הבעל — אז גם גט שמתיר מקצת לא יהיה כשר, למרות שהוא לא מתיר לכל האנשים. מה טעמא דרבנין? למה אוסרים את זה? הם אומרים: כתיב '''ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר''', '''הקיש יציאה''' להוויה. '''מה הווייתה אין לה הויה אצל אחר''' — כלומר ברגע שהיא מתקדשת היא אסורה לכל העולם, כיוון שהיא לחצאין. הוא לא יכול לומר לה הרי את מקודשת לי ותהיי אסורה לכל אדם חוץ מפלוני. '''אף יציאתה אין לה יציאה אצל אחר'''. עכשיו — אם היא אוסרת לכל אדם אז בכלל זה לא גט. עכשיו, '''לאחר מיתתו של רבי אליעזר בן הורקנוס נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו''' — להראות שהוא לא צודק — '''רבי אלעזר בן עזריה ורבי יוסי הגלילי ורבי טרפון ורבי עקיבה. אמר להן רבי יהושע: אין משיבין את הארי לאחר מיתה'''. לא הסכימו, אמרו להם: אחרי שהוא מת לא הולכים להגיד דברים, לחלוק עליו. '''השיב רבי טרפון: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני'''. אז אם נגיד כמו רבי אליעזר שבעצם היא מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, '''והלכה ונישאת לאחיו מת בלא בנים, היאך זו מתייבמת?''' הרי היא אסורה לאחיו. '''לא נמצא מתנה על הכתוב בתורה''' — הרי התורה אמרה יבמה יבוא עליה, ואותו האיש מתנה שלא תתייבם. '''וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל'''. אז לכן בעצם מראש הגט הזה לא תופס. אומרת הגמרא: '''מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה'''. הרי אם הוא נושא את בת אחיו ואחיו מת, הרי אסור לו להתייבם עם בתו. '''אמר רבי יוסי בי רבי בון: סברא''' — אני יכול להגיד לך שיש הבדל בין שני המקרים. '''תמן התורה אסרת עליו''' — את בתו התורה אסרה, זה לא שהוא מתנה על מה שכתוב בתורה. '''ברם הכא הוא אסרה עליו''' — הרי כל האיסור של האישה הזאת בייבום זה רק מכוח התנאי שבעלה הראשון אסר. אז בעצם זה נקרא שהוא קיים את מה שכתוב בתורה. '''התיב רבי חנניה בשם רבי פינחס''': אם התנאי בגט זה מה שגורם לאישה שלא תתייבם, אז למה המשנה אמרה '''שש עשרה נשים''' — במסכת יבמות — '''פוטרות צרותיהם כרבי אליעזר'''? צריך להוסיף את המקרה, כיוון שהיא גירשה בעלה חוץ מאדם אחד, והלכה ונישאת לאחיו ומת בלא בנים, הרי הוא אסור עליו כאשת איש. למה המשנה אמרה רק חמש עשרה? '''אמר רבי מנא: כבר איתמר טעמא, תמן התורה אסרה עליו''' — כיוון שהיא ערווה, מהתורה התורה אסרה, זה לא מתנה על מה שכתוב בתורה. '''ברם הכא הוא אסרה עליו''' — כן, ואז ממילא לא נפלה לפניו לייבום ולא פוטרת צרותיה. '''רבי ירמיה בעי: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסית לאחר ומת, היאך זה מתיר מה שאסר הראשון?''' הרי היא מותרת, באותו רגע שהוא מת, גם לאותו אחד? '''מילתיה אמרה שמיתתו גירושין ומתירין בזה מה שאסר הראשון'''. כלומר מתוך השאלה אתה מבין שלפי שיטתו מיתתו גירושין — ברגע שהוא מת השני, זה כמו גירושין, ומתיר מה שאסר הראשון. '''אמר רבי ירמיה: לא אמר אלא שמיתתו''', '''הא נישואין לא'''. כלומר אם השני גירש אותה, היא לא מותרת למי שאסר הראשון. אבל אם הוא מת, אז מה שאסר הראשון מותרת לכל העולם. אבל אם הוא גירש אותה, אז עדיין נשאר הזיקה של הראשון, ואותו אדם אסור בה, או היא אסורה בו. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|מט א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|מט ב}} {{סוף}} <span id="דף_נ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head yerum-daf-first">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נ עמוד א<span class="yerum-runnum">88</span></div> אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}}: {{ירו"מ-הדגשה|היכן}} מצינו בתורה האסור לזה מותר לזה והמותר לזה אסור לזה? אסור לאחד אסור לכל אדם, מותר לאחד מותר לכל אדם. השיב {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}: הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש, לא נמצאת אלמנה לו, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לגביו מעולם לא הייתה גרושה}}, וגרושה לכל אחיו הכהנים. {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן אמרו חכמים שאף עליו אסורה משום גרושה}}. וכי במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה? {{ירו"מ-הדגשה|ודאי}} החמירה התורה בגרושה יותר מן האלמנה, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי גרושה אסורה לכל הכהנים, ואלמנה אינה אסורה אלא לכהן גדול. אף על פי כן, כיון שהיא נחשבת לגבי השאר כגרושה, היא נאסרת לאותו כהן מחמת ריח הגט, שאפילו אם לא גירשה אלא ממנו היא אסורה לכהונה}}. ומה {{ירו"מ-הדגשה|אלמנה קלה נאסרה מן המותר לה}} {{ירו"מ-ביאור|אותו פלוני}} {{ירו"מ-הוסר|אם}}{{ירו"מ-הדגשה|מצד גירושין שבה}}, גרושה חמורה {{ירו"מ-הדגשה|אינו דין}}{{ירו"מ-הוסר| לכל לא}} {{ירו"מ-הוסר|נאסרה}}{{ירו"מ-הדגשה|שתיאסר}} {{ירו"מ-הוסר|ממה}}{{ירו"מ-הדגשה|מן}} {{ירו"מ-הוסר|שהותר}}{{ירו"מ-הדגשה|המותר}} {{ירו"מ-הדגשה|לה}} {{ירו"מ-ביאור|על שאר העולם}} {{ירו"מ-הדגשה|מצד אשת איש}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בה {{ירו"מ-ביאור|לגבי אותו פלוני}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר: קל וחומר פירכא הוא, דגם לאותו כהן אסורה}} מצד גירושין שבה, {{ירו"מ-הוסר|אלמנה}}{{ירו"מ-הדגשה|שאסורה לו שהוא כהן. הלכך חזר ודן דין אחר: ומה גרושה שהיא}} קלה {{ירו"מ-הדגשה|נאסרה מצד גירושין שבה אף לגבי אותו שלגביו}} {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|אינה}} {{ירו"מ-הוסר|דין}}{{ירו"מ-הדגשה|גרושה אלא אלמנה, אשת איש החמורה לא כל שכן}} שתיאסר {{ירו"מ-הדגשה|על כל העולם}}{{ירו"מ-הוסר| ממה שהותר לה}} מצד אשת איש שבה {{ירו"מ-הדגשה|לגבי אותו פלוני? נמצא שאם שייר בעלה בגט}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אדם אחד אין זה כריתות}}{{ירו"מ-הוסר| אצלו נגעו בו גירושין ומה}} {{ירו"מ-הוסר|אלמנה}}{{ירו"מ-הדגשה|האמורה}} {{ירו"מ-הדגשה|בתורה}},{{ירו"מ-הוסר|נאסרה ממה}} {{ירו"מ-הוסר|שהותר}}{{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא}}{{ירו"מ-הוסר| לה מצד אא שבה גירושין חמורין לא כש}} {{ירו"מ-הוסר|שתאסר}}{{ירו"מ-הדגשה|אסורה על כל העולם משום אשת איש}}{{ירו"מ-הוסר| ממה שהותר לה מצד גירושין שבה}}. דבר אחר: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניס{{ירו"מ-הדגשה|י}}ת לאחר וילדה ממנו בנים ומת, והלכה וניסית לאותו {{ירו"מ-הדגשה|אחד}}, לא נמצאו בניה מן האחרון ממזירין? מילתיה אמרה שאין {{ירו"מ-הוסר|גירושין}}{{ירו"מ-הדגשה|מיתה של השני}} מתירין מה שאסר הראשון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמי}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם אין מיתה מתרת מה שאסר ראשון}}, מצינו אשה בתח{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה אין חייבין עליה משום ערוה, ובסוף חייבין עליה משום ערוה. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: למה זה דומה? לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתיבעלי לאיש פלוני. {{שוליים|ט_ג}} בתחילה הוא אסור לבעול, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי עדיין היא אשת איש}}. עבר ובעל {{ירו"מ-הוסר|הותר}}{{ירו"מ-הדגשה|חל}} הגט למפרע. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כיצד יעשה? יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה וכו}}'. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} <br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נ עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו נמצאים בירושלמי מסכת גיטין דף נ'. בדף הקודם הזכרנו שאחרי שרבי אלעזר בן עורקינוס נפטר, נכנסו החכמים לבטל את דבריו, ושם אנחנו ממשיכים עם החכמים. שם אמר '''רבי יוסי הגלילי: מצינו בתורה האסור לזה מותר לזה והמותר לזה אסור לזה?''' הרי תמיד מה שאסור לאחד אסור לכל אדם, מותר לאחד מותר לכל אדם. אז איך אתה אומר שיכול לגרש חוץ מאדם מסוים? אז בעצם היא אסורה, היא מותרת לכל אדם חוץ ממנו. '''השיב רבי עקיבא: הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש, לא נמצאת אלמנה לו, וגרושה לכל אחיו הכהנים.''' אבל מצד הדין, לכאורה, לגבי אותו כהן היא מעולם לא הייתה גרושה, כי הרי הוא גירש אותה חוץ ממנו. אז לגביו היא נשארת אשת איש, וכשהוא מת היא נהייתה אלמנה לו. ואף על פי כן אמרו חכמים שגם הנה היא אסורה משום גרושה. עכשיו, '''במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה?''' ודאי '''החמירה התורה בגרושה יותר מן האלמנה''', כי הרי גרושה אסורה לכל הכהנים, ולא אלמנה - אינה אסורה אלא לכהן גדול. ואף על פי כן, כיוון שהיא נחשבת לגבי השאר כגרושה, אז חכמים אסרו אותה גם על אותו כהן מחמת הגט. '''ומה גרושה חמורה בה - מצד גירושין שבה, קלה שתיאסר מצד אשת איש שבה אפילו.''' כלומר, כיוון שאותו פלוני היא מותרת לו כי היא אלמנה לגביו, היא אסורה עליו מצד גירושין שבה - כיוון שלגבי אחרים יש את הגרושין. גרושה שהיא חמורה, אין דין שתיעשה מן המותר לה - כלומר אין דין שתיעשה אסורה על שאר העולם מצד אשת איש שבה לגבי אותו פלוני. הרי לגבי אותו אדם, כל עוד שהבעל לא מת היא נחשבת אשת איש, אז לגביו היא אשת איש - וזה חמור. חזר רבי עקיבא ואמר לו קל וחומר אחר: גם לאותו כהן היא אסורה מצד גירושין שבה, ולא בגלל מה שאמרנו שחכמים החמירו, כי מצד הגירושין שבה היא אסורה לו כיוון שהוא כהן. אז לכן הוא חזר ודן דין אחר: ומה גרושה שהיא קלה נאסרה מצד גירושין שבה אפילו לגבי אותו אחד שנחשבת אלמנה לגביו - אשת איש שהיא חמורה לו, כל שכן שתאסר על כל העולם מצד אשת איש שבה לגבי אותו פלוני. כי הרי לגביה, כמו שאמרנו, כל עוד שבעלה חי היא נחשבת אשת איש. אז כיוון שלגבי אדם אחד יש אשת איש, היא תהיה אסורה בשביל אשת איש לגבי כולם. נמצא שאם בעלה משהה בגט אפילו אדם אחד, אז זה לא כדוגמה אמורה בתורה, כי הרי אסורה לכל העולם משום אשת איש כמו שאמרנו. '''דבר אחר: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסת לאחר וילדה ממנו בנים ומת, והלכה וניסת לאותו''' - אותו אדם שהתחתנה איתו מת, הלכה ונישאת לאותו אדם שבעלה הראשון אסר עליה. אז בעצם עכשיו התבטל הגט. '''לא נמצאו בניה מן האחרון ממזרים?''' עכשיו, רוב מהצורת דיבור של רבי עקיבא מבינים שהוא סובר שהמיתה של השני לא מתירה את מה שאסר הראשון. אמרנו לכן שרבי ירמיה - לפי רבי ירמיה, הדברים שלו אומרים שהמיתה של השני מתירה את מה שהראשון אסר. אבל לפי רבי עקיבא נראה שלא. '''אמר רבי שימי: מילתיה אמרה שאין מתירין מה שאסר הראשון.''' אז אם כן, '''מצינו אשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה, ובסוף חייבין עליה משום ערוה.''' כלומר, כל עוד שהבעל היה חי היא הייתה מותרת - היא הייתה גרושה, ובסוף כשבעלה מת והתחתנה עם אדם אחר שבעלה אסר אותו, פתאום היא חוזרת ליאסר משום ערוה. איפה יש דבר כזה? '''אמר ליה רבי מנא: למה זה דומה? לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתיבעלי לאיש פלוני.''' עכשיו, '''בתחילה הוא אסור לבעול''', כי הרי עדיין אשת איש. אבל אם אותו פלוני '''עבר ובעל''', אז '''הגט למפרע''' חל. אז גם כאן אותו דבר - שברגע שהוא גירש אותה חוץ מפלוני היא נחשבת גרושה, ולאחר מכן אם היא הולכת ומתחתנת עם אותו פלוני שאסר עליה, זה פתאום הופך להיות אשת איש. אז מוצאים דבר כזה. '''אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.''' זה כמו שיטת רבי שמעון בן אלעזר, ורבי שמעון בן אלעזר אמר לגבי האומר לאישה כנסי שטר זה ויתברר שזה גט, '''לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת נתינה הרי זה גיטיך''', וצריך ליטול ממנה את הגט ולחזור ליתן ולומר לה הרי זה גיטיך. זו בעצם השיטה שלו. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי ינאי: אף ריח פסול אין בה.''' היא מותרת לכוהנים - כלומר זה בכלל לא גט, זה כלום, אפילו ריח גט אין בו. {{סוף}}</div> <span id="דף_נ_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נ ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נ עמוד ב<span class="yerum-runnum">89</span></div> הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}. היא ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|גבי האומר לאישה כנסי שטר חוב זה, ונמצא גט}}, לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת {{ירו"מ-הוסר|מתנה}}{{ירו"מ-הדגשה|נתינה}} הרי זה גיטיך. {{ירו"מ-הדגשה|וצריך ליטול ממנה את הגט ולחזור וליתן ולאמר לה הרי זה גיטך. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: אף ריח פסול אין בה, {{ירו"מ-הדגשה|ומותרת לכהנים}}. {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} אמר: זאת אומרת: לא חשו {{ירו"מ-הדגשה|לנתינה הזו, וכאילו לא הייתה נתינה כלל. ד}}אין תימר {{שוליים|ט_ד}} חשו, {{ירו"מ-הדגשה|מדוע צריך ליטול ממנה את הגט ולחזור וליתן לה}}? עד שהוא בידה {{ירו"מ-הוסר|דאמר}}{{ירו"מ-הדגשה|יאמר}} לה הרי את מותרת לכל אדם, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הייתה נתינה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: זאת אומרת שחשו, {{ירו"מ-הדגשה|ופסולה לכהונה. ד}}אין תימר לא חשו, {{ירו"מ-הדגשה|והנתינה הראשונה אינה כלום, מדוע אמרה המשנה שיטול ממנה את הגט ויחזור ויתן ויאמר לה הרי זה גיטך? הרי אם לא זכתה כלל}}, כל מה שבידו {{ירו"מ-הדגשה|לעשות יעשה, שאם רוצה}} לגרש יגרש, {{ירו"מ-הדגשה|ואם רוצה שתשאר אשתו תשאר. תנן: אם כתבו את התנאי הזה בתוכו, אף על פי שחזר ומחקו, פסול}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: תני {{תנא-ירו"מ|שילא בר בינה}}: כל שאילו {{ירו"מ-הדגשה|היה נכתב}} {{ירו"מ-הוסר|בתניי}}{{ירו"מ-הדגשה|תנאי}} על מנת {{ירו"מ-הדגשה|בגט, היה}} פסול, {{ירו"מ-הוסר|כל שאילו }}נתנו {{ירו"מ-הדגשה|בתנאי}} על מנת, פסול.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ב|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_ה}}הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחיי ולאחיך לעבד לעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} ולכל מי שאין לה קידושין עליו, כשר. הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה, פסול. {{שוליים|ט_ו}} גופו של גט: הרי את מותרת לכל אדם. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר {{ירו"מ-ביאור|צריך לכתוב}}: ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שיבוקין למהך להיתנסבא לכל גבר די תיצביין. {{שוליים|ט_ז}} גופו של גט שיחרור: הרי את בן חורין, הרי את לעצמך.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא וכו'. הגט כשר. מאי טעמא? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: {{ירו"מ-הוסר|אמר}}{{ירו"מ-הדגשה|דכתיב וכתב לה ספר}} כריתות {{ירו"מ-הדגשה|ונתן בידה ושילחה מביתו, ויצאה והיתה לאיש אחר}}. לא התפיסה התורה שם כריתות {{ירו"מ-הדגשה|שצריך שהגט יכרות}} אלא ערוה שיש בה הוייה, {{ירו"מ-הדגשה|אבל ערוה שאין בה הוייה כרותה ועומדת היא. תנן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: ודן דיהוי ליכי מינאי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{שוליים|ט_ח}} ובלחוד דלא יימר ודין, {{ירו"מ-הדגשה|דמשמע שאומר אם דין הוא שאגרשך, ואם אינו דין איני מגרשך}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} בעי: {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} הרי את ברשות עצמך, {{ירו"מ-הדגשה|האם לגמרי? ק}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|והיא מגורשת, או רק למעשה ידיה קאמר אינה מגורשת, שאין זה אלא לשון שיחרור של עבד? דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|בשטר שיחרור של עבד}} צריך שיאמר {{שוליים|ט_ט}}הרי את בן חורין, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הרי את של עצמך. מתניתא אמרה כן: הרי אתה בן חורין, הרי אתה של עצמך.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ג|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ג"> <strong>מתני':</strong> שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר: {{שוליים|ט_י}} כתב בכתב ידו ואין עליו עדים; {{שוליים|ט_יא}} יש עליו עדים ואין בו זמן; יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לד כשר.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נ עמוד ב'''{{ש}}</span> '''כהנא אמר: זאת אומרת - לא חשו.''' זאת אומרת שלא חשו לנתינה הזו בכלל, וכאילו לא הייתה נתינה בכלל. כי אם תאמר שהם חשו לנתינה, אז למה הוא צריך ליטול ממנה את הגט ולחזור לתת מחדש ולהגיד לה? '''אין תימר חשו, עד שהוא בידה לה הרי את מותרת לכל אדם''' - כי הרי הייתה נתינה. אז אתה רואה מכאן שהנתינה הזו כלום. '''אמר רבי אחא: זאת אומרת שחשו''' - בדיוק הפוך, זאת אומרת שחשו לנתינה ופסולה לכהונה. כי אם תאמר שלא חשו לנתינה והנתינה הראשונה כלום, אז למה המשנה אמרה שיטול ממנה את הגט ויחזור וייתן ויאמר לה הרי זה גיטיך? אם היא בכלל לא זכתה בו כלל, אז '''כל מה שבידו לגרש יגרש''' - יכול לגרש, יכול להתחתן איתה, להישאר איתה נשואה. למה המשנה אמרה שהוא חייב לקחת ולהחזיר, לומר לה עוד פעם מחדש הרי זה גיטיך? אם היא לא זכתה בכלל, לא צריך להגיד כלום - שיישאר איתה בתור נשואה אם הוא רוצה. אלא כנראה שנתנה לה משהו, לכן הדבר היחיד שיכול לעשות זה לגרש. אם כתבו את התנאי הזה - "הרי את מותרת לכל אדם חוץ ממני" - בתוך הגט, אז אפילו אם הוא מחק את זה, פסול, כי איך זה מתקן? הרי שהוא כתב את זה, הגט פסול. '''אמר רבי זעירא: תני שילא בר בינה: כל שאילו על מנת פסול, נתנו על מנת, פסול.''' כלומר כל תנאי שאם נכתב בגט - נכתב בגט על מנת התנאי הזה - אז הגט פסול. אם הוא ייתן לה אותו ויגיד לה בעל פה, ייתן גט רגיל ובעל פה יגיד לה את התנאי הזה, זה יהיה פסול. במשנה הקודמת אמרנו הפוך - שכל תנאי שבעל פה פסול, אז גם אם נכתב פסול. פה אומר הפוך. פרק חדש. '''מתני': הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחיי ולאחיך לעבד לעובד כוכבים ולכל מי שאין לה קידושין עליו, כשר.''' כלומר, אם הוא אומר לה שהיא גרושה חוץ מאנשים שממילא הם אסורים עליה באיסור כרת, שאין להם בכלל קידושים עליה, אז הגט כשר. '''אבל הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה, פסול.''' כלומר, אפילו אם הוא אומר לה שהיא גרושה חוץ מאנשים שממילא פסולים לה, אבל זה פסול בלאו רק - אז הגט פסול. עומדת על גופו של גט - מה כתוב בגט? '''גופו של גט: הרי את מותרת לכל אדם. רבי יהודה אומר: ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שיבוקין למהך להיתנסבא לכל גבר די תיצביין.''' כלומר "זה יהיה לך ממני ספר גירושין ואגרת שבוקין, ותלכי ותינשאי לכל גבר שתרצי". מה זה '''גופו של גט שיחרור: הרי את בן חורין, הרי את לעצמך.''' ואומרת הגמרא, למדנו במשנה '''הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא''' וכולי - אנשים שהם אסורים שיש בהם עניין של כרת, וקידושין לא תופסים - אז הגט כשר. מאי טעמא? '''אמר רבי אחא: כריתות''' - דכתיב "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו". '''לא התפיסה התורה שם כריתות אלא ערוה שיש בה הוייה''' - כתוב "ויצאה והיתה" - צריך שהגט יכרות, אבל ערוה שאין בה הוייה, היא כרותה ועומדת, לא צריך שהגט יכרות אותה. '''רבי יהודה אומר''' צריך להיות כתוב שם "ודן דיהוי ליכי מינאי". '''אמר רבי מנא: ובלחוד דלא יימר ודין''' - שלא יגיד "דין" (דין=הדין) דיהוי ליכי מינאי, כי אז משמע שהוא אומר כאילו הדין מחייב אותי לגרש אותך, ואם לא היה דין כך לא הייתי מתגרש. לא כך, אתה צריך להגיד "דין" (זה), לא "דין" (הדין). '''רבי מנא בעי: הרי את ברשות עצמך''' - האם הכוונה שהיא גרושה לגמרי או הכוונה למעשה ידיה? אומרת הגמרא אינה מגורשת, כיוון שזה לא לשון גירושין, זה לשון שחרור של עבד. '''אמר רבי יוסי בי רבי בון: צריך שיאמר הרי את בן חורין, הרי את של עצמך.''' '''מתניתא אמרה כן: הרי אתה בן חורין, הרי אתה של עצמך.''' פרק ט' הלכה ג'. '''מתני': שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים; יש עליו עדים ואין בו זמן; יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הולד כשר.''' {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נ א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נ ב}} {{סוף}} <span id="דף_נא_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נא עמוד א<span class="yerum-runnum">90</span></div><br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: התם: וכולן שהיו להן קידושין או גירושין בספק הרי אלו חולצות ולא מתייבמות. כיצד ספק קידושין}}? {{שוליים|ט_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|זרק לה קידושיה ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זו ספק קידושין. כיצד ספק גירושין? כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין עליו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד, זהו ספק גירושין}}. לית כאן ספק גירושין אלא גירושין, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מדאוריתא מגורשת}} ממש. {{ירו"מ-הדגשה|ואיזהו ספק גירושין? כמו בספק קידושין, כמו שאמרנו}}: כיצד ספק קידושין? כיי דתנינן תמן {{שוליים|ט_יג}} זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין. {{ירו"מ-הדגשה|ואף}} {{ירו"מ-הוסר|והכא}}{{ירו"מ-הדגשה|הכא}} הוא: זרק לה גיטה ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זהו ספק גירושין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא דמן הוה}}: {{שוליים|ט_יד}} וכולן {{ירו"מ-ביאור|שלוש הגיטין שנמנו: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים ואין עליו זמן. יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד}} אם {{ירו"מ-הוסר|ניסית}}{{ירו"מ-הדגשה|נישאת}} {{ירו"מ-הדגשה|בו}} לא תצא, שלא להוציא ליזה על בניה. {{ירו"מ-ביאור|ואילו ספק קרוב לו ספק קרוב לה תצא}} בתו {{ירו"מ-הדגשה|שגרשה אחיו באחד משלוש הספקות ומת}}, {{ירו"מ-הוסר|שניסית}}{{ירו"מ-הדגשה|שנישאת}} לשוק בגט זה, לא תצא, {{ירו"מ-הדגשה|אלא מחזיקים את הגט ככשר}} כדי {{ירו"מ-הוסר|ליזקוק}}{{ירו"מ-הדגשה|לזקוק}} צרתה לאביה {{ירו"מ-ביאור|ולא יאמרו שבשעת מיתה היתה אשת אחיו וצרתה פטורה מיבום משום צרת ביתו}} צרתה שנישאת לשוק בגט זה, {{ירו"מ-הדגשה|שחשבה שהוא פסול והיא צרת ביתו ואינה זקוקה לו}}, תצא, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מדאוריתא הגט כשר, ובשעת מותו כבר לא היתה צרת ביתו והיא זקוקה לו}}. בתו שנישאת {{ירו"מ-ביאור|ביבום}} לאחיו {{ירו"מ-הדגשה|בגט זה}}, {{ירו"מ-ביאור|שחשבו שהוא פסול והיא עדיין אשת המת ואחד האחים יבם אותה}}, תצא. צרתה שנישאת לאחיו בגט זה, ואפילו לאביה לא תצא {{ירו"מ-ביאור|שמדאוריתא הגט כשר וכבר אינה צרת ביתו}} תני: שלשה שטרות הללו {{ירו"מ-ביאור|כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים ואין עליו זמן. יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד}} {{ירו"מ-הדגשה|בשטרי חוב}} {{שוליים|ט_טו}} גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: הדא דתימר בשלא הוחזק {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שטר {{ירו"מ-הדגשה|ביד המלוה}} {{ירו"מ-ביאור|שלא הודה הלוה בפני בית דין, או שלא זיהו שזה כתב ידו}} {{ירו"מ-ביאור|ולא כתבו קיום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אבל הוחזק השטר ביד המלוה, גובה, שכתב ידו כחתימת עדים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי: אם שלא הוחזק השטר}} ביד המלוה, אפילו מבני חורין {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|לא}} {{ירו"מ-הוסר|גובה}}{{ירו"מ-הדגשה|יגבה}}, {{ירו"מ-הדגשה|שאולי השטר מזויף}}. אלא כן אנן קיימין {{שוליים|ט_טז}} {{ירו"מ-הוסר|בשהוחזק}}{{ירו"מ-הדגשה|כשהוחזק}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שטר ביד המלוה. ולמה אינו גובה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ביסנא}}: {{ירו"מ-הוסר|אמר }}מפני {{ירו"מ-הוסר|קינוניא}}{{ירו"מ-הדגשה|קנונייא}}, {{ירו"מ-הדגשה|שמא הלוה יתן למלוה שטר מוקדם בכתב ידו כדי לטרוף לקוחות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}{{ירו"מ-הוסר|ר אבינא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אינו גובה בו}} מפני {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} פסול {{ירו"מ-הוסר|התיב}}{{ירו"מ-הדגשה|לפי שלא נכתב}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי תקנת חכמים}}{{ירו"מ-הוסר| רבי אבין}}. עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הזקן {{ירו"מ-ביאור|שהלוה עצמו שלוה, הוא זה שמכר קרקעות, שאז חוששים לקנוניה ויכולים הקונים לומר שקנו קדם ההלואה}} לוה הזקן ושיעבד {{ירו"מ-ביאור|מכר}} הבן {{ירו"מ-הוסר|הכא}}{{ירו"מ-הדגשה|אחרי מות אביו, הרי גם במקרה כזה אינו גובה בשטר הזה, שהרי המשנה לא חילקה. למה אינו יכול לגבות בשטר הזה}}? אית לך מימר מפני קינוניא? לא, מפני שהוא פסול {{ירו"מ-ביאור|שהרי האב ודאי לווה קדם שמכר בנו}} {{ירו"מ-הוסר|התיב}}{{ירו"מ-הדגשה|אף הכא מפני שהוא פסול לפי שלא נכתב}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי תקנת חכמים. בעי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: {{ירו"מ-הדגשה|והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתני}}{{ירו"מ-הדגשה|תני}}: אף בגיטי נשים {{ירו"מ-הדגשה|כן}}. אית לך מימר מפני קינוני{{ירו"מ-הדגשה|י}}א? לא, מפני שהוא פסול. {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הוסר|והכא}}{{ירו"מ-הדגשה|הכא}} מפני שהוא פסול. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הולד כשר. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: וכולן בכתב {{ירו"מ-הוסר|ידים}}{{ירו"מ-הדגשה|ידו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} שאל: {{ירו"מ-הדגשה|באמצעי מדובר שיש עדים רק אין זמן - אם}} עדים יש כאן, בכתב ידים מה אני צריך? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|באמת}} {{ירו"מ-הוסר|וכולהם}}{{ירו"מ-הדגשה|כולם}} בכתב ידים חוץ {{ירו"מ-הדגשה|מהאמצעי}}, {{ירו"מ-הוסר|משעדיו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעדיו}} עמו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף באמצעי צריך שיהיה כתב ידו, מכיוון שהעדים}} הללו<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נא עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו לומדים אותם במסכת גיטין דף נ"א. נחזור לרגע למשנה בדף הקודם, שתי שורות מהסוף, פרק ט' הלכה ג'. אומרת המשנה שלושה גיטין פסולים ואם נישאת עוברת כשר. כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אלו שלושה גיטין פסולים אבל אם נישאת כשר, עוברת כשר. אומרת הגמרא תנן התם כולם שהיו להם קידושין או גירושין בספק, הרי אלו חולצות ולא מתייוומות. '''כיצד ספק קידושין? זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין.''' ואומר לא, לאו דוקא ספק גירושין. כל השלושת הגיטין האלה זה לא ספק גירושין. הרי אמרנו שהגט הוא כשר בדיעבד. אם היא נישאת כשר אז זה גט גירושין ממש, כי הרי מדאורייתא היא מגורשת ממש. אז איזה הוא ספק גירושין באמת? כמו ספק קידושין, כמו שאמרנו. '''כיצד ספק קידושין? כי אנן תנינן תמן זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין.''' אז הפכא: אם הוא זרק את הגט, '''ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זהו ספק גירושין.''' אמר '''רבי יוחנן בשם רבי חלפתא דמן הוה''': '''וכולן''', כל השלושת גיטין שנמנו במשנה, כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד - '''אם לא תצא''', כלומר בכל אלה אם נישאת בו, '''לא תצא'''. למה? '''שלא להוציא ליזה על בעליה'''. עכשיו בתו שגירשה אחיו באחד משלוש הספקות האלו. כלומר, נניח האח שלו התחתן עם הבת שלו, והאח גירש את הבת עם אחד מהגיטים האלה, אחד מהספקות האלה, והיא נישאת לשוק - הבת נישאת לשוק, אז '''לא תצא'''. מחזיקים שהגט כשר '''כדי לזקוף צרתה לאביה'''. כי אם אני אגיד שהיא תצא, אז בעצם הצרה תהיה אסורה על אביה, שהאח ימת, ושלא יגידו שבשעת מיתתה - הנה עובדה שהוציאו אותה מבעלה, אז זה מראה שבעצם הגט היה פסול, היא עדיין הייתה אשת אחיו, ואז בעצם גם צרתה הייתה פטורה. אז לכן, כדי לזקוף את אביה, כדי לזקוף את צרתה לאביה, אנחנו אומרים שהגט תופס, נשארת נשואה לאותו אדם. '''וצרתה שנישאת לשוק בגט זה''' - כלומר, אם הצרה חשבה שהגט פסול, אז בעצם היא עדיין צרת בתו והיא לא זקוקה לו, אז '''תצא'''. כלומר, היא חשבה שעדיין הגט פסול, ולכן בעצם הוא נשוי עדיין גם לבתו של אחי בעלה שמת, אז לכן בעצם היא פטורה, כיוון שהבת שלו אסורה אז גם צרתה פטורה. אז לכן הלכה והתחתנה לשוק - במקרה כזה היא צריכה לצאת, תצא. כי באמת הגט תפס ובעצם היא כבר לא הייתה נשואה לו, וכשהאח מת אז רק היא עמדה לפניו לייבום, ולכן היא חייבת בייבום ולכן היא אסורה לשוק. בתו שהתייבמה לאחיו בגט זה, כי חשבו שהגט פסול, והוא עדיין אשת המת. נניח בתו התחתנה עם אחד האחים, והאח הזה גירש אותה ולאחר מכן הוא מת, והם חשבו שבעצם הגט לא תפס, אז בעצם היא עדיין אשת המת, לכן אחד האחים האחר הלך וייבם אותה. אז היא תצא, כי בעצם מצד הדין היא בכלל לא אסורה עליו. '''צרתה שנישאת לאחיו בגט זה''' - כלומר אם הצרה, נוסף לבת הזאתי הייתה עוד איזה צרה, והוא כתב לה גט לבת, והצרה הלכה ונישאה לאחד מהאחים בגט הזה - '''אפילו לאביה לא תצא'''. כי באמת מדאורייתא הגט כשר, היא כבר לא צרת בתו, לכן היא מותרת אפילו לאביה של אותה בת שהתגרשה. '''תני: שלשה שטרות הללו''' - כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד - '''גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין'''. אמר '''רבי אבא''': '''הדא דתימר בשלא הוחזק שטר ביד המלוה'''. הכוונה שהלווה לא הודה בבית דין, או שלא זיהו את הכתב, כי לא הצליחו להתאים בין הכתב הזה לכתב אחר, לא קיימו את השטר. אז במקרה כזה הוא גובה ממשוחררים ולא ממשועבדים. אבל אם הוחזק השטר ביד המלווה, כלומר הלווה הודה או שהצליחו להתאים את הכתב ולראות שזה באמת כתב ידו, אז במקרה כזה הוא גובה. אמר '''רבי יוסה''': '''אפילו מבני חורין''' - אם בשלא הוחזק השטר ביד המלוה, כלומר אם הלווה לא מודה ולא הצליחו להשוות את הכתבים, אז אפילו ממכורים לא יגבה, כי אולי השטר מזויף. '''אלא כן אנן קיימין שטר ביד המלוה''' - הלווה הודה או שהצליחו להתאים את הכתב. '''ולמה אינו גובה?''' אמר '''רבי ביסנא: מפני''' קנוניה - חוששים לקנוניה, שמא הלווה ייתן למלווה שטר מוקדם בכתב ידו לטרוף לקוחות. אז לכן אנחנו לא נותנים לו לגבות ממשועבדים. '''רבי אבון אמר: מפני''' שהוא '''פסול''' - מפני שלא נכתב על פי תקנת חכמים, והשטר הזה פסול כיוון שכל מי שמשנה ממה שתיקנו חכמים, השטר פסול. אומרת הגמרא '''עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הזקן''' - כלומר אם הלווה עצמו, אחרי שהוא לווה, הוא בעצמו מכר קרקעות, אז אני חושש קנוניה. אבל '''לוה הזקן ושיעבד הבן''' - הלווה לווה ומת והבן שיעבד, מכר קרקעות אחרי מות אביו, הרי גם במקרה כזה הוא לא גובה מהשטר. במקרה כזה למה הוא לא יכול לגבות? הרי פה לא שייך להגיד שקנוניה עשו. '''אית לך מימר מפני קינוניא? לא, מפני שהוא פסול'''. כנראה השטר פסול, כי כל השטרות הסיבה שהם פסולים זה בגלל שהם לא נעשו כפי דעת חכמים. אמר '''רבי אבון''': '''אף בגיטי נשים''' כן. הרי כתוב גם בגיטי נשים כן. '''אית לך מימר מפני קינוניא?''' הרי שם לא שייך להגיד מפני קנוניה - מה הם ירוויחו אם הוא יכתוב לה גט בכתב ידו, מה שייך בזה קנוניה? אלא למה זה פסול? '''לא, מפני שהוא פסול''' - כי הוא שינה ממה שתיקנו חכמים. '''רבי יוחנן בשם רבי ינאי: וכולן בכתב''' ידו - כלומר כל השלושה בבות מדובר בכתב ידו. '''רבי אלעזר שאל''': האמצעי הרי מדובר שם שיש שני עדים, רק אין בו זמן, אז אם '''עדים יש כאן, בכתב ידים מה אני צריך?''' {{סוף}}</div> <span id="דף_נא_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נא עמוד ב<span class="yerum-runnum">91</span></div> חוביהן על גרמיהון, דאינון {{ירו"מ-הוסר|שקיבלו}}{{ירו"מ-הדגשה|קיבלו}} עליהן לשקר לחתום בגט שאין בו זמן, {{ירו"מ-הדגשה|וכאילו אינם. תנן: שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: דרבי מאיר היא, {{ירו"מ-הדגשה|דאף שרבי מאיר סבר דכל המשנה ממטבע שתקנו חכמים הולד ממזר, מודה הוא כאן שהולד כשר, ואם נשאת לא תצא}}. מה חמית {{ירו"מ-ביאור|מה ראיתה}} מימר כן? {{ירו"מ-ביאור|הרי פשיטא שזה בשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, שלשיטת חכמים יש עוד הרבה גיטין שאין הולד ממזר}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: בגין דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{ירו"מ-ביאור|בפרק הקדם}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה, {{ירו"מ-הדגשה|שאף לחכמים הגט פסול}}. דלא תסבור מימר {{ירו"מ-ביאור|הפרק}} קיימיה {{ירו"מ-ביאור|הקדם}} דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר היא, {{ירו"מ-הוסר|תננייה}}{{ירו"מ-הדגשה|תנניה}} {{ירו"מ-ביאור|והפרק הזה}} דרבנין. לפום כן צריך מימר דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר היא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: בגין דרב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תריהון אמרין הלכה כרבי {{ירו"מ-הדגשה|א}}ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} דלא תסבור מימר אוף הכא {{ירו"מ-הדגשה|כרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}, {{ירו"מ-הדגשה|שאף שרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר דעדי מסירה כרתי, כאן הוא יודה שלכתחילה לא תינשא משום שנראה כמזויף מתוכו}}. לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא, {{ירו"מ-הדגשה|אבל לרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|תנשא לכתחילה, דעדי מסירה כרתי}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ד|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_יז}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים, כשר וגובה מנכסים משועבדים; {{שוליים|ט_יח}}שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תריהון אמרין הלכה כרבי אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי חכמים, {{ירו"מ-הדגשה|אם אין עליו עדים הגט}} פסול {{ירו"מ-הדגשה|לגמרי, ואפילו ריח הגט אין בו לפוסלה לכהונה}}. אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בכוהנת, ובעא למיעבד כהדא דרבי ינאי {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|ולהתירה לחזור לבעלה, כרבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו ריח הגט אין כאן}}. כד שמעון דרב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ושמואל {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} פליגין, אתא קומוי אפילו ישראל{{ירו"מ-הדגשה|ית שנתגרשה בעידי מסירה בלא עידי חתימה}}, {{ירו"מ-הוסר|ושמע}}{{ירו"מ-הדגשה|ושרע}} מינה {{ירו"מ-ביאור|נמנע ולא רצה להתיר}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר: דברי{{ירו"מ-הדגשה|י}} הכל כשר. והא רבי אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר כשר, ורבנן אמרין {{ירו"מ-הוסר|פסול}}{{ירו"מ-הדגשה|כשר}}. מה ביניהו? {{ירו"מ-הוסר|ר}}{{ירו"מ-הדגשה|רבי}} אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר {{שוליים|ט_יט}} כשר וגובה מנכסין משועבדין, ורבנין אמרין פסול וגובה מנכסין בני חורין.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ה|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כ}} שנים ששילחו שני גיטין שוין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השני בטל.<br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הוסר|כמה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתימר}}{{ירו"מ-הוסר| דאת אמר}} גט אחד פסול בשתי נשים {{ירו"מ-ביאור|אם היו לו שתי נשים עם אותו שם וכתב גט אחד כדי שיגרש בו איזה שירצה}} ודכוותה {{ירו"מ-הוסר|והוא}}{{ירו"מ-הדגשה|אם הן}} שני גיטין פסולין בשתי נשים? {{ירו"מ-ביאור|אם היו לו שני נשים באותו שם ואמר לסופר לכתוב שני גיטין לשני נשותיו ויגרש כל אחת באיזה גט שירצה}} אמר ליה: וכיני. אמר ליה: {{ירו"מ-הוסר|והא תנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|והתנינן}}{{ירו"מ-הוסר| שנים ששילחו}} שני גיטין {{ירו"מ-הדגשה|ששילחו}} {{ירו"מ-הוסר|שוין}}{{ירו"מ-הדגשה|שנים}} ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. תמן {{ירו"מ-הוסר|זו}}{{ירו"מ-הדגשה|זה}} כרות לשמה {{ירו"מ-הוסר|וזו}}{{ירו"מ-הדגשה|וזה}} כרות לשמה, תערובת היא שגרמה.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נא עמוד ב'''{{ש}}</span> '''רבי ירמיה בשם רב: בכתב ידים חוץ''' מן האמצעי - כל השתיים, האמצעי באמת לא צריך, לא מדובר בכתב ידו. אמר לו גם האמצעי צריך שיהיה כתב ידו. למה? מכיוון ש'''הללו חוביהן על גרמיהון, דאינון''' קיבלו עליהם '''לשקר לחתום בגט שאין בו זמן'''. אם הם חתמו בגט שאין בו זמן אז הם בעצם עדות שקר, אז זה כאילו הם לא קיימים, לכן הוא חייב שגם שם יהיה כתב ידו. '''רבי אבא בר המנונא ורב אדא בר אחא בשם רב: דרבי מאיר היא''' - כי זו דעת רבי מאיר שהוא סובר שכל המשנה מהדבר שתיקנו חכמים, עבד ממזר. חידוש הוא שלמרות שרבי מאיר סובר שכל מה שתיקנו חכמים עבד ממזר, כאן גם הוא מודה שעוברת כשר ואם נישאת לא תצא. '''מה חמית מימר כן?''' כלומר פשיטא זה רבי מאיר. הרי אם זה דעת חכמים הרי יש עוד הרבה גיטין שלא עבד ממזר, אז למה כתבו רק את שלושה אלה? אמר '''רבי מנא''' הסבר אחר: '''בגין דאמר רב הונא בשם רב: כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה''' - שבזה גם חכמים מודים שהגט פסול. אז שלא תחשוב שכל מה שהוא אמר זה על הפרק הקודם, אותו רבי מאיר אמר, אבל הפרק הזה זה כבר דעת חכמים. '''דלא תסבור מימר קיימיה דרבי מאיר היא, דרבנין. לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא''' - להגיד לנו שגם זה רבי מאיר. אמר '''רבי יוסי''' סברא אחרת: '''בגין דרב ושמואל תריהון אמרין הלכה כרבי אלעזר, דלא תסבור מימר אוף הכא''' - תראה, אל תחשוב שגם כאן הלכה כרבי אלעזר, שבעצם למרות שרבי אלעזר סובר שעדי מסירה כורתים, אז לכן אפילו בלי חתימות הגט כשר, אלא שכאן הוא דן שלכתחילה לא תינשא כי נראה כמזויף מתוכו, כיוון שאין זמן או שאין עליו עדים, גם אם יש רק עד אחד אז זה נראה כמו מזויף מתוכו. אז אולי גם רבי אלעזר מודה שלכתחילה לא תינשא, '''לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא'''. אבל רבי אלעזר יכול לכתחילה, כי הוא סובר באמת שעדי מסירה כורתים, אז העדים הם כלום - גם אם אין עדים וגם אם יש רק עד אחד, זה כשר, וגם אם אין זמן, כי עדי מסירה כורתים - זה עדים על הזמן של המסירה. פרק ט' הלכה א'. '''מתני': רבי אליעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים, כשר וגובה מנכסים משועבדים''' - כמו שאמרנו שהוא סובר שעדי מסירה כורתים. '''שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם'''. כלומר, כל העניין של חתימת העדים זה רק להקל, שיוכלו לקיים את הגט על פי העדים, אבל באמת מצד הדין מי שמקיים את השטר זה עדי המסירה. '''גמ': רב ושמואל תריהון אמרין הלכה כרבי אלעזר'''. אמר '''רבי יוחנן בשם רבי ינאי: דברי חכמים, פסול''' - אם אין עליו עדים הגט פסול לגמרי, ואפילו ריח הגט אין בו, לפוסלה מן הכהונה. כלומר מותר להתחתן לכהן אם הוא יחזור וימות. אומרת הגמרא '''אתא עובדא קומי רבי יוחנן בכוהנת, ובעא למיעבד כהדא דרבי ינאי''' - הוא רצה לפסוק כמו רבי ינאי, שהיא מותרת, להתיר אותה לחזור לבעלה כרבי ינאי, כי אפילו ריח הגט אין כאן. אבל '''כד שמעון דרב ושמואל פליגין''', שהם סוברים כמו רבי אלעזר, אז '''אתא עובדא אפילו ישראל''' - התגרשה בעדי מסירה בלי עדי חתימה, ולא רצה להתיר ולא לאסור. '''רבי יהושע בן לוי אמר: דברי הכל כשר'''. '''והא רבי אלעזר אמר כשר, ורבנן אמרין''' פסול? '''מה ביניהו?''' איזה הבדל יש ביניהם? אומרת הגמרא '''אלעזר אמר כשר וגובה מנכסין משועבדין, ורבנין אמרין פסול וגובה מנכסין בני חורין'''. כלומר זה כשר, אבל גובה רק נכסים בני חורין. פרק ט' הלכה ה'. '''מתני': שנים ששילחו שני גיטין שוין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השני בטל'''. '''גמ': רבי אלעזר ברבי יוסי בעא קומי רבי יוסי: גט אחד פסול בשתי נשים''' - כלומר, אם היה לאדם שתי נשים עם אותו שם, והסופר כתב לו גט אחד שיוכל לגרש את מי שהוא ירצה, אמרנו שזה פסול. '''ודכוותה שני גיטין פסולין בשתי נשים?''' נניח היה לו שתי נשים עם אותו שם, הוא אומר תכתוב לי שני גיטין עם אותו שם ואני אגרש את מי שאני רוצה בכל גט שאני רוצה, האם גם זה יהיה פסול? '''אמר ליה: וכיני'''. אמר ליה: '''שני גיטין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו''' - הרי זה אותו דבר לכאורה. אמר לו: '''תמן כרות לשמה כרות לשמה, תערובת היא שגרמה'''. מלכתחילה כל גט נכתב לשם אישה מסוימת, אלא התערובת שגרמה, אז לכן תן את שתיהם לכל אחת ויהיה בסדר. אבל כאן שמראש כתבו אותם בלי לקבוע למי, אז לא זו כרות לשמה ולא זה כרות לשמה. אז מה, כיוון שנתנו לה ייעשה כמי שכרות לשמה משעה ראשונה? לא, אין ברירה בדאורייתא לכתחילה, ולכן הגיטים האלה פסולים. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נא א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נא ב}} {{סוף}} <span id="דף_נב_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נב עמוד א<span class="yerum-runnum">92</span></div> ברם הכא לא זה כרות לשמה ולא זה כרות לשמה. {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} מכיון שנתנו לה יעשה כמי שכרות לשמה משעה ראשונה?<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ו|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כא}} חמשה שכתבו כלל בתוך הגט: איש פלוני מגרש פלונית ופלוני לפלונית, והעדים מלמטן, כולן כשירין וינתן לכל אחת ואחת. היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין עמו כשר.<br><strong>גמ':</strong> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם בסוף הגט קודם החתימה הוסיף את המשפט}} {{שוליים|ט_כב}} ושואל אני בשלום פלוני, {{ירו"מ-הוסר|חזקיה}}{{ירו"מ-הדגשה|חזקה}} על הכל חתם, {{ירו"מ-הדגשה|והגט כשר. אבל אם כתב}} שואל אני בשלום פלוני {{ירו"מ-הדגשה|בלא וו החיבור}}, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד, {{ירו"מ-הדגשה|והגט פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר: אפילו אמר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שואל אני בשלום פלוני, חזקה על {{ירו"מ-הוסר|כל}}{{ירו"מ-הדגשה|האחרון}} חתם {{ירו"מ-ביאור|על שאילת שלום}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: חמשה שכתבו כלל בתוך הגט}}. אי זהו כלל?{{ירו"מ-הוסר|ו של}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}רבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: איש פלוני מגרש את פלנית ופלוני לפלנית, {{ירו"מ-הדגשה|שאף שכל שם מופיע בניפרד, כיוון שהוסיף וו חיברם להיות אחד}} {{ירו"מ-ביאור|כמו שאמר בשאילת שלום}}. אי זהו כלל?{{ירו"מ-הוסר|ו של}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ריש לקיש {{ירו"מ-ביאור|הרי לשיטתו אפילו עם וו החיבור החתימה הולכת רק על האחרון}}: אנו פלוני ופלוני מגרשין את נשותינו {{ירו"מ-הדגשה|פלונית ופלונית}} ממקום פלוני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מודה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} שאם הזכיר גרושין לכל אחת ואחת, {{ירו"מ-הדגשה|כגון שכתב איש פלוני מגרש פלונית ופלוני מגרש את פלונית}}, שהוא {{ירו"מ-הדגשה|כמו גט לכל אחת ואחת, ו}}צריך טופס ועדים לכל אחת ואחת. {{ירו"מ-הוסר|חייליה}}{{ירו"מ-הדגשה|חיילה}} דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן {{שוליים|ט_כג}} צריכין פתח לכל אחת ואחת, {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהזכיר שם נדר על כל אחד כאילו נדר נדר לכל אחד בניפרד. ואם אמר לזה ולזה ולזה קרבן, הכל נדר אחד, ואם הותר מקצתו הותר כולו. אף בגיטין כן}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא מסייעא לרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים נקרין עמו כשר. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאם לא היה כתוב טופס לכל אחת ואחת אלא שכתב טופס אחד וכלל את כל השמות, אף על פי שהזכיר שם של כל אישה ואישה ביחד, הרי זה כלל. תנן: התם: אמר לחבירו תן לי חיטים ושעורין וכוסמין שיש לי בידך, והוא אומר לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין, אם הודה חייב קרבן על כל אחד ואחד}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת, חייב על כל אחת ואחת וכו'. ותני: כלל אינו חייב אלא אחת; פרט חייב על כל אחת ואחת, דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: שבועה לא לך לא לך לא לך, חייב על כל אחת ואחת; לא לך ולא לך ולא לך, חייב אחת על כולם}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, ופרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-ביאור|היינו מה שהיה {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|עושה אותו כלל, והיינו ולא לך ולא לך}} בוי"ו {{ירו"מ-הדגשה|וסבירא ליה דאינו חייב אלא אחת. בזה פליג}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ועושה אותו פרט וחייב על כל אחת ואחת. וממילא שמעינן דפרטו של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|והיינו לא לך לא לך בלא וו, זהו כללו של}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}}} אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מיליהון דרבנין אמרין שאין פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} {{ירו"מ-הוסר|ופרטו}}{{ירו"מ-הדגשה|פרטו}} של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: ושואל אני בשלום פלוני, חזקה על הכל חתם; שואל אני בשלום פלוני, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד. אם אומר את פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|משמע ששניהם מסכימים שהשבועה הולכת על הכל, רק השאלה האם חייב על כל אחת ואחת או על הכל רק אחת. אם כן}} אפילו אמר שואל אני בשלום פלוני, {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שבין לרבי מאיר בין לרבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך להיות}} חזקה על הכל חתם. {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כמאן}}<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נב עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו תלמידים במסכת גיטין, דף נ"ב. נתחיל ממשנה פרק קמא הלכה ו'. אומרת המשנה: '''חמישה שכתבו כלל בתוך הגט'''. כלומר, חמישה אנשים גירשו את הנשים שלהם וכתבו את זה בתור כלל. '''איש פלוני מגרש פלונית ופלוני לפלונית''', '''והעדים מלמטן, כולן כשרים'''. ו'''ינתן''' הגט הזה '''לכל אחת ואחת'''. ואם '''היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן''', אז '''את שהעדים ניקרין עמו כשר'''. וכל האחרים פסולים. ודאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי: אם בסוף הגט קודם החתימה הוא הוסיף את המשפט '''ושואל אני בשלום פלוני''', אז '''על הכל חתם''' — הגט כשר. אבל אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני''' בלי ו' החיבור, אז '''לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד''', הגט פסול. ריש לקיש אמר: '''אפילו אמר שואל אני בשלום פלוני, חזקה על חתם''' — רק שאלת שלום. ודא תנן: '''חמישה שכתבו כלל בתוך הגט'''. איזה הוא כלל לדעת רבי יוחנן? אם הוא כתב '''איש פלוני מגרש את פלונית ופלוני לפלונית'''. כלומר, למרות שבעצם כל שם מופיע בנפרד, כיוון שהוא מוסיף ו' אז הוא חיברם, כמו שאמרנו לגבי שאלת שלום — שאם הוא כתב '''ושואל אני בשלום פלוני''' אז זה כאילו מתחבר לגט עצמו. אז גם כאן, אם הוא כתב את השמות עם ו' החיבור זה יחידה אחת. עכשיו איזה הוא כלל לריש לקיש? הרי לריש לקיש אפילו עם ו' זה מנותק וזה הולך רק על האחרון. הרי הוא אמר: אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני''' או '''ושואל אני''' בשלום פלוני, בכל מקרה אני אומר שהוא חתם רק על זה, אז זה לא מצטרף לשאר. אז מה זה נקרא כלל? שהוא כתב בלשון כלל: '''אנו פלוני ופלוני מגרשין את נשותינו ממקום פלוני'''. אמר רבי זעירא: מודה רבי יוחנן שאם הוא הזכיר גירושין לכל אחת ואחת, כגון נניח אם הוא כתב איש פלוני מגרש פלונית, פלוני מגרש פלונית, אז זה כמו שהוא כותב גט לכל אחד ואחת, וצריך '''טופס ועדים לכל אחת ואחת'''. ודאמר הכי דרבי יוחנן מן הדא: אם הוא אמר '''שאני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן'''. כלומר הוא הזכיר את הנדר על כל אחד ואחד, '''צריכין פתח לכל אחת ואחת'''. זה כמו נדר לכל אחד בנפרד. אבל אם הוא אמר לזה ולזה קורבן, אז הכל נדר אחד, ומותר מקצתו מותר כולו. ודא בגיטין כן. אמר רבי יוסי: '''מתניתא מסייעא לרבי יוחנן''' דתנן: '''היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים נקרין עמו כשר'''. משמע מכאן שאם לא היה כותב טופס לכל אחד ואחת, אלא שהוא כותב טופס אחד וכלל את כל השמות כמו שקראנו, עם ו' החיבור, אז למרות שהוא הזכיר שם של כל אישה ואישה ביחד, הרי זה כלל, וזה בעצם אחרי העדים חתומין על הכל. ודא תם: אמר לחברו תן לי חיטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך, והוא אומר לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין — אם מודה חייב קורבן אחד על כל אחד ואחד. '''ורבי מאיר אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת'''. ותני: אם הוא כלל אינו חייב על אחת, פרט חייב על כל אחד ואחת — דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: שבועה לא לך, לא לך, לא לך — חייב על כל אחד ואחת; לא לך ולא לך ולא לך — חייב אחת על כולם. זו הברייתא. שמואל אמר: פרטו של רבי מאיר זה כללו של רבי יהודה, ופרטו של רבי יהודה זה כללו של רבי מאיר. כלומר, מה שרבי יהודה עושה בתור כלל — אם הוא אמר "ולא ולא" עם ו' החיבור, אז זה כלל, והוא סובר שבמקרה כזה הוא חייב אחת. בזה רבי מאיר חולק ואומר זה פרט וחייב על כל אחד ואחת. ואם בלי ו' — זה הפוך: זה יהיה הכלל לרבי מאיר, וזה הפרט לרבי יהודה. אמר רבי שמואל בשם רבי זעירא: מיליהון דרבנין אמרין שאין פרטו של רבי מאיר כללו של רבי יהודה, ולא פרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר. מה הראיה? דאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי: אם הוא כתב '''ושואל אני בשלום פלוני, חזקה על הכל חתם''', כיוון שהוא הוסיף ו'. אבל אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד'''. עכשיו אם אתה אומר שפרטו של רבי מאיר זה כללו של רבי יהודה, משמע ששניהם מסכימים שהשבועה הולכת על הכל, רק השאלה האם הוא חייב על כל אחד ואחד או שעל הכל חייב רק אחת. אם כן, במשנה שלנו, בין אם הוא אמר שואל אני בשלום פלוני, בין אם הוא אמר ושואל אני בשלום פלוני, בין לרבי מאיר בין לרבי יהודה היה צריך להיות חזקה שהכל חתם. אם כן, קשה — רבי יוחנן מאי כדון? {{סוף}}</div> <span id="דף_נב_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נב עמוד ב<span class="yerum-runnum">93</span></div> מאי כדון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא אמרה {{ירו"מ-הוסר|כן }}שאין פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|תן לי חיטים ושעורים וכוסמין, ועונה לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין, חייב על כל אחד ואחד}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת, חייב על כל אחת. ולית בר נש אמר אפילו אלא ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו מודה על קדמייתא. מאי כדון? {{ירו"מ-הדגשה|במה הם חולקים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}}: על דעתיה דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר, בין שאמר חיטין ושעורין וכוסמין, בין שאמר {{ירו"מ-הוסר|חיטה}}{{ירו"מ-הדגשה|חיטים}} {{ירו"מ-הוסר|ושעורה}}{{ירו"מ-הדגשה|שעורים}} {{ירו"מ-הוסר|וכוסמת}}{{ירו"מ-הדגשה|כוסמין}}, כלל ופרט הוא {{ירו"מ-הדגשה|וחייב על כל אחת}} {{ירו"מ-ביאור|כיון שפרטן ולא אמר סתם שבועה שאין לך בידי}}. על דעתיה דרבי יהודה {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: אם אמר {{שוליים|ט_כד}} חיטין {{ירו"מ-הדגשה|שעורין כוסמין, כלל ופרט הוא וחייב על כל אחת ואחת; אם אמר חיטין}} ושעורין וכוסמין, כלל שאין {{ירו"מ-הוסר|בו}}{{ירו"מ-הדגשה|עמו}} פרט {{ירו"מ-הדגשה|הוא וחייב אחת על הכל}} {{ירו"מ-ביאור|דדוקא אם אמר בלא וי"ו הוא דהוי כלל ופרט, אבל אם אמר בוי"ו אינו אלא כלל ואינו חייב אלא אחת. והיינו דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ז|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ז"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כה}} שני גיטין שכתבן זה בצד זה, ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה, ושני עדים יוונים באין מתחת זה לתחת זה, את שהעדים הראשונים נקרין עמו כשר. עד א' עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין.<br><strong>גמ':</strong> {{שוליים|ט_כו}} הרחיק את העדים מן הכתב מקום שני שיטין, פסול; פחות מיכן, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|השאיר}} חלק מקום שני שיטין {{ירו"מ-הדגשה|בין הגט לחתימות, פסול משום שיכול להזדייף; כתב בה}} {{ירו"מ-הוסר|לעניין}}{{ירו"מ-הדגשה|ענין}} אחר אפילו כל שהוא, פסול {{ירו"מ-הדגשה|שאולי רק על זה חתמו העדים}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר רב יצחק}}: מתניתא אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: עד אחד עברי ועד {{ירו"מ-הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|אחד}} יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין. ועברי גבי יווני לא {{ירו"מ-הוסר|בעניין}}{{ירו"מ-הדגשה|כעניין}} אחר הוא {{ירו"מ-ביאור|שהרי הוא חותם על הגט השני שהוא כותב משמאל לימין}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: התחיל {{ירו"מ-הדגשה|את החתימה}} בסוף {{ירו"מ-הדגשה|שתי}} ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}תים, {{ירו"מ-הדגשה|אפילו שכתב בשיפוע}} וגמר בסוף ארבע, כשר {{ירו"מ-ביאור|שכבר לא יכול להזדייף}}. {{ירו"מ-הדגשה|תני}}: כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב? כדי שיהו נקרין עמו, דברי רבי. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר: מלא שיטה. {{אמורא-ירו"מ|רבי דוסתי בי רבי ינאי}} אומר: מלא חתימת יד העדים {{ירו"מ-ביאור|שתי שורות רגילות}}. {{שוליים|ט_כז}} באי זה כתב משערין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא בי רבי שבתי}} <br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נב עמוד ב'''{{ש}}</span> אמר רבי יוסי: '''מתניתא אמרה שאין פרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר''', כמו שהיא גזרה במסקנה, דתנינן תמן: אם אמר לו תן לי חיטין ושעורין וכוסמין, והוא עונה לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין — חייב על כל אחד ואחד. '''רבי מאיר אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת'''. עכשיו, '''ולית בר נש אמר אפילו אלא ד ו מודה על קדמייתא''' — כלומר גם רבי מאיר מודה שחיטין ושעורין וכוסמין זה כלל. אז מאי כדון? במה הם חולקים באמת? אמר רבי חנינה: על דעתיה דרבי מאיר, בין שאמר חיטין ושעורין וכוסמין בין שאמר חיטין שעורין וכוסמין — זה כלל ופרט, ויש פה גם כלל וגם פרט וחייב על כל אחד ואחת, כיוון שהוא פרט אותם, הוא לא אמר סתם שבועה שאין לך בידי. אבל על דעתיה דרבי יהודה: אם אמר חיטין ושעורין וכוסמין בלא ו' — זה כלל ופרט וחייב על כל אחד ואחת. ואם אמר עם ו' — זה '''כלל שאין פרט''', ובעצם הוא חייב אחת על הכל. כלומר דווקא אם הוא אמר את זה בלא ו' זה גם פרט, אם הוא אמר עם ו' זה כלל. זה דעת רבי יהודה. והיינו דרבי יוחנן. אמרה המשנה: '''שני גיטין שכתבן זה בצד זה, ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה, ושני עדים יוונים באין מתחת זה לתחת זה'''. כלומר, בעצם היוונים כותבים משמאל לימין, הרי העברים כותבים מימין לשמאל. אז '''את שהעדים הראשונים נקרין עמו כשר'''. עכשיו, '''עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין'''. אומרת הגמרא: '''הרחיק את העדים מן הכתב מקום שני שיטין, פסול; פחות מיכן, כשר'''. אמר שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן: אם השאיר '''חלק מקום שני שיטין''' אחר, אפילו כל שהוא, פסול — כי יכול להזדייף. הרי באותו מקום הוא יכול לשים שם כל מיני דברים חדשים, כל מיני תנאים. אמר רבי שמואל בר רב יצחק: '''מתניתא אמרה כן''': '''עד אחד עברי ועד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין'''. ועברי גבי יווני לא אחר הוא? הרי העד היווני בכלל לא קשור לגט הזה, הוא בא מהגט השני, הוא חותם משמאל לימין, שייך לגט השני — אז זה כאילו לא שייך. אתה רואה מכאן שהגט פסול למרות שזה רק אחד. אמר רבי מנא: '''התחיל בסוף שתים, וגמר בסוף ארבע, כשר'''. למרות שאמרנו ששתי שיטין ויותר פסול, אם הוא התחיל טיפה פחות משתי שיטין וכתב את זה בשיפוע וסיים אפילו בסוף ארבע — זה כשר, כיוון שזה כבר לא יכול להזדייף. תני: '''כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב? כדי שיהו נקרין עמו, דברי רבי'''. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: מלא שיטה'''. '''רבי דוסתי בי רבי ינאי אומר: מלא חתימת יד העדים'''. עכשיו, '''באי זה כתב משערין'''? רבי יסא בי רבי שבתי. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נב א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נב ב}} {{סוף}} <span id="דף_נג_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נג עמוד א<span class="yerum-runnum">94</span></div> מלא חתימת ידי עדים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר חקולא}} {{ירו"מ-ביאור|שלוש שורות}}: כדי לך ולך, {{ירו"מ-הדגשה|כך שיוכל לכתוב ך שבולטת למטה תחת ל שבולטת למעלה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: חתימת יוסי בן ינאי {{ירו"מ-הדגשה|שאין בו אותיות שחורגות מהשורה כלפי מעלה}}, כחתימת שאול בן ברוך? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ודאי}} לכן צריכה {{ירו"מ-הדגשה|ללמד שרוחב השורה ל}}חתימת יוסי בן ינאי כחתימת שאול בן ברוך {{ירו"מ-ביאור|שאם לא כן מה החידוש}}. {{שוליים|ט_כח}} שטר שיש בו מחק או תלות {{ירו"מ-ביאור|שתלה תיבה בין השורות}} מגופו {{ירו"מ-ביאור|מהתורף במקום הזמן ושם הלוה והמלוה וסך המעות}}, פסול; שלא מגופו {{ירו"מ-ביאור|מהטופס}}, כשר. ואם החזירו מלמטה {{ירו"מ-ביאור|היינו שחזר על אותן מלים למטה ליד חתימת העדים וכתב שתלה דברים אלו}}, אפילו מגופו כשר. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} תריהון אמרין: צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב {{ירו"מ-ביאור|לכתוב בשני השורות האחרונות דברים שלא מעכבים בגט. שמתעלמים משני השורות האחרונות}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: צריך להזכיר עניינו של גט עמו {{ירו"מ-ביאור|שלא יכתוב דברים שלא קשורים לגט שלא יראה כאילו חתמו על דבר אחר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} לא הזכיר עניינו של גט עמו, {{ירו"מ-הדגשה|כשר}}. מחלפה שיטתיה דרבי {{ירו"מ-הדגשה|א}}בא. תמן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}}: עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות, {{ירו"מ-הדגשה|שאם הרחיק העדים מהכתב ומילא את הריוח בעדים פסולים, כשר}}, שלא באו {{ירו"מ-הדגשה|העדים הפסולים}} אלא להכשירו של גט {{ירו"מ-הדגשה|שלא יהיה מרווח שתי שורות}}. והכא הוא אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו עניינים אחרים אינם הפסק}}. תמן בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}, הכא בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}. קרא ערער על חתימת ידי עדים ועל חתימת ידי הדיינין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}}: {{ירו"מ-הוסר|שכן }}אם רצה לקיימו בכתב יד העדים, מקוים; בכתב ידי הדיינין, מקוים. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אני אומר אפילו בעד אחד {{ירו"מ-הוסר|מדיין}}{{ירו"מ-הדגשה|ודיין}} א', מקוים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות, שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד {{ירו"מ-ביאור|או של העדים או של הדינים}}, מקיים {{ירו"מ-ביאור|והוא הדין עד אחד ודיין אחד}}. יהב רשו לכתובא {{ירו"מ-ביאור|לסופר}} שיכתוב, ולחתימייא שיחתימון, {{ירו"מ-הדגשה|ולא כתבוהו באותו יום אלא אחרוהו, כגון שההלואה הייתה בא' בניסן והם כתבו בסיון. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}}: צריכין העדים לכתוב: המלוה הזאת מאחד בניסן הוא, ואנו איחרנו את זמנו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}}: א{{ירו"מ-הדגשה|י}}שרת {{ירו"מ-ביאור|קיום}} הדיינין, אפילו רחוקה כמה {{ירו"מ-הדגשה|מסוף השטר}}, כשר. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: צריכין הדיינין לכתוב: אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני {{ירו"מ-ביאור|העדים}}. למה? כדי {{ירו"מ-הוסר|שלא יהו}}{{ירו"מ-הדגשה|שיהו}} מצויין להזים, מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום. גזר דין נפק מקומי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ולא הוה כתוב כך {{ירו"מ-ביאור|רואים שזה לא חובה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}}: צריכין הדיינים<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נג עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת גיטין דף נג, מתחילים מהשורה האחרונה בדף הקודם. אומרת הגמרא באיזה כתב משאירים? אמרנו שצריך להשאיר שתי שורות, באיזה כתב משאירים? אמר רבי יוסי ברבי שבתאי '''מלא חתימת ידי עדים'''. זה הכמות, האורך שמשאירים. אמר רבי אבהו בשם רבי יצחק בר חקולא: שלוש שורות '''כדי לך ולך'''. כלומר, כדי שהוא יוכל לכתוב את הכף שבולטת למטה תחת למד שבולטת למעלה. אז לכן צריך שיש שלוש שורות כאלה. רבי ירמיה בעי קומי רבי זעירא: חתימת יוסי בן ינאי שאין בהם אותיות שחורגות משורות כלפי מעלה או למטה, אז יהא כחתימת שאול בן ברוך שיש? אמר לו ודאי הרי לך אין צריכא. הרי כל החידוש שהוא מלמד שאול, וחמשורות לחתימת יוסי בן ינאי זה חתימת שאול בן ברוך. שאם לא כן, מה החידוש? אם באמת אשם הוא כזה, אז ודאי צריך כזה אורך להשאיר. '''שטר שיש בו מחק או תלות מגופו''', כלומר תלות תיבה בין השורות. אז אם זה מגופו, כלומר מהתורף, כגון במקום הזמן, שם הלווה, המלווה וסך המעות - זה '''פסול'''. אבל אם זה '''שלא מגופו''', כלומר זה מהתוף, אז זה '''כשר'''. '''ואם החזירו מלמטה''', כלומר למטה הוא חזר על אותן מילים ליד חתימת העדים, והוא כתב שהוא תלה את הדברים האלה - אז '''אפילו מגופו כשר'''. רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין: '''צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב'''. כלומר בסוף השטר חוזרים על שתי השורות האחרונות. דברים שלא מהגבים בגט, כי בשתי השורות האחרות לא לומדים מהם כלום, אין על השטר מתעלמים מהם. אמר רבי זעירא בשם רב: '''צריך להזכיר עניינו של גט עמו'''. כלומר בשתי השורות האלה לא לכתוב סתם עניינים, אלא לכתוב, שלא יחשבו שהוא חותם על עניינים אחרים. צריך להיות בענייני גט או שתי השורות האחרונות של הגט עצמו. אמר רבי אבא בשם רב: אפילו '''לא הזכיר עניינו של גט עמו''' - כשר. ואתה אומר חושב שזה רבי אבא? '''תמן אמר רבי אבא בשם רבי ירמיה: עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות'''. כלומר אמרנו שאם הוא הרחיק את העדים מהכתב, והיה במקום שתי שורות, אז זה פסול. אבל אם הוא מילא את המקום הזה בשמות של עדים פסולים, אז זה לא נקרא הרחק עדות, '''שלא באו אלא להכשירו של גט'''. עכשיו אם הוא מילא את הרווח הזה בעדים פסולים זה כשר, כלומר שלא באו העדים הפסולים האלה על חשבון של גט כדי שלא יהיה מרווח שתי שורות. וכאן הוא אומר שאפילו עניינים אחרים לא פוסלים? אינם הפסק? ואתה אומר '''תמן בשם רבי ירמיה, הכא בשם רב'''. אומר לו שמה זה היה בשם רבי ירמיה, פה זה בשם רב. ואתה אומר '''קרא ערער על חתימת ידי עדים ועל חתימת ידי הדיינין'''. אז אמר רבי אבא בשם רב יהודה: '''אם רצה לקיימו בכתב יד העדים, מקוים; בכתב ידי הדיינין, מקוים'''. '''ואני אומר אפילו בעד אחד, מקוים'''. יכול לקיים דיין אחד ועד אחד, כלומר, אם הוא מצליח להתאים - להוכיח שהדיין הזה הוא זה שחתם, להשוות את החתימות, או שיבואו עדים ויעידו ולהעיד על אחד מהעדים - זה גם מספיק טוב. אמר רבי מנא: '''ויאות, שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד, מקיים'''. או בעדים או בדיינים, אז מקוים. על יד הדיינים גם אחד מזה ואחד מזה. '''יהב רשו לכתובא שיכתוב, ולחתימייא שיחתימון''', כלומר נתן רשות לסופר שיכתוב, ולעדים שיחתמו, והם לא כתבו באותו יום אלא איחרו, כגון שההלוואה הייתה באחד בניסן והם כתבו בסיוון. אמר רבי אבא בשם רבי ירמיה: '''צריכין העדים לכתוב: המלוה הזאת מאחד בניסן הוא, ואנו איחרנו את זמנו'''. אמר רבי זעירא בשם רב המנונא: '''אשרת הדיינין, אפילו רחוקה כמה, כשר'''. כלומר הקיום של הדיינים, אפילו אם היא רחוקה כמה מסוף השטר - זה כשר. רב אמר: '''צריכין הדיינין לכתוב: אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני'''. כלומר, צריך לכתוב שהיו עדים מסוימים. '''למה? כדי מצויין להזים'''. שאם הדיינים האלה סתם משקרים, אפשר להזים אותם. '''מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום'''. ואתה אומר '''גזר דין נפק מקומי רב ולא הוה כתוב כך'''. רואים שזה לא חובה, לא היה כתוב לא הזמן ולא המקום. {{סוף}}</div> <span id="דף_נג_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נג עמוד ב<span class="yerum-runnum">95</span></div> {{ירו"מ-הדגשה|להיות}} מכירין את הנידונין, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישקרו אותם}}. מעשה היה וזייפו.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ח|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ח"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כט}} שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, והעדים מלמטן, כשר. {{שוליים|ט_ל}} כתבו העדים בראש הדף {{ירו"מ-הדגשה|או}} מן הצד או מאחריו בגט פשוט, פסול. הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע, שניהן פסולין. {{שוליים|ט_לא}} ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין בסופו כשר. {{שוליים|ט_לב}} גט שכתבו עברית ועדיו יוונים, יוונית ועדיו עברים, עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי, כשר. כתב הסופר ועד, כשר. {{שוליים|ט_לג}} איש פלוני עד, כשר; בן איש פלוני עד, כשר; איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר. {{שוליים|ט_לד}} כתב חניכתו וחניכתה, כשר. כך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין {{ירו"מ-ביאור|רק את הכינוי שלהם}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני}}. {{ירו"מ-הוסר|מהו}}{{ירו"מ-הדגשה|מה}} שייר? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{ירו"מ-הוסר|כגון}}{{ירו"מ-הדגשה|אפילו את המשפט שכותבים בסוף גט: הכל}} קיים שריר וברור. {{ירו"מ-הוסר|וגט}}{{ירו"מ-הדגשה|תנן: או מאחריו בגט}} {{ירו"מ-הדגשה|פשוט}} פסול. {{ירו"מ-הדגשה|דווקא בגט}} פשוט {{ירו"מ-הדגשה|פסול, הא}} במקושר כשר, ובלבד מאחריו. {{ירו"מ-הדגשה|אבל למעלה או מהצד, אף במקושר פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: הדיינין חותמין {{ירו"מ-הדגשה|על קיום השטר}} אף על פי שאינן יודעין לקרות, {{ירו"מ-הדגשה|שדי אם מכירים חתימת העדים שעל זה הם מעידים}}. {{שוליים|ט_לה}} אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות, {{ירו"מ-הדגשה|שהם מעידים על מה שכתוב בשטר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: יבא עלי אם עשיתי מימיי {{ירו"מ-הדגשה|לחתום על קיום שטר מבלי לקרא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא בא קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו, {{ירו"מ-הדגשה|והרי אינו מבין יוונית}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: גט שכתבו עברית ועדיו יוונית {{ירו"מ-ביאור|שכנראה לא יודעים לקרא עברית}}, יוונית ועדיו עברית, עד אחד עברי ועד אחד יווני, כשר. פתר לה: כשהיו יודעין לקרות ולא היו יודעין לחתום {{ירו"מ-הדגשה|בעברית, או}} {{ירו"מ-הוסר|ואם}}{{ירו"מ-הדגשה|אם}} היו יודעין את שניהן יחתמו באי זה מהן שירצו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כתב הסופר ועד, כשר}}. כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}}: כתב סופר ועד, כשר {{ירו"מ-ביאור|ולא חתם סופר ועד}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איש פלוני כשר, בן איש פלוני כשר, איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: הכותב תופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן; שטרי מלוה צריך שיניח מקום המלוה ומקום הלוה ומקום המעות ומקום הזמן; שטרי מקח וממכר צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן, מפני התקנה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוסל בכולן. תנן: כתב הסופר ועד, כשר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: דברי הכל היא, {{ירו"מ-הדגשה|דאפילו למאן ד}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שמותר לכתוב טפסי גיטין, כיוון שצריך להשאיר את התורף והסופר כתב אותו, הרי הוא כמעיד}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: דרבי יהודה {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} היא, {{ירו"מ-הדגשה|אבל לרבנן, כיוון שמותר לכתוב טפסי גיטין, אין ראיה שהסופר כיוון לעדות לשמה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא {{ירו"מ-ביאור|אל תלמד מכאן}} {{ירו"מ-הוסר|בעית מדעתו }}דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פליג {{ירו"מ-הדגשה|על}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}, {{ירו"מ-הדגשה|רק}} בשיטתו השיבהו {{ירו"מ-ביאור|שמהמשנה אין ראיה שהיא כדעת הכל}}. לאו {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}{{ירו"מ-הוסר|דו}} {{ירו"מ-ביאור|רבו של {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מכיון שאינו מצוי לזווג, ולא זיווג? {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה}}. {{ירו"מ-ביאור|{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} שאל לרבי ירמיה: הגע עצמך שזיווג}} {{ירו"מ-הדגשה|וכתב לשם אותו איש ואותה אשה}} {{ירו"מ-ביאור|אמר ליה, כן אמר לי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} רבי, מכיון שאינו מצוי לזיוג}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו"מ-ביאור|זיווג כמי שלא זיווג. משמע שאף {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ודה שא{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|התורף}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כת{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שמו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אם {{ירו"מ-הדגשה|כך המשנה}} י{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ה {{ירו"מ-הדגשה|ללכת}} אף כרבנן}} <br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נג עמוד ב'''{{ש}}</span> אמר רבי חגיי: '''צריכין הדיינים מכירין את הנידונין'''. כדי שלא ישקרו להם, יעשו קנוניה - לכתוב שם מלווה ולווה כדי לגבות, לכן חייבים להכיר אותם. '''מעשה היה וזייפו'''. משנה: אומרת המשנה '''שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני'''. כלומר הכוונה דף זה עמודה, כל עמודה נקראת דף. זאת אומרת אם כתבו את הגט ולא סיימו אותו בעמודה הראשונה, כתבו המשך בעמודה השנייה '''והעדים מלמטן, כשר'''. עכשיו, אם '''כתבו העדים בראש הדף מן הצד או מאחריו בגט פשוט, פסול'''. עכשיו אם '''הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה''', כלומר הצמיד את הראש של גט אחד לזנב, כלומר לסוף הגט השני, '''והעדים באמצע, שניהן פסולין'''. עכשיו, אם כתבו '''ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין בסופו כשר'''. עכשיו '''גט שכתבו עברית ועדיו יוונים, יוונית ועדיו עברים''', כלומר מימין לשמאל משמאל לימין, '''עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי, כשר'''. עכשיו אם '''כתב הסופר ועד, כשר'''. אם הוא לא כתב שם "אני פלוני בן פלוני עד" אלא הוא כתב '''איש פלוני עד, כשר'''. גם אם הוא כתב '''בן איש פלוני עד''', נניח בן ראובן עד, זה כשר. '''איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד''' - זה גם כשר. עכשיו אם הוא כתב '''חניכתו וחניכתה, כשר''', כלומר את הכינויים - זה גם כשר. '''וכך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין'''. הם היו כותבים רק את הכינוי. ואתה אומר לנו במשנה שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, אז אמרנו זה כשר והעדים חתמו זה כשר. עכשיו מה "שייר"? אמר רבי יוסי ברבי בון: אפילו את המשפט, אפילו אם הוא השאיר את המשפט האחרון שכותבים בסוף הגט - הכל כשר, '''קיים שריר וברור''' - זה גם כן מספיק. תנן אם הוא חתם מאחורי הגט - בגט פשוט '''פסול'''. אז ודאי דווקא בגט פשוט זה פסול אם הוא חתם מאחורה, אבל '''במקושר כשר, ובלבד מאחריו'''. כלומר הבנו פה כמה דברים - חתם מהצד, חתם מלמעלה. אז מה שאמרו כשר זה רק אם הוא חתם מאחורה כמובן. אם הוא חתם למעלה או מהצד, גם במקושר זה פסול. רב אמר: '''הדיינין חותמין אף על פי שאינן יודעין לקרות'''. כי מספיק שהם מכירים את חתימת העדים, על זה הם עדים. '''אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות''', כי הרי הם עדים על מה שכתוב בשטר, לכן חייבים לדעת לקרוא. אמר רב: '''יבא עלי אם עשיתי מימיי'''. כלומר אפילו שאני דיין, מימי לא חתמתי בלי לקרוא את השטר ולהבין אותו, לראות שזה כן, למרות שבעצם אני חותם רק על החתימה, אבל תמיד קראתי את זה. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי: '''לא בא קומי רב כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו'''. מה, לא קרה אף פעם שהגיע לך כתב שאתה לא מכיר, כמו כתב יווני, ולא מכיר את הכתב, ואף על פי כן קיימת אותו על פי החתימות, הרי אתה לא מבין יוונית. '''מתניתא פליגא על רב''', דתנן '''גט שכתבו עברית ועדיו יוונית, יוונית ועדיו עברית, עד אחד עברי ועד אחד יווני, כשר'''. עכשיו אם הם חתמו יוונית כנראה שהם לא מבינים מה כתוב, הם לא יודעים לקרוא, אבל השטר כשר. אז אתה רואה מכאן שלא צריכים לדעת לקרוא. '''פתר לה''' - כשהם יודעים לקרוא, רק לא יודעים לחתום. בעברית הם לא ידעו לחתום, חתמו ביוונית, או ביוונית לא ידעו לכתוב, חתמו בעברית, אבל לקרוא הם כן ידעו. או אפשרות שנייה - שהם ידעו את שני השפות '''יחתמו באי זה מהן שירצו'''. '''כיני מתניתא: כתב סופר ועד, כשר'''. כן, כתוב במשנה כתב הסופר ועד כשר. אז ודאי דווקא כתב הסופר ועד כשר, אבל לא אם חתם הסופר ועד. תנן '''איש פלוני כשר'''. כלומר בעצם יכול לקיים את הכתב של הסופר ואת החתימה שלי - זה כשר, אבל לא עם הסופר עצמו חתם. אני זוכר בבבלי אומרים שהסיבה היא שאולי הבעל ציווה את העדים לחתום, והם מבושה נתנו לסופר לחתום, לכן זה פסול. ודאי מה תנן '''איש פלוני כשר, בן איש פלוני כשר, איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר'''. כלומר לא משנה איך כתבו העדים לפני החתימה שלהם. תנן הכותב טפסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האישה ומקום הזמן. אם הוא כותב שטר מלווה צריך שיניח מקום המלווה ומקום הלווה ומקום המעות ומקום הזמן, שטר מקרא צריך שיניח מקום הלוקח מקום המוכר מקום המעות מקום השדה ומקום הזמן מפני התקנה, ורבי יהודה פוסל בכולם. למדנו במשנה שאם הוא כתב הסופר ועד, כלומר הסופר כתב והוציא את הכתב שלו, ועד אחד חתום - אז זה כשר. אמר רבי אלעזר: '''דברי הכל היא''', אמר - כי אפילו למאן דאמר שמותר לכתוב טפסי גיטין, אבל כיוון שצריך להשאיר את התורף והסופר כתב אותו, הרי הסופר יודע שאסור לכתוב את זה, אז אם הוא כתב את זה אז הוא בעצם מתכוון להיות פה עד, אז הוא כמו מעיד. אמר רבי יוחנן: '''דרבי יהודה היא'''. אבל לרבנן כיוון שמותר לכתוב טפסי גיטין, אז אין ראיה שהסופר בכלל כיוון לעדות, אולי הוא סתם כתב את זה כן, או לשמה. אמר רבי יוסי: '''לא, דרבי יוחנן פליג על רבי אלעזר'''. באמת גם רבי יוחנן מודה שאם כתב הסופר אז זה דברי הכל כשר, כיוון שאת התורף חייבים להשאיר, אלא רבי יוחנן אמר לרבי אלעזר '''בשיטתו השיבהו''' - אתה רוצה לטעון מהמשנה? זה לא ראיה, אין ראיה פה שהמשנה קבעה הכל, כי אני יכול להגיד לך שאולי זה רק רבי יהודה, כי חכמים כשהם אמרו שיכול לכתוב טופס, אז אולי גם את התורף הוא כתב בלי לשאוף לעדות. עכשיו מה באמת הראיה שרבי יוחנן מודה לזה? '''לאו רבי ירמיה אמר בשם רבי זעירא: מכיון שאינו מצוי לזווג, ולא זיווג'''. שם מדובר שיש דיון לגבי שטרות - מה יקרה אם הוא מכיר את הזוג, את האיש ואת האישה, והוא כתב גם את האיש והזוג לשמה. אז משמע, אז שם רבי זעירא אומר שכיוון שבדרך כלל הוא אינו מצוי לזיווג, אז גם בכל מקרה, גם אם הוא זיווג - זה כלום. אבל משמע מכאן שגם רבי יוחנן מודה שאת התורף חייב לכתוב לשמו. אז אם כן, המשנה יכולה ללכת גם לרבנן, כמו שרבי יוחנן מודה בזה, וכל מה שהוא אמר זה רק לרבי אלעזר. אתה לא יכול להוכיח מהמשנה, אני יכול להגיד לך שהמשנה היא גם רק דעת רבי יהודה. תנן '''כתב חניכתו וחניכתה כשר''', כך כתוב במשנה. רבי אבהו אמר אפילו כתב "אני עד" כשר, כלומר, אפילו לא כתב שם, אפילו לא כינוי. רבי אבהו אומר כתב א', כלומר רבי אבהו היה כותב רק את האות א'. כנראה זה רשימות של אבהו. ורב חזקיה כתב ס' - את האות השנייה שלו, ושמואל היה כותב חרותא, כלומר הוא צייר ענף דקל. כל אחד בעצם, והכל כשר, לא חייב לכתוב את השם, מספיק שסימן שמוכר - כמו כינוי וכדומה - שכולם יודעים שזה קשור אליו. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נג א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נג ב}} {{סוף}} <span id="דף_נד_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נד עמוד א<span class="yerum-runnum">96</span></div> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: כתב חניכתו וחניכתה, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו כתב {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|אני}} {{ירו"מ-ביאור|עד}}, כשר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} כתב אל"ף; {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} כתב סמ"ך; {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כתב חרותא.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ט|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ט]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ט"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_לו}}גט מעושה בישראל כשר; {{שוליים|ט_לז}}ובעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} פסול; {{שוליים|ט_לח}}והעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך.<br> <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תמן תנינן: גט המעושה}} {{ירו"מ-ביאור|אם הכריחו אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ישראל כשר, וגויים פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|ט_לט}} פסול, {{ירו"מ-הוסר|ופוסל}}{{ירו"מ-הדגשה|אבל פוסל}} בכהונה. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אין מעשין אלא {{ירו"מ-הדגשה|חיבי}} {{ירו"מ-הוסר|לפסולין}}{{ירו"מ-הדגשה|לאוין}}, {{ירו"מ-הדגשה|כגון}}{{ירו"מ-הוסר| שמואל אמר אין מעשין אלא}} {{שוליים|ט_מ}}אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. {{ירו"מ-הדגשה|והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|תנינן}} שניות {{ירו"מ-הדגשה|כופין להוציא}}? לא בגין דא, אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא בא למעט אלא במקרה שלא עברו איסור, כגון שלא ילדה עשר שנים. והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|תנינן}}: {{שוליים|ט_מא}}המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס, יותר מיכן {{ירו"מ-הוסר|יוציאן}}{{ירו"מ-הדגשה|יוציא}} ויתן כתובה? שמענו שהוא מוציא, {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} שמענו שכופין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{שוליים|ט_מב}}ישראל {{ירו"מ-הוסר|שעיסו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעישו}} {{ירו"מ-הוסר|במעשה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמעשה}} עובד כוכבים ומזלות {{ירו"מ-ביאור|שלא על פי בית דין של ישראל}}, פסול {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו"מ-הוסר|ובאומר}}{{ירו"מ-הדגשה|באומר}} איני זן ומפרנס {{ירו"מ-הדגשה|שמן הדין מותר לעשות}}. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}}: ועובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} {{ירו"מ-הוסר|שעיסו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעישו}} {{ירו"מ-הוסר|במעשה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמעשה}} ישראל {{ירו"מ-ביאור|על פי בית דין של ישראל}}, כשר, אפילו {{ירו"מ-הדגשה|לא}} אמר איני זן ומפרנס {{ירו"מ-הדגשה|אלא משום שם רע}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: והעובד כוכבים ומזלות אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה בר אשי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|איסי}}: האומר איני זן ומפרנס, כופין אותו להוציא. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: וכופין? אמר ליה: {{ירו"מ-הוסר|ואדיין}}{{ירו"מ-הדגשה|ועדיין}} {{ירו"מ-הוסר|אית}}{{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הוסר|ליי}}{{ירו"מ-הדגשה|לזו}}? {{שוליים|ט_מג}}אם מפני ריח רע כופין, לא כל שכן מפני חיי נפש. {{ירו"מ-הדגשה|כי}} אתא {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ט_מד}}האומר איני זן ואיני מפרנס, אומרים לו או זן {{ירו"מ-הוסר|או פרנס}}{{ירו"מ-הדגשה|ופרנס}} או פטור.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_י|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה י]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_י"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_מה}}יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}בלבד שלא יהא שם אמתלא. ואי זו היא אמתלא? גירש איש פלוני אשתו על תנאי; זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זו היא אמתלא.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: יצא שמה בעיר מקודשת. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|והוא שיהיו}} {{שוליים|ט_מו}}נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין {{ירו"מ-הדגשה|ואומרים נתקדשה פלונית. קא סלקא דעתין דבעי תרתי: נרות ובני אדם משיחין}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא תנינן יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת. אית לן מימר נירות דולקין {{ירו"מ-הדגשה|בגרושין ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|אמרנו, או}} {{ירו"מ-הוסר|סיחות}}{{ירו"מ-הדגשה|שיחות}} בני אדם? {{ירו"מ-הוסר|מסיחין }}והכא {{ירו"מ-הוסר|סיחות}}{{ירו"מ-הדגשה|שיחות}} בני אדם משיחין {{ירו"מ-הדגשה|שהתגרשה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: נבדק השם {{ירו"מ-ביאור|שהיא נשואה או גרושה}} ונמצא מפי נשים ומפי קטנים, בטל השם. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד, {{ירו"מ-הדגשה|שלא אמרו לסמוך על הקול אלא אם בא עד ואומר שמעתי מפלוני ופלוני מפלוני, ואותו פלוני הלך למדינת הים ואין אפשרות לשאול אותו. לקול כזה חוששים}}.<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נד עמוד א'''{{ש}}</span> '''תמלול הגיטין דף נ"ד''' בתלמוד ירושלמי מסכת גיטין דף נ"ד. נתחיל במשנה, פרק טז הלכה יא. אומרת המשנה '''גט מעושה בישראל כשר''', כלומר אם ישראל אייסו אותו, כפו אותו לתת גט, במכות וכדומה — זה כשר. '''ובעובד כוכבים פסול''', אם הגויים עשו את זה, פסול. '''והעובד כוכבים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך'''. תנינן במתני' גט מעושה ישראל כשר וגויים פסול. '''שמואל אמר: פסול, בכהונה'''. כלומר נכון שהגט עצמו כשר, אבל אף על פי כן, אם נניח לאחר מכן בעלה ימות אז היא תהיה אסורה לכהן, או אם בעלה הוא עצמו כוהן אז היא צריכה לחזור לו. '''ושמואל אמר: אין מעשין אלא''' חייבי לאוין, כגון '''אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט'''. שיתא מהתנינן שניות — כופין אותם להוציא. אז רואים שגם בשניות מדובר רק באיסור דרבנן. ואיתא מר: '''לא בגין דא'''. שמואל לא בא למעט איסורי דרבנן, אלא הוא בא למעט מקרה שלא עברו שום איסור, לא דרבנן ולא דאורייתא, כגון נניח לא ילדה עשר שנים. שיתא מהתנינן: '''המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס, יותר מיכן ויתן כתובה'''. אז רואים מכאן שלמרות שבעצם הוא לא עבר פה שום איסור — '''שמענו שהוא מוציא, שמענו שכופין?''' אז שמענו שרק כופין על איסור ולא כופין אם אין איסור. אבל להוציא — כן, אומרים לו להוציא, אבל לא כופין אותו. '''אמר רב ירמיה בשם רב''': '''ישראל עובד כוכבים ומזלות פסול''' — כלומר אם ישראלים כפו מישהו שלא על פי בית דין, אז זה פסול, '''איני זן ומפרנס''' — אפילו אם הוא אומר "איני זן ומפרנס", כיוון שזה לא על פי בית דין אז זה פסול. תני רבי חייה: '''ועובד כוכבים ישראל כשר, אפילו אמר איני זן ומפרנס''' — כלומר אם עובדי כוכבים אייסו על פי בית דין של ישראל, כשר, אפילו אם הוא אומר "איני זן ומפרנס". אמר רבי יוסי: מתניתא אמרה כן, דתנן: '''והעובד כוכבים ומזלות אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך'''. אז רואים מכאן שזה מותר, שאם בית דין אומרים והעובד כוכבים עושה על פי בית דין אז הגט כשר. '''רבי חייא בר אשי בשם איסי: האומר איני זן ומפרנס, כופין אותו להוציא'''. רבי ירמיה בעא קומי רבי אבהו: '''וכופין?''' האם באמת כופין אם הוא לא רוצה לפרנס? אמר ליה: עדיין את מסתפק? '''אם מפני ריח רע כופין, לא כל שכן מפני חיי נפש''' — הרי האישה רוצה על מה לחיות. אתא חזקיה: '''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יוחנן: האומר איני זן ואיני מפרנס, אומרים לו או זן או פטור''' — או תפרנס אותה או שתגרש. פרק טז הלכה יא. אומרת המשנה: '''יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת''', כלומר יצא שמה שמקודשת הרי זו מקודשת. '''מגורשת הרי זו מגורשת''' — נחשבת מגורשת, משמע שאסורה לכהן וכדומה, '''בלבד שלא יהא שם אמתלא'''. '''ואי זו היא אמתלא?''' כגון נניח אם אמרו שהוא גירש — '''גירש איש פלוני אשתו על תנאי''', אז אני אומר: אולי התנאי לא יתקיים, אז בכלל לא מגורשת, ולכן היא מותרת לכהן, שהיא לא מגורשת בכלל. '''זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זו היא אמתלא'''. כלומר גם אפשרות שנייה, נניח שאמרו שזרק לה גט, אבל היה ספק קרוב לו ספק קרוב לה. אז במקרה כזה היא לא נחשבת מגורשת, כיוון שזו אמתלא — אולי הגט לא הגיע ונחשב "קרוב לו", וזה רק ספק גירושין. ואיתא מרבנן במשנה, יצא שמה מקודשת. אמר רבי יסא בשם רבי יוחנן: '''נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין'''. הגמרא חשבה שצריך את שני התנאים, גם נרות וגם בני אדם משיחין. התיב רבי זעירא קומי רבי יסא: והא תנינן '''יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת'''. '''אית לן מימר נירות דולקין''' בגירושין? הרי מה שייך נרות? אז באמת, אבל לא אמרנו שיחות בני אדם? '''והכא בני אדם משיחין''' — כלומר מספיק שבני אדם מדברים על זה שהיא התגרשה, אז היא מוחזקת מגורשת. '''רבי יסא בשם רבי יוחנן: נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי קטנים, בטל השם''' — כלומר בדקו את השם הזה, שהיא נשואה או גרושה, והתברר שמי שהוציא את זה הן נשים וקטנים, אז בטל השם. '''רב אמר: לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד''' — כלומר לא אמרו לסמוך על כל דבר, אלא אם כן זה עד מפי עד, שעד אחד אומר "שמעתי מפלוני", ואותו פלוני הלך לבית עולם ואין אפשרות לשאול אותו. רק לקול כזה חוששים. פרק טז הלכה יא. במשנה: '''בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה, שנאמר כי מצא בה ערות דבר'''. '''ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר כי מצא בה ערות דבר'''. זה בעצם שני דברים: או ערווה או דבר. '''ורבי עקיבה אומר: אפילו מצא אחרת נאה ממנה, שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגומר'''. {{סוף}}</div> <span id="דף_נד_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נד עמוד ב<span class="yerum-runnum">97</span></div>==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_יא|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה יא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_יא"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_מז}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה, שנאמר {{הפ|דברים|כד|א}} כי מצא בה ערות דבר. ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר כי מצא בה ערות דבר. ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר: אפילו מצא אחרת נאה ממנה, שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגומר.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הוסר|והא }}תני: {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: אין לי אלא היוצא משום ערוה בלבד. {{ירו"מ-הוסר|ומניין }}היוצאה וראשה פרוע, צדדיה פרומין וזרועותיה חלוצות, {{ירו"מ-הדגשה|מניין שיוציא}}? תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר. מה מקיימין {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} דבית שמאי? שלא תאמר היוצא משום ערוה אסור{{ירו"מ-הדגשה|ה}} משום דבר אחר מותרת. {{ירו"מ-הדגשה|דאי לא הוי כתב אלא כי מצא בה דבר, הייתי אומר היוצא משום ערוה אסורה להנשא לאחר, משום דבר אחר מותרת להנשא לאחר. כתב קרא ערות דבר, דדרשינן או ערוה או דבר, שבשניהם יוציא ומותרת לאחר}}. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי שילא דכפר תמרתא}}: קרייא מקשי על דבית שמאי, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה. מה אנן {{ירו"מ-הוסר|מקיימין}}{{ירו"מ-הדגשה|קיימין}}? אם לאוסרה עליו, כבר היא אסורה לו, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לבית שמאי אינו מוציא אלא בזינתה עליו}}. אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בלא תעשה. כתיב ([[ויקרא טו לג|ויקרא מצורע טו לג]]) והדוה בנידתה והזב את זובו. זקנים הראשונים היו אומרים: תהא בנידתה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא תכחול ולא תפקוס עד שתבוא במים. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}: {{שוליים|ט_מח}}{{ירו"מ-הוסר|משם ראייה }}אם את אומר כן, אוף היא עצמה {{ירו"מ-הוסר|מביאה}}{{ירו"מ-הדגשה|באה}} לידי כעירות והוא נותן את עיניו בה לגרשה. ואתייא דזקנים כבית שמאי {{ירו"מ-הדגשה|שאינו מגרש אלא אם זינתה}}. {{ירו"מ-הוסר|ודר}}{{ירו"מ-הדגשה|ורבי}} עקיבה {{ירו"מ-הדגשה|דריש}} {{ירו"מ-הוסר|כבה}}{{ירו"מ-הדגשה|כבית}} {{ירו"מ-הדגשה|הלל: או ערוה או דבר. והילכך סבירא ליה שאם מצא אחרת נאה ממנה יכול לגרשה, וכדי שלא תתגנה בעיניו התירה להתנאות ולהתקשט אפילו בימי נדתה}}. <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נד עמוד ב'''{{ש}}</span> בגמרא למדו משם: תני '''בית שמאי אומרים: אין לי אלא היוצא משום ערוה בלבד'''. '''היוצאה וראשה פרוע, צדדיה פרומין וזרועותיה חלוצות''' — מנין שיוציא? '''תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר'''. '''מה מקיימין בית הלל דבית שמאי?''' הרי כתוב "כי מצא בה דבר". '''שלא תאמר היוצא משום ערוה אסור''' לינשא לאחר, '''משום דבר אחר מותרת''' — כי אם היה כותב רק "כי מצא בה דבר", הייתי אומר שמשום ערווה אסור לינשא לאחר, ומשום דבר אחר מותרת. כלומר אם היה בה משהו אחר שבגללו גירש אותה, מכל סיבה אחרת, אז תהיה מותרת לינשא לאחר. לכן כתב "כי מצא בה ערות דבר", שדורשים או ערווה או דבר — כלומר שבשני המקרים מוציא, ומותרת לאחר. '''אמר רבי שילא דכפר תמרתא: קרייא מקשי על דבית שמאי''' — כלומר הפסוק מאוד קשה לבית שמאי. הרי כתוב '''לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה'''. '''מה אנן קיימין?''' '''אם לאוסרה עליו, כבר היא אסורה לו''' — כי לבית שמאי הוא לא מוציא אותה אלא אם היא זינתה, ואם היא זינתה היא כבר אסורה עליו. '''אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בלא תעשה''' — התורה כתבה את זה להגיד שיש עוד לאו נוסף. '''כתיב והדוה בנידתה והזב את זובו. זקנים הראשונים היו אומרים: תהא בנידתה''' — כלומר כל שהיא נידה או זבה תהא בנדתה ובזיבתה, שתתנהג כמו זבה, כמו נידה — '''לא תכחול ולא תפקוס עד שתבוא במים''', לא תתקשט, עד שתטבול. '''אמר להן רבי עקיבה: אם את אומר כן, אוף היא עצמה לידי כעירות והוא נותן את עיניו בה לגרשה''' — כי אם לא תתקשט תהיה מכוערת, ואז הוא נותן עיניו בה לגרשה. '''ואתייא דזקנים כבית שמאי''' — כלומר הזקנים סוברים כבית שמאי, שהוא לא מגרש אלא אם זינתה, אז גם אם תהיה מכוערת הוא לא יכול לגרש אותה, ולכן לא חוששים לזה ולכן אמרו שתשב בנידתה. ורבי עקיבה דורש כמו בית הלל, שאו ערווה או דבר, ואף סובר יותר מזה — שאפילו אם מצא אחרת נאה ממנה יכול לגרש. לכן הוא סובר שכדי שלא תגנה בעיניו, אפילו במקום שאין ברור שתגיע לידי כעירות, מותר להתקשט. עד כאן פרק המגרש, וסליקא לה מסכת גיטין. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נד א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נד ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק המגרש וסליקא לה מסכת דגיטין</strong><br><br> {{:סיום מסכת|מסכת=גיטין}} {{ניווט פרקים-ירו"מ|גיטין|תשיעי|שמיני|}} mr8lesi4kg5gffh4d8txitba0jwpeyd 3078637 3078635 2026-08-23T07:56:15Z מאירושולי 35234 3078637 wikitext text/x-wiki {{ניווט פרקים-ירו"מ|גיטין|תשיעי|שמיני|}} ==פרק תשיעי – המגרש== <!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף מט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] [[File:ירושלמי מאיר גיטין מט.ogg|thumb|ירושלמי_מאיר_גיטין_מט.ogg]] ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_א|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_א"> <strong>מתני':</strong> המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מתיר וחכמים {{שוליים|ט_א}} אוסרין. כיצד יעשה? {{שוליים|ט_ב}} {{ירו"מ-הוסר|יטלינו}}{{ירו"מ-הדגשה|יטלנו}} {{ירו"מ-הוסר|ממנו}}{{ירו"מ-הדגשה|ממנה}} ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם. אם כתבו בתוכו אף על פי שחזר ומחקו פסול.<br><strong>גמ':</strong> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}{{ירו"מ-הוסר|י}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: טעמא דרבי אליעזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כד ב|דברים כי תצא כד ב]]) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, אפילו לא התירה אלא לאדם אחד. שמועתא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}}} רובא {{ירו"מ-ביאור|יש בו חידוש יותר}} ממתניתא, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} מתניתא אמרה בשהותרה לכל ואסרה לאדם אחד, {{ירו"מ-הדגשה|ואילו}} שמועתא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}}} אמרה כשאסרה לכל והתירה לאדם אחד. {{ירו"מ-ביאור|ואם אכן זה היה מקורו של {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}, היה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך להביא את}} הלימוד {{ירו"מ-הדגשה|שהביא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}, {{ירו"מ-הדגשה|שהוא חידוש גדול יותר}}}} {{ירו"מ-הוסר|מה}}{{ירו"מ-הדגשה|אלא}} טעמא דרבי אליעזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: מיתה מתרת וגט מתיר. מה מיתה מתרת {{ירו"מ-הוסר|ומחצה}}{{ירו"מ-הדגשה|מחצה}}, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אסורה על קרובי בעלה}}, אף {{ירו"מ-הוסר|הגט}}{{ירו"מ-הדגשה|גט}} {{ירו"מ-הדגשה|המתיר מחצה, אף שאינו}} מתיר {{ירו"מ-הוסר|ומחצה}}{{ירו"מ-הדגשה|אותה לכל האנשים, כשר}}. מה טעמא? דרבנין? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, הקיש יציאה {{ירו"מ-הוסר|להווייתה}}{{ירו"מ-הדגשה|להוייתה}}. מה הווייתה אין לה הויה אצל אחר, {{ירו"מ-הדגשה|שאין קידושין לחצאין ואינו יכול לאמר לה הרי את מקודשת לי ותאסרי לכל אדם חוץ מפלוני}}, אף יציאתה אין לה יציאה אצל אחר. {{ירו"מ-הדגשה|ואם אינו גט לכל אדם אינו גט}}. לאחר מיתתו של {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר בן הורקנוס}} נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו: {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: אין {{ירו"מ-הוסר|אתם }}משיבין את הארי לאחר מיתה. השיב {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה ונישאת לאחיו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מת בלא בנים, היאך זו מתייבמת? לא נמצא מתנה על הכתוב בתורה, {{ירו"מ-הדגשה|שהתורה אמרה יבמה יבא עליה, ואותו האיש מתנה שלא תתיבם לו}}. וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל, מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|מ}}סברא {{ירו"מ-הדגשה|אפשר לתת}} {{ירו"מ-הוסר|טעמא}}{{ירו"מ-הדגשה|טעם}} {{ירו"מ-הדגשה|להבדיל בין שני המקרים}}. תמן התורה אסרת עליו, ברם הכא הוא אסרה עליו, {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שנאסרה בייבום מחמת התנאי שעשה נקרא שעוקר דבר מן התורה}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם התנאי בגט גורם לאישה שלא תתייבם}}, ניתני שש עשרה נשים {{ירו"מ-הדגשה|פוטרות צרותיהם}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-ביאור|ונוסיף כגון שגרשה בעלה חוץ ממנו והלכה ונשאת לאחיו ומת בלא בנים, הרי היא אסורה עליו שהיא אשת איש}} {{ירו"מ-הדגשה|ולמה מנה רק חמש עשרה נשים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כבר איתמר טעמא, תמן התורה אסרה עליו, {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהיא ערווה עליו צרותיה פטורות}}, ברם הכא הוא אסרה עליו {{ירו"מ-הדגשה|כאשת איש}} {{ירו"מ-ביאור|כאילו עדיין נשואה לראשון}}, {{ירו"מ-הדגשה|וממילא לא נפלת לפניו ליבום ואינה פוטרת צרותיה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסית לאחר ומת {{ירו"מ-ביאור|מותרת לכל גם לאותו אחד}} היאך זה מתיר מה שאסר הראשון? מילתיה אמרה שמיתתו גירושין ומתירין בזה מה שאסר הראשון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: לא אמר אלא שמיתתו {{ירו"מ-הוסר|גירושיו}}{{ירו"מ-הדגשה|גירושין}} {{ירו"מ-הדגשה|ברגע מותו של השני גרושי הראשון חלים על אותו שנאסר}} , הא נישואין לא. {{ירו"מ-הדגשה|ואם גרש השני אינה מותרת למי שאסר הראשון}}.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף מט עמוד ב'''{{ש}}</span> אז לכן, '''הוי צריכה מיתנייא תמן, או אילו מיתנייא תמן ולא מתנינן הכא, הוינן אמרין תמן על ידי שהוא גובה בו פסול'''. שם הרי הוא מוציא כסף, מוציא ממך — דבר עליו הראיה, אז כל דבר שאפשר לפסול את השטר פוסלים. '''והכא על ידי שאינו גובה בו כשר'''. לכן '''הווי צריכה מיתנייא הכא וצורכה מיתנייא תמן'''. הדרן עלך פרק הזורק גט. פרק קטן אחד מפרשת המשנה. '''המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני''' — כלומר חוץ מפלוני — '''רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרין. כיצד יעשה? ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם'''. עכשיו '''אם כתבו בתוכו''' — כלומר אם הוא כתב את התנאי הזה בתוך הגט — '''אף על פי שחזר ומחקו פסול'''. בגמרא, אמר רבי אילא, טעמא דרבי אליעזר — למה הוא אומר שבעצם אם גירש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, למה רבי אליעזר מתיר? הוא אומר '''ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר''', כלומר אפילו אם הוא לא התיר, התיר לאדם אחד — כבר הגט הזה תופס. '''שמועתא רובא ממתניתא''' — מה שאמר רבי אילא זה יותר חידוש, הוא בא מתני יותר מחודש מאשר המשנה. למה? כי המשנה, '''מתניתא אמרה בשהותרה לכל ואסרה לאדם אחד''' — כלומר את מותרת לכל העולם חוץ מאדם אחד. ואילו '''שמועתא אמרה כשאסרה לכל והתירה לאדם אחד''' — מדבר על זה שהוא התיר אותה רק לאדם אחד, היא אסורה על כל העולם, מותרת רק לאדם אחד. זה חידוש הרבה יותר גדול. '''ואם אכן זה היה מקורו של רבי אליעזר, היה רבי אליעזר הלימוד רבי אילא''' — אז היה צריך להביא את החידוש היותר גדול. אם הוא לא הביא את זה, כנראה זה מקור אחר. '''טעמא דרבי אליעזר: מיתה מתרת וגט מתיר. מה מיתה מתרת''' מקצת, כי הרי בכל זאת היא אסורה על קרובי הבעל — אז גם גט שמתיר מקצת לא יהיה כשר, למרות שהוא לא מתיר לכל האנשים. מה טעמא דרבנין? למה אוסרים את זה? הם אומרים: כתיב '''ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר''', '''הקיש יציאה''' להוויה. '''מה הווייתה אין לה הויה אצל אחר''' — כלומר ברגע שהיא מתקדשת היא אסורה לכל העולם, כיוון שהיא לחצאין. הוא לא יכול לומר לה הרי את מקודשת לי ותהיי אסורה לכל אדם חוץ מפלוני. '''אף יציאתה אין לה יציאה אצל אחר'''. עכשיו — אם היא אוסרת לכל אדם אז בכלל זה לא גט. עכשיו, '''לאחר מיתתו של רבי אליעזר בן הורקנוס נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו''' — להראות שהוא לא צודק — '''רבי אלעזר בן עזריה ורבי יוסי הגלילי ורבי טרפון ורבי עקיבה. אמר להן רבי יהושע: אין משיבין את הארי לאחר מיתה'''. לא הסכימו, אמרו להם: אחרי שהוא מת לא הולכים להגיד דברים, לחלוק עליו. '''השיב רבי טרפון: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני'''. אז אם נגיד כמו רבי אליעזר שבעצם היא מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, '''והלכה ונישאת לאחיו מת בלא בנים, היאך זו מתייבמת?''' הרי היא אסורה לאחיו. '''לא נמצא מתנה על הכתוב בתורה''' — הרי התורה אמרה יבמה יבוא עליה, ואותו האיש מתנה שלא תתייבם. '''וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל'''. אז לכן בעצם מראש הגט הזה לא תופס. אומרת הגמרא: '''מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה'''. הרי אם הוא נושא את בת אחיו ואחיו מת, הרי אסור לו להתייבם עם בתו. '''אמר רבי יוסי בי רבי בון: סברא''' — אני יכול להגיד לך שיש הבדל בין שני המקרים. '''תמן התורה אסרת עליו''' — את בתו התורה אסרה, זה לא שהוא מתנה על מה שכתוב בתורה. '''ברם הכא הוא אסרה עליו''' — הרי כל האיסור של האישה הזאת בייבום זה רק מכוח התנאי שבעלה הראשון אסר. אז בעצם זה נקרא שהוא קיים את מה שכתוב בתורה. '''התיב רבי חנניה בשם רבי פינחס''': אם התנאי בגט זה מה שגורם לאישה שלא תתייבם, אז למה המשנה אמרה '''שש עשרה נשים''' — במסכת יבמות — '''פוטרות צרותיהם כרבי אליעזר'''? צריך להוסיף את המקרה, כיוון שהיא גירשה בעלה חוץ מאדם אחד, והלכה ונישאת לאחיו ומת בלא בנים, הרי הוא אסור עליו כאשת איש. למה המשנה אמרה רק חמש עשרה? '''אמר רבי מנא: כבר איתמר טעמא, תמן התורה אסרה עליו''' — כיוון שהיא ערווה, מהתורה התורה אסרה, זה לא מתנה על מה שכתוב בתורה. '''ברם הכא הוא אסרה עליו''' — כן, ואז ממילא לא נפלה לפניו לייבום ולא פוטרת צרותיה. '''רבי ירמיה בעי: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסית לאחר ומת, היאך זה מתיר מה שאסר הראשון?''' הרי היא מותרת, באותו רגע שהוא מת, גם לאותו אחד? '''מילתיה אמרה שמיתתו גירושין ומתירין בזה מה שאסר הראשון'''. כלומר מתוך השאלה אתה מבין שלפי שיטתו מיתתו גירושין — ברגע שהוא מת השני, זה כמו גירושין, ומתיר מה שאסר הראשון. '''אמר רבי ירמיה: לא אמר אלא שמיתתו''', '''הא נישואין לא'''. כלומר אם השני גירש אותה, היא לא מותרת למי שאסר הראשון. אבל אם הוא מת, אז מה שאסר הראשון מותרת לכל העולם. אבל אם הוא גירש אותה, אז עדיין נשאר הזיקה של הראשון, ואותו אדם אסור בה, או היא אסורה בו. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|מט א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|מט ב}} {{סוף}} <span id="דף_נ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head yerum-daf-first">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נ עמוד א<span class="yerum-runnum">88</span></div> אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}}: {{ירו"מ-הדגשה|היכן}} מצינו בתורה האסור לזה מותר לזה והמותר לזה אסור לזה? אסור לאחד אסור לכל אדם, מותר לאחד מותר לכל אדם. השיב {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}: הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש, לא נמצאת אלמנה לו, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לגביו מעולם לא הייתה גרושה}}, וגרושה לכל אחיו הכהנים. {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן אמרו חכמים שאף עליו אסורה משום גרושה}}. וכי במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה? {{ירו"מ-הדגשה|ודאי}} החמירה התורה בגרושה יותר מן האלמנה, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי גרושה אסורה לכל הכהנים, ואלמנה אינה אסורה אלא לכהן גדול. אף על פי כן, כיון שהיא נחשבת לגבי השאר כגרושה, היא נאסרת לאותו כהן מחמת ריח הגט, שאפילו אם לא גירשה אלא ממנו היא אסורה לכהונה}}. ומה {{ירו"מ-הדגשה|אלמנה קלה נאסרה מן המותר לה}} {{ירו"מ-ביאור|אותו פלוני}} {{ירו"מ-הוסר|אם}}{{ירו"מ-הדגשה|מצד גירושין שבה}}, גרושה חמורה {{ירו"מ-הדגשה|אינו דין}}{{ירו"מ-הוסר| לכל לא}} {{ירו"מ-הוסר|נאסרה}}{{ירו"מ-הדגשה|שתיאסר}} {{ירו"מ-הוסר|ממה}}{{ירו"מ-הדגשה|מן}} {{ירו"מ-הוסר|שהותר}}{{ירו"מ-הדגשה|המותר}} {{ירו"מ-הדגשה|לה}} {{ירו"מ-ביאור|על שאר העולם}} {{ירו"מ-הדגשה|מצד אשת איש}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בה {{ירו"מ-ביאור|לגבי אותו פלוני}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר: קל וחומר פירכא הוא, דגם לאותו כהן אסורה}} מצד גירושין שבה, {{ירו"מ-הוסר|אלמנה}}{{ירו"מ-הדגשה|שאסורה לו שהוא כהן. הלכך חזר ודן דין אחר: ומה גרושה שהיא}} קלה {{ירו"מ-הדגשה|נאסרה מצד גירושין שבה אף לגבי אותו שלגביו}} {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|אינה}} {{ירו"מ-הוסר|דין}}{{ירו"מ-הדגשה|גרושה אלא אלמנה, אשת איש החמורה לא כל שכן}} שתיאסר {{ירו"מ-הדגשה|על כל העולם}}{{ירו"מ-הוסר| ממה שהותר לה}} מצד אשת איש שבה {{ירו"מ-הדגשה|לגבי אותו פלוני? נמצא שאם שייר בעלה בגט}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אדם אחד אין זה כריתות}}{{ירו"מ-הוסר| אצלו נגעו בו גירושין ומה}} {{ירו"מ-הוסר|אלמנה}}{{ירו"מ-הדגשה|האמורה}} {{ירו"מ-הדגשה|בתורה}},{{ירו"מ-הוסר|נאסרה ממה}} {{ירו"מ-הוסר|שהותר}}{{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא}}{{ירו"מ-הוסר| לה מצד אא שבה גירושין חמורין לא כש}} {{ירו"מ-הוסר|שתאסר}}{{ירו"מ-הדגשה|אסורה על כל העולם משום אשת איש}}{{ירו"מ-הוסר| ממה שהותר לה מצד גירושין שבה}}. דבר אחר: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניס{{ירו"מ-הדגשה|י}}ת לאחר וילדה ממנו בנים ומת, והלכה וניסית לאותו {{ירו"מ-הדגשה|אחד}}, לא נמצאו בניה מן האחרון ממזירין? מילתיה אמרה שאין {{ירו"מ-הוסר|גירושין}}{{ירו"מ-הדגשה|מיתה של השני}} מתירין מה שאסר הראשון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמי}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם אין מיתה מתרת מה שאסר ראשון}}, מצינו אשה בתח{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה אין חייבין עליה משום ערוה, ובסוף חייבין עליה משום ערוה. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: למה זה דומה? לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתיבעלי לאיש פלוני. {{שוליים|ט_ג}} בתחילה הוא אסור לבעול, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי עדיין היא אשת איש}}. עבר ובעל {{ירו"מ-הוסר|הותר}}{{ירו"מ-הדגשה|חל}} הגט למפרע. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כיצד יעשה? יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה וכו}}'. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} <br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נ עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו נמצאים בירושלמי מסכת גיטין דף נ'. בדף הקודם הזכרנו שאחרי שרבי אלעזר בן עורקינוס נפטר, נכנסו החכמים לבטל את דבריו, ושם אנחנו ממשיכים עם החכמים. שם אמר '''רבי יוסי הגלילי: מצינו בתורה האסור לזה מותר לזה והמותר לזה אסור לזה?''' הרי תמיד מה שאסור לאחד אסור לכל אדם, מותר לאחד מותר לכל אדם. אז איך אתה אומר שיכול לגרש חוץ מאדם מסוים? אז בעצם היא אסורה, היא מותרת לכל אדם חוץ ממנו. '''השיב רבי עקיבא: הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש, לא נמצאת אלמנה לו, וגרושה לכל אחיו הכהנים.''' אבל מצד הדין, לכאורה, לגבי אותו כהן היא מעולם לא הייתה גרושה, כי הרי הוא גירש אותה חוץ ממנו. אז לגביו היא נשארת אשת איש, וכשהוא מת היא נהייתה אלמנה לו. ואף על פי כן אמרו חכמים שגם הנה היא אסורה משום גרושה. עכשיו, '''במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה?''' ודאי '''החמירה התורה בגרושה יותר מן האלמנה''', כי הרי גרושה אסורה לכל הכהנים, ולא אלמנה - אינה אסורה אלא לכהן גדול. ואף על פי כן, כיוון שהיא נחשבת לגבי השאר כגרושה, אז חכמים אסרו אותה גם על אותו כהן מחמת הגט. '''ומה גרושה חמורה בה - מצד גירושין שבה, קלה שתיאסר מצד אשת איש שבה אפילו.''' כלומר, כיוון שאותו פלוני היא מותרת לו כי היא אלמנה לגביו, היא אסורה עליו מצד גירושין שבה - כיוון שלגבי אחרים יש את הגרושין. גרושה שהיא חמורה, אין דין שתיעשה מן המותר לה - כלומר אין דין שתיעשה אסורה על שאר העולם מצד אשת איש שבה לגבי אותו פלוני. הרי לגבי אותו אדם, כל עוד שהבעל לא מת היא נחשבת אשת איש, אז לגביו היא אשת איש - וזה חמור. חזר רבי עקיבא ואמר לו קל וחומר אחר: גם לאותו כהן היא אסורה מצד גירושין שבה, ולא בגלל מה שאמרנו שחכמים החמירו, כי מצד הגירושין שבה היא אסורה לו כיוון שהוא כהן. אז לכן הוא חזר ודן דין אחר: ומה גרושה שהיא קלה נאסרה מצד גירושין שבה אפילו לגבי אותו אחד שנחשבת אלמנה לגביו - אשת איש שהיא חמורה לו, כל שכן שתאסר על כל העולם מצד אשת איש שבה לגבי אותו פלוני. כי הרי לגביה, כמו שאמרנו, כל עוד שבעלה חי היא נחשבת אשת איש. אז כיוון שלגבי אדם אחד יש אשת איש, היא תהיה אסורה בשביל אשת איש לגבי כולם. נמצא שאם בעלה משהה בגט אפילו אדם אחד, אז זה לא כדוגמה אמורה בתורה, כי הרי אסורה לכל העולם משום אשת איש כמו שאמרנו. '''דבר אחר: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסת לאחר וילדה ממנו בנים ומת, והלכה וניסת לאותו''' - אותו אדם שהתחתנה איתו מת, הלכה ונישאת לאותו אדם שבעלה הראשון אסר עליה. אז בעצם עכשיו התבטל הגט. '''לא נמצאו בניה מן האחרון ממזרים?''' עכשיו, רוב מהצורת דיבור של רבי עקיבא מבינים שהוא סובר שהמיתה של השני לא מתירה את מה שאסר הראשון. אמרנו לכן שרבי ירמיה - לפי רבי ירמיה, הדברים שלו אומרים שהמיתה של השני מתירה את מה שהראשון אסר. אבל לפי רבי עקיבא נראה שלא. '''אמר רבי שימי: מילתיה אמרה שאין מתירין מה שאסר הראשון.''' אז אם כן, '''מצינו אשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה, ובסוף חייבין עליה משום ערוה.''' כלומר, כל עוד שהבעל היה חי היא הייתה מותרת - היא הייתה גרושה, ובסוף כשבעלה מת והתחתנה עם אדם אחר שבעלה אסר אותו, פתאום היא חוזרת ליאסר משום ערוה. איפה יש דבר כזה? '''אמר ליה רבי מנא: למה זה דומה? לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתיבעלי לאיש פלוני.''' עכשיו, '''בתחילה הוא אסור לבעול''', כי הרי עדיין אשת איש. אבל אם אותו פלוני '''עבר ובעל''', אז '''הגט למפרע''' חל. אז גם כאן אותו דבר - שברגע שהוא גירש אותה חוץ מפלוני היא נחשבת גרושה, ולאחר מכן אם היא הולכת ומתחתנת עם אותו פלוני שאסר עליה, זה פתאום הופך להיות אשת איש. אז מוצאים דבר כזה. '''אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.''' זה כמו שיטת רבי שמעון בן אלעזר, ורבי שמעון בן אלעזר אמר לגבי האומר לאישה כנסי שטר זה ויתברר שזה גט, '''לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת נתינה הרי זה גיטיך''', וצריך ליטול ממנה את הגט ולחזור ליתן ולומר לה הרי זה גיטיך. זו בעצם השיטה שלו. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי ינאי: אף ריח פסול אין בה.''' היא מותרת לכוהנים - כלומר זה בכלל לא גט, זה כלום, אפילו ריח גט אין בו. {{סוף}}</div> <span id="דף_נ_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נ ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נ עמוד ב<span class="yerum-runnum">89</span></div> הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}. היא ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|גבי האומר לאישה כנסי שטר חוב זה, ונמצא גט}}, לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת {{ירו"מ-הוסר|מתנה}}{{ירו"מ-הדגשה|נתינה}} הרי זה גיטיך. {{ירו"מ-הדגשה|וצריך ליטול ממנה את הגט ולחזור וליתן ולאמר לה הרי זה גיטך. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: אף ריח פסול אין בה, {{ירו"מ-הדגשה|ומותרת לכהנים}}. {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} אמר: זאת אומרת: לא חשו {{ירו"מ-הדגשה|לנתינה הזו, וכאילו לא הייתה נתינה כלל. ד}}אין תימר {{שוליים|ט_ד}} חשו, {{ירו"מ-הדגשה|מדוע צריך ליטול ממנה את הגט ולחזור וליתן לה}}? עד שהוא בידה {{ירו"מ-הוסר|דאמר}}{{ירו"מ-הדגשה|יאמר}} לה הרי את מותרת לכל אדם, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הייתה נתינה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: זאת אומרת שחשו, {{ירו"מ-הדגשה|ופסולה לכהונה. ד}}אין תימר לא חשו, {{ירו"מ-הדגשה|והנתינה הראשונה אינה כלום, מדוע אמרה המשנה שיטול ממנה את הגט ויחזור ויתן ויאמר לה הרי זה גיטך? הרי אם לא זכתה כלל}}, כל מה שבידו {{ירו"מ-הדגשה|לעשות יעשה, שאם רוצה}} לגרש יגרש, {{ירו"מ-הדגשה|ואם רוצה שתשאר אשתו תשאר. תנן: אם כתבו את התנאי הזה בתוכו, אף על פי שחזר ומחקו, פסול}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: תני {{תנא-ירו"מ|שילא בר בינה}}: כל שאילו {{ירו"מ-הדגשה|היה נכתב}} {{ירו"מ-הוסר|בתניי}}{{ירו"מ-הדגשה|תנאי}} על מנת {{ירו"מ-הדגשה|בגט, היה}} פסול, {{ירו"מ-הוסר|כל שאילו }}נתנו {{ירו"מ-הדגשה|בתנאי}} על מנת, פסול.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ב|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_ה}}הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחיי ולאחיך לעבד לעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} ולכל מי שאין לה קידושין עליו, כשר. הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה, פסול. {{שוליים|ט_ו}} גופו של גט: הרי את מותרת לכל אדם. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר {{ירו"מ-ביאור|צריך לכתוב}}: ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שיבוקין למהך להיתנסבא לכל גבר די תיצביין. {{שוליים|ט_ז}} גופו של גט שיחרור: הרי את בן חורין, הרי את לעצמך.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא וכו'. הגט כשר. מאי טעמא? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: {{ירו"מ-הוסר|אמר}}{{ירו"מ-הדגשה|דכתיב וכתב לה ספר}} כריתות {{ירו"מ-הדגשה|ונתן בידה ושילחה מביתו, ויצאה והיתה לאיש אחר}}. לא התפיסה התורה שם כריתות {{ירו"מ-הדגשה|שצריך שהגט יכרות}} אלא ערוה שיש בה הוייה, {{ירו"מ-הדגשה|אבל ערוה שאין בה הוייה כרותה ועומדת היא. תנן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: ודן דיהוי ליכי מינאי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{שוליים|ט_ח}} ובלחוד דלא יימר ודין, {{ירו"מ-הדגשה|דמשמע שאומר אם דין הוא שאגרשך, ואם אינו דין איני מגרשך}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} בעי: {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} הרי את ברשות עצמך, {{ירו"מ-הדגשה|האם לגמרי? ק}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|והיא מגורשת, או רק למעשה ידיה קאמר אינה מגורשת, שאין זה אלא לשון שיחרור של עבד? דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|בשטר שיחרור של עבד}} צריך שיאמר {{שוליים|ט_ט}}הרי את בן חורין, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הרי את של עצמך. מתניתא אמרה כן: הרי אתה בן חורין, הרי אתה של עצמך.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ג|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ג"> <strong>מתני':</strong> שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר: {{שוליים|ט_י}} כתב בכתב ידו ואין עליו עדים; {{שוליים|ט_יא}} יש עליו עדים ואין בו זמן; יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לד כשר.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נ עמוד ב'''{{ש}}</span> '''כהנא אמר: זאת אומרת - לא חשו.''' זאת אומרת שלא חשו לנתינה הזו בכלל, וכאילו לא הייתה נתינה בכלל. כי אם תאמר שהם חשו לנתינה, אז למה הוא צריך ליטול ממנה את הגט ולחזור לתת מחדש ולהגיד לה? '''אין תימר חשו, עד שהוא בידה לה הרי את מותרת לכל אדם''' - כי הרי הייתה נתינה. אז אתה רואה מכאן שהנתינה הזו כלום. '''אמר רבי אחא: זאת אומרת שחשו''' - בדיוק הפוך, זאת אומרת שחשו לנתינה ופסולה לכהונה. כי אם תאמר שלא חשו לנתינה והנתינה הראשונה כלום, אז למה המשנה אמרה שיטול ממנה את הגט ויחזור וייתן ויאמר לה הרי זה גיטיך? אם היא בכלל לא זכתה בו כלל, אז '''כל מה שבידו לגרש יגרש''' - יכול לגרש, יכול להתחתן איתה, להישאר איתה נשואה. למה המשנה אמרה שהוא חייב לקחת ולהחזיר, לומר לה עוד פעם מחדש הרי זה גיטיך? אם היא לא זכתה בכלל, לא צריך להגיד כלום - שיישאר איתה בתור נשואה אם הוא רוצה. אלא כנראה שנתנה לה משהו, לכן הדבר היחיד שיכול לעשות זה לגרש. אם כתבו את התנאי הזה - "הרי את מותרת לכל אדם חוץ ממני" - בתוך הגט, אז אפילו אם הוא מחק את זה, פסול, כי איך זה מתקן? הרי שהוא כתב את זה, הגט פסול. '''אמר רבי זעירא: תני שילא בר בינה: כל שאילו על מנת פסול, נתנו על מנת, פסול.''' כלומר כל תנאי שאם נכתב בגט - נכתב בגט על מנת התנאי הזה - אז הגט פסול. אם הוא ייתן לה אותו ויגיד לה בעל פה, ייתן גט רגיל ובעל פה יגיד לה את התנאי הזה, זה יהיה פסול. במשנה הקודמת אמרנו הפוך - שכל תנאי שבעל פה פסול, אז גם אם נכתב פסול. פה אומר הפוך. פרק חדש. '''מתני': הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחיי ולאחיך לעבד לעובד כוכבים ולכל מי שאין לה קידושין עליו, כשר.''' כלומר, אם הוא אומר לה שהיא גרושה חוץ מאנשים שממילא הם אסורים עליה באיסור כרת, שאין להם בכלל קידושים עליה, אז הגט כשר. '''אבל הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה, פסול.''' כלומר, אפילו אם הוא אומר לה שהיא גרושה חוץ מאנשים שממילא פסולים לה, אבל זה פסול בלאו רק - אז הגט פסול. עומדת על גופו של גט - מה כתוב בגט? '''גופו של גט: הרי את מותרת לכל אדם. רבי יהודה אומר: ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שיבוקין למהך להיתנסבא לכל גבר די תיצביין.''' כלומר "זה יהיה לך ממני ספר גירושין ואגרת שבוקין, ותלכי ותינשאי לכל גבר שתרצי". מה זה '''גופו של גט שיחרור: הרי את בן חורין, הרי את לעצמך.''' ואומרת הגמרא, למדנו במשנה '''הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא''' וכולי - אנשים שהם אסורים שיש בהם עניין של כרת, וקידושין לא תופסים - אז הגט כשר. מאי טעמא? '''אמר רבי אחא: כריתות''' - דכתיב "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו". '''לא התפיסה התורה שם כריתות אלא ערוה שיש בה הוייה''' - כתוב "ויצאה והיתה" - צריך שהגט יכרות, אבל ערוה שאין בה הוייה, היא כרותה ועומדת, לא צריך שהגט יכרות אותה. '''רבי יהודה אומר''' צריך להיות כתוב שם "ודן דיהוי ליכי מינאי". '''אמר רבי מנא: ובלחוד דלא יימר ודין''' - שלא יגיד "דין" (דין=הדין) דיהוי ליכי מינאי, כי אז משמע שהוא אומר כאילו הדין מחייב אותי לגרש אותך, ואם לא היה דין כך לא הייתי מתגרש. לא כך, אתה צריך להגיד "דין" (זה), לא "דין" (הדין). '''רבי מנא בעי: הרי את ברשות עצמך''' - האם הכוונה שהיא גרושה לגמרי או הכוונה למעשה ידיה? אומרת הגמרא אינה מגורשת, כיוון שזה לא לשון גירושין, זה לשון שחרור של עבד. '''אמר רבי יוסי בי רבי בון: צריך שיאמר הרי את בן חורין, הרי את של עצמך.''' '''מתניתא אמרה כן: הרי אתה בן חורין, הרי אתה של עצמך.''' פרק ט' הלכה ג'. '''מתני': שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים; יש עליו עדים ואין בו זמן; יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הולד כשר.''' {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נ א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נ ב}} {{סוף}} <span id="דף_נא_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נא עמוד א<span class="yerum-runnum">90</span></div><br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: התם: וכולן שהיו להן קידושין או גירושין בספק הרי אלו חולצות ולא מתייבמות. כיצד ספק קידושין}}? {{שוליים|ט_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|זרק לה קידושיה ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זו ספק קידושין. כיצד ספק גירושין? כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין עליו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד, זהו ספק גירושין}}. לית כאן ספק גירושין אלא גירושין, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מדאוריתא מגורשת}} ממש. {{ירו"מ-הדגשה|ואיזהו ספק גירושין? כמו בספק קידושין, כמו שאמרנו}}: כיצד ספק קידושין? כיי דתנינן תמן {{שוליים|ט_יג}} זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין. {{ירו"מ-הדגשה|ואף}} {{ירו"מ-הוסר|והכא}}{{ירו"מ-הדגשה|הכא}} הוא: זרק לה גיטה ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זהו ספק גירושין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא דמן הוה}}: {{שוליים|ט_יד}} וכולן {{ירו"מ-ביאור|שלוש הגיטין שנמנו: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים ואין עליו זמן. יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד}} אם {{ירו"מ-הוסר|ניסית}}{{ירו"מ-הדגשה|נישאת}} {{ירו"מ-הדגשה|בו}} לא תצא, שלא להוציא ליזה על בניה. {{ירו"מ-ביאור|ואילו ספק קרוב לו ספק קרוב לה תצא}} בתו {{ירו"מ-הדגשה|שגרשה אחיו באחד משלוש הספקות ומת}}, {{ירו"מ-הוסר|שניסית}}{{ירו"מ-הדגשה|שנישאת}} לשוק בגט זה, לא תצא, {{ירו"מ-הדגשה|אלא מחזיקים את הגט ככשר}} כדי {{ירו"מ-הוסר|ליזקוק}}{{ירו"מ-הדגשה|לזקוק}} צרתה לאביה {{ירו"מ-ביאור|ולא יאמרו שבשעת מיתה היתה אשת אחיו וצרתה פטורה מיבום משום צרת ביתו}} צרתה שנישאת לשוק בגט זה, {{ירו"מ-הדגשה|שחשבה שהוא פסול והיא צרת ביתו ואינה זקוקה לו}}, תצא, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מדאוריתא הגט כשר, ובשעת מותו כבר לא היתה צרת ביתו והיא זקוקה לו}}. בתו שנישאת {{ירו"מ-ביאור|ביבום}} לאחיו {{ירו"מ-הדגשה|בגט זה}}, {{ירו"מ-ביאור|שחשבו שהוא פסול והיא עדיין אשת המת ואחד האחים יבם אותה}}, תצא. צרתה שנישאת לאחיו בגט זה, ואפילו לאביה לא תצא {{ירו"מ-ביאור|שמדאוריתא הגט כשר וכבר אינה צרת ביתו}} תני: שלשה שטרות הללו {{ירו"מ-ביאור|כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים ואין עליו זמן. יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד}} {{ירו"מ-הדגשה|בשטרי חוב}} {{שוליים|ט_טו}} גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: הדא דתימר בשלא הוחזק {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שטר {{ירו"מ-הדגשה|ביד המלוה}} {{ירו"מ-ביאור|שלא הודה הלוה בפני בית דין, או שלא זיהו שזה כתב ידו}} {{ירו"מ-ביאור|ולא כתבו קיום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אבל הוחזק השטר ביד המלוה, גובה, שכתב ידו כחתימת עדים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי: אם שלא הוחזק השטר}} ביד המלוה, אפילו מבני חורין {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|לא}} {{ירו"מ-הוסר|גובה}}{{ירו"מ-הדגשה|יגבה}}, {{ירו"מ-הדגשה|שאולי השטר מזויף}}. אלא כן אנן קיימין {{שוליים|ט_טז}} {{ירו"מ-הוסר|בשהוחזק}}{{ירו"מ-הדגשה|כשהוחזק}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שטר ביד המלוה. ולמה אינו גובה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ביסנא}}: {{ירו"מ-הוסר|אמר }}מפני {{ירו"מ-הוסר|קינוניא}}{{ירו"מ-הדגשה|קנונייא}}, {{ירו"מ-הדגשה|שמא הלוה יתן למלוה שטר מוקדם בכתב ידו כדי לטרוף לקוחות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}{{ירו"מ-הוסר|ר אבינא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אינו גובה בו}} מפני {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} פסול {{ירו"מ-הוסר|התיב}}{{ירו"מ-הדגשה|לפי שלא נכתב}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי תקנת חכמים}}{{ירו"מ-הוסר| רבי אבין}}. עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הזקן {{ירו"מ-ביאור|שהלוה עצמו שלוה, הוא זה שמכר קרקעות, שאז חוששים לקנוניה ויכולים הקונים לומר שקנו קדם ההלואה}} לוה הזקן ושיעבד {{ירו"מ-ביאור|מכר}} הבן {{ירו"מ-הוסר|הכא}}{{ירו"מ-הדגשה|אחרי מות אביו, הרי גם במקרה כזה אינו גובה בשטר הזה, שהרי המשנה לא חילקה. למה אינו יכול לגבות בשטר הזה}}? אית לך מימר מפני קינוניא? לא, מפני שהוא פסול {{ירו"מ-ביאור|שהרי האב ודאי לווה קדם שמכר בנו}} {{ירו"מ-הוסר|התיב}}{{ירו"מ-הדגשה|אף הכא מפני שהוא פסול לפי שלא נכתב}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי תקנת חכמים. בעי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: {{ירו"מ-הדגשה|והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתני}}{{ירו"מ-הדגשה|תני}}: אף בגיטי נשים {{ירו"מ-הדגשה|כן}}. אית לך מימר מפני קינוני{{ירו"מ-הדגשה|י}}א? לא, מפני שהוא פסול. {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הוסר|והכא}}{{ירו"מ-הדגשה|הכא}} מפני שהוא פסול. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הולד כשר. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: וכולן בכתב {{ירו"מ-הוסר|ידים}}{{ירו"מ-הדגשה|ידו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} שאל: {{ירו"מ-הדגשה|באמצעי מדובר שיש עדים רק אין זמן - אם}} עדים יש כאן, בכתב ידים מה אני צריך? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|באמת}} {{ירו"מ-הוסר|וכולהם}}{{ירו"מ-הדגשה|כולם}} בכתב ידים חוץ {{ירו"מ-הדגשה|מהאמצעי}}, {{ירו"מ-הוסר|משעדיו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעדיו}} עמו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף באמצעי צריך שיהיה כתב ידו, מכיוון שהעדים}} הללו<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נא עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו לומדים אותם במסכת גיטין דף נ"א. נחזור לרגע למשנה בדף הקודם, שתי שורות מהסוף, פרק ט' הלכה ג'. אומרת המשנה שלושה גיטין פסולים ואם נישאת עוברת כשר. כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אלו שלושה גיטין פסולים אבל אם נישאת כשר, עוברת כשר. אומרת הגמרא תנן התם כולם שהיו להם קידושין או גירושין בספק, הרי אלו חולצות ולא מתייוומות. '''כיצד ספק קידושין? זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין.''' ואומר לא, לאו דוקא ספק גירושין. כל השלושת הגיטין האלה זה לא ספק גירושין. הרי אמרנו שהגט הוא כשר בדיעבד. אם היא נישאת כשר אז זה גט גירושין ממש, כי הרי מדאורייתא היא מגורשת ממש. אז איזה הוא ספק גירושין באמת? כמו ספק קידושין, כמו שאמרנו. '''כיצד ספק קידושין? כי אנן תנינן תמן זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין.''' אז הפכא: אם הוא זרק את הגט, '''ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זהו ספק גירושין.''' אמר '''רבי יוחנן בשם רבי חלפתא דמן הוה''': '''וכולן''', כל השלושת גיטין שנמנו במשנה, כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד - '''אם לא תצא''', כלומר בכל אלה אם נישאת בו, '''לא תצא'''. למה? '''שלא להוציא ליזה על בעליה'''. עכשיו בתו שגירשה אחיו באחד משלוש הספקות האלו. כלומר, נניח האח שלו התחתן עם הבת שלו, והאח גירש את הבת עם אחד מהגיטים האלה, אחד מהספקות האלה, והיא נישאת לשוק - הבת נישאת לשוק, אז '''לא תצא'''. מחזיקים שהגט כשר '''כדי לזקוף צרתה לאביה'''. כי אם אני אגיד שהיא תצא, אז בעצם הצרה תהיה אסורה על אביה, שהאח ימת, ושלא יגידו שבשעת מיתתה - הנה עובדה שהוציאו אותה מבעלה, אז זה מראה שבעצם הגט היה פסול, היא עדיין הייתה אשת אחיו, ואז בעצם גם צרתה הייתה פטורה. אז לכן, כדי לזקוף את אביה, כדי לזקוף את צרתה לאביה, אנחנו אומרים שהגט תופס, נשארת נשואה לאותו אדם. '''וצרתה שנישאת לשוק בגט זה''' - כלומר, אם הצרה חשבה שהגט פסול, אז בעצם היא עדיין צרת בתו והיא לא זקוקה לו, אז '''תצא'''. כלומר, היא חשבה שעדיין הגט פסול, ולכן בעצם הוא נשוי עדיין גם לבתו של אחי בעלה שמת, אז לכן בעצם היא פטורה, כיוון שהבת שלו אסורה אז גם צרתה פטורה. אז לכן הלכה והתחתנה לשוק - במקרה כזה היא צריכה לצאת, תצא. כי באמת הגט תפס ובעצם היא כבר לא הייתה נשואה לו, וכשהאח מת אז רק היא עמדה לפניו לייבום, ולכן היא חייבת בייבום ולכן היא אסורה לשוק. בתו שהתייבמה לאחיו בגט זה, כי חשבו שהגט פסול, והוא עדיין אשת המת. נניח בתו התחתנה עם אחד האחים, והאח הזה גירש אותה ולאחר מכן הוא מת, והם חשבו שבעצם הגט לא תפס, אז בעצם היא עדיין אשת המת, לכן אחד האחים האחר הלך וייבם אותה. אז היא תצא, כי בעצם מצד הדין היא בכלל לא אסורה עליו. '''צרתה שנישאת לאחיו בגט זה''' - כלומר אם הצרה, נוסף לבת הזאתי הייתה עוד איזה צרה, והוא כתב לה גט לבת, והצרה הלכה ונישאה לאחד מהאחים בגט הזה - '''אפילו לאביה לא תצא'''. כי באמת מדאורייתא הגט כשר, היא כבר לא צרת בתו, לכן היא מותרת אפילו לאביה של אותה בת שהתגרשה. '''תני: שלשה שטרות הללו''' - כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד - '''גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין'''. אמר '''רבי אבא''': '''הדא דתימר בשלא הוחזק שטר ביד המלוה'''. הכוונה שהלווה לא הודה בבית דין, או שלא זיהו את הכתב, כי לא הצליחו להתאים בין הכתב הזה לכתב אחר, לא קיימו את השטר. אז במקרה כזה הוא גובה ממשוחררים ולא ממשועבדים. אבל אם הוחזק השטר ביד המלווה, כלומר הלווה הודה או שהצליחו להתאים את הכתב ולראות שזה באמת כתב ידו, אז במקרה כזה הוא גובה. אמר '''רבי יוסה''': '''אפילו מבני חורין''' - אם בשלא הוחזק השטר ביד המלוה, כלומר אם הלווה לא מודה ולא הצליחו להשוות את הכתבים, אז אפילו ממכורים לא יגבה, כי אולי השטר מזויף. '''אלא כן אנן קיימין שטר ביד המלוה''' - הלווה הודה או שהצליחו להתאים את הכתב. '''ולמה אינו גובה?''' אמר '''רבי ביסנא: מפני''' קנוניה - חוששים לקנוניה, שמא הלווה ייתן למלווה שטר מוקדם בכתב ידו לטרוף לקוחות. אז לכן אנחנו לא נותנים לו לגבות ממשועבדים. '''רבי אבון אמר: מפני''' שהוא '''פסול''' - מפני שלא נכתב על פי תקנת חכמים, והשטר הזה פסול כיוון שכל מי שמשנה ממה שתיקנו חכמים, השטר פסול. אומרת הגמרא '''עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הזקן''' - כלומר אם הלווה עצמו, אחרי שהוא לווה, הוא בעצמו מכר קרקעות, אז אני חושש קנוניה. אבל '''לוה הזקן ושיעבד הבן''' - הלווה לווה ומת והבן שיעבד, מכר קרקעות אחרי מות אביו, הרי גם במקרה כזה הוא לא גובה מהשטר. במקרה כזה למה הוא לא יכול לגבות? הרי פה לא שייך להגיד שקנוניה עשו. '''אית לך מימר מפני קינוניא? לא, מפני שהוא פסול'''. כנראה השטר פסול, כי כל השטרות הסיבה שהם פסולים זה בגלל שהם לא נעשו כפי דעת חכמים. אמר '''רבי אבון''': '''אף בגיטי נשים''' כן. הרי כתוב גם בגיטי נשים כן. '''אית לך מימר מפני קינוניא?''' הרי שם לא שייך להגיד מפני קנוניה - מה הם ירוויחו אם הוא יכתוב לה גט בכתב ידו, מה שייך בזה קנוניה? אלא למה זה פסול? '''לא, מפני שהוא פסול''' - כי הוא שינה ממה שתיקנו חכמים. '''רבי יוחנן בשם רבי ינאי: וכולן בכתב''' ידו - כלומר כל השלושה בבות מדובר בכתב ידו. '''רבי אלעזר שאל''': האמצעי הרי מדובר שם שיש שני עדים, רק אין בו זמן, אז אם '''עדים יש כאן, בכתב ידים מה אני צריך?''' {{סוף}}</div> <span id="דף_נא_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נא עמוד ב<span class="yerum-runnum">91</span></div> חוביהן על גרמיהון, דאינון {{ירו"מ-הוסר|שקיבלו}}{{ירו"מ-הדגשה|קיבלו}} עליהן לשקר לחתום בגט שאין בו זמן, {{ירו"מ-הדגשה|וכאילו אינם. תנן: שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: דרבי מאיר היא, {{ירו"מ-הדגשה|דאף שרבי מאיר סבר דכל המשנה ממטבע שתקנו חכמים הולד ממזר, מודה הוא כאן שהולד כשר, ואם נשאת לא תצא}}. מה חמית {{ירו"מ-ביאור|מה ראיתה}} מימר כן? {{ירו"מ-ביאור|הרי פשיטא שזה בשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, שלשיטת חכמים יש עוד הרבה גיטין שאין הולד ממזר}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: בגין {{ירו"מ-ביאור|בפרק הקדם}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה, {{ירו"מ-הדגשה|שאף לחכמים הגט פסול}}. דלא תסבור מימר {{ירו"מ-ביאור|הפרק}} קיימיה {{ירו"מ-ביאור|הקדם}} דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר היא, {{ירו"מ-הוסר|תננייה}}{{ירו"מ-הדגשה|תנניה}} {{ירו"מ-ביאור|והפרק הזה}} דרבנין. לפום כן צריך מימר דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר היא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: בגין דרב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תריהון אמרין הלכה כרבי {{ירו"מ-הדגשה|א}}ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} דלא תסבור מימר אוף הכא {{ירו"מ-הדגשה|כרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}, {{ירו"מ-הדגשה|שאף שרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר דעדי מסירה כרתי, כאן הוא יודה שלכתחילה לא תינשא משום שנראה כמזויף מתוכו}}. לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא, {{ירו"מ-הדגשה|אבל לרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|תנשא לכתחילה, דעדי מסירה כרתי}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ד|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_יז}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים, כשר וגובה מנכסים משועבדים; {{שוליים|ט_יח}}שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תריהון אמרין הלכה כרבי אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי חכמים, {{ירו"מ-הדגשה|אם אין עליו עדים הגט}} פסול {{ירו"מ-הדגשה|לגמרי, ואפילו ריח הגט אין בו לפוסלה לכהונה}}. אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בכוהנת, ובעא למיעבד כהדא דרבי ינאי {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|ולהתירה לחזור לבעלה, כרבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו ריח הגט אין כאן}}. כד שמעון דרב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ושמואל {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} פליגין, אתא קומוי אפילו ישראל{{ירו"מ-הדגשה|ית שנתגרשה בעידי מסירה בלא עידי חתימה}}, {{ירו"מ-הוסר|ושמע}}{{ירו"מ-הדגשה|ושרע}} מינה {{ירו"מ-ביאור|נמנע ולא רצה להתיר}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר: דברי{{ירו"מ-הדגשה|י}} הכל כשר. והא רבי אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר כשר, ורבנן אמרין {{ירו"מ-הוסר|פסול}}{{ירו"מ-הדגשה|כשר}}. מה ביניהו? {{ירו"מ-הוסר|ר}}{{ירו"מ-הדגשה|רבי}} אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר {{שוליים|ט_יט}} כשר וגובה מנכסין משועבדין, ורבנין אמרין פסול וגובה מנכסין בני חורין.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ה|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כ}} שנים ששילחו שני גיטין שוין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השני בטל.<br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הוסר|כמה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתימר}}{{ירו"מ-הוסר| דאת אמר}} גט אחד פסול בשתי נשים {{ירו"מ-ביאור|אם היו לו שתי נשים עם אותו שם וכתב גט אחד כדי שיגרש בו איזה שירצה}} ודכוותה {{ירו"מ-הוסר|והוא}}{{ירו"מ-הדגשה|אם הן}} שני גיטין פסולין בשתי נשים? {{ירו"מ-ביאור|אם היו לו שני נשים באותו שם ואמר לסופר לכתוב שני גיטין לשני נשותיו ויגרש כל אחת באיזה גט שירצה}} אמר ליה: וכיני. אמר ליה: {{ירו"מ-הוסר|והא תנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|והתנינן}}{{ירו"מ-הוסר| שנים ששילחו}} שני גיטין {{ירו"מ-הדגשה|ששילחו}} {{ירו"מ-הוסר|שוין}}{{ירו"מ-הדגשה|שנים}} ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. תמן {{ירו"מ-הוסר|זו}}{{ירו"מ-הדגשה|זה}} כרות לשמה {{ירו"מ-הוסר|וזו}}{{ירו"מ-הדגשה|וזה}} כרות לשמה, תערובת היא שגרמה.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נא עמוד ב'''{{ש}}</span> '''רבי ירמיה בשם רב: בכתב ידים חוץ''' מן האמצעי - כל השתיים, האמצעי באמת לא צריך, לא מדובר בכתב ידו. אמר לו גם האמצעי צריך שיהיה כתב ידו. למה? מכיוון ש'''הללו חוביהן על גרמיהון, דאינון''' קיבלו עליהם '''לשקר לחתום בגט שאין בו זמן'''. אם הם חתמו בגט שאין בו זמן אז הם בעצם עדות שקר, אז זה כאילו הם לא קיימים, לכן הוא חייב שגם שם יהיה כתב ידו. '''רבי אבא בר המנונא ורב אדא בר אחא בשם רב: דרבי מאיר היא''' - כי זו דעת רבי מאיר שהוא סובר שכל המשנה מהדבר שתיקנו חכמים, עבד ממזר. חידוש הוא שלמרות שרבי מאיר סובר שכל מה שתיקנו חכמים עבד ממזר, כאן גם הוא מודה שעוברת כשר ואם נישאת לא תצא. '''מה חמית מימר כן?''' כלומר פשיטא זה רבי מאיר. הרי אם זה דעת חכמים הרי יש עוד הרבה גיטין שלא עבד ממזר, אז למה כתבו רק את שלושה אלה? אמר '''רבי מנא''' הסבר אחר: '''בגין דאמר רב הונא בשם רב: כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה''' - שבזה גם חכמים מודים שהגט פסול. אז שלא תחשוב שכל מה שהוא אמר זה על הפרק הקודם, אותו רבי מאיר אמר, אבל הפרק הזה זה כבר דעת חכמים. '''דלא תסבור מימר קיימיה דרבי מאיר היא, דרבנין. לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא''' - להגיד לנו שגם זה רבי מאיר. אמר '''רבי יוסי''' סברא אחרת: '''בגין דרב ושמואל תריהון אמרין הלכה כרבי אלעזר, דלא תסבור מימר אוף הכא''' - תראה, אל תחשוב שגם כאן הלכה כרבי אלעזר, שבעצם למרות שרבי אלעזר סובר שעדי מסירה כורתים, אז לכן אפילו בלי חתימות הגט כשר, אלא שכאן הוא דן שלכתחילה לא תינשא כי נראה כמזויף מתוכו, כיוון שאין זמן או שאין עליו עדים, גם אם יש רק עד אחד אז זה נראה כמו מזויף מתוכו. אז אולי גם רבי אלעזר מודה שלכתחילה לא תינשא, '''לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא'''. אבל רבי אלעזר יכול לכתחילה, כי הוא סובר באמת שעדי מסירה כורתים, אז העדים הם כלום - גם אם אין עדים וגם אם יש רק עד אחד, זה כשר, וגם אם אין זמן, כי עדי מסירה כורתים - זה עדים על הזמן של המסירה. פרק ט' הלכה א'. '''מתני': רבי אליעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים, כשר וגובה מנכסים משועבדים''' - כמו שאמרנו שהוא סובר שעדי מסירה כורתים. '''שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם'''. כלומר, כל העניין של חתימת העדים זה רק להקל, שיוכלו לקיים את הגט על פי העדים, אבל באמת מצד הדין מי שמקיים את השטר זה עדי המסירה. '''גמ': רב ושמואל תריהון אמרין הלכה כרבי אלעזר'''. אמר '''רבי יוחנן בשם רבי ינאי: דברי חכמים, פסול''' - אם אין עליו עדים הגט פסול לגמרי, ואפילו ריח הגט אין בו, לפוסלה מן הכהונה. כלומר מותר להתחתן לכהן אם הוא יחזור וימות. אומרת הגמרא '''אתא עובדא קומי רבי יוחנן בכוהנת, ובעא למיעבד כהדא דרבי ינאי''' - הוא רצה לפסוק כמו רבי ינאי, שהיא מותרת, להתיר אותה לחזור לבעלה כרבי ינאי, כי אפילו ריח הגט אין כאן. אבל '''כד שמעון דרב ושמואל פליגין''', שהם סוברים כמו רבי אלעזר, אז '''אתא עובדא אפילו ישראל''' - התגרשה בעדי מסירה בלי עדי חתימה, ולא רצה להתיר ולא לאסור. '''רבי יהושע בן לוי אמר: דברי הכל כשר'''. '''והא רבי אלעזר אמר כשר, ורבנן אמרין''' פסול? '''מה ביניהו?''' איזה הבדל יש ביניהם? אומרת הגמרא '''אלעזר אמר כשר וגובה מנכסין משועבדין, ורבנין אמרין פסול וגובה מנכסין בני חורין'''. כלומר זה כשר, אבל גובה רק נכסים בני חורין. פרק ט' הלכה ה'. '''מתני': שנים ששילחו שני גיטין שוין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השני בטל'''. '''גמ': רבי אלעזר ברבי יוסי בעא קומי רבי יוסי: גט אחד פסול בשתי נשים''' - כלומר, אם היה לאדם שתי נשים עם אותו שם, והסופר כתב לו גט אחד שיוכל לגרש את מי שהוא ירצה, אמרנו שזה פסול. '''ודכוותה שני גיטין פסולין בשתי נשים?''' נניח היה לו שתי נשים עם אותו שם, הוא אומר תכתוב לי שני גיטין עם אותו שם ואני אגרש את מי שאני רוצה בכל גט שאני רוצה, האם גם זה יהיה פסול? '''אמר ליה: וכיני'''. אמר ליה: '''שני גיטין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו''' - הרי זה אותו דבר לכאורה. אמר לו: '''תמן כרות לשמה כרות לשמה, תערובת היא שגרמה'''. מלכתחילה כל גט נכתב לשם אישה מסוימת, אלא התערובת שגרמה, אז לכן תן את שתיהם לכל אחת ויהיה בסדר. אבל כאן שמראש כתבו אותם בלי לקבוע למי, אז לא זו כרות לשמה ולא זה כרות לשמה. אז מה, כיוון שנתנו לה ייעשה כמי שכרות לשמה משעה ראשונה? לא, אין ברירה בדאורייתא לכתחילה, ולכן הגיטים האלה פסולים. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נא א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נא ב}} {{סוף}} <span id="דף_נב_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נב עמוד א<span class="yerum-runnum">92</span></div> ברם הכא לא זה כרות לשמה ולא זה כרות לשמה. {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} מכיון שנתנו לה יעשה כמי שכרות לשמה משעה ראשונה?<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ו|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כא}} חמשה שכתבו כלל בתוך הגט: איש פלוני מגרש פלונית ופלוני לפלונית, והעדים מלמטן, כולן כשירין וינתן לכל אחת ואחת. היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין עמו כשר.<br><strong>גמ':</strong> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם בסוף הגט קודם החתימה הוסיף את המשפט}} {{שוליים|ט_כב}} ושואל אני בשלום פלוני, {{ירו"מ-הוסר|חזקיה}}{{ירו"מ-הדגשה|חזקה}} על הכל חתם, {{ירו"מ-הדגשה|והגט כשר. אבל אם כתב}} שואל אני בשלום פלוני {{ירו"מ-הדגשה|בלא וו החיבור}}, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד, {{ירו"מ-הדגשה|והגט פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר: אפילו אמר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שואל אני בשלום פלוני, חזקה על {{ירו"מ-הוסר|כל}}{{ירו"מ-הדגשה|האחרון}} חתם {{ירו"מ-ביאור|על שאילת שלום}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: חמשה שכתבו כלל בתוך הגט}}. אי זהו כלל?{{ירו"מ-הוסר|ו של}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}רבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: איש פלוני מגרש את פלנית ופלוני לפלנית, {{ירו"מ-הדגשה|שאף שכל שם מופיע בניפרד, כיוון שהוסיף וו חיברם להיות אחד}} {{ירו"מ-ביאור|כמו שאמר בשאילת שלום}}. אי זהו כלל?{{ירו"מ-הוסר|ו של}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ריש לקיש {{ירו"מ-ביאור|הרי לשיטתו אפילו עם וו החיבור החתימה הולכת רק על האחרון}}: אנו פלוני ופלוני מגרשין את נשותינו {{ירו"מ-הדגשה|פלונית ופלונית}} ממקום פלוני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מודה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} שאם הזכיר גרושין לכל אחת ואחת, {{ירו"מ-הדגשה|כגון שכתב איש פלוני מגרש פלונית ופלוני מגרש את פלונית}}, שהוא {{ירו"מ-הדגשה|כמו גט לכל אחת ואחת, ו}}צריך טופס ועדים לכל אחת ואחת. {{ירו"מ-הוסר|חייליה}}{{ירו"מ-הדגשה|חיילה}} דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן {{שוליים|ט_כג}} צריכין פתח לכל אחת ואחת, {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהזכיר שם נדר על כל אחד כאילו נדר נדר לכל אחד בניפרד. ואם אמר לזה ולזה ולזה קרבן, הכל נדר אחד, ואם הותר מקצתו הותר כולו. אף בגיטין כן}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא מסייעא לרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים נקרין עמו כשר. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאם לא היה כתוב טופס לכל אחת ואחת אלא שכתב טופס אחד וכלל את כל השמות, אף על פי שהזכיר שם של כל אישה ואישה ביחד, הרי זה כלל. תנן: התם: אמר לחבירו תן לי חיטים ושעורין וכוסמין שיש לי בידך, והוא אומר לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין, אם הודה חייב קרבן על כל אחד ואחד}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת, חייב על כל אחת ואחת וכו'. ותני: כלל אינו חייב אלא אחת; פרט חייב על כל אחת ואחת, דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: שבועה לא לך לא לך לא לך, חייב על כל אחת ואחת; לא לך ולא לך ולא לך, חייב אחת על כולם}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, ופרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-ביאור|היינו מה שהיה {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|עושה אותו כלל, והיינו ולא לך ולא לך}} בוי"ו {{ירו"מ-הדגשה|וסבירא ליה דאינו חייב אלא אחת. בזה פליג}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ועושה אותו פרט וחייב על כל אחת ואחת. וממילא שמעינן דפרטו של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|והיינו לא לך לא לך בלא וו, זהו כללו של}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}}} אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מיליהון דרבנין אמרין שאין פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} {{ירו"מ-הוסר|ופרטו}}{{ירו"מ-הדגשה|פרטו}} של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: ושואל אני בשלום פלוני, חזקה על הכל חתם; שואל אני בשלום פלוני, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד. אם אומר את פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|משמע ששניהם מסכימים שהשבועה הולכת על הכל, רק השאלה האם חייב על כל אחת ואחת או על הכל רק אחת. אם כן}} אפילו אמר שואל אני בשלום פלוני, {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שבין לרבי מאיר בין לרבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך להיות}} חזקה על הכל חתם. {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כמאן}}<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נב עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו תלמידים במסכת גיטין, דף נ"ב. נתחיל ממשנה פרק קמא הלכה ו'. אומרת המשנה: '''חמישה שכתבו כלל בתוך הגט'''. כלומר, חמישה אנשים גירשו את הנשים שלהם וכתבו את זה בתור כלל. '''איש פלוני מגרש פלונית ופלוני לפלונית''', '''והעדים מלמטן, כולן כשרים'''. ו'''ינתן''' הגט הזה '''לכל אחת ואחת'''. ואם '''היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן''', אז '''את שהעדים ניקרין עמו כשר'''. וכל האחרים פסולים. ודאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי: אם בסוף הגט קודם החתימה הוא הוסיף את המשפט '''ושואל אני בשלום פלוני''', אז '''על הכל חתם''' — הגט כשר. אבל אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני''' בלי ו' החיבור, אז '''לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד''', הגט פסול. ריש לקיש אמר: '''אפילו אמר שואל אני בשלום פלוני, חזקה על חתם''' — רק שאלת שלום. ודא תנן: '''חמישה שכתבו כלל בתוך הגט'''. איזה הוא כלל לדעת רבי יוחנן? אם הוא כתב '''איש פלוני מגרש את פלונית ופלוני לפלונית'''. כלומר, למרות שבעצם כל שם מופיע בנפרד, כיוון שהוא מוסיף ו' אז הוא חיברם, כמו שאמרנו לגבי שאלת שלום — שאם הוא כתב '''ושואל אני בשלום פלוני''' אז זה כאילו מתחבר לגט עצמו. אז גם כאן, אם הוא כתב את השמות עם ו' החיבור זה יחידה אחת. עכשיו איזה הוא כלל לריש לקיש? הרי לריש לקיש אפילו עם ו' זה מנותק וזה הולך רק על האחרון. הרי הוא אמר: אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני''' או '''ושואל אני''' בשלום פלוני, בכל מקרה אני אומר שהוא חתם רק על זה, אז זה לא מצטרף לשאר. אז מה זה נקרא כלל? שהוא כתב בלשון כלל: '''אנו פלוני ופלוני מגרשין את נשותינו ממקום פלוני'''. אמר רבי זעירא: מודה רבי יוחנן שאם הוא הזכיר גירושין לכל אחת ואחת, כגון נניח אם הוא כתב איש פלוני מגרש פלונית, פלוני מגרש פלונית, אז זה כמו שהוא כותב גט לכל אחד ואחת, וצריך '''טופס ועדים לכל אחת ואחת'''. ודאמר הכי דרבי יוחנן מן הדא: אם הוא אמר '''שאני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן'''. כלומר הוא הזכיר את הנדר על כל אחד ואחד, '''צריכין פתח לכל אחת ואחת'''. זה כמו נדר לכל אחד בנפרד. אבל אם הוא אמר לזה ולזה קורבן, אז הכל נדר אחד, ומותר מקצתו מותר כולו. ודא בגיטין כן. אמר רבי יוסי: '''מתניתא מסייעא לרבי יוחנן''' דתנן: '''היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים נקרין עמו כשר'''. משמע מכאן שאם לא היה כותב טופס לכל אחד ואחת, אלא שהוא כותב טופס אחד וכלל את כל השמות כמו שקראנו, עם ו' החיבור, אז למרות שהוא הזכיר שם של כל אישה ואישה ביחד, הרי זה כלל, וזה בעצם אחרי העדים חתומין על הכל. ודא תם: אמר לחברו תן לי חיטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך, והוא אומר לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין — אם מודה חייב קורבן אחד על כל אחד ואחד. '''ורבי מאיר אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת'''. ותני: אם הוא כלל אינו חייב על אחת, פרט חייב על כל אחד ואחת — דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: שבועה לא לך, לא לך, לא לך — חייב על כל אחד ואחת; לא לך ולא לך ולא לך — חייב אחת על כולם. זו הברייתא. שמואל אמר: פרטו של רבי מאיר זה כללו של רבי יהודה, ופרטו של רבי יהודה זה כללו של רבי מאיר. כלומר, מה שרבי יהודה עושה בתור כלל — אם הוא אמר "ולא ולא" עם ו' החיבור, אז זה כלל, והוא סובר שבמקרה כזה הוא חייב אחת. בזה רבי מאיר חולק ואומר זה פרט וחייב על כל אחד ואחת. ואם בלי ו' — זה הפוך: זה יהיה הכלל לרבי מאיר, וזה הפרט לרבי יהודה. אמר רבי שמואל בשם רבי זעירא: מיליהון דרבנין אמרין שאין פרטו של רבי מאיר כללו של רבי יהודה, ולא פרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר. מה הראיה? דאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי: אם הוא כתב '''ושואל אני בשלום פלוני, חזקה על הכל חתם''', כיוון שהוא הוסיף ו'. אבל אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד'''. עכשיו אם אתה אומר שפרטו של רבי מאיר זה כללו של רבי יהודה, משמע ששניהם מסכימים שהשבועה הולכת על הכל, רק השאלה האם הוא חייב על כל אחד ואחד או שעל הכל חייב רק אחת. אם כן, במשנה שלנו, בין אם הוא אמר שואל אני בשלום פלוני, בין אם הוא אמר ושואל אני בשלום פלוני, בין לרבי מאיר בין לרבי יהודה היה צריך להיות חזקה שהכל חתם. אם כן, קשה — רבי יוחנן מאי כדון? {{סוף}}</div> <span id="דף_נב_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נב עמוד ב<span class="yerum-runnum">93</span></div> מאי כדון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא אמרה {{ירו"מ-הוסר|כן }}שאין פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|תן לי חיטים ושעורים וכוסמין, ועונה לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין, חייב על כל אחד ואחד}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת, חייב על כל אחת. ולית בר נש אמר אפילו אלא ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו מודה על קדמייתא. מאי כדון? {{ירו"מ-הדגשה|במה הם חולקים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}}: על דעתיה דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר, בין שאמר חיטין ושעורין וכוסמין, בין שאמר {{ירו"מ-הוסר|חיטה}}{{ירו"מ-הדגשה|חיטים}} {{ירו"מ-הוסר|ושעורה}}{{ירו"מ-הדגשה|שעורים}} {{ירו"מ-הוסר|וכוסמת}}{{ירו"מ-הדגשה|כוסמין}}, כלל ופרט הוא {{ירו"מ-הדגשה|וחייב על כל אחת}} {{ירו"מ-ביאור|כיון שפרטן ולא אמר סתם שבועה שאין לך בידי}}. על דעתיה דרבי יהודה {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: אם אמר {{שוליים|ט_כד}} חיטין {{ירו"מ-הדגשה|שעורין כוסמין, כלל ופרט הוא וחייב על כל אחת ואחת; אם אמר חיטין}} ושעורין וכוסמין, כלל שאין {{ירו"מ-הוסר|בו}}{{ירו"מ-הדגשה|עמו}} פרט {{ירו"מ-הדגשה|הוא וחייב אחת על הכל}} {{ירו"מ-ביאור|דדוקא אם אמר בלא וי"ו הוא דהוי כלל ופרט, אבל אם אמר בוי"ו אינו אלא כלל ואינו חייב אלא אחת. והיינו דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ז|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ז"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כה}} שני גיטין שכתבן זה בצד זה, ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה, ושני עדים יוונים באין מתחת זה לתחת זה, את שהעדים הראשונים נקרין עמו כשר. עד א' עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין.<br><strong>גמ':</strong> {{שוליים|ט_כו}} הרחיק את העדים מן הכתב מקום שני שיטין, פסול; פחות מיכן, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|השאיר}} חלק מקום שני שיטין {{ירו"מ-הדגשה|בין הגט לחתימות, פסול משום שיכול להזדייף; כתב בה}} {{ירו"מ-הוסר|לעניין}}{{ירו"מ-הדגשה|ענין}} אחר אפילו כל שהוא, פסול {{ירו"מ-הדגשה|שאולי רק על זה חתמו העדים}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר רב יצחק}}: מתניתא אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: עד אחד עברי ועד {{ירו"מ-הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|אחד}} יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין. ועברי גבי יווני לא {{ירו"מ-הוסר|בעניין}}{{ירו"מ-הדגשה|כעניין}} אחר הוא {{ירו"מ-ביאור|שהרי הוא חותם על הגט השני שהוא כותב משמאל לימין}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: התחיל {{ירו"מ-הדגשה|את החתימה}} בסוף {{ירו"מ-הדגשה|שתי}} ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}תים, {{ירו"מ-הדגשה|אפילו שכתב בשיפוע}} וגמר בסוף ארבע, כשר {{ירו"מ-ביאור|שכבר לא יכול להזדייף}}. {{ירו"מ-הדגשה|תני}}: כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב? כדי שיהו נקרין עמו, דברי רבי. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר: מלא שיטה. {{אמורא-ירו"מ|רבי דוסתי בי רבי ינאי}} אומר: מלא חתימת יד העדים {{ירו"מ-ביאור|שתי שורות רגילות}}. {{שוליים|ט_כז}} באי זה כתב משערין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא בי רבי שבתי}} <br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נב עמוד ב'''{{ש}}</span> אמר רבי יוסי: '''מתניתא אמרה שאין פרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר''', כמו שהיא גזרה במסקנה, דתנינן תמן: אם אמר לו תן לי חיטין ושעורין וכוסמין, והוא עונה לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין — חייב על כל אחד ואחד. '''רבי מאיר אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת'''. עכשיו, '''ולית בר נש אמר אפילו אלא ד ו מודה על קדמייתא''' — כלומר גם רבי מאיר מודה שחיטין ושעורין וכוסמין זה כלל. אז מאי כדון? במה הם חולקים באמת? אמר רבי חנינה: על דעתיה דרבי מאיר, בין שאמר חיטין ושעורין וכוסמין בין שאמר חיטין שעורין וכוסמין — זה כלל ופרט, ויש פה גם כלל וגם פרט וחייב על כל אחד ואחת, כיוון שהוא פרט אותם, הוא לא אמר סתם שבועה שאין לך בידי. אבל על דעתיה דרבי יהודה: אם אמר חיטין ושעורין וכוסמין בלא ו' — זה כלל ופרט וחייב על כל אחד ואחת. ואם אמר עם ו' — זה '''כלל שאין פרט''', ובעצם הוא חייב אחת על הכל. כלומר דווקא אם הוא אמר את זה בלא ו' זה גם פרט, אם הוא אמר עם ו' זה כלל. זה דעת רבי יהודה. והיינו דרבי יוחנן. אמרה המשנה: '''שני גיטין שכתבן זה בצד זה, ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה, ושני עדים יוונים באין מתחת זה לתחת זה'''. כלומר, בעצם היוונים כותבים משמאל לימין, הרי העברים כותבים מימין לשמאל. אז '''את שהעדים הראשונים נקרין עמו כשר'''. עכשיו, '''עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין'''. אומרת הגמרא: '''הרחיק את העדים מן הכתב מקום שני שיטין, פסול; פחות מיכן, כשר'''. אמר שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן: אם השאיר '''חלק מקום שני שיטין''' אחר, אפילו כל שהוא, פסול — כי יכול להזדייף. הרי באותו מקום הוא יכול לשים שם כל מיני דברים חדשים, כל מיני תנאים. אמר רבי שמואל בר רב יצחק: '''מתניתא אמרה כן''': '''עד אחד עברי ועד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין'''. ועברי גבי יווני לא אחר הוא? הרי העד היווני בכלל לא קשור לגט הזה, הוא בא מהגט השני, הוא חותם משמאל לימין, שייך לגט השני — אז זה כאילו לא שייך. אתה רואה מכאן שהגט פסול למרות שזה רק אחד. אמר רבי מנא: '''התחיל בסוף שתים, וגמר בסוף ארבע, כשר'''. למרות שאמרנו ששתי שיטין ויותר פסול, אם הוא התחיל טיפה פחות משתי שיטין וכתב את זה בשיפוע וסיים אפילו בסוף ארבע — זה כשר, כיוון שזה כבר לא יכול להזדייף. תני: '''כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב? כדי שיהו נקרין עמו, דברי רבי'''. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: מלא שיטה'''. '''רבי דוסתי בי רבי ינאי אומר: מלא חתימת יד העדים'''. עכשיו, '''באי זה כתב משערין'''? רבי יסא בי רבי שבתי. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נב א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נב ב}} {{סוף}} <span id="דף_נג_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נג עמוד א<span class="yerum-runnum">94</span></div> מלא חתימת ידי עדים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר חקולא}} {{ירו"מ-ביאור|שלוש שורות}}: כדי לך ולך, {{ירו"מ-הדגשה|כך שיוכל לכתוב ך שבולטת למטה תחת ל שבולטת למעלה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: חתימת יוסי בן ינאי {{ירו"מ-הדגשה|שאין בו אותיות שחורגות מהשורה כלפי מעלה}}, כחתימת שאול בן ברוך? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ודאי}} לכן צריכה {{ירו"מ-הדגשה|ללמד שרוחב השורה ל}}חתימת יוסי בן ינאי כחתימת שאול בן ברוך {{ירו"מ-ביאור|שאם לא כן מה החידוש}}. {{שוליים|ט_כח}} שטר שיש בו מחק או תלות {{ירו"מ-ביאור|שתלה תיבה בין השורות}} מגופו {{ירו"מ-ביאור|מהתורף במקום הזמן ושם הלוה והמלוה וסך המעות}}, פסול; שלא מגופו {{ירו"מ-ביאור|מהטופס}}, כשר. ואם החזירו מלמטה {{ירו"מ-ביאור|היינו שחזר על אותן מלים למטה ליד חתימת העדים וכתב שתלה דברים אלו}}, אפילו מגופו כשר. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} תריהון אמרין: צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב {{ירו"מ-ביאור|לכתוב בשני השורות האחרונות דברים שלא מעכבים בגט. שמתעלמים משני השורות האחרונות}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: צריך להזכיר עניינו של גט עמו {{ירו"מ-ביאור|שלא יכתוב דברים שלא קשורים לגט שלא יראה כאילו חתמו על דבר אחר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} לא הזכיר עניינו של גט עמו, {{ירו"מ-הדגשה|כשר}}. מחלפה שיטתיה דרבי {{ירו"מ-הדגשה|א}}בא. תמן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}}: עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות, {{ירו"מ-הדגשה|שאם הרחיק העדים מהכתב ומילא את הריוח בעדים פסולים, כשר}}, שלא באו {{ירו"מ-הדגשה|העדים הפסולים}} אלא להכשירו של גט {{ירו"מ-הדגשה|שלא יהיה מרווח שתי שורות}}. והכא הוא אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו עניינים אחרים אינם הפסק}}. תמן בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}, הכא בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}. קרא ערער על חתימת ידי עדים ועל חתימת ידי הדיינין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}}: {{ירו"מ-הוסר|שכן }}אם רצה לקיימו בכתב יד העדים, מקוים; בכתב ידי הדיינין, מקוים. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אני אומר אפילו בעד אחד {{ירו"מ-הוסר|מדיין}}{{ירו"מ-הדגשה|ודיין}} א', מקוים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות, שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד {{ירו"מ-ביאור|או של העדים או של הדינים}}, מקיים {{ירו"מ-ביאור|והוא הדין עד אחד ודיין אחד}}. יהב רשו לכתובא {{ירו"מ-ביאור|לסופר}} שיכתוב, ולחתימייא שיחתימון, {{ירו"מ-הדגשה|ולא כתבוהו באותו יום אלא אחרוהו, כגון שההלואה הייתה בא' בניסן והם כתבו בסיון. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}}: צריכין העדים לכתוב: המלוה הזאת מאחד בניסן הוא, ואנו איחרנו את זמנו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}}: א{{ירו"מ-הדגשה|י}}שרת {{ירו"מ-ביאור|קיום}} הדיינין, אפילו רחוקה כמה {{ירו"מ-הדגשה|מסוף השטר}}, כשר. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: צריכין הדיינין לכתוב: אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני {{ירו"מ-ביאור|העדים}}. למה? כדי {{ירו"מ-הוסר|שלא יהו}}{{ירו"מ-הדגשה|שיהו}} מצויין להזים, מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום. גזר דין נפק מקומי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ולא הוה כתוב כך {{ירו"מ-ביאור|רואים שזה לא חובה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}}: צריכין הדיינים<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נג עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת גיטין דף נג, מתחילים מהשורה האחרונה בדף הקודם. אומרת הגמרא באיזה כתב משאירים? אמרנו שצריך להשאיר שתי שורות, באיזה כתב משאירים? אמר רבי יוסי ברבי שבתאי '''מלא חתימת ידי עדים'''. זה הכמות, האורך שמשאירים. אמר רבי אבהו בשם רבי יצחק בר חקולא: שלוש שורות '''כדי לך ולך'''. כלומר, כדי שהוא יוכל לכתוב את הכף שבולטת למטה תחת למד שבולטת למעלה. אז לכן צריך שיש שלוש שורות כאלה. רבי ירמיה בעי קומי רבי זעירא: חתימת יוסי בן ינאי שאין בהם אותיות שחורגות משורות כלפי מעלה או למטה, אז יהא כחתימת שאול בן ברוך שיש? אמר לו ודאי הרי לך אין צריכא. הרי כל החידוש שהוא מלמד שאול, וחמשורות לחתימת יוסי בן ינאי זה חתימת שאול בן ברוך. שאם לא כן, מה החידוש? אם באמת אשם הוא כזה, אז ודאי צריך כזה אורך להשאיר. '''שטר שיש בו מחק או תלות מגופו''', כלומר תלות תיבה בין השורות. אז אם זה מגופו, כלומר מהתורף, כגון במקום הזמן, שם הלווה, המלווה וסך המעות - זה '''פסול'''. אבל אם זה '''שלא מגופו''', כלומר זה מהתוף, אז זה '''כשר'''. '''ואם החזירו מלמטה''', כלומר למטה הוא חזר על אותן מילים ליד חתימת העדים, והוא כתב שהוא תלה את הדברים האלה - אז '''אפילו מגופו כשר'''. רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין: '''צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב'''. כלומר בסוף השטר חוזרים על שתי השורות האחרונות. דברים שלא מהגבים בגט, כי בשתי השורות האחרות לא לומדים מהם כלום, אין על השטר מתעלמים מהם. אמר רבי זעירא בשם רב: '''צריך להזכיר עניינו של גט עמו'''. כלומר בשתי השורות האלה לא לכתוב סתם עניינים, אלא לכתוב, שלא יחשבו שהוא חותם על עניינים אחרים. צריך להיות בענייני גט או שתי השורות האחרונות של הגט עצמו. אמר רבי אבא בשם רב: אפילו '''לא הזכיר עניינו של גט עמו''' - כשר. ואתה אומר חושב שזה רבי אבא? '''תמן אמר רבי אבא בשם רבי ירמיה: עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות'''. כלומר אמרנו שאם הוא הרחיק את העדים מהכתב, והיה במקום שתי שורות, אז זה פסול. אבל אם הוא מילא את המקום הזה בשמות של עדים פסולים, אז זה לא נקרא הרחק עדות, '''שלא באו אלא להכשירו של גט'''. עכשיו אם הוא מילא את הרווח הזה בעדים פסולים זה כשר, כלומר שלא באו העדים הפסולים האלה על חשבון של גט כדי שלא יהיה מרווח שתי שורות. וכאן הוא אומר שאפילו עניינים אחרים לא פוסלים? אינם הפסק? ואתה אומר '''תמן בשם רבי ירמיה, הכא בשם רב'''. אומר לו שמה זה היה בשם רבי ירמיה, פה זה בשם רב. ואתה אומר '''קרא ערער על חתימת ידי עדים ועל חתימת ידי הדיינין'''. אז אמר רבי אבא בשם רב יהודה: '''אם רצה לקיימו בכתב יד העדים, מקוים; בכתב ידי הדיינין, מקוים'''. '''ואני אומר אפילו בעד אחד, מקוים'''. יכול לקיים דיין אחד ועד אחד, כלומר, אם הוא מצליח להתאים - להוכיח שהדיין הזה הוא זה שחתם, להשוות את החתימות, או שיבואו עדים ויעידו ולהעיד על אחד מהעדים - זה גם מספיק טוב. אמר רבי מנא: '''ויאות, שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד, מקיים'''. או בעדים או בדיינים, אז מקוים. על יד הדיינים גם אחד מזה ואחד מזה. '''יהב רשו לכתובא שיכתוב, ולחתימייא שיחתימון''', כלומר נתן רשות לסופר שיכתוב, ולעדים שיחתמו, והם לא כתבו באותו יום אלא איחרו, כגון שההלוואה הייתה באחד בניסן והם כתבו בסיוון. אמר רבי אבא בשם רבי ירמיה: '''צריכין העדים לכתוב: המלוה הזאת מאחד בניסן הוא, ואנו איחרנו את זמנו'''. אמר רבי זעירא בשם רב המנונא: '''אשרת הדיינין, אפילו רחוקה כמה, כשר'''. כלומר הקיום של הדיינים, אפילו אם היא רחוקה כמה מסוף השטר - זה כשר. רב אמר: '''צריכין הדיינין לכתוב: אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני'''. כלומר, צריך לכתוב שהיו עדים מסוימים. '''למה? כדי מצויין להזים'''. שאם הדיינים האלה סתם משקרים, אפשר להזים אותם. '''מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום'''. ואתה אומר '''גזר דין נפק מקומי רב ולא הוה כתוב כך'''. רואים שזה לא חובה, לא היה כתוב לא הזמן ולא המקום. {{סוף}}</div> <span id="דף_נג_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נג עמוד ב<span class="yerum-runnum">95</span></div> {{ירו"מ-הדגשה|להיות}} מכירין את הנידונין, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישקרו אותם}}. מעשה היה וזייפו.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ח|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ח"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כט}} שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, והעדים מלמטן, כשר. {{שוליים|ט_ל}} כתבו העדים בראש הדף {{ירו"מ-הדגשה|או}} מן הצד או מאחריו בגט פשוט, פסול. הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע, שניהן פסולין. {{שוליים|ט_לא}} ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין בסופו כשר. {{שוליים|ט_לב}} גט שכתבו עברית ועדיו יוונים, יוונית ועדיו עברים, עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי, כשר. כתב הסופר ועד, כשר. {{שוליים|ט_לג}} איש פלוני עד, כשר; בן איש פלוני עד, כשר; איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר. {{שוליים|ט_לד}} כתב חניכתו וחניכתה, כשר. כך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין {{ירו"מ-ביאור|רק את הכינוי שלהם}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני}}. {{ירו"מ-הוסר|מהו}}{{ירו"מ-הדגשה|מה}} שייר? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{ירו"מ-הוסר|כגון}}{{ירו"מ-הדגשה|אפילו את המשפט שכותבים בסוף גט: הכל}} קיים שריר וברור. {{ירו"מ-הוסר|וגט}}{{ירו"מ-הדגשה|תנן: או מאחריו בגט}} {{ירו"מ-הדגשה|פשוט}} פסול. {{ירו"מ-הדגשה|דווקא בגט}} פשוט {{ירו"מ-הדגשה|פסול, הא}} במקושר כשר, ובלבד מאחריו. {{ירו"מ-הדגשה|אבל למעלה או מהצד, אף במקושר פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: הדיינין חותמין {{ירו"מ-הדגשה|על קיום השטר}} אף על פי שאינן יודעין לקרות, {{ירו"מ-הדגשה|שדי אם מכירים חתימת העדים שעל זה הם מעידים}}. {{שוליים|ט_לה}} אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות, {{ירו"מ-הדגשה|שהם מעידים על מה שכתוב בשטר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: יבא עלי אם עשיתי מימיי {{ירו"מ-הדגשה|לחתום על קיום שטר מבלי לקרא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא בא קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו, {{ירו"מ-הדגשה|והרי אינו מבין יוונית}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: גט שכתבו עברית ועדיו יוונית {{ירו"מ-ביאור|שכנראה לא יודעים לקרא עברית}}, יוונית ועדיו עברית, עד אחד עברי ועד אחד יווני, כשר. פתר לה: כשהיו יודעין לקרות ולא היו יודעין לחתום {{ירו"מ-הדגשה|בעברית, או}} {{ירו"מ-הוסר|ואם}}{{ירו"מ-הדגשה|אם}} היו יודעין את שניהן יחתמו באי זה מהן שירצו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כתב הסופר ועד, כשר}}. כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}}: כתב סופר ועד, כשר {{ירו"מ-ביאור|ולא חתם סופר ועד}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איש פלוני כשר, בן איש פלוני כשר, איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: הכותב תופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן; שטרי מלוה צריך שיניח מקום המלוה ומקום הלוה ומקום המעות ומקום הזמן; שטרי מקח וממכר צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן, מפני התקנה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוסל בכולן. תנן: כתב הסופר ועד, כשר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: דברי הכל היא, {{ירו"מ-הדגשה|דאפילו למאן ד}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שמותר לכתוב טפסי גיטין, כיוון שצריך להשאיר את התורף והסופר כתב אותו, הרי הוא כמעיד}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: דרבי יהודה {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} היא, {{ירו"מ-הדגשה|אבל לרבנן, כיוון שמותר לכתוב טפסי גיטין, אין ראיה שהסופר כיוון לעדות לשמה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא {{ירו"מ-ביאור|אל תלמד מכאן}} {{ירו"מ-הוסר|בעית מדעתו }}דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פליג {{ירו"מ-הדגשה|על}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}, {{ירו"מ-הדגשה|רק}} בשיטתו השיבהו {{ירו"מ-ביאור|שמהמשנה אין ראיה שהיא כדעת הכל}}. לאו {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}{{ירו"מ-הוסר|דו}} {{ירו"מ-ביאור|רבו של {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מכיון שאינו מצוי לזווג, ולא זיווג? {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה}}. {{ירו"מ-ביאור|{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} שאל לרבי ירמיה: הגע עצמך שזיווג}} {{ירו"מ-הדגשה|וכתב לשם אותו איש ואותה אשה}} {{ירו"מ-ביאור|אמר ליה, כן אמר לי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} רבי, מכיון שאינו מצוי לזיוג}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו"מ-ביאור|זיווג כמי שלא זיווג. משמע שאף {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ודה שא{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|התורף}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כת{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שמו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אם {{ירו"מ-הדגשה|כך המשנה}} י{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ה {{ירו"מ-הדגשה|ללכת}} אף כרבנן}} <br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נג עמוד ב'''{{ש}}</span> אמר רבי חגיי: '''צריכין הדיינים מכירין את הנידונין'''. כדי שלא ישקרו להם, יעשו קנוניה - לכתוב שם מלווה ולווה כדי לגבות, לכן חייבים להכיר אותם. '''מעשה היה וזייפו'''. משנה: אומרת המשנה '''שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני'''. כלומר הכוונה דף זה עמודה, כל עמודה נקראת דף. זאת אומרת אם כתבו את הגט ולא סיימו אותו בעמודה הראשונה, כתבו המשך בעמודה השנייה '''והעדים מלמטן, כשר'''. עכשיו, אם '''כתבו העדים בראש הדף מן הצד או מאחריו בגט פשוט, פסול'''. עכשיו אם '''הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה''', כלומר הצמיד את הראש של גט אחד לזנב, כלומר לסוף הגט השני, '''והעדים באמצע, שניהן פסולין'''. עכשיו, אם כתבו '''ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין בסופו כשר'''. עכשיו '''גט שכתבו עברית ועדיו יוונים, יוונית ועדיו עברים''', כלומר מימין לשמאל משמאל לימין, '''עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי, כשר'''. עכשיו אם '''כתב הסופר ועד, כשר'''. אם הוא לא כתב שם "אני פלוני בן פלוני עד" אלא הוא כתב '''איש פלוני עד, כשר'''. גם אם הוא כתב '''בן איש פלוני עד''', נניח בן ראובן עד, זה כשר. '''איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד''' - זה גם כשר. עכשיו אם הוא כתב '''חניכתו וחניכתה, כשר''', כלומר את הכינויים - זה גם כשר. '''וכך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין'''. הם היו כותבים רק את הכינוי. ואתה אומר לנו במשנה שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, אז אמרנו זה כשר והעדים חתמו זה כשר. עכשיו מה "שייר"? אמר רבי יוסי ברבי בון: אפילו את המשפט, אפילו אם הוא השאיר את המשפט האחרון שכותבים בסוף הגט - הכל כשר, '''קיים שריר וברור''' - זה גם כן מספיק. תנן אם הוא חתם מאחורי הגט - בגט פשוט '''פסול'''. אז ודאי דווקא בגט פשוט זה פסול אם הוא חתם מאחורה, אבל '''במקושר כשר, ובלבד מאחריו'''. כלומר הבנו פה כמה דברים - חתם מהצד, חתם מלמעלה. אז מה שאמרו כשר זה רק אם הוא חתם מאחורה כמובן. אם הוא חתם למעלה או מהצד, גם במקושר זה פסול. רב אמר: '''הדיינין חותמין אף על פי שאינן יודעין לקרות'''. כי מספיק שהם מכירים את חתימת העדים, על זה הם עדים. '''אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות''', כי הרי הם עדים על מה שכתוב בשטר, לכן חייבים לדעת לקרוא. אמר רב: '''יבא עלי אם עשיתי מימיי'''. כלומר אפילו שאני דיין, מימי לא חתמתי בלי לקרוא את השטר ולהבין אותו, לראות שזה כן, למרות שבעצם אני חותם רק על החתימה, אבל תמיד קראתי את זה. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי: '''לא בא קומי רב כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו'''. מה, לא קרה אף פעם שהגיע לך כתב שאתה לא מכיר, כמו כתב יווני, ולא מכיר את הכתב, ואף על פי כן קיימת אותו על פי החתימות, הרי אתה לא מבין יוונית. '''מתניתא פליגא על רב''', דתנן '''גט שכתבו עברית ועדיו יוונית, יוונית ועדיו עברית, עד אחד עברי ועד אחד יווני, כשר'''. עכשיו אם הם חתמו יוונית כנראה שהם לא מבינים מה כתוב, הם לא יודעים לקרוא, אבל השטר כשר. אז אתה רואה מכאן שלא צריכים לדעת לקרוא. '''פתר לה''' - כשהם יודעים לקרוא, רק לא יודעים לחתום. בעברית הם לא ידעו לחתום, חתמו ביוונית, או ביוונית לא ידעו לכתוב, חתמו בעברית, אבל לקרוא הם כן ידעו. או אפשרות שנייה - שהם ידעו את שני השפות '''יחתמו באי זה מהן שירצו'''. '''כיני מתניתא: כתב סופר ועד, כשר'''. כן, כתוב במשנה כתב הסופר ועד כשר. אז ודאי דווקא כתב הסופר ועד כשר, אבל לא אם חתם הסופר ועד. תנן '''איש פלוני כשר'''. כלומר בעצם יכול לקיים את הכתב של הסופר ואת החתימה שלי - זה כשר, אבל לא עם הסופר עצמו חתם. אני זוכר בבבלי אומרים שהסיבה היא שאולי הבעל ציווה את העדים לחתום, והם מבושה נתנו לסופר לחתום, לכן זה פסול. ודאי מה תנן '''איש פלוני כשר, בן איש פלוני כשר, איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר'''. כלומר לא משנה איך כתבו העדים לפני החתימה שלהם. תנן הכותב טפסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האישה ומקום הזמן. אם הוא כותב שטר מלווה צריך שיניח מקום המלווה ומקום הלווה ומקום המעות ומקום הזמן, שטר מקרא צריך שיניח מקום הלוקח מקום המוכר מקום המעות מקום השדה ומקום הזמן מפני התקנה, ורבי יהודה פוסל בכולם. למדנו במשנה שאם הוא כתב הסופר ועד, כלומר הסופר כתב והוציא את הכתב שלו, ועד אחד חתום - אז זה כשר. אמר רבי אלעזר: '''דברי הכל היא''', אמר - כי אפילו למאן דאמר שמותר לכתוב טפסי גיטין, אבל כיוון שצריך להשאיר את התורף והסופר כתב אותו, הרי הסופר יודע שאסור לכתוב את זה, אז אם הוא כתב את זה אז הוא בעצם מתכוון להיות פה עד, אז הוא כמו מעיד. אמר רבי יוחנן: '''דרבי יהודה היא'''. אבל לרבנן כיוון שמותר לכתוב טפסי גיטין, אז אין ראיה שהסופר בכלל כיוון לעדות, אולי הוא סתם כתב את זה כן, או לשמה. אמר רבי יוסי: '''לא, דרבי יוחנן פליג על רבי אלעזר'''. באמת גם רבי יוחנן מודה שאם כתב הסופר אז זה דברי הכל כשר, כיוון שאת התורף חייבים להשאיר, אלא רבי יוחנן אמר לרבי אלעזר '''בשיטתו השיבהו''' - אתה רוצה לטעון מהמשנה? זה לא ראיה, אין ראיה פה שהמשנה קבעה הכל, כי אני יכול להגיד לך שאולי זה רק רבי יהודה, כי חכמים כשהם אמרו שיכול לכתוב טופס, אז אולי גם את התורף הוא כתב בלי לשאוף לעדות. עכשיו מה באמת הראיה שרבי יוחנן מודה לזה? '''לאו רבי ירמיה אמר בשם רבי זעירא: מכיון שאינו מצוי לזווג, ולא זיווג'''. שם מדובר שיש דיון לגבי שטרות - מה יקרה אם הוא מכיר את הזוג, את האיש ואת האישה, והוא כתב גם את האיש והזוג לשמה. אז משמע, אז שם רבי זעירא אומר שכיוון שבדרך כלל הוא אינו מצוי לזיווג, אז גם בכל מקרה, גם אם הוא זיווג - זה כלום. אבל משמע מכאן שגם רבי יוחנן מודה שאת התורף חייב לכתוב לשמו. אז אם כן, המשנה יכולה ללכת גם לרבנן, כמו שרבי יוחנן מודה בזה, וכל מה שהוא אמר זה רק לרבי אלעזר. אתה לא יכול להוכיח מהמשנה, אני יכול להגיד לך שהמשנה היא גם רק דעת רבי יהודה. תנן '''כתב חניכתו וחניכתה כשר''', כך כתוב במשנה. רבי אבהו אמר אפילו כתב "אני עד" כשר, כלומר, אפילו לא כתב שם, אפילו לא כינוי. רבי אבהו אומר כתב א', כלומר רבי אבהו היה כותב רק את האות א'. כנראה זה רשימות של אבהו. ורב חזקיה כתב ס' - את האות השנייה שלו, ושמואל היה כותב חרותא, כלומר הוא צייר ענף דקל. כל אחד בעצם, והכל כשר, לא חייב לכתוב את השם, מספיק שסימן שמוכר - כמו כינוי וכדומה - שכולם יודעים שזה קשור אליו. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נג א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נג ב}} {{סוף}} <span id="דף_נד_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נד עמוד א<span class="yerum-runnum">96</span></div> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: כתב חניכתו וחניכתה, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו כתב {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|אני}} {{ירו"מ-ביאור|עד}}, כשר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} כתב אל"ף; {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} כתב סמ"ך; {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כתב חרותא.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ט|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ט]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ט"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_לו}}גט מעושה בישראל כשר; {{שוליים|ט_לז}}ובעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} פסול; {{שוליים|ט_לח}}והעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך.<br> <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תמן תנינן: גט המעושה}} {{ירו"מ-ביאור|אם הכריחו אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ישראל כשר, וגויים פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|ט_לט}} פסול, {{ירו"מ-הוסר|ופוסל}}{{ירו"מ-הדגשה|אבל פוסל}} בכהונה. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אין מעשין אלא {{ירו"מ-הדגשה|חיבי}} {{ירו"מ-הוסר|לפסולין}}{{ירו"מ-הדגשה|לאוין}}, {{ירו"מ-הדגשה|כגון}}{{ירו"מ-הוסר| שמואל אמר אין מעשין אלא}} {{שוליים|ט_מ}}אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. {{ירו"מ-הדגשה|והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|תנינן}} שניות {{ירו"מ-הדגשה|כופין להוציא}}? לא בגין דא, אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא בא למעט אלא במקרה שלא עברו איסור, כגון שלא ילדה עשר שנים. והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|תנינן}}: {{שוליים|ט_מא}}המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס, יותר מיכן {{ירו"מ-הוסר|יוציאן}}{{ירו"מ-הדגשה|יוציא}} ויתן כתובה? שמענו שהוא מוציא, {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} שמענו שכופין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{שוליים|ט_מב}}ישראל {{ירו"מ-הוסר|שעיסו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעישו}} {{ירו"מ-הוסר|במעשה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמעשה}} עובד כוכבים ומזלות {{ירו"מ-ביאור|שלא על פי בית דין של ישראל}}, פסול {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו"מ-הוסר|ובאומר}}{{ירו"מ-הדגשה|באומר}} איני זן ומפרנס {{ירו"מ-הדגשה|שמן הדין מותר לעשות}}. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}}: ועובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} {{ירו"מ-הוסר|שעיסו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעישו}} {{ירו"מ-הוסר|במעשה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמעשה}} ישראל {{ירו"מ-ביאור|על פי בית דין של ישראל}}, כשר, אפילו {{ירו"מ-הדגשה|לא}} אמר איני זן ומפרנס {{ירו"מ-הדגשה|אלא משום שם רע}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: והעובד כוכבים ומזלות אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה בר אשי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|איסי}}: האומר איני זן ומפרנס, כופין אותו להוציא. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: וכופין? אמר ליה: {{ירו"מ-הוסר|ואדיין}}{{ירו"מ-הדגשה|ועדיין}} {{ירו"מ-הוסר|אית}}{{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הוסר|ליי}}{{ירו"מ-הדגשה|לזו}}? {{שוליים|ט_מג}}אם מפני ריח רע כופין, לא כל שכן מפני חיי נפש. {{ירו"מ-הדגשה|כי}} אתא {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ט_מד}}האומר איני זן ואיני מפרנס, אומרים לו או זן {{ירו"מ-הוסר|או פרנס}}{{ירו"מ-הדגשה|ופרנס}} או פטור.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_י|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה י]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_י"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_מה}}יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}בלבד שלא יהא שם אמתלא. ואי זו היא אמתלא? גירש איש פלוני אשתו על תנאי; זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זו היא אמתלא.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: יצא שמה בעיר מקודשת. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|והוא שיהיו}} {{שוליים|ט_מו}}נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין {{ירו"מ-הדגשה|ואומרים נתקדשה פלונית. קא סלקא דעתין דבעי תרתי: נרות ובני אדם משיחין}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא תנינן יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת. אית לן מימר נירות דולקין {{ירו"מ-הדגשה|בגרושין ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|אמרנו, או}} {{ירו"מ-הוסר|סיחות}}{{ירו"מ-הדגשה|שיחות}} בני אדם? {{ירו"מ-הוסר|מסיחין }}והכא {{ירו"מ-הוסר|סיחות}}{{ירו"מ-הדגשה|שיחות}} בני אדם משיחין {{ירו"מ-הדגשה|שהתגרשה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: נבדק השם {{ירו"מ-ביאור|שהיא נשואה או גרושה}} ונמצא מפי נשים ומפי קטנים, בטל השם. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד, {{ירו"מ-הדגשה|שלא אמרו לסמוך על הקול אלא אם בא עד ואומר שמעתי מפלוני ופלוני מפלוני, ואותו פלוני הלך למדינת הים ואין אפשרות לשאול אותו. לקול כזה חוששים}}.<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נד עמוד א'''{{ש}}</span> '''תמלול הגיטין דף נ"ד''' בתלמוד ירושלמי מסכת גיטין דף נ"ד. נתחיל במשנה, פרק טז הלכה יא. אומרת המשנה '''גט מעושה בישראל כשר''', כלומר אם ישראל אייסו אותו, כפו אותו לתת גט, במכות וכדומה — זה כשר. '''ובעובד כוכבים פסול''', אם הגויים עשו את זה, פסול. '''והעובד כוכבים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך'''. תנינן במתני' גט מעושה ישראל כשר וגויים פסול. '''שמואל אמר: פסול, בכהונה'''. כלומר נכון שהגט עצמו כשר, אבל אף על פי כן, אם נניח לאחר מכן בעלה ימות אז היא תהיה אסורה לכהן, או אם בעלה הוא עצמו כוהן אז היא צריכה לחזור לו. '''ושמואל אמר: אין מעשין אלא''' חייבי לאוין, כגון '''אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט'''. שיתא מהתנינן שניות — כופין אותם להוציא. אז רואים שגם בשניות מדובר רק באיסור דרבנן. ואיתא מר: '''לא בגין דא'''. שמואל לא בא למעט איסורי דרבנן, אלא הוא בא למעט מקרה שלא עברו שום איסור, לא דרבנן ולא דאורייתא, כגון נניח לא ילדה עשר שנים. שיתא מהתנינן: '''המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס, יותר מיכן ויתן כתובה'''. אז רואים מכאן שלמרות שבעצם הוא לא עבר פה שום איסור — '''שמענו שהוא מוציא, שמענו שכופין?''' אז שמענו שרק כופין על איסור ולא כופין אם אין איסור. אבל להוציא — כן, אומרים לו להוציא, אבל לא כופין אותו. '''אמר רב ירמיה בשם רב''': '''ישראל עובד כוכבים ומזלות פסול''' — כלומר אם ישראלים כפו מישהו שלא על פי בית דין, אז זה פסול, '''איני זן ומפרנס''' — אפילו אם הוא אומר "איני זן ומפרנס", כיוון שזה לא על פי בית דין אז זה פסול. תני רבי חייה: '''ועובד כוכבים ישראל כשר, אפילו אמר איני זן ומפרנס''' — כלומר אם עובדי כוכבים אייסו על פי בית דין של ישראל, כשר, אפילו אם הוא אומר "איני זן ומפרנס". אמר רבי יוסי: מתניתא אמרה כן, דתנן: '''והעובד כוכבים ומזלות אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך'''. אז רואים מכאן שזה מותר, שאם בית דין אומרים והעובד כוכבים עושה על פי בית דין אז הגט כשר. '''רבי חייא בר אשי בשם איסי: האומר איני זן ומפרנס, כופין אותו להוציא'''. רבי ירמיה בעא קומי רבי אבהו: '''וכופין?''' האם באמת כופין אם הוא לא רוצה לפרנס? אמר ליה: עדיין את מסתפק? '''אם מפני ריח רע כופין, לא כל שכן מפני חיי נפש''' — הרי האישה רוצה על מה לחיות. אתא חזקיה: '''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יוחנן: האומר איני זן ואיני מפרנס, אומרים לו או זן או פטור''' — או תפרנס אותה או שתגרש. פרק טז הלכה יא. אומרת המשנה: '''יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת''', כלומר יצא שמה שמקודשת הרי זו מקודשת. '''מגורשת הרי זו מגורשת''' — נחשבת מגורשת, משמע שאסורה לכהן וכדומה, '''בלבד שלא יהא שם אמתלא'''. '''ואי זו היא אמתלא?''' כגון נניח אם אמרו שהוא גירש — '''גירש איש פלוני אשתו על תנאי''', אז אני אומר: אולי התנאי לא יתקיים, אז בכלל לא מגורשת, ולכן היא מותרת לכהן, שהיא לא מגורשת בכלל. '''זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זו היא אמתלא'''. כלומר גם אפשרות שנייה, נניח שאמרו שזרק לה גט, אבל היה ספק קרוב לו ספק קרוב לה. אז במקרה כזה היא לא נחשבת מגורשת, כיוון שזו אמתלא — אולי הגט לא הגיע ונחשב "קרוב לו", וזה רק ספק גירושין. ואיתא מרבנן במשנה, יצא שמה מקודשת. אמר רבי יסא בשם רבי יוחנן: '''נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין'''. הגמרא חשבה שצריך את שני התנאים, גם נרות וגם בני אדם משיחין. התיב רבי זעירא קומי רבי יסא: והא תנינן '''יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת'''. '''אית לן מימר נירות דולקין''' בגירושין? הרי מה שייך נרות? אז באמת, אבל לא אמרנו שיחות בני אדם? '''והכא בני אדם משיחין''' — כלומר מספיק שבני אדם מדברים על זה שהיא התגרשה, אז היא מוחזקת מגורשת. '''רבי יסא בשם רבי יוחנן: נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי קטנים, בטל השם''' — כלומר בדקו את השם הזה, שהיא נשואה או גרושה, והתברר שמי שהוציא את זה הן נשים וקטנים, אז בטל השם. '''רב אמר: לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד''' — כלומר לא אמרו לסמוך על כל דבר, אלא אם כן זה עד מפי עד, שעד אחד אומר "שמעתי מפלוני", ואותו פלוני הלך לבית עולם ואין אפשרות לשאול אותו. רק לקול כזה חוששים. פרק טז הלכה יא. במשנה: '''בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה, שנאמר כי מצא בה ערות דבר'''. '''ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר כי מצא בה ערות דבר'''. זה בעצם שני דברים: או ערווה או דבר. '''ורבי עקיבה אומר: אפילו מצא אחרת נאה ממנה, שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגומר'''. {{סוף}}</div> <span id="דף_נד_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נד עמוד ב<span class="yerum-runnum">97</span></div>==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_יא|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה יא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_יא"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_מז}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה, שנאמר {{הפ|דברים|כד|א}} כי מצא בה ערות דבר. ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר כי מצא בה ערות דבר. ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר: אפילו מצא אחרת נאה ממנה, שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגומר.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הוסר|והא }}תני: {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: אין לי אלא היוצא משום ערוה בלבד. {{ירו"מ-הוסר|ומניין }}היוצאה וראשה פרוע, צדדיה פרומין וזרועותיה חלוצות, {{ירו"מ-הדגשה|מניין שיוציא}}? תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר. מה מקיימין {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} דבית שמאי? שלא תאמר היוצא משום ערוה אסור{{ירו"מ-הדגשה|ה}} משום דבר אחר מותרת. {{ירו"מ-הדגשה|דאי לא הוי כתב אלא כי מצא בה דבר, הייתי אומר היוצא משום ערוה אסורה להנשא לאחר, משום דבר אחר מותרת להנשא לאחר. כתב קרא ערות דבר, דדרשינן או ערוה או דבר, שבשניהם יוציא ומותרת לאחר}}. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי שילא דכפר תמרתא}}: קרייא מקשי על דבית שמאי, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה. מה אנן {{ירו"מ-הוסר|מקיימין}}{{ירו"מ-הדגשה|קיימין}}? אם לאוסרה עליו, כבר היא אסורה לו, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לבית שמאי אינו מוציא אלא בזינתה עליו}}. אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בלא תעשה. כתיב ([[ויקרא טו לג|ויקרא מצורע טו לג]]) והדוה בנידתה והזב את זובו. זקנים הראשונים היו אומרים: תהא בנידתה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא תכחול ולא תפקוס עד שתבוא במים. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}: {{שוליים|ט_מח}}{{ירו"מ-הוסר|משם ראייה }}אם את אומר כן, אוף היא עצמה {{ירו"מ-הוסר|מביאה}}{{ירו"מ-הדגשה|באה}} לידי כעירות והוא נותן את עיניו בה לגרשה. ואתייא דזקנים כבית שמאי {{ירו"מ-הדגשה|שאינו מגרש אלא אם זינתה}}. {{ירו"מ-הוסר|ודר}}{{ירו"מ-הדגשה|ורבי}} עקיבה {{ירו"מ-הדגשה|דריש}} {{ירו"מ-הוסר|כבה}}{{ירו"מ-הדגשה|כבית}} {{ירו"מ-הדגשה|הלל: או ערוה או דבר. והילכך סבירא ליה שאם מצא אחרת נאה ממנה יכול לגרשה, וכדי שלא תתגנה בעיניו התירה להתנאות ולהתקשט אפילו בימי נדתה}}. <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נד עמוד ב'''{{ש}}</span> בגמרא למדו משם: תני '''בית שמאי אומרים: אין לי אלא היוצא משום ערוה בלבד'''. '''היוצאה וראשה פרוע, צדדיה פרומין וזרועותיה חלוצות''' — מנין שיוציא? '''תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר'''. '''מה מקיימין בית הלל דבית שמאי?''' הרי כתוב "כי מצא בה דבר". '''שלא תאמר היוצא משום ערוה אסור''' לינשא לאחר, '''משום דבר אחר מותרת''' — כי אם היה כותב רק "כי מצא בה דבר", הייתי אומר שמשום ערווה אסור לינשא לאחר, ומשום דבר אחר מותרת. כלומר אם היה בה משהו אחר שבגללו גירש אותה, מכל סיבה אחרת, אז תהיה מותרת לינשא לאחר. לכן כתב "כי מצא בה ערות דבר", שדורשים או ערווה או דבר — כלומר שבשני המקרים מוציא, ומותרת לאחר. '''אמר רבי שילא דכפר תמרתא: קרייא מקשי על דבית שמאי''' — כלומר הפסוק מאוד קשה לבית שמאי. הרי כתוב '''לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה'''. '''מה אנן קיימין?''' '''אם לאוסרה עליו, כבר היא אסורה לו''' — כי לבית שמאי הוא לא מוציא אותה אלא אם היא זינתה, ואם היא זינתה היא כבר אסורה עליו. '''אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בלא תעשה''' — התורה כתבה את זה להגיד שיש עוד לאו נוסף. '''כתיב והדוה בנידתה והזב את זובו. זקנים הראשונים היו אומרים: תהא בנידתה''' — כלומר כל שהיא נידה או זבה תהא בנדתה ובזיבתה, שתתנהג כמו זבה, כמו נידה — '''לא תכחול ולא תפקוס עד שתבוא במים''', לא תתקשט, עד שתטבול. '''אמר להן רבי עקיבה: אם את אומר כן, אוף היא עצמה לידי כעירות והוא נותן את עיניו בה לגרשה''' — כי אם לא תתקשט תהיה מכוערת, ואז הוא נותן עיניו בה לגרשה. '''ואתייא דזקנים כבית שמאי''' — כלומר הזקנים סוברים כבית שמאי, שהוא לא מגרש אלא אם זינתה, אז גם אם תהיה מכוערת הוא לא יכול לגרש אותה, ולכן לא חוששים לזה ולכן אמרו שתשב בנידתה. ורבי עקיבה דורש כמו בית הלל, שאו ערווה או דבר, ואף סובר יותר מזה — שאפילו אם מצא אחרת נאה ממנה יכול לגרש. לכן הוא סובר שכדי שלא תגנה בעיניו, אפילו במקום שאין ברור שתגיע לידי כעירות, מותר להתקשט. עד כאן פרק המגרש, וסליקא לה מסכת גיטין. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נד א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נד ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק המגרש וסליקא לה מסכת דגיטין</strong><br><br> {{:סיום מסכת|מסכת=גיטין}} {{ניווט פרקים-ירו"מ|גיטין|תשיעי|שמיני|}} eb8cf5qvkq8e2yl0ql05i9g2vbp9dq6 3078638 3078637 2026-08-23T07:57:56Z מאירושולי 35234 3078638 wikitext text/x-wiki {{ניווט פרקים-ירו"מ|גיטין|תשיעי|שמיני|}} ==פרק תשיעי – המגרש== <!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף מט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] [[File:ירושלמי מאיר גיטין מט.ogg|thumb|ירושלמי_מאיר_גיטין_מט.ogg]] ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_א|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_א"> <strong>מתני':</strong> המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מתיר וחכמים {{שוליים|ט_א}} אוסרין. כיצד יעשה? {{שוליים|ט_ב}} {{ירו"מ-הוסר|יטלינו}}{{ירו"מ-הדגשה|יטלנו}} {{ירו"מ-הוסר|ממנו}}{{ירו"מ-הדגשה|ממנה}} ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם. אם כתבו בתוכו אף על פי שחזר ומחקו פסול.<br><strong>גמ':</strong> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}{{ירו"מ-הוסר|י}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: טעמא דרבי אליעזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כד ב|דברים כי תצא כד ב]]) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, אפילו לא התירה אלא לאדם אחד. שמועתא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}}} רובא {{ירו"מ-ביאור|יש בו חידוש יותר}} ממתניתא, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} מתניתא אמרה בשהותרה לכל ואסרה לאדם אחד, {{ירו"מ-הדגשה|ואילו}} שמועתא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}}} אמרה כשאסרה לכל והתירה לאדם אחד. {{ירו"מ-ביאור|ואם אכן זה היה מקורו של {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}, היה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך להביא את}} הלימוד {{ירו"מ-הדגשה|שהביא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}, {{ירו"מ-הדגשה|שהוא חידוש גדול יותר}}}} {{ירו"מ-הוסר|מה}}{{ירו"מ-הדגשה|אלא}} טעמא דרבי אליעזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: מיתה מתרת וגט מתיר. מה מיתה מתרת {{ירו"מ-הוסר|ומחצה}}{{ירו"מ-הדגשה|מחצה}}, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אסורה על קרובי בעלה}}, אף {{ירו"מ-הוסר|הגט}}{{ירו"מ-הדגשה|גט}} {{ירו"מ-הדגשה|המתיר מחצה, אף שאינו}} מתיר {{ירו"מ-הוסר|ומחצה}}{{ירו"מ-הדגשה|אותה לכל האנשים, כשר}}. מה טעמא? דרבנין? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, הקיש יציאה {{ירו"מ-הוסר|להווייתה}}{{ירו"מ-הדגשה|להוייתה}}. מה הווייתה אין לה הויה אצל אחר, {{ירו"מ-הדגשה|שאין קידושין לחצאין ואינו יכול לאמר לה הרי את מקודשת לי ותאסרי לכל אדם חוץ מפלוני}}, אף יציאתה אין לה יציאה אצל אחר. {{ירו"מ-הדגשה|ואם אינו גט לכל אדם אינו גט}}. לאחר מיתתו של {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר בן הורקנוס}} נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו: {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: אין {{ירו"מ-הוסר|אתם }}משיבין את הארי לאחר מיתה. השיב {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה ונישאת לאחיו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מת בלא בנים, היאך זו מתייבמת? לא נמצא מתנה על הכתוב בתורה, {{ירו"מ-הדגשה|שהתורה אמרה יבמה יבא עליה, ואותו האיש מתנה שלא תתיבם לו}}. וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל, מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|מ}}סברא {{ירו"מ-הדגשה|אפשר לתת}} {{ירו"מ-הוסר|טעמא}}{{ירו"מ-הדגשה|טעם}} {{ירו"מ-הדגשה|להבדיל בין שני המקרים}}. תמן התורה אסרת עליו, ברם הכא הוא אסרה עליו, {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שנאסרה בייבום מחמת התנאי שעשה נקרא שעוקר דבר מן התורה}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם התנאי בגט גורם לאישה שלא תתייבם}}, ניתני שש עשרה נשים {{ירו"מ-הדגשה|פוטרות צרותיהם}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-ביאור|ונוסיף כגון שגרשה בעלה חוץ ממנו והלכה ונשאת לאחיו ומת בלא בנים, הרי היא אסורה עליו שהיא אשת איש}} {{ירו"מ-הדגשה|ולמה מנה רק חמש עשרה נשים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כבר איתמר טעמא, תמן התורה אסרה עליו, {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהיא ערווה עליו צרותיה פטורות}}, ברם הכא הוא אסרה עליו {{ירו"מ-הדגשה|כאשת איש}} {{ירו"מ-ביאור|כאילו עדיין נשואה לראשון}}, {{ירו"מ-הדגשה|וממילא לא נפלת לפניו ליבום ואינה פוטרת צרותיה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסית לאחר ומת {{ירו"מ-ביאור|מותרת לכל גם לאותו אחד}} היאך זה מתיר מה שאסר הראשון? מילתיה אמרה שמיתתו גירושין ומתירין בזה מה שאסר הראשון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: לא אמר אלא שמיתתו {{ירו"מ-הוסר|גירושיו}}{{ירו"מ-הדגשה|גירושין}} {{ירו"מ-הדגשה|ברגע מותו של השני גרושי הראשון חלים על אותו שנאסר}} , הא נישואין לא. {{ירו"מ-הדגשה|ואם גרש השני אינה מותרת למי שאסר הראשון}}.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף מט עמוד ב'''{{ש}}</span> אז לכן, '''הוי צריכה מיתנייא תמן, או אילו מיתנייא תמן ולא מתנינן הכא, הוינן אמרין תמן על ידי שהוא גובה בו פסול'''. שם הרי הוא מוציא כסף, מוציא ממך — דבר עליו הראיה, אז כל דבר שאפשר לפסול את השטר פוסלים. '''והכא על ידי שאינו גובה בו כשר'''. לכן '''הווי צריכה מיתנייא הכא וצורכה מיתנייא תמן'''. הדרן עלך פרק הזורק גט. פרק קטן אחד מפרשת המשנה. '''המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני''' — כלומר חוץ מפלוני — '''רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרין. כיצד יעשה? ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם'''. עכשיו '''אם כתבו בתוכו''' — כלומר אם הוא כתב את התנאי הזה בתוך הגט — '''אף על פי שחזר ומחקו פסול'''. בגמרא, אמר רבי אילא, טעמא דרבי אליעזר — למה הוא אומר שבעצם אם גירש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, למה רבי אליעזר מתיר? הוא אומר '''ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר''', כלומר אפילו אם הוא לא התיר, התיר לאדם אחד — כבר הגט הזה תופס. '''שמועתא רובא ממתניתא''' — מה שאמר רבי אילא זה יותר חידוש, הוא בא מתני יותר מחודש מאשר המשנה. למה? כי המשנה, '''מתניתא אמרה בשהותרה לכל ואסרה לאדם אחד''' — כלומר את מותרת לכל העולם חוץ מאדם אחד. ואילו '''שמועתא אמרה כשאסרה לכל והתירה לאדם אחד''' — מדבר על זה שהוא התיר אותה רק לאדם אחד, היא אסורה על כל העולם, מותרת רק לאדם אחד. זה חידוש הרבה יותר גדול. '''ואם אכן זה היה מקורו של רבי אליעזר, היה רבי אליעזר הלימוד רבי אילא''' — אז היה צריך להביא את החידוש היותר גדול. אם הוא לא הביא את זה, כנראה זה מקור אחר. '''טעמא דרבי אליעזר: מיתה מתרת וגט מתיר. מה מיתה מתרת''' מקצת, כי הרי בכל זאת היא אסורה על קרובי הבעל — אז גם גט שמתיר מקצת לא יהיה כשר, למרות שהוא לא מתיר לכל האנשים. מה טעמא דרבנין? למה אוסרים את זה? הם אומרים: כתיב '''ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר''', '''הקיש יציאה''' להוויה. '''מה הווייתה אין לה הויה אצל אחר''' — כלומר ברגע שהיא מתקדשת היא אסורה לכל העולם, כיוון שהיא לחצאין. הוא לא יכול לומר לה הרי את מקודשת לי ותהיי אסורה לכל אדם חוץ מפלוני. '''אף יציאתה אין לה יציאה אצל אחר'''. עכשיו — אם היא אוסרת לכל אדם אז בכלל זה לא גט. עכשיו, '''לאחר מיתתו של רבי אליעזר בן הורקנוס נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו''' — להראות שהוא לא צודק — '''רבי אלעזר בן עזריה ורבי יוסי הגלילי ורבי טרפון ורבי עקיבה. אמר להן רבי יהושע: אין משיבין את הארי לאחר מיתה'''. לא הסכימו, אמרו להם: אחרי שהוא מת לא הולכים להגיד דברים, לחלוק עליו. '''השיב רבי טרפון: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני'''. אז אם נגיד כמו רבי אליעזר שבעצם היא מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, '''והלכה ונישאת לאחיו מת בלא בנים, היאך זו מתייבמת?''' הרי היא אסורה לאחיו. '''לא נמצא מתנה על הכתוב בתורה''' — הרי התורה אמרה יבמה יבוא עליה, ואותו האיש מתנה שלא תתייבם. '''וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל'''. אז לכן בעצם מראש הגט הזה לא תופס. אומרת הגמרא: '''מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה'''. הרי אם הוא נושא את בת אחיו ואחיו מת, הרי אסור לו להתייבם עם בתו. '''אמר רבי יוסי בי רבי בון: סברא''' — אני יכול להגיד לך שיש הבדל בין שני המקרים. '''תמן התורה אסרת עליו''' — את בתו התורה אסרה, זה לא שהוא מתנה על מה שכתוב בתורה. '''ברם הכא הוא אסרה עליו''' — הרי כל האיסור של האישה הזאת בייבום זה רק מכוח התנאי שבעלה הראשון אסר. אז בעצם זה נקרא שהוא קיים את מה שכתוב בתורה. '''התיב רבי חנניה בשם רבי פינחס''': אם התנאי בגט זה מה שגורם לאישה שלא תתייבם, אז למה המשנה אמרה '''שש עשרה נשים''' — במסכת יבמות — '''פוטרות צרותיהם כרבי אליעזר'''? צריך להוסיף את המקרה, כיוון שהיא גירשה בעלה חוץ מאדם אחד, והלכה ונישאת לאחיו ומת בלא בנים, הרי הוא אסור עליו כאשת איש. למה המשנה אמרה רק חמש עשרה? '''אמר רבי מנא: כבר איתמר טעמא, תמן התורה אסרה עליו''' — כיוון שהיא ערווה, מהתורה התורה אסרה, זה לא מתנה על מה שכתוב בתורה. '''ברם הכא הוא אסרה עליו''' — כן, ואז ממילא לא נפלה לפניו לייבום ולא פוטרת צרותיה. '''רבי ירמיה בעי: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסית לאחר ומת, היאך זה מתיר מה שאסר הראשון?''' הרי היא מותרת, באותו רגע שהוא מת, גם לאותו אחד? '''מילתיה אמרה שמיתתו גירושין ומתירין בזה מה שאסר הראשון'''. כלומר מתוך השאלה אתה מבין שלפי שיטתו מיתתו גירושין — ברגע שהוא מת השני, זה כמו גירושין, ומתיר מה שאסר הראשון. '''אמר רבי ירמיה: לא אמר אלא שמיתתו''', '''הא נישואין לא'''. כלומר אם השני גירש אותה, היא לא מותרת למי שאסר הראשון. אבל אם הוא מת, אז מה שאסר הראשון מותרת לכל העולם. אבל אם הוא גירש אותה, אז עדיין נשאר הזיקה של הראשון, ואותו אדם אסור בה, או היא אסורה בו. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|מט א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|מט ב}} {{סוף}} <span id="דף_נ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head yerum-daf-first">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נ עמוד א<span class="yerum-runnum">88</span></div> אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}}: {{ירו"מ-הדגשה|היכן}} מצינו בתורה האסור לזה מותר לזה והמותר לזה אסור לזה? אסור לאחד אסור לכל אדם, מותר לאחד מותר לכל אדם. השיב {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}: הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש, לא נמצאת אלמנה לו, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לגביו מעולם לא הייתה גרושה}}, וגרושה לכל אחיו הכהנים. {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן אמרו חכמים שאף עליו אסורה משום גרושה}}. וכי במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה? {{ירו"מ-הדגשה|ודאי}} החמירה התורה בגרושה יותר מן האלמנה, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי גרושה אסורה לכל הכהנים, ואלמנה אינה אסורה אלא לכהן גדול. אף על פי כן, כיון שהיא נחשבת לגבי השאר כגרושה, היא נאסרת לאותו כהן מחמת ריח הגט, שאפילו אם לא גירשה אלא ממנו היא אסורה לכהונה}}. ומה {{ירו"מ-הדגשה|אלמנה קלה נאסרה מן המותר לה}} {{ירו"מ-ביאור|אותו פלוני}} {{ירו"מ-הוסר|אם}}{{ירו"מ-הדגשה|מצד גירושין שבה}}, גרושה חמורה {{ירו"מ-הדגשה|אינו דין}}{{ירו"מ-הוסר| לכל לא}} {{ירו"מ-הוסר|נאסרה}}{{ירו"מ-הדגשה|שתיאסר}} {{ירו"מ-הוסר|ממה}}{{ירו"מ-הדגשה|מן}} {{ירו"מ-הוסר|שהותר}}{{ירו"מ-הדגשה|המותר}} {{ירו"מ-הדגשה|לה}} {{ירו"מ-ביאור|על שאר העולם}} {{ירו"מ-הדגשה|מצד אשת איש}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בה {{ירו"מ-ביאור|לגבי אותו פלוני}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר: קל וחומר פירכא הוא, דגם לאותו כהן אסורה}} מצד גירושין שבה, {{ירו"מ-הוסר|אלמנה}}{{ירו"מ-הדגשה|שאסורה לו שהוא כהן. הלכך חזר ודן דין אחר: ומה גרושה שהיא}} קלה {{ירו"מ-הדגשה|נאסרה מצד גירושין שבה אף לגבי אותו שלגביו}} {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|אינה}} {{ירו"מ-הוסר|דין}}{{ירו"מ-הדגשה|גרושה אלא אלמנה, אשת איש החמורה לא כל שכן}} שתיאסר {{ירו"מ-הדגשה|על כל העולם}}{{ירו"מ-הוסר| ממה שהותר לה}} מצד אשת איש שבה {{ירו"מ-הדגשה|לגבי אותו פלוני? נמצא שאם שייר בעלה בגט}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אדם אחד אין זה כריתות}}{{ירו"מ-הוסר| אצלו נגעו בו גירושין ומה}} {{ירו"מ-הוסר|אלמנה}}{{ירו"מ-הדגשה|האמורה}} {{ירו"מ-הדגשה|בתורה}},{{ירו"מ-הוסר|נאסרה ממה}} {{ירו"מ-הוסר|שהותר}}{{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא}}{{ירו"מ-הוסר| לה מצד אא שבה גירושין חמורין לא כש}} {{ירו"מ-הוסר|שתאסר}}{{ירו"מ-הדגשה|אסורה על כל העולם משום אשת איש}}{{ירו"מ-הוסר| ממה שהותר לה מצד גירושין שבה}}. דבר אחר: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניס{{ירו"מ-הדגשה|י}}ת לאחר וילדה ממנו בנים ומת, והלכה וניסית לאותו {{ירו"מ-הדגשה|אחד}}, לא נמצאו בניה מן האחרון ממזירין? מילתיה אמרה שאין {{ירו"מ-הוסר|גירושין}}{{ירו"מ-הדגשה|מיתה של השני}} מתירין מה שאסר הראשון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמי}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם אין מיתה מתרת מה שאסר ראשון}}, מצינו אשה בתח{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה אין חייבין עליה משום ערוה, ובסוף חייבין עליה משום ערוה. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: למה זה דומה? לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתיבעלי לאיש פלוני. {{שוליים|ט_ג}} בתחילה הוא אסור לבעול, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי עדיין היא אשת איש}}. עבר ובעל {{ירו"מ-הוסר|הותר}}{{ירו"מ-הדגשה|חל}} הגט למפרע. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כיצד יעשה? יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה וכו}}'. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} <br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נ עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו נמצאים בירושלמי מסכת גיטין דף נ'. בדף הקודם הזכרנו שאחרי שרבי אלעזר בן עורקינוס נפטר, נכנסו החכמים לבטל את דבריו, ושם אנחנו ממשיכים עם החכמים. שם אמר '''רבי יוסי הגלילי: מצינו בתורה האסור לזה מותר לזה והמותר לזה אסור לזה?''' הרי תמיד מה שאסור לאחד אסור לכל אדם, מותר לאחד מותר לכל אדם. אז איך אתה אומר שיכול לגרש חוץ מאדם מסוים? אז בעצם היא אסורה, היא מותרת לכל אדם חוץ ממנו. '''השיב רבי עקיבא: הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש, לא נמצאת אלמנה לו, וגרושה לכל אחיו הכהנים.''' אבל מצד הדין, לכאורה, לגבי אותו כהן היא מעולם לא הייתה גרושה, כי הרי הוא גירש אותה חוץ ממנו. אז לגביו היא נשארת אשת איש, וכשהוא מת היא נהייתה אלמנה לו. ואף על פי כן אמרו חכמים שגם הנה היא אסורה משום גרושה. עכשיו, '''במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה?''' ודאי '''החמירה התורה בגרושה יותר מן האלמנה''', כי הרי גרושה אסורה לכל הכהנים, ולא אלמנה - אינה אסורה אלא לכהן גדול. ואף על פי כן, כיוון שהיא נחשבת לגבי השאר כגרושה, אז חכמים אסרו אותה גם על אותו כהן מחמת הגט. '''ומה גרושה חמורה בה - מצד גירושין שבה, קלה שתיאסר מצד אשת איש שבה אפילו.''' כלומר, כיוון שאותו פלוני היא מותרת לו כי היא אלמנה לגביו, היא אסורה עליו מצד גירושין שבה - כיוון שלגבי אחרים יש את הגרושין. גרושה שהיא חמורה, אין דין שתיעשה מן המותר לה - כלומר אין דין שתיעשה אסורה על שאר העולם מצד אשת איש שבה לגבי אותו פלוני. הרי לגבי אותו אדם, כל עוד שהבעל לא מת היא נחשבת אשת איש, אז לגביו היא אשת איש - וזה חמור. חזר רבי עקיבא ואמר לו קל וחומר אחר: גם לאותו כהן היא אסורה מצד גירושין שבה, ולא בגלל מה שאמרנו שחכמים החמירו, כי מצד הגירושין שבה היא אסורה לו כיוון שהוא כהן. אז לכן הוא חזר ודן דין אחר: ומה גרושה שהיא קלה נאסרה מצד גירושין שבה אפילו לגבי אותו אחד שנחשבת אלמנה לגביו - אשת איש שהיא חמורה לו, כל שכן שתאסר על כל העולם מצד אשת איש שבה לגבי אותו פלוני. כי הרי לגביה, כמו שאמרנו, כל עוד שבעלה חי היא נחשבת אשת איש. אז כיוון שלגבי אדם אחד יש אשת איש, היא תהיה אסורה בשביל אשת איש לגבי כולם. נמצא שאם בעלה משהה בגט אפילו אדם אחד, אז זה לא כדוגמה אמורה בתורה, כי הרי אסורה לכל העולם משום אשת איש כמו שאמרנו. '''דבר אחר: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסת לאחר וילדה ממנו בנים ומת, והלכה וניסת לאותו''' - אותו אדם שהתחתנה איתו מת, הלכה ונישאת לאותו אדם שבעלה הראשון אסר עליה. אז בעצם עכשיו התבטל הגט. '''לא נמצאו בניה מן האחרון ממזרים?''' עכשיו, רוב מהצורת דיבור של רבי עקיבא מבינים שהוא סובר שהמיתה של השני לא מתירה את מה שאסר הראשון. אמרנו לכן שרבי ירמיה - לפי רבי ירמיה, הדברים שלו אומרים שהמיתה של השני מתירה את מה שהראשון אסר. אבל לפי רבי עקיבא נראה שלא. '''אמר רבי שימי: מילתיה אמרה שאין מתירין מה שאסר הראשון.''' אז אם כן, '''מצינו אשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה, ובסוף חייבין עליה משום ערוה.''' כלומר, כל עוד שהבעל היה חי היא הייתה מותרת - היא הייתה גרושה, ובסוף כשבעלה מת והתחתנה עם אדם אחר שבעלה אסר אותו, פתאום היא חוזרת ליאסר משום ערוה. איפה יש דבר כזה? '''אמר ליה רבי מנא: למה זה דומה? לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתיבעלי לאיש פלוני.''' עכשיו, '''בתחילה הוא אסור לבעול''', כי הרי עדיין אשת איש. אבל אם אותו פלוני '''עבר ובעל''', אז '''הגט למפרע''' חל. אז גם כאן אותו דבר - שברגע שהוא גירש אותה חוץ מפלוני היא נחשבת גרושה, ולאחר מכן אם היא הולכת ומתחתנת עם אותו פלוני שאסר עליה, זה פתאום הופך להיות אשת איש. אז מוצאים דבר כזה. '''אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.''' זה כמו שיטת רבי שמעון בן אלעזר, ורבי שמעון בן אלעזר אמר לגבי האומר לאישה כנסי שטר זה ויתברר שזה גט, '''לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת נתינה הרי זה גיטיך''', וצריך ליטול ממנה את הגט ולחזור ליתן ולומר לה הרי זה גיטיך. זו בעצם השיטה שלו. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי ינאי: אף ריח פסול אין בה.''' היא מותרת לכוהנים - כלומר זה בכלל לא גט, זה כלום, אפילו ריח גט אין בו. {{סוף}}</div> <span id="דף_נ_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נ ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נ עמוד ב<span class="yerum-runnum">89</span></div> הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}. היא ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|גבי האומר לאישה כנסי שטר חוב זה, ונמצא גט}}, לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת {{ירו"מ-הוסר|מתנה}}{{ירו"מ-הדגשה|נתינה}} הרי זה גיטיך. {{ירו"מ-הדגשה|וצריך ליטול ממנה את הגט ולחזור וליתן ולאמר לה הרי זה גיטך. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: אף ריח פסול אין בה, {{ירו"מ-הדגשה|ומותרת לכהנים}}. {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} אמר: זאת אומרת: לא חשו {{ירו"מ-הדגשה|לנתינה הזו, וכאילו לא הייתה נתינה כלל. ד}}אין תימר {{שוליים|ט_ד}} חשו, {{ירו"מ-הדגשה|מדוע צריך ליטול ממנה את הגט ולחזור וליתן לה}}? עד שהוא בידה {{ירו"מ-הוסר|דאמר}}{{ירו"מ-הדגשה|יאמר}} לה הרי את מותרת לכל אדם, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הייתה נתינה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: זאת אומרת שחשו, {{ירו"מ-הדגשה|ופסולה לכהונה. ד}}אין תימר לא חשו, {{ירו"מ-הדגשה|והנתינה הראשונה אינה כלום, מדוע אמרה המשנה שיטול ממנה את הגט ויחזור ויתן ויאמר לה הרי זה גיטך? הרי אם לא זכתה כלל}}, כל מה שבידו {{ירו"מ-הדגשה|לעשות יעשה, שאם רוצה}} לגרש יגרש, {{ירו"מ-הדגשה|ואם רוצה שתשאר אשתו תשאר. תנן: אם כתבו את התנאי הזה בתוכו, אף על פי שחזר ומחקו, פסול}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: תני {{תנא-ירו"מ|שילא בר בינה}}: כל שאילו {{ירו"מ-הדגשה|היה נכתב}} {{ירו"מ-הוסר|בתניי}}{{ירו"מ-הדגשה|תנאי}} על מנת {{ירו"מ-הדגשה|בגט, היה}} פסול, {{ירו"מ-הוסר|כל שאילו }}נתנו {{ירו"מ-הדגשה|בתנאי}} על מנת, פסול.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ב|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_ה}}הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחיי ולאחיך לעבד לעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} ולכל מי שאין לה קידושין עליו, כשר. הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה, פסול. {{שוליים|ט_ו}} גופו של גט: הרי את מותרת לכל אדם. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר {{ירו"מ-ביאור|צריך לכתוב}}: ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שיבוקין למהך להיתנסבא לכל גבר די תיצביין. {{שוליים|ט_ז}} גופו של גט שיחרור: הרי את בן חורין, הרי את לעצמך.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא וכו'. הגט כשר. מאי טעמא? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: {{ירו"מ-הוסר|אמר}}{{ירו"מ-הדגשה|דכתיב וכתב לה ספר}} כריתות {{ירו"מ-הדגשה|ונתן בידה ושילחה מביתו, ויצאה והיתה לאיש אחר}}. לא התפיסה התורה שם כריתות {{ירו"מ-הדגשה|שצריך שהגט יכרות}} אלא ערוה שיש בה הוייה, {{ירו"מ-הדגשה|אבל ערוה שאין בה הוייה כרותה ועומדת היא. תנן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: ודן דיהוי ליכי מינאי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{שוליים|ט_ח}} ובלחוד דלא יימר ודין, {{ירו"מ-הדגשה|דמשמע שאומר אם דין הוא שאגרשך, ואם אינו דין איני מגרשך}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} בעי: {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} הרי את ברשות עצמך, {{ירו"מ-הדגשה|האם לגמרי? ק}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|והיא מגורשת, או רק למעשה ידיה קאמר אינה מגורשת, שאין זה אלא לשון שיחרור של עבד? דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|בשטר שיחרור של עבד}} צריך שיאמר {{שוליים|ט_ט}}הרי את בן חורין, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הרי את של עצמך. מתניתא אמרה כן: הרי אתה בן חורין, הרי אתה של עצמך.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ג|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ג"> <strong>מתני':</strong> שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר: {{שוליים|ט_י}} כתב בכתב ידו ואין עליו עדים; {{שוליים|ט_יא}} יש עליו עדים ואין בו זמן; יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לד כשר.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נ עמוד ב'''{{ש}}</span> '''כהנא אמר: זאת אומרת - לא חשו.''' זאת אומרת שלא חשו לנתינה הזו בכלל, וכאילו לא הייתה נתינה בכלל. כי אם תאמר שהם חשו לנתינה, אז למה הוא צריך ליטול ממנה את הגט ולחזור לתת מחדש ולהגיד לה? '''אין תימר חשו, עד שהוא בידה לה הרי את מותרת לכל אדם''' - כי הרי הייתה נתינה. אז אתה רואה מכאן שהנתינה הזו כלום. '''אמר רבי אחא: זאת אומרת שחשו''' - בדיוק הפוך, זאת אומרת שחשו לנתינה ופסולה לכהונה. כי אם תאמר שלא חשו לנתינה והנתינה הראשונה כלום, אז למה המשנה אמרה שיטול ממנה את הגט ויחזור וייתן ויאמר לה הרי זה גיטיך? אם היא בכלל לא זכתה בו כלל, אז '''כל מה שבידו לגרש יגרש''' - יכול לגרש, יכול להתחתן איתה, להישאר איתה נשואה. למה המשנה אמרה שהוא חייב לקחת ולהחזיר, לומר לה עוד פעם מחדש הרי זה גיטיך? אם היא לא זכתה בכלל, לא צריך להגיד כלום - שיישאר איתה בתור נשואה אם הוא רוצה. אלא כנראה שנתנה לה משהו, לכן הדבר היחיד שיכול לעשות זה לגרש. אם כתבו את התנאי הזה - "הרי את מותרת לכל אדם חוץ ממני" - בתוך הגט, אז אפילו אם הוא מחק את זה, פסול, כי איך זה מתקן? הרי שהוא כתב את זה, הגט פסול. '''אמר רבי זעירא: תני שילא בר בינה: כל שאילו על מנת פסול, נתנו על מנת, פסול.''' כלומר כל תנאי שאם נכתב בגט - נכתב בגט על מנת התנאי הזה - אז הגט פסול. אם הוא ייתן לה אותו ויגיד לה בעל פה, ייתן גט רגיל ובעל פה יגיד לה את התנאי הזה, זה יהיה פסול. במשנה הקודמת אמרנו הפוך - שכל תנאי שבעל פה פסול, אז גם אם נכתב פסול. פה אומר הפוך. פרק חדש. '''מתני': הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחיי ולאחיך לעבד לעובד כוכבים ולכל מי שאין לה קידושין עליו, כשר.''' כלומר, אם הוא אומר לה שהיא גרושה חוץ מאנשים שממילא הם אסורים עליה באיסור כרת, שאין להם בכלל קידושים עליה, אז הגט כשר. '''אבל הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה, פסול.''' כלומר, אפילו אם הוא אומר לה שהיא גרושה חוץ מאנשים שממילא פסולים לה, אבל זה פסול בלאו רק - אז הגט פסול. עומדת על גופו של גט - מה כתוב בגט? '''גופו של גט: הרי את מותרת לכל אדם. רבי יהודה אומר: ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שיבוקין למהך להיתנסבא לכל גבר די תיצביין.''' כלומר "זה יהיה לך ממני ספר גירושין ואגרת שבוקין, ותלכי ותינשאי לכל גבר שתרצי". מה זה '''גופו של גט שיחרור: הרי את בן חורין, הרי את לעצמך.''' ואומרת הגמרא, למדנו במשנה '''הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא''' וכולי - אנשים שהם אסורים שיש בהם עניין של כרת, וקידושין לא תופסים - אז הגט כשר. מאי טעמא? '''אמר רבי אחא: כריתות''' - דכתיב "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו". '''לא התפיסה התורה שם כריתות אלא ערוה שיש בה הוייה''' - כתוב "ויצאה והיתה" - צריך שהגט יכרות, אבל ערוה שאין בה הוייה, היא כרותה ועומדת, לא צריך שהגט יכרות אותה. '''רבי יהודה אומר''' צריך להיות כתוב שם "ודן דיהוי ליכי מינאי". '''אמר רבי מנא: ובלחוד דלא יימר ודין''' - שלא יגיד "דין" (דין=הדין) דיהוי ליכי מינאי, כי אז משמע שהוא אומר כאילו הדין מחייב אותי לגרש אותך, ואם לא היה דין כך לא הייתי מתגרש. לא כך, אתה צריך להגיד "דין" (זה), לא "דין" (הדין). '''רבי מנא בעי: הרי את ברשות עצמך''' - האם הכוונה שהיא גרושה לגמרי או הכוונה למעשה ידיה? אומרת הגמרא אינה מגורשת, כיוון שזה לא לשון גירושין, זה לשון שחרור של עבד. '''אמר רבי יוסי בי רבי בון: צריך שיאמר הרי את בן חורין, הרי את של עצמך.''' '''מתניתא אמרה כן: הרי אתה בן חורין, הרי אתה של עצמך.''' פרק ט' הלכה ג'. '''מתני': שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים; יש עליו עדים ואין בו זמן; יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הולד כשר.''' {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נ א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נ ב}} {{סוף}} <span id="דף_נא_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נא עמוד א<span class="yerum-runnum">90</span></div><br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: התם: וכולן שהיו להן קידושין או גירושין בספק הרי אלו חולצות ולא מתייבמות. כיצד ספק קידושין}}? {{שוליים|ט_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|זרק לה קידושיה ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זו ספק קידושין. כיצד ספק גירושין? כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין עליו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד, זהו ספק גירושין}}. לית כאן ספק גירושין אלא גירושין, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מדאוריתא מגורשת}} ממש. {{ירו"מ-הדגשה|ואיזהו ספק גירושין? כמו בספק קידושין, כמו שאמרנו}}: כיצד ספק קידושין? כיי דתנינן תמן {{שוליים|ט_יג}} זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין. {{ירו"מ-הדגשה|ואף}} {{ירו"מ-הוסר|והכא}}{{ירו"מ-הדגשה|הכא}} הוא: זרק לה גיטה ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זהו ספק גירושין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא דמן הוה}}: {{שוליים|ט_יד}} וכולן {{ירו"מ-ביאור|שלוש הגיטין שנמנו: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים ואין עליו זמן. יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד}} אם {{ירו"מ-הוסר|ניסית}}{{ירו"מ-הדגשה|נישאת}} {{ירו"מ-הדגשה|בו}} לא תצא, שלא להוציא ליזה על בניה. {{ירו"מ-ביאור|ואילו ספק קרוב לו ספק קרוב לה תצא}} בתו {{ירו"מ-הדגשה|שגרשה אחיו באחד משלוש הספקות ומת}}, {{ירו"מ-הוסר|שניסית}}{{ירו"מ-הדגשה|שנישאת}} לשוק בגט זה, לא תצא, {{ירו"מ-הדגשה|אלא מחזיקים את הגט ככשר}} כדי {{ירו"מ-הוסר|ליזקוק}}{{ירו"מ-הדגשה|לזקוק}} צרתה לאביה {{ירו"מ-ביאור|ולא יאמרו שבשעת מיתה היתה אשת אחיו וצרתה פטורה מיבום משום צרת ביתו}} צרתה שנישאת לשוק בגט זה, {{ירו"מ-הדגשה|שחשבה שהוא פסול והיא צרת ביתו ואינה זקוקה לו}}, תצא, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מדאוריתא הגט כשר, ובשעת מותו כבר לא היתה צרת ביתו והיא זקוקה לו}}. בתו שנישאת {{ירו"מ-ביאור|ביבום}} לאחיו {{ירו"מ-הדגשה|בגט זה}}, {{ירו"מ-ביאור|שחשבו שהוא פסול והיא עדיין אשת המת ואחד האחים יבם אותה}}, תצא. צרתה שנישאת לאחיו בגט זה, ואפילו לאביה לא תצא {{ירו"מ-ביאור|שמדאוריתא הגט כשר וכבר אינה צרת ביתו}} תני: שלשה שטרות הללו {{ירו"מ-ביאור|כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים ואין עליו זמן. יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד}} {{ירו"מ-הדגשה|בשטרי חוב}} {{שוליים|ט_טו}} גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: הדא דתימר בשלא הוחזק {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שטר {{ירו"מ-הדגשה|ביד המלוה}} {{ירו"מ-ביאור|שלא הודה הלוה בפני בית דין, או שלא זיהו שזה כתב ידו}} {{ירו"מ-ביאור|ולא כתבו קיום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אבל הוחזק השטר ביד המלוה, גובה, שכתב ידו כחתימת עדים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי: אם שלא הוחזק השטר}} ביד המלוה, אפילו מבני חורין {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|לא}} {{ירו"מ-הוסר|גובה}}{{ירו"מ-הדגשה|יגבה}}, {{ירו"מ-הדגשה|שאולי השטר מזויף}}. אלא כן אנן קיימין {{שוליים|ט_טז}} {{ירו"מ-הוסר|בשהוחזק}}{{ירו"מ-הדגשה|כשהוחזק}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שטר ביד המלוה. ולמה אינו גובה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ביסנא}}: {{ירו"מ-הוסר|אמר }}מפני {{ירו"מ-הוסר|קינוניא}}{{ירו"מ-הדגשה|קנונייא}}, {{ירו"מ-הדגשה|שמא הלוה יתן למלוה שטר מוקדם בכתב ידו כדי לטרוף לקוחות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}{{ירו"מ-הוסר|ר אבינא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אינו גובה בו}} מפני {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} פסול {{ירו"מ-הוסר|התיב}}{{ירו"מ-הדגשה|לפי שלא נכתב}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי תקנת חכמים}}{{ירו"מ-הוסר| רבי אבין}}. עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הזקן {{ירו"מ-ביאור|שהלוה עצמו שלוה, הוא זה שמכר קרקעות, שאז חוששים לקנוניה ויכולים הקונים לומר שקנו קדם ההלואה}} לוה הזקן ושיעבד {{ירו"מ-ביאור|מכר}} הבן {{ירו"מ-הוסר|הכא}}{{ירו"מ-הדגשה|אחרי מות אביו, הרי גם במקרה כזה אינו גובה בשטר הזה, שהרי המשנה לא חילקה. למה אינו יכול לגבות בשטר הזה}}? אית לך מימר מפני קינוניא? לא, מפני שהוא פסול {{ירו"מ-ביאור|שהרי האב ודאי לווה קדם שמכר בנו}} {{ירו"מ-הוסר|התיב}}{{ירו"מ-הדגשה|אף הכא מפני שהוא פסול לפי שלא נכתב}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי תקנת חכמים. בעי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: {{ירו"מ-הדגשה|והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתני}}{{ירו"מ-הדגשה|תני}}: אף בגיטי נשים {{ירו"מ-הדגשה|כן}}. אית לך מימר מפני קינוני{{ירו"מ-הדגשה|י}}א? לא, מפני שהוא פסול. {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הוסר|והכא}}{{ירו"מ-הדגשה|הכא}} מפני שהוא פסול. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הולד כשר. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: וכולן בכתב {{ירו"מ-הוסר|ידים}}{{ירו"מ-הדגשה|ידו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} שאל: {{ירו"מ-הדגשה|באמצעי מדובר שיש עדים רק אין זמן - אם}} עדים יש כאן, בכתב ידים מה אני צריך? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|באמת}} {{ירו"מ-הוסר|וכולהם}}{{ירו"מ-הדגשה|כולם}} בכתב ידים חוץ {{ירו"מ-הדגשה|מהאמצעי}}, {{ירו"מ-הוסר|משעדיו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעדיו}} עמו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף באמצעי צריך שיהיה כתב ידו, מכיוון שהעדים}} הללו<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נא עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו לומדים אותם במסכת גיטין דף נ"א. נחזור לרגע למשנה בדף הקודם, שתי שורות מהסוף, פרק ט' הלכה ג'. אומרת המשנה שלושה גיטין פסולים ואם נישאת עוברת כשר. כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אלו שלושה גיטין פסולים אבל אם נישאת כשר, עוברת כשר. אומרת הגמרא תנן התם כולם שהיו להם קידושין או גירושין בספק, הרי אלו חולצות ולא מתייוומות. '''כיצד ספק קידושין? זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין.''' ואומר לא, לאו דוקא ספק גירושין. כל השלושת הגיטין האלה זה לא ספק גירושין. הרי אמרנו שהגט הוא כשר בדיעבד. אם היא נישאת כשר אז זה גט גירושין ממש, כי הרי מדאורייתא היא מגורשת ממש. אז איזה הוא ספק גירושין באמת? כמו ספק קידושין, כמו שאמרנו. '''כיצד ספק קידושין? כי אנן תנינן תמן זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין.''' אז הפכא: אם הוא זרק את הגט, '''ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זהו ספק גירושין.''' אמר '''רבי יוחנן בשם רבי חלפתא דמן הוה''': '''וכולן''', כל השלושת גיטין שנמנו במשנה, כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד - '''אם לא תצא''', כלומר בכל אלה אם נישאת בו, '''לא תצא'''. למה? '''שלא להוציא ליזה על בעליה'''. עכשיו בתו שגירשה אחיו באחד משלוש הספקות האלו. כלומר, נניח האח שלו התחתן עם הבת שלו, והאח גירש את הבת עם אחד מהגיטים האלה, אחד מהספקות האלה, והיא נישאת לשוק - הבת נישאת לשוק, אז '''לא תצא'''. מחזיקים שהגט כשר '''כדי לזקוף צרתה לאביה'''. כי אם אני אגיד שהיא תצא, אז בעצם הצרה תהיה אסורה על אביה, שהאח ימת, ושלא יגידו שבשעת מיתתה - הנה עובדה שהוציאו אותה מבעלה, אז זה מראה שבעצם הגט היה פסול, היא עדיין הייתה אשת אחיו, ואז בעצם גם צרתה הייתה פטורה. אז לכן, כדי לזקוף את אביה, כדי לזקוף את צרתה לאביה, אנחנו אומרים שהגט תופס, נשארת נשואה לאותו אדם. '''וצרתה שנישאת לשוק בגט זה''' - כלומר, אם הצרה חשבה שהגט פסול, אז בעצם היא עדיין צרת בתו והיא לא זקוקה לו, אז '''תצא'''. כלומר, היא חשבה שעדיין הגט פסול, ולכן בעצם הוא נשוי עדיין גם לבתו של אחי בעלה שמת, אז לכן בעצם היא פטורה, כיוון שהבת שלו אסורה אז גם צרתה פטורה. אז לכן הלכה והתחתנה לשוק - במקרה כזה היא צריכה לצאת, תצא. כי באמת הגט תפס ובעצם היא כבר לא הייתה נשואה לו, וכשהאח מת אז רק היא עמדה לפניו לייבום, ולכן היא חייבת בייבום ולכן היא אסורה לשוק. בתו שהתייבמה לאחיו בגט זה, כי חשבו שהגט פסול, והוא עדיין אשת המת. נניח בתו התחתנה עם אחד האחים, והאח הזה גירש אותה ולאחר מכן הוא מת, והם חשבו שבעצם הגט לא תפס, אז בעצם היא עדיין אשת המת, לכן אחד האחים האחר הלך וייבם אותה. אז היא תצא, כי בעצם מצד הדין היא בכלל לא אסורה עליו. '''צרתה שנישאת לאחיו בגט זה''' - כלומר אם הצרה, נוסף לבת הזאתי הייתה עוד איזה צרה, והוא כתב לה גט לבת, והצרה הלכה ונישאה לאחד מהאחים בגט הזה - '''אפילו לאביה לא תצא'''. כי באמת מדאורייתא הגט כשר, היא כבר לא צרת בתו, לכן היא מותרת אפילו לאביה של אותה בת שהתגרשה. '''תני: שלשה שטרות הללו''' - כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד - '''גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין'''. אמר '''רבי אבא''': '''הדא דתימר בשלא הוחזק שטר ביד המלוה'''. הכוונה שהלווה לא הודה בבית דין, או שלא זיהו את הכתב, כי לא הצליחו להתאים בין הכתב הזה לכתב אחר, לא קיימו את השטר. אז במקרה כזה הוא גובה ממשוחררים ולא ממשועבדים. אבל אם הוחזק השטר ביד המלווה, כלומר הלווה הודה או שהצליחו להתאים את הכתב ולראות שזה באמת כתב ידו, אז במקרה כזה הוא גובה. אמר '''רבי יוסה''': '''אפילו מבני חורין''' - אם בשלא הוחזק השטר ביד המלוה, כלומר אם הלווה לא מודה ולא הצליחו להשוות את הכתבים, אז אפילו ממכורים לא יגבה, כי אולי השטר מזויף. '''אלא כן אנן קיימין שטר ביד המלוה''' - הלווה הודה או שהצליחו להתאים את הכתב. '''ולמה אינו גובה?''' אמר '''רבי ביסנא: מפני''' קנוניה - חוששים לקנוניה, שמא הלווה ייתן למלווה שטר מוקדם בכתב ידו לטרוף לקוחות. אז לכן אנחנו לא נותנים לו לגבות ממשועבדים. '''רבי אבון אמר: מפני''' שהוא '''פסול''' - מפני שלא נכתב על פי תקנת חכמים, והשטר הזה פסול כיוון שכל מי שמשנה ממה שתיקנו חכמים, השטר פסול. אומרת הגמרא '''עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הזקן''' - כלומר אם הלווה עצמו, אחרי שהוא לווה, הוא בעצמו מכר קרקעות, אז אני חושש קנוניה. אבל '''לוה הזקן ושיעבד הבן''' - הלווה לווה ומת והבן שיעבד, מכר קרקעות אחרי מות אביו, הרי גם במקרה כזה הוא לא גובה מהשטר. במקרה כזה למה הוא לא יכול לגבות? הרי פה לא שייך להגיד שקנוניה עשו. '''אית לך מימר מפני קינוניא? לא, מפני שהוא פסול'''. כנראה השטר פסול, כי כל השטרות הסיבה שהם פסולים זה בגלל שהם לא נעשו כפי דעת חכמים. אמר '''רבי אבון''': '''אף בגיטי נשים''' כן. הרי כתוב גם בגיטי נשים כן. '''אית לך מימר מפני קינוניא?''' הרי שם לא שייך להגיד מפני קנוניה - מה הם ירוויחו אם הוא יכתוב לה גט בכתב ידו, מה שייך בזה קנוניה? אלא למה זה פסול? '''לא, מפני שהוא פסול''' - כי הוא שינה ממה שתיקנו חכמים. '''רבי יוחנן בשם רבי ינאי: וכולן בכתב''' ידו - כלומר כל השלושה בבות מדובר בכתב ידו. '''רבי אלעזר שאל''': האמצעי הרי מדובר שם שיש שני עדים, רק אין בו זמן, אז אם '''עדים יש כאן, בכתב ידים מה אני צריך?''' {{סוף}}</div> <span id="דף_נא_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נא עמוד ב<span class="yerum-runnum">91</span></div> חוביהן על גרמיהון, דאינון {{ירו"מ-הוסר|שקיבלו}}{{ירו"מ-הדגשה|קיבלו}} עליהן לשקר לחתום בגט שאין בו זמן, {{ירו"מ-הדגשה|וכאילו אינם. תנן: שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: דרבי מאיר היא, {{ירו"מ-הדגשה|דאף שרבי מאיר סבר דכל המשנה ממטבע שתקנו חכמים הולד ממזר, מודה הוא כאן שהולד כשר, ואם נשאת לא תצא}}. מה חמית {{ירו"מ-ביאור|מה ראיתה}} מימר כן? {{ירו"מ-ביאור|הרי פשיטא שזה בשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, שלשיטת חכמים יש עוד הרבה גיטין שאין הולד ממזר}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: בגין דאמר {{ירו"מ-ביאור|בפרק הקדם}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה, {{ירו"מ-הדגשה|שאף לחכמים הגט פסול}}. דלא תסבור מימר {{ירו"מ-ביאור|הפרק}} קיימיה {{ירו"מ-ביאור|הקדם}} דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר היא, {{ירו"מ-הוסר|תננייה}}{{ירו"מ-הדגשה|תנניה}} {{ירו"מ-ביאור|והפרק הזה}} דרבנין. לפום כן צריך מימר דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר היא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: בגין דרב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תריהון אמרין הלכה כרבי {{ירו"מ-הדגשה|א}}ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} דלא תסבור מימר אוף הכא {{ירו"מ-הדגשה|כרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}, {{ירו"מ-הדגשה|שאף שרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר דעדי מסירה כרתי, כאן הוא יודה שלכתחילה לא תינשא משום שנראה כמזויף מתוכו}}. לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא, {{ירו"מ-הדגשה|אבל לרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|תנשא לכתחילה, דעדי מסירה כרתי}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ד|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_יז}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים, כשר וגובה מנכסים משועבדים; {{שוליים|ט_יח}}שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תריהון אמרין הלכה כרבי אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי חכמים, {{ירו"מ-הדגשה|אם אין עליו עדים הגט}} פסול {{ירו"מ-הדגשה|לגמרי, ואפילו ריח הגט אין בו לפוסלה לכהונה}}. אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בכוהנת, ובעא למיעבד כהדא דרבי ינאי {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|ולהתירה לחזור לבעלה, כרבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו ריח הגט אין כאן}}. כד שמעון דרב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ושמואל {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} פליגין, אתא קומוי אפילו ישראל{{ירו"מ-הדגשה|ית שנתגרשה בעידי מסירה בלא עידי חתימה}}, {{ירו"מ-הוסר|ושמע}}{{ירו"מ-הדגשה|ושרע}} מינה {{ירו"מ-ביאור|נמנע ולא רצה להתיר}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר: דברי{{ירו"מ-הדגשה|י}} הכל כשר. והא רבי אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר כשר, ורבנן אמרין {{ירו"מ-הוסר|פסול}}{{ירו"מ-הדגשה|כשר}}. מה ביניהו? {{ירו"מ-הוסר|ר}}{{ירו"מ-הדגשה|רבי}} אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר {{שוליים|ט_יט}} כשר וגובה מנכסין משועבדין, ורבנין אמרין פסול וגובה מנכסין בני חורין.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ה|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כ}} שנים ששילחו שני גיטין שוין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השני בטל.<br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הוסר|כמה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתימר}}{{ירו"מ-הוסר| דאת אמר}} גט אחד פסול בשתי נשים {{ירו"מ-ביאור|אם היו לו שתי נשים עם אותו שם וכתב גט אחד כדי שיגרש בו איזה שירצה}} ודכוותה {{ירו"מ-הוסר|והוא}}{{ירו"מ-הדגשה|אם הן}} שני גיטין פסולין בשתי נשים? {{ירו"מ-ביאור|אם היו לו שני נשים באותו שם ואמר לסופר לכתוב שני גיטין לשני נשותיו ויגרש כל אחת באיזה גט שירצה}} אמר ליה: וכיני. אמר ליה: {{ירו"מ-הוסר|והא תנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|והתנינן}}{{ירו"מ-הוסר| שנים ששילחו}} שני גיטין {{ירו"מ-הדגשה|ששילחו}} {{ירו"מ-הוסר|שוין}}{{ירו"מ-הדגשה|שנים}} ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. תמן {{ירו"מ-הוסר|זו}}{{ירו"מ-הדגשה|זה}} כרות לשמה {{ירו"מ-הוסר|וזו}}{{ירו"מ-הדגשה|וזה}} כרות לשמה, תערובת היא שגרמה.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נא עמוד ב'''{{ש}}</span> '''רבי ירמיה בשם רב: בכתב ידים חוץ''' מן האמצעי - כל השתיים, האמצעי באמת לא צריך, לא מדובר בכתב ידו. אמר לו גם האמצעי צריך שיהיה כתב ידו. למה? מכיוון ש'''הללו חוביהן על גרמיהון, דאינון''' קיבלו עליהם '''לשקר לחתום בגט שאין בו זמן'''. אם הם חתמו בגט שאין בו זמן אז הם בעצם עדות שקר, אז זה כאילו הם לא קיימים, לכן הוא חייב שגם שם יהיה כתב ידו. '''רבי אבא בר המנונא ורב אדא בר אחא בשם רב: דרבי מאיר היא''' - כי זו דעת רבי מאיר שהוא סובר שכל המשנה מהדבר שתיקנו חכמים, עבד ממזר. חידוש הוא שלמרות שרבי מאיר סובר שכל מה שתיקנו חכמים עבד ממזר, כאן גם הוא מודה שעוברת כשר ואם נישאת לא תצא. '''מה חמית מימר כן?''' כלומר פשיטא זה רבי מאיר. הרי אם זה דעת חכמים הרי יש עוד הרבה גיטין שלא עבד ממזר, אז למה כתבו רק את שלושה אלה? אמר '''רבי מנא''' הסבר אחר: '''בגין דאמר רב הונא בשם רב: כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה''' - שבזה גם חכמים מודים שהגט פסול. אז שלא תחשוב שכל מה שהוא אמר זה על הפרק הקודם, אותו רבי מאיר אמר, אבל הפרק הזה זה כבר דעת חכמים. '''דלא תסבור מימר קיימיה דרבי מאיר היא, דרבנין. לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא''' - להגיד לנו שגם זה רבי מאיר. אמר '''רבי יוסי''' סברא אחרת: '''בגין דרב ושמואל תריהון אמרין הלכה כרבי אלעזר, דלא תסבור מימר אוף הכא''' - תראה, אל תחשוב שגם כאן הלכה כרבי אלעזר, שבעצם למרות שרבי אלעזר סובר שעדי מסירה כורתים, אז לכן אפילו בלי חתימות הגט כשר, אלא שכאן הוא דן שלכתחילה לא תינשא כי נראה כמזויף מתוכו, כיוון שאין זמן או שאין עליו עדים, גם אם יש רק עד אחד אז זה נראה כמו מזויף מתוכו. אז אולי גם רבי אלעזר מודה שלכתחילה לא תינשא, '''לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא'''. אבל רבי אלעזר יכול לכתחילה, כי הוא סובר באמת שעדי מסירה כורתים, אז העדים הם כלום - גם אם אין עדים וגם אם יש רק עד אחד, זה כשר, וגם אם אין זמן, כי עדי מסירה כורתים - זה עדים על הזמן של המסירה. פרק ט' הלכה א'. '''מתני': רבי אליעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים, כשר וגובה מנכסים משועבדים''' - כמו שאמרנו שהוא סובר שעדי מסירה כורתים. '''שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם'''. כלומר, כל העניין של חתימת העדים זה רק להקל, שיוכלו לקיים את הגט על פי העדים, אבל באמת מצד הדין מי שמקיים את השטר זה עדי המסירה. '''גמ': רב ושמואל תריהון אמרין הלכה כרבי אלעזר'''. אמר '''רבי יוחנן בשם רבי ינאי: דברי חכמים, פסול''' - אם אין עליו עדים הגט פסול לגמרי, ואפילו ריח הגט אין בו, לפוסלה מן הכהונה. כלומר מותר להתחתן לכהן אם הוא יחזור וימות. אומרת הגמרא '''אתא עובדא קומי רבי יוחנן בכוהנת, ובעא למיעבד כהדא דרבי ינאי''' - הוא רצה לפסוק כמו רבי ינאי, שהיא מותרת, להתיר אותה לחזור לבעלה כרבי ינאי, כי אפילו ריח הגט אין כאן. אבל '''כד שמעון דרב ושמואל פליגין''', שהם סוברים כמו רבי אלעזר, אז '''אתא עובדא אפילו ישראל''' - התגרשה בעדי מסירה בלי עדי חתימה, ולא רצה להתיר ולא לאסור. '''רבי יהושע בן לוי אמר: דברי הכל כשר'''. '''והא רבי אלעזר אמר כשר, ורבנן אמרין''' פסול? '''מה ביניהו?''' איזה הבדל יש ביניהם? אומרת הגמרא '''אלעזר אמר כשר וגובה מנכסין משועבדין, ורבנין אמרין פסול וגובה מנכסין בני חורין'''. כלומר זה כשר, אבל גובה רק נכסים בני חורין. פרק ט' הלכה ה'. '''מתני': שנים ששילחו שני גיטין שוין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השני בטל'''. '''גמ': רבי אלעזר ברבי יוסי בעא קומי רבי יוסי: גט אחד פסול בשתי נשים''' - כלומר, אם היה לאדם שתי נשים עם אותו שם, והסופר כתב לו גט אחד שיוכל לגרש את מי שהוא ירצה, אמרנו שזה פסול. '''ודכוותה שני גיטין פסולין בשתי נשים?''' נניח היה לו שתי נשים עם אותו שם, הוא אומר תכתוב לי שני גיטין עם אותו שם ואני אגרש את מי שאני רוצה בכל גט שאני רוצה, האם גם זה יהיה פסול? '''אמר ליה: וכיני'''. אמר ליה: '''שני גיטין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו''' - הרי זה אותו דבר לכאורה. אמר לו: '''תמן כרות לשמה כרות לשמה, תערובת היא שגרמה'''. מלכתחילה כל גט נכתב לשם אישה מסוימת, אלא התערובת שגרמה, אז לכן תן את שתיהם לכל אחת ויהיה בסדר. אבל כאן שמראש כתבו אותם בלי לקבוע למי, אז לא זו כרות לשמה ולא זה כרות לשמה. אז מה, כיוון שנתנו לה ייעשה כמי שכרות לשמה משעה ראשונה? לא, אין ברירה בדאורייתא לכתחילה, ולכן הגיטים האלה פסולים. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נא א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נא ב}} {{סוף}} <span id="דף_נב_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נב עמוד א<span class="yerum-runnum">92</span></div> ברם הכא לא זה כרות לשמה ולא זה כרות לשמה. {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} מכיון שנתנו לה יעשה כמי שכרות לשמה משעה ראשונה?<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ו|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כא}} חמשה שכתבו כלל בתוך הגט: איש פלוני מגרש פלונית ופלוני לפלונית, והעדים מלמטן, כולן כשירין וינתן לכל אחת ואחת. היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין עמו כשר.<br><strong>גמ':</strong> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם בסוף הגט קודם החתימה הוסיף את המשפט}} {{שוליים|ט_כב}} ושואל אני בשלום פלוני, {{ירו"מ-הוסר|חזקיה}}{{ירו"מ-הדגשה|חזקה}} על הכל חתם, {{ירו"מ-הדגשה|והגט כשר. אבל אם כתב}} שואל אני בשלום פלוני {{ירו"מ-הדגשה|בלא וו החיבור}}, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד, {{ירו"מ-הדגשה|והגט פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר: אפילו אמר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שואל אני בשלום פלוני, חזקה על {{ירו"מ-הוסר|כל}}{{ירו"מ-הדגשה|האחרון}} חתם {{ירו"מ-ביאור|על שאילת שלום}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: חמשה שכתבו כלל בתוך הגט}}. אי זהו כלל?{{ירו"מ-הוסר|ו של}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}רבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: איש פלוני מגרש את פלנית ופלוני לפלנית, {{ירו"מ-הדגשה|שאף שכל שם מופיע בניפרד, כיוון שהוסיף וו חיברם להיות אחד}} {{ירו"מ-ביאור|כמו שאמר בשאילת שלום}}. אי זהו כלל?{{ירו"מ-הוסר|ו של}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ריש לקיש {{ירו"מ-ביאור|הרי לשיטתו אפילו עם וו החיבור החתימה הולכת רק על האחרון}}: אנו פלוני ופלוני מגרשין את נשותינו {{ירו"מ-הדגשה|פלונית ופלונית}} ממקום פלוני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מודה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} שאם הזכיר גרושין לכל אחת ואחת, {{ירו"מ-הדגשה|כגון שכתב איש פלוני מגרש פלונית ופלוני מגרש את פלונית}}, שהוא {{ירו"מ-הדגשה|כמו גט לכל אחת ואחת, ו}}צריך טופס ועדים לכל אחת ואחת. {{ירו"מ-הוסר|חייליה}}{{ירו"מ-הדגשה|חיילה}} דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן {{שוליים|ט_כג}} צריכין פתח לכל אחת ואחת, {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהזכיר שם נדר על כל אחד כאילו נדר נדר לכל אחד בניפרד. ואם אמר לזה ולזה ולזה קרבן, הכל נדר אחד, ואם הותר מקצתו הותר כולו. אף בגיטין כן}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא מסייעא לרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים נקרין עמו כשר. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאם לא היה כתוב טופס לכל אחת ואחת אלא שכתב טופס אחד וכלל את כל השמות, אף על פי שהזכיר שם של כל אישה ואישה ביחד, הרי זה כלל. תנן: התם: אמר לחבירו תן לי חיטים ושעורין וכוסמין שיש לי בידך, והוא אומר לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין, אם הודה חייב קרבן על כל אחד ואחד}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת, חייב על כל אחת ואחת וכו'. ותני: כלל אינו חייב אלא אחת; פרט חייב על כל אחת ואחת, דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: שבועה לא לך לא לך לא לך, חייב על כל אחת ואחת; לא לך ולא לך ולא לך, חייב אחת על כולם}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, ופרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-ביאור|היינו מה שהיה {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|עושה אותו כלל, והיינו ולא לך ולא לך}} בוי"ו {{ירו"מ-הדגשה|וסבירא ליה דאינו חייב אלא אחת. בזה פליג}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ועושה אותו פרט וחייב על כל אחת ואחת. וממילא שמעינן דפרטו של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|והיינו לא לך לא לך בלא וו, זהו כללו של}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}}} אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מיליהון דרבנין אמרין שאין פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} {{ירו"מ-הוסר|ופרטו}}{{ירו"מ-הדגשה|פרטו}} של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: ושואל אני בשלום פלוני, חזקה על הכל חתם; שואל אני בשלום פלוני, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד. אם אומר את פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|משמע ששניהם מסכימים שהשבועה הולכת על הכל, רק השאלה האם חייב על כל אחת ואחת או על הכל רק אחת. אם כן}} אפילו אמר שואל אני בשלום פלוני, {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שבין לרבי מאיר בין לרבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך להיות}} חזקה על הכל חתם. {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כמאן}}<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נב עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו תלמידים במסכת גיטין, דף נ"ב. נתחיל ממשנה פרק קמא הלכה ו'. אומרת המשנה: '''חמישה שכתבו כלל בתוך הגט'''. כלומר, חמישה אנשים גירשו את הנשים שלהם וכתבו את זה בתור כלל. '''איש פלוני מגרש פלונית ופלוני לפלונית''', '''והעדים מלמטן, כולן כשרים'''. ו'''ינתן''' הגט הזה '''לכל אחת ואחת'''. ואם '''היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן''', אז '''את שהעדים ניקרין עמו כשר'''. וכל האחרים פסולים. ודאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי: אם בסוף הגט קודם החתימה הוא הוסיף את המשפט '''ושואל אני בשלום פלוני''', אז '''על הכל חתם''' — הגט כשר. אבל אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני''' בלי ו' החיבור, אז '''לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד''', הגט פסול. ריש לקיש אמר: '''אפילו אמר שואל אני בשלום פלוני, חזקה על חתם''' — רק שאלת שלום. ודא תנן: '''חמישה שכתבו כלל בתוך הגט'''. איזה הוא כלל לדעת רבי יוחנן? אם הוא כתב '''איש פלוני מגרש את פלונית ופלוני לפלונית'''. כלומר, למרות שבעצם כל שם מופיע בנפרד, כיוון שהוא מוסיף ו' אז הוא חיברם, כמו שאמרנו לגבי שאלת שלום — שאם הוא כתב '''ושואל אני בשלום פלוני''' אז זה כאילו מתחבר לגט עצמו. אז גם כאן, אם הוא כתב את השמות עם ו' החיבור זה יחידה אחת. עכשיו איזה הוא כלל לריש לקיש? הרי לריש לקיש אפילו עם ו' זה מנותק וזה הולך רק על האחרון. הרי הוא אמר: אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני''' או '''ושואל אני''' בשלום פלוני, בכל מקרה אני אומר שהוא חתם רק על זה, אז זה לא מצטרף לשאר. אז מה זה נקרא כלל? שהוא כתב בלשון כלל: '''אנו פלוני ופלוני מגרשין את נשותינו ממקום פלוני'''. אמר רבי זעירא: מודה רבי יוחנן שאם הוא הזכיר גירושין לכל אחת ואחת, כגון נניח אם הוא כתב איש פלוני מגרש פלונית, פלוני מגרש פלונית, אז זה כמו שהוא כותב גט לכל אחד ואחת, וצריך '''טופס ועדים לכל אחת ואחת'''. ודאמר הכי דרבי יוחנן מן הדא: אם הוא אמר '''שאני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן'''. כלומר הוא הזכיר את הנדר על כל אחד ואחד, '''צריכין פתח לכל אחת ואחת'''. זה כמו נדר לכל אחד בנפרד. אבל אם הוא אמר לזה ולזה קורבן, אז הכל נדר אחד, ומותר מקצתו מותר כולו. ודא בגיטין כן. אמר רבי יוסי: '''מתניתא מסייעא לרבי יוחנן''' דתנן: '''היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים נקרין עמו כשר'''. משמע מכאן שאם לא היה כותב טופס לכל אחד ואחת, אלא שהוא כותב טופס אחד וכלל את כל השמות כמו שקראנו, עם ו' החיבור, אז למרות שהוא הזכיר שם של כל אישה ואישה ביחד, הרי זה כלל, וזה בעצם אחרי העדים חתומין על הכל. ודא תם: אמר לחברו תן לי חיטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך, והוא אומר לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין — אם מודה חייב קורבן אחד על כל אחד ואחד. '''ורבי מאיר אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת'''. ותני: אם הוא כלל אינו חייב על אחת, פרט חייב על כל אחד ואחת — דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: שבועה לא לך, לא לך, לא לך — חייב על כל אחד ואחת; לא לך ולא לך ולא לך — חייב אחת על כולם. זו הברייתא. שמואל אמר: פרטו של רבי מאיר זה כללו של רבי יהודה, ופרטו של רבי יהודה זה כללו של רבי מאיר. כלומר, מה שרבי יהודה עושה בתור כלל — אם הוא אמר "ולא ולא" עם ו' החיבור, אז זה כלל, והוא סובר שבמקרה כזה הוא חייב אחת. בזה רבי מאיר חולק ואומר זה פרט וחייב על כל אחד ואחת. ואם בלי ו' — זה הפוך: זה יהיה הכלל לרבי מאיר, וזה הפרט לרבי יהודה. אמר רבי שמואל בשם רבי זעירא: מיליהון דרבנין אמרין שאין פרטו של רבי מאיר כללו של רבי יהודה, ולא פרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר. מה הראיה? דאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי: אם הוא כתב '''ושואל אני בשלום פלוני, חזקה על הכל חתם''', כיוון שהוא הוסיף ו'. אבל אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד'''. עכשיו אם אתה אומר שפרטו של רבי מאיר זה כללו של רבי יהודה, משמע ששניהם מסכימים שהשבועה הולכת על הכל, רק השאלה האם הוא חייב על כל אחד ואחד או שעל הכל חייב רק אחת. אם כן, במשנה שלנו, בין אם הוא אמר שואל אני בשלום פלוני, בין אם הוא אמר ושואל אני בשלום פלוני, בין לרבי מאיר בין לרבי יהודה היה צריך להיות חזקה שהכל חתם. אם כן, קשה — רבי יוחנן מאי כדון? {{סוף}}</div> <span id="דף_נב_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נב עמוד ב<span class="yerum-runnum">93</span></div> מאי כדון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא אמרה {{ירו"מ-הוסר|כן }}שאין פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|תן לי חיטים ושעורים וכוסמין, ועונה לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין, חייב על כל אחד ואחד}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת, חייב על כל אחת. ולית בר נש אמר אפילו אלא ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו מודה על קדמייתא. מאי כדון? {{ירו"מ-הדגשה|במה הם חולקים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}}: על דעתיה דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר, בין שאמר חיטין ושעורין וכוסמין, בין שאמר {{ירו"מ-הוסר|חיטה}}{{ירו"מ-הדגשה|חיטים}} {{ירו"מ-הוסר|ושעורה}}{{ירו"מ-הדגשה|שעורים}} {{ירו"מ-הוסר|וכוסמת}}{{ירו"מ-הדגשה|כוסמין}}, כלל ופרט הוא {{ירו"מ-הדגשה|וחייב על כל אחת}} {{ירו"מ-ביאור|כיון שפרטן ולא אמר סתם שבועה שאין לך בידי}}. על דעתיה דרבי יהודה {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: אם אמר {{שוליים|ט_כד}} חיטין {{ירו"מ-הדגשה|שעורין כוסמין, כלל ופרט הוא וחייב על כל אחת ואחת; אם אמר חיטין}} ושעורין וכוסמין, כלל שאין {{ירו"מ-הוסר|בו}}{{ירו"מ-הדגשה|עמו}} פרט {{ירו"מ-הדגשה|הוא וחייב אחת על הכל}} {{ירו"מ-ביאור|דדוקא אם אמר בלא וי"ו הוא דהוי כלל ופרט, אבל אם אמר בוי"ו אינו אלא כלל ואינו חייב אלא אחת. והיינו דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ז|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ז"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כה}} שני גיטין שכתבן זה בצד זה, ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה, ושני עדים יוונים באין מתחת זה לתחת זה, את שהעדים הראשונים נקרין עמו כשר. עד א' עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין.<br><strong>גמ':</strong> {{שוליים|ט_כו}} הרחיק את העדים מן הכתב מקום שני שיטין, פסול; פחות מיכן, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|השאיר}} חלק מקום שני שיטין {{ירו"מ-הדגשה|בין הגט לחתימות, פסול משום שיכול להזדייף; כתב בה}} {{ירו"מ-הוסר|לעניין}}{{ירו"מ-הדגשה|ענין}} אחר אפילו כל שהוא, פסול {{ירו"מ-הדגשה|שאולי רק על זה חתמו העדים}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר רב יצחק}}: מתניתא אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: עד אחד עברי ועד {{ירו"מ-הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|אחד}} יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין. ועברי גבי יווני לא {{ירו"מ-הוסר|בעניין}}{{ירו"מ-הדגשה|כעניין}} אחר הוא {{ירו"מ-ביאור|שהרי הוא חותם על הגט השני שהוא כותב משמאל לימין}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: התחיל {{ירו"מ-הדגשה|את החתימה}} בסוף {{ירו"מ-הדגשה|שתי}} ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}תים, {{ירו"מ-הדגשה|אפילו שכתב בשיפוע}} וגמר בסוף ארבע, כשר {{ירו"מ-ביאור|שכבר לא יכול להזדייף}}. {{ירו"מ-הדגשה|תני}}: כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב? כדי שיהו נקרין עמו, דברי רבי. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר: מלא שיטה. {{אמורא-ירו"מ|רבי דוסתי בי רבי ינאי}} אומר: מלא חתימת יד העדים {{ירו"מ-ביאור|שתי שורות רגילות}}. {{שוליים|ט_כז}} באי זה כתב משערין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא בי רבי שבתי}} <br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נב עמוד ב'''{{ש}}</span> אמר רבי יוסי: '''מתניתא אמרה שאין פרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר''', כמו שהיא גזרה במסקנה, דתנינן תמן: אם אמר לו תן לי חיטין ושעורין וכוסמין, והוא עונה לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין — חייב על כל אחד ואחד. '''רבי מאיר אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת'''. עכשיו, '''ולית בר נש אמר אפילו אלא ד ו מודה על קדמייתא''' — כלומר גם רבי מאיר מודה שחיטין ושעורין וכוסמין זה כלל. אז מאי כדון? במה הם חולקים באמת? אמר רבי חנינה: על דעתיה דרבי מאיר, בין שאמר חיטין ושעורין וכוסמין בין שאמר חיטין שעורין וכוסמין — זה כלל ופרט, ויש פה גם כלל וגם פרט וחייב על כל אחד ואחת, כיוון שהוא פרט אותם, הוא לא אמר סתם שבועה שאין לך בידי. אבל על דעתיה דרבי יהודה: אם אמר חיטין ושעורין וכוסמין בלא ו' — זה כלל ופרט וחייב על כל אחד ואחת. ואם אמר עם ו' — זה '''כלל שאין פרט''', ובעצם הוא חייב אחת על הכל. כלומר דווקא אם הוא אמר את זה בלא ו' זה גם פרט, אם הוא אמר עם ו' זה כלל. זה דעת רבי יהודה. והיינו דרבי יוחנן. אמרה המשנה: '''שני גיטין שכתבן זה בצד זה, ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה, ושני עדים יוונים באין מתחת זה לתחת זה'''. כלומר, בעצם היוונים כותבים משמאל לימין, הרי העברים כותבים מימין לשמאל. אז '''את שהעדים הראשונים נקרין עמו כשר'''. עכשיו, '''עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין'''. אומרת הגמרא: '''הרחיק את העדים מן הכתב מקום שני שיטין, פסול; פחות מיכן, כשר'''. אמר שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן: אם השאיר '''חלק מקום שני שיטין''' אחר, אפילו כל שהוא, פסול — כי יכול להזדייף. הרי באותו מקום הוא יכול לשים שם כל מיני דברים חדשים, כל מיני תנאים. אמר רבי שמואל בר רב יצחק: '''מתניתא אמרה כן''': '''עד אחד עברי ועד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין'''. ועברי גבי יווני לא אחר הוא? הרי העד היווני בכלל לא קשור לגט הזה, הוא בא מהגט השני, הוא חותם משמאל לימין, שייך לגט השני — אז זה כאילו לא שייך. אתה רואה מכאן שהגט פסול למרות שזה רק אחד. אמר רבי מנא: '''התחיל בסוף שתים, וגמר בסוף ארבע, כשר'''. למרות שאמרנו ששתי שיטין ויותר פסול, אם הוא התחיל טיפה פחות משתי שיטין וכתב את זה בשיפוע וסיים אפילו בסוף ארבע — זה כשר, כיוון שזה כבר לא יכול להזדייף. תני: '''כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב? כדי שיהו נקרין עמו, דברי רבי'''. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: מלא שיטה'''. '''רבי דוסתי בי רבי ינאי אומר: מלא חתימת יד העדים'''. עכשיו, '''באי זה כתב משערין'''? רבי יסא בי רבי שבתי. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נב א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נב ב}} {{סוף}} <span id="דף_נג_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נג עמוד א<span class="yerum-runnum">94</span></div> מלא חתימת ידי עדים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר חקולא}} {{ירו"מ-ביאור|שלוש שורות}}: כדי לך ולך, {{ירו"מ-הדגשה|כך שיוכל לכתוב ך שבולטת למטה תחת ל שבולטת למעלה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: חתימת יוסי בן ינאי {{ירו"מ-הדגשה|שאין בו אותיות שחורגות מהשורה כלפי מעלה}}, כחתימת שאול בן ברוך? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ודאי}} לכן צריכה {{ירו"מ-הדגשה|ללמד שרוחב השורה ל}}חתימת יוסי בן ינאי כחתימת שאול בן ברוך {{ירו"מ-ביאור|שאם לא כן מה החידוש}}. {{שוליים|ט_כח}} שטר שיש בו מחק או תלות {{ירו"מ-ביאור|שתלה תיבה בין השורות}} מגופו {{ירו"מ-ביאור|מהתורף במקום הזמן ושם הלוה והמלוה וסך המעות}}, פסול; שלא מגופו {{ירו"מ-ביאור|מהטופס}}, כשר. ואם החזירו מלמטה {{ירו"מ-ביאור|היינו שחזר על אותן מלים למטה ליד חתימת העדים וכתב שתלה דברים אלו}}, אפילו מגופו כשר. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} תריהון אמרין: צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב {{ירו"מ-ביאור|לכתוב בשני השורות האחרונות דברים שלא מעכבים בגט. שמתעלמים משני השורות האחרונות}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: צריך להזכיר עניינו של גט עמו {{ירו"מ-ביאור|שלא יכתוב דברים שלא קשורים לגט שלא יראה כאילו חתמו על דבר אחר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} לא הזכיר עניינו של גט עמו, {{ירו"מ-הדגשה|כשר}}. מחלפה שיטתיה דרבי {{ירו"מ-הדגשה|א}}בא. תמן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}}: עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות, {{ירו"מ-הדגשה|שאם הרחיק העדים מהכתב ומילא את הריוח בעדים פסולים, כשר}}, שלא באו {{ירו"מ-הדגשה|העדים הפסולים}} אלא להכשירו של גט {{ירו"מ-הדגשה|שלא יהיה מרווח שתי שורות}}. והכא הוא אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו עניינים אחרים אינם הפסק}}. תמן בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}, הכא בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}. קרא ערער על חתימת ידי עדים ועל חתימת ידי הדיינין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}}: {{ירו"מ-הוסר|שכן }}אם רצה לקיימו בכתב יד העדים, מקוים; בכתב ידי הדיינין, מקוים. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אני אומר אפילו בעד אחד {{ירו"מ-הוסר|מדיין}}{{ירו"מ-הדגשה|ודיין}} א', מקוים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות, שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד {{ירו"מ-ביאור|או של העדים או של הדינים}}, מקיים {{ירו"מ-ביאור|והוא הדין עד אחד ודיין אחד}}. יהב רשו לכתובא {{ירו"מ-ביאור|לסופר}} שיכתוב, ולחתימייא שיחתימון, {{ירו"מ-הדגשה|ולא כתבוהו באותו יום אלא אחרוהו, כגון שההלואה הייתה בא' בניסן והם כתבו בסיון. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}}: צריכין העדים לכתוב: המלוה הזאת מאחד בניסן הוא, ואנו איחרנו את זמנו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}}: א{{ירו"מ-הדגשה|י}}שרת {{ירו"מ-ביאור|קיום}} הדיינין, אפילו רחוקה כמה {{ירו"מ-הדגשה|מסוף השטר}}, כשר. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: צריכין הדיינין לכתוב: אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני {{ירו"מ-ביאור|העדים}}. למה? כדי {{ירו"מ-הוסר|שלא יהו}}{{ירו"מ-הדגשה|שיהו}} מצויין להזים, מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום. גזר דין נפק מקומי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ולא הוה כתוב כך {{ירו"מ-ביאור|רואים שזה לא חובה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}}: צריכין הדיינים<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נג עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת גיטין דף נג, מתחילים מהשורה האחרונה בדף הקודם. אומרת הגמרא באיזה כתב משאירים? אמרנו שצריך להשאיר שתי שורות, באיזה כתב משאירים? אמר רבי יוסי ברבי שבתאי '''מלא חתימת ידי עדים'''. זה הכמות, האורך שמשאירים. אמר רבי אבהו בשם רבי יצחק בר חקולא: שלוש שורות '''כדי לך ולך'''. כלומר, כדי שהוא יוכל לכתוב את הכף שבולטת למטה תחת למד שבולטת למעלה. אז לכן צריך שיש שלוש שורות כאלה. רבי ירמיה בעי קומי רבי זעירא: חתימת יוסי בן ינאי שאין בהם אותיות שחורגות משורות כלפי מעלה או למטה, אז יהא כחתימת שאול בן ברוך שיש? אמר לו ודאי הרי לך אין צריכא. הרי כל החידוש שהוא מלמד שאול, וחמשורות לחתימת יוסי בן ינאי זה חתימת שאול בן ברוך. שאם לא כן, מה החידוש? אם באמת אשם הוא כזה, אז ודאי צריך כזה אורך להשאיר. '''שטר שיש בו מחק או תלות מגופו''', כלומר תלות תיבה בין השורות. אז אם זה מגופו, כלומר מהתורף, כגון במקום הזמן, שם הלווה, המלווה וסך המעות - זה '''פסול'''. אבל אם זה '''שלא מגופו''', כלומר זה מהתוף, אז זה '''כשר'''. '''ואם החזירו מלמטה''', כלומר למטה הוא חזר על אותן מילים ליד חתימת העדים, והוא כתב שהוא תלה את הדברים האלה - אז '''אפילו מגופו כשר'''. רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין: '''צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב'''. כלומר בסוף השטר חוזרים על שתי השורות האחרונות. דברים שלא מהגבים בגט, כי בשתי השורות האחרות לא לומדים מהם כלום, אין על השטר מתעלמים מהם. אמר רבי זעירא בשם רב: '''צריך להזכיר עניינו של גט עמו'''. כלומר בשתי השורות האלה לא לכתוב סתם עניינים, אלא לכתוב, שלא יחשבו שהוא חותם על עניינים אחרים. צריך להיות בענייני גט או שתי השורות האחרונות של הגט עצמו. אמר רבי אבא בשם רב: אפילו '''לא הזכיר עניינו של גט עמו''' - כשר. ואתה אומר חושב שזה רבי אבא? '''תמן אמר רבי אבא בשם רבי ירמיה: עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות'''. כלומר אמרנו שאם הוא הרחיק את העדים מהכתב, והיה במקום שתי שורות, אז זה פסול. אבל אם הוא מילא את המקום הזה בשמות של עדים פסולים, אז זה לא נקרא הרחק עדות, '''שלא באו אלא להכשירו של גט'''. עכשיו אם הוא מילא את הרווח הזה בעדים פסולים זה כשר, כלומר שלא באו העדים הפסולים האלה על חשבון של גט כדי שלא יהיה מרווח שתי שורות. וכאן הוא אומר שאפילו עניינים אחרים לא פוסלים? אינם הפסק? ואתה אומר '''תמן בשם רבי ירמיה, הכא בשם רב'''. אומר לו שמה זה היה בשם רבי ירמיה, פה זה בשם רב. ואתה אומר '''קרא ערער על חתימת ידי עדים ועל חתימת ידי הדיינין'''. אז אמר רבי אבא בשם רב יהודה: '''אם רצה לקיימו בכתב יד העדים, מקוים; בכתב ידי הדיינין, מקוים'''. '''ואני אומר אפילו בעד אחד, מקוים'''. יכול לקיים דיין אחד ועד אחד, כלומר, אם הוא מצליח להתאים - להוכיח שהדיין הזה הוא זה שחתם, להשוות את החתימות, או שיבואו עדים ויעידו ולהעיד על אחד מהעדים - זה גם מספיק טוב. אמר רבי מנא: '''ויאות, שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד, מקיים'''. או בעדים או בדיינים, אז מקוים. על יד הדיינים גם אחד מזה ואחד מזה. '''יהב רשו לכתובא שיכתוב, ולחתימייא שיחתימון''', כלומר נתן רשות לסופר שיכתוב, ולעדים שיחתמו, והם לא כתבו באותו יום אלא איחרו, כגון שההלוואה הייתה באחד בניסן והם כתבו בסיוון. אמר רבי אבא בשם רבי ירמיה: '''צריכין העדים לכתוב: המלוה הזאת מאחד בניסן הוא, ואנו איחרנו את זמנו'''. אמר רבי זעירא בשם רב המנונא: '''אשרת הדיינין, אפילו רחוקה כמה, כשר'''. כלומר הקיום של הדיינים, אפילו אם היא רחוקה כמה מסוף השטר - זה כשר. רב אמר: '''צריכין הדיינין לכתוב: אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני'''. כלומר, צריך לכתוב שהיו עדים מסוימים. '''למה? כדי מצויין להזים'''. שאם הדיינים האלה סתם משקרים, אפשר להזים אותם. '''מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום'''. ואתה אומר '''גזר דין נפק מקומי רב ולא הוה כתוב כך'''. רואים שזה לא חובה, לא היה כתוב לא הזמן ולא המקום. {{סוף}}</div> <span id="דף_נג_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נג עמוד ב<span class="yerum-runnum">95</span></div> {{ירו"מ-הדגשה|להיות}} מכירין את הנידונין, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישקרו אותם}}. מעשה היה וזייפו.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ח|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ח"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כט}} שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, והעדים מלמטן, כשר. {{שוליים|ט_ל}} כתבו העדים בראש הדף {{ירו"מ-הדגשה|או}} מן הצד או מאחריו בגט פשוט, פסול. הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע, שניהן פסולין. {{שוליים|ט_לא}} ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין בסופו כשר. {{שוליים|ט_לב}} גט שכתבו עברית ועדיו יוונים, יוונית ועדיו עברים, עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי, כשר. כתב הסופר ועד, כשר. {{שוליים|ט_לג}} איש פלוני עד, כשר; בן איש פלוני עד, כשר; איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר. {{שוליים|ט_לד}} כתב חניכתו וחניכתה, כשר. כך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין {{ירו"מ-ביאור|רק את הכינוי שלהם}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני}}. {{ירו"מ-הוסר|מהו}}{{ירו"מ-הדגשה|מה}} שייר? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{ירו"מ-הוסר|כגון}}{{ירו"מ-הדגשה|אפילו את המשפט שכותבים בסוף גט: הכל}} קיים שריר וברור. {{ירו"מ-הוסר|וגט}}{{ירו"מ-הדגשה|תנן: או מאחריו בגט}} {{ירו"מ-הדגשה|פשוט}} פסול. {{ירו"מ-הדגשה|דווקא בגט}} פשוט {{ירו"מ-הדגשה|פסול, הא}} במקושר כשר, ובלבד מאחריו. {{ירו"מ-הדגשה|אבל למעלה או מהצד, אף במקושר פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: הדיינין חותמין {{ירו"מ-הדגשה|על קיום השטר}} אף על פי שאינן יודעין לקרות, {{ירו"מ-הדגשה|שדי אם מכירים חתימת העדים שעל זה הם מעידים}}. {{שוליים|ט_לה}} אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות, {{ירו"מ-הדגשה|שהם מעידים על מה שכתוב בשטר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: יבא עלי אם עשיתי מימיי {{ירו"מ-הדגשה|לחתום על קיום שטר מבלי לקרא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא בא קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו, {{ירו"מ-הדגשה|והרי אינו מבין יוונית}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: גט שכתבו עברית ועדיו יוונית {{ירו"מ-ביאור|שכנראה לא יודעים לקרא עברית}}, יוונית ועדיו עברית, עד אחד עברי ועד אחד יווני, כשר. פתר לה: כשהיו יודעין לקרות ולא היו יודעין לחתום {{ירו"מ-הדגשה|בעברית, או}} {{ירו"מ-הוסר|ואם}}{{ירו"מ-הדגשה|אם}} היו יודעין את שניהן יחתמו באי זה מהן שירצו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כתב הסופר ועד, כשר}}. כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}}: כתב סופר ועד, כשר {{ירו"מ-ביאור|ולא חתם סופר ועד}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איש פלוני כשר, בן איש פלוני כשר, איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: הכותב תופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן; שטרי מלוה צריך שיניח מקום המלוה ומקום הלוה ומקום המעות ומקום הזמן; שטרי מקח וממכר צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן, מפני התקנה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוסל בכולן. תנן: כתב הסופר ועד, כשר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: דברי הכל היא, {{ירו"מ-הדגשה|דאפילו למאן ד}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שמותר לכתוב טפסי גיטין, כיוון שצריך להשאיר את התורף והסופר כתב אותו, הרי הוא כמעיד}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: דרבי יהודה {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} היא, {{ירו"מ-הדגשה|אבל לרבנן, כיוון שמותר לכתוב טפסי גיטין, אין ראיה שהסופר כיוון לעדות לשמה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא {{ירו"מ-ביאור|אל תלמד מכאן}} {{ירו"מ-הוסר|בעית מדעתו }}דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פליג {{ירו"מ-הדגשה|על}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}, {{ירו"מ-הדגשה|רק}} בשיטתו השיבהו {{ירו"מ-ביאור|שמהמשנה אין ראיה שהיא כדעת הכל}}. לאו {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}{{ירו"מ-הוסר|דו}} {{ירו"מ-ביאור|רבו של {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מכיון שאינו מצוי לזווג, ולא זיווג? {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה}}. {{ירו"מ-ביאור|{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} שאל לרבי ירמיה: הגע עצמך שזיווג}} {{ירו"מ-הדגשה|וכתב לשם אותו איש ואותה אשה}} {{ירו"מ-ביאור|אמר ליה, כן אמר לי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} רבי, מכיון שאינו מצוי לזיוג}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו"מ-ביאור|זיווג כמי שלא זיווג. משמע שאף {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ודה שא{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|התורף}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כת{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שמו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אם {{ירו"מ-הדגשה|כך המשנה}} י{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ה {{ירו"מ-הדגשה|ללכת}} אף כרבנן}} <br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נג עמוד ב'''{{ש}}</span> אמר רבי חגיי: '''צריכין הדיינים מכירין את הנידונין'''. כדי שלא ישקרו להם, יעשו קנוניה - לכתוב שם מלווה ולווה כדי לגבות, לכן חייבים להכיר אותם. '''מעשה היה וזייפו'''. משנה: אומרת המשנה '''שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני'''. כלומר הכוונה דף זה עמודה, כל עמודה נקראת דף. זאת אומרת אם כתבו את הגט ולא סיימו אותו בעמודה הראשונה, כתבו המשך בעמודה השנייה '''והעדים מלמטן, כשר'''. עכשיו, אם '''כתבו העדים בראש הדף מן הצד או מאחריו בגט פשוט, פסול'''. עכשיו אם '''הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה''', כלומר הצמיד את הראש של גט אחד לזנב, כלומר לסוף הגט השני, '''והעדים באמצע, שניהן פסולין'''. עכשיו, אם כתבו '''ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין בסופו כשר'''. עכשיו '''גט שכתבו עברית ועדיו יוונים, יוונית ועדיו עברים''', כלומר מימין לשמאל משמאל לימין, '''עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי, כשר'''. עכשיו אם '''כתב הסופר ועד, כשר'''. אם הוא לא כתב שם "אני פלוני בן פלוני עד" אלא הוא כתב '''איש פלוני עד, כשר'''. גם אם הוא כתב '''בן איש פלוני עד''', נניח בן ראובן עד, זה כשר. '''איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד''' - זה גם כשר. עכשיו אם הוא כתב '''חניכתו וחניכתה, כשר''', כלומר את הכינויים - זה גם כשר. '''וכך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין'''. הם היו כותבים רק את הכינוי. ואתה אומר לנו במשנה שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, אז אמרנו זה כשר והעדים חתמו זה כשר. עכשיו מה "שייר"? אמר רבי יוסי ברבי בון: אפילו את המשפט, אפילו אם הוא השאיר את המשפט האחרון שכותבים בסוף הגט - הכל כשר, '''קיים שריר וברור''' - זה גם כן מספיק. תנן אם הוא חתם מאחורי הגט - בגט פשוט '''פסול'''. אז ודאי דווקא בגט פשוט זה פסול אם הוא חתם מאחורה, אבל '''במקושר כשר, ובלבד מאחריו'''. כלומר הבנו פה כמה דברים - חתם מהצד, חתם מלמעלה. אז מה שאמרו כשר זה רק אם הוא חתם מאחורה כמובן. אם הוא חתם למעלה או מהצד, גם במקושר זה פסול. רב אמר: '''הדיינין חותמין אף על פי שאינן יודעין לקרות'''. כי מספיק שהם מכירים את חתימת העדים, על זה הם עדים. '''אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות''', כי הרי הם עדים על מה שכתוב בשטר, לכן חייבים לדעת לקרוא. אמר רב: '''יבא עלי אם עשיתי מימיי'''. כלומר אפילו שאני דיין, מימי לא חתמתי בלי לקרוא את השטר ולהבין אותו, לראות שזה כן, למרות שבעצם אני חותם רק על החתימה, אבל תמיד קראתי את זה. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי: '''לא בא קומי רב כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו'''. מה, לא קרה אף פעם שהגיע לך כתב שאתה לא מכיר, כמו כתב יווני, ולא מכיר את הכתב, ואף על פי כן קיימת אותו על פי החתימות, הרי אתה לא מבין יוונית. '''מתניתא פליגא על רב''', דתנן '''גט שכתבו עברית ועדיו יוונית, יוונית ועדיו עברית, עד אחד עברי ועד אחד יווני, כשר'''. עכשיו אם הם חתמו יוונית כנראה שהם לא מבינים מה כתוב, הם לא יודעים לקרוא, אבל השטר כשר. אז אתה רואה מכאן שלא צריכים לדעת לקרוא. '''פתר לה''' - כשהם יודעים לקרוא, רק לא יודעים לחתום. בעברית הם לא ידעו לחתום, חתמו ביוונית, או ביוונית לא ידעו לכתוב, חתמו בעברית, אבל לקרוא הם כן ידעו. או אפשרות שנייה - שהם ידעו את שני השפות '''יחתמו באי זה מהן שירצו'''. '''כיני מתניתא: כתב סופר ועד, כשר'''. כן, כתוב במשנה כתב הסופר ועד כשר. אז ודאי דווקא כתב הסופר ועד כשר, אבל לא אם חתם הסופר ועד. תנן '''איש פלוני כשר'''. כלומר בעצם יכול לקיים את הכתב של הסופר ואת החתימה שלי - זה כשר, אבל לא עם הסופר עצמו חתם. אני זוכר בבבלי אומרים שהסיבה היא שאולי הבעל ציווה את העדים לחתום, והם מבושה נתנו לסופר לחתום, לכן זה פסול. ודאי מה תנן '''איש פלוני כשר, בן איש פלוני כשר, איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר'''. כלומר לא משנה איך כתבו העדים לפני החתימה שלהם. תנן הכותב טפסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האישה ומקום הזמן. אם הוא כותב שטר מלווה צריך שיניח מקום המלווה ומקום הלווה ומקום המעות ומקום הזמן, שטר מקרא צריך שיניח מקום הלוקח מקום המוכר מקום המעות מקום השדה ומקום הזמן מפני התקנה, ורבי יהודה פוסל בכולם. למדנו במשנה שאם הוא כתב הסופר ועד, כלומר הסופר כתב והוציא את הכתב שלו, ועד אחד חתום - אז זה כשר. אמר רבי אלעזר: '''דברי הכל היא''', אמר - כי אפילו למאן דאמר שמותר לכתוב טפסי גיטין, אבל כיוון שצריך להשאיר את התורף והסופר כתב אותו, הרי הסופר יודע שאסור לכתוב את זה, אז אם הוא כתב את זה אז הוא בעצם מתכוון להיות פה עד, אז הוא כמו מעיד. אמר רבי יוחנן: '''דרבי יהודה היא'''. אבל לרבנן כיוון שמותר לכתוב טפסי גיטין, אז אין ראיה שהסופר בכלל כיוון לעדות, אולי הוא סתם כתב את זה כן, או לשמה. אמר רבי יוסי: '''לא, דרבי יוחנן פליג על רבי אלעזר'''. באמת גם רבי יוחנן מודה שאם כתב הסופר אז זה דברי הכל כשר, כיוון שאת התורף חייבים להשאיר, אלא רבי יוחנן אמר לרבי אלעזר '''בשיטתו השיבהו''' - אתה רוצה לטעון מהמשנה? זה לא ראיה, אין ראיה פה שהמשנה קבעה הכל, כי אני יכול להגיד לך שאולי זה רק רבי יהודה, כי חכמים כשהם אמרו שיכול לכתוב טופס, אז אולי גם את התורף הוא כתב בלי לשאוף לעדות. עכשיו מה באמת הראיה שרבי יוחנן מודה לזה? '''לאו רבי ירמיה אמר בשם רבי זעירא: מכיון שאינו מצוי לזווג, ולא זיווג'''. שם מדובר שיש דיון לגבי שטרות - מה יקרה אם הוא מכיר את הזוג, את האיש ואת האישה, והוא כתב גם את האיש והזוג לשמה. אז משמע, אז שם רבי זעירא אומר שכיוון שבדרך כלל הוא אינו מצוי לזיווג, אז גם בכל מקרה, גם אם הוא זיווג - זה כלום. אבל משמע מכאן שגם רבי יוחנן מודה שאת התורף חייב לכתוב לשמו. אז אם כן, המשנה יכולה ללכת גם לרבנן, כמו שרבי יוחנן מודה בזה, וכל מה שהוא אמר זה רק לרבי אלעזר. אתה לא יכול להוכיח מהמשנה, אני יכול להגיד לך שהמשנה היא גם רק דעת רבי יהודה. תנן '''כתב חניכתו וחניכתה כשר''', כך כתוב במשנה. רבי אבהו אמר אפילו כתב "אני עד" כשר, כלומר, אפילו לא כתב שם, אפילו לא כינוי. רבי אבהו אומר כתב א', כלומר רבי אבהו היה כותב רק את האות א'. כנראה זה רשימות של אבהו. ורב חזקיה כתב ס' - את האות השנייה שלו, ושמואל היה כותב חרותא, כלומר הוא צייר ענף דקל. כל אחד בעצם, והכל כשר, לא חייב לכתוב את השם, מספיק שסימן שמוכר - כמו כינוי וכדומה - שכולם יודעים שזה קשור אליו. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נג א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נג ב}} {{סוף}} <span id="דף_נד_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נד עמוד א<span class="yerum-runnum">96</span></div> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: כתב חניכתו וחניכתה, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו כתב {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|אני}} {{ירו"מ-ביאור|עד}}, כשר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} כתב אל"ף; {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} כתב סמ"ך; {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כתב חרותא.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ט|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ט]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ט"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_לו}}גט מעושה בישראל כשר; {{שוליים|ט_לז}}ובעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} פסול; {{שוליים|ט_לח}}והעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך.<br> <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תמן תנינן: גט המעושה}} {{ירו"מ-ביאור|אם הכריחו אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ישראל כשר, וגויים פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|ט_לט}} פסול, {{ירו"מ-הוסר|ופוסל}}{{ירו"מ-הדגשה|אבל פוסל}} בכהונה. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אין מעשין אלא {{ירו"מ-הדגשה|חיבי}} {{ירו"מ-הוסר|לפסולין}}{{ירו"מ-הדגשה|לאוין}}, {{ירו"מ-הדגשה|כגון}}{{ירו"מ-הוסר| שמואל אמר אין מעשין אלא}} {{שוליים|ט_מ}}אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. {{ירו"מ-הדגשה|והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|תנינן}} שניות {{ירו"מ-הדגשה|כופין להוציא}}? לא בגין דא, אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא בא למעט אלא במקרה שלא עברו איסור, כגון שלא ילדה עשר שנים. והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|תנינן}}: {{שוליים|ט_מא}}המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס, יותר מיכן {{ירו"מ-הוסר|יוציאן}}{{ירו"מ-הדגשה|יוציא}} ויתן כתובה? שמענו שהוא מוציא, {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} שמענו שכופין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{שוליים|ט_מב}}ישראל {{ירו"מ-הוסר|שעיסו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעישו}} {{ירו"מ-הוסר|במעשה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמעשה}} עובד כוכבים ומזלות {{ירו"מ-ביאור|שלא על פי בית דין של ישראל}}, פסול {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו"מ-הוסר|ובאומר}}{{ירו"מ-הדגשה|באומר}} איני זן ומפרנס {{ירו"מ-הדגשה|שמן הדין מותר לעשות}}. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}}: ועובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} {{ירו"מ-הוסר|שעיסו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעישו}} {{ירו"מ-הוסר|במעשה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמעשה}} ישראל {{ירו"מ-ביאור|על פי בית דין של ישראל}}, כשר, אפילו {{ירו"מ-הדגשה|לא}} אמר איני זן ומפרנס {{ירו"מ-הדגשה|אלא משום שם רע}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: והעובד כוכבים ומזלות אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה בר אשי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|איסי}}: האומר איני זן ומפרנס, כופין אותו להוציא. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: וכופין? אמר ליה: {{ירו"מ-הוסר|ואדיין}}{{ירו"מ-הדגשה|ועדיין}} {{ירו"מ-הוסר|אית}}{{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הוסר|ליי}}{{ירו"מ-הדגשה|לזו}}? {{שוליים|ט_מג}}אם מפני ריח רע כופין, לא כל שכן מפני חיי נפש. {{ירו"מ-הדגשה|כי}} אתא {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ט_מד}}האומר איני זן ואיני מפרנס, אומרים לו או זן {{ירו"מ-הוסר|או פרנס}}{{ירו"מ-הדגשה|ופרנס}} או פטור.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_י|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה י]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_י"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_מה}}יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}בלבד שלא יהא שם אמתלא. ואי זו היא אמתלא? גירש איש פלוני אשתו על תנאי; זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זו היא אמתלא.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: יצא שמה בעיר מקודשת. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|והוא שיהיו}} {{שוליים|ט_מו}}נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין {{ירו"מ-הדגשה|ואומרים נתקדשה פלונית. קא סלקא דעתין דבעי תרתי: נרות ובני אדם משיחין}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא תנינן יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת. אית לן מימר נירות דולקין {{ירו"מ-הדגשה|בגרושין ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|אמרנו, או}} {{ירו"מ-הוסר|סיחות}}{{ירו"מ-הדגשה|שיחות}} בני אדם? {{ירו"מ-הוסר|מסיחין }}והכא {{ירו"מ-הוסר|סיחות}}{{ירו"מ-הדגשה|שיחות}} בני אדם משיחין {{ירו"מ-הדגשה|שהתגרשה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: נבדק השם {{ירו"מ-ביאור|שהיא נשואה או גרושה}} ונמצא מפי נשים ומפי קטנים, בטל השם. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד, {{ירו"מ-הדגשה|שלא אמרו לסמוך על הקול אלא אם בא עד ואומר שמעתי מפלוני ופלוני מפלוני, ואותו פלוני הלך למדינת הים ואין אפשרות לשאול אותו. לקול כזה חוששים}}.<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נד עמוד א'''{{ש}}</span> '''תמלול הגיטין דף נ"ד''' בתלמוד ירושלמי מסכת גיטין דף נ"ד. נתחיל במשנה, פרק טז הלכה יא. אומרת המשנה '''גט מעושה בישראל כשר''', כלומר אם ישראל אייסו אותו, כפו אותו לתת גט, במכות וכדומה — זה כשר. '''ובעובד כוכבים פסול''', אם הגויים עשו את זה, פסול. '''והעובד כוכבים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך'''. תנינן במתני' גט מעושה ישראל כשר וגויים פסול. '''שמואל אמר: פסול, בכהונה'''. כלומר נכון שהגט עצמו כשר, אבל אף על פי כן, אם נניח לאחר מכן בעלה ימות אז היא תהיה אסורה לכהן, או אם בעלה הוא עצמו כוהן אז היא צריכה לחזור לו. '''ושמואל אמר: אין מעשין אלא''' חייבי לאוין, כגון '''אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט'''. שיתא מהתנינן שניות — כופין אותם להוציא. אז רואים שגם בשניות מדובר רק באיסור דרבנן. ואיתא מר: '''לא בגין דא'''. שמואל לא בא למעט איסורי דרבנן, אלא הוא בא למעט מקרה שלא עברו שום איסור, לא דרבנן ולא דאורייתא, כגון נניח לא ילדה עשר שנים. שיתא מהתנינן: '''המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס, יותר מיכן ויתן כתובה'''. אז רואים מכאן שלמרות שבעצם הוא לא עבר פה שום איסור — '''שמענו שהוא מוציא, שמענו שכופין?''' אז שמענו שרק כופין על איסור ולא כופין אם אין איסור. אבל להוציא — כן, אומרים לו להוציא, אבל לא כופין אותו. '''אמר רב ירמיה בשם רב''': '''ישראל עובד כוכבים ומזלות פסול''' — כלומר אם ישראלים כפו מישהו שלא על פי בית דין, אז זה פסול, '''איני זן ומפרנס''' — אפילו אם הוא אומר "איני זן ומפרנס", כיוון שזה לא על פי בית דין אז זה פסול. תני רבי חייה: '''ועובד כוכבים ישראל כשר, אפילו אמר איני זן ומפרנס''' — כלומר אם עובדי כוכבים אייסו על פי בית דין של ישראל, כשר, אפילו אם הוא אומר "איני זן ומפרנס". אמר רבי יוסי: מתניתא אמרה כן, דתנן: '''והעובד כוכבים ומזלות אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך'''. אז רואים מכאן שזה מותר, שאם בית דין אומרים והעובד כוכבים עושה על פי בית דין אז הגט כשר. '''רבי חייא בר אשי בשם איסי: האומר איני זן ומפרנס, כופין אותו להוציא'''. רבי ירמיה בעא קומי רבי אבהו: '''וכופין?''' האם באמת כופין אם הוא לא רוצה לפרנס? אמר ליה: עדיין את מסתפק? '''אם מפני ריח רע כופין, לא כל שכן מפני חיי נפש''' — הרי האישה רוצה על מה לחיות. אתא חזקיה: '''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יוחנן: האומר איני זן ואיני מפרנס, אומרים לו או זן או פטור''' — או תפרנס אותה או שתגרש. פרק טז הלכה יא. אומרת המשנה: '''יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת''', כלומר יצא שמה שמקודשת הרי זו מקודשת. '''מגורשת הרי זו מגורשת''' — נחשבת מגורשת, משמע שאסורה לכהן וכדומה, '''בלבד שלא יהא שם אמתלא'''. '''ואי זו היא אמתלא?''' כגון נניח אם אמרו שהוא גירש — '''גירש איש פלוני אשתו על תנאי''', אז אני אומר: אולי התנאי לא יתקיים, אז בכלל לא מגורשת, ולכן היא מותרת לכהן, שהיא לא מגורשת בכלל. '''זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זו היא אמתלא'''. כלומר גם אפשרות שנייה, נניח שאמרו שזרק לה גט, אבל היה ספק קרוב לו ספק קרוב לה. אז במקרה כזה היא לא נחשבת מגורשת, כיוון שזו אמתלא — אולי הגט לא הגיע ונחשב "קרוב לו", וזה רק ספק גירושין. ואיתא מרבנן במשנה, יצא שמה מקודשת. אמר רבי יסא בשם רבי יוחנן: '''נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין'''. הגמרא חשבה שצריך את שני התנאים, גם נרות וגם בני אדם משיחין. התיב רבי זעירא קומי רבי יסא: והא תנינן '''יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת'''. '''אית לן מימר נירות דולקין''' בגירושין? הרי מה שייך נרות? אז באמת, אבל לא אמרנו שיחות בני אדם? '''והכא בני אדם משיחין''' — כלומר מספיק שבני אדם מדברים על זה שהיא התגרשה, אז היא מוחזקת מגורשת. '''רבי יסא בשם רבי יוחנן: נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי קטנים, בטל השם''' — כלומר בדקו את השם הזה, שהיא נשואה או גרושה, והתברר שמי שהוציא את זה הן נשים וקטנים, אז בטל השם. '''רב אמר: לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד''' — כלומר לא אמרו לסמוך על כל דבר, אלא אם כן זה עד מפי עד, שעד אחד אומר "שמעתי מפלוני", ואותו פלוני הלך לבית עולם ואין אפשרות לשאול אותו. רק לקול כזה חוששים. פרק טז הלכה יא. במשנה: '''בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה, שנאמר כי מצא בה ערות דבר'''. '''ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר כי מצא בה ערות דבר'''. זה בעצם שני דברים: או ערווה או דבר. '''ורבי עקיבה אומר: אפילו מצא אחרת נאה ממנה, שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגומר'''. {{סוף}}</div> <span id="דף_נד_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נד עמוד ב<span class="yerum-runnum">97</span></div>==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_יא|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה יא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_יא"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_מז}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה, שנאמר {{הפ|דברים|כד|א}} כי מצא בה ערות דבר. ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר כי מצא בה ערות דבר. ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר: אפילו מצא אחרת נאה ממנה, שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגומר.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הוסר|והא }}תני: {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: אין לי אלא היוצא משום ערוה בלבד. {{ירו"מ-הוסר|ומניין }}היוצאה וראשה פרוע, צדדיה פרומין וזרועותיה חלוצות, {{ירו"מ-הדגשה|מניין שיוציא}}? תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר. מה מקיימין {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} דבית שמאי? שלא תאמר היוצא משום ערוה אסור{{ירו"מ-הדגשה|ה}} משום דבר אחר מותרת. {{ירו"מ-הדגשה|דאי לא הוי כתב אלא כי מצא בה דבר, הייתי אומר היוצא משום ערוה אסורה להנשא לאחר, משום דבר אחר מותרת להנשא לאחר. כתב קרא ערות דבר, דדרשינן או ערוה או דבר, שבשניהם יוציא ומותרת לאחר}}. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי שילא דכפר תמרתא}}: קרייא מקשי על דבית שמאי, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה. מה אנן {{ירו"מ-הוסר|מקיימין}}{{ירו"מ-הדגשה|קיימין}}? אם לאוסרה עליו, כבר היא אסורה לו, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לבית שמאי אינו מוציא אלא בזינתה עליו}}. אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בלא תעשה. כתיב ([[ויקרא טו לג|ויקרא מצורע טו לג]]) והדוה בנידתה והזב את זובו. זקנים הראשונים היו אומרים: תהא בנידתה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא תכחול ולא תפקוס עד שתבוא במים. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}: {{שוליים|ט_מח}}{{ירו"מ-הוסר|משם ראייה }}אם את אומר כן, אוף היא עצמה {{ירו"מ-הוסר|מביאה}}{{ירו"מ-הדגשה|באה}} לידי כעירות והוא נותן את עיניו בה לגרשה. ואתייא דזקנים כבית שמאי {{ירו"מ-הדגשה|שאינו מגרש אלא אם זינתה}}. {{ירו"מ-הוסר|ודר}}{{ירו"מ-הדגשה|ורבי}} עקיבה {{ירו"מ-הדגשה|דריש}} {{ירו"מ-הוסר|כבה}}{{ירו"מ-הדגשה|כבית}} {{ירו"מ-הדגשה|הלל: או ערוה או דבר. והילכך סבירא ליה שאם מצא אחרת נאה ממנה יכול לגרשה, וכדי שלא תתגנה בעיניו התירה להתנאות ולהתקשט אפילו בימי נדתה}}. <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נד עמוד ב'''{{ש}}</span> בגמרא למדו משם: תני '''בית שמאי אומרים: אין לי אלא היוצא משום ערוה בלבד'''. '''היוצאה וראשה פרוע, צדדיה פרומין וזרועותיה חלוצות''' — מנין שיוציא? '''תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר'''. '''מה מקיימין בית הלל דבית שמאי?''' הרי כתוב "כי מצא בה דבר". '''שלא תאמר היוצא משום ערוה אסור''' לינשא לאחר, '''משום דבר אחר מותרת''' — כי אם היה כותב רק "כי מצא בה דבר", הייתי אומר שמשום ערווה אסור לינשא לאחר, ומשום דבר אחר מותרת. כלומר אם היה בה משהו אחר שבגללו גירש אותה, מכל סיבה אחרת, אז תהיה מותרת לינשא לאחר. לכן כתב "כי מצא בה ערות דבר", שדורשים או ערווה או דבר — כלומר שבשני המקרים מוציא, ומותרת לאחר. '''אמר רבי שילא דכפר תמרתא: קרייא מקשי על דבית שמאי''' — כלומר הפסוק מאוד קשה לבית שמאי. הרי כתוב '''לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה'''. '''מה אנן קיימין?''' '''אם לאוסרה עליו, כבר היא אסורה לו''' — כי לבית שמאי הוא לא מוציא אותה אלא אם היא זינתה, ואם היא זינתה היא כבר אסורה עליו. '''אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בלא תעשה''' — התורה כתבה את זה להגיד שיש עוד לאו נוסף. '''כתיב והדוה בנידתה והזב את זובו. זקנים הראשונים היו אומרים: תהא בנידתה''' — כלומר כל שהיא נידה או זבה תהא בנדתה ובזיבתה, שתתנהג כמו זבה, כמו נידה — '''לא תכחול ולא תפקוס עד שתבוא במים''', לא תתקשט, עד שתטבול. '''אמר להן רבי עקיבה: אם את אומר כן, אוף היא עצמה לידי כעירות והוא נותן את עיניו בה לגרשה''' — כי אם לא תתקשט תהיה מכוערת, ואז הוא נותן עיניו בה לגרשה. '''ואתייא דזקנים כבית שמאי''' — כלומר הזקנים סוברים כבית שמאי, שהוא לא מגרש אלא אם זינתה, אז גם אם תהיה מכוערת הוא לא יכול לגרש אותה, ולכן לא חוששים לזה ולכן אמרו שתשב בנידתה. ורבי עקיבה דורש כמו בית הלל, שאו ערווה או דבר, ואף סובר יותר מזה — שאפילו אם מצא אחרת נאה ממנה יכול לגרש. לכן הוא סובר שכדי שלא תגנה בעיניו, אפילו במקום שאין ברור שתגיע לידי כעירות, מותר להתקשט. עד כאן פרק המגרש, וסליקא לה מסכת גיטין. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נד א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נד ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק המגרש וסליקא לה מסכת דגיטין</strong><br><br> {{:סיום מסכת|מסכת=גיטין}} {{ניווט פרקים-ירו"מ|גיטין|תשיעי|שמיני|}} jas92q6gctpi25kb0ibop0m4w64w4l9 3078639 3078638 2026-08-23T08:09:43Z מאירושולי 35234 3078639 wikitext text/x-wiki {{ניווט פרקים-ירו"מ|גיטין|תשיעי|שמיני|}} ==פרק תשיעי – המגרש== <!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף מט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] [[File:ירושלמי מאיר גיטין מט.ogg|thumb|ירושלמי_מאיר_גיטין_מט.ogg]] ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_א|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_א"> <strong>מתני':</strong> המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מתיר וחכמים {{שוליים|ט_א}} אוסרין. כיצד יעשה? {{שוליים|ט_ב}} {{ירו"מ-הוסר|יטלינו}}{{ירו"מ-הדגשה|יטלנו}} {{ירו"מ-הוסר|ממנו}}{{ירו"מ-הדגשה|ממנה}} ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם. אם כתבו בתוכו אף על פי שחזר ומחקו פסול.<br><strong>גמ':</strong> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}{{ירו"מ-הוסר|י}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: טעמא דרבי אליעזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כד ב|דברים כי תצא כד ב]]) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, אפילו לא התירה אלא לאדם אחד. שמועתא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}}} רובא {{ירו"מ-ביאור|יש בו חידוש יותר}} ממתניתא, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} מתניתא אמרה בשהותרה לכל ואסרה לאדם אחד, {{ירו"מ-הדגשה|ואילו}} שמועתא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}}} אמרה כשאסרה לכל והתירה לאדם אחד. {{ירו"מ-ביאור|ואם אכן זה היה מקורו של {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}, היה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך להביא את}} הלימוד {{ירו"מ-הדגשה|שהביא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}, {{ירו"מ-הדגשה|שהוא חידוש גדול יותר}}}} {{ירו"מ-הוסר|מה}}{{ירו"מ-הדגשה|אלא}} טעמא דרבי אליעזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: מיתה מתרת וגט מתיר. מה מיתה מתרת {{ירו"מ-הוסר|ומחצה}}{{ירו"מ-הדגשה|מחצה}}, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אסורה על קרובי בעלה}}, אף {{ירו"מ-הוסר|הגט}}{{ירו"מ-הדגשה|גט}} {{ירו"מ-הדגשה|המתיר מחצה, אף שאינו}} מתיר {{ירו"מ-הוסר|ומחצה}}{{ירו"מ-הדגשה|אותה לכל האנשים, כשר}}. מה טעמא? דרבנין? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, הקיש יציאה {{ירו"מ-הוסר|להווייתה}}{{ירו"מ-הדגשה|להוייתה}}. מה הווייתה אין לה הויה אצל אחר, {{ירו"מ-הדגשה|שאין קידושין לחצאין ואינו יכול לאמר לה הרי את מקודשת לי ותאסרי לכל אדם חוץ מפלוני}}, אף יציאתה אין לה יציאה אצל אחר. {{ירו"מ-הדגשה|ואם אינו גט לכל אדם אינו גט}}. לאחר מיתתו של {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר בן הורקנוס}} נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו: {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: אין {{ירו"מ-הוסר|אתם }}משיבין את הארי לאחר מיתה. השיב {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה ונישאת לאחיו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מת בלא בנים, היאך זו מתייבמת? לא נמצא מתנה על הכתוב בתורה, {{ירו"מ-הדגשה|שהתורה אמרה יבמה יבא עליה, ואותו האיש מתנה שלא תתיבם לו}}. וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל, מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|מ}}סברא {{ירו"מ-הדגשה|אפשר לתת}} {{ירו"מ-הוסר|טעמא}}{{ירו"מ-הדגשה|טעם}} {{ירו"מ-הדגשה|להבדיל בין שני המקרים}}. תמן התורה אסרת עליו, ברם הכא הוא אסרה עליו, {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שנאסרה בייבום מחמת התנאי שעשה נקרא שעוקר דבר מן התורה}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם התנאי בגט גורם לאישה שלא תתייבם}}, ניתני שש עשרה נשים {{ירו"מ-הדגשה|פוטרות צרותיהם}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-ביאור|ונוסיף כגון שגרשה בעלה חוץ ממנו והלכה ונשאת לאחיו ומת בלא בנים, הרי היא אסורה עליו שהיא אשת איש}} {{ירו"מ-הדגשה|ולמה מנה רק חמש עשרה נשים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כבר איתמר טעמא, תמן התורה אסרה עליו, {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהיא ערווה עליו צרותיה פטורות}}, ברם הכא הוא אסרה עליו {{ירו"מ-הדגשה|כאשת איש}} {{ירו"מ-ביאור|כאילו עדיין נשואה לראשון}}, {{ירו"מ-הדגשה|וממילא לא נפלת לפניו ליבום ואינה פוטרת צרותיה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסית לאחר ומת {{ירו"מ-ביאור|מותרת לכל גם לאותו אחד}} היאך זה מתיר מה שאסר הראשון? מילתיה אמרה שמיתתו גירושין ומתירין בזה מה שאסר הראשון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: לא אמר אלא שמיתתו {{ירו"מ-הוסר|גירושיו}}{{ירו"מ-הדגשה|גירושין}} {{ירו"מ-הדגשה|ברגע מותו של השני גרושי הראשון חלים על אותו שנאסר}} , הא נישואין לא. {{ירו"מ-הדגשה|ואם גרש השני אינה מותרת למי שאסר הראשון}}.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף מט עמוד ב'''{{ש}}</span> אז לכן, '''הוי צריכה מיתנייא תמן, או אילו מיתנייא תמן ולא מתנינן הכא, הוינן אמרין תמן על ידי שהוא גובה בו פסול'''. שם הרי הוא מוציא כסף, מוציא ממך — דבר עליו הראיה, אז כל דבר שאפשר לפסול את השטר פוסלים. '''והכא על ידי שאינו גובה בו כשר'''. לכן '''הווי צריכה מיתנייא הכא וצורכה מיתנייא תמן'''. הדרן עלך פרק הזורק גט. פרק קטן אחד מפרשת המשנה. '''המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני''' — כלומר חוץ מפלוני — '''רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרין. כיצד יעשה? ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם'''. עכשיו '''אם כתבו בתוכו''' — כלומר אם הוא כתב את התנאי הזה בתוך הגט — '''אף על פי שחזר ומחקו פסול'''. בגמרא, אמר רבי אילא, טעמא דרבי אליעזר — למה הוא אומר שבעצם אם גירש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, למה רבי אליעזר מתיר? הוא אומר '''ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר''', כלומר אפילו אם הוא לא התיר, התיר לאדם אחד — כבר הגט הזה תופס. '''שמועתא רובא ממתניתא''' — מה שאמר רבי אילא זה יותר חידוש, הוא בא מתני יותר מחודש מאשר המשנה. למה? כי המשנה, '''מתניתא אמרה בשהותרה לכל ואסרה לאדם אחד''' — כלומר את מותרת לכל העולם חוץ מאדם אחד. ואילו '''שמועתא אמרה כשאסרה לכל והתירה לאדם אחד''' — מדבר על זה שהוא התיר אותה רק לאדם אחד, היא אסורה על כל העולם, מותרת רק לאדם אחד. זה חידוש הרבה יותר גדול. '''ואם אכן זה היה מקורו של רבי אליעזר, היה רבי אליעזר הלימוד רבי אילא''' — אז היה צריך להביא את החידוש היותר גדול. אם הוא לא הביא את זה, כנראה זה מקור אחר. '''טעמא דרבי אליעזר: מיתה מתרת וגט מתיר. מה מיתה מתרת''' מקצת, כי הרי בכל זאת היא אסורה על קרובי הבעל — אז גם גט שמתיר מקצת לא יהיה כשר, למרות שהוא לא מתיר לכל האנשים. מה טעמא דרבנין? למה אוסרים את זה? הם אומרים: כתיב '''ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר''', '''הקיש יציאה''' להוויה. '''מה הווייתה אין לה הויה אצל אחר''' — כלומר ברגע שהיא מתקדשת היא אסורה לכל העולם, כיוון שהיא לחצאין. הוא לא יכול לומר לה הרי את מקודשת לי ותהיי אסורה לכל אדם חוץ מפלוני. '''אף יציאתה אין לה יציאה אצל אחר'''. עכשיו — אם היא אוסרת לכל אדם אז בכלל זה לא גט. עכשיו, '''לאחר מיתתו של רבי אליעזר בן הורקנוס נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו''' — להראות שהוא לא צודק — '''רבי אלעזר בן עזריה ורבי יוסי הגלילי ורבי טרפון ורבי עקיבה. אמר להן רבי יהושע: אין משיבין את הארי לאחר מיתה'''. לא הסכימו, אמרו להם: אחרי שהוא מת לא הולכים להגיד דברים, לחלוק עליו. '''השיב רבי טרפון: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני'''. אז אם נגיד כמו רבי אליעזר שבעצם היא מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, '''והלכה ונישאת לאחיו מת בלא בנים, היאך זו מתייבמת?''' הרי היא אסורה לאחיו. '''לא נמצא מתנה על הכתוב בתורה''' — הרי התורה אמרה יבמה יבוא עליה, ואותו האיש מתנה שלא תתייבם. '''וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל'''. אז לכן בעצם מראש הגט הזה לא תופס. אומרת הגמרא: '''מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה'''. הרי אם הוא נושא את בת אחיו ואחיו מת, הרי אסור לו להתייבם עם בתו. '''אמר רבי יוסי בי רבי בון: סברא''' — אני יכול להגיד לך שיש הבדל בין שני המקרים. '''תמן התורה אסרת עליו''' — את בתו התורה אסרה, זה לא שהוא מתנה על מה שכתוב בתורה. '''ברם הכא הוא אסרה עליו''' — הרי כל האיסור של האישה הזאת בייבום זה רק מכוח התנאי שבעלה הראשון אסר. אז בעצם זה נקרא שהוא קיים את מה שכתוב בתורה. '''התיב רבי חנניה בשם רבי פינחס''': אם התנאי בגט זה מה שגורם לאישה שלא תתייבם, אז למה המשנה אמרה '''שש עשרה נשים''' — במסכת יבמות — '''פוטרות צרותיהם כרבי אליעזר'''? צריך להוסיף את המקרה, כיוון שהיא גירשה בעלה חוץ מאדם אחד, והלכה ונישאת לאחיו ומת בלא בנים, הרי הוא אסור עליו כאשת איש. למה המשנה אמרה רק חמש עשרה? '''אמר רבי מנא: כבר איתמר טעמא, תמן התורה אסרה עליו''' — כיוון שהיא ערווה, מהתורה התורה אסרה, זה לא מתנה על מה שכתוב בתורה. '''ברם הכא הוא אסרה עליו''' — כן, ואז ממילא לא נפלה לפניו לייבום ולא פוטרת צרותיה. '''רבי ירמיה בעי: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסית לאחר ומת, היאך זה מתיר מה שאסר הראשון?''' הרי היא מותרת, באותו רגע שהוא מת, גם לאותו אחד? '''מילתיה אמרה שמיתתו גירושין ומתירין בזה מה שאסר הראשון'''. כלומר מתוך השאלה אתה מבין שלפי שיטתו מיתתו גירושין — ברגע שהוא מת השני, זה כמו גירושין, ומתיר מה שאסר הראשון. '''אמר רבי ירמיה: לא אמר אלא שמיתתו''', '''הא נישואין לא'''. כלומר אם השני גירש אותה, היא לא מותרת למי שאסר הראשון. אבל אם הוא מת, אז מה שאסר הראשון מותרת לכל העולם. אבל אם הוא גירש אותה, אז עדיין נשאר הזיקה של הראשון, ואותו אדם אסור בה, או היא אסורה בו. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|מט א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|מט ב}} {{סוף}} <span id="דף_נ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head yerum-daf-first">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נ עמוד א<span class="yerum-runnum">88</span></div> אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}}: {{ירו"מ-הדגשה|היכן}} מצינו בתורה האסור לזה מותר לזה והמותר לזה אסור לזה? אסור לאחד אסור לכל אדם, מותר לאחד מותר לכל אדם. השיב {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}: הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש, לא נמצאת אלמנה לו, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לגביו מעולם לא הייתה גרושה}}, וגרושה לכל אחיו הכהנים. {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן אמרו חכמים שאף עליו אסורה משום גרושה}}. וכי במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה? {{ירו"מ-הדגשה|ודאי}} החמירה התורה בגרושה יותר מן האלמנה, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי גרושה אסורה לכל הכהנים, ואלמנה אינה אסורה אלא לכהן גדול. אף על פי כן, כיון שהיא נחשבת לגבי השאר כגרושה, היא נאסרת לאותו כהן מחמת ריח הגט, שאפילו אם לא גירשה אלא ממנו היא אסורה לכהונה}}. ומה {{ירו"מ-הדגשה|אלמנה קלה נאסרה מן המותר לה}} {{ירו"מ-ביאור|אותו פלוני}} {{ירו"מ-הוסר|אם}}{{ירו"מ-הדגשה|מצד גירושין שבה}}, גרושה חמורה {{ירו"מ-הדגשה|אינו דין}}{{ירו"מ-הוסר| לכל לא}} {{ירו"מ-הוסר|נאסרה}}{{ירו"מ-הדגשה|שתיאסר}} {{ירו"מ-הוסר|ממה}}{{ירו"מ-הדגשה|מן}} {{ירו"מ-הוסר|שהותר}}{{ירו"מ-הדגשה|המותר}} {{ירו"מ-הדגשה|לה}} {{ירו"מ-ביאור|על שאר העולם}} {{ירו"מ-הדגשה|מצד אשת איש}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בה {{ירו"מ-ביאור|לגבי אותו פלוני}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר: קל וחומר פירכא הוא, דגם לאותו כהן אסורה}} מצד גירושין שבה, {{ירו"מ-הוסר|אלמנה}}{{ירו"מ-הדגשה|שאסורה לו שהוא כהן. הלכך חזר ודן דין אחר: ומה גרושה שהיא}} קלה {{ירו"מ-הדגשה|נאסרה מצד גירושין שבה אף לגבי אותו שלגביו}} {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|אינה}} {{ירו"מ-הוסר|דין}}{{ירו"מ-הדגשה|גרושה אלא אלמנה, אשת איש החמורה לא כל שכן}} שתיאסר {{ירו"מ-הדגשה|על כל העולם}}{{ירו"מ-הוסר| ממה שהותר לה}} מצד אשת איש שבה {{ירו"מ-הדגשה|לגבי אותו פלוני? נמצא שאם שייר בעלה בגט}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אדם אחד אין זה כריתות}}{{ירו"מ-הוסר| אצלו נגעו בו גירושין ומה}} {{ירו"מ-הוסר|אלמנה}}{{ירו"מ-הדגשה|האמורה}} {{ירו"מ-הדגשה|בתורה}},{{ירו"מ-הוסר|נאסרה ממה}} {{ירו"מ-הוסר|שהותר}}{{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא}}{{ירו"מ-הוסר| לה מצד אא שבה גירושין חמורין לא כש}} {{ירו"מ-הוסר|שתאסר}}{{ירו"מ-הדגשה|אסורה על כל העולם משום אשת איש}}{{ירו"מ-הוסר| ממה שהותר לה מצד גירושין שבה}}. דבר אחר: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניס{{ירו"מ-הדגשה|י}}ת לאחר וילדה ממנו בנים ומת, והלכה וניסית לאותו {{ירו"מ-הדגשה|אחד}}, לא נמצאו בניה מן האחרון ממזירין? מילתיה אמרה שאין {{ירו"מ-הוסר|גירושין}}{{ירו"מ-הדגשה|מיתה של השני}} מתירין מה שאסר הראשון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמי}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם אין מיתה מתרת מה שאסר ראשון}}, מצינו אשה בתח{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה אין חייבין עליה משום ערוה, ובסוף חייבין עליה משום ערוה. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: למה זה דומה? לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתיבעלי לאיש פלוני. {{שוליים|ט_ג}} בתחילה הוא אסור לבעול, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי עדיין היא אשת איש}}. עבר ובעל {{ירו"מ-הוסר|הותר}}{{ירו"מ-הדגשה|חל}} הגט למפרע. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כיצד יעשה? יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה וכו}}'. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} <br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נ עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו נמצאים בירושלמי מסכת גיטין דף נ'. בדף הקודם הזכרנו שאחרי שרבי אלעזר בן עורקינוס נפטר, נכנסו החכמים לבטל את דבריו, ושם אנחנו ממשיכים עם החכמים. שם אמר '''רבי יוסי הגלילי: מצינו בתורה האסור לזה מותר לזה והמותר לזה אסור לזה?''' הרי תמיד מה שאסור לאחד אסור לכל אדם, מותר לאחד מותר לכל אדם. אז איך אתה אומר שיכול לגרש חוץ מאדם מסוים? אז בעצם היא אסורה, היא מותרת לכל אדם חוץ ממנו. '''השיב רבי עקיבא: הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש, לא נמצאת אלמנה לו, וגרושה לכל אחיו הכהנים.''' אבל מצד הדין, לכאורה, לגבי אותו כהן היא מעולם לא הייתה גרושה, כי הרי הוא גירש אותה חוץ ממנו. אז לגביו היא נשארת אשת איש, וכשהוא מת היא נהייתה אלמנה לו. ואף על פי כן אמרו חכמים שגם הנה היא אסורה משום גרושה. עכשיו, '''במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה?''' ודאי '''החמירה התורה בגרושה יותר מן האלמנה''', כי הרי גרושה אסורה לכל הכהנים, ולא אלמנה - אינה אסורה אלא לכהן גדול. ואף על פי כן, כיוון שהיא נחשבת לגבי השאר כגרושה, אז חכמים אסרו אותה גם על אותו כהן מחמת הגט. '''ומה גרושה חמורה בה - מצד גירושין שבה, קלה שתיאסר מצד אשת איש שבה אפילו.''' כלומר, כיוון שאותו פלוני היא מותרת לו כי היא אלמנה לגביו, היא אסורה עליו מצד גירושין שבה - כיוון שלגבי אחרים יש את הגרושין. גרושה שהיא חמורה, אין דין שתיעשה מן המותר לה - כלומר אין דין שתיעשה אסורה על שאר העולם מצד אשת איש שבה לגבי אותו פלוני. הרי לגבי אותו אדם, כל עוד שהבעל לא מת היא נחשבת אשת איש, אז לגביו היא אשת איש - וזה חמור. חזר רבי עקיבא ואמר לו קל וחומר אחר: גם לאותו כהן היא אסורה מצד גירושין שבה, ולא בגלל מה שאמרנו שחכמים החמירו, כי מצד הגירושין שבה היא אסורה לו כיוון שהוא כהן. אז לכן הוא חזר ודן דין אחר: ומה גרושה שהיא קלה נאסרה מצד גירושין שבה אפילו לגבי אותו אחד שנחשבת אלמנה לגביו - אשת איש שהיא חמורה לו, כל שכן שתאסר על כל העולם מצד אשת איש שבה לגבי אותו פלוני. כי הרי לגביה, כמו שאמרנו, כל עוד שבעלה חי היא נחשבת אשת איש. אז כיוון שלגבי אדם אחד יש אשת איש, היא תהיה אסורה בשביל אשת איש לגבי כולם. נמצא שאם בעלה משהה בגט אפילו אדם אחד, אז זה לא כדוגמה אמורה בתורה, כי הרי אסורה לכל העולם משום אשת איש כמו שאמרנו. '''דבר אחר: הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, והלכה וניסת לאחר וילדה ממנו בנים ומת, והלכה וניסת לאותו''' - אותו אדם שהתחתנה איתו מת, הלכה ונישאת לאותו אדם שבעלה הראשון אסר עליה. אז בעצם עכשיו התבטל הגט. '''לא נמצאו בניה מן האחרון ממזרים?''' עכשיו, רוב מהצורת דיבור של רבי עקיבא מבינים שהוא סובר שהמיתה של השני לא מתירה את מה שאסר הראשון. אמרנו לכן שרבי ירמיה - לפי רבי ירמיה, הדברים שלו אומרים שהמיתה של השני מתירה את מה שהראשון אסר. אבל לפי רבי עקיבא נראה שלא. '''אמר רבי שימי: מילתיה אמרה שאין מתירין מה שאסר הראשון.''' אז אם כן, '''מצינו אשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה, ובסוף חייבין עליה משום ערוה.''' כלומר, כל עוד שהבעל היה חי היא הייתה מותרת - היא הייתה גרושה, ובסוף כשבעלה מת והתחתנה עם אדם אחר שבעלה אסר אותו, פתאום היא חוזרת ליאסר משום ערוה. איפה יש דבר כזה? '''אמר ליה רבי מנא: למה זה דומה? לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתיבעלי לאיש פלוני.''' עכשיו, '''בתחילה הוא אסור לבעול''', כי הרי עדיין אשת איש. אבל אם אותו פלוני '''עבר ובעל''', אז '''הגט למפרע''' חל. אז גם כאן אותו דבר - שברגע שהוא גירש אותה חוץ מפלוני היא נחשבת גרושה, ולאחר מכן אם היא הולכת ומתחתנת עם אותו פלוני שאסר עליה, זה פתאום הופך להיות אשת איש. אז מוצאים דבר כזה. '''אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.''' זה כמו שיטת רבי שמעון בן אלעזר, ורבי שמעון בן אלעזר אמר לגבי האומר לאישה כנסי שטר זה ויתברר שזה גט, '''לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת נתינה הרי זה גיטיך''', וצריך ליטול ממנה את הגט ולחזור ליתן ולומר לה הרי זה גיטיך. זו בעצם השיטה שלו. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי ינאי: אף ריח פסול אין בה.''' היא מותרת לכוהנים - כלומר זה בכלל לא גט, זה כלום, אפילו ריח גט אין בו. {{סוף}}</div> <span id="דף_נ_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נ ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נ עמוד ב<span class="yerum-runnum">89</span></div> הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}. היא ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|גבי האומר לאישה כנסי שטר חוב זה, ונמצא גט}}, לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת {{ירו"מ-הוסר|מתנה}}{{ירו"מ-הדגשה|נתינה}} הרי זה גיטיך. {{ירו"מ-הדגשה|וצריך ליטול ממנה את הגט ולחזור וליתן ולאמר לה הרי זה גיטך. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: אף ריח פסול אין בה, {{ירו"מ-הדגשה|ומותרת לכהנים}}. {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} אמר: זאת אומרת: לא חשו {{ירו"מ-הדגשה|לנתינה הזו, וכאילו לא הייתה נתינה כלל. ד}}אין תימר {{שוליים|ט_ד}} חשו, {{ירו"מ-הדגשה|מדוע צריך ליטול ממנה את הגט ולחזור וליתן לה}}? עד שהוא בידה {{ירו"מ-הוסר|דאמר}}{{ירו"מ-הדגשה|יאמר}} לה הרי את מותרת לכל אדם, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הייתה נתינה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: זאת אומרת שחשו, {{ירו"מ-הדגשה|ופסולה לכהונה. ד}}אין תימר לא חשו, {{ירו"מ-הדגשה|והנתינה הראשונה אינה כלום, מדוע אמרה המשנה שיטול ממנה את הגט ויחזור ויתן ויאמר לה הרי זה גיטך? הרי אם לא זכתה כלל}}, כל מה שבידו {{ירו"מ-הדגשה|לעשות יעשה, שאם רוצה}} לגרש יגרש, {{ירו"מ-הדגשה|ואם רוצה שתשאר אשתו תשאר. תנן: אם כתבו את התנאי הזה בתוכו, אף על פי שחזר ומחקו, פסול}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: תני {{תנא-ירו"מ|שילא בר בינה}}: כל שאילו {{ירו"מ-הדגשה|היה נכתב}} {{ירו"מ-הוסר|בתניי}}{{ירו"מ-הדגשה|תנאי}} על מנת {{ירו"מ-הדגשה|בגט, היה}} פסול, {{ירו"מ-הוסר|כל שאילו }}נתנו {{ירו"מ-הדגשה|בתנאי}} על מנת, פסול.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ב|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_ה}}הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחיי ולאחיך לעבד לעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} ולכל מי שאין לה קידושין עליו, כשר. הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה, פסול. {{שוליים|ט_ו}} גופו של גט: הרי את מותרת לכל אדם. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר {{ירו"מ-ביאור|צריך לכתוב}}: ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שיבוקין למהך להיתנסבא לכל גבר די תיצביין. {{שוליים|ט_ז}} גופו של גט שיחרור: הרי את בן חורין, הרי את לעצמך.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא וכו'. הגט כשר. מאי טעמא? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: {{ירו"מ-הוסר|אמר}}{{ירו"מ-הדגשה|דכתיב וכתב לה ספר}} כריתות {{ירו"מ-הדגשה|ונתן בידה ושילחה מביתו, ויצאה והיתה לאיש אחר}}. לא התפיסה התורה שם כריתות {{ירו"מ-הדגשה|שצריך שהגט יכרות}} אלא ערוה שיש בה הוייה, {{ירו"מ-הדגשה|אבל ערוה שאין בה הוייה כרותה ועומדת היא. תנן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: ודן דיהוי ליכי מינאי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{שוליים|ט_ח}} ובלחוד דלא יימר ודין, {{ירו"מ-הדגשה|דמשמע שאומר אם דין הוא שאגרשך, ואם אינו דין איני מגרשך}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} בעי: {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} הרי את ברשות עצמך, {{ירו"מ-הדגשה|האם לגמרי? ק}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|והיא מגורשת, או רק למעשה ידיה קאמר אינה מגורשת, שאין זה אלא לשון שיחרור של עבד? דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|בשטר שיחרור של עבד}} צריך שיאמר {{שוליים|ט_ט}}הרי את בן חורין, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הרי את של עצמך. מתניתא אמרה כן: הרי אתה בן חורין, הרי אתה של עצמך.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ג|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ג"> <strong>מתני':</strong> שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר: {{שוליים|ט_י}} כתב בכתב ידו ואין עליו עדים; {{שוליים|ט_יא}} יש עליו עדים ואין בו זמן; יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לד כשר.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נ עמוד ב'''{{ש}}</span> '''כהנא אמר: זאת אומרת - לא חשו.''' זאת אומרת שלא חשו לנתינה הזו בכלל, וכאילו לא הייתה נתינה בכלל. כי אם תאמר שהם חשו לנתינה, אז למה הוא צריך ליטול ממנה את הגט ולחזור לתת מחדש ולהגיד לה? '''אין תימר חשו, עד שהוא בידה לה הרי את מותרת לכל אדם''' - כי הרי הייתה נתינה. אז אתה רואה מכאן שהנתינה הזו כלום. '''אמר רבי אחא: זאת אומרת שחשו''' - בדיוק הפוך, זאת אומרת שחשו לנתינה ופסולה לכהונה. כי אם תאמר שלא חשו לנתינה והנתינה הראשונה כלום, אז למה המשנה אמרה שיטול ממנה את הגט ויחזור וייתן ויאמר לה הרי זה גיטיך? אם היא בכלל לא זכתה בו כלל, אז '''כל מה שבידו לגרש יגרש''' - יכול לגרש, יכול להתחתן איתה, להישאר איתה נשואה. למה המשנה אמרה שהוא חייב לקחת ולהחזיר, לומר לה עוד פעם מחדש הרי זה גיטיך? אם היא לא זכתה בכלל, לא צריך להגיד כלום - שיישאר איתה בתור נשואה אם הוא רוצה. אלא כנראה שנתנה לה משהו, לכן הדבר היחיד שיכול לעשות זה לגרש. אם כתבו את התנאי הזה - "הרי את מותרת לכל אדם חוץ ממני" - בתוך הגט, אז אפילו אם הוא מחק את זה, פסול, כי איך זה מתקן? הרי שהוא כתב את זה, הגט פסול. '''אמר רבי זעירא: תני שילא בר בינה: כל שאילו על מנת פסול, נתנו על מנת, פסול.''' כלומר כל תנאי שאם נכתב בגט - נכתב בגט על מנת התנאי הזה - אז הגט פסול. אם הוא ייתן לה אותו ויגיד לה בעל פה, ייתן גט רגיל ובעל פה יגיד לה את התנאי הזה, זה יהיה פסול. במשנה הקודמת אמרנו הפוך - שכל תנאי שבעל פה פסול, אז גם אם נכתב פסול. פה אומר הפוך. פרק חדש. '''מתני': הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחיי ולאחיך לעבד לעובד כוכבים ולכל מי שאין לה קידושין עליו, כשר.''' כלומר, אם הוא אומר לה שהיא גרושה חוץ מאנשים שממילא הם אסורים עליה באיסור כרת, שאין להם בכלל קידושים עליה, אז הגט כשר. '''אבל הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה, פסול.''' כלומר, אפילו אם הוא אומר לה שהיא גרושה חוץ מאנשים שממילא פסולים לה, אבל זה פסול בלאו רק - אז הגט פסול. עומדת על גופו של גט - מה כתוב בגט? '''גופו של גט: הרי את מותרת לכל אדם. רבי יהודה אומר: ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שיבוקין למהך להיתנסבא לכל גבר די תיצביין.''' כלומר "זה יהיה לך ממני ספר גירושין ואגרת שבוקין, ותלכי ותינשאי לכל גבר שתרצי". מה זה '''גופו של גט שיחרור: הרי את בן חורין, הרי את לעצמך.''' ואומרת הגמרא, למדנו במשנה '''הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא''' וכולי - אנשים שהם אסורים שיש בהם עניין של כרת, וקידושין לא תופסים - אז הגט כשר. מאי טעמא? '''אמר רבי אחא: כריתות''' - דכתיב "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו". '''לא התפיסה התורה שם כריתות אלא ערוה שיש בה הוייה''' - כתוב "ויצאה והיתה" - צריך שהגט יכרות, אבל ערוה שאין בה הוייה, היא כרותה ועומדת, לא צריך שהגט יכרות אותה. '''רבי יהודה אומר''' צריך להיות כתוב שם "ודן דיהוי ליכי מינאי". '''אמר רבי מנא: ובלחוד דלא יימר ודין''' - שלא יגיד "דין" (דין=הדין) דיהוי ליכי מינאי, כי אז משמע שהוא אומר כאילו הדין מחייב אותי לגרש אותך, ואם לא היה דין כך לא הייתי מתגרש. לא כך, אתה צריך להגיד "דין" (זה), לא "דין" (הדין). '''רבי מנא בעי: הרי את ברשות עצמך''' - האם הכוונה שהיא גרושה לגמרי או הכוונה למעשה ידיה? אומרת הגמרא אינה מגורשת, כיוון שזה לא לשון גירושין, זה לשון שחרור של עבד. '''אמר רבי יוסי בי רבי בון: צריך שיאמר הרי את בן חורין, הרי את של עצמך.''' '''מתניתא אמרה כן: הרי אתה בן חורין, הרי אתה של עצמך.''' פרק ט' הלכה ג'. '''מתני': שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים; יש עליו עדים ואין בו זמן; יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הולד כשר.''' {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נ א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נ ב}} {{סוף}} <span id="דף_נא_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נא עמוד א<span class="yerum-runnum">90</span></div><br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: התם: וכולן שהיו להן קידושין או גירושין בספק הרי אלו חולצות ולא מתייבמות. כיצד ספק קידושין}}? {{שוליים|ט_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|זרק לה קידושיה ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זו ספק קידושין. כיצד ספק גירושין? כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין עליו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד, זהו ספק גירושין}}. לית כאן ספק גירושין אלא גירושין, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מדאוריתא מגורשת}} ממש. {{ירו"מ-הדגשה|ואיזהו ספק גירושין? כמו בספק קידושין, כמו שאמרנו}}: כיצד ספק קידושין? כיי דתנינן תמן {{שוליים|ט_יג}} זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין. {{ירו"מ-הדגשה|ואף}} {{ירו"מ-הוסר|והכא}}{{ירו"מ-הדגשה|הכא}} הוא: זרק לה גיטה ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זהו ספק גירושין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא דמן הוה}}: {{שוליים|ט_יד}} וכולן {{ירו"מ-ביאור|שלוש הגיטין שנמנו: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים ואין עליו זמן. יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד}} אם {{ירו"מ-הוסר|ניסית}}{{ירו"מ-הדגשה|נישאת}} {{ירו"מ-הדגשה|בו}} לא תצא, שלא להוציא ליזה על בניה. {{ירו"מ-ביאור|ואילו ספק קרוב לו ספק קרוב לה תצא}} בתו {{ירו"מ-הדגשה|שגרשה אחיו באחד משלוש הספקות ומת}}, {{ירו"מ-הוסר|שניסית}}{{ירו"מ-הדגשה|שנישאת}} לשוק בגט זה, לא תצא, {{ירו"מ-הדגשה|אלא מחזיקים את הגט ככשר}} כדי {{ירו"מ-הוסר|ליזקוק}}{{ירו"מ-הדגשה|לזקוק}} צרתה לאביה {{ירו"מ-ביאור|ולא יאמרו שבשעת מיתה היתה אשת אחיו וצרתה פטורה מיבום משום צרת ביתו}} צרתה שנישאת לשוק בגט זה, {{ירו"מ-הדגשה|שחשבה שהוא פסול והיא צרת ביתו ואינה זקוקה לו}}, תצא, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מדאוריתא הגט כשר, ובשעת מותו כבר לא היתה צרת ביתו והיא זקוקה לו}}. בתו שנישאת {{ירו"מ-ביאור|ביבום}} לאחיו {{ירו"מ-הדגשה|בגט זה}}, {{ירו"מ-ביאור|שחשבו שהוא פסול והיא עדיין אשת המת ואחד האחים יבם אותה}}, תצא. צרתה שנישאת לאחיו בגט זה, ואפילו לאביה לא תצא {{ירו"מ-ביאור|שמדאוריתא הגט כשר וכבר אינה צרת ביתו}} תני: שלשה שטרות הללו {{ירו"מ-ביאור|כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים ואין עליו זמן. יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד}} {{ירו"מ-הדגשה|בשטרי חוב}} {{שוליים|ט_טו}} גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: הדא דתימר בשלא הוחזק {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שטר {{ירו"מ-הדגשה|ביד המלוה}} {{ירו"מ-ביאור|שלא הודה הלוה בפני בית דין, או שלא זיהו שזה כתב ידו}} {{ירו"מ-ביאור|ולא כתבו קיום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אבל הוחזק השטר ביד המלוה, גובה, שכתב ידו כחתימת עדים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי: אם שלא הוחזק השטר}} ביד המלוה, אפילו מבני חורין {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|לא}} {{ירו"מ-הוסר|גובה}}{{ירו"מ-הדגשה|יגבה}}, {{ירו"מ-הדגשה|שאולי השטר מזויף}}. אלא כן אנן קיימין {{שוליים|ט_טז}} {{ירו"מ-הוסר|בשהוחזק}}{{ירו"מ-הדגשה|כשהוחזק}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שטר ביד המלוה. ולמה אינו גובה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ביסנא}}: {{ירו"מ-הוסר|אמר }}מפני {{ירו"מ-הוסר|קינוניא}}{{ירו"מ-הדגשה|קנונייא}}, {{ירו"מ-הדגשה|שמא הלוה יתן למלוה שטר מוקדם בכתב ידו כדי לטרוף לקוחות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}{{ירו"מ-הוסר|ר אבינא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אינו גובה בו}} מפני {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} פסול {{ירו"מ-הוסר|התיב}}{{ירו"מ-הדגשה|לפי שלא נכתב}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי תקנת חכמים}}{{ירו"מ-הוסר| רבי אבין}}. עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הזקן {{ירו"מ-ביאור|שהלוה עצמו שלוה, הוא זה שמכר קרקעות, שאז חוששים לקנוניה ויכולים הקונים לומר שקנו קדם ההלואה}} לוה הזקן ושיעבד {{ירו"מ-ביאור|מכר}} הבן {{ירו"מ-הוסר|הכא}}{{ירו"מ-הדגשה|אחרי מות אביו, הרי גם במקרה כזה אינו גובה בשטר הזה, שהרי המשנה לא חילקה. למה אינו יכול לגבות בשטר הזה}}? אית לך מימר מפני קינוניא? לא, מפני שהוא פסול {{ירו"מ-ביאור|שהרי האב ודאי לווה קדם שמכר בנו}} {{ירו"מ-הוסר|התיב}}{{ירו"מ-הדגשה|אף הכא מפני שהוא פסול לפי שלא נכתב}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי תקנת חכמים. בעי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: {{ירו"מ-הדגשה|והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתני}}{{ירו"מ-הדגשה|תני}}: אף בגיטי נשים {{ירו"מ-הדגשה|כן}}. אית לך מימר מפני קינוני{{ירו"מ-הדגשה|י}}א? לא, מפני שהוא פסול. {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הוסר|והכא}}{{ירו"מ-הדגשה|הכא}} מפני שהוא פסול. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אילו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הולד כשר. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: וכולן בכתב {{ירו"מ-הוסר|ידים}}{{ירו"מ-הדגשה|ידו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} שאל: {{ירו"מ-הדגשה|באמצעי מדובר שיש עדים רק אין זמן - אם}} עדים יש כאן, בכתב ידים מה אני צריך? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|באמת}} {{ירו"מ-הוסר|וכולהם}}{{ירו"מ-הדגשה|כולם}} בכתב ידים חוץ {{ירו"מ-הדגשה|מהאמצעי}}, {{ירו"מ-הוסר|משעדיו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעדיו}} עמו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף באמצעי צריך שיהיה כתב ידו, מכיוון שהעדים}} הללו<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נא עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו לומדים אותם במסכת גיטין דף נ"א. נחזור לרגע למשנה בדף הקודם, שתי שורות מהסוף, פרק ט' הלכה ג'. אומרת המשנה שלושה גיטין פסולים ואם נישאת עוברת כשר. כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד. אלו שלושה גיטין פסולים אבל אם נישאת כשר, עוברת כשר. אומרת הגמרא תנן התם כולם שהיו להם קידושין או גירושין בספק, הרי אלו חולצות ולא מתייוומות. '''כיצד ספק קידושין? זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין.''' ואומר לא, לאו דוקא ספק גירושין. כל השלושת הגיטין האלה זה לא ספק גירושין. הרי אמרנו שהגט הוא כשר בדיעבד. אם היא נישאת כשר אז זה גט גירושין ממש, כי הרי מדאורייתא היא מגורשת ממש. אז איזה הוא ספק גירושין באמת? כמו ספק קידושין, כמו שאמרנו. '''כיצד ספק קידושין? כי אנן תנינן תמן זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זהו ספק קידושין.''' אז הפכא: אם הוא זרק את הגט, '''ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זהו ספק גירושין.''' אמר '''רבי יוחנן בשם רבי חלפתא דמן הוה''': '''וכולן''', כל השלושת גיטין שנמנו במשנה, כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד - '''אם לא תצא''', כלומר בכל אלה אם נישאת בו, '''לא תצא'''. למה? '''שלא להוציא ליזה על בעליה'''. עכשיו בתו שגירשה אחיו באחד משלוש הספקות האלו. כלומר, נניח האח שלו התחתן עם הבת שלו, והאח גירש את הבת עם אחד מהגיטים האלה, אחד מהספקות האלה, והיא נישאת לשוק - הבת נישאת לשוק, אז '''לא תצא'''. מחזיקים שהגט כשר '''כדי לזקוף צרתה לאביה'''. כי אם אני אגיד שהיא תצא, אז בעצם הצרה תהיה אסורה על אביה, שהאח ימת, ושלא יגידו שבשעת מיתתה - הנה עובדה שהוציאו אותה מבעלה, אז זה מראה שבעצם הגט היה פסול, היא עדיין הייתה אשת אחיו, ואז בעצם גם צרתה הייתה פטורה. אז לכן, כדי לזקוף את אביה, כדי לזקוף את צרתה לאביה, אנחנו אומרים שהגט תופס, נשארת נשואה לאותו אדם. '''וצרתה שנישאת לשוק בגט זה''' - כלומר, אם הצרה חשבה שהגט פסול, אז בעצם היא עדיין צרת בתו והיא לא זקוקה לו, אז '''תצא'''. כלומר, היא חשבה שעדיין הגט פסול, ולכן בעצם הוא נשוי עדיין גם לבתו של אחי בעלה שמת, אז לכן בעצם היא פטורה, כיוון שהבת שלו אסורה אז גם צרתה פטורה. אז לכן הלכה והתחתנה לשוק - במקרה כזה היא צריכה לצאת, תצא. כי באמת הגט תפס ובעצם היא כבר לא הייתה נשואה לו, וכשהאח מת אז רק היא עמדה לפניו לייבום, ולכן היא חייבת בייבום ולכן היא אסורה לשוק. בתו שהתייבמה לאחיו בגט זה, כי חשבו שהגט פסול, והוא עדיין אשת המת. נניח בתו התחתנה עם אחד האחים, והאח הזה גירש אותה ולאחר מכן הוא מת, והם חשבו שבעצם הגט לא תפס, אז בעצם היא עדיין אשת המת, לכן אחד האחים האחר הלך וייבם אותה. אז היא תצא, כי בעצם מצד הדין היא בכלל לא אסורה עליו. '''צרתה שנישאת לאחיו בגט זה''' - כלומר אם הצרה, נוסף לבת הזאתי הייתה עוד איזה צרה, והוא כתב לה גט לבת, והצרה הלכה ונישאה לאחד מהאחים בגט הזה - '''אפילו לאביה לא תצא'''. כי באמת מדאורייתא הגט כשר, היא כבר לא צרת בתו, לכן היא מותרת אפילו לאביה של אותה בת שהתגרשה. '''תני: שלשה שטרות הללו''' - כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד - '''גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין'''. אמר '''רבי אבא''': '''הדא דתימר בשלא הוחזק שטר ביד המלוה'''. הכוונה שהלווה לא הודה בבית דין, או שלא זיהו את הכתב, כי לא הצליחו להתאים בין הכתב הזה לכתב אחר, לא קיימו את השטר. אז במקרה כזה הוא גובה ממשוחררים ולא ממשועבדים. אבל אם הוחזק השטר ביד המלווה, כלומר הלווה הודה או שהצליחו להתאים את הכתב ולראות שזה באמת כתב ידו, אז במקרה כזה הוא גובה. אמר '''רבי יוסה''': '''אפילו מבני חורין''' - אם בשלא הוחזק השטר ביד המלוה, כלומר אם הלווה לא מודה ולא הצליחו להשוות את הכתבים, אז אפילו ממכורים לא יגבה, כי אולי השטר מזויף. '''אלא כן אנן קיימין שטר ביד המלוה''' - הלווה הודה או שהצליחו להתאים את הכתב. '''ולמה אינו גובה?''' אמר '''רבי ביסנא: מפני''' קנוניה - חוששים לקנוניה, שמא הלווה ייתן למלווה שטר מוקדם בכתב ידו לטרוף לקוחות. אז לכן אנחנו לא נותנים לו לגבות ממשועבדים. '''רבי אבון אמר: מפני''' שהוא '''פסול''' - מפני שלא נכתב על פי תקנת חכמים, והשטר הזה פסול כיוון שכל מי שמשנה ממה שתיקנו חכמים, השטר פסול. אומרת הגמרא '''עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הזקן''' - כלומר אם הלווה עצמו, אחרי שהוא לווה, הוא בעצמו מכר קרקעות, אז אני חושש קנוניה. אבל '''לוה הזקן ושיעבד הבן''' - הלווה לווה ומת והבן שיעבד, מכר קרקעות אחרי מות אביו, הרי גם במקרה כזה הוא לא גובה מהשטר. במקרה כזה למה הוא לא יכול לגבות? הרי פה לא שייך להגיד שקנוניה עשו. '''אית לך מימר מפני קינוניא? לא, מפני שהוא פסול'''. כנראה השטר פסול, כי כל השטרות הסיבה שהם פסולים זה בגלל שהם לא נעשו כפי דעת חכמים. אמר '''רבי אבון''': '''אף בגיטי נשים''' כן. הרי כתוב גם בגיטי נשים כן. '''אית לך מימר מפני קינוניא?''' הרי שם לא שייך להגיד מפני קנוניה - מה הם ירוויחו אם הוא יכתוב לה גט בכתב ידו, מה שייך בזה קנוניה? אלא למה זה פסול? '''לא, מפני שהוא פסול''' - כי הוא שינה ממה שתיקנו חכמים. '''רבי יוחנן בשם רבי ינאי: וכולן בכתב''' ידו - כלומר כל השלושה בבות מדובר בכתב ידו. '''רבי אלעזר שאל''': האמצעי הרי מדובר שם שיש שני עדים, רק אין בו זמן, אז אם '''עדים יש כאן, בכתב ידים מה אני צריך?''' {{סוף}}</div> <span id="דף_נא_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נא עמוד ב<span class="yerum-runnum">91</span></div> חוביהן על גרמיהון, דאינון {{ירו"מ-הוסר|שקיבלו}}{{ירו"מ-הדגשה|קיבלו}} עליהן לשקר לחתום בגט שאין בו זמן, {{ירו"מ-הדגשה|וכאילו אינם. תנן: שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת הוולד כשר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: דרבי מאיר היא, {{ירו"מ-הדגשה|דאף שרבי מאיר סבר דכל המשנה ממטבע שתקנו חכמים הולד ממזר, מודה הוא כאן שהולד כשר, ואם נשאת לא תצא}}. מה חמית {{ירו"מ-ביאור|מה ראיתה}} מימר כן? {{ירו"מ-ביאור|הרי פשיטא שזה בשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, שלשיטת חכמים יש עוד הרבה גיטין שאין הולד ממזר}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: בגין דאמר {{ירו"מ-ביאור|בפרק הקדם}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה, {{ירו"מ-הדגשה|שאף לחכמים הגט פסול}}. דלא תסבור מימר {{ירו"מ-ביאור|הפרק}} קיימיה {{ירו"מ-ביאור|הקדם}} דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר היא, {{ירו"מ-הוסר|תננייה}}{{ירו"מ-הדגשה|תנניה}} {{ירו"מ-ביאור|והפרק הזה}} דרבנין. לפום כן צריך מימר דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר היא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: בגין דרב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תריהון אמרין הלכה כרבי {{ירו"מ-הדגשה|א}}ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} דלא תסבור מימר אוף הכא {{ירו"מ-הדגשה|כרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}, {{ירו"מ-הדגשה|שאף שרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר דעדי מסירה כרתי, כאן הוא יודה שלכתחילה לא תינשא משום שנראה כמזויף מתוכו}}. לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא, {{ירו"מ-הדגשה|אבל לרבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|תנשא לכתחילה, דעדי מסירה כרתי}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ד|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_יז}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים, כשר וגובה מנכסים משועבדים; {{שוליים|ט_יח}}שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תריהון אמרין הלכה כרבי אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי חכמים, {{ירו"מ-הדגשה|אם אין עליו עדים הגט}} פסול {{ירו"מ-הדגשה|לגמרי, ואפילו ריח הגט אין בו לפוסלה לכהונה}}. אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בכוהנת, ובעא למיעבד כהדא דרבי ינאי {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|ולהתירה לחזור לבעלה, כרבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו ריח הגט אין כאן}}. כד שמעון דרב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ושמואל {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} פליגין, אתא קומוי אפילו ישראל{{ירו"מ-הדגשה|ית שנתגרשה בעידי מסירה בלא עידי חתימה}}, {{ירו"מ-הוסר|ושמע}}{{ירו"מ-הדגשה|ושרע}} מינה {{ירו"מ-ביאור|נמנע ולא רצה להתיר}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר: דברי{{ירו"מ-הדגשה|י}} הכל כשר. והא רבי אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר כשר, ורבנן אמרין {{ירו"מ-הוסר|פסול}}{{ירו"מ-הדגשה|כשר}}. מה ביניהו? {{ירו"מ-הוסר|ר}}{{ירו"מ-הדגשה|רבי}} אל{{ירו"מ-הדגשה|י}}עזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר {{שוליים|ט_יט}} כשר וגובה מנכסין משועבדין, ורבנין אמרין פסול וגובה מנכסין בני חורין.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ה|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כ}} שנים ששילחו שני גיטין שוין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השני בטל.<br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הוסר|כמה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתימר}}{{ירו"מ-הוסר| דאת אמר}} גט אחד פסול בשתי נשים {{ירו"מ-ביאור|אם היו לו שתי נשים עם אותו שם וכתב גט אחד כדי שיגרש בו איזה שירצה}} ודכוותה {{ירו"מ-הוסר|והוא}}{{ירו"מ-הדגשה|אם הן}} שני גיטין פסולין בשתי נשים? {{ירו"מ-ביאור|אם היו לו שני נשים באותו שם ואמר לסופר לכתוב שני גיטין לשני נשותיו ויגרש כל אחת באיזה גט שירצה}} אמר ליה: וכיני. אמר ליה: {{ירו"מ-הוסר|והא תנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|והתנינן}}{{ירו"מ-הוסר| שנים ששילחו}} שני גיטין {{ירו"מ-הדגשה|ששילחו}} {{ירו"מ-הוסר|שוין}}{{ירו"מ-הדגשה|שנים}} ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. תמן {{ירו"מ-הוסר|זו}}{{ירו"מ-הדגשה|זה}} כרות לשמה {{ירו"מ-הוסר|וזו}}{{ירו"מ-הדגשה|וזה}} כרות לשמה, תערובת היא שגרמה.<br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נא עמוד ב'''{{ש}}</span> '''רבי ירמיה בשם רב: בכתב ידים חוץ''' מן האמצעי - כל השתיים, האמצעי באמת לא צריך, לא מדובר בכתב ידו. אמר לו גם האמצעי צריך שיהיה כתב ידו. למה? מכיוון ש'''הללו חוביהן על גרמיהון, דאינון''' קיבלו עליהם '''לשקר לחתום בגט שאין בו זמן'''. אם הם חתמו בגט שאין בו זמן אז הם בעצם עדות שקר, אז זה כאילו הם לא קיימים, לכן הוא חייב שגם שם יהיה כתב ידו. '''רבי אבא בר המנונא ורב אדא בר אחא בשם רב: דרבי מאיר היא''' - כי זו דעת רבי מאיר שהוא סובר שכל המשנה מהדבר שתיקנו חכמים, עבד ממזר. חידוש הוא שלמרות שרבי מאיר סובר שכל מה שתיקנו חכמים עבד ממזר, כאן גם הוא מודה שעוברת כשר ואם נישאת לא תצא. '''מה חמית מימר כן?''' כלומר פשיטא זה רבי מאיר. הרי אם זה דעת חכמים הרי יש עוד הרבה גיטין שלא עבד ממזר, אז למה כתבו רק את שלושה אלה? אמר '''רבי מנא''' הסבר אחר: '''בגין דאמר רב הונא בשם רב: כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה''' - שבזה גם חכמים מודים שהגט פסול. אז שלא תחשוב שכל מה שהוא אמר זה על הפרק הקודם, אותו רבי מאיר אמר, אבל הפרק הזה זה כבר דעת חכמים. '''דלא תסבור מימר קיימיה דרבי מאיר היא, דרבנין. לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא''' - להגיד לנו שגם זה רבי מאיר. אמר '''רבי יוסי''' סברא אחרת: '''בגין דרב ושמואל תריהון אמרין הלכה כרבי אלעזר, דלא תסבור מימר אוף הכא''' - תראה, אל תחשוב שגם כאן הלכה כרבי אלעזר, שבעצם למרות שרבי אלעזר סובר שעדי מסירה כורתים, אז לכן אפילו בלי חתימות הגט כשר, אלא שכאן הוא דן שלכתחילה לא תינשא כי נראה כמזויף מתוכו, כיוון שאין זמן או שאין עליו עדים, גם אם יש רק עד אחד אז זה נראה כמו מזויף מתוכו. אז אולי גם רבי אלעזר מודה שלכתחילה לא תינשא, '''לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא'''. אבל רבי אלעזר יכול לכתחילה, כי הוא סובר באמת שעדי מסירה כורתים, אז העדים הם כלום - גם אם אין עדים וגם אם יש רק עד אחד, זה כשר, וגם אם אין זמן, כי עדי מסירה כורתים - זה עדים על הזמן של המסירה. פרק ט' הלכה א'. '''מתני': רבי אליעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים, כשר וגובה מנכסים משועבדים''' - כמו שאמרנו שהוא סובר שעדי מסירה כורתים. '''שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם'''. כלומר, כל העניין של חתימת העדים זה רק להקל, שיוכלו לקיים את הגט על פי העדים, אבל באמת מצד הדין מי שמקיים את השטר זה עדי המסירה. '''גמ': רב ושמואל תריהון אמרין הלכה כרבי אלעזר'''. אמר '''רבי יוחנן בשם רבי ינאי: דברי חכמים, פסול''' - אם אין עליו עדים הגט פסול לגמרי, ואפילו ריח הגט אין בו, לפוסלה מן הכהונה. כלומר מותר להתחתן לכהן אם הוא יחזור וימות. אומרת הגמרא '''אתא עובדא קומי רבי יוחנן בכוהנת, ובעא למיעבד כהדא דרבי ינאי''' - הוא רצה לפסוק כמו רבי ינאי, שהיא מותרת, להתיר אותה לחזור לבעלה כרבי ינאי, כי אפילו ריח הגט אין כאן. אבל '''כד שמעון דרב ושמואל פליגין''', שהם סוברים כמו רבי אלעזר, אז '''אתא עובדא אפילו ישראל''' - התגרשה בעדי מסירה בלי עדי חתימה, ולא רצה להתיר ולא לאסור. '''רבי יהושע בן לוי אמר: דברי הכל כשר'''. '''והא רבי אלעזר אמר כשר, ורבנן אמרין''' פסול? '''מה ביניהו?''' איזה הבדל יש ביניהם? אומרת הגמרא '''אלעזר אמר כשר וגובה מנכסין משועבדין, ורבנין אמרין פסול וגובה מנכסין בני חורין'''. כלומר זה כשר, אבל גובה רק נכסים בני חורין. פרק ט' הלכה ה'. '''מתני': שנים ששילחו שני גיטין שוין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו. לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השני בטל'''. '''גמ': רבי אלעזר ברבי יוסי בעא קומי רבי יוסי: גט אחד פסול בשתי נשים''' - כלומר, אם היה לאדם שתי נשים עם אותו שם, והסופר כתב לו גט אחד שיוכל לגרש את מי שהוא ירצה, אמרנו שזה פסול. '''ודכוותה שני גיטין פסולין בשתי נשים?''' נניח היה לו שתי נשים עם אותו שם, הוא אומר תכתוב לי שני גיטין עם אותו שם ואני אגרש את מי שאני רוצה בכל גט שאני רוצה, האם גם זה יהיה פסול? '''אמר ליה: וכיני'''. אמר ליה: '''שני גיטין ונתערבו, נותן שניהן לזו ושניהן לזו''' - הרי זה אותו דבר לכאורה. אמר לו: '''תמן כרות לשמה כרות לשמה, תערובת היא שגרמה'''. מלכתחילה כל גט נכתב לשם אישה מסוימת, אלא התערובת שגרמה, אז לכן תן את שתיהם לכל אחת ויהיה בסדר. אבל כאן שמראש כתבו אותם בלי לקבוע למי, אז לא זו כרות לשמה ולא זה כרות לשמה. אז מה, כיוון שנתנו לה ייעשה כמי שכרות לשמה משעה ראשונה? לא, אין ברירה בדאורייתא לכתחילה, ולכן הגיטים האלה פסולים. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נא א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נא ב}} {{סוף}} <span id="דף_נב_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נב עמוד א<span class="yerum-runnum">92</span></div> ברם הכא לא זה כרות לשמה ולא זה כרות לשמה. {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} מכיון שנתנו לה יעשה כמי שכרות לשמה משעה ראשונה?<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ו|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כא}} חמשה שכתבו כלל בתוך הגט: איש פלוני מגרש פלונית ופלוני לפלונית, והעדים מלמטן, כולן כשירין וינתן לכל אחת ואחת. היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין עמו כשר.<br><strong>גמ':</strong> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם בסוף הגט קודם החתימה הוסיף את המשפט}} {{שוליים|ט_כב}} ושואל אני בשלום פלוני, {{ירו"מ-הוסר|חזקיה}}{{ירו"מ-הדגשה|חזקה}} על הכל חתם, {{ירו"מ-הדגשה|והגט כשר. אבל אם כתב}} שואל אני בשלום פלוני {{ירו"מ-הדגשה|בלא וו החיבור}}, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד, {{ירו"מ-הדגשה|והגט פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר: אפילו אמר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שואל אני בשלום פלוני, חזקה על {{ירו"מ-הוסר|כל}}{{ירו"מ-הדגשה|האחרון}} חתם {{ירו"מ-ביאור|על שאילת שלום}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: חמשה שכתבו כלל בתוך הגט}}. אי זהו כלל?{{ירו"מ-הוסר|ו של}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}רבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: איש פלוני מגרש את פלנית ופלוני לפלנית, {{ירו"מ-הדגשה|שאף שכל שם מופיע בניפרד, כיוון שהוסיף וו חיברם להיות אחד}} {{ירו"מ-ביאור|כמו שאמר בשאילת שלום}}. אי זהו כלל?{{ירו"מ-הוסר|ו של}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ריש לקיש {{ירו"מ-ביאור|הרי לשיטתו אפילו עם וו החיבור החתימה הולכת רק על האחרון}}: אנו פלוני ופלוני מגרשין את נשותינו {{ירו"מ-הדגשה|פלונית ופלונית}} ממקום פלוני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מודה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} שאם הזכיר גרושין לכל אחת ואחת, {{ירו"מ-הדגשה|כגון שכתב איש פלוני מגרש פלונית ופלוני מגרש את פלונית}}, שהוא {{ירו"מ-הדגשה|כמו גט לכל אחת ואחת, ו}}צריך טופס ועדים לכל אחת ואחת. {{ירו"מ-הוסר|חייליה}}{{ירו"מ-הדגשה|חיילה}} דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן {{שוליים|ט_כג}} צריכין פתח לכל אחת ואחת, {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהזכיר שם נדר על כל אחד כאילו נדר נדר לכל אחד בניפרד. ואם אמר לזה ולזה ולזה קרבן, הכל נדר אחד, ואם הותר מקצתו הותר כולו. אף בגיטין כן}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא מסייעא לרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים נקרין עמו כשר. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאם לא היה כתוב טופס לכל אחת ואחת אלא שכתב טופס אחד וכלל את כל השמות, אף על פי שהזכיר שם של כל אישה ואישה ביחד, הרי זה כלל. תנן: התם: אמר לחבירו תן לי חיטים ושעורין וכוסמין שיש לי בידך, והוא אומר לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין, אם הודה חייב קרבן על כל אחד ואחד}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת, חייב על כל אחת ואחת וכו'. ותני: כלל אינו חייב אלא אחת; פרט חייב על כל אחת ואחת, דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: שבועה לא לך לא לך לא לך, חייב על כל אחת ואחת; לא לך ולא לך ולא לך, חייב אחת על כולם}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, ופרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-ביאור|היינו מה שהיה {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|עושה אותו כלל, והיינו ולא לך ולא לך}} בוי"ו {{ירו"מ-הדגשה|וסבירא ליה דאינו חייב אלא אחת. בזה פליג}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ועושה אותו פרט וחייב על כל אחת ואחת. וממילא שמעינן דפרטו של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|והיינו לא לך לא לך בלא וו, זהו כללו של}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}}} אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מיליהון דרבנין אמרין שאין פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} {{ירו"מ-הוסר|ופרטו}}{{ירו"מ-הדגשה|פרטו}} של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: ושואל אני בשלום פלוני, חזקה על הכל חתם; שואל אני בשלום פלוני, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד. אם אומר את פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|משמע ששניהם מסכימים שהשבועה הולכת על הכל, רק השאלה האם חייב על כל אחת ואחת או על הכל רק אחת. אם כן}} אפילו אמר שואל אני בשלום פלוני, {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שבין לרבי מאיר בין לרבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך להיות}} חזקה על הכל חתם. {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כמאן}}<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נב עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו תלמידים במסכת גיטין, דף נ"ב. נתחיל ממשנה פרק קמא הלכה ו'. אומרת המשנה: '''חמישה שכתבו כלל בתוך הגט'''. כלומר, חמישה אנשים גירשו את הנשים שלהם וכתבו את זה בתור כלל. '''איש פלוני מגרש פלונית ופלוני לפלונית''', '''והעדים מלמטן, כולן כשרים'''. ו'''ינתן''' הגט הזה '''לכל אחת ואחת'''. ואם '''היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן''', אז '''את שהעדים ניקרין עמו כשר'''. וכל האחרים פסולים. ודאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי: אם בסוף הגט קודם החתימה הוא הוסיף את המשפט '''ושואל אני בשלום פלוני''', אז '''על הכל חתם''' — הגט כשר. אבל אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני''' בלי ו' החיבור, אז '''לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד''', הגט פסול. ריש לקיש אמר: '''אפילו אמר שואל אני בשלום פלוני, חזקה על חתם''' — רק שאלת שלום. ודא תנן: '''חמישה שכתבו כלל בתוך הגט'''. איזה הוא כלל לדעת רבי יוחנן? אם הוא כתב '''איש פלוני מגרש את פלונית ופלוני לפלונית'''. כלומר, למרות שבעצם כל שם מופיע בנפרד, כיוון שהוא מוסיף ו' אז הוא חיברם, כמו שאמרנו לגבי שאלת שלום — שאם הוא כתב '''ושואל אני בשלום פלוני''' אז זה כאילו מתחבר לגט עצמו. אז גם כאן, אם הוא כתב את השמות עם ו' החיבור זה יחידה אחת. עכשיו איזה הוא כלל לריש לקיש? הרי לריש לקיש אפילו עם ו' זה מנותק וזה הולך רק על האחרון. הרי הוא אמר: אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני''' או '''ושואל אני''' בשלום פלוני, בכל מקרה אני אומר שהוא חתם רק על זה, אז זה לא מצטרף לשאר. אז מה זה נקרא כלל? שהוא כתב בלשון כלל: '''אנו פלוני ופלוני מגרשין את נשותינו ממקום פלוני'''. אמר רבי זעירא: מודה רבי יוחנן שאם הוא הזכיר גירושין לכל אחת ואחת, כגון נניח אם הוא כתב איש פלוני מגרש פלונית, פלוני מגרש פלונית, אז זה כמו שהוא כותב גט לכל אחד ואחת, וצריך '''טופס ועדים לכל אחת ואחת'''. ודאמר הכי דרבי יוחנן מן הדא: אם הוא אמר '''שאני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן'''. כלומר הוא הזכיר את הנדר על כל אחד ואחד, '''צריכין פתח לכל אחת ואחת'''. זה כמו נדר לכל אחד בנפרד. אבל אם הוא אמר לזה ולזה קורבן, אז הכל נדר אחד, ומותר מקצתו מותר כולו. ודא בגיטין כן. אמר רבי יוסי: '''מתניתא מסייעא לרבי יוחנן''' דתנן: '''היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן, את שהעדים נקרין עמו כשר'''. משמע מכאן שאם לא היה כותב טופס לכל אחד ואחת, אלא שהוא כותב טופס אחד וכלל את כל השמות כמו שקראנו, עם ו' החיבור, אז למרות שהוא הזכיר שם של כל אישה ואישה ביחד, הרי זה כלל, וזה בעצם אחרי העדים חתומין על הכל. ודא תם: אמר לחברו תן לי חיטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך, והוא אומר לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין — אם מודה חייב קורבן אחד על כל אחד ואחד. '''ורבי מאיר אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת'''. ותני: אם הוא כלל אינו חייב על אחת, פרט חייב על כל אחד ואחת — דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: שבועה לא לך, לא לך, לא לך — חייב על כל אחד ואחת; לא לך ולא לך ולא לך — חייב אחת על כולם. זו הברייתא. שמואל אמר: פרטו של רבי מאיר זה כללו של רבי יהודה, ופרטו של רבי יהודה זה כללו של רבי מאיר. כלומר, מה שרבי יהודה עושה בתור כלל — אם הוא אמר "ולא ולא" עם ו' החיבור, אז זה כלל, והוא סובר שבמקרה כזה הוא חייב אחת. בזה רבי מאיר חולק ואומר זה פרט וחייב על כל אחד ואחת. ואם בלי ו' — זה הפוך: זה יהיה הכלל לרבי מאיר, וזה הפרט לרבי יהודה. אמר רבי שמואל בשם רבי זעירא: מיליהון דרבנין אמרין שאין פרטו של רבי מאיר כללו של רבי יהודה, ולא פרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר. מה הראיה? דאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי: אם הוא כתב '''ושואל אני בשלום פלוני, חזקה על הכל חתם''', כיוון שהוא הוסיף ו'. אבל אם הוא כתב '''שואל אני בשלום פלוני, לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד'''. עכשיו אם אתה אומר שפרטו של רבי מאיר זה כללו של רבי יהודה, משמע ששניהם מסכימים שהשבועה הולכת על הכל, רק השאלה האם הוא חייב על כל אחד ואחד או שעל הכל חייב רק אחת. אם כן, במשנה שלנו, בין אם הוא אמר שואל אני בשלום פלוני, בין אם הוא אמר ושואל אני בשלום פלוני, בין לרבי מאיר בין לרבי יהודה היה צריך להיות חזקה שהכל חתם. אם כן, קשה — רבי יוחנן מאי כדון? {{סוף}}</div> <span id="דף_נב_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נב עמוד ב<span class="yerum-runnum">93</span></div> מאי כדון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא אמרה {{ירו"מ-הוסר|כן }}שאין פרטו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כללו של {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|תן לי חיטים ושעורים וכוסמין, ועונה לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין, חייב על כל אחד ואחד}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת, חייב על כל אחת. ולית בר נש אמר אפילו אלא ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו מודה על קדמייתא. מאי כדון? {{ירו"מ-הדגשה|במה הם חולקים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}}: על דעתיה דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} מאיר, בין שאמר חיטין ושעורין וכוסמין, בין שאמר {{ירו"מ-הוסר|חיטה}}{{ירו"מ-הדגשה|חיטים}} {{ירו"מ-הוסר|ושעורה}}{{ירו"מ-הדגשה|שעורים}} {{ירו"מ-הוסר|וכוסמת}}{{ירו"מ-הדגשה|כוסמין}}, כלל ופרט הוא {{ירו"מ-הדגשה|וחייב על כל אחת}} {{ירו"מ-ביאור|כיון שפרטן ולא אמר סתם שבועה שאין לך בידי}}. על דעתיה דרבי יהודה {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: אם אמר {{שוליים|ט_כד}} חיטין {{ירו"מ-הדגשה|שעורין כוסמין, כלל ופרט הוא וחייב על כל אחת ואחת; אם אמר חיטין}} ושעורין וכוסמין, כלל שאין {{ירו"מ-הוסר|בו}}{{ירו"מ-הדגשה|עמו}} פרט {{ירו"מ-הדגשה|הוא וחייב אחת על הכל}} {{ירו"מ-ביאור|דדוקא אם אמר בלא וי"ו הוא דהוי כלל ופרט, אבל אם אמר בוי"ו אינו אלא כלל ואינו חייב אלא אחת. והיינו דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ז|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ז"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כה}} שני גיטין שכתבן זה בצד זה, ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה, ושני עדים יוונים באין מתחת זה לתחת זה, את שהעדים הראשונים נקרין עמו כשר. עד א' עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין.<br><strong>גמ':</strong> {{שוליים|ט_כו}} הרחיק את העדים מן הכתב מקום שני שיטין, פסול; פחות מיכן, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|השאיר}} חלק מקום שני שיטין {{ירו"מ-הדגשה|בין הגט לחתימות, פסול משום שיכול להזדייף; כתב בה}} {{ירו"מ-הוסר|לעניין}}{{ירו"מ-הדגשה|ענין}} אחר אפילו כל שהוא, פסול {{ירו"מ-הדגשה|שאולי רק על זה חתמו העדים}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר רב יצחק}}: מתניתא אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: עד אחד עברי ועד {{ירו"מ-הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|אחד}} יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין. ועברי גבי יווני לא {{ירו"מ-הוסר|בעניין}}{{ירו"מ-הדגשה|כעניין}} אחר הוא {{ירו"מ-ביאור|שהרי הוא חותם על הגט השני שהוא כותב משמאל לימין}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: התחיל {{ירו"מ-הדגשה|את החתימה}} בסוף {{ירו"מ-הדגשה|שתי}} ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}תים, {{ירו"מ-הדגשה|אפילו שכתב בשיפוע}} וגמר בסוף ארבע, כשר {{ירו"מ-ביאור|שכבר לא יכול להזדייף}}. {{ירו"מ-הדגשה|תני}}: כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב? כדי שיהו נקרין עמו, דברי רבי. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר: מלא שיטה. {{אמורא-ירו"מ|רבי דוסתי בי רבי ינאי}} אומר: מלא חתימת יד העדים {{ירו"מ-ביאור|שתי שורות רגילות}}. {{שוליים|ט_כז}} באי זה כתב משערין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא בי רבי שבתי}} <br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נב עמוד ב'''{{ש}}</span> אמר רבי יוסי: '''מתניתא אמרה שאין פרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר''', כמו שהיא גזרה במסקנה, דתנינן תמן: אם אמר לו תן לי חיטין ושעורין וכוסמין, והוא עונה לו שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין — חייב על כל אחד ואחד. '''רבי מאיר אומר: אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת'''. עכשיו, '''ולית בר נש אמר אפילו אלא ד ו מודה על קדמייתא''' — כלומר גם רבי מאיר מודה שחיטין ושעורין וכוסמין זה כלל. אז מאי כדון? במה הם חולקים באמת? אמר רבי חנינה: על דעתיה דרבי מאיר, בין שאמר חיטין ושעורין וכוסמין בין שאמר חיטין שעורין וכוסמין — זה כלל ופרט, ויש פה גם כלל וגם פרט וחייב על כל אחד ואחת, כיוון שהוא פרט אותם, הוא לא אמר סתם שבועה שאין לך בידי. אבל על דעתיה דרבי יהודה: אם אמר חיטין ושעורין וכוסמין בלא ו' — זה כלל ופרט וחייב על כל אחד ואחת. ואם אמר עם ו' — זה '''כלל שאין פרט''', ובעצם הוא חייב אחת על הכל. כלומר דווקא אם הוא אמר את זה בלא ו' זה גם פרט, אם הוא אמר עם ו' זה כלל. זה דעת רבי יהודה. והיינו דרבי יוחנן. אמרה המשנה: '''שני גיטין שכתבן זה בצד זה, ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה, ושני עדים יוונים באין מתחת זה לתחת זה'''. כלומר, בעצם היוונים כותבים משמאל לימין, הרי העברים כותבים מימין לשמאל. אז '''את שהעדים הראשונים נקרין עמו כשר'''. עכשיו, '''עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין'''. אומרת הגמרא: '''הרחיק את העדים מן הכתב מקום שני שיטין, פסול; פחות מיכן, כשר'''. אמר שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן: אם השאיר '''חלק מקום שני שיטין''' אחר, אפילו כל שהוא, פסול — כי יכול להזדייף. הרי באותו מקום הוא יכול לשים שם כל מיני דברים חדשים, כל מיני תנאים. אמר רבי שמואל בר רב יצחק: '''מתניתא אמרה כן''': '''עד אחד עברי ועד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין'''. ועברי גבי יווני לא אחר הוא? הרי העד היווני בכלל לא קשור לגט הזה, הוא בא מהגט השני, הוא חותם משמאל לימין, שייך לגט השני — אז זה כאילו לא שייך. אתה רואה מכאן שהגט פסול למרות שזה רק אחד. אמר רבי מנא: '''התחיל בסוף שתים, וגמר בסוף ארבע, כשר'''. למרות שאמרנו ששתי שיטין ויותר פסול, אם הוא התחיל טיפה פחות משתי שיטין וכתב את זה בשיפוע וסיים אפילו בסוף ארבע — זה כשר, כיוון שזה כבר לא יכול להזדייף. תני: '''כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב? כדי שיהו נקרין עמו, דברי רבי'''. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: מלא שיטה'''. '''רבי דוסתי בי רבי ינאי אומר: מלא חתימת יד העדים'''. עכשיו, '''באי זה כתב משערין'''? רבי יסא בי רבי שבתי. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נב א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נב ב}} {{סוף}} <span id="דף_נג_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נג עמוד א<span class="yerum-runnum">94</span></div> מלא חתימת ידי עדים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר חקולא}} {{ירו"מ-ביאור|שלוש שורות}}: כדי לך ולך, {{ירו"מ-הדגשה|כך שיוכל לכתוב ך שבולטת למטה תחת ל שבולטת למעלה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: חתימת יוסי בן ינאי {{ירו"מ-הדגשה|שאין בו אותיות שחורגות מהשורה כלפי מעלה}}, כחתימת שאול בן ברוך? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ודאי}} לכן צריכה {{ירו"מ-הדגשה|ללמד שרוחב השורה ל}}חתימת יוסי בן ינאי כחתימת שאול בן ברוך {{ירו"מ-ביאור|שאם לא כן מה החידוש}}. {{שוליים|ט_כח}} שטר שיש בו מחק או תלות {{ירו"מ-ביאור|שתלה תיבה בין השורות}} מגופו {{ירו"מ-ביאור|מהתורף במקום הזמן ושם הלוה והמלוה וסך המעות}}, פסול; שלא מגופו {{ירו"מ-ביאור|מהטופס}}, כשר. ואם החזירו מלמטה {{ירו"מ-ביאור|היינו שחזר על אותן מלים למטה ליד חתימת העדים וכתב שתלה דברים אלו}}, אפילו מגופו כשר. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} תריהון אמרין: צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב {{ירו"מ-ביאור|לכתוב בשני השורות האחרונות דברים שלא מעכבים בגט. שמתעלמים משני השורות האחרונות}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: צריך להזכיר עניינו של גט עמו {{ירו"מ-ביאור|שלא יכתוב דברים שלא קשורים לגט שלא יראה כאילו חתמו על דבר אחר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} לא הזכיר עניינו של גט עמו, {{ירו"מ-הדגשה|כשר}}. מחלפה שיטתיה דרבי {{ירו"מ-הדגשה|א}}בא. תמן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}}: עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות, {{ירו"מ-הדגשה|שאם הרחיק העדים מהכתב ומילא את הריוח בעדים פסולים, כשר}}, שלא באו {{ירו"מ-הדגשה|העדים הפסולים}} אלא להכשירו של גט {{ירו"מ-הדגשה|שלא יהיה מרווח שתי שורות}}. והכא הוא אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו עניינים אחרים אינם הפסק}}. תמן בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}, הכא בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}. קרא ערער על חתימת ידי עדים ועל חתימת ידי הדיינין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}}: {{ירו"מ-הוסר|שכן }}אם רצה לקיימו בכתב יד העדים, מקוים; בכתב ידי הדיינין, מקוים. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אני אומר אפילו בעד אחד {{ירו"מ-הוסר|מדיין}}{{ירו"מ-הדגשה|ודיין}} א', מקוים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות, שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד {{ירו"מ-ביאור|או של העדים או של הדינים}}, מקיים {{ירו"מ-ביאור|והוא הדין עד אחד ודיין אחד}}. יהב רשו לכתובא {{ירו"מ-ביאור|לסופר}} שיכתוב, ולחתימייא שיחתימון, {{ירו"מ-הדגשה|ולא כתבוהו באותו יום אלא אחרוהו, כגון שההלואה הייתה בא' בניסן והם כתבו בסיון. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}}: צריכין העדים לכתוב: המלוה הזאת מאחד בניסן הוא, ואנו איחרנו את זמנו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}}: א{{ירו"מ-הדגשה|י}}שרת {{ירו"מ-ביאור|קיום}} הדיינין, אפילו רחוקה כמה {{ירו"מ-הדגשה|מסוף השטר}}, כשר. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: צריכין הדיינין לכתוב: אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני {{ירו"מ-ביאור|העדים}}. למה? כדי {{ירו"מ-הוסר|שלא יהו}}{{ירו"מ-הדגשה|שיהו}} מצויין להזים, מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום. גזר דין נפק מקומי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רב {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ולא הוה כתוב כך {{ירו"מ-ביאור|רואים שזה לא חובה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}}: צריכין הדיינים<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נג עמוד א'''{{ש}}</span> אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת גיטין דף נג, מתחילים מהשורה האחרונה בדף הקודם. אומרת הגמרא באיזה כתב משאירים? אמרנו שצריך להשאיר שתי שורות, באיזה כתב משאירים? אמר רבי יוסי ברבי שבתאי '''מלא חתימת ידי עדים'''. זה הכמות, האורך שמשאירים. אמר רבי אבהו בשם רבי יצחק בר חקולא: שלוש שורות '''כדי לך ולך'''. כלומר, כדי שהוא יוכל לכתוב את הכף שבולטת למטה תחת למד שבולטת למעלה. אז לכן צריך שיש שלוש שורות כאלה. רבי ירמיה בעי קומי רבי זעירא: חתימת יוסי בן ינאי שאין בהם אותיות שחורגות משורות כלפי מעלה או למטה, אז יהא כחתימת שאול בן ברוך שיש? אמר לו ודאי הרי לך אין צריכא. הרי כל החידוש שהוא מלמד שאול, וחמשורות לחתימת יוסי בן ינאי זה חתימת שאול בן ברוך. שאם לא כן, מה החידוש? אם באמת אשם הוא כזה, אז ודאי צריך כזה אורך להשאיר. '''שטר שיש בו מחק או תלות מגופו''', כלומר תלות תיבה בין השורות. אז אם זה מגופו, כלומר מהתורף, כגון במקום הזמן, שם הלווה, המלווה וסך המעות - זה '''פסול'''. אבל אם זה '''שלא מגופו''', כלומר זה מהתוף, אז זה '''כשר'''. '''ואם החזירו מלמטה''', כלומר למטה הוא חזר על אותן מילים ליד חתימת העדים, והוא כתב שהוא תלה את הדברים האלה - אז '''אפילו מגופו כשר'''. רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין: '''צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב'''. כלומר בסוף השטר חוזרים על שתי השורות האחרונות. דברים שלא מהגבים בגט, כי בשתי השורות האחרות לא לומדים מהם כלום, אין על השטר מתעלמים מהם. אמר רבי זעירא בשם רב: '''צריך להזכיר עניינו של גט עמו'''. כלומר בשתי השורות האלה לא לכתוב סתם עניינים, אלא לכתוב, שלא יחשבו שהוא חותם על עניינים אחרים. צריך להיות בענייני גט או שתי השורות האחרונות של הגט עצמו. אמר רבי אבא בשם רב: אפילו '''לא הזכיר עניינו של גט עמו''' - כשר. ואתה אומר חושב שזה רבי אבא? '''תמן אמר רבי אבא בשם רבי ירמיה: עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות'''. כלומר אמרנו שאם הוא הרחיק את העדים מהכתב, והיה במקום שתי שורות, אז זה פסול. אבל אם הוא מילא את המקום הזה בשמות של עדים פסולים, אז זה לא נקרא הרחק עדות, '''שלא באו אלא להכשירו של גט'''. עכשיו אם הוא מילא את הרווח הזה בעדים פסולים זה כשר, כלומר שלא באו העדים הפסולים האלה על חשבון של גט כדי שלא יהיה מרווח שתי שורות. וכאן הוא אומר שאפילו עניינים אחרים לא פוסלים? אינם הפסק? ואתה אומר '''תמן בשם רבי ירמיה, הכא בשם רב'''. אומר לו שמה זה היה בשם רבי ירמיה, פה זה בשם רב. ואתה אומר '''קרא ערער על חתימת ידי עדים ועל חתימת ידי הדיינין'''. אז אמר רבי אבא בשם רב יהודה: '''אם רצה לקיימו בכתב יד העדים, מקוים; בכתב ידי הדיינין, מקוים'''. '''ואני אומר אפילו בעד אחד, מקוים'''. יכול לקיים דיין אחד ועד אחד, כלומר, אם הוא מצליח להתאים - להוכיח שהדיין הזה הוא זה שחתם, להשוות את החתימות, או שיבואו עדים ויעידו ולהעיד על אחד מהעדים - זה גם מספיק טוב. אמר רבי מנא: '''ויאות, שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד, מקיים'''. או בעדים או בדיינים, אז מקוים. על יד הדיינים גם אחד מזה ואחד מזה. '''יהב רשו לכתובא שיכתוב, ולחתימייא שיחתימון''', כלומר נתן רשות לסופר שיכתוב, ולעדים שיחתמו, והם לא כתבו באותו יום אלא איחרו, כגון שההלוואה הייתה באחד בניסן והם כתבו בסיוון. אמר רבי אבא בשם רבי ירמיה: '''צריכין העדים לכתוב: המלוה הזאת מאחד בניסן הוא, ואנו איחרנו את זמנו'''. אמר רבי זעירא בשם רב המנונא: '''אשרת הדיינין, אפילו רחוקה כמה, כשר'''. כלומר הקיום של הדיינים, אפילו אם היא רחוקה כמה מסוף השטר - זה כשר. רב אמר: '''צריכין הדיינין לכתוב: אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני'''. כלומר, צריך לכתוב שהיו עדים מסוימים. '''למה? כדי מצויין להזים'''. שאם הדיינים האלה סתם משקרים, אפשר להזים אותם. '''מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום'''. ואתה אומר '''גזר דין נפק מקומי רב ולא הוה כתוב כך'''. רואים שזה לא חובה, לא היה כתוב לא הזמן ולא המקום. {{סוף}}</div> <span id="דף_נג_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נג עמוד ב<span class="yerum-runnum">95</span></div> {{ירו"מ-הדגשה|להיות}} מכירין את הנידונין, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישקרו אותם}}. מעשה היה וזייפו.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ח|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ח"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כט}} שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, והעדים מלמטן, כשר. {{שוליים|ט_ל}} כתבו העדים בראש הדף {{ירו"מ-הדגשה|או}} מן הצד או מאחריו בגט פשוט, פסול. הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע, שניהן פסולין. {{שוליים|ט_לא}} ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין בסופו כשר. {{שוליים|ט_לב}} גט שכתבו עברית ועדיו יוונים, יוונית ועדיו עברים, עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי, כשר. כתב הסופר ועד, כשר. {{שוליים|ט_לג}} איש פלוני עד, כשר; בן איש פלוני עד, כשר; איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר. {{שוליים|ט_לד}} כתב חניכתו וחניכתה, כשר. כך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין {{ירו"מ-ביאור|רק את הכינוי שלהם}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני}}. {{ירו"מ-הוסר|מהו}}{{ירו"מ-הדגשה|מה}} שייר? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{ירו"מ-הוסר|כגון}}{{ירו"מ-הדגשה|אפילו את המשפט שכותבים בסוף גט: הכל}} קיים שריר וברור. {{ירו"מ-הוסר|וגט}}{{ירו"מ-הדגשה|תנן: או מאחריו בגט}} {{ירו"מ-הדגשה|פשוט}} פסול. {{ירו"מ-הדגשה|דווקא בגט}} פשוט {{ירו"מ-הדגשה|פסול, הא}} במקושר כשר, ובלבד מאחריו. {{ירו"מ-הדגשה|אבל למעלה או מהצד, אף במקושר פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: הדיינין חותמין {{ירו"מ-הדגשה|על קיום השטר}} אף על פי שאינן יודעין לקרות, {{ירו"מ-הדגשה|שדי אם מכירים חתימת העדים שעל זה הם מעידים}}. {{שוליים|ט_לה}} אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות, {{ירו"מ-הדגשה|שהם מעידים על מה שכתוב בשטר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: יבא עלי אם עשיתי מימיי {{ירו"מ-הדגשה|לחתום על קיום שטר מבלי לקרא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא בא קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו, {{ירו"מ-הדגשה|והרי אינו מבין יוונית}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: גט שכתבו עברית ועדיו יוונית {{ירו"מ-ביאור|שכנראה לא יודעים לקרא עברית}}, יוונית ועדיו עברית, עד אחד עברי ועד אחד יווני, כשר. פתר לה: כשהיו יודעין לקרות ולא היו יודעין לחתום {{ירו"מ-הדגשה|בעברית, או}} {{ירו"מ-הוסר|ואם}}{{ירו"מ-הדגשה|אם}} היו יודעין את שניהן יחתמו באי זה מהן שירצו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כתב הסופר ועד, כשר}}. כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}}: כתב סופר ועד, כשר {{ירו"מ-ביאור|ולא חתם סופר ועד}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איש פלוני כשר, בן איש פלוני כשר, איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: הכותב תופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן; שטרי מלוה צריך שיניח מקום המלוה ומקום הלוה ומקום המעות ומקום הזמן; שטרי מקח וממכר צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן, מפני התקנה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוסל בכולן. תנן: כתב הסופר ועד, כשר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: דברי הכל היא, {{ירו"מ-הדגשה|דאפילו למאן ד}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שמותר לכתוב טפסי גיטין, כיוון שצריך להשאיר את התורף והסופר כתב אותו, הרי הוא כמעיד}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: דרבי יהודה {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} היא, {{ירו"מ-הדגשה|אבל לרבנן, כיוון שמותר לכתוב טפסי גיטין, אין ראיה שהסופר כיוון לעדות לשמה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא {{ירו"מ-ביאור|אל תלמד מכאן}} {{ירו"מ-הוסר|בעית מדעתו }}דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פליג {{ירו"מ-הדגשה|על}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}, {{ירו"מ-הדגשה|רק}} בשיטתו השיבהו {{ירו"מ-ביאור|שמהמשנה אין ראיה שהיא כדעת הכל}}. לאו {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}{{ירו"מ-הוסר|דו}} {{ירו"מ-ביאור|רבו של {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מכיון שאינו מצוי לזווג, ולא זיווג? {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה}}. {{ירו"מ-ביאור|{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} שאל לרבי ירמיה: הגע עצמך שזיווג}} {{ירו"מ-הדגשה|וכתב לשם אותו איש ואותה אשה}} {{ירו"מ-ביאור|אמר ליה, כן אמר לי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} רבי, מכיון שאינו מצוי לזיוג}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו"מ-ביאור|זיווג כמי שלא זיווג. משמע שאף {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ודה שא{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|התורף}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כת{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שמו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אם {{ירו"מ-הדגשה|כך המשנה}} י{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ה {{ירו"מ-הדגשה|ללכת}} אף כרבנן}} <br><br> <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נג עמוד ב'''{{ש}}</span> אמר רבי חגיי: '''צריכין הדיינים מכירין את הנידונין'''. כדי שלא ישקרו להם, יעשו קנוניה - לכתוב שם מלווה ולווה כדי לגבות, לכן חייבים להכיר אותם. '''מעשה היה וזייפו'''. משנה: אומרת המשנה '''שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני'''. כלומר הכוונה דף זה עמודה, כל עמודה נקראת דף. זאת אומרת אם כתבו את הגט ולא סיימו אותו בעמודה הראשונה, כתבו המשך בעמודה השנייה '''והעדים מלמטן, כשר'''. עכשיו, אם '''כתבו העדים בראש הדף מן הצד או מאחריו בגט פשוט, פסול'''. עכשיו אם '''הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה''', כלומר הצמיד את הראש של גט אחד לזנב, כלומר לסוף הגט השני, '''והעדים באמצע, שניהן פסולין'''. עכשיו, אם כתבו '''ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים מלמטן, את שהעדים ניקרין בסופו כשר'''. עכשיו '''גט שכתבו עברית ועדיו יוונים, יוונית ועדיו עברים''', כלומר מימין לשמאל משמאל לימין, '''עד אחד עברי ועד אחד יווני, עד אחד יווני ועד אחד עברי, כשר'''. עכשיו אם '''כתב הסופר ועד, כשר'''. אם הוא לא כתב שם "אני פלוני בן פלוני עד" אלא הוא כתב '''איש פלוני עד, כשר'''. גם אם הוא כתב '''בן איש פלוני עד''', נניח בן ראובן עד, זה כשר. '''איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד''' - זה גם כשר. עכשיו אם הוא כתב '''חניכתו וחניכתה, כשר''', כלומר את הכינויים - זה גם כשר. '''וכך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין'''. הם היו כותבים רק את הכינוי. ואתה אומר לנו במשנה שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, אז אמרנו זה כשר והעדים חתמו זה כשר. עכשיו מה "שייר"? אמר רבי יוסי ברבי בון: אפילו את המשפט, אפילו אם הוא השאיר את המשפט האחרון שכותבים בסוף הגט - הכל כשר, '''קיים שריר וברור''' - זה גם כן מספיק. תנן אם הוא חתם מאחורי הגט - בגט פשוט '''פסול'''. אז ודאי דווקא בגט פשוט זה פסול אם הוא חתם מאחורה, אבל '''במקושר כשר, ובלבד מאחריו'''. כלומר הבנו פה כמה דברים - חתם מהצד, חתם מלמעלה. אז מה שאמרו כשר זה רק אם הוא חתם מאחורה כמובן. אם הוא חתם למעלה או מהצד, גם במקושר זה פסול. רב אמר: '''הדיינין חותמין אף על פי שאינן יודעין לקרות'''. כי מספיק שהם מכירים את חתימת העדים, על זה הם עדים. '''אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות''', כי הרי הם עדים על מה שכתוב בשטר, לכן חייבים לדעת לקרוא. אמר רב: '''יבא עלי אם עשיתי מימיי'''. כלומר אפילו שאני דיין, מימי לא חתמתי בלי לקרוא את השטר ולהבין אותו, לראות שזה כן, למרות שבעצם אני חותם רק על החתימה, אבל תמיד קראתי את זה. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי: '''לא בא קומי רב כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו'''. מה, לא קרה אף פעם שהגיע לך כתב שאתה לא מכיר, כמו כתב יווני, ולא מכיר את הכתב, ואף על פי כן קיימת אותו על פי החתימות, הרי אתה לא מבין יוונית. '''מתניתא פליגא על רב''', דתנן '''גט שכתבו עברית ועדיו יוונית, יוונית ועדיו עברית, עד אחד עברי ועד אחד יווני, כשר'''. עכשיו אם הם חתמו יוונית כנראה שהם לא מבינים מה כתוב, הם לא יודעים לקרוא, אבל השטר כשר. אז אתה רואה מכאן שלא צריכים לדעת לקרוא. '''פתר לה''' - כשהם יודעים לקרוא, רק לא יודעים לחתום. בעברית הם לא ידעו לחתום, חתמו ביוונית, או ביוונית לא ידעו לכתוב, חתמו בעברית, אבל לקרוא הם כן ידעו. או אפשרות שנייה - שהם ידעו את שני השפות '''יחתמו באי זה מהן שירצו'''. '''כיני מתניתא: כתב סופר ועד, כשר'''. כן, כתוב במשנה כתב הסופר ועד כשר. אז ודאי דווקא כתב הסופר ועד כשר, אבל לא אם חתם הסופר ועד. תנן '''איש פלוני כשר'''. כלומר בעצם יכול לקיים את הכתב של הסופר ואת החתימה שלי - זה כשר, אבל לא עם הסופר עצמו חתם. אני זוכר בבבלי אומרים שהסיבה היא שאולי הבעל ציווה את העדים לחתום, והם מבושה נתנו לסופר לחתום, לכן זה פסול. ודאי מה תנן '''איש פלוני כשר, בן איש פלוני כשר, איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, כשר'''. כלומר לא משנה איך כתבו העדים לפני החתימה שלהם. תנן הכותב טפסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האישה ומקום הזמן. אם הוא כותב שטר מלווה צריך שיניח מקום המלווה ומקום הלווה ומקום המעות ומקום הזמן, שטר מקרא צריך שיניח מקום הלוקח מקום המוכר מקום המעות מקום השדה ומקום הזמן מפני התקנה, ורבי יהודה פוסל בכולם. למדנו במשנה שאם הוא כתב הסופר ועד, כלומר הסופר כתב והוציא את הכתב שלו, ועד אחד חתום - אז זה כשר. אמר רבי אלעזר: '''דברי הכל היא''', אמר - כי אפילו למאן דאמר שמותר לכתוב טפסי גיטין, אבל כיוון שצריך להשאיר את התורף והסופר כתב אותו, הרי הסופר יודע שאסור לכתוב את זה, אז אם הוא כתב את זה אז הוא בעצם מתכוון להיות פה עד, אז הוא כמו מעיד. אמר רבי יוחנן: '''דרבי יהודה היא'''. אבל לרבנן כיוון שמותר לכתוב טפסי גיטין, אז אין ראיה שהסופר בכלל כיוון לעדות, אולי הוא סתם כתב את זה כן, או לשמה. אמר רבי יוסי: '''לא, דרבי יוחנן פליג על רבי אלעזר'''. באמת גם רבי יוחנן מודה שאם כתב הסופר אז זה דברי הכל כשר, כיוון שאת התורף חייבים להשאיר, אלא רבי יוחנן אמר לרבי אלעזר '''בשיטתו השיבהו''' - אתה רוצה לטעון מהמשנה? זה לא ראיה, אין ראיה פה שהמשנה קבעה הכל, כי אני יכול להגיד לך שאולי זה רק רבי יהודה, כי חכמים כשהם אמרו שיכול לכתוב טופס, אז אולי גם את התורף הוא כתב בלי לשאוף לעדות. עכשיו מה באמת הראיה שרבי יוחנן מודה לזה? '''לאו רבי ירמיה אמר בשם רבי זעירא: מכיון שאינו מצוי לזווג, ולא זיווג'''. שם מדובר שיש דיון לגבי שטרות - מה יקרה אם הוא מכיר את הזוג, את האיש ואת האישה, והוא כתב גם את האיש והזוג לשמה. אז משמע, אז שם רבי זעירא אומר שכיוון שבדרך כלל הוא אינו מצוי לזיווג, אז גם בכל מקרה, גם אם הוא זיווג - זה כלום. אבל משמע מכאן שגם רבי יוחנן מודה שאת התורף חייב לכתוב לשמו. אז אם כן, המשנה יכולה ללכת גם לרבנן, כמו שרבי יוחנן מודה בזה, וכל מה שהוא אמר זה רק לרבי אלעזר. אתה לא יכול להוכיח מהמשנה, אני יכול להגיד לך שהמשנה היא גם רק דעת רבי יהודה. תנן '''כתב חניכתו וחניכתה כשר''', כך כתוב במשנה. רבי אבהו אמר אפילו כתב "אני עד" כשר, כלומר, אפילו לא כתב שם, אפילו לא כינוי. רבי אבהו אומר כתב א', כלומר רבי אבהו היה כותב רק את האות א'. כנראה זה רשימות של אבהו. ורב חזקיה כתב ס' - את האות השנייה שלו, ושמואל היה כותב חרותא, כלומר הוא צייר ענף דקל. כל אחד בעצם, והכל כשר, לא חייב לכתוב את השם, מספיק שסימן שמוכר - כמו כינוי וכדומה - שכולם יודעים שזה קשור אליו. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נג א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נג ב}} {{סוף}} <span id="דף_נד_א"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> [[File:ירושלמי מאיר גיטין נד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין נד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נד עמוד א<span class="yerum-runnum">96</span></div> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: כתב חניכתו וחניכתה, כשר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו כתב {{ירו"מ-הוסר|אינו}}{{ירו"מ-הדגשה|אני}} {{ירו"מ-ביאור|עד}}, כשר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} כתב אל"ף; {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} כתב סמ"ך; {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כתב חרותא.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ט|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה ט]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_ט"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_לו}}גט מעושה בישראל כשר; {{שוליים|ט_לז}}ובעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} פסול; {{שוליים|ט_לח}}והעובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך.<br> <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תמן תנינן: גט המעושה}} {{ירו"מ-ביאור|אם הכריחו אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ישראל כשר, וגויים פסול}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|ט_לט}} פסול, {{ירו"מ-הוסר|ופוסל}}{{ירו"מ-הדגשה|אבל פוסל}} בכהונה. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אין מעשין אלא {{ירו"מ-הדגשה|חיבי}} {{ירו"מ-הוסר|לפסולין}}{{ירו"מ-הדגשה|לאוין}}, {{ירו"מ-הדגשה|כגון}}{{ירו"מ-הוסר| שמואל אמר אין מעשין אלא}} {{שוליים|ט_מ}}אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. {{ירו"מ-הדגשה|והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|תנינן}} שניות {{ירו"מ-הדגשה|כופין להוציא}}? לא בגין דא, אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא בא למעט אלא במקרה שלא עברו איסור, כגון שלא ילדה עשר שנים. והא}} {{ירו"מ-הוסר|והתנינן}}{{ירו"מ-הדגשה|תנינן}}: {{שוליים|ט_מא}}המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס, יותר מיכן {{ירו"מ-הוסר|יוציאן}}{{ירו"מ-הדגשה|יוציא}} ויתן כתובה? שמענו שהוא מוציא, {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} שמענו שכופין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{שוליים|ט_מב}}ישראל {{ירו"מ-הוסר|שעיסו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעישו}} {{ירו"מ-הוסר|במעשה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמעשה}} עובד כוכבים ומזלות {{ירו"מ-ביאור|שלא על פי בית דין של ישראל}}, פסול {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו"מ-הוסר|ובאומר}}{{ירו"מ-הדגשה|באומר}} איני זן ומפרנס {{ירו"מ-הדגשה|שמן הדין מותר לעשות}}. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}}: ועובד כוכבים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} {{ירו"מ-הוסר|שעיסו}}{{ירו"מ-הדגשה|שעישו}} {{ירו"מ-הוסר|במעשה}}{{ירו"מ-הדגשה|כמעשה}} ישראל {{ירו"מ-ביאור|על פי בית דין של ישראל}}, כשר, אפילו {{ירו"מ-הדגשה|לא}} אמר איני זן ומפרנס {{ירו"מ-הדגשה|אלא משום שם רע}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: והעובד כוכבים ומזלות אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה בר אשי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|איסי}}: האומר איני זן ומפרנס, כופין אותו להוציא. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: וכופין? אמר ליה: {{ירו"מ-הוסר|ואדיין}}{{ירו"מ-הדגשה|ועדיין}} {{ירו"מ-הוסר|אית}}{{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הוסר|ליי}}{{ירו"מ-הדגשה|לזו}}? {{שוליים|ט_מג}}אם מפני ריח רע כופין, לא כל שכן מפני חיי נפש. {{ירו"מ-הדגשה|כי}} אתא {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ט_מד}}האומר איני זן ואיני מפרנס, אומרים לו או זן {{ירו"מ-הוסר|או פרנס}}{{ירו"מ-הדגשה|ופרנס}} או פטור.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_י|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה י]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_י"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_מה}}יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}בלבד שלא יהא שם אמתלא. ואי זו היא אמתלא? גירש איש פלוני אשתו על תנאי; זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זו היא אמתלא.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: יצא שמה בעיר מקודשת. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|והוא שיהיו}} {{שוליים|ט_מו}}נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין {{ירו"מ-הדגשה|ואומרים נתקדשה פלונית. קא סלקא דעתין דבעי תרתי: נרות ובני אדם משיחין}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא תנינן יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת. אית לן מימר נירות דולקין {{ירו"מ-הדגשה|בגרושין ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|אמרנו, או}} {{ירו"מ-הוסר|סיחות}}{{ירו"מ-הדגשה|שיחות}} בני אדם? {{ירו"מ-הוסר|מסיחין }}והכא {{ירו"מ-הוסר|סיחות}}{{ירו"מ-הדגשה|שיחות}} בני אדם משיחין {{ירו"מ-הדגשה|שהתגרשה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: נבדק השם {{ירו"מ-ביאור|שהיא נשואה או גרושה}} ונמצא מפי נשים ומפי קטנים, בטל השם. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד, {{ירו"מ-הדגשה|שלא אמרו לסמוך על הקול אלא אם בא עד ואומר שמעתי מפלוני ופלוני מפלוני, ואותו פלוני הלך למדינת הים ואין אפשרות לשאול אותו. לקול כזה חוששים}}.<br><br> <div class="yerum-bm-a">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נד עמוד א'''{{ש}}</span> '''תמלול הגיטין דף נ"ד''' בתלמוד ירושלמי מסכת גיטין דף נ"ד. נתחיל במשנה, פרק טז הלכה יא. אומרת המשנה '''גט מעושה בישראל כשר''', כלומר אם ישראל אייסו אותו, כפו אותו לתת גט, במכות וכדומה — זה כשר. '''ובעובד כוכבים פסול''', אם הגויים עשו את זה, פסול. '''והעובד כוכבים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך'''. תנינן במתני' גט מעושה ישראל כשר וגויים פסול. '''שמואל אמר: פסול, בכהונה'''. כלומר נכון שהגט עצמו כשר, אבל אף על פי כן, אם נניח לאחר מכן בעלה ימות אז היא תהיה אסורה לכהן, או אם בעלה הוא עצמו כוהן אז היא צריכה לחזור לו. '''ושמואל אמר: אין מעשין אלא''' חייבי לאוין, כגון '''אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט'''. שיתא מהתנינן שניות — כופין אותם להוציא. אז רואים שגם בשניות מדובר רק באיסור דרבנן. ואיתא מר: '''לא בגין דא'''. שמואל לא בא למעט איסורי דרבנן, אלא הוא בא למעט מקרה שלא עברו שום איסור, לא דרבנן ולא דאורייתא, כגון נניח לא ילדה עשר שנים. שיתא מהתנינן: '''המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס, יותר מיכן ויתן כתובה'''. אז רואים מכאן שלמרות שבעצם הוא לא עבר פה שום איסור — '''שמענו שהוא מוציא, שמענו שכופין?''' אז שמענו שרק כופין על איסור ולא כופין אם אין איסור. אבל להוציא — כן, אומרים לו להוציא, אבל לא כופין אותו. '''אמר רב ירמיה בשם רב''': '''ישראל עובד כוכבים ומזלות פסול''' — כלומר אם ישראלים כפו מישהו שלא על פי בית דין, אז זה פסול, '''איני זן ומפרנס''' — אפילו אם הוא אומר "איני זן ומפרנס", כיוון שזה לא על פי בית דין אז זה פסול. תני רבי חייה: '''ועובד כוכבים ישראל כשר, אפילו אמר איני זן ומפרנס''' — כלומר אם עובדי כוכבים אייסו על פי בית דין של ישראל, כשר, אפילו אם הוא אומר "איני זן ומפרנס". אמר רבי יוסי: מתניתא אמרה כן, דתנן: '''והעובד כוכבים ומזלות אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך'''. אז רואים מכאן שזה מותר, שאם בית דין אומרים והעובד כוכבים עושה על פי בית דין אז הגט כשר. '''רבי חייא בר אשי בשם איסי: האומר איני זן ומפרנס, כופין אותו להוציא'''. רבי ירמיה בעא קומי רבי אבהו: '''וכופין?''' האם באמת כופין אם הוא לא רוצה לפרנס? אמר ליה: עדיין את מסתפק? '''אם מפני ריח רע כופין, לא כל שכן מפני חיי נפש''' — הרי האישה רוצה על מה לחיות. אתא חזקיה: '''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יוחנן: האומר איני זן ואיני מפרנס, אומרים לו או זן או פטור''' — או תפרנס אותה או שתגרש. פרק טז הלכה יא. אומרת המשנה: '''יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת''', כלומר יצא שמה שמקודשת הרי זו מקודשת. '''מגורשת הרי זו מגורשת''' — נחשבת מגורשת, משמע שאסורה לכהן וכדומה, '''בלבד שלא יהא שם אמתלא'''. '''ואי זו היא אמתלא?''' כגון נניח אם אמרו שהוא גירש — '''גירש איש פלוני אשתו על תנאי''', אז אני אומר: אולי התנאי לא יתקיים, אז בכלל לא מגורשת, ולכן היא מותרת לכהן, שהיא לא מגורשת בכלל. '''זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זו היא אמתלא'''. כלומר גם אפשרות שנייה, נניח שאמרו שזרק לה גט, אבל היה ספק קרוב לו ספק קרוב לה. אז במקרה כזה היא לא נחשבת מגורשת, כיוון שזו אמתלא — אולי הגט לא הגיע ונחשב "קרוב לו", וזה רק ספק גירושין. ואיתא מרבנן במשנה, יצא שמה מקודשת. אמר רבי יסא בשם רבי יוחנן: '''נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין'''. הגמרא חשבה שצריך את שני התנאים, גם נרות וגם בני אדם משיחין. התיב רבי זעירא קומי רבי יסא: והא תנינן '''יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת'''. '''אית לן מימר נירות דולקין''' בגירושין? הרי מה שייך נרות? אז באמת, אבל לא אמרנו שיחות בני אדם? '''והכא בני אדם משיחין''' — כלומר מספיק שבני אדם מדברים על זה שהיא התגרשה, אז היא מוחזקת מגורשת. '''רבי יסא בשם רבי יוחנן: נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי קטנים, בטל השם''' — כלומר בדקו את השם הזה, שהיא נשואה או גרושה, והתברר שמי שהוציא את זה הן נשים וקטנים, אז בטל השם. '''רב אמר: לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד''' — כלומר לא אמרו לסמוך על כל דבר, אלא אם כן זה עד מפי עד, שעד אחד אומר "שמעתי מפלוני", ואותו פלוני הלך לבית עולם ואין אפשרות לשאול אותו. רק לקול כזה חוששים. פרק טז הלכה יא. במשנה: '''בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה, שנאמר כי מצא בה ערות דבר'''. '''ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר כי מצא בה ערות דבר'''. זה בעצם שני דברים: או ערווה או דבר. '''ורבי עקיבה אומר: אפילו מצא אחרת נאה ממנה, שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגומר'''. {{סוף}}</div> <span id="דף_נד_ב"> </span><!-- לחצן-דיני-דף --><div class="noprint">{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת גיטין/פרק תשיעי#דף נד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}</div> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|נד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<div class="yerum-daf-head">ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נד עמוד ב<span class="yerum-runnum">97</span></div> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_יא|ירושלמי גיטין, פרק ט, הלכה יא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ט_יא"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_מז}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה, שנאמר {{הפ|דברים|כד|א}} כי מצא בה ערות דבר. ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר כי מצא בה ערות דבר. ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר: אפילו מצא אחרת נאה ממנה, שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגומר.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הוסר|והא }}תני: {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: אין לי אלא היוצא משום ערוה בלבד. {{ירו"מ-הוסר|ומניין }}היוצאה וראשה פרוע, צדדיה פרומין וזרועותיה חלוצות, {{ירו"מ-הדגשה|מניין שיוציא}}? תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר. מה מקיימין {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} דבית שמאי? שלא תאמר היוצא משום ערוה אסור{{ירו"מ-הדגשה|ה}} משום דבר אחר מותרת. {{ירו"מ-הדגשה|דאי לא הוי כתב אלא כי מצא בה דבר, הייתי אומר היוצא משום ערוה אסורה להנשא לאחר, משום דבר אחר מותרת להנשא לאחר. כתב קרא ערות דבר, דדרשינן או ערוה או דבר, שבשניהם יוציא ומותרת לאחר}}. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי שילא דכפר תמרתא}}: קרייא מקשי על דבית שמאי, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה. מה אנן {{ירו"מ-הוסר|מקיימין}}{{ירו"מ-הדגשה|קיימין}}? אם לאוסרה עליו, כבר היא אסורה לו, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לבית שמאי אינו מוציא אלא בזינתה עליו}}. אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בלא תעשה. כתיב ([[ויקרא טו לג|ויקרא מצורע טו לג]]) והדוה בנידתה והזב את זובו. זקנים הראשונים היו אומרים: תהא בנידתה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא תכחול ולא תפקוס עד שתבוא במים. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}: {{שוליים|ט_מח}}{{ירו"מ-הוסר|משם ראייה }}אם את אומר כן, אוף היא עצמה {{ירו"מ-הוסר|מביאה}}{{ירו"מ-הדגשה|באה}} לידי כעירות והוא נותן את עיניו בה לגרשה. ואתייא דזקנים כבית שמאי {{ירו"מ-הדגשה|שאינו מגרש אלא אם זינתה}}. {{ירו"מ-הוסר|ודר}}{{ירו"מ-הדגשה|ורבי}} עקיבה {{ירו"מ-הדגשה|דריש}} {{ירו"מ-הוסר|כבה}}{{ירו"מ-הדגשה|כבית}} {{ירו"מ-הדגשה|הלל: או ערוה או דבר. והילכך סבירא ליה שאם מצא אחרת נאה ממנה יכול לגרשה, וכדי שלא תתגנה בעיניו התירה להתנאות ולהתקשט אפילו בימי נדתה}}. <div class="yerum-bm-b">{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} <span class="yerum-bm-title">'''📖 באר משה — דף נד עמוד ב'''{{ש}}</span> בגמרא למדו משם: תני '''בית שמאי אומרים: אין לי אלא היוצא משום ערוה בלבד'''. '''היוצאה וראשה פרוע, צדדיה פרומין וזרועותיה חלוצות''' — מנין שיוציא? '''תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר'''. '''מה מקיימין בית הלל דבית שמאי?''' הרי כתוב "כי מצא בה דבר". '''שלא תאמר היוצא משום ערוה אסור''' לינשא לאחר, '''משום דבר אחר מותרת''' — כי אם היה כותב רק "כי מצא בה דבר", הייתי אומר שמשום ערווה אסור לינשא לאחר, ומשום דבר אחר מותרת. כלומר אם היה בה משהו אחר שבגללו גירש אותה, מכל סיבה אחרת, אז תהיה מותרת לינשא לאחר. לכן כתב "כי מצא בה ערות דבר", שדורשים או ערווה או דבר — כלומר שבשני המקרים מוציא, ומותרת לאחר. '''אמר רבי שילא דכפר תמרתא: קרייא מקשי על דבית שמאי''' — כלומר הפסוק מאוד קשה לבית שמאי. הרי כתוב '''לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה'''. '''מה אנן קיימין?''' '''אם לאוסרה עליו, כבר היא אסורה לו''' — כי לבית שמאי הוא לא מוציא אותה אלא אם היא זינתה, ואם היא זינתה היא כבר אסורה עליו. '''אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בלא תעשה''' — התורה כתבה את זה להגיד שיש עוד לאו נוסף. '''כתיב והדוה בנידתה והזב את זובו. זקנים הראשונים היו אומרים: תהא בנידתה''' — כלומר כל שהיא נידה או זבה תהא בנדתה ובזיבתה, שתתנהג כמו זבה, כמו נידה — '''לא תכחול ולא תפקוס עד שתבוא במים''', לא תתקשט, עד שתטבול. '''אמר להן רבי עקיבה: אם את אומר כן, אוף היא עצמה לידי כעירות והוא נותן את עיניו בה לגרשה''' — כי אם לא תתקשט תהיה מכוערת, ואז הוא נותן עיניו בה לגרשה. '''ואתייא דזקנים כבית שמאי''' — כלומר הזקנים סוברים כבית שמאי, שהוא לא מגרש אלא אם זינתה, אז גם אם תהיה מכוערת הוא לא יכול לגרש אותה, ולכן לא חוששים לזה ולכן אמרו שתשב בנידתה. ורבי עקיבה דורש כמו בית הלל, שאו ערווה או דבר, ואף סובר יותר מזה — שאפילו אם מצא אחרת נאה ממנה יכול לגרש. לכן הוא סובר שכדי שלא תגנה בעיניו, אפילו במקום שאין ברור שתגיע לידי כעירות, מותר להתקשט. עד כאן פרק המגרש, וסליקא לה מסכת גיטין. {{סוף}}</div> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נד א}}{{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט|נד ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק המגרש וסליקא לה מסכת דגיטין</strong><br><br> {{:סיום מסכת|מסכת=גיטין}} {{ניווט פרקים-ירו"מ|גיטין|תשיעי|שמיני|}} 9va39vjsga5ts0ndqnge3cdh4rzb6ss 0 1726164 3078580 3020696 2026-08-22T19:15:31Z מו יו הו 37729 /* פיוטים */ 3078580 wikitext text/x-wiki ==עמידה לחול== <קטע התחלה=א כ/> ===אבות=== <קטע סוף=א כ/><noinclude>{{הור|במנחה:}} </noinclude><קטע התחלה=כי שם/>כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} <קטע סוף=כי שם/> <קטע התחלה=אדני/>אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} <קטע סוף=אדני/> <קטע התחלה=א א/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. <קטע סוף=א א/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=זכרנו/>זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ<noinclude> (בנעילה: וְחָתְמֵנוּ)</noinclude> בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. <קטע סוף=זכרנו/>{{סוף}} <קטע התחלה=א מלך/>מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. <קטע סוף=א מלך/><קטע התחלה=א ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. <קטע סוף=א ת/><קטע התחלה=ב כ/> ===גבורות=== <קטע סוף=ב כ/><קטע התחלה=ב א/>אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. <קטע סוף=ב א/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ב חורף/>מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. <קטע סוף=ב חורף/><קטע התחלה=ב קיץ/>[<span style="background-color: #F3F6FB; font-family: narkisim;"><small><קטע סוף=ב קיץ/>בקיץ ל<קטע התחלה=ב קיץ/>מנהג א"י:</small></span> מוֹרִיד הַטָּל.] <קטע סוף=ב קיץ/> <קטע התחלה=ב מכלכל/>מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. <קטע סוף=ב מכלכל/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=מי כמוך/>מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=מי כמוך/>{{סוף}} <קטע התחלה=ב ונאמן/>וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. <קטע סוף=ב ונאמן/><קטע התחלה=ב ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. <קטע סוף=ב ת/><קטע התחלה=ג כ/> ===קדושת השם=== <קטע סוף=ג כ/>{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש"ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}<קטע התחלה=נקדש/>נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם. <קטע סוף=נקדש/><קטע התחלה=ככתוב/>כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{ש}}<קטע סוף=ככתוב/><קטע התחלה=קדוש/>'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}}<קטע סוף=קדוש/><קטע התחלה=לעומתם/>לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ:{{ש}}<קטע סוף=לעומתם/><קטע התחלה=ברוך/>'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}<קטע סוף=ברוך/><קטע התחלה=ובדברי/>וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}<קטע סוף=ובדברי/><קטע התחלה=ימלוך/>'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}<קטע סוף=ימלוך/>{{ש}}<קטע התחלה=לדור/>לְדֹר וָדֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. <קטע סוף=לדור/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. {{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}{{סוף}} <קטע התחלה=ג א/>אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. <קטע סוף=ג א/><קטע התחלה=ג ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. <קטע סוף=ג ת/>{{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}<קטע התחלה=ד כ/> ===חונן הדעת=== <קטע סוף=ד כ/><קטע התחלה=ד א/>אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. <קטע סוף=ד א/> {{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}<קטע התחלה=אתה חוננתנו/>אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ. וְ<קטע סוף=אתה חוננתנו/>חָנֵּנוּ…{{סוף}} <קטע התחלה=ד חננו/>חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל. <קטע סוף=ד חננו/><קטע התחלה=ד ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. <קטע סוף=ד ת/><קטע התחלה=ה כ/> ===תשובה=== <קטע סוף=ה כ/><קטע התחלה=ה א/>הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. <קטע סוף=ה א/><קטע התחלה=ה ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה. <קטע סוף=ה ת/><קטע התחלה=ו כ/> ===סליחה=== <קטע סוף=ו כ/><קטע התחלה=ו א/>סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. <קטע סוף=ו א/> <קטע התחלה=ו כי/>כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה. <קטע סוף=ו כי/>{{הור|בקצת קהילות, בתענית ציבור אומרים כאן סליחות בחזרת הש"ץ<noinclude> של שחרית</noinclude>}} <קטע התחלה=ו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ. <קטע סוף=ו ת/><קטע התחלה=ז כ/> ===גאולה=== <קטע סוף=ז כ/><קטע התחלה=ז א/>רְאֵה {{ק|[נָא]}} בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי גוֹאֵל חָזָק אָתָּה. <קטע סוף=ז א/><קטע התחלה=ז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=ז ת/>{{רקע אפור}}<קטע התחלה=עננו כ/> ===עננו=== <קטע סוף=עננו כ/>{{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}}{{ש}}<קטע התחלה=עננו א/>עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. <קטע סוף=עננו א/><קטע התחלה=עננו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.<קטע סוף=עננו ת/>{{סוף}}<קטע התחלה=ח כ/> ===רפואה=== <קטע סוף=ח כ/><קטע התחלה=ח א/>רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ.<קטע סוף=ח א/> {{רקע אפור}}{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}}{{ק|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה/לַחוֹלָה {{פבפ|זנ|נ}} בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.}}{{סוף}} <קטע התחלה=ח כי/>כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. <קטע סוף=ח כי/><קטע התחלה=ח ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=ח ת/><קטע התחלה=ט כ/> ===ברכת השנים=== <קטע סוף=ט כ/><קטע התחלה=ט א/>בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן <קטע סוף=ט א/>{{ש}} {{הור|בקיץ:}} <קטע התחלה=ט קיץ/>בְּרָכָה <קטע סוף=ט קיץ/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ט חורף/>טַל וּמָטָר לִבְרָכָה <קטע סוף=ט חורף/>{{ש}} <קטע התחלה=ט על פני/>עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ {{נוא|מִטּוּבָהּ}}<noinclude>{{הערה|הנוסח הישן "מִטּוּבָךְ"}}</noinclude>, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. <קטע סוף=ט על פני/><קטע התחלה=ט ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. <קטע סוף=ט ת/><קטע התחלה=י כ/> ===קיבוץ גלויות=== <קטע סוף=י כ/><קטע התחלה=י א/>תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. <קטע סוף=י א/><קטע התחלה=י ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=י ת/><קטע התחלה=יא כ/> ===משפט=== <קטע סוף=יא כ/><קטע התחלה=יא א/>הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט. <קטע סוף=יא א/><קטע התחלה=יא ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. <קטע סוף=יא ת/>{{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}}<קטע התחלה=יב כ/> ===ברכת המינים=== <קטע סוף=יב כ/><קטע התחלה=יב א/>וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד, וְכָל אֹיְבֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.{{הערה|נוסח ישן (השתנה בשל צנזורה): '''<noinclude>(</noinclude>וְ<noinclude>)</noinclude>לַמְּשֻׁמָּדִים''' אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל '''הַמִּינִים''' כְּרֶֽגַע יֹאבֵֽדוּ, וְכָל '''אוֹיְבֵי עַמְּךָ''' מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, '''וּמַלְכוּת זָדוֹן''' מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.<noinclude>{{ש}} נוסח מצונזר בדפוס רעדלהיים: וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל '''עוֹשֵׂי רִשְׁעָה כְּרֶֽגַע יֹאבֵֽדוּ''', '''וְכֻלָּם מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ''', וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.</noinclude>}} <קטע סוף=יב א/><קטע התחלה=יב ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. <קטע סוף=יב ת/><קטע התחלה=יג כ/> ===על הצדיקים=== <קטע סוף=יג כ/><קטע התחלה=יג א/>עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם, וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ. <קטע סוף=יג א/><קטע התחלה=יג ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. <קטע סוף=יג ת/><קטע התחלה=יד כ/> ===ולירושלים=== <קטע סוף=יד כ/><קטע התחלה=יד א/>וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. <קטע סוף=יד א/> {{רקע אפור}}{{הור|במנחה של תשעה באב:}}{{ש}}<קטע התחלה=נחם/>נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.<קטע סוף=נחם/>{{סוף}}<קטע התחלה=יד ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. <קטע סוף=יד ת/><קטע התחלה=טו כ/> ===את צמח דוד=== <קטע סוף=טו כ/><קטע התחלה=טו א/>אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. <קטע סוף=טו א/><קטע התחלה=טו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה. <קטע סוף=טו ת/><קטע התחלה=טז כ/> ===שומע תפילה=== <קטע סוף=טז כ/><קטע התחלה=טז א/>שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ.<קטע סוף=טז א/> {{רקע אפור}}{{הור|בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור:}}{{ש}}<noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו א}}</noinclude> {{הור|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל:}}{{ש}} <קטע התחלה=ועננו/>וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִם רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. <קטע סוף=ועננו/>{{סוף}} <קטע התחלה=טז כי/>כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=טז כי/><קטע התחלה=טז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. <קטע סוף=טז ת/><קטע התחלה=יז כ/> ===עבודה=== <קטע סוף=יז כ/><קטע התחלה=יז א/>רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. <קטע סוף=יז א/> {{רקע אפור}}{{הור|בראש חודש ובחול המועד:}}{{ש}}{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}{{סוף}} <קטע התחלה=יז ותחזינה/>וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=יז ותחזינה/><קטע התחלה=יז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.<קטע סוף=יז ת/><קטע התחלה=יח כ/> ===הודאה=== <קטע סוף=יח כ/><קטע התחלה=יח א/>מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. <קטע סוף=יח א/> {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}<קטע התחלה=מודים דרבנן/>מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. <קטע סוף=מודים דרבנן/>{{סוף}} {{רקע אפור}} {{הור|בחנוכה:}}{{ש}}<קטע התחלה=על הנסים/>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, <קטע סוף=על הנסים/><קטע התחלה=בימי מתתיהו/>בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.<קטע סוף=בימי מתתיהו/> {{הור|בפורים:}}{{ש}}עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, <קטע התחלה=בימי מרדכי/>בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|לפני=מתוך|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.<קטע סוף=בימי מרדכי/>{{סוף}} <קטע התחלה=יח ועל/>וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד. <קטע סוף=יח ועל/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=וכתוב/>וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ. <קטע סוף=וכתוב/>{{סוף}} {{רקע אפור}} {{הור|בחזרת הש"ץ של ימים נוראים (מנהג אשכנז המזרחי):}}{{ש}} <קטע התחלה=זכור רחמיך/>אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רָע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.<קטע סוף=זכור רחמיך/> {{סוף}} <קטע התחלה=יח וכל/>וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. <קטע סוף=יח וכל/><קטע התחלה=יח ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. <קטע סוף=יח ת/>{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}<קטע התחלה=כהנים כ/> ===ברכת כהנים=== <קטע סוף=כהנים כ/><קטע התחלה=לברך/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. <קטע סוף=לברך/> {{רקע אפור}}{{הור|כשאין נשיאת כפים, החזן אומר:}}{{ש}}<קטע התחלה=אלהינו/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: <קטע סוף=אלהינו/>{{סוף}} <קטע התחלה=יברכך/>יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}} <קטע סוף=יברכך/> <קטע התחלה=אדיר/>אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. <קטע סוף=אדיר/>{{סוף}}<קטע התחלה=יט כ/> ===שלום=== <קטע סוף=יט כ/>{{הור|<noinclude>בשחרית ו</noinclude>במנחה של תענית ציבור<noinclude> (ויש נוהגים אף במנחה של שבת)</noinclude>:}} <קטע התחלה=יט שים/>שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. <קטע סוף=יט שים/> {{הור|במנחה ובערבית:}} <קטע התחלה=יט שלום רב/>שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. <קטע סוף=יט שלום רב/> <קטע התחלה=יט וטוב/>וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ. <קטע סוף=יט וטוב/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=בספר חיים/>בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. {{ק|[{{הור1|יש מסיימים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.}}]}} <קטע סוף=בספר חיים/>{{סוף}} <קטע התחלה=יט ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.<קטע סוף=יט ת/><קטע התחלה=אלהי כ/> ===אלוהי נצור=== <קטע סוף=אלהי כ/>[{{הור|יש שאומרים כאן:}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃] <קטע התחלה=אלהי א/>אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ.{{ש}} לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}<קטע סוף=אלהי א/> {{רקע אפור}}<קטע התחלה=תענית יחיד/>{{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}}רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. {{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}} רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.<קטע סוף=תענית יחיד/>{{סוף}} <קטע התחלה=יהיו לרצון/>{{הור|יש האומרים כאן [[פסוק המתחיל ומסתיים באות|פסוק]] המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} עֹשֶׂה <קטע סוף=יהיו לרצון/>שָׁלוֹם {{הור1|בעשי"ת|הַשָּׁלוֹם}} <קטע התחלה=במרומיו/>בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת. {{ש}} וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}<קטע סוף=במרומיו/> ==קדושה לשבת ויום טוב== ===פיוטים=== {{הור|להלן קטעים קבועים שמוסיפים בפיוטים שלפני קדושה.}} ;א <קטע התחלה=ואתה/>'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}{{ש}} '''וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃'''{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}'''אֵל נָא,'''<קטע סוף=ואתה/> ;ב <קטע התחלה=חי וקיים/>'''חַי וְקַיָּם, נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.'''<קטע סוף=חי וקיים/> ;ג <קטע התחלה=אל נא/>אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרָץ וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא{{ש}} הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים.{{ש}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ {{סי|נֶ}}צַח. {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|שִׂ}}יחוּ. {{סי|סַ}}פְּרוּ {{סי|עֻ}}זּוֹ. {{סי|פָּ}}אֲרוּהוּ {{סי|צְ}}בָאָיו. {{סי|קַ}}דְּשׁוּהוּ {{סי|ר}}וֹמְמוּהוּ. {{סי|רֹ}}ן {{סי|שִׁ}}יר וָ{{סי|שֶׁ}}בַח. {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלוֹת {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ.<קטע סוף=אל נא/> ;ד {{הור|בשבת וחג:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן1/>'''וּבְכֵן וּלְךָ <noinclude>{{נוא|לְךָ}} </noinclude>תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ.'''<קטע סוף=ובכן1/> {{הור|בראש השנה:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן2/>'''וּבְכֵן וּלְךָ <noinclude>{{נוא|לְךָ}} </noinclude>תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ.'''<קטע סוף=ובכן2/> {{הור|ביום כיפור:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן3/>'''וּבְכֵן וּלְךָ <noinclude>{{נוא|לְךָ}} </noinclude>לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.'''<קטע סוף=ובכן3/> ===שחרית=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש|קדוש}}</noinclude> <קטע התחלה=אז/>אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל, מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. <קטע סוף=אז/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם|ברוך}}</noinclude> <קטע התחלה=ממקומך/>מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכֹּן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדֹר וָדֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ, כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ:{{ש}}<קטע סוף=ממקומך/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}</noinclude> ===מוסף=== <קטע התחלה=נעריצך/>נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ, <קטע סוף=נעריצך/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב|קדוש}}</noinclude> <קטע התחלה=כבודו/>כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. <קטע סוף=כבודו/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}</noinclude> <קטע התחלה=ממקומו/>מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים – {{ש}}<קטע סוף=ממקומו/> <קטע התחלה=שמע/>'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃'''{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}<קטע סוף=שמע/> <קטע התחלה=הוא אלהינו/>{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=אֶחָד}} הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם'''׃{{ממס|במדבר טו מא}}{{ש}}<קטע סוף=הוא אלהינו/><noinclude> {{רקע אפור}}{{הור|ביום טוב, בר"ה וביו"כ:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=אדיר-אדירנו/>אַדִּיר אַדִּירֵנוּ, יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}<קטע סוף=אדיר-אדירנו/>{{סוף}}<noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובדברי|ימלוך}}</noinclude> ==ברכה שלישית לראש השנה ויום כיפור== <noinclude> {| |- |{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}{{סוף}} |}</noinclude> <קטע התחלה=ובכן/>וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן {{נוא|הוראה=נוסח ישן:|שֶׁהַשִּׁלְטוֹן}} לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וּבְכֵן {{נוא|הוראה=נוסח ישן:|וְאָז}} צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. <קטע סוף=ובכן/> <קטע התחלה=ותמלוך/>וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}} קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. <קטע סוף=ותמלוך/> ==קדושת היום== ===ערבית לשבת=== <קטע התחלה=אתה קדשת/>אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים, וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב ב-ג}}<קטע סוף=אתה קדשת/> <קטע התחלה=רצה א/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ <קטע סוף=רצה א/>בָהּ <קטע התחלה=רצה ת/>יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. <קטע סוף=רצה ת/> ===שחרית לשבת=== <קטע התחלה=ישמח משה/>יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ לּוֹ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. וּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טו|שמות לא טו-טז}} וְלֹא נְתַתּוֹ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים, וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים. כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. <קטע סוף=ישמח משה/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מנחה לשבת=== <קטע התחלה=אתה אחד/>אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּהּ. יַכִּירוּ בָנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם, וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ. <קטע סוף=אתה אחד/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בָם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מוסף לשבת=== <קטע התחלה=תכנת/>{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת, {{סי|רָ}}צִיתָ {{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֶיהָ, {{סי|צִ}}וִּיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{סי|סִ}}דּוּרֵי {{סי|נְ}}סָכֶיהָ. {{סי|מְ}}עַנְּגֶיהָ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|יִ}}נְחָלוּ, {{סי|טֹ}}עֲמֶיהָ {{סי|חַ}}יִּים {{סי|זָ}}כוּ, {{סי|וְ}}גַם {{סי|הָ}}אֹהֲבִים {{סי|דְּ}}בָרֶיהָ {{סי|גְּ}}דֻלָּה {{סי|בָּ}}חָרוּ. {{סי|אָ}}ז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=תכנת/> <קטע התחלה=וביום השבת/>וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְנִסְכּוֹ׃ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃{{ממס|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט-י}} <קטע סוף=וביום השבת/> <קטע התחלה=ישמחו/>יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שֹׁמְרֵי שַׁבָּת וְקֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ, וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. <קטע סוף=ישמחו/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מוסף ראש חודש=== <קטע התחלה=ראשי חדשים/>רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ הַנִּשְׁמָעִים בְּעִירֶךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=ראשי חדשים/> <קטע התחלה=ובראשי/>וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כח יא}}<קטע סוף=ובראשי/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}</noinclude> <קטע התחלה=חדש/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר"ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. <קטע סוף=חדש/> ===מוסף שבת ראש חודש=== <קטע התחלה=אתה יצרת/>אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, חָרְבָה עִירֵנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=אתה יצרת/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובראשי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}</noinclude> <קטע התחלה=רצה וחדש/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר"ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. <קטע סוף=רצה וחדש/> ===תפילת יום טוב=== <קטע התחלה=אתה בחרתנו/>אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. <קטע סוף=אתה בחרתנו/> <קטע התחלה=ותודיענו/>{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}וַתּוֹדִיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים. וַתַּנְחִילֵנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמוֹעֲדֵי קֹדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל. וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ.{{סוף}}<קטע סוף=ותודיענו/> <קטע התחלה=ותתן רגלים/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}{{ש}} {{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ{{ש}} {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ{{ש}} {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{ש}} {{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ{{ש}} {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן רגלים/> {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=רגלים}} <קטע התחלה=והשיאנו/><קטע התחלה=והשיאנו-חול/>וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ}} <קטע התחלה=והשיאנו-חול/>קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}} <קטע התחלה=והשיאנו-חול/>בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|שַׁבָּת וּ}}<קטע התחלה=והשיאנו-חול/>מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי {{נוא|הוראה=נוסח ישן:|אוֹהֲבֵי}} שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}<קטע התחלה=והשיאנו-חול/>יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.<קטע סוף=והשיאנו-חול/><קטע סוף=והשיאנו/> ===מוסף רגלים=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותתן רגלים}}</noinclude> <קטע התחלה=ומפני/>וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. <קטע סוף=ומפני/> וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}}{{ש}} {{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת {{ש}} {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת {{ש}} {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת {{ש}} {{הור|בשמיני עצרת:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת {{ש}} הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}</noinclude>{{סוף}} {{הור|ביו"ט ראשון (ושני) של פסח:}} <קטע התחלה=פסוקים פסח א/>וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, פֶּסַח לַייָ׃ וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל׃ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח#כח טז|במדבר כח טז-יט}} <קטע סוף=פסוקים פסח א/> {{הור|בשאר ימי פסח:}} <קטע התחלה=פסוקים פסח ב/>וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח יט}} <קטע סוף=פסוקים פסח ב/> {{הור|בשבועות:}} <קטע התחלה=פסוקים שבועות/>וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה׃{{ממס|במדבר כח כו|במדבר כח כו-כז}} <קטע סוף=פסוקים שבועות/> {{הור|ביו"ט של סוכות:}} <קטע התחלה=פסוקים סוכות א/>וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַייָ שִׁבְעַת יָמִים׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ׃{{ממס|במדבר כט#כט יב|במדבר כט יב-יג}} <קטע סוף=פסוקים סוכות א/> <קטע התחלה=פסוקים סוכות ב/>{{הור|בחול המועד סוכות (בחו"ל מתחילים מהפסוק של היום הקודם):}} {{הור|בט"ז בתשרי (בא"י):}} וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט יז}}{{ש}} {{הור|בי"ז בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כ}}{{ש}} {{הור|בי"ח בתשרי:}} וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּרִים עֲשָׂרָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כג}}{{ש}} {{הור|בי"ט בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, פָּרִים תִּשְׁעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כו}}{{ש}} {{הור|בכ' בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, פָּרִים שְׁמֹנָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כט}}{{ש}} {{הור|בהושענא רבה:}} <קטע התחלה=פסוקים הו"ר/>וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, פָּרִים שִׁבְעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט לב}} <קטע סוף=פסוקים הו"ר/><קטע סוף=פסוקים סוכות ב/>{{ש}} {{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} <קטע התחלה=פסוקים שמיני עצרת/>בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט#כט לה|במדבר כט לה-לו}} <קטע סוף=פסוקים שמיני עצרת/> {{הור|בכל הימים:}} <קטע התחלה=ומנחתם/>וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. <קטע סוף=ומנחתם/> {{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}</noinclude>{{סוף}} <קטע התחלה=מלך רחמן/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}<קטע סוף=מלך רחמן/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}</noinclude> ===תפילת ראש השנה=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו|ותודיענו}}</noinclude> וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}} <קטע התחלה=מלוך/><קטע התחלה=מלוך-חול/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} <קטע התחלה=מלוך-חול/>קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} <קטע התחלה=מלוך-חול/>וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}<קטע התחלה=מלוך-חול/>יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.<קטע סוף=מלוך-חול/><קטע סוף=מלוך/> ===תפילת יום כיפור=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude> <קטע התחלה=ותתן-יו"כ/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן-יו"כ/> {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}} <קטע התחלה=מחול/><קטע התחלה=מחול1/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}} וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}} {{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, <קטע סוף=מחול1/>{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ / בוֹ / בָם יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} <קטע התחלה=מחול2/>וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים. <קטע סוף=מחול2/><קטע סוף=מחול/> ===מוסף ראש השנה=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude> <קטע התחלה=ותתן-ר"ה1/><קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם <קטע סוף=ותתן-ר"ה2/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} <קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, <קטע סוף=ותתן-ר"ה2/>{{הור|בחול:}} <קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>יוֹם תְּרוּעָה, <קטע סוף=ותתן-ר"ה2/>{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} <קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן-ר"ה2/><קטע סוף=ותתן-ר"ה1/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}</noinclude> וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע התחלה=פסוקים ראש השנה/>וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם׃ וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט|במדבר כט א-ב}} וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|במדבר כט ו|שם פסוק ו}}<קטע סוף=פסוקים ראש השנה/><קטע התחלה=מלכויות כ/> ====מלכויות==== <קטע סוף=מלכויות כ/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|עלינו}} <קטע התחלה=מלכויות א/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|על כן}}{{ש}}<קטע סוף=מלכויות א/> <קטע התחלה=מלכויות פס/>כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃{{ממס|במדבר כג כא}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי, עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג ה}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ממס|תהלים כב כט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד#כד ז|תהלים כד ז-י}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כֹּה אָמַר יְיָ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׃{{ממס|ישעיהו מד ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}<קטע סוף=מלכויות פס/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}}</noinclude><קטע התחלה=זכרונות כ/> ====זכרונות==== <קטע סוף=זכרונות כ/><קטע התחלה=זכרונות א/>אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם, וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחָד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. כִּי תָבִיא חֹק זִכָּרוֹן לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנָפֶשׁ, לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים, וַהֲמוֹן בְּרִיּוֹת לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדָעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ. זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.{{ממס|תהלים פא ה}} וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר, אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם, אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשֹּׂבַע. וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקָד כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ, וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָבֶר, מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ. כִּי דֹרְשֶׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם. <קטע סוף=זכרונות א/><קטע התחלה=זכרונות פס/>וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי רעַ מַעַלְלֵיהֶם. עַל כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל, וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃{{ממס|בראשית ח א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה|שם פסוק ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃{{ממס|תהלים קו מה}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|יחזקאל טז ס}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}} <קטע סוף=זכרונות פס/><קטע התחלה=זכרונות ב/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}} כִּי זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וַעֲקֵדַת יִצְחָק לְזַרְעוֹ (שֶׁל יַעֲקֹב) הַיּוֹם בְּרַחֲמִים תִּזְכֹּר. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, זוֹכֵר הַבְּרִית. <קטע סוף=זכרונות ב/><קטע התחלה=שופרות כ/> ====שופרות==== <קטע סוף=שופרות כ/><קטע התחלה=שופרות א/>אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדְךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ. <קטע סוף=שופרות א/><קטע התחלה=שופרות פס/>כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃{{ממס|שמות יט טז}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׃{{ממס|שמות יט יט|שם פסוק יט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׃{{ממס|שמות כ טו}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר׃{{ממס|תהלים מז ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קנ}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ׃{{ממס|ישעיהו יח ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו כז יג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַייָ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי {{צבע גופן|אפור|יְיִ}} [אֱלֹהִים] בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן׃ יְיָ צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם.{{ממס|זכריה ט#ט יד|זכריה ט יד-טו}} כֵּן תָּגֵן עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹמֶךָ. <קטע סוף=שופרות פס/><קטע התחלה=שופרות ב/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, כִּמְצֻוָּה עָלֵינוּ בְתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|במדבר י י}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=שופרות ב/> ===מוסף יום כיפור=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude><קטע התחלה=ותתן לנו כיפור/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן לנו כיפור/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}</noinclude> <קטע התחלה=ואת מוסף כיפור/>וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:<קטע סוף=ואת מוסף כיפור/> <קטע התחלה=פסוקים יום כיפור/>וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט#כט ז|במדבר כט ז-ח}} וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.<קטע סוף=פסוקים יום כיפור/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}}</noinclude> ==הערות ושינויי נוסחאות== 7rx7raijcn8u0q7r1jk4jubp0v3opem 0 1726804 3078585 3078216 2026-08-22T19:25:55Z מו יו הו 37729 3078585 wikitext text/x-wiki {{הור2|פיוטי קדושה לשחרית של ראש השנה (נאמרים במנהג אשכנז המזרחי בשני הימים).}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ===== וחיות בוערות ===== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''בנימן בר שמואל אמן''' כפול}} וְחַיּוֹת {{סי|בֹּ}}עֲרוֹת מַרְאֵיהֶן כְּגַחֲלֵי {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|בְּ}}זַחַל סֹבְלוֹת כֵּס אֵשׁ אֹכְלָה {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|נִ}}סְתָּמוֹת גְּוִיֹּתֵיהֶן בְּרִשְׁפֵּי לַבַּת {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|נְ}}אֻם הַדִּבּוּר מִשְּׁמֹעַ הַנִּתָּן בָּ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|יִ}}סְבְּלוּ סֵבֶל נֹזְלִים עַל רָאשֵׁיהֶם {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|יָ}}עִיר לָז לְלָז וְלֹא נִשְׁקַעַת הָ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|מְ}}שַׁלְּחִים יָד שְֹרָפִים תַּחַת כַּנְפֵי {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|מֻ}}שְׁלָכִים בְּכַנְפֵיהֶם גַּחֲלֵי לַהֲבוֹת {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|נִ}}פְזָרוֹת לִמְקוֹם רְשָׁעִים לְהַכְנִיעָם בָּ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|נֶ}}אֱלָחִים בָּמוֹ כַּדֹּונַג מִפְּנֵי הָ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|בַּ}}יִת לְחַשְׁמַלָה מַרְאֶהָ כְּמַרְאִית {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|בְּ}}נֹגַהּ סָבִיב כְּקֶשֶׁת בַּעֲנַן {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|רָ}}צוֹא וָשׁוֹב הַחַיּוֹת דָּאוֹת בַּאֲגַפֵּי {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|רֹ}}חֲשׁוֹת בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ בְּלַהַק יְקוֹדֵי {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֻנוֹת בְּמַאֲמַצֵּי רָם שְׁכִינָתוֹ בָ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|שֹׁ}}אֲגוֹת כַּאֲרִי בְּלַהַב {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|מָ}}אֳחָד כֶּתֶר בְּפֶלֶל בֵּית יַעֲקֹב {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|מַ}}שְׁבִּיעוֹ שָֹרָף לֹהֵט שְׁבִיב {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|וּ}}מִזְדַּעְזְעִים חֲיָלֵי מָרוֹם מְשֻׁלְהֲבֵי {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|וּ}}מֵרַעַשׁ מִתְגַּלְגְּלִים גַּלְגַּלֵּי כֵס {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|אַ}}ף רְקִיעִים אֲחָזָתַם חֶרְדַּת {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|אָ}}ז יְשַׁלְּשׁוּ בַקֹּדֶשׁ לְנִשְׁפָּט בָּ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|לִ}}שְֹמֹאל וּלְיָמִין שְׁנֵי שַֹרְפֵי {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|לֹ}}אֲטִים הָרֶגֶל מִלְּהַזְכִּיר עֵגֶל {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|אָ}}נָּא עִזּוּז וְגִבּוֹר נַעֲרָץ בְּכִתֵּי {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|אֵ}}לֶיךָ הַעַל שֶׁוַע לֹקְחֵי דָת {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|מִ}}פְעַל הַר מוֹר עָקוּד עֲלֵי עֵצִים וָ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|מִ}}צּוּקָה נִנָּצֵל מִמְּדוּרַת עֵצִים וָ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|נָ}}א אִם חֲטָאָה נִמְשָׁכָה וּבָעֲרָה כָ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|נִ}}חוּמֶיךָ יָגֹלּוּ בְּשִׁבְתְּךָ עַל כִּסֵּא {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} וְהַכִּסֵּא יַפְגִּיעַ לְרֹכְבֹו בְּמִרְכֶּבֶת {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}וְיֹשֶׁר יָלִיצוּ בַעֲדֵנוּ חַיּוֹת {{מילת קבע|אֵשׁ}}.<קטע סוף=א/> ::{{הור|לעמתם…}} ==== אחד קדוש ==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {{סי|אֶ}}חָד קָדוֹשׁ אֵשׁ אֹכְלָה {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|בֹּ}}עֲרוֹת טֹעֲנוֹת כִּסְאֲךָ מַרְאֵיהֶן כְּגַחֲלֵי {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|גַּ}}אֲוָתְךָ בְּמַחֲנֵה הָרַעַשׁ וְאַחַר הָרַעַשׁ {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|דֻּ}}גְמַת שִׁכְנָךְ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|הֲ}}לֹא בְּהַרְאוֹתְךָ נַחַת זְרוֹעֲךָ בָּ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|וְ}}יֵחַתּוּ וְיִמַּסּוּ מְשַֹנְאֶיךָ כַּדֹּונַג מִפְּנֵי הָ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|זָ}}עוּ מִיּוֹם תֵּקַע חֲרֵדֵי דְבָרְךָ כָּ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|חָ}}לִים וְרֹעֲדִים מִדִּינֶךָ נִשְׁפָּט בָּ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמָם יִכּוֹן כִּקְטֹרֶת נָתוּן עַל הָ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|יֵ}}חָשֵׁב מִעוּט חֶלְבָּם וְדָמָם כְּנִיחֹחַ מִן הָ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר מַעַשֹ אֵיתָן מֻצָּל מֵ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|לְ}}יוֹם צָרָה יׇעֳמַד לְבָאֵי בַּמַּיִם וּבָ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|מַ}}עֲרֶכֶת עָרַךְ וּבְיָדוֹ מַאֲכֶלֶת וָ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|נִ}}ינָיו בָּהּ יְנֻצְּלוּ מִמְּדוּרַת עֵצִים וָ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|סָ}}עוּ אַחֲרֶיךָ בַּמִּדְבָּר בִּנְחִיַּת עַמּוּד {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|עַ}}זָּה אַהֲבָתָם תִּזְכֹּר רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|פְּ}}לָאֶיךָ יִדַּע תִּשְׁבִּי וְיִחֲדָךְ בַּעֲנָיַת {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|צֹ}}עֲקֶיךָ גַּם הַיּוֹם תַּעֲנֶה הֹגֵי דָת {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|קַ}}נֵּא לְעִירְךָ אֲשֶׁר הָיְתָה לִשְֹרֵפַת {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|רַ}}צֵּף שִׁכְנָךְ בְּתוֹכָהּ לְכָבוֹד סְבִיבָהּ חוֹמַת {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה שַׁוְעַת עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב {{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}}{{סי|שַׁ}}כְלֵל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ מְהֵרָה וְאַל תִּתְיָ{{מילת קבע|אֵשׁ}}{{ש}} {{סי|תְּ}}מִימֶיךָ יַמְלִיכוּךָ כְּמַלְאֲכֵי רוּחַ מְשָׁרְתֵי {{מילת קבע|אֵשׁ}}.<קטע סוף=ב/><noinclude> ::{{הור|ובדברי…}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי קדושה]] [[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> ewqg5b3496wyy5lwlt6s6t5ffnpc4fq 0 1726829 3078581 2930372 2026-08-22T19:18:30Z מו יו הו 37729 3078581 wikitext text/x-wiki {{הור2|פיוט לקדושה ממחזור ויטרי (מהדור' הורוויץ סימן קסד) עבור שחרית ליום טוב. ע"פ מחזור גולדשמידט ליו"כ (עמ' 737), קצת קהילות אמרוהו ביום כיפור בנעילה.}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''בנימן בר שמואל'''}} וְחַיּוֹת{{ש}} {{סי|בּ}}וֹעֲרוֹת בְּכֵס רָם לְוֻיוֹת / {{סי|בְּ}}אַרְבַּעַת רְבָעָיו הָכִיל מְנוּיוֹת{{ש}} {{סי|נֹ}}צְצוֹת כְּגֵץ הַסַּדָּן וּכְבָזָק דּוֹמִיּוֹת / {{סי|נ}}וֹחֲצוֹת בְּרָצוֹא וָשׁוֹב אֲגַפַּיִם נְטוּיוֹת{{ש}} {{סי|יַ}}חַד תַּחַת לְקַפֵּץ חֲדֻיּוֹת / {{סי|י}}וֹצְרָם לְקַלֵּס כְּשֶׁהֵן רְשׁוּיוֹת{{ש}} {{סי|מְ}}זַמְּרוֹת שִׁירִים תִּלִּים תִּלִּיּוֹת / {{סי|מַ}}עֲרִיצוֹת לְקָדוֹשׁ תְּהִלּוֹת דּוּמִיּוֹת{{ש}} {{סי|נ}}וֹהֲמוֹת כְּקוֹל מַיִם רַבִּים בְּשַׁאַג וַהֲמִיּוֹת / {{סי|נִ}}רְאוֹת כְּנֹשְׂאוֹת וְהֵם נְשׂוּאוֹת וּתְלוּיוֹת{{ש}} {{סי|בְּ}}זֹאת הַנִּשְׁקָפָה יַבִּיט מִקִּרוּי עֲלִיּוֹת / {{סי|בִּ}}טּוּיֶהָ לֶאֱזֹן יַטֶּה כְרוּיוֹת{{ש}} {{סי|רְ}}בוּכָה כְּבַמַּרְחֶשֶׁת בְּדֻבִּים וַאֲרָיוֹת / {{סי|רַ}}חֲשָׁהּ יַסְכִּית דְּלוֹתָהּ מִשְּׁאִיּוֹת{{ש}} {{סי|שְׁ}}בוּתָהּ יָשִׁיב כַּאֲפִיקִים בַּצִּיּוֹת / {{סי|שְׁ}}אֵרִיתָהּ לְחַזֵּק בְּקֶרֶב גָּלֻיּוֹת{{ש}} {{סי|מִ}}בָּשָׁן וּמִמְּצֻלוֹת יְנִיפֶנָּה לְתַלְפִּיּוֹת / {{סי|מִ}}תְנוֹסֶסֶת כִּימֵי קֶדֶם בְּאַדְמָתָהּ לִהְיוֹת{{ש}} {{סי|וְ}}יַבְהִיק כְּמִתְהַפֶּכֶת חֶרֶב פִּיפִיּוֹת / {{סי|וִ}}ינַגַּע שׁוֹסֶיהָ בְּמַכּוֹת טְרִיּוֹת{{ש}} {{סי|אַ}}ךְ {{תיקון גירסה|נטירותם|בְּטִירוֹתָם}} נִקְבְּצוּ דַּיּוֹת / {{סי|אִ}}יִּים לְהָעִיק בָּצְרָה וְקִרְיוֹת{{ש}} {{סי|לְ}}אַדֵּר לְהַדֵּר שְׁמוֹ בְּהַנְוָיוֹת / {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְהַעֲרִיצוֹ שְׁכֶם אֶחָד כְּאַרְבַּע חַיּוֹת. ::{{הור|לעומתם}} [[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]] [[קטגוריה:פיוטי קדושה]] [[קטגוריה:חתימה]] ewe7xk1j1aah4p8sw7mdtao7qwai9g5 0 1726911 3078566 3078468 2026-08-22T18:13:52Z Yack67 27395 /* אשר אומץ תהלתך */ 3078566 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==אמצת עשור לכיפור תמה== {{הור2|קדושתא לשחרית של יום הכיפורים מאת רבי משלם בן קלונימוס. נהוגה בנוסח אשכנז.}} ====רשות==== <קטע התחלה=רשות/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}מֶיךָ נָשָׂאתִי חִין בְּעָרְכִי{{ש}}{{סי|בְּ}}מַלְאֲכוּת עַמְּךָ בֶּרֶךְ בְּבָרְכִי{{ש}} {{סי|גּ}}וֹחִי מִבֶּטֶן הַגִּיהַּ חָשְׁכִּי{{ש}}{{סי|דַּ}}בֵּר צָחוֹת וּבַאֲמִתְּךָ הַדְרִיכִי {{סי|ה}}וֹרֵנִי שְׁפֹךְ שִׂיחַ עָרֵב{{ש}}{{סי|וְ}}לוֹנְנִי בְצִלְּךָ אוֹתִי לְקָרֵב{{ש}} {{סי|זַ}}עַק יוּפַק בְּכִוּוּן קֶרֶב{{ש}}{{סי|חַ}}לּוֹתִי פָנֶיךָ וְצִדְקָתְךָ תְקָרֵב {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מְאֹד נַעֲלָה{{ש}}{{סי|יַ}}דְּעֵנִי בִּין עֵרֶךְ תְּפִלָּה{{ש}} {{סי|כַּ}}דָּת לְחַנֵּן בְּלִי תִפְלָה{{ש}}{{סי|לְ}}הַמְצִיא לְשׁוֹלְחַי אֶרֶךְ וּתְעָלָה {{סי|מִ}}פְתַּח שְׂפָתַי תְּבָרֵר וּתְיַשֵּׁר{{ש}}{{סי|נִ}}דְבוֹת פִּי רְצֵה וְהַכְשֵׁר{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר הֲגִיגִי כְּשַׁי יִתָּשֵׁר{{ש}}{{סי|עֵ}}תֶר פִּצְחִי כְּזִילַת חֶשֶׁר {{סי|פְּ}}עָמַי הָכֵן פְּצוֹתִי מִכֶּשֶׁל{{ש}}{{סי|צ}}וּר תְּמֹךְ אֲשׁוּרַי מֵהִנָּשֵׁל{{ש}} {{סי|ק}}וֹמְמֵנִי וְחַזְּקֵנִי מֵרִפְיוֹן וָחֵשֶׁל{{ש}}{{סי|רְ}}צוֹת אֲמָרַי וְלֹא אֶכָּשֵׁל {{סי|שָׁ}}מְרֵנִי כְאִישׁוֹן מִפֶּלֶץ וּבְעָתָה{{ש}}{{סי|שׁ}}וּר בְּשִׁפְלוּתִי וּלְכָה לִישׁוּעָתָה{{ש}} {{סי|תָּ}}חֹן דִּכְאוּתִי כִּלְחוֹזָךְ פַּצְתָּ{{ש}}{{סי|תְּ}}רַחֵם עַל בֵּן אִמַּצְתָּ.<קטע סוף=רשות/> ====מגן==== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}מַּצְתָּ עָשׂוֹר לְכִפּוּר תַּמָּה{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ לְצַחְצֵחַ צֵאוּי כִּתְמָהּ{{ש}} {{סי|גְּ}}הֹץ צַחֲנָתָהּ עִוּוּיָהּ לְהָתֵמָּה{{ש}} {{סי|דִּ}}ינָהּ לְהָאִיר לְתֶחִי לְחָתְמָה {{סי|הָ}}חְרָדָה מִתֵּקַע יוֹם תְּרוּעָה{{ש}} {{סי|וּ}}דְבָרִים קָחָה סַרְעַף לְקָרְעָה{{ש}} {{סי|זֶ}}ה אֵלִי לְצֶדֶק הַכְרִיעָה{{ש}} {{סי|חַ}}י חַי יוֹדוּךָ בְּהָרִיעָה {{סי|טַ}}פֶּיהָ וִישִׁישֶׁיהָ בְּעִנּוּי עֲיֵפִים{{ש}} {{סי|יְ}}צִיגָתָם שׁוּר בְּיָחֵף יְחֵפִים{{ש}} {{סי|כֻּ}}לָּם צָגִים וְלֹבֶן מֻצְעָפִים{{ש}} {{סי|לְ}}אַדְּרָךְ בַּקּדֶשׁ כִּשְׂרָפִים עָפִים {{סי|מָ}}גֵן עִקָּרֵמוֹ בָּךְ חוֹסִים{{ש}} {{סי|נִ}}שְׁעָנִים בְּתֻמָּם וּבְצִלְּךָ חוֹסִים{{ש}} {{סי|סְ}}מוּכִים בִּבְרִית שְׁלשֶׁת יִחוּסִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹדְדֵם הֱיוֹת שֹׂטְנֵימוֹ הָסִים {{סי|פְּ}}נֵה בְּצִדְקַת אָת מֵעֵבֶר{{ש}} {{סי|צֹ}}אנְךָ תַּחַת שֵׁבֶט כְּהַעֲבֵר{{ש}} {{סי|קַ}}דְּמֵם רַחֲמֶיךָ בְּלִי הִתְעַבֵּר{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם עַל פֶּשַׁע עוֹבֵר {{סי|שֶׁ}}מֶץ זְדוֹנָם תְּכַבֵּס וּתְטַהֵר{{ש}} {{סי|שַׁ}}וְעָם קְשֹׁב וְאַל תְּאַחֵר{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}מוּכֵי יְמִינְךָ פְּנֵיהֶם נַהֵר{{ש}} {{סי|תַּ}}עְתּוּעַ חֶטְאָם תְּכַפֵּר לְטַהֵר<noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}} כַּכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים סג ט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו׃{{ממס|משלי כ ז}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְהוָה צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃{{ממס|שמואל ב כב לא|וגם=תהלים יח לא}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|ישעיהו לח יט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ אִמְרוּ אֵלָיו כׇּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ׃{{ממס|הושע יד ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצׇּהֳרָיִם׃{{ממס|תהלים לז ו}} {{סוף}}</noinclude> :כַּצָּהֳרַיִם מִשְׁפָּטֵנוּ הָאֵר :חוֹכֶיךָ לְטוֹב תַּשְׁאֵר :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>צִדְקֵנוּ תְּחַפֵּשׂ וּתְבָאֵר :בְּמָגִנְּךָ נִתְגּוֹנֵן לְהִתְפָּאֵר<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}אֲוַת נֶפֶשׁ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרָךְ{{ש}} {{סי|שְׁ}}קֹד לְרַחֵם מְבָרְכֵי זִכְרָךְ{{ש}} {{סי|רְ}}צוּיֵי אַהַב כְּנַעַר וָרָךְ{{ש}} {{סי|קְ}}רוּאִים וּנְקוּבִים בְּנָךְ בְּכוֹרָךְ {{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ הוֹצֵאתָ מִכּוּר אוֹנִים{{ש}} {{סי|פְּ}}דוֹתָם מִפֶּרֶךְ הָלְכוּ שִׁנְאַנִּים{{ש}} {{סי|עֲ}}מוּסִים מִבֶּטֶן פְּצֵם מִשְּׁאוֹנִים{{ש}} {{סי|סְ}}עָדֵם בַּל לָמוֹד כִּסְאוֹנִים {{סי|נְ}}תוּנָה בְרִיתְךָ חֹק בִּשְׁאֵרָם{{ש}} {{סי|מִ}}מַּחֲצֶבֶת צוּרָם מוֹלֶדֶת שֵׁאוּרָם{{ש}} {{סי|לַ}}בְּרִית הַבֵּט וְתָדִיחַ כִּעוּרָם{{ש}} {{סי|כַּ}}בְּסֵם הֶרֶב וְתַבְהִיק אוֹרָם {{סי|יֵ}}רָאֶה לְפָנֶיךָ עֵקֶד מְיֻחָד{{ש}} {{סי|ט}}וֹבֵחַ וְטָבוּחַ מִדְּבָרְךָ פָחַד{{ש}} {{סי|חֲ}}נִיטָיו חַלֵּץ מֵאֵימָתָה וָפַחַד{{ש}} {{סי|זִ}}בּוּחוֹ וְדִשּׁוּנוֹ לְפָנֶיךָ יִתְיַחַד {{סי|וְ}}אִם הֶעֱווּ ארַח לְסַלֵּף{{ש}} {{סי|הִ}}זָּכֵר רַחֲמֶיךָ חֹק מִלְּחַלֵּף{{ש}} {{סי|דְּ}}רִישַׁת צֶדֶק מֵלִיץ יְאַלֵּף{{ש}} {{סי|גְּ}}נוּנֶיךָ לְחַזֵּק בְּמָגִנַּת אָלֶף {{סי|בַּ}}דֵּי יְדִידֶיךָ הֲגִיגָם בִּין{{ש}} {{סי|בִּ}}צּוּרָם תִּשַׁע וְחֵטְא תַּלְבִּין{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אָ}}וֶן מִתְחַנְּנֶיךָ בְּלִי תָבִין{{ש}} {{סי|אֶ}}נֶק שְׁמַע וְלַחַשׁ הָבִין<noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי׃{{ממס|תהלים סו יח}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן׃{{ממס|איוב יא יא}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְיָ בִּינָה הֲגִיגִי׃{{ממס|תהלים ה ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס׃{{ממס|תהלים עד כ}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי׃{{ממס|הושע יא א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכׇל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם׃{{ממס|ישעיהו מו ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ קִוִּינוּךָ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ׃ {{סוף}}</noinclude> :נֶפֶשׁ נַעֲנָה תְּבַשֵּׂר סְלִיחָה :פַּלְּטֵם מֵעֹמֶק שׁוּחָה :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מִתְקוֹמְמֵינוּ יְהוּ כַּסּוּחָה :הַחֲיֵינוּ בְטַל אֱמוּנָתְךָ לְשׂוֹחֵחָה<includeonly> =====תוכחה===== {{:אנוש מה יזכה}}</includeonly><קטע סוף=ב/> {{הור2|נוהגים לשלב כאן את פיוט התוכחה {{צ|[[אנוש מה יזכה]]}}.}} {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''אתב"ש'''}} {{סי|אִ}}חַדְתָּ יוֹם זֶה בַּשָּׁנָה{{ש}} {{סי|תְּ}}רוּפָה וְצָרִי שַׂמְתּוֹ לְשׁוֹשַׁנָּה{{ש}} {{סי|בְּ}}שָׁלֵם בִּהְיוֹת סֻכָּךְ בָּרִאשֹׁנָה{{ש}} {{סי|שֵׁ}}רוּתוֹ כִּפֵּר פִּשְׁעֵי יְשֵׁנָה {{סי|גּ}}וֹלִים מִנָּוָךְ זְרוּיִם מֵהָלְאָה{{ש}} {{סי|רֹ}}ן מְפִיקִים לְחַתֵּל תְּלָאָה{{ש}} {{סי|דִּ}}כְּאוּת רוּחַ וְשֵׁבֶר נַהֲלָאָה{{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ חֲשֹׁב כְּזִבְחֵי הַעֲלָאָה {{סי|הָ}}תְמַם מֵרֶחֶם יוֹשֵׁב אֹהָלִים{{ש}} {{סי|צ}}וּרָתוֹ בְּכִסְאֲךָ חַקְתָּ בְּהִלִּים{{ש}} {{סי|וְ}}לָדָיו חֹן בְּעֹצֶר נִקְהָלִים{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵרְךָ מַבִּיעִים וְשִׁמְךָ מְהַלְלִים {{סי|זֶ}}בֶד שִׁמְךָ שִׁתַּפְתָּ בִשְׁמָם{{ש}} {{סי|עֲ}}מוּתִים לְךָ כַּחוֹתָם לְשׂוּמָם{{ש}} {{סי|חָ}}שְׂכֵם מֵאֶנֶף בְּלִי לְהַאֲשִׁימָם{{ש}} {{סי|סֵ}}פֶר חַיִּים יְהִי רִשּׁוּמָם {{סי|טֹ}}רַח עָוֹן וְכֹבֶד מַשָּׂא{{ש}} {{סי|נַ}}עֵר בְּצוּל מְחוֹת בַּהֲמָסָה{{ש}} {{סי|יֶ}}עֱרַב שִׂיחַ עֲנִיָּה וּרְמוּסָה{{ש}} {{סי|מִ}}נִּיחוֹחֵי כָלִיל בְּאֶבֶן מַעֲמָסָה {{סי|כְּ}}לוּלַת אֲהָבִים אָנָּא זְכֹר{{ש}} {{סי|כְּ}}לִמַּת נְעוּרִים עוֹד מִלִּזְכֹּר{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לְ}}בֵן יַקִּירָךְ זָכֹר תִּזְכֹּר{{ש}} {{סי|לְ}}מַעַן חִלָּךְ לַעֲבָדֶיךָ זְכֹר<קטע סוף=ג/><noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאׇזְנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְיָ זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטּאוֹתֵינוּ׃{{ממס|מיכה ז יט|לפני=ע"פ}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃{{ממס|תהלים קד לד}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃{{ממס|שיר השירים ח ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ׃{{ממס|ישעיהו כט כג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: {{סוף}}</noinclude> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}} {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים כאן את הפיוט [[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]}}<קטע התחלה=רהיטים/> ====מורה חטאים==== '''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ''' '''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ''' {{הור|סימן: '''משלם בירבי קלונימוס חזק''' (כפול); פסוקי [[תהלים קמה]] ('''א"ב''' חסר נ׳)}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|מ}}וֹרֶה חַטָּאִים סְלֹל לְהִתְהַלֵּךְ / {{סי|מְ}}לַמֵּד לְהַדְרִיכִי בְּדֶרֶךְ אֵלֵךְ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|אֲ|2}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|שַׁ}}חַר וָנֶשֶׁף אֲיַחֵד לְהַמְלִיכֶךָ / {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְאֵין כְּעֶרְכֶּךָ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|בְּ|2}}כָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לִ}}בִּי חָרֵד עֲבוֹדָתְךָ לִתְמֹד / {{סי|לְ}}הַעֲרִיץ קְדֻשָּׁתְךָ בְּמִשְׁמָר אֶעֱמֹד / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|גָּ|2}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד{{ש}} {{הור| חו"ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|מְ}}יַחֲלִים לְחַסְדְּךָ זֶרַע עֲמוּסֶיךָ / {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם וְיִשְׂמְחוּ חוֹסֶיךָ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|דּ|2}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בְּ}}חִלּוּי וָצוֹם גָּשִׁים לְעָבְדֶּךָ / {{סי|בְּ}}רוּאִים כִּי הֵם לִכְבוֹדֶךָ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|הֲ|2}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יְ}}קָר מַלְכוּתְךָ בְּרַעַד יַאֲמִירוּ / {{סי|יִ}}חוּדְךָ בְּזָר לֹא יָמִירוּ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|וֶ|2}}עֱזוּז נוֹרְאוֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ{{ש}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֹ}}ן פְּגִיעוֹת לְפָנֶיךָ יְרַבֵּעוּ / {{סי|רַ}}חַשׁ הִלּוּלָךְ בַּיּוֹם יְשַׁבֵּעוּ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|זֵ|2}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בֹּ}}קֶר אֶעֱרָךְ לְךָ חִנּוּנַי / {{סי|בִּ}}פְנוֹת עֶרֶב תִּמְחֶה זְדוֹנַי / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|חַ|2}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יָ}}הּ כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל / {{סי|יִ}}כְבּשׁ עִוּוּיֵנוּ וְיֹאמְרוּ הַכֹּל / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|ט|2}}וֹב יְיָ לַכֹּל{{ש}} {{הור| חו"ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ק}}וֹמֵם אִוּוּי קִרְיַת מְשׂוֹשֶׂךָ / {{סי|קְ}}דֻשַּׁת אַבְנֵי נֵזֶר בְּנוֹסְסֶךָ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|י|2}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לְ}}וִיֶּיךָ וַחֲסִידֶיךָ בְּנֹעַם יְזַמֵּרוּ / {{סי|לְ}}בוּשֵׁי שְׂרָד רֶקַח יְתַמֵּרוּ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|כְּ|2}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|וּ}}שְׁתוּלִים בְּנָוָךְ יַפְרִיחוּ בְּחַצְרוֹתָיו / {{סי|וִ}}ינוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים בְּטִירוֹתָיו / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|לְ|2}}הוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו{{ש}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|נִ}}צְחָךְ יְנַגְּנוּ תְּמִימִים וּשְׁלֵמִים / {{סי|נָ}}שְׂאֲךָ כִּסְאֲךָ בְּבֵית עוֹלָמִים / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|מַ|2}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יַ}}חַד בְּכַנֶּסְךָ לְשִׁכְנְךָ גְּאוּלִים / {{סי|יַ}}לְבִּישׁוּךָ עֹז כְּעוֹבְרֵי גַלִּים / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|ס|2}}וֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנּוֹפְלִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|מַ}}בִּיעֵי טוּבְךָ בְּוַעַד יִתְחַבֵּרוּ / {{סי|מֵ}}חִים חֲשֹׁב תַּחַן יְדַבֵּרוּ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|עֵ|2}}ינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ{{ש}} {{הור| חו"ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|וִ}}דּוּיָם יְנוֹחַח כְּשַׁי עָדֶיךָ / {{סי|וִ}}ישֻׁלַּם פָּרִים אֶרֶשׁ עֵדֶיךָ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|פּ|2}}וֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|סֶ}}לָה בְּרַחֲמָיו יָצִיץ מֵחֲרַכָּיו / {{סי|סְ}}לֹחַ יַרְבֶּה לְעַם מְבֹרָכָיו / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|צַ|2}}דִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|חִ}}ין יִשַׁע מִגּוֹי מְקֹרָאָיו / {{סי|חֹ}}ן יָחֹן קוֹרְאֵי מִקְרָאָיו / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|קָ|2}}רוֹב יְיָ לְכָל קוֹרְאָיו{{ש}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|זֶ}}ה אֵלִי פֶּלֶא עוֹשֶׂה / {{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ יִרֶץ וְשׂוֹטְנֵינוּ יְעַסֶּה / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|רְ|2}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קִ}}וּוּי יִתֵּן לְלוֹ מַשְׁלִיךְ יְהָבָיו / {{סי|קָ}}דוֹשׁ פְּשָׁעֵינוּ יְכַסֶּה בַּאֲהָבָיו / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|שׁ|2}}וֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קַ}}בֵּל צְקוּנִי כִּבְמִכְלַל יֹפִי / {{סי|ק}}וֹלִי תַאֲזִין וְתַצְלִיל דּפִי / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>{{סי|תְּ|2}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי{{ש}} {{הור| חו"ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}} ====אדר יקר אלי==== {{הור|סימן: '''משלם''', '''א"ב''' (כפול)}} {{סי|מֶ|2}}'''לֶךְ''' {{סי|שׁ|2}}'''וֹכֵן עַד /''' {{סי|לְ|2}}'''בַדְּךָ''' {{סי|מְ|2}}'''לֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ''' '''מֶלֶךְ''' {{סי|מַ|2}}'''אֲזִין''' {{סי|שַׁ|2}}'''וְעָה /''' {{סי|לְ|2}}'''עַמּוֹ''' {{סי|מֵ|2}}'''חִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ''' {{סי|אֶ}}דֶר יְקָר אֵלִי / {{סי|אֲ}}חֲוֶּה בְּאֶרֶשׁ מִלּוּלִי{{ש}} {{סי|בְּ}}חֵךְ אַנְעִים זֶמֶר / {{סי|בְּ}}נִיב אַבִּיעַ אֹמֶר {{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}} {{סי|גְּ}}בוּרוֹתָיו מִי יְמַלֵּל / {{סי|גָּ}}דְלוֹ מִי יְפַלֵּל{{ש}} {{סי|דֹּ}}ק מְרוֹפֵף בִּגְעָרָה / {{סי|דַּ}}רְכּוֹ סוּפָה וּסְעָרָה {{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} {{סי|הַ}}נֶּאְדָּר מִקּוֹלוֹת מַיִם / {{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם{{ש}} {{סי|וּ}}סְבִיבָיו שַׂרְפֵי אֵלִים / {{סי|וּ}}מִפַּחְדּוֹ זָעִים וְחָלִים {{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}} {{סי|זָ}}ךְ בִּשְׁמֵי מְעוֹנִים / {{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמִּתְעַנִּים{{ש}} {{סי|חַ}}שְׁרַת סָבִיב סֻכּוֹ / {{סי|חַ}}שְׁמַל בְּלִי לְסוֹכוֹ {{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} {{סי|ט}}וֹב יוֹדֵעַ חוֹסָיו / {{סי|טָ}}הוֹר מַצְדִּיק עֲמוּסָיו{{ש}} {{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן / {{סי|יְ}}קָר עֹז חֶבְיוֹן {{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}} {{סי|כּ}}וֹנֵן שַׁחַק בִּתְבוּנָה / {{סי|כָּ}}ל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה{{ש}} {{סי|ל}}וֹבֵשׁ עֹז וּגְדֻלָּה / {{סי|ל}}וֹ נָאוָה תְהִלָּה {{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה / {{סי|מ}}וֹחֶה פִּשְׁעֵי בָרָה{{ש}} {{סי|נָ}}אוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרוֹ / {{סי|נ}}וֹשֵׂא עֲוֹן עֶדְרוֹ {{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}} {{סי|ס}}וֹכֵת שִׂיחוֹת עֲרֵבוֹת / {{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת{{ש}} {{סי|עָ}}ף עַל כְּרוּבוֹ / {{סי|ע}}וֹנֶה לְעַם קְרוֹבוֹ {{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} {{סי|פּ}}וֹקֵד צִבְאוֹת גְּדוּדָיו / {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו{{ש}} {{סי|צִ}}דְקוֹ עֶלְיוֹנִים מַגִּידִים / {{סי|צְ}}בָא תַחְתּוֹנִים מוֹדִים {{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / {{סי|קְ}}נוּיָו מַשִּׂיג מְחִילוֹת{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא וְגֵאֶה / {{סי|ר}}וֹאֶה שָׁפָל וְנִכְאֶה {{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן בְּרוּם עֲלִיּוֹת / {{סי|שַׁ}}לִּיט בְּדוּךְ תַּחְתִּיּוֹת{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תּ}}וֹמֵךְ זְרוֹעוֹת עוֹלָם / {{סי|תַּ}}קִּיף וּמִכֹּל נֶעְלָם ====אנא אלהים חיים==== '''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ''' {{הור|סימן: '''אתב"ש'''}} {{סי|אָ}}נָּא אֱלֹהִים חַיִּים / {{סי|תִּ}}כְתֹּב דְּבֵקֶיךָ לְחַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים.{{ממס|תהלים לו י}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|בְּ}}עֵת רָצוֹן תַּעֲנֶה תְחִנָּתִי / {{סי|שִׁ}}מְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי / אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי.{{ממס|איכה ג נו}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|גַּ}}עֲיַת קוֹרְאֶיךָ בִּתְפִלַּת שַׁחַר / {{סי|רְ}}צֵה וְהַלְבֵּן אֹדֶם כַּצַּחַר / אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|דַּ}}לּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ / {{סי|קֹ}}וֶיךָ בַּל תַּרְשִׁיעַ / מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ.{{ממס|ישעיהו סג א}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|הַ}}צְּפוּפִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ / {{סי|צִ}}בְאוֹת צֹאן יָדֶךָ / הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ.{{ממס|תהלים פה ח}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|וּ}}מַרְבִּים תַּחַן וָעֶתֶר / {{סי|פֶּ}}לֶל לַחֲשֵׁנוּ הֵעָתֵר / אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר.{{ממס|ישעיהו מה טו}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ שְׁעֵה אוֹתָנוּ לְצַדְּקָה / {{סי|עֵ}}רֶךְ שׁוּעֵנוּ כְּתִמּוּר דַּקָּה מִן הַדַּקָּה / לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה.{{ממס|דניאל ט ז}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|חַ}}טְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְטַהֲרֵנוּ / {{סי|סָ}}מְכֵנוּ סִתְרֵנוּ וְשִׂבְרֵנוּ / אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ז}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|טָ}}הוֹר קְשֹׁב חִנּוּנַי / {{סי|נַ}}קֵּנִי מִכֶּתֶם עֲוֹנַי / מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ.{{ממס|ירמיהו יז יג}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|יֶ}}הֱמוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ / {{סי|מַ}}הֵר רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ / אַתָּה יְיָ אָבִינוּ.{{ממס|ישעיהו סג טז}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|כְּ}}רַחוּם תְּכַפֵּר עָוֹן / {{סי|לַ}}כֹּל תִּשָּׂא עָוֹן / וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} <includeonly> ====איומה בחר==== {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}} {{:איומה בחר}}</includeonly> ====אך אתים==== '''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל''' {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|אָ}}תִים בְּחִין לְפָנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|בּ}}וֹטְחִים בְּחַסְדְּךָ אֱמוּנֶיךָ || || {{רווח|4}}{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|גּ}}וֹעִים וּמַרְגִּישִׁים שִׁכְנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|דַּ}}לּוּ עֵינֵיהֶם לִמְעוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} {{פיסקה בטבלה}} |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ה}}וֹגִים לַעֲנוֹת עִנְיָנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|וְ}}עוּדִים בְּנִצּוּחַ לְנַגְּנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים יַחַד הֲמוֹנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ח}}וֹכִים יְשׁוּעוֹת חָסְנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} {{פיסקה בטבלה}} |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|טְ}}בוּלִים בְּטהַר לְחַנְּנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|י}}וֹדוּ לְשִׁמְךָ בָּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|כַּ}}פֵּר לְעַמְּךָ מַאֲמִינֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|לֹ}}א לָנוּ כִּי אִם לְמַעֲנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} {{פיסקה בטבלה}} |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|מַ}}גֵּר מִתְקוֹמְמֵי צְפוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|נַ}}שֵּׂא זֶרַע בְּחוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּרְבֶּה לְמִתְעַנֶּיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|עֲ}}נֵם מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} {{פיסקה בטבלה}} |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|פְּ}}צֵם מֵהֶמְיַת שְׁאוֹנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|צַ}}דֵּק גּוֹי נְבוֹנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ק}}וֹמֵם קֶדֶם קִנְיָנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ר}}וֹמֵם תֵּל אַרְמוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} {{פיסקה בטבלה}} |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|שְׁ}}עֵה לַחַשׁ מִתְחַנְּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|תָּ}}מְכֵם וְחָשְׂכֵם מֵחֲרוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |} {{ק|'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} ====אמרו לאלהים==== '''וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ'''{{ממס|תהלים סו ג}} <includeonly>{{ארון|פ}}</includeonly> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|אֶ}}רֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל כֹּחַ / מֵכִין הָרִים בְּכֹחַ{{ר1}} חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ / נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ.{{ממס|תהלים קמז ה}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|בּ}}וֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו / מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו{{ר1}} זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו / וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹתָיו{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.{{ממס|תהלים קד ג}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ בִּשְׁמֵי מַעְלָה / עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה{{ר1}} לוֹ הַגְּבוּרָה וְהַגְּדֻלָּה / וְהָעֹז וְהַמֶּמְשָׁלָה{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.{{ממס|תהלים קג יט}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|דָּ}}גוּל מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / וְנֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ{{ר1}} דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ / וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ.{{ממס|תהלים סח כה}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם / רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם{{ר1}} יַרְעֵם מִשָּׁמַיִם / לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם.{{ממס|ישעיהו מ כב}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|וְ}}כָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ / יָדוֹ יָסְדָה אֶרֶץ{{ר1}} וִימִינוֹ טִפְּחָה שְׁמֵי עֶרֶץ / וְהֶעֱמִידָם בְּלִי פֶרֶץ{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ.{{ממס|ישעיהו מ כב|שם}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|זֹ}}הַר כִּסְאוֹ שְׁבִיבֵי אֵשׁ / מְשָׁרְתָיו לוֹהֲטֵי אֵשׁ{{ר1}} נֹגַהּ לָאֵשׁ וּמַבְרִיק הָאֵשׁ / לְפָנָיו נִמְשָׁכִים נַהֲרֵי אֵשׁ{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֵשׁ אֹכְלָה אֵשׁ.{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ד כד}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|חַ}}י עוֹלָמִים / צָר בְּיָהּ עוֹלָמִים{{ר1}} אִוָּה בֵּית עוֹלָמִים / מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ עוֹלָמִים{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עַתִּיק יוֹמִין.{{ממס|דניאל ז ט}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם / סְבִיבוֹתָיו חַשְׁרַת מַיִם{{ר1}} עָבֵי שְׁחָקִים חֶשְׁכַת מַיִם / טוֹעֲנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ גַּבּוֹתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.{{ממס|תהלים יט ט}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|י}}וֹדֵעַ מַה בְּסִתְרֵי חשֶׁךְ / לֹא יַחֲשִׁיךְ מֶנּוּ כָּל חשֶׁךְ{{ר1}} קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ / הוֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וָחשֶׁךְ{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ.{{ממס|ישעיהו מה ז}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|כּ}}וֹנֵן כִּסְאוֹ לַמִּשְׁפָּט / מְכוֹן כִּסְאוֹ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט{{ר1}} אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט / תֹּאחֵז יָדוֹ בְּמִשְׁפָּט{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט.{{ממס|ישעיהו ה טז}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|ל}}וֹ יָאֲתָה מְלוּכָה / שֹׁכֵן עַד וְאֶת דַּכָּא{{ר1}} מֵשִׁיב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא / וְאוֹמֵר שׁוּבוּ בְּרוּחַ נְמוּכָה{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה.{{ממס|תהלים כב כט}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם / הַכֹּל צָפוּי וְלֹא נֶעְלָם{{ר1}} זֶה שְׁמוֹ לְעוֹלָם / חַסְדּוֹ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם.{{ממס|תהלים קו מח}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|נֹ}}צֵר חֶסֶד לְאֶלֶף דּוֹר / לוֹחֵם קָמָיו מִדֹּר דֹּר{{ר1}} מֵקִים סֻכַּת מְשִׁיחוֹ לִגְדֹּר / הָאוֹר חוֹנֶה עִמּוֹ בְּמָדוֹר{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} זֶה זִכְרוֹ לְדֹר דֹּר.{{ממס|לפני=ע"פ|שמות ג טו}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|ס}}וֹבֵל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים / שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים{{ר1}} מַאֲזִין שִׂיחַ חִנּוּנִים / מַקְשִׁיב שֶׁוַע רְנָנִים{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|עִ}}זּוּז וְגִבּוֹר אִישׁ מִלְחָמָה / נוֹקֵם לְצָרָיו וּבַעַל חֵמָה{{ר1}} מַכְרִית קָמָיו בִּמְהוּמָה / נֹהֵם עֲלֵיהֶם בִּנְהִימָה{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.{{ממס|שמות טו ג}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|פָּ}}עַל וְעָשָׂה הַכֹּל / בְּיָדוֹ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל{{ר1}} אֵלָיו יְשַׂבְּרוּ עֵינֵי כֹל / וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בַּכֹּל{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עֶלְיוֹן עַל כֹּל.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פג יט}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|צַ}}דִּיק בְּכָל דְּרָכָיו / יָשָׁר מֵצִיץ מֵחֲרַכָּיו{{ר1}} חָפֵץ בְּעַם מַמְלִיכָיו / יִירְשׁוּ אֶרֶץ מְבֹרָכָיו{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו.{{ממס|תהלים קג כ}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ / מַגִּיד אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ר1}} בָּחַר בְּאֹם דַּלַּת רֹאשׁ / עֻזּוֹ יוֹם יוֹם לִדְרשׁ{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.{{ממס|דה"א כט יא}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד / בִּטְחוּ בוֹ עֲדֵי עַד{{ר1}} כְּבוֹדוֹ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים וִעַד / וּלְעַם קְדוֹשׁוֹ נוֹעַד{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|שְׁ}}בִילוֹ בְּמַיִם רַבִּים / שָׁמָיו מַרְעִיף רְבִיבִים{{ר1}} שְׁמוֹ מְיַחֲדִים שַׁחַר וַעֲרָבִים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים.{{ממס|ש"א ד ד}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ / מַעֲבִיר כִּלָּיוֹן וָחֶרֶץ{{ר1}} מֵשִׁיב אַף וְחָרוֹן וָקֶרֶץ / שֶׁוַע מְחַנְּנָיו יִרֶץ{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים ח י}} ====מעשה אלהינו==== {{הור2|<noinclude>מדלגים על בתי {{צ|מעשה אנוש}}, אך </noinclude>למנהג פולין מוסיפים בית אחד של {{צ|מעשה אנוש}} לפני הבית האחרון (תחבולותיו מזימה), ואחר כך אומרים {{צ|'''אבל''' מעשה אלהינו}}.}} '''וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ''' {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}} {{סי|אֵ}}ין מִי בַשַּׁחַק יַעֲרָךְ לוֹ{{ר1}} {{סי|בִּ}}בְנֵי אֵלִים יִדְמֶה לּוֹ{{ר1}} {{סי|גְּ}}בֹהִים עִלָּה לְמוֹשָׁב לוֹ{{ר1}} {{סי|דָּ}}רֵי גֵיא כַּחֲגָבִים לְמוּלוֹ{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ.{{ממס|דברים לב ד}} {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}} {{סי|הַ}}מְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ{{ר1}} {{סי|וְ}}הַרְבֵּה פְדוּת עִמּוֹ{{ר1}} {{סי|זַ}}עַק וְלַחַשׁ עַמּוֹ{{ר1}} {{סי|חָ}}שׁ וּמַאֲזִין מִמְּרוֹמוֹ{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}} {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}} {{סי|טֶ}}רֶף נָתַן לִירֵאָיו{{ר1}} {{סי|י}}וֹבִילוּ שַׁי לְמוֹרָאָיו{{ר1}} {{סי|כִּ}}תֵּי גְדוּדֵי צְבָאָיו{{ר1}} {{סי|לֹ}}א יָשׁוּרוּ כְּבוֹד מַרְאָיו{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו.{{ממס|תהלים לג יח}} {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}} {{סי|מַ}}לְאָכָיו עוֹשֶׂה רוּחוֹת{{ר1}} {{סי|נִ}}קְדָּשׁ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת{{ר1}} {{סי|ס}}וֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת{{ר1}} {{סי|ע}}וֹנֶה וּמַעֲמִיד רְוָחוֹת{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָרוּחֹת.{{ממס|במדבר טז כב}} {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}} {{סי|פּ}}וֹדֶה מִשַּׁחַת עֲמוּסָיו{{ר1}} {{סי|צ}}וּר יוֹדֵעַ חוֹסָיו{{ר1}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ מַפְלִיא נִסָּיו{{ר1}} {{סי|רַ}}חוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.{{ממס|תהלים קמה ט}} <includeonly>{{ארון|ס}}</includeonly> {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ|צבע=#A52A2A}}{{ר1}} {{סי|תַּ|1}}חְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה / {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה / {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה / {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר1}} {{מילת קבע|וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה|צבע=#A52A2A}} אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}} <includeonly>{{ארון|פ}}</includeonly> ['''אֲבָל'''] {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}} {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ שַׁוְעוֹת{{ר1}} {{סי|שׁ}}וֹעֶה עֵרֶךְ שׁוּעוֹת{{ר1}} {{סי|תּ}}וֹרוֹתָיו מְשַׁעְשְׁעוֹת{{ר1}} {{סי|תַּ}}כְסִיסוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת.{{ממס|תהלים סח כא}} ====אשר אומץ תהלתך==== '''וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ''' {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}} בְּ{{סי|אֵ}}ילֵי שַׁחַק{{ר1}} בְּ{{סי|בִ}}רְקֵי נֹגַהּ{{ר1}} בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי {{סי|גֹ}}בַהּ{{ר1}} בִּ{{סי|דְ}}מוּמֵי {{סי|דַ}}קָּה{{ר2}} {{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|ה}}וֹמֵי בְרֶגֶשׁ{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|וְ}}עוֹרְכֵי שֶׁוַע{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|ז}}וֹעֲקֵי תְחִנָּה{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|ח}}וֹכֵי חֲנִינָה{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}} {{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}} בְּ{{סי|טַ}}פְסְרֵי {{סי|טֹ}}הַר{{ר1}} בְּ{{סי|יִ}}דֹּדוּן {{סי|יִ}}דֹּדוּן{{ר1}} בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי {{סי|כָ}}בוֹד{{ר1}} בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי {{סי|לַ}}הַב{{ר2}} {{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|מְּ}}עוּטֵי יָמִים{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|נְ}}שׁוּיֵי טוֹבָה{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|שְׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|עֲ}}גוּמֵי נֶפֶשׁ{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}} {{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}} בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי שֵׁמוֹת{{ר1}} בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת עִירִין{{ר1}} בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי {{סי|קֶ}}דֶם{{ר1}} בְּ{{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בּוֹתַיִם{{ר2}} {{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|שּׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|שׁ}}וֹפְכֵי שִׂיחַ{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|תּ}}וֹבְעֵי סְלִיחָה{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|תְּ}}אֵבֵי כַפָּרָה{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}} <includeonly>{{ארון|ס}}</includeonly> ====על ישראל אמונתו==== '''וּבְכֵן תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ'''{{ממס|תהלים סח לה}} <קטע התחלה=על ישראל/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|אֱ}}מוּנָתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|בִּ}}רְכָתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|גַּ}}אֲוָתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|דִּ}}בְּרָתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|הַ}}דְרָתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|וְ}}עִידָתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|זְ}}כִירָתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|חֶ}}מְלָתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|טַ}}הֲרָתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|יִ}}שְׁרָתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|כַּ}}נָּתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|לְ}}אֻמָּתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|נְ}}עִימָתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|סְ}}גֻלָּתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|עֲ}}דָתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|ר}}וֹמְמוּתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|שְׁ}}כִינָתוֹ{{ש}} {{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ<קטע סוף=על ישראל/> ====אפסי ארץ==== '''וּבְכֵן וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים'''{{ממס|תהלים סח לה|שם}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}פְסֵי אֶרֶץ בִּדְבָרוֹ הֵקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יִרְאָה לְעָבְדוֹ מִתְלַהֲקִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלֶה מִנִּי חשֶׁךְ עֲמֻקִּים{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר עַבְדּוֹ מֵקִים{{ש}} {{סי|הַ}}חוֹצֵב לֶהָבוֹת וּבְרָקִים{{ש}} {{סי|וְ}}תֵבֵל מְאִירִים וּמַבְהִיקִים{{ש}} {{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית מְצוּקִים{{ש}} {{סי|חַ}}סְדּוֹ גָּדוֹל מֵעַל לְמוּצָקִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹב וּמָעֹז לְאֵלָיו דְּבוּקִים{{ש}} {{סי|יִ}}חְיוּ כֹּל בּוֹ דְּבֵקִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י מֵרוּחוֹ הָרִים מִתְפָּרְקִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א יָכִילוּ זַעְמוֹ צוּרִים וְצוּקִים{{ש}} {{סי|מִ}}פַּחְדּוֹ יִתְבַּקְּעוּ עֲמָקִים{{ש}} {{סי|נְ}}מוֹגִים וְכַדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}} {{סי|ס}}וּפָה וּסְעָרָה דַּרְכּוֹ נֶאֱבָקִים{{ש}} {{סי|עָ}}נָן מִדְרַךְ רַגְלָיו כַּאֲבָקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}דוּת שָׁלַח לְעַם לוֹ חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ לִנְשׁוּקִים{{ש}} {{סי|קְ}}נוּיִים לוֹ וּבִימִינוֹ נֶחֱבָקִים{{ש}} {{סי|רָ}}צִים וְאַחֲרָיו נִדְבָּקִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|שַׁ}}וְעָם שׁוֹמֵעַ מִמַּעֲמַקִּים{{ש}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת עֹז לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים ====מי כמוך==== '''וּבְכֵן יְיָ מִי כָמוֹךָ'''{{ממס|תהלים לה י}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|אַ}}דִּיר בַּמְּרוֹמִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|בּ}}וֹרֵא כֵס וַהֲדוֹמִים |- |{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|גִּ}}בּוֹר וּמוֹשִׁיעַ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|דּ}}וֹבֵר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ |- |{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ה}}וֹד וְהָדָר לוֹבֵשׁ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|וְ}}חֵטְא וְעָוֹן כּוֹבֵשׁ |- |{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|זַ}}ךְ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|חֲ}}סִין בְּאַלְפֵי שִׁנְאַנִּים |- |{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|יְ}}שָׁרִים לְהֵיטִיב |- |{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|כּ}}וֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|לְ}}הָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם |- |{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|מָ}}דַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|נֶ}}אְדָּר מִקּוֹלוֹת מָיִם |- |{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שָׂ}}ם עָבִים רְכוּבוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ע}}וֹזֵר וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ |- |{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|צ}}וֹעֲקָיו לְהַשְׁעוֹת |- |{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ר}}וֹצֶה בְּעַמּוֹ |- |{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|תִּ}}תֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב וּלְאַבְרָהָם חָסֶד |} ====אין כמוך==== '''וּבְכֵן אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ:'''{{ממס|תהלים פו ח}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|אַ}}דִּירֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|בְ}}רוּרֵי מַטָּה |- |{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|דָ}}רֵי מַטָּה |- |{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|וְ}}עוּדֵי מַטָּה |- |{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|זַ}}כֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בַּ{{סי|חֲ}}יָלֵי מַטָּה |- |{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|טְ}}הוֹרֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|יַ}}קִּירֵי מַטָּה |- |{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי מַטָּה |- |{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|מַ}}לְאֲכֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|נְ}}גִידֵי מַטָּה |- |{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שַׂ}}רְפֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|עָ}}רִיצֵי מַטָּה |- |{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת מַטָּה |- |{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|ר}}וֹזְנֵי מַטָּה |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|תַ}}קִּיפֵי מַטָּה |}<includeonly> ====האדרת והאמונה==== {{ארון|פ}}{{#בלי קטע:האדרת והאמונה|הזיו}}{{ארון|ס}}</includeonly> ====נאמירך באימה==== '''וּבְכֵן נַאֲמִירְךָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵימָה''' {{הור|סימן: '''א"ב'''}} נַ{{סי|אֲ}}מִירָךְ בְּ{{סי|אֵ}}ימָה{{ש}} נְ{{סי|בָ}}רְכָךְ בְּ{{סי|בִ}}ינָה{{ש}} נְ{{סי|גַ}}דְּלָךְ בִּ{{סי|גְ}}דֻלָּה{{ש}} נִ{{סי|דְ}}רְשָׁךְ בְּ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}} נְ{{סי|הַ}}דְּרָךְ בְּ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}} נ{{סי|וֹ}}דָךְ בִּ{{סי|וְ}}עִידָה{{ש}} נַ{{סי|זְ}}כִּירָךְ בְּ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}} נְ{{סי|חַ}}סְּנָךְ בְּ{{סי|חִ}}ילָה{{ש}} נַ{{סי|טְ}}עִימָךְ בְּ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}} נְ{{סי|יַ}}חֲדָךְ בְּ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}} נְ{{סי|כַ}}בְּדָךְ בִּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}} נְ{{סי|לַ}}בְּבָךְ בִּ{{סי|לְ}}מִידָה{{ש}} נַ{{סי|מְ}}לִיכָךְ בִּ{{סי|מְ}}לוּכָה{{ש}} נְ{{סי|נַ}}צְּחָךְ בִּ{{סי|נְ}}עִימָה{{ש}} נְ{{סי|שַׂ}}גְּבָךְ בִּ{{סי|שְׂ}}רָרָה{{ש}} נַ{{סי|עֲ}}רִיצָךְ בַּ{{סי|עֲ}}נָוָה{{ש}} נְ{{סי|פָ}}אֲרָךְ בִּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}} נְ{{סי|צַ}}לְצְלָךְ בְּ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}} נַ{{סי|קְ}}דִּישָׁךְ בִּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>נְ{{סי|ר}}וֹמְמָךְ בִּ{{סי|רְ}}נָנָה{{ש}} נְ{{סי|שׁ}}וֹרְרָךְ בִּ{{סי|שְׁ}}בָחָה{{ש}} נַ{{סי|תְ}}מִידָךְ בִּ{{סי|תְ}}הִלָּה ====רוממו אל מלך נאמן==== '''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא:'''{{ממס|תהלים צט ה}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ נֶאֱמָן|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בָּ}}רוּךְ בְּכָל זְמָן |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גּ}}וֹמֵל חֲסָדִים|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דָּ}}תוֹתָיו דּוֹדִים |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נִּקְדָּשׁ בִּצְדָקָה|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וּ}}מַאֲזִין צְעָקָה |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|זֵ}}רֵת שְׁחָקִים|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|חִ}}כּוֹ מַמְתַקִּים |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ט}}וֹב לַכֹּל|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הַכֹּל |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כָּ}}בוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ בְּהֵיכָלוֹ|| ||{{רווח|3}}{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְעַלּוֹ |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נִ}}צָּב בַּעֲדַת כְּרוּבִים |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ס}}וֹבֵל בִּזְרוֹעוֹ עוֹלָם|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עִ}}זּוּז וּמִכֹּל נֶעְלָם |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה וְחוֹנֵן יְדִידִים|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ שָׁמַיִם מַגִּידִים |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ר}}וֹצֶה יְרֵאָיו |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ה}}וּא תִּפְאַרְתּוֹ בְּמַקְהֵלוֹת |} ====רוממו אדיר ונורא==== '''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ:'''{{ממס|תהלים צט ט}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אַ}}דִּיר וְנוֹרָא|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בְּ}}רוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גְ}}דֻלָּתוֹ בִּקְהַל יְשָׁרִים|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת מַגִּיד מֵישָׁרִים |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נַּעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וְ}}הִלּוּכוֹ בִּקְדֻשָּׁה |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ח}}וֹצֵב לֶהָבוֹת |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|טָ}}הוֹר שׁוֹלֵחַ בְּרָקִים|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹסֵד אֲרָקִים |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כִּ}}סְאוֹ הֵכִין בִּשְׁמֵי רוּמָה|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ל}}וֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָה |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹחֶה כָעָב פְּשָׁעִים|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נ}}וֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שַׂ}}גִּיא שָׁנָיו לְאֵין חֵקֶר|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עֶ}}שְׁתּוֹנוֹת חוֹקֵר |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צַ}}דִּיק קשֶׁט מַעְבָּדָיו |- |{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ק}}וֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|רָ}}ם הַמַּבִּיט לִקְצוֹת הָאָרֶץ |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ כִּשְׁמוֹ |} ====אמונתך בעליונים==== '''וּבְכֵן כִּי אַתָּה אֵל אֱמוּנָה''' {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|בְּ}}רִיתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}} |- |{{סי|גְּ}}דֻלָּתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|דָּ}}תְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}} |- |{{סי|ה}}וֹדְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|וִ}}עוּדְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}} |- |{{סי|זְ}}בוּלְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|חֲ}}נָיָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}} |- |{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|יִ}}רְאָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}} |- |{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|לִ}}מּוּדְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}} |- |{{סי|מְ}}עוֹנְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|נָ}}וְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}} |- |{{סי|סֻ}}כָּתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|עֲ}}דָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}} |- |{{סי|פְּ}}אֵרְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}} |- |{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>שְׁכִינָתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|תְּ}}הִלָּתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}} |} ====הנקדש באלפי אלפים==== '''וּבְכֵן תֻּעֲרַץ וְתֻקְדָּשׁ''' {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|אַ}}לְפֵי {{סי|אֲ}}לָפִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|בְ}}רָקִים קַלִּים |- |{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|גַ}}עַשׂ {{סי|גַּ}}לְגַּלִּים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|דַ}}הֲרַת אוֹפַנִּים |- |{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|וַ}}עַד קַדִּישִׁין |- |{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|זִ}}קִּים {{סי|ז}}וֹרְחִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בַּ{{סי|חֲ}}צוּבֵי לֶהָבִים |- |{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|טֶ}}כֶס {{סי|טְ}}הוֹרִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|י}}קָדִים {{סי|י}}וֹקְדִים |- |{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|כִ}}תֵּי {{סי|כְ}}רוּבִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|לַ}}הֲקַת {{סי|לֹ}}הֲטִים |- |{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|מַ}}חֲנוֹת {{סי|מַ}}לְאָכִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|נֹ}}עַם {{סי|נ}}וֹגְנִים |- |{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|עֹ}}ז אֶרְאֶלִּים |- |{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|פְ}}רוּדֵי אֲגַפַּיִם|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|צִ}}לְצוּל מַשִּׁיקוֹת כְּנָפַיִם |- |{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|ק}}וֹלָם בֶּהָמוֹן|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|רִ}}בּוֹ {{סי|רִ}}בְוָן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|שֶׁ}}קֶט {{סי|שִׁ}}נְאַנִּים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|תֹ}}כֶן {{סי|תַּ}}לְתַּלִּים |} ====אילי שחק==== '''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |{{סי|אֵ}}לֵי שַׁחַק חֲצוּבֵי לֶהָבִים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|אַ}}דִּירֵי כָּל חֵפֶץ הַנֶּאֱהָבִים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|בְּ}}לוּלֵי קֶרַח וְשֶׁלֶג וְשַׁלְהָבִים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|בַּ}}דֵּי צֶדֶק גָּזֵי רְהָבִים |{{ש-רווח}} |{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|גֹּ}}בַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּמִשְׁכְּנוֹת אָהֳלֵיהֶם |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|דָּ}}אֵי בְּכָנָף מְכַסִּים פְּנֵיהֶם |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי דָתוֹת דְּבֵקִים בֵּאלֹהֵיהֶם |{{ש-רווח}} |{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין וְסוֹד קַדִּישִׁין |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|ה}}וֹגֵי שַׁעֲשׁוּעַ מַטַּע קְדוֹשִׁים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|וְ}}עוּדֵי מַעַל גְּוִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישִׁים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|וְ}}חוֹלֵי אַהֲבָה סְמוּכֵי בָאֲשִׁישִׁים |{{ש-רווח}} |{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|זְ}}בוּדֵי זֹהַר כְּעֵין חַשְׁמַלִּים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|ז}}וֹקְקֵי שִׁבְעָתַיִם בֵּרוּר מִלִּים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|חֹ}}סֶן חֲיָלִים רִבְבוֹת אֵלִים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|חֲ}}נִיטֵי כֹשֶׁר בְּנֵי אֵלִים |{{ש-רווח}} |{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|טְ}}כוּסֵי טֹהַר חֲדָשֵׁי בְקָרִים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|טְ}}עוּנֵי מוֹרָאֲךְ בְּצִוּוּי עִקָּרִים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|יִ}}דֹּדוּן יִדֹּדוּן בְּחִיל נִזְקָרִים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|י}}וֹדְעֵי בִין מִפְּנִינִים יְקָרִים |{{ש-רווח}} |{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|כְּ}}סוּיֵי אַרְבַּע מְרֻבְּעֵי פָנִים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|כְּ}}רוּתֵי בְרִית פָּנִים בְּפָנִים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי בַדִּים זַכִּים וְחַפִּים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי לְבָנִים נְעִימִים וְיָפִים |{{ש-רווח}} |{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|מְ}}שָׁרְתִים נָעִים רָמִים וּגְבֹהִים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|מְ}}לֻמְּדֵי חֻקִּים מְשִׁיבֵי נְכוֹחִים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|נ}}וֹגְנֵי נֹעַם סִפִּים מְרוֹפְפִים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|נָ}}אווּ לְחָיַיִם כְּעָגוּר מְצַפְצְפִים |{{ש-רווח}} |{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|סְ}}כוּכֵי אֶבְרָה כְּקָלָל נוֹצְצִים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|סְ}}גוּלֵי מֵעַמִּים בְּיִרְאָה מַעֲרִיצִים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|ע}}וֹמְדִים מִמַּעַל בִּדְבָרוֹ נְחוּצִים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|ע}}וֹרְכֵי עֹז בְּרַעַד שְׁבוּצִים |{{ש-רווח}} |{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|פָּ}}נִים וְלֹא עֹרֶף נִתְאָמִים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|פְּ}}רוּשִׁים לְךָ אֲחוּיִם וּמֻתְאָמִים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|צִ}}בְאוֹת עֶלְיוֹנִים גֵּאִים וְרָמִים |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|צִ}}בְאוֹת תַּחְתּוֹנִים לְרַצּוֹתְךָ מַעֲרִימִים |{{ש-רווח}} |{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|ק}}וֹרְאֵי בְשִׁלּוּשׁ זֵר תִּפְאָרָה |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|ק}}וֹרְאֵי פַעֲמַיִם חֲטִיבַת אֲמִירָה |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם עֲמִידַת רֶגֶל יְשָׁרָה |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|רְ}}צוּיֵי שַׁדַּי מְשׁוֹרְרֵי שִׁירָה |{{ש-רווח}} |{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי שֶׁקֶט שָׁלוֹם בְּמַחֲנָם |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|שׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת בְּשִׂיחַ מַעֲנָם |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|תְּ}}לוּלֵי תַעַף בְּשֶׁפֶר הֶגְיוֹנָם |{{ש-רווח}} |{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|תְּ}}מִימֵי דֶרֶךְ לְרִבּוֹנָם וְקוֹנָם |{{ש-רווח}} |{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |} ====אין מספר לגדודי צבא חילו==== '''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ''' '''זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים''' {{הור|סימן: א"ב; [[ישעיהו ו|ישעיהו ו ב-ג]]}} {{סי|אֵ}}ין מִסְפָּר לִגְדוּדֵי צְבָא חֵילוֹ{{ש}} {{סי|אֲ}}זוּרִים אֵימָה אֲחוּזִים פַּחַד חִילוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}רַעַד וָרֶתֶת וָרֶטֶט צָגִים לְעַלּוֹ{{ר1}} שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|גְּ}}וִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישׁ תְּהִלָּה יַשְׁמִיעוּ יַחַד{{ש}} {{סי|גֹּ}}בַהּ וְגָאוֹן עֶדְיוֹ יִחוּדוֹ לְיַחַד{{ש}} {{סי|דּ}}וֹהֲרִים גּוֹהֲרִים לְאֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ר1}} שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|הַ}}נֶּאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ רַב טוּב מַצְפּוּנָיו{{ש}} {{סי|ה}}וֹד וְהָדָר וָעֹז בְּחֶבְיוֹנֵי פְנִינָיו{{ש}} {{סי|וּ}}מִמֶּנוּ יָגוּרוּ בְּנֵי אֵלִים וְיִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו{{ר1}} בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|זְ}}רוּתֵי זֹהַר מַרְעִיף נִטְפֵי אֲגָלָיו{{ש}} {{סי|זַ}}כֵּי שְׁמֵי טֹהַר תֻּכּוּ לְרַגְלָיו{{ש}} {{סי|חָ}}לִים חַתִּים חֲפוּזִים אֲיֻמִים נִדְגָּלָיו{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|טָ}}סִים וְדָאִים בְּדִמְיוֹן נֶשֶׁר מְעוֹפֵף{{ש}} {{סי|טִ}}יסָתָם כַּבָּזָק סָבִיב כֵּס לְעוֹפֵף{{ש}} {{סי|יַ}}שְׁמִיעוּ הִנֵּנוּ בְּמִשְׁלַחַת קוֹנָם לְהִתְעוֹפֵף{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|כְּ}}סוּיֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ יַעֲרִיצוּ בְּלַאַט מַחֲזֶה{{ש}} {{סי|כַּ}}בִּיר וְרַב כֹּחַ וְשָׁפָל יֶחֱזֶה{{ש}} {{סי|לְ}}הַעֲרִיצוֹ בְּפַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה עָשׂ כֹּל בְּמַאֲמַר{{ש}} {{סי|מְ}}נִיעִים אַמּוֹת הַסִּפִּים קְדֻשָּׁתוֹ לוֹמַר{{ש}} {{סי|נ}}וֹצְצִים נוֹגְהִים לְפָנָיו יַנְעִינוּ מַאֲמַר{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|שַׂ}}רְפֵי הוֹד יַכְתִּירוּ נֶזֶר לְקָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מָרוֹם וְקָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|ע}}וֹנִים כֻּלָּם כְּאֶחָד שִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ{{ר1}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|פְּ}}לִיאֵי אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבּוֹאוֹת{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצְחִים הַלֵּל וְזִמְרָה לֵאלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ש}} {{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּתוֹךְ צְבָאוֹ אוֹת{{ר1}} יְיָ צְבָאוֹת {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת דָּר בִּשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}} {{סי|קַ}}לּוֹת סְעָרָה תַּעַשׂ דְּבָרוֹ בְּמֶרֶץ{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ{{ש}} {{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּ הוֹדוֹ{{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים וְאֵלִים צָר לִכְבוֹדוֹ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}<קטע סוף=רהיטים/> {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי יש קהילות שמוסיפים כאן את הפיוט [[לאל עורך דין]]}} ====סילוק==== {{עוגן|סילוק}}<קטע התחלה=סילוק/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}} {{הור|סימן: '''תשר"ק''' משולש}} מִי יְ{{סי|תַ}}נֶּה {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|שַׁ}}נֵּן {{סי|שִׁ}}עוּר {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|רַ}}נֵּן {{סי|רֹ}}ב {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}} מִי יִ{{סי|קְ}}צֹב {{סי|קְ}}רִיאַת {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|צַ}}פְצֵף {{סי|צְ}}בִי {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|פָ}}רֵשׁ {{סי|פִּ}}לְאֵי {{סי|פְ}}אֵרֶךָ{{ש}} מִי יַ{{סי|עֲ}}רֹךְ {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|עִ}}זּוּזֶךָ{{ש}} מִי יָ{{סי|שִׂ}}יחַ {{סי|שֶׂ}}גֶב {{סי|סִ}}לְסוּלֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|נ}}וֹבֵב {{סי|נ}}וֹי {{סי|נִ}}צְחֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|מַ}}לֵּל {{סי|מַ}}עַשׂ {{סי|מ}}וֹרָאֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|לַ}}הֵג {{סי|לֶ}}מֶד {{סי|לִ}}קְחֶךָ{{ש}} מִי יָ{{סי|כִ}}יל {{סי|כִּ}}סֵּא {{סי|כְ}}בוֹדֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|יַ}}דַּע {{סי|יְ}}פִי {{סי|יְ}}קָרֶךָ{{ש}} מִי יַ{{סי|טִּ}}יף {{סי|ט}}וּב {{סי|טַ}}עְמֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|חַ}}וֶּה {{סי|חֵ}}קֶר {{סי|חִ}}ידוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יָ{{סי|זִ}}יז {{סי|זִ}}יו {{סי|זָ}}הֳרֶךָ{{ש}} מִי י{{סי|וֹ}}רֶה {{סי|וַ}}עַד {{סי|וָ}}תִיקוּתֶךָ{{ש}} מִי יֶ{{סי|הְ}}גֶּה {{סי|ה}}וֹד {{סי|הַ}}דְרָתֶךָ{{ש}} מִי יִ{{סי|דְ}}לֶה {{סי|דֵּ}}עַ {{סי|דָּ}}תוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַ{{סי|גִּ}}יד {{סי|גֹּ}}דֶל {{סי|גְּ}}בוּרָתֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|בָ}}אֵר {{סי|בֵּ}}אוּר {{סי|בִּ}}ינָתֶךָ{{ש}} מִי יֹ{{סי|א}}מַר {{סי|אֹ}}מֶץ {{סי|אֱ}}יָלוּתֶךָ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} כִּי כְשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|תְ}}הִלָּתְךָ כֵּן {{סי|אִ}}מְרָתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|אִ}}מְרָתְךָ כֵּן {{סי|בְּ}}רִיָּתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|בְ}}רִיָּתְךָ כֵּן {{סי|גְּ}}דֻלָּתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|גְ}}דֻלָּתְךָ כֵּן {{סי|דַּ}}עְתֶּךָ{{ש}} כְּ{{סי|דַ}}עְתְּךָ כֵּן {{סי|הֲ}}לִיכָתֶךָ{{ש}} כַּ{{סי|הֲ}}לִיכָתְךָ כֵּן {{סי|וְ}}עִידָתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|וְ}}עִידָתְךָ כֵּן {{סי|זָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|זָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|חֻ}}פָּתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|חֻ}}פָּתְךָ כֵּן {{סי|טָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|יִ}}שְׁרָתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|יִ}}שְׁרָתְךָ כֵּן {{סי|כְּ}}מִירָתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|כְ}}מִירָתְךָ כֵּן {{סי|לְ}}בִישָׁתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|לְ}}בִישָׁתְךָ כֵּן {{סי|מִ}}דָּתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|מִ}}דָּתְךָ כֵּן {{סי|נְ}}עִימָתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|נְ}}עִימָתְךָ כֵּן {{סי|שְׂ}}רָרוּתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|שְׂ}}רָרוּתְךָ כֵּן {{סי|עִ}}נְוְתָנוּתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|עִ}}נְוְתָנוּתְךָ כֵּן {{סי|פְּ}}רִישׁוּתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|פְ}}רִישׁוּתְךָ כֵּן {{סי|צְ}}נִיעוּתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|צְ}}נִיעוּתְךָ כֵּן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ כֵּן {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ כֵּן {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|שִׁ}}בְחֲךָ כֵּן {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ וְשִׁמְךָ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה {{הור|סימן: '''תשר"ק''' כפול}} עַל כָּל {{סי|תֹּ}}קֶף וְ{{סי|תִ}}פְאָרָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|שֶׁ}}בַח וְ{{סי|שִׁ}}ירָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|רֶ}}נֶן וּ{{סי|רְ}}חִישָׁה{{ש}} עַל כָּל {{סי|קִ}}דּוּשׁ וּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|צִ}}פְצוּף וְ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|פְּ}}אֵר וּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|עֹ}}ז וַ{{סי|עֲ}}נָיָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|סִ}}פּוּר וְ{{סי|שִׂ}}יחָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|נִ}}צּוּחַ וּ{{סי|נְ}}גִינָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|מַ}}עַן וּ{{סי|מִ}}לָּה{{ש}} עַל כָּל {{סי|לִ}}בּוּב וּ{{סי|לְ}}הִיגָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|כָּ}}בוֹד וּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|יִ}}חוּד וְ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|טַ}}עַם וְ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|חֹ}}סֶן וְ{{סי|חִ}}ידָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|זֶ}}מֶר וְ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|וִ}}דּוּי וְ{{סי|ת}}וֹדָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|הַ}}לֵּל וְ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|דִּ}}בּוּב וְ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|גּ}}דֶל וְ{{סי|גַ}}אֲוָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|בִּ}}טּוּי וּ{{סי|בְ}}רָכָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|אֹ}}מֶר וַ{{סי|אֲ}}מִירָה אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}} מֶלֶךְ עַל כָּל מְלָכִים{{ש}} מוֹשֵׁל עַל כָּל מוֹשְׁלִים{{ש}} אָיֹם עַל כָּל אֲיֻמִּים{{ש}} נוֹרָא עַל כָּל נוֹרָאִים{{ש}} רָם עַל כָּל רָמִים{{ש}} גֵּאֶה עַל כָּל גֵּאִים{{ש}} נִשָּׂא עַל כָּל נִשָּׂאִים{{ש}} גָּבֹהַּ עַל כָּל גְּבֹהִים{{ש}} וּמַבִּיט אֶל עֲנִיִּים וּנְכֵאִים{{ש}} וְאֶת שַׁחִים וְדַכָּאִים{{ש}} לְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים{{ש}} רוּחַ שְׁפָלִים וְחֵלְכָּאִים{{ש}} עַל כֵּן גָּדַלְתָּ יְיָ אֱלֹהִים{{ש}} וְנַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ש}} כִּי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים{{ש}} וְאֵין זוּלָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים{{ש}} וְאֵין בִּלְתְּךָ אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים שָׁמַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כְּבוֹדְךָ מְסַפְּרִים{{ש}} כַּנְפוֹת הָאָרֶץ זְמִירוֹת לְךָ מַשְׁמִיעִים{{ש}} שַׂרְפֵי הַקֹּדֶשׁ קְדֻשָּׁתְךָ מַקְדִּישִׁים{{ש}} אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה כְּבוֹדְךָ מְבָרְכִים{{ש}} כּוֹכְבֵי בֹקֶר יַחַד מְרַנְּנִים{{ש}} וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים{{ש}} מִשְׁבְּרֵי יָם שִׁמְךָ מְאַדְּרִים{{ש}} הַרְרֵי גֹבַהּ וַעֲצֵי יַעַר מְרַנְּנִים{{ש}} נְהָרוֹת כַּף מְמַחֲאִים{{ש}} חַיְתוֹ אֶרֶץ וְזִיז שָׂדַי שָׁרִים כְּחֹלְלִים{{ש}} תַּנִּינִים וְכָל תְּהוֹמוֹת מְהַלְלִים כְּבַחֲלִילִים{{ש}} וְכָל יְצוּרֵי בְרֵאשִׁית פּוֹצְחִים הִלּוּלִים{{ש}} לְשֵׁם קָדְשְׁךָ אֵל אֵלִים{{ש}} וְכֻלָּם אֵלֶיךָ מְשַׂבְּרִים וּמְיַחֲלִים{{ש}} לָתֵת לָהֶם צֵיד מַאֲכָלִים{{ש}} הַתַּחְתּוֹנִים מִפְּתִיחַת יָדְךָ נִזּוֹנִים וּמִתְכַּלְכְּלִים{{ש}} וְהָעֶלְיוֹנִים מִזִּיו הוֹדְךָ שְׂבֵעִים וּמִתְמַלְּאִים{{ש}} כִּי כְבוֹדְךָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ מְלֵאִים וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ש}} הַמַּאֲמִירִים אַדְנוּתֶךָ{{ש}} הַמְיַחֲדִים אֱלָהוּתֶךָ{{ש}} הַמְבָרְכִים שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתֶךָ{{ש}} הַמְסַפְּרִים תְּהִלָּתֶךָ{{ש}} הָעוֹרְכִים תַּחַן לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} הַמַּנְעִימִים זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ{{ש}} הַמַּאֲרִיכִים רֹן לְרַצּוֹתֶךָ{{ש}} הַשּׁוֹפְכִים שִׂיחַ לְפַתּוֹתֶךָ{{ש}} וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}} צֹאנְךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ{{ש}} קֹדֶשׁ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֶךָ{{ש}} קֶדֶם קִנְיָנְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}} חֶלְקְךָ וְחֶבֶל שִׁפְרָתֶךָ{{ש}} יִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתֶּךָ{{ש}} יְשֻׁרוּן מִבְחַר מְנָתֶךָ{{ש}} הַדְּבֵקִים בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{ש}} הַהוֹגִים בְּדָתֶךָ{{ש}} הַחֲפֵצִים בְּתוֹרָתֶךָ{{ש}} הָעוֹסְקִים בְּיִרְאָתֶךָ{{ש}} הַתְּמִימִים בַּעֲבוֹדָתֶךָ{{ש}} הַנִּכְסָפִים לְחַצְרוֹת בֵּיתֶךָ{{ש}} הַכְּמֵהִים בַּקֹּדֶשׁ חֲזוֹתֶךָ{{ש}} הַתְּאֵבִים לְקִרְבָתֶךָ{{ש}} הַנֶּהֱרָגִים עַל תּוֹרָתֶךָ{{ש}} הַנִּסְקָלִים עַל אַהֲבָתֶךָ{{ש}} הַנִּשְׂרָפִים עַל עֵדוֹתֶךָ{{ש}} הַנֶּחֱנָקִים וְנִטְבָּחִים וְנִטְבָּעִים וְנִתְלִים וְנִקְבָּרִים חַיִּים עַל יִחוּד קְדֻשָּׁתֶךָ{{ש}} הַקְּרוּאִים עֲדָתֶךָ{{ש}} יְסוֹד אֲגֻדָּתֶךָ{{ש}} וְאַתָּה אֵל גָּדוֹל בִּגְדֻלָּתֶךָ{{ש}} וְהֵם עֵדֶיךָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וּמַה יַּעֲצָר כֹּחַ יְלוּד אִשָּׁה{{ש}} נוֹצָר מִטִּפָּה בְאוּשָׁה{{ש}} וּמַה יָּעֹז עֻזְּךָ לְדָרְשָׁה{{ש}} שִׁבְחֲךָ בְּפֶה לְפָרְשָׁה{{ש}} נִצְחֲךָ בְּנִיב לְאָרְשָׁה{{ש}} לְהַטִּיף צָקוּן וּלְחִישָׁה{{ש}} לְהַפִּיל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה{{ש}} וּמִחְיָתוֹ עָלָיו קָשָׁה{{ש}} וְדַרְכּוֹ מְעֻקָּשָׁה{{ש}} וּנְתִיבָתוֹ נְתוּסָה וּנְטוּשָׁה{{ש}} וְחַטָּאתוֹ עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}} חֲקוּקָה וּמְפֹרָשָׁה{{ש}} וְגָז וְעָף בְּחִישָׁה{{ש}} וְגֹוֵעַ וּמֵת בַּחֲלוּשָׁה{{ש}} וּגְוִיָּתוֹ בְּגֵיא נְטוּשָׁה{{ש}} בְּתַחְתִּית אֶרֶץ רְטוּשָׁה{{ש}} בֶּאֱשׁוּן חשֶׁךְ כְּפוּשָׁה{{ש}} בָּאַשְׁמַנִּים רְפוּשָׁה{{ש}} בַּטָּמוּן חֲבוּשָׁה{{ש}} כְּמֵשָׁה וִיבֵשָׁה{{ש}} נְמֵסָה וַעֲבֵשָׁה{{ש}} בְּיַבֶּשֶׁת מְיֻבָּשָׁה{{ש}} וְכֻלּוֹ מָלֵא בוּשָׁה{{ש}} וּמַה יַּעֲצִים עֶתֶר וְגִישָׁה{{ש}} וְיָשִׂיחַ וְיֶהֱמֶה בִּרְגִישָׁה וּמֵאָז הַכֹּל צָפוּי לְפָנֶיךָ{{ש}} וְאֵין לְהִסָּתֵר מֵעֵינֶיךָ{{ש}} וְאֵין לְהֵחָבֵא מִפָּנֶיךָ{{ש}} כִּי בַכֹּל מְשׁוֹטְטוֹת עֵינֶיךָ{{ש}} וְגָלוּי לְךָ כִּי יְצִיר חֹמֶר הוּא{{ש}} הֲבֵל הֲבָלִים הוּא{{ש}} עָלֶה נִדָּף הוּא{{ש}} קַשׁ יָבֵשׁ הוּא{{ש}} חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה הוּא{{ש}} וּבַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא{{ש}} אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ הוּא{{ש}} כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא{{ש}} אָדָם אֵפֶר דָּם מָרָה הוּא{{ש}} בָּשָׂר בּוּשָׁה סְרוּחָה רִמָּה הוּא{{ש}} מְיֻחָם בְּחֵטְא הוּא{{ש}} מְחוֹלָל בְּעָוֹן הוּא{{ש}} וְיֵצֶר לִבּוֹ רַע מִנְּעֻרָיו{{ש}} חוֹרֵשׁ רַע בִּמְגוּרָיו{{ש}} אוֹרֵב לוֹ בְּמִסְתָּרָיו{{ש}} מְקַנֵּן כְּנָחָשׁ בִּסְתָרָיו{{ש}} כִּזְבוּב בְּמַפְתְּחֵי חֲדָרָיו{{ש}} מַבְאִישׁ הָעִסָּה בְּזָהֳמוּת שְׂאוֹרָיו{{ש}} מְסִיתוֹ לְהַטּוֹת אֲשׁוּרָיו{{ש}} וְהֹוֶה לּוֹ בְּעֹכְרָיו{{ש}} חָשׁוּב לוֹ כְּצָרָיו{{ש}} וְהוּא רֹאשׁ לְכָל צוֹרְרָיו{{ש}} מֵצֵר לוֹ בְּכָל מְצָרָיו{{ש}} צוֹדֶה לוֹ בְּכָל עֲבָרָיו{{ש}} מַרְגִּיז כָּל אֵבָרָיו{{ש}} מַעֲצִיבוֹ בִּדְבָרָיו{{ש}} מַחֲטִיאוֹ בְּרֹעַ הַרְהוֹרָיו{{ש}} מִתְנַקֵּשׁ לְהַפִּילוֹ בְּמַכְמוֹרָיו{{ש}} מִתְנַכֵּל לִדְחוֹתוֹ בְּמַהֲמֹרָיו{{ש}} וְצָר עָלָיו בִּמְצוֹרָיו{{ש}} לוּלֵא אַתָּה עוֹזֵר לוֹ מִצָּרָיו{{ש}} וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו{{ש}} חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת עָלָיו{{ש}} לְהִתְגֹּלֵל וּלְהִתְנַפֵּל עָלָיו{{ש}} לְעַקְּשׁוֹ בְּאָרְחוֹת עִקּוּלָיו{{ש}} לְהַאֲשִׁימוֹ בְּאַשְׁמַת גִּעוּלָיו{{ש}} לְהַלְעִינוֹ בְּמֶסֶךְ תַּרְעֵלָיו{{ש}} וְאֵינֶנּוּ דוֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם אֵלָיו{{ש}} פַּחִים טוֹמֵן לְרַגְלָיו{{ש}} רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ לְיַד מַעְגָּלָיו{{ש}} מוֹקְשִׁים שָׁת בְּמַסְלוּלָיו{{ש}} כּוֹרֶה שַׁחַת בִּשְׁבִילָיו{{ש}} לָמוּג לֵב וּלְהַרְבּוֹת מִכְשׁוֹלָיו{{ש}} וּכְהוֹלֶם פָּעַם הוֹלְמוֹ בְּכֵילַפּוֹת וְכַשִּׁילָיו{{ש}} עַל כֵּן יֹאמְרוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלָיו{{ש}} אִי לַבַּיִת שֶׁמְּהָרְסָיו וּמַחֲרִיבָיו מִשֶּׁלָּיו{{ש}} וּמַה יִּצְדַּק בְּמִפְעָלָיו{{ש}} וּמַה יִּזְכֶּה בְּמַעֲלָלָיו{{ש}} כִּי שׁוֹדֵד בָּא בִּגְבוּלָיו{{ש}} לְשֹׁדְדוֹ לְלָחֲמוֹ בְּרֹב תַּחְבּוּלָיו לָכֵן הִקְדַּמְתָּ רְפוּאָה וּתְעָלָה{{ש}} וְהֶעֱלֵיתָ אֲרוּכָה לְנַהֲלָאָה וְנַחְלָה{{ש}} וְהֵכַנְתָּ צֳרִי וְחִתּוּל לְלֹא חֻתָּלָה{{ש}} וְהִגַּהְתָּ מָזוֹר לְהַרְטוֹת מַחֲלָה{{ש}} וְקָבַעְתָּ יוֹם זֶה לִסְלִיחָה וְלִמְחִילָה{{ש}} לָבֹא שְׁעָרֶיךָ בְּתוֹדָה וּבִתְהִלָּה{{ש}} לְקַדֵּם פָּנֶיךָ בְּחִילָה{{ש}} לְהִזָּכֵר בּוֹ רְבוּצֵי מַכְפֵּלָה{{ש}} בְּעֵת רָצוֹן לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה{{ש}} לְהַעֲבִיר כָּל שֶׁמֶץ וְתִפְלָה{{ש}} לְהָנִיא כָּל אָוֶן וְתָהֳלָה{{ש}} לְהַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה{{ש}} לְהָפֵר כַּעַס וּלְהַרְבּוֹת חֶמְלָה{{ש}} לְהָרִים מִכְשׁוֹל וּלְהָסִיר תַּקָּלָה{{ש}} לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ וּלְיַשֵּׁר מְסִלָּה{{ש}} לָתֵת לַשּׁוֹבָבִים טָהֳרָה וּטְבִילָה{{ש}} לְהַעֲמִיד רֶוַח וְהַצָּלָה{{ש}} לְהַשְׁלִיךְ עָוֹן בְּעִמְקֵי מְצוּלָה{{ש}} לָשֵׂאת זָדוֹן וּמְעִילָה וּמִכָּל יָמִים יוֹם זֶה קִדַּשְׁתָּ{{ש}} וְעַל כָּל יָמִים אֹתוֹ עִלִּיתָ{{ש}} וּבוֹ מִכָּל יוֹם בָּחַרְתָּ{{ש}} וּמִיֻּצָּרוּ אוֹתוֹ לְךָ יִחַדְתָּ{{ש}} וּלְדוֹר דֵּעַ כֹּחוֹ יִדַּעְתָּ{{ש}} וְאֹדֶם דִּי זָהָב בּוֹ וִתַּרְתָּ{{ש}} וּמִכְתָּב חָרוּת לֶעָנָו נָתַתָּ{{ש}} וְסָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ בִּשַּׂרְתָּ{{ש}} וְעַל הָרָעָה נִחַמְתָּ{{ש}} וְעַל בָּנֶיךָ רִחַמְתָּ{{ש}} וְכִגְבֹהַּ שָׁמַיִם חַסְדְּךָ לָמוֹ הִגְבַּרְתָּ{{ש}} וְכִרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב פִּשְׁעָם הִרְחַקְתָּ{{ש}} וּזְכוּת הַרְרֵי קֶדֶם זָכַרְתָּ{{ש}} וּכְאָב אֶת בֵּן אוֹתָם רָצִיתָ{{ש}} וְעַל כָּל אֹם רֹאשָׁם נִשֵּׂאתָ{{ש}} וְקַרְנָם בְּכָבוֹד רוֹמַמְתָּ{{ש}} וּמִשֶּׁפֶל הִגְבַּהְתָּמוֹ וְהִתְלַלְתָּ{{ש}} וְאוֹת לְטוֹבָה עִמָּהֶם עָשִׂיתָ{{ש}} וְחִבָּתָם לַכֹּל הֶרְאֵיתָ{{ש}} וְאַהֲבָתָם לְעֵין כֹּל גִּלִּיתָ{{ש}} וְלִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם תָּאַבְתָּ{{ש}} וְלַחֲנוֹת בֵּינֵיהֶם חָמַדְתָּ{{ש}} וְלָשֶׁבֶת בְּוַעֲדָם אִוִּיתָ{{ש}} וְעַיִן בְּעַיִן לָמוֹ נִרְאֵיתָ{{ש}} וּבֵין כְּרוּבִים כְּבוֹדְךָ צִמְצַמְתָּ{{ש}} וַעֲנַן יְקָרְךָ עַל כַּפּרֶת הִצַּעְתָּ{{ש}} וַעֲנַן הַקְּטֹרֶת לְכַסּוֹתוֹ הַיּוֹם פָּקַדְתָּ{{ש}} וּמֵאָז לִסְלִיחָה אוֹתוֹ שַׂמְתָּ{{ש}} וּלְכַפָּרָה אוֹתוֹ יִסַּדְתָּ{{ש}} וּמִצְוֹתָיו בְּדָתְךָ צִוִּיתָ{{ש}} וְכָתַבְתָּ וְשָׁנִיתָ וְשִׁלַּשְׁתָּ{{ש}} וְאַזְהָרוֹתָיו פֵּרַשְׁתָּ{{ש}} וָעֳנָשָׁיו פִּלַּשְׂתָּ{{ש}} וְקָרְבְּנוֹתָיו קָצַבְתָּ{{ש}} וְעֵרֶךְ עֲבוֹדוֹתָיו סָדַרְתָּ{{ש}} וְרִצּוּי הַזָּיוֹתָיו סָפַרְתָּ{{ש}} וְרִקּוּחַ תִּימְרוֹתָיו הֶעְדַּפְתָּ{{ש}} וְסֵדֶר מַעַרְכוֹתָיו הוֹסַפְתָּ{{ש}} וְטֹהַר טְבִילוֹתָיו מָנִיתָ{{ש}} וְקִדּוּשׁ רְחִיצוֹתָיו חִשַּׁבְתָּ{{ש}} וְאַזְכָּרוֹתָיו בְּשֵׂכֶל סִיַּמְתָּ{{ש}} וְתוֹדוֹתָיו וּוִדּוּיָיו סָכַמְתָּ{{ש}} וְעִנּוּיָיו בְּפֶקֶד רָשַׁמְתָּ{{ש}} וְלֹבֶן עֲטָיוֹתָיו חִוִּיתָ{{ש}} וּפִזּוּי שְׂרָדָיו הוֹרֵיתָ{{ש}} וְעִלּוּי מַחְלְצוֹתָיו בֵּאַרְתָּ{{ש}} וְשִׁנּוּי מַחְלְפוֹתָיו לִמַּדְתָּ{{ש}} וְלִקְדוֹשֶׁיךָ אוֹתָם מָסַרְתָּ{{ש}} וְכָל תּוֹרוֹתָיו הוֹדַעְתָּ{{ש}} וְכָל דָּתוֹתָיו חָקַרְתָּ{{ש}} וְכָל מִשְׁפָּטָיו חָרַצְתָּ{{ש}} וְכָל חֻקּוֹתָיו חָקַקְתָּ{{ש}} וְכָל גְּזֵרוֹתָיו גָּזַרְתָּ{{ש}} וְכָל עִנְיָנָיו חָרַטְתָּ{{ש}} וְחֶבְלוֹ מִכֹּל הִנְעַמְתָּ{{ש}} וְחֶלְשׁוֹ מִכֹּל הִשְׁפַּרְתָּ{{ש}} חפֶשׁ לִרְצוּצִים אוֹתוֹ שִׁוִּיתָ{{ש}} דְּרוֹר לִשְׁבוּיִם אוֹתוֹ הִתְוֵיתָ{{ש}} פְּקַח קוֹחַ לַאֲסִירִים אוֹתוֹ תִּכַּנְתָּ{{ש}} יוֹם עָשׂוֹר לַעֲשִׂירִיָּה חָקַקְתָּ{{ש}} שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לְשׁוֹבְתֵי עֹנֶג שַׁתָּה{{ש}} יוֹם כִּפּוּר לְנוֹתְנֵי כֹפֶר תַּתָּה לְכַפֵּר עֲוֹנוֹת{{ש}} לִמְחוֹת זְדוֹנוֹת{{ש}} לְכַלֵּה פְשָׁעִים{{ש}} לְהָתֵם חֲטָאִים{{ש}} לְטַהֵר טְמֵאִים{{ש}} לְהָדִיחַ דָּמִים{{ש}} לְצַחְצֵחַ כְּתָמִים{{ש}} לְהַרְחִיץ צוֹאִים{{ש}} לְהַלְבִּין כַּשֶּׁלֶג שָׁנִים{{ש}} לְצַחֵר כַּצֶּמֶר אֹדְמִים{{ש}} לְמָרֵק חוֹבִים{{ש}} לְנַקּוֹת חָבִים{{ש}} לְזַכּוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}} לְזַכְזֵךְ אֲשָׁמִים{{ש}} לְוַתֵּר לְנִתְאָמִים{{ש}} לִסְלֹחַ לְכָל עֲדַת תְּמִימִים וְעַמְּךָ בְּיוֹם זֶה יַחַד נֶאֱגָדִים{{ש}} וּבְחִין לְפָנֶיךָ נוֹעָדִים{{ש}} וּשְׁכִינָתְךָ אִתָּם מְוַעֲדִים{{ש}} וְנֶעֱצָרִים וּמִתְוַעֲדִים{{ש}} וּבְיִרְאָה אוֹתְךָ עוֹבְדִים{{ש}} וּבְאֵימָה עוֹמְדִים{{ש}} וּבְגִילָה רוֹעֲדִים{{ש}} וּבְחִילָה מְסַלְּדִים{{ש}} וּפִשְׁעֵיהֶם מִתְוַדִּים{{ש}} וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{ש}} וְכוֹרְעִים וּבוֹרְכִים וְסוֹגְדִים{{ש}} וְאַרְצָה לְךָ קוֹדִים{{ש}} וְדַלְתוֹתֶיךָ שׁוֹקְדִים{{ש}} וּכְאֶחָד נֶאֱחָדִים{{ש}} וְיִחוּדְךָ מְיַחֲדִים{{ש}} וּקְדֻשָּׁתְךָ מְעִידִים{{ש}} וֶאֱמוּנָתְךָ מְסַהֲדִים{{ש}} וְצִדְקָתְךָ מַגִּידִים{{ש}} וְחַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לֹא מְכַחֲדִים{{ש}} וְעוֹרְכִים שֶׁוַע בְּמַעֲמָדִים{{ש}} וּמִזְּרִיחָה וְעַד שְׁקִיעָה שִׁבְחֲךָ מַתְמִידִים{{ש}} וּפְגִיעוֹת חָמֵשׁ מֵאֶמֶשׁ מְעַתְּדִים{{ש}} מוּל עֲבוֹדוֹת חָמֵשׁ בְּעִתּוּדִים{{ש}} וּלְשִׁמְךָ מְהוֹדִים{{ש}} בְּכָל עֹז וּמְאֹדִים וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{ש}} יַחַד אָבוֹת וּבָנִים{{ש}} גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים{{ש}} בַּחוּרִים וּזְקֵנִים{{ש}} וּמַרְבִּים חִנּוּנִים{{ש}} וּמְדַבְּרִים תַּחֲנוּנִים{{ש}} וְעוֹרְכִים רְנָנִים{{ש}} וּמְרַנְּנִים וּמִתְחַנְּנִים{{ש}} לְפָנֶיךָ אֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}} לִפְדּוֹתָם מִכֹּבֶד עֲוֹנִים{{ש}} וְלִמְחוֹת פְּשָׁעֵימוֹ כַּעֲנָנִים{{ש}} לִשְׁעוֹת שַׁוְעָם מִמְּעוֹנִים{{ש}} לְהַאֲזִין מֵהֶם שִׂיחַ מַעֲנִים{{ש}} כִּי הֵם דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים{{ש}} וּבְצִלְּךָ מִתְלוֹנְנִים{{ש}} וּבְאֶבְרָתְךָ מִתְגּוֹנְנִים{{ש}} וּבְסִתְרְךָ נִצְפָּנִים{{ש}} וּבְךָ נִשְׁעָנִים{{ש}} וּכְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנִים{{ש}} וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, לְךָ פוֹנִים{{ש}} לְהַרְבּוֹת לָמוֹ פִּדְיוֹנִים{{ש}} לְכַבְּסָם מִצַּחַן דִּפְיוֹנִים{{ש}} לְהַצְלִיל בְּצוּל זְדוֹנִים{{ש}} לְשַׁתֵּק בַּעֲלֵי דִינִים{{ש}} לְאַלֵּם מְלָשְׁנִים{{ש}} לוֹטְשֵׁי חִצִּים וְכִידוֹנִים{{ש}} לְהָשִׁיב חֶרֶב לִנְדָנִים{{ש}} לְהַגְבִּיר מְלִיצֵי יֹשֶׁר וְזִכְיוֹנִים{{ש}} וּלְהַחֲסִים קַטֵּגוֹרִים עִמָּהֶם מְדַיְּנִים{{ש}} וְסֵדֶר סְלִיחָה מְכִינִים{{ש}} וְדִבְרֵי רִצּוּי מְכַוְּנִים{{ש}} וּבְרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אוֹפְנִים{{ש}} אֲשֶׁר אִלַּפְתָּ לְנֶאֱמָן בְּחֶזְיוֹנִים{{ש}} בַּעֲבֹר כְּבוֹדְךָ עַל פָּנִים{{ש}} בְּדַבֶּרְךָ עִם צִיר פָּנִים אֶל פָּנִים{{ש}} וְכָל הַיּוֹם בָּם מִתְגַּלְגְּלִים וְנֶאֱפָנִים{{ש}} וְעֵרֶךְ וִדּוּי מְשַׁנְּנִים{{ש}} וְצִדְקוֹתֶיךָ מְתַנִּים{{ש}} לִזְכֹּר לָמוֹ שְׁלשֶׁת אֵיתָנִים{{ש}} וְיוֹם קִדּוּשׁ חִתּוּנִים{{ש}} לְחַלְּצָם מֵרֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}} לְהַדְרִירָם מִפֶּרֶךְ מְעַנִּים{{ש}} לִדְלוֹתָם מִדִּכּוּי תַּנִּים{{ש}} לְהַעֲלוֹתָם מִבּוֹר שְׁאוֹנִים{{ש}} לְנַתֵּק מֵהֶם מוֹסְרוֹת שׂוֹטְנִים{{ש}} לִפְצוֹתָם מִלַּעַג שַׁאֲנַנִּים{{ש}} לְהַצִּילָם מִגְּאֵיוֹנִים{{ש}} לְהָשִׁיב שְׁבוּתָם כְּיוֹנִים{{ש}} לְמַלְּטָם מִתֹּפֶת דֵּרְאוֹנִים{{ש}} מִלַּהַט מִתְהַפֶּכֶת בְּדִמְיוֹנִים{{ש}} רִשְׁפֵּי לַהַב וְעִשּׁוּנִים{{ש}} מְדוּרַת אֵשׁ וְאוּדִים עֲשֵׁנִים{{ש}} לְנַצֵּחֲךָ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}} וְרִבּוֹתֵי קֹדֶשׁ צְבָא עֶלְיוֹנִים{{ש}} בְּשׁוּרָם כִּי תַצְדִּיק בָּנִים{{ש}} אֲשֶׁר לַעֲבָדִים לְךָ נִקְנִים{{ש}} יִתְמְהוּ זֶה לָזֶה בְּתִמְהוֹנִים{{ש}} וְכִתֵּי כִתִּים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים{{ש}} יַשְׁמִיעוּ וְיֹאמְרוּ בְּאֶרֶשׁ שִׁנּוּנִים{{ש}} מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עֲוֹן זֶרַע אֱמוּנִים{{ש}} וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ עוֹנִים{{ש}} וְאַשְׁרֵי הַגּוֹי שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו רוֹנְנִים{{ש}} וְיַקְדִּישׁוּךָ עֶלְיוֹנִים{{ש}} וְיַעֲרִיצוּךָ תַּחְתּוֹנִים {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} וְאָז{{ש}} {{סי|אֵ}}לִים יַ{{סי|אְ}}דִּירוּךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}רָקִים יְ{{סי|בָ}}רְכוּךָ{{ש}} {{סי|גְּ}}דוּדִים יְ{{סי|גַ}}דְּלוּךָ{{ש}} {{סי|דּ}}וֹלְקִים יִ{{סי|דְ}}רְשׁוּךָ{{ש}} {{סי|הֲ}}מֻלָּה יְ{{סי|הַ}}דְּרוּךָ{{ש}} {{סי|וָ}}תִיקִים י{{סי|וֹ}}דוּךָ{{ש}} {{סי|זַ}}כִּים יַ{{סי|זְ}}כִּירוּךָ{{ש}} {{סי|חֲ}}יָלִים יְ{{סי|חַ}}סְּנוּךָ{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹרִים יַ{{סי|טְ}}עִימוּךָ{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים יְ{{סי|יַ}}חֲדוּךָ{{ש}} {{סי|כַּ}}בִּירִים יַ{{סי|כְ}}תִּירוּךָ{{ש}} {{סי|לֹ}}הַטִים יְ{{סי|לַ}}בְּבוּךָ{{ש}} {{סי|מַ}}לְאָכִים יַ{{סי|מְ}}לִיכוּךָ{{ש}} {{סי|נ}}וֹגְנִים יְ{{סי|נַ}}צְּחוּךָ{{ש}} {{סי|שְׂ}}רָפִים יְ{{סי|סַ}}לְּדוּךָ{{ש}} {{סי|עִ}}ירִין יְ{{סי|עַ}}לּוּךָ{{ש}} {{סי|פְּ}}לָאִים יְ{{סי|פָ}}אֲרוּךָ{{ש}} {{סי|צְ}}בָאוֹת יְ{{סי|צַ}}לְצְלוּךָ{{ש}} {{סי|קַ}}לִּים יַ{{סי|קְ}}דִישׁוּךָ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>{{ש}} {{סי|רְ}}בָבוֹת יְ{{סי|ר}}וֹמְמוּךָ{{ש}} {{סי|שִׁ}}נְאַנִּים יְ{{סי|שַׁ}}בְּחוּךָ{{ש}} {{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים יַ{{סי|תְ}}מִידוּךָ{{ש}} קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת<קטע סוף=סילוק/>{{ש}} {{הור|ככתוב…}} [[קטגוריה:קדושתאות ליום כיפור]] [[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] 24l77zuzosj5buh88oodzzu9fop57wa 0 1726912 3078564 3078525 2026-08-22T18:09:48Z Yack67 27395 /* אשר אימתך */ תודה רבה ל{{א|מו יו הו}} זה מצויין אני כן מעדיף שיהיה ניכר צמד ולא סירוגין לא נראה לי שיש מה להתווכח כשיש ו' החיבור 3078564 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==שושן עמק== {{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} ליום כיפור. נהוגה בקהילות אשכנז בחזרת הש"ץ של מוסף, ובקהילות איטליה בחזרת הש"ץ של שחרית.}} ====מגן==== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''שבת שבתון''' (מרובע)<includeonly> (מחבר: הקליר)</includeonly>}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁן עֵמֶק אֲיֻמָּה {{נוא|אֻיְּמָה}}{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת שַׁבָּתוֹן לְקַיְּמָה{{ש}} {{סי|שֹׁ}}רֶשׁ וְעָנָף סֻיְּמָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים יַחַד לְצַיְּמָה {{סי|בְּ}}עֵת מָטוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}טְחָה בְּחִין מוֹסְדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}ם תָּקְעָה יְתֵדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בְּ}}כֶפֶל לְהַשְׁעִין יְדוֹתֶיהָ {{סי|תָּ}}מְכָה בְּפֹעַל צוּרִים{{ש}} {{סי|תֻּ}}מַּת הֵמָּה הַיּוֹצְרִים{{ש}} {{סי|תְּ}}רוּפָה תֵּת לַעֲצוּרִים{{ש}} {{סי|תֵּ}}בֵל לְהַאֲפִיל לְצָרִים {{סי|שְׁ}}תִילֵי גְבָעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שַׁ}}אַג סֵפֶר הַמְרֻבָּע{{ש}} {{סי|שֶׁ}}וַע פְּגִיעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה צִדְקָם לִתְבַּע {{סי|בִּ}}יטָה בְּמִתְהַלֵּךְ תָּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}מוּסַר לְחוּמוֹ חֲתוּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}צִדְקוֹ תָּדִיחַ כְּתָמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים {{סי|תְּ}}מוּר תַּשְׁלוּמֵי פָר{{ש}} {{סי|תִּ}}בֶן הֶגֶג הַמְסֻפָּר{{ש}} {{סי|תּ}}וֹקְעֵי בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר{{ש}} {{סי|תַּ}}לְאוּבָם בְּכִפּוּר יְכֻפָּר {{סי|וְ}}שַׁכֵּךְ חֲמַת זַעְמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}תָחֹן שְׂרִידֵי עַמָּךְ{{ש}} {{סי|וְ}}עָלֵינוּ יְהִי נוֹעֲמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}נִחְיֶה מִמְּקוֹר עִמָּךְ {{סי|נָ}}אוֹר עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹן מַהֵר לְסָלְחָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|נִ}}יב שְׂפָתֵינוּ הַצְלִיחָה{{ש}} {{סי|נַ}}אַק שְׁמָעָה וּסְלָחָה<noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|במנהגי אשכנז נוהגים כיום לדלג הפסוקים.}}{{ש}} כַּכָּתוּב: אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכׇל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֺנֶךָ׃{{ממס|הושע יד ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְהֹוָה אִמְרוּ אֵלָיו כׇּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ׃{{ממס|הושע יד ג|שם ג}} {{סוף}}</noinclude> :שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת יְשֵׁנִים :יְנַצְּחוּךָ כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים :בְּמָגִנַּת אָב נִשְׁעָנִים<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''יום כפורים''' (מרובע)}} {{סי|י}}וֹם מִיָּמִים הוּחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹדְעָיו חֲמוֹל וְחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹקְשָׁיו לְפֹעֶרֶת הָס {{סי|וּ}}בוֹ בְּתַחְבּוּלוֹת יוּעָצוּ{{ש}} {{סי|וִ}}דּוּי בְּתַחַן יָאִיצוּ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹכְנֵי עָפָר יָקִיצוּ{{ש}} {{סי|וּ}}מֵרֹאשׁ הָרִים יָלִיצוּ {{סי|מִ}}פְעֲלוֹת עוֹקֵד וְעָקוּד{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז בְּיָדָם פָּקוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹפֵת הַכָּמוּס לְפִקּוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹקֵשׁ לְהַבְעִית בְּסִקּוּד {{סי|כְּ}}הַבְטָחַת סְבִיכַת אַיִל{{ש}} {{סי|כָּ}}פְרוֹ הַנָּצוּר לְחַיִל{{ש}} {{סי|כֵּ}}ן תַּעֲצִים חַיִל{{ש}} {{סי|כֹּ}}רְעֶיךָ בְּעֶצֶם וָלָיִל {{סי|פַּ}}חְדּוֹ יָחִיל שׂוֹטְמִים{{ש}} {{סי|פִּ}}יּוֹתָם הֱיוֹת אֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פְּ}}רָחָיו בְּמִשְׁעֲנוֹתָיו חֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פַּ}}לְּטֵם מֵרֶכֶל פִּטּוּמִים {{סי|וְ}}אִם אֵין מַעֲשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זֶבַח מִבְּלִי מֵשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זָכְרָה לְנִבְזִים וּמְאוּסִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִגִּזְעָם הָפֵר כְּעָסִים {{סי|רָ}}ם קשְׁטְ מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה עֹבְדֶיךָ{{ש}} {{סי|רֵ}}עִים בָּאֵי עָדֶיךָ{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ {{סי|יְ}}בֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ{{ש}} {{סי|יָ}}מָּה בִּמְצוּלוֹת תְּנֶנּוּ{{ש}} {{סי|יֶ}}לֶד בְּשַׁעֲשׁוּעָיו תַּעֲנֶנּוּ{{ש}} {{סי|י}}שֶׁר מֵלִיץ יְחֻנֶּנּוּ {{סי|מִ}}בְּרַק חֶרֶב הַשָּׁנוּן{{ש}} {{סי|מַ}}לֵּט מַאֲרִיכֵי רִנּוּן{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּתַחֲנוּן{{ש}} {{סי|מֶ}}לֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן<noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וַיַּעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃{{ממס|שמות לד ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְהֹוָה יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֺן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר׃{{ממס|איוב לג כד}} {{סוף}}</noinclude> :כֹּפֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ :פְּדֵה מִטְּבִיעַת רֶפֶשׁ :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְיַחֲלֶיךָ בְּעִנּוּי וָכֹפֶשׁ :הַחֲיֵם בְּטַלְלֵי נֹפֶשׁ<includeonly> =====תוכחה===== {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}} {{:אנוש איך יצדק}}</includeonly><קטע סוף=ב/> {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי משלבים כאן את פיוט התוכחה {{צ|[[אנוש איך יצדק]]}}, ולמנהג איטליה את פיוט התוכחה {{צ|[[אנוש מה יזכה]]}}.}} {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''צום העשור''' (מרובע)}} {{סי|צְ}}פֵה בְּבַת תְּמוּתָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹם הֶעָשׂוֹר עֲמוּתָה{{ש}} {{סי|צֹ}}אן בְּהֵעָנְשָׁהּ מִיתָה{{ש}} {{סי|צַ}}דְּקָהּ מִמֶּכֶר צְמִיתָה {{סי|וּ}}בְבוֹא שׂוֹטֵן לִנְקֹב{{ש}} {{סי|וְ}}לַחֲשׂף שַׂרְעַף הֶעָקֹב{{ש}} {{סי|וּ}}בַל יֵרָשֶׁה לִקֹּב{{ש}} {{סי|וֶ}}כַח תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב {{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתְּךָ בְּשׂוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז חֲקַקְתּוֹ בְּרִשּׁוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מ}}וֹלְדוֹתָיו הַכְּלוּלִים בִּשְׁמֶךָ{{ש}} {{סי|מַ}}לְּטֵם לְמַעַן שְׁמֶךָ {{סי|הִ}}זָּכֵר יְשִׁיבַת אַחַל{{ש}} {{סי|הַ}}נֶּאֱבַק לְשַׂר גַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צִּילָה שְׁאוֹנוֹ מִבַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צָּגִים לְהַרְטוֹת מַחַל {{סי|עִ}}נּוּי נֶפֶשׁ שׁוּר{{ש}} {{סי|עָ}}וֹן בְּלִי תָשׁוּר{{ש}} {{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע בְּיִשּׁוּר{{ש}} {{סי|עֲ}}נֵם בֶּאֱמֶת וְאִשּׁוּר {{סי|סְ}}לַח לְשָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּכְרִיעַ רֶשַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלָּה תִּישַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}בֶר פְּדוּת לְיֶשַׁע {{סי|וְ}}אִם הֵמָּה כְּאָדָם{{ש}} {{סי|וּ}}מָעֲדָה וּמָטָה יָדָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַתָּה נוֹצֵר הָאָדָם{{ש}} {{סי|וִ}}תָּרוֹן תְּנָה לְעוֹדְדָם {{סי|רְ}}עָבָם וּצְמָאָם חֲזֵה{{ש}} {{סי|רָ}}עָתָם בְּלִי תֶחֱזֶה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֶ}}גֶשׁ רַחֲשָׁם מִלִּבְזֶה{{ש}} {{סי|ר}}וֹנְנִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה<קטע סוף=ג/><noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: סְלַח נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃{{ממס|במדבר יד יט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ׃{{ממס|ישעיהו כט כב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ׃{{ממס|ישעיהו כט כג|שם כג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: {{סוף}}</noinclude> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}} <קטע התחלה=רהיטים/> ====אשא דעי למרחוק==== <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ''' <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ''' <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשֹׂר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ''' {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר''' (בתבנית אא"ב גג"ד)}} {| |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק / שְׁעֹן בְּאָת מֵרָחוֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּפָעֳלוֹ צָרִי דְחֹק |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק / מִסֻּכּוֹ בְּלִי לִרְחֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חַיִּים לִי לָחֹק |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לְ}}שֹׁד כְּחֶתֶף יִמְחֹק / לוֹחֲמִי לְבַל יִשְׂחֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְיִמָּלֵא פִי שְׂחוֹק |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע לָרֹב / חִין עֶרְכָּם יַעֲרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>פְּנֵי אֱלֹהִים מִקָּרוֹב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|עֲ}}תִירָתִי אָז תִּקְרֹב / עֲבֵרָתִי לְבַל תֶּאֱרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֵלַי לְבַל קְרֹב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ז}}וֹמֵם אִם יִזְרֹב / עֲדַת אֵל לַחֲרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֶשָּׁעֵן בְּמַצְדִּיק וְקָרוֹב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֶ}}שַׁע אִם הִכְרִיעִי / זְכֹר לִי רוֹעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּצִדְקוֹ עַתָּה לְרוֹעֲעִי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רְ}}עֵה צֹאן מַרְעִי / בְּמִרְעֶה טוֹב לְהַרְעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבְאוֹר חַיִּים לְזָרְעִי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בַּ}}עֲוֹן אֹרַח רִבְעִי / וּבְקַו נְטִיַּת מְרֵעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>נָא אַל יְאַרְעִי |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יַ}}סְכִּיתוּ שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן / גָּשִׁים פְּנֵי אָרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְהַעֲצִים אֲרֶשֶׁת רֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יְ}}חַלּוּ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / מַשְׁבִּית אַף וְחָרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ר}}וֹגְשִׁים קְרֹא בְגָרוֹן / פִּלּוּס אֲטוּמֵי חֶבְרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מְצֹא מְחִילַת וִתָּרוֹן |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בְּ}}שִׁבְתּוֹ בְּכֵס רִיב / יְרִיבַי לְעֵינַי יָרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יָהּ נִצָּב לָרִיב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בּ}}וֹזְזַי חָרֹב יַחֲרִיב / כְּמוֹ קַדְמוֹנִים הֶחֱרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְנַאֲקִי לְפָנָיו יַקְרִיב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}צַּג אִתִּי בְּרִיב / מְלִיצַי שַׁי לְהַקְרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְשִׂיחִי לְגוֹחִי יַעֲרִיב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ק}}וֹל אָרִים כַּשּׁוֹפָר / בְּמַתַּן אִמְרֵי שְׁפָר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לִפְנֵי חֲזָקִים שִׁפָּר |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קֶ}}צֶב שְׂעִירִים וּפָר / בְּנִיב שְׂפָתַיִם יְסֻפָּר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבְכֵן שׂוֹטֵן יֻחְפָּר |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לִ}}פְלוּסִים כְּכוֹכְבֵי מִסְפָּר / וְשָׁחִים עַד עָפָר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בִּצְעָם וְעִוּוּיָם יְכֻפָּר |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}שְׁלָגוּ אָדְמֵי שָׁנִים / שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}לְבְּנוּ כִּתְמֵי שׁוֹשַׁנִּים / וְיוּשְׁבוּ לְתַעֲרָם שְׁנוּנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּפִלּוּל אֲשֶׁר מְשַׁנְּנִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ מֵעִשּׁוּנִים / לְאִוֶּלֶת מִהְיוֹת שׁוֹנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְעַל מִבְטָחֵימוֹ שְׁעוּנִים |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |} ====אין ערוך אליך==== <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly><b>{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חֲשִׁי {{סי|עֲ}}נֵה נָא / {{סי|זַ}}עֲקִי {{סי|רְ}}צֵה נָא. הָאֵל קָדוֹשׁ</b> <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly><b>{{סי|אָ}}דוֹן {{סי|לְ}}קוֹל {{סי|עַ}}מֶּךָ / {{סי|זְ}}כֹר {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ</b> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}} {{סי|בִּ}}ין עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} {{סי|גִּ}}ישַׁת הֲמוֹן מְיַחֲלֶיךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רשׁ לְגַבֵּר חֲיָלֶיךָ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|ה}}וֹגֵי הֲמוּלַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|וּ}}מְהַלְלִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|זֶ}}רַע תְּבוּאַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|חֲ}}שֹׁב כְּאֵילֵי קֹדֶשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}} {{סי|יַ}}יְשִׁירוּךָ עִם אוֹפַנִּים{{ש}} {{סי|כְּ}}בַקְּרָךְ כָּל פָּנִים{{ש}} {{סי|לְ}}בִלְתִּי נְשֹׂא פָנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|מִ}}תְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ש}} {{סי|נ}}וֹעֵץ אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה לַשּׁוֹבָבִים דְּרֹשׁ{{ש}} {{סי|עֲ}}וֹנָם לָשֵׂאת כְּמֵרֹאשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|פְּ}}רוּדֵי כְּנַף רְנָנִים{{ש}} {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ חַי מְרַנְּנִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹל שַׁאַג מְחַנְּנִים{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה בְחִין וּבְתַחֲנוּנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|שִׁ}}נְאַן רִבְבוֹת אֲלָפִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}אֲגִים וְלַבְּקָרִים נֶחֱלָפִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף יַשִּׂיגוּ אֲלוּפִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹדָה וְזִמְרָה מְאַלְּפִים. {{רפרן|אָדוֹן לְקוֹל עַמֶּךָ / זְכֹר רַחֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} ====אנא אזון==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {| |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} |- |{{סי|אָ}}נָּא אֱזֹן שַׁוְעַת חִנּוּן{{רווח|1}}||{{סי|בְּ}}יוֹם זֶה הַסְכֵּת תַּחֲנוּן{{רווח|1}}||יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.{{ממס|שמות לד ו}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גַּ}}שְׁנוּ לְפָנֶיךָ שְׁפֹךְ שִׂיחָה{{רווח|1}}||{{סי|דְּ}}רֹשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{רווח|1}}||אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה.{{ממס|דניאל ט יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה{{רווח|1}}||{{סי|וֶ}}עֱנוּתֵנוּ אַל תִּבְזֶה{{רווח|1}}||סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.{{ממס|במדבר יד יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמַּנְעִימֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|חַ}}נּוּן כְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ{{רווח|1}}||חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ.{{ממס|יואל ב יז}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טְ}}עֵנוּ בְּהַר נַחֲלָתֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|יְ}}יָ אֱלוֹהַּ תּוֹחַלְתֵּנוּ{{רווח|1}}||וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.{{ממס|שמות לד ט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשׂוֹת הוֹאֵל{{רווח|1}}||{{סי|לִ}}נְכוֹנִים לִקְרָאתֶךָ אֵל{{רווח|1}}||כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים כא ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מְ}}חִילָה הַרְבֵּה לִבְנֵי חֲסִידֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|נַ}}קֵּה מִפֶּשַׁע עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|1}}||גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים יט יד}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|סְ}}לַח לְעַם בְּךָ נוֹשַׁע{{רווח|1}}||{{סי|עָ}}וֹן שָׂא נָא וְחִישׁ יֶשַׁע{{רווח|1}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע.{{ממס|מיכה ז יח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן{{רווח|1}}||{{סי|צְ}}לֹל בְּמַצְלוֹל כֹּבֶד עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ק}}וֹלֵנוּ תִשְׁמַע מִשְּׁמֵי שַׁחַק{{רווח|1}}||{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ לַיָּם תִּדְחָק{{רווח|1}}||וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק.{{ממס|תהלים כב כ}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}בְטֵי עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||{{סי|תְּ}}פִלָּה עוֹרְכִים לְהַשְׁעוֹתֶךָ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ.{{ממס|מ"א ח לט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אין לנו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|בָּ}}אנוּ לְשִׁמְךָ וְאָתָאנוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|גָּ}}שִׁים וַחֲרֵדִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְצַדֵּק מוֹדֶיךָ וְעֵדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|הָ}}רֵם קֶרֶן עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|וּ}}מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת זֶרַע חֲסִידֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|זָ}}כְרֵנוּ וּפָקְדֵנוּ כְּרֹב חֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|חֹ}}ן וַחֲמֹל פְּלֵיטַת שְׂרִידֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|טְ}}לָאֶיךָ נַהֵל הַכְּמֵהִים לַחֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|יַ}}דְעֵם בֵּינוֹת שֵׂכֶל סוֹדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|כַּ}}בְּסֵם מֵעֲוֹנָם וְיֻכְשָׁרוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה בַּעֲבוּר כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|מ}}וֹסְרוֹתֵיהֶם תְּנַתֵּק בְּחֶזְקַת יָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|נַ}}שְּׂאֵם וְהַרְבִּיצֵם בְּבֵית וִעוּדֶךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|סְ}}פֹר דִּמְעָתָם וְשִׂימָהּ בְּנֹאדֶךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|עֲ}}רֹב לְטוֹב וּלְרַחֲמִים עֲבָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|פִּ}}ינוּ יְסַפֵּר תְּהִלּוֹת הוֹדֶךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|צ}}וֹמֵנוּ תִּבְחַר וּקְרִיאַת מוֹעֲדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ק}}וּמָה לִמְנוּחָתֶךָ וַאֲרוֹן כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|שְׁ}}פֹךְ רוּחֲךָ לְלַמֵּד בְּלִמּוּדָךְ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|תִּ}}רְאֶה כִּי אֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |} ====אל תזכר לנו עוונותינו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} |- |{{סי|אַ}}ל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ{{רווח|1}}||הַצִּילֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{רווח|1}}||כָּל אֲשֶׁר חָשְׁבוּ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נִקְרָא וְתַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּתְשַׁבֵּר אֶת עֻלֵּנוּ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גֹּ}}דֶל רַחֲמֶיךָ תּוֹדִיעַ{{רווח|1}}||וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תוֹפִיעַ{{רווח|1}}||וּכְאָז אוֹתָנוּ תוֹשִׁיעַ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|דְּ}}בָרְךָ נִצָּב לְעוֹלָם{{רווח|1}}||זְכָר נָא אֲבוֹת הָעוֹלָם{{רווח|1}}||וְהָקֵם בְּרִיתְךָ לְעוֹלָם {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}רָצֶה לָּנוּ כְּמֵאָז{{רווח|1}}||וְתֶן לָנוּ עָז{{רווח|1}}||וְנִלְמַד נֶחֱמָדִים מִפָּז {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|וְ}}הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשׁךָ{{רווח|1}}||וְקוֹמֵם אֶת מִקְדָּשׁךָ{{רווח|1}}||וְנַעֲרִיץ בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זְ}}כֹר צִדְקַת רִאשׁוֹנִים{{רווח|1}}||וּסְלַח נָא לָאַחֲרוֹנִים{{רווח|1}}||וְתוֹשִׁיבֵם אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם כַּיּוֹנִים {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ח}}וּסָה עַל צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{רווח|1}}||וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||וְלַמְּדֵם כְּאָז דָּתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טָ}}הוֹר תַּרְאֶה כְבוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְתוֹדִיעַ בָּנוּ הוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְנִסְבֹּל עֹל מוֹרָאֲךָ וְיִחוּדֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|יְ}}רֵאֶיךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ{{רווח|1}}||וּבְכָל יוֹם יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ{{רווח|1}}||וְגוֹי וּמַמְלָכָה יַעַבְדוּ לָךְ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ{{רווח|1}}||כִּי בְכָל יוֹם לְךָ קָרָאנוּ{{רווח|1}}||יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|לְ}}בַדְּךָ תִּמְלֹךְ כְּמֵרֵאשִׁית{{רווח|1}}||וְתָשִׁית עֵינֶיךָ בְּרֵאשִׁית{{רווח|1}}||בִּמְקוֹם כּוֹנַנְתָּ מֵרֵאשִׁית {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ עָלֵינוּ תְגַלֶּה{{רווח|1}}||נוֹרְאוֹתֶיךָ נֶחֱזֶה וְנִתְעַלֶּה{{רווח|1}}||וּמִצִּיּוֹן בְּרַחֲמֶיךָ תִּגָּלֶה {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|נְ}}חֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׂ}}ימֵנוּ בְּרָכָה בָּאָרֶץ{{רווח|1}}||וּתְנַעֵר רְשָׁעִים מֵאָרֶץ{{רווח|1}}||וְנֵשֵׁב לָבֶטַח בָּאָרֶץ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|עֲ}}נֵנוּ בִּדְבַר אֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פָּ}}נֶיךָ הָאֵר בְּצִיּוֹן{{רווח|1}}||וּמְלֹךְ עָלֵינוּ בְּצִבְיוֹן{{רווח|1}}||וְתָסִיר טֻמְאָה מִצִּיּוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה בַּכֹּל{{רווח|1}}||וְרַחֲמֶיךָ גְדוֹלִים עַל כֹּל{{רווח|1}}||מִיָּדְךָ הוּא וּלְךָ הַכֹּל {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קוֹרְאֶיךָ{{רווח|1}}||רַחֵם עַל מַמְלִיכֶיךָ{{רווח|1}}||כִּי הֵם מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|רַ}}חוּם סְלַח נָא לְעָוֹן{{רווח|1}}||כִּי כָל אָדָם מָלֵא עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַתָּה תְּכַפֵּר עָוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}מְךָ בָּנוּ נִקְרָא וְאַל תַּנִּיחֵנוּ{{רווח|1}}||נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּלְמַעַנְךָ הָאֵר עֵינֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}אַר פָּנֶיךָ תַּרְאֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְתוֹרָתְךָ תְּחַכְּמֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְמִרְעֶה טוֹב וְשָׁמֵן תַּרְעֵנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אומרים==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי (ואיטליה).}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|א}}וֹמְרִים בְּחִין לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|בָּ}}אִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|גָּ}}שִׁים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים בְּדָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} {{פיסקה בטבלה}} |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ה}}וֹגִים בְּהַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|וְ}}אוֹמְרִים סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ח}}וֹקְרִים סוֹד בְּרִיתֶךָ / כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} {{פיסקה בטבלה}} |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ט}}וֹעֲנִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל / כִּי אֵין כָּאֵל{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|י}}וֹדְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ / וּבְפִיהֶם יִתְפָּרָשׁ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|כֻּ}}לָּם הַיּוֹם כְּמַלְאָכִים / קְדֻשָּׁה לְפָנֶיךָ עוֹרְכִים{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|לְ}}בוּשֵׁיהֶם נְקִיִּם / וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} {{פיסקה בטבלה}} |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|מַ}}עֲשֵׂיהֶם מַגִּידִים וַחֲטָאֵיהֶם מְתַנִּים / סְלַח נָא עוֹנִים{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|נִ}}קְרָאִים הַיּוֹם / וְסָלַחְתִּי לָכֶם הַיּוֹם{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|סְ}}פוּרִים כְּחֹל הַיָּם / וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ע}}וֹנִים אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת / לִפְנֵי חוֹקֵר כְּלָיוֹת / וְיוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} {{פיסקה בטבלה}} |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|פָּ}}קְדֵם לְחַיִּים טוֹבִים / וְטַהֲרֵם בְּמַיִם חַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|צ}}וֹעֲקִים אָנָּא אֵל נָא / סְלַח נָא חֵטְא לְמִי מָנָה{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ק}}וֹלָם בְּרַעַשׁ מַרְעִישִׁים / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קוֹרְאִים אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|רִ}}אשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַתָּה / לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה גַּם עַתָּה{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|שְׁ}}מַע תְּפִלָּתֵנוּ / בְּקָרְאֵנוּ אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|תּ}}וֹלִים לְךָ עֵינֵיהֶם / עֲנֵם וּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלּוֹתֵיהֶם / סְלַח נָא לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |} ====אמרו לאלהים==== {{ארון|פ}} '''וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' (<includeonly>בדילוג</includeonly><noinclude>מנצפ"ך ש"ת כפולות</noinclude>). בסוף כל בית מובאה מ[[דברי הימים א טז]]}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ בְּעוֹלָמוֹ{{ר1}} מֵחִישׁ פְּדוּת עַמּוֹ{{ר1}} לְקַיֵּים דְּבַר נָאֳמוֹ{{ר1}} כִּי סְלִיחָה עִמּוֹ{{ר2}} הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְהֻלָּל בְּרֹב גָּדְלוֹ{{ר1}} מֵחִישׁ סְלִיחָה לִקְהָלוֹ{{ר1}} לְהַרְאוֹת לַכֹּל גָּדְלוֹ{{ר1}} מָדַד מַיִם בְּשָׁעֳלוֹ{{ר2}} שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|גּ}}וֹאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ{{ר1}} בִּסְלִיחָה לְהַקְדִּישׁוֹ{{ר1}} וּמְכוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשׁוֹ{{ר1}} לְזֶרַע אַבְרָהָם קְדוֹשׁוֹ{{ר2}} הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|דָּ}}גוּל מְשֻׁבָּח בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם זוּ בָּזוֹ{{ר1}} בִּדְבַר עֻזּוֹ וּמָעֻזּוֹ{{ר1}} לָכֵן עֲדַת מָעֻזּוֹ{{ר2}} דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|הַ}}כֹּל בְּמַאֲמָר עָשָׂה{{ר1}} וְהוּא פָעַל וְעָשָׂה{{ר1}} סוֹלֵחַ לְאֹם עֲמוּסָה{{ר1}} לָכֵן עַם בּוֹ חָסָה{{ר2}} זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|וּ}}מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ{{ר1}} עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הוֹדוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם מְיַחֲדוֹ{{ר1}} אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בִּדְבַר סוֹדוֹ{{ר2}} זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|זֶ}}ה רוֹקַע הָאָרֶץ{{ר1}} הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ר1}} לָכֵן אִמְרוּ לְיוֹסֵד הָאָרֶץ{{ר2}} הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|חַ}}י בִּמְעוֹנָתוֹ{{ר1}} חַנּוּן וְחוֹנֵן עֲדָתוֹ{{ר1}} יָשׁוּב בְּרַחֲמִים לְבֵיתוֹ{{ר1}} לָכֵן לְבָאֵי בִּבְרִיתוֹ{{ר2}} זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|טַ}}פֵּי נַחֲלָתוֹ{{ר1}} טְלָאֵי יְרֻשָּׁתוֹ{{ר1}} יָקִים עָלֵימוֹ אִמְרָתוֹ{{ר1}} כְּחָקוּק בְּתוֹרָתוֹ{{ר2}} אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|י}}וֹעֵץ מֵישָׁרִים לְחֹק{{ר1}} יְרֵאָיו לְחַיִּים לָחֹק{{ר1}} סוֹלֵחַ לְחֵטְא לִמְחֹק{{ר1}} כְּנִשְׁמַע לְרוֹעֶה מֵרָחוֹק{{ר2}} וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק <noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|השלמה ממחזור בני רומא:}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|כָּ}}ל יְצִיר בָּרָא בְּמַעַן{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם עֻלּוֹ טָעַן{{ר1}} וְלֹא יִזָּכֵר עוֹד יַעַן וּבְיַעַן{{ר1}} כְּהִבְטִיחַ לְעַם בּוֹ נִשְׁעָן{{ר2}} לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|כָּ}}ל בַּשָּׁלִישׁ עָפָר{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם וְהָיָה מִסְפָּר{{ר1}} וּפִשְׁעָם עוֹד לֹא יְסֻפַּר{{ר1}} לְהַרְבּוֹתָם כַּחוֹל וְאֵין מִסְפָּר{{ר2}} בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|לֹ}}א עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי{{ר1}} לָקַח לוֹ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי{{ר1}} סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת גּוֹי{{ר1}} עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי{{ר2}} וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|מֵ}}חִישׁ לְעַמּוֹ הוּקָם{{ר1}} וּמְכַפֵּר פִּשְׁעֵי חֵיקָם{{ר1}} מַטְרִיפָם לֶחֶם חֻקָּם{{ר1}} וּמְמַהֵר יוֹם נָקָם{{ר2}} לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|מֶ}}לֶךְ לְעוֹלָמִים חַי{{ר1}} מֵמִית וּמְחַיֶּה כָּל חַי{{ר1}} לָכֵן יוֹדוּהוּ חַי חַי{{ר1}} וְהִזְהִיר לְרֵעַי וְאַחַי{{ר2}} אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא וְחָזָק וְאָיֹם{{ר1}} וְהוּא אֵל עֶלְיוֹן{{ר1}} וּמַנְחִיל עֹז חֶבְיוֹן{{ר1}} וּמְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו בְּכָל יוֹם{{ר2}} שִׁירוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא שׁוֹכֵן מְרוֹמִים{{ר1}} סוֹלֵחַ פִּשְׁעֵי אֲשֵׁמִים{{ר1}} וּמְפַעְנֵחַ נֶעֱלָמִים{{ר1}} וְאַתֶּם מְעוּטֵי עַמִּים{{ר2}} סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|סֶ}}לָה מְשֻׁבָּח וּמְהֻלָּל{{ר1}} בְּפִי כָּל נְשָׁמָה תִּתְהַלָּל{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם מְהֻלָּל{{ר1}} כְּשֶׁיַּעֲטֹף וְיִתְפַּלַּל{{ר2}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} הַנִּכְתָּר בְּהִלּוּלִים{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם נִגְאָלִים{{ר1}} מַעֲבִיר מֵאֶרֶץ גִּלּוּלִים{{ר2}} כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת צְפוּנָיו{{ר1}} וּמִשְׂתַּכֵּל בְּכָל פִּנָּיו{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם עָנָו{{ר1}} בְּכָל מְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו{{ר2}} הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|פֶּ}}לֶא עָשָׂה עַד מְאֹד{{ר1}} נִקְרָא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַמּוֹ עוֹד{{ר1}} הַלּוֹבֵשׁ הָדָר וָהוֹד{{ר2}} הָבוּ לַייָ כָּבוֹד {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|צ}}וּר אֲכַבְּדֶנּוּ בְּמִנְחָה{{ר1}} מֵסִיר מֶנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה{{ר1}} מֵחִישׁ לְעַמּוֹ רְוָחָה{{ר1}} בּאוּ שְׁעָרָיו בְּשִׂמְחָה{{ר2}} הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּכֵס נָכוֹן{{ר1}} בֵּית עוֹלָמִים לְשִׁבְתּוֹ מָכוֹן {{ר1}} סוֹלֵחַ לְאוֹמְרֵי תְפִלָּתִי תִכּוֹן{{ר1}} לְנֵצַח נְצָחִים מַלְכוּתוֹ תִכּוֹן{{ר2}} חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ אַף תִּכּוֹן {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם{{ר1}} בַּמָּרוֹם אַדִּיר בַּמַּיִם{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעוֹבְדֵי שָׁמַיִם{{ר1}} מְכוֹנֵן לְנֶחֱרַב פַּעֲמַיִם{{ר1}} בְּיָסְדוֹ יְרוּשָׁלַיִם לָעַד{{ר2}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|רָ}}ם דָּרַךְ סוּסוֹ בַּיָּם{{ר1}} לִגְזָרִים גָּזַר יָם{{ר1}} וּמַשְׁלִיךְ עֲוֹנוֹת בִמְצוּלוֹת יָם{{ר1}} עַד לֹא יִוָּדַע אַיָּם{{ר1}} כְּפָרְדוֹ בְּעֻזּוֹ יָם{{ר2}} יִרְעַם הַיָּם {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי כְּיָשֵׁן נֹעַר{{ר1}} לְכוֹנֵן בֵּית הַיַּעַר{{ר1}} כִּי כִרְסְמוֹ חֲזִיר מִיַּעַר{{ר1}} וּפָנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר{{ר2}} אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי וְאֵין בִּלְעָדוֹ{{ר1}} הַכֹּל פֹּעַל יָדוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם יְחִידוֹ{{ר1}} הַמּוֹדִים עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ{{ר2}} הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|תָּ}}מִים אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ{{ר1}} מִצָּרָה תּוֹשִׁיעֵנוּ{{ר1}} וּמְכַפֵּר חַטֹּאת פְּשָׁעֵינוּ{{ר1}} וּמַאֲזִין שִׂיחַ שַׁוְעָתֵנוּ{{ר2}} וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ {{סוף}} </noinclude> {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|תַּ}}קִּיף אֱלֹהֵי עוֹלָם{{ר1}} דְּבָרוֹ נִצָּב לְעוֹלָם{{ר1}} וְהוּא מִכֹּל נֶעְלָם{{ר1}} וַאֲנַחְנוּ מְהַלְלִים שְׁמוֹ לְעוֹלָם{{ר2}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. ====מעשה אלהינו==== '''וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ''' {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}} {{סי|אַ}}דִּיר בְּוִעוּדוֹ{{ר1}} {{סי|בְּ}}רוּם וּבְתַחַת הוֹדוֹ{{ר1}} {{סי|גִּ}}לָּה אוֹר לְעַבְדּוֹ{{ר1}} {{סי|דָּ}}בָר מֵקִים לְעַבְדּוֹ{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.{{ממס|דברים ד לה}} {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}} {{סי|הַ}}מַּכִּיר עוֹלְמֵי עַד{{ר1}} {{סי|וְ}}סוֹפֵר וּמוֹנֶה עֲדֵי עַד{{ר1}} {{סי|זִ}}יו מוֹשָׁבוֹ נוֹעָד{{ר1}} {{סי|חֶ}}לֶד צוֹפֶה בְּמִסְעָד{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}} {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}} {{סי|ט}}וֹעֵן עוֹלָמוֹ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הֲדֹמוֹ{{ר1}} {{סי|כִּ}}לְּלוֹ בְּנָאֳמוֹ{{ר1}} {{סי|לָ}}עַד לַהֲקִימוֹ{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}} {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל בְּמִפְעָלוֹ{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא עַל זְבוּלוֹ{{ר1}} {{סי|סִ}}לּוּדוֹ כְּגָדְלוֹ{{ר1}} {{סי|עֻ}}זּוֹ כְּרֹב חֵילוֹ{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ב}} {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}} {{סי|פְּ}}אֵרוֹ בִּשְׁמֵי מְעוֹנַי{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט לְעֵינַי{{ר1}} {{סי|קִ}}לּוּס שְׁמוֹ בַּהֲמוֹנַי{{ר1}} {{סי|ר}}וֹדֶה בְּקֶרֶב מוֹנַי{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ.{{ממס|תהלים קיא ב}} {{ארון|ס}} {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ|צבע=#A52A2A}}{{ר1}} וְ{{סי|תַ|1}}חְבֻּלוֹתָיו מְזִמָּה{{ר1}} {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה{{ר1}} {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה{{ר1}} {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר2}} {{מילת קבע|וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה|צבע=#A52A2A}} אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}} {{ארון|פ}} ['''אֲבָל'''] {{מילת קבע|מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי רוֹקַע הָאָרֶץ עַל בְּלִימָה{{ר1}} {{סי|שׁ}}וֹכְנֶיהָ בְּלִי הֱיוֹת לְשַׁמָּה{{ר1}} {{סי|תִּ}}כֵּן עַל מַיִם אֲדָמָה{{ר1}} {{סי|תַּ}}קִּיף שְׁמוֹ לְרוֹמֵמָה{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה.{{ממס|תהלים קד ב}} ====אשר אימתך==== '''וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {{מילת קבע|אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ}}{{ר1}} בְּ{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי אֹמֶן / בְּ{{סי|אַ}}בִּירֵי אֹמֶץ{{ר1}} בִּ{{סי|בְ}}לוּלֵי קֶרַח / בִּ{{סי|בְ}}דוּדֵי קֶדַח{{ר2}} {{ק|'''וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְאָבִיתָ תְהִלָּה}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|גְּ}}לוּמֵי גוּשׁ / מִ{{סי|גָּ}}רֵי גֵיא{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|דְּ}}לוּלֵי פֹעַל / מִ{{סי|דַּ}}לֵּי מַעַשׂ{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא תְהִלָּתֶךָ'''}} {{מילת קבע|אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ}}{{ר1}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאָכִים / בְּ{{סי|הִ}}לּוּךְ מַחֲנוֹת{{ר1}} בְּ{{סי|וַ}}עַד אֲלָפִים / בְּ{{סי|וֶ}}כַח רְבָבוֹת{{ר2}} {{ק|'''וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְאָבִיתָ תְהִלָּה}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|זִּ}}יו שׁוֹנֶה / מִ{{סי|זֹּ}}הַר כָּבֶה{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|חֲ}}סֵרֵי שֵׂכֶל / מֵ{{סי|חֹ}}רְשֵׁי רֶשַׁע{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא תְהִלָּתֶךָ'''}} {{מילת קבע|אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ}}{{ר1}} בְּ{{סי|טִ}}פּוּחַ עֲרָבוֹת / בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס שְׁחָקִים{{ר1}} בְּ{{סי|יִ}}שְׁרַת עֲרָפֶל / בִּ{{סי|י}}רִיעוֹת מְעוֹנָה{{ר2}} {{ק|'''וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְאָבִיתָ תְהִלָּה}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|כְּ}}תוּמֵי שֶׁמֶץ / מִ{{סי|כְּ}}מוּסֵי כֶתֶם{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|לְּ}}כוּדֵי פַח / מִ{{סי|לְּ}}עוּנֵי מַר{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא תְהִלָּתֶךָ'''}} {{מילת קבע|אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ}}{{ר1}} בְּ{{סי|מַ}}סְלוּלֵי זְבוּל / בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי שְׁפַר{{ר1}} בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת דֹּק / בִּ{{סי|נְ}}חִיַּת עָבִים{{ר2}} {{ק|'''וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְאָבִיתָ תְהִלָּה}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|סְּ}}רוּחֵי מַעַשׂ / מִ{{סי|שְּׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|עֲ}}דוּרֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|עֲ}}מוּסֵי בָטֶן{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא תְהִלָּתֶךָ'''}} {{מילת קבע|אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ}}{{ר1}} בְּ{{סי|פֹ}}תְחֵי קָדוֹשׁ / בְּ{{סי|פֹ}}צְחֵי בָרוּךְ{{ר1}} בִּ{{סי|צְ}}דוּדֵי אַרְבַּע / בִּ{{סי|צְ}}נוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ{{ר2}} {{ק|'''וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְאָבִיתָ תְהִלָּה}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|קְּ}}רוּאֵי אָיִן / מִ{{סי|קֹּ}}רְאֵי בְחָנֵף{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|רְ}}חוֹקֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|רֵ}}יקֵי צֶדֶק{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא תְהִלָּתֶךָ'''}} {{מילת קבע|אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ}}{{ר1}} בִּ{{סי|שְׁ}}בִיבֵי אֵשׁ / בִּ{{סי|שְׁ}}בִילֵי מַיִם{{ר1}} בִּ{{סי|תְ}}לוּלֵי רוֹם / בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי גֹבַהּ{{ר2}} {{ק|'''וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְאָבִיתָ תְהִלָּה}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִבָּשָׂר וָדָם / מֵהֶבֶל וָתֹהוּ{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מֵחָצִיר יָבֵשׁ / מִצֵּל עוֹבֵר / וּמִצִּיץ נוֹבֵל{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִמַּשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ / מִמַּפְרִיחֵי רוּחַ / וּמִמְּעוֹפְפֵי חַיָּה{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}וּמֵחֲנִיטֵי נְשָׁמָה / וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}וְנִשְׁמָעִים בַּדִין / וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט / וְחַיִּים בְּרַחֲמִים{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חֵי הָעוֹלָמִים{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}'''וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם''' {{ארון|ס}} ====אמיצי שחקים==== <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |{{סי|אַ}}מִּיצֵי שְׁחָקִים מִמַּעַל{{רווח|1}}||וְכָל צְבָא מַעַל{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|אֱ}}מוּנֵי אַהֲבָה{{רווח|1}}||וְצִמְחֵי רְבָבָה{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|בְּ}}כִתֵּי מַלְאָכִים{{רווח|1}}||שְׁמוֹ מַמְלִיכִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|בְּ}}נֵי בְחוּנֵי בְרִית{{רווח|1}}||לְזוֹכֵר הַבְּרִית{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ{{רווח|1}}||לְאַמִּיץ וְשַׂגִּיא כֹחַ{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|גְּ}}דוֹלֵי צְדָקָה{{רווח|1}}||לְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|דְּ}}מוּת אַרְבָּעָה פָנִים{{רווח|1}}||לְכָל צַד פּוֹנִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|דִּ}}גְלֵי נְצוּרָה{{רווח|1}}||לְעִמָּם בְּצָרָה{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|הֲ}}מוֹן צְבָא מַעְלָה{{רווח|1}}||לְשׁוֹכֵן מַעְלָה{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|הֹ}}לְכֵי דֶּרֶךְ תָּמִים{{רווח|1}}||לְהַצּוּר תָּמִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|וְ}}רָצִים וְשָׁבִים{{רווח|1}}||טַעַם צוּר מַקְשִׁיבִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|וְ}}קֹוֵי יְשׁוּעוֹת{{רווח|1}}||וְחוֹכֵי סְלִיחוֹת{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|זְ}}מִירוֹת רַבּוֹת{{רווח|1}}||זַכֵּי שְׁמֵי עֲרָבוֹת{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|זֶ}}רַע מַטַּע אֱמֶת{{רווח|1}}||לֵאלֹהִים אֱמֶת{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|חַ}}שְׁמַלִּים עַזִּים{{רווח|1}}||לְעוֹשֶׂה חֲזִיזִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|ח}}וֹנִים וְנוֹסְעִים{{רווח|1}}||לְמַעֲלֶה נְשִׂיאִים{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרוֹמִים{{רווח|1}}||לְרָם עַל רָמִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|טֹ}}בוּ אֹהָלָיו{{רווח|1}}||יוֹנְקָיו וְעוֹלָלָיו{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|יִ}}דּוֹדוּן הוֹלְכִים{{רווח|1}}||כּוֹרְעִים וּבוֹרְכִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|י}}וֹשְׁבֵי אֹהֶל וּמִשְׁכָּן{{רווח|1}}||לִבְתוֹכָם שָׁכָן{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|כִּ}}תֵּי הֲמוֹנִים{{רווח|1}}||עִם חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|כֶּ}}תֶר נוֹתְנִים{{רווח|1}}||בְּנֵי אֵיתָנִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|לַ}}הֲקַת שְׁבִיבִים{{רווח|1}}||וְאֵשׁ לֶהָבִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|לְ}}מַעֲנוֹ גּוֹי אֶחָד{{רווח|1}}||לְשֵׁם אֵל הַמְיֻחָד{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|מְ}}סוֹכְכִים מְרוֹפְפִים{{רווח|1}}||בְּכַנְפֵיהֶם מְעוֹפְפִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|מְ}}נַצְּחִים לְהַתְמִיד{{רווח|1}}||בְּכָל יוֹם תָּמִיד{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|נ}}וֹרָאִים בְּנִפְלָאוֹת{{רווח|1}}||לְצֶדֶק נוֹרָאוֹת{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמּוֹ{{רווח|1}}||מְסַלְסְלִים לִשְׁמוֹ{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים{{רווח|1}}||מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|ס}}וֹלְדֵי בְחִילָה{{רווח|1}}||לְנוֹרָא עֲלִילָה{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|עֵ}}ינַיִם מְלֵאִים{{רווח|1}}||כַּתַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|ע}}וֹנִים בְּמַקְהֵלוֹת{{רווח|1}}||בְּלַחַשׁ וְקוֹלוֹת{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|פְּ}}נֵיהֶם כִּבְרָקִים מְאִירִים{{רווח|1}}||וּפָז בֶּגֶד פְּאוּרִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|פְּ}}דוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָזָק{{רווח|1}}||לְגוֹאֲלָם חָזָק{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|צִ}}בְאוֹת שָׁמַיִם{{רווח|1}}||לְרוֹכֵב שָׁמַיִם{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|צֹ}}אן קָדָשִׁים{{רווח|1}}||מַטַּע קְדוֹשִׁים{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|קַ}}לִּים לְצוּרָם{{רווח|1}}||קוֹרְאִים לְיוֹצְרָם{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב{{רווח|1}}||בְּלִי לֵב עָקֹב{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם כְּעֵגֶל{{רווח|1}}||וְאוֹפָן מִתְגַּלְגֵּל{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|רְ}}צוּיִם לְבוֹרְאָם{{רווח|1}}||לְרָם אֲשֶׁר בְּרָאָם{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שֹׁ}}כְנֵי בְּצֵל שַׁדַּי{{רווח|1}}||שְׁנוֹתָם אֵין דַּי{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|שְׁ}}מוּרִים חֲקוּקִים{{רווח|1}}||מִצְוֹת וְחֻקִּים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים{{רווח|1}}||בַּמָּרוֹם חָשִׁים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|תְּ}}מִימִים בְּדַרְכֵיהֶם{{רווח|1}}||וּבְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |} ====אילי מרום==== '''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ''' <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / אֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים''' {{הור|סימן: '''אא"ב גג"ד'''. בסוף כל בית מובאה מ[[ישעיהו ו#ו ב|ישעיהו ו ב-ג]]}} {{סי|אֵ}}ילֵי מָרוֹם אוֹמְרִים הִלּוּלוֹ{{ש}} {{סי|א}}וֹפָן וְגַלְגַּל מַבִּיעִים סִלְסוּלוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}אֵימָה וּבְיִרְאָה מַכְתִּירִים שֵׁם גָּדְלוֹ{{ר1}} שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּרַעַד וּבְפַחַד{{ש}} {{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ לְיַחֵד לְאֶחָד{{ש}} {{סי|דְּ}}מָמָה דַקָּה דָּאִים בְּלִי כַחַד{{ר1}} שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|הַ}}יּוֹשֵׁב יְחִידִי עַל אוֹפַנָּיו{{ש}} {{סי|הַ}}דּוֹבֵר דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}רָצוֹא וָשׁוֹב כַּבָּזָק לְפָנָיו{{ר1}} בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|זֹ}}הַר הָרָקִיעַ כְּעֵין חַשְׁמַלָּיו{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֵף בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו{{ש}} {{סי|חִ}}יל שָׂרָף אֵימָה עָלָיו{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל כְּעֵין נְחשֶׁת יְצַפְצֵף{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם עֲלֵיהֶם יְחוֹפֵף{{ש}} {{סי|יִ}}דֹּד יְכַסֶּה פָנָיו בְּלִי מִתְרוֹפֵף{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ הוּא אֵלִי זֶה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לֹא בָזָה עֱנוּת עַם עָנִי וְנִבְזֶה{{ש}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְהַעֲרִיצוֹ יַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּפִיהֶם גָּמַר{{ש}} {{סי|מ}}וֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהַשְׁמַר{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂא וְנֶעְלָם הִלּוּלוֹ לוֹמַר{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׂ}}רָף מְכֻנֶּה אֶחָד קָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|סִ}}לּוּד אוֹמֵר לְבָרוּךְ וְקָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|ע}}וֹנִים בִּקְדֻשָּׁה לָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ר1}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|פְּ}}אֵר וָשֶׁבַח לַאֲדוֹן הַצְּבָאוֹת{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצְחִים בְּרִנָּה מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת{{ש}} {{סי|צְ}}בָא מָרוֹם גְּדֻלָּתָם מַצְבִּיאוֹת{{ר1}} יְיָ צְבָאוֹת.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם בְּעֶרֶץ{{ש}} {{סי|קַ}}לִּים לָרוּץ עַד קְצֵה הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא יוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כִּסָּה הוֹדוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}חָקִים מִמַּעַל פֹּעַל יָדוֹ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹלֶה תֵבֵל בִּזְרוֹעַ יָדוֹ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}<קטע סוף=רהיטים/> ====סילוק==== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}} {{הור2| '''למנהג אשכנז המזרחי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|[[ונתנה תוקף]]}}, ואת הקדושה {{צ|[[אז מלפני בראשית]]}}. '''למנהג אשכנז המערבי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|מי יערוך אליך}} שיובא בסמוך (למנהג פפד"מ אומרים את כולו, ולמנהג רוב הקהילות אומרים את רובו (עד {{צ|יהיו נכלמים}}), ומצרפים חלק מהסילוק {{צ|מי ימלל}}). בקדושה אומרים למנהג זה רק את הפיוט {{צ|אליך תלויות עינינו}} מתוך הקדושה שנאמרה בשחרית.}} =====מי יערוך אליך===== <קטע התחלה=מי יערוך1/>מִי יַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ מַעֲנֶה לְסַפֵּר{{ש}} גְּבוּרוֹת רַחֲמֶיךָ לְהַגִּיד וּלְסַפֵּר{{ש}} אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}} וְעַד כַמֶּה וְכַמֶּה אֵיךְ אֲסַפֵּר{{ש}} כִּי אַתָּה צְעָדִים סוֹפֵר{{ש}} פֶּשַׁע וְעָוֹן מְכַפֵּר{{ש}} וּבְסוּר מִמְּךָ כָּל כּוֹפֵר{{ש}} תְּחַכֶּה לוֹ לָשׁוּב וּלְהִתְכַּפֵּר{{ש}} לְבִלְתִּי לֵבוֹשׁ וְלְהֵחָפֵר{{ש}} כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת אֲשֶׁר יָפֵר{{ש}} לָכֵן שַׂמְתָּ עֲשֶׂרֶת יְמֵי שֶׁפֶר{{ש}} לַעֲשׂוֹת בָּהֶם תְּשׁוּבָה מִהְיוֹת לְחֶפֶר{{ש}} וְאִם שָׁב וְחִנֵּן בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר {{ש}} יַעְמֹד מֵלִיץ יָשְׂרוֹ לְסַפֵּר{{ש}} וְתַקְשִׁיב וְתֹאמַר מָצָאתִי כֹפֶר{{ש}} וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְכַּפֵּר{{ש}} כִּי כִּשְׁמוֹ כִּפּוּר מְכַפֵּר{{ש}} וְכָל מַעֲשָׂיו לוֹ תְכַפֵּר{{ש}} וְכָל חֲטָאָיו תָּדִיחַ וְתָפֵר{{ש}} וְיוּחַק לְחַיִּים בְּגִלְיוֹן סֵפֶר{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם אֵלֶיךָ חֲטָאֵינוּ לְסַפֵּר{{ש}} כְּמוֹדֶה וְעוֹזֵב לְהִתְכַּפֵּר{{ש}} וְאִם כְּאָדָם עָבַרְנוּ בְּרִיתֶךָ לְהָפֵר{{ש}} אַתָּה אֵל וְלֹא אִישׁ פָּנֵינוּ אַל תַּחְפֵּר{{ש}} בִּזְכוּת נָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר{{ש}} וּכְאָז בַּעֲרוּפָה לָנוּ כַפֵּר כַּפֵּר רַחוּם לְשׁוֹפְכֵי לְךָ שִׂיחָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח לְךָ הִיא הַסְּלִיחָה{{ש}} וּלְדַלֵּי מַעַשׂ תִּתֵּן סְלִיחָה{{ש}} וְאִם כְּפִי פָעֳלָם אֵין לְהִסָּלְחָה{{ש}} וְאִם תִּשְׁמֹר עָוֹן יְהוּ כְסוּחָה{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם לְסוֹחֲחָה{{ש}} בְּחִנּוּן הִגָּיוֹן שְׁמָעָה וּסְלָחָה{{ש}} בְּטוּחִים כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} מְקַוִּים לְרַחֲמֶיךָ עִוּוּיָם לְסָלְחָה לְסָלְחָה עֲוֹנָם גָּשִׁים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} לְהַרְבּוֹת לָמוֹ מְחִילָתֶךָ{{ש}} כִּי הִיא שִׁבְחֲךָ וְהִיא תְהִלָּתֶךָ{{ש}} כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ{{ש}} רַעְיָתְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}} מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וּפְעֻלָּתֶךָ{{ש}} וְאֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ זוּלָתֶךָ{{ש}} וּמוֹשִׁיעַ אֵין בִּלְתֶּךָ{{ש}} וּכְנַמְתָּ לְצִיר סָלַחְתִּי כְּמִלָּתֶךָ{{ש}} כֵּן תְּבַשֵּׂר סָלַחְתִּי לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ{{ש}} לְהוֹדִיעָם רַחֲמֵי גְדֻלָּתֶךָ{{ש}} וְיַנְעִימוּ זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ לְעַלּוֹתֶךָ בְּגֵיא וּבִשְׁחָקִים{{ש}} וְלִסְלֹחַ עֲוֹנָם פֶּלֶל נוֹאֲקִים{{ש}} כִּי הֵם מִמַּעֲשִׂים רֵקִים{{ש}} לָכֵן כְּדַלִּים שְׁעָרֶיךָ דוֹפְקִים{{ש}} סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ לְפָנֶיךָ צוֹעֲקִים{{ש}} זְכֹר שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת אֲשֶׁר לְךָ חֲשׁוּקִים{{ש}} וְחֶבֶל נַחֲלָה לְשִׁמְךָ חֲקוּקִים{{ש}} וּשְׁבוּעָה אֲשָׁר לָמוֹ בִּטִּיתָ תָּקִים{{ש}} לְקוֹרְאֶיךָ מִמַּעֲמַקִּים {{ש}} לְהוֹשִׁיעָם מִהְיוֹת עוֹד דְּחוּקִים{{ש}} אֲשֶׁר לְהַצְדִּיקָם תַּחַן מְפִיקִים{{ש}} לְהָשִׁיב שְׁבִיתָם כַּאֲפִיקִים{{ש}} כִּי הֵם עֲבָדֶיךָ וְעָלֶיךָ מִתְרַפְּקִים{{ש}} וּלְחוֹנְנֵם בְּעִנּוּי עֲסוּקִים{{ש}} לְהוֹצִיא דִינָם כַּעֲשׁוּקִים{{ש}} לְקָרְבָם אֵלֶיךָ מְקָרֵב רְחוֹקִים{{ש}} הֱיוֹתָם כְּאֵזוֹר לַחֶלֶץ בְּךָ דְּבֵקִים{{ש}} לְנַצְחָךְ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים עֲמָקִים בְּפַלְּשָׁךְ תְּחַפֵּשׂ צְדָקָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח וּלְךָ הִיא הַצְּדָקָה{{ש}} וְרַב לְהוֹשִׁיעַ מְדַבֵּר בִּצְדָקָה{{ש}} מְכוֹן כִּסְאֲךָ מְתֻקָּן בִּצְדָקָה{{ש}} וּלְאֵין זְכוּת וּמַעֲשִׂים תַּעֲשֶׂה צְדָקָה{{ש}} כִּי לָנוּ הַבֹּשֶׁת וּלְךָ הַצְּדָקָה{{ש}} לָכֵן לִמְרוֹמְמֶךָ תַּעֲלֶה צְדָקָה{{ש}} בְּמִדַּת טוּבְךָ אוֹתָם לְצַדְּקָה{{ש}} כִּי קָדוֹשׁ אַתָּה וְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{ש}} בְּסָלְחָךְ עֲוֹן שָׁבֶיךָ בִּצְדָקָה בִּצְדָקָה תְּשׁוֹבֵב עַם לְךָ חֲתוּמִים{{ש}} כִּי רַחוּם אַתָּה וּמָלֵא רַחֲמִים{{ש}} וּלְךָ הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים{{ש}} וּבְשִׁבְתְּךָ עַל כִּסֵּא דִין תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים{{ש}} וְתַהֲפֹךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} לְהַצְדִּיק בָּנִים לְךָ רְחוּמִים{{ש}} לְנַקּוֹתָם מִטִּנּוּף כְּתָמִים{{ש}} וּלְהַאֲזִין שַׁוְעָתָם מִמְּרוֹמִים{{ש}} אֲשֶׁר הֵם מִמִּצְוֹתֶיךָ עֲרוּמִים{{ש}} וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ מַעֲרִימִים{{ש}} וְחָטָאנוּ לְךָ נוֹאֲמִים{{ש}} זְכֹר לָמוֹ זְכוּת אֲבוֹתָם תְּמִימִים{{ש}} וּתְחִנָּתָם תִּשְׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש}} לִמְצֹא לְפָנֶיךָ חֶסֶד וְרַחֲמִים{{ש}} וְאִם תְּפַלֵּשׁ מַעֲשֵׂימוֹ יִהְיוּ נִכְלָמִים{{ש}}<קטע סוף=מי יערוך1/><includeonly> {{הור2|בהרבה קהילות ממשיכים כאן ב{{צ|ויפציח שיר כסא}} מתוך הסילוק {{צ|מי ימלל}}. למנהג פפד"מ אומרים גם את ההמשך.}}</includeonly> <קטע התחלה=מי יערוך2/>[וְתִזְכֹּר לָמוֹ שְׁבוּעַת אָבוֹת הַתְּמִימִים{{ש}} וְתִתְנַהֵג עִם בְּנֵיהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} וְשַׁוְעָתָם תַּעַל לִמְרוֹמִים{{ש}} לְפָנֶיךָ לִמְצֹא חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים]{{ש}} וּבְשׁוּרָם מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} כִּי תַצְדִּיק בְּדִין מְכֻתָּמִים{{ש}} אֲשֶׁר מִדִּינְךָ חַתִּים וּדְמוּמִים{{ש}} יִפְצְחוּ פֶה וְיִהְיוּ מְרוֹמְמִים{{ש}} וְיַשְׁמִיעוּ לְאַדֶּרְךָ שִׁיר נְעִימִים{{ש}} וּלְהַגְבִּיר כֹּחֲךָ קוֹל מַרְעִימִים{{ש}} מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הֲדוֹמִים{{ש}} וְגֹדֶל חַסְדְּךָ מֵעַל מְרוֹמִים{{ש}} כִּי לֹא תִזְנַח לְעוֹלָמִים{{ש}} וְלֹא תִקְצֹף לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} וְדָרֵי מַטָּה עִם צְבָא מְרוֹמִים{{ש}} לְהַעֲרִיץ וּלְהַקְדִּישׁ לְעַתִּיק יָמִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת מַפְצִיחִים וּמְרוֹמְמִים<קטע סוף=מי יערוך2/>{{ש}} {{הור|ככתוב…}} =====מי ימלל===== {{הור2|את הסילוק הזה אמרו בצרפת (ובמנהג רומניא). למנהג רוב קהילות מערב אשכנז אומרים החל מ{{צ|ויפציח שיר כסא}} (ראו למעלה).}} מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת חֲיָלֶיךָ{{ש}} מִי יַגִּיד עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} מִי יְשַׁעֵר פִּלְאֵי מַעֲלָלֶיךָ{{ש}} מִי יְתַנֶּה עֹז הִלּוּלֶיךָ{{ש}} מִי יֹאמַר תֹּקֶף כִּלּוּלֶיךָ{{ש}} מִי יְדַבֵּר אֹמֶץ מַהֲלָלֶיךָ{{ש}} מִי יְגַלֶּה עֹמֶק סִלְסוּלֶיךָ{{ש}} מִי יְפַעְנֵחַ נִצּוּחַ מְסַלְסְלֶיךָ{{ש}} מִי יָמֹד מֵי שָׁעֳלֶךָ{{ש}} מִי יַחְשֹׂף תְּהוֹם הֲדֹם רַגְלֶיךָ{{ש}} מִי יִמְנֶה וְיַגְבִּיר חֲיָלֶיךָ{{ש}} מִי יַשְׁמִיעַ תְּהִלּוֹת כְּלָלֶיךָ{{ש}} מִי יַעֲמִיק בְּמִשְׁפְּטֵי אֲמִתֶּךָ{{ש}} מִי יָקוּם בְּסוֹד עֵדוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַחֲזִיק רֹב טוֹבוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַכִּיר חַסְדֵי אָרְחוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְפַלֵּס מִשְׁקַל רוּחוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַחְשֹׁב הֲמוֹן אוֹצְרוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יֹאמַר נִסֵּי נִפְלְאוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יִפְקֹד פְּקוּדֵי סְגֻלּוֹתֶיךָ עַתִּיק וְאֵין לְהָתֵם שְׁנוֹתֶיךָ{{ש}} מְבַלֶּה כֹל וְאֵין לְבַלּוֹתֶךָ{{ש}} סוֹבֵל מַשָּׂא וְאֵין לְהַלְאוֹתֶךָ{{ש}} אֲכִילָה אֵין לְפָנֶיךָ / וְשֹׂבַע בְּקָרְבְּנוֹתֶיךָ{{ש}} שְׁתִיָּה אֵין לְפָנֶיךָ / וְדֶשֶׁן בְּנִסְכוֹתֶיךָ{{ש}} תְּנוּמָה אֵין בְּמַחֲנֶיךָ / וְנֵעוֹר בְּאָהֳלוֹתֶיךָ{{ש}} שֵׁנָה אֵין בְּשִׁכְנֶךָ / וּמֵקִיץ בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ נֹשֵׂא עָוֹן / וְרוֹאֶה בְעֶלְבּוֹן{{ר1}} מְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן / כְּחָכָם וְנָבוֹן{{ש}} עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע / וְלֹא חָפֵץ בְּרֶשַׁע{{ר1}} מֵחִישׁ פְּדוּת לְיֶשַׁע / לְעַם שָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} מְכַלְכֵּל רְשָׁעִים / כְּבֶאֱמֶת מְשַׁוְּעִים{{ר1}} וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים / מְחַתֵּל מִפְּשָׁעִים{{ש}} מַצְלִיל חֲטָאִים / בְּשׁוּב חוֹטְאִים{{ר1}} מֵיטִיב לַטּוֹבִים / אִם מַעֲשֵׂיהֶם מְטִיבִים{{ש}} שָׁב לְשׁוֹבָבִים / אִם בְּכָל לֵב שָׁבִים{{ר1}} רוֹצֶה תוֹשָׁבִים / אִם בְּצִלּוֹ יוֹשְׁבִים{{ש}} שׁוֹעֶה קְרוֹבִים / אִם אֵלָיו קְרֵבִים{{ר1}} מֵיטִיב קוֹרְאִים / אִם אֵלָיו בֶּאֱמֶת קוֹרְאִים וְעַד לֹא תְאָלָה / שָׁת תְּעָלָה{{ש}} וְעַד לֹא מַכָּה / הֶעֱלָה אֲרוּכָה{{ש}} וְעַד לֹא טְרִיָּה / הֵכִין רְטִיָּה{{ש}} וְעַד לֹא תִפְלָה / הֵכִין תְּפִלָּה{{ש}} וְעַד לֹא שָׁנִי / בָּן בְּחוּט הַשָּׁנִי{{ש}} וְעַד לֹא אֹדֶם תּוֹלָע / הִלְבִּין וְרִיב גִּלַּע{{ש}} וְעַד לֹא מַחֲשָׁבָה / חִמֵּק שׁוֹבֵבָה{{ש}} וְעַד לֹא יְשִׁיבָה / אִמֵּן תְּשׁוּבָה{{ש}} וְעַד לֹא אַב הָמוֹן / שִׁעֲשַׁע אָמוֹן{{ש}} וְעַד לֹא נֶעֱקָד / כָּפְרוֹ פֻקַּד{{ש}} וְעַד לֹא תָּם הֻפְקַד / מְחִילָה שָׁקַד{{ש}} וְעַד לֹא יְסוֹד עוֹלָם / שָׁת גִּבְעוֹת עוֹלָם{{ש}} וְעַד לֹא דָּבָר בָּעוֹלָם / צָר עַם עוֹלָם{{ש}} וְעַד לֹא נָכוֹן מֵאָז / קָנָה קִנְיַן אָז{{ש}} וְעַד לֹא יֻצְּרוּ יָמִים / פָּעַל יוֹם מִיָּמִים{{ש}} וְעַד לֹא עֲלֵי עָשׂוֹר / עָשָׂה לוֹ צוֹם הֶעָשׂוֹר{{ש}} וְעַד לֹא כִפּוּר / חֶלְשׁוֹ סָפוּר{{ש}} וְעַד לֹא עִנּוּי נֶפֶשׁ / הִטְבִּיעַ חֵטְא בְּרֶפֶשׁ{{ש}} וְעַד לֹא אֲשֵׁמִים / צָג בְּחוּג אֲשָׁמִים{{ש}} וְעַד לֹא צָמִים / קִדֵּשׁ צוֹמִים{{ש}} וְעַד לֹא יוֹם סְלִיחָה / עִמּוֹ הַסְּלִיחָה{{ש}} וְעַד לֹא מִתְרַחֲמִים / הִקְדִּים רַחֲמִים{{ש}} וְעַד לֹא מִתְקַדְּשִׁים / הִתְמִיךְ קְדוֹשִׁים כִּי הוּא רַחוּם וְרַחֲמָן / וְעַם זוּ מְרַחֲמָן{{ש}} כִּי הוּא חַנּוּן וְחוֹנֵן / לְעַם שְׁמוֹ מְחַנֵּן{{ש}} כִּי הוּא טוֹב וּמֵיטִיב / וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב{{ש}} כִּי הוּא שׁוֹפֵט וְצַדִּיק / וְקָרוֹב וּמַצְדִּיק{{ש}} כִּי הוּא שׁוֹאֵג כְּאַרְיֵה / לָחֹן בְּנֵי אַרְיֵה{{ר1}} וְהוּא כְּאַרְיֵה / וְנִשָּׂא מֵאַרְיֵה{{ש}} כִּי הוּא גּוֹעֶה כְּמוֹ שׁוֹר / מְחֹל תַּבְנִית שׁוֹר{{ר1}} וְנִסְבָּל בְּכֹחַ שׁוֹר / כְּמַרְאֵה דְּמוּת שׁוֹר{{ש}} כִּי הוּא מְצַפְצֵף כַּנֶּשֶׁר / לְרַחֵף עַל גּוֹזְלֵי נֶשֶׁר{{ר1}} וְעַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר / שְׂאֵת נְשׂוּאֵי נֶשֶׁר{{ש}} וּבִמְחוּגַת אָדָם / כְּמַרְאֵה דְמוּת הָאָדָם{{ר1}} כְּתֹאַר פְּנֵי אָדָם / צָר כְּמַרְאֵה אָדָם{{ש}} בְּרִבּוּעַ כְּנָפַיִם / פּוֹרְדוֹת גַּפַּיִם{{ר1}} וּמַאֲרִיךְ אַפַּיִם / לְשׁוֹטְחֵי לוֹ כַפַּיִם{{ש}} וּמַשִּׁיקוֹת כָּנָף / בְּמוֹרָא בְּלִי לִכָּנַף{{ר1}} וּמְחַתְּלוֹת בַּכָּנָף / עֲטוּפֵי צִיצִית כָּנָף{{ש}} וּכְרוּבִים הַנִּצָּבִים / כְּמוֹ רוֹבִים{{ר1}} תַּחַן מַרְבִּים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ש}} וְצֶדֶק עַם קְרוֹבִים / מוּל צוּר מַקְרִיבִים{{ר1}} כְּעוֹבֵר פְּנֵי תֵבָה קְרֵבִים / שַׁי מַקְרִיבִים / לְבוֹחֵן קְרָבִים{{ש}} וְאוֹפַנִּים אִתָּם אֲפוּנִים / בְּמַחֲנָם צְפוּנִים{{ר1}} וְחֵטְא מַצְפִּינִים / בְּעַד מְצֻפָּנִים{{ש}} וְאֵילִים רוֹעֲשִׁים / וְדֹק מַרְעִישִׁים{{ר1}} בְּאֶבְרָה עָשִׁים / וְגֵיא מַגְעִישִׁים{{ש}} וּמַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים / עִירִין וְקַדִּישִׁין{{ר1}} עָשׂוֹר מַקְדִּישִׁים / לְכִפּוּר צֹאן קָדָשִׁים{{ש}} וּמַחֲנוֹת מַלְאָכִים / בְּרֶגַע כֹּל מְהַלְּכִים{{ר1}} זֶה בָזֶה נִמְלָכִים / לְטוֹב וְסַלָּח מַמְלִיכִים <קטע התחלה=ויפציח/>וְיַפְצִיחַ שִׁיר כִּסֵּא{{ש}} פְּנֵי עָוֹן נוֹשֵׂא{{ש}} וְיִתְרַעַם הַכִּסֵּא{{ש}} לְהוֹד מִתְנַשֵּׂא{{ש}} וּכְסֵפֶר הַמְכֻסֶּה{{ש}} נָכוֹן מֵאָז לְכִסֵּא{{ש}} וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא{{ש}} רָם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא{{ש}} הִנֵּה מָקוֹם לַכִּסֵּא{{ש}} מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא{{ש}} לְכֹל לְרֹאשׁ מִתְנַשֵּׂא{{ש}} נֶעֱלָם וְנִרְאָה וּמִתְכַּסֶּה{{ש}} וְתַבְנִית הַרְרֵי קֶדֶם בַּכִּסֵּא{{ש}} מְחַנְנִים בְּעַד עַם זוּ מִתַּחַת לַכִּסֵּא{{ש}} וְזֵר נוֹתְנִים בְּהִתְנַשֵּׂא{{ש}} בְּרֹאשׁ עָוֹן נוֹשֵׂא וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים יוֹפִיעוּ בְּצִדְקָתָם{{ש}} וְיָלִיצוּ בְּעַד תּוֹלְדוֹתָם{{ש}} לִמְחוֹת שִׁגְגוֹתָם וּזְדוֹנוֹתָם {{ש}} לְנַקּוֹת פִּשְׁעֵי גְוִיָּתָם{{ש}} וְאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת ממְּחִיצָתָם{{ש}} יוּרְשׁוּ לָצֵאת בְּחַלּוֹנוֹתָם{{ש}} וְיַגִּידוּ צֶדֶק בִּמְרוּצָתָם{{ש}} וְכָכָה יַעֲנוּ בְּמוֹצְאוֹתָם סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ{{ש}} מוֹשִׁיעַ חוֹסִים הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ{{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ{{ש}} אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּחָזוֹן לַחֲסִידֶךָ{{ש}} וּכְמוֹ נוֹדַעְתָּ וְשַׁתָּה סוֹדֶיךָ{{ש}} וּמוֹסְדוֹתֶיךָ עָלֵימוֹ בְּיַסְּדֶךָ{{ש}} וְלָמוֹ מֵאָז גִּלִּיתָה סוֹדֶיךָ{{ש}} וְהֵם מֵרֹאשׁ נוֹצָרוּ לְסַעֲדֶךָ{{ש}} וְיֻחָדוּ הֱיוֹת עֵדֶיךָ וְסַהֲדֶיךָ וְאֶרְאֶלִּים בָּם נוֹעֲצִים {{ש}} מֵהֶם נִרְשִׁים וּבְכֵן מַעֲרִיצִים{{ש}} וְרָצוֹא וָשׁוֹב אֲשֶׁר כֵּס מְרִיצִים{{ש}} בָּם נִמְלָכִים וַעֲרִיצוּתָם פּוֹצִים{{ש}} רוֹעֲשִׁים רוֹגְשִׁים מִקּוֹל מְחַצְצִים{{ש}} קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ בְּפִימוֹ מְרַצִּים{{ש}} וְעוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ זוֹ מְצַחְצְחִים {{ש}} וְצֵאָם מַדִּיחִים וּמַרְחִיצִים{{ש}} וּבִשְׁבִיב נְהַר דִּינוּר נָאוֹר מְנַצְחִים{{ש}} וּכְנוּר דָּלֵק עוֹרְכִים נְצוּחִים{{ש}} שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְנֵצַח נְצָחִים{{ש}} בִּקְרִיאָתָם זֶה לָזֶה סוֹחֲחִים{{ש}} בַּעֲנִיָּתָם זֶה לָזֶה פּוֹצְחִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת בְּקֹדֶשׁ מַפְצִיחִים<קטע סוף=ויפציח/>{{ש}} {{הור|ככתוב…}} ==מנהג איטליה== {{הור2|רהיטים הנוספים לקרובה זו במנהג איטליה ואינם במחזור אשכנז.}} ====אשפכה לפניך שיחה==== '''וּבְכֵן אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ''' {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}שְׁפְּכָה לְפָנֶיךָ שִׂיחָה {{ש}} לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{ש}} הָסֵר מֶנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|בְּ}}ךָ הִיא תוֹחַלְתֵּנוּ {{ש}} וְאַתָּה הוּא תִקְוָתֵנוּ {{ש}} סְלַח נָא לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|גָּ}}שִׁים לְרַצּוֹתְךָ לִפְנֵי אָרוֹן{{ש}} וְתַחֲנוּנִים מְצַפְצְפִים בְּגָרוֹן{{ש}} כַּלֵּה מֵהֶם אַף וְחָרוֹן {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ{{ש}} לְתַחֲנוּנָם הַט אָזְנֶךָ{{ש}} וְאַל תַּעְלֵם מֵהֶם אָזְנֶךָ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|הָ}}עוֹמְדִים בְּוַעֲדָם צְפוּפִים{{ש}} וְקוֹמָה בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה כוֹפְפִים{{ש}} נַקֵּם מִכָּל טִנּוּפִים {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|וּ}}מוֹדִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְכוֹרְעִים{{ש}} וְדִבְרֵי תְחִנּוֹת מַבִּיעִים{{ש}} מַלְּטֵם מִפְּגָעִים רָעִים {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים מֵרֹב צוּקָה{{ש}} שְׁעֵה מֵהֶם נְאָקָה{{ש}} חִנָּם תַּעֲשֶׂה לָּנוּ צְדָקָה {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|ח}}וֹכִים לִישׁוּעָתֶךָ {{ש}} וְצָגִים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} הִרְבֵּם כְּמוֹ עַנְוָתֶךָ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|טֶ}}רֶף מָנְעוּ מִפִּיהֶם{{ש}} וְצוֹם עִנּוּי קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם{{ש}} רַחֲמֶיךָ יֶהֱמוּ עֲלֵיהֶם {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|יְ}}לָדִים וִישִׁישִׁים{{ש}} גְּבָרִים עִם נָשִׁים{{ש}} מַלְּטֵם מִפַּח יוֹקְשִׁים {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|כַּ}}פָּרָה הַמְצִיא לָנוּ{{ש}} וְחִישׁ נָא לְגָאֳלֵנוּ {{ש}} וְאַל תַּעַשׂ כְּמַעֲלָלֵינוּ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|לַ}}מִּתְוַדִּים לְפָנֶיךָ עֲוֹנָם{{ש}} וְנוֹשְׂאִים לְךָ עֵינָם{{ש}} הַסְכֵּת וּשְׁמַע מַעֲנָם {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|מְ}}חֹל נָא לַפְּשָׁעִים{{ש}} וְאַל תִּמְשְׁכֵנוּ עִם רְשָׁעִים{{ש}} חֹן פְּלִיטַת אַחִים וְרֵעִים {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|נֹ}}שֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה {{ש}} מַלְּטֵנוּ מִתְּלָאָה {{ש}} וּמִכָּל רוּחַ נְכֵאָה {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|סְ}}מֹךְ נֶאֶמְנוּ בְחַסְדֶּךָ{{ש}} לְעַם יוֹדְעֵי סוֹדֶיךָ{{ש}} וְהַצִּילֵנוּ מִפַּחְדֶּךָ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|עֲ}}נֵה נָא מֶנּוּ לְחִישׁוֹת{{ש}} וְיַשֵּׁר כָּל מַעֲקַשּׁוֹת{{ש}} וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|פִּ}}לּוּלֵנוּ לְפָנֶיךָ יֶעֱרַב{{ש}} וְהוֹשִׁיעֵנוּ מוֹשִׁיעַ וָרָב{{ש}} וְחָשְׂכֵנוּ מִיּוֹם קְרָב {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|צַ}}וֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב{{ש}} וְהָסֵר מֶנּוּ לֵב הֶעָקֹב{{ש}} וְשֵׁם חָדָשׁ לָנוּ תִקֹּב {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|קֹ}}וֶיךָ אַל יֵבוֹשׁוּ {{ש}} וּפְאֵרָם כְּאָז יִלְבָּשׁוּ{{ש}} וּמִכָּל כְּאֵב יְחֻבָּשׁוּ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ מֶנּוּ לֹא תִכְלָא {{ש}} וְאַל יֶאֱרַע בָּנוּ תַּקָּלָה{{ש}} וְרַפְּאֵנוּ מִכָּל מַחֲלָה {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|שִׁ}}מְךָ אֶל יַנִּיחֵנוּ{{ש}} נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{ש}} וּלְמַעַנְךָ תָּאִיר עֵינֵינוּ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|תַּ}}אֲזִין תְּפִלָּתֵנוּ{{ש}} תְּקַדֶּמְךָ תְחִנָּתֵנוּ{{ש}} תִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} ====אל שת מאז==== '''וּבְכֵן לְךָ הַכֹּל יַכְתִּירוּ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {{מילת קבע|אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם}}{{ר1}} {{סי|אַ}}לְפֵי שִׁנְאָן / {{סי|אֵ}}ילֵי שַׁאֲנָן {{ר1}} {{סי|בִּ}}בְרָקֵי לֶכֶת / {{סי|בְּ}}קִיֵּי הַלֶּכֶת {{ר2}} {{ק|'''וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם'''}} {{מילת קבע|וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{סי|גָּ}}שִׁים בְּכֹסֶף / {{סי|גְּ}}אוּלֵי בְּלֹא כֶסֶף {{ר1}} {{סי|דַּ}}כְּאֵי רוּחַ / {{סי|דַּ}}כְּאֵי שְׁפַל רוּחַ {{ר2}} {{ק|'''וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם'''}} {{מילת קבע|אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{סי|ה}}וֹגֵי הֲמֻלָּה / {{סי|ה}}וֹמֵי מִלָּה {{ר1}} {{סי|וְ}}הַמְשֵׁל וָפַחַד / {{סי|וִ}}עוּדָם יַחַד {{ר2}} {{ק|'''וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם'''}} {{מילת קבע|וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{סי|ז}}וֹרְמֵי עֲוֹנוֹת / {{סי|זַ}}עֲקָם לַעֲנוֹת {{ר1}} {{סי|ח}}וֹנְנֵי דַלִּים / {{סי|חִ}}ין מַגְדִּילִים {{ר2}} {{ק|'''וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם'''}} {{מילת קבע|אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל / {{סי|טַ}}עֲמָם מֻכְלָל {{ר1}} {{סי|יִ}}שְׁרַת רֶגֶל / {{סי|יִ}}לְאֲטוּ בְּכַף עֵגֶל {{ר2}} {{ק|'''וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם'''}} {{מילת קבע|וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{סי|כּ}}וֹרְתֵי בְרִית / {{סי|כְּ}}מֵהֵי לְאַחֲרִית {{ר1}} {{סי|לִ}}בָּם לְהַשְׁרִית / {{סי|לְ}}תִקְוָה וְאַחֲרִית {{ר2}} {{ק|'''וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם'''}} {{מילת קבע|אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{סי|מְ}}קוֹם מַלְאֲכֵי רוּם / {{סי|מִ}}שָּׁמַיִם לָרוּם {{ר1}} {{סי|נִ}}שָּׂא וְנַעֲלָה / {{סי|נֶ}}גֶד צְבָא מַעְלָה {{ר2}} {{ק|'''וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם'''}} {{מילת קבע|וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{סי|שִׂ}}יחַ מִתְאַוִּים / {{סי|סְ}}לִיחָה תְאֵבִים {{ר1}} {{סי|עֲ}}בֹר עַל פְּשָׁעִים / {{סי|עֲ}}נוֹת שִׂיחַ פּוֹשְׁעִים {{ר2}} {{ק|'''וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם'''}} {{מילת קבע|אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{סי|פּ}}וֹרְשֵׂי כְנָפַיִם / {{סי|פְּ}}רוּדֵי אֲגַפַּיִם {{ר1}} {{סי|צְ}}בָא רִבּוֹתַיִם / {{סי|צְ}}נוּפֵי שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם {{ר2}} {{ק|'''וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם'''}} {{מילת קבע|וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{סי|ק}}וֹרְאֵי שְׁמַע / {{סי|ק}}וֹלָם לְהַשְׁמַע {{ר1}} {{סי|ר}}וֹצֶה תְשׁוּבָה / {{סי|רְ}}צוּיָה וַחֲשׁוּבָה {{ר2}} {{ק|'''וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם'''}} {{מילת קבע|אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{סי|שׁ}}וֹכְנֵי וִילוֹן {{ר1}} {{סי|שְׁ}}מֵי שָׁמַיִם {{ר1}} {{סי|שֵׁ}}רוּת בֵּית זְבוּל {{ר1}} {{סי|שֶׁ}}פֶר שְׁחָקִים {{ר1}} {{סי|שִׁ}}נְאַן מָעוֹן {{ר1}} {{סי|שֶׁ}}קֶד מָכוֹן {{ר1}} {{סי|שִׁ}}לּוּם עֲרָבוֹת {{ר2}} {{ק|'''וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם'''}} {{מילת קבע|וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{סי|תּ}}וֹמְכֵי אֶרֶץ {{ר1}} {{סי|תֹּ}}קֶף אֲדָמָה {{ר1}} {{סי|תִּ}}לְתּוּל אַרְקָא {{ר1}} {{סי|תִּ}}לּוּל צִיָּה {{ר1}} {{סי|תִּ}}כּוּן חֶלֶד {{ר1}} {{סי|תֹּ}}כֶן נִשְׁיָּה {{ר1}} {{סי|תּ}}וֹמְכֵי תֵבֵל {{ר2}} {{ק|'''וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם'''}} ====כי אמרתך==== '''וּבְכֵן תִּתְקַיֵּם לָנֶצַח נְצָחִים''' {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|אִ}}מְרָתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַפִּיל{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|בְ}}רִיתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תְחַלֵּל{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|גְ}}זֵרָתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תְבַטֵּל{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|דְ}}בָרֶיךָ {{מילת קבע|לֹא}} תְשַׁנֶּה{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|הֶ}}גְיוֹנָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תָמִיר{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|וֶ}}סְתָּךְ {{מילת קבע|לֹא}} תְכַלֶּה {{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|זִ}}כְרָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תִשָּׁכַח{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|חַ}}סְדָּךְ {{מילת קבע|לֹא}} תָסִיר{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|ט}}וּבָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תִמְנַע{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|יָ}}דָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תִקְצַר{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|כְ}}בוֹדָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תְבַזֶּה{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|לִ}}מּוּדָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַחְלִיף{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|מִ}}נְהָגָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַעֲבִיר{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|נִ}}צְחָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַמְעִיט{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|סְ}}גֻלָּתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תְאַבֵּד{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|עַ}}נְוָתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַעֲזֹב{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|פְ}}עֻלָּתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַרְפֶּה{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|צִ}}דְקָתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַנִּיחַ{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|קִ}}רְבָתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַרְחִיק{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ {{מילת קבע|לֹא}} תִכְלָא{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|שִׁ}}בְחָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַשְׁבִּית{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|תִ}}פְאַרְתָּךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַתִּים. ====באנף לא תאניפנו==== '''בְּקֶצֶף לֹא תִשְׁפֹּט בְּזַעַם בַּל תָּרִיב''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} בְּ{{סי|אֶ}}נֶף {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|אֲ}}נִיפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|בַ}}הַל {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|בַ}}לְּעֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|גֹ}}עַל {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|גְ}}עִילֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|דֶ}}בֶר {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|דְ}}חִיפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|הֶ}}בֶל {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|הֲ}}בִילֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|וֶ}}כַח {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|וַ}}כְּחֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|זַ}}עַם {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|זְ}}עִיפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|חָ}}רוֹן {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|חַ}}בְּלֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|טָ}}מוּן {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|טִּ}}יפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|יֹ}}קֶשׁ {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|יַ}}חֲתֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|כַ}}עַס {{מילת קבע|לֹא}} תְּ{{סי|כַ}}לֵּנוּ {{ש}} בְּ{{סי|לַ}}עַג {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|לַ}}פְּתֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|מִ}}שְׁפָּט {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|מְ}}נֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|נֶ}}גֶף {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|נַ}}עֲרֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|סַ}}עַר {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|ס}}וּפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|עָ}}וֹן {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|עַ}}לְּפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|פַ}}חַד {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|פְ}}חִידֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|צָ}}רָה {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|צְ}}מִיתֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|קָ}}לוֹן {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|קַ}}לְּעֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|רֹ}}גֶז {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|רִ}}יבֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|שֹׁ}}ד {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|שְׁ}}טְפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|תַ}}עַב {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|תְ}}כִּיפֵנוּ. ====המכירים תהלות תעצומיך==== '''וְשַׂרְפֵי קֹדֶשׁ יוֹדְעֵי טוּבָךְ / הַמַּכִּירִים אֶת הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|תְּ}}הִלּוֹת {{סי|תַּ}}עֲצוּמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|שִׁ}}נּוּן {{סי|שְׁ}}מֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|רֹ}}ב {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|קֹ}}שְׁטְ {{סי|קִ}}יּוּמֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|צֶ}}דֶק {{סי|צִ}}יּוּמֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|פֵּ}}רוּשׁ {{סי|פְּ}}עָמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|עֹ}}ז {{סי|ע}}וֹלָמֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|שֵׂ}}כֶל {{סי|סִ}}יּוּמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|נִ}}צּוּחַ {{סי|נְ}}עִימֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|מֶ}}לֶל {{סי|מַ}}נְעִימֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|לְ}}הוֹדוֹת {{סי|לִ}}שְׁמֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|כִּ}}נְשׂוּאֵי {{סי|כְ}}מֵרַחְמֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|יֹ}}שֶׁר {{סי|יְ}}מִינֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|ט}}וּב {{סי|טְ}}עָמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|חֵ}}קֶר {{סי|חִ}}כּוּמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|זִ}}יל {{סי|זְ}}רוּמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|וֶ}}תֶק {{סי|וְ}}נוֹאֲמֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|הֶ}}גְיוֹן {{סי|הַ}}מַּנְעִימֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|דִּ}}יץ {{סי|דּ}}וֹבְרֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|גִּ}}יל {{סי|גִּ}}שּׁוּמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|בְּ}}הִתְאַפֶּקָךְ {{סי|בְּ}}רַחֲמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|אֱ}}לֹהַי {{סי|אֲ}}רוֹמְמֶךָּ. [[קטגוריה:קדושתאות ליום כיפור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] mcajbdfjyhzg6rmtayi3maxuz5wj6v3 3078565 3078564 2026-08-22T18:12:16Z Yack67 27395 /* אל שת מאז */ 3078565 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==שושן עמק== {{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} ליום כיפור. נהוגה בקהילות אשכנז בחזרת הש"ץ של מוסף, ובקהילות איטליה בחזרת הש"ץ של שחרית.}} ====מגן==== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''שבת שבתון''' (מרובע)<includeonly> (מחבר: הקליר)</includeonly>}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁן עֵמֶק אֲיֻמָּה {{נוא|אֻיְּמָה}}{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת שַׁבָּתוֹן לְקַיְּמָה{{ש}} {{סי|שֹׁ}}רֶשׁ וְעָנָף סֻיְּמָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים יַחַד לְצַיְּמָה {{סי|בְּ}}עֵת מָטוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}טְחָה בְּחִין מוֹסְדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}ם תָּקְעָה יְתֵדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בְּ}}כֶפֶל לְהַשְׁעִין יְדוֹתֶיהָ {{סי|תָּ}}מְכָה בְּפֹעַל צוּרִים{{ש}} {{סי|תֻּ}}מַּת הֵמָּה הַיּוֹצְרִים{{ש}} {{סי|תְּ}}רוּפָה תֵּת לַעֲצוּרִים{{ש}} {{סי|תֵּ}}בֵל לְהַאֲפִיל לְצָרִים {{סי|שְׁ}}תִילֵי גְבָעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שַׁ}}אַג סֵפֶר הַמְרֻבָּע{{ש}} {{סי|שֶׁ}}וַע פְּגִיעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה צִדְקָם לִתְבַּע {{סי|בִּ}}יטָה בְּמִתְהַלֵּךְ תָּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}מוּסַר לְחוּמוֹ חֲתוּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}צִדְקוֹ תָּדִיחַ כְּתָמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים {{סי|תְּ}}מוּר תַּשְׁלוּמֵי פָר{{ש}} {{סי|תִּ}}בֶן הֶגֶג הַמְסֻפָּר{{ש}} {{סי|תּ}}וֹקְעֵי בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר{{ש}} {{סי|תַּ}}לְאוּבָם בְּכִפּוּר יְכֻפָּר {{סי|וְ}}שַׁכֵּךְ חֲמַת זַעְמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}תָחֹן שְׂרִידֵי עַמָּךְ{{ש}} {{סי|וְ}}עָלֵינוּ יְהִי נוֹעֲמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}נִחְיֶה מִמְּקוֹר עִמָּךְ {{סי|נָ}}אוֹר עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹן מַהֵר לְסָלְחָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|נִ}}יב שְׂפָתֵינוּ הַצְלִיחָה{{ש}} {{סי|נַ}}אַק שְׁמָעָה וּסְלָחָה<noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|במנהגי אשכנז נוהגים כיום לדלג הפסוקים.}}{{ש}} כַּכָּתוּב: אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכׇל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֺנֶךָ׃{{ממס|הושע יד ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְהֹוָה אִמְרוּ אֵלָיו כׇּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ׃{{ממס|הושע יד ג|שם ג}} {{סוף}}</noinclude> :שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת יְשֵׁנִים :יְנַצְּחוּךָ כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים :בְּמָגִנַּת אָב נִשְׁעָנִים<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''יום כפורים''' (מרובע)}} {{סי|י}}וֹם מִיָּמִים הוּחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹדְעָיו חֲמוֹל וְחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹקְשָׁיו לְפֹעֶרֶת הָס {{סי|וּ}}בוֹ בְּתַחְבּוּלוֹת יוּעָצוּ{{ש}} {{סי|וִ}}דּוּי בְּתַחַן יָאִיצוּ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹכְנֵי עָפָר יָקִיצוּ{{ש}} {{סי|וּ}}מֵרֹאשׁ הָרִים יָלִיצוּ {{סי|מִ}}פְעֲלוֹת עוֹקֵד וְעָקוּד{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז בְּיָדָם פָּקוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹפֵת הַכָּמוּס לְפִקּוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹקֵשׁ לְהַבְעִית בְּסִקּוּד {{סי|כְּ}}הַבְטָחַת סְבִיכַת אַיִל{{ש}} {{סי|כָּ}}פְרוֹ הַנָּצוּר לְחַיִל{{ש}} {{סי|כֵּ}}ן תַּעֲצִים חַיִל{{ש}} {{סי|כֹּ}}רְעֶיךָ בְּעֶצֶם וָלָיִל {{סי|פַּ}}חְדּוֹ יָחִיל שׂוֹטְמִים{{ש}} {{סי|פִּ}}יּוֹתָם הֱיוֹת אֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פְּ}}רָחָיו בְּמִשְׁעֲנוֹתָיו חֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פַּ}}לְּטֵם מֵרֶכֶל פִּטּוּמִים {{סי|וְ}}אִם אֵין מַעֲשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זֶבַח מִבְּלִי מֵשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זָכְרָה לְנִבְזִים וּמְאוּסִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִגִּזְעָם הָפֵר כְּעָסִים {{סי|רָ}}ם קשְׁטְ מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה עֹבְדֶיךָ{{ש}} {{סי|רֵ}}עִים בָּאֵי עָדֶיךָ{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ {{סי|יְ}}בֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ{{ש}} {{סי|יָ}}מָּה בִּמְצוּלוֹת תְּנֶנּוּ{{ש}} {{סי|יֶ}}לֶד בְּשַׁעֲשׁוּעָיו תַּעֲנֶנּוּ{{ש}} {{סי|י}}שֶׁר מֵלִיץ יְחֻנֶּנּוּ {{סי|מִ}}בְּרַק חֶרֶב הַשָּׁנוּן{{ש}} {{סי|מַ}}לֵּט מַאֲרִיכֵי רִנּוּן{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּתַחֲנוּן{{ש}} {{סי|מֶ}}לֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן<noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וַיַּעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃{{ממס|שמות לד ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְהֹוָה יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֺן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר׃{{ממס|איוב לג כד}} {{סוף}}</noinclude> :כֹּפֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ :פְּדֵה מִטְּבִיעַת רֶפֶשׁ :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְיַחֲלֶיךָ בְּעִנּוּי וָכֹפֶשׁ :הַחֲיֵם בְּטַלְלֵי נֹפֶשׁ<includeonly> =====תוכחה===== {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}} {{:אנוש איך יצדק}}</includeonly><קטע סוף=ב/> {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי משלבים כאן את פיוט התוכחה {{צ|[[אנוש איך יצדק]]}}, ולמנהג איטליה את פיוט התוכחה {{צ|[[אנוש מה יזכה]]}}.}} {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''צום העשור''' (מרובע)}} {{סי|צְ}}פֵה בְּבַת תְּמוּתָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹם הֶעָשׂוֹר עֲמוּתָה{{ש}} {{סי|צֹ}}אן בְּהֵעָנְשָׁהּ מִיתָה{{ש}} {{סי|צַ}}דְּקָהּ מִמֶּכֶר צְמִיתָה {{סי|וּ}}בְבוֹא שׂוֹטֵן לִנְקֹב{{ש}} {{סי|וְ}}לַחֲשׂף שַׂרְעַף הֶעָקֹב{{ש}} {{סי|וּ}}בַל יֵרָשֶׁה לִקֹּב{{ש}} {{סי|וֶ}}כַח תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב {{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתְּךָ בְּשׂוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז חֲקַקְתּוֹ בְּרִשּׁוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מ}}וֹלְדוֹתָיו הַכְּלוּלִים בִּשְׁמֶךָ{{ש}} {{סי|מַ}}לְּטֵם לְמַעַן שְׁמֶךָ {{סי|הִ}}זָּכֵר יְשִׁיבַת אַחַל{{ש}} {{סי|הַ}}נֶּאֱבַק לְשַׂר גַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צִּילָה שְׁאוֹנוֹ מִבַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צָּגִים לְהַרְטוֹת מַחַל {{סי|עִ}}נּוּי נֶפֶשׁ שׁוּר{{ש}} {{סי|עָ}}וֹן בְּלִי תָשׁוּר{{ש}} {{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע בְּיִשּׁוּר{{ש}} {{סי|עֲ}}נֵם בֶּאֱמֶת וְאִשּׁוּר {{סי|סְ}}לַח לְשָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּכְרִיעַ רֶשַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלָּה תִּישַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}בֶר פְּדוּת לְיֶשַׁע {{סי|וְ}}אִם הֵמָּה כְּאָדָם{{ש}} {{סי|וּ}}מָעֲדָה וּמָטָה יָדָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַתָּה נוֹצֵר הָאָדָם{{ש}} {{סי|וִ}}תָּרוֹן תְּנָה לְעוֹדְדָם {{סי|רְ}}עָבָם וּצְמָאָם חֲזֵה{{ש}} {{סי|רָ}}עָתָם בְּלִי תֶחֱזֶה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֶ}}גֶשׁ רַחֲשָׁם מִלִּבְזֶה{{ש}} {{סי|ר}}וֹנְנִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה<קטע סוף=ג/><noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: סְלַח נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃{{ממס|במדבר יד יט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ׃{{ממס|ישעיהו כט כב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ׃{{ממס|ישעיהו כט כג|שם כג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: {{סוף}}</noinclude> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}} <קטע התחלה=רהיטים/> ====אשא דעי למרחוק==== <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ''' <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ''' <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשֹׂר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ''' {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר''' (בתבנית אא"ב גג"ד)}} {| |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק / שְׁעֹן בְּאָת מֵרָחוֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּפָעֳלוֹ צָרִי דְחֹק |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק / מִסֻּכּוֹ בְּלִי לִרְחֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חַיִּים לִי לָחֹק |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לְ}}שֹׁד כְּחֶתֶף יִמְחֹק / לוֹחֲמִי לְבַל יִשְׂחֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְיִמָּלֵא פִי שְׂחוֹק |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע לָרֹב / חִין עֶרְכָּם יַעֲרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>פְּנֵי אֱלֹהִים מִקָּרוֹב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|עֲ}}תִירָתִי אָז תִּקְרֹב / עֲבֵרָתִי לְבַל תֶּאֱרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֵלַי לְבַל קְרֹב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ז}}וֹמֵם אִם יִזְרֹב / עֲדַת אֵל לַחֲרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֶשָּׁעֵן בְּמַצְדִּיק וְקָרוֹב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֶ}}שַׁע אִם הִכְרִיעִי / זְכֹר לִי רוֹעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּצִדְקוֹ עַתָּה לְרוֹעֲעִי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רְ}}עֵה צֹאן מַרְעִי / בְּמִרְעֶה טוֹב לְהַרְעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבְאוֹר חַיִּים לְזָרְעִי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בַּ}}עֲוֹן אֹרַח רִבְעִי / וּבְקַו נְטִיַּת מְרֵעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>נָא אַל יְאַרְעִי |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יַ}}סְכִּיתוּ שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן / גָּשִׁים פְּנֵי אָרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְהַעֲצִים אֲרֶשֶׁת רֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יְ}}חַלּוּ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / מַשְׁבִּית אַף וְחָרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ר}}וֹגְשִׁים קְרֹא בְגָרוֹן / פִּלּוּס אֲטוּמֵי חֶבְרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מְצֹא מְחִילַת וִתָּרוֹן |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בְּ}}שִׁבְתּוֹ בְּכֵס רִיב / יְרִיבַי לְעֵינַי יָרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יָהּ נִצָּב לָרִיב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בּ}}וֹזְזַי חָרֹב יַחֲרִיב / כְּמוֹ קַדְמוֹנִים הֶחֱרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְנַאֲקִי לְפָנָיו יַקְרִיב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}צַּג אִתִּי בְּרִיב / מְלִיצַי שַׁי לְהַקְרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְשִׂיחִי לְגוֹחִי יַעֲרִיב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ק}}וֹל אָרִים כַּשּׁוֹפָר / בְּמַתַּן אִמְרֵי שְׁפָר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לִפְנֵי חֲזָקִים שִׁפָּר |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קֶ}}צֶב שְׂעִירִים וּפָר / בְּנִיב שְׂפָתַיִם יְסֻפָּר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבְכֵן שׂוֹטֵן יֻחְפָּר |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לִ}}פְלוּסִים כְּכוֹכְבֵי מִסְפָּר / וְשָׁחִים עַד עָפָר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בִּצְעָם וְעִוּוּיָם יְכֻפָּר |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}שְׁלָגוּ אָדְמֵי שָׁנִים / שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}לְבְּנוּ כִּתְמֵי שׁוֹשַׁנִּים / וְיוּשְׁבוּ לְתַעֲרָם שְׁנוּנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּפִלּוּל אֲשֶׁר מְשַׁנְּנִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ מֵעִשּׁוּנִים / לְאִוֶּלֶת מִהְיוֹת שׁוֹנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְעַל מִבְטָחֵימוֹ שְׁעוּנִים |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |} ====אין ערוך אליך==== <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly><b>{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חֲשִׁי {{סי|עֲ}}נֵה נָא / {{סי|זַ}}עֲקִי {{סי|רְ}}צֵה נָא. הָאֵל קָדוֹשׁ</b> <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly><b>{{סי|אָ}}דוֹן {{סי|לְ}}קוֹל {{סי|עַ}}מֶּךָ / {{סי|זְ}}כֹר {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ</b> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}} {{סי|בִּ}}ין עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} {{סי|גִּ}}ישַׁת הֲמוֹן מְיַחֲלֶיךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רשׁ לְגַבֵּר חֲיָלֶיךָ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|ה}}וֹגֵי הֲמוּלַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|וּ}}מְהַלְלִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|זֶ}}רַע תְּבוּאַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|חֲ}}שֹׁב כְּאֵילֵי קֹדֶשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}} {{סי|יַ}}יְשִׁירוּךָ עִם אוֹפַנִּים{{ש}} {{סי|כְּ}}בַקְּרָךְ כָּל פָּנִים{{ש}} {{סי|לְ}}בִלְתִּי נְשֹׂא פָנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|מִ}}תְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ש}} {{סי|נ}}וֹעֵץ אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה לַשּׁוֹבָבִים דְּרֹשׁ{{ש}} {{סי|עֲ}}וֹנָם לָשֵׂאת כְּמֵרֹאשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|פְּ}}רוּדֵי כְּנַף רְנָנִים{{ש}} {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ חַי מְרַנְּנִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹל שַׁאַג מְחַנְּנִים{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה בְחִין וּבְתַחֲנוּנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|שִׁ}}נְאַן רִבְבוֹת אֲלָפִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}אֲגִים וְלַבְּקָרִים נֶחֱלָפִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף יַשִּׂיגוּ אֲלוּפִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹדָה וְזִמְרָה מְאַלְּפִים. {{רפרן|אָדוֹן לְקוֹל עַמֶּךָ / זְכֹר רַחֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} ====אנא אזון==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {| |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} |- |{{סי|אָ}}נָּא אֱזֹן שַׁוְעַת חִנּוּן{{רווח|1}}||{{סי|בְּ}}יוֹם זֶה הַסְכֵּת תַּחֲנוּן{{רווח|1}}||יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.{{ממס|שמות לד ו}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גַּ}}שְׁנוּ לְפָנֶיךָ שְׁפֹךְ שִׂיחָה{{רווח|1}}||{{סי|דְּ}}רֹשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{רווח|1}}||אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה.{{ממס|דניאל ט יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה{{רווח|1}}||{{סי|וֶ}}עֱנוּתֵנוּ אַל תִּבְזֶה{{רווח|1}}||סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.{{ממס|במדבר יד יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמַּנְעִימֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|חַ}}נּוּן כְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ{{רווח|1}}||חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ.{{ממס|יואל ב יז}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טְ}}עֵנוּ בְּהַר נַחֲלָתֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|יְ}}יָ אֱלוֹהַּ תּוֹחַלְתֵּנוּ{{רווח|1}}||וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.{{ממס|שמות לד ט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשׂוֹת הוֹאֵל{{רווח|1}}||{{סי|לִ}}נְכוֹנִים לִקְרָאתֶךָ אֵל{{רווח|1}}||כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים כא ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מְ}}חִילָה הַרְבֵּה לִבְנֵי חֲסִידֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|נַ}}קֵּה מִפֶּשַׁע עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|1}}||גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים יט יד}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|סְ}}לַח לְעַם בְּךָ נוֹשַׁע{{רווח|1}}||{{סי|עָ}}וֹן שָׂא נָא וְחִישׁ יֶשַׁע{{רווח|1}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע.{{ממס|מיכה ז יח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן{{רווח|1}}||{{סי|צְ}}לֹל בְּמַצְלוֹל כֹּבֶד עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ק}}וֹלֵנוּ תִשְׁמַע מִשְּׁמֵי שַׁחַק{{רווח|1}}||{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ לַיָּם תִּדְחָק{{רווח|1}}||וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק.{{ממס|תהלים כב כ}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}בְטֵי עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||{{סי|תְּ}}פִלָּה עוֹרְכִים לְהַשְׁעוֹתֶךָ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ.{{ממס|מ"א ח לט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אין לנו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|בָּ}}אנוּ לְשִׁמְךָ וְאָתָאנוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|גָּ}}שִׁים וַחֲרֵדִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְצַדֵּק מוֹדֶיךָ וְעֵדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|הָ}}רֵם קֶרֶן עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|וּ}}מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת זֶרַע חֲסִידֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|זָ}}כְרֵנוּ וּפָקְדֵנוּ כְּרֹב חֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|חֹ}}ן וַחֲמֹל פְּלֵיטַת שְׂרִידֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|טְ}}לָאֶיךָ נַהֵל הַכְּמֵהִים לַחֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|יַ}}דְעֵם בֵּינוֹת שֵׂכֶל סוֹדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|כַּ}}בְּסֵם מֵעֲוֹנָם וְיֻכְשָׁרוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה בַּעֲבוּר כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|מ}}וֹסְרוֹתֵיהֶם תְּנַתֵּק בְּחֶזְקַת יָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|נַ}}שְּׂאֵם וְהַרְבִּיצֵם בְּבֵית וִעוּדֶךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|סְ}}פֹר דִּמְעָתָם וְשִׂימָהּ בְּנֹאדֶךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|עֲ}}רֹב לְטוֹב וּלְרַחֲמִים עֲבָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|פִּ}}ינוּ יְסַפֵּר תְּהִלּוֹת הוֹדֶךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|צ}}וֹמֵנוּ תִּבְחַר וּקְרִיאַת מוֹעֲדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ק}}וּמָה לִמְנוּחָתֶךָ וַאֲרוֹן כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|שְׁ}}פֹךְ רוּחֲךָ לְלַמֵּד בְּלִמּוּדָךְ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|תִּ}}רְאֶה כִּי אֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |} ====אל תזכר לנו עוונותינו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} |- |{{סי|אַ}}ל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ{{רווח|1}}||הַצִּילֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{רווח|1}}||כָּל אֲשֶׁר חָשְׁבוּ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נִקְרָא וְתַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּתְשַׁבֵּר אֶת עֻלֵּנוּ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גֹּ}}דֶל רַחֲמֶיךָ תּוֹדִיעַ{{רווח|1}}||וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תוֹפִיעַ{{רווח|1}}||וּכְאָז אוֹתָנוּ תוֹשִׁיעַ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|דְּ}}בָרְךָ נִצָּב לְעוֹלָם{{רווח|1}}||זְכָר נָא אֲבוֹת הָעוֹלָם{{רווח|1}}||וְהָקֵם בְּרִיתְךָ לְעוֹלָם {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}רָצֶה לָּנוּ כְּמֵאָז{{רווח|1}}||וְתֶן לָנוּ עָז{{רווח|1}}||וְנִלְמַד נֶחֱמָדִים מִפָּז {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|וְ}}הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשׁךָ{{רווח|1}}||וְקוֹמֵם אֶת מִקְדָּשׁךָ{{רווח|1}}||וְנַעֲרִיץ בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זְ}}כֹר צִדְקַת רִאשׁוֹנִים{{רווח|1}}||וּסְלַח נָא לָאַחֲרוֹנִים{{רווח|1}}||וְתוֹשִׁיבֵם אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם כַּיּוֹנִים {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ח}}וּסָה עַל צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{רווח|1}}||וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||וְלַמְּדֵם כְּאָז דָּתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טָ}}הוֹר תַּרְאֶה כְבוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְתוֹדִיעַ בָּנוּ הוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְנִסְבֹּל עֹל מוֹרָאֲךָ וְיִחוּדֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|יְ}}רֵאֶיךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ{{רווח|1}}||וּבְכָל יוֹם יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ{{רווח|1}}||וְגוֹי וּמַמְלָכָה יַעַבְדוּ לָךְ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ{{רווח|1}}||כִּי בְכָל יוֹם לְךָ קָרָאנוּ{{רווח|1}}||יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|לְ}}בַדְּךָ תִּמְלֹךְ כְּמֵרֵאשִׁית{{רווח|1}}||וְתָשִׁית עֵינֶיךָ בְּרֵאשִׁית{{רווח|1}}||בִּמְקוֹם כּוֹנַנְתָּ מֵרֵאשִׁית {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ עָלֵינוּ תְגַלֶּה{{רווח|1}}||נוֹרְאוֹתֶיךָ נֶחֱזֶה וְנִתְעַלֶּה{{רווח|1}}||וּמִצִּיּוֹן בְּרַחֲמֶיךָ תִּגָּלֶה {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|נְ}}חֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׂ}}ימֵנוּ בְּרָכָה בָּאָרֶץ{{רווח|1}}||וּתְנַעֵר רְשָׁעִים מֵאָרֶץ{{רווח|1}}||וְנֵשֵׁב לָבֶטַח בָּאָרֶץ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|עֲ}}נֵנוּ בִּדְבַר אֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פָּ}}נֶיךָ הָאֵר בְּצִיּוֹן{{רווח|1}}||וּמְלֹךְ עָלֵינוּ בְּצִבְיוֹן{{רווח|1}}||וְתָסִיר טֻמְאָה מִצִּיּוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה בַּכֹּל{{רווח|1}}||וְרַחֲמֶיךָ גְדוֹלִים עַל כֹּל{{רווח|1}}||מִיָּדְךָ הוּא וּלְךָ הַכֹּל {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קוֹרְאֶיךָ{{רווח|1}}||רַחֵם עַל מַמְלִיכֶיךָ{{רווח|1}}||כִּי הֵם מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|רַ}}חוּם סְלַח נָא לְעָוֹן{{רווח|1}}||כִּי כָל אָדָם מָלֵא עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַתָּה תְּכַפֵּר עָוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}מְךָ בָּנוּ נִקְרָא וְאַל תַּנִּיחֵנוּ{{רווח|1}}||נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּלְמַעַנְךָ הָאֵר עֵינֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}אַר פָּנֶיךָ תַּרְאֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְתוֹרָתְךָ תְּחַכְּמֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְמִרְעֶה טוֹב וְשָׁמֵן תַּרְעֵנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אומרים==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי (ואיטליה).}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|א}}וֹמְרִים בְּחִין לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|בָּ}}אִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|גָּ}}שִׁים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים בְּדָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} {{פיסקה בטבלה}} |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ה}}וֹגִים בְּהַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|וְ}}אוֹמְרִים סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ח}}וֹקְרִים סוֹד בְּרִיתֶךָ / כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} {{פיסקה בטבלה}} |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ט}}וֹעֲנִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל / כִּי אֵין כָּאֵל{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|י}}וֹדְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ / וּבְפִיהֶם יִתְפָּרָשׁ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|כֻּ}}לָּם הַיּוֹם כְּמַלְאָכִים / קְדֻשָּׁה לְפָנֶיךָ עוֹרְכִים{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|לְ}}בוּשֵׁיהֶם נְקִיִּם / וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} {{פיסקה בטבלה}} |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|מַ}}עֲשֵׂיהֶם מַגִּידִים וַחֲטָאֵיהֶם מְתַנִּים / סְלַח נָא עוֹנִים{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|נִ}}קְרָאִים הַיּוֹם / וְסָלַחְתִּי לָכֶם הַיּוֹם{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|סְ}}פוּרִים כְּחֹל הַיָּם / וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ע}}וֹנִים אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת / לִפְנֵי חוֹקֵר כְּלָיוֹת / וְיוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} {{פיסקה בטבלה}} |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|פָּ}}קְדֵם לְחַיִּים טוֹבִים / וְטַהֲרֵם בְּמַיִם חַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|צ}}וֹעֲקִים אָנָּא אֵל נָא / סְלַח נָא חֵטְא לְמִי מָנָה{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ק}}וֹלָם בְּרַעַשׁ מַרְעִישִׁים / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קוֹרְאִים אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|רִ}}אשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַתָּה / לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה גַּם עַתָּה{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|שְׁ}}מַע תְּפִלָּתֵנוּ / בְּקָרְאֵנוּ אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|תּ}}וֹלִים לְךָ עֵינֵיהֶם / עֲנֵם וּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלּוֹתֵיהֶם / סְלַח נָא לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}} |} ====אמרו לאלהים==== {{ארון|פ}} '''וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' (<includeonly>בדילוג</includeonly><noinclude>מנצפ"ך ש"ת כפולות</noinclude>). בסוף כל בית מובאה מ[[דברי הימים א טז]]}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ בְּעוֹלָמוֹ{{ר1}} מֵחִישׁ פְּדוּת עַמּוֹ{{ר1}} לְקַיֵּים דְּבַר נָאֳמוֹ{{ר1}} כִּי סְלִיחָה עִמּוֹ{{ר2}} הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְהֻלָּל בְּרֹב גָּדְלוֹ{{ר1}} מֵחִישׁ סְלִיחָה לִקְהָלוֹ{{ר1}} לְהַרְאוֹת לַכֹּל גָּדְלוֹ{{ר1}} מָדַד מַיִם בְּשָׁעֳלוֹ{{ר2}} שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|גּ}}וֹאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ{{ר1}} בִּסְלִיחָה לְהַקְדִּישׁוֹ{{ר1}} וּמְכוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשׁוֹ{{ר1}} לְזֶרַע אַבְרָהָם קְדוֹשׁוֹ{{ר2}} הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|דָּ}}גוּל מְשֻׁבָּח בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם זוּ בָּזוֹ{{ר1}} בִּדְבַר עֻזּוֹ וּמָעֻזּוֹ{{ר1}} לָכֵן עֲדַת מָעֻזּוֹ{{ר2}} דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|הַ}}כֹּל בְּמַאֲמָר עָשָׂה{{ר1}} וְהוּא פָעַל וְעָשָׂה{{ר1}} סוֹלֵחַ לְאֹם עֲמוּסָה{{ר1}} לָכֵן עַם בּוֹ חָסָה{{ר2}} זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|וּ}}מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ{{ר1}} עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הוֹדוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם מְיַחֲדוֹ{{ר1}} אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בִּדְבַר סוֹדוֹ{{ר2}} זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|זֶ}}ה רוֹקַע הָאָרֶץ{{ר1}} הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ר1}} לָכֵן אִמְרוּ לְיוֹסֵד הָאָרֶץ{{ר2}} הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|חַ}}י בִּמְעוֹנָתוֹ{{ר1}} חַנּוּן וְחוֹנֵן עֲדָתוֹ{{ר1}} יָשׁוּב בְּרַחֲמִים לְבֵיתוֹ{{ר1}} לָכֵן לְבָאֵי בִּבְרִיתוֹ{{ר2}} זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|טַ}}פֵּי נַחֲלָתוֹ{{ר1}} טְלָאֵי יְרֻשָּׁתוֹ{{ר1}} יָקִים עָלֵימוֹ אִמְרָתוֹ{{ר1}} כְּחָקוּק בְּתוֹרָתוֹ{{ר2}} אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|י}}וֹעֵץ מֵישָׁרִים לְחֹק{{ר1}} יְרֵאָיו לְחַיִּים לָחֹק{{ר1}} סוֹלֵחַ לְחֵטְא לִמְחֹק{{ר1}} כְּנִשְׁמַע לְרוֹעֶה מֵרָחוֹק{{ר2}} וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק <noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|השלמה ממחזור בני רומא:}} {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|כָּ}}ל יְצִיר בָּרָא בְּמַעַן{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם עֻלּוֹ טָעַן{{ר1}} וְלֹא יִזָּכֵר עוֹד יַעַן וּבְיַעַן{{ר1}} כְּהִבְטִיחַ לְעַם בּוֹ נִשְׁעָן{{ר2}} לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|כָּ}}ל בַּשָּׁלִישׁ עָפָר{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם וְהָיָה מִסְפָּר{{ר1}} וּפִשְׁעָם עוֹד לֹא יְסֻפַּר{{ר1}} לְהַרְבּוֹתָם כַּחוֹל וְאֵין מִסְפָּר{{ר2}} בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|לֹ}}א עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי{{ר1}} לָקַח לוֹ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי{{ר1}} סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת גּוֹי{{ר1}} עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי{{ר2}} וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|מֵ}}חִישׁ לְעַמּוֹ הוּקָם{{ר1}} וּמְכַפֵּר פִּשְׁעֵי חֵיקָם{{ר1}} מַטְרִיפָם לֶחֶם חֻקָּם{{ר1}} וּמְמַהֵר יוֹם נָקָם{{ר2}} לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|מֶ}}לֶךְ לְעוֹלָמִים חַי{{ר1}} מֵמִית וּמְחַיֶּה כָּל חַי{{ר1}} לָכֵן יוֹדוּהוּ חַי חַי{{ר1}} וְהִזְהִיר לְרֵעַי וְאַחַי{{ר2}} אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא וְחָזָק וְאָיֹם{{ר1}} וְהוּא אֵל עֶלְיוֹן{{ר1}} וּמַנְחִיל עֹז חֶבְיוֹן{{ר1}} וּמְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו בְּכָל יוֹם{{ר2}} שִׁירוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא שׁוֹכֵן מְרוֹמִים{{ר1}} סוֹלֵחַ פִּשְׁעֵי אֲשֵׁמִים{{ר1}} וּמְפַעְנֵחַ נֶעֱלָמִים{{ר1}} וְאַתֶּם מְעוּטֵי עַמִּים{{ר2}} סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|סֶ}}לָה מְשֻׁבָּח וּמְהֻלָּל{{ר1}} בְּפִי כָּל נְשָׁמָה תִּתְהַלָּל{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם מְהֻלָּל{{ר1}} כְּשֶׁיַּעֲטֹף וְיִתְפַּלַּל{{ר2}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} הַנִּכְתָּר בְּהִלּוּלִים{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם נִגְאָלִים{{ר1}} מַעֲבִיר מֵאֶרֶץ גִּלּוּלִים{{ר2}} כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת צְפוּנָיו{{ר1}} וּמִשְׂתַּכֵּל בְּכָל פִּנָּיו{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם עָנָו{{ר1}} בְּכָל מְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו{{ר2}} הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|פֶּ}}לֶא עָשָׂה עַד מְאֹד{{ר1}} נִקְרָא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַמּוֹ עוֹד{{ר1}} הַלּוֹבֵשׁ הָדָר וָהוֹד{{ר2}} הָבוּ לַייָ כָּבוֹד {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|צ}}וּר אֲכַבְּדֶנּוּ בְּמִנְחָה{{ר1}} מֵסִיר מֶנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה{{ר1}} מֵחִישׁ לְעַמּוֹ רְוָחָה{{ר1}} בּאוּ שְׁעָרָיו בְּשִׂמְחָה{{ר2}} הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּכֵס נָכוֹן{{ר1}} בֵּית עוֹלָמִים לְשִׁבְתּוֹ מָכוֹן {{ר1}} סוֹלֵחַ לְאוֹמְרֵי תְפִלָּתִי תִכּוֹן{{ר1}} לְנֵצַח נְצָחִים מַלְכוּתוֹ תִכּוֹן{{ר2}} חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ אַף תִּכּוֹן {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם{{ר1}} בַּמָּרוֹם אַדִּיר בַּמַּיִם{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעוֹבְדֵי שָׁמַיִם{{ר1}} מְכוֹנֵן לְנֶחֱרַב פַּעֲמַיִם{{ר1}} בְּיָסְדוֹ יְרוּשָׁלַיִם לָעַד{{ר2}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|רָ}}ם דָּרַךְ סוּסוֹ בַּיָּם{{ר1}} לִגְזָרִים גָּזַר יָם{{ר1}} וּמַשְׁלִיךְ עֲוֹנוֹת בִמְצוּלוֹת יָם{{ר1}} עַד לֹא יִוָּדַע אַיָּם{{ר1}} כְּפָרְדוֹ בְּעֻזּוֹ יָם{{ר2}} יִרְעַם הַיָּם {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי כְּיָשֵׁן נֹעַר{{ר1}} לְכוֹנֵן בֵּית הַיַּעַר{{ר1}} כִּי כִרְסְמוֹ חֲזִיר מִיַּעַר{{ר1}} וּפָנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר{{ר2}} אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי וְאֵין בִּלְעָדוֹ{{ר1}} הַכֹּל פֹּעַל יָדוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם יְחִידוֹ{{ר1}} הַמּוֹדִים עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ{{ר2}} הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|תָּ}}מִים אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ{{ר1}} מִצָּרָה תּוֹשִׁיעֵנוּ{{ר1}} וּמְכַפֵּר חַטֹּאת פְּשָׁעֵינוּ{{ר1}} וּמַאֲזִין שִׂיחַ שַׁוְעָתֵנוּ{{ר2}} וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ {{סוף}} </noinclude> {{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}} {{סי|תַּ}}קִּיף אֱלֹהֵי עוֹלָם{{ר1}} דְּבָרוֹ נִצָּב לְעוֹלָם{{ר1}} וְהוּא מִכֹּל נֶעְלָם{{ר1}} וַאֲנַחְנוּ מְהַלְלִים שְׁמוֹ לְעוֹלָם{{ר2}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. ====מעשה אלהינו==== '''וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ''' {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}} {{סי|אַ}}דִּיר בְּוִעוּדוֹ{{ר1}} {{סי|בְּ}}רוּם וּבְתַחַת הוֹדוֹ{{ר1}} {{סי|גִּ}}לָּה אוֹר לְעַבְדּוֹ{{ר1}} {{סי|דָּ}}בָר מֵקִים לְעַבְדּוֹ{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.{{ממס|דברים ד לה}} {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}} {{סי|הַ}}מַּכִּיר עוֹלְמֵי עַד{{ר1}} {{סי|וְ}}סוֹפֵר וּמוֹנֶה עֲדֵי עַד{{ר1}} {{סי|זִ}}יו מוֹשָׁבוֹ נוֹעָד{{ר1}} {{סי|חֶ}}לֶד צוֹפֶה בְּמִסְעָד{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}} {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}} {{סי|ט}}וֹעֵן עוֹלָמוֹ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הֲדֹמוֹ{{ר1}} {{סי|כִּ}}לְּלוֹ בְּנָאֳמוֹ{{ר1}} {{סי|לָ}}עַד לַהֲקִימוֹ{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}} {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל בְּמִפְעָלוֹ{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא עַל זְבוּלוֹ{{ר1}} {{סי|סִ}}לּוּדוֹ כְּגָדְלוֹ{{ר1}} {{סי|עֻ}}זּוֹ כְּרֹב חֵילוֹ{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ב}} {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}} {{סי|פְּ}}אֵרוֹ בִּשְׁמֵי מְעוֹנַי{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט לְעֵינַי{{ר1}} {{סי|קִ}}לּוּס שְׁמוֹ בַּהֲמוֹנַי{{ר1}} {{סי|ר}}וֹדֶה בְּקֶרֶב מוֹנַי{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ.{{ממס|תהלים קיא ב}} {{ארון|ס}} {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ|צבע=#A52A2A}}{{ר1}} וְ{{סי|תַ|1}}חְבֻּלוֹתָיו מְזִמָּה{{ר1}} {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה{{ר1}} {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה{{ר1}} {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר2}} {{מילת קבע|וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה|צבע=#A52A2A}} אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}} {{ארון|פ}} ['''אֲבָל'''] {{מילת קבע|מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי רוֹקַע הָאָרֶץ עַל בְּלִימָה{{ר1}} {{סי|שׁ}}וֹכְנֶיהָ בְּלִי הֱיוֹת לְשַׁמָּה{{ר1}} {{סי|תִּ}}כֵּן עַל מַיִם אֲדָמָה{{ר1}} {{סי|תַּ}}קִּיף שְׁמוֹ לְרוֹמֵמָה{{ר2}} {{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה.{{ממס|תהלים קד ב}} ====אשר אימתך==== '''וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {{מילת קבע|אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ}}{{ר1}} בְּ{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי אֹמֶן / בְּ{{סי|אַ}}בִּירֵי אֹמֶץ{{ר1}} בִּ{{סי|בְ}}לוּלֵי קֶרַח / בִּ{{סי|בְ}}דוּדֵי קֶדַח{{ר2}} {{ק|'''וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְאָבִיתָ תְהִלָּה}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|גְּ}}לוּמֵי גוּשׁ / מִ{{סי|גָּ}}רֵי גֵיא{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|דְּ}}לוּלֵי פֹעַל / מִ{{סי|דַּ}}לֵּי מַעַשׂ{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא תְהִלָּתֶךָ'''}} {{מילת קבע|אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ}}{{ר1}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאָכִים / בְּ{{סי|הִ}}לּוּךְ מַחֲנוֹת{{ר1}} בְּ{{סי|וַ}}עַד אֲלָפִים / בְּ{{סי|וֶ}}כַח רְבָבוֹת{{ר2}} {{ק|'''וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְאָבִיתָ תְהִלָּה}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|זִּ}}יו שׁוֹנֶה / מִ{{סי|זֹּ}}הַר כָּבֶה{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|חֲ}}סֵרֵי שֵׂכֶל / מֵ{{סי|חֹ}}רְשֵׁי רֶשַׁע{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא תְהִלָּתֶךָ'''}} {{מילת קבע|אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ}}{{ר1}} בְּ{{סי|טִ}}פּוּחַ עֲרָבוֹת / בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס שְׁחָקִים{{ר1}} בְּ{{סי|יִ}}שְׁרַת עֲרָפֶל / בִּ{{סי|י}}רִיעוֹת מְעוֹנָה{{ר2}} {{ק|'''וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְאָבִיתָ תְהִלָּה}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|כְּ}}תוּמֵי שֶׁמֶץ / מִ{{סי|כְּ}}מוּסֵי כֶתֶם{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|לְּ}}כוּדֵי פַח / מִ{{סי|לְּ}}עוּנֵי מַר{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא תְהִלָּתֶךָ'''}} {{מילת קבע|אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ}}{{ר1}} בְּ{{סי|מַ}}סְלוּלֵי זְבוּל / בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי שְׁפַר{{ר1}} בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת דֹּק / בִּ{{סי|נְ}}חִיַּת עָבִים{{ר2}} {{ק|'''וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְאָבִיתָ תְהִלָּה}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|סְּ}}רוּחֵי מַעַשׂ / מִ{{סי|שְּׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|עֲ}}דוּרֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|עֲ}}מוּסֵי בָטֶן{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא תְהִלָּתֶךָ'''}} {{מילת קבע|אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ}}{{ר1}} בְּ{{סי|פֹ}}תְחֵי קָדוֹשׁ / בְּ{{סי|פֹ}}צְחֵי בָרוּךְ{{ר1}} בִּ{{סי|צְ}}דוּדֵי אַרְבַּע / בִּ{{סי|צְ}}נוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ{{ר2}} {{ק|'''וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְאָבִיתָ תְהִלָּה}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|קְּ}}רוּאֵי אָיִן / מִ{{סי|קֹּ}}רְאֵי בְחָנֵף{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|רְ}}חוֹקֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|רֵ}}יקֵי צֶדֶק{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא תְהִלָּתֶךָ'''}} {{מילת קבע|אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ}}{{ר1}} בִּ{{סי|שְׁ}}בִיבֵי אֵשׁ / בִּ{{סי|שְׁ}}בִילֵי מַיִם{{ר1}} בִּ{{סי|תְ}}לוּלֵי רוֹם / בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי גֹבַהּ{{ר2}} {{ק|'''וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְאָבִיתָ תְהִלָּה}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִבָּשָׂר וָדָם / מֵהֶבֶל וָתֹהוּ{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מֵחָצִיר יָבֵשׁ / מִצֵּל עוֹבֵר / וּמִצִּיץ נוֹבֵל{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}מִמַּשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ / מִמַּפְרִיחֵי רוּחַ / וּמִמְּעוֹפְפֵי חַיָּה{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}וּמֵחֲנִיטֵי נְשָׁמָה / וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}וְנִשְׁמָעִים בַּדִין / וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט / וְחַיִּים בְּרַחֲמִים{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חֵי הָעוֹלָמִים{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}'''וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם''' {{ארון|ס}} ====אמיצי שחקים==== <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |{{סי|אַ}}מִּיצֵי שְׁחָקִים מִמַּעַל{{רווח|1}}||וְכָל צְבָא מַעַל{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|אֱ}}מוּנֵי אַהֲבָה{{רווח|1}}||וְצִמְחֵי רְבָבָה{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|בְּ}}כִתֵּי מַלְאָכִים{{רווח|1}}||שְׁמוֹ מַמְלִיכִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|בְּ}}נֵי בְחוּנֵי בְרִית{{רווח|1}}||לְזוֹכֵר הַבְּרִית{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ{{רווח|1}}||לְאַמִּיץ וְשַׂגִּיא כֹחַ{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|גְּ}}דוֹלֵי צְדָקָה{{רווח|1}}||לְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|דְּ}}מוּת אַרְבָּעָה פָנִים{{רווח|1}}||לְכָל צַד פּוֹנִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|דִּ}}גְלֵי נְצוּרָה{{רווח|1}}||לְעִמָּם בְּצָרָה{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|הֲ}}מוֹן צְבָא מַעְלָה{{רווח|1}}||לְשׁוֹכֵן מַעְלָה{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|הֹ}}לְכֵי דֶּרֶךְ תָּמִים{{רווח|1}}||לְהַצּוּר תָּמִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|וְ}}רָצִים וְשָׁבִים{{רווח|1}}||טַעַם צוּר מַקְשִׁיבִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|וְ}}קֹוֵי יְשׁוּעוֹת{{רווח|1}}||וְחוֹכֵי סְלִיחוֹת{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|זְ}}מִירוֹת רַבּוֹת{{רווח|1}}||זַכֵּי שְׁמֵי עֲרָבוֹת{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|זֶ}}רַע מַטַּע אֱמֶת{{רווח|1}}||לֵאלֹהִים אֱמֶת{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|חַ}}שְׁמַלִּים עַזִּים{{רווח|1}}||לְעוֹשֶׂה חֲזִיזִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|ח}}וֹנִים וְנוֹסְעִים{{רווח|1}}||לְמַעֲלֶה נְשִׂיאִים{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרוֹמִים{{רווח|1}}||לְרָם עַל רָמִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|טֹ}}בוּ אֹהָלָיו{{רווח|1}}||יוֹנְקָיו וְעוֹלָלָיו{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|יִ}}דּוֹדוּן הוֹלְכִים{{רווח|1}}||כּוֹרְעִים וּבוֹרְכִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|י}}וֹשְׁבֵי אֹהֶל וּמִשְׁכָּן{{רווח|1}}||לִבְתוֹכָם שָׁכָן{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|כִּ}}תֵּי הֲמוֹנִים{{רווח|1}}||עִם חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|כֶּ}}תֶר נוֹתְנִים{{רווח|1}}||בְּנֵי אֵיתָנִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|לַ}}הֲקַת שְׁבִיבִים{{רווח|1}}||וְאֵשׁ לֶהָבִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|לְ}}מַעֲנוֹ גּוֹי אֶחָד{{רווח|1}}||לְשֵׁם אֵל הַמְיֻחָד{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|מְ}}סוֹכְכִים מְרוֹפְפִים{{רווח|1}}||בְּכַנְפֵיהֶם מְעוֹפְפִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|מְ}}נַצְּחִים לְהַתְמִיד{{רווח|1}}||בְּכָל יוֹם תָּמִיד{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|נ}}וֹרָאִים בְּנִפְלָאוֹת{{רווח|1}}||לְצֶדֶק נוֹרָאוֹת{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמּוֹ{{רווח|1}}||מְסַלְסְלִים לִשְׁמוֹ{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים{{רווח|1}}||מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|ס}}וֹלְדֵי בְחִילָה{{רווח|1}}||לְנוֹרָא עֲלִילָה{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|עֵ}}ינַיִם מְלֵאִים{{רווח|1}}||כַּתַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|ע}}וֹנִים בְּמַקְהֵלוֹת{{רווח|1}}||בְּלַחַשׁ וְקוֹלוֹת{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|פְּ}}נֵיהֶם כִּבְרָקִים מְאִירִים{{רווח|1}}||וּפָז בֶּגֶד פְּאוּרִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|פְּ}}דוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָזָק{{רווח|1}}||לְגוֹאֲלָם חָזָק{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|צִ}}בְאוֹת שָׁמַיִם{{רווח|1}}||לְרוֹכֵב שָׁמַיִם{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|צֹ}}אן קָדָשִׁים{{רווח|1}}||מַטַּע קְדוֹשִׁים{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|קַ}}לִּים לְצוּרָם{{רווח|1}}||קוֹרְאִים לְיוֹצְרָם{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב{{רווח|1}}||בְּלִי לֵב עָקֹב{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם כְּעֵגֶל{{רווח|1}}||וְאוֹפָן מִתְגַּלְגֵּל{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|רְ}}צוּיִם לְבוֹרְאָם{{רווח|1}}||לְרָם אֲשֶׁר בְּרָאָם{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שֹׁ}}כְנֵי בְּצֵל שַׁדַּי{{רווח|1}}||שְׁנוֹתָם אֵין דַּי{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|שְׁ}}מוּרִים חֲקוּקִים{{רווח|1}}||מִצְוֹת וְחֻקִּים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים{{רווח|1}}||בַּמָּרוֹם חָשִׁים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- |{{סי|תְּ}}מִימִים בְּדַרְכֵיהֶם{{רווח|1}}||וּבְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}} |- |colspan ="3" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |} ====אילי מרום==== '''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ''' <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / אֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים''' {{הור|סימן: '''אא"ב גג"ד'''. בסוף כל בית מובאה מ[[ישעיהו ו#ו ב|ישעיהו ו ב-ג]]}} {{סי|אֵ}}ילֵי מָרוֹם אוֹמְרִים הִלּוּלוֹ{{ש}} {{סי|א}}וֹפָן וְגַלְגַּל מַבִּיעִים סִלְסוּלוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}אֵימָה וּבְיִרְאָה מַכְתִּירִים שֵׁם גָּדְלוֹ{{ר1}} שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּרַעַד וּבְפַחַד{{ש}} {{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ לְיַחֵד לְאֶחָד{{ש}} {{סי|דְּ}}מָמָה דַקָּה דָּאִים בְּלִי כַחַד{{ר1}} שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|הַ}}יּוֹשֵׁב יְחִידִי עַל אוֹפַנָּיו{{ש}} {{סי|הַ}}דּוֹבֵר דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}רָצוֹא וָשׁוֹב כַּבָּזָק לְפָנָיו{{ר1}} בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|זֹ}}הַר הָרָקִיעַ כְּעֵין חַשְׁמַלָּיו{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֵף בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו{{ש}} {{סי|חִ}}יל שָׂרָף אֵימָה עָלָיו{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל כְּעֵין נְחשֶׁת יְצַפְצֵף{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם עֲלֵיהֶם יְחוֹפֵף{{ש}} {{סי|יִ}}דֹּד יְכַסֶּה פָנָיו בְּלִי מִתְרוֹפֵף{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ הוּא אֵלִי זֶה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לֹא בָזָה עֱנוּת עַם עָנִי וְנִבְזֶה{{ש}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְהַעֲרִיצוֹ יַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּפִיהֶם גָּמַר{{ש}} {{סי|מ}}וֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהַשְׁמַר{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂא וְנֶעְלָם הִלּוּלוֹ לוֹמַר{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׂ}}רָף מְכֻנֶּה אֶחָד קָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|סִ}}לּוּד אוֹמֵר לְבָרוּךְ וְקָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|ע}}וֹנִים בִּקְדֻשָּׁה לָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ר1}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|פְּ}}אֵר וָשֶׁבַח לַאֲדוֹן הַצְּבָאוֹת{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצְחִים בְּרִנָּה מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת{{ש}} {{סי|צְ}}בָא מָרוֹם גְּדֻלָּתָם מַצְבִּיאוֹת{{ר1}} יְיָ צְבָאוֹת.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם בְּעֶרֶץ{{ש}} {{סי|קַ}}לִּים לָרוּץ עַד קְצֵה הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא יוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כִּסָּה הוֹדוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}חָקִים מִמַּעַל פֹּעַל יָדוֹ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹלֶה תֵבֵל בִּזְרוֹעַ יָדוֹ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}<קטע סוף=רהיטים/> ====סילוק==== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}} {{הור2| '''למנהג אשכנז המזרחי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|[[ונתנה תוקף]]}}, ואת הקדושה {{צ|[[אז מלפני בראשית]]}}. '''למנהג אשכנז המערבי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|מי יערוך אליך}} שיובא בסמוך (למנהג פפד"מ אומרים את כולו, ולמנהג רוב הקהילות אומרים את רובו (עד {{צ|יהיו נכלמים}}), ומצרפים חלק מהסילוק {{צ|מי ימלל}}). בקדושה אומרים למנהג זה רק את הפיוט {{צ|אליך תלויות עינינו}} מתוך הקדושה שנאמרה בשחרית.}} =====מי יערוך אליך===== <קטע התחלה=מי יערוך1/>מִי יַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ מַעֲנֶה לְסַפֵּר{{ש}} גְּבוּרוֹת רַחֲמֶיךָ לְהַגִּיד וּלְסַפֵּר{{ש}} אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}} וְעַד כַמֶּה וְכַמֶּה אֵיךְ אֲסַפֵּר{{ש}} כִּי אַתָּה צְעָדִים סוֹפֵר{{ש}} פֶּשַׁע וְעָוֹן מְכַפֵּר{{ש}} וּבְסוּר מִמְּךָ כָּל כּוֹפֵר{{ש}} תְּחַכֶּה לוֹ לָשׁוּב וּלְהִתְכַּפֵּר{{ש}} לְבִלְתִּי לֵבוֹשׁ וְלְהֵחָפֵר{{ש}} כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת אֲשֶׁר יָפֵר{{ש}} לָכֵן שַׂמְתָּ עֲשֶׂרֶת יְמֵי שֶׁפֶר{{ש}} לַעֲשׂוֹת בָּהֶם תְּשׁוּבָה מִהְיוֹת לְחֶפֶר{{ש}} וְאִם שָׁב וְחִנֵּן בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר {{ש}} יַעְמֹד מֵלִיץ יָשְׂרוֹ לְסַפֵּר{{ש}} וְתַקְשִׁיב וְתֹאמַר מָצָאתִי כֹפֶר{{ש}} וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְכַּפֵּר{{ש}} כִּי כִּשְׁמוֹ כִּפּוּר מְכַפֵּר{{ש}} וְכָל מַעֲשָׂיו לוֹ תְכַפֵּר{{ש}} וְכָל חֲטָאָיו תָּדִיחַ וְתָפֵר{{ש}} וְיוּחַק לְחַיִּים בְּגִלְיוֹן סֵפֶר{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם אֵלֶיךָ חֲטָאֵינוּ לְסַפֵּר{{ש}} כְּמוֹדֶה וְעוֹזֵב לְהִתְכַּפֵּר{{ש}} וְאִם כְּאָדָם עָבַרְנוּ בְּרִיתֶךָ לְהָפֵר{{ש}} אַתָּה אֵל וְלֹא אִישׁ פָּנֵינוּ אַל תַּחְפֵּר{{ש}} בִּזְכוּת נָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר{{ש}} וּכְאָז בַּעֲרוּפָה לָנוּ כַפֵּר כַּפֵּר רַחוּם לְשׁוֹפְכֵי לְךָ שִׂיחָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח לְךָ הִיא הַסְּלִיחָה{{ש}} וּלְדַלֵּי מַעַשׂ תִּתֵּן סְלִיחָה{{ש}} וְאִם כְּפִי פָעֳלָם אֵין לְהִסָּלְחָה{{ש}} וְאִם תִּשְׁמֹר עָוֹן יְהוּ כְסוּחָה{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם לְסוֹחֲחָה{{ש}} בְּחִנּוּן הִגָּיוֹן שְׁמָעָה וּסְלָחָה{{ש}} בְּטוּחִים כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} מְקַוִּים לְרַחֲמֶיךָ עִוּוּיָם לְסָלְחָה לְסָלְחָה עֲוֹנָם גָּשִׁים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} לְהַרְבּוֹת לָמוֹ מְחִילָתֶךָ{{ש}} כִּי הִיא שִׁבְחֲךָ וְהִיא תְהִלָּתֶךָ{{ש}} כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ{{ש}} רַעְיָתְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}} מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וּפְעֻלָּתֶךָ{{ש}} וְאֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ זוּלָתֶךָ{{ש}} וּמוֹשִׁיעַ אֵין בִּלְתֶּךָ{{ש}} וּכְנַמְתָּ לְצִיר סָלַחְתִּי כְּמִלָּתֶךָ{{ש}} כֵּן תְּבַשֵּׂר סָלַחְתִּי לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ{{ש}} לְהוֹדִיעָם רַחֲמֵי גְדֻלָּתֶךָ{{ש}} וְיַנְעִימוּ זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ לְעַלּוֹתֶךָ בְּגֵיא וּבִשְׁחָקִים{{ש}} וְלִסְלֹחַ עֲוֹנָם פֶּלֶל נוֹאֲקִים{{ש}} כִּי הֵם מִמַּעֲשִׂים רֵקִים{{ש}} לָכֵן כְּדַלִּים שְׁעָרֶיךָ דוֹפְקִים{{ש}} סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ לְפָנֶיךָ צוֹעֲקִים{{ש}} זְכֹר שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת אֲשֶׁר לְךָ חֲשׁוּקִים{{ש}} וְחֶבֶל נַחֲלָה לְשִׁמְךָ חֲקוּקִים{{ש}} וּשְׁבוּעָה אֲשָׁר לָמוֹ בִּטִּיתָ תָּקִים{{ש}} לְקוֹרְאֶיךָ מִמַּעֲמַקִּים {{ש}} לְהוֹשִׁיעָם מִהְיוֹת עוֹד דְּחוּקִים{{ש}} אֲשֶׁר לְהַצְדִּיקָם תַּחַן מְפִיקִים{{ש}} לְהָשִׁיב שְׁבִיתָם כַּאֲפִיקִים{{ש}} כִּי הֵם עֲבָדֶיךָ וְעָלֶיךָ מִתְרַפְּקִים{{ש}} וּלְחוֹנְנֵם בְּעִנּוּי עֲסוּקִים{{ש}} לְהוֹצִיא דִינָם כַּעֲשׁוּקִים{{ש}} לְקָרְבָם אֵלֶיךָ מְקָרֵב רְחוֹקִים{{ש}} הֱיוֹתָם כְּאֵזוֹר לַחֶלֶץ בְּךָ דְּבֵקִים{{ש}} לְנַצְחָךְ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים עֲמָקִים בְּפַלְּשָׁךְ תְּחַפֵּשׂ צְדָקָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח וּלְךָ הִיא הַצְּדָקָה{{ש}} וְרַב לְהוֹשִׁיעַ מְדַבֵּר בִּצְדָקָה{{ש}} מְכוֹן כִּסְאֲךָ מְתֻקָּן בִּצְדָקָה{{ש}} וּלְאֵין זְכוּת וּמַעֲשִׂים תַּעֲשֶׂה צְדָקָה{{ש}} כִּי לָנוּ הַבֹּשֶׁת וּלְךָ הַצְּדָקָה{{ש}} לָכֵן לִמְרוֹמְמֶךָ תַּעֲלֶה צְדָקָה{{ש}} בְּמִדַּת טוּבְךָ אוֹתָם לְצַדְּקָה{{ש}} כִּי קָדוֹשׁ אַתָּה וְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{ש}} בְּסָלְחָךְ עֲוֹן שָׁבֶיךָ בִּצְדָקָה בִּצְדָקָה תְּשׁוֹבֵב עַם לְךָ חֲתוּמִים{{ש}} כִּי רַחוּם אַתָּה וּמָלֵא רַחֲמִים{{ש}} וּלְךָ הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים{{ש}} וּבְשִׁבְתְּךָ עַל כִּסֵּא דִין תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים{{ש}} וְתַהֲפֹךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} לְהַצְדִּיק בָּנִים לְךָ רְחוּמִים{{ש}} לְנַקּוֹתָם מִטִּנּוּף כְּתָמִים{{ש}} וּלְהַאֲזִין שַׁוְעָתָם מִמְּרוֹמִים{{ש}} אֲשֶׁר הֵם מִמִּצְוֹתֶיךָ עֲרוּמִים{{ש}} וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ מַעֲרִימִים{{ש}} וְחָטָאנוּ לְךָ נוֹאֲמִים{{ש}} זְכֹר לָמוֹ זְכוּת אֲבוֹתָם תְּמִימִים{{ש}} וּתְחִנָּתָם תִּשְׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש}} לִמְצֹא לְפָנֶיךָ חֶסֶד וְרַחֲמִים{{ש}} וְאִם תְּפַלֵּשׁ מַעֲשֵׂימוֹ יִהְיוּ נִכְלָמִים{{ש}}<קטע סוף=מי יערוך1/><includeonly> {{הור2|בהרבה קהילות ממשיכים כאן ב{{צ|ויפציח שיר כסא}} מתוך הסילוק {{צ|מי ימלל}}. למנהג פפד"מ אומרים גם את ההמשך.}}</includeonly> <קטע התחלה=מי יערוך2/>[וְתִזְכֹּר לָמוֹ שְׁבוּעַת אָבוֹת הַתְּמִימִים{{ש}} וְתִתְנַהֵג עִם בְּנֵיהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} וְשַׁוְעָתָם תַּעַל לִמְרוֹמִים{{ש}} לְפָנֶיךָ לִמְצֹא חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים]{{ש}} וּבְשׁוּרָם מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} כִּי תַצְדִּיק בְּדִין מְכֻתָּמִים{{ש}} אֲשֶׁר מִדִּינְךָ חַתִּים וּדְמוּמִים{{ש}} יִפְצְחוּ פֶה וְיִהְיוּ מְרוֹמְמִים{{ש}} וְיַשְׁמִיעוּ לְאַדֶּרְךָ שִׁיר נְעִימִים{{ש}} וּלְהַגְבִּיר כֹּחֲךָ קוֹל מַרְעִימִים{{ש}} מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הֲדוֹמִים{{ש}} וְגֹדֶל חַסְדְּךָ מֵעַל מְרוֹמִים{{ש}} כִּי לֹא תִזְנַח לְעוֹלָמִים{{ש}} וְלֹא תִקְצֹף לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} וְדָרֵי מַטָּה עִם צְבָא מְרוֹמִים{{ש}} לְהַעֲרִיץ וּלְהַקְדִּישׁ לְעַתִּיק יָמִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת מַפְצִיחִים וּמְרוֹמְמִים<קטע סוף=מי יערוך2/>{{ש}} {{הור|ככתוב…}} =====מי ימלל===== {{הור2|את הסילוק הזה אמרו בצרפת (ובמנהג רומניא). למנהג רוב קהילות מערב אשכנז אומרים החל מ{{צ|ויפציח שיר כסא}} (ראו למעלה).}} מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת חֲיָלֶיךָ{{ש}} מִי יַגִּיד עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} מִי יְשַׁעֵר פִּלְאֵי מַעֲלָלֶיךָ{{ש}} מִי יְתַנֶּה עֹז הִלּוּלֶיךָ{{ש}} מִי יֹאמַר תֹּקֶף כִּלּוּלֶיךָ{{ש}} מִי יְדַבֵּר אֹמֶץ מַהֲלָלֶיךָ{{ש}} מִי יְגַלֶּה עֹמֶק סִלְסוּלֶיךָ{{ש}} מִי יְפַעְנֵחַ נִצּוּחַ מְסַלְסְלֶיךָ{{ש}} מִי יָמֹד מֵי שָׁעֳלֶךָ{{ש}} מִי יַחְשֹׂף תְּהוֹם הֲדֹם רַגְלֶיךָ{{ש}} מִי יִמְנֶה וְיַגְבִּיר חֲיָלֶיךָ{{ש}} מִי יַשְׁמִיעַ תְּהִלּוֹת כְּלָלֶיךָ{{ש}} מִי יַעֲמִיק בְּמִשְׁפְּטֵי אֲמִתֶּךָ{{ש}} מִי יָקוּם בְּסוֹד עֵדוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַחֲזִיק רֹב טוֹבוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַכִּיר חַסְדֵי אָרְחוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְפַלֵּס מִשְׁקַל רוּחוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַחְשֹׁב הֲמוֹן אוֹצְרוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יֹאמַר נִסֵּי נִפְלְאוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יִפְקֹד פְּקוּדֵי סְגֻלּוֹתֶיךָ עַתִּיק וְאֵין לְהָתֵם שְׁנוֹתֶיךָ{{ש}} מְבַלֶּה כֹל וְאֵין לְבַלּוֹתֶךָ{{ש}} סוֹבֵל מַשָּׂא וְאֵין לְהַלְאוֹתֶךָ{{ש}} אֲכִילָה אֵין לְפָנֶיךָ / וְשֹׂבַע בְּקָרְבְּנוֹתֶיךָ{{ש}} שְׁתִיָּה אֵין לְפָנֶיךָ / וְדֶשֶׁן בְּנִסְכוֹתֶיךָ{{ש}} תְּנוּמָה אֵין בְּמַחֲנֶיךָ / וְנֵעוֹר בְּאָהֳלוֹתֶיךָ{{ש}} שֵׁנָה אֵין בְּשִׁכְנֶךָ / וּמֵקִיץ בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ נֹשֵׂא עָוֹן / וְרוֹאֶה בְעֶלְבּוֹן{{ר1}} מְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן / כְּחָכָם וְנָבוֹן{{ש}} עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע / וְלֹא חָפֵץ בְּרֶשַׁע{{ר1}} מֵחִישׁ פְּדוּת לְיֶשַׁע / לְעַם שָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} מְכַלְכֵּל רְשָׁעִים / כְּבֶאֱמֶת מְשַׁוְּעִים{{ר1}} וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים / מְחַתֵּל מִפְּשָׁעִים{{ש}} מַצְלִיל חֲטָאִים / בְּשׁוּב חוֹטְאִים{{ר1}} מֵיטִיב לַטּוֹבִים / אִם מַעֲשֵׂיהֶם מְטִיבִים{{ש}} שָׁב לְשׁוֹבָבִים / אִם בְּכָל לֵב שָׁבִים{{ר1}} רוֹצֶה תוֹשָׁבִים / אִם בְּצִלּוֹ יוֹשְׁבִים{{ש}} שׁוֹעֶה קְרוֹבִים / אִם אֵלָיו קְרֵבִים{{ר1}} מֵיטִיב קוֹרְאִים / אִם אֵלָיו בֶּאֱמֶת קוֹרְאִים וְעַד לֹא תְאָלָה / שָׁת תְּעָלָה{{ש}} וְעַד לֹא מַכָּה / הֶעֱלָה אֲרוּכָה{{ש}} וְעַד לֹא טְרִיָּה / הֵכִין רְטִיָּה{{ש}} וְעַד לֹא תִפְלָה / הֵכִין תְּפִלָּה{{ש}} וְעַד לֹא שָׁנִי / בָּן בְּחוּט הַשָּׁנִי{{ש}} וְעַד לֹא אֹדֶם תּוֹלָע / הִלְבִּין וְרִיב גִּלַּע{{ש}} וְעַד לֹא מַחֲשָׁבָה / חִמֵּק שׁוֹבֵבָה{{ש}} וְעַד לֹא יְשִׁיבָה / אִמֵּן תְּשׁוּבָה{{ש}} וְעַד לֹא אַב הָמוֹן / שִׁעֲשַׁע אָמוֹן{{ש}} וְעַד לֹא נֶעֱקָד / כָּפְרוֹ פֻקַּד{{ש}} וְעַד לֹא תָּם הֻפְקַד / מְחִילָה שָׁקַד{{ש}} וְעַד לֹא יְסוֹד עוֹלָם / שָׁת גִּבְעוֹת עוֹלָם{{ש}} וְעַד לֹא דָּבָר בָּעוֹלָם / צָר עַם עוֹלָם{{ש}} וְעַד לֹא נָכוֹן מֵאָז / קָנָה קִנְיַן אָז{{ש}} וְעַד לֹא יֻצְּרוּ יָמִים / פָּעַל יוֹם מִיָּמִים{{ש}} וְעַד לֹא עֲלֵי עָשׂוֹר / עָשָׂה לוֹ צוֹם הֶעָשׂוֹר{{ש}} וְעַד לֹא כִפּוּר / חֶלְשׁוֹ סָפוּר{{ש}} וְעַד לֹא עִנּוּי נֶפֶשׁ / הִטְבִּיעַ חֵטְא בְּרֶפֶשׁ{{ש}} וְעַד לֹא אֲשֵׁמִים / צָג בְּחוּג אֲשָׁמִים{{ש}} וְעַד לֹא צָמִים / קִדֵּשׁ צוֹמִים{{ש}} וְעַד לֹא יוֹם סְלִיחָה / עִמּוֹ הַסְּלִיחָה{{ש}} וְעַד לֹא מִתְרַחֲמִים / הִקְדִּים רַחֲמִים{{ש}} וְעַד לֹא מִתְקַדְּשִׁים / הִתְמִיךְ קְדוֹשִׁים כִּי הוּא רַחוּם וְרַחֲמָן / וְעַם זוּ מְרַחֲמָן{{ש}} כִּי הוּא חַנּוּן וְחוֹנֵן / לְעַם שְׁמוֹ מְחַנֵּן{{ש}} כִּי הוּא טוֹב וּמֵיטִיב / וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב{{ש}} כִּי הוּא שׁוֹפֵט וְצַדִּיק / וְקָרוֹב וּמַצְדִּיק{{ש}} כִּי הוּא שׁוֹאֵג כְּאַרְיֵה / לָחֹן בְּנֵי אַרְיֵה{{ר1}} וְהוּא כְּאַרְיֵה / וְנִשָּׂא מֵאַרְיֵה{{ש}} כִּי הוּא גּוֹעֶה כְּמוֹ שׁוֹר / מְחֹל תַּבְנִית שׁוֹר{{ר1}} וְנִסְבָּל בְּכֹחַ שׁוֹר / כְּמַרְאֵה דְּמוּת שׁוֹר{{ש}} כִּי הוּא מְצַפְצֵף כַּנֶּשֶׁר / לְרַחֵף עַל גּוֹזְלֵי נֶשֶׁר{{ר1}} וְעַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר / שְׂאֵת נְשׂוּאֵי נֶשֶׁר{{ש}} וּבִמְחוּגַת אָדָם / כְּמַרְאֵה דְמוּת הָאָדָם{{ר1}} כְּתֹאַר פְּנֵי אָדָם / צָר כְּמַרְאֵה אָדָם{{ש}} בְּרִבּוּעַ כְּנָפַיִם / פּוֹרְדוֹת גַּפַּיִם{{ר1}} וּמַאֲרִיךְ אַפַּיִם / לְשׁוֹטְחֵי לוֹ כַפַּיִם{{ש}} וּמַשִּׁיקוֹת כָּנָף / בְּמוֹרָא בְּלִי לִכָּנַף{{ר1}} וּמְחַתְּלוֹת בַּכָּנָף / עֲטוּפֵי צִיצִית כָּנָף{{ש}} וּכְרוּבִים הַנִּצָּבִים / כְּמוֹ רוֹבִים{{ר1}} תַּחַן מַרְבִּים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ש}} וְצֶדֶק עַם קְרוֹבִים / מוּל צוּר מַקְרִיבִים{{ר1}} כְּעוֹבֵר פְּנֵי תֵבָה קְרֵבִים / שַׁי מַקְרִיבִים / לְבוֹחֵן קְרָבִים{{ש}} וְאוֹפַנִּים אִתָּם אֲפוּנִים / בְּמַחֲנָם צְפוּנִים{{ר1}} וְחֵטְא מַצְפִּינִים / בְּעַד מְצֻפָּנִים{{ש}} וְאֵילִים רוֹעֲשִׁים / וְדֹק מַרְעִישִׁים{{ר1}} בְּאֶבְרָה עָשִׁים / וְגֵיא מַגְעִישִׁים{{ש}} וּמַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים / עִירִין וְקַדִּישִׁין{{ר1}} עָשׂוֹר מַקְדִּישִׁים / לְכִפּוּר צֹאן קָדָשִׁים{{ש}} וּמַחֲנוֹת מַלְאָכִים / בְּרֶגַע כֹּל מְהַלְּכִים{{ר1}} זֶה בָזֶה נִמְלָכִים / לְטוֹב וְסַלָּח מַמְלִיכִים <קטע התחלה=ויפציח/>וְיַפְצִיחַ שִׁיר כִּסֵּא{{ש}} פְּנֵי עָוֹן נוֹשֵׂא{{ש}} וְיִתְרַעַם הַכִּסֵּא{{ש}} לְהוֹד מִתְנַשֵּׂא{{ש}} וּכְסֵפֶר הַמְכֻסֶּה{{ש}} נָכוֹן מֵאָז לְכִסֵּא{{ש}} וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא{{ש}} רָם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא{{ש}} הִנֵּה מָקוֹם לַכִּסֵּא{{ש}} מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא{{ש}} לְכֹל לְרֹאשׁ מִתְנַשֵּׂא{{ש}} נֶעֱלָם וְנִרְאָה וּמִתְכַּסֶּה{{ש}} וְתַבְנִית הַרְרֵי קֶדֶם בַּכִּסֵּא{{ש}} מְחַנְנִים בְּעַד עַם זוּ מִתַּחַת לַכִּסֵּא{{ש}} וְזֵר נוֹתְנִים בְּהִתְנַשֵּׂא{{ש}} בְּרֹאשׁ עָוֹן נוֹשֵׂא וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים יוֹפִיעוּ בְּצִדְקָתָם{{ש}} וְיָלִיצוּ בְּעַד תּוֹלְדוֹתָם{{ש}} לִמְחוֹת שִׁגְגוֹתָם וּזְדוֹנוֹתָם {{ש}} לְנַקּוֹת פִּשְׁעֵי גְוִיָּתָם{{ש}} וְאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת ממְּחִיצָתָם{{ש}} יוּרְשׁוּ לָצֵאת בְּחַלּוֹנוֹתָם{{ש}} וְיַגִּידוּ צֶדֶק בִּמְרוּצָתָם{{ש}} וְכָכָה יַעֲנוּ בְּמוֹצְאוֹתָם סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ{{ש}} מוֹשִׁיעַ חוֹסִים הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ{{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ{{ש}} אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּחָזוֹן לַחֲסִידֶךָ{{ש}} וּכְמוֹ נוֹדַעְתָּ וְשַׁתָּה סוֹדֶיךָ{{ש}} וּמוֹסְדוֹתֶיךָ עָלֵימוֹ בְּיַסְּדֶךָ{{ש}} וְלָמוֹ מֵאָז גִּלִּיתָה סוֹדֶיךָ{{ש}} וְהֵם מֵרֹאשׁ נוֹצָרוּ לְסַעֲדֶךָ{{ש}} וְיֻחָדוּ הֱיוֹת עֵדֶיךָ וְסַהֲדֶיךָ וְאֶרְאֶלִּים בָּם נוֹעֲצִים {{ש}} מֵהֶם נִרְשִׁים וּבְכֵן מַעֲרִיצִים{{ש}} וְרָצוֹא וָשׁוֹב אֲשֶׁר כֵּס מְרִיצִים{{ש}} בָּם נִמְלָכִים וַעֲרִיצוּתָם פּוֹצִים{{ש}} רוֹעֲשִׁים רוֹגְשִׁים מִקּוֹל מְחַצְצִים{{ש}} קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ בְּפִימוֹ מְרַצִּים{{ש}} וְעוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ זוֹ מְצַחְצְחִים {{ש}} וְצֵאָם מַדִּיחִים וּמַרְחִיצִים{{ש}} וּבִשְׁבִיב נְהַר דִּינוּר נָאוֹר מְנַצְחִים{{ש}} וּכְנוּר דָּלֵק עוֹרְכִים נְצוּחִים{{ש}} שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְנֵצַח נְצָחִים{{ש}} בִּקְרִיאָתָם זֶה לָזֶה סוֹחֲחִים{{ש}} בַּעֲנִיָּתָם זֶה לָזֶה פּוֹצְחִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת בְּקֹדֶשׁ מַפְצִיחִים<קטע סוף=ויפציח/>{{ש}} {{הור|ככתוב…}} ==מנהג איטליה== {{הור2|רהיטים הנוספים לקרובה זו במנהג איטליה ואינם במחזור אשכנז.}} ====אשפכה לפניך שיחה==== '''וּבְכֵן אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ''' {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}שְׁפְּכָה לְפָנֶיךָ שִׂיחָה {{ש}} לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{ש}} הָסֵר מֶנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|בְּ}}ךָ הִיא תוֹחַלְתֵּנוּ {{ש}} וְאַתָּה הוּא תִקְוָתֵנוּ {{ש}} סְלַח נָא לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|גָּ}}שִׁים לְרַצּוֹתְךָ לִפְנֵי אָרוֹן{{ש}} וְתַחֲנוּנִים מְצַפְצְפִים בְּגָרוֹן{{ש}} כַּלֵּה מֵהֶם אַף וְחָרוֹן {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ{{ש}} לְתַחֲנוּנָם הַט אָזְנֶךָ{{ש}} וְאַל תַּעְלֵם מֵהֶם אָזְנֶךָ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|הָ}}עוֹמְדִים בְּוַעֲדָם צְפוּפִים{{ש}} וְקוֹמָה בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה כוֹפְפִים{{ש}} נַקֵּם מִכָּל טִנּוּפִים {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|וּ}}מוֹדִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְכוֹרְעִים{{ש}} וְדִבְרֵי תְחִנּוֹת מַבִּיעִים{{ש}} מַלְּטֵם מִפְּגָעִים רָעִים {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים מֵרֹב צוּקָה{{ש}} שְׁעֵה מֵהֶם נְאָקָה{{ש}} חִנָּם תַּעֲשֶׂה לָּנוּ צְדָקָה {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|ח}}וֹכִים לִישׁוּעָתֶךָ {{ש}} וְצָגִים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} הִרְבֵּם כְּמוֹ עַנְוָתֶךָ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|טֶ}}רֶף מָנְעוּ מִפִּיהֶם{{ש}} וְצוֹם עִנּוּי קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם{{ש}} רַחֲמֶיךָ יֶהֱמוּ עֲלֵיהֶם {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|יְ}}לָדִים וִישִׁישִׁים{{ש}} גְּבָרִים עִם נָשִׁים{{ש}} מַלְּטֵם מִפַּח יוֹקְשִׁים {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|כַּ}}פָּרָה הַמְצִיא לָנוּ{{ש}} וְחִישׁ נָא לְגָאֳלֵנוּ {{ש}} וְאַל תַּעַשׂ כְּמַעֲלָלֵינוּ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|לַ}}מִּתְוַדִּים לְפָנֶיךָ עֲוֹנָם{{ש}} וְנוֹשְׂאִים לְךָ עֵינָם{{ש}} הַסְכֵּת וּשְׁמַע מַעֲנָם {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|מְ}}חֹל נָא לַפְּשָׁעִים{{ש}} וְאַל תִּמְשְׁכֵנוּ עִם רְשָׁעִים{{ש}} חֹן פְּלִיטַת אַחִים וְרֵעִים {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|נֹ}}שֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה {{ש}} מַלְּטֵנוּ מִתְּלָאָה {{ש}} וּמִכָּל רוּחַ נְכֵאָה {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|סְ}}מֹךְ נֶאֶמְנוּ בְחַסְדֶּךָ{{ש}} לְעַם יוֹדְעֵי סוֹדֶיךָ{{ש}} וְהַצִּילֵנוּ מִפַּחְדֶּךָ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|עֲ}}נֵה נָא מֶנּוּ לְחִישׁוֹת{{ש}} וְיַשֵּׁר כָּל מַעֲקַשּׁוֹת{{ש}} וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|פִּ}}לּוּלֵנוּ לְפָנֶיךָ יֶעֱרַב{{ש}} וְהוֹשִׁיעֵנוּ מוֹשִׁיעַ וָרָב{{ש}} וְחָשְׂכֵנוּ מִיּוֹם קְרָב {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|צַ}}וֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב{{ש}} וְהָסֵר מֶנּוּ לֵב הֶעָקֹב{{ש}} וְשֵׁם חָדָשׁ לָנוּ תִקֹּב {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|קֹ}}וֶיךָ אַל יֵבוֹשׁוּ {{ש}} וּפְאֵרָם כְּאָז יִלְבָּשׁוּ{{ש}} וּמִכָּל כְּאֵב יְחֻבָּשׁוּ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ מֶנּוּ לֹא תִכְלָא {{ש}} וְאַל יֶאֱרַע בָּנוּ תַּקָּלָה{{ש}} וְרַפְּאֵנוּ מִכָּל מַחֲלָה {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|שִׁ}}מְךָ אֶל יַנִּיחֵנוּ{{ש}} נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{ש}} וּלְמַעַנְךָ תָּאִיר עֵינֵינוּ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|תַּ}}אֲזִין תְּפִלָּתֵנוּ{{ש}} תְּקַדֶּמְךָ תְחִנָּתֵנוּ{{ש}} תִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} ====אל שת מאז==== '''וּבְכֵן לְךָ הַכֹּל יַכְתִּירוּ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {{מילת קבע|אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם}}{{ר1}} {{סי|אַ}}לְפֵי שִׁנְאָן / {{סי|אֵ}}ילֵי שַׁאֲנָן {{ר1}} {{סי|בִּ}}בְרָקֵי לֶכֶת / {{סי|בְּ}}קִיֵּי הַלֶּכֶת {{ר2}} {{ק|'''וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|גָּ}}שִׁים בְּכֹסֶף / {{סי|גְּ}}אוּלֵי בְּלֹא כֶסֶף {{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|דַּ}}כְּאֵי רוּחַ / {{סי|דַּ}}כְּאֵי שְׁפַל רוּחַ {{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם'''}} {{מילת קבע|אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{סי|ה}}וֹגֵי הֲמֻלָּה / {{סי|ה}}וֹמֵי מִלָּה {{ר1}} {{סי|וְ}}הַמְשֵׁל וָפַחַד / {{סי|וִ}}עוּדָם יַחַד {{ר2}} {{ק|'''וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|ז}}וֹרְמֵי עֲוֹנוֹת / {{סי|זַ}}עֲקָם לַעֲנוֹת {{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|ח}}וֹנְנֵי דַלִּים / {{סי|חִ}}ין מַגְדִּילִים {{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם'''}} {{מילת קבע|אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל / {{סי|טַ}}עֲמָם מֻכְלָל {{ר1}} {{סי|יִ}}שְׁרַת רֶגֶל / {{סי|יִ}}לְאֲטוּ בְּכַף עֵגֶל {{ר2}} {{ק|'''וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|כּ}}וֹרְתֵי בְרִית / {{סי|כְּ}}מֵהֵי לְאַחֲרִית {{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|לִ}}בָּם לְהַשְׁרִית / {{סי|לְ}}תִקְוָה וְאַחֲרִית {{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם'''}} {{מילת קבע|אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{סי|מְ}}קוֹם מַלְאֲכֵי רוּם / {{סי|מִ}}שָּׁמַיִם לָרוּם {{ר1}} {{סי|נִ}}שָּׂא וְנַעֲלָה / {{סי|נֶ}}גֶד צְבָא מַעְלָה {{ר2}} {{ק|'''וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|שִׂ}}יחַ מִתְאַוִּים / {{סי|סְ}}לִיחָה תְאֵבִים {{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|עֲ}}בֹר עַל פְּשָׁעִים / {{סי|עֲ}}נוֹת שִׂיחַ פּוֹשְׁעִים {{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם'''}} {{מילת קבע|אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{סי|פּ}}וֹרְשֵׂי כְנָפַיִם / {{סי|פְּ}}רוּדֵי אֲגַפַּיִם {{ר1}} {{סי|צְ}}בָא רִבּוֹתַיִם / {{סי|צְ}}נוּפֵי שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם {{ר2}} {{ק|'''וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|ק}}וֹרְאֵי שְׁמַע / {{סי|ק}}וֹלָם לְהַשְׁמַע {{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|ר}}וֹצֶה תְשׁוּבָה / {{סי|רְ}}צוּיָה וַחֲשׁוּבָה {{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם'''}} {{מילת קבע|אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{סי|שׁ}}וֹכְנֵי וִילוֹן {{ר1}} {{סי|שְׁ}}מֵי שָׁמַיִם {{ר1}} {{סי|שֵׁ}}רוּת בֵּית זְבוּל {{ר1}} {{סי|שֶׁ}}פֶר שְׁחָקִים {{ר1}} {{סי|שִׁ}}נְאַן מָעוֹן {{ר1}} {{סי|שֶׁ}}קֶד מָכוֹן {{ר1}} {{סי|שִׁ}}לּוּם עֲרָבוֹת {{ר2}} {{ק|'''וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|תּ}}וֹמְכֵי אֶרֶץ {{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|תֹּ}}קֶף אֲדָמָה {{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|תִּ}}לְתּוּל אַרְקָא {{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|תִּ}}לּוּל צִיָּה {{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|תִּ}}כּוּן חֶלֶד {{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|תֹּ}}כֶן נִשְׁיָּה {{ר1}} {{ש-רווח|3em}}{{סי|תּ}}וֹמְכֵי תֵבֵל {{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם'''}} ====כי אמרתך==== '''וּבְכֵן תִּתְקַיֵּם לָנֶצַח נְצָחִים''' {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|אִ}}מְרָתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַפִּיל{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|בְ}}רִיתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תְחַלֵּל{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|גְ}}זֵרָתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תְבַטֵּל{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|דְ}}בָרֶיךָ {{מילת קבע|לֹא}} תְשַׁנֶּה{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|הֶ}}גְיוֹנָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תָמִיר{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|וֶ}}סְתָּךְ {{מילת קבע|לֹא}} תְכַלֶּה {{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|זִ}}כְרָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תִשָּׁכַח{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|חַ}}סְדָּךְ {{מילת קבע|לֹא}} תָסִיר{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|ט}}וּבָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תִמְנַע{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|יָ}}דָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תִקְצַר{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|כְ}}בוֹדָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תְבַזֶּה{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|לִ}}מּוּדָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַחְלִיף{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|מִ}}נְהָגָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַעֲבִיר{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|נִ}}צְחָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַמְעִיט{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|סְ}}גֻלָּתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תְאַבֵּד{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|עַ}}נְוָתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַעֲזֹב{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|פְ}}עֻלָּתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַרְפֶּה{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|צִ}}דְקָתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַנִּיחַ{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|קִ}}רְבָתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַרְחִיק{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ {{מילת קבע|לֹא}} תִכְלָא{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|שִׁ}}בְחָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַשְׁבִּית{{ש}} {{מילת קבע|כִּי}} {{סי|תִ}}פְאַרְתָּךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַתִּים. ====באנף לא תאניפנו==== '''בְּקֶצֶף לֹא תִשְׁפֹּט בְּזַעַם בַּל תָּרִיב''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} בְּ{{סי|אֶ}}נֶף {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|אֲ}}נִיפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|בַ}}הַל {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|בַ}}לְּעֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|גֹ}}עַל {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|גְ}}עִילֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|דֶ}}בֶר {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|דְ}}חִיפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|הֶ}}בֶל {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|הֲ}}בִילֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|וֶ}}כַח {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|וַ}}כְּחֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|זַ}}עַם {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|זְ}}עִיפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|חָ}}רוֹן {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|חַ}}בְּלֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|טָ}}מוּן {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|טִּ}}יפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|יֹ}}קֶשׁ {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|יַ}}חֲתֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|כַ}}עַס {{מילת קבע|לֹא}} תְּ{{סי|כַ}}לֵּנוּ {{ש}} בְּ{{סי|לַ}}עַג {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|לַ}}פְּתֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|מִ}}שְׁפָּט {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|מְ}}נֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|נֶ}}גֶף {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|נַ}}עֲרֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|סַ}}עַר {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|ס}}וּפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|עָ}}וֹן {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|עַ}}לְּפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|פַ}}חַד {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|פְ}}חִידֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|צָ}}רָה {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|צְ}}מִיתֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|קָ}}לוֹן {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|קַ}}לְּעֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|רֹ}}גֶז {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|רִ}}יבֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|שֹׁ}}ד {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|שְׁ}}טְפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|תַ}}עַב {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|תְ}}כִּיפֵנוּ. ====המכירים תהלות תעצומיך==== '''וְשַׂרְפֵי קֹדֶשׁ יוֹדְעֵי טוּבָךְ / הַמַּכִּירִים אֶת הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|תְּ}}הִלּוֹת {{סי|תַּ}}עֲצוּמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|שִׁ}}נּוּן {{סי|שְׁ}}מֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|רֹ}}ב {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|קֹ}}שְׁטְ {{סי|קִ}}יּוּמֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|צֶ}}דֶק {{סי|צִ}}יּוּמֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|פֵּ}}רוּשׁ {{סי|פְּ}}עָמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|עֹ}}ז {{סי|ע}}וֹלָמֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|שֵׂ}}כֶל {{סי|סִ}}יּוּמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|נִ}}צּוּחַ {{סי|נְ}}עִימֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|מֶ}}לֶל {{סי|מַ}}נְעִימֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|לְ}}הוֹדוֹת {{סי|לִ}}שְׁמֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|כִּ}}נְשׂוּאֵי {{סי|כְ}}מֵרַחְמֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|יֹ}}שֶׁר {{סי|יְ}}מִינֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|ט}}וּב {{סי|טְ}}עָמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|חֵ}}קֶר {{סי|חִ}}כּוּמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|זִ}}יל {{סי|זְ}}רוּמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|וֶ}}תֶק {{סי|וְ}}נוֹאֲמֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|הֶ}}גְיוֹן {{סי|הַ}}מַּנְעִימֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|דִּ}}יץ {{סי|דּ}}וֹבְרֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|גִּ}}יל {{סי|גִּ}}שּׁוּמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|בְּ}}הִתְאַפֶּקָךְ {{סי|בְּ}}רַחֲמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|אֱ}}לֹהַי {{סי|אֲ}}רוֹמְמֶךָּ. [[קטגוריה:קדושתאות ליום כיפור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] 9n5x1qtfayjrqlp0dcplj1ojr40nf89 0 1726913 3078569 3077860 2026-08-22T18:33:36Z Yack67 27395 3078569 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{הור2|פיוטי קדושה ליום כיפור מרבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}}. למנהג אשכנז נאמרים במוסף.}} ===== אז מלפני בראשית דת וכס השית ===== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {{מילת קבע|אָז מִלִּפְנֵי בְרֵאשִׁית}} / דָּת וָכֵס {{מילת קבע|הֵשִׁית}}{{ש}} {{סי|אֲ}}מָנָה יוֹם יוֹם / {{סי|אֲ}}צוּלָה אִתּוֹ בְּחֶבְיוֹן{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֲרָהּ לְשַׁעֲשׁוּעִים / {{סי|בָּ}}הּ לְנַקּוֹת חֵטְא עַם מְשַׁוְּעִים{{ש}} {{סי|גָּ}}מַר בַּעֲצָתָהּ כֹּל בְּאֹמֶר / {{סי|גָּ}}שָׁה לְחַנֵּן בְּעַד כָּל יְצוּרֵי חֹמֶר{{ש}} {{סי|דִּ}}גְלָהּ לִפְנֵי מְכוֹן שֶׁבֶת / {{סי|דְּ}}רוֹר יֶשַׁע כְּעָלָה בְּמַחֲשֶׁבֶת{{ש}} {{סי|ה}}וּכָנָה עַד לֹא עוֹלָם / {{סי|הֱ}}יוֹת מֵלִיץ יֹשֶׁר לְעַם עוֹלָם{{ש}} {{סי|וּ}}שְׁנֵי אַלְפֵי רְבָבוֹת גְּדוּדִים / {{סי|וּ}}כְמוֹ הֵם כְּרוּבִים אָז בָּם מִתְגּוֹדְדִים{{ש}} {{סי|זְ}}קֹף לְמִסְפָּרָם מַרְבִּים / {{סי|זִ}}יו סַפִּיר כֵּס מַרְכִּיבִים{{ש}} {{סי|חַ}}שְׁרַת מַיִם עִם חֶשְׁכַת מַיִם / {{סי|חַ}}בֵּא בִּמְצוּלוֹת מַיִם חֵטְא שׁוֹפְכֵי לֵב כַּמָּיִם{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח נוֹשֵׂא וְנִרְאֶה נִשָּׂא / {{סי|ט}}וֹעֵן מַשָּׂא בְּקוֹל כָּל תִּשָּׂא{{ש}} {{הור|חזן}} {{סי|יִ}}תְרַעֲשׁוּ אוֹפָן וְגַלְגַּל / {{סי|יֹ}}קֶשׁ עַם זוּ לְהַאֲפִין וּלְגַלְגֵּל{{ש}} {{סי|כְּ}}רוּב וְחַיָּה רוֹפְפִים / בְּכַנְפֵי נֶשֶׁר מְעֹפְפִים{{ש}} {{סי|כְּ}}אֵב זוּ מְרַפִּים / עֲנוֹת לְעֻמַּת שְׂרָפִים<קטע סוף=א/>{{ש}} {{הור|לעומתם…}} ===== אז מלפני בראשית אבות ובנים השית ===== <קטע התחלה=ב/>{{מילת קבע|אָז מִלִּפְנֵי בְרֵאשִׁית}} / אָבוֹת וּבָנִים {{מילת קבע|הֵשִׁית}}{{ש}} {{סי|לָ}}תֵת אֲרֻכָּה / {{סי|לְ}}הַעֲלוֹת אֲרוּכָה{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז צָפָם / {{סי|מֵ}}חֲרוֹת קִצְפָּם{{ש}} {{סי|נ}}וֹעַץ וְהֵבִין / {{סי|נִ}}אֲצוּת לְהַלְבִּין{{ש}} {{סי|סָ}}קַר עֲשׂוֹת נְכוֹחָה / {{סי|סִ}}יּוּם לְיוֹם תּוֹכֵחָה{{ש}} {{סי|עָ}}לוּ בְּמַחֲשָׁבָה יַחַד / {{סי|עֲ}}תִירָתָם לְמַלְּטָם מִפַּחַד{{ש}} {{סי|פּ}}וֹדָם הֶעֱלָם מִקֶּדֶם / {{סי|פֶּ}}שַׁע לְנַקּוֹת מִקְּנוּיַת קֶדֶם{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה בְּוַעַד יוֹם זֶה / {{סי|צ}}וֹעֲקִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה{{ש}} {{סי|ק}}וֹרֵא דוֹרוֹת מֵרֹאשׁ / {{סי|קֹ}}שְטְ אָב לַבָּנִים הֵכִין לִדְרשׁ{{ש}} {{סי|רַ}}בּוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו / {{סי|רְ}}צוֹת רְחוּמָיו וַחֲסִידָיו{{ש}} {{סי|שֶׁ}}הֵם יְדִידָיו / {{סי|שִׁ}}כְלוּל מַעְבָּדָיו{{ש}} {{סי|תָּ}}מִיד מְעִידָיו / כִּי אֵין בִּלְעָדָיו<קטע סוף=ב/>{{ש}} {{הור|פעמים…}} ===== אז מלפני בראשית נוה וינון השית ===== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''תשר"ק''' כפול}} {{מילת קבע|אָז מִלִּפְנֵי בְרֵאשִׁית}} / נָוֶה וְיִנּוֹן {{מילת קבע|הֵשִׁית}}{{ש}} {{סי|תַּ}}לְפִּיּוֹת מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן / {{סי|תִּ}}כֵּן טֶרֶם כָּל עַם וְלָשׁוֹן{{ש}} {{סי|שִׁ}}כְנוֹ עָץ שָׁם לְהַשְׁרוֹת / {{סי|שׁ}}וֹגִים לְהַדְרִיךְ בְּדַרְכֵי יְשָׁרוֹת{{ש}} {{סי|רֶ}}שַׁע אִם הֶאְדִּים / {{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ הִקְדִּים{{ש}} {{סי|קֶ}}צֶף אִם קָצַף בַּאֲיֻמָּתוֹ / {{סי|קָ}}דוֹשׁ לֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ{{ש}} {{סי|צֻ}}מַּתְנוּ בְּבִצְעֵנוּ עַד עַתָּה / {{סי|צ}}וּרֵנוּ עָלֵינוּ לֹא גַעְתָּ{{ש}} {{סי|פָּ}}נָה מֶנּוּ מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ / {{סי|פֻּ}}לַּצְנוּ וְאֵין מִי לְצַדְּקֵנוּ{{ש}} {{סי|עֲ}}וֹנוֹתֵינוּ וְעֹל פְּשָׁעֵינוּ / {{סי|ע}}וֹמֵס, וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ{{ש}} {{סי|ס}}וֹבֵל עַל שֶׁכֶם חַטֹּאתֵינוּ / {{סי|סְ}}לִיחָה מְצֹא לַעֲוֹנוֹתֵינוּ{{ש}} {{סי|נִ}}רְפָּא לָנוּ בְּחַבּוּרָתוֹ / {{סי|נֶ}}צַח בְּרִיָּה חֲדָשָׁה עֵת לִבְרֹאתוֹ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|מֵ}}חוּג הַעֲלֵהוּ / {{סי|מִ}}שֵּׂעִיר הַדְלֵהוּ{{ש}} {{סי|לְ}}הַשְׁמִיעֵנוּ בְּהַר הַלְּבָנוֹן / שֵׁנִית בְּיַד יִנּוֹן<קטע סוף=ג/>{{ש}} {{הור|להיות…}} ===== אז מלפני בראשית שבעה אלה השית ===== <קטע התחלה=ד/>{{מילת קבע|אָז מִלִּפְנֵי בְרֵאשִׁית}} / שִׁבְעָה אֵלֶּה {{מילת קבע|הֵשִׁית}}{{ש}} {{סי|כִּ}}וְּנָם מֵעֵת נוֹלָדוּ / {{סי|כְּ}}תוּרִים בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ{{ש}} {{סי|יְ}}צָרָם וְאֶצְלוֹ כֻּלָּלוּ / {{סי|יַ}}חַד, לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלוּ{{ש}} {{סי|טִ}}פֵּל בְּאִבָּם תְּשׁוּבָה / {{סי|טְ}}בוּעָה הִיא לְבַת הַשּׁוֹבֵבָה{{ש}} {{סי|חִ}}תְּלָהּ צֳרִי לְחַטָּאִים / {{סי|ח}}וֹבֵשׁ לְנִטְעֵי נְטָעִים{{ש}} {{סי|זְ}}דוֹנוֹת וּשְׁגָגוֹת בָּהּ לִדְחוֹת / {{סי|זַ}}עַם וְעֶבְרָה בָּהּ לִמְחוֹת{{ש}} {{סי|וּ}}מִלִּפְנֵי עָשׂוֹר עֲשָׂרָה / {{סי|וִ}}עֲדָהּ לְמַרְפֵּא סוֹרֵרָה{{ש}} {{סי|הִ}}נְנוּ אָתָנוּ לְךָ אָיֹם / {{סי|הַ}}בִּיטָה וּרְאֵה בְּשִׁבְרוֹן לֵב הַיּוֹם{{ש}} {{סי|דַּ}}לְיוּת שׁוֹקַיִם וּמַצַּב רַגְלַיִם / {{סי|דְּ}}רִיכַת מָתְנַיִם וּמַעַד קַרְסֻלַּיִם{{ש}} {{סי|גָּ}}שִׁים יְחֵפִים בְּעִנּוּי עֲיֵפִים / {{סי|גִּ}}ישׁוֹת מְאַלְּפִים בְּשִׁירוֹת מְעוֹפְפִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|בְּ}}ךָ מִתְהַדְּרִים / {{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נֶאְדָּרִים{{ש}} {{סי|אָ}}מְצָךְ מַאְדִּירִים / {{סי|אַ}}דִּיר בָּאַדִּירִים, בְּקוֹל אַדִּירִים<קטע סוף=ד/>{{ש}} {{הור|אדיר אדירנו…}} [[קטגוריה:פיוטי קדושה]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] mdjqmwuphi5xp55gyfq92cybt1kwl70 0 1726920 3078567 3059062 2026-08-22T18:27:56Z Yack67 27395 /* אז היתה חנית סכו */ 3078567 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} הנאמרת למנהג אשכנז בשחרית של יום ראשון של סוכות (ואם יום ראשון חל בשבת, אומרים אותה ביו"ט שני, ולפי מנהג מגנצא תמיד אומרים אותה ביו"ט שני).}} ====מגן==== <קטע התחלה=א/><includeonly>{{הור2|כשחל יום א' בשבת, אומרים את הקדושתא של יום ב: [[ארחץ בנקיון כפות]]}}</includeonly> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֻ}}יַּמְתִּי בְּחִיל כִּפּוּר{{ש}} {{סי|בְּ}}עוּתָה בְּחֶשְׁבּוֹן הַסָּפוּר{{ש}} {{סי|גַּ}}לְתִּי כְּהָצְדַּק פּוּר{{ש}} {{סי|דּ}}וֹלֵק כְּנִמְצָא חָפוּר {{סי|הֻ}}דְרָאוּ מְתֵי הוֹלְלִים{{ש}} {{סי|וְ}}צֻמָּתוּ לְרֶגֶב חֲלָלִים{{ש}} {{סי|זַ}}כִּים כְּיָצְאוּ מְהַלְלִים{{ש}} {{סי|חָ}}לִים וְשָׁרִים כְּחוֹלְלִים {{סי|טִ}}יעַת עֲצֵי עֵשֶׂב{{ש}} {{סי|יִ}}שְׂאוּ הַיּוֹם מִזְבֵּחַ לְהָסֵב{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|כְּ}}תֶשֶׁר יְפֻלְּסוּ בְּמֵסֶב{{ש}} {{סי|לְ}}הֵרָצוֹת בְּשׁוֹר וָכֶשֶׂב. בְּךָ אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה / בְּרִנָּה וְשִׂמְחָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>בְּאֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה / גּוֹנְנֵנוּ בִּפְדוּת צָמֵחָה.<קטע סוף=א/> ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{סי|מְ}}אַלְּמֵי מְגָדִים אַרְבָּעָה{{ש}} {{סי|מְ}}שַׁמְּרֵי סֻכָּה שִׁבְעָה{{ש}} {{סי|נ}}וֹסְכֵי נֶזֶל שִׁבְעָה{{ש}} {{סי|נַ}}הֲלֵם נְעִימוֹת שָׂבְעָה {{סי|שִׂ}}יחִים בְּדֶרֶךְ מַטָּעָתָם{{ש}} {{סי|ס}}וֹלְלִים סְכוֹת שַׁוְעָתָם{{ש}} {{סי|עֲ}}לֵי קָרִים נְטִיעָתָם{{ש}} {{סי|עֲ}}לוֹת בָּמוֹ מִטְּבִיעָתָם {{סי|פְּ}}אוּרִים לְשֵׁם יוֹם{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר בָּם לְאָיוֹם{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|צִ}}וּוּי קִיחָתָם בְּזֶה הַיּוֹם{{ש}} {{סי|צִ}}חֲצוּחַ בְּזֶה רִאשׁוֹן יוֹם. בְּךָ אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה / בְּגִילָה וּבְשִׂמְחָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>בְּאֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה / טְלוּלִים בִּתְחִיָּה אֲשֶׁר צָמֵחָה.<קטע סוף=ב/> ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{סי|קֹ}}שְׁטְ שְׁעִינַת עֵץ{{ש}} לְעוֹמְסֵי פְרִי עֵץ{{ש}} זְכָר נָא לְהִוָּעֵץ{{ש}} וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ {{סי|רְ}}בָבוֹת סָע סֻכּוֹתָה{{ש}} בְּלוּד צְקוֹנָם הִסְכֵּתָה{{ש}} בְּנֶשֶק לְרֹאשָׁם סַכּוֹתָה{{ש}} וּמֵאֶנֶף לַהֲקָם חָשַׂכְתָּ {{סי|שִׁ}}בְעָה עֲנַנֵי מֶשִׁי סִכַּכְתָּם{{ש}} בַּעֲנִינַת פָּרֵשֹ סִבַּבְתָּם{{ש}} תָּעוּ כְּחֶדֶק מִמְּסוּכָתָם{{ש}} וּבְכֵן רֻשָּׁפָה סֻכָּתָם {{סי|תּ}}וֹלְדוֹת כְּנַעַן תַּאֲבִיד{{ש}} גְּבִיר לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיד{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}אַפְּדֵנוּ כְּאָז רְבִיד{{ש}} בְּקוֹמְמֶךָ סֻכַּת דָּוִד.<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=המשך/> {{הור|במנהג אשכנז המזרחי מדלגים פיוט זה וממשיכים {{צ|אנובב}}}} ====עד לא מצוקי רגב==== עַד לֹא מְצוּקֵי רֶגֶב שְׁתִיַּת סֻכּוֹ{{ש}} וְטֶרֶם מְתִיחַת אֲהִילַת סִכּוּכוֹ{{ש}} מֵאָז וְעַד עַתָּה בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ{{ש}} מְאַוֶּה מְקַוֶּה מָתַי סִכּוּכוֹ{{ש}} וּכְשָׁת מְרוֹם סִתְרוֹ סְבִיבָיו סֻכּוֹ{{ש}} כֵּן צַו יְדִידָיו בְּתַחַת מָסָךְ לְסוֹכְכוֹ{{ש}} בּוֹ לְהַתְמִיד מִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ{{ש}} כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ פָּץ בְּלִי לְחַשְּׂכוֹ{{ש}} סֻכּוֹ מוּל סֻכּוֹ{{ש}} עֲנָנוֹ מוּל עֲנָנוֹ{{ש}} שִׁכְנוֹ מוּל שִׁכְנוֹ{{ש}} מְכוֹנוֹ מוּל מְכוֹנוֹ{{ש}} מְעוֹנוֹ מוּל מְעוֹנוֹ{{ש}} מְסִבּוֹ מוּל מְסִבּוֹ{{ש}} רְכוּבוֹ מוּל רְכוּבוֹ{{ש}} כִּסְאוֹ מוּל כִּסְאוֹ <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>בְּסֻכַּת{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====קיקלר==== {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קיליר'''}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>אֲנוֹבֵב בְּפֶה וְלָשׁוֹן / הַלֵּל בְּיוֹם רִאשׁוֹן / לְהַעֲרִיץ לְאֵל אַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן. קָדוֹשׁ. <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>שַׂגִּיא כֹחַ לֹא נִמְצֵאתָ / לְהַצְדִּיק עַם זוּ כְּחָפַצְתָּ / בְּכֵן בְּאֵלֶּה נִרְצֵיתָ. קָדוֹשׁ. {{סי|אֶ}}קְחָה פְּרִי עֵץ הָדָר / בְּכָל שָׁנָה בִּתְדָר / מָקוֹם שֶׁהוּא מוּתְדָּר{{ש}} {{סי|לְ}}הַלֵּל בּוֹ בֶּהָדָר / לְעָט הוֹד וְהָדָר / עֲלֵי שִׁבְעָה דָּר{{ש}} {{סי|עִ}}זּוּז בַּקֹּדֶשׁ נֶאְדָּר / וּמִכָּל יְצִיר מְאֻדָּר / וְחָפֵץ זוּ לְהַדָּר. אנובב {{סי|זִ}}מּוּן תֹּמֶר כַּף / אֶקְחָה הַיּוֹם בְּכַף / בָּם לְצוּר אִכַּף{{ש}} {{סי|רָ}}חַצְתִּי בְּנִקְיוֹן כַּפּוֹת / עֲמוֹס בָּמוֹ כָּפוֹת / אַף וְאֶנֶף לִכְפּוֹת{{ש}} {{סי|בְּ}}לוּלָב שׁוֹד חֲמָסִים / אֵיךְ אֶפְרוֹט מַעֲשִׂים פְּנֵי מַקְדִּיחַ הֲמָסִים. שגיא {{סי|יֹ}}פִי שִׁלּוּשׁ הֲדַסִּים / בְּהוֹד טַעַם אָשִׂים / לְצָג בֵּין הַהֲדַסִּים{{ש}} {{סי|רְ}}עוּלִים וְגַם מְתוּקִים / אֲשַׁוֶּה כְּחֹק מְצוּקִים / לְחִכּוֹ מַמְתַּקִּים{{ש}} {{סי|בְּ}}עַנְפֵי עֵץ עָבוֹת / שְׁעוּרִים לְבֵית אָבוֹת / אֶאֱסוֹר חַג בֶּעָבוֹת. אנובב {{סי|יֹ}}שֶׁר פְּאֵר עֲרָבוֹת / בָּמוֹ עֹז לְהַרְבּוֹת / לְרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}צוּבוֹת בַּדֵּי שְׁתַּיִם / כְּמוֹ עֲפִיפוֹת שְׁתַּיִם / וּמֻצָּעוֹת בִּנְתַּיִם{{ש}} {{סי|יְ}}עוּרוֹת בְּאִבֵּי הַנַּחַל / לְהַעֲרִיב בָּם מַחַל / לְיַעֲרֵי רְתוּמֵי גַחַל. שגיא {{סי|לְ}}כָל עֵץ תִּעַב / וּבְאַרְבַּעַת אֵלֶּה תָּאַב / לְהַלְלוֹ בָם כְּאָב{{ש}} {{סי|יַ}}חַד בָּמוֹ לְהַלֵּל / שִׁבְעָה כְּבֵית הִלֵּל / בְּיוֹם וְלֹא בְלֵיל{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ר}}וֹנְנִים מֵלִיץ בַּעֲדֵנוּ / לְהָחִישׁ נָא לְסַעֲדֵנוּ / עַתָּה לְקִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}} {{הור|בקצת קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לומר {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}}} ====אל נא לעולם תוערץ==== {{:אל נא לעולם תוערץ}} {{סוף}} {{הור|במנהג אשכנז המערבי מדלגים פיוט זה וממשיכים {{צ|ובכן לך תעלה קדושה}}}} ====אז היתה חנית סכו==== {{הור|סימן: '''תשר"ק''' כפול}} '''וּבְכֵן וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ''' {{מילת קבע|אָז הָיְתָה חֲנָיַת סֻכּוֹ}}{{ר1}} בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי {{סי|תֹּ}}קֶף{{ר1}} בְּ{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי {{סי|שֶׁ}}קֶט{{ר1}} בְּ{{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בּוֹתַיִם{{ר1}} בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי {{סי|קֶ}}דֶם{{ר2}} {{ק|'''בְּסַפִּיר וְסֻכּוֹת'''}} {{מילת קבע|וְחָן בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|צְ}}נוּעֵי {{סי|צֶ}}דֶק{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|פְ}}אֵר {{סי|פָּ}}רוֹכֶת{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בַּ{{סי|עֲ}}בוֹדַת {{סי|עֵ}}רֶךְ{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|סֻ}}כַּת {{סי|סְ}}גֻלָּה{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא סֻכָּתוֹ'''}} {{מילת קבע|אָז הָיְתָה חֲנָיַת סֻכּוֹ}}{{ר1}} בְּ{{סי|נ}}וֹצְצֵי {{סי|נֹ}}גַהּ{{ר1}} בְּ{{סי|מַ}}לְאֲכֵי {{סי|מָ}}רוֹם{{ר1}} בְּ{{סי|לַ}}הַט {{סי|ל}}וֹהֲטִים{{ר1}} בְּ{{סי|כַ}}נְפֵי {{סי|כְ}}רוּבִים{{ר2}} {{ק|'''בְּסַפִּיר וְסֻכּוֹת'''}} {{מילת קבע|וְחָן בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|י}}דִידוּת {{סי|יַ}}עַר{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|טִ}}ירַת {{סי|טָ}}הֳרָה{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|חֻ}}פַּת {{סי|חֶ}}דְוָה{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|זֵ}}ר {{סי|זְ}}מִירַת {{סי|זְ}}בוּל{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא סֻכָּתוֹ'''}} {{מילת קבע|אָז הָיְתָה חֲנָיַת סֻכּוֹ}}{{ר1}} בִּ{{סי|וְ}}עוּדֵי {{סי|וַ}}עַד{{ר1}} בְּ{{סי|ה}}וֹגֵי {{סי|הֲ}}מֻלָּה{{ר1}} בִּ{{סי|דְ}}מוּמֵי {{סי|דַ}}קָּה{{ר1}} בְּ{{סי|ד}}וֹהֲרֵי {{סי|ד}}וֹלְקִים{{ר2}} {{ק|'''בְּסַפִּיר וְסֻכּוֹת'''}} {{מילת קבע|וְחָן בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|גְ}}לוּמֵי {{סי|גֵ}}יא{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|בֵ}}ית בְּ{{סי|חִ}}ירָתוֹ{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|אֹ}}הֶל {{סי|אִ}}וּוּיוֹ{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|אֶ}}דֶר {{סי|אַ}}פַּדְנוֹ{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא סֻכָּתוֹ'''}} ====סילוק==== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}} אֶקְחָה בָרִאשׁוֹן / לְאַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן{{ש}} פְּרִי עֵץ הָדָר / לְבַקֹּדֶשׁ נֶאְדָר{{ש}} כַּפּוֹת תָּמָר / לְצַדִּיק כַּתָּמָר{{ש}} עַנְפֵי הֲדַסִּים / לְצָג בֵּין הַהֲדַסִּים{{ש}} טַרְפֵי עֲרָבוֹת / לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בָּמוֹ לְהַלֵּל / בְּזֶמֶר וְהַלֵּל / בְּיוֹם וְלֹא בְלֵיל / לְאֵין לְפָנָיו לֵיל בְּלוּלָב אֶחָד / וְאֶתְרוֹג אֶחָד / לַיָי אֶחָד / וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} בָּעֲרָבוֹת שְׁתַּיִם / כְּאִמָּהוֹת שְׁתַּיִם / וְכִמְעוֹפְפוֹת שְׁתַּיִם{{ש}} בֶּעָבוֹת שְׁלֹשָׁה / כְּאָבוֹת שְׁלֹשָׁה / כְּמַקְדִּישֵׁי שְׁלֹשָׁה{{ש}} בַּאֲגֻדּוֹת אַרְבַּע / כִּגְבָעוֹת אַרְבַּע / כְּחַיּוֹת אַרְבַּע / וּכְנָפַיִם אַרְבַּע{{ש}} בִּשְׂמָחוֹת שׂבַע / כִּימֵי שֶׁבַע{{ש}} בַּחֲגִיגַת שְׁמוֹנָה / כְּמִילַת שְׁמוֹנָה בֶּהָדָר לְהַזְכִּיר הִדּוּר זִקְנָה{{ש}} בְּכַפּוֹת לְהַזְכִּיר לְמֵחִים נִקְנָה{{ש}} בֶּעָבוֹת לְהַזְכִּיר תָּם חַיֵּי עַד קָנָה{{ש}} בָּעֲרָבָה לְהַזְכִּיר אָח לְעֶבֶד הָקְנָה בֶּהָדָר לַחֲשׁוֹב בְּלוּיַת עֶדְנָה{{ש}} בְּכַפּוֹת לַחֲשׁוֹב מְשׁוּלַת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}} בֶּעָבוֹת לַחֲשׁוֹב יְחוּמַת דִּינָה{{ש}} בָּעֲרָבָה לַחֲשׁוֹב בְּאָחוֹת מְקַנָּא בֶּהָדָר לְהַמְשִׁיל מַפְלִיא עֲגוּלָה{{ש}} בְּכַפּוֹת לְהַמְשִׁיל אַגַּן סְגֻלָּה{{ש}} בֶּעָבוֹת לְהַמְשִׁיל שׁוּרַת דְּגוּלָה{{ש}} בָּעֲרָבָה לְהַמְשִׁיל מְחוֹקְקֵי מְגִלָּה בֶּהָדָר לְכַפֵּר סַרְעַפֵּי לֵב{{ש}} בְּכַפּוֹת לְכַפֵּר שֶׁזְרָה מוּל לֵב{{ש}} בֶּעָבוֹת לְכַפֵּר סִקּוּר עַיִּן וָלֵב{{ש}} בָּעֲרָבָה לְכַפֵּר נִבּוּל פֶּה עִם לֵב בֶּהָדָר לְכַנּוֹת שְׁלֵמִים תְּמִימִים{{ש}} בְּכַפּוֹת לְכַנּוֹת בַּעֲלֵי מַעֲשִׂים נְעִימִים{{ש}} בֶּעָבוֹת לְכַנּוֹת יְשָׁרִים בְּמִצְוֹת חֲתוּמִים{{ש}} בָּעֲרָבָה לְכַנּוֹת בְּשִׁמְצָה כְּתוּמִים וּכְמוֹ בְּעֵץ הָדָר רֵיחַ וָטַעַם / כֵּן בְּעַם זוּ בַּעֲלֵי מִצְוֹת וְדֵעַ נֹעַם{{ש}} וּכְמוֹ בְּכַף תֹּמֶר טַעַם וְלֹא רֵיחַ / כֵּן בְּעַם זוּ בַּעֲלֵי מִצְוֹת בְּלֹא דָת וָרֵיחַ{{ש}} וּכְמוֹ בֶּעָבוֹת רֵיחַ וְטַעַם מַר / כֵּן בֵּינֵימוֹ הוֹגֵי דָת וְחִכָּם מָר{{ש}} וּכְמוֹ עֲרָבָה בְּלֹא טַעַם וָרֵיחַ / כֵּן בֵּינֵימוֹ עִקְּשִׁים אֲטוּמִים מִלְּהָרִיחַ{{ש}} וּכְמוֹ עֵץ פְּרִי עֲלֵי סְרַק מְחַפִּים / כֵּן יְשָׁרִים עֲלֵי רְשָׁעִים מְחוֹפְפִים וּכְמוֹ הֵם אֲגוּדִים אֵלֶּה בָאֵלֶּה{{ש}} כֵּן תְּלוּיִים אֵלֶּה בָאֵלֶּה{{ש}} לִמְשׁךְ אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה{{ש}} וּלְכַפֵּר אֵלֶּה עַל אֵלֶּה{{ש}} לַעֲשֹוֹת אֵלֶּה כָּאֵלֶּה{{ש}} לְהַנְעִים זְמִירוֹת אֵלֶּה{{ש}} לְמִי בָרָא אֵלֶּה לְמַלֵּל לְהַלֵּל / לְכַלֵּל לְחוֹלֵל{{ש}} לְיַשֵּׁר לְאַשֵּׁר / לְהַכְשֵׁר לְהַתְשֵׁר{{ש}} לְבָרֵר לְשׁוֹרֵר / לְאַדֵּר לְהַדֵּר{{ש}} לְגַבֵּר לְדַבֵּר / לְהַאֲמֵר לְזַמֵּר{{ש}} לְחַנֵּן לְרַנֵּן / לְשַׁנֵּן לְהַרְנֵן{{ש}} לְקַלֵּס לְעַלֵּס / לְנַצֵּחַ לְפַצֵּחַ{{ש}} לְהַעֲרִיץ וּלְהַעֲלִיץ / לְהַרְגִּישׁ לְהַקְדִּישׁ כְּשִׁיר עִירִין / כְּשִׁירוֹת קַדִּישִׁין{{ש}} כְּזֶמֶר חַשְׁמַלָּה / כְּזִמְרַת הֲמֻלָּה{{ש}} כִּפְאֵר אֵלִּים / כְּתִפְאֶרֶת אֶרְאֶלִּים{{ש}} כַּהֲדַר זִקִּים / כְּהַדְרַת בְּרָקִים{{ש}} כְּנֹעַם גְּלִילִים / כִּנְעִימַת גַּלְגַּלִּים{{ש}} כְּנִגּוּן רוֹבִים / כִּנְגִינַת כְּרוּבִים{{ש}} כְּרֶנֶן אוֹפַנִּים / כְּרִנְנַת מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}} כְּחִדּוּשׁ בְּרָקִים / כְּמִתְחַדְּשִׁים לַבְּקָרִים{{ש}} כְּקִדּוּשׁ עָפִים / כִּקְדֻשַּׁת עוֹפְפִים{{ש}} כְּרֶגֶשׁ מְעוֹפְפִים / כְּרִגְשַׁת מְתוֹפְפִים{{ש}} כְּשִׁנּוּן צְפוּפִים / כְּהֶגֶא מְצַפְצְפִים{{ש}} כְּרַעַשׁ סִפִּים / כְּמַעֲמַד שְׂרָפִים{{ש}} כְּמַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים / לְקָדוֹשׁ מַקְדִּישִׁים{{ש}} וּקְדֻשָּׁה מְשַׁלְּשִׁים.<קטע סוף=המשך/>{{ש}} {{הור|ככתוב…}} [[קטגוריה:קדושתאות לשלש רגלים]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] kf7tuph6ab3dd7zwwib35uql4yyg9nf 3078568 3078567 2026-08-22T18:28:26Z Yack67 27395 /* אז היתה חנית סכו */ 3078568 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} הנאמרת למנהג אשכנז בשחרית של יום ראשון של סוכות (ואם יום ראשון חל בשבת, אומרים אותה ביו"ט שני, ולפי מנהג מגנצא תמיד אומרים אותה ביו"ט שני).}} ====מגן==== <קטע התחלה=א/><includeonly>{{הור2|כשחל יום א' בשבת, אומרים את הקדושתא של יום ב: [[ארחץ בנקיון כפות]]}}</includeonly> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֻ}}יַּמְתִּי בְּחִיל כִּפּוּר{{ש}} {{סי|בְּ}}עוּתָה בְּחֶשְׁבּוֹן הַסָּפוּר{{ש}} {{סי|גַּ}}לְתִּי כְּהָצְדַּק פּוּר{{ש}} {{סי|דּ}}וֹלֵק כְּנִמְצָא חָפוּר {{סי|הֻ}}דְרָאוּ מְתֵי הוֹלְלִים{{ש}} {{סי|וְ}}צֻמָּתוּ לְרֶגֶב חֲלָלִים{{ש}} {{סי|זַ}}כִּים כְּיָצְאוּ מְהַלְלִים{{ש}} {{סי|חָ}}לִים וְשָׁרִים כְּחוֹלְלִים {{סי|טִ}}יעַת עֲצֵי עֵשֶׂב{{ש}} {{סי|יִ}}שְׂאוּ הַיּוֹם מִזְבֵּחַ לְהָסֵב{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|כְּ}}תֶשֶׁר יְפֻלְּסוּ בְּמֵסֶב{{ש}} {{סי|לְ}}הֵרָצוֹת בְּשׁוֹר וָכֶשֶׂב. בְּךָ אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה / בְּרִנָּה וְשִׂמְחָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>בְּאֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה / גּוֹנְנֵנוּ בִּפְדוּת צָמֵחָה.<קטע סוף=א/> ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{סי|מְ}}אַלְּמֵי מְגָדִים אַרְבָּעָה{{ש}} {{סי|מְ}}שַׁמְּרֵי סֻכָּה שִׁבְעָה{{ש}} {{סי|נ}}וֹסְכֵי נֶזֶל שִׁבְעָה{{ש}} {{סי|נַ}}הֲלֵם נְעִימוֹת שָׂבְעָה {{סי|שִׂ}}יחִים בְּדֶרֶךְ מַטָּעָתָם{{ש}} {{סי|ס}}וֹלְלִים סְכוֹת שַׁוְעָתָם{{ש}} {{סי|עֲ}}לֵי קָרִים נְטִיעָתָם{{ש}} {{סי|עֲ}}לוֹת בָּמוֹ מִטְּבִיעָתָם {{סי|פְּ}}אוּרִים לְשֵׁם יוֹם{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר בָּם לְאָיוֹם{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|צִ}}וּוּי קִיחָתָם בְּזֶה הַיּוֹם{{ש}} {{סי|צִ}}חֲצוּחַ בְּזֶה רִאשׁוֹן יוֹם. בְּךָ אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה / בְּגִילָה וּבְשִׂמְחָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>בְּאֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה / טְלוּלִים בִּתְחִיָּה אֲשֶׁר צָמֵחָה.<קטע סוף=ב/> ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{סי|קֹ}}שְׁטְ שְׁעִינַת עֵץ{{ש}} לְעוֹמְסֵי פְרִי עֵץ{{ש}} זְכָר נָא לְהִוָּעֵץ{{ש}} וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ {{סי|רְ}}בָבוֹת סָע סֻכּוֹתָה{{ש}} בְּלוּד צְקוֹנָם הִסְכֵּתָה{{ש}} בְּנֶשֶק לְרֹאשָׁם סַכּוֹתָה{{ש}} וּמֵאֶנֶף לַהֲקָם חָשַׂכְתָּ {{סי|שִׁ}}בְעָה עֲנַנֵי מֶשִׁי סִכַּכְתָּם{{ש}} בַּעֲנִינַת פָּרֵשֹ סִבַּבְתָּם{{ש}} תָּעוּ כְּחֶדֶק מִמְּסוּכָתָם{{ש}} וּבְכֵן רֻשָּׁפָה סֻכָּתָם {{סי|תּ}}וֹלְדוֹת כְּנַעַן תַּאֲבִיד{{ש}} גְּבִיר לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיד{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}אַפְּדֵנוּ כְּאָז רְבִיד{{ש}} בְּקוֹמְמֶךָ סֻכַּת דָּוִד.<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=המשך/> {{הור|במנהג אשכנז המזרחי מדלגים פיוט זה וממשיכים {{צ|אנובב}}}} ====עד לא מצוקי רגב==== עַד לֹא מְצוּקֵי רֶגֶב שְׁתִיַּת סֻכּוֹ{{ש}} וְטֶרֶם מְתִיחַת אֲהִילַת סִכּוּכוֹ{{ש}} מֵאָז וְעַד עַתָּה בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ{{ש}} מְאַוֶּה מְקַוֶּה מָתַי סִכּוּכוֹ{{ש}} וּכְשָׁת מְרוֹם סִתְרוֹ סְבִיבָיו סֻכּוֹ{{ש}} כֵּן צַו יְדִידָיו בְּתַחַת מָסָךְ לְסוֹכְכוֹ{{ש}} בּוֹ לְהַתְמִיד מִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ{{ש}} כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ פָּץ בְּלִי לְחַשְּׂכוֹ{{ש}} סֻכּוֹ מוּל סֻכּוֹ{{ש}} עֲנָנוֹ מוּל עֲנָנוֹ{{ש}} שִׁכְנוֹ מוּל שִׁכְנוֹ{{ש}} מְכוֹנוֹ מוּל מְכוֹנוֹ{{ש}} מְעוֹנוֹ מוּל מְעוֹנוֹ{{ש}} מְסִבּוֹ מוּל מְסִבּוֹ{{ש}} רְכוּבוֹ מוּל רְכוּבוֹ{{ש}} כִּסְאוֹ מוּל כִּסְאוֹ <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>בְּסֻכַּת{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====קיקלר==== {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קיליר'''}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>אֲנוֹבֵב בְּפֶה וְלָשׁוֹן / הַלֵּל בְּיוֹם רִאשׁוֹן / לְהַעֲרִיץ לְאֵל אַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן. קָדוֹשׁ. <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>שַׂגִּיא כֹחַ לֹא נִמְצֵאתָ / לְהַצְדִּיק עַם זוּ כְּחָפַצְתָּ / בְּכֵן בְּאֵלֶּה נִרְצֵיתָ. קָדוֹשׁ. {{סי|אֶ}}קְחָה פְּרִי עֵץ הָדָר / בְּכָל שָׁנָה בִּתְדָר / מָקוֹם שֶׁהוּא מוּתְדָּר{{ש}} {{סי|לְ}}הַלֵּל בּוֹ בֶּהָדָר / לְעָט הוֹד וְהָדָר / עֲלֵי שִׁבְעָה דָּר{{ש}} {{סי|עִ}}זּוּז בַּקֹּדֶשׁ נֶאְדָּר / וּמִכָּל יְצִיר מְאֻדָּר / וְחָפֵץ זוּ לְהַדָּר. אנובב {{סי|זִ}}מּוּן תֹּמֶר כַּף / אֶקְחָה הַיּוֹם בְּכַף / בָּם לְצוּר אִכַּף{{ש}} {{סי|רָ}}חַצְתִּי בְּנִקְיוֹן כַּפּוֹת / עֲמוֹס בָּמוֹ כָּפוֹת / אַף וְאֶנֶף לִכְפּוֹת{{ש}} {{סי|בְּ}}לוּלָב שׁוֹד חֲמָסִים / אֵיךְ אֶפְרוֹט מַעֲשִׂים פְּנֵי מַקְדִּיחַ הֲמָסִים. שגיא {{סי|יֹ}}פִי שִׁלּוּשׁ הֲדַסִּים / בְּהוֹד טַעַם אָשִׂים / לְצָג בֵּין הַהֲדַסִּים{{ש}} {{סי|רְ}}עוּלִים וְגַם מְתוּקִים / אֲשַׁוֶּה כְּחֹק מְצוּקִים / לְחִכּוֹ מַמְתַּקִּים{{ש}} {{סי|בְּ}}עַנְפֵי עֵץ עָבוֹת / שְׁעוּרִים לְבֵית אָבוֹת / אֶאֱסוֹר חַג בֶּעָבוֹת. אנובב {{סי|יֹ}}שֶׁר פְּאֵר עֲרָבוֹת / בָּמוֹ עֹז לְהַרְבּוֹת / לְרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}צוּבוֹת בַּדֵּי שְׁתַּיִם / כְּמוֹ עֲפִיפוֹת שְׁתַּיִם / וּמֻצָּעוֹת בִּנְתַּיִם{{ש}} {{סי|יְ}}עוּרוֹת בְּאִבֵּי הַנַּחַל / לְהַעֲרִיב בָּם מַחַל / לְיַעֲרֵי רְתוּמֵי גַחַל. שגיא {{סי|לְ}}כָל עֵץ תִּעַב / וּבְאַרְבַּעַת אֵלֶּה תָּאַב / לְהַלְלוֹ בָם כְּאָב{{ש}} {{סי|יַ}}חַד בָּמוֹ לְהַלֵּל / שִׁבְעָה כְּבֵית הִלֵּל / בְּיוֹם וְלֹא בְלֵיל{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ר}}וֹנְנִים מֵלִיץ בַּעֲדֵנוּ / לְהָחִישׁ נָא לְסַעֲדֵנוּ / עַתָּה לְקִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}} {{הור|בקצת קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לומר {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}}} ====אל נא לעולם תוערץ==== {{:אל נא לעולם תוערץ}} {{סוף}} {{הור|במנהג אשכנז המערבי מדלגים פיוט זה וממשיכים {{צ|ובכן לך תעלה קדושה}}}} ====אז היתה חנית סכו==== {{הור|סימן: '''תשר"ק''' כפול}} '''וּבְכֵן וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ''' {{מילת קבע|אָז הָיְתָה חֲנָיַת סֻכּוֹ}}{{ר1}} בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי {{סי|תֹּ}}קֶף{{ר1}} בְּ{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי {{סי|שֶׁ}}קֶט{{ר1}} בְּ{{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בּוֹתַיִם{{ר1}} בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי {{סי|קֶ}}דֶם{{ר2}} {{ק|'''בְּסַפִּיר וְסֻכּוֹת'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָן בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|צְ}}נוּעֵי {{סי|צֶ}}דֶק{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|פְ}}אֵר {{סי|פָּ}}רוֹכֶת{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בַּ{{סי|עֲ}}בוֹדַת {{סי|עֵ}}רֶךְ{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|סֻ}}כַּת {{סי|סְ}}גֻלָּה{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא סֻכָּתוֹ'''}} {{מילת קבע|אָז הָיְתָה חֲנָיַת סֻכּוֹ}}{{ר1}} בְּ{{סי|נ}}וֹצְצֵי {{סי|נֹ}}גַהּ{{ר1}} בְּ{{סי|מַ}}לְאֲכֵי {{סי|מָ}}רוֹם{{ר1}} בְּ{{סי|לַ}}הַט {{סי|ל}}וֹהֲטִים{{ר1}} בְּ{{סי|כַ}}נְפֵי {{סי|כְ}}רוּבִים{{ר2}} {{ק|'''בְּסַפִּיר וְסֻכּוֹת'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָן בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|י}}דִידוּת {{סי|יַ}}עַר{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|טִ}}ירַת {{סי|טָ}}הֳרָה{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|חֻ}}פַּת {{סי|חֶ}}דְוָה{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|זֵ}}ר {{סי|זְ}}מִירַת {{סי|זְ}}בוּל{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא סֻכָּתוֹ'''}} {{מילת קבע|אָז הָיְתָה חֲנָיַת סֻכּוֹ}}{{ר1}} בִּ{{סי|וְ}}עוּדֵי {{סי|וַ}}עַד{{ר1}} בְּ{{סי|ה}}וֹגֵי {{סי|הֲ}}מֻלָּה{{ר1}} בִּ{{סי|דְ}}מוּמֵי {{סי|דַ}}קָּה{{ר1}} בְּ{{סי|ד}}וֹהֲרֵי {{סי|ד}}וֹלְקִים{{ר2}} {{ק|'''בְּסַפִּיר וְסֻכּוֹת'''}} {{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָן בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ}}{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|גְ}}לוּמֵי {{סי|גֵ}}יא{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|בֵ}}ית בְּ{{סי|חִ}}ירָתוֹ{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|אֹ}}הֶל {{סי|אִ}}וּוּיוֹ{{ר1}} {{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|אֶ}}דֶר {{סי|אַ}}פַּדְנוֹ{{ר2}} {{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא סֻכָּתוֹ'''}} ====סילוק==== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}} אֶקְחָה בָרִאשׁוֹן / לְאַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן{{ש}} פְּרִי עֵץ הָדָר / לְבַקֹּדֶשׁ נֶאְדָר{{ש}} כַּפּוֹת תָּמָר / לְצַדִּיק כַּתָּמָר{{ש}} עַנְפֵי הֲדַסִּים / לְצָג בֵּין הַהֲדַסִּים{{ש}} טַרְפֵי עֲרָבוֹת / לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בָּמוֹ לְהַלֵּל / בְּזֶמֶר וְהַלֵּל / בְּיוֹם וְלֹא בְלֵיל / לְאֵין לְפָנָיו לֵיל בְּלוּלָב אֶחָד / וְאֶתְרוֹג אֶחָד / לַיָי אֶחָד / וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} בָּעֲרָבוֹת שְׁתַּיִם / כְּאִמָּהוֹת שְׁתַּיִם / וְכִמְעוֹפְפוֹת שְׁתַּיִם{{ש}} בֶּעָבוֹת שְׁלֹשָׁה / כְּאָבוֹת שְׁלֹשָׁה / כְּמַקְדִּישֵׁי שְׁלֹשָׁה{{ש}} בַּאֲגֻדּוֹת אַרְבַּע / כִּגְבָעוֹת אַרְבַּע / כְּחַיּוֹת אַרְבַּע / וּכְנָפַיִם אַרְבַּע{{ש}} בִּשְׂמָחוֹת שׂבַע / כִּימֵי שֶׁבַע{{ש}} בַּחֲגִיגַת שְׁמוֹנָה / כְּמִילַת שְׁמוֹנָה בֶּהָדָר לְהַזְכִּיר הִדּוּר זִקְנָה{{ש}} בְּכַפּוֹת לְהַזְכִּיר לְמֵחִים נִקְנָה{{ש}} בֶּעָבוֹת לְהַזְכִּיר תָּם חַיֵּי עַד קָנָה{{ש}} בָּעֲרָבָה לְהַזְכִּיר אָח לְעֶבֶד הָקְנָה בֶּהָדָר לַחֲשׁוֹב בְּלוּיַת עֶדְנָה{{ש}} בְּכַפּוֹת לַחֲשׁוֹב מְשׁוּלַת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}} בֶּעָבוֹת לַחֲשׁוֹב יְחוּמַת דִּינָה{{ש}} בָּעֲרָבָה לַחֲשׁוֹב בְּאָחוֹת מְקַנָּא בֶּהָדָר לְהַמְשִׁיל מַפְלִיא עֲגוּלָה{{ש}} בְּכַפּוֹת לְהַמְשִׁיל אַגַּן סְגֻלָּה{{ש}} בֶּעָבוֹת לְהַמְשִׁיל שׁוּרַת דְּגוּלָה{{ש}} בָּעֲרָבָה לְהַמְשִׁיל מְחוֹקְקֵי מְגִלָּה בֶּהָדָר לְכַפֵּר סַרְעַפֵּי לֵב{{ש}} בְּכַפּוֹת לְכַפֵּר שֶׁזְרָה מוּל לֵב{{ש}} בֶּעָבוֹת לְכַפֵּר סִקּוּר עַיִּן וָלֵב{{ש}} בָּעֲרָבָה לְכַפֵּר נִבּוּל פֶּה עִם לֵב בֶּהָדָר לְכַנּוֹת שְׁלֵמִים תְּמִימִים{{ש}} בְּכַפּוֹת לְכַנּוֹת בַּעֲלֵי מַעֲשִׂים נְעִימִים{{ש}} בֶּעָבוֹת לְכַנּוֹת יְשָׁרִים בְּמִצְוֹת חֲתוּמִים{{ש}} בָּעֲרָבָה לְכַנּוֹת בְּשִׁמְצָה כְּתוּמִים וּכְמוֹ בְּעֵץ הָדָר רֵיחַ וָטַעַם / כֵּן בְּעַם זוּ בַּעֲלֵי מִצְוֹת וְדֵעַ נֹעַם{{ש}} וּכְמוֹ בְּכַף תֹּמֶר טַעַם וְלֹא רֵיחַ / כֵּן בְּעַם זוּ בַּעֲלֵי מִצְוֹת בְּלֹא דָת וָרֵיחַ{{ש}} וּכְמוֹ בֶּעָבוֹת רֵיחַ וְטַעַם מַר / כֵּן בֵּינֵימוֹ הוֹגֵי דָת וְחִכָּם מָר{{ש}} וּכְמוֹ עֲרָבָה בְּלֹא טַעַם וָרֵיחַ / כֵּן בֵּינֵימוֹ עִקְּשִׁים אֲטוּמִים מִלְּהָרִיחַ{{ש}} וּכְמוֹ עֵץ פְּרִי עֲלֵי סְרַק מְחַפִּים / כֵּן יְשָׁרִים עֲלֵי רְשָׁעִים מְחוֹפְפִים וּכְמוֹ הֵם אֲגוּדִים אֵלֶּה בָאֵלֶּה{{ש}} כֵּן תְּלוּיִים אֵלֶּה בָאֵלֶּה{{ש}} לִמְשׁךְ אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה{{ש}} וּלְכַפֵּר אֵלֶּה עַל אֵלֶּה{{ש}} לַעֲשֹוֹת אֵלֶּה כָּאֵלֶּה{{ש}} לְהַנְעִים זְמִירוֹת אֵלֶּה{{ש}} לְמִי בָרָא אֵלֶּה לְמַלֵּל לְהַלֵּל / לְכַלֵּל לְחוֹלֵל{{ש}} לְיַשֵּׁר לְאַשֵּׁר / לְהַכְשֵׁר לְהַתְשֵׁר{{ש}} לְבָרֵר לְשׁוֹרֵר / לְאַדֵּר לְהַדֵּר{{ש}} לְגַבֵּר לְדַבֵּר / לְהַאֲמֵר לְזַמֵּר{{ש}} לְחַנֵּן לְרַנֵּן / לְשַׁנֵּן לְהַרְנֵן{{ש}} לְקַלֵּס לְעַלֵּס / לְנַצֵּחַ לְפַצֵּחַ{{ש}} לְהַעֲרִיץ וּלְהַעֲלִיץ / לְהַרְגִּישׁ לְהַקְדִּישׁ כְּשִׁיר עִירִין / כְּשִׁירוֹת קַדִּישִׁין{{ש}} כְּזֶמֶר חַשְׁמַלָּה / כְּזִמְרַת הֲמֻלָּה{{ש}} כִּפְאֵר אֵלִּים / כְּתִפְאֶרֶת אֶרְאֶלִּים{{ש}} כַּהֲדַר זִקִּים / כְּהַדְרַת בְּרָקִים{{ש}} כְּנֹעַם גְּלִילִים / כִּנְעִימַת גַּלְגַּלִּים{{ש}} כְּנִגּוּן רוֹבִים / כִּנְגִינַת כְּרוּבִים{{ש}} כְּרֶנֶן אוֹפַנִּים / כְּרִנְנַת מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}} כְּחִדּוּשׁ בְּרָקִים / כְּמִתְחַדְּשִׁים לַבְּקָרִים{{ש}} כְּקִדּוּשׁ עָפִים / כִּקְדֻשַּׁת עוֹפְפִים{{ש}} כְּרֶגֶשׁ מְעוֹפְפִים / כְּרִגְשַׁת מְתוֹפְפִים{{ש}} כְּשִׁנּוּן צְפוּפִים / כְּהֶגֶא מְצַפְצְפִים{{ש}} כְּרַעַשׁ סִפִּים / כְּמַעֲמַד שְׂרָפִים{{ש}} כְּמַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים / לְקָדוֹשׁ מַקְדִּישִׁים{{ש}} וּקְדֻשָּׁה מְשַׁלְּשִׁים.<קטע סוף=המשך/>{{ש}} {{הור|ככתוב…}} [[קטגוריה:קדושתאות לשלש רגלים]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] f4wo4iyd0mnceg31qppnec93cqnvmdv 0 1727822 3078631 3078518 2026-08-23T06:06:18Z Yack67 27395 3078631 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט ליום כיפור לאחר הווידוי בתפילת הש"ץ. למנהג עדות המזרח אומרים אותו בכל תפילות היום, ולמנהג אשכנז בתפילת מוסף.}} ==נוסח אשכנז== {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מדלגים על אותיות כ-ר.}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="3"|{{מר|'''מִי אֵל כָּמוֹךָ'''}} |- |{{סי|אַ}}דִּיר {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=וְנָאֶה|מערבי=וְנָאוֹר}} / {{סי|בּ}}וֹרֵא דֹּק וָחֶלֶד{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|גּ}}וֹלֶה עֲמוּקוֹת / {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|הָ}}דוּר בִּלְבוּשׁוֹ / {{סי|וְ}}אֵין זוּלָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|ז}}וֹקֵף כְּפוּפִים / {{סי|ח}}וֹנֵן דַּלִּים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם / {{סי|י}}וֹשֵׁב שָׁמַיִם{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|כּ}}וֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת / {{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|מֶ}}לֶךְ מְלָכִים / {{סי|נ}}וֹרָא וְנִשְׂגָּב{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|ס}}וֹמֵךְ נוֹפְלִים / {{סי|ע}}וֹנֶה עֲשׁוּקִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל / {{סי|צֹ}}עֶה בְּרֹב כֹּחוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|קָ}}רוֹב לְקֹרְאָיו / {{סי|רָ}}ם וּמַאֲזִין שַׁוְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים / {{סי|תּ}}וֹמֵךְ תְּמִימִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |נֹשֵׂא עָוֹן / וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |}<noinclude> {{רקע אפור}}</noinclude> כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-יט}} וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם. וְנֶאֱמַר: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז כ|שם פסוק כ}}<noinclude> {{סוף}}</noinclude> ==נוסח עדות המזרח== {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{סי|אַ}}דִּיר וְנָאוֹר / {{סי|בּ}}וֹרֵא דֹּק וָחֶלֶד{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|גּ}}וֹלֶה עֲמוּקוֹת / {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|הָ}}דוּר בִּלְבוּשׁוֹ / {{סי|וְ}}אֵין זוּלָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|ז}}וֹכֵר הַבְּרִית / {{סי|ח}}וֹנֵן שְׁאֵרִית{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם / {{סי|י}}וֹשֵׁב שָׁמַיִם{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|כּ}}וֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת / {{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|מֶ}}לֶךְ מְלָכִים / {{סי|נ}}וֹרָא וְנִשְׂגָּב{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|ס}}וֹמֵךְ נוֹפְלִים / {{סי|ע}}וֹנֶה עֲשׁוּקִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל / {{סי|צֹ}}עֶה בְּרָב כֹּחַ{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו / {{סי|רַ}}חוּם וְחַנּוּן{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |- |{{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים / {{סי|תּ}}וֹמֵךְ תְּמִימִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|מִי אֵל כָּמוֹךָ}} |}<noinclude> {{רקע אפור}}</noinclude> כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-יט}}<noinclude>{{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי מי אל כמוך]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:הפיוט הקדום]] pz85sw9jercffrw1vhn29354s09zh6q 0 1727828 3078578 3005860 2026-08-22T19:10:23Z Yack67 27395 3078578 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|'''א"ב''', '''משלם ברבי קלונימוס חזק'''}} {{סי|אַ}}מִּיץ כֹּחַ כַּבִּיר וְרַב אוֹנִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שֶׁר מִי יַעֲשֶׂה כְּמַעַשׂ גְּבוּרוֹתֶיךָ{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶץ עֲלִיּוֹת קֵרִיתָ עַל קָרִים{{ש}} {{סי|אַ}}ף יִסַּדְתָּ תֵבֵל עַל בְּלִימָה {{סי|בִּ}}הְיוֹת עוֹלָם חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וְעֵיפָה{{ש}} {{סי|בְּ}}מַעֲטֵה לְבוּשְׁךָ אוֹר בֹּקֶר הִגַּהְתָּ{{ש}} {{סי|בֵּ}}ין זֵידוֹנִים חַצְתָּ כְּקֶרַח הַנּוֹרָא{{ש}} {{סי|בְּ}}צוּל הִקְוִיתָם לְבַל יְכַסּוּן חָלֶד {{סי|גִּ}}לִּיתָ פְּנֵי נֶשִׁי וְהֵנֵצָה תְנוּבָה{{ש}} {{סי|גַּ}}ן מִקֶּדֶם טַעְתָּ לְשַׁעֲשׁוּעַ מַאֲמִירֶיךָ{{ש}} {{סי|גֹּ}}דֶל מְאוֹרוֹת תַּתָּה בִּרְקִיעַ עֻזֶּךָ{{ש}} {{סי|גַּ}}ם צְבָא מַזָּרוֹת עִמָּם צִוִּיתָ {{סי|דֵּ}}י שָׂחִים וְדוֹאִים מִשַּׁעַל צַרְתָּ{{ש}} {{סי|דִּ}}מְיוֹן בָּרִיחַ לְכֵרַת יוֹשְׁבֵי גַנִּים{{ש}} {{סי|דְּ}}בוּקַת רְגָבִים הוֹצִיאָה רוֹמְשִׂים וְשׁוֹאֲפִים{{ש}} {{סי|דָּ}}ר קָנֶה וּבִצָּה לַאֲרוּחַת קְרוּאֶיךָ {{סי|הֵ}}כַנְתָּ טֶבַח וּמֶסֶךְ וְסוֹעֵד אָיִן{{ש}} {{סי|הִ}}קְרַצְתָּ גֹּלֶם מֵחֹמֶר בְּתַבְנִית חוֹתָמֶךָ{{ש}} {{סי|הִ}}פַּחְתָּ בְחֶלְדּוֹ טֹהַר נֶשֶׁם מִזְּבוּלֶךָ{{ש}} {{סי|הֻ}}רְדַּם וּמִצַּלְעוֹ עֵזֶר לוֹ יִעַדְתָּ {{סי|וְ}}צִוִּיתוֹ בְּלִי לָעוֹט מֵעֵץ הַדָּעַת{{ש}} {{סי|וְ}}הֵפֵר צִוּוּי כְּפֶתִי בְּהַשָּׁאַת זוֹחֵל{{ש}} {{סי|וְ}}עֻנַּשׁ בְּזֵעַת אַף לִטְרֹף חֻקּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}אִוֶּלֶת בְּצִירִים וְעָרוּם עָפָר לַחְמוֹ {{סי|זֵ}}רוּי רִבְעוֹ הִקְפֵּיתָ בְּבֶטֶן חוֹמֶדֶת{{ש}} {{סי|זָ}}רְעָה וְהוֹלִידָה אִכָּר וְרֹעֵה צֹאן{{ש}} {{סי|זֶ}}בַח וְשַׁי הִגִּישׁוּ לְמוּלְךָ יַחַד{{ש}} {{סי|זָ}}עַמְתָּ בָּרַב וְשַׁעְתָּ תְּשׁוּרַת צָעִיר {{סי|חֶ}}מֶל רַחֲמָיו שִׁחֵת וְעָרַף אָח{{ש}} {{סי|חִ}}לָּה פָנֶיךָ וְשַֹמְתָּ לוֹ אוֹת{{ש}} {{סי|חָ}}לוּ שָׁלִישִׁים קְרֹא בְשִׁמְךָ לַסֶּמֶל{{ש}} {{סי|חֵ}}יל נוֹזְלִים קָרָאתָ וּשְׁטָפוּם וְאָבָדוּ {{סי|טָ}}עוּ גֵאִים וּפָצוּ סוּר לְנֶגְדֶּךָ{{ש}} {{סי|טֹ}}רְפוּ בְּחֹם הוֹמִים וְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ{{ש}} {{סי|טָ}}עוּן גֹּפֶר נוֹשַׁע כְּסָגַרְתָּ בַּעֲדוֹ{{ש}} {{סי|טְ}}פוּלָיו הִפְרֵיתָ וּמָלְאוּ פְנֵי צִיָּה {{סי|יָ}}עֲצוּ נֶאֱחָדִים לָרוּם עַד לַשַּׁחַק{{ש}} {{סי|יֻ}}קְּשׁוּ נֻפְּצוּ בְּרוּחַ סֹעָה וָסָעַר{{ש}} {{סי|יְ}}דִיד אֲתוּי עֵבֶר יִדַּעֲךָ בָּעוֹלָם{{ש}} {{סי|יִ}}חוּם זְקוּנָיו הֶעֱלָה לְךָ לְכָלִיל {{סי|כְּ}}שֶׂה תָמִים בֻּחַר אִישׁ תָּם{{ש}} {{סי|כְּ}}חָשַׁק יְשִׁיבַת אֹהָלִים וְנִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר חֲנִיטֵי יֹף הוֹצֵאתָ מֵחֲלָצָיו{{ש}} {{סי|כֻּ}}לּוֹ זֶרַע אֱמֶת וְאֵין דֹּפִי {{סי|לְ}}שָׁרֶתְךָ אִוִּיתָ לֵוִי אִישׁ חֲסִידֶךָ{{ש}} {{סי|לְ}}הַבְדִּיל מִגִּזְעוֹ מֻקְדָּשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים{{ש}} {{סי|לִ}}קְשֹר נֶזֶר קֹדֶשׁ וְלַעֲטוֹת אוּרִים{{ש}} {{סי|לֵ}}ישֵׁב כִּכְבֻדָּה פְּנִימָה יָמִים שִׁבְעָה {{סי|מַ}}חֲזִיקֵי אֲמָנָה שָׁבוּעַ קֹדֶם לֶעָשׂוֹר{{ש}} {{סי|מַ}}פְרִישִׁים כֹּהֵן הָרֹאשׁ כְּדָת הַמִּלֻּאִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|מַ}}זִּים עָלָיו מֵי חַטָּאת לְטַהֲרוֹ{{ש}} זוֹרֵק {{סי|מַ}}קְטִיר וּמֵטִיב לְהִתְרַגֵּל בָּעֲבוֹדָה :כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה, צִוָּה יְיָ לַעֲשׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם:{{ממס|ויקרא ח לד}} {{סי|נִ}}לְוִים אֵלָיו נְבוֹנִים יְשִׁישֵׁי שַׁעַר{{ש}} {{סי|נ}}וֹאֲמִים לוֹ קְרָא נָא בְּפִיךָ{{ש}} {{סי|נֹ}}גַהּ תְּשִׁיעִי יַעֲמִידוּהוּ בְּשַׁעַר קָדִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹי זִבְחֵי יוֹם לְפָנָיו יַעֲבִירוּ {{סי|סֶ}}מֶךְ בִּיאַת שֶׁמֶשׁ צֵידוֹ יַמְעִיטוּ{{ש}} {{סי|סַ}}אַב לֹבֶן פֶּן בְּרֶדֶם יִקְרֵהוּ{{ש}} {{סי|סָ}}בֵי שִׁבְטוֹ לְלַמֵּד חֵפֶן יוֹלִיכוּהוּ{{ש}} {{סי|סַ}}מִּים לְתַמֵּר בִּפְנִים אוֹתוֹ יַשְׁבִּיעוּ {{סי|סָ}}מַר בְּשָׂרוֹ וְהִדְמִיעַ כִּי נֶחֱשַׁד{{ש}} {{סי|סָ}}רוּ גַם הֵם וּבֶכֶה הִגִּירוּ{{ש}} {{סי|שִֹ}}יחַ מִדְרָשׁ בְּפֶה וּבִכְתַב הִגָּיוֹן{{ש}} {{סי|סְ}}בִיבָיו יְשַׁנְנוּ לְעוֹרְרוֹ עַד חֲצוֹת {{סי|עָ}}לְצוּ תְּרֹם דֶּשֶׁן בְּפַיֵּס רִאשׁוֹן{{ש}} {{סי|ע}}וֹד יָפִיסוּ לְדִּשּׁוּן פְּנִימִי וּמְנוֹרָה{{ש}} {{סי|עֵ}}קֶב קְטֹרֶת פַּיֵּס חֲדָשִׁים יְשַׁלֵּשׁוּ{{ש}} {{סי|עֲ}}רֹךְ נְתָחִים יַחַד פַּיֵּס הָרְבִיעִי {{סי|עָ}}לָה בְּרַק הַשַּׁחַר כְּנָם הַצּוֹפֶה{{ש}} {{סי|עָ}}לָיו פֵּרְשְׁזוּ מָסָךְ בּוּץ לְהֶצְנֵעַ{{ש}} {{סי|עֵ}}רָה סוּתוֹ טָבַל וְעָט זְהָבִים{{ש}} {{סי|עָ}}מַד וְקִדֵּשׁ וְקֵרַץ תְּמִיד הַשַּׁחַר {{סי|פִּ}}קֵּד לְמָרְקוֹ וְהוּא קִבֵּל וְזָרַק{{ש}} {{סי|פֵּ}}רַשׁ הִקְטִיר וְהֵטִיב הִקְרִיב וְנִסֵּךְ{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת כָּלִיל הִשְׁלִים וְעָשׂ כַּסֵּדֶר{{ש}} {{סי|פֵּ}}רְשׂוּ סָדִין לָבָן עוֹד כְּבָרִאשׁוֹנָה {{סי|פַּ}}רְוָה בַקֹּדֶשׁ שָׁם קִדֵּשׁ וּפָשַׁט{{ש}} {{סי|פָּ}}סַע וְטָבַל לְבָנִים עָט וְקִדֵּשׁ{{ש}} {{סי|פְּ}}לוּסִים עֶרְכָּם מָנִים שְׁמֹנָה עָשָׂר{{ש}} {{סי|פְּ}}אוּרִים לְשָׁרֵת בָּם לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד {{סי|פָּ}}רוֹ מֻצָּב בֵּין אוּלָם לַמִּזְבֵּחַ{{ש}} {{סי|פָּ}}נָיו יָמָּה וְרֹאשׁוֹ נֶגְבָּה מְעֻקָּם{{ש}} {{סי|פָּ}}גַשׁ וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ{{ש}} {{סי|פְּ}}שָׁעָיו הוֹדָה וּבְחֻבּוֹ לֹא טָמָן וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲו‍ֹנוֹת וּלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.{{ממס|ויקרא טז ל}} וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}} וְאַתָּה בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ. {{סי|צָ}}עַד לֵילֵךְ לוֹ לְמִזְרַח עֲזָרָה{{ש}} {{סי|צֶ}}מֶד שְׂעִירִים שָׁם מֵהוֹן עֵדָה{{ש}} {{סי|צְ}}מוּדִים אֲחוּיִם שָׁוִים בְּתֹאַר וּבְקוֹמָה{{ש}} {{סי|צָ}}גִים לְכַפֵּר עֲו‍ֹן בַּת הַשּׁוֹבֵבָה {{סי|צֵ}}הוּב חֲלָשִׁים טָרַף וְהֶעֱלָה מִקַּלְפִּי{{ש}} {{סי|צָ}}נַח וְהִגְרִיל לְשֵׁם גָּבֹהַּ וְלַצּוּק{{ש}} {{סי|צָ}}עַק בְּקוֹל רָם לַייָ חַטָּאת{{ש}} {{סי|צ}}וֹתְתָיו עָנוּ לוֹ וּבֵרְכוּ אֶת הַשֵּׁם {{סי|צֶ}}בַע זְהוֹרִית קָשַׁר בְּרֹאשׁ הַמִּשְׁתַּלֵּחַ{{ש}} {{סי|צִ}}גָּתוֹ אִמֵּן נֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחַ{{ש}} {{סי|צָ}}לַח וּבָא אֵצֶל פָּרוֹ שֵׁנִית{{ש}} {{סי|צַ}}חַן מַטֵּהוּ פְּנֵי צוּר הִתְוַדָּה וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲו‍ֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ. וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}} וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְשֵׁבֶט מְשָׁרְתֶיךָ. {{סי|קָ}}ח מַאֲכֶלֶת חַדָּה וּשְׁחָטוֹ כַּסֵּדֶר{{ש}} {{סי|קִ}}בֵּל דָּם בְּמִזְרָק וּנְתָנוֹ לַמְמָרֵס{{ש}} {{סי|קְ}}רִישָׁתוֹ יִמַּס עַד עֵת הַזָּיָה{{ש}} {{סי|קָ}}פוּי פֶּן יְהִי וְתָעֳדַר סְלִיחָה {{סי|קֹ}}חַ לוֹחֲשׁוֹת חָת בְּמַחְתַּת פַּרְוַיִם{{ש}} {{סי|קַ}}לָּה וְגֶלֶד רַךְ וַאֲרֻכַּת יָד{{ש}} {{סי|קָ}}דַר לְתוֹכָהּ שְׁלשֶׁת קַבִּין גֶּחָלִים{{ש}} {{סי|קֵ}}רְבוּ לוֹ בָּזָךְ וּגְדוּשַׁת דַּקָּה {{סי|קָ}}לַט וְחָפַן וְהֵרִיק לְתוֹךְ בָּזָךְ{{ש}} {{סי|קָ}}פַץ מַחְתָּה בִּימִין וּבָזָךְ בִּשְׂמֹאל{{ש}} {{סי|קִ}}ישׁ צְעָדָיו לְפַרְכוֹת וְקֵרַב לַבַּדִּים{{ש}} {{סי|קְ}}טֹרֶת שָׂם בֵּינֵימוֹ וְעִשֵּׁן וְיָצָא {{סי|ר}}וֹבֶה מְמָרֵס מֶנּוּ נָטַל דָּם{{ש}} {{סי|רִ}}צֵּף וְנִכְנַס וְקָם בֵּין שָׁדַיִם{{ש}} {{סי|רִ}}צּוּי הַזָּיוֹת טָבַל וְהִצְלִיף בְמִנְיָן{{ש}} {{סי|ר}}וּם מַעְלָה אַחַת וּמַטָּה שֶׁבַע וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע. {{סי|רָ}}ץ וְהִנִּיחוֹ בַּכָּן וְשָׁחַט שָׂעִיר{{ש}} {{סי|רִ}}צָּה וְקִבֵּל דָּמוֹ בַּאֲגַן קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|רִ}}גֵּל וְעָמַד מְקוֹם וִעוּד אָרוֹן{{ש}} {{סי|רִ}}צָּה הַזָּיוֹת כְּמַעֲשֵׂה דַם פָּר וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע. {{סי|רָ}}הַט וְהִנִּיחוֹ וְדַם פָּר נָטַל{{ש}} {{סי|רַ}}גְלָיו הֵרִיץ וְצָג חוּץ לְבֹדָלֶת{{ש}} {{סי|רִ}}קְמֵי פָרֹכֶת יַז כְּמִשְׁפַּט כַּפֹּרֶת{{ש}} {{סי|רָ}}גַשׁ וְשָׁנָה וְהִזָּה מִדַּם שָׂעִיר {{סי|שָׁ}}ב וּבְלָלָם וְחִטֵּא מִזְבֵּחַ סָגוּר{{ש}} {{סי|שֶׁ}}בַע עַל טָהֳרוֹ וּבִקְרָנָיו אַרְבַּע{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|שָׁ}}קַד וּבָא אֵצֶל שָׂעִיר הֶחָי{{ש}} {{סי|שִׁ}}גְיוֹן עַם וּזְדוֹנוֹ יוֹדֶה לָאֵל וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטְאוּ, עָווּ, פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ, עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲו‍ֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ. כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ. וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה. כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם. וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}} וְאַתָּה בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ וְסוֹלֵחַ לַעֲדַת יְשֻׁרוּן. {{סי|שִׁ}}גְּרוֹ בְּיַד אִישׁ עִתִּי לְמִדְבַּר עָז{{ש}} {{סי|שֶׁ}}מֶץ כִּתְמֵי זוּ שְׂאֵת לִגְזֵרָה{{ש}} {{סי|שֵׁ}}ן סֶלַע הֲדָפוֹ וְגֻלְגַּל וְיָרַד{{ש}} {{סי|שֻׁ}}בְּרוּ עֲצָמָיו כְּנֶפֶץ כְּלִי יוֹצֵר {{סי|שְׁ}}חוּזָה אָחַז פָּר וְשָׂעִיר קָרַע{{ש}} {{סי|שָׁ}}לַף אֵמוּרִים וּגְוִיּוֹת קָלַע לִשְׂרֹף{{ש}} {{סי|שָׁ}}אַג סִדְרֵי יוֹם קִדֵּשׁ וּפָשַׁט{{ש}} {{סי|שִׁ}}לֵּשׁ וְטָבַל פַּזִּים עָט וְקִדֵּשׁ {{סי|תָּ}}כַף וְעָשׂ אֵילוֹ וְאֵיל עָם{{ש}} {{סי|תְּ}}רַב חַטָּאת וּמוּסָפִין הִקְרִיב כַּחֹק{{ש}} {{סי|תָּ}}ר וְקִדֵּשׁ פָּשַׁט טָבַל וְקִדֵּשׁ{{ש}} {{סי|תַּ}}כְרִיךְ בַּדִּים עָט וְנִכְנַס לַדְּבִיר {{סי|תְּ}}כוּנַת כְּלֵי קְטֹרֶת הוֹצִיא וְקִדֵּשׁ{{ש}} {{סי|תִּ}}לְבֹּשֶׁת מַדָּיו הִפְשִׁיט וְגָנַז נֶצַח{{ש}} {{סי|תִּ}}רְגֵּל וְטָבַל חֲרוּצִים עָט וְקִדֵּשׁ{{ש}} {{סי|תָּ}}מִיד הִסְדִּיר וְתִמֵּר וְנֵרוֹת הֶעֱלָה {{סי|תֶּ}}כֶל עֲבוֹדוֹת יָד וְרֶגֶל קִדֵּשׁ{{ש}} {{סי|תִּ}}מֵּם טְבִילוֹת חָמֵשׁ וְקִדּוּשִׁים עֲשָׂרָה{{ש}} {{סי|תֹּ}}אַר מְגַמָּתוֹ כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָה{{ש}} {{סי|תָּ}}קַף וְדָץ וְעָטָה בִּגְדֵי הוֹנוֹ {{סי|תַּ}}מָּה תְּלַוֶּה צִיר נֶאֱמָן לַבַּיִת{{ש}} {{סי|תָּ}}גֵל בְּהִתְבַּשֵּׂר הָשְׁלַג אֹדֶם תּוֹלָע{{ש}} {{סי|תַּ}}עְדֶה יֶשַׁע תַּעְטֶה מְעִיל צְדָקָה{{ש}} {{סי|תָּ}}פִיק צָהֳלָה תַּבִּיעַ דִיץ וְחֶדְוָה {{סי|תְּ}}לוּלֵי רוּם הִרְעִיפוּ זַרְזִיף טַלָּם{{ש}} {{סי|תַּ}}לְמֵי שָׂדַי רָווּ תֵּת יְבוּלָם{{ש}} {{סי|תּ}}וֹדָה נָתְנוּ אוֹסְפֵי זֶרַע שָׁלוֹם{{ש}} {{סי|תְּ}}הִלָּה בִּשְּׂרוּ נוֹשְׂאֵי אֲלֻמּוֹת בְּרֶנֶן {{סי|תַּ}}חְתִּיּוֹת אֶרֶץ צְבִי זֶמֶר שִׁמֵּעוּ{{ש}} {{סי|תִּ}}נּוּ צִדְקוֹתָיו חֲצַץ הוֹלְכֵי נְתִיבוֹת{{ש}} {{סי|תִּ}}קְוַת שׁוֹלְחָיו אֵמוּן לֹא אַכְזָב{{ש}} {{סי|תּ}}וֹחַלְתָּם כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר {{סי|מִ}}צֹּאָתָם רֻחָצוּ מִטֶּנֶף צַחֲנָתָם זַֽכּוּ{{ש}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים תְּמִימִים בְּבֹר כַּפֵּימוֹ זֻכְזָכוּ{{ש}} {{סי|לְ}}הַגִּיד כִּי מְטַהֲרָם מְקוֹר מַיִם חַיִּים{{ש}} {{סי|מִ}}קְוֵה יִשְׂרָאֵל מְנַקָּם מַיִם נֶאֱמָנוּ {{סי|בְּ}}טֹהַר וּבְנִקָּיוֹן יִנָּקוּ וְיֻטְהָרוּ{{ש}} {{סי|יְ}}חֻדְּשׁוּ כַּחֲדָשֵׁי בְקָרִים מִכֶּתֶם יְצֻחְצָחוּ{{ש}} {{סי|ר}}וֹמְמוֹת אֵל יֶהְגוּ בִגְרוֹנָם{{ש}} {{סי|בִּ}}לְשׁוֹנָם רֹן בְּפִימוֹ שִׁיר חָדָשׁ {{סי|יָ}}גִילוּ בְרַעַד יַעַבְדוּ בְיִרְאָה{{ש}} {{סי|קְ}}דוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מְקַדֵּשׁ קְדוֹשִׁים{{ש}} {{סי|לְ}}שַׁנֵּן לְרַנֵּן לְתֹפֵף וּלְצַלְצֵל{{ש}} {{סי|וּ}}לְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת וּלְהַנְעִים זֶמֶר {{סי|נֶ}}חֱבָקִים בְּעֹז יָמִין רוֹמֵמָה{{ש}} {{סי|יַ}}חַד נִתְמָכִים בִּמְלֵאָה צֶדֶק{{ש}} {{סי|מְ}}שׁוּכִים לָבֹא שְׁעָרָיו בִּרְנָנָה{{ש}} {{סי|וְ}}שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ נֶצַח {{סי|שָׂ}}שִׂים וְגָלִים בִּשְׁמוֹ כָּל הַיּוֹם{{ש}} {{סי|חָ}}דִים בְּשִׂמְחָה אֶת פָּנָיו{{ש}} {{סי|זִ}}יו אוֹרָם כַּשַּׁחַר יִבָּקַע{{ש}} {{סי|ק}}וֹלָם יִשְׂאוּ וְיָרֹנּוּ בִּגְאוֹן צוּר עוֹלָמִים {{ר1}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲיָ אֱלֹהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}} וְיוֹם טוֹב הָיָה עֹשֶׂה כֹּהֵן גָּדוֹל לְכָל אוֹהֲבָיו, כְּשֶׁנִּכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע. <noinclude> [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> g4ytx2mxi2mae1dmp0e4hlk96lbrpop 3078579 3078578 2026-08-22T19:10:59Z Yack67 27395 3078579 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|'''א"ב''', '''משלם ברבי קלונימוס חזק'''}} {{סי|אַ}}מִּיץ כֹּחַ כַּבִּיר וְרַב אוֹנִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שֶׁר מִי יַעֲשֶׂה כְּמַעַשׂ גְּבוּרוֹתֶיךָ{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶץ עֲלִיּוֹת קֵרִיתָ עַל קָרִים{{ש}} {{סי|אַ}}ף יִסַּדְתָּ תֵבֵל עַל בְּלִימָה {{סי|בִּ}}הְיוֹת עוֹלָם חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וְעֵיפָה{{ש}} {{סי|בְּ}}מַעֲטֵה לְבוּשְׁךָ אוֹר בֹּקֶר הִגַּהְתָּ{{ש}} {{סי|בֵּ}}ין זֵידוֹנִים חַצְתָּ כְּקֶרַח הַנּוֹרָא{{ש}} {{סי|בְּ}}צוּל הִקְוִיתָם לְבַל יְכַסּוּן חָלֶד {{סי|גִּ}}לִּיתָ פְּנֵי נֶשִׁי וְהֵנֵצָה תְנוּבָה{{ש}} {{סי|גַּ}}ן מִקֶּדֶם טַעְתָּ לְשַׁעֲשׁוּעַ מַאֲמִירֶיךָ{{ש}} {{סי|גֹּ}}דֶל מְאוֹרוֹת תַּתָּה בִּרְקִיעַ עֻזֶּךָ{{ש}} {{סי|גַּ}}ם צְבָא מַזָּרוֹת עִמָּם צִוִּיתָ {{סי|דֵּ}}י שָׂחִים וְדוֹאִים מִשַּׁעַל צַרְתָּ{{ש}} {{סי|דִּ}}מְיוֹן בָּרִיחַ לְכֵרַת יוֹשְׁבֵי גַנִּים{{ש}} {{סי|דְּ}}בוּקַת רְגָבִים הוֹצִיאָה רוֹמְשִׂים וְשׁוֹאֲפִים{{ש}} {{סי|דָּ}}ר קָנֶה וּבִצָּה לַאֲרוּחַת קְרוּאֶיךָ {{סי|הֵ}}כַנְתָּ טֶבַח וּמֶסֶךְ וְסוֹעֵד אָיִן{{ש}} {{סי|הִ}}קְרַצְתָּ גֹּלֶם מֵחֹמֶר בְּתַבְנִית חוֹתָמֶךָ{{ש}} {{סי|הִ}}פַּחְתָּ בְחֶלְדּוֹ טֹהַר נֶשֶׁם מִזְּבוּלֶךָ{{ש}} {{סי|הֻ}}רְדַּם וּמִצַּלְעוֹ עֵזֶר לוֹ יִעַדְתָּ {{סי|וְ}}צִוִּיתוֹ בְּלִי לָעוֹט מֵעֵץ הַדָּעַת{{ש}} {{סי|וְ}}הֵפֵר צִוּוּי כְּפֶתִי בְּהַשָּׁאַת זוֹחֵל{{ש}} {{סי|וְ}}עֻנַּשׁ בְּזֵעַת אַף לִטְרֹף חֻקּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}אִוֶּלֶת בְּצִירִים וְעָרוּם עָפָר לַחְמוֹ {{סי|זֵ}}רוּי רִבְעוֹ הִקְפֵּיתָ בְּבֶטֶן חוֹמֶדֶת{{ש}} {{סי|זָ}}רְעָה וְהוֹלִידָה אִכָּר וְרֹעֵה צֹאן{{ש}} {{סי|זֶ}}בַח וְשַׁי הִגִּישׁוּ לְמוּלְךָ יַחַד{{ש}} {{סי|זָ}}עַמְתָּ בָּרַב וְשַׁעְתָּ תְּשׁוּרַת צָעִיר {{סי|חֶ}}מֶל רַחֲמָיו שִׁחֵת וְעָרַף אָח{{ש}} {{סי|חִ}}לָּה פָנֶיךָ וְשַֹמְתָּ לוֹ אוֹת{{ש}} {{סי|חָ}}לוּ שָׁלִישִׁים קְרֹא בְשִׁמְךָ לַסֶּמֶל{{ש}} {{סי|חֵ}}יל נוֹזְלִים קָרָאתָ וּשְׁטָפוּם וְאָבָדוּ {{סי|טָ}}עוּ גֵאִים וּפָצוּ סוּר לְנֶגְדֶּךָ{{ש}} {{סי|טֹ}}רְפוּ בְּחֹם הוֹמִים וְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ{{ש}} {{סי|טָ}}עוּן גֹּפֶר נוֹשַׁע כְּסָגַרְתָּ בַּעֲדוֹ{{ש}} {{סי|טְ}}פוּלָיו הִפְרֵיתָ וּמָלְאוּ פְנֵי צִיָּה {{סי|יָ}}עֲצוּ נֶאֱחָדִים לָרוּם עַד לַשַּׁחַק{{ש}} {{סי|יֻ}}קְּשׁוּ נֻפְּצוּ בְּרוּחַ סֹעָה וָסָעַר{{ש}} {{סי|יְ}}דִיד אֲתוּי עֵבֶר יִדַּעֲךָ בָּעוֹלָם{{ש}} {{סי|יִ}}חוּם זְקוּנָיו הֶעֱלָה לְךָ לְכָלִיל {{סי|כְּ}}שֶׂה תָמִים בֻּחַר אִישׁ תָּם{{ש}} {{סי|כְּ}}חָשַׁק יְשִׁיבַת אֹהָלִים וְנִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר חֲנִיטֵי יֹף הוֹצֵאתָ מֵחֲלָצָיו{{ש}} {{סי|כֻּ}}לּוֹ זֶרַע אֱמֶת וְאֵין דֹּפִי {{סי|לְ}}שָׁרֶתְךָ אִוִּיתָ לֵוִי אִישׁ חֲסִידֶךָ{{ש}} {{סי|לְ}}הַבְדִּיל מִגִּזְעוֹ מֻקְדָּשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים{{ש}} {{סי|לִ}}קְשֹר נֶזֶר קֹדֶשׁ וְלַעֲטוֹת אוּרִים{{ש}} {{סי|לֵ}}ישֵׁב כִּכְבֻדָּה פְּנִימָה יָמִים שִׁבְעָה {{סי|מַ}}חֲזִיקֵי אֲמָנָה שָׁבוּעַ קֹדֶם לֶעָשׂוֹר{{ש}} {{סי|מַ}}פְרִישִׁים כֹּהֵן הָרֹאשׁ כְּדָת הַמִּלֻּאִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|מַ}}זִּים עָלָיו מֵי חַטָּאת לְטַהֲרוֹ{{ש}} זוֹרֵק {{סי|מַ}}קְטִיר וּמֵטִיב לְהִתְרַגֵּל בָּעֲבוֹדָה :כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה, צִוָּה יְיָ לַעֲשׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם:{{ממס|ויקרא ח לד}} {{סי|נִ}}לְוִים אֵלָיו נְבוֹנִים יְשִׁישֵׁי שַׁעַר{{ש}} {{סי|נ}}וֹאֲמִים לוֹ קְרָא נָא בְּפִיךָ{{ש}} {{סי|נֹ}}גַהּ תְּשִׁיעִי יַעֲמִידוּהוּ בְּשַׁעַר קָדִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹי זִבְחֵי יוֹם לְפָנָיו יַעֲבִירוּ {{סי|סֶ}}מֶךְ בִּיאַת שֶׁמֶשׁ צֵידוֹ יַמְעִיטוּ{{ש}} {{סי|סַ}}אַב לֹבֶן פֶּן בְּרֶדֶם יִקְרֵהוּ{{ש}} {{סי|סָ}}בֵי שִׁבְטוֹ לְלַמֵּד חֵפֶן יוֹלִיכוּהוּ{{ש}} {{סי|סַ}}מִּים לְתַמֵּר בִּפְנִים אוֹתוֹ יַשְׁבִּיעוּ {{סי|סָ}}מַר בְּשָׂרוֹ וְהִדְמִיעַ כִּי נֶחֱשַׁד{{ש}} {{סי|סָ}}רוּ גַם הֵם וּבֶכֶה הִגִּירוּ{{ש}} {{סי|שִֹ}}יחַ מִדְרָשׁ בְּפֶה וּבִכְתַב הִגָּיוֹן{{ש}} {{סי|סְ}}בִיבָיו יְשַׁנְנוּ לְעוֹרְרוֹ עַד חֲצוֹת {{סי|עָ}}לְצוּ תְּרֹם דֶּשֶׁן בְּפַיֵּס רִאשׁוֹן{{ש}} {{סי|ע}}וֹד יָפִיסוּ לְדִּשּׁוּן פְּנִימִי וּמְנוֹרָה{{ש}} {{סי|עֵ}}קֶב קְטֹרֶת פַּיֵּס חֲדָשִׁים יְשַׁלֵּשׁוּ{{ש}} {{סי|עֲ}}רֹךְ נְתָחִים יַחַד פַּיֵּס הָרְבִיעִי {{סי|עָ}}לָה בְּרַק הַשַּׁחַר כְּנָם הַצּוֹפֶה{{ש}} {{סי|עָ}}לָיו פֵּרְשְׁזוּ מָסָךְ בּוּץ לְהֶצְנֵעַ{{ש}} {{סי|עֵ}}רָה סוּתוֹ טָבַל וְעָט זְהָבִים{{ש}} {{סי|עָ}}מַד וְקִדֵּשׁ וְקֵרַץ תְּמִיד הַשַּׁחַר {{סי|פִּ}}קֵּד לְמָרְקוֹ וְהוּא קִבֵּל וְזָרַק{{ש}} {{סי|פֵּ}}רַשׁ הִקְטִיר וְהֵטִיב הִקְרִיב וְנִסֵּךְ{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת כָּלִיל הִשְׁלִים וְעָשׂ כַּסֵּדֶר{{ש}} {{סי|פֵּ}}רְשׂוּ סָדִין לָבָן עוֹד כְּבָרִאשׁוֹנָה {{סי|פַּ}}רְוָה בַקֹּדֶשׁ שָׁם קִדֵּשׁ וּפָשַׁט{{ש}} {{סי|פָּ}}סַע וְטָבַל לְבָנִים עָט וְקִדֵּשׁ{{ש}} {{סי|פְּ}}לוּסִים עֶרְכָּם מָנִים שְׁמֹנָה עָשָׂר{{ש}} {{סי|פְּ}}אוּרִים לְשָׁרֵת בָּם לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד {{סי|פָּ}}רוֹ מֻצָּב בֵּין אוּלָם לַמִּזְבֵּחַ{{ש}} {{סי|פָּ}}נָיו יָמָּה וְרֹאשׁוֹ נֶגְבָּה מְעֻקָּם{{ש}} {{סי|פָּ}}גַשׁ וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ{{ש}} {{סי|פְּ}}שָׁעָיו הוֹדָה וּבְחֻבּוֹ לֹא טָמָן וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲו‍ֹנוֹת וּלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.{{ממס|ויקרא טז ל}} וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}} וְאַתָּה בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ. {{סי|צָ}}עַד לֵילֵךְ לוֹ לְמִזְרַח עֲזָרָה{{ש}} {{סי|צֶ}}מֶד שְׂעִירִים שָׁם מֵהוֹן עֵדָה{{ש}} {{סי|צְ}}מוּדִים אֲחוּיִם שָׁוִים בְּתֹאַר וּבְקוֹמָה{{ש}} {{סי|צָ}}גִים לְכַפֵּר עֲו‍ֹן בַּת הַשּׁוֹבֵבָה {{סי|צֵ}}הוּב חֲלָשִׁים טָרַף וְהֶעֱלָה מִקַּלְפִּי{{ש}} {{סי|צָ}}נַח וְהִגְרִיל לְשֵׁם גָּבֹהַּ וְלַצּוּק{{ש}} {{סי|צָ}}עַק בְּקוֹל רָם לַייָ חַטָּאת{{ש}} {{סי|צ}}וֹתְתָיו עָנוּ לוֹ וּבֵרְכוּ אֶת הַשֵּׁם {{סי|צֶ}}בַע זְהוֹרִית קָשַׁר בְּרֹאשׁ הַמִּשְׁתַּלֵּחַ{{ש}} {{סי|צִ}}גָּתוֹ אִמֵּן נֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחַ{{ש}} {{סי|צָ}}לַח וּבָא אֵצֶל פָּרוֹ שֵׁנִית{{ש}} {{סי|צַ}}חַן מַטֵּהוּ פְּנֵי צוּר הִתְוַדָּה וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲו‍ֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ. וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}} וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְשֵׁבֶט מְשָׁרְתֶיךָ. {{סי|קָ}}ח מַאֲכֶלֶת חַדָּה וּשְׁחָטוֹ כַּסֵּדֶר{{ש}} {{סי|קִ}}בֵּל דָּם בְּמִזְרָק וּנְתָנוֹ לַמְמָרֵס{{ש}} {{סי|קְ}}רִישָׁתוֹ יִמַּס עַד עֵת הַזָּיָה{{ש}} {{סי|קָ}}פוּי פֶּן יְהִי וְתָעֳדַר סְלִיחָה {{סי|קֹ}}חַ לוֹחֲשׁוֹת חָת בְּמַחְתַּת פַּרְוַיִם{{ש}} {{סי|קַ}}לָּה וְגֶלֶד רַךְ וַאֲרֻכַּת יָד{{ש}} {{סי|קָ}}דַר לְתוֹכָהּ שְׁלשֶׁת קַבִּין גֶּחָלִים{{ש}} {{סי|קֵ}}רְבוּ לוֹ בָּזָךְ וּגְדוּשַׁת דַּקָּה {{סי|קָ}}לַט וְחָפַן וְהֵרִיק לְתוֹךְ בָּזָךְ{{ש}} {{סי|קָ}}פַץ מַחְתָּה בִּימִין וּבָזָךְ בִּשְׂמֹאל{{ש}} {{סי|קִ}}ישׁ צְעָדָיו לְפַרְכוֹת וְקֵרַב לַבַּדִּים{{ש}} {{סי|קְ}}טֹרֶת שָׂם בֵּינֵימוֹ וְעִשֵּׁן וְיָצָא {{סי|ר}}וֹבֶה מְמָרֵס מֶנּוּ נָטַל דָּם{{ש}} {{סי|רִ}}צֵּף וְנִכְנַס וְקָם בֵּין שָׁדַיִם{{ש}} {{סי|רִ}}צּוּי הַזָּיוֹת טָבַל וְהִצְלִיף בְמִנְיָן{{ש}} {{סי|ר}}וּם מַעְלָה אַחַת וּמַטָּה שֶׁבַע וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע. {{סי|רָ}}ץ וְהִנִּיחוֹ בַּכָּן וְשָׁחַט שָׂעִיר{{ש}} {{סי|רִ}}צָּה וְקִבֵּל דָּמוֹ בַּאֲגַן קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|רִ}}גֵּל וְעָמַד מְקוֹם וִעוּד אָרוֹן{{ש}} {{סי|רִ}}צָּה הַזָּיוֹת כְּמַעֲשֵׂה דַם פָּר וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע. {{סי|רָ}}הַט וְהִנִּיחוֹ וְדַם פָּר נָטַל{{ש}} {{סי|רַ}}גְלָיו הֵרִיץ וְצָג חוּץ לְבֹדָלֶת{{ש}} {{סי|רִ}}קְמֵי פָרֹכֶת יַז כְּמִשְׁפַּט כַּפֹּרֶת{{ש}} {{סי|רָ}}גַשׁ וְשָׁנָה וְהִזָּה מִדַּם שָׂעִיר {{סי|שָׁ}}ב וּבְלָלָם וְחִטֵּא מִזְבֵּחַ סָגוּר{{ש}} {{סי|שֶׁ}}בַע עַל טָהֳרוֹ וּבִקְרָנָיו אַרְבַּע{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|שָׁ}}קַד וּבָא אֵצֶל שָׂעִיר הֶחָי{{ש}} {{סי|שִׁ}}גְיוֹן עַם וּזְדוֹנוֹ יוֹדֶה לָאֵל וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטְאוּ, עָווּ, פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ, עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲו‍ֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ. כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ. וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה. כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם. וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}} וְאַתָּה בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ וְסוֹלֵחַ לַעֲדַת יְשֻׁרוּן. {{סי|שִׁ}}גְּרוֹ בְּיַד אִישׁ עִתִּי לְמִדְבַּר עָז{{ש}} {{סי|שֶׁ}}מֶץ כִּתְמֵי זוּ שְׂאֵת לִגְזֵרָה{{ש}} {{סי|שֵׁ}}ן סֶלַע הֲדָפוֹ וְגֻלְגַּל וְיָרַד{{ש}} {{סי|שֻׁ}}בְּרוּ עֲצָמָיו כְּנֶפֶץ כְּלִי יוֹצֵר {{סי|שְׁ}}חוּזָה אָחַז פָּר וְשָׂעִיר קָרַע{{ש}} {{סי|שָׁ}}לַף אֵמוּרִים וּגְוִיּוֹת קָלַע לִשְׂרֹף{{ש}} {{סי|שָׁ}}אַג סִדְרֵי יוֹם קִדֵּשׁ וּפָשַׁט{{ש}} {{סי|שִׁ}}לֵּשׁ וְטָבַל פַּזִּים עָט וְקִדֵּשׁ {{סי|תָּ}}כַף וְעָשׂ אֵילוֹ וְאֵיל עָם{{ש}} {{סי|תְּ}}רַב חַטָּאת וּמוּסָפִין הִקְרִיב כַּחֹק{{ש}} {{סי|תָּ}}ר וְקִדֵּשׁ פָּשַׁט טָבַל וְקִדֵּשׁ{{ש}} {{סי|תַּ}}כְרִיךְ בַּדִּים עָט וְנִכְנַס לַדְּבִיר {{סי|תְּ}}כוּנַת כְּלֵי קְטֹרֶת הוֹצִיא וְקִדֵּשׁ{{ש}} {{סי|תִּ}}לְבֹּשֶׁת מַדָּיו הִפְשִׁיט וְגָנַז נֶצַח{{ש}} {{סי|תִּ}}רְגֵּל וְטָבַל חֲרוּצִים עָט וְקִדֵּשׁ{{ש}} {{סי|תָּ}}מִיד הִסְדִּיר וְתִמֵּר וְנֵרוֹת הֶעֱלָה {{סי|תֶּ}}כֶל עֲבוֹדוֹת יָד וְרֶגֶל קִדֵּשׁ{{ש}} {{סי|תִּ}}מֵּם טְבִילוֹת חָמֵשׁ וְקִדּוּשִׁים עֲשָׂרָה{{ש}} {{סי|תֹּ}}אַר מְגַמָּתוֹ כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָה{{ש}} {{סי|תָּ}}קַף וְדָץ וְעָטָה בִּגְדֵי הוֹנוֹ {{סי|תַּ}}מָּה תְּלַוֶּה צִיר נֶאֱמָן לַבַּיִת{{ש}} {{סי|תָּ}}גֵל בְּהִתְבַּשֵּׂר הָשְׁלַג אֹדֶם תּוֹלָע{{ש}} {{סי|תַּ}}עְדֶה יֶשַׁע תַּעְטֶה מְעִיל צְדָקָה{{ש}} {{סי|תָּ}}פִיק צָהֳלָה תַּבִּיעַ דִיץ וְחֶדְוָה {{סי|תְּ}}לוּלֵי רוּם הִרְעִיפוּ זַרְזִיף טַלָּם{{ש}} {{סי|תַּ}}לְמֵי שָׂדַי רָווּ תֵּת יְבוּלָם{{ש}} {{סי|תּ}}וֹדָה נָתְנוּ אוֹסְפֵי זֶרַע שָׁלוֹם{{ש}} {{סי|תְּ}}הִלָּה בִּשְּׂרוּ נוֹשְׂאֵי אֲלֻמּוֹת בְּרֶנֶן {{סי|תַּ}}חְתִּיּוֹת אֶרֶץ צְבִי זֶמֶר שִׁמֵּעוּ{{ש}} {{סי|תִּ}}נּוּ צִדְקוֹתָיו חֲצַץ הוֹלְכֵי נְתִיבוֹת{{ש}} {{סי|תִּ}}קְוַת שׁוֹלְחָיו אֵמוּן לֹא אַכְזָב{{ש}} {{סי|תּ}}וֹחַלְתָּם כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר {{סי|מִ}}צֹּאָתָם רֻחָצוּ מִטֶּנֶף צַחֲנָתָם זַֽכּוּ{{ש}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים תְּמִימִים בְּבֹר כַּפֵּימוֹ זֻכְזָכוּ{{ש}} {{סי|לְ}}הַגִּיד כִּי מְטַהֲרָם מְקוֹר מַיִם חַיִּים{{ש}} {{סי|מִ}}קְוֵה יִשְׂרָאֵל מְנַקָּם מַיִם נֶאֱמָנוּ {{סי|בְּ}}טֹהַר וּבְנִקָּיוֹן יִנָּקוּ וְיֻטְהָרוּ{{ש}} {{סי|יְ}}חֻדְּשׁוּ כַּחֲדָשֵׁי בְקָרִים מִכֶּתֶם יְצֻחְצָחוּ{{ש}} {{סי|ר}}וֹמְמוֹת אֵל יֶהְגוּ בִגְרוֹנָם{{ש}} {{סי|בִּ}}לְשׁוֹנָם רֹן בְּפִימוֹ שִׁיר חָדָשׁ {{סי|יָ}}גִילוּ בְרַעַד יַעַבְדוּ בְיִרְאָה{{ש}} {{סי|קְ}}דוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מְקַדֵּשׁ קְדוֹשִׁים{{ש}} {{סי|לְ}}שַׁנֵּן לְרַנֵּן לְתֹפֵף וּלְצַלְצֵל{{ש}} {{סי|וּ}}לְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת וּלְהַנְעִים זֶמֶר {{סי|נֶ}}חֱבָקִים בְּעֹז יָמִין רוֹמֵמָה{{ש}} {{סי|יַ}}חַד נִתְמָכִים בִּמְלֵאָה צֶדֶק{{ש}} {{סי|מְ}}שׁוּכִים לָבֹא שְׁעָרָיו בִּרְנָנָה{{ש}} {{סי|וְ}}שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ נֶצַח {{סי|שָׂ}}שִׂים וְגָלִים בִּשְׁמוֹ כָּל הַיּוֹם{{ש}} {{סי|חָ}}דִים בְּשִׂמְחָה אֶת פָּנָיו{{ש}} {{סי|זִ}}יו אוֹרָם כַּשַּׁחַר יִבָּקַע{{ש}} {{סי|ק}}וֹלָם יִשְׂאוּ וְיָרֹנּוּ בִּגְאוֹן צוּר עוֹלָמִים {{ר1}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲיָ אֱלֹהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}} וְיוֹם טוֹב הָיָה עֹשֶׂה כֹּהֵן גָּדוֹל לְכָל אוֹהֲבָיו, כְּשֶׁנִּכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע.<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> r8nt7nb01ddnv0uiv2vxsy2u00t2qkg 0 1727843 3078583 2972630 2026-08-22T19:22:39Z Yack67 27395 3078583 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>'''אֱמֶת, מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע''' {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |כְּ{{סי|אֹ}}הֶל הַנִּמְתָּח בְּדָרֵי מַעְלָה ||{{ש-רווח}}||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כִּ{{סי|בְ}}רָקִים הַיּוֹצְאִים מִזִּיו הַחַיּוֹת || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|גֹ}}דֶל גְּדִילִים בְּאַרְבַּע קְצָווֹת || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כִּ{{סי|דְ}}מוּת הַקֶּשֶׁת בְּתוֹךְ הֶעָנָן || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}}<includeonly> |} <small> {|</includeonly> |- |כְּ{{סי|ה}}וֹד אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ צוּר לִיצוּרִים ||{{ש-רווח}}||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|וֶ}}רֶד הַנָּתוּן בְּתוֹךְ גִּנַּת חֶמֶד || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|זֵ}}ר הַנָּתוּן עַל מֵצַח מֶלֶךְ || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|חֶ}}סֶד הַנִּתָּן עַל פְּנֵי חָתָן || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|טֹ}}הַר הַנָּתוּן בְּצָנִיף טָהוֹר || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר לְחַלּוֹת פְּנֵי מֶלֶךְ || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|כ}}וֹכַב הַנֹּגַהּ בִּגְבוּל מִזְרָח || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כִּ{{סי|לְ}}בוּשׁ מְעִיל וּכְשִׁרְיוֹן צְדָקָה || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|מַ}}לְאָךְ הַנִּצָּב עַל רֹאשׁ דֶּרֶךְ || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|נֵ}}ר הַמֵּצִיץ מִבֵּין הַחַלּוֹנוֹת || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|שָׂ}}רֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ עַם קֹדֶשׁ || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|עֹ}}ז אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ טָהוֹר לַמִּטַּהֵר || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|פַ}}עֲמוֹנֵי זָהָב בְּשׁוּלֵי הַמְּעִיל || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|צ}}וּרַת הַבַּיִת וּפָרֹכֶת הָעֵדוּת || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כִּ{{סי|קְ}}הִלָּה מְכֻסָּה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|ר}}וֹאֵי זְרִיחַת שֶׁמֶשׁ עַל הָאָרֶץ || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|שׁ}}וֹשַׁנַּת גַּן בֵּין הַחוֹחִים || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|תַ}}בְנִית כְּסִיל עָשׁ וְכִימָה מִתֵּימָן || ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |}<includeonly></small></includeonly><noinclude> {{סוף}} ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=מראה כהן}} ==הערות== [[קטגוריה:מראה כהן (פיוטים)]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:הפיוט הקדום]] </noinclude> mr4u6jup675cwggy9dlm8cy4ilrthkt 0 1727852 3078570 3015857 2026-08-22T18:38:44Z Yack67 27395 3078570 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {| |- |colspan ="3" |{{מר|'''וּבְכֵן כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ'''}} |- |{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} |- |וְאֵיזוֹ {{סי|תְ}}הִלָּה כְּפִי גָדְלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|שָׁ}}אַתָּה אָדוֹן וְהַכֹּל שֶׁלָּךְ |- |וְאֵיזוֹ {{סי|רִ}}נָּה כְּמִדַּת פָּעֳלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|קֶ}}דֶם מְעוֹנָה אַתָּה וּמָעוֹן אָהֳלָךְ |- |וְאֵיזוֹ {{סי|צְ}}פִירַת תִּפְאֶרֶת תְּכַלְכְּלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|פָּ}}רוֹשׁ וְעָמֹק אֵיךְ יְכַלְכְּלָךְ |- |וְאֵיזוֹ {{סי|עֶ}}צֶם תֶּחֱשֶׁה מִלְּמַלְּלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|ס}}וֹבֵל זְרוֹעוֹת עוֹלָם בְּמִלּוּלָךְ |- |וְאֵיזוֹ {{סי|נְ}}שָׁמָה לֹא תְהַלְלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|מֶ}}לֶךְ מְלָכִים וּמַלְכוּת יָאָתָה לָךְ |- |וְאֵיזוֹ {{סי|לֵ}}ב לֹא יְצַפֶּה לְמוּלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|כֹּ}}חַ וּגְבוּרָה תְּסַלְסְלָךְ |- |וְאֵיזוֹ {{סי|יָ}}ד מַמְחָה בִּגְזֵרַת מֶמְשָׁלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|טִ}}פּוּחַ וַהֲדוֹם וְשׁוֹכְנָיו יְצַלְצְלָךְ |- |וְאֵיזוֹ {{סי|חָ}}כָם {{ק|[לֹא]}} יִזְכֹּר מַעֲלָלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|ז}}וֹחֲלִים מִגַּאֲוָתָךְ אַבִּירֵי זְבוּלָךְ |- |וְאֵיזוֹ {{סי|וְ}}הוּא יוֹדֵעַ חֵילָךְ {{רווח|1}}||{{סי|הִ}}נָּשֵׂא אֲדוֹן כֹּל בְּנוֹחֲלָךְ |- |וְאֵיזוֹ {{סי|דֵ}}עָה תָּבִין לְפַלְּלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|גְּ}}דוֹל הָעֵצָה מִי יְכִילָךְ |- |וְאֵיזוֹ {{סי|בִ}}ינָה תִּתְקַיֵּם לְמוּלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|אֲ}}דֹנָי אֱלֹהַי מְאֹד אֲעַלָּךְ |}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:רהיטים]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> jb8ov25509bl21fa473wgoevnxiizpo 3078571 3078570 2026-08-22T18:39:57Z Yack67 27395 3078571 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {| |- |colspan ="3" |{{מר|'''וּבְכֵן כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ'''}} |- |{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} |- |{{מילת קבע|וְאֵיזוֹ}} {{סי|תְ}}הִלָּה כְּפִי גָדְלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|שָׁ}}אַתָּה אָדוֹן וְהַכֹּל שֶׁלָּךְ |- |{{מילת קבע|וְאֵיזוֹ}} {{סי|רִ}}נָּה כְּמִדַּת פָּעֳלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|קֶ}}דֶם מְעוֹנָה אַתָּה וּמָעוֹן אָהֳלָךְ |- |{{מילת קבע|וְאֵיזוֹ}} {{סי|צְ}}פִירַת תִּפְאֶרֶת תְּכַלְכְּלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|פָּ}}רוֹשׁ וְעָמֹק אֵיךְ יְכַלְכְּלָךְ |- |{{מילת קבע|וְאֵיזוֹ}} {{סי|עֶ}}צֶם תֶּחֱשֶׁה מִלְּמַלְּלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|ס}}וֹבֵל זְרוֹעוֹת עוֹלָם בְּמִלּוּלָךְ |- |{{מילת קבע|וְאֵיזוֹ}} {{סי|נְ}}שָׁמָה לֹא תְהַלְלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|מֶ}}לֶךְ מְלָכִים וּמַלְכוּת יָאָתָה לָךְ |- |{{מילת קבע|וְאֵיזוֹ}} {{סי|לֵ}}ב לֹא יְצַפֶּה לְמוּלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|כֹּ}}חַ וּגְבוּרָה תְּסַלְסְלָךְ |- |{{מילת קבע|וְאֵיזוֹ}} {{סי|יָ}}ד מַמְחָה בִּגְזֵרַת מֶמְשָׁלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|טִ}}פּוּחַ וַהֲדוֹם וְשׁוֹכְנָיו יְצַלְצְלָךְ |- |{{מילת קבע|וְאֵיזוֹ}} {{סי|חָ}}כָם {{ק|[לֹא]}} יִזְכֹּר מַעֲלָלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|ז}}וֹחֲלִים מִגַּאֲוָתָךְ אַבִּירֵי זְבוּלָךְ |- |{{מילת קבע|וְאֵיזוֹ}} {{סי|וְ}}הוּא יוֹדֵעַ חֵילָךְ {{רווח|1}}||{{סי|הִ}}נָּשֵׂא אֲדוֹן כֹּל בְּנוֹחֲלָךְ |- |{{מילת קבע|וְאֵיזוֹ}} {{סי|דֵ}}עָה תָּבִין לְפַלְּלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|גְּ}}דוֹל הָעֵצָה מִי יְכִילָךְ |- |{{מילת קבע|וְאֵיזוֹ}} {{סי|בִ}}ינָה תִּתְקַיֵּם לְמוּלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|אֲ}}דֹנָי אֱלֹהַי מְאֹד אֲעַלָּךְ |}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:רהיטים]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> frcnaedf6vdeih4xrhvdk6yeomctm11 0 1732478 3078584 3078240 2026-08-22T19:23:56Z מו יו הו 37729 /* מוסף ליום ראשון של סוכות */ 3078584 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= {{רקע אפור}} *תיקון חצות: ** [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]] ** [[קול ברמה נשמע ביללה]] ** [[עד מתי ה']] ** [[בהיכלך שמיר ושית]] ** [[על היכלי אבכה]] ** [[עורה נא ימינך רמה]] {{סוף}} *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[הבט משמים וראה]] *[[שומר ישראל]] *[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]] |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]]</small> |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== ===כללי=== * [[אור עולם באוצר חיים]] {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small> |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small> |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]</small> |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *תקיעתא: **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *תקיעתא: **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) **[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#וחיות ארבע|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ועמך זכור למו|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואתה מקדם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואנחנו קמנו|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) * הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת"ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע"י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה"ב.}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}} <small>(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אמוניך שעה]] תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *עקידה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו) *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים) **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ה' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים) **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים==== {| class="wikitable" ! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא |- style="vertical-align: top;" | * [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}} * [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}} * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[חננו יי חננו]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[מלאכי רחמים]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל"ה, סליחות אוגשפורג רצ"ו), אין פזמון זה.}}{{ש}} * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}} | * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * שמע ישראל{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}} |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * <small>([[איך מכל אומות]])</small> * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] * <small>([[איך מכל אומות]])</small> * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי"ל ובמהר"ז יענט, בשינויים קלים מאד. ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אוי לי על שברי]] * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]]{{הערה|שם=אסב}} * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.|שם=אסב}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטי ברכת המזון= ;לנישואין *[[דוי הסר]] ;לברית מילה *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)#הרחמן הוא יזכנו|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א) =זמירות= {{הור2|שירים שאינם נדפסים עוד בימינו מסומנים {{סימון אפור|באפור}}}} ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] *{{סימון אפור|[[אשליך יגון ואנחה]]}} ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] *{{סימון אפור|[[ברבות עתים וימים]]}} *{{סימון אפור|[[אזי מים שטפוני]]}} *{{סימון אפור|[[אלי אלי חיש גואלי]]}} *{{סימון אפור|[[שומר יגיה חשכי]]}} ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *{{סימון אפור|[[ישמחו וירננו גיל במורא]]}} *[[אכלו משמנים]] *{{סימון אפור|[[אזכרה רחמיך]]}} ==פורים== * [[אגגי קם לאבד ידידים]] *{{סימון אפור|[[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]}} ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *{{סימון אפור|[[אחד יחיד ומיוחד אל]]}} *{{סימון אפור|[[ישמח חתן ושושביניו]]}} ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] =הערות= m6kt0cu9adcs9ywtrdjmqhq14r8iypk 3078600 3078584 2026-08-22T21:02:41Z Yack67 27395 /* קרובות */ 3078600 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= {{רקע אפור}} *תיקון חצות: ** [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]] ** [[קול ברמה נשמע ביללה]] ** [[עד מתי ה']] ** [[בהיכלך שמיר ושית]] ** [[על היכלי אבכה]] ** [[עורה נא ימינך רמה]] {{סוף}} *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[הבט משמים וראה]] *[[שומר ישראל]] *[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]] |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]]</small> |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== ===כללי=== * [[אור עולם באוצר חיים]] {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small> |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small> |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]</small> |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *תקיעתא: **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *תקיעתא: **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **<small>([[בהיות ארון בבית קדשי הקדשים]]) (וורמייזא)</small> **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] *[[תכפו עלינו צרות]] *[[תנות צרות לא נוכל]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[כתועים ואין לבקש]] *[[אם תעינו לא תתענו]] *[[תאות לב לא השגנו]] *[[תאמר למחות אשמינו]] *[[אורך תזריח לחשוכה]] *[[אופל אלמנה תאיר]] *[[תתן אחרית לעמך]] *[[תעינו מאחריך]] | *<small>([[לא ארמון על משפטו]]) (וורמייזא)</small> *[[תכפו עלינו צרות]] *[[תנות צרות לא נוכל]] *[[תאות לב לא השגנו]] *[[כתועים ואין לבקש]] *[[אם תעינו לא תתענו]] *[[תעינו מאחריך]] *[[תתן אחרית לעמך]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[תאמר למחות אשמינו]] *[[אורך תזריח לחשוכה]] *[[אופל אלמנה תאיר]] |} **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) **[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#וחיות ארבע|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ועמך זכור למו|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואתה מקדם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואנחנו קמנו|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) * הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת"ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע"י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה"ב.}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}} <small>(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אמוניך שעה]] תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *עקידה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו) *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים) **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ה' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים) **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים==== {| class="wikitable" ! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא |- style="vertical-align: top;" | * [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}} * [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}} * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[חננו יי חננו]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[מלאכי רחמים]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל"ה, סליחות אוגשפורג רצ"ו), אין פזמון זה.}}{{ש}} * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}} | * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * שמע ישראל{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}} |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * <small>([[איך מכל אומות]])</small> * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] * <small>([[איך מכל אומות]])</small> * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי"ל ובמהר"ז יענט, בשינויים קלים מאד. ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אוי לי על שברי]] * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]]{{הערה|שם=אסב}} * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.|שם=אסב}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטי ברכת המזון= ;לנישואין *[[דוי הסר]] ;לברית מילה *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)#הרחמן הוא יזכנו|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א) =זמירות= {{הור2|שירים שאינם נדפסים עוד בימינו מסומנים {{סימון אפור|באפור}}}} ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] *{{סימון אפור|[[אשליך יגון ואנחה]]}} ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] *{{סימון אפור|[[ברבות עתים וימים]]}} *{{סימון אפור|[[אזי מים שטפוני]]}} *{{סימון אפור|[[אלי אלי חיש גואלי]]}} *{{סימון אפור|[[שומר יגיה חשכי]]}} ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *{{סימון אפור|[[ישמחו וירננו גיל במורא]]}} *[[אכלו משמנים]] *{{סימון אפור|[[אזכרה רחמיך]]}} ==פורים== * [[אגגי קם לאבד ידידים]] *{{סימון אפור|[[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]}} ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *{{סימון אפור|[[אחד יחיד ומיוחד אל]]}} *{{סימון אפור|[[ישמח חתן ושושביניו]]}} ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] =הערות= echz2g5mp1u4qucycrwqv3mek6585ap 3078601 3078600 2026-08-22T21:03:57Z Yack67 27395 /* מוסף ליום כיפור */ 3078601 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= {{רקע אפור}} *תיקון חצות: ** [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]] ** [[קול ברמה נשמע ביללה]] ** [[עד מתי ה']] ** [[בהיכלך שמיר ושית]] ** [[על היכלי אבכה]] ** [[עורה נא ימינך רמה]] {{סוף}} *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[הבט משמים וראה]] *[[שומר ישראל]] *[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]] |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]]</small> |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== ===כללי=== * [[אור עולם באוצר חיים]] {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small> |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small> |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]</small> |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *תקיעתא: **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *תקיעתא: **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **<small>([[בהיות ארון בבית קדשי הקדשים]]) (וורמייזא)</small> **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] *[[תכפו עלינו צרות]] *[[תנות צרות לא נוכל]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[כתועים ואין לבקש]] *[[אם תעינו לא תתענו]] *[[תאות לב לא השגנו]] *[[תאמר למחות אשמינו]] *[[אורך תזריח לחשוכה]] *[[אופל אלמנה תאיר]] *[[תתן אחרית לעמך]] *[[תעינו מאחריך]] | *<small>([[לא ארמון על משפטו]]) (וורמייזא)</small> *[[תכפו עלינו צרות]] *[[תנות צרות לא נוכל]] *[[תאות לב לא השגנו]] *[[כתועים ואין לבקש]] *[[אם תעינו לא תתענו]] *[[תעינו מאחריך]] *[[תתן אחרית לעמך]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[תאמר למחות אשמינו]] *[[אורך תזריח לחשוכה]] *[[אופל אלמנה תאיר]] |} *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) **[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#וחיות ארבע|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ועמך זכור למו|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואתה מקדם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואנחנו קמנו|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) * הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת"ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע"י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה"ב.}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}} <small>(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אמוניך שעה]] תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *עקידה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו) *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים) **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ה' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים) **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים==== {| class="wikitable" ! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא |- style="vertical-align: top;" | * [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}} * [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}} * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[חננו יי חננו]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[מלאכי רחמים]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל"ה, סליחות אוגשפורג רצ"ו), אין פזמון זה.}}{{ש}} * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}} | * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * שמע ישראל{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}} |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * <small>([[איך מכל אומות]])</small> * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] * <small>([[איך מכל אומות]])</small> * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי"ל ובמהר"ז יענט, בשינויים קלים מאד. ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אוי לי על שברי]] * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]]{{הערה|שם=אסב}} * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.|שם=אסב}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטי ברכת המזון= ;לנישואין *[[דוי הסר]] ;לברית מילה *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)#הרחמן הוא יזכנו|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א) =זמירות= {{הור2|שירים שאינם נדפסים עוד בימינו מסומנים {{סימון אפור|באפור}}}} ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] *{{סימון אפור|[[אשליך יגון ואנחה]]}} ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] *{{סימון אפור|[[ברבות עתים וימים]]}} *{{סימון אפור|[[אזי מים שטפוני]]}} *{{סימון אפור|[[אלי אלי חיש גואלי]]}} *{{סימון אפור|[[שומר יגיה חשכי]]}} ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *{{סימון אפור|[[ישמחו וירננו גיל במורא]]}} *[[אכלו משמנים]] *{{סימון אפור|[[אזכרה רחמיך]]}} ==פורים== * [[אגגי קם לאבד ידידים]] *{{סימון אפור|[[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]}} ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *{{סימון אפור|[[אחד יחיד ומיוחד אל]]}} *{{סימון אפור|[[ישמח חתן ושושביניו]]}} ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] =הערות= tuce114g99zlyzajyxxyjfwil89rtkf 3078602 3078601 2026-08-22T21:21:16Z Yack67 27395 /* מוסף ליום כיפור */ כן נמצא במחזורי רעדלהיים. במחזורי רעדלהיים שאחרי זמן רוו"ה יש גם [[לא ארמון על משפטו]], שבמחזורי מץ ולינעוויל נמצא כמנהג פולין (!) למרבה הפלא הדפיס רוו"ה את [[בהיות ארון בבית קדשי הקדשים]] דוקה במחזור כמנהג פולין 3078602 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= {{רקע אפור}} *תיקון חצות: ** [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]] ** [[קול ברמה נשמע ביללה]] ** [[עד מתי ה']] ** [[בהיכלך שמיר ושית]] ** [[על היכלי אבכה]] ** [[עורה נא ימינך רמה]] {{סוף}} *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[הבט משמים וראה]] *[[שומר ישראל]] *[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]] |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]]</small> |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== ===כללי=== * [[אור עולם באוצר חיים]] {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small> |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small> |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]</small> |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *תקיעתא: **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *תקיעתא: **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **<small>([[בהיות ארון בבית קדשי הקדשים]]) (וורמייזא)</small> **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] *[[תכפו עלינו צרות]] *[[תנות צרות לא נוכל]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[כתועים ואין לבקש]] *[[אם תעינו לא תתענו]] *[[תאות לב לא השגנו]] *[[תאמר למחות אשמינו]] *[[אורך תזריח לחשוכה]] *[[אופל אלמנה תאיר]] *[[תתן אחרית לעמך]] *[[תעינו מאחריך]] | *<small>*(אין לנו לא אישים ולא אשם) (ק"ק) *([[לא ארמון על משפטו]]) (וורמייזא)</small> *[[תכפו עלינו צרות]] *[[תנות צרות לא נוכל]] *[[תאות לב לא השגנו]] *[[כתועים ואין לבקש]] *[[אם תעינו לא תתענו]] *[[תעינו מאחריך]] *[[תתן אחרית לעמך]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[תאמר למחות אשמינו]] *[[אורך תזריח לחשוכה]] *[[אופל אלמנה תאיר]] |} *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) **[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#וחיות ארבע|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ועמך זכור למו|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואתה מקדם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואנחנו קמנו|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) * הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת"ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע"י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה"ב.}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}} <small>(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אמוניך שעה]] תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *עקידה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו) *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים) **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ה' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים) **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים==== {| class="wikitable" ! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא |- style="vertical-align: top;" | * [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}} * [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}} * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[חננו יי חננו]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[מלאכי רחמים]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל"ה, סליחות אוגשפורג רצ"ו), אין פזמון זה.}}{{ש}} * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}} | * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * שמע ישראל{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}} |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * <small>([[איך מכל אומות]])</small> * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] * <small>([[איך מכל אומות]])</small> * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי"ל ובמהר"ז יענט, בשינויים קלים מאד. ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אוי לי על שברי]] * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]]{{הערה|שם=אסב}} * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.|שם=אסב}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטי ברכת המזון= ;לנישואין *[[דוי הסר]] ;לברית מילה *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)#הרחמן הוא יזכנו|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א) =זמירות= {{הור2|שירים שאינם נדפסים עוד בימינו מסומנים {{סימון אפור|באפור}}}} ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] *{{סימון אפור|[[אשליך יגון ואנחה]]}} ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] *{{סימון אפור|[[ברבות עתים וימים]]}} *{{סימון אפור|[[אזי מים שטפוני]]}} *{{סימון אפור|[[אלי אלי חיש גואלי]]}} *{{סימון אפור|[[שומר יגיה חשכי]]}} ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *{{סימון אפור|[[ישמחו וירננו גיל במורא]]}} *[[אכלו משמנים]] *{{סימון אפור|[[אזכרה רחמיך]]}} ==פורים== * [[אגגי קם לאבד ידידים]] *{{סימון אפור|[[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]}} ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *{{סימון אפור|[[אחד יחיד ומיוחד אל]]}} *{{סימון אפור|[[ישמח חתן ושושביניו]]}} ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] =הערות= jlokkk6ua8tt1etbvil4affleit1rvk 3078628 3078602 2026-08-23T05:47:29Z Yack67 27395 /* קרובות */ 3078628 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= {{רקע אפור}} *תיקון חצות: ** [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]] ** [[קול ברמה נשמע ביללה]] ** [[עד מתי ה']] ** [[בהיכלך שמיר ושית]] ** [[על היכלי אבכה]] ** [[עורה נא ימינך רמה]] {{סוף}} *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[הבט משמים וראה]] *[[שומר ישראל]] *[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]] |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]]</small> |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== ===כללי=== * [[אור עולם באוצר חיים]] {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small> |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small> |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]</small> |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *<small>([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)</small> *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *תקיעתא: **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *תקיעתא: **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *<small>([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)</small> *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **<small>([[בהיות ארון בבית קדשי הקדשים]]) (וורמייזא)</small> **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] *[[תכפו עלינו צרות]] *[[תנות צרות לא נוכל]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[כתועים ואין לבקש]] *[[אם תעינו לא תתענו]] *[[תאות לב לא השגנו]] *[[תאמר למחות אשמינו]] *[[אורך תזריח לחשוכה]] *[[אופל אלמנה תאיר]] *[[תתן אחרית לעמך]] *[[תעינו מאחריך]] | *<small>*(אין לנו לא אישים ולא אשם) (ק"ק) *([[לא ארמון על משפטו]]) (וורמייזא)</small> *[[תכפו עלינו צרות]] *[[תנות צרות לא נוכל]] *[[תאות לב לא השגנו]] *[[כתועים ואין לבקש]] *[[אם תעינו לא תתענו]] *[[תעינו מאחריך]] *[[תתן אחרית לעמך]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[תאמר למחות אשמינו]] *[[אורך תזריח לחשוכה]] *[[אופל אלמנה תאיר]] |} *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *<small>([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)</small> *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *<small>([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)</small> **[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#וחיות ארבע|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ועמך זכור למו|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואתה מקדם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואנחנו קמנו|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) * הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת"ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע"י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה"ב.}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}} <small>(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אמוניך שעה]] תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *עקידה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו) *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים) **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ה' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים) **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים==== {| class="wikitable" ! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא |- style="vertical-align: top;" | * [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}} * [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}} * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[חננו יי חננו]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[מלאכי רחמים]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל"ה, סליחות אוגשפורג רצ"ו), אין פזמון זה.}}{{ש}} * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}} | * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * שמע ישראל{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}} |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * <small>([[איך מכל אומות]])</small> * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] * <small>([[איך מכל אומות]])</small> * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי"ל ובמהר"ז יענט, בשינויים קלים מאד. ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אוי לי על שברי]] * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]]{{הערה|שם=אסב}} * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.|שם=אסב}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטי ברכת המזון= ;לנישואין *[[דוי הסר]] ;לברית מילה *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)#הרחמן הוא יזכנו|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א) =זמירות= {{הור2|שירים שאינם נדפסים עוד בימינו מסומנים {{סימון אפור|באפור}}}} ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] *{{סימון אפור|[[אשליך יגון ואנחה]]}} ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] *{{סימון אפור|[[ברבות עתים וימים]]}} *{{סימון אפור|[[אזי מים שטפוני]]}} *{{סימון אפור|[[אלי אלי חיש גואלי]]}} *{{סימון אפור|[[שומר יגיה חשכי]]}} ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *{{סימון אפור|[[ישמחו וירננו גיל במורא]]}} *[[אכלו משמנים]] *{{סימון אפור|[[אזכרה רחמיך]]}} ==פורים== * [[אגגי קם לאבד ידידים]] *{{סימון אפור|[[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]}} ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *{{סימון אפור|[[אחד יחיד ומיוחד אל]]}} *{{סימון אפור|[[ישמח חתן ושושביניו]]}} ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] =הערות= 5jhl642zocyhc2q19ybjyfr5jimtg74 3078630 3078628 2026-08-23T05:50:18Z Yack67 27395 /* מוסף ליום כיפור */ 3078630 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= {{רקע אפור}} *תיקון חצות: ** [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]] ** [[קול ברמה נשמע ביללה]] ** [[עד מתי ה']] ** [[בהיכלך שמיר ושית]] ** [[על היכלי אבכה]] ** [[עורה נא ימינך רמה]] {{סוף}} *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[הבט משמים וראה]] *[[שומר ישראל]] *[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]] |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]]</small> |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== ===כללי=== * [[אור עולם באוצר חיים]] {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small> |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small> |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]</small> |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *<small>([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)</small> *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *תקיעתא: **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *תקיעתא: **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *<small>([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)</small> *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **<small>([[בהיות ארון בבית קדשי הקדשים]]) (וורמייזא)</small> **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אין לנו לא אשים ולא אשם]]{{הערה|נמצא גם במחזורי רעדעלהיים כמנהג אשכנז אבל לא במקורות אחרים למנהג זה.}} *[[תכפו עלינו צרות]] *[[תנות צרות לא נוכל]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[כתועים ואין לבקש]] *[[אם תעינו לא תתענו]] *[[תאות לב לא השגנו]] *[[תאמר למחות אשמינו]] *[[אורך תזריח לחשוכה]] *[[אופל אלמנה תאיר]] *[[תתן אחרית לעמך]] *[[תעינו מאחריך]] | *<small>([[לא ארמון על משפטו]]) (וורמייזא)</small> *[[תכפו עלינו צרות]] *[[תנות צרות לא נוכל]] *[[תאות לב לא השגנו]] *[[כתועים ואין לבקש]] *[[אם תעינו לא תתענו]] *[[תעינו מאחריך]] *[[תתן אחרית לעמך]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[תאמר למחות אשמינו]] *[[אורך תזריח לחשוכה]] *[[אופל אלמנה תאיר]] |} *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *<small>([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)</small> *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *<small>([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)</small> **[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#וחיות ארבע|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ועמך זכור למו|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואתה מקדם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואנחנו קמנו|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) * הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת"ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע"י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה"ב.}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}} <small>(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אמוניך שעה]] תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *עקידה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו) *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים) **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ה' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים) **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים==== {| class="wikitable" ! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא |- style="vertical-align: top;" | * [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}} * [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}} * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[חננו יי חננו]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[מלאכי רחמים]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל"ה, סליחות אוגשפורג רצ"ו), אין פזמון זה.}}{{ש}} * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}} | * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * שמע ישראל{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}} |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * <small>([[איך מכל אומות]])</small> * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] * <small>([[איך מכל אומות]])</small> * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי"ל ובמהר"ז יענט, בשינויים קלים מאד. ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אוי לי על שברי]] * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]]{{הערה|שם=אסב}} * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.|שם=אסב}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטי ברכת המזון= ;לנישואין *[[דוי הסר]] ;לברית מילה *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)#הרחמן הוא יזכנו|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א) =זמירות= {{הור2|שירים שאינם נדפסים עוד בימינו מסומנים {{סימון אפור|באפור}}}} ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] *{{סימון אפור|[[אשליך יגון ואנחה]]}} ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] *{{סימון אפור|[[ברבות עתים וימים]]}} *{{סימון אפור|[[אזי מים שטפוני]]}} *{{סימון אפור|[[אלי אלי חיש גואלי]]}} *{{סימון אפור|[[שומר יגיה חשכי]]}} ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *{{סימון אפור|[[ישמחו וירננו גיל במורא]]}} *[[אכלו משמנים]] *{{סימון אפור|[[אזכרה רחמיך]]}} ==פורים== * [[אגגי קם לאבד ידידים]] *{{סימון אפור|[[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]}} ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *{{סימון אפור|[[אחד יחיד ומיוחד אל]]}} *{{סימון אפור|[[ישמח חתן ושושביניו]]}} ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] =הערות= rh253zp0c0y29rznlwq4en31okdtbor 0 1732847 3078589 2958615 2026-08-22T19:31:35Z מו יו הו 37729 3078589 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} '''אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָּל אֵלֶּה / הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ''' <poem> {{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים / וְהַכְּרוּבִים צוּרַת מֶרְכֶּבֶת קְדוֹשִׁים / וְתַבְנִית אִישִׁים גִּבּוֹרִים וְשָׁלִישִׁים {{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} אֶבֶן שְׁתִיָּה / וְעָלֶיהָ אָרוֹן נוֹרָא חֲסִין יָהּ / וּבְתוֹכוֹ שַׁלְהֶבֶת יָהּ {{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} צִנְצֶנֶת הַמָּן וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה / וּמַטֵּה אַהֲרֹן אֲשֶׁר פָּרְחָה וְהִצְמִיחָה {{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} הֵיכָל מְקֻדָּשׁ וְנוֹרָא / וּמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְשֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה {{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} אוּלָם וְשַׁעַר הַגָּדוֹל / וְאֶת כָּל מַעֲשֵׂה יְיָ הַגָּדוֹל {{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} טוּרֵי הַבַּיִת הַמְיֻקָּר / וְיָם הַנְּחֹשֶׁת עוֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר {{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} הָעֲזָרָה וּמִזְבַּח הָעֹלָה / וְעַמּוּד הֶעָשָׁן הָעוֹלֶה לְמַעְלָה {{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} גְּזָרִים מְרֻוָּחִים / וְהַדֶּשֶׁן מְמֻצֶּה כְּתַפּוּחִים {{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} כֹּהֲנִים בְּמִשְׁמְרוֹתָם / וּלְוִיִּים מְנַגְּנִים בְּכִנּוֹרוֹתָם / וְיִשְׂרָאֵל עַל עֲמִידָתָם {{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה הַיְדוּעָה / וְלִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין הַקְּבוּעָה / לְדִירַת כֹּהֵן גָּדוֹל כָּל שִׁבְעָה {{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} לִשְׁכַּת הַגָּזִית הַמְשֻׁפָּעָה / וְשָׁאֲבָה מַיִם מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה {{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} שַׁעַר נִיקָנוֹר וְשַׁעַר הַנִּיצוֹץ וְשַׁעַר סוֹד {{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} עֶזְרַת נָשִׁים מֻקֶּפֶת אַכְסַדְרָה / וּבָהּ אַרְבַּע לִשְׁכוֹת קְטוֹרָה {{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} הַבַּיִת / וּבוֹ בַּעַל הַבַּיִת {{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} סֵדֶר עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים / וְקָרְבְּנוֹת הַפָּרִים וְהַשְּׂעִירִים {{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} שִׁלּוּחַ הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר וְלִבְנַת הַשָּׁנִי כַּצֶּמֶר / יְיָ יִתֶּן אֹמֶר / הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב. </poem> [[קטגוריה:אשרי עין (פיוטים)]] 0u4snlxphs9yxnzvuebt4zadihx5dh9 0 1732848 3078586 3028885 2026-08-22T19:26:41Z Yack67 27395 3078586 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="3" |{{מר|'''אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָל אֵלֶּה / הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|אָ}}הֳלֵנוּ{{רווח|5}}||{{סי|בְּ}}שִׂמְחַת קְהָלֵנוּ{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|גִ}}ילֵנוּ{{רווח|5}}||{{סי|דִּ}}יצַת קְהָלֵנוּ{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|הַ}}מְשׁוֹרְרִים{{רווח|5}}||{{סי|וְ}}כָל מִינֵי שִׁירִים{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|זְ}}בוּל הַמְתֻכָּן{{רווח|5}}||{{סי|חַ}}י בּוֹ שָׁכָן{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|טִ}}ירוֹת כְּגֶלֶף{{רווח|5}}||{{סי|י}}וֹנְקֵי כֹהֲנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|כְּ}}בוֹד מְנוֹרוֹת{{רווח|5}}||{{סי|לְ}}אַחַת עֶשְׂרֵה מְכוֹנוֹת{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|מִ}}זְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת{{רווח|5}}||{{סי|נֵ}}זֶר עָלָיו כַּעֲטֶרֶת{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|שִׂ}}מְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{רווח|5}}||{{סי|עַ}}ם שׁוֹאֶבֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ נְדִיבָה{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|פְּ}}רִישַׁת כֹּהֵן בְּרֶשֶׁם{{רווח|5}}||{{סי|צ}}וֹעֵק אָנָּא הַשֵּׁם{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|קְ}}הַל קְדוֹשִׁים{{רווח|5}}||{{סי|ר}}וֹגְשִׁים בְּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|שָׁ}}נִי הַמְלֻבָּן{{רווח|5}}||{{סי|מִ}}שְּׂעִיר הַקָּרְבָּן{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|תְּ}}מִידִים קְרֵבִים{{רווח|5}}||{{סי|בְּ}}שַׁעַר בַּת רַבִּים{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |}<noinclude> [[קטגוריה:אשרי עין (פיוטים)]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 674q2gpbc07pm1hjl3u57gxmbfjrl0m 3078587 3078586 2026-08-22T19:27:31Z Yack67 27395 3078587 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {| |- |colspan ="3" |{{מר|'''אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָל אֵלֶּה / הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|אָ}}הֳלֵנוּ{{רווח|5}}||{{סי|בְּ}}שִׂמְחַת קְהָלֵנוּ{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|גִ}}ילֵנוּ{{רווח|5}}||{{סי|דִּ}}יצַת קְהָלֵנוּ{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|הַ}}מְשׁוֹרְרִים{{רווח|5}}||{{סי|וְ}}כָל מִינֵי שִׁירִים{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|זְ}}בוּל הַמְתֻכָּן{{רווח|5}}||{{סי|חַ}}י בּוֹ שָׁכָן{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|טִ}}ירוֹת כְּגֶלֶף{{רווח|5}}||{{סי|י}}וֹנְקֵי כֹהֲנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|כְּ}}בוֹד מְנוֹרוֹת{{רווח|5}}||{{סי|לְ}}אַחַת עֶשְׂרֵה מְכוֹנוֹת{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|מִ}}זְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת{{רווח|5}}||{{סי|נֵ}}זֶר עָלָיו כַּעֲטֶרֶת{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|שִׂ}}מְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{רווח|5}}||{{סי|עַ}}ם שׁוֹאֶבֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ נְדִיבָה{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|פְּ}}רִישַׁת כֹּהֵן בְּרֶשֶׁם{{רווח|5}}||{{סי|צ}}וֹעֵק אָנָּא הַשֵּׁם{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|קְ}}הַל קְדוֹשִׁים{{רווח|5}}||{{סי|ר}}וֹגְשִׁים בְּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|שָׁ}}נִי הַמְלֻבָּן{{רווח|5}}||{{סי|מִ}}שְּׂעִיר הַקָּרְבָּן{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|תְּ}}מִידִים קְרֵבִים{{רווח|5}}||{{סי|בְּ}}שַׁעַר בַּת רַבִּים{{רווח|5}}||{{ק|'''הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''}} |}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:אשרי עין (פיוטים)]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> az477ev9jmx7zzovdzy4iqk2jovk4wu 0 1732854 3078590 3028456 2026-08-22T19:34:01Z Yack67 27395 3078590 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח עדות המזרח== <קטע התחלה=מזרח/>{{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין לָנוּ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|אָ}}שָׁם {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|אִ}}שִּׁים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|בַ}}דִּים {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|בְ}}לוּלָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ג}}וֹרָל {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|גַ}}חֲלֵי אֵשׁ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|דְ}}בִיר {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|דַ}}קָּה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|הֵ}}יכָל {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|הַ}}ר הַמּוֹר{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|וַ}}עַד {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|וִ}}דּוּי בַּשֵּׁם{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|זֶ}}בַח {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|זְ}}רִיקָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|חַ}}טָּאת {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|חֲ}}לָבִים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|טָ}}הֳרָה {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|טְ}}בִילָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|יַ}}עַר הַלְּבָנוֹן{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|כַ}}פֹּרֶת {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|כְ}}רוּבִים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|לְ}}בוֹנָה {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|לֶ}}חֶם הַפָּנִים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|מִ}}זְבֵּחַ {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|מְ}}נוֹרָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|נְ}}תִיחָה {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|נְ}}סָכִים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|סֹ}}לֶת {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|סַ}}מִּים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ע}}וֹלָה {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|עֲ}}בוֹדָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|פָ}}רֹכֶת {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|פַּ}}ר הַחַטָּאת{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|צִ}}יּוֹן {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|צִ}}יץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|קִ}}דָּה {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|קִ}}נָּמוֹן{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|רֵ}}יחַ סַמִּים {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|רֵ}}יחַ נִיחוֹחַ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|שַׁ}}י {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|שְׁ}}לָמִים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ת}}וֹדָה {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|תְ}}מִידִים.<קטע סוף=מזרח/> ==נוסח אשכנז== <קטע התחלה=אשכנז/>{{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} :וּמֵרֹב עֲו‍ֹנֵינוּ אֵין לָנוּ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|אִ}}שִּׁים {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|אָ}}שָׁם{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|בַ}}דִּים {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|בְ}}לוּלוֹת{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ג}}וֹרָל {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|גַ}}חֲלֵי אֵשׁ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|דְ}}בִיר {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|דַ}}קָּה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|הֵ}}יכָל {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|הַ}}זָּיָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|וִ}}דּוּי {{מילת קבע|וְלֹא}} פַר חַטָּאת{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|זֶ}}בַח {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|זְ}}רִיקָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|חַ}}טָּאת {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|חֲ}}לָבִים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|טְ}}בִילָה {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|יַ}}עַר הַלְּבָנוֹן{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|כִ}}יּוֹר {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|כַ}}נּוֹ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|לְ}}בוֹנָה {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|לֶ}}חֶם הַפָּנִים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|מִ}}זְבֵּחַ {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|מִ}}נְחָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|נִ}}יחֹחַ {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|נְ}}סָכִים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|סֹ}}לֶת {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|סַ}}מִּים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|עֵ}}רֶךְ {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|ע}}וֹלָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|פָ}}רֹכֶת {{מילת קבע|וְלֹא}} כַפֹּרֶת{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|צִ}}יּוֹן {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|צִ}}יץ הַזָּהָב{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|קְ}}טֹרֶת {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|קָ}}רְבָּן{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ר}}וֹקֵחַ {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|רֵ}}יחַ נִיחֹחַ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|שַׁ}}י {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|שְׁ}}לָמִים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ת}}וֹדָה {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|תְ}}מִידִים.<קטע סוף=אשכנז/> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] mw3u5sp4bg2z15mseu47k0fca6086gd 3078592 3078590 2026-08-22T19:37:38Z Yack67 27395 /* נוסח אשכנז */ 3078592 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח עדות המזרח== <קטע התחלה=מזרח/>{{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין לָנוּ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|אָ}}שָׁם {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|אִ}}שִּׁים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|בַ}}דִּים {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|בְ}}לוּלָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ג}}וֹרָל {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|גַ}}חֲלֵי אֵשׁ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|דְ}}בִיר {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|דַ}}קָּה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|הֵ}}יכָל {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|הַ}}ר הַמּוֹר{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|וַ}}עַד {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|וִ}}דּוּי בַּשֵּׁם{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|זֶ}}בַח {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|זְ}}רִיקָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|חַ}}טָּאת {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|חֲ}}לָבִים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|טָ}}הֳרָה {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|טְ}}בִילָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|יַ}}עַר הַלְּבָנוֹן{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|כַ}}פֹּרֶת {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|כְ}}רוּבִים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|לְ}}בוֹנָה {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|לֶ}}חֶם הַפָּנִים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|מִ}}זְבֵּחַ {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|מְ}}נוֹרָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|נְ}}תִיחָה {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|נְ}}סָכִים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|סֹ}}לֶת {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|סַ}}מִּים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ע}}וֹלָה {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|עֲ}}בוֹדָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|פָ}}רֹכֶת {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|פַּ}}ר הַחַטָּאת{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|צִ}}יּוֹן {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|צִ}}יץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|קִ}}דָּה {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|קִ}}נָּמוֹן{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|רֵ}}יחַ סַמִּים {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|רֵ}}יחַ נִיחוֹחַ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|שַׁ}}י {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|שְׁ}}לָמִים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ת}}וֹדָה {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|תְ}}מִידִים.<קטע סוף=מזרח/> ==נוסח אשכנז== <קטע התחלה=אשכנז/>:'''וּמֵרֹב עֲו‍ֹנֵינוּ''' אֵין לָנוּ {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|אִ}}שִּׁים {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|אָ}}שָׁם{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|בַ}}דִּים {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|בְ}}לוּלוֹת{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ג}}וֹרָל {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|גַ}}חֲלֵי אֵשׁ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|דְ}}בִיר {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|דַ}}קָּה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|הֵ}}יכָל {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|הַ}}זָּיָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|וִ}}דּוּי {{מילת קבע|וְלֹא}} פַר חַטָּאת{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|זֶ}}בַח {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|זְ}}רִיקָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|חַ}}טָּאת {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|חֲ}}לָבִים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|טְ}}בִילָה {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|יַ}}עַר הַלְּבָנוֹן{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|כִ}}יּוֹר {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|כַ}}נּוֹ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|לְ}}בוֹנָה {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|לֶ}}חֶם הַפָּנִים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|מִ}}זְבֵּחַ {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|מִ}}נְחָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|נִ}}יחֹחַ {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|נְ}}סָכִים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|סֹ}}לֶת {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|סַ}}מִּים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|עֵ}}רֶךְ {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|ע}}וֹלָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|פָ}}רֹכֶת {{מילת קבע|וְלֹא}} כַפֹּרֶת{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|צִ}}יּוֹן {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|צִ}}יץ הַזָּהָב{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|קְ}}טֹרֶת {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|קָ}}רְבָּן{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ר}}וֹקֵחַ {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|רֵ}}יחַ נִיחֹחַ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|שַׁ}}י {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|שְׁ}}לָמִים{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ת}}וֹדָה {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|תְ}}מִידִים.<קטע סוף=אשכנז/> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 0tt7224yhsk28zidniv50mnai746fx9 3078621 3078592 2026-08-23T05:20:07Z מו יו הו 37729 3078621 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח עדות המזרח== <קטע התחלה=מזרח/>{{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |colspan ="2" |גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין לָנוּ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|אָ}}שָׁם {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|אִ}}שִּׁים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|בַ}}דִּים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|בְ}}לוּלָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ג}}וֹרָל {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|גַ}}חֲלֵי אֵשׁ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|דְ}}בִיר {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|דַ}}קָּה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|הֵ}}יכָל {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|הַ}}ר הַמּוֹר |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|וַ}}עַד {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|וִ}}דּוּי בַּשֵּׁם |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|זֶ}}בַח {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|זְ}}רִיקָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|חַ}}טָּאת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|חֲ}}לָבִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|טָ}}הֳרָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|טְ}}בִילָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|יַ}}עַר הַלְּבָנוֹן |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|כַ}}פֹּרֶת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|כְ}}רוּבִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|לְ}}בוֹנָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|לֶ}}חֶם הַפָּנִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|מִ}}זְבֵּחַ {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|מְ}}נוֹרָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|נְ}}תִיחָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|נְ}}סָכִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|סֹ}}לֶת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|סַ}}מִּים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ע}}וֹלָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|עֲ}}בוֹדָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|פָ}}רֹכֶת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|פַּ}}ר הַחַטָּאת |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|צִ}}יּוֹן {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|צִ}}יץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|קִ}}דָּה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|קִ}}נָּמוֹן |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|רֵ}}יחַ סַמִּים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|רֵ}}יחַ נִיחוֹחַ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|שַׁ}}י {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|שְׁ}}לָמִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ת}}וֹדָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|תְ}}מִידִים. |}<קטע סוף=מזרח/> ==נוסח אשכנז== <קטע התחלה=אשכנז/>:'''וּמֵרֹב עֲו‍ֹנֵינוּ''' אֵין לָנוּ {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|אִ}}שִּׁים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|אָ}}שָׁם |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|בַ}}דִּים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|בְ}}לוּלוֹת |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ג}}וֹרָל {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|גַ}}חֲלֵי אֵשׁ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|דְ}}בִיר {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|דַ}}קָּה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|הֵ}}יכָל {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|הַ}}זָּיָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|וִ}}דּוּי {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} פַר חַטָּאת |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|זֶ}}בַח {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|זְ}}רִיקָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|חַ}}טָּאת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|חֲ}}לָבִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|טְ}}בִילָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|טָ}}הֳרָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|יַ}}עַר הַלְּבָנוֹן |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|כִ}}יּוֹר {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|כַ}}נּוֹ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|לְ}}בוֹנָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|לֶ}}חֶם הַפָּנִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|מִ}}זְבֵּחַ {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|מִ}}נְחָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|נִ}}יחֹחַ {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|נְ}}סָכִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|סֹ}}לֶת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|סַ}}מִּים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|עֵ}}רֶךְ {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|ע}}וֹלָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|פָ}}רֹכֶת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} כַפֹּרֶת |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|צִ}}יּוֹן {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|צִ}}יץ הַזָּהָב |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|קְ}}טֹרֶת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|קָ}}רְבָּן |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ר}}וֹקֵחַ {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|רֵ}}יחַ נִיחֹחַ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|שַׁ}}י {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|שְׁ}}לָמִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ת}}וֹדָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|תְ}}מִידִים. |}<קטע סוף=אשכנז/> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] h6o7etth0acm9fr4sqi4ihasnzg8lpu 3078622 3078621 2026-08-23T05:21:10Z מו יו הו 37729 /* נוסח אשכנז */ 3078622 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח עדות המזרח== <קטע התחלה=מזרח/>{{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |colspan ="2" |גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין לָנוּ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|אָ}}שָׁם {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|אִ}}שִּׁים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|בַ}}דִּים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|בְ}}לוּלָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ג}}וֹרָל {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|גַ}}חֲלֵי אֵשׁ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|דְ}}בִיר {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|דַ}}קָּה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|הֵ}}יכָל {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|הַ}}ר הַמּוֹר |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|וַ}}עַד {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|וִ}}דּוּי בַּשֵּׁם |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|זֶ}}בַח {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|זְ}}רִיקָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|חַ}}טָּאת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|חֲ}}לָבִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|טָ}}הֳרָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|טְ}}בִילָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|יַ}}עַר הַלְּבָנוֹן |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|כַ}}פֹּרֶת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|כְ}}רוּבִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|לְ}}בוֹנָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|לֶ}}חֶם הַפָּנִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|מִ}}זְבֵּחַ {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|מְ}}נוֹרָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|נְ}}תִיחָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|נְ}}סָכִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|סֹ}}לֶת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|סַ}}מִּים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ע}}וֹלָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|עֲ}}בוֹדָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|פָ}}רֹכֶת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|פַּ}}ר הַחַטָּאת |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|צִ}}יּוֹן {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|צִ}}יץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|קִ}}דָּה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|קִ}}נָּמוֹן |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|רֵ}}יחַ סַמִּים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|רֵ}}יחַ נִיחוֹחַ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|שַׁ}}י {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|שְׁ}}לָמִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ת}}וֹדָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|תְ}}מִידִים. |}<קטע סוף=מזרח/> ==נוסח אשכנז== <קטע התחלה=אשכנז/>:'''וּמֵרֹב עֲו‍ֹנֵינוּ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |אֵין לָנוּ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|אִ}}שִּׁים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|אָ}}שָׁם |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|בַ}}דִּים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|בְ}}לוּלוֹת |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ג}}וֹרָל {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|גַ}}חֲלֵי אֵשׁ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|דְ}}בִיר {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|דַ}}קָּה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|הֵ}}יכָל {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|הַ}}זָּיָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|וִ}}דּוּי {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} פַר חַטָּאת |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|זֶ}}בַח {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|זְ}}רִיקָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|חַ}}טָּאת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|חֲ}}לָבִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|טְ}}בִילָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|טָ}}הֳרָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|יַ}}עַר הַלְּבָנוֹן |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|כִ}}יּוֹר {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|כַ}}נּוֹ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|לְ}}בוֹנָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|לֶ}}חֶם הַפָּנִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|מִ}}זְבֵּחַ {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|מִ}}נְחָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|נִ}}יחֹחַ {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|נְ}}סָכִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|סֹ}}לֶת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|סַ}}מִּים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|עֵ}}רֶךְ {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|ע}}וֹלָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|פָ}}רֹכֶת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} כַפֹּרֶת |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|צִ}}יּוֹן {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|צִ}}יץ הַזָּהָב |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|קְ}}טֹרֶת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|קָ}}רְבָּן |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ר}}וֹקֵחַ {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|רֵ}}יחַ נִיחֹחַ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|שַׁ}}י {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|שְׁ}}לָמִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ת}}וֹדָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|תְ}}מִידִים. |}<קטע סוף=אשכנז/> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] d146i0ibom9c8qspb14817p1bwa68vy 0 1733136 3078576 2954881 2026-08-22T19:03:17Z Yack67 27395 3078576 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> ==נוסח אשכנז (מערבי)== {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד'''}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} |- |הָ{{סי|א}}וֹמְרִים אֶחָד||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|בּ}}וֹטְחִים בְּךָ{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|גְּ}}דוּדִים כַּמַּיִם אַחֲרֶיךָ||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|דְּ}}בֵקִים בָּךְ{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|ה}}וֹגִים בְּדָתָךְ||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|וְּ}}עוּדִים כִּי הֵן עֵדֶיךָ{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|זּ}}וֹכִים בְּמִצְוֹת אֲבוֹתָם||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|חֲ}}תוּמִים בְּמִילַת בְּרִיתָךְ{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|טְּ}}בוּלִים מִמְּקוֹרָךְ||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|יְ}}חִידִים וּמְיַחֲדִים שִׁמְךָ{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|כְּ}}לוּלִים בְּמִצְוֹתֶיךָ||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|לְּ}}קוּחִים כַּשּׁוֹשָׁן מִחוֹחִים{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|מַּ}}אֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|נְּ}}תוּנִים כַּחוֹתָם עַל לִבָּךְ{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|סְּ}}גוּלִים לָךְ מִכָּל עָם||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הָ{{סי|עֲ}}מוּסִים מִבֶּטֶן{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|פְּ}}לוּטִים מֵרֶחֶם||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|צֹּ}}אן הַטְּבוּחָה עָלֶיךָ{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|קְּ}}רוּאִים שְׁמָם בְּשְׁמָךְ||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הָ{{סי|רְ}}שׁוּמִים וּמְצֻיָּנִים בָּךְ{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|שּׁ}}וֹנְנִים בְּדָתוֹתֵיהֶם||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|תְּ}}לוּיִם בָּךְ כְּעַל יָתֵד{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |} ==נוסח איטליה== {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד'''}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} |- |הָ{{סי|א}}וֹמְרִים אֶחָד{{רווח|5}}||{{שמאל|{{ק|'''יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}}}||הַ{{סי|בּ}}וֹטְחִים בָּךְ{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|גְּ}}דוּדִים כַּמַּיִם אַחֲרֶיךָ{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|דְּ}}בֵקִים בָּךְ{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|ה}}וֹלְכִים בִּנְתִיבוֹתֶיךָ{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|וְּ}}עוּדִים כִּי הֵם עֵדֶיךָ{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|זַּ}}כִּים בְּמִצְוַת אֲבוֹתָם{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|חֲ}}תוּמִים בְּמִילַת בְּרִיתֶךָ{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|טְּ}}פוּלִים כְּמִמְּקוֹרֶךָ{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|יְ}}חִידִים וּמְיַחֲדִים שְׁמָךְ{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|כְּ}}לוּלִים בְּמִצְוֹתֶיךָ{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|לְּ}}קוּטִים כַּשּׁוֹשָׁן מֵחוֹחִים{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|מַּ}}אֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|נְּ}}תוּנִים כַּחוֹתָם עַל לִבֶּךָ{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|סְּ}}גוּלִים לְךָ מִכָּל עָם{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הָ{{סי|עֲ}}מוּסִים כְּמִבִּטְנֶךָ{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|פְּ}}לוּטִים כְּמֵרַחֲמֶיךָ{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|צֹּ}}אן הַטְּבוּחָה עָלֶיךָ{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|קְּ}}רוּאִים שְׁמָם בִּשְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הָ{{סי|רְ}}שׁוּמִים וּמְצֻיָּנִים לְךָ{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|שּׁ}}וֹנִים בְּדָתוֹתֶיךָ{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|תְּ}}לוּיִם בְּךָ מִכָּל עָם{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |} [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:רהיטים]] [[קטגוריה:יניי]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] p1vp051lrmuiihkn3w6hvtgzjr45tgv 3078577 3078576 2026-08-22T19:04:22Z Yack67 27395 3078577 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> ==נוסח אשכנז (מערבי)== {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד'''}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} |- |הָ{{סי|א}}וֹמְרִים אֶחָד||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|בּ}}וֹטְחִים בְּךָ{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|גְּ}}דוּדִים כַּמַּיִם אַחֲרֶיךָ||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|דְּ}}בֵקִים בָּךְ{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|ה}}וֹגִים בְּדָתָךְ||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|וְּ}}עוּדִים כִּי הֵן עֵדֶיךָ{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|זּ}}וֹכִים בְּמִצְוֹת אֲבוֹתָם||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|חֲ}}תוּמִים בְּמִילַת בְּרִיתָךְ{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|טְּ}}בוּלִים מִמְּקוֹרָךְ||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|יְ}}חִידִים וּמְיַחֲדִים שִׁמְךָ{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|כְּ}}לוּלִים בְּמִצְוֹתֶיךָ||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|לְּ}}קוּחִים כַּשּׁוֹשָׁן מִחוֹחִים{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|מַּ}}אֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|נְּ}}תוּנִים כַּחוֹתָם עַל לִבָּךְ{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|סְּ}}גוּלִים לָךְ מִכָּל עָם||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הָ{{סי|עֲ}}מוּסִים מִבֶּטֶן{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|פְּ}}לוּטִים מֵרֶחֶם||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|צֹּ}}אן הַטְּבוּחָה עָלֶיךָ{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|קְּ}}רוּאִים שְׁמָם בְּשְׁמָךְ||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הָ{{סי|רְ}}שׁוּמִים וּמְצֻיָּנִים בָּךְ{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|שּׁ}}וֹנְנִים בְּדָתוֹתֵיהֶם||{{רווח|1}}{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|תְּ}}לוּיִם בָּךְ כְּעַל יָתֵד{{רווח|1}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |} ==נוסח איטליה== {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד'''}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} |- |הָ{{סי|א}}וֹמְרִים אֶחָד{{רווח|5}}||{{שמאל|{{ק|'''יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}}}||הַ{{סי|בּ}}וֹטְחִים בָּךְ{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|גְּ}}דוּדִים כַּמַּיִם אַחֲרֶיךָ{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|דְּ}}בֵקִים בָּךְ{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|ה}}וֹלְכִים בִּנְתִיבוֹתֶיךָ{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|וְּ}}עוּדִים כִּי הֵם עֵדֶיךָ{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|זַּ}}כִּים בְּמִצְוַת אֲבוֹתָם{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|חֲ}}תוּמִים בְּמִילַת בְּרִיתֶךָ{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|טְּ}}פוּלִים כְּמִמְּקוֹרֶךָ{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|יְ}}חִידִים וּמְיַחֲדִים שְׁמָךְ{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|כְּ}}לוּלִים בְּמִצְוֹתֶיךָ{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|לְּ}}קוּטִים כַּשּׁוֹשָׁן מֵחוֹחִים{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|מַּ}}אֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|נְּ}}תוּנִים כַּחוֹתָם עַל לִבֶּךָ{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|סְּ}}גוּלִים לְךָ מִכָּל עָם{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הָ{{סי|עֲ}}מוּסִים כְּמִבִּטְנֶךָ{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|פְּ}}לוּטִים כְּמֵרַחֲמֶיךָ{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|צֹּ}}אן הַטְּבוּחָה עָלֶיךָ{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|קְּ}}רוּאִים שְׁמָם בִּשְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הָ{{סי|רְ}}שׁוּמִים וּמְצֻיָּנִים לְךָ{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |- |הַ{{סי|שּׁ}}וֹנִים בְּדָתוֹתֶיךָ{{רווח|5}}||{{ק|'''אוֹמְרִים יְיָ אֱלֹהֵינוּ'''}}{{רווח|3}}||הַ{{סי|תְּ}}לוּיִם בְּךָ מִכָּל עָם{{רווח|5}}||{{ע|עוֹנִים יְיָ אֶחָד}} |}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:רהיטים]] [[קטגוריה:יניי]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> 58zs32tikip0sz20ujsq128moozy5hn 0 1733137 3078572 2954879 2026-08-22T18:49:05Z Yack67 27395 3078572 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {| |- |colspan ="3" |{{מר|'''וּבְכֵן וּלְךָ הַכֹּל יַאְדִּירוּ'''}} |- |{{הור|סימן: '''אתב"ש'''}} |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יַ{{סי|אְ}}דִּיר {{מילת קבע|כָּל}} יְצִיר {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|תַ}}חַת יָדְךָ נִשְׁמַת כֹּל תַּאֲצִיר |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יְ{{סי|בָ}}רֵךְ {{מילת קבע|כָּל}} בָּשָׂר {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|שֶׁ}}לָּךְ הֵם וְאֶחָד מֵהֶם לֹא יֶחְסָר |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יְ{{סי|גַ}}דֵּל {{מילת קבע|כָּל}} גּוּף וְרוּחַ {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|רְ}}אִיַּת עַיִן אַתָּה מַזְרִיחַ |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יִ{{סי|דְ}}רֹשׁ {{מילת קבע|כָּל}} לֵב וָקֶרֶב {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ הִיא רְחוֹקִים לְקָרֵב |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יְ{{סי|הַ}}לֵּל {{מילת קבע|כֹּל }} אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|צַ}}רְתּוֹ בְּאֹמֶר לֹא תַרְפּוֹ |- |{{מילת קבע|לְךָ}} י{{סי|וֹ}}דוּ תֹּאמַרְנָה {{מילת קבע|כָּל}} הָעֲצָמוֹת {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|פְּ}}עַלְתָּם בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יְ{{סי|זַ}}מֵּר הֲמוֹן אֶרֶץ וְ{{מילת קבע|כָל }} אֲשֶׁר עָלֶיהָ {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|עַ}}ל מַאֲמָר תְּלוּיִם כֹּל אֲצִילֶיהָ |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יְ{{סי|חַ}}דְּשׁוּ אֶדֶר יַמִּים וְ{{מילת קבע|כָל }} אֲשֶׁר בָּהֶם {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|שַׂ}}מְתָּ חֲנִיָּתְךָ עַל גַּבֵּיהֶם |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יַ{{סי|טִּ}}יפוּ הֲמוֹן מַיִם רַבִּים {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|נִ}}צְחָךְ לְעוֹלָם יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יְ{{סי|יַ}}חֵד יְרוֹמֵם {{מילת קבע|כָּל}} פֶּה {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|מָ}}רוֹם וְעָמֹק אַתָּה צוֹפֶה |- |{{מילת קבע|לְךָ}} תְּ{{סי|כַ}}בֵּד בְּהֵמָה {{ק|[חַיָּה וָרֶמֶשׂ]}} וְצִפּוֹר {{מילת קבע|כָּל}} כָּנָף {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|לָ}}עַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים מַלְכוּתְךָ תֻּצְנָף |- |} [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:רהיטים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] s6lviflzf2jk95k9wqqti4a8j4vuz25 3078573 3078572 2026-08-22T18:50:21Z Yack67 27395 3078573 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {| |- |colspan ="3" |{{מר|'''וּבְכֵן וּלְךָ הַכֹּל יַאְדִּירוּ'''}} |- |{{הור|סימן: '''אתב"ש'''}} |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יַ{{סי|אְ}}דִּיר {{מילת קבע|כָּל}} יְצִיר {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|תַ}}חַת יָדְךָ נִשְׁמַת כֹּל תַּאֲצִיר |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יְ{{סי|בָ}}רֵךְ {{מילת קבע|כָּל}} בָּשָׂר {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|שֶׁ}}לָּךְ הֵם וְאֶחָד מֵהֶם לֹא יֶחְסָר |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יְ{{סי|גַ}}דֵּל {{מילת קבע|כָּל}} גּוּף וְרוּחַ {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|רְ}}אִיַּת עַיִן אַתָּה מַזְרִיחַ |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יִ{{סי|דְ}}רֹשׁ {{מילת קבע|כָּל}} לֵב וָקֶרֶב {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ הִיא רְחוֹקִים לְקָרֵב |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יְ{{סי|הַ}}לֵּל {{מילת קבע|כֹּל }} אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|צַ}}רְתּוֹ בְּאֹמֶר לֹא תַרְפּוֹ |- |{{מילת קבע|לְךָ}} י{{סי|וֹ}}דוּ תֹּאמַרְנָה {{מילת קבע|כָּל}} הָעֲצָמוֹת {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|פְּ}}עַלְתָּם בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יְ{{סי|זַ}}מֵּר הֲמוֹן אֶרֶץ וְ{{מילת קבע|כָל }} אֲשֶׁר עָלֶיהָ {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|עַ}}ל מַאֲמָר תְּלוּיִם כֹּל אֲצִילֶיהָ |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יְ{{סי|חַ}}דְּשׁוּ אֶדֶר יַמִּים וְ{{מילת קבע|כָל }} אֲשֶׁר בָּהֶם {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|שַׂ}}מְתָּ חֲנִיָּתְךָ עַל גַּבֵּיהֶם |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יַ{{סי|טִּ}}יפוּ הֲמוֹן מַיִם רַבִּים {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|נִ}}צְחָךְ לְעוֹלָם יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יְ{{סי|יַ}}חֵד יְרוֹמֵם {{מילת קבע|כָּל}} פֶּה {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|מָ}}רוֹם וְעָמֹק אַתָּה צוֹפֶה |- |{{מילת קבע|לְךָ}} תְּ{{סי|כַ}}בֵּד בְּהֵמָה {{ק|[חַיָּה וָרֶמֶשׂ]}} וְצִפּוֹר {{מילת קבע|כָּל}} כָּנָף {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|לָ}}עַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים מַלְכוּתְךָ תֻּצְנָף |- |}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:רהיטים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> 5c9b7mnoy0j1u3odalkp3qg8j08oljw 3078575 3078573 2026-08-22T18:52:07Z בן עדריאל 9444 בעיני לא ממש מילת קבע מובהקת, ויוצר עומס חזותי 3078575 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {| |- |colspan ="3" |{{מר|'''וּבְכֵן וּלְךָ הַכֹּל יַאְדִּירוּ'''}} |- |{{הור|סימן: '''אתב"ש'''}} |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יַ{{סי|אְ}}דִּיר כָּל יְצִיר {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|תַ}}חַת יָדְךָ נִשְׁמַת כֹּל תַּאֲצִיר |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יְ{{סי|בָ}}רֵךְ כָּל בָּשָׂר {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|שֶׁ}}לָּךְ הֵם וְאֶחָד מֵהֶם לֹא יֶחְסָר |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יְ{{סי|גַ}}דֵּל כָּל גּוּף וְרוּחַ {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|רְ}}אִיַּת עַיִן אַתָּה מַזְרִיחַ |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יִ{{סי|דְ}}רֹשׁ כָּל לֵב וָקֶרֶב {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ הִיא רְחוֹקִים לְקָרֵב |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יְ{{סי|הַ}}לֵּל כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|צַ}}רְתּוֹ בְּאֹמֶר לֹא תַרְפּוֹ |- |{{מילת קבע|לְךָ}} י{{סי|וֹ}}דוּ תֹּאמַרְנָה כָּל הָעֲצָמוֹת {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|פְּ}}עַלְתָּם בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יְ{{סי|זַ}}מֵּר הֲמוֹן אֶרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|עַ}}ל מַאֲמָר תְּלוּיִם כֹּל אֲצִילֶיהָ |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יְ{{סי|חַ}}דְּשׁוּ אֶדֶר יַמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|שַׂ}}מְתָּ חֲנִיָּתְךָ עַל גַּבֵּיהֶם |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יַ{{סי|טִּ}}יפוּ הֲמוֹן מַיִם רַבִּים {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|נִ}}צְחָךְ לְעוֹלָם יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים |- |{{מילת קבע|לְךָ}} יְ{{סי|יַ}}חֵד יְרוֹמֵם כָּל פֶּה {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|מָ}}רוֹם וְעָמֹק אַתָּה צוֹפֶה |- |{{מילת קבע|לְךָ}} תְּ{{סי|כַ}}בֵּד בְּהֵמָה {{ק|[חַיָּה וָרֶמֶשׂ]}} וְצִפּוֹר כָּל כָּנָף {{רווח|1}}||{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|לָ}}עַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים מַלְכוּתְךָ תֻּצְנָף |- |}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:רהיטים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> ijmjuvypr7vvw2vkmircjhatd7le6oq 0 1733138 3078574 2954882 2026-08-22T18:51:46Z Yack67 27395 3078574 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {| |- |colspan ="3" |{{מר|'''וּבְכֵן נְיַחֵד שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶךָ'''}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} |- |הָ{{סי|אֶ}}חָד בְּעוֹלָמוֹ וְאֵין שֵׁנִי לוֹ {{רווח|1}}||הַ{{סי|בּ}}וֹרֵא וְעוֹשֶׂה כֹּל בְּשִׂיחַ מִלּוּלוֹ |- |הַ{{סי|גּ}}וֹזֵר וְאוֹמֵר וְאֵין מִי לְהַפִּילוֹ {{רווח|1}}||הַ{{סי|דִּ}}בֵּר וַיִּקְרָא אֶרֶץ לַהֲדֹם רַגְלוֹ |- |הִ{{סי|הִ}}רְקִיעַ וַיִּמְתַּח דֹּק לְשֶׁבֶת אָהֳלוֹ {{רווח|1}}||הַ{{סי|וִּ}}עֵד וְנִצָּב בַּעֲדַת קְהָלוֹ |- |הַ{{סי|זּ}}וֹכֵר מִבֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים יְדָעוֹ מֵאֵלוֹ {{רווח|1}}||הַ{{סי|חֲ}}שָׁקוֹ בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע בְּהִמֹּלוֹ |- |הַ{{סי|טִּ}}עֲנוֹ בֶּן מֵאָה פְּרִי לְגַדְּלוֹ {{רווח|1}}||הַ{{סי|יִּ}}דְּעוֹ בִּבְרִית שְׁמִינִי וְכֵן מָלוֹ |- |הַ{{סי|כִּ}}וְּנוֹ בְּנֵס עֲשִׂירִי לְעוֹלָה לְהַעֲלוֹ {{רווח|1}}||הַ{{סי|לִּ}}בְּבוֹ בֶּן שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע וְעִלּוֹ |- |הַ{{סי|מִּ}}בֶּטֶן הִתְמִים תָּם וּמִילָה כִּלְּלוֹ {{רווח|1}}||הַ{{סי|נִּ}}הֲגוֹ מִנֹּעַר וּבִישִׁיבַת אֹהָלִים הֶאֱהִילוֹ |- |הַ{{סי|שָּׂ}}רִיגִים שְׁנֵים עָשָׂר כְּמַזָּלוֹת הִגְדִּילוֹ {{רווח|1}}||הַ{{סי|עִ}}לָּה שְׁלִישִׁי בִּשְׁמֹנָה לְכִהוּן אָהֳלוֹ |- |הַ{{סי|פּ}}וֹרֵשׁ עֲשָׂרָה בֶּעָשׂוֹר שֵׁם גָּדְלוֹ {{רווח|1}}||הַ{{סי|צָּ}}נוּעַ בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה וּבְהִגָּלוֹתוֹ יְגַלּוֹ |- |הַ{{סי|קָּ}}בַע עָשׂוֹר לְאֹם עֲשִׂירִיָּה לְעַלּוֹ {{רווח|1}}||הָ{{סי|ר}}וֹצֶה אַרְבַּע עֲבוֹדוֹת עַמּוֹ בְּפִלְּלוֹ |- |הַ{{סי|שִּׁ}}מַּע סָלַחְתִּי לְנָם סְלַח נָא וַיְחַלּוֹ {{רווח|1}}||הַ{{סי|תּ}}וֹהֶה עַל הָרָעָה וְהוּא הִלּוּלוֹ |}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:רהיטים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> 2g325pqfoyyi3ene1179ri8rndisugs 0 1733627 3078588 3028880 2026-08-22T19:30:46Z מו יו הו 37729 3078588 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''משה קטן חזק'''}} {| |- |colspan ="3" |<center>'''אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָּל אֵלֶּה / הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''</center> |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|מְ}}כַהֵן וְחֹק דָּתוֹתָיו{{ש-רווח|0.5em}}||בְּפִיהוּ, וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו{{ש-רווח|0.5em}}||אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו.{{ממס|תהלים קיט ב}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|שְׁ}}כִינַת אֵל בִּדְבִירוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||וְכֹהֵן מְלָכִים יֵלְכוּ יַחַד לְאוֹרוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ.{{ממס|תהלים קמו ה}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|הַ}}דְרַת קֹדֶשׁ בְּקֶרֶב{{ש-רווח|0.5em}}||עַמּוֹ, וְכֹהֵן אֲמָרָיו לָאֵל יֶרֶב{{ש-רווח|0.5em}}||אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב.{{ממס|תהלים סה ה}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ בְּמִקְדַּשׁ מְעוֹנַי{{ש-רווח|0.5em}}||מְכַפֵּר עַל חַטַּאת יַלְדֵי אֱמוּנַי{{ש-רווח|0.5em}}||אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ.{{ממס|תהלים קיב א}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|טָ}}הוֹר בַּהֵיכָל פְּנִימָה{{ש-רווח|0.5em}}||עוֹבֵד עֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּפַחַד וְאֵימָה{{ש-רווח|0.5em}}||אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה.{{ממס|משלי ג יג}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|נְ}}וֵה צֶדֶק וְחֹסֶן גְּבוּלוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||וְכֹהֵן מְשָׁרֵת בִּשְׁמֹנָה כֵלִים בִּזְבוּלוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ.{{ממס|תהלים קמד טו}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|חָ}}זוּת מְאֹד נוֹרָאָה{{ש-רווח|0.5em}}||וְחוּט שָׁנִי הִלְבִּין לְהַרְאוֹת פְּלִיאָה{{ש-רווח|0.5em}}||אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה.{{ממס|תהלים לב א}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|זַ}}כִּים בְּמִקְדַּשׁ מְעוֹנַי{{ש-רווח|0.5em}}||בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן לְעֵינַי{{ש-רווח|0.5em}}||אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים מ ה|וגם=ירמיהו יז ז}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|קְ}}הַל הָאֵל מֵרִיעַ{{ש-רווח|0.5em}}||בְּצֵאתוֹ חָפְשִׁי קוֹל יְשׁוּעָה מַשְׁמִיעַ{{ש-רווח|0.5em}}||אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ.{{ממס|דניאל יב יב}} |- |{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} תְּשׁוּעַת עַם גּוֹלֶה{{ש-רווח|0.5em}}||וְכָל עַם וָעָם יֹאמְרוּ בִּרְאוֹתָם פֶּלֶא{{ש-רווח|0.5em}}||אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה.{{ממס|מ"א י ח}} |} [[קטגוריה:אשרי עין (פיוטים)]] [[קטגוריה:משה אבן עזרא]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] joav9qgctq1fxn02nkqhiemztb8e9bd 0 1733924 3078591 2958638 2026-08-22T19:36:08Z Yack67 27395 3078591 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>:'''וּמֵעֵת חָסַרְנוּ כָּל אֵלֶּה''' {{הור|סימן: '''תשר"ק''' כפול}} {{סי|תָּ}}כְפוּ עָלֵינוּ צָרוֹת / {{סי|תְּ}}לָאוֹת עָבְרוּ רֹאשֵׁנוּ{{ש}} {{סי|שִׁ}}חַרְנוּ יְשׁוּעָה וָאָיִן / {{סי|שָׁ}}לוֹם וְהִנֵּה קְפָדָה{{ש}} {{סי|רַ}}בּוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ / {{סי|רָ}}מוּ וְגַם נָשְׂאוּ רֹאשׁ{{ש}} {{סי|קַ}}צְנוּ בְּעֹל עַלִּיזִים / {{סי|קָ}}שֶׁה עָלֵינוּ סִבְלָם{{ש}} {{סי|צְ}}בִי אֶרֶץ חָנְפָה עָלֵינוּ / {{סי|צָ}}מְחָה וְלֹא לִבְרָכָה{{ש}} {{סי|פָּ}}נִינוּ לְהַרְבֵּה וְהִנֵּה מְעָט / {{סי|פַּ}}ח נֶפֶשׁ בָּא בַאֲסָמֵינוּ{{ש}} {{סי|עָ}}שְׁקוּ זֵיתִים שַׁמְנָם / {{סי|עֲ}}שׂוֹתָם וְלֹא מָלְאוּ סֶפֶק{{ש}} {{סי|סְ}}מָדַר אִם יַרְבֶּה כֶרֶם / {{סי|סָ}}בְאוֹ לֹא יַשְׁפִּיעַ יֶקֶב{{ש}} {{סי|נֶ}}אֶרְרוּ אִבֵּי שָׂדֶה / {{סי|נִ}}לְקְחוּ מַטְעַמֵּי אֹכֶל{{ש}} {{סי|מִ}}מִּכְלְאוֹת צֹאן עֲדָרִים דָּלְלוּ / {{סי|מִ}}גֵּז וּמִמִּיץ וּמֵהֵרָיוֹן{{ש}} {{סי|לְ}}זָנָב וְלֹא לְרֹאשׁ הוּשַׁתְנוּ / {{סי|לַ}}עֲבֹט וְלֹא הָעֳבַט לָנוּ{{ש}} {{סי|כֹּ}}חֵנוּ לָרִיק וּבֶהָלָה / {{סי|כָּ}}לָה מִבְּלִי שָׂכָר{{ש}} {{סי|יַ}}ד כָּל עָמָל בְּכִשְׁרוֹן / {{סי|יָ}}רְדָה וְאֵין מִי יַחֲזִיק{{ש}} {{סי|טֻ}}לְטַלְנוּ מִיָּם וְעַד יָם / {{סי|טַ}}רְפָּם לֹא מָצְאוּ סֶפֶק{{ש}} {{סי|חֲ}}שֵׁכָה לְעֵין מִשְׂתַּכֵּר / {{סי|חֻ}}שַּׁב שְׂכָרוֹ לְמַפָּח{{ש}} {{סי|זֹ}}עֲמוּ מַלְוֶה וְלֹוֶה / {{סי|זֶ}}ה בָּזֶה שֻׁלְּחוּ מֵעַתָּה{{ש}} {{סי|וְ}}נִלְאוּ יְדֵי מַמְצִיאֵי יָד / {{סי|וְ}}עָשִׁיר לֹא חוֹנֵן רָשׁ{{ש}} {{סי|הֵ}}ן אֶרֶץ נִמְכְּרָה בְּיַד רָעִים / {{סי|הֲ}}מוֹן בָּהּ לֹא מָצְאוּ רֶוַח{{ש}} {{סי|דְּ}}בִיר בֵּית אֱלֹהֵינוּ שָׁמֵם / {{סי|דְּ}}רָכֵינוּ מֵאֲנוּ לְהַצְלִיחַ{{ש}} {{סי|גִּ}}יל נָוֶה שָׁבַת / {{סי|גִּ}}ילָה לִלְבָבֵנוּ מַה נַּעַל{{ש}} {{סי|בְּ}}אֵין אֲרֻחַת אָב תָּמִיד / {{סי|בְּ}}כֵן בֶּטֶן בָּנִים תֶּחְסָר{{ש}} {{סי|אֲ}}דוֹן בַּיִת כְּאוֹרֵחַ בַּמָּלוֹן / {{סי|אֵ}}יפֹה נִמְצָא מָנוֹחַ.<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] pjxweybw5bkd4cvqi5b9yuu4z6os49q 0 1733925 3078603 2958639 2026-08-22T21:24:19Z Yack67 27395 3078603 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>:'''וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ''' {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}נּוֹת צָרוֹת לֹא נוּכַל / {{סי|שֶׁ}}בֶר בְּכָל יוֹם וַאֲנָחָה{{ש}} {{סי|רָ}}בְתָה בָנוּ חַלְחָלָה / {{סי|קֶ}}רֶן יָרְדָה עַד עָפָר{{ש}} {{סי|צָ}}רֵי עַיִן מָצְאוּ יָד / {{סי|פּ}}וֹעֲלֵי שֶׁקֶר חַיִל עָשׂוּ{{ש}} {{סי|ע}}וֹשֵׂי צְדָקָה לֹא נִרְאוּ / {{סי|שֹ}}וֹנְאֵי בֶצַע לֹא עָמָדוּ{{ש}} {{סי|נִ}}דְמִינוּ כִּכְלִי רֵק / {{סי|מִ}}כֹּל נִשְׁאַרְנוּ עֲרוּמִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א נָבִיא וְלֹא חָזוֹן בָּנוּ / {{סי|כַּ}}עִוְרִים נְגַשֵּׁשׁ וְנֵלֵךְ{{ש}} {{סי|י}}וֹם יוֹם נֹאמַר מַה בְּסוֹפֵנוּ / {{סי|ט}}וֹב מָוֶת מֵחַיִּים אָמַרְנוּ{{ש}} {{סי|חַ}}יֵּינוּ תְּלוּיִם מִנֶּגֶד / {{סי|זָ}}רִים לְרֹאשׁ וַאֲנַחְנוּ לְזָנָב{{ש}} {{סי|וּ}}מַה נַּעֲשֶׂה וַחֲטָאֵינוּ עָשׂוּ / {{סי|הֵ}}ן אָנוּ כְּלֹא הָיִינוּ{{ש}} {{סי|דַּ}}לִּים נִבְזִים וּשְׁפָלִים / {{סי|גְּ}}עוּלִים מְאוּסִים וּבְזוּיִם{{ש}} {{סי|בְּ}}נֵי נֵכָר מָשְׁלוּ בָנוּ / {{סי|אָ}}מַרְנוּ נִגְזַרְנוּ אָבָדְנוּ{{ש}} אָדוֹן הָקֵל עֻלֵּנוּ / וּשְׁלַח יֶשַׁע לְגָאֳלֵנוּ.<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] c0hoyjdc5cmldrfac9gzlud39uqntdq 0 1733926 3078605 2958658 2026-08-22T21:27:38Z Yack67 27395 3078605 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>:'''וְהֵן אָנוּ עַתָּה''' {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} <poem> כְּ{{סי|ת}}וֹעִים {{מילת קבע|וְאֵין}} לְבַקֵּשׁ כִּ{{סי|שְׁ}}בוּיִם {{מילת קבע|וְאֵין}} לְשׁוֹבֵב כִּ{{סי|רְ}}עֵבִים {{מילת קבע|וְאֵין}} לְהַאֲכִיל כִּ{{סי|קְ}}נוּיִם {{מילת קבע|וְאֵין}} לִקְנוֹת כִּ{{סי|צְ}}מֵאִים {{מילת קבע|וְאֵין}} לְהַשְׁקוֹת כִּ{{סי|פְ}}תָאִים {{מילת קבע|וְאֵין}} לְלַמֵּד כַּ{{סי|עֲ}}יֵפִים {{מילת קבע|וְאֵין}} לְהָשִׁיב כִּ{{סי|שְׂ}}נוּאִים {{מילת קבע|וְאֵין}} לֶאֱהֹב כְּ{{סי|נֶ}}הְדָּפִים {{מילת קבע|וְאֵין}} לְקָרֵב כִּ{{סי|מְ}}נֻדִּים {{מילת קבע|וְאֵין}} לְהַתִּיר כִּ{{סי|לְ}}קוּחִים {{מילת קבע|וְאֵין}} אֲדוֹנִים כִּ{{סי|כְ}}פוּפִים {{מילת קבע|וְאֵין}} לִזְקֹף כִּ{{סי|י}}תוֹמִים {{מילת קבע|וְאֵין}} לָהֶם אָב כִּ{{סי|טְ}}מֵאִים {{מילת קבע|וְאֵין}} לְטַהֵר כַּ{{סי|חֲ}}סֵרִים {{מילת קבע|וְאֵין}} לְמַלֹּאת כִּ{{סי|זְ}}נוּחִים {{מילת קבע|וְאֵין}} לִזְכֹּר כְּ{{סי|ה}}וֹמִים {{מילת קבע|וְאֵין}} לָהֶם מְנוּחָה כְּ{{סי|דַ}}לִּים {{מילת קבע|וְאֵין}} לְחֶנְנָם כְּ{{סי|גֵ}}רִים {{מילת קבע|וְאֵין}} לְקַבֵּל כִּ{{סי|בְ}}זוּיִם {{מילת קבע|וְאֵין}} לְכַבֵּד כַּ{{סי|אֲ}}בֵלִים {{מילת קבע|וְאֵין}} לְנַחֵם כַּ{{סי|אֲ}}נוּסִים {{מילת קבע|וְאֵין}} מָנוֹס.</poem><noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 9apvox5h4zhlazglas0r0fm0prx8ili 3078620 3078605 2026-08-23T05:15:53Z מו יו הו 37729 3078620 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>:'''וְהֵן אָנוּ עַתָּה''' {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {| |- |כְּ{{סי|ת}}וֹעִים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לְבַקֵּשׁ |- |כִּ{{סי|שְׁ}}בוּיִם {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לְשׁוֹבֵב |- |כִּ{{סי|רְ}}עֵבִים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לְהַאֲכִיל |- |כִּ{{סי|קְ}}נוּיִם {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לִקְנוֹת |- |כִּ{{סי|צְ}}מֵאִים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לְהַשְׁקוֹת |- |כִּ{{סי|פְ}}תָאִים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לְלַמֵּד |- |כַּ{{סי|עֲ}}יֵפִים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לְהָשִׁיב |- |כִּ{{סי|שְׂ}}נוּאִים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לֶאֱהֹב |- |כְּ{{סי|נֶ}}הְדָּפִים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לְקָרֵב |- |כִּ{{סי|מְ}}נֻדִּים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לְהַתִּיר |- |כִּ{{סי|לְ}}קוּחִים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} אֲדוֹנִים |- |כִּ{{סי|כְ}}פוּפִים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לִזְקֹף |- |כִּ{{סי|י}}תוֹמִים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לָהֶם אָב |- |כִּ{{סי|טְ}}מֵאִים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לְטַהֵר |- |כַּ{{סי|חֲ}}סֵרִים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לְמַלֹּאת |- |כִּ{{סי|זְ}}נוּחִים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לִזְכֹּר |- |כְּ{{סי|ה}}וֹמִים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לָהֶם מְנוּחָה |- |כְּ{{סי|דַ}}לִּים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לְחֶנְנָם |- |כְּ{{סי|גֵ}}רִים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לְקַבֵּל |- |כִּ{{סי|בְ}}זוּיִם {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לְכַבֵּד |- |כַּ{{סי|אֲ}}בֵלִים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} לְנַחֵם |- |כַּ{{סי|אֲ}}נוּסִים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְאֵין}} מָנוֹס. |}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 144m8fq4ll2hgs6kjqzzkngkqelmo65 0 1733927 3078606 2958597 2026-08-22T21:29:06Z Yack67 27395 3078606 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>:אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} <poem> {{מילת קבע|אִם}} {{סי|תָּ}}עִינוּ לֹא תַ{{סי|תְ}}עֵנוּ {{מילת קבע|אִם}} {{סי|שָׁ}}גַגְנוּ לֹא תַ{{סי|שְׁ}}לֵנוּ {{מילת קבע|אִם}} {{סי|רָ}}חַקְנוּ קָרֵב נָא {{מילת קבע|אִם}} {{סי|קָ}}רַבְנוּ לֹא תִרְחָק {{מילת קבע|אִם}} {{סי|צָ}}עַקְנוּ לֹא תַעְלִים {{מילת קבע|אִם}} {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ לֹא תִ{{סי|פְ}}רָע {{מילת קבע|אִם}} {{סי|עָ}}וִינוּ לֹא תִטֹּר {{מילת קבע|אִם}} {{סי|סַ}}רְנוּ לֹא תָ{{סי|ס}}וּר {{מילת קבע|אִם}} {{סי|נָ}}קַמְנוּ לֹא תִלְחָם {{מילת קבע|אִם}} {{סי|מָ}}רִינוּ לֹא תַ{{סי|מְ}}רֵנוּ {{מילת קבע|אִם}} {{סי|לַ}}צְנוּ לֹא תִ{{סי|לְ}}חָץ {{מילת קבע|אִם}} {{סי|כִּ}}חַשְׁנוּ לֹא תְ{{סי|כַ}}לֶּה {{מילת קבע|אִם}} {{סי|יָ}}רַדְנוּ לֹא תַטְבִּיעַ {{מילת קבע|אִם}} {{סי|טָ}}עִינוּ לֹא תְ{{סי|טַ}}אטֵאנוּ {{מילת קבע|אִם}} {{סי|חָ}}בַלְנוּ לֹא תַ{{סי|חְ}}בֹּל {{מילת קבע|אִם}} {{סי|זַ}}דְנוּ לֹא תִ{{סי|זְ}}כֹּר {{מילת קבע|אִם}} {{סי|וִ}}כַּחְנוּ לֹא ת{{סי|וֹ}}כִיחַ {{מילת קבע|אִם}} {{סי|הִ}}רְשַׁעְנוּ לֹא תֶ{{סי|הְ}}דֹּף {{מילת קבע|אִם}} {{סי|דָּ}}פַקְנוּ לֹא תִ{{סי|דְ}}חֶה {{מילת קבע|אִם}} {{סי|גָּ}}עַלְנוּ לֹא תִ{{סי|גְ}}עָל {{מילת קבע|אִם}} {{סי|בָּ}}אנוּ לֹא תִמְאַס {{מילת קבע|אִם}} {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ לֹא תְ{{סי|אַ}}בֵּד.</poem><noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] d7hn7ehes5mgwuybloxi2uhfx0pna15 3078619 3078606 2026-08-23T05:12:59Z מו יו הו 37729 3078619 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>:אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ {{הור|סימן: '''תשר"ק''' (כפול בחלקו)}} {| |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|תָּ}}עִינוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|תְ}}עֵנוּ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|שָׁ}}גַגְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|שְׁ}}לֵנוּ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|רָ}}חַקְנוּ || קָרֵב נָא |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|קָ}}רַבְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תִרְחָק |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|צָ}}עַקְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תַעְלִים |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|פְ}}רָע |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|עָ}}וִינוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תִטֹּר |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|סַ}}רְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תָ{{סי|ס}}וּר |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|נָ}}קַמְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תִלְחָם |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|מָ}}רִינוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|מְ}}רֵנוּ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|לַ}}צְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|לְ}}חָץ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|כִּ}}חַשְׁנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|כַ}}לֶּה |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|יָ}}רַדְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תַטְבִּיעַ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|טָ}}עִינוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|טַ}}אטֵאנוּ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|חָ}}בַלְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|חְ}}בֹּל |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|זַ}}דְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|זְ}}כֹּר |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|וִ}}כַּחְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} ת{{סי|וֹ}}כִיחַ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|הִ}}רְשַׁעְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תֶ{{סי|הְ}}דֹּף |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|דָּ}}פַקְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|דְ}}חֶה |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|גָּ}}עַלְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|גְ}}עָל |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|בָּ}}אנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תִמְאַס |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|אַ}}בֵּד. |}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 0bnjar5n5jce5we5xh2rqmb1a4z4hnb 3078623 3078619 2026-08-23T05:22:29Z מו יו הו 37729 3078623 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ {{הור|סימן: '''תשר"ק''' (כפול בחלקו)}} {| |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|תָּ}}עִינוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|תְ}}עֵנוּ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|שָׁ}}גַגְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|שְׁ}}לֵנוּ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|רָ}}חַקְנוּ || קָרֵב נָא |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|קָ}}רַבְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תִרְחָק |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|צָ}}עַקְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תַעְלִים |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|פְ}}רָע |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|עָ}}וִינוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תִטֹּר |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|סַ}}רְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תָ{{סי|ס}}וּר |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|נָ}}קַמְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תִלְחָם |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|מָ}}רִינוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|מְ}}רֵנוּ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|לַ}}צְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|לְ}}חָץ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|כִּ}}חַשְׁנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|כַ}}לֶּה |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|יָ}}רַדְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תַטְבִּיעַ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|טָ}}עִינוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|טַ}}אטֵאנוּ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|חָ}}בַלְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|חְ}}בֹּל |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|זַ}}דְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|זְ}}כֹּר |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|וִ}}כַּחְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} ת{{סי|וֹ}}כִיחַ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|הִ}}רְשַׁעְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תֶ{{סי|הְ}}דֹּף |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|דָּ}}פַקְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|דְ}}חֶה |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|גָּ}}עַלְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|גְ}}עָל |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|בָּ}}אנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תִמְאַס |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ || {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|אַ}}בֵּד. |}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] rfagtjnebx1gsb8flmi27t9s8ozzbfv 3078627 3078623 2026-08-23T05:24:39Z מו יו הו 37729 3078627 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ {{הור|סימן: '''תשר"ק''' (כפול בחלקו)}} {| |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|תָּ}}עִינוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|תְ}}עֵנוּ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|שָׁ}}גַגְנוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|שְׁ}}לֵנוּ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|רָ}}חַקְנוּ {{רווח}} || קָרֵב נָא |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|קָ}}רַבְנוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תִרְחָק |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|צָ}}עַקְנוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תַעְלִים |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|פְ}}רָע |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|עָ}}וִינוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תִטֹּר |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|סַ}}רְנוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תָ{{סי|ס}}וּר |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|נָ}}קַמְנוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תִלְחָם |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|מָ}}רִינוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|מְ}}רֵנוּ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|לַ}}צְנוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|לְ}}חָץ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|כִּ}}חַשְׁנוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|כַ}}לֶּה |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|יָ}}רַדְנוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תַטְבִּיעַ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|טָ}}עִינוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|טַ}}אטֵאנוּ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|חָ}}בַלְנוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|חְ}}בֹּל |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|זַ}}דְנוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|זְ}}כֹּר |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|וִ}}כַּחְנוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} ת{{סי|וֹ}}כִיחַ |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|הִ}}רְשַׁעְנוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תֶ{{סי|הְ}}דֹּף |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|דָּ}}פַקְנוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|דְ}}חֶה |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|גָּ}}עַלְנוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|גְ}}עָל |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|בָּ}}אנוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תִמְאַס |- |{{מילת קבע|אִם}} {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ {{רווח}} || {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|אַ}}בֵּד. |}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 1le2v1f2f11i6lzlssf16j34x4cy6l3 0 1733928 3078604 2958635 2026-08-22T21:25:32Z Yack67 27395 3078604 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>:'''וּמֵרֹב עֲו‍ֹנֵינוּ''' {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} <poem> {{סי|תַּ}}אֲוַת לֵב לֹא הִשַֹּגְנוּ {{סי|שֶׁ}}קֶט קִוִּינוּ וַיָּבֹא רֹגֶז {{סי|ר}}וּם קֶרֶן וְהִנֵּה שְׁפָלָה {{סי|קָ}}רְבָה יְשׁוּעָה אָמַרְנוּ וְנִתְרַחֲקָה {{סי|צִ}}פִּינוּ לְטוֹבָה וּבָרְחָה מִמֶּנּוּ {{סי|פַּ}}ח נֶפֶשׁ בָּא בַאֲסָמֵינוּ {{סי|עִ}}צָּבוֹן בְּמִשְׁלַח יָדֵינוּ {{סי|שִׂ}}מְחָה עָרְבָה מֵאָרֶץ {{סי|נֶ}}אֶרְרוּ יְבוּלֵי בִרְכוֹתֶיהָ {{סי|מְ}}עַט מֵהַרְבֵּה נָבִיא {{סי|לַ}}חְמָהּ לְרָזוֹן וְלֹא לָשֹבַע {{סי|כֹּ}}חָהּ לֹא תֹסֵף תֵּת {{סי|יְ}}דֵי עֲמֵלֶיהָ מוֹטָטוּ {{סי|טַ}}רְפָּם לֹא יִמְצְאוּ בָהּ {{סי|חֵ}}לֶב מִשְׁמַנֶּיהָ לְזָרִים {{סי|זְ}}מֹרוֹת עֲדָנֶיהָ לְנָכְרִים {{סי|וְ}}נִמְכְּרָה אֶרֶץ בְּיַד רָעִים {{סי|ה}}וֹן בֶּצַע לֹא מָצְאוּ בָהּ {{סי|דִּ}}מִּינוּ גַּם מִמְּצֹא יָד {{סי|גָּ}}לָה שְׂכַר הַיְּצוּרִים {{סי|בַּ}}עֲו‍ֹנֵינוּ בֵּית מִקְדַּשׁ אֵל חָרֵב {{סי|אֻ}}סַּף חֶסֶד מִכָּל אֱנוֹשׁ.</poem><noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] axayjke25m8dscorhqm07x4q12ku9ci 0 1733929 3078610 2958637 2026-08-22T21:34:06Z Yack67 27395 3078610 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>:אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} <poem> תֹּ{{סי|א}}מַר לִמְחוֹת אֲשָׁמֵינוּ תָּ{{סי|בֹ}}א לְחַדֵּשׁ יָמֵינוּ תְּ{{סי|גַ}}לֶּה שְׁנַת שִׁלּוּמֵנוּ תַּ{{סי|דְ}}גִּיל לְגַדֵּל אֶת שְׁמֵנוּ תֶּ{{סי|הְ}}דֹף מֵהֲדֹם מִתְקוֹמְמֵינוּ תּ{{סי|וֹ}}פִיעַ מִמָּרוֹם לְרוֹמְמֵנוּ תִּ{{סי|זְ}}כֹּר רַחֲמֶיךָ לְרַחֲמֵנוּ תָּ{{סי|חִ}}ישׁ מְנַחֵם לְנַחֲמֵנוּ תְּ{{סי|טַ}}הֵר שִׁמְצַת גֶּוְיֵנוּ תְּ{{סי|יַ}}דַּע כִּי אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ תְּ{{סי|כַ}}פֵּר עֲו‍ֹן זְדוֹנֵנוּ תִּ{{סי|לּ}}וּי רֹאשׁ תִּתֵּן לְהַחֲיֵנוּ תִּ{{סי|מְ}}חֹל עִקְשׁוּת מִרְיֵנוּ תִּ{{סי|נְ}}אַם לְהַעֲצִים פִּרְיֵנוּ תַּ{{סי|סְ}}כִּית שְׁפִיכַת שִׂיחֵנוּ תַּ{{סי|עֲ}}נֶה עֶתֶר פִּצְחֵנוּ תִּ{{סי|פְ}}נֶה לְקוֹמֵם מִזְבְּחֵנוּ תַּ{{סי|צְ}}דִּיק נִיב שְׂפָתֵינוּ תְּ{{סי|קָ}}רֵב קֵץ מְשִׁיחֵנוּ תִּ{{סי|רְ}}צֶה רֵיחַ נִיחֹחֵנוּ תְּ{{סי|שׁ}}וֹבֵב מִקְּצָווֹת נִדָּחֵינוּ תִּ{{סי|תְ}}מְכֵנוּ וְכָאֵזוֹר תַּדְבִּיקֵנוּ.</poem><noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] apcmpsnmv6juy8y3tj48go6iqqzq3mt 3078624 3078610 2026-08-23T05:22:46Z מו יו הו 37729 3078624 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} <poem> תֹּ{{סי|א}}מַר לִמְחוֹת אֲשָׁמֵינוּ תָּ{{סי|בֹ}}א לְחַדֵּשׁ יָמֵינוּ תְּ{{סי|גַ}}לֶּה שְׁנַת שִׁלּוּמֵנוּ תַּ{{סי|דְ}}גִּיל לְגַדֵּל אֶת שְׁמֵנוּ תֶּ{{סי|הְ}}דֹף מֵהֲדֹם מִתְקוֹמְמֵינוּ תּ{{סי|וֹ}}פִיעַ מִמָּרוֹם לְרוֹמְמֵנוּ תִּ{{סי|זְ}}כֹּר רַחֲמֶיךָ לְרַחֲמֵנוּ תָּ{{סי|חִ}}ישׁ מְנַחֵם לְנַחֲמֵנוּ תְּ{{סי|טַ}}הֵר שִׁמְצַת גֶּוְיֵנוּ תְּ{{סי|יַ}}דַּע כִּי אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ תְּ{{סי|כַ}}פֵּר עֲו‍ֹן זְדוֹנֵנוּ תִּ{{סי|לּ}}וּי רֹאשׁ תִּתֵּן לְהַחֲיֵנוּ תִּ{{סי|מְ}}חֹל עִקְשׁוּת מִרְיֵנוּ תִּ{{סי|נְ}}אַם לְהַעֲצִים פִּרְיֵנוּ תַּ{{סי|סְ}}כִּית שְׁפִיכַת שִׂיחֵנוּ תַּ{{סי|עֲ}}נֶה עֶתֶר פִּצְחֵנוּ תִּ{{סי|פְ}}נֶה לְקוֹמֵם מִזְבְּחֵנוּ תַּ{{סי|צְ}}דִּיק נִיב שְׂפָתֵינוּ תְּ{{סי|קָ}}רֵב קֵץ מְשִׁיחֵנוּ תִּ{{סי|רְ}}צֶה רֵיחַ נִיחֹחֵנוּ תְּ{{סי|שׁ}}וֹבֵב מִקְּצָווֹת נִדָּחֵינוּ תִּ{{סי|תְ}}מְכֵנוּ וְכָאֵזוֹר תַּדְבִּיקֵנוּ.</poem><noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] am0hexesc72tcrk0k4h6xlq046g99ij 0 1733930 3078611 2958584 2026-08-22T21:34:56Z Yack67 27395 3078611 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>:אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} <poem> {{סי|א}}וֹרְךָ תַּזְרִיחַ לַחֲשׁוּכָה / {{סי|בְּ}}רַחֲמִים גְּדוֹלִים תָּשׁוּב אֵלֶיהָ {{סי|גַּ}}לֵּה לָהּ יוֹם נָקָם בְּלֵב / {{סי|דְּ}}בָרְךָ תִשְׁלַח וְתִרְפָּאֵנוּ {{סי|הָ}}אֵר פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ / {{סי|וְ}}אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ לָנֶצַח {{סי|זְ}}כוּת הַרְרֵי קֶדֶם זְכֹר / {{סי|חַ}}טֹּאת נְעוּרִים אַל תִּזְכֹּר {{סי|טֻ}}מְאָה מֵעָלֵינוּ תָסִיר / {{סי|יְ}}דִידוּת נַפְשְׁךָ אַל תִּשְׁכָּח {{סי|כְּ}}לוּלוֹת אַהֲבָתֵנוּ תִּזְכֹּר / {{סי|לֶ}}כְתֵּנוּ אַחֲרֶיךָ בַּמִּדְבָּר {{סי|מָ}}שְׁכֵנוּ וְנָרוּץ אַחֲרֶיךָ / {{סי|נְ}}חֵנוּ וַהֲבִיאֵנוּ אֶל חֲדָרֶיךָ {{סי|סְ}}עָדֵנוּ וְסָמְכֵנוּ וְנִחְיֶה / {{סי|עֵ}}ת כִּי תַשְׁמִיעֵנוּ קוֹלֶךָ {{סי|פְּ}}צֵנוּ מִשְּׁאוֹן גַּלִּים / {{סי|צ}}וּלָה תַּחֲרִיב בְּאַפֶּךָ {{סי|ק}}וּמָה בַחֲרוֹנְךָ עַל גֵּאִים / {{סי|ר}}וּמָה עֻזְּךָ וְרוֹמֵם שְׁפָלִים {{סי|שְׁ}}בֹר זְרוֹעַ רֶשַׁע / {{סי|תִּ}}מְלֹךְ לְבַדְּךָ בְּקֹרְאֵי שְׁמֶךָ {{סי|תּ}}וֹדִיעַ לְעֵין כָּל אֻמִּים / כִּי אֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ כִּי תְבִיאֵנוּ לְהַר קָדְשֶׁךָ / וּתְשַׂמְּחֵנוּ בְּבֵית מִקְדָּשֶׁךָ.</poem><noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] ne2292kacdna2c9qzj4m31pr4s8ozr9 0 1733931 3078612 2958583 2026-08-22T21:35:58Z Yack67 27395 3078612 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>:אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} <poem> {{סי|אֹ}}פֶל {{סי|אַ}}לְמָנָה תָּ{{סי|אִ}}יר {{סי|בֹּ}}הוּ {{סי|ב}}וֹכִיָּה תַּ{{סי|בְ}}הִיק {{סי|גִּ}}יל {{סי|גַּ}}לְמוּדָה תַּ{{סי|גִּ}}ישׁ {{סי|דֶּ}}לֶף {{סי|דִּ}}מְעָתָהּ תַּ{{סי|דְ}}מִים {{סי|הַ}}ר {{סי|הַ}}שָּׁמֵם תְּ{{סי|הַ}}דֵּר {{סי|וְ}}תָשׁוּב {{סי|וְ}}אֵלָיו תּ{{סי|וֹ}}פִיעַ {{סי|זֹ}}הַר {{סי|זְ}}בוּלְךָ תַּ{{סי|זְ}}רִיחַ {{סי|חֲ}}דַר {{סי|חֻ}}פָּתְךָ תְּ{{סי|חַ}}דֵּשׁ {{סי|טֶ}}נֶף {{סי|טֻ}}מְאָתָהּ תְּ{{סי|טַ}}הֵר {{סי|יֹ}}פִי {{סי|יִ}}קְרַת תְּ{{סי|יַ}}סְּדָהּ {{סי|כַּ}}דְכֹד {{סי|כְּ}}בוֹדָהּ תְּ{{סי|כ}}וֹנְנָהּ {{סי|לְ}}אוֹרָהּ {{סי|לְ}}אֻמִּים תְּ{{סי|לַ}}וֶּה {{סי|מֶ}}לֶךְ {{סי|מִ}}כְּבוֹדְךָ תְּ{{סי|מַ}}לְּאָהּ {{סי|נֵ}}צַח {{סי|נְ}}צָחִים תְּ{{סי|נ}}וֹסְסָהּ {{סי|שֹׂ}}בַע {{סי|שְׂ}}מָחוֹת תַּ{{סי|שְׂ}}בִּיעֶנָּה {{סי|עֲ}}נַן {{סי|עָ}}שָׁן תְּ{{סי|עַ}}טְּרֶנָּה {{סי|פִּ}}נַּת {{סי|פְּ}}תָחֶיהָ תְּ{{סי|פָ}}אֵר {{סי|צֶ}}דֶק {{סי|צְ}}נוּעִים תַּ{{סי|צְ}}מִיחַ {{סי|קָ}}מֵי {{סי|קְ}}הָלֶיהָ תָּ{{סי|קִ}}יא {{סי|רֶ}}גֶשׁ {{סי|רְ}}גָלִים תָּ{{סי|רִ}}יץ {{סי|שְׁ}}בָטִים {{סי|שָׁ}}כַחְתָּ תְּ{{סי|שׁ}}וֹבֵב {{סי|תִּ}}קְרָא {{סי|תִּ}}שְׁרֹק וְתִ{{סי|תְ}}קַע כִּי תְבִיאֵם לְהַר קָדְשֶׁךָ וּתְשַׂמְּחֵם בְּבֵית תְּפִלָּתֶךָ.</poem><noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> 4hg3ryjqa9b8wyy1zv8fai9h5dd22zs 3078625 3078612 2026-08-23T05:23:06Z מו יו הו 37729 3078625 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} <poem> {{סי|אֹ}}פֶל {{סי|אַ}}לְמָנָה תָּ{{סי|אִ}}יר {{סי|בֹּ}}הוּ {{סי|ב}}וֹכִיָּה תַּ{{סי|בְ}}הִיק {{סי|גִּ}}יל {{סי|גַּ}}לְמוּדָה תַּ{{סי|גִּ}}ישׁ {{סי|דֶּ}}לֶף {{סי|דִּ}}מְעָתָהּ תַּ{{סי|דְ}}מִים {{סי|הַ}}ר {{סי|הַ}}שָּׁמֵם תְּ{{סי|הַ}}דֵּר {{סי|וְ}}תָשׁוּב {{סי|וְ}}אֵלָיו תּ{{סי|וֹ}}פִיעַ {{סי|זֹ}}הַר {{סי|זְ}}בוּלְךָ תַּ{{סי|זְ}}רִיחַ {{סי|חֲ}}דַר {{סי|חֻ}}פָּתְךָ תְּ{{סי|חַ}}דֵּשׁ {{סי|טֶ}}נֶף {{סי|טֻ}}מְאָתָהּ תְּ{{סי|טַ}}הֵר {{סי|יֹ}}פִי {{סי|יִ}}קְרַת תְּ{{סי|יַ}}סְּדָהּ {{סי|כַּ}}דְכֹד {{סי|כְּ}}בוֹדָהּ תְּ{{סי|כ}}וֹנְנָהּ {{סי|לְ}}אוֹרָהּ {{סי|לְ}}אֻמִּים תְּ{{סי|לַ}}וֶּה {{סי|מֶ}}לֶךְ {{סי|מִ}}כְּבוֹדְךָ תְּ{{סי|מַ}}לְּאָהּ {{סי|נֵ}}צַח {{סי|נְ}}צָחִים תְּ{{סי|נ}}וֹסְסָהּ {{סי|שֹׂ}}בַע {{סי|שְׂ}}מָחוֹת תַּ{{סי|שְׂ}}בִּיעֶנָּה {{סי|עֲ}}נַן {{סי|עָ}}שָׁן תְּ{{סי|עַ}}טְּרֶנָּה {{סי|פִּ}}נַּת {{סי|פְּ}}תָחֶיהָ תְּ{{סי|פָ}}אֵר {{סי|צֶ}}דֶק {{סי|צְ}}נוּעִים תַּ{{סי|צְ}}מִיחַ {{סי|קָ}}מֵי {{סי|קְ}}הָלֶיהָ תָּ{{סי|קִ}}יא {{סי|רֶ}}גֶשׁ {{סי|רְ}}גָלִים תָּ{{סי|רִ}}יץ {{סי|שְׁ}}בָטִים {{סי|שָׁ}}כַחְתָּ תְּ{{סי|שׁ}}וֹבֵב {{סי|תִּ}}קְרָא {{סי|תִּ}}שְׁרֹק וְתִ{{סי|תְ}}קַע כִּי תְבִיאֵם לְהַר קָדְשֶׁךָ וּתְשַׂמְּחֵם בְּבֵית תְּפִלָּתֶךָ.</poem><noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> d8fyv46q6ogtbqfczwrl9zrcwgzmx7z 0 1733932 3078608 2958641 2026-08-22T21:31:15Z Yack67 27395 3078608 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>:אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} <poem> תִּ{{סי|תֵּ}}ן אַחֲרִית לְעַמֶּךָ תָּ{{סי|שִׁ}}יב מִקְדָּשׁ לְתוֹכֵנוּ תְּ{{סי|ר}}וֹמֵם הַר מְרוֹם הָרִים תְּ{{סי|ק}}וֹמֵם קֶרֶן גְּדוּעָה תַּ{{סי|צְ}}הִיר מַחֲשַׁכֵּי אִוּוּי תְּ{{סי|פָ}}אֵר יוֹשֶׁבֶת בָּדָד תַּ{{סי|עְ}}טֶה בָּהּ מְלוּכָה לְבַדֶּךָ תָּ{{סי|סִ}}יר חֶרְפָּה מֵעִיר תְּ{{סי|נַ}}עֵר זֵדִים מִזְּבוּלֶךָ תַּ{{סי|מְ}}צִיא צְדָקָה לַעֲדָתֶךָ תְּ{{סי|לַ}}בֵּב אֶת רַעְיָתֶךָ תִּ{{סי|כְ}}רֹת לָהּ בְּרִית חֲדָשָׁה תִּ{{סי|י}}קַר נַפְשָׁהּ בְּעֵינֶיךָ תְּ{{סי|טַ}}הֲרֶנָּה בְּמַיִם טְהוֹרִים תַּ{{סי|חֲ}}נֶה בְּעִיר חָנָה דָוִד תִּ{{סי|זְ}}קֹף קוֹמַת תְּמָרָהּ תּ{{סי|וֹ}}דִיעַ לַכֹּל אַהֲבָתֵנוּ תְּ{{סי|הַ}}לֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנוֹתֵינוּ תִּ{{סי|דְ}}רשׁ גְּאֻלָּה לְגָלוּתֵנוּ תְּ{{סי|גַ}}לֶּה קֵץ לִקְנוֹתֵנוּ תָּ{{סי|בֹ}}א מְהֵרָה לְרַחֲמֵנוּ תַּ{{סי|אֲ}}מִירֵנוּ לְךָ וְנַאֲמִירְךָ לָנוּ.</poem><noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 98jqks3pqxoagi1gpyfc4wpyw57ab2r 3078626 3078608 2026-08-23T05:23:16Z מו יו הו 37729 3078626 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} <poem> תִּ{{סי|תֵּ}}ן אַחֲרִית לְעַמֶּךָ תָּ{{סי|שִׁ}}יב מִקְדָּשׁ לְתוֹכֵנוּ תְּ{{סי|ר}}וֹמֵם הַר מְרוֹם הָרִים תְּ{{סי|ק}}וֹמֵם קֶרֶן גְּדוּעָה תַּ{{סי|צְ}}הִיר מַחֲשַׁכֵּי אִוּוּי תְּ{{סי|פָ}}אֵר יוֹשֶׁבֶת בָּדָד תַּ{{סי|עְ}}טֶה בָּהּ מְלוּכָה לְבַדֶּךָ תָּ{{סי|סִ}}יר חֶרְפָּה מֵעִיר תְּ{{סי|נַ}}עֵר זֵדִים מִזְּבוּלֶךָ תַּ{{סי|מְ}}צִיא צְדָקָה לַעֲדָתֶךָ תְּ{{סי|לַ}}בֵּב אֶת רַעְיָתֶךָ תִּ{{סי|כְ}}רֹת לָהּ בְּרִית חֲדָשָׁה תִּ{{סי|י}}קַר נַפְשָׁהּ בְּעֵינֶיךָ תְּ{{סי|טַ}}הֲרֶנָּה בְּמַיִם טְהוֹרִים תַּ{{סי|חֲ}}נֶה בְּעִיר חָנָה דָוִד תִּ{{סי|זְ}}קֹף קוֹמַת תְּמָרָהּ תּ{{סי|וֹ}}דִיעַ לַכֹּל אַהֲבָתֵנוּ תְּ{{סי|הַ}}לֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנוֹתֵינוּ תִּ{{סי|דְ}}רשׁ גְּאֻלָּה לְגָלוּתֵנוּ תְּ{{סי|גַ}}לֶּה קֵץ לִקְנוֹתֵנוּ תָּ{{סי|בֹ}}א מְהֵרָה לְרַחֲמֵנוּ תַּ{{סי|אֲ}}מִירֵנוּ לְךָ וְנַאֲמִירְךָ לָנוּ.</poem><noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] lbj94c5atew7tfcvhby1vfhok65f08i 0 1733933 3078607 2958640 2026-08-22T21:30:29Z Yack67 27395 3078607 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>:'''וּמֵרֹב עֲו‍ֹנֵינוּ''' {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} <poem> {{סי|תָּ}}עִינוּ מֵאַחֲרֶיךָ {{סי|שָׁ}}גַגְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ {{סי|רֻ}}חַקְנוּ מִבֵּית חַיֵּינוּ {{סי|קִ}}לְקַלְנוּ אָרְחוֹת עוֹלָם {{סי|צְ}}עָדֵנוּ לֹא יִשַּׁרְנוּ {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ {{סי|עָ}}זַבְנוּ תּוֹרָתֶךָ {{סי|סַ}}רְנוּ מֵאִמְרֵי פִיךָ {{סי|נִ}}אַצְנוּךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ {{סי|מָ}}רִינוּ וּמָרַדְנוּ בָךְ {{סי|לֹ}}א הִקְשַׁבְנוּ לְדִבְרֵי נְבִיאֶיךָ {{סי|כִּ}}עַסְנוּךָ וְלֹא בִקַּשְׁנוּךָ {{סי|יִ}}רְאָתְךָ מִלֵּב שָׁכַחְנוּ {{סי|טָ}}הֳרָתְךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ טִמֵּאנוּ {{סי|חָ}}טָאנוּ לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{סי|זִ}}עַמְנוּךָ בְּרֹב עֲו‍ֹנֵינוּ {{סי|וְ}}אִמַּצְנוּ אֶת לְבָבֵנוּ {{סי|הִ}}קְשִׁינוּ אֶת עָרְפֵּנוּ {{סי|דְּ}}בָרְךָ אָחוֹר הִשְׁלַכְנוּ {{סי|גְּ}}דֻלָּתְךָ לֹא הִגַּדְנוּ {{סי|בֵּ}}יתְךָ נֶהֱרַס בַּעֲו‍ֹנֵינוּ {{סי|אִ}}וּוּיְךָ נֻתַּץ בַּחֲטָאֵינוּ.</poem><noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] l1ndhc3utbn0urkmdq0zrls0v0g651y 0 1735065 3078596 3077467 2026-08-22T20:26:28Z Roxette5 5159 3078596 wikitext text/x-wiki ===מעלות וסגולות ארץ ישראל=== שמעו דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד אמנה ראויה להתכבד על שולחן מלכים 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר ואודיע קושט אמרי אמת מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא, כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר"ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר"י דבי עלאי''' זלה"ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה"ה. עלימו תטוף מלתי. ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע"ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם' דברי האר"י זלה"ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. הלא כה דברו על מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר"ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז"ל: {{ש}} {{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו"ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו"ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. פירש גם האר"י זלה"ה כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם כנזכר בפרשת תרומה קמ"א ע"א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש ג"כ אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח"כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת ג"כ אחר לעכב הס"א שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ"י שאמר בפ' ויקהל דף ר"א ע"ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אח"כ כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין, ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ"ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז"ל תנועת גלגל אלא תנועת הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל: '''והרב חיים ויטאל ז"ל''' כתב וז"ל: {{ש}} דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח א' גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו"ן''', ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע"א}} פתחים לקבל ע"א סנהדרין. וכל הני פתחים ע"א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח"ו. ויש סביב ע"א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל, ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז"ל על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב"ה סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגד"ון''' (ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו"ן}}}} - גי' {{גמט דגש|מגדו"ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} - ר"ת '''צבי'''. ר"ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא צדיק דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו"ן מגדו"ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי"ק}}. וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער לה' צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}. ומ{{גמט דגש|ע"א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח"ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני ה' אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה הא' של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים ואז היה המקום פנוי ע"י אותו הריח העולה משם כנזכר. אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע א' בעת החורבן, אמנם ע"י התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל והוא בגלות שומרון הם היוד השבטים - כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח"כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים. ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}} לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד א' וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. וא"ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה? התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה, ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב"ה פרכת מסך א' מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם, ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר: וכוונת פרוכתא דא נלע"ד חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין ע"י לבוש החיצון מכל שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ"א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקרא {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיות כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם, וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה ולא מצד הטומאה; רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת חופאה קלישא כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה: '''והרב המקובל האלהי מוהר"ר משה קורדוירו זל"ה''' כתב זה לשונו: {{ש}} {{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ יקראו פתח אחד. ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש, כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים ע' אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל הע' יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל"א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז"ל), מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. וכל ע' ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד הנוגה כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות ושוכן בארץ ישראל בסוד 'סתר המדרגה' הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה: והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה היו האומות שולטות בארץ נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל וישראל נמסרין אחת קידם כגון סנחריב וכיוצא עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח"ו עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע"ג דדחה לון לבר עכ"ד משכנם שם אינו קבוע דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא ולא הרגיעה שם לילי"ת וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל עכ"ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן דמסיק לבד. וקב"ה עבד דלא תשלוט שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונס לא היה צריך דבר שהיה ראוי שע"י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל: מה עשה הקב"ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}} והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש: והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה אמנם בהיות ישראל על מכונם אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל ויושבי חוץ לארץ הם שואבים דרך ד' קליפות: והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת ועדיפא מחוץ לארץ שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות אלא כבוד ה' המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא יאספהו. לזה בזמן רשב"י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח"ו אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל. ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים מאי איכא למימר שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי"ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}. וי"ל שזו שליטת שרם שנתן לו הקב"ה בזכות המילה כנזכר בזהר אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ"ש במה שלמעלה ממנו, ואותה העבודה שהם עושים מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר: ודע כי תחלת המציאות אחר התגברו החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו הדורות הראשונים דור אחר דור. נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה ועמדה שכינה בעליונים וזולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת על ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע"ה נראה מתוך הסנה דהיינו הקוצים להראות סוד התלבשות - '''לַב"ת א"ש''' - שהיא 'בת עין' הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. * האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יי סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם ({{צ|עמו אנכי בצרה}}). * שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ מתקדש. ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו בשלום העיר כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}} - כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה וז"ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}} שהוא היסוד וייחוד. וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח"ש שר"פ ועקר"ב וצמאו"ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם, כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו. וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך עגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל וזהו גלות השכינה החלטי לא צער שתצטער היא מכאב הבן אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה: וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה ופי' יחרב בבית ראשון כי יחרב הוא כמו חרבו המים שאינו יבשות אלא נגיבות אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת: ויבש בבית שני כי יבש היינו שנתייבש מכל וכל שנסתם שער השפע מכל וכל. וז"ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר"ת '''הצב"י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא לע' שרים בני שפחה בישא. והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק"ב}}. חדש שע"י הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה ק"ב ישן וק"ב חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד"קדושה ו"ברכה הוא יורד לעלמא דחרוב - סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה כנודע בדרושי האר"י זלה"ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל. ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ"ל מנרת) זהב טהור וגו'. וא"ת כיון שנסתם שער השפע אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}} וי"ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא ועכ"ז יש לו שכר טוב וע"ז נאמר {{צ|שישו אתה משוש וגו}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא. וזהו סוד שאמרו ז"ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק"מ ע"א וז"ל: א"ר יוחנן {{צ|טוב פת חרבה}} {{ממ|משלי|יז|א}} זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה"ב. {{צ|מבית מלא זבחי ריב}} - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות. {{ש}} הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא כד"א {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}} אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש מכל השפע היורד בחוץ לארץ בתוך אויר הטמא וז"ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה"ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז"ל. וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי ירח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב"י''' למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה. ועד(?) הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין. וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד לזה היה להם שפעה בכל יום כנודע אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}}. 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע בה (קודם) עתה בזמן הגלות: ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק וספיחו ספחים שהוא השחים הוא יותר מתמעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט. ולכן עיקר כוונת הרשב"י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת"ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו [כן??] כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב"ה ושכינתיה ע"י היסוד שהוא סוד {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. וגם עח ידי החיבור הזה הוא ביטל הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא חיוון בישין ודובין דאכלין ענא שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}} ועסק התורה יקרא הקלע , והחרב והרומח והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ"ש בס' התיקונים דף ע"ג ע"ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}: : מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}} והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} {{ממ|ישעיה|מ|ו}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא - כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}} {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. : ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת ב' יביש'. ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך: ===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל=== ועתה נבאר יניקת ע' שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. דע כי הנה '''לילי"ת''' נקראת אימא דערב רב, וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי"ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא"ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם ע' ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי"ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה וצדה מבפנים היא טהורה כקליפת האילן. שצדו מבחוץ הוא פגום וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. ושיעורו מלמעלה ת"ק אמה על ת"ק אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה"ק ירושלם ת"ו ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה כשיעור כל ארץ ישראל וכל ארץ ישראל תחתיו וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב"ה את החלון ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר ומיד נתגרשו משם ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה. ומגרשה כל זר מתוכה ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעלות החיצונות הזאת שהוא בעת החורבן עכ"ז אינה שולטת בארץ ישראל אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני וכל מקום דשן ושמן נקמט ונתכווץ וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה ואפילו שזורעין בטרשין שבה כמאן דליתא דמי: והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני רק אם ישליטוהו ברשע ע"י כישוף וע"ז ועבירות שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם אבל לא שתשלוט הקליפה. ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ לא שגושמו בארץ שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב"ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש וחזרו להם ונסתמה הפרצה וכן פי' הרשב"י בזוהר פ' תרומה ע"ש: ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל כי ימשיך אור רוחני אויר ארץ ישראל הטהור שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת חכמה וענין זה תלוי בקדושת הארץ: והיינו שפי' בזוהר לך לך שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירדו לעומקן ובארץ ישראל לא השיג עד שאמר לו הקב"ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כשרז"ל ושם תשיג שליטת הארץ וכן השיג בנבואה. אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח"ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא שנאמר {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}} {{ממ|משלי|כב|ג}}. והנה ולזה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה שנתן רשות להתפשט אבל לא כולם אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא 'נוקבא דתהומא רבא' כמ"ש. והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ שם הקליפות נאחזות והן כעין קליפת האגוז שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש והקליפה נאחזת מבחוץ דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד"ו דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם: לצד צפונה הוא פתוח שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}} והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}} ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם וכל הנדחה דרך אותו נקב הוא ידחה ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|ואל תאטר עלי באר פיה}} {{ממ|תהילים|סט|טז}} שח"ו כשיראה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות נוח לו שלא נברא כי הם שולטות עליו כשכיר יומו ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}} ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס בל יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}} והיינו גיהנם רוחני ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה וע"ז הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה ואח"כ סתם הקב"ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה: והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של עשר קדושות ואחר כך סובב עזרות ולשכות ואחר כך סובב הר הבית ואחר כך סובב ירושלם ואח"כ סובב ארץ ישראל. ואח"כ חוץ לארץ שהוא משכן ע' שרים. ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל. ובירושלם מדרגו' קדושה יותר. והר הבית יותר כמשרז"ל עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל ואפילו עתה בגלות מ"מ {{צ|עיני ה' אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} וזה יובן ממה שמביא הזוהר בפ' שמות וז"ל {{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי 'או כעופר האיילים בזמן שהוא בורח הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו כך אמר ישראל רבש"ע אם אנו גורמים שתסתלק מביננו. יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח עכ"ל והנה עתה בגלות אעפ"י שנסתלק הקב"ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה. מ"מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עה"ק כדי להשפיע בה תמיד וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה..}} (שם) וצריך להבין למה אמר דווקא 'עיני', הל"ל 'ה' אלהיך' בלבד ולמה מדייק דווקא עיני ולא תואר אחר. הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה ולא בעצם קדושתה כי היא מסתלקת תמיד למעלה אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים ולכן נקרא ארץ הצבי שהיא דומה ל'צבי: ועתה ישפוט המעיין בשכלו כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות {{צ|תאטר עלי באר פיה}} {{ממ|תהילים|סט|טז}} כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח"ו כדפירש בזוהר עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} בעמקי הקליפות וכמה יצא לבם באומרם איה תעלנה תפלותינו איה יתקשר הבל פה תורתינו עד שנתבשרו ואמר 'נפתחו השמים ואראה מראות אלהים' (שם) ממש פתח הקב"ה פתחי הרקיעים ואמר דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו"ל ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על (חוץ לארץ) [ארץ ישראל] ואז בטחו ישראל בהקב"ה והתנחמו מאבלותם: האמנם דרך רדתה היא כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל אמנם דרך פרצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. וא"ת א"כ נתבלבלו כל המעלות ח"ו: אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנז"ל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות כאמרו {{צ|למענכם שלחתי בבלה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}} ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו שכינה עמו כמ"ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך}} {{ממ|דברים|ל|ד}} וגומר משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד: אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל תוך אותו השר שבחו"ל ואל אותו הגבול ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם והיינו נפתחו השמים שהיו נגידים לגולה ואראה מראות אלהים היא השכינה שירדה שם והיינו דרך ירידתה וא"ת א"כ לפי דברי אלה ארץ ישראל וחוץ לארץ בימי הגולה הם שוים ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח"ו, כבר פירשו רז"ל ואמרו אינו דומה פולטתו בחיק אמו וגו'. ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל: הענין הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי , אלא כדפרישית בסוד פתח היכל לבנת הספיר קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש ובק"ק שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר"ת '''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון - הוא '''צב"י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג"כ מדריגות הקדושה בלי לבוש ובארץ ישראל בלי לבוש: ואז ממש שוכנים באויר הטהור: אמנם בחוץ לארץ ח"ו שתרד כך השכינה שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}: א"כ היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח"ו. להיות בניה עזובים שם באויר הטמא, אי אפשר אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ עם ישראל לשמרם: והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} לא עצמותה ממש אלא ניצוץ אורה לפי' נפתחו השמים ואראה מראות אלהים מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ מתלבש בשר כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל ואין בארץ ישראל רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת, אלא גבוליה 'נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל' (שם), לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ סובב ענן גדול ואש מתלקחת וחוצה להם רוח סערה: שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} ר"ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: והנה המת בארץ ישראל פולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה ואם רעה תתגרש ואם טובה תתקבל והרשעים צריכים להנער ממנה אמנם בחוץ לארץ הוא להפך כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ: והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל שהם ג' קליפות ויכנסו בתוכם וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב שנאמר "והנה רו"ח רע"ש א"ש" ג' קליפות ואח"כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח מפני שהיה בחו"ל וכן יחזקאל אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד אל הקול: והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}} את הקליפות שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר"ת '''צב"י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב"ה'. וז"ש {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. ואין יחוד כלל, כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות כל הספירות הם בלתי שלימות כי אין אור הא"ס מתגלה בהם. בתוספת האור יותר על כדי חיותם כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה שהם הכסא שלו בייחודם והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות: ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה ואין בה אור כלל ע"י היחוד: אמנם נמשך אליה ע"י תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפי' בזוהר בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}} וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות שאפילו שחרב מקדשנו לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר ואח"כ תכף נסעה ואלו הגוים יושבי הארץ אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה : והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה כי ביום יסתם נקבא דתהומא רבא ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - אז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}}, ויתפשטו החיצונים בעולם וכל העולם טועמים טעם מיתה והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח"ו. והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות הנה הקליפה הנקראת אש מתלקחת. יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם והם מחלקים העולם לע' חלקים ע' גבולי האומות כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל כאמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}} והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג"כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה. והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה שהיא שורש לשריהם כנודע נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש נפשות לבד נפש הבהמות מזיווג סמא"ל ובת זוגו שרי הקליפות ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים ונותנים ומשפיעים להם והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה' דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל , ומהם פריצי ישראל והכל מצדינו שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היו החיצוניות נכנסת שם : ונחזור למה שפירשנו שע' שרים הם סביבות ירושלם. ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. והענין כי הנה הרקיעים שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בג"ע הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא העור כנודע ועל גבי העור הם הקליפין וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי האר"י זלה"ה וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} (שם) כי מלכות דעשיה הנקרא ירושלם סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר , וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעית הקרקע הוא ג"ע הארץ והוא חומר זך מאד וקדוש וסביבותיו הוא הארץ הזאת חומרים מאד ששם שליטת הקליפות ובה שמרו הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם והוא תכלית בירור העכירות: כי כמו שג"ע הארץ הוא תכלית הגסות והעכירות של העולמות וההיכלות העליונות דקדושה: כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים והרשעים גוברים בו בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת: והנה צריך לדקדק היאך הם עשרה רקיעים והלא רז"ל לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}} והענין זה הוא כמו שבעה היכלות שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד והב' אחרונות גם כן נחשבות כאחת דהיינו כתר חכמה בינה הוא היכל קדש קדשים ואח"כ הם חמשה היכלות שהם חסד גבורה תפארת נצח הוד. ויסוד והמלכות הוא היכל לבנת הספיר הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטים וז' רקיעים בכללות. והנה הרקיע העשירי הוא קודש והוא כתר של מלכות דעשיה והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא גלגל יומי ואין בו כוכבים כלל והוא חכמה של מלכות דעשיה, וזהו סוד {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} {{ממ|תהילים|קד|כד}} בבינה . ר"ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה ואח"כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל, והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות. שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י'ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי נוצצים הוא לשון ניצוצות, כי כשהקב"ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו"ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות ומנורה אחת תלויה לפני הקב"ה וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות: ואח"כ העודפים על הנרות מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו אז הולך מטטרו"ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע"ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}. וזהו ג"כ {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}} שארז"ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא בינה דמלכות דעשיה. ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים כוכבים גם ניצוצות הגבורות שנקרא מזלות. כנודע בדרושי האר"י זלה"ה שיסוד דבינה נקרא רקיע שבו חמה ולבנה שהם זעיר ונוקביה וכוכבים ומזלות כנזכר והם י"ב מזלות '''טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד'''. ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות ונקראים קדש הקדשים. והשבעה רקיעים תחתיהם שם ז' כוכבי לכת '''שצ"ם חנכ"ל''' שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה. '''חג"ת נהי"ם''' שבהם ז' כוכבי לכת שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע. והשנים תחתונים נחשבים ג"כ לאחד ובאלו הז' רקיעים הם נשמות ע' אומות י' אומות תחת כל כוכב והי"ב מזלות משפיעים להם ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו ותחת גלגל הלבנה. אחרון שבכולם יש רקיע חלק שאינו משמש כלום ושם נשמות השדים ורוחין ולילין איש כפי מצבו וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא תבל. ויש להם מדריגות בד' יסודות אש רוח מים עפר כי יש מהם מאש. ויש מרוח ונקרא רוחין ויש במים ובעפר ונקרא שדים ומזיקים ועל כל כת יש עליה ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם עד מקום הקדושה שבז' רקיעים {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח"ו הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים ומשם {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}: l8cy4qohl8479oesaohqpnl58b02mx1 3078599 3078596 2026-08-22T20:49:57Z Roxette5 5159 3078599 wikitext text/x-wiki ===מעלות וסגולות ארץ ישראל=== שמעו דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד אמנה. ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר ואודיע קושט אמרי אמת מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא, כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר"ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר"י דבי עלאי''' זלה"ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה"ה. {{ש}} עלימו תטוף מלתי. ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע"ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם' דברי האר"י זלה"ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. הלא כה דברו על מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר"ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז"ל: {{ש}} {{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו"ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו"ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. פירש גם האר"י זלה"ה כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ"א ע"א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח"כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ"י שאמר בפרשת ויקהל דף ר"א ע"ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ"ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז"ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל. '''והרב חיים ויטאל ז"ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}} דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו"ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע"א}} פתחים לקבל ע"א סנהדרין. וכל הני פתחים ע"א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח"ו. ויש סביב ע"א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז"ל על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב"ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. <big>(</big>ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו"ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו"ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} - ר"ת '''צבי'''. ר"ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא 'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו"ן מגדו"ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי"ק}}. וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.<big>)</big> ומ{{גמט דגש|ע"א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח"ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע"י אותו הריח העולה משם כנזכר. אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח"כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים. ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}} לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. וא"ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה? התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב"ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר. וכוונת פרוכתא דא נלע"ד חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין ע"י לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ"א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם, וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה ולא מצד הטומאה; רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}} '''והרב המקובל האלהי מוהר"ר משה קורדוירו זל"ה''' כתב זה לשונו: {{ש}} {{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ יקראו פתח אחד. ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש, כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים ע' אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל הע' יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל"א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז"ל), מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. וכל ע' ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד הנוגה כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות ושוכן בארץ ישראל בסוד 'סתר המדרגה' הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה: והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה היו האומות שולטות בארץ נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל וישראל נמסרין אחת קידם כגון סנחריב וכיוצא עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח"ו עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע"ג דדחה לון לבר עכ"ד משכנם שם אינו קבוע דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא ולא הרגיעה שם לילי"ת וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל עכ"ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן דמסיק לבד. וקב"ה עבד דלא תשלוט שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונס לא היה צריך דבר שהיה ראוי שע"י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל: מה עשה הקב"ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}} והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש: והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה אמנם בהיות ישראל על מכונם אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל ויושבי חוץ לארץ הם שואבים דרך ד' קליפות: והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת ועדיפא מחוץ לארץ שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות אלא כבוד ה' המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא יאספהו. לזה בזמן רשב"י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח"ו אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל. ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים מאי איכא למימר שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי"ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}. וי"ל שזו שליטת שרם שנתן לו הקב"ה בזכות המילה כנזכר בזהר אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ"ש במה שלמעלה ממנו, ואותה העבודה שהם עושים מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר: ודע כי תחלת המציאות אחר התגברו החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו הדורות הראשונים דור אחר דור. נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה ועמדה שכינה בעליונים וזולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת על ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע"ה נראה מתוך הסנה דהיינו הקוצים להראות סוד התלבשות - '''לַב"ת א"ש''' - שהיא 'בת עין' הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. * האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יי סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם ({{צ|עמו אנכי בצרה}}). * שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ מתקדש. ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו בשלום העיר כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}} - כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה וז"ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}} שהוא היסוד וייחוד. וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח"ש שר"פ ועקר"ב וצמאו"ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם, כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו. וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך עגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל וזהו גלות השכינה החלטי לא צער שתצטער היא מכאב הבן אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה: וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה ופי' יחרב בבית ראשון כי יחרב הוא כמו חרבו המים שאינו יבשות אלא נגיבות אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת: ויבש בבית שני כי יבש היינו שנתייבש מכל וכל שנסתם שער השפע מכל וכל. וז"ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר"ת '''הצב"י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא לע' שרים בני שפחה בישא. והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק"ב}}. חדש שע"י הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה ק"ב ישן וק"ב חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד"קדושה ו"ברכה הוא יורד לעלמא דחרוב - סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה כנודע בדרושי האר"י זלה"ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל. ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ"ל מנרת) זהב טהור וגו'. וא"ת כיון שנסתם שער השפע אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}} וי"ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא ועכ"ז יש לו שכר טוב וע"ז נאמר {{צ|שישו אתה משוש וגו}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא. וזהו סוד שאמרו ז"ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק"מ ע"א וז"ל: א"ר יוחנן {{צ|טוב פת חרבה}} {{ממ|משלי|יז|א}} זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה"ב. {{צ|מבית מלא זבחי ריב}} - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות. {{ש}} הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא כד"א {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}} אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש מכל השפע היורד בחוץ לארץ בתוך אויר הטמא וז"ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה"ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז"ל. וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי ירח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב"י''' למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה. ועד(?) הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין. וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד לזה היה להם שפעה בכל יום כנודע אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}}. 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע בה (קודם) עתה בזמן הגלות: ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק וספיחו ספחים שהוא השחים הוא יותר מתמעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט. ולכן עיקר כוונת הרשב"י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת"ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו [כן??] כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב"ה ושכינתיה ע"י היסוד שהוא סוד {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. וגם עח ידי החיבור הזה הוא ביטל הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא חיוון בישין ודובין דאכלין ענא שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}} ועסק התורה יקרא הקלע , והחרב והרומח והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ"ש בס' התיקונים דף ע"ג ע"ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}: : מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}} והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} {{ממ|ישעיה|מ|ו}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא - כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}} {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. : ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת ב' יביש'. ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך: ===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל=== ועתה נבאר יניקת ע' שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. דע כי הנה '''לילי"ת''' נקראת אימא דערב רב, וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי"ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא"ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם ע' ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי"ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה וצדה מבפנים היא טהורה כקליפת האילן. שצדו מבחוץ הוא פגום וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. ושיעורו מלמעלה ת"ק אמה על ת"ק אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה"ק ירושלם ת"ו ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה כשיעור כל ארץ ישראל וכל ארץ ישראל תחתיו וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב"ה את החלון ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר ומיד נתגרשו משם ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה. ומגרשה כל זר מתוכה ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעלות החיצונות הזאת שהוא בעת החורבן עכ"ז אינה שולטת בארץ ישראל אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני וכל מקום דשן ושמן נקמט ונתכווץ וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה ואפילו שזורעין בטרשין שבה כמאן דליתא דמי: והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני רק אם ישליטוהו ברשע ע"י כישוף וע"ז ועבירות שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם אבל לא שתשלוט הקליפה. ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ לא שגושמו בארץ שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב"ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש וחזרו להם ונסתמה הפרצה וכן פי' הרשב"י בזוהר פ' תרומה ע"ש: ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל כי ימשיך אור רוחני אויר ארץ ישראל הטהור שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת חכמה וענין זה תלוי בקדושת הארץ: והיינו שפי' בזוהר לך לך שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירדו לעומקן ובארץ ישראל לא השיג עד שאמר לו הקב"ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כשרז"ל ושם תשיג שליטת הארץ וכן השיג בנבואה. אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח"ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא שנאמר {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}} {{ממ|משלי|כב|ג}}. והנה ולזה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה שנתן רשות להתפשט אבל לא כולם אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא 'נוקבא דתהומא רבא' כמ"ש. והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ שם הקליפות נאחזות והן כעין קליפת האגוז שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש והקליפה נאחזת מבחוץ דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד"ו דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם: לצד צפונה הוא פתוח שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}} והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}} ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם וכל הנדחה דרך אותו נקב הוא ידחה ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|ואל תאטר עלי באר פיה}} {{ממ|תהילים|סט|טז}} שח"ו כשיראה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות נוח לו שלא נברא כי הם שולטות עליו כשכיר יומו ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}} ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס בל יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}} והיינו גיהנם רוחני ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה וע"ז הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה ואח"כ סתם הקב"ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה: והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של עשר קדושות ואחר כך סובב עזרות ולשכות ואחר כך סובב הר הבית ואחר כך סובב ירושלם ואח"כ סובב ארץ ישראל. ואח"כ חוץ לארץ שהוא משכן ע' שרים. ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל. ובירושלם מדרגו' קדושה יותר. והר הבית יותר כמשרז"ל עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל ואפילו עתה בגלות מ"מ {{צ|עיני ה' אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} וזה יובן ממה שמביא הזוהר בפ' שמות וז"ל {{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי 'או כעופר האיילים בזמן שהוא בורח הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו כך אמר ישראל רבש"ע אם אנו גורמים שתסתלק מביננו. יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח עכ"ל והנה עתה בגלות אעפ"י שנסתלק הקב"ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה. מ"מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עה"ק כדי להשפיע בה תמיד וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה..}} (שם) וצריך להבין למה אמר דווקא 'עיני', הל"ל 'ה' אלהיך' בלבד ולמה מדייק דווקא עיני ולא תואר אחר. הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה ולא בעצם קדושתה כי היא מסתלקת תמיד למעלה אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים ולכן נקרא ארץ הצבי שהיא דומה ל'צבי: ועתה ישפוט המעיין בשכלו כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות {{צ|תאטר עלי באר פיה}} {{ממ|תהילים|סט|טז}} כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח"ו כדפירש בזוהר עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} בעמקי הקליפות וכמה יצא לבם באומרם איה תעלנה תפלותינו איה יתקשר הבל פה תורתינו עד שנתבשרו ואמר 'נפתחו השמים ואראה מראות אלהים' (שם) ממש פתח הקב"ה פתחי הרקיעים ואמר דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו"ל ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על (חוץ לארץ) [ארץ ישראל] ואז בטחו ישראל בהקב"ה והתנחמו מאבלותם: האמנם דרך רדתה היא כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל אמנם דרך פרצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. וא"ת א"כ נתבלבלו כל המעלות ח"ו: אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנז"ל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות כאמרו {{צ|למענכם שלחתי בבלה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}} ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו שכינה עמו כמ"ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך}} {{ממ|דברים|ל|ד}} וגומר משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד: אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל תוך אותו השר שבחו"ל ואל אותו הגבול ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם והיינו נפתחו השמים שהיו נגידים לגולה ואראה מראות אלהים היא השכינה שירדה שם והיינו דרך ירידתה וא"ת א"כ לפי דברי אלה ארץ ישראל וחוץ לארץ בימי הגולה הם שוים ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח"ו, כבר פירשו רז"ל ואמרו אינו דומה פולטתו בחיק אמו וגו'. ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל: הענין הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי , אלא כדפרישית בסוד פתח היכל לבנת הספיר קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש ובק"ק שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר"ת '''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון - הוא '''צב"י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג"כ מדריגות הקדושה בלי לבוש ובארץ ישראל בלי לבוש: ואז ממש שוכנים באויר הטהור: אמנם בחוץ לארץ ח"ו שתרד כך השכינה שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}: א"כ היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח"ו. להיות בניה עזובים שם באויר הטמא, אי אפשר אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ עם ישראל לשמרם: והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} לא עצמותה ממש אלא ניצוץ אורה לפי' נפתחו השמים ואראה מראות אלהים מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ מתלבש בשר כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל ואין בארץ ישראל רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת, אלא גבוליה 'נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל' (שם), לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ סובב ענן גדול ואש מתלקחת וחוצה להם רוח סערה: שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} ר"ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: והנה המת בארץ ישראל פולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה ואם רעה תתגרש ואם טובה תתקבל והרשעים צריכים להנער ממנה אמנם בחוץ לארץ הוא להפך כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ: והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל שהם ג' קליפות ויכנסו בתוכם וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב שנאמר "והנה רו"ח רע"ש א"ש" ג' קליפות ואח"כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח מפני שהיה בחו"ל וכן יחזקאל אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד אל הקול: והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}} את הקליפות שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר"ת '''צב"י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב"ה'. וז"ש {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. ואין יחוד כלל, כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות כל הספירות הם בלתי שלימות כי אין אור הא"ס מתגלה בהם. בתוספת האור יותר על כדי חיותם כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה שהם הכסא שלו בייחודם והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות: ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה ואין בה אור כלל ע"י היחוד: אמנם נמשך אליה ע"י תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפי' בזוהר בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}} וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות שאפילו שחרב מקדשנו לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר ואח"כ תכף נסעה ואלו הגוים יושבי הארץ אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה : והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה כי ביום יסתם נקבא דתהומא רבא ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - אז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}}, ויתפשטו החיצונים בעולם וכל העולם טועמים טעם מיתה והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח"ו. והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות הנה הקליפה הנקראת אש מתלקחת. יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם והם מחלקים העולם לע' חלקים ע' גבולי האומות כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל כאמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}} והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג"כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה. והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה שהיא שורש לשריהם כנודע נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש נפשות לבד נפש הבהמות מזיווג סמא"ל ובת זוגו שרי הקליפות ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים ונותנים ומשפיעים להם והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה' דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל , ומהם פריצי ישראל והכל מצדינו שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היו החיצוניות נכנסת שם : ונחזור למה שפירשנו שע' שרים הם סביבות ירושלם. ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. והענין כי הנה הרקיעים שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בג"ע הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא העור כנודע ועל גבי העור הם הקליפין וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי האר"י זלה"ה וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} (שם) כי מלכות דעשיה הנקרא ירושלם סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר , וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעית הקרקע הוא ג"ע הארץ והוא חומר זך מאד וקדוש וסביבותיו הוא הארץ הזאת חומרים מאד ששם שליטת הקליפות ובה שמרו הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם והוא תכלית בירור העכירות: כי כמו שג"ע הארץ הוא תכלית הגסות והעכירות של העולמות וההיכלות העליונות דקדושה: כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים והרשעים גוברים בו בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת: והנה צריך לדקדק היאך הם עשרה רקיעים והלא רז"ל לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}} והענין זה הוא כמו שבעה היכלות שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד והב' אחרונות גם כן נחשבות כאחת דהיינו כתר חכמה בינה הוא היכל קדש קדשים ואח"כ הם חמשה היכלות שהם חסד גבורה תפארת נצח הוד. ויסוד והמלכות הוא היכל לבנת הספיר הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטים וז' רקיעים בכללות. והנה הרקיע העשירי הוא קודש והוא כתר של מלכות דעשיה והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא גלגל יומי ואין בו כוכבים כלל והוא חכמה של מלכות דעשיה, וזהו סוד {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} {{ממ|תהילים|קד|כד}} בבינה . ר"ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה ואח"כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל, והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות. שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י'ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי נוצצים הוא לשון ניצוצות, כי כשהקב"ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו"ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות ומנורה אחת תלויה לפני הקב"ה וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות: ואח"כ העודפים על הנרות מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו אז הולך מטטרו"ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע"ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}. וזהו ג"כ {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}} שארז"ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא בינה דמלכות דעשיה. ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים כוכבים גם ניצוצות הגבורות שנקרא מזלות. כנודע בדרושי האר"י זלה"ה שיסוד דבינה נקרא רקיע שבו חמה ולבנה שהם זעיר ונוקביה וכוכבים ומזלות כנזכר והם י"ב מזלות '''טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד'''. ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות ונקראים קדש הקדשים. והשבעה רקיעים תחתיהם שם ז' כוכבי לכת '''שצ"ם חנכ"ל''' שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה. '''חג"ת נהי"ם''' שבהם ז' כוכבי לכת שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע. והשנים תחתונים נחשבים ג"כ לאחד ובאלו הז' רקיעים הם נשמות ע' אומות י' אומות תחת כל כוכב והי"ב מזלות משפיעים להם ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו ותחת גלגל הלבנה. אחרון שבכולם יש רקיע חלק שאינו משמש כלום ושם נשמות השדים ורוחין ולילין איש כפי מצבו וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא תבל. ויש להם מדריגות בד' יסודות אש רוח מים עפר כי יש מהם מאש. ויש מרוח ונקרא רוחין ויש במים ובעפר ונקרא שדים ומזיקים ועל כל כת יש עליה ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם עד מקום הקדושה שבז' רקיעים {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח"ו הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים ומשם {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}: h4djrw05x6rbwo9f4u2j0z44d78psma 3078613 3078599 2026-08-22T21:49:50Z Roxette5 5159 3078613 wikitext text/x-wiki ===מעלות וסגולות ארץ ישראל=== שמעו דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד אמנה. ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר ואודיע קושט אמרי אמת מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא, כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר"ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר"י דבי עלאי''' זלה"ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה"ה. {{ש}} עלימו תטוף מלתי. ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע"ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם' דברי האר"י זלה"ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. הלא כה דברו על מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר"ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז"ל: {{ש}} {{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו"ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו"ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. פירש גם האר"י זלה"ה כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ"א ע"א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח"כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ"י שאמר בפרשת ויקהל דף ר"א ע"ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ"ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז"ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל. '''והרב חיים ויטאל ז"ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}} דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו"ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע"א}} פתחים לקבל ע"א סנהדרין. וכל הני פתחים ע"א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח"ו. ויש סביב ע"א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז"ל על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב"ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. <big>(</big>ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו"ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו"ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} - ר"ת '''צבי'''. ר"ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא 'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו"ן מגדו"ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי"ק}}. וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.<big>)</big> ומ{{גמט דגש|ע"א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח"ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע"י אותו הריח העולה משם כנזכר. אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח"כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים. ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}} לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. וא"ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה? התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב"ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר. וכוונת פרוכתא דא נלע"ד חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין על ידי לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ"א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם. וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה - ולא מצד הטומאה, רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}} '''והרב המקובל האלהי מוהר"ר משה קורדוירו זל"ה''' כתב זה לשונו: {{ש}} {{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ יקראו פתח אחד. ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש, כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה - ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים {{גמט דגש|ע'}} אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל ה{{גמט דגש|ע'}} יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל"א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז"ל), מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. וכל {{גמט דגש|ע'}} ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד {{צ|הנוגה}} כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות, ושוכן בארץ ישראל בסוד {{צ|סתר המדרגה}} הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה. והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה - היו האומות שולטות בארץ, נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל, וישראל נמסרין תחת ידם, כגון סנחריב וכיוצא. עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח"ו, עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע"ג דדחה לון לבר - עכ"ד משכנם שם אינו קבוע - דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, ולא הרגיעה שם לילי"ת. וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם. ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל - עכ"ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן דמסיק לבד{{הערה|יתכן שיש להגיה כאן "דמפיק לבר", וכפי שנזכר לעיל בענין עבד שברח וכולי, וצע"ע - ויקיעורך}}. וקב"ה עבד דלא תשלוט. שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם. אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון. ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונם - לא היה צריך דבר, שהיה ראוי שע"י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל. מה עשה הקב"ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}}, והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש. והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה. אמנם בהיות ישראל על מכונם - אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל, ויושבי חוץ לארץ הם שואבים דרך ד' קליפות. והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים, ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם, אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת. ועדיפא מחוץ לארץ שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות, אלא כבוד השם המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא - יאספהו. לזה בזמן רשב"י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא, ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח"ו. אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל. ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים - מאי איכא למימר? שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי"ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}!? {{ש}} וי"ל שזו שליטת ש‎‎ָׂרָם שנתן לו הקב"ה בזכות המילה כנזכר בזהר. אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם, ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ"ש במה שלמעלה ממנו. ואותה העבודה שהם עושים - מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר. ודע כי תחלת המציאות אחר התגברות החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו הדורות הראשונים דור אחר דור - נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה, ועמדה שכינה בעליונים זולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת של ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע"ה {{ממ|שמות|ג|ב}} נראה {{צ|מתוך הסנה}} (דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות) - {{צ|'''לַבת אש'''}} - שהיא 'בת עין' הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. * האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יהוה סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם. וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם. * שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און, כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ מתקדש. ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}}. כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות, ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם, והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה. וז"ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}} שהוא היסוד וייחוד. וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח"ש שר"פ ועקר"ב וצמאו"ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם. כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו. וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך פגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל. וזהו גלות השכינה החלטי - לא צער שתצטער היא מכאב הבן - אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה. וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה. ופירשו {{צ|יחרב}} בבית ראשון - כי {{צ|יחרב}} הוא כמו {{צ|חרבו המים}}, שאינו יבשות אלא נגיבות, אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת. {{צ|ויבש}} - בבית שני, כי {{צ|יבש}} היינו שנתייבש מכל וכל, שנסתם שער השפע מכל וכל. וז"ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר"ת '''הצב"י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא ל{{גמט דגש|ע'}} שרים, בני שפחה בישא. והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק"ב}}. חִדֵש שעל ידי הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה '''ק"ב''' ישן ו'''ק"ב''' חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד"קדושה ו"ברכה - הוא יורד לעלמא דחרוב, סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה (כנודע בדרושי האר"י זלה"ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל). ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ"ל מנרת) זהב טהור וגו'. וא"ת - כיון שנסתם שער השפע - אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}} וי"ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא - ועכ"ז יש לו שכר טוב. ועל זה נאמר {{צ|שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה - עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות. ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך. לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא! <big>(</big>זהו סוד שאמרו ז"ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק"מ ע"א וזה לשונו: {{ש}} {{צ|א"ר יוחנן "טוב פת חרבה" {{ממ|משלי|יז|א}} - זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה"ב. "מבית מלא זבחי ריב" - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות}}. הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא, כמה דאת אמר {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}}. אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש - מכל השפע היורד בחוץ לארץ בתוך אויר הטמא. וז"ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה"ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז"ל. וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי יָרֵח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב"י''' למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה.<big>)</big> ועל דרך הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול. כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות. מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד - לזה היה לה שפעה בכל יום כנודע. אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}} - 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע עתה בזמן הגלות, ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה. כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק ,וספיחו ספחים שהוא השיחים הוא יותר מעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט. ולכן עיקר כוונת הרשב"י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת"ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו{{הערה|נלע"ד שיש להוסיף כאן מלת "כן". "וכמו כן וכולי". וצע"ע - ויקיעורך}} כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב"ה ושכינתיה ע"י היסוד שהוא סוד {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. וגם על ידי החיבור הזה הוא ביטול הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא {{צ|חיוון בישין ודובין דאכלין ענא}} שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}}. ועסק התורה יקרא {{צ|הקלע והחרב והרומח}}, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ"ש בס' התיקונים דף ע"ג ע"ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}: : מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{ממ|ישעיה|מ|ו}} {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}}. והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא - כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}} {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. : ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת '''ב'''' יבישא.{{ש}} ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך: ===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל=== ועתה נבאר יניקת ע' שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. דע כי הנה '''לילי"ת''' נקראת אימא דערב רב, וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי"ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא"ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם ע' ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי"ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה וצדה מבפנים היא טהורה כקליפת האילן. שצדו מבחוץ הוא פגום וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. ושיעורו מלמעלה ת"ק אמה על ת"ק אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה"ק ירושלם ת"ו ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה כשיעור כל ארץ ישראל וכל ארץ ישראל תחתיו וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב"ה את החלון ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר ומיד נתגרשו משם ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה. ומגרשה כל זר מתוכה ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעלות החיצונות הזאת שהוא בעת החורבן עכ"ז אינה שולטת בארץ ישראל אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני וכל מקום דשן ושמן נקמט ונתכווץ וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה ואפילו שזורעין בטרשין שבה כמאן דליתא דמי: והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני רק אם ישליטוהו ברשע ע"י כישוף וע"ז ועבירות שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם אבל לא שתשלוט הקליפה. ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ לא שגושמו בארץ שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב"ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש וחזרו להם ונסתמה הפרצה וכן פי' הרשב"י בזוהר פ' תרומה ע"ש: ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל כי ימשיך אור רוחני אויר ארץ ישראל הטהור שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת חכמה וענין זה תלוי בקדושת הארץ: והיינו שפי' בזוהר לך לך שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירדו לעומקן ובארץ ישראל לא השיג עד שאמר לו הקב"ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כשרז"ל ושם תשיג שליטת הארץ וכן השיג בנבואה. אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח"ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא שנאמר {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}} {{ממ|משלי|כב|ג}}. והנה ולזה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה שנתן רשות להתפשט אבל לא כולם אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא 'נוקבא דתהומא רבא' כמ"ש. והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ שם הקליפות נאחזות והן כעין קליפת האגוז שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש והקליפה נאחזת מבחוץ דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד"ו דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם: לצד צפונה הוא פתוח שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}} והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}} ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם וכל הנדחה דרך אותו נקב הוא ידחה ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|ואל תאטר עלי באר פיה}} {{ממ|תהילים|סט|טז}} שח"ו כשיראה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות נוח לו שלא נברא כי הם שולטות עליו כשכיר יומו ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}} ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס בל יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}} והיינו גיהנם רוחני ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה וע"ז הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה ואח"כ סתם הקב"ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה: והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של עשר קדושות ואחר כך סובב עזרות ולשכות ואחר כך סובב הר הבית ואחר כך סובב ירושלם ואח"כ סובב ארץ ישראל. ואח"כ חוץ לארץ שהוא משכן ע' שרים. ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל. ובירושלם מדרגו' קדושה יותר. והר הבית יותר כמשרז"ל עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל ואפילו עתה בגלות מ"מ {{צ|עיני ה' אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} וזה יובן ממה שמביא הזוהר בפ' שמות וז"ל {{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי 'או כעופר האיילים בזמן שהוא בורח הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו כך אמר ישראל רבש"ע אם אנו גורמים שתסתלק מביננו. יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח עכ"ל והנה עתה בגלות אעפ"י שנסתלק הקב"ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה. מ"מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עה"ק כדי להשפיע בה תמיד וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה..}} (שם) וצריך להבין למה אמר דווקא 'עיני', הל"ל 'ה' אלהיך' בלבד ולמה מדייק דווקא עיני ולא תואר אחר. הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה ולא בעצם קדושתה כי היא מסתלקת תמיד למעלה אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים ולכן נקרא ארץ הצבי שהיא דומה ל'צבי: ועתה ישפוט המעיין בשכלו כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות {{צ|תאטר עלי באר פיה}} {{ממ|תהילים|סט|טז}} כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח"ו כדפירש בזוהר עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} בעמקי הקליפות וכמה יצא לבם באומרם איה תעלנה תפלותינו איה יתקשר הבל פה תורתינו עד שנתבשרו ואמר 'נפתחו השמים ואראה מראות אלהים' (שם) ממש פתח הקב"ה פתחי הרקיעים ואמר דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו"ל ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על (חוץ לארץ) [ארץ ישראל] ואז בטחו ישראל בהקב"ה והתנחמו מאבלותם: האמנם דרך רדתה היא כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל אמנם דרך פרצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. וא"ת א"כ נתבלבלו כל המעלות ח"ו: אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנז"ל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות כאמרו {{צ|למענכם שלחתי בבלה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}} ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו שכינה עמו כמ"ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך}} {{ממ|דברים|ל|ד}} וגומר משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד: אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל תוך אותו השר שבחו"ל ואל אותו הגבול ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם והיינו נפתחו השמים שהיו נגידים לגולה ואראה מראות אלהים היא השכינה שירדה שם והיינו דרך ירידתה וא"ת א"כ לפי דברי אלה ארץ ישראל וחוץ לארץ בימי הגולה הם שוים ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח"ו, כבר פירשו רז"ל ואמרו אינו דומה פולטתו בחיק אמו וגו'. ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל: הענין הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי , אלא כדפרישית בסוד פתח היכל לבנת הספיר קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש ובק"ק שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר"ת '''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון - הוא '''צב"י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג"כ מדריגות הקדושה בלי לבוש ובארץ ישראל בלי לבוש: ואז ממש שוכנים באויר הטהור: אמנם בחוץ לארץ ח"ו שתרד כך השכינה שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}: א"כ היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח"ו. להיות בניה עזובים שם באויר הטמא, אי אפשר אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ עם ישראל לשמרם: והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} לא עצמותה ממש אלא ניצוץ אורה לפי' נפתחו השמים ואראה מראות אלהים מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ מתלבש בשר כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל ואין בארץ ישראל רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת, אלא גבוליה 'נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל' (שם), לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ סובב ענן גדול ואש מתלקחת וחוצה להם רוח סערה: שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} ר"ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: והנה המת בארץ ישראל פולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה ואם רעה תתגרש ואם טובה תתקבל והרשעים צריכים להנער ממנה אמנם בחוץ לארץ הוא להפך כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ: והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל שהם ג' קליפות ויכנסו בתוכם וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב שנאמר "והנה רו"ח רע"ש א"ש" ג' קליפות ואח"כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח מפני שהיה בחו"ל וכן יחזקאל אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד אל הקול: והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}} את הקליפות שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר"ת '''צב"י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב"ה'. וז"ש {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. ואין יחוד כלל, כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות כל הספירות הם בלתי שלימות כי אין אור הא"ס מתגלה בהם. בתוספת האור יותר על כדי חיותם כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה שהם הכסא שלו בייחודם והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות: ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה ואין בה אור כלל ע"י היחוד: אמנם נמשך אליה ע"י תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפי' בזוהר בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}} וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות שאפילו שחרב מקדשנו לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר ואח"כ תכף נסעה ואלו הגוים יושבי הארץ אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה : והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה כי ביום יסתם נקבא דתהומא רבא ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - אז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}}, ויתפשטו החיצונים בעולם וכל העולם טועמים טעם מיתה והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח"ו. והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות הנה הקליפה הנקראת אש מתלקחת. יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם והם מחלקים העולם לע' חלקים ע' גבולי האומות כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל כאמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}} והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג"כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה. והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה שהיא שורש לשריהם כנודע נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש נפשות לבד נפש הבהמות מזיווג סמא"ל ובת זוגו שרי הקליפות ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים ונותנים ומשפיעים להם והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה' דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל , ומהם פריצי ישראל והכל מצדינו שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היו החיצוניות נכנסת שם : ונחזור למה שפירשנו שע' שרים הם סביבות ירושלם. ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. והענין כי הנה הרקיעים שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בג"ע הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא העור כנודע ועל גבי העור הם הקליפין וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי האר"י זלה"ה וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} (שם) כי מלכות דעשיה הנקרא ירושלם סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר , וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעית הקרקע הוא ג"ע הארץ והוא חומר זך מאד וקדוש וסביבותיו הוא הארץ הזאת חומרים מאד ששם שליטת הקליפות ובה שמרו הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם והוא תכלית בירור העכירות: כי כמו שג"ע הארץ הוא תכלית הגסות והעכירות של העולמות וההיכלות העליונות דקדושה: כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים והרשעים גוברים בו בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת: והנה צריך לדקדק היאך הם עשרה רקיעים והלא רז"ל לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}} והענין זה הוא כמו שבעה היכלות שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד והב' אחרונות גם כן נחשבות כאחת דהיינו כתר חכמה בינה הוא היכל קדש קדשים ואח"כ הם חמשה היכלות שהם חסד גבורה תפארת נצח הוד. ויסוד והמלכות הוא היכל לבנת הספיר הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטים וז' רקיעים בכללות. והנה הרקיע העשירי הוא קודש והוא כתר של מלכות דעשיה והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא גלגל יומי ואין בו כוכבים כלל והוא חכמה של מלכות דעשיה, וזהו סוד {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} {{ממ|תהילים|קד|כד}} בבינה . ר"ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה ואח"כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל, והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות. שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י'ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי נוצצים הוא לשון ניצוצות, כי כשהקב"ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו"ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות ומנורה אחת תלויה לפני הקב"ה וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות: ואח"כ העודפים על הנרות מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו אז הולך מטטרו"ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע"ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}. וזהו ג"כ {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}} שארז"ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא בינה דמלכות דעשיה. ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים כוכבים גם ניצוצות הגבורות שנקרא מזלות. כנודע בדרושי האר"י זלה"ה שיסוד דבינה נקרא רקיע שבו חמה ולבנה שהם זעיר ונוקביה וכוכבים ומזלות כנזכר והם י"ב מזלות '''טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד'''. ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות ונקראים קדש הקדשים. והשבעה רקיעים תחתיהם שם ז' כוכבי לכת '''שצ"ם חנכ"ל''' שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה. '''חג"ת נהי"ם''' שבהם ז' כוכבי לכת שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע. והשנים תחתונים נחשבים ג"כ לאחד ובאלו הז' רקיעים הם נשמות ע' אומות י' אומות תחת כל כוכב והי"ב מזלות משפיעים להם ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו ותחת גלגל הלבנה. אחרון שבכולם יש רקיע חלק שאינו משמש כלום ושם נשמות השדים ורוחין ולילין איש כפי מצבו וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא תבל. ויש להם מדריגות בד' יסודות אש רוח מים עפר כי יש מהם מאש. ויש מרוח ונקרא רוחין ויש במים ובעפר ונקרא שדים ומזיקים ועל כל כת יש עליה ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם עד מקום הקדושה שבז' רקיעים {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח"ו הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים ומשם {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}: hiu9frr4wwkrybkis9wpzr7kd8lj8tz 3078616 3078613 2026-08-22T22:36:35Z Roxette5 5159 /* יניקת שבעים שרים מארץ ישראל */ 3078616 wikitext text/x-wiki ===מעלות וסגולות ארץ ישראל=== שמעו דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד אמנה. ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר ואודיע קושט אמרי אמת מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא, כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר"ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר"י דבי עלאי''' זלה"ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה"ה. {{ש}} עלימו תטוף מלתי. ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע"ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם' דברי האר"י זלה"ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. הלא כה דברו על מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר"ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז"ל: {{ש}} {{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו"ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו"ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. פירש גם האר"י זלה"ה כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ"א ע"א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח"כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ"י שאמר בפרשת ויקהל דף ר"א ע"ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ"ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז"ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל. '''והרב חיים ויטאל ז"ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}} דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו"ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע"א}} פתחים לקבל ע"א סנהדרין. וכל הני פתחים ע"א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח"ו. ויש סביב ע"א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז"ל על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב"ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. <big>(</big>ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו"ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו"ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} - ר"ת '''צבי'''. ר"ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא 'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו"ן מגדו"ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי"ק}}. וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.<big>)</big> ומ{{גמט דגש|ע"א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח"ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע"י אותו הריח העולה משם כנזכר. אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח"כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים. ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}} לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. וא"ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה? התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב"ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר. וכוונת פרוכתא דא נלע"ד חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין על ידי לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ"א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם. וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה - ולא מצד הטומאה, רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}} '''והרב המקובל האלהי מוהר"ר משה קורדוירו זל"ה''' כתב זה לשונו: {{ש}} {{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ יקראו פתח אחד. ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש, כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה - ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים {{גמט דגש|ע'}} אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל ה{{גמט דגש|ע'}} יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל"א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז"ל), מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. וכל {{גמט דגש|ע'}} ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד {{צ|הנוגה}} כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות, ושוכן בארץ ישראל בסוד {{צ|סתר המדרגה}} הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה. והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה - היו האומות שולטות בארץ, נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל, וישראל נמסרין תחת ידם, כגון סנחריב וכיוצא. עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח"ו, עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע"ג דדחה לון לבר - עכ"ד משכנם שם אינו קבוע - דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, ולא הרגיעה שם לילי"ת. וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם. ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל - עכ"ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן דמסיק לבד{{הערה|יתכן שיש להגיה כאן "דמפיק לבר", וכפי שנזכר לעיל בענין עבד שברח וכולי, וצע"ע - ויקיעורך}}. וקב"ה עבד דלא תשלוט. שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם. אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון. ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונם - לא היה צריך דבר, שהיה ראוי שע"י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל. מה עשה הקב"ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}}, והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש. והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה. אמנם בהיות ישראל על מכונם - אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל, ויושבי חוץ לארץ הם שואבים דרך ד' קליפות. והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים, ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם, אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת. ועדיפא מחוץ לארץ שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות, אלא כבוד השם המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא - יאספהו. לזה בזמן רשב"י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא, ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח"ו. אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל. ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים - מאי איכא למימר? שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי"ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}!? {{ש}} וי"ל שזו שליטת ש‎‎ָׂרָם שנתן לו הקב"ה בזכות המילה כנזכר בזהר. אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם, ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ"ש במה שלמעלה ממנו. ואותה העבודה שהם עושים - מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר. ודע כי תחלת המציאות אחר התגברות החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו הדורות הראשונים דור אחר דור - נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה, ועמדה שכינה בעליונים זולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת של ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע"ה {{ממ|שמות|ג|ב}} נראה {{צ|מתוך הסנה}} (דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות) - {{צ|'''לַבת אש'''}} - שהיא 'בת עין' הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. * האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יהוה סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם. וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם. * שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און, כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ מתקדש. ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}}. כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות, ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם, והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה. וז"ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}} שהוא היסוד וייחוד. וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח"ש שר"פ ועקר"ב וצמאו"ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם. כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו. וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך פגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל. וזהו גלות השכינה החלטי - לא צער שתצטער היא מכאב הבן - אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה. וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה. ופירשו {{צ|יחרב}} בבית ראשון - כי {{צ|יחרב}} הוא כמו {{צ|חרבו המים}}, שאינו יבשות אלא נגיבות, אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת. {{צ|ויבש}} - בבית שני, כי {{צ|יבש}} היינו שנתייבש מכל וכל, שנסתם שער השפע מכל וכל. וז"ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר"ת '''הצב"י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא ל{{גמט דגש|ע'}} שרים, בני שפחה בישא. והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק"ב}}. חִדֵש שעל ידי הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה '''ק"ב''' ישן ו'''ק"ב''' חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד"קדושה ו"ברכה - הוא יורד לעלמא דחרוב, סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה (כנודע בדרושי האר"י זלה"ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל). ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ"ל מנרת) זהב טהור וגו'. וא"ת - כיון שנסתם שער השפע - אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}} וי"ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא - ועכ"ז יש לו שכר טוב. ועל זה נאמר {{צ|שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה - עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות. ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך. לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא! <big>(</big>זהו סוד שאמרו ז"ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק"מ ע"א וזה לשונו: {{ש}} {{צ|א"ר יוחנן "טוב פת חרבה" {{ממ|משלי|יז|א}} - זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה"ב. "מבית מלא זבחי ריב" - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות}}. הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא, כמה דאת אמר {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}}. אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש - מכל השפע היורד בחוץ לארץ בתוך אויר הטמא. וז"ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה"ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז"ל. וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי יָרֵח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב"י''' למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה.<big>)</big> ועל דרך הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול. כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות. מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד - לזה היה לה שפעה בכל יום כנודע. אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}} - 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע עתה בזמן הגלות, ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה. כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק ,וספיחו ספחים שהוא השיחים הוא יותר מעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט. ולכן עיקר כוונת הרשב"י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת"ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו{{הערה|נלע"ד שיש להוסיף כאן מלת "כן". "וכמו כן וכולי". וצע"ע - ויקיעורך}} כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב"ה ושכינתיה ע"י היסוד שהוא סוד {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. וגם על ידי החיבור הזה הוא ביטול הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא {{צ|חיוון בישין ודובין דאכלין ענא}} שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}}. ועסק התורה יקרא {{צ|הקלע והחרב והרומח}}, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ"ש בס' התיקונים דף ע"ג ע"ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}: : מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{ממ|ישעיה|מ|ו}} {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}}. והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא - כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}} {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. : ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת '''ב'''' יבישא.{{ש}} ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך: ===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל=== ועתה נבאר יניקת {{גמט דגש|ע'}} שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. דע כי הנה '''לילי"ת''' נקראת 'אימא דערב רב'. וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי"ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא"ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם {{גמט דגש|ע'}} ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי"ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה, וצדה מבפנים היא טהורה. כקליפת האילן - שצדו מבחוץ הוא פגום, וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. * ושיעורו מלמעלה {{גמט דגש|ת"ק}} אמה על {{גמט דגש|ת"ק}} אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. * ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה"ק ירושלם ת"ו. * ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, כשיעור כל ארץ ישראל, וכל ארץ ישראל תחתיו. וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה - היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש, ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב, והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון - עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב"ה את החלון, ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד. ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר. ומיד נתגרשו משם. ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה, ומגרשת כל זר מתוכה. ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעולות החיצונית הזאת שהוא בעת החורבן - עכ"ז אינה שולטת בארץ ישראל. אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה - עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני. וכל מקום דשן ושמן - נקמט ונתכווץ. וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו. ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה. ואפילו שזורעין בטרשין שבה - כמאן דליתא דמי. והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל - שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר - הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני. רק אם ישליטוהו ברשע ע"י כישוף וע"ז ועבירות - שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם. אבל לא שתשלוט הקליפה. {{ש}} ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} - שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ. לא שגושמו בארץ - שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב"ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש, וחזרו להם ונסתמה הפרצה. וכן פי' הרשב"י בזוהר פ' תרומה ע"ש. ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל. כי ימשיך אור רוחני, אויר ארץ ישראל הטהור. שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ, אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה, ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת 'חכמה'. וענין זה תלוי בקדושת הארץ. והיינו שפירשו בזוהר לך לך{{הערה|מצאתי אולי {{ממ זהר|א|עח|א}} - ויקיעורך}} שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה, ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירד לעומקן, ובארץ ישראל לא השיג. עד שאמר לו הקב"ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כמו שאמרו רז"ל, ושם תשיג שליטת הארץ. וכן השיג בנבואה. אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח"ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא, שנאמר {{ממ|משלי|כב|ג}} {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}. והנה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות. וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר. ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה. שנתן רשות להתפשט - אבל לא כולם, אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא {{צ|נוקבא דתהומא רבא}} כמ"ש, והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם - {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם. ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ - שם הקליפות נאחזות, והן כעין קליפת האגוז. שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש, והקליפה נאחזת מבחוץ - דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו. ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד"ו - דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם. ולזה לצד צפונה הוא פתוח - שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}}. והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם. וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה - היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם, שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}}. ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות, וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם. וכל הנדחה - דרך אותו נקב הוא ידחה. ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. שח"ו כשידחה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות - נוח לו שלא נברא, כי הם שולטות עליו כשכיר יומו. {{ש}} ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}}. {{ש}} ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס {{תיקון גירסה|בל|אל}} יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}}. והיינו גיהנם רוחני. ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה. {{ש}} ועל זה הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} - שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה. ואח"כ סתם הקב"ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה. והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} - כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים. הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים, ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל. והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של {{צ|עשר קדושות}}. ואחר כך סובב עזרות ולשכות. ואחר כך סובב הר הבית. ואחר כך סובב ירושלם. ואח"כ סובב ארץ ישראל. ואח"כ חוץ לארץ שהוא משכן השרים{{כך מובא בדפוס וינציא. ויתכן כי יש ספרים אחרים שגורסים "משכן ע' שרים"}}. ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל, ובירושלם מדרגו' קדושה יותר, והר הבית יותר כמשרז"ל {{צ|עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל}}. והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל. ואפילו עתה בגלות - מכל מקום {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וזה יובן ממה שמביא הזוהר בפרשת שמות {{ממ זהר|ב|יד|א}}, וזה לשונו: {{ש}} {{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או כעופר האיילים. בזמן שהוא בורח - הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו, ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמר ישראל: רבש"ע! אם אנו גורמים שתסתלק מביננו - יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח. עכ"ל. והנה עתה בגלות אעפ"י שנסתלק הקב"ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה - מ"מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עיר הקדש כדי להשפיע בה תמיד. וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה..}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וצריך להבין למה אמר דווקא {{צ|עיני}}? הוה ליה למימר "יהוה אלהיך" בלבד? ולמה מדייק דווקא {{צ|עיני}} ולא תואר אחר?{{ש}} הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה. ולא בעצם קדושתה - כי היא מסתלקת תמיד למעלה, אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים. ולכן נקרא {{צ|ארץ הצבי}} שהיא דומה לצבי. ===קטע זמני=== ועתה ישפוט המעיין בשכלו כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה - מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות {{צ|תאטר עלי באר פיה}} {{ממ|תהילים|סט|טז}} כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח"ו כדפירש בזוהר עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} בעמקי הקליפות וכמה יצא לבם באומרם איה תעלנה תפלותינו איה יתקשר הבל פה תורתינו עד שנתבשרו ואמר 'נפתחו השמים ואראה מראות אלהים' (שם) ממש פתח הקב"ה פתחי הרקיעים ואמר דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו"ל ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על (חוץ לארץ) [ארץ ישראל] ואז בטחו ישראל בהקב"ה והתנחמו מאבלותם. האמנם דרך רדתה היא כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל אמנם דרך פרצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. וא"ת א"כ נתבלבלו כל המעלות ח"ו: אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנז"ל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות כאמרו {{צ|למענכם שלחתי בבלה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}} ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו שכינה עמו כמ"ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך}} {{ממ|דברים|ל|ד}} וגומר משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד: אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל תוך אותו השר שבחו"ל ואל אותו הגבול ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם והיינו נפתחו השמים שהיו נגידים לגולה ואראה מראות אלהים היא השכינה שירדה שם והיינו דרך ירידתה וא"ת א"כ לפי דברי אלה ארץ ישראל וחוץ לארץ בימי הגולה הם שוים ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח"ו, כבר פירשו רז"ל ואמרו אינו דומה פולטתו בחיק אמו וגו'. ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל: הענין הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי , אלא כדפרישית בסוד פתח היכל לבנת הספיר קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש ובק"ק שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר"ת '''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון - הוא '''צב"י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג"כ מדריגות הקדושה בלי לבוש ובארץ ישראל בלי לבוש: ואז ממש שוכנים באויר הטהור: אמנם בחוץ לארץ ח"ו שתרד כך השכינה שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}: א"כ היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח"ו. להיות בניה עזובים שם באויר הטמא, אי אפשר אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ עם ישראל לשמרם: והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} לא עצמותה ממש אלא ניצוץ אורה לפי' נפתחו השמים ואראה מראות אלהים מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ מתלבש בשר כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל ואין בארץ ישראל רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת, אלא גבוליה 'נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל' (שם), לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ סובב ענן גדול ואש מתלקחת וחוצה להם רוח סערה: שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} ר"ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: והנה המת בארץ ישראל פולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה ואם רעה תתגרש ואם טובה תתקבל והרשעים צריכים להנער ממנה אמנם בחוץ לארץ הוא להפך כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ: והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל שהם ג' קליפות ויכנסו בתוכם וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב שנאמר "והנה רו"ח רע"ש א"ש" ג' קליפות ואח"כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח מפני שהיה בחו"ל וכן יחזקאל אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד אל הקול: והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}} את הקליפות שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר"ת '''צב"י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב"ה'. וז"ש {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. ואין יחוד כלל, כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות כל הספירות הם בלתי שלימות כי אין אור הא"ס מתגלה בהם. בתוספת האור יותר על כדי חיותם כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה שהם הכסא שלו בייחודם והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות: ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה ואין בה אור כלל ע"י היחוד: אמנם נמשך אליה ע"י תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפי' בזוהר בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}} וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות שאפילו שחרב מקדשנו לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר ואח"כ תכף נסעה ואלו הגוים יושבי הארץ אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה : והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה כי ביום יסתם נקבא דתהומא רבא ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - אז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}}, ויתפשטו החיצונים בעולם וכל העולם טועמים טעם מיתה והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח"ו. והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות הנה הקליפה הנקראת אש מתלקחת. יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם והם מחלקים העולם לע' חלקים ע' גבולי האומות כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל כאמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}} והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג"כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה. והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה שהיא שורש לשריהם כנודע נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש נפשות לבד נפש הבהמות מזיווג סמא"ל ובת זוגו שרי הקליפות ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים ונותנים ומשפיעים להם והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה' דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל , ומהם פריצי ישראל והכל מצדינו שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היו החיצוניות נכנסת שם : ונחזור למה שפירשנו שע' שרים הם סביבות ירושלם. ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. והענין כי הנה הרקיעים שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בג"ע הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא העור כנודע ועל גבי העור הם הקליפין וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי האר"י זלה"ה וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} (שם) כי מלכות דעשיה הנקרא ירושלם סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר , וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעית הקרקע הוא ג"ע הארץ והוא חומר זך מאד וקדוש וסביבותיו הוא הארץ הזאת חומרים מאד ששם שליטת הקליפות ובה שמרו הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם והוא תכלית בירור העכירות: כי כמו שג"ע הארץ הוא תכלית הגסות והעכירות של העולמות וההיכלות העליונות דקדושה: כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים והרשעים גוברים בו בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת: והנה צריך לדקדק היאך הם עשרה רקיעים והלא רז"ל לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}} והענין זה הוא כמו שבעה היכלות שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד והב' אחרונות גם כן נחשבות כאחת דהיינו כתר חכמה בינה הוא היכל קדש קדשים ואח"כ הם חמשה היכלות שהם חסד גבורה תפארת נצח הוד. ויסוד והמלכות הוא היכל לבנת הספיר הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטים וז' רקיעים בכללות. והנה הרקיע העשירי הוא קודש והוא כתר של מלכות דעשיה והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא גלגל יומי ואין בו כוכבים כלל והוא חכמה של מלכות דעשיה, וזהו סוד {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} {{ממ|תהילים|קד|כד}} בבינה . ר"ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה ואח"כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל, והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות. שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י'ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי נוצצים הוא לשון ניצוצות, כי כשהקב"ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו"ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות ומנורה אחת תלויה לפני הקב"ה וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות: ואח"כ העודפים על הנרות מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו אז הולך מטטרו"ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע"ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}. וזהו ג"כ {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}} שארז"ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא בינה דמלכות דעשיה. ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים כוכבים גם ניצוצות הגבורות שנקרא מזלות. כנודע בדרושי האר"י זלה"ה שיסוד דבינה נקרא רקיע שבו חמה ולבנה שהם זעיר ונוקביה וכוכבים ומזלות כנזכר והם י"ב מזלות '''טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד'''. ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות ונקראים קדש הקדשים. והשבעה רקיעים תחתיהם שם ז' כוכבי לכת '''שצ"ם חנכ"ל''' שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה. '''חג"ת נהי"ם''' שבהם ז' כוכבי לכת שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע. והשנים תחתונים נחשבים ג"כ לאחד ובאלו הז' רקיעים הם נשמות ע' אומות י' אומות תחת כל כוכב והי"ב מזלות משפיעים להם ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו ותחת גלגל הלבנה. אחרון שבכולם יש רקיע חלק שאינו משמש כלום ושם נשמות השדים ורוחין ולילין איש כפי מצבו וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא תבל. ויש להם מדריגות בד' יסודות אש רוח מים עפר כי יש מהם מאש. ויש מרוח ונקרא רוחין ויש במים ובעפר ונקרא שדים ומזיקים ועל כל כת יש עליה ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם עד מקום הקדושה שבז' רקיעים {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח"ו הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים ומשם {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}: i0am1k2vqc4j1g2gsampk3uiznkuuxh 3078617 3078616 2026-08-22T22:40:27Z Roxette5 5159 בינתיים התוכן כאן הוא עד עמוד 25 מתוך 160 של קובץ PDF של דפוס ויניציא. דף ט' ע"א של הדפוס. 3078617 wikitext text/x-wiki ===מעלות וסגולות ארץ ישראל=== שמעו דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד אמנה. ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר ואודיע קושט אמרי אמת מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא, כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר"ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר"י דבי עלאי''' זלה"ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה"ה. {{ש}} עלימו תטוף מלתי. ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע"ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם' דברי האר"י זלה"ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. הלא כה דברו על מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר"ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז"ל: {{ש}} {{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו"ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו"ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. פירש גם האר"י זלה"ה כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ"א ע"א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח"כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ"י שאמר בפרשת ויקהל דף ר"א ע"ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ"ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז"ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל. '''והרב חיים ויטאל ז"ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}} דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו"ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע"א}} פתחים לקבל ע"א סנהדרין. וכל הני פתחים ע"א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח"ו. ויש סביב ע"א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז"ל על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב"ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. <big>(</big>ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו"ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו"ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} - ר"ת '''צבי'''. ר"ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא 'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו"ן מגדו"ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי"ק}}. וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.<big>)</big> ומ{{גמט דגש|ע"א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח"ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע"י אותו הריח העולה משם כנזכר. אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח"כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים. ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}} לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. וא"ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה? התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב"ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר. וכוונת פרוכתא דא נלע"ד חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין על ידי לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ"א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם. וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה - ולא מצד הטומאה, רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}} '''והרב המקובל האלהי מוהר"ר משה קורדוירו זל"ה''' כתב זה לשונו: {{ש}} {{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ יקראו פתח אחד. ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש, כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה - ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים {{גמט דגש|ע'}} אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל ה{{גמט דגש|ע'}} יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל"א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז"ל), מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. וכל {{גמט דגש|ע'}} ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד {{צ|הנוגה}} כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות, ושוכן בארץ ישראל בסוד {{צ|סתר המדרגה}} הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה. והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה - היו האומות שולטות בארץ, נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל, וישראל נמסרין תחת ידם, כגון סנחריב וכיוצא. עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח"ו, עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע"ג דדחה לון לבר - עכ"ד משכנם שם אינו קבוע - דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, ולא הרגיעה שם לילי"ת. וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם. ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל - עכ"ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן דמסיק לבד{{הערה|יתכן שיש להגיה כאן "דמפיק לבר", וכפי שנזכר לעיל בענין עבד שברח וכולי, וצע"ע - ויקיעורך}}. וקב"ה עבד דלא תשלוט. שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם. אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון. ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונם - לא היה צריך דבר, שהיה ראוי שע"י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל. מה עשה הקב"ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}}, והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש. והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה. אמנם בהיות ישראל על מכונם - אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל, ויושבי חוץ לארץ הם שואבים דרך ד' קליפות. והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים, ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם, אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת. ועדיפא מחוץ לארץ שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות, אלא כבוד השם המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא - יאספהו. לזה בזמן רשב"י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא, ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח"ו. אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל. ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים - מאי איכא למימר? שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי"ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}!? {{ש}} וי"ל שזו שליטת ש‎‎ָׂרָם שנתן לו הקב"ה בזכות המילה כנזכר בזהר. אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם, ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ"ש במה שלמעלה ממנו. ואותה העבודה שהם עושים - מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר. ודע כי תחלת המציאות אחר התגברות החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו הדורות הראשונים דור אחר דור - נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה, ועמדה שכינה בעליונים זולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת של ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע"ה {{ממ|שמות|ג|ב}} נראה {{צ|מתוך הסנה}} (דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות) - {{צ|'''לַבת אש'''}} - שהיא 'בת עין' הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. * האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יהוה סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם. וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם. * שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און, כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ מתקדש. ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}}. כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות, ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם, והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה. וז"ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}} שהוא היסוד וייחוד. וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח"ש שר"פ ועקר"ב וצמאו"ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם. כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו. וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך פגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל. וזהו גלות השכינה החלטי - לא צער שתצטער היא מכאב הבן - אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה. וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה. ופירשו {{צ|יחרב}} בבית ראשון - כי {{צ|יחרב}} הוא כמו {{צ|חרבו המים}}, שאינו יבשות אלא נגיבות, אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת. {{צ|ויבש}} - בבית שני, כי {{צ|יבש}} היינו שנתייבש מכל וכל, שנסתם שער השפע מכל וכל. וז"ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר"ת '''הצב"י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא ל{{גמט דגש|ע'}} שרים, בני שפחה בישא. והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק"ב}}. חִדֵש שעל ידי הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה '''ק"ב''' ישן ו'''ק"ב''' חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד"קדושה ו"ברכה - הוא יורד לעלמא דחרוב, סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה (כנודע בדרושי האר"י זלה"ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל). ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ"ל מנרת) זהב טהור וגו'. וא"ת - כיון שנסתם שער השפע - אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}} וי"ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא - ועכ"ז יש לו שכר טוב. ועל זה נאמר {{צ|שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה - עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות. ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך. לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא! <big>(</big>זהו סוד שאמרו ז"ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק"מ ע"א וזה לשונו: {{ש}} {{צ|א"ר יוחנן "טוב פת חרבה" {{ממ|משלי|יז|א}} - זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה"ב. "מבית מלא זבחי ריב" - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות}}. הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא, כמה דאת אמר {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}}. אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש - מכל השפע היורד בחוץ לארץ בתוך אויר הטמא. וז"ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה"ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז"ל. וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי יָרֵח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב"י''' למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה.<big>)</big> ועל דרך הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול. כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות. מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד - לזה היה לה שפעה בכל יום כנודע. אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}} - 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע עתה בזמן הגלות, ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה. כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק ,וספיחו ספחים שהוא השיחים הוא יותר מעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט. ולכן עיקר כוונת הרשב"י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת"ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו{{הערה|נלע"ד שיש להוסיף כאן מלת "כן". "וכמו כן וכולי". וצע"ע - ויקיעורך}} כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב"ה ושכינתיה ע"י היסוד שהוא סוד {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. וגם על ידי החיבור הזה הוא ביטול הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא {{צ|חיוון בישין ודובין דאכלין ענא}} שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}}. ועסק התורה יקרא {{צ|הקלע והחרב והרומח}}, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ"ש בס' התיקונים דף ע"ג ע"ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}: : מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{ממ|ישעיה|מ|ו}} {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}}. והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא - כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}} {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. : ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת '''ב'''' יבישא.{{ש}} ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך: ===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל=== ועתה נבאר יניקת {{גמט דגש|ע'}} שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. דע כי הנה '''לילי"ת''' נקראת 'אימא דערב רב'. וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי"ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא"ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם {{גמט דגש|ע'}} ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי"ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה, וצדה מבפנים היא טהורה. כקליפת האילן - שצדו מבחוץ הוא פגום, וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. * ושיעורו מלמעלה {{גמט דגש|ת"ק}} אמה על {{גמט דגש|ת"ק}} אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. * ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה"ק ירושלם ת"ו. * ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, כשיעור כל ארץ ישראל, וכל ארץ ישראל תחתיו. וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה - היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש, ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב, והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון - עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב"ה את החלון, ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד. ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר. ומיד נתגרשו משם. ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה, ומגרשת כל זר מתוכה. ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעולות החיצונית הזאת שהוא בעת החורבן - עכ"ז אינה שולטת בארץ ישראל. אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה - עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני. וכל מקום דשן ושמן - נקמט ונתכווץ. וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו. ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה. ואפילו שזורעין בטרשין שבה - כמאן דליתא דמי. והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל - שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר - הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני. רק אם ישליטוהו ברשע ע"י כישוף וע"ז ועבירות - שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם. אבל לא שתשלוט הקליפה. {{ש}} ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} - שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ. לא שגושמו בארץ - שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב"ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש, וחזרו להם ונסתמה הפרצה. וכן פי' הרשב"י בזוהר פ' תרומה ע"ש. ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל. כי ימשיך אור רוחני, אויר ארץ ישראל הטהור. שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ, אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה, ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת 'חכמה'. וענין זה תלוי בקדושת הארץ. והיינו שפירשו בזוהר לך לך{{הערה|מצאתי אולי {{ממ זהר|א|עח|א}} - ויקיעורך}} שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה, ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירד לעומקן, ובארץ ישראל לא השיג. עד שאמר לו הקב"ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כמו שאמרו רז"ל, ושם תשיג שליטת הארץ. וכן השיג בנבואה. אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח"ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא, שנאמר {{ממ|משלי|כב|ג}} {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}. והנה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות. וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר. ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה. שנתן רשות להתפשט - אבל לא כולם, אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא {{צ|נוקבא דתהומא רבא}} כמ"ש, והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם - {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם. ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ - שם הקליפות נאחזות, והן כעין קליפת האגוז. שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש, והקליפה נאחזת מבחוץ - דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו. ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד"ו - דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם. ולזה לצד צפונה הוא פתוח - שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}}. והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם. וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה - היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם, שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}}. ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות, וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם. וכל הנדחה - דרך אותו נקב הוא ידחה. ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. שח"ו כשידחה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות - נוח לו שלא נברא, כי הם שולטות עליו כשכיר יומו. {{ש}} ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}}. {{ש}} ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס {{תיקון גירסה|בל|אל}} יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}}. והיינו גיהנם רוחני. ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה. {{ש}} ועל זה הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} - שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה. ואח"כ סתם הקב"ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה. והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} - כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים. הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים, ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל. והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של {{צ|עשר קדושות}}. ואחר כך סובב עזרות ולשכות. ואחר כך סובב הר הבית. ואחר כך סובב ירושלם. ואח"כ סובב ארץ ישראל. ואח"כ חוץ לארץ שהוא משכן השרים{{כך מובא בדפוס וינציא. ויתכן כי יש ספרים אחרים שגורסים "משכן ע' שרים"}}. ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל, ובירושלם מדרגו' קדושה יותר, והר הבית יותר כמשרז"ל {{צ|עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל}}. והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל. ואפילו עתה בגלות - מכל מקום {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וזה יובן ממה שמביא הזוהר בפרשת שמות {{ממ זהר|ב|יד|א}}, וזה לשונו: {{ש}} {{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או כעופר האיילים. בזמן שהוא בורח - הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו, ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמר ישראל: רבש"ע! אם אנו גורמים שתסתלק מביננו - יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח. עכ"ל. והנה עתה בגלות אעפ"י שנסתלק הקב"ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה - מ"מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עיר הקדש כדי להשפיע בה תמיד. וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה..}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וצריך להבין למה אמר דווקא {{צ|עיני}}? הוה ליה למימר "יהוה אלהיך" בלבד? ולמה מדייק דווקא {{צ|עיני}} ולא תואר אחר?{{ש}} הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה. ולא בעצם קדושתה - כי היא מסתלקת תמיד למעלה, אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים. ולכן נקרא {{צ|ארץ הצבי}} שהיא דומה לצבי. ===קטע זמני=== ועתה ישפוט המעיין בשכלו כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה - מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות {{צ|תאטר עלי באר פיה}} {{ממ|תהילים|סט|טז}} כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח"ו כדפירש בזוהר עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} בעמקי הקליפות וכמה יצא לבם באומרם איה תעלנה תפלותינו איה יתקשר הבל פה תורתינו עד שנתבשרו ואמר 'נפתחו השמים ואראה מראות אלהים' (שם) ממש פתח הקב"ה פתחי הרקיעים ואמר דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו"ל ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על (חוץ לארץ) [ארץ ישראל] ואז בטחו ישראל בהקב"ה והתנחמו מאבלותם. האמנם דרך רדתה היא כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל אמנם דרך פרצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. וא"ת א"כ נתבלבלו כל המעלות ח"ו: אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנז"ל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות כאמרו {{צ|למענכם שלחתי בבלה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}} ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו שכינה עמו כמ"ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך}} {{ממ|דברים|ל|ד}} וגומר משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד: אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל תוך אותו השר שבחו"ל ואל אותו הגבול ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם והיינו נפתחו השמים שהיו נגידים לגולה ואראה מראות אלהים היא השכינה שירדה שם והיינו דרך ירידתה וא"ת א"כ לפי דברי אלה ארץ ישראל וחוץ לארץ בימי הגולה הם שוים ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח"ו, כבר פירשו רז"ל ואמרו אינו דומה פולטתו בחיק אמו וגו'. ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל: הענין הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי , אלא כדפרישית בסוד פתח היכל לבנת הספיר קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש ובק"ק שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר"ת '''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון - הוא '''צב"י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג"כ מדריגות הקדושה בלי לבוש ובארץ ישראל בלי לבוש: ואז ממש שוכנים באויר הטהור: אמנם בחוץ לארץ ח"ו שתרד כך השכינה שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}: א"כ היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח"ו. להיות בניה עזובים שם באויר הטמא, אי אפשר אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ עם ישראל לשמרם: והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} לא עצמותה ממש אלא ניצוץ אורה לפי' נפתחו השמים ואראה מראות אלהים מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ מתלבש בשר כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל ואין בארץ ישראל רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת, אלא גבוליה 'נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל' (שם), לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ סובב ענן גדול ואש מתלקחת וחוצה להם רוח סערה: שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} ר"ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: והנה המת בארץ ישראל פולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה ואם רעה תתגרש ואם טובה תתקבל והרשעים צריכים להנער ממנה אמנם בחוץ לארץ הוא להפך כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ: והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל שהם ג' קליפות ויכנסו בתוכם וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב שנאמר "והנה רו"ח רע"ש א"ש" ג' קליפות ואח"כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח מפני שהיה בחו"ל וכן יחזקאל אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד אל הקול: והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}} את הקליפות שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר"ת '''צב"י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב"ה'. וז"ש {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. ואין יחוד כלל, כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות כל הספירות הם בלתי שלימות כי אין אור הא"ס מתגלה בהם. בתוספת האור יותר על כדי חיותם כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה שהם הכסא שלו בייחודם והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות: ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה ואין בה אור כלל ע"י היחוד: אמנם נמשך אליה ע"י תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפי' בזוהר בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}} וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות שאפילו שחרב מקדשנו לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר ואח"כ תכף נסעה ואלו הגוים יושבי הארץ אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה : והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה כי ביום יסתם נקבא דתהומא רבא ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - אז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}}, ויתפשטו החיצונים בעולם וכל העולם טועמים טעם מיתה והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח"ו. והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות הנה הקליפה הנקראת אש מתלקחת. יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם והם מחלקים העולם לע' חלקים ע' גבולי האומות כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל כאמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}} והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג"כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה. והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה שהיא שורש לשריהם כנודע נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש נפשות לבד נפש הבהמות מזיווג סמא"ל ובת זוגו שרי הקליפות ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים ונותנים ומשפיעים להם והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה' דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל , ומהם פריצי ישראל והכל מצדינו שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היו החיצוניות נכנסת שם : ונחזור למה שפירשנו שע' שרים הם סביבות ירושלם. ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. והענין כי הנה הרקיעים שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בג"ע הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא העור כנודע ועל גבי העור הם הקליפין וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי האר"י זלה"ה וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} (שם) כי מלכות דעשיה הנקרא ירושלם סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר , וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעית הקרקע הוא ג"ע הארץ והוא חומר זך מאד וקדוש וסביבותיו הוא הארץ הזאת חומרים מאד ששם שליטת הקליפות ובה שמרו הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם והוא תכלית בירור העכירות: כי כמו שג"ע הארץ הוא תכלית הגסות והעכירות של העולמות וההיכלות העליונות דקדושה: כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים והרשעים גוברים בו בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת: והנה צריך לדקדק היאך הם עשרה רקיעים והלא רז"ל לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}} והענין זה הוא כמו שבעה היכלות שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד והב' אחרונות גם כן נחשבות כאחת דהיינו כתר חכמה בינה הוא היכל קדש קדשים ואח"כ הם חמשה היכלות שהם חסד גבורה תפארת נצח הוד. ויסוד והמלכות הוא היכל לבנת הספיר הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטים וז' רקיעים בכללות. והנה הרקיע העשירי הוא קודש והוא כתר של מלכות דעשיה והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא גלגל יומי ואין בו כוכבים כלל והוא חכמה של מלכות דעשיה, וזהו סוד {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} {{ממ|תהילים|קד|כד}} בבינה . ר"ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה ואח"כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל, והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות. שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י'ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי נוצצים הוא לשון ניצוצות, כי כשהקב"ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו"ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות ומנורה אחת תלויה לפני הקב"ה וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות: ואח"כ העודפים על הנרות מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו אז הולך מטטרו"ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע"ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}. וזהו ג"כ {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}} שארז"ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא בינה דמלכות דעשיה. ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים כוכבים גם ניצוצות הגבורות שנקרא מזלות. כנודע בדרושי האר"י זלה"ה שיסוד דבינה נקרא רקיע שבו חמה ולבנה שהם זעיר ונוקביה וכוכבים ומזלות כנזכר והם י"ב מזלות '''טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד'''. ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות ונקראים קדש הקדשים. והשבעה רקיעים תחתיהם שם ז' כוכבי לכת '''שצ"ם חנכ"ל''' שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה. '''חג"ת נהי"ם''' שבהם ז' כוכבי לכת שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע. והשנים תחתונים נחשבים ג"כ לאחד ובאלו הז' רקיעים הם נשמות ע' אומות י' אומות תחת כל כוכב והי"ב מזלות משפיעים להם ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו ותחת גלגל הלבנה. אחרון שבכולם יש רקיע חלק שאינו משמש כלום ושם נשמות השדים ורוחין ולילין איש כפי מצבו וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא תבל. ויש להם מדריגות בד' יסודות אש רוח מים עפר כי יש מהם מאש. ויש מרוח ונקרא רוחין ויש במים ובעפר ונקרא שדים ומזיקים ועל כל כת יש עליה ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם עד מקום הקדושה שבז' רקיעים {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח"ו הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים ומשם {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}: ----------- j3n8sq4tq41dd19qrcfsezjxj7hcfwb 3 1735070 3078614 2968318 2026-08-22T21:53:03Z Roxette5 5159 /* האם אתה באמצע עבודה של השלמת הספר "טוב הארץ"? */ פסקה חדשה 3078614 wikitext text/x-wiki {{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:12, 15 בדצמבר 2025 (IST) == האם אתה באמצע עבודה של השלמת הספר "טוב הארץ"? == שלום לכבודו אתה העלית את התוכן ההתחלתי של הספר [[טוב הארץ/תוכן]]. אני התחלתי לעבור עליו. רציתי לדעת אם יש לך התנגדות כאשר אגיע אל סוף התוכן שכבר הועלה - שאני אמשיך בהקלדת הספר? אני בעיקר מתבסס על הקובץ שהורדתי מאתר היברובוקס של דפוס ווינציא... תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:53, 23 באוגוסט 2026 (IDT) elx4rt7vt4qcr7kifi9vbppmepypxuj 0 1736274 3078582 2979365 2026-08-22T19:21:00Z מו יו הו 37729 3078582 wikitext text/x-wiki {{הור2|פיוטי קדושה לסוכות שחיבר רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}}, כנראה כחלק מן הקדושתא {{צ|[[אוימתי בחיל כיפור]]}}. נאמרו במנהג וורמייזא בחזרת הש"ץ של מוסף ביום הראשון של החג.}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ===== וחיות ארבע ===== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן '''א"ב'''}}{{ש}} וְחַיּוֹת {{סי|אַ}}רְבַּע אֲשֶׁר כֵּס עוֹמְסוֹת{{ש}} {{סי|בְּ}}פָנִים בִּכְנָפַיִם בְּרִבּוּעַ מְיֻחָסוֹת{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּלָם אֶקְחָה אֶגֶד רִבּוּעַ עֲשׂוֹת{{ש}} {{סי|דְּ}}שָׁאִים בָּם לָאֵל לְנַשְּׂאוֹת{{ש}} {{סי|הַ}}בְלֵי אֲשָׁמוֹת בָּאוּ לְכַסּוֹת{{ש}} {{סי|וּ}}בַעֲמִיסָתָם אֲהַלֵּל בָּם בִּמְשׁוֹשׁוֹת{{ש}} בְּרָצוֹא וָשׁוֹב נְשׂוֹא הוֹד בְּמַסּוֹת.<קטע סוף=א/> ::{{הור|לעומתם}} ===== ועמך זכור למו ===== <קטע התחלה=ב/>וְעַמָּךְ {{סי|זְ}}כֹר לָמוֹ נָסַע סֻכָּה{{ש}} {{סי|חָ}}ן עַל פְּנֵי עִיר וְנָטָה סֻכָּה{{ש}} {{סי|טַ}}עַם מִצְווֹת יִדַּע בַּסֻּכָּה{{ש}} {{סי|יְ}}לָדָיו בְּחַפְּשָׁךְ רֹאשׁ חָנוּ סֻכָּה{{ש}} {{סי|כֻּ}}סּוּ בֶּעָבִים זֵכֶר סֻכָּה{{ש}} {{סי|לָ}}כֵן בְּאֶבְרָתָךְ עָלֵינוּ סוֹכְכָה{{ש}} מְשׁוּכִים אַחֲרֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם לְהַלְּכָה.<קטע סוף=ב/> ::{{הור|פעמיים}} ===== ואתה מקדם ===== <קטע התחלה=ג/>וְאַתָּה {{סי|מִ}}קֶּדֶם תָּאַבְתָּ שָׁלֵם{{ש}} {{סי|נִ}}סּוּךְ מְלוּכָה נָסַכְתָּ שָׁלֵם{{ש}} {{סי|ס}}וֹתְרֶיהָ מַהֵר גְּמוּל לְשַׁלֵּם{{ש}} {{סי|עֲ}}מוּסֶיךָ לֶאֱגֹד מִשָּׁאוֹן לְהַדְלֵם{{ש}} {{סי|פְּ}}דוּיִים יְשׁוּבוּן בְּשָׂשׂוֹן לְהַעֲלֵם{{ש}} {{סי|צַ}}חוֹת הַשְׁמִיעֵם מֵאוֹיֵב לְהַצִּילֵם.<קטע סוף=ג/> ::{{הור|להיות}} ===== ואנחנו קמנו ===== <קטע התחלה=ד/>וַאֲנַחְנוּ {{סי|קַ}}מְנוּ בְּצִוּוּי נִצְחָךְ לְהַלֵּל{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה נִיב שְׂפָתֵינוּ כְּמִפִּי עוֹלֵל{{ש}} {{סי|שִׁ}}בְעָה וּשְׁמוֹנָה לָךְ אֶתְחוֹלֵל{{ש}} {{סי|שִׁ}}ירוֹתֶיךָ אַבִּיעָה וּגְבוּרֹתֶיךָ אֲמַלֵּל{{ש}} {{סי|תַּ}}סְכִּית שִׂיחֵנוּ בְּעָמְדֵנוּ לְפָנֶיךָ לְפַלֵּל{{ש}} כְּשִׁיר עִירִין אִתָּם לְהַלֵּל.<קטע סוף=ד/> ::{{הור|אדיר}} [[קטגוריה:פיוטי קדושה]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:פיוטי סוכות]] [[קטגוריה:מנהג וורמייזא]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] dxgei7glq1e3y4pj3i4z7me68yha04y 0 1736861 3078597 2986583 2026-08-22T20:35:48Z Yack67 27395 3078597 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>כָּל אֵלֶּה בִּהְיוֹת הֵיכָל עַל מְכוֹנוֹתָיו{{ש}} וּמִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ עַל יְסוֹדוֹתָיו{{ש}} כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְשָׁרֵת{{ש}} דּוֹרוֹ רָאוּ וְשָׂמָחוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|אָ}}רוֹן בְּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|בַּ}}דִּים בְּטַבְּעוֹת הָאָרוֹן{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|גֶּ}}פֶן זָהָב בְּשַׁעֲרֵי הֵיכָל{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|דְּ}}בִיר מַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|וַ}}עַד מְחוֹקְקִים בַּמִּקְצוֹעַ{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|זְ}}רִיקַת דָּם עַל מִזְבֵּחַ טָהוֹר{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|חֹ}}ק כְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|טָ}}הֳרָתֵנוּ בְּעֶזְרַת מִקְדָּשׁ{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|יַ}}עַר לְבָנוֹן מִתְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|כֹּ}}הֲנִים מַקְטִירִים קְטֹרֶת{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|ל}}וּחוֹת הָאֶבֶן בְּתוֹךְ הָאָרוֹן{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|מְ}}זַמְּרֵי שִׁיר עַל דּוּכָן{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|נֹ}}עַם נַחֲלָתֵנוּ בְּזָבַת חָלָב וּדְבַשׁ{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|שִׂ}}מְחַת גִּילֵנוּ בְּשִׂמְחַת דְּגָלֵינוּ{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|עֲ}}נַן קְטֹרֶת מַרְצֶה בַּעֲדֵנוּ{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|פְּ}}אֵר מַעֲרֶכֶת לֶחֶם הַפָּנִים{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|צִ}}יץ מְכַפֵּר חֵטְא אַשְׁמָתֵנוּ{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|קָ}}רְבַּן אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחֵנוּ{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן בְּקִרְבֵּנוּ{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|שְׁ}}בוּתֵנוּ בְּשַׁלְוָה וּבְהַשְׁקֵט{{ש}} {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|תִּ}}פְאַרְתֵּנוּ בְּעִיר מִכְלַל יֹפִי.<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> mahwjwtuzf6gex2bgqdkwkme07cwwkx 0 1736864 3078593 2986580 2026-08-22T19:42:36Z Yack67 27395 3078593 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>'''וּבָעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת'''{{ש}} גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ {{ש}} שֶׁאֵין לָנוּ כְּיָמִים רִאשׁוֹנִים {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|אַ}}רְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|בְּ}}רִית כֹּהֲנִים לְהַבְדִּיל{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|גָּ}}זִית לְבִקּוּר כְּהֻנָּה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|דְּ}}בִיר לְכִהוּן עֲבוֹדָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|הֲ}}דַר מְלֻמְּדֵי שְׁחִיטָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|וִ}}דּוּי לִסְמִיכַת יָד{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|זָ}}קֵן מַשְׁבִּיעַ כַּדָּת{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|חֲ}}דַר רוֹקְחֵי מִרְקַחַת{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ט}}וּרֵי מִלּוּאֵי אֶבֶן{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|י}}וֹדֵעַ לְהַזְכִּיר מְפֹרָשׁ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|כִּ}}תֵּי מְעוֹרְרִים שֵׁנָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|לִ}}שְׁכַּת רִצְפָּה לְהִלּוּךְ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|מְ}}פַיְּסִים לְהִלּוּךְ בְּעִטּוּר{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|נ}}וֹגְנִים מַכִּים בָּאֶצְבַּע{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ס}}וֹדֵר וִדּוּי שִׁבְטוֹ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ע}}וֹרֵךְ וִדּוּי מְפֹרָשׁ{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|פַּ}}ר וְשָׂעִיר לְקֵרוּץ דָּם{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|צְ}}לִיפַת דָּמִים פְּנִימָה{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|קְ}}טֹרֶת דַּקָּה לְעַשֵּׁן{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|רְ}}חִיצַת חָמֵשׁ לְטַהֵר{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|שִׁ}}לּוּם קִדּוּשׁ עֲשִׂירִי{{ש}} {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת שִׁלּוּחַ בְּטוּב לֵב.<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> 2mzt96268tsu238vn2vtsdyh7w3zzs5 2 1738965 3078642 3077091 2026-08-23T08:42:29Z בן עדריאל 9444 3078642 wikitext text/x-wiki =מפתח שפתי רננות= {{הור2|הפיוטים {{סימון אפור|המסומנים}} נדפסו במהד' ליוורנו תרכ"ה ממקורות קדומים.}} ===ליל ראשון=== *החלותי לחלות פניך מחוללי *אתאנו לך היום *יחידה לחנות מחנה *{{סימון אפור|מסתגאב: אשאלה משוכני סנה}} *יום לאל צמאתי *מדי ימי ושני *מסתגאב: בשם ה' אדמות ומרומות *ירצה נא את שועי *בנים בלבב נכלם *משאת שיר וזמירות *בתחלת תחנוני *[[אנא בקראנו]] *[[יצו האל לדל שואל]] *תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] *חטאנו: אין לנו אורים ותומים ===אחרי נפילת אפים=== *[[אמנם עוונינו למאד גברו]] *[[אמנם עוונינו למאד גברו|זכור נא מלך ברית אבות]] *[[אמנם עוונינו למאד גברו|אפפונו צרות כחומה]] *[[אתאנו לחלות פניך]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל]] *אם לחובנא חזית ===ליל שני=== *פתיחה: אלהים אלי אתה לבדך *[[ישן אל תרדם]] *אשר יסד ארקים *[[בזכרי על משכבי]] *מסתגאב: [[ברכי אצולה]] *עזרי יבוא אל מאין *אל תבוא במשפט עם בנים נאמנים *[[שחר קמתי להודות]] *כמפעלי צורי גואלי *תוכחה: לכופר נפשותינו *חטאנו: אודה עלי פשעי להתוודות ===ליל שלישי=== *פתיחה: אל אמיץ עושה נפלאות *אלכה אליך *[[בליל על משכבי|בלילי על משכבי]] *מסתגאב: בך אומץ חושלים *פזמון: יבן בעניינו *צור יעקב קדושו *[[יה למתי צפנת]] *היכל ה' ומקדש הדומו *תוכחה: [[שובי נפשי לקונך]] *חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] ===ליל רביעי=== *פתיחה: אלהים מלטני מיד בני נכר *מדי חרות ובגדי חופש *מהרה עורה כבודי עורה *אנא בערכנו לך שוענו *{{סימון אפור|יערבו לפניך אמרי שיר תהלתי}} *אלהים שחרתיך *לך עיני צופיות *מסתגאב: ה' שלומך שים עלינו *מלך דר במרומים *תוכחה: אריב עם רעיוני *חטאנו: אשפוך לפניך שיחי בהתעטף עלי רוחי ===ליל חמישי=== *פתיחה: אנחותי יניאוני לילי ויומי *כל מעשה ה' מאד נורא הוא *על רוב עווני וחטאת סבלי *משכן רום פניתי *שלשת ישני חברונה *{{סימון אפור|מסתגאב: שארית יוסף ייחלון}} *יום עין נשאתי לשמי גבוהים *יה מרום הקשיבה *מסתגאב: אדיר נוטה עליות *יום עמדתי להודות כחשי *תוכחה: איך מלאני לבי *חטאנו: אגדיל כים נהמתי ===ליל שישי=== *פתיחה: [[איך אוכל לבוא עדיך]] *להודות באתי על חטא סתרי *יום יום יחידתי הוי חודרת *{{סימון אפור|אני המעלה רפואה}} *ישן בערש נעימים *ישן מתי תקיץ מחשק נשפך *חטאי מנשוא גברו *בני תמימים משכימים *מסתגאב: אמיץ אשר לו הגדולה *[[למתודה חטאתיו]] *תוכחה: איך תמו מאויי *חטאנו: אלי אליך אנוה ===ליל שביעי=== *פתיחה: אגעה ואפעה כהרה *בלבב בר מאד נשבר *אל נכספתי לראותך *יום עמדתי לחבר מלין *לבי יחיל בקרבי *מסתגאב: אכף לפניך בשבחי *יום צר עלי יצור *מבשר ואומר ית ה' *[[לא בקשתי אל אבטח]] *אוכיח כפי רוחי *חטאנו: אלהים אלי אתה אשחרך אתיתי בתחן ===ליל שמיני=== *פתיחה: אליכם אישים ארימה קולי *נורא מכל ואיום *יום להיטיב תקרא *{{סימון אפור|מסתגאב: ה' אליו נשאתי נפשי}} *יליד יעקב יצעק לאל שוכן גבוהים *האל התולה על בלימה תבל *מהיום הבא ומפחד היותו *יצאוני בחורותי ובאוני מהומותי *ישאו אמוני אמרים נברים *מסתגאב: אזכיר קצות הנוראות *תוכחה: את רוחי אוכיחה *חטאנו: אשנס מתני במחגורת פחד ===ליל ערב ראש השנה=== *פתיחה: אזלו הימים וארך הזמן *יחיל לבי בקרבי *בהקיצי ישיחני לבי *יום לפני אל עילום *{{סימון אפור|שוגה בהבלי תאוה}} *אנא ה' לצעקי הקשיב *יראתי מאימת משפט *מסתגאב: יהיו לרצון הגיוני *תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]] *אלהי עולם הקשב לחשי *[[אחות קטנה]] *חטאנו: אשאלה ממך את ישע עמך *מושב: בשבתי וקומי יה זכרתיך ===ליל א' של ראש השנה=== *פתיחה: אני היום אקח מועד *מנומם בעת קומם *שוכן עד מאז *לפני המלך אשפוך את עתירתי *מסתגאב: מחסה לשחר פניך קמתי *אל בית מלך לבוא נקראתי *מסתגאב: יחיד טרם היות עולם ומתכונתו *ישראל עם קדושו *יונה זמיריך הרבי ושיריך *יום זה מאז בחרתו *מסתגאב: יעיר לבבי הגיוני *מלאך שמך בקרבו *מסתגאב: ה' שמך ארנן ברנני *משמר הציבו *מסתגאב: יושבים בארץ מוני *יודעי תרועה בליל זה להושיעם *עת שערי רחמים פתח לנו *מלך האחד והמיוחד *מי כמוך באלים ה' רם ונשא {{הור|בלילות שבת, ר"ה ויו"כ:}} *ה' מה נעמה אהבתך *[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ה' מלך. אז עד לא גשמי עליה ===ליל ב' של ראש השנה=== *פתיחה: אסמך היום על רחמי רצונך *יום לריב תעמוד ולדין עמים *מסתגאב: יה לישע אוחיל *אנא הינשא להעיר פלאות *מסתגאב: אתיו אמונים ביחד *מפני פחד ה' *מסתגאב: אלהים אודה שמך *יעלו לאלף ולרבבה *יפהפיה השבויה *עובר על פשע ונושא חובה *מסתגאב: אור ישעך יגיה חשכי *אל דמי לכם ילדי איתני *מי גוי גדול כעמו *זרע ידידי לי בחרתיהו *מסתגאב: אדון לאב המון ברב גדלו *אנא זכור נא את יום העקידה *מבשר שלום משמיע ישועה *תוקעים למצוא פדיום *מסתגאב: לאדיר נורא תהלות *[[עת שערי רצון להפתח]] – באחרית נוסה *מי כמוך באלים ה' רם ונשא *ה' מלך. קדם פעל וקנה יקרה מפז ===ליל תענית=== *[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אנשי אמונה אבדו]] *[[תמהנו מרעות]] *[[איתן למד דעת בטרם ידעוך כל]] *אל צור ציר קרא *אחר נוגנים שירו *[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים באיטום אוזנינו]] *אתאנו על שמך ענה עם מבקשי שמך *אדיר ונאור חטאנו לפניך רחם עלינו *[[עשה למען שמך]] *עננו *[[כשענית לאברהם]] *[[דעני לעניי]] ===ליל צום גדליה=== *פתיחה: איגש שפל רוח *[[יעירוני רעיוני]] *{{סימון אפור|מסתגאב: אסיר בכלוא מצוקה}} *חי בכל ממשלתו *לאיש כמוני רשעי *יחפש מכה ומכה *מסתגאב: און זרענו ועמל קצרנו *אצילים בראש בנים קראתם *בליל צאת המועד *תוכחה: [[יחידה החטאה]] *חטאנו: שובנו אלהי ישענו *מושב: שבת משושי ורבו יגוני ===עשי"ת ליל ד'=== *פתיחה: אנא אזון חין עם ערב ובקר ייחדוך *אמונים שיחרו פני אדוניהם *הן לא קצרה *יוצק דמע *[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] *מבטן אתה גוזי *שפכו נפש מול אלהיכם *מסתגאב: אנשי אמונה נקדשו *[[שופט כל הארץ]] *בלב חרד מאד רועד *תוכחה: אשרי איש שם לבו *חטאנו: אשפל אדל *מושב: יה לאסירים שערים יפתחו ===עשי"ת ליל ה'=== *פתיחה: אנשי אמת עמלי תורות *שוחרי רצון אל *מסתגאב: שובו אל אביכם שבשמים *אשר לו ים וחרבה *[[יעזוב רשע נתיבו]] *{{סימון אפור|מסתגאב: שובו שובו מחטאות}} *ידעו הבנים השובבים *ממרום לבן ערום *[[ממרום קול עובר]] *אל היכל קדשו *תוכחה: אותות מעשה אלהים *חטאנו: מנומי קמתי ובאתי *מושב: פתחי תהלות אסיריך פתחו ===עשי"ת ליל ו'=== *פתיחה: אנא ה' רחמיך ייראו *מתי רוחות עצובות *אנא התעשת *מסתגאב: אז מקדם קדמוני *שומע לאביונים *משכיל נגינותי *[[עת שערי רצון – אני מזכיר היום]] *יושב הכרובים על ארון חונה *יום בדינך אעמוד אלהי עולם *תוכחה: [[רוח ובשר צמדו]] *חטאנו: אל ארך אפים אתה מושיעי *מושב: מרעד מפני צורו שיחר ===עשי"ת ליל ז'=== *פתיחה: אמנם אלהי אני אשמתי *ימינך נושא עווני *מסתגאב: יסר יצרך וגעור ברוחך *שובו שובבים מחטאיכם *לבית אל באנו *{{סימון אפור|מסתגאב: רב אודך כל ימי חיי}} *[[מקור עיני]] *[[למתודה חטאתיו]] *תוכחה: ישני לב התעוררו *חטאנו: ימי קלו מני רץ *מושב: אל ממגינה תסתירני ===ליל ערב יום כיפור=== *פתיחה: אין דורש ואין מבקש *[[משתחוים להדרת קודש]] *[[ירצה עם אביון]] *מסתגאב: זועק בקראו גרונו ניחר *שמעתי אלהי קולך בתוכי *מנום אנחה העיר חוזה *צועקה מים חטא *בלבבי דיברתי *מושב: שמך להודות לבי לא אחר ===ליל צומא רבא=== *פתיחה: איך אתיצבה היום *מלא רחמים ונושא עוון *מסתגאב: אוילים מדרך פשעם זכרו *[[דלתיך הלילה]] *מסתגאב: אליכם אישים אקרא *אלהי קדם צפון לב חוזה *מסתגאב: אלי אתה ארוממך *גדל יגוני מיום איום *מסתגאב: אשמתי ואשמו נאות משכני *בליל עשור להתכפר *{{סימון אפור|מסתגאב: ישראל כולכם}} *ערכו תהלות עוז בני אפרים *יערב שיחי לפני קדוש *מסתגאב: אמוני לבב הבינו *יום נועדו בו כל בני אפרים *בעשור לחודש ביום כיפור עווני *{{סימון אפור|מסתגאב: ה' אלהי ישראל מושיע וגואל}} *יום דרוש העומדים כפרתי *ביום עשור קראתיך *{{סימון אפור|שוחריך הלילה}} ===שבת א'=== *פתיחה: בשם אלהי אברהם אפתחה *ישמעני אלהים בקראי לנגדו *אנא נותן מנוחה *מסתגאב: אדון כל מעשיו גבוהים *ישרים דורשי נופש *לעמך ישראל נתת מנוחה *את יום השבת במיטב שיר לדרשו *אוהלי רון ברעדה *עזרי יבוא אל מאין *חתימה: חנון הנחיל מנוחה מאתו ===שבת ב'=== *פתיחה: אדון אשר יצוריו יצר *מבית צבי ארמונה *יום שביעי קידשת *מסתגאב: לה' את יום השביעי *לעמו ישראל יצו שדי סליחה *יונים בידי יוונים *שבת מה טוב להודות לאל *ירושלים למוניך *מחולל כל בקו יושר *אלהי קדם מעונה ישובב יונה הגלה *חתימה: אנשי מליצה ותבונה ===שבת ג'=== *פתיחה: אז משבעים לשון *בירושלים אור חדש תחדש *ידבר פי בסוד אלפי *מסתגאב: אם תשמור חוקי הרשומים *עמך לשחרך *אצפה לאלי וידלני *יום שבת ומשמריו *אכן בעובדי לך *יום ליל שמתי *חתימה: שוררו ילדי אמוני ===שבת ד'=== *פתיחה: אז שש מאות ושלש עשרה מצוות חרוזות *יישרתי תפילתי *תן זמירות עמי *מסתגאב: אל תשיב כפועלי *אשרי אדם יעוז בצורו *ישאו ישרים ידיהם למעלה *ישראל מכל עם *[[יום שבתון|יום שבתון אין לשכוח]] *שתיל עמי אל ושרשו *מסתגאב: כי בו אלהים דבר בקדשו *חתימה: שבחך אל סידרתי כפי כוחי ===שבת תשובה=== *פתיחה: אשא לב ועין *ידיכם צבאות ה' *אמונים בליל זה ערכו *אל בחר בישראל לזכותם *משכנות מבטחים ובית מנוח *יום המנוחה וחבלה *היום מה נכבד ויקר להמוני *תוכחה: אשווע אל אלי *יום באתם לחלות *מסתגאב: אנחנו אשמים קדחנו *תוכחה: חלו נא פני אל בלילכם ===מעמדות=== *לליל ראשון: **יונת אלם קבעה מעונה **[[יום צעקי מאישון|יום צעקי באישון]] *לליל שני: **ישנו נדיבים להלל **ישאו אל אל בשמים *לליל שלישי: **מה לך נרדם עורה וקמת **שקדתי על דלתי פתחיך **יפיקון רצונך מתים ידרושו *לליל רביעי: **יה צדקו רם מעל **יערב מעמד תחנון רביעים *לליל חמישי: **יה הדרש לעדה חשה *לליל שישי: **יה כל לספר אודות *לליל שביעי: **ינעם מהלל שוועת *לליל שמיני: **יחיד אשר עד שוכן *לליל תשיעי: **יד הצבתי לשורר והודות *לליל עשירי: **יעשה תבואה ופרי *לליל י"א: **יה הדרש והואל *לליל י"ב: **ירצה עם חרדו *לליל י"ג (ער"ה): **יה מפחדך חל כל בשר **יצוה ישועתנו *לליל י"ד (א של ר"ה): **יושב כס תהלות שמעה *לליל ט"ו (ב של ר"ה): **יעתר שם פניו *לליל ט"ז (צום גדליה): **ייצבתי עמודים *לליל י"ז (ד' תשרי): **יש מאין בורא *לליל י"ח (ה' תשרי): **יערב שיח בן יסר *לליל י"ט (ו' תשרי): **יום לבי סבותי *לליל כ (ז' תשרי): **יעלו דברים בעשרים אמרים *לליל כ"א (ח' תשרי): **מלכי לך שיטחתי *לליל כ"ב (ערב יו"כ): **בלילה תקדם *לליל כ"ג (יו"כ): **ליל עשרים ושלשה ===מעמד לצומא רבא=== *אעירה שחר על דברתך *לברוך שאמר: יה צורי אורי נרי *אופן: שנאנים שאננים *רשות לנשמת: אעירה שחר אישוני לב *רשות לנשמת: אשכימה שחר יום ייחדת *(אופן): לך שדי ואמור די *מצדר: ויהי הכל במאמר אל עליון *(יוצר): אלהי אחפש ימותי למצוא נוהו ===מעמד לשחרית=== *רשות למגן: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/רשות|וארץ איכף לאלהי]] *מגן: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מגן|אמוניו נוצר ומושך לחיק בני]] *פזמון: [[יענה בבור אבות]] *כרוג': [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מגן#כרוג'|יושיע צופים]] *מחיה: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מחיה|אבן שתיה]] *פזמון: [[יום צדו צעדי]] *כרוג: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מחיה#כרוג'|יעזרוני צדקות אלהי אבותיכם]] *משלש: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/משלש|אוהל צדק]] *פזמון: [[יום צעקו שבים]] *תוכחה: מה נפש נוכחת *'''מה''' אמונה נאה לדרוש *פזמון: יום עירם אעמוד מצדקתי *'''רבו''' יתרו מפלאות *פזמון: מה רבו פלאיך *'''מעשיך''' אין ערוך אלימו *פזמון: עמקו מחשבותיך ועצמו נפלאותיך *'''ה'''' אבי עד באין נולד ומוליד *אבאר שם אדיר *'''כולם''' יצורי חומר *פזמון: לידך בני עולם *אדר יקריו *'''בחכמה''' יסדת עולם *בחכמתך אזרת הוד *פזמון: מי ימלל גבורתו וישמיע כל תהלתו *'''עשית''' ארבעה אדנים *פזמון: לך תאות תהילה מושל גאיוני *'''מלאה''' ימינך טובות *אז כסאך טרם הדומך תכנת *'''הארץ''' אדניה על בלימה הטבעת *פזמון: מלאה הארץ ישמיע באזני *'''קניניך''' יורו ויגידו *קניניך ארבע יסודות *פזמון: יד תתיר לבן מעתיר ===מעמד למוסף=== *מגן: יונה שוכבת בינות שפתים *פזמון: [[יוספים שנית]] *כרוג: ישעך הלבש *מחיה: [[יונה שוכבת בין שפתים/מחיה|אבני קודש]] *פזמון: אלהים מה טובו *כרוג: יקח צפצוף חין קוראי איה *משלש: תמימי אורח *תוכחה: מאד חלתי וזחלתי *'''אודך''' יושב תהלות *פזמון: מוסד מכיל עולם *'''על''' יוצרי ישעי וכבודי *פזמון: יספת אלהים לנחלתך *'''נוראות''' אז מני עד *פזמון: פי יספר צדקתך *'''נפלאתי''' אל ראשון *'''מעשיך''' אמיץ *'''נפשי''' ימיה תקוה *פזמון: יתרת כל גביר יכול *יפה לאל להלל ===סדר עבודה=== *רשות לסדר עבודה: [[אכון לחלות פניך]] *סדר עבודה: [[אל אל אשא דעי]] *מה נהדר: [[בצאתו מן הדביר שלם]] *[[אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים]] *תפלתו של כ"ג: [[שנת ארץ תתן יבולה]] ===סליחות=== *מסתגאב: [כי] אשפוך כמים מי דמעות ===מנחה=== *מגן: יספה שלישית להקריב מנחה *כרוג: יתפאר צעיפי *מחיה: ישרים כיום מבקשי פניך *כרוג: ישראל צורו מגמת פניו *{{סימון אפור|מסתגאב: הלוא זה יום יחיד}} *משלש: יונה חפשה בנטות היום *תוכחה: [[מה יתרון לאדם]] *{{סימון אפור|מסתגאב: ישראל בחירי לעם בחרתיך}} *אז ברבות חטאים *יום זה הואל *חטאנו: את שם ה' אברך *{{סימון אפור|מסתגאב: אפיל תחינתי לפניך}} ===נעילה=== *[[אל נורא עלילה]] *רשות: וארץ אשא בשיר קולי *מגן: ברביעית עורכת תמה תפילה *כרוג: יושיעם ויחתום *מחיה: במקהל מזער *כרוג: ישעך ועוזך *משלש: יחידים קדמו לפניך *סלוק: ארשת שפתי פציתי ואפער *מסתגאב: אלי אתה ארוממך ואשאל סליחה ממך *סליחה: [[עב קל ממרומך|על עב קל ממרומך]] *סליחה: [[ידידיך מאמש]] *את נפשך גוי קדוש הופעתי *סליחה: [[בנשף קדמתי]] *תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]] qno0i1j8c1iqpz0d80kygtejircz0k9 3078649 3078642 2026-08-23T09:32:47Z בן עדריאל 9444 3078649 wikitext text/x-wiki =מפתח שפתי רננות= {{הור2|הפיוטים {{סימון אפור|המסומנים}} נדפסו במהד' ליוורנו תרכ"ה ממקורות קדומים.}} ===ליל ראשון=== *החלותי לחלות פניך מחוללי *אתאנו לך היום *[[יחידה לחנות מחנה]] *{{סימון אפור|מסתגאב: אשאלה משוכני סנה}} *יום לאל צמאתי *מדי ימי ושני *מסתגאב: בשם ה' אדמות ומרומות *ירצה נא את שועי *בנים בלבב נכלם *משאת שיר וזמירות *בתחלת תחנוני *[[אנא בקראנו]] *[[יצו האל לדל שואל]] *תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] *חטאנו: אין לנו אורים ותומים ===אחרי נפילת אפים=== *[[אמנם עוונינו למאד גברו]] *[[אמנם עוונינו למאד גברו|זכור נא מלך ברית אבות]] *[[אמנם עוונינו למאד גברו|אפפונו צרות כחומה]] *[[אתאנו לחלות פניך]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל]] *אם לחובנא חזית ===ליל שני=== *פתיחה: אלהים אלי אתה לבדך *[[ישן אל תרדם]] *אשר יסד ארקים *[[בזכרי על משכבי]] *מסתגאב: [[ברכי אצולה]] *עזרי יבוא אל מאין *אל תבוא במשפט עם בנים נאמנים *[[שחר קמתי להודות]] *כמפעלי צורי גואלי *תוכחה: לכופר נפשותינו *חטאנו: אודה עלי פשעי להתוודות ===ליל שלישי=== *פתיחה: אל אמיץ עושה נפלאות *אלכה אליך *[[בליל על משכבי|בלילי על משכבי]] *מסתגאב: בך אומץ חושלים *פזמון: יבן בעניינו *צור יעקב קדושו *[[יה למתי צפנת]] *היכל ה' ומקדש הדומו *תוכחה: [[שובי נפשי לקונך]] *חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] ===ליל רביעי=== *פתיחה: אלהים מלטני מיד בני נכר *מדי חרות ובגדי חופש *מהרה עורה כבודי עורה *אנא בערכנו לך שוענו *{{סימון אפור|יערבו לפניך אמרי שיר תהלתי}} *אלהים שחרתיך *לך עיני צופיות *מסתגאב: ה' שלומך שים עלינו *מלך דר במרומים *תוכחה: אריב עם רעיוני *חטאנו: אשפוך לפניך שיחי בהתעטף עלי רוחי ===ליל חמישי=== *פתיחה: אנחותי יניאוני לילי ויומי *כל מעשה ה' מאד נורא הוא *על רוב עווני וחטאת סבלי *משכן רום פניתי *שלשת ישני חברונה *{{סימון אפור|מסתגאב: שארית יוסף ייחלון}} *יום עין נשאתי לשמי גבוהים *יה מרום הקשיבה *מסתגאב: אדיר נוטה עליות *יום עמדתי להודות כחשי *תוכחה: איך מלאני לבי *חטאנו: אגדיל כים נהמתי ===ליל שישי=== *פתיחה: [[איך אוכל לבוא עדיך]] *להודות באתי על חטא סתרי *יום יום יחידתי הוי חודרת *{{סימון אפור|אני המעלה רפואה}} *ישן בערש נעימים *ישן מתי תקיץ מחשק נשפך *חטאי מנשוא גברו *בני תמימים משכימים *מסתגאב: אמיץ אשר לו הגדולה *[[למתודה חטאתיו]] *תוכחה: איך תמו מאויי *חטאנו: אלי אליך אנוה ===ליל שביעי=== *פתיחה: אגעה ואפעה כהרה *בלבב בר מאד נשבר *אל נכספתי לראותך *יום עמדתי לחבר מלין *לבי יחיל בקרבי *מסתגאב: אכף לפניך בשבחי *יום צר עלי יצור *מבשר ואומר ית ה' *[[לא בקשתי אל אבטח]] *אוכיח כפי רוחי *חטאנו: אלהים אלי אתה אשחרך אתיתי בתחן ===ליל שמיני=== *פתיחה: אליכם אישים ארימה קולי *נורא מכל ואיום *יום להיטיב תקרא *{{סימון אפור|מסתגאב: ה' אליו נשאתי נפשי}} *יליד יעקב יצעק לאל שוכן גבוהים *האל התולה על בלימה תבל *מהיום הבא ומפחד היותו *יצאוני בחורותי ובאוני מהומותי *ישאו אמוני אמרים נברים *מסתגאב: אזכיר קצות הנוראות *תוכחה: את רוחי אוכיחה *חטאנו: אשנס מתני במחגורת פחד ===ליל ערב ראש השנה=== *פתיחה: אזלו הימים וארך הזמן *יחיל לבי בקרבי *בהקיצי ישיחני לבי *יום לפני אל עילום *{{סימון אפור|שוגה בהבלי תאוה}} *אנא ה' לצעקי הקשיב *יראתי מאימת משפט *מסתגאב: יהיו לרצון הגיוני *תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]] *אלהי עולם הקשב לחשי *[[אחות קטנה]] *חטאנו: אשאלה ממך את ישע עמך *מושב: בשבתי וקומי יה זכרתיך ===ליל א' של ראש השנה=== *פתיחה: אני היום אקח מועד *מנומם בעת קומם *שוכן עד מאז *לפני המלך אשפוך את עתירתי *מסתגאב: מחסה לשחר פניך קמתי *אל בית מלך לבוא נקראתי *מסתגאב: יחיד טרם היות עולם ומתכונתו *ישראל עם קדושו *יונה זמיריך הרבי ושיריך *יום זה מאז בחרתו *מסתגאב: יעיר לבבי הגיוני *מלאך שמך בקרבו *מסתגאב: ה' שמך ארנן ברנני *משמר הציבו *מסתגאב: יושבים בארץ מוני *יודעי תרועה בליל זה להושיעם *עת שערי רחמים פתח לנו *מלך האחד והמיוחד *מי כמוך באלים ה' רם ונשא {{הור|בלילות שבת, ר"ה ויו"כ:}} *ה' מה נעמה אהבתך *[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ה' מלך. אז עד לא גשמי עליה ===ליל ב' של ראש השנה=== *פתיחה: אסמך היום על רחמי רצונך *יום לריב תעמוד ולדין עמים *מסתגאב: יה לישע אוחיל *אנא הינשא להעיר פלאות *מסתגאב: אתיו אמונים ביחד *מפני פחד ה' *מסתגאב: אלהים אודה שמך *יעלו לאלף ולרבבה *יפהפיה השבויה *עובר על פשע ונושא חובה *מסתגאב: אור ישעך יגיה חשכי *אל דמי לכם ילדי איתני *מי גוי גדול כעמו *זרע ידידי לי בחרתיהו *מסתגאב: אדון לאב המון ברב גדלו *אנא זכור נא את יום העקידה *מבשר שלום משמיע ישועה *תוקעים למצוא פדיום *מסתגאב: לאדיר נורא תהלות *[[עת שערי רצון להפתח]] – באחרית נוסה *מי כמוך באלים ה' רם ונשא *ה' מלך. קדם פעל וקנה יקרה מפז ===ליל תענית=== *[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אנשי אמונה אבדו]] *[[תמהנו מרעות]] *[[איתן למד דעת בטרם ידעוך כל]] *אל צור ציר קרא *אחר נוגנים שירו *[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים באיטום אוזנינו]] *אתאנו על שמך ענה עם מבקשי שמך *אדיר ונאור חטאנו לפניך רחם עלינו *[[עשה למען שמך]] *עננו *[[כשענית לאברהם]] *[[דעני לעניי]] ===ליל צום גדליה=== *פתיחה: איגש שפל רוח *[[יעירוני רעיוני]] *{{סימון אפור|מסתגאב: אסיר בכלוא מצוקה}} *חי בכל ממשלתו *לאיש כמוני רשעי *יחפש מכה ומכה *מסתגאב: און זרענו ועמל קצרנו *אצילים בראש בנים קראתם *בליל צאת המועד *תוכחה: [[יחידה החטאה]] *חטאנו: שובנו אלהי ישענו *מושב: שבת משושי ורבו יגוני ===עשי"ת ליל ד'=== *פתיחה: אנא אזון חין עם ערב ובקר ייחדוך *אמונים שיחרו פני אדוניהם *הן לא קצרה *יוצק דמע *[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] *מבטן אתה גוזי *שפכו נפש מול אלהיכם *מסתגאב: אנשי אמונה נקדשו *[[שופט כל הארץ]] *בלב חרד מאד רועד *תוכחה: אשרי איש שם לבו *חטאנו: אשפל אדל *מושב: יה לאסירים שערים יפתחו ===עשי"ת ליל ה'=== *פתיחה: אנשי אמת עמלי תורות *שוחרי רצון אל *מסתגאב: שובו אל אביכם שבשמים *אשר לו ים וחרבה *[[יעזוב רשע נתיבו]] *{{סימון אפור|מסתגאב: שובו שובו מחטאות}} *ידעו הבנים השובבים *ממרום לבן ערום *[[ממרום קול עובר]] *אל היכל קדשו *תוכחה: אותות מעשה אלהים *חטאנו: מנומי קמתי ובאתי *מושב: פתחי תהלות אסיריך פתחו ===עשי"ת ליל ו'=== *פתיחה: אנא ה' רחמיך ייראו *מתי רוחות עצובות *אנא התעשת *מסתגאב: אז מקדם קדמוני *שומע לאביונים *משכיל נגינותי *[[עת שערי רצון – אני מזכיר היום]] *יושב הכרובים על ארון חונה *יום בדינך אעמוד אלהי עולם *תוכחה: [[רוח ובשר צמדו]] *חטאנו: אל ארך אפים אתה מושיעי *מושב: מרעד מפני צורו שיחר ===עשי"ת ליל ז'=== *פתיחה: אמנם אלהי אני אשמתי *ימינך נושא עווני *מסתגאב: יסר יצרך וגעור ברוחך *שובו שובבים מחטאיכם *לבית אל באנו *{{סימון אפור|מסתגאב: רב אודך כל ימי חיי}} *[[מקור עיני]] *[[למתודה חטאתיו]] *תוכחה: ישני לב התעוררו *חטאנו: ימי קלו מני רץ *מושב: אל ממגינה תסתירני ===ליל ערב יום כיפור=== *פתיחה: אין דורש ואין מבקש *[[משתחוים להדרת קודש]] *[[ירצה עם אביון]] *מסתגאב: זועק בקראו גרונו ניחר *שמעתי אלהי קולך בתוכי *מנום אנחה העיר חוזה *צועקה מים חטא *בלבבי דיברתי *מושב: שמך להודות לבי לא אחר ===ליל צומא רבא=== *פתיחה: איך אתיצבה היום *מלא רחמים ונושא עוון *מסתגאב: אוילים מדרך פשעם זכרו *[[דלתיך הלילה]] *מסתגאב: אליכם אישים אקרא *אלהי קדם צפון לב חוזה *מסתגאב: אלי אתה ארוממך *גדל יגוני מיום איום *מסתגאב: אשמתי ואשמו נאות משכני *בליל עשור להתכפר *{{סימון אפור|מסתגאב: ישראל כולכם}} *ערכו תהלות עוז בני אפרים *יערב שיחי לפני קדוש *מסתגאב: אמוני לבב הבינו *יום נועדו בו כל בני אפרים *בעשור לחודש ביום כיפור עווני *{{סימון אפור|מסתגאב: ה' אלהי ישראל מושיע וגואל}} *יום דרוש העומדים כפרתי *ביום עשור קראתיך *{{סימון אפור|שוחריך הלילה}} ===שבת א'=== *פתיחה: בשם אלהי אברהם אפתחה *ישמעני אלהים בקראי לנגדו *אנא נותן מנוחה *מסתגאב: אדון כל מעשיו גבוהים *ישרים דורשי נופש *לעמך ישראל נתת מנוחה *את יום השבת במיטב שיר לדרשו *אוהלי רון ברעדה *עזרי יבוא אל מאין *חתימה: חנון הנחיל מנוחה מאתו ===שבת ב'=== *פתיחה: אדון אשר יצוריו יצר *מבית צבי ארמונה *יום שביעי קידשת *מסתגאב: לה' את יום השביעי *לעמו ישראל יצו שדי סליחה *יונים בידי יוונים *שבת מה טוב להודות לאל *ירושלים למוניך *מחולל כל בקו יושר *אלהי קדם מעונה ישובב יונה הגלה *חתימה: אנשי מליצה ותבונה ===שבת ג'=== *פתיחה: אז משבעים לשון *בירושלים אור חדש תחדש *ידבר פי בסוד אלפי *מסתגאב: אם תשמור חוקי הרשומים *עמך לשחרך *אצפה לאלי וידלני *יום שבת ומשמריו *אכן בעובדי לך *יום ליל שמתי *חתימה: שוררו ילדי אמוני ===שבת ד'=== *פתיחה: אז שש מאות ושלש עשרה מצוות חרוזות *יישרתי תפילתי *תן זמירות עמי *מסתגאב: אל תשיב כפועלי *אשרי אדם יעוז בצורו *ישאו ישרים ידיהם למעלה *ישראל מכל עם *[[יום שבתון|יום שבתון אין לשכוח]] *שתיל עמי אל ושרשו *מסתגאב: כי בו אלהים דבר בקדשו *חתימה: שבחך אל סידרתי כפי כוחי ===שבת תשובה=== *פתיחה: אשא לב ועין *ידיכם צבאות ה' *אמונים בליל זה ערכו *אל בחר בישראל לזכותם *משכנות מבטחים ובית מנוח *יום המנוחה וחבלה *היום מה נכבד ויקר להמוני *תוכחה: אשווע אל אלי *יום באתם לחלות *מסתגאב: אנחנו אשמים קדחנו *תוכחה: חלו נא פני אל בלילכם ===מעמדות=== *לליל ראשון: **יונת אלם קבעה מעונה **[[יום צעקי מאישון|יום צעקי באישון]] *לליל שני: **ישנו נדיבים להלל **ישאו אל אל בשמים *לליל שלישי: **מה לך נרדם עורה וקמת **שקדתי על דלתי פתחיך **יפיקון רצונך מתים ידרושו *לליל רביעי: **יה צדקו רם מעל **יערב מעמד תחנון רביעים *לליל חמישי: **יה הדרש לעדה חשה *לליל שישי: **יה כל לספר אודות *לליל שביעי: **ינעם מהלל שוועת *לליל שמיני: **יחיד אשר עד שוכן *לליל תשיעי: **יד הצבתי לשורר והודות *לליל עשירי: **יעשה תבואה ופרי *לליל י"א: **יה הדרש והואל *לליל י"ב: **ירצה עם חרדו *לליל י"ג (ער"ה): **יה מפחדך חל כל בשר **יצוה ישועתנו *לליל י"ד (א של ר"ה): **יושב כס תהלות שמעה *לליל ט"ו (ב של ר"ה): **יעתר שם פניו *לליל ט"ז (צום גדליה): **ייצבתי עמודים *לליל י"ז (ד' תשרי): **יש מאין בורא *לליל י"ח (ה' תשרי): **יערב שיח בן יסר *לליל י"ט (ו' תשרי): **יום לבי סבותי *לליל כ (ז' תשרי): **יעלו דברים בעשרים אמרים *לליל כ"א (ח' תשרי): **מלכי לך שיטחתי *לליל כ"ב (ערב יו"כ): **בלילה תקדם *לליל כ"ג (יו"כ): **ליל עשרים ושלשה ===מעמד לצומא רבא=== *אעירה שחר על דברתך *לברוך שאמר: יה צורי אורי נרי *אופן: שנאנים שאננים *רשות לנשמת: אעירה שחר אישוני לב *רשות לנשמת: אשכימה שחר יום ייחדת *(אופן): לך שדי ואמור די *מצדר: ויהי הכל במאמר אל עליון *(יוצר): אלהי אחפש ימותי למצוא נוהו ===מעמד לשחרית=== *רשות למגן: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/רשות|וארץ איכף לאלהי]] *מגן: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מגן|אמוניו נוצר ומושך לחיק בני]] *פזמון: [[יענה בבור אבות]] *כרוג': [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מגן#כרוג'|יושיע צופים]] *מחיה: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מחיה|אבן שתיה]] *פזמון: [[יום צדו צעדי]] *כרוג: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מחיה#כרוג'|יעזרוני צדקות אלהי אבותיכם]] *משלש: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/משלש|אוהל צדק]] *פזמון: [[יום צעקו שבים]] *תוכחה: מה נפש נוכחת *'''מה''' אמונה נאה לדרוש *פזמון: יום עירם אעמוד מצדקתי *'''רבו''' יתרו מפלאות *פזמון: מה רבו פלאיך *'''מעשיך''' אין ערוך אלימו *פזמון: עמקו מחשבותיך ועצמו נפלאותיך *'''ה'''' אבי עד באין נולד ומוליד *אבאר שם אדיר *'''כולם''' יצורי חומר *פזמון: לידך בני עולם *אדר יקריו *'''בחכמה''' יסדת עולם *בחכמתך אזרת הוד *פזמון: מי ימלל גבורתו וישמיע כל תהלתו *'''עשית''' ארבעה אדנים *פזמון: לך תאות תהילה מושל גאיוני *'''מלאה''' ימינך טובות *אז כסאך טרם הדומך תכנת *'''הארץ''' אדניה על בלימה הטבעת *פזמון: מלאה הארץ ישמיע באזני *'''קניניך''' יורו ויגידו *קניניך ארבע יסודות *פזמון: יד תתיר לבן מעתיר ===מעמד למוסף=== *מגן: יונה שוכבת בינות שפתים *פזמון: [[יוספים שנית]] *כרוג: ישעך הלבש *מחיה: [[יונה שוכבת בין שפתים/מחיה|אבני קודש]] *פזמון: אלהים מה טובו *כרוג: יקח צפצוף חין קוראי איה *משלש: תמימי אורח *תוכחה: מאד חלתי וזחלתי *'''אודך''' יושב תהלות *פזמון: מוסד מכיל עולם *'''על''' יוצרי ישעי וכבודי *פזמון: יספת אלהים לנחלתך *'''נוראות''' אז מני עד *פזמון: פי יספר צדקתך *'''נפלאתי''' אל ראשון *'''מעשיך''' אמיץ *'''נפשי''' ימיה תקוה *פזמון: יתרת כל גביר יכול *יפה לאל להלל ===סדר עבודה=== *רשות לסדר עבודה: [[אכון לחלות פניך]] *סדר עבודה: [[אל אל אשא דעי]] *מה נהדר: [[בצאתו מן הדביר שלם]] *[[אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים]] *תפלתו של כ"ג: [[שנת ארץ תתן יבולה]] ===סליחות=== *מסתגאב: [כי] אשפוך כמים מי דמעות ===מנחה=== *מגן: יספה שלישית להקריב מנחה *כרוג: יתפאר צעיפי *מחיה: ישרים כיום מבקשי פניך *כרוג: ישראל צורו מגמת פניו *{{סימון אפור|מסתגאב: הלוא זה יום יחיד}} *משלש: יונה חפשה בנטות היום *תוכחה: [[מה יתרון לאדם]] *{{סימון אפור|מסתגאב: ישראל בחירי לעם בחרתיך}} *אז ברבות חטאים *יום זה הואל *חטאנו: את שם ה' אברך *{{סימון אפור|מסתגאב: אפיל תחינתי לפניך}} ===נעילה=== *[[אל נורא עלילה]] *רשות: וארץ אשא בשיר קולי *מגן: ברביעית עורכת תמה תפילה *כרוג: יושיעם ויחתום *מחיה: במקהל מזער *כרוג: ישעך ועוזך *משלש: יחידים קדמו לפניך *סלוק: ארשת שפתי פציתי ואפער *מסתגאב: אלי אתה ארוממך ואשאל סליחה ממך *סליחה: [[עב קל ממרומך|על עב קל ממרומך]] *סליחה: [[ידידיך מאמש]] *את נפשך גוי קדוש הופעתי *סליחה: [[בנשף קדמתי]] *תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]] lekvnhl1847csgz3o4nn0cm207dijix 2 1738967 3078643 3077604 2026-08-23T08:42:46Z בן עדריאל 9444 3078643 wikitext text/x-wiki {{מקורות לסידור|מחזור ארם צובא (שני חלקים), ונציה רפ"ז}} ==חלק א== ==כל השנה== ===בקשות=== * [[כתר מלכות (אבן גבירול)]] * [[לך אלי תשוקתי]] (טו.) * [[כל ברואי מעלה ומטה]] (יו:) * [[אדון עולם]] (יז.) * [[שמע קולי]] (יז:) * [[קמתי להלל]] (יח:) * [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (יט.) * [[אם אפס]] (יט:) * [[אדני נגדך כל תאותי]] (כ:) * [[המבדיל בין קדש לחול]] (כא.) * [[בת אהובת אל קמה בשחר]] (כא:) * [[אשתחוה אפים ארצה]] (כב:) * [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (כג.) * [[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]] (כג:) * [[שופט כל הארץ]] (כד:) * [[שחר אבקשך]] (כה.) * [[חשתי ולא התמהמתי בתנומות]] (כה.) * תחנון: אבי יתומים ודיין אלמנות חטאנו לפניך רחם עלינו (נב:) * ליל שבת: [[יגדל]] (עח:) * שחרית של שבת (פתיחה לפסוד"ז): אנעים זמירות לאדיר ונורא (עט.) * מוצאי שבת: [[אליהו הנביא|איש אשר קינא]] (קלו.) ==שבת זכור== * [[אדון חסדך בל יחדל]] (קנה:) ==פסח== * מדכר עבדכון (טל) (רכז:) * שנת רצון שנת רחמים (רכח:) * [[שנת אורה שנת ברכה]] (רכח:) ==שבועות== * פיוט לאחר ההפטרה: שוכן עד וקדוש (רעב.) * רשות לאזהרות יום א': ** אל רוכב שמים בעזרו (רעב:) ** [[אי זה מקום בינה]] (רעג.) ** [[אוחילה לאל]] (רעד:) * אזהרות: [[שמור לבי מענה]] (רעה.) * רשות לאזהרות יום ב': ** אבוא בדתך להתחכמה (רפו.) ** [[אוחילה לאל]] (רפז.) * אזהרות: [[בצל שדי אחסה]] (רפז.) ==י"ז בתמוז== * [[אנשי אמונה אבדו]] (רצז.) * [[תמהנו מרעות]] (רצז:) * אלהי הרוחות לכל בשר (רצח.) * תוחלת אבותינו (רצח:) * (סדר פסוקים:) הרבינו לפשוע (רצט.) * חטאנו: אמרתי לנטעי אתה נוטעי (שג.) * חטאנו למנחה: דפקו דלתיך בתחנוניהם (שד:) ==תשעה באב== ===ליל תשעה באב=== * ברוך הדן בצדק ושופט ברחמים (שיב:) * אלא דמתחדתא (שיג.) * תחת אשר לא שמענו (שיג:) * אלי ציון ועריה - אלי ציון לאפריון (שיד.) * בכו עמי וחגרו שק (שיד:) * אני עדה מועדה (שיו.) * איך נחרב ברוב כחשי (שיו:) * שמעו קולי אני זכריה (שיז:) * יום אכפי הכבדתי (שיח.) * עיני עיני ירדה מים (שיט.) * אבכה ואצוח לקהלי (שיט:) * למוצ"ש: אוי מפי בן ובת - יונה המהוללה (שכ.) * לבי לציון כים יהמה (שכ:) * חטאנו: אנשי לבב שמעו זאת (שכא.) * בליל זה יבכיון * אלי ציון ועריה - לאהלך אשר שודד * כי כלו ביגון חיי * סגולה בה בחרי * למוצ"ש: בליל זה נפקדתי ===שחרית=== * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[תמהנו מרעות]] * אייליל הה ליום * אבוי לירח חמישי (שכט:) * אנא אל עליון * איכה ישבה בדד עיר תהלות * איכה יעיב באפו עיר מבצר * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] ===מנחה=== * חטאנו: [[אומללה יולדת השבעה]] * חטאנו: אצפצף תלאי ועצבי ==סדר שבתות הרחמים== ===לשבת ור"ח והוא שבת ראה=== * אראלי רום ועליה * שנאני מרומים * משאת שיר ותהלה * ישאו ישרים ידיהם למעלה * מאין יבוא עזרי ומאין * נפוגותי וחלתי באהבתך * בקשו אל וחלו פניו * יחיד יחידה יחדי * ישמיעני אלהים בקראי לנגדו * יום שביעי קדשת * יסוד הכל וכל יכול * שובו נא משובת * אדון אשר יציריו יצר * ידיכם צבאות ה' * תבוא לפניך תפלתי * אז משבעים לאומים * נאום עבדך צור * יעלו צור ישראל קדושו * יקר שירים מהודרים * שמחו נא קהל קדש * עם האל קדושו * יה מרום השקיפה * צור עולמים יה ה' ===סיום=== * [[רחמנא אידכר לן]] * [[עשה למען שמך]] ===שופטים=== * בשם אלהי אברהם אפתחה - אליך כפי שטוחה * היכל ה' ומקדש הדומו * אליך אלכה * ה' שומר את עמו ישראל * לשמך יהללו עם עני ואביון * שוחר צורך אליו שבת * ישן עד מתי תנומתך * הלל תמלל * מוסד מכיל עולם * בחצות לילה הקמים אמוני * [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]] * שנאני אלים * זעירא ורבא קדמך תבנא * בכיסופא אתינא לבית ריבוננא * אמונתך יודיעו * שמע קול עשוקים * איום צוה את עמו * שבת זכור ושמור * התבשרי ענייה * שמע נא לקולות בוטים * עתירתנו תקבל ===כי תצא=== * שעריך לדל עומד נגדך * שלח לנו משיח * יחידה ממסגרות * יחיש פדיון * רנו ושמחו בני יעקב * ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך * אשחר קוני * אשר יסד ארקים * ידידי צור * כבוד וחן יתן ה' * תן זמירות עמי * יום יום יחידתי * ה' שמעה נא את קולנו * אשר נטה שחקים * יעירוני סעיפי * שבח אסדיר * שבח יזכירו עם קודש * ברוך ה' אשר נתן מנוחה לזרע איתני * שבת טוב ומבורך לכם * עדי נפשי * ענו עמי סגולת אל * שוכן בגלות * למילה: ענו בהמון שיר כל המוני ===כי תבוא=== * [[בשם אלהי אברהם אפתחה]] * [[לא בקשתי אל אבטח]] * אספר פלאך נגד עמים * אלהי האלהים בעמדי נגדך * צבא מרום יתנו לך * יקושים מחטא הזרה * עם סגולתך ממך רהו * נדיבים בניבים * עזרי מעם מגני וסתרי * נפשי דרשי צורך וקונך * ה' ה' אל רם * שרפי צבא שחק * אמונתך ואמרתך * הקיצוני עבותות אהבתך * אלהי הצבאות ובעל הפלאות * בשם ה' אדמות ומרומות נקראו * נודה ממציא יש מאין * חנון הנחיל מנוחה מאתו * יהי נא חסדך האל * קהלי זה יפיק רצונכם * אשר אמר במאמרו * לחתן: ענו בשבח ובתהלה * אעלוז אלהי בזכרך ===נצבים=== * בשם אלהי אברהם אפתחה - שוכן עד וקדוש נקראת * להודות לשמך שחר קמנו * מי עוד שאלתי * משען לכל אביון * יה צרי ניחתו בי * משגיב בכוחו * יה שוכן מעוניך * עמדו פלכים קט * יה רם על שחקים * לשם אל המיוחד * ישן עורה מחמת שכלך * עומדים בני יעקב * ה' שלומך שים עלינו * שדי ממעון שבתך * יקירים ואדירים * שירו לאל ידידים * שמעה אלהים קול רננינו * לעמו ישראל יצו שדי סליחה * ששוני בקול רינה אפציחה * איום ונורא עוטה אורה * זרע הקודש שיחו בשירכם ===תקון סליחות=== * [[רחמנא אידכר לן]] * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[תמהנו מרעות]] * [[אל תעש עמנו כלה]] * [[אשמנו מכל עם]] * [[אראלי מעלה]] * [[בטרם שחקים וארקים נמתחו]] * [[לקדושת שמך]] * [[אלהינו שבשמים]] * [[אלהים אתה ידעת]] * [[עננו אבינו]] * [[אדון הסליחות]] * [[עשה למען שמך]] * [[דעני לעניי]] * [[למתודה חטאתיו]] * [[ה' מושיב יחידים]] * [[אם אשמנו כתולע האדים]] * [[אתאנו לחלות פניך]] * [[מרנא דבשמיא]] * [[מתרצה ברחמים]] * [[שומר ישראל]] * [[מחי ומסי]] * [[הושיענו למען שמך]] (תלד.) ==חלק ב== ==ראש השנה== ===סליחות=== * ה' שמעה בקולי ראה עניי ועמלי * יונה זמיריך הרבי * יחידה לחנות מחנה * ה' לקראתי חסדיך הקרה * [[יום צעקי מאישון]] * שדי שוכן רום * שוב דל והלך * נצבה יונה בשערי תחנה * ישראל עם קדש יגל וישמח לבו * אל דמי לכם ילידי איתני * יום לריב תעמוד * מנומם בעת קומם * יוצר רום ונשיה * אנא הושיעה לאום בך נושעה * אל רם ונשא החיש ישועה * ציון גדריך אבנה ועריך * שדי שעה שועת * יודעי תרועה בליל זה * שיר ורון מגרון * בליל ראש השנה * [[המלך ה' רום]] * יום זה למול זה * אל נדרש לשואל * קול שופר ההדור * יום זה באו * באנו לחלותך * שועת עניים באו להלום * שמע עמי אחווך * שדי לדורשו * ה' נגדך כל תאותי רצה נא * אנא זוכר הברית * מלאך שמך בקרבו * עליון עלה על כל רמים * שוכן על ממעל * עקידה: [[יה איום]] * עקידה: אנא זכור נא את יום העקדה * אלהים לא תבזה * אנא כשלג * על פתחך באה * תפלה לעני יעטוף בלקחו * סלח ורב חסד * זך אערוך לך שיר * שעריך שוקדה * (עקידה:) שערי רצון פתח * אלהים אל דמי לך * שירו לאל שיר חדש * אל ההרים נשאתי עיני * חסדך זכור שדי * ישראל בחירי אל * אלהי ישראל ישעה קול רנני * (עקידה:) עת שערי צדק לעם פתחת * שירו לאלהים פליטת * יעלו לאלף ולרבבה * (עקידה:) שומר צאנו ונוקד * חנון פשעינו הדיקם * אם יאמרו אויבי * עם עוברים כבני מרון * שדי גדולתו ברום מושלת * (עקידה:) עת אהבת אוהב * (עקידה:) עוקד לעקוד לקח ועלה * (עקידה:) [[עת שערי רצון להפתח]] * (עקידה:) אלהי התעודה * נאלם שופך לבו * אלוה רם במלכותו * ישלח פדות לעם נשבה ==צום גדליה== ===סליחות=== * ענני ה' ענני ובדרך אמת נחני * שומע לאביונים * [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] * רחמיך שאלתי * [[יעירוני רעיוני]] * שובב בעולמך כמו אורח * [[יה למתי צפנת]] * ישנתי ואעירה * ענני ה' ענני מן המצר * [[יצו האל לדל שואל]] * בליל צאת המועד * חי בכל ממשלתו * ידיכם קודש תשאו * עת שערי רחמים * שלום שלום תקרא * יומם ולילה * חטאנו: שמע קול תחנוננו * [[מחי ומסי]] * שערי רחמים תפתח לרחומים * בערב כפורים שמע קול נעצרים * מכניסי רחמים זכרו במרומים * אנא אל עליון שוכן רום חביון * שחותי לפני כוכבים מונה * שחר אעירה אזמר אשירה * שדי שוב ורצה ===שחרית=== * [[אבלה נפשי וחשך תארי]] * [[תאלת יום ענוי]] * חטאנו: שערי רחמיך דפקתי בתשובתי * חטאנו למנחה: דרוש נא ידידיך * חטאנו למנחה: שדי מה תעשה ==שבת שובה== ===סליחות=== * דלתי רחמיך פתח נא לשביך * שינה אזורר * שבנו אליך נערים ושבים * שובו שובו עזבו חטאות * אשר עשה וכל נושא * משתחוים לפני דביר היכלך * סומך לבבנו * ידעו הבנים השובבים * יעזוב רשע נתיבו ויכניע רום לבבו * מלא רחמים מגלה סתומים * היום דרשנוך * שובה שובה שובה * שוב אדם לצור קדם * אלהים ברוב חסדך שמע אנקת דליך * יום עמדתי להודות * שלשת ישני חברונה * עומדים בלילות על מצבה * שובה ה' את שביתנו רחם ואל תבזה ענותנו * ימינך נושא עווני פשוטה לקבל תשובה * רופא משובה * עזוב בן אדם עווניך * שמע קולי סלח מעלי * שלום שלום לזרע שלום * אשר לו ים וחרבה * אם עוונינו ענו בנו והרחיקו צור ממנו * בשערי רחמיך עדתך נצבה * יחיד נדרש לקוראיו * יעקב חבלי ==יום כיפור== ===סליחות לערבית=== * בשם אלהי אברהם אפתחה - דובבתי לשפוך שיחה * על פתחך עם זו קם * דלתי רחמיך * ישעך לעמך שלח נא ממרומך * משתחווים להדרת קודש * בך בטחו אל נורא * אנוש עצל בלבב מר * שוררו ילידי אמוני * ברכי אצולה * הללי אזורה בעוז ===סליחות לאשמורת=== * שקדו עלי דלת * מי יפתח שערי רחמים * [[דלתיך הלילה]] * ענה עמך אלי * יראים מרוב מעלם * יה למלל ביום וליל * תכון תפילתי קטורת לפניך * אל איום שלח פדיום * עבדי זמן אל יד אדונים * יום עירם אעמוד מצדקתי * סגולתי בשובכם * [[ישן אל תרדם]] * מאין יבוא עזרי ומאין * מלא רחמים ונושא עוון * שחקי רום גבהו * ידידי אל ברכוהו * לבי לכה נשוב * אלהי קדם צפון לב חוזה * ביום כפור פשעים * בני ישראל שמחו היום * ישראל עמך שמו במו קדש * צועקה מים חטא וגלי שקר * בעשור לחודש ביום כפור עווני * שירו לעם זה שלום לכם * מאמש עבדיך * חלו נא פני אל בלילכם ===סליחות לשחרית=== * [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]] * תפן להקשיב ממעונים * [[אזון שלש עשרה מדות]] * תאחר מיום זכרון חותם קרואה * אשחר תשועתך נוצר חסדים * תהום השוטף על ראשי צפה * חטאנו: אז בסיני הורתנו דברות עשרה * אם אשמתנו גדלה * שמע קול תחנונינו ורחם עלינו… אדון שמע קול תחנונינו * רועה ישראל האזינה לקול צאנך * שלח עזרי מקדש אל רועי ===סליחות לנעילה=== * [[ידידיך מאמש]] * מאמש עמדתי לפני יוצר נשמתי * חסדך בל תמש * [[עב קל ממרומיך]] * אשר לו כל תפילה * חרדים לאל צמאו * [[בנשף קדמתי]] * שמעו משמי מעלה ==הושענות== ===יום א=== * למען עמידת סיני * למען אדיר באדירים * ענה אומני חוקת נסוכה * למענך אל שוכן עליה * אנא אל אחד ושמו אחד ===יום ב=== * למען אב ידעך בין מנאצים * ענה אוחזי ארבעה מינים * אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים ===יום ג=== * למען תקיף אלהי קדם מעונה * ענה תאבי ישעך שוכן שחקים * מארוד וארפד ואכד * אנא האל הנקדש בקדושות שלשה ===יום ד=== * למען אב עקד בן * ענה איומה אמרתך לוקחת * אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה ===יום ה=== * אנא המיחד לכבודו שמות חמשה ===יום ו=== * אנא הבורא עולמו בימים ששה ===יום ז=== * למענך תקיף אלהי קדם מעונה * ענה אתויים בשמך רצים * אנא המקדים לעולם דברים שבעה * תענה אמונים * קול מבשר: אמרו לנמהרי לב חזקו ==שמיני עצרת== * מדכר עבדכון (גשם) ==שמחת תורה== ===פיוטים=== * אלהי קדם הדר במעונה * פצחו רון ותהלה * קום ועלה משה * איה גביר * על משה ארגז * על משה גביר כל המוני * לבי ליוכבד * בשאר שמחות * ידידים זכרו * אל עליון ונורא * בא"י [[אשר בגלל אבות]] * שמחו בשמחת תורת משה * שמחו בשמחת תורה כי היא אורה * שמחו נא שמחו נא * יום שמחה יום שמחה * שדי אל מה נורא * זה אלי זה אלי * אלוה נאמן בברית * שמו לעד לי מסעד * אחו פלא תמים דעה * מפי אל… אלוה חי וגם קיים * ה' לי ה' לי * ענו שירים ומהללים * קול מבשר… אמרו לנמהרי לב * רשות לתרגום מעונה * רשות לתרגום ויעל * אחרת לויעל (מרשות האל) ==עשרה בטבת== ===סליחות=== * אז בעזבי מקרא דת * אבותינו בשלוותם (תרפו.) * חטאנו: אריה עלה מסובכו * חטאנו למנחה: דכאונו ניני אדום ==צום אסתר== ===סליחות=== * אז בגורי בצל מלכי פרס * תלאותי ביום צומי אספרה * אזכור מעלליך בכל פעלתם * חטאנו: אתאנו עדיך היום רחמיך לדרוש * חטאנו למנחה: ה' מה רבו צרי בקום עלי ==שירים== ===פסח=== * שלמים נכנסו תחתם שבחים * ארומם יה אדוני האדונים * אברך שם כבוד שוכן מעונים * שמנים מבשמי שיר רקוחים * שיר אענה היום לאל שמים * שמחו ועלצו כל בני אפרים * תמים דעים נחה עמך * במיטב שיר ענו היום בשמחה * בידך כוס קחה ראשית תחילה * לאל אשר נטה בעוז שמים * אהלל אל נערץ בסוד קדושים * תנו תודה לאל גאל ידידים * ארומם צור עושה גדולות * ששון ויקר נתחברו * ידידים יוצאים מפרך ענמים * ישראל שמחו בחג * חבושים גדושים * שמחו אמוני ואמרו לפני * שמחו אמוני ואמרו נאמני * מי כמוך באלים אל עליון מי כמוך * בין שבת ומועד מלחמה ערוכה * אמונים ערכו שבח לאל * שדי ראה לחצנו * שיחו נוראותיו אל נעלה * זרע יעקב מבחר יצור * ליל שמורים תתענגו דודים * יונה מה תהגי ומה תהמי ===שבועות=== * אברך שם כבוד נורא עלילה * זכור משכיל עשרת הדברים * שלשת מועדי האל היקרים * אשבח לאל אשר יצר יצורים * אמת עלי לספר מאמרות * יבורך עם נברא * דביר קדשך פתח יומי * רוח חכמה ובינה * ברוך אשר על סיני להמוני * שש אנכי יום נחלו * שוכן עד וקדוש נגלה בשמי מעונו * מקול התרועה * יום מעמד סיני * אלה ימי מועדים * יוצאת חפשית עולך נשבר * יום קבלו תורה בנים בהר סיני * יגדל שמך נורא ===סוכות=== * בסתר חסדך נורא עלילה * ארבעת מינים בלולב * מתי תתן צורי ברכת * סורה ידיד לגנה * יום נחית גאולים * האל תמים דרכו * עדת יעקב הקדושים * אל חי יואל ממעונה * יוצאים מנוף ופרך ענמים * שמחו עמי בנים ואבות… הרנינו עם * שמח עמי בנים ואבות… מלכי ציוה * איתנים ונאמנים * זרע חכמים * שרי הללו שמעו תמימים ===שמחת תורה=== * ירעפו שחקים * סגולת אל ועדה נאמנה * שמיני חג עצרת ===ראש השנה=== * היום הזה לזרע הקודש * אלהי לא כמעלי תגמלני * שמע אנקת עבדיך * שוכן מרומי ===יום טוב=== * שרינו קהל הקדש ===מילה=== * יבורך שם כבוד שוכן מעונים * בטח לבי באל שוכן מרומים * שמחו חברים בני איתני * ילד שנולד ולשמונה נימול * אלהים חק ביום גילה * הגישו כשי עולות * הקריבו כשה תמים * ילד שנולד יוחק לחיים * ברינת וגילת * למשוש רננים * אודך אל בקהל אמוני * שמח יולד בילד זה * יחונן צור בחמלתו * מילה היא זכות נשלם * כל שיר אשר יושר ברננים * לבית לוי ומשפחתו * יאות לכם להודות לה' * יחיד חמול על עמך * פקוד אפקוד עמי אמוני * אל שמחת גילי * ארים קול שירים נחמדים * נצר אשר קם בחצריך * אל נורא עמך הצדק * לשבת ומילה: שבת ומילה שם דר מעונה * פיצחו ברנה קהל אמוני * מאד צוה לילד ברכה * בני לוי ביחד רוממו אל * שיר מזמור שירו לנו… יגל שחק * יקיים אל ברית שבת ומילה * קדושים שבחו לאל ולשמו * יהי שלום בחילינו שלוה בקהלנו ===חתן=== * בלבי צמחו היום שמחות * סהר וחמה מזבול ירדו * יהולל אל בפי שרפי מעונה * יחי חתן כמו עיש וכימה * בטרם יערוך לבי אמרות * אהלל אל ברוב שמחה ושירים * חתני מה מאוד יקרה מנתו * שמע מכל עבריך שלומות * אברך שם כבוד שוכן מעונים * ראו חתן צעיר ימים ושנים * הקול כנור אם זה קול זמירות * חתן עמוד ביקר הדרך * נופת וצוף דבש לשונך * חתן יהי שלום סביביך * יום זה ארנן ברנני * אל אשר לו הגדולה * אלהים יברך חתן וכלה * אנא שפתי אל באמרתך * היום יהי ראשית ששוניך * דרוש אדרוש שם דר מעוני * אמונים ברכו שם דר מעונים * צבי פניו מאירים * השר שמח כי רב הדרך ===לקורא ההפטרה=== * שוכן בלבבי * היום יהי שמחה ובשורה * אל תירא אל תירא ===קינות על המתים=== * צידוק הדין: הצור תמים (תשעא:) * אנא הלך זה (תשעב.) * לבשי יחידה עוז (תשעב:) * יום הנדוד כלו עיני (תשעג:) * תדמו כי יכילוני מגורות (תשעד.) * שמשי הלוא ערבה (תשעה:) * על בחורה בתומתה (תשעו:) * על פלוני הבחור (תשעז.) * איך סוד חתנים ואנה (תשעז:) * ספדוני רעי בקול נהי (תשעח.) * איך פן תהי יורד שאול קמיע (תשעח:) * יום סוב השר (תשעט:) * אבל המר מאוד (תשפ.) * לקול צועק במרוצה (תשפא.) * [[שכחי יגונך]] (תשפא.) * היום שמחו מתים (תשפב.) * על אשה בתומתה (תשפב:) * סעדאל סעדאל (תשפב:) * אהה נלקח ארון (תשפג:) * יחזו הדר וכבוד (תשפד:) * שאון לבי וגם צערו (תשפה.) * יריבוני לרוב בכיי (תשפה:) * בני הזכירוני (תשפו.) * ידיד נפשי חביב רוחי (תשפו:) * צדיק וחסיד בכל מעשה (תשפו:) * נפשי תני לבך (תשפז:) * ספדו נא הבנות (תשפז:) * בכו עמי קהל צובה (תשפח:) * אצילי עם שאו קינה (תשפט:) * הצור חמסי עליך (תשצ.) * הצור הצדיק אבד (תשצ:) * הצור עיני נגרה (תשצ:) * הצור החסיד נפטר (תשצא:) * הצור היום אעורר בכי (תשצב.) dkz4xr2rkmvqw4dehxn017vj4l5k88o 3078651 3078643 2026-08-23T09:40:04Z בן עדריאל 9444 3078651 wikitext text/x-wiki {{מקורות לסידור|מחזור ארם צובא (שני חלקים), ונציה רפ"ז}} ==חלק א== ==כל השנה== ===בקשות=== * [[כתר מלכות (אבן גבירול)]] * [[לך אלי תשוקתי]] (טו.) * [[כל ברואי מעלה ומטה]] (יו:) * [[אדון עולם]] (יז.) * [[שמע קולי]] (יז:) * [[קמתי להלל]] (יח:) * [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (יט.) * [[אם אפס]] (יט:) * [[אדני נגדך כל תאותי]] (כ:) * [[המבדיל בין קדש לחול]] (כא.) * [[בת אהובת אל קמה בשחר]] (כא:) * [[אשתחוה אפים ארצה]] (כב:) * [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (כג.) * [[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]] (כג:) * [[שופט כל הארץ]] (כד:) * [[שחר אבקשך]] (כה.) * [[חשתי ולא התמהמתי בתנומות]] (כה.) * תחנון: אבי יתומים ודיין אלמנות חטאנו לפניך רחם עלינו (נב:) * ליל שבת: [[יגדל]] (עח:) * שחרית של שבת (פתיחה לפסוד"ז): אנעים זמירות לאדיר ונורא (עט.) * מוצאי שבת: [[אליהו הנביא|איש אשר קינא]] (קלו.) ==שבת זכור== * [[אדון חסדך בל יחדל]] (קנה:) ==פסח== * מדכר עבדכון (טל) (רכז:) * שנת רצון שנת רחמים (רכח:) * [[שנת אורה שנת ברכה]] (רכח:) ==שבועות== * פיוט לאחר ההפטרה: שוכן עד וקדוש (רעב.) * רשות לאזהרות יום א': ** אל רוכב שמים בעזרו (רעב:) ** [[אי זה מקום בינה]] (רעג.) ** [[אוחילה לאל]] (רעד:) * אזהרות: [[שמור לבי מענה]] (רעה.) * רשות לאזהרות יום ב': ** אבוא בדתך להתחכמה (רפו.) ** [[אוחילה לאל]] (רפז.) * אזהרות: [[בצל שדי אחסה]] (רפז.) ==י"ז בתמוז== * [[אנשי אמונה אבדו]] (רצז.) * [[תמהנו מרעות]] (רצז:) * אלהי הרוחות לכל בשר (רצח.) * תוחלת אבותינו (רצח:) * (סדר פסוקים:) הרבינו לפשוע (רצט.) * חטאנו: אמרתי לנטעי אתה נוטעי (שג.) * חטאנו למנחה: דפקו דלתיך בתחנוניהם (שד:) ==תשעה באב== ===ליל תשעה באב=== * ברוך הדן בצדק ושופט ברחמים (שיב:) * אלא דמתחדתא (שיג.) * תחת אשר לא שמענו (שיג:) * אלי ציון ועריה - אלי ציון לאפריון (שיד.) * בכו עמי וחגרו שק (שיד:) * אני עדה מועדה (שיו.) * איך נחרב ברוב כחשי (שיו:) * שמעו קולי אני זכריה (שיז:) * יום אכפי הכבדתי (שיח.) * עיני עיני ירדה מים (שיט.) * אבכה ואצוח לקהלי (שיט:) * למוצ"ש: אוי מפי בן ובת - יונה המהוללה (שכ.) * לבי לציון כים יהמה (שכ:) * חטאנו: אנשי לבב שמעו זאת (שכא.) * בליל זה יבכיון * אלי ציון ועריה - לאהלך אשר שודד * כי כלו ביגון חיי * סגולה בה בחרי * למוצ"ש: בליל זה נפקדתי ===שחרית=== * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[תמהנו מרעות]] * אייליל הה ליום * אבוי לירח חמישי (שכט:) * אנא אל עליון * איכה ישבה בדד עיר תהלות * איכה יעיב באפו עיר מבצר * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] ===מנחה=== * חטאנו: [[אומללה יולדת השבעה]] * חטאנו: אצפצף תלאי ועצבי ==סדר שבתות הרחמים== ===לשבת ור"ח והוא שבת ראה=== * אראלי רום ועליה * שנאני מרומים * משאת שיר ותהלה * ישאו ישרים ידיהם למעלה * מאין יבוא עזרי ומאין * נפוגותי וחלתי באהבתך * בקשו אל וחלו פניו * יחיד יחידה יחדי * ישמיעני אלהים בקראי לנגדו * יום שביעי קדשת * יסוד הכל וכל יכול * שובו נא משובת * אדון אשר יציריו יצר * ידיכם צבאות ה' * תבוא לפניך תפלתי * אז משבעים לאומים * נאום עבדך צור * יעלו צור ישראל קדושו * יקר שירים מהודרים * שמחו נא קהל קדש * עם האל קדושו * יה מרום השקיפה * צור עולמים יה ה' ===סיום=== * [[רחמנא אידכר לן]] * [[עשה למען שמך]] ===שופטים=== * בשם אלהי אברהם אפתחה - אליך כפי שטוחה * היכל ה' ומקדש הדומו * אליך אלכה * ה' שומר את עמו ישראל * לשמך יהללו עם עני ואביון * שוחר צורך אליו שבת * ישן עד מתי תנומתך * הלל תמלל * מוסד מכיל עולם * בחצות לילה הקמים אמוני * [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]] * שנאני אלים * זעירא ורבא קדמך תבנא * בכיסופא אתינא לבית ריבוננא * אמונתך יודיעו * שמע קול עשוקים * איום צוה את עמו * שבת זכור ושמור * התבשרי ענייה * שמע נא לקולות בוטים * עתירתנו תקבל ===כי תצא=== * שעריך לדל עומד נגדך * שלח לנו משיח * יחידה ממסגרות * יחיש פדיון * רנו ושמחו בני יעקב * ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך * אשחר קוני * אשר יסד ארקים * ידידי צור * כבוד וחן יתן ה' * תן זמירות עמי * יום יום יחידתי * ה' שמעה נא את קולנו * אשר נטה שחקים * יעירוני סעיפי * שבח אסדיר * שבח יזכירו עם קודש * ברוך ה' אשר נתן מנוחה לזרע איתני * שבת טוב ומבורך לכם * עדי נפשי * ענו עמי סגולת אל * שוכן בגלות * למילה: ענו בהמון שיר כל המוני ===כי תבוא=== * [[בשם אלהי אברהם אפתחה]] * [[לא בקשתי אל אבטח]] * אספר פלאך נגד עמים * אלהי האלהים בעמדי נגדך * צבא מרום יתנו לך * יקושים מחטא הזרה * עם סגולתך ממך רהו * נדיבים בניבים * עזרי מעם מגני וסתרי * נפשי דרשי צורך וקונך * ה' ה' אל רם * שרפי צבא שחק * אמונתך ואמרתך * הקיצוני עבותות אהבתך * אלהי הצבאות ובעל הפלאות * בשם ה' אדמות ומרומות נקראו * נודה ממציא יש מאין * חנון הנחיל מנוחה מאתו * יהי נא חסדך האל * קהלי זה יפיק רצונכם * אשר אמר במאמרו * לחתן: ענו בשבח ובתהלה * אעלוז אלהי בזכרך ===נצבים=== * בשם אלהי אברהם אפתחה - שוכן עד וקדוש נקראת * להודות לשמך שחר קמנו * מי עוד שאלתי * משען לכל אביון * יה צרי ניחתו בי * משגיב בכוחו * יה שוכן מעוניך * עמדו פלכים קט * יה רם על שחקים * לשם אל המיוחד * ישן עורה מחמת שכלך * עומדים בני יעקב * ה' שלומך שים עלינו * שדי ממעון שבתך * יקירים ואדירים * שירו לאל ידידים * שמעה אלהים קול רננינו * לעמו ישראל יצו שדי סליחה * ששוני בקול רינה אפציחה * איום ונורא עוטה אורה * זרע הקודש שיחו בשירכם ===תקון סליחות=== * [[רחמנא אידכר לן]] * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[תמהנו מרעות]] * [[אל תעש עמנו כלה]] * [[אשמנו מכל עם]] * [[אראלי מעלה]] * [[בטרם שחקים וארקים נמתחו]] * [[לקדושת שמך]] * [[אלהינו שבשמים]] * [[אלהים אתה ידעת]] * [[עננו אבינו]] * [[אדון הסליחות]] * [[עשה למען שמך]] * [[דעני לעניי]] * [[למתודה חטאתיו]] * [[ה' מושיב יחידים]] * [[אם אשמנו כתולע האדים]] * [[אתאנו לחלות פניך]] * [[מרנא דבשמיא]] * [[מתרצה ברחמים]] * [[שומר ישראל]] * [[מחי ומסי]] * [[הושיענו למען שמך]] (תלד.) ==חלק ב== ==ראש השנה== ===סליחות=== * ה' שמעה בקולי ראה עניי ועמלי * יונה זמיריך הרבי * [[יחידה לחנות מחנה]] * ה' לקראתי חסדיך הקרה * [[יום צעקי מאישון]] * שדי שוכן רום * שוב דל והלך * נצבה יונה בשערי תחנה * ישראל עם קדש יגל וישמח לבו * אל דמי לכם ילידי איתני * יום לריב תעמוד * מנומם בעת קומם * יוצר רום ונשיה * אנא הושיעה לאום בך נושעה * אל רם ונשא החיש ישועה * ציון גדריך אבנה ועריך * שדי שעה שועת * יודעי תרועה בליל זה * שיר ורון מגרון * בליל ראש השנה * [[המלך ה' רום]] * יום זה למול זה * אל נדרש לשואל * קול שופר ההדור * יום זה באו * באנו לחלותך * שועת עניים באו להלום * שמע עמי אחווך * שדי לדורשו * ה' נגדך כל תאותי רצה נא * אנא זוכר הברית * מלאך שמך בקרבו * עליון עלה על כל רמים * שוכן על ממעל * עקידה: [[יה איום]] * עקידה: אנא זכור נא את יום העקדה * אלהים לא תבזה * אנא כשלג * על פתחך באה * תפלה לעני יעטוף בלקחו * סלח ורב חסד * זך אערוך לך שיר * שעריך שוקדה * (עקידה:) שערי רצון פתח * אלהים אל דמי לך * שירו לאל שיר חדש * אל ההרים נשאתי עיני * חסדך זכור שדי * ישראל בחירי אל * אלהי ישראל ישעה קול רנני * (עקידה:) עת שערי צדק לעם פתחת * שירו לאלהים פליטת * יעלו לאלף ולרבבה * (עקידה:) שומר צאנו ונוקד * חנון פשעינו הדיקם * אם יאמרו אויבי * עם עוברים כבני מרון * שדי גדולתו ברום מושלת * (עקידה:) עת אהבת אוהב * (עקידה:) עוקד לעקוד לקח ועלה * (עקידה:) [[עת שערי רצון להפתח]] * (עקידה:) אלהי התעודה * נאלם שופך לבו * אלוה רם במלכותו * ישלח פדות לעם נשבה ==צום גדליה== ===סליחות=== * ענני ה' ענני ובדרך אמת נחני * שומע לאביונים * [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] * רחמיך שאלתי * [[יעירוני רעיוני]] * שובב בעולמך כמו אורח * [[יה למתי צפנת]] * ישנתי ואעירה * ענני ה' ענני מן המצר * [[יצו האל לדל שואל]] * בליל צאת המועד * חי בכל ממשלתו * ידיכם קודש תשאו * עת שערי רחמים * שלום שלום תקרא * יומם ולילה * חטאנו: שמע קול תחנוננו * [[מחי ומסי]] * שערי רחמים תפתח לרחומים * בערב כפורים שמע קול נעצרים * מכניסי רחמים זכרו במרומים * אנא אל עליון שוכן רום חביון * שחותי לפני כוכבים מונה * שחר אעירה אזמר אשירה * שדי שוב ורצה ===שחרית=== * [[אבלה נפשי וחשך תארי]] * [[תאלת יום ענוי]] * חטאנו: שערי רחמיך דפקתי בתשובתי * חטאנו למנחה: דרוש נא ידידיך * חטאנו למנחה: שדי מה תעשה ==שבת שובה== ===סליחות=== * דלתי רחמיך פתח נא לשביך * שינה אזורר * שבנו אליך נערים ושבים * שובו שובו עזבו חטאות * אשר עשה וכל נושא * משתחוים לפני דביר היכלך * סומך לבבנו * ידעו הבנים השובבים * יעזוב רשע נתיבו ויכניע רום לבבו * מלא רחמים מגלה סתומים * היום דרשנוך * שובה שובה שובה * שוב אדם לצור קדם * אלהים ברוב חסדך שמע אנקת דליך * יום עמדתי להודות * שלשת ישני חברונה * עומדים בלילות על מצבה * שובה ה' את שביתנו רחם ואל תבזה ענותנו * ימינך נושא עווני פשוטה לקבל תשובה * רופא משובה * עזוב בן אדם עווניך * שמע קולי סלח מעלי * שלום שלום לזרע שלום * אשר לו ים וחרבה * אם עוונינו ענו בנו והרחיקו צור ממנו * בשערי רחמיך עדתך נצבה * יחיד נדרש לקוראיו * יעקב חבלי ==יום כיפור== ===סליחות לערבית=== * בשם אלהי אברהם אפתחה - דובבתי לשפוך שיחה * על פתחך עם זו קם * דלתי רחמיך * ישעך לעמך שלח נא ממרומך * משתחווים להדרת קודש * בך בטחו אל נורא * אנוש עצל בלבב מר * שוררו ילידי אמוני * ברכי אצולה * הללי אזורה בעוז ===סליחות לאשמורת=== * שקדו עלי דלת * מי יפתח שערי רחמים * [[דלתיך הלילה]] * ענה עמך אלי * יראים מרוב מעלם * יה למלל ביום וליל * תכון תפילתי קטורת לפניך * אל איום שלח פדיום * עבדי זמן אל יד אדונים * יום עירם אעמוד מצדקתי * סגולתי בשובכם * [[ישן אל תרדם]] * מאין יבוא עזרי ומאין * מלא רחמים ונושא עוון * שחקי רום גבהו * ידידי אל ברכוהו * לבי לכה נשוב * אלהי קדם צפון לב חוזה * ביום כפור פשעים * בני ישראל שמחו היום * ישראל עמך שמו במו קדש * צועקה מים חטא וגלי שקר * בעשור לחודש ביום כפור עווני * שירו לעם זה שלום לכם * מאמש עבדיך * חלו נא פני אל בלילכם ===סליחות לשחרית=== * [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]] * תפן להקשיב ממעונים * [[אזון שלש עשרה מדות]] * תאחר מיום זכרון חותם קרואה * אשחר תשועתך נוצר חסדים * תהום השוטף על ראשי צפה * חטאנו: אז בסיני הורתנו דברות עשרה * אם אשמתנו גדלה * שמע קול תחנונינו ורחם עלינו… אדון שמע קול תחנונינו * רועה ישראל האזינה לקול צאנך * שלח עזרי מקדש אל רועי ===סליחות לנעילה=== * [[ידידיך מאמש]] * מאמש עמדתי לפני יוצר נשמתי * חסדך בל תמש * [[עב קל ממרומיך]] * אשר לו כל תפילה * חרדים לאל צמאו * [[בנשף קדמתי]] * שמעו משמי מעלה ==הושענות== ===יום א=== * למען עמידת סיני * למען אדיר באדירים * ענה אומני חוקת נסוכה * למענך אל שוכן עליה * אנא אל אחד ושמו אחד ===יום ב=== * למען אב ידעך בין מנאצים * ענה אוחזי ארבעה מינים * אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים ===יום ג=== * למען תקיף אלהי קדם מעונה * ענה תאבי ישעך שוכן שחקים * מארוד וארפד ואכד * אנא האל הנקדש בקדושות שלשה ===יום ד=== * למען אב עקד בן * ענה איומה אמרתך לוקחת * אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה ===יום ה=== * אנא המיחד לכבודו שמות חמשה ===יום ו=== * אנא הבורא עולמו בימים ששה ===יום ז=== * למענך תקיף אלהי קדם מעונה * ענה אתויים בשמך רצים * אנא המקדים לעולם דברים שבעה * תענה אמונים * קול מבשר: אמרו לנמהרי לב חזקו ==שמיני עצרת== * מדכר עבדכון (גשם) ==שמחת תורה== ===פיוטים=== * אלהי קדם הדר במעונה * פצחו רון ותהלה * קום ועלה משה * איה גביר * על משה ארגז * על משה גביר כל המוני * לבי ליוכבד * בשאר שמחות * ידידים זכרו * אל עליון ונורא * בא"י [[אשר בגלל אבות]] * שמחו בשמחת תורת משה * שמחו בשמחת תורה כי היא אורה * שמחו נא שמחו נא * יום שמחה יום שמחה * שדי אל מה נורא * זה אלי זה אלי * אלוה נאמן בברית * שמו לעד לי מסעד * אחו פלא תמים דעה * מפי אל… אלוה חי וגם קיים * ה' לי ה' לי * ענו שירים ומהללים * קול מבשר… אמרו לנמהרי לב * רשות לתרגום מעונה * רשות לתרגום ויעל * אחרת לויעל (מרשות האל) ==עשרה בטבת== ===סליחות=== * אז בעזבי מקרא דת * אבותינו בשלוותם (תרפו.) * חטאנו: אריה עלה מסובכו * חטאנו למנחה: דכאונו ניני אדום ==צום אסתר== ===סליחות=== * אז בגורי בצל מלכי פרס * תלאותי ביום צומי אספרה * אזכור מעלליך בכל פעלתם * חטאנו: אתאנו עדיך היום רחמיך לדרוש * חטאנו למנחה: ה' מה רבו צרי בקום עלי ==שירים== ===פסח=== * שלמים נכנסו תחתם שבחים * ארומם יה אדוני האדונים * אברך שם כבוד שוכן מעונים * שמנים מבשמי שיר רקוחים * שיר אענה היום לאל שמים * שמחו ועלצו כל בני אפרים * תמים דעים נחה עמך * במיטב שיר ענו היום בשמחה * בידך כוס קחה ראשית תחילה * לאל אשר נטה בעוז שמים * אהלל אל נערץ בסוד קדושים * תנו תודה לאל גאל ידידים * ארומם צור עושה גדולות * ששון ויקר נתחברו * ידידים יוצאים מפרך ענמים * ישראל שמחו בחג * חבושים גדושים * שמחו אמוני ואמרו לפני * שמחו אמוני ואמרו נאמני * מי כמוך באלים אל עליון מי כמוך * בין שבת ומועד מלחמה ערוכה * אמונים ערכו שבח לאל * שדי ראה לחצנו * שיחו נוראותיו אל נעלה * זרע יעקב מבחר יצור * ליל שמורים תתענגו דודים * יונה מה תהגי ומה תהמי ===שבועות=== * אברך שם כבוד נורא עלילה * זכור משכיל עשרת הדברים * שלשת מועדי האל היקרים * אשבח לאל אשר יצר יצורים * אמת עלי לספר מאמרות * יבורך עם נברא * דביר קדשך פתח יומי * רוח חכמה ובינה * ברוך אשר על סיני להמוני * שש אנכי יום נחלו * שוכן עד וקדוש נגלה בשמי מעונו * מקול התרועה * יום מעמד סיני * אלה ימי מועדים * יוצאת חפשית עולך נשבר * יום קבלו תורה בנים בהר סיני * יגדל שמך נורא ===סוכות=== * בסתר חסדך נורא עלילה * ארבעת מינים בלולב * מתי תתן צורי ברכת * סורה ידיד לגנה * יום נחית גאולים * האל תמים דרכו * עדת יעקב הקדושים * אל חי יואל ממעונה * יוצאים מנוף ופרך ענמים * שמחו עמי בנים ואבות… הרנינו עם * שמח עמי בנים ואבות… מלכי ציוה * איתנים ונאמנים * זרע חכמים * שרי הללו שמעו תמימים ===שמחת תורה=== * ירעפו שחקים * סגולת אל ועדה נאמנה * שמיני חג עצרת ===ראש השנה=== * היום הזה לזרע הקודש * אלהי לא כמעלי תגמלני * שמע אנקת עבדיך * שוכן מרומי ===יום טוב=== * שרינו קהל הקדש ===מילה=== * יבורך שם כבוד שוכן מעונים * בטח לבי באל שוכן מרומים * שמחו חברים בני איתני * ילד שנולד ולשמונה נימול * אלהים חק ביום גילה * הגישו כשי עולות * הקריבו כשה תמים * ילד שנולד יוחק לחיים * ברינת וגילת * למשוש רננים * אודך אל בקהל אמוני * שמח יולד בילד זה * יחונן צור בחמלתו * מילה היא זכות נשלם * כל שיר אשר יושר ברננים * לבית לוי ומשפחתו * יאות לכם להודות לה' * יחיד חמול על עמך * פקוד אפקוד עמי אמוני * אל שמחת גילי * ארים קול שירים נחמדים * נצר אשר קם בחצריך * אל נורא עמך הצדק * לשבת ומילה: שבת ומילה שם דר מעונה * פיצחו ברנה קהל אמוני * מאד צוה לילד ברכה * בני לוי ביחד רוממו אל * שיר מזמור שירו לנו… יגל שחק * יקיים אל ברית שבת ומילה * קדושים שבחו לאל ולשמו * יהי שלום בחילינו שלוה בקהלנו ===חתן=== * בלבי צמחו היום שמחות * סהר וחמה מזבול ירדו * יהולל אל בפי שרפי מעונה * יחי חתן כמו עיש וכימה * בטרם יערוך לבי אמרות * אהלל אל ברוב שמחה ושירים * חתני מה מאוד יקרה מנתו * שמע מכל עבריך שלומות * אברך שם כבוד שוכן מעונים * ראו חתן צעיר ימים ושנים * הקול כנור אם זה קול זמירות * חתן עמוד ביקר הדרך * נופת וצוף דבש לשונך * חתן יהי שלום סביביך * יום זה ארנן ברנני * אל אשר לו הגדולה * אלהים יברך חתן וכלה * אנא שפתי אל באמרתך * היום יהי ראשית ששוניך * דרוש אדרוש שם דר מעוני * אמונים ברכו שם דר מעונים * צבי פניו מאירים * השר שמח כי רב הדרך ===לקורא ההפטרה=== * שוכן בלבבי * היום יהי שמחה ובשורה * אל תירא אל תירא ===קינות על המתים=== * צידוק הדין: הצור תמים (תשעא:) * אנא הלך זה (תשעב.) * לבשי יחידה עוז (תשעב:) * יום הנדוד כלו עיני (תשעג:) * תדמו כי יכילוני מגורות (תשעד.) * שמשי הלוא ערבה (תשעה:) * על בחורה בתומתה (תשעו:) * על פלוני הבחור (תשעז.) * איך סוד חתנים ואנה (תשעז:) * ספדוני רעי בקול נהי (תשעח.) * איך פן תהי יורד שאול קמיע (תשעח:) * יום סוב השר (תשעט:) * אבל המר מאוד (תשפ.) * לקול צועק במרוצה (תשפא.) * [[שכחי יגונך]] (תשפא.) * היום שמחו מתים (תשפב.) * על אשה בתומתה (תשפב:) * סעדאל סעדאל (תשפב:) * אהה נלקח ארון (תשפג:) * יחזו הדר וכבוד (תשפד:) * שאון לבי וגם צערו (תשפה.) * יריבוני לרוב בכיי (תשפה:) * בני הזכירוני (תשפו.) * ידיד נפשי חביב רוחי (תשפו:) * צדיק וחסיד בכל מעשה (תשפו:) * נפשי תני לבך (תשפז:) * ספדו נא הבנות (תשפז:) * בכו עמי קהל צובה (תשפח:) * אצילי עם שאו קינה (תשפט:) * הצור חמסי עליך (תשצ.) * הצור הצדיק אבד (תשצ:) * הצור עיני נגרה (תשצ:) * הצור החסיד נפטר (תשצא:) * הצור היום אעורר בכי (תשצב.) dy4jz1fets13wf5waobjyb9nuulcr2c 0 1739045 3078636 3006582 2026-08-23T07:45:58Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:יצחק השנירי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3078636 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|רשות לקדיש מאת רבי יצחק השנירי. במחזורי אלג'יר בא' של פסח, ובחלק ממחזורי אשכנז אחרי מוסף בשבת נישואין. במנהגים אחרים הפיוט משמש באופן משני כסליחה או כזמר סתם.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''השנירי'''}} {{סי|הָ}}אֵל הָעִירָה וּרְאֵה {{ש}} צַר עַל עַם שָׁפָל יִגְאֶה {{ש}} פּוֹרֵץ גֶּדֶר חֶדֶר עֵדֶר הַנִּלְאֶה {{ש}} נָע בַּמִּדְבָּר נִשְׁבָּר בַּבַּר אֵין רוֹאֶה {{סי|שָׂ}}עִיר חוֹזֶה מַדּוּחַ {{ש}} בִּנְוֵה קָדְשְׁךָ בָטוּחַ {{ש}} אֵל חַי כַּמָּה שָׁמָּה שַׁמָּה יָנוּחַ {{ש}} גַּם יִתְעַדָּן חֶמְדָּן וּמְדָן עִם שׁוּחַ {{סי|נ}}וֹסְעָה יוֹנָתְךָ חוֹנָה {{ש}} בִּכְפוֹר וּבְקֶרַח לָנָה {{ש}} גַּם בַּחֹרֶב עוֹרֵב אוֹרֵב לַיּוֹנָה {{ש}} לַבָּה מֵאֵל שׁוֹאֵל גּוֹאֵל יָבוֹא נָא {{סי|י}}וֹנָה כִּי בִי תוֹחַלְתֵּךְ {{ש}} רָאִיתִי בִּשְׁבִי שִׁבְתֵּךְ {{ש}} גְּאוֹן לִבְשִׁי חִבְשִׁי וּנְשִׁי צוֹק עִתֵּךְ {{ש}} חַכִּי בִּתִּי עִתִּי אִתִּי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ {{סי|רֹ}}אשׁ יִשְׂאוּ בָּנִים דּוֹרְשָׁי {{ש}} לִי עַמִּים יוֹבִילוּ שָׁי {{ש}} צֹאנִי אֶמְנֶה אֶקְנֶה אֶבְנֶה מִקְדָּשָׁי {{ש}} אֶהְיֶה דּוֹרֵשׁ יוֹרֵשׁ שֹׁרֶשׁ בֶּן יִשָׁי {{סי|יִ}}בְנֶה מַלְאֲכִי מִגְדַּל {{ש}} צִיּוֹן וּכְבוֹד צַר יִדָּל {{ש}} רוּחִי אַשֵּׁב אָשֵׁב יוֹשֵׁב שָׁח נִבְדָּל {{ש}} תּוֹךְ אוּלַמִּי עַמִּי וּשְׁמִי יִתְגַּדָּל<noinclude>{{ש}} {{הור|יתגדל ויתקדש}} {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש]] [[קטגוריה:פיוטי חתונה]] [[קטגוריה:יצחק השנירי]] </noinclude> 78s38z4fi0ibe3n8xp9peqf9pj0g8vg 2 1739611 3078652 3078560 2026-08-23T09:40:22Z בן עדריאל 9444 3078652 wikitext text/x-wiki =סדר התמיד= * {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ"ז}} * {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ"ז}} ==כל השנה== *בקשות קודם התפילה: ** [[אודה לאל לבב חוקר]] ** [[יה ריבון]] ** [[ידיד נפש]] ** [[שחר להודות לך קמתי]] ** [[שחר אבקשך]] ** [[ה' בקר אערך לך]] ** [[אדון עולם]] ** [[יגדל]] * בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]] * לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] * תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]] *[[לכה דודי]] ===תחינות לשני וחמישי=== *נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]] *לך לך: [[ה' רב העליליה]] *וירא: [[ה' ריבה את יריבי]] *חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]] *תולדות: [[ה' רבו תלאות]] *ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]] *וישלח: [[ה' רפא נא שברי]] *וישב: [[ה' רועה נאמן]] *מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]] *ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]] *ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]] *שמות: [[ה' רבת צררוני]] *וארא: [[ה' רבו משנאים]] *בא: [[ה' רבים רדפונו]] *בשלח: [[ה' רזי לי]] *יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]] *משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]] *תרומה: [[ה' רב כל מחולל]] *תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]] *כי תשא: [[ה' רם ונשא]] *ויקהל: [[ה' רבו תלאות]] *פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]] *ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]] *צו: [[ה' יוצר כל]] *שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]] *תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]] *מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]] *אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]] *קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אמור: [[ה' אלהי ישועתי]] *בהר: [[ה' רם על כל רמים]] *בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]] *במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]] *נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]] *בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]] *שלח: [[ה' רצה אל עליון]] *קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]] *חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]] *בלק: [[ה' רוחך העיר]] *פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]] *מטות: [[ה' רפא שבריה]] *מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]] *דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]] *ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]] *עקב: [[ה' רוע מפעלי]] *ראה: [[ה' ראה אנכי]] *שופטים: [[ה' רחום וחנון]] *כי תצא: [[ה' רחום רחם]] *כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]] *נצבים: [[ה' רשים ודלים]] *האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]] *לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]] *לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]] ==שבת בראשית== *עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]] ==שבת חנוכה== *רשות: [[חבוש מחצה]] *מחרך: [[כל הנפשים נגהים]] *נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]] *לפני הלל: [[נסים להזכיר]] *להוצאת ס"ת: [[לא אהלך במעקשים]] *למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]] ==שבת זכור== *[[אדון חסדך בל יחדל]] ==פורים== *לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]] *לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]] *לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]] *אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]] *לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]] ==ימים טובים של קהל== *כ"ח בשבט (א) ** [[על הנסים ועל הנפלאות]] *ט"ו בכסלו (ק) **רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]] **[[על הנסים הראית אלינו]] **רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]] **מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]] **נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]] **לפני הלל: [[ישעך תשלח]] *ט' בניסן (ק) **רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]] **[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]] **רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]] **מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]] **נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]] **לפני הלל: [[ישעך תשלח]] *כ"ה באייר (קוואליאון) **רשות לברכו: [[בשיר נעים]] **[[על הנסים ועל הגבורות]] *כ"ט בסיוון (קוואליאון) **רשות לברכו: [[במקהלות שירו]] *[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]] ==להולדת בן== *[[יה בשר שר צבאיך]] ==ברית מילה== *זמירות לברית מילה: **[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]] **[[אפתח שפתי ברנה]] **[[שמעו עמים דברתי]] **[[ברוכים אתם קהל אמוני]] **[[שבת ומילה]] **[[ארזי לבנון יפרחו]] ==פדיון הבן== *[[ברוך אשר כרת את אברהם]] =סדר הקונטרס= * {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}} ==לשבת== *[[מנוחה ושמחה]] *[[יה ריבון]] *[[כי אשמרה שבת]] *[[יום זה מכובד]] *דשנת בשמן ראשי *לכבוד שבת *זכור את יום *מזמור ליום שבת *לשבת ור"ח: [[שירו לאל נבוני]] *לשבת ור"ח: אלהים אשחרך *[[צור משלו]] *אברך צור בשמו ==למוצאי שבת== *[[במוצאי יום מנוחה]] *משביח שאון ימים *[[המבדיל בין קודש לחול]] *[[אליהו הנביא]] ==לפורים== *[[קוראי מגילה]] ==ליל הסדר== *[[דיינו]] *פסח מצרים אסירי יצאו חופשים *מבית אוון שבת מדניי *[[חד גדיא]] ==ליום טוב== (אולי לסוכות?) *נברך אלהינו משלו האכילנו *[[אחד מי יודע]] ==לחתנים== *לחופה **את צביה נדרשת **צאי נא לקראתי **אם תלכי לך *לשחרית של שבת חתן: **שאלי יפהפיה **מחרך: נחל אל עליון **נשמת יראיך תמים דעי **לאחר קדיש: היית לי סגולה **לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]] **לפני "ואברהם זקן": יסוד כל נבראים **לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך **לאחר מי שברך: המונים באו הלום **אח"כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני **לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל *(לסעודה): היושבת בגנים *לדרשה: השתונן והיכונן *אחר: יושב תהלות מאין תחלות *נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו') ==לברית מילה== *ישמעו אחי ורעי *אפתח שפתי ברינה *שירו נא עדת אמוניי *משביע לכל חי *עניים ומרודים שירו *ילד היולד *לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון) ==להכנסת ס"ת== *אזמרה לאל נורא *אזמרה שמך מעוזי *יבורך עם נברא ==לשמחות== *אתה האל עושה פלא *אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות *אשיר שירה חדשה *אשא קולי לך אקרא *אליך נפשי ה' אשא *אהללה שם אלהים *אשירה לה' בחיי *אגדלך… אין קדוש *אתה הוא אלהינו לבדך *אברכה שמך *אודך בכל לבי אל נעלם *אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך *אשיר שירי לאל עליון *אשיר במישרים לשוכן מרומים *נהלל מלכנו *ראשון לציון העזובה *גואלי שעה קולי *אשירה אשירה *שירו שירו אתם עמי *השב עבודה למקומה *אודה לאל פודה וגואל *אזמר שם כבוד מלכותך *שירי עמי קול גדול *פרשז עלי *סומך נופלים *אל מסתתר עין לא תשורך *רננו זמרו *לשביעי של פסח: מי כמוך באלים *התקבצו כל נדחים *נוצרי מצוותיך *לשבת וחנוכה: האל ראה *[[אדיר הוא]] =ארבע צומות וארבע פרשיות= * {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק"ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ב}} ==פרשת שקלים== *[מגן]: יונה בצלמון *פזמון: ירד ציוה אז מענה *כרוג: ימנה עד נפוץ *מחיה: ידך נשאת לעם *פזמון: יוסיף לקנות מקנה *כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו *[משלש]: זיו כבודך תמוץ *פזמון: זבוד יה *קיקלר: ימי פרישה *פזמון: ידך תחיש לישא *פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו) *סלוק: כי אתה יוצר נגוהים *פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה ==פרשת זכור== *רשות: [[ידידי השכחת]] *מחרך: ינתן לי בשאלתי *נשמת ידועי חלאים *מאורה: איומה נאוה שחורה *זולת: אלהים ה' חילי *מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]] *[מגן]: את מלחמות ה' *פזמון: יעץ הצר תחבולות *כרוג: ירים הוד המוניו *מחיה: מכנף הארץ זמירות *פזמון: יזם אגגי לחלק *כרוג: ילין בכי ערב *משלש: לוכד חכמים בערמם *פזמון: יראיו בתום מנחה *סלוק: אמר אויב ארדוף *להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה *שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם ==תענית אסתר== *קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה *סליחה: חנון ורחום ה' *רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]] *סליחה: [[איך זרים אכזרים]] *רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]] *תחינה: ה' הרימה יד מהומות ==פרשת פרה== *[מגן]: אספרה אל חוק *פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים *כרוג: ישראל יושיע *מחיה: טהור עינים *פזמון: אסירים המקוים *כרוג: הפרה עוד יגל אל *משלש: פדות שלח מראש *פזמון: יסוד טעם סתרי חוק *סליק: אלפתנו להטהר *להוצאת התורה: אמרות האל טהורות *שלום: הגיון דל ואביון ==פרשת החודש== *[מגן]: ירח למועדים *פזמון: יה אור מסות אור *כרוג: יעקב יתר צור *מחיה: יצאת לישע *פזמון: יודעי דעת אלהיכם *כרוג: יה יואל צפות *משלש: יוסף שנית ידו *פזמון: ימי חדות מעוזכם *סלוק: כי אתה אל עולם *להוצאת התורה: שמש יודיע *שלום: ישעו יחיש אלהיכם ==י"ז תמוז== *רשות למגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]] *קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה|בחדש הרביעי אפפו עלי רעות]] *סליחה: [[שעה נאסר]] *רהוטה: אנחנו בני גלות *סליחה: שרקתי וקבצתי *רהוטה: יחיל לבי *תחינה: [[ה' זעקתי בחבלי]] ==תשעה באב== ===ערבית=== *קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה *השפילו שבו *[[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]] *במוצ"ש: [[בליל זה יבכיון - בליל זה אשומם]] *[[אליכם עדה קדושה]] *[[אוי כי קינה רבת]] *לאיכה: איכף ואך כף *צור עד מתי תהי *קולי הקשב *[[זכור ה' - בתינו לנכרים אכזרים]] *[[אז בחטאינו]] ===שחרית=== *[[אש תוקד בקרבי]] *אמרה ציון מצאוני עווני *אללי לי אללי *[[אוי כי ירד אש]] *[[איך נוי שודד]] *[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] *אשפוך כים מי דמעות *נחמה: קול ברמה נהי ותמרורים *אבכה בלב מר *יומם ולילה אבכה *נחמה: חסדי האל אקו *אדברה במר נפשי *נחמה: הקם נא בית תפילתך *על שבר בת עמי *זאבי ערב *יריעות שלמה איך *יום נלחמו בי *[[יהודה וישראל דעו]] *לשכינה עלתה *מקור דמעה אתן עיני *מפתח לנחמות: הגיון דל ואביון *נחמה: לחוץ ומחוץ *אחרת: גולה וסורה חכי לצורך *בקומו יאמר: אתה תקום תרחם ציון *[[ציון הלא תשאלי]] *עלי ובא לציון: קוממיות נהלנו ==צום גדליה== (סליחות לשחרית בנוסף לסדר האשמורת) *סליחה: רנתי לפניך *רהוטה: אבדה ממנו אמונה *סליחה: יום באתם לחלות *רהוטה: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] *תחינה: [[ה' רבו משערות ראשי]] ==עשרה בטבת== *רשות למגן: מתוך [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]] *קרובות: בחדש העשירי אאנח בשברון מתנים *סליחה: שארית אום נעצבת *רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]] *סליחה: צור ישעי ומושיעי *רהוטה: שחותי ונדכיתי *תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]] ==לעצירת גשמים== *אשפוך כים מי דמעות *האל הגדול קדמון נמצא יחיד בעולמו *נקה ינקה לשבים *אנא האלהים הנותן מטר *[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה תאדר אדמה]] ==סדר אבלים== *הקפות: [[רחם נא עליו]] *צידוק הדין: הצור תמים *תנחומי אבלים: כולא מאית =שלש רגלים= * {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק"ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקי"ט}} ==פסח== ===שבת הגדול=== *אזהרות: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|בנים שמעו לי זרע אמוני]] *פזמון: ימינך אל נגלתה *כשחל י"ד בשבת: אליכם אישים אקרא ===יום א=== *רשות לשחרית: יחיד עולם אשר כל היצורים *מחרך: זמיר מצחי *נשמת ילד עונה ומפיל תחינה *בשבת: נשמת יראיך יודעיך *לפני הלל: כמה במאסרי *להוצאת התורה: יבושר עם אביון *אלהיכם: אלהים אל עליון השוכן ברום חביון *טל: **מגן: אמון מנעוריו אל אל שם לבו **רשות: אחד צר כל צורה **סדר הטל: אלוה טובו לא נכחד **לך לשלום גשם **או"א בטללי אורות תאדר אדמה **שלום: צרי חיים קוה **אחר: יבוא כטל להמוניי ===יום ב=== *קודם ברכו לשבת: ה' ברכה עד בלי די *פיוט למוצ"ש: מבשר ששון למועד *רשות לשחרית: יונה מעונה *אחר: [[שפל רוח]] *מחרך: בפסח אקרא *אחר ליום ההסגר: בהיכל סוגרה *נשמת ישראל עמך מייחלים פדות וגאולה *ליום ההסגר: נשמת לחוץ ומחוץ *לפני הלל: בורא כל יש מלא יש *להוצאת התורה: אתה כוננת זבול צאצאיך ===שבת חול המועד=== *קודם ברכו: ראשון לכל מועד *אחר: צור אשר בששה ימים *רשות לשחרית: יחיש להקים *מחרך: אשפוך שיחי *נשמת הדופים רדופים *להלל: שעני נא רצני *להוצאת התורה: שער אשר נסגר *אחר: מלך בורא חיי *שלום למנחה: עד מתי צור ===שביעי של פסח=== *קודם ברכו: עוד אתנה פדיום *רשות לשחרית: חזק יחידתי *אחר (על הנס): יה צור ישראל ותהלתם *מחרך: כל הנשמה תהלל במליה *נשמת ישורון ישורר לנשגב בהדומו *נשמת על הנס (תי"א): נשמת העניים והאביונים הקהל הקדוש הזה *להלל: הראנו ידו הנפלאה *להוצאת התורה: גלילי זבול ראו *אחר: דברו בצוען שלח *מי כמוך (על הנס הנ"ל): מי כמוך באלים ה'… אודך ה' בכל לבבי כי פדית אותי *שלום: רחש תנין לוחשי אמוני *שלום למנחה: אל גבור צאן לצבור ===שמיני של פסח=== *קודם ברכו: [[אשיר במישרים]] *רשות לשחרית: שורש בנו ישי *מחרך: הלל תהלל *נשמת שארית עדת אל *לשבת: נשמת אלוה באפיו *להלל: קומו ענו *להוצאת התורה: צאינה וראינה משפיל שיר ידידים *שלום: היושבת בגנים צופיה הומיה ==שבועות== ===יום א=== *לפני ברכו: בידך עיתותיי *רשות לשחרית: [[ידידי השכחת]] *מחרך: מציב אדמה וכל גבוליה *נשמת ידידים חרדים נועדים בכל המוניי *להלל: בורא כל יש מלא יש *אחר לשבת: ותפדה פטר חמור (אולי קטע מאזהרות) *להוצאת התורה: לא אהלך במעקשים *פזמון קודם האזהרות: לבי חלל בחליל יהמה ממרי *רשות: [[אמון יום זה]] *אזהרות: [[שמור לבי מענה]] *פזמון: שלמו בחוקותם *אזהרות למנחה, פזמון: יושב נענה *מצוות עשה: [[אני בינה שוכנה]] ===יום ב=== *לברכו: בקול רינה ותודות *רשות לשחרית: מלא פחד בביתך אעמודה *מחרך: השכל והדעת שני מאורות *נשמת נעימה פנימה *להלל: רחום בך אתגברה *להוצאת התורה: שובה אלהי שבות עמים *פזמון קודם האזהרות: אוחילה לאל חי *אזהרות ליום ב: [[בצל שדי אחסה]] *אזהרות למנחה, פזמון: לו יסיעך *לא תעשה: אני פי מלך שמור ==סוכות== =אשמורות= * {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר"ח אלול ועשי"ת כמנהג ק"ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ"ג}} * {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר"ח אלול ועשי"ת כמנהג ק"ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}} * {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר"ה ועיו"כ] כמנהג ק"ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ"א – כולל סליחות לעיו"כ בסדר שונה מהנדפס ב"אשמורות", כדלהלן}} ==יום א== *[גמר]: בנפש לך שוקקה *מה נאמר לפניך אדון הסליחות *אלהי ישראל כפר לעמך ישראל *[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני *סליחה: [[יחידה לחנות מחנה]] *תוכחה: [[אין מילה בלשוני]] *רהוטה: אדון הביטה משמיך *סליחה: יום לאל צמאתי *תוכחה: אמלא פי תוכחות *רהוטה: האל מעון לכל נברא *סליחה: בני תמימים משכימים *תוכחה: בחסד אלהים ינוחם *רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]] *[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]] *[[עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל *[[שומר ישראל]] ==מוצאי שבת== *סליחה: [[במוצאי מנוחה תהילות תצמיח|במוצאי שבת תהלות תצמיח]] *תוכחה: ישני לב מה לכם *רהוטה: אשירה ואזמרה שמך גואלי *סליחה: יחידה לחנות מחנה *תוכחה: אוכיח בפי רוחי *רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך *סליחה: ישאו קולם חרדים *תוכחה: אריב עם רעיוני *רהוטה: אני אדרוש אל אל *בקשה: ה' אצתי להסתופף ==יום ב== *סליחה: יוצר רום ונשיה *תוכחה: [[יחידה עקבך כרוך]] *רהוטה: אבדה מפינו אמונה *סליחה: [[ישן אל תרדם]] *תוכחה: אוכיח בפי רוחי *רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק *סליחה: בלבב בר *תוכחה: את רוחי אוכיחה *רהוטה: אשתחוה אפים ארצה *בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] ==יום ג== *סליחה: יה מלכי וקדושי *תוכחה: אני בחפשי את רוחי *רהוטה: האל יסלח לכל זדון *סליחה: אלהים שחרתיך *תוכחה: אשרי איש שם אל לבו *רהוטה: חוסה ה' על עמך *סליחה: בוקר התנפלתי *תוכחה: אותות מעשי אלהים *רהוטה: עד אנה ה' *בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] ==יום ד== *סליחה: אעירה שנת עיני *תוכחה: התבוננו ונדעה *רהוטה: אנחנו בני גלות *סליחה: דלת חסד ושערו *תוכחה: ימי האדם צבא *רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]] *סליחה: [[בלילי על משכבי]] *תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות *רהוטה: מי יעלה לי השמים ==יום ה== *סליחה: יה שימה פדיום *תוכחה: אני בחפשי את רוחי *רהוטה: יוצר נשיה *סליחה: יצרי ראשית צרי *תוכחה: אשרי איש שם אל לבו *רהוטה: אלכה ואשובה *סליחה: חרדים לבית תפלתם *תוכחה: אותות מעשי אלהים *רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל ==יום ו== *סליחה: יה לספר אודות *תוכחה: קולי במוסר ארים *רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]] *סליחה: זמן הבלי *תוכחה: יחד עשיר ואביון *רהוטה: את מי זנחת נצח *סליחה: חופש חדרי צפוני *תוכחה: [[יחידה החטאה]] *רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל *בקשה: תחי נפשי ותהללך ==ערב ראש השנה== *[גמר]: שפל רוח אני *סליחה: רינתי לפניך *תוכחה: שובה ישראל עד *רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי *סליחה: מרום וקדוש שעה *תוכחה: באו ימי פקודתכם *רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך *סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה *תוכחה: שמעו ותחי נפשכם *סליחה: יום באתם לחלות *תוכחה: יצורי שורו מתי *רהוטה: אלי אליך *סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו *(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]] *תחינה: [[אחות קטנה]] ==צום גדליה== *[גמר]: שפל רוח אני *סליחה: [[יעירוני רעיוני]] *תוכחה: מאד כל יצר יהים *רהוטה: אויבי יאמרו *מסתג'אב: לאומר ועושה בלי יגיעה *סליחה למלכיות: אל בית המלך *תוכחה: שפכו בבית אל שיחה *רהוטה: אזכור ימים מקדם *מסתג'אב: מלך שדי השוכן רומה *סליחה: חצות לילה אקום *תוכחה: [[רוח ובשר צמדו|רוח ובשר נצמדו]] *רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק *עלי רחמנא: המון חסדו וטובו *אחר: יום באתם לחלות *[[רחמנא אידכר לן]] *תחינה: מרעיד פני צורו שיחר *[[אבינו מלכנו]] ==ב עשי"ת== *[גמר]: שפל רוח אני *סליחה: אלהים שחרתיך *תוכחה: ישני לב מה לכם *רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך *מסתג'אב: ה' אדיר השוכן מרומים *סליחה: קרוב לכל קוראיך *תוכחה: אמונת יה נפש חכי *רהוטה: האל יסלח לכל זדון *מסתג'אב: אנא אזון נא שוענו *סליחה: יעלה שועת עמך *תוכחה: [[יחידה החטאה]] *רהוטה: האל מעון לכל נברא ==ג עשי"ת== *[גמר]: שפל רוח אני *סליחה: מתרצה בתחנונים *תוכחה: אם חסדך שכחנו *רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו *מסתג'אב: אמרי האזינו עדת אמוני *סליחה: [[שחר קמתי להודות]] *תוכחה: שפכו בבית אל שיחה *רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך *מסתג'אב: ה' דרך עדותיך הביננו *סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]] *תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]] *רהוטה: אני אדרוש אל אל *תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם ==ד עשי"ת== *[גמר]: שפל רוח אני *סליחה: [[מנומם בעת קומם]] *תוכחה: מאד כל יציר יהים *רהוטה: אלכה ואשובה *מסתג'אב: שוכן עד מאז נשגב לבדו *סליחה: יוושעון ידידיך *תוכחה: מתי תבל התקוששו *רהוטה: אהה נפשי *מסתג'אב: [[שדודים נדודים]] *סליחה: רצה רינת מתוודים *תוכחה: אמלא פי תוכחות *רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו ==ה' עשי"ת== *[גמר]: שפל רוח אני *סליחה: יום בדינך אעמוד *תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]] *רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] *מסתג'אב: [[לך אמר לבי בעודי]] *סליחה: ידידי אל עליון *תוכחה: שובה ישראל עד *רהוטה: מי יעלה לי השמים *מסתג'אב: אשפוך כים מי דמעות *סליחה: בלב חרד *תוכחה: שמעו ותחי נפשכם *רהוטה: עדר צאן הנהלאה *תחינה: יה הדרש לעדה חשה ==ערב צום כפור (תקכ"ג)== *[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] *אלהי ישראל כפר לעמך ישראל *[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני *(מסתג'אב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני *סליחה: אל חסדך ייחלנו *תוכחה: שמעו ותחי נפשכם *רהוטה: מנומי קמתי ובאתי *מסתג'אב: [[שדודים נדודים]] *סליחה: אנא שעה שה פזורה *תוכחה: מהרו להשיג תשובה *רהוטה: האל יסלח לכל זדון *מסתג'אב: אריד בשיחי ואהימה *סליחה: צור יעקב קדושו *תוכחה: עמך בית ישראל *רהוטה: האל מעון לכל נברא *מסתג'אב: אפיל תחינתי לפניך *סליחה: [[אנא בקראנו]] *תוכחה: שובה ישראל עד *רהוטה: אודה עלי פשעי לה' *[[רחמנא אידכר לן]] *[מסתג'אב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי *מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו *תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד) ==ערב יום כיפור (תקכ"א)== *סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]] *מסתג'אב: כונן תכונן *סליחה למוצ"ש: [[במוצאי מנוחה תהילות תצמיח|במוצאי שבת תהלות תצמיח]] *רהוטה למוצ"ש: אשירה ואזמרה *מסתג'אב: אריד בשיחי ואהימה *סליחה: יענה כבוד (!) אבות *תוכחה: [[אין מילה בלשוני]] *רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]] *מסתג'אב: איותה נפשי למקום נפשה *סליחה: יום צרו צעדי וניטתה *תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]] *רהוטה: אשתחוה אפים ארצה *מסתג'אב: אמיץ אשר לו הגדולה *סליחה: יום צעקו שבים *תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] *רהוטה: אנחנו בני גלות *מסתג'אב: אספר גבורות אל נורא עלילה *סליחה: [[שופט כל הארץ]] *תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר *רהוטה: [[תמהנו מרעות]] *מסתג'אב: אסור בכלוא מצוקה *סליחה: [[יה איום זכור היום]] *תוכחה: ימי האדם צבא *רהוטה: אין דורש ואין מבקש *סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים *רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]] *פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו *פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות *[[רחמנא אידכר לן]] *[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]] *[[עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[אבינו מלכנו]] *[[שומר ישראל]] *מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו *תכון תפלתי לאל ישועתי =ראש השנה= * {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק"ק קארפינטראץ, אמשטרדם תצ"ט}} * {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק"ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}} {{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}} ==יום א== *לפני ערבית: [[אחות קטנה]] *מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון *פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק) *[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *רשות: [[שואף כמו עבד]] *מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]] *נשמת ידידי עליון שוכני ציון *לשבת: נשמת יושבת נבדלת מלתקוע בשבת *מי כמוך: יצרי ויצוריי (א) *פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *לברכו: שנה שנה (א) *יוצר: אסיר משחר פני רבו *זולת: אלהי מעשיו מה נפלאים *אחר יותר נכון: נוה האולם *מגן: אתה כוננת מישרים *פזמון: ירצה צור אין כערכו *אל כרוג: יחזו פנימו *מחיה: מגדל עוז *פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים *פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי *אל כרוג: ישראל להשית *משלש: למשפט כונן כסאו *פזמון: [[ה' בקול שופר]] *פזמון: שם ה' לבדו (א) *[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות *[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול *פזמון לקדושה: חרדו רעיוני *מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א) *סלוק לקדושה: יראי ה' הללוהו *פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק) *פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק) *פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק) *פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]] (א) *פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה *פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק) *תקיעתא: (א) *מלכיות: ארנן לאל חי *פזמון: שכינת עוזך אל *זכרונות: אחלה פני אל *פזמון: שערי תפילה פתח *שופרות: אפכה דמעיי *פזמון: שופר המבשר ==יום ב== *לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה *אתה האל עושה פלא (א) *מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק) *[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק) *בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] *רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק) *מחרך: [[רעה בשבטך]] *נשמת שאר יעקב *מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק) *לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה *אחר: שנה שנה (ק) *[יוצר]: מלך אשר דמותו *זולת: זך הכיר תמים דעים *מגן: אביר אזרחים *פזמון: יגלה צור ישועתו *אל כרוג: מאד מושך נצח *מחיה: אשורו צרף *פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק *כרוג: מציל מעיר נשיה *משלש: אהול מנוער *פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א) *פזמון: יוצר מרומות ונגהם *[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות *פזמון: ימלוך מבין נעלם (א) *[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו *פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים *סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך *פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק) *להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א) *פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]] *פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א) *פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק) *תקיעתא: (א) *מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]] *פזמון: ?יה? מוסרך נאוה *זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] *פזמון: אפסי ארץ *שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *פזמון: אלהים נפלאת =יום כיפור= * {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק"ק קארפינטראץ, אמשטרדם תצ"ט (דרוש מידע על סריקה זמינה)}} * {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק"ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}} ==ערבית== *לשהחיינו: לזמן הזה צור הגיענו *מסתג'אב: אוילים מדרך פשעם זכרו *מסתג'אב: [[ברכי אצולה]] *סליחה: [[בליל עשור להתכפר]] *מסתג'אב: אותה נפשי אל מקום נפשה *סליחה: [[אלהים שחרתיך]] *סליחה לשבת: יצו שדי לעמו *מסתג'אב לשבת: מזמור יתנו עם קדש *סליחה: יה לשועת מתענה *סליחה: ישראל משתחוים להדרת *מסתג'אב: זועק בקראו *סליחה: [[ירצה עם אביון]] *תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]] *סליחה: [[ירצה צום עמך]] *סליחה: שעה שועתי בשקדי *רהוטה: אל נגלה במדות *וידוי: [[אשמנו מכל עם]] *מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]] ==שחרית== *וידוי: טרם אענה אני שוגג *בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] *רשות לנשמת: אקום להודות לך *נשמת: נשמת אסירי עוונות *נשמת לשבת: נשמת מתענה ביום עונג *יוצר: אלהים אל נורא *אופן: התעוררו תמהים *מאורה: אעמוד במשמר מנעמי *אהבה: אסירי תקותם *זולת: אז דברת תמים דעים *רשות למגן: מארץ שפלנו *מגן: אזרח רענן *פזמון: [[יענה כבוד אבות]] *כרוג': מחבש עצבות *מחיה: אלוה פקד גפן פוריה *פזמון: [[יום צדו צעדי]] *כרוג': מרפא יהיה *משלש: תם אוהל צדק *פזמון: [[יום צעקו שבים]] *קיקלר: מעשה שמרתי במו פי *פזמון: [[מדמי הלבבות]] * עסתריוטא: את חטאי נוכח פני *החרשים שמעו *פזמון: האל התולה על בלימה *תוכחה: התבוננו ונדעה *פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא *פזמון: מקור עיני *מסתג'אב: מי תמים יעיר לבבו *פזמון: מי אל נסתר מפני *פזמון: [[חרדים לבית תפילתם]] *פזמון: מרום וקדוש *פזמון: ממרום לבן ערום *פזמון: שרפים וקדושים *סילוק: אל אל הנורא ===סליחות לשחרית=== *סליחה: [[שופט כל הארץ]] *תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר *סליחה: בבוקר בבוקר בתום לבבו *סליחה: ירצה לפניך מעמד השחר *סליחה: נורא מכל ואיום *סליחה לשבת: ידידים לבית אל *סליחה: [[יה איום]] *סליחה: בני תמימים משכימים *רהוטה: אשתחוה אפים ארצה *וידוי: [[אשמנו מכל עם]] *מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]] *[[היום תאמצנו]] *למי שברך: אנא אלהים חיים ==מוסף== *מגן: אלהים למשפטיך *פזמון: אל מעמדי שבתי *כרוג': משמים עוונימו *מחיה: אילת אהבים *פזמון: נאור מקור חיים *כרוג': מקשיב מענה *משלש: תמהים מחובם *תוכחה: ימי האדם צבא *קיקלר: חי אני תמים דעים *קיקלר: אנה אדון עולם *עסתריוטא: ויאמן אומר *תוכחה: שעה קולי בהתעטפי *פזמון: ידי דלים נחשלים *סילוק: אתה אלהי האלהים *[[אוחילה לאל]] *[[היה עם פיפיות|היה עם פיות]] *רשות לסדר עבודה: [[אזכירה סדר עבודה|אזכיר סדר עבודה]] *עבודה: [[אמוני לבב]] *מראה כהן: [[כמראה השמש באדר וזוהר]] *אשרי עין: [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] *[[לא אשים ולא אשם|לא אשם ולא אשים]] ===סליחות למוסף=== *סליחה: [[יוספים שנית לעמוד]] *סליחה: יערב לפניך *תוכחה: אם חסדך שכחנו *סליחה: [[ישראל עבדיך]] *סליחה: זמן הבלי *וידוי: [[אשמנו מכל עם]] *מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]] *[[היום תאמצנו]] ==מנחה== *קודם מנחה: שבחי אמלל *שעה צור קדושי *שער חנינה *ה' יה שמך *להוצאת ספר תורה: נפשי נשפכה *מגן: אנושי לב *כרוג': ישע יעטרהו *מחיה: מפרי שפתיו *כרוג': קדש תפארתנו *משלש: אתיתי מתחנן *תוכחה: נחמתי על זדוני *קיקלר: יה שעה שופכי שיחה *סילוק: אדיר אשר עולם בראת ===סליחות למנחה=== *סליחה: תערב לפניך תפילת המנחה *תוכחה: מזמרת שירתי *סליחה: קראתי מצרה *וידוי: [[אשמנו מכל עם]] *מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]] *[[היום תאמצנו]] ==נעילה== *לפני נעילה: אחלה ליוצרי *שערי חנינה *מגן: אדון היושב על חוג *כרוג': כחגבים נחשבו *מחיה: בבכי יונת אלם *כרוג': ענך בחמלתו *משלש: אילי הצדק *תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]] *[[אבי עד חש לתארך|חיים נמצא והנחה]] ===סליחות לנעילה=== *סליחה: [[בנשף קדמתי]] *סליחה: אלהים צמאו לך *סליחה: אחרית ותקוה *סליחה: [[אל נורא עלילה]] *סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]] *[[רחמנא אידכר לן]] *מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]] *[[היום תאמצנו]] ndot397za4ovma4bpekpv91vvybb8kl 0 1744141 3078645 3020879 2026-08-23T09:02:54Z Nahum 68 3078645 wikitext text/x-wiki [[w:אברהם_אלנדאף|'''<big>חכם אברהם אלנדאף</big>''']] == מבשר טוב == מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב. הספר הזה קטן הכמות ורב האיכות "מבשר טוב" על ישוב ארה"ק בכלל ועל עיקו"ת ירושלם בפרט. דברים היוצאים מפי קדושי עליונין רבותינו ז"ל ראשונים ואחרונים אשר אסף איש טהור הרב בעל ס' חבת ירושלם ז"ל והר' בעל ס' רגלי מבשר ז"ל וכולם ברעש גדול מזהירין ומעוררין ומקדישין את כל המתקדש בקדושת הארץ בכל אבר בידו להחזקת הישוב הן בגופו הן בממונו הן ברוח מבינתו בכלל ובפרט כי עת לחננה כי בא מועד עת קץ לבוא אל ארץ אבותינו זאת נחלת עבדי ה' ! הן אמת כי מלבד שהזמן אלצני לקרבה אל המלאכה לראו"ת בגנזי"ם וללקו"ט שושני"ם מכמה ספרים יען טרחתי גם ידעתי בעוד גולה בדורנו זה איזה חכמים ומשכילים השמחים בחלקם אשר רכשו להם בארצות העמים ואל חלק ה' ארץ הצבי נחלת אבותינו אינם פונים ולקדושתה אינם חושבים. עוד העירני אחד מידידי ומכירי הנותנים כל כחם וכל רעיונם רק לישוב הארץ לבלתי התרשל מעשות זאת התורה. אמנם טרדות הזמן הבוגד לא נתנני להוציא כל מחשבתי אל הפועל וע"כ הסתפקתי במה שמצאתי את שאהבה נפשי מה שליקטתי מספרי רבותינו הנז' ז"ל יען בים בהם די והותר למי שמהסס עוד בדבר הישוב וקדושת הארץ ואל החברו' והאגודות היקרו' המתעסקו' בעניני ישוב הארץ ישראל אשא ברכתי כי כה יעשו וכה יוסיפו חזקו והתחזקו בעד עמנו ובעד ערי אלקינו וחפץ ה' בידם יצליח ולא אבוש ולא אחסום פי מלברכם יה"ר שיהיו מעשיהם רצוים לפני ה' השוכן בציון ובוחר בירושלם בימיהם ובימנו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח ובא לציון גואל אכי"ר. המדבר בצדקה, מחכה לישועה קרובה קל מנמלה אני אברהם בכ"ר חיים אנדאף ס"ט טין. שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך == פרק א == ''' שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך ''' [מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו] איתא במס' ד"א בפ"ג אריב"ל א"ל הקב"ה לישראל אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בני הוו שואלים בשלומה ואני מוחל לכם, מה טעם שאלו שלום ירושלם, ואומר יהי שלום בחילך וגו' ואומר למען אחי וריעי וגו' עכ"ל. ומובא בספרים ומי האיש ירא ה' הרואה שמחילת עון גרם החורבן והגלות תלוי בשאלת שלום ירושלם ולבבו לא יחרד לשאול תמיד בשלומה ופשוטו כמשמעו לשאול על איכות ומהות א"י וירושלם ומקום המקדש בכל פרטיה ודקדוקיה ולהשתוקק להשיג מאבניה ועפרה הק' ולרצותם ולחבבם כמו שמצינו שעשו בגלות יכניה המלך כדאיתא במסכת ר"ה ע"ש, ופירש"י ז"ל משום דכתי' כי רצו עבדיך את אבניה ע"כ. ב. כתב מהר"ם חגיז ז"ל בס' אלה מסעי ד"ז וז"ל הנה להיות דכל הגולה ראו דטרדת המזונות אינה נותנת להם מקום לחלוק כבוד הראוי לאבינו שבשמים ולאמא עילאה זאת נחלת עבדי ה' בצדקתם כדי להחיות את שארית פליטת אחינו העם היושב בה ולא יהיה נאבד חזקת הישוב מא"י כי העמדת חזקת אותו ישוב הוא עיקר גדול מעקרי האמונה כמו שכתב אבי התעודה הרמב"ם ז"ל במנין המצות עשה קנ"ג וז"ל ובכאן שרש גדול משרשי האמונה לא ידעוהו ולא יתבונן במקומו אלא מי שדעתו עמו והוא הדבר שהיותינו היום בחו"ל חושבים במלאכת העיבור שבידנו ואנו אומרים שהיום ר"ח פ' וזה היום יו"ט פ' לא מפני חשבונותינו נשימהו ר"ח או מועד אלא מפני שב"ד שבא"י קבעו זה היום ר"ח או מועד ועל קביעותם נעמוד ולא על חשבוננו נסמוך הקביעות יען אין חשבונינו אלא לגילוי מלתא בעלמא והבן זה מאד כי אני אוסיף לך ביאורו אלו חשבנו והנחנו דרך משל שבני א"י יעדרו ולא יהיו עוד בא"י ח"ו ולא יהיה בחו"ל ב"ד שנסמך בארץ, דע שחשבונינו לא יועילנו בשום דבר לפי שאין לנו לחשוב בחו"ל לעבר שנים ולקבוע חדשים אלא בתנאים הנזכרים כמו שבארנו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם וכשיתבונן מי שיש לו שכל שלם ובריא בלשונות התלמוד בזה הענין יתברר לו כל זה שאמרנו ביאור אין ספק בו, ע"כ תמצית לשונו הטהור, ואין ספק בזה דע"פ הדברים האלה אשר דבר משה איש האלהים מזה ימים מקדם הלכה רווחת בישראל דכל יו"ט שני של גליות עושין נדבה סתם לעני א"י כי זכרון הוא להודיע ולהודע דע"פ החשבונים אנו סומכים בענין קביעות הר"ח והיו"ט ולבלתי ידה ממנו נדח עושין משמרת למשמרת כדי שלא יכלה ח"ו רגל ישראל מנחלת אבותינו עכ"ל ס' אל"מ. == פרק ב == '''עורי עורי קומי שבי ירושלם. ''' [כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם]. א. דבר גדול הנאמר בס' חרדים ומובא בשל"ה הק' וז"ל וצריך כל איש ישראל לחבב את א"י ועגב גדול הוא לבוא אלי' מאפסי הארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו כי תהלת עונינו שנקבעה לנו בכיה לדורות יען מאסנו בה שנאמר וימאסו בארץ חמדה ובפדיון נפשינו מהרה יהיה כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו ושם אתה תקום תרחם ציון ולפיכך היו האמוראים מנשקים עפרותיה ואבניה בבואם אליה. ומה טוב ומה נעים לשיר שיר ידידות אשר יסד רבינו יהודה הלוי עליה באהבה רבה, תחלת השירה ארץ הקדושה יקרא חמודה וכו', [ואנן בני תימן כן אנו משוררים שיר מיסוד ר"י הנז' והוא יפה נוף וכו',] בשמחה רבה ומתחננים לאל אל יגרשנו מעליה גם הקרובים והרחוקים אשר חוצה לה ראוי להם שיהיו נכספים ותאבים אליה כי כשם שבחר בהם כך בחר בא"י ויחד אותה להם ואין נקראים גוי אחד אלא עמה שכך פי' רשב"י על מקרא שכתוב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ומצינו במדרש שהקב"ה אמר לאברהם אבינו פעם ראשונה שילך לא"י ויראנה ויחזור ואחר שהחזר לא נתן לו רשות לחזור לא"י עד חמש שנים ואותן החמש שנים היה משתוקק לחזור ללכת והוא שאמר זה הפסוק מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה הנה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה מוטב ללון במדברות שלא"י, ולא ללון בפלטיות של חו"ל והיה תאב ומשתוקק כתיב וילך אברהם כאשר דבר אליו ה' וקודם בואו אל הארץ לא היה משתוקק אבל אחר שבא פעם ראשונה וראה במראה הנבואה יקר תפארת הארץ אז נכסוף נכסף וממנו נלמוד לדורות אנחנו יוצאי חלציו להיות נכספים כמוהו אע"פ שיושבים בצער על מנת כך נהיה שמחים ביסורין. עוד שם ז"ל וכתב רמב"ן במנין תרי"ג מצות, ישיבת ארץ ישראל בכל עת ורגע שהאדם בא"י הוא מקיים המצוה זו עכ"ל, הנה כי כן אשרי האיש המצפה לעלות לארץ חמדה לנשק באהבה אבניה ועפרותיה עכ"ל. == פרק ג == '''וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְגַלְתִּי בִּירוּשָׁלָ‍ִם ''' ["העם הישב בה נשוא עון"] א. איתא בס' חרדים ד' נ"י זצ"ל, דע כי היסורים של א"י הן מצד החלאים הן מצד המזונות והן מצד הערבים וכיוצא מזבח כפרה הם (כמ"ש ישעיה ל"ג) וכל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון, שע"י הצער שהם סובלים מנכים ומתמעטים העונות וכתי' וכפר אדמתו עמו ע"כ. ובס' טוב הארץ ד' ד' מביא מדרש משלי והובא בילקוט ז"ל א"ר יוחנן טוב פת חריבה זו א"י שאפי' אוכל אדם בה פת במלח ובכפנם ודר בה זוכה לעוה"ב, מבית מלא זבחי ריב זו חו"ל וכו' ע"ש. ועיין בסידור רבי יעבץ ז"ל בהקדמתו דכ"ד שהאריך בענין מעלת הדר בא"י וסו"ד בד' ל' כתב ואין להאריך בידוע כמה הפליגו חז"ל בשבח א"י והדרים בה כי התלמוד והמדרשים והזוהר וספרי החכמה מלאים מפה לפה, וגם המפרשים מלאו ידיהם לה' להזכירה לשבח גדול ביחוד הראב"ע והרמב"ן ז"ל. גם הרב בעל ס' הכוזרי הפליג בדבר הזה ומאריך שלא יהיה מקום לבע"ד לחלוק מהא דאמר רב יהודה כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה עש"ב שמוכיח שאפי' מבבל בימי חכמי התלמוד היו עולין לא"י ת"ח לרוב ע"ש ומסיים בד' ל"ו וז"ל, נחזור לעניינינו מי שעושה בלבו הסכמה מוחלטת לעלות לא"י כשמשיג ידו ומתעכב בחו"ל מפני החברה אז מועיל לו כונתו הטובה ותעלה לו ותקובל תפלתו כאלו עומד בעיה"ק נגד שער השמים ויעזרוהו להוציא מחשבתו לפועל ממש לקיים עכ"ל היעב"ץ. ב. ובס' חס"ל מעין ג' נהר י"ב ב' וז"ל ודע שכל הדר בא"י נקרא צדיק הגם שאינם צדיקים כפי הנראה שאם לא היה צדיק היה מקיא אותו הארץ כדכתיב ותקיא הארץ את יושביה וכיון שאינו מקיא אותו בודאי נקרא צדיק אע"פ שהוא נראה בחזקת רשע ובס' טוה"א מביא זה בשם רמ"ק ז"ל. ג. א"ה בהיות שראיתי איזה חכמים מחכמי דורנו שסוברים שאין תועלת רוחנית בישיבת ארה"ק בזה"ז יען שחושבים שקדושתה אינה רק בזמן שהיתה כבושה בידיהם ובהמ"ק בנוי, לא כן עתה בחורבנו לזאת רציתי להאריך כאן ולהביא מעט מזער ממה שהעלה בס' חבת ירושלם זה יצא ראשונה. הרב הגאון בעל ספר כפתור ופרח בפ"י מביא מעלת א"י וכתב הרי שקדושת הארץ ומעלתה הוא משעת נתינתה אל האבות לא משעת הכבוש לחוד, אמנם החוב מתנותיה הוא משעת כבוש לבד, עוד כתב שם שאין היום הבדל ולא הפרש ולא חילוק כלל בין מה שכבשו עולי מצרים ובין מה שכבשו עולי בבל שאין שום דבר בזה שלא יהיה בזה בענין הקדושה והמעלה לבד חיוב התרומות ומעשרות שאלו דאורייתא ואלו דרבנן ומוכיח וכתב ולזה תמצא כשהם מזכירים ז"ל קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא כו' לא הזכירו אלא על חיוב תו"מ אבל קדושת הארץ כולה לגבולותיה המוגבלים בתורה וטהרתה ומעלתה לחיים ולמתים והיותה נחלת ה' מקדושה ראשונה ולהלן כדקאי קאי לא בצר לא בזמן הגלות שהיו בבבל וגם לא בגלותנו היום, ומביא ראיות והוכחות וכתב הרי שרז"ל קוראים ארץ העמים לחלק א"י עצמה אף אנו נאמר שקוראין לחלק א"י חו"ל מפני שלא נכבשו בשניה, ולשון ארץ העמים ולשון חו"ל אחד הוא שחו"ל היא ארץ העמים וארץ העמים היא חו"ל. וא"כ כשנמצא שיפול א' מאותם השמות על איזה חלק ממנה הוא מפני איזה מום שמצאו חכמים באותו חלק הן ממדור הגוים הן שלא נכבש בשניה עד שנתבטלו חקי המתנות שם מדין תורה. ועפי" הסברא ואיך דלגה בגבולי א"י חו"ל עד שבארץ עכו יוצאת רצועה מחו"ל וכן בין לוד ויפו נפלה החתיכה מחו"ל והוא כפר לודים והנה שלשת אלו המקומות יכללם מהלך שתי שעות וכמה כיוצא בזה אלא אין לנו לומר אלא הטעם שזכרנו שבטלו חקי מתנותיה ומוכיח עוד ומסיים העולה בידינו מכל זה שכל מקום שנמצא רז"ל אומרים וקוראים חו"ל לאיזה חלק שיהיה מן הארץ בתוך גבולי אלה מסעי שרצונם לומר חו"ל של כבוש שני לא שיהיה דעתם כחו"ל גמור חלילה. וא"כ כל מה שבתוך גבולי א"י הנז' באלה מסעי הכל לכל הפחות קדוש בקדושת א"י לכל התועלת המוקדשים ממנה ולענין חיוב חוקיה יש הפרש ובמה שהתבאר עב"ל. ד. הרב מהר"מ חאגיז ז"ל המיוסד להשיב לנביר א' אשר שאלהו לדעת קדושת הארץ בהיום ואם יש איזה שבר טוב לשכון בה כי שמע לקצת שוטים אשר אמרו שהדרים בעת בארה"ק עוברים ציווי ה' אשר גזר היות הארץ שוממה מבלי יושב כמ"ש ושממו עליה וכו' והשיב באורך וברוחב דברים הנחמדים מזהב ומפז רב מתוקים מדבש ולהעתיק כלו א"א אולם מפני שיש גם עתה המצפצפים והמהגים שאלות כאלה מדינה ומדינה בלשונה זאת אומרת טוב לשבת בחו"ל בעבודה תמה מלבוא אל שער המלך בלבוש שק כי אדם אין צדיק וכו' וזאת אומרת מה בצע כי נתמוך ידי היושבים שם אם חפץ בנו ה' להתיישב ארצו ונחלתו יגאלנו ויביאנו לשלום שמה. לכן אעתיק איזה גרגרים עיקרים בקצרה ובדילוג, בריש מלין כ' בדף ג', וז"ל: כי אין ספק אצלי כי כל איש חכם שמסתפק בזה וכיוצא בו לא פליט מהדא מתרתי – או שנזרקה בו רוח מינות והתורה שלמד נעשית לו סם המות, או באמת היותר ודאי אצלי שאין זה חכם ואם קרא לא שנה ואם שנה לא פירשו לו רבותיו יפה ההשגחה הנצרכת וראויה לדקדק בדברי התורה והנביאים והחכמים העניים במקום הזה ועשירים במקום אחר. ובדף ה' כ' שהם זורעים לריק ומולידים לבהלה נגד אמיתות דברי התורה והנביאים והכתובים והחכמים השלימים האלהים רבותי' הצדיקים ז"ל, ושם הרשעים המורים פנים בתורה שלא כהלכה אשר יעצו זאת על ירושלם המעטירה ארץ חמדה והחשוקה מאבות שלשה ורועים שלשה לאמור שנתחלל קדושתה קדושת הכהנת להיות כפונדקית ומאחר כי עזב ה' את הארץ הטובה ההיא שהעם היושב בה הוא רובץ תחת משא עונותיו ושה' יחשוב לו עון על ישיבתו בארץ ההיא מבאשים את ריח קה"ק ולדעתי דעת התורה המה מטילים מום בקדשים. וה' שוכן בציון עבר הוה עתיד הלא זאת בת שבע רצון מלאה ברכת ה' ארץ חפץ אשר חפץ בה ה'. ובריש ד' ו' כ' וז"ל: יתברר לך כי הן עוד היום גדול כח אותו הרשימו דקדושה שנשאר בה להיות מעולה הארץ וכל יושביה מכל שאר הארצות ויושביהן וכו' ומאריך בזה וב' בד' ז' הרי לך ברור כי כפרתן של ישראל היתה ע"י כי נטש את נחלתו ביד הישמעאלים אשר נתן נתן את חלקת חמדת ידידות מנוחתו למדבר שממה. בסוף ע"א כ' להורות לנו כי הן עוד היום בגלותנו זאת הארץ לוקה בעבור בניה שבחו"ל ואין לך מלקות גדול מזה כי אמרה ציון מצאוני עוני לארץ אחרת יצאוני בני ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני. היתה כאלמנה ולא אלמנה ממש כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו ושקועים בה כל החזיונות והנחמות אשר חזו לה נביאי האמת וצדק ומוכיח ומסיים סוף ע"ב וז"ל ונמצאת למד כי אין חפץ לה' שתשאר הארץ הק' בוקה ומבולקה מכל טוב בנוי' כי היא בלי ספק גם בזמן הזה בית חיינו וזה לך האות כי כל הדר בא"י עושה רצון אביו שבשמים ונקרא צדיק וה' אהבו מאחר שזוכה להיות בתוך פלטרין שלו דהרי לך קרא דכתיב ותקיא הארץ את יושביה, ומאחר שאנו רואים שאינה מקיאה אותם הוא מופת חותך שהם צדיקים ובמ"ש ב' הר' חס"ל. עוד כתב שם ד' ח' וז"ל, ופוק חזי לאותן שהלכו בגולה והיו חוצה לה בבבל שעם היות כי כה אמר ה' לכל הגולה אשר הגלה מירושלים לבבל שיבנו בתים ויטעו כרמים וכו' לא נתקררה דעתם ולא כן עשו ואדרבא ויתנו את קולם בבכי וצעקה כמ"ש **על נהרות בבל** שם ישבנו גם בכינו וכו' והקללה שקללו א"ע אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני נתקיימה בגלות שני זה שאנו בו שנתארך כ"כ זמן ונחשבנו כמת מלב וכל אחד בעיר אומר שלום יהיה לי כי זו היא ירושלם בשבילי אך בני גלות בבל היו אומרים בת בבל השדודה וכו' לפי שהם היו יודעים בטוב טעם כי מקורי צנורי השפע והברכות וקבלת התפלות הם דרך א"י ובפרט בשערי בת ציון ובפרט מן הפרט בביהמ"ק כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. ובד' ט' מביא ירושלמי **דברכות** ותנחומא ז"ל ר"א בן פדת אומר ביהמ"ק בין בנוי בין חרב לא זזה שכינה ממקומה שנ' והיה עיני ולבי שם כל הימים ע"כ. עוד בד' י' ע"ב מביא מאמר רז"ל בויקרא רבה בכל מקום שנאמר לי אינו זז משם לא בעוה"ז ולא בעוה"ב וקא חשיב כהנים לוים וישראלים וא"י וירושלם ומלכות ב"ד ומקדש ומזבח עם הכתובים הנאמרים אצל כל א', וכו' הרי לך מן המאמר הנכבד הזה ברור ומבואר כי כמו שקדושת כהנים לוים וישראלים לא זזה ממקומה כך קדושת א"י וירושלם והמקדש והמזבח היא קיימת ועומדת לעד ואעפ"י שהן שוממין בקדושתן הן עומדים כמ"ש במס' מגילה ע"פ והשימותי את מקדשיכם אעפ"י שהן חרבין בקדושתן הן עומדים : עוד בד' י"ג ב' ראה עוד כמה הגיע כח א"י כמו שאמרנו לבטל המזל והבאתי אתכם אל הארץ זו ארץ החיים שכל מיני חיים תלויים בה, אלו הן חיי עוה"ז וחיי תחית המתים. וחיי העוה"ב. ומביא מכורות ע"ז ועו"ש. עוד הביא בד' י"ד לשון הרמב"ם ז"ל ה' מלכים פ"ה דין ט' י' י"א י"ב, יעו"ש. נחזור לעניננו כי ה' יסד ציון וקדושת הארץ והמקדש והמזבח היא קדושה נצחית אשר לא זזה ולא תזוז מיסודותיהן ומביא פסוקים ובי' שכל המקראות הללו ואלף כיוצא בהן דאיתניהו בתנ"ך מלבד מאמרי רז"ל שהם אלפים לא יכיל לכל מי שקרא אותם בהשגחה הנצרכת כולם יעידון יגידון כי כמו ששם ה' נקרא עלינו כך שמו נק' תחלה בארץ ההיא כדכתיב כי שמך נקרא על עירך ועל עמך. א"כ השכל הוא מחייב שמי שהיה מלך ויהיה מלך הוא נק' כהיום מלך מכח העבר והעתיד אף כי לפי ראות עיני בשר בהוה ועתיד. וסבת המקרים איננו בחצר מלכותו על כל זה תואר שמו וכבודו הדרת יקר הצר בית מלכותו לא יהסר ולא יתבטל מאחר כי כולי עלמא ידעי טובא כי בהתבטלות הפגע ההוא ישוב לאיתנו הראשון ויטע אהלי אפדנו ובוא יבוא למשפט ליתן שכר לכל אותן שנהגו בו כבוד בהיותו מושפל ולהעניש אותם שזלזלו בו אוי לו ואבוי לו ואוי לנפשו מי שמזלזל בית מלכו ואלהיו. וזרע עבדיו הנאמנים ינחלוהו ואוהבי שמו ישכנו בה מעתה ומעכשיו כי רצו עבדיך את אבניה וגו' הם העם היושבי' בה ומי גר אתך בעניותך עליך יפול בעשירותך וכל המתאבל על ירושלם זוכה ורואה בשמחתה וכל שאינו מתאבל אינו רואה בשמחתה ואצ"ל למי שמוציא ש"ר עליה ועל יושביה כמו המרגלים שאז ודאי אין ספק אצלי ואצל כל חכם לב ירא וחרד לדבר ה' שנכתבה ונחתמה בגזירת מלך מלכו של עולם שחתם גזר דין בתורתו. וז"ל בד' ט"ז כי יצאה הגזירה מלפניו דכשם שכל האנשים הרואים את כבודי דהיינו על הדור ההוא אני גוזר עליהם שלא יהיו רואים את הארץ כך לדורות הבאים כל מי שיוציא ש"ר על הארץ ילקה בגופו ויקנס בעונש זה והיינו כל מנאצי לא יראוה דקאי על לעתיד ג"כ יהיו תחת גזירה זו שלא יראוה כי המוציא שם רע על הארץ הטובה הנה מורה היותו לא מבני ישראל דכלום יש בן שיוציא ש"ר על אמו שילדה או שהוא עושה דבר שלא ברצון בעלה והנה בן הדבר הזה מאחר שיסוד מוסד הוא היות לכל איש ואיש מבנ"י חלק ונחלה בארץ. ע"ש בע"ב ז"ל ודבת של המרגלים היתה על ארץ שעדיין לא היתה מקודשת בשם כל ישראל להיות נקראת ארץ ישראל כי הרי באותו זמן היתה עדיין נקראת ארץ כנען ובאמת כל מה שדברו רעה לא היה אלא על יושביה שאמרו על הגוים אפס כי עז העם היושב בארץ וגו' וגם מה שהם אומרים מה לנו ולא"י מאחר שכבר השליך אותנו משם אין לנו עוד א"י כארצות העמים שאנחנו יושבים שם שקטים ושאננים ומה לנו ולצרה הזאת שבני א"י יהיו יושבים שם וכש"ש שילכו ויתיישבו ואח"כ יבואו לקחת את ממונינו לפדיון נפשם או לבנות להם בתים לשבת, ע"ז ידעו כי הנה יום לה' צבאות על כל גאה ורם וגו' ונשפטתי אתם וגו' שבאמת פסוק זה מורה שהמשפט הזה על בית ישראל הוא על הוצאות דבת הארץ ויושביה רעה אל אביהם שהנוגע בכבוד הארץ ההיא מחלל כבוד אביו שבשמים. ובסוף סיים וזה לשונו בדף י"ז, ה' יודע כי ת"ל רובא דרובא דמינכר בקהלות ישרא' כל הגולה צדיקים הם ורצו עבדיו את אבניה ואת עפרה יחוננו ואם יש יכולת בידם לעלות ואינם עושין הוא מפני חסרון ידיעתם בגדולות הארץ ותועלותיה והרי אלו שוגגין ולא מזידין יעו"ש. מעתה מי הוא ואיזה הוא אשר יבוא אחר דברי המלכים אדירי התורה האלה להעלות על רוחו עוד איזה ספק בקדושת הארץ בזה"ז בכל גבולותיה וכ"ש לדבר סרה עליה ועל יושביה עם הק' ברוכי ה'. == פרק ד == '''שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה.''' [בונה ירושלים ד' נדחי ישראל יכנס]. הנה ידוע ומפורסם שכל מה שהוצרכו חז"ל כת הקודמין להזהיר על החזקת היושבים בא"י כמבואר למעלה הוא רק בזמניהם שאז לא היה ישוב נכון ומתי מעט היו היושבים באיזהו מקומן של תובב"א ארבע ארצות הק' הידועים ומסיבת מיעוט הישוב ותקיפות הערבים שהיו בימיהם היה להם צער גדול בישיבת הארץ מכל צד ומכל פנה כאשר שמענו ונדעם. אמנם כאשר קרב זמן והותר הנדר מלמעלה נתן ה' רגש והתעוררות גדולה בלב חכמי וגדולי ישראל שרים ופרתמים עשירי עם ובקשו ממלכי חסד האדירים והרחמנים העותמנים יר"ה לתת לישראל החופש להתיישב ישוב טוב בא"י בל תהיה עוד הארץ שממה. ולב מלך ביד ה' נתן בלב כל מלך שעמד מזמן המלך החסיד הרחמן סולטאן סלים ז"ל ועד עתה חן וחסד לישראל ופתח להם הדרך להתיישב בארץ השממה וגלה את יסודות בית המקדש וכותל המערבי והרשה את היהודים שהיו דרים בירושת"ו בזמנו לבנות את הבית לתלפיות כשהיה [כי ידע את התועלת המגיע לממשלתו אח"כ בבניינו כמ"ש חז"ל אלו ידעו הרומיים את ערך התועלת הגדולה שהיתה להם בנין ביהמ"ק לא היו מחריבים אותו] אך הם השיבו כי לא יוכלו עד שירצה ה' וכו' כמבואר בס' חבב ירושלם ע"ש ומאותו זמן והלאה התחיל הישוב לאט לאט ואז נתרבה הישוב הלוך וגדל באין מפגיע מהמציקים יושבי הארץ כמקדם ותמיד אנו מתפללים בשלומה של מלכות כמו שצוונו חז"ל כי בשלומה יהיה לנו שלום! אחרי כתבי כ"ז אינה ה' לידי ס' "רגלי מבשר" להרב ר' יאודה אלקלעי ז"ל שהבר ושלחו אל חברת "ישוב א"י" וחברת כי"ח שהיו בזמנו בשנת הת"ר ועל צבא הפאר והתהלה כבוד המנוח סי' משה מונטיפיורי ז"ל וראיתי שם שעוררם לישוב הארץ ברעש גדול ובהתלהבות עצומה ובודאי שדבריו נכנסו באזניהם ועשו פרי תנובה כאשר עינינו הרואות שכמה מושבות נבנו בירושלם וסביבותיה ע"י. ויען שאין עוד מקום להביא כאן כל דבריו לכן נתתי אל לבי להביא בקובץ זה איזה סעיפים השייכים לכוונתנו הרצויה וזה החלי. א. אמרו עוד במדרש הובא בס' אבקת רוכל ס' ראשון חלק שני וז"ל ובריש פסיקתא אמרינן כשברא הקב"ה את עולמו פשט ידו תחת כסא הכבוד והוציא נשמת המשיח וכת שלו. א"ל רוצה אתה לבראות ולגאול את בני אחר ששת אלפים. א"ל הן. א"ל אם כן תסבול יסורין למרק עונם הה"ד אכן חליינו הוא נשא. א"ל אסבול אותם בשמחה. א"ל צדיקים יחיו בביאתך א"ל יהי רצון שיחיו כולם ואפילו נפלים וכו' ואמרו רז"ל כי קודם לכן יבא משיח בן יוסף ויקבץ הגליות עכ"ל. ומדבריהם למדנו, א' כי הגואל הגדול משיח בן דוד המורגל בפי כל ישראל, הוא היעוד האחרון והמופלא שבכל יעודי הגאולה. ולכן אין לנו לדבר מן המב"ד שהוא סוף הגאולה, ומה יש בידנו לדבר בו. כיון שלא פורש אם הוא מן החיים או מן המתים, ואיך, ומתי יבא, נעלם מאתנו ואין צורך לדבר בו. כיון שהוא יבא אחרי בנין הבית כמ"ש בירושלמי מעשר שני פ' ה', וכשישובו האורים על לב אהרן אזי יודע לכל מהות הבן דוד מי הוא ואיזה הוא ומוצאיו ומובאיו וכל חוקותיו. אבל על המב"י שהוא התחלת הגאולה חייבים אנחנו לדבר בו לדבר על לב עגומים ולדעת מה יעשה ישראל. התחלת הגאולה דבר ה' בהושע, ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל. ולכן פתח דברו יאיר. תחילת דבר ה' בהושע. תחילת הוא סמוך וחסר הנסמך. ר"ל תחילת הגאולה דבר ה' בהושע. ר"ל כל הנביאים נתנבאו נחמות ויעודי הגאולה, אבל ההתחלה דבר ה' בהושע ונקבצו ושמו להם ראש אחד הוא המשיח ב"י [מ"י ד' ס"ט ע"ד] והוא יקבץ הגליות ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל. אמרו רבותינו ז"ל, גדול יום קיבוץ גליות, התחלת הגאולה אשר הוא פשוט ומפורש בהושע הסתירו אותו רז"ל ולא דברו ממנו, כי דאגו פן יקום איש רע ובליעל ויקבץ ריקים ופוחזים ויעשו פרצה בעולם, ולכן השיאו את הענין למעלה מן הטבע, ודברו, על ביאת בן דוד באותות ומופתים בשמים ובארץ, ואמרו חידות ומשלים ויעודים גדולים ונפלאים כדי שדלת עמי הארץ יהיו עיניהם נשואות לאותות השמים, ובכל יום יטו אזנם לשמוע את קול השופר הגדול [עיין מ"י ד' י"ג ע"ד] ובכל יום יחליפו כח לסבול עול הגלות והצרות, ע"ד שאמרו במד' הנעלם פ' תולדות ד' קל"ז ע"א וז"ל א"ר יהושע האי מהימנותא דאמרו רבנן לרובא דעלמא דזמינין אינון בהאי סעודתא דלויתן וההוא תורא ולמשתי חמרא טב דאתנטר מבד אתברי עולם וכו', כה"ג חמו רבנן דגלותא אתמשך, אסמכתמו על קראי דאורייתא ואמרו דזמינין למיכל ולמחדי בסעודתא רבא דזמין קודשא ב"ה למעבד להו ועל דא רובא דעלמא סבלו גלותא בגין ההוא סעודתא עכ"ל. וכאשר סבבונו צרות רבות ורעות נתנו אומץ בלבבם לאמר חבלי משיח הם! וככה עברנו את מעבר יבק קץ"ב יובלות העולם הזה שנשלמו שנת תר"ה, וב"ה שמרנו את שבועת אלהינו שלא ימרדו באומות העולם [כתובות ד' ק"יא ע"א] וזה לנו האות לגודל חכמתם וידיעתם במדיניות, אם כשהשיאו את הענין למעלה מן הטבע יצאו אנשים בני בליעל ועשו מעשים אשר לא יעשו ועברו על נפשנו המים הזידונים היינו לשמה למשל ולשנינה! על אחת כמה וכמה אם היה דבר הקיבוץ ידוע לכל, וכן התשובה לא אמרו לנו הוראתו הראשונה שהיא תשובה לארץ כמו ותשובתו הרמתה כי שם ביתו [שמואל א' ז'] פן יתאספו ריקים ויאמרו נתנה ראש ונשובה, והדבר הזה אין אנו רשאים לעשות כי אם ברשיון מלכי הארץ, והם ישימו עלינו ראש אחד ויקראו לנו דרור לשוב אל ארצנו ואל נחלת אבותינו. והתחלת הגאולה תהיה מן האומה בעצמה ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו לפקח ולהשגיח בעניני הקבוץ ולכונן לבם אל הבקשה הכללית מאת מלכי הארץ. וכן כתיב [ישעיה נ"א] התנערי מעפר קומי שבי ירושלים התפתחו מוסרי צוארך, בנין התפעל בנין עומד. ר"ל שהם בעצמם יתפתחו ונקבצו וכו' וכן כתב הרב קול יעקב קול בוכים ד' ס"ח ע"א. ואם תאמר מי יאסוף אותנו ואנחנו מפוזרים בקצוי ארץ? אבל לא בקרבת הגופות תלוי הענין כי אם בקירוב הלבבות שנכונן לבנו אל הבקשה הכללית הנוגעת לכולנו יחד כמ"ש [ירמיה נ'] בימים ההמה ובעת ההיא יבאו בני ישראל ובני יהודה יחדיו הלוך ובכו ילכו ואת ה' אלהיהם יבקשו. ציון ישאלו וכו' עכ"ל. וסוף הגאולה על ידי הגואל הגדול מבני בניו של דוד. ומהתחלת הגאולה עד סופה ארבע מאות שנה כמ"ש בפ' חלק רבי דוסא אומר ימות המשיח ת' שנה שמתחילין שנת ת"ר עד האלף השביעי.ותכלית הגאולה היא מושגה הרוחני שיכירו וידעו כל יושבי תבל כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו.כי לתכלית זה יהיה תחית המתים כמ"ש מוהר"י ארבנאל ז"ל מ"ד' מ"א ע"א וז"ל וכבר זכרתי שתהיה הפליאה העצומה הזאת לשתי תכליות האחת כולל לכל באי עולם. והוא כדי שבאמצעות המתים שיקומו בתחיה אנשים יחידים והיותר רשומים שבכל מחוז ומחוז חכמיהם קדושיהם ונביאיהם יבאו האומות להאמין באלהות הש"י ולעבדו שכם אחד כי הקמים יפרסמו ויגידו את מעשה ה' כי נורא הוא. ושמשה (צ"ל ומשה) אמת ותורתו אמת עב"ל. אך זה היום שקוינוהו. יום ה' הגדול והנורא. הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו. ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ונשגב ה' לבדו ביום ההוא. הוא יודע לה' הוא נעלם מעיני כל חי כמ"ש כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה. אמרו בפ' חלק מאי יום נקם בלבי א"ר יוחנן ללבי גליתי לאברי לא גליתי.רשב"ל אומר ללבי גליתי למלאכי השרת לא גליתי. א"כ כל מאמרי רז"ל שאמרו על הגאולה וביאת משיחנו הם משום יגדיל תורה דרוש וקבל שכר כי אין אדם יודע מה בלבו של חברו אף כי בלבו של מקום. וכן כתב הרמב"ם ז"ל הלכות מלכים פ' י"ב וז"ל גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו. וכן כתב רבינו הגדול איש ירושלים כמוהר"ר רפאל יוסף חזן זלה"ה בספרו מערכי לב דרוש ק' וז"ל וכל דברי רז"ל בזה הוא לפי מה שהבינו בהכרע הכתובים. וברוך היודע אם ירדו לעומק הדברים עכ"ל. ולכן בענינים אלו אין לדמות נברא לנברא.אבל קשה? כתיב כי לא יעשה אדני אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. ולמה לא גילה להם רז זה שידברו על לב ירושלים ויקראו אליה יום מלאה צבאה יום נרצה עונה? וי"ל כי הדבר הזה לא גילה מפני שתלוי במעשנו הטובים. ואלו צדיק ורשע לא קאמר ולכן לבא לפומא לא גלי. וכל מאמרי רז"ל הם אמת וצדק. ולא יש בהם מחלוקת ולא מדרשים חלוקים. אלא אם נגיע במעשנו הטובים למעלה הידועה לפני ית', נשיג היעוד הטוב הראוי לאותה המעלה. ה' הבטיח לאברהם למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן. ואם אברהם לא יבא אל שרה לא תלד, ואבד ההבטחה הטובה. וכן כתיב וברכך ה' אלהיך יכול יושב ובטל, תלמוד לומר בכל אשר תעשה. וכן כתיב כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח. אם תזרע. לא תזרע לא תצמיח.כן אדני אלקים יצמיח צדקה ותהלה אם תזרע. ראוים היו בימי עזרא להעשות להם נס אלא שגרם החטא. זרעו לכם לצדקה וכו'. ועוד יש לומר כי סוד הגאולה לא נגלה מפני שמסורה לבית דין שהם יעשו לפי ראות עיניהם לפי המקום ולפי הזמן. ולכן קרא עלי מועד. והצומות יהיו לבית יהודה למועדים טובים. לסימן כי הגאולה מסורה לבית דין כקביעות המועדים. וכן אמרו בזוה"ק פ' אמור ד' צ"ג ע"ב. ע"ש. ב. תשועת ישראל היא לבקש מאת מלכי הארץ בקשה כללית בעד עמינו ובעד ערי אלהינו להחזירנו בתשובה אל בית אמנו ואל חדר הורתנו. והמבקש הבקשה הוא הגואל והמושיע. ותשועתנו מהרה תצמח ע"י מלכי הארץ כמ"ש ישעיה מ"ט. כה אמר אדני אלקים הנה אשא אל גוים ידי וכו'. פי' מוהר"י אברבנאל ז"ל [מ"ש ד' ב"ה ע"ד וז"ל] ולפי שציון תתפלא על שיבת בניה לתוכה. לכן אמר הנביא הנה הדבר הזה יהיה בכח גבורתי וע"י הגוים עצמם יהיה הנס הזה עכ"ל. וכן כתב רד"ק תהלים קמ"ו. וכן כתב רבינו בחיי סוף פרשת תולדות. וכן יעוד הנביא ירמיה ל"א. עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל. פי' רד"ק האסיפה והקיבוץ הוא דומיא דבנין. ר"ל ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו לכונן את לבבם אל הבקשה הכללית ואל התשובה הכללית דהיינו תשובה לארץ. וכן אמרו במד' ב"ר פ' צ"ח אם כן למה מלך המשיח בא וכו'. פי' הרב יפה תואר דאי לקבץ גליות אין צורך לו כי ה' מזרה ישראל יקבצנו כמ"ש ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל. וכן והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה'. וה' יעשה הדברים בדרך ארץ עב"ל והדרך ארץ הוא לבקש חנינה מאת הארץ. וכן כתיב [ישעיה נ"א] התנערי מעפר קומי שבי ירושלים התפתחו מוסרי צוארך, בנין התפעל בנין עומד. ר"ל שהם בעצמם יתפתחו ונקבצו וכו' וכן כתב הרב קול יעקב קול בוכים ד' ס"ח ע"א. ואם תאמר מי יאסוף אותנו ואנחנו מפוזרים בקצוי ארץ? אבל לא בקרבת הגופות תלוי הענין כי אם בקירוב הלבבות שנכונן לבנו אל הבקשה הכללית הנוגעת לכולנו יחד כמ"ש [ירמיה נ'] בימים ההמה ובעת ההיא יבאו בני ישראל ובני יהודה יחדיו הלוך ובכו ילכו ואת ה' אלהיהם יבקשו. ציון ישאלו וכו' עכ"ל. וסוף הגאולה על ידי הגואל הגדול מבני בניו של דוד. ומהתחלת הגאולה עד סופה ארבע מאות שנה כמ"ש בפ' חלק רבי דוסא אומר ימות המשיח ת' שנה שמתחילין שנת ת"ר עד האלף השביעי. ותכלית הגאולה היא מושגה הרוחני שיכירו וידעו כל יושבי תבל כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו. כי לתכלית זה יהיה תחית המתים כמ"ש מוהר"י אברבנאל ז"ל מ"ד' מ"א ע"א וז"ל וכבר זכרתי שתהיה הפליאה העצומה הזאת לשתי תכליות האחת כולל לכל באי עולם. והוא כדי שבאמצעות המתים שיקומו בתחיה אנשים יחידים והיותר רשומים שבכל מחוז ומחוז חכמיהם קדושיהם ונביאיהם יבאו האומות להאמין באלהות הש"י ולעבדו שכם אחד כי הקמים יפרסמו ויגידו את מעשה ה' כי נורא הוא. ושמשה (צ"ל ומשה) אמת ותורתו אמת עב"ל. אך זה היום שקוינוהו. יום ה' הגדול והנורא. הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו. ביום ההוא יהיה ה'אחד ושמו אחד. ונשגב ה' לבדו ביום ההוא. הוא יודע לה' הוא נעלם מעיני כל חי כמ"ש כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה. אמרו בפ' חלק מאי יום נקם בלבי א"ר יוחנן ללבי גליתי לאברי לא גליתי. רשב"ל אומר ללבי גליתי למלאכי השרת לא גליתי. א"כ כל מאמרי רז"ל שאמרו על הגאולה וביאת משיחנו הם משום יגדיל תורה דרוש וקבל שכר כי אין אדם יודע מה בלבו של חברו אף כי בלבו של מקום. וכן כתב הרמב"ם ז"ל הלכות מלכים פ' י"ב וז"ל גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו. וכן כתב רבינו הגדול איש ירושלים כמוהר"ר רפאל יוסף חזן זלה"ה בספרו מערכי לב דרוש ק' וז"ל וכל דברי רז"ל בזה הוא לפי מה שהבינו בהכרע הכתובים. וברוך היודע אם ירדו לעומק הדברים עכ"ל. ולכן בענינים אלו אין לדמות נברא לנברא. אבל קשה? כתיב כי לא יעשה אדני אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. ולמה לא גילה רז זה שידברו על לב ירושלים ויקראו אליה יום מלאה צבאה יום נרצה עונה? וי"ל כי הדבר הזה לא גילה מפני שתלוי במעשנו הטובים. ואלו צדיק ורשע לא קאמר ולכן לבא לפומא לא גלי. וכל מאמרי רז"ל הם אמת וצדק. ולא יש בהם מחלוקת ולא מדרשים חלוקים. אלא אם נגיע במעשנו הטוביםלמעלה הידועה לפני ית', נשיג היעוד הטוב הראוי לאותה המעלה. ה' הבטיח לאברהם למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן. ואם אברהם לא יבא אל שרה לא תלד, ואבד ההבטחה הטובה. וכן כתיב וברכך ה' אלהיך יכול יושב ובטל, תלמוד לומר בכל אשר תעשה. וכן כתיב כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח. אם תזרע. לא תזרע לא תצמיח. כן אדני אלקים יצמיח צדקה ותהלה אם תזרע. ראוים היו בימי עזרא להעשות להם נס אלא שגרם החטא. זרעו לכם לצדקה וכו'. ועוד יש לומר כי סוד הגאולה לא נגלה מפני שמסורה לבית דין שהם יעשו לפי ראות עיניהם לפי המקום ולפי הזמן. ולכן קרא עלי מועד. והצומות יהיו לבית יהודה למועדים טובים. לסימן כי הגאולה מסורה לבית דין כקביעות המועדים. וכן אמרו בזוה"ק פ' אמור ד' צ"ג ע"ב. ע"ש. ג. תשועת ישראל היא לבקש מאת מלכי הארץ בקשה כללית בעד עמינו ובעד ערי אלהינו להחזירנו בתשובה אל בית אמנו ואל חדר הורתנו. והמבקש הבקשה הוא הגואל והמושיע. ותשועתנו מהרה תצמח ע"י מלכי הארץ כמ"ש ישעיה מ"ט. כה אמר אדני אלקים הנה אשא אל גוים ידי וכו'. פי' מוהר"י אברבנאל ז"ל [מ"ש ד' ב"ה ע"ד וז"ל] ולפי שציון תתפלא על שיבת בניה לתוכה. לכן אמר הנביא הנה הדבר הזה יהיה בכח גבורתי וע"י הגוים עצמם יהיה הנס הזה עכ"ל. וכן כתב רד"ק תהלים קמ"ו. וכן כתב רבינו בחיי סוף פרשת תולדות. וכן יעוד הנביא ירמיה ל"א. עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל. פי' רד"ק האסיפה והקיבוץ הוא דומיא דבנין. ר"ל ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו לכונן את לבבם אל הבקשה הכללית ואל התשובה הכללית דהיינו תשובה לארץ. וכן אמרו במד' ב"ר פ' צ"ח אם כן למה מלך המשיח בא וכו'. פי' הרב יפה תואר דאי לקבץ גליות אין צורך לו כי ה' מזרה ישראל יקבצנו כמ"ש ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל. וכן והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה'. וה' יעשה הדברים בדרך ארץ עב"ל והדרך ארץ הוא לבקש חנינה מאת הנה הטקסט המלא המופיע בארבע התמונות החדשות שצירפת, מוקלד במדויק שורה אחר שורה לפי סדרן: מלכי הארץ והבטיחה התורה ובקשתכם משם את ה' אלהיך ומצאתו. וכן כתיב ועלו מושיעים בהר ציון פי' מוהר"י אברבנאל ז"ל אל המלכיות [מ"ש ד' פ"פ ע"ג] ורש"י פי' שרי ישראל. והכל אחד כי שרי ישראל יבקשו מאת מלכי הארץ כמו שבקשו עזרא ונחמיה. וה' יטה את לבם לעשות את בקשתם. כמ"ש ישעיה מ"ד. מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האומר לירושלים תושב וכו'. פי' הרב כלי פז וז"ל לא יהיה הוא ית' המתחיל כי אם ישראל והוא ית' ישלים. ד. המבשר טוב המשמיע ישועה ישעיהו בן אמוץ החוזה מזרע המלוכה. יען משח ה' אותי לבשר ענוים לחבוש לנשברי לב מגיד מראשית אחרית פקודת בבל על ידי כורש. והגאולה העתידה ע"י אדוננו השולטן יר"ה. כי הוא האיש אדוני הארץ הקדושה. הוא שנאמר[ישעיה מ"ה] כה אמר ה' למשיחו לכורש וכו' על פקודת בבל. ישראל נושע בה' תשועת עולמים על הגאולה העתידה. כי פקודת בבל לא היתה תשועת עולמים. יסוד מוסד אצלי. כי שנת ת"ר נשלמו שנות העוה"ז. ועברנו את מעבר יב"ק קו"ב יובלות. שנת ת"ר מתחילין ת' שנה ימות המשיח ח' יובלות כנגד ח' ימי המילה. ולכן נשנית מתנת הארץ בברית המילה. כמ"ש ב"ר פ' ט' ויהי ערב ויהי בקר יום הששי א"ר יודן זו שעה יתירה שמוסיפין מחול על הקודש. ובה נגמרה מלאכת העולם על כן כתיב הששי א"ר סימון בר מרתא עד כאן מונין למניינו של עולם מכאן ואילך מונין למנין אחר. ר"ל כתיב הששי ה' יתירה לרמוז ה' אלפים ת"ר נשלמו שנות העו"הז. מכאן ואילך הוא תוספת מחול על הקודש השבת הגדול והנורא האלף השביעי והן התחומין שקבע יעקב אבינו מבעוד יום הששי [ב"ר פ' ע"ט]. וכן אמרו בפירוש בזו"הק פ' וירא ד' קט"ז ע"א ובשית מאה שנין לשתיתאה וכו' ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה. כבר נש דמתתקן ביומא שתיתאה מבי ערב שמשא לאעלא בשבתא וכו' א"ל ר' יוסי כל דא אריכו זמנא מכמה דאוקמוה חברייא דאיהו יומא חדא גלותא דישראל ולא יתיר דכתיב נתנני שוממה כל היום דוה. אמר ר' יהודה הכי אוליפנא מאבא ברזא דאתוון דשמא קדישא וכו'. ר"ל גאולת מצרים היתה בי"ה משמו הגדול עזי וזמרת יה והגאולה העתידהבו"ה. ה' אלפים שש מאות א"ל ר' יוסי שפיר קאמרת דאיהו גו רזא דאתוון וכו'. והוא רזא דוא"ו דכתיב וזכרתי את בריתי יעקוב. ה' פעמים כתיב יעקוב מלא ואליה חסר שלקח ממנו לערבון שיבא ויבשר גאולת בניו. [רש"י בחקותי]. ה' פעמים רמז חמשת אלפים ו' רמז לשנת ת"ר. ה. כתיב ישעיה מ"ב. כה אמר האל ה' בורא השמים וכו' פי' הרד"ק ז"ל גם זאת הפרשה מדברת במלך המשיח לפי שאמר בו הן עבדי אתמוך בו. זכר עתה שלא יהיה דבר נקל כי אם פלא עצום לפי מצב העם שהוא ממין הבריאה ולכן אמר בורא השמים עכ"ל. ר"ל גאולתנו היא בריאה החדשה כמו בריאת העולם יש מאין. כמ"ש שם מ"ג כה אמר ה' בוראך יעקב ויוצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך. שם ס"ה כי אם שישו וגילו עד אשר אני בורא. כי הנני בורא את ירושלים גילה ועמה משוש. בורא העולם יצר את האדם יחיד בעולמו וממנו הושתת העולם ומלואו. כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קמעא קמעא כל מה שהיא, היא רבה והולכת. והיה ראשיתנו מצער ואחריתנו ישגא מאד. ואמר בורא השמים להודיע כי התחלת הגאולה תהיה בדרך ארץ כמ"ש רבינו בחיי פ' נצבים כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו. ומה שנחתמה פ' הגאולה במלת לעשותו. כדי להשוות ענין הגאולה למעשה בראשית שנחתם אשר ברא אלהים לעשות. והשוה אחרית הזמן עם ראשית הזמן למען הודיעך כי שוין הן בענין פעולת הטבע ומנהגו של עולם. ותוספת הוא"ו במלת לעשותו. לרמוז כי האלף הששי ינהוג מנהג ששת ימי המעשה עב"ל. והוא אמרו זכר עתה שלא יהיה דבר נקל. כי הגאולה תהיה דרך טבע שאלו היה דרך נס היה נקל מאד כי לא יפלא מה' דבר ואפילו דרך טבע הוא פלא עצום מאוד לפי מצב העם עד שהוא ממין הבריאה. הטבע הוא ראשית הבריאה אשר ברא אלהים לעשות לקיום הבריאה שיהיה עולם כמנהגו נוהג עד סוף האלף הששי. כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור. חק נקרא הטבע. כמ"ש ישעיה ה' ופערה פיה לבלי חק פי' הראב"ע הפך המנהג וכן כתב הרב ערכי הכנויים ערך חק הפך המשפט והמנהג. וכן כתב הרב מבלול יופי: ובן איוב כ"ג מחקי צפנתי אמרי פיו פי' הרב מבלול יופי ממנהגי. ויש לפרש יותר מחקי כלומר יותר ממה שהיה מוטבע בחק תולדתי צפנתי אמרי פיו עב"ל. וכן כתיב ירמיה ל"ג. כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. שם ל"א כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חקות ירח וכוכבים לאור לילה. וכן אנו אומרים בברכת הלבנה חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם. ו. הטבע. דהיינו קיום העולם ועמידתו מגיד כבודאל וגדולתו ועוצם יכלתו. שהוציא כלי למעשהו שאינו צריך תיקון. כמ"ש כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת. השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע. ולכן הנסים שהם דרך טבע הם הגדולים והיקרים שהם נסים נסתרים לעשה נפלאות גדולות לבדו. והם כבודו ית' שמעשיושלמים ואינם צריכים תיקון. אמרו במדרש ילקוט ראובני פ' וארא דפ"ה ע"ד. וארא אל האבות באל שדי לעשות להם נסים נסתרים שלא ישתנה מנהגו של עולם. ברעב זנם ובמלחמה פלטם ממות והצילם ולתת להם עושר וכבוד וכו'. אבל בשמי ה' אשר נהיה בו כל היה לא נודעתי להם לברא להם החדשות בשינוי התולדות שהם נסים נגלים עב"ל. והנסים שהם שלא כדרך הטבע מגרעות נותנים כמ"ש [שבת ד' נ"ג ע"ב] באותו האיש שנעשה לו נס ונעשו דדיו כדדי אשה והניק את בנו. אמר אביי כמה גרוע האיש הזה שנשתנו עליו סדרי בראשית. והעושה מעשים אשר לא יעשו לשנות מנהגו של עולם. גדול עונו מנשא. כמ"ש ילקוט ראובני פ' ויהי יששכר חמור גרם זה רבי עקיבא. וירא מנוחה של צדיקים בגן עדן כי טוב. ויט שכמו לסבול דינו של הקב"ה ולא בטל הגזרה בשם. ראה כי אין טוב להשתמש בשמות. מכאן תבין עונש המטריה את קונו עב"ל. ולכן המיושבים בדעתם אינם מצפין לישועה ע"י איש אחד העושה נפלאות גדולות לבדו. המטריה את קונו לשנות סדרי בראשית. כי אם ע"י אנשים יקרים אשר חננם ה' עושר וכבוד ודבריהם נשמעים בהיכלי מלכים. ולהם המצוה הזאת לרחם על פלטתנו. נעוינו משמוע! נבהלנו מראות הצרות התכופות המתרגשות לבא עלינו! וכל הנאנחים והנאנקים [גי' תימן] צועקים לעזרה ע' האסיפות הנבחרות למחות את דמעותם מעל פניהם. וגם הם נבול יבולו כי לא יעלה לנו ארוכה ומרפא כי אם מרפואת הכלל. כמו שאמר השר הצרפתי [המגיד גליון י"ז שנה שביעית מאמר בשובה ונחת] וז"ל רק שמה רק על אדמתכם תוכלו להרפא רפואה שלימה מפצעיכם אלה דפח"ח. ולכן אדונים נכבדים ראשי בני ישראל בכל מקום שהם תנו עוז לאלהים! מלאו ידכם היום לה' ועשו אתאשר תמצא ידכם. והוא יגמור בעדיכם. כמ"ש רבינו בחיי פ' נח וז"ל ולכן תצוה התורה שיעשה האדם כל יכלתו בדרך הטבע. ומה שיחסר הטבע ישלים הנס. וכל ההתחלות קשות. על אחת כמה וכמה גאולת ישראל שיש עליה מעוררים רבים וכן שלמים מדעתם או שלא מדעתם. ומדברים סרה על ישוב ארץ חמדה ועל חונני עפרה! צוה ה' ליעקב סביביו צריו. כמו שהתמרמר רבינו מוהרצ"ה קאלישער [המגיד גליון ל"ה ש"ח] וז"ל גם בין הטובים שעירים ירקדו והמה במקום קדוש! יהלכון וישתבחו בעיר הקודש כך וכך עשינו!! ואם חפין בנו ה' ויתן בלב מלכי הארץ לעשות עמנו אות לטובה. הוא פלא עצום מאוד תם נסתר בדרך ארץ וכבוד. וכל ישראל יכירו וידעו כי הוא נס ופלא מאתו ית' ומושיע אין בלתו. כמ"ש אבן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע. ומי שאינו מודה בנסים נסתרים אין לו חלק בתורת משה כמ"ש הרמב"ן ורבינו בחיי ז"ל. והגאולה הזאת נחמו בכפלים בשתי גאולות ושני גואלים. תחילת הגאולה ע"י מב"י בנסים נסתרים כדרך גאולת בבל. וסוף הגאולה ע"י הגואל הגדול מב"ד ע"י נסים גלוים ומפורסמים כדרך גאולת מצרים ובימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות! בס' מעודד ענוים אות י"ח ואות כ"ג אמרתי כי שתי תשובות הן. תשובה פרטית ותשובה כללית. התשובה הפרטית היא שישוב האדם מעבירות שבידו. והיא נוהגת בכל מקום ובכל זמן והיא נצרכת בפרטות לכל איש ואיש לפי מעשיו להחיות את נפשו חיי העוה"ב אחר הפרדה מן הגוף.ולכן נקראת תשובה פרטית. והתשובה הנז' באחרית הימים שבה הגאולה תלויה היא תשובה כללית. להחזיר שכינתו לציון בישוב ארץ ישראל. כמ"ש בתיקונים תקון כ"א ותשובתא מאי ניהו דיחזיר שכינתא לאתרה. והבטיחה הנביא הושע ג' אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים. פי' רש"י אחר ימי הגולה וכו'. ולכן קראתי למאהבי לבו ונשובה אל ה'להתאסף אגודה אחת בדעה אחת לישב את ארצנו הק' וזאת תהיה תשובתנו אליו ית' לקבל אלהותו ושקולה ישיבת א"י ככל מצות שבתורה. עוד שם אות יוד כתבתי על הפסוק ירמיה ח' כה אמר ה' היפלו ולא יקומו אם ישוב ולא ישוב. תרגום יונתן אם למיתב גלי קדמי דלא יתובון. ובדי שלא לדבר דלטורין על ישראל כתבתי בזה הלשון. גלוי וידוע לפני שלא יזכו לתשובה בחו"ל. כמו שלא זכינו אלף ותשצ"ז שנה שאנו בו היום לחרבן בית אחינו. (היינו בזמן המחבר הנז') ואנחנו לא נושענו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה. ואפילו משה רבינו לא זכה לסוד התשובה בחו"ל. ולכן התחנן אעברה נא ואראה את הארץ הטובה לזכות שם לתשובה כמ"ש הרב מגלה עמוקות אופן כ"ט. ולכן אמרתי ארפא משובתם להתסופף בבית אלהינו ושם נזכה לתשובה. כי קדושת הארץ תעזרנו  כמ"ש יחזקאל כ' כי בהר קדשי בהר מרום ישראל שם אעבדוני ושם כתיב דברים ל' והביאך ה' אלהיך  אל הארץ. ושם ומל ה' אלהיך את לבבך. ירמיה ל"ב הנני מקבצם מכל הארצות וכו'. ואת יראתי אתן בלבבם. שם ל"ג והשיבותי את שבות יהודה וכו' וטהרתים מכל עונם. וכן יחזקאל ל"ד והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאותים אל אדמתם. ושם את האובדת אבקש ואת הנדחת אשיב. שם ל"ו ולקחתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. ואם כל הכבוד הזה נזכה בחו"ל. הוי"ל תחילה ומל ה' אלהיך. ואח"כ והביאך ה' אלהיך אל הארץ. תחילה וזרקתי עליכם מים טהורים. ואח"כ ולקחתי אתכם מן העמים. וכשם שיש מעלה ויתרון לתורת א"י על תורת חו"ל. כך יש מעלה ויתרון לתשובת א"י על תשובת חו"ל וכן יש מעלה ויתרון לתשובה כללית על תשובה פרטית. ולצדקה כללית על צדקה פרטית. ולישוב א"י הכללי. על ישוב ארץ ישראל הפרטי. תורת א"י היא תורה כללית יש לכל ישראל חלק בה. כי התורהנקראת משפט אלהי הארץ. וכל ישראל יש להם חלק באלהי ישראל ובתורתו ובחבל נחלתו. ולכן כל ישראל חייבים לחזק את התורה בא"י מקום כבודה להגדילה ולהאדירה כי היא חיינו ואורך ימינו ולולא תורת א"י לא היתה לנו תקומה בחו"ל. כי אנו בחו"ל דומים כמי שאין לו אלוה. וכן תשובת א"י היא תשובה כללית יש לכל ישראל חלק בה. ואפילו אחד השב אליו ית' לקבל אלהותו בא"י משיב חרון אפו ית' שנא' כי שב אפי ממנו. ולכן כל ישראל חייבים לחזק ביד מי שנדבנו לבו להסתופף בבית אלהינו על אחת כמה וכמה שחייבים כל ישראל לחזק את החברה הק' חברת ישוב א"י שהיא תשובה דרבים. ז"ש רז"ל כל הקיצין כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים. ר"ל להחזיק את התורה ואת התשובה בא"י. ט. ועתה אחינו אנשי גאולתנו! תנו לה' אלהיכם כבוד שימו לבבכם ומגמתכם אל המטרה הקדושה להחזיר שכינתו לציון בישוב ארצנו הקדושה. כי בחר ה' בציון אוה למושב לו. ואחיכם בני ישראל הנדכאים והנרדפים והנדחים השרופים והמטולטלים הנודדים ללחם צמאה נפשם לאלהים ועיניהם תלויות רואות וכלות כל הימים גם לילות אל ישוב הארץ. אולי ימצאו מנוח ושם ינוחו יגיעי כח על שלחן אביהם שבשמים. ובשמעם איש מדבר סרה על ישוב הארץ הם פורשים ובוכים ופלגי מים תרד עינם דמעת עשוקים שאין להם מנחם! ראשי בני ישראל הבו גודל לאלהינו! גדול ה' ומהולל שמו מאוד בעיר אלהינו. נאה לגדולים לתת גדולה ליוצר בראשית. מלתא אלבשייהו יקירא. אל תשיתו לב לדברי הבל ורעות רוח המניאים את לב בני ישראל. דעו נאמנה כי המדברים סרה על ישוב הארץ לא ענו מלבם כי אם גבורת ארמילוס עשתה זאת. כתוב בסדור הספרדים בברכת בונה ירושלם יכוין על מב"י שלא יהרג ע"י ארמילוס ר"ל ענין מב"י הוא לקבוץ הגליות לישב את ארצנו הק' וארמילוס כל יגיעו ועמלו הוא לעכב ישוב הארץ. והעיכוב הזה הוא הריגת משיח בן יוסף. ארמילוס אותיות סמא"ל רי"ו. הגאולה היא בשם ע"ב כמ"ש תיקון כ"ב וז"ל וכמה דנפקו ממצרים ברזא ע"ב שמהן. כך יפקון בהון כד יפרקון בתרייתא. שם ע"ב הוא ע"ב שמות כל אחד משלשה אותיות הם רי"ו אותיות. בסוד ויעביר ה' ע"ב רי"ו. ודור רביעי ישובו הנה ר"ת וס"ת רי"ו. והוא יוצא משלשה פסוקים ויסע. ויבא. ויט. ובכח האבירי לב הרחוקים מצדקה אחו ס"מ אותיות רי"ו בתוך אותיות שמו ונבנה ארמילוס המקשיח לבנו מן החסד והרחמים ומעכב גאולתנו. ז"ש רז"ל כי ארמילוס נולד מאבן אחת הוא לב האבן שבבשרנו. ס"מ הוא גרנן מפריד אלוף כי הוא המפריד הנשמה מן הגוף. מצודתו פרושה על כל החיים. הוא שטן הוא יצה"ר הוא מלאך המות הוא הנחש אשר השיא את חוה והביא המות לעולם. והוא מסית ומדיח את האדם מדרך החיים לדרך המות. הוא האיש אשר אבק עם יעקב אבינו עד עלות השחר. וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו [עיין של"ה הקדוש] הוא אשר העשין את הר סיני. והר סיני עשן כלו. עשן נקרא ס"מ. וכאשר עמדו אבותינו על הר סיני לקבל את התורה כי היא חיינו ואורך ימינו. עמד בכחו וגבורתו על הר סיני ועלתה בידו להטעות את ישראל ויעשו עגל בחורב ונשתברו הלוחות שהיו חירות ממלאך המות. ותורתנו הקדושה עץ חיים היא למחזיקים בה. והוא הכניס עין רעה בחיזוק התורה. כמ"ש בתרא ד' ע"ה ע"א ועשן בחופה למה? א"ר חנינא כל מי שעיניו צרות בת"ח בעוה"ז מתמלאות עיניו עשן לעוה"ב. וארצנו הק' היא בית חיינו והוא בכל מאמצי כחו מעכב ביאת הארץ. ולכן זאת העצה היעוצה מאת ה' פתחו לי פתח כחודה של מחט. דהיינו להתחיל במצוה וארמילוס יתש כחו כנקבה. ובאי כחו ישמרו לפיהם מחסום כי המתחיל במצוה אומרים לו גמור. אמרו רז"ל. נשבע הקב"ה שלא יבא בירושלים של מעלה עד שיבאו ישראל בירושלים של מטה שנא' ולא אבא בעיר [עיין מעודד ענוים אות כ"ב]. ולכן אמר הקב"ה לישראל פתחו לי פתח להתיר הנדר. והפתח הוא רצוננו הטוב להסתופף בבית אלהינו. ונקבצו בני ישראל אגודה אחת בדעה אחת ליישב את ארצנו הקדושה ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה. ויעלה לרצון לפניו יתב' כאלו שבו כל ישראל לירושלים. ועם הפתח הזה יתיר נדרו ויבא הקב"ה לירושלים של מעלה ויפתח לנו כפתחו של אולם. אמרו רז"ל משה הוא הגואל האחרון ובג"ד כפל קוב"ה שמיה משה משה חד על פורקנא קדמאה וחד על בתרייתא. ובג"ד אז ישיר משה שר לא נאמר אלא ישיר וכן אמרו במד' דברים רבה סוף פ' וילך. כיון שקבל משה עליו למות התחיל הקב"ה מפייסו. א"ל חייך בעולם הזה הנהגת את בני. אף לעתיד לבא על ידיך אני מנהיג אותם שנאמר ויזכור ימי עולם משה עמו עכ"ל. ובכל דור ודור בא משה בסוד העיבור באיש הראוי אולי יזכו ישראל לגאולה [עיין מעודד ענוים אות כ"ח]. כל שר וגדול בישראל אשר נפשו קשורה באהבת ארץ ישראל זה לנו האות כי נשמת משה בקרבו. אשר התפלל תקט"ו תפלות אעברה נא ואראה את הארץ הטובה. גם כדורנו זה [בזמן המחבר] עינינו הרואות את אדוננו השר תפארת ישראל כבוד מוהר"ר משה מונטיפיורי יצ"ו חשקה נפשו לארץ הקדושה ובאהבה רבה עולה בית אל כיונק אל שדי אמו. אות היא כי שמו בקרבו. ואשר גדלו המלך מלכו של עולם ואשר נשאו להיות לישראל למושיע. לא תשועה פרטית בלבד כי אם גם תשועה כללית והתשועות הפרטיות אשר נתן ה' על ידו הוא לחזק את לבו למען ידע כי ה' אתו ואשר הוא עושה ה' מצליח. כמו שבאה תשועת עלילת הדם בתוך הנחמות יחזקאל ל"ו יען אומרים לכם אוכלת אדם וכו'. פי' מוהר"ץ אברבנאל ז"ל מ"ש ד' נ"ה ע"א וז"ל הנבואה הזאת נאמרה על הגלות הזאת שמוציאין דבה על בני ישראל שהורגים את ילדיהם לאכול מדמם בחג הפסח. וכיון שנתן ה' תשועת עלילת הדם [במלכות מארוקא] על ידו זה לנו האות כי הוא גואל ומושיע. והיה הדם לו לאות כי ה' אתו. פקח עיניך וראה מפלאות תמים דעים כי המושיעים מעלילת הדם בעיר דמשק שנת ת"ר הקים ה' אותם אלופים לראש ראשונים לכל בית יוסף. אדוננו השר משה מונטיפיורי ראש לחברת שלוחי קהלות ישראל בלונדון. ואדוננו השר יצחק קרעמיע ראש לחברת כל ישראל חברים בפאריז! ובהסחתהדעת נקבצו בני יהודה ובני ישראל יהדיו ושמו להם ראש! כל איש אשר חננו ה' דעה ובינה והשכל יכיר ויוקיר את החברות היקרות האלה ויאמר אצבע אלהים היא לא נעשתה כזאת מיום גלות ישראל מעל אדמתם.זה הדבר אשר צוה ה' לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות [יבמות ד' י"ד ע"א]. הקב"ה נתן תשועה לישראל כשהיו שני ראשי החברות אגודה אחת כן יתן הקב"ה תשועה לישראל כשתהיינה שתי החברות אגודה אחת כמ"ש ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל. פיר' הרמב"ן ז"ל כשהן עשויין אגודה אחת ולא כשהן עשויין אגודות אגודות והתכלית הנרצה הוא תשועה כללית. ומתשועת הכלל יושע הפרט. יא. כתיב ישעי' מ"א העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני ה' אענם אלהי ישראל לא אעזבם. אפתח על שפיים נהרות. תרגום יונתן אקרב גלותהון מביני עממיא ר"ל אני אחדש רוח נכון בקרב ישראל להתקרב אחד אל אחד בקירוב לבבות עד שיהיו כל ישראל חברים בלב אחד כאיש אחד למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדיו כי יד ה' עשתה זאת וקדוש ישראל בראה בריאה חדשה. ורוח נסע מאת ה' שנת ת"ר כמ"ש יחזקאל ל"ו ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה. פיר' רש"י יצר שיתחדש לטובה. הרוח החדשה היתה מאת ה' להאסף אגודה אחת לפקח ולהשגיח בעסקי הקבוץ לחדש ימינו כקדם ולכונן לבבנו אל הבקשה הכללית. החברה הק' חברת ישוב א"י עינם אל ההתחלה כי המצוה הראשונה לעולי גולה היא עבודת האדמה. כמ"ש ויקרא רבה פ' כ"ח אחרי ה' אלהיכם תלכו וכו' מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה הה"ד ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם. אף אתם כשתכנסו לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה הה"ד וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל. ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל. אין לך קץ מגולה מזה [פ' חלק]. ובאשר יתקע בשופר גדול מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל. כל זרע אברהם ישלימו. כי יעיר ה' את רוחם כמ"ש מי העיר ממזרח. פי' מוהר"ץ אברבנאל ז"ל כמו שהעיר את אברהם ממזרח כן יעיר בניו לצאת מהגלות וללכת אל ארץ הנבחרת. והם ישובו וישיבו לאחרים. כמ"ש זכריה יו"ד ובמרחקים יזכרוני וחיו את בניהם ושבו לציון כי היא בית חיינו. וכתיב יחזקאל י"ח והשיבו וחיו. יב. כל אשר בשם ישראל יכונה הוא חבר לחברת כל ישראל חברים. וכל הנכנס בבריתו של אברהם אבינו הוא חבר לחברת ישוב ארץ ישראל. כי בברית המילה נתן ה' לאברהם מתנת הארץ. ושם חברה הוא זולת להוציא את ישראל מעבטיט הפירוד. כי כל קהלה היא מלכות בפני עצמה ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא. וזה היה ההתעוררות מן החברה היקרה "כל ישראל חברים" ליחד קהילות ישראל אגודה אחת [עיין הצופה להמגיד גליון ל"ו ש"ה]. א"ר יהושע בן לוי אמר הקב"ה לישראל אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בני שאלו לשלום ואני מוחל לכם שנאמר שאלו שלום ירושלים. ר"ל הבית השני נחרב בעון שנאת חנם. שהיו בבית שני כמה כתות והיו שונאים אלו לאלו. ולכן התשובה היא להאסף אגודה אחת לשאול שלום ירושלים. ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו בין רשעים בין כשרים ואף סוררים לשכון יה אלהים. כמ"ש ירמיה ל"א וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה. פי' רש"י הטובים והסבלים שבהם אני אזרעם להיות כולם זרע שלי. וכן אמרו תד"א סא"ר פ' ו' אמר הקב"ה לעמוס לא כתבתי בתורתי על ידי משה רבך אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' בין רשעים בין כשרים עכ"ל. יעקב אבינו צוה לפני מותו לאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. אמר להן תהון כולכון אסיפה אחת. נעשו בני ישראל אגודה אחת התקינו עצמיכם לגאולה. [ב"ר פ' צ"ח]. ועתה בין תבין את מעלת ורוממות החברה הק' כל ישראל חברים וחברת ישוב א"י ואת שמותיהן הנאות להן. ומגמתם הרצויה לחבר את האוהל להיות אחד. ושמות הבעלים אורטודוקסין וריפורמירטין לא ישמע על פיהם כי בשמות הפירוד געלה נפשי כי חרפה היא לנו. הלא אב אחד לכולנו הלא אל אחד בראנו מדוע נבגד איש באחיו לחלל ברית אבותינו. [מלאכי ב'] ולכן הגואל הראשון נקרא מב"י כי הוא יאסף את חרפתנו והוא יקבץ פוזרנו ויעשה אותנו לגוי אחד בארץ בהרי ישראל. והוא ימנה עלינו זקנים משגיחים בעניני הקבוץ. סימן מסר הזקן הממנה מכם זקנים זה הוא הגואל. [ב"ר פ' צ"ז] והם ישוו אותנו בכתב ולשון ותורה ומנהג. ולא תהיה תורתנו ועבודת אלהינו מנהג ספרד אשכנז. פולין. אטליא. וכדומה כי אם מנהג ישראל תורה אחת ומשפט אחד. כמו שהבטיח הנביא ישעיה ל"ב ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי. ושמות הפירוד לא יזכרו ולא יפקדו ועם צדיקים אל יכתבו. כי כולם בשם ישראל יכונו שאין לנו תואר יקר ממנו. לי גלעד זה אליהו. ר"ל כל איש אשר נשאו לבו לדבר טוב על ישראל מיד רוח הקודש שורה עליו. ואליהו מאיר עיני לבו ודעתו ויורהו אשר ידבר. כמ"ש תד"א סא"ר פ' י"ב לעולם ינהג אדם בעצמו שמונה עשרה מדות וכו' י"א מתאנח על כבוד הקב"ה ועל כבודן של ישראל כל ימיו. י"ב מחמד ומתאוה ומצפה לכבוד ירושלם ולכבוד בהמ"ק ולישועה שתצמיח בקרוב ולקבוץ גליות. אז זוכה לרוח הקודש בדבריו שנא' כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב עכ"ל. [עיין מעודד ענוים אות ב"ו]. ולי מנשה זה משיח. פי' רש"י דניאל ט' פסוק כ"ו. משיח אינו אלא לשון שר וגדול. והמשיח הזה ר"ל איש שר וגדול שיפיל תחינתנו לפני מלכי הארץ. והוא הגואל והמושיע הראשון. שנאמר לפני אפרים ובנימין ומנשה וכו' [תהלים פ']. ויהודה מחוקקי זה הגואל הגדול מבני בניו של דוד שהוא יבא בסוף האלף הששי בב"א.מהו מואב סיר רחצי? אמר האלהים אף כשיבאו הגואלים הללו אני בא ומסייען עד שיבאו המואביות עמהן. הדברים הללו הם כדברי הספר החתום. ולא ראיתי בהם ביאור מספיק וי"ל בדרך מליצה כמ"ש מלכים א' ב' פסוק י"ט וישם כסא לאם המלך. אמרו רז"ל זו רות אמה של מלכות [רש"י. המואביות ר"ל אמהות המלכות כמו רות המואביה שנקראת אמה של מלכות]. ר"ל הנשים הצדקניות שבזכותן נגאל כמו שנגאלו אבותינו ממצרים בזכות נשים צדקניות. הן הנה הנשים השאננות אשר נשא לבן אותנה ועושים צדקות והקדשות בעין יפה לכונן את בית חיינו וארץ קברות אבותינו. ולכן אמר האלהים כשיבאו הגואלים הללו אני בא ומסייען ואני אגמור בעדם. ויבאו המואביות עמהן ובזכותן נגאל ב"ב. הנה כל משכיל בין יבין את כל הכתוב לפניו דבר דבור על אופניו ובלי כל ספק כי כאשר ילמוד אותו בשום לב אז אש תוקד בקרבו לתשוקת ואהבת ישוב ארה"ק לתת כל רעיונותיו וכחותיו החומריים להחזקת היישוב או לפחות לעזוב ארץ העמים ולבוא להסתופף בחצרות ה' וכאשר כתבתי לעיל בתחלת המאמר "שמחו את ירושלם" שנראה בעליל שדברי הרב הנ"ל פעלו הרבה בלב שרי וגדול ישראל החברות הנ"ל ואחריהם עמדו רבים והציבו להם ציונים וכמה אגודות וחברות קדושות וכולם עסוקים בישוב הארץ ובקבוץ בניה לתוכה ותלי"ת אשר לא עזב חסדו ונתנם לחן ולרחמים לפני מלכי חסד ונתנו להם הרשיון לקנות קרקעות וחרבות נשמות ליישבם ישוב טוב ונכון ועשו והצליחו כאשר הנך רואה כמה מאחינו האשכנזים וזולתם אשר מסרו עצמם להתיישב במושבות לבנות ולנטוע וכל עבודה בשדה ע"י עזרת השרים לבית ראטשילד ויתר החברות כחברת חובבי ציון ועוד העי"א, ומאחר שזכינו לכל זה שבימינו היתה זאת, "אתחלתא דגאולה" מי הוא מכנ"י אשר בכל תפוצות הגולה אשר לא יערב אל לבו לבוא בעזרתם או לפחות להסתופף בצל כנפי השכינה להתיישב בארה"ק לעבדה ולשמרה בכל אשר תמצא ידו לעשות ואף אם יסבול עוד יסורין ממקרי הזמן בכל זאת הלא ישים אל לבו מאמר חז"ל ג' אינם באים לאדם אלא ע"י יסורין וזו אחת מהן כמש"ל במאמרים הקודמים. אמנם לדעתי הקלושה צריך כל אחד לשום לב אל מאמר התנא ר"מ בסוף פ"ג ממסכת שקלים וז"ל תנא בשם ר'מ אומר כל הקבוע בא"י ואוכל פירותיו בטהרה ומדבר בלה"ק וקורא ק"ש בבוקר ובערב יהא מבושר שבן העולם הבא הוא עכ"ל שזהו עיקר ויסוד הישוב שבלא זה אין בכל מפעלינו כלום ועוד אני אומר שכמעט כל דברי הרב רגמ"ה שזכרנו למעלה מכונים וכלולים בדברי התנא הק' ר"מ כל הקבוע וכו' שר"ל כל מי שקבע עצמו להתיישב בא"י היינו שקנה קרקע ובנה בית לשבת שעי"ז נקרא קבוע ולא דר דירת עראי ועובד אדמתו ואוכל מפירותיו בטהרה ר"ל שמקיים מצות התלויות בה והיינו בחרישה וזריעה והפרשת תרומ"ע וכיוצא וקיום מצות שמיטה ועוד ועוד כידוע, ומדבר בלה"ק שיהא דיבורו בשפה המקודשת ומיוחדת רק לישראל ובא"י שעי"ז תהיה אחדות ושלום בין כ"י ולא יהיו מפורדים בלשונות אומה"ע וכמו שמצינו בדור הפלגה שלא נפרדו זמ"ז אלא משבלל ה' שפתם וכל א' תפס לו שפה אחרת ועי"ז לא נשאר ביניהם אחדות ושלום, וקורא ק"ש בבוקר ובערב ר"ל שלא יעזוב עסק התורה שנ' בה והגית בו יומם ולילה שבה תלוי קיום העולם בכלל וישוב ישראל בפרט בא"י כמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי וכן הוכיח הנביא ירמיה ויאמר ה' על מה אבדה הארץ ויאמר על עזבם את תורתי אז ע"י שמקיימים כל ד' דברים אן שהם עיקר ויסוד היישוב, יהא מבושר שהוא בן העוה"ב דקדק לומר מבושר ר"ל שיתבשר בזה שהוא מבני עוה"ב היינו ימות המשיח כי כ"ז שיזכו ישראל לקיים כל אלה בא"י בסוף הגלות שהם משנת ת"ר לאלף הששי והלאה זהו בשורה אמתית כי בזמן ההוא יגלה משיח צדקנו וישבו ישראל לבטח, והעד לזה (הקיץ) הוא שמשנת הת"ר נתן ה' רגש והתעוררות בלב חכמי וגדולי ישראל עשירי עם  ליישוב הארץ וגם בלב מלכי החסד האדירים אשר אנחנו חוסים בא"י בצל ממשלתם הרוממה יר"ה כאשר עינינו הרואות שבכל יום היישוב מוסיף והולך ואין לך אות ומופת גדול מזה וגם כל חז"ל מחשבי הקיצין ברוח קדשם החליטו כל א' כפי השגתו כי הזמן הזה משנת הת"ר ומעלה הוא זמן הקבוץ וגאולת ישראל באינספק ורק הדבר תלוי במעשינו כי מצד גזירתו יתברך לימי גלותנו כבר נשלמה בודאי וע"ז הזמן אמר הנביא שובו אלי ואשובה אליכם ר"ל כי מעתה הדבר תלוי רק בכם אם אתם תשובו אלי לפתוח לי בחודה של מחט אז אשובה אליכם לפתוח לכם כפתחו של אולם והיינו לבנות ביהמ"ק ולהשרות שכינתי ביניכם כבתחלה וכמ"ש ז"ל אתערותא דלעילא מאתערותא דלתתא, ואפריון נמטייהו להחברות והאגודות הק' אשר נתחדשו בישראל אשר כל מגמתם וכל ישעם וחפצם ליישב ישראל בא"י וכמעט נותנים כל כחם בגשם וברוח לטובת והגדלת והחזקת הישוב, ועלינו אנחנו המתיישבים לתת להם תו"ב ולישא בעדם רנה ותפלה במקום הקודש מקום עלית התפלו' לרום המעלות כי יצליח ה' מעשיהם ויתן להם ולנו כח ואומץ לאחד את כל ישראל באחדות גמורה ולקיים בה כל ד' דברים אשר רמז לנו התנא הק' ר"מ שזוהי התשובה הכללית שהזכרנו למעלה וע"י זה נזכה לגאולה שלמה ועיניהם ועינינו תחזינה בבניןמקדש ואריאל שיבנה בב"א. לשנת וסדר '''הקבצו ושמעו בני יעקב''' לפ"ק. cw3nmpukn0ci15rewpnmwub75y31rhl 1 1744430 3078615 3020877 2026-08-22T22:05:08Z Nahum 68 /* מהו שם הספר בדיוק? */ תגובה למשתמש ג'רמון ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3078615 wikitext text/x-wiki ==מהו שם הספר בדיוק?== {{א|ג'רמון}} - למה הוספת המילים "ארץ ישראל"? האם יש עוד חלק של הספר "מבשר טוב" של הרב אלנאדף? למה שלא נקרא לשם של הדף כאן - [[מבשר טוב (אלנדאף)]]?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:53, 20 ביוני 2026 (IDT) :שלום וברכה, כל הספר נמצא בפנים, זה לא ארוך. :יותר נכון להשאיר את זה ככה כמו שזה, ויש עוד עריכות ךעשוך בעמוד , יעשה בקרוב בעז"ה [[משתמש:ג&#39;רמון|ג&#39;רמון]] ([[שיחת משתמש:ג&#39;רמון|שיחה]]) 11:08, 21 ביוני 2026 (IDT) :: {{א|ג'רמון}}, אתה מתכוון מתישהו להמשיך לעבוד על הספר הזה?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:05, 23 באוגוסט 2026 (IDT) m2wagp4yp8ru1qmlfwq0v6gg1z8dojr 3078618 3078615 2026-08-23T03:21:44Z ג'רמון 45757 /* מהו שם הספר בדיוק? */ תגובה 3078618 wikitext text/x-wiki ==מהו שם הספר בדיוק?== {{א|ג'רמון}} - למה הוספת המילים "ארץ ישראל"? האם יש עוד חלק של הספר "מבשר טוב" של הרב אלנאדף? למה שלא נקרא לשם של הדף כאן - [[מבשר טוב (אלנדאף)]]?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:53, 20 ביוני 2026 (IDT) :שלום וברכה, כל הספר נמצא בפנים, זה לא ארוך. :יותר נכון להשאיר את זה ככה כמו שזה, ויש עוד עריכות ךעשוך בעמוד , יעשה בקרוב בעז"ה [[משתמש:ג&#39;רמון|ג&#39;רמון]] ([[שיחת משתמש:ג&#39;רמון|שיחה]]) 11:08, 21 ביוני 2026 (IDT) :: {{א|ג'רמון}}, אתה מתכוון מתישהו להמשיך לעבוד על הספר הזה?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:05, 23 באוגוסט 2026 (IDT) :::זה כל הספר, שמו מבשר טוב [[משתמש:ג&#39;רמון|ג&#39;רמון]] ([[שיחת משתמש:ג&#39;רמון|שיחה]]) 06:21, 23 באוגוסט 2026 (IDT) fxsnwa4l43d137k2t0vyzvesydjslfw 3078640 3078618 2026-08-23T08:39:00Z Nahum 68 /* מהו שם הספר בדיוק? */ תגובה למשתמש ג'רמון ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3078640 wikitext text/x-wiki ==מהו שם הספר בדיוק?== {{א|ג'רמון}} - למה הוספת המילים "ארץ ישראל"? האם יש עוד חלק של הספר "מבשר טוב" של הרב אלנאדף? למה שלא נקרא לשם של הדף כאן - [[מבשר טוב (אלנדאף)]]?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:53, 20 ביוני 2026 (IDT) :שלום וברכה, כל הספר נמצא בפנים, זה לא ארוך. :יותר נכון להשאיר את זה ככה כמו שזה, ויש עוד עריכות ךעשוך בעמוד , יעשה בקרוב בעז"ה [[משתמש:ג&#39;רמון|ג&#39;רמון]] ([[שיחת משתמש:ג&#39;רמון|שיחה]]) 11:08, 21 ביוני 2026 (IDT) :: {{א|ג'רמון}}, אתה מתכוון מתישהו להמשיך לעבוד על הספר הזה?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:05, 23 באוגוסט 2026 (IDT) :::זה כל הספר, שמו מבשר טוב [[משתמש:ג&#39;רמון|ג&#39;רמון]] ([[שיחת משתמש:ג&#39;רמון|שיחה]]) 06:21, 23 באוגוסט 2026 (IDT) :::: {{א|ג'רמון}}, התכוונתי לשאול האם סיימת לערוך אותו או שבדעתך להמשיך בעבודה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:39, 23 באוגוסט 2026 (IDT) 6p8ppnlcth482894z7n6bmf3jo2xmgl 3078644 3078640 2026-08-23T08:50:21Z ג'רמון 45757 /* מהו שם הספר בדיוק? */ תגובה 3078644 wikitext text/x-wiki ==מהו שם הספר בדיוק?== {{א|ג'רמון}} - למה הוספת המילים "ארץ ישראל"? האם יש עוד חלק של הספר "מבשר טוב" של הרב אלנאדף? למה שלא נקרא לשם של הדף כאן - [[מבשר טוב (אלנדאף)]]?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:53, 20 ביוני 2026 (IDT) :שלום וברכה, כל הספר נמצא בפנים, זה לא ארוך. :יותר נכון להשאיר את זה ככה כמו שזה, ויש עוד עריכות ךעשוך בעמוד , יעשה בקרוב בעז"ה [[משתמש:ג&#39;רמון|ג&#39;רמון]] ([[שיחת משתמש:ג&#39;רמון|שיחה]]) 11:08, 21 ביוני 2026 (IDT) :: {{א|ג'רמון}}, אתה מתכוון מתישהו להמשיך לעבוד על הספר הזה?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:05, 23 באוגוסט 2026 (IDT) :::זה כל הספר, שמו מבשר טוב [[משתמש:ג&#39;רמון|ג&#39;רמון]] ([[שיחת משתמש:ג&#39;רמון|שיחה]]) 06:21, 23 באוגוסט 2026 (IDT) :::: {{א|ג'רמון}}, התכוונתי לשאול האם סיימת לערוך אותו או שבדעתך להמשיך בעבודה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:39, 23 באוגוסט 2026 (IDT) :::::סיימתי, מבחינת טקסט ותוכן זה הכל כך שאין לי מה שהוסיף. בעריכה כנראה אתה מבין יותר ממני ואם אתה רוצה לשפר את זה מוזמן [[משתמש:ג&#39;רמון|ג&#39;רמון]] ([[שיחת משתמש:ג&#39;רמון|שיחה]]) 11:50, 23 באוגוסט 2026 (IDT) d52eyv9qyyx6q3yd1vdh87srg21ekzy 0 1754596 3078648 3076839 2026-08-23T09:18:22Z Yack67 27395 3078648 wikitext text/x-wiki {{הור2|מתוך ספר 'ארבע צומות' פרנקפורט תרנ"ז: יוסף אומץ סי' תתקנ"ג: כ"ז אלול קבענו פה לתענית ציבור בכל דיניו יען בו ביום בשנת [[W:ה'שע"ד|שע"ד]] [[W:יהדות פרנקפורט#ימי הביניים|נתגרשנו מקהלתנו]] ע"י שנתיעצו עלינו אנשי עירינו [[W:וינצנץ פטמילך|אותם שהיו מורדים]] ועמדו למנין אם להשמיד ולאבד ח"ו או לגרש ועלתה הסכמתם להיות לנו נפשינו לשלל אכן כלה גרש יגרשונו מעירנו גם ממונינו הנשאר לנו אחר הגזילה שגזלו אותנו ביה בלילה ולא החביאנו אותו מחוץ לקיר הרחוב וחולה יתר הגזל ההוא אכלו והשחיתו מורדים הנ"ל ושרפו ברחובותינו כמה וכמה מכתבי הקודש שמצאו בבתינו ובב"ה גם שלח יד באיזה ס"ת בעונותינו גם בהרבה האוצרות אשר נעשו בבתיהם שלחו יד מלבד שעשו הרבה מבעלי בתים לשכינינו לנאמנים ביום אף ה' להביא מבתיהם לבתיהם כל הנמצא בתוכם ולשמרם והמה ירשו גם לקחו גם גנבו גם שמו בכליהם. על כל הדברים האלה הוקבע יום הנ"ל לצום ומוסיפין בסליחות דיום ההוא {{צ|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבות צררונו]]}} קודם הפזמון דיום ההוא גם מוסיפין פזמון {{צ|[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]}} ד{{צ|זכור לנו ברית}}{{הערה|אכן בזמן 'דברי קהלות' לא היו אומרים {{צ|זכור ברית}}, רק {{צ|ה' אלהי רבת}}.}} ואם חל יום הנ"ל בע"ש אין משלימין התענית ואם חל בשבת מקדימין התענית לערב שבת.{{ש}} שם תתקנ"ה: חולים ויולדות אין צריכין התרה כשאר תענית ציבור שאני נוהג להתירא בג' הדיוטות כמנהג חכמי עירנו נוחי נפש ז"ל וטעמם משום דכשאין שמד ואין שלום רצו מתענין לא רצו אין מתענין ומאחר שאינם רק מכח מנהג צריכים התרה אבל לתענית זה מתחילה לא קבענו להם תענית זה. (...){{ש}} התענית יחול אחד מהימים ז' ב' ד' ו', ומוסיפין {{צ|עננו}} בש"ע שחרית ומנחה כמו כל תענית ציבור, וכן אומרים בשחרית {{צ|שומר ישראל}} בתפילת תחנה, וקודם הוצאת הס"ת אא"א. מה שמאספין בקופה בשחרית ומנחה נותנים לעניי א"י. וקורין ויחל בשחרית ובמנחה גם מפטירין מנחה {{צ|דרשו}}. אם ביום ב' קורין בשחרית בסדר היום. ואם חל בשבת מקדימים התענית לע"ש. מעות תענית נותנים ב' צ"ל לעניי עירנו.}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ===ה' אלהי רבת=== רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, גַּם לֹא יָכְלוּ לִי׃ עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם׃ יְיָ צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים׃ יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן׃{{ממס|תהלים קכט|תהלים קכט א-ה}}{{ש}} לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃ אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ׃ אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃ בָּרוּךְ יְיָ שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם׃{{ממס|תהלים קכד#קכד ב|תהלים קכד ב-ו}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} {{כפתור לחיץ|צבע=|[[סדר הסליחות/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שני#ט. פזמון|להמשך סליחות ליום שני]]}} {{כפתור לחיץ|צבע=|[[סדר הסליחות/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום רביעי#יט. פזמון|להמשך סליחות ליום רביעי]]}} {{כפתור לחיץ|צבע=|[[סדר הסליחות/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שישי#כט. פזמון|להמשך סליחות ליום שישי]]}} ===זכור ברית=== {{הור2|בתקופות מסוימות הוסיפו גם {{צ|זכור ברית}} אחר {{צ|זכור לנו ברית אבות וכו'}}:}} {{ארון|פ}} {{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|מערבי}} {{ארון|ס}} {{הור|זכור לנו ברית ראשונים וכו'.}} {{סוף}} ==הערות== h5mr7bq9kj03q1gh8kiifpig8eceavq 3 1755002 3078594 2026-08-22T20:04:12Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{בה}}--~~~~" 3078594 wikitext text/x-wiki {{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:04, 22 באוגוסט 2026 (IDT) sehfnyla9gv7xckb2e97u0kpaq4ppr3 2 1755003 3078595 2026-08-22T20:04:23Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3078595 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 106 1755004 3078633 2026-08-23T07:10:22Z תומר פנק 21273 יצירת דף עם התוכן "{{דף של זהר|זהר חלק א|סט ב|ע א|ע ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ג|דף ע א}} ==תרגום לעברית== למה הקריב עולה, שהרי עולה אינה עולה אלא בשביל הרהור ורצון של הלב, ונח במה חטא. אלא נח הרהר ואמר הרי הקדוש ברוך הוא גזר דין על העולם שייחרב, שמא בשביל שהציל אותי כל זכותי תפקע לי, ולא..." 3078633 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק א|סט ב|ע א|ע ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ג|דף ע א}} ==תרגום לעברית== למה הקריב עולה, שהרי עולה אינה עולה אלא בשביל הרהור ורצון של הלב, ונח במה חטא. אלא נח הרהר ואמר הרי הקדוש ברוך הוא גזר דין על העולם שייחרב, שמא בשביל שהציל אותי כל זכותי תפקע לי, ולא יישאר לי שום זכות בעולם, מיד "וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לה' " {{ממ|בראשית|ח|כ}}. אותו מזבח שהקריב בו אדם הראשון היה, אם כך למה ויבן, אלא מפני שחייבי העולם גרמו שלא עמד במקומו, כיון שבא נח כתוב בו ויבן. "וַיַּעַל עֹלֹת" {{ממ|בראשית|ח|כ}}, עולה כתוב, אחת. כתוב: "עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לה' " {{ממ|ויקרא|א|יא}}. אם עולה עולה זכר ולא עולה נקבה, שהרי כתוב: "זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ" {{ממ|ויקרא|א|ג}}, למה כתוב אשה שהרי אש צריך להימצא שם? אלא אף על פי שקרב עולה זכר, ולמקומו הקריב, הנקבה אינה רוצה להפרד ממנו, אלא בה הקריב, כדי לחבר זו בזו, שעולה הנקבה לגבי הזכר להתחבר יחד, ואף על פי שאשה לשון אישים. נח הוצרך להקריב עולה, שהוא במקום של הזכר עשה לו הקדוש ברוך הוא, להתחבר ולהכניס לתיבה, ועל זה הקריב עולה, עולה הוא אשה, אש ה', שמתחבר שמאל בנקבה, שהרי נקבה מצד השמאל באה, והזכר מצד הימין, בהדבקות זו בזו, ובשביל כך נקראת הנקבה אשה, אשה קשר של חיבה, שאוחז בה השמאל להעלות אותה למעלה, ולהתקשר יחד. ובשביל כך כתוב עולה הוא אשה, קשר של זכר ונקבה זו בזו. "וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ" {{ממ|בראשית|ח|כא}}, וכתוב "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ", {{ממ|ויקרא|א|ט}} אִשֵּׁה, כך שמענו עשן ואש מחוברים יחד. שהרי אין עשן בלא אש, כמו שכתוב: "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ" {{ממ|שמות|יט|יח}}. בוא וראה אש יוצאת מבפנים והיא דקה, ואוחזת בדבר אחר בחוץ שאינו דק כל כך, ומתאחזים זה בזה, וכדין העשן עולה, מה טעם, משום שנתאחזה האש בדבר המורגש, וסימנך האף שיוצא בו העשן מתוך האש. ועל זה כתוב: "יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ" {{ממ|דברים|לג|י}}, משום שמחזיר האש למקומו, והאף מתכנס באותו ריח פנימה פנימה, עד שנתאחז הכל ושב למקומו, והוקרב הכל פנימה למחשבה, ונעשה רצון אחד, וכדין ריח ניחח, ששקט הכעס ונעשה נחת, שהרי העשן מתכנס ונכנס ומתקפל באש, ואש אוחזת בעשן, ונכנסים שניהם פנימה פנימה, עד ששקט הכעס, וכשנתאחז הכל זה בזה ושקט הכעס, כדין הוא נחת וקשר אחד, ונקרא נחת. נחת הרוח, שמחת הכל יחד, אור הנרות אור הפנים, ובשביל כך כתוב: "וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ" {{ממ|בראשית|ח|כא}}, כמי שמריח ומכנס הכל פנימה למקומו. בא רבי ייסא ונשקו, אמר ומה כל הטובה הזאת יש תחת ידיך ולא ידעתי בה, אמר אחזור מן הדרך ואתחבר עמך, הלכו, אמר רבי חזקיה דרך זו עם השכינה אנו הולכים, שהרי מתוקנת לפנינו, אחז בידו של אותו תינוק והלכו, אמרו לו אמור לנו פסוק אחד מאותם שאמר לך אביך. פתח אותו תינוק ואמר: "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" {{ממ|שיר השירים|א|ב}}, זו היא התשוקה העליונה, שיוצא הרצון מהפה, ולא יוצא מהאף כאשר האש יוצאת, שהרי כאשר מתחבר הפה לנשק, יוצאת אש, ברצון באור הפנים בשמחת הכל, בדבקות של נחת, ובשביל כך: "כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן", מאותו יין שמשמח ומאיר פנים, ומחייכים עיניים, ועושה רצון, ולא מיין שמשכר ועושה כעס, ומחשיך פנים, ומלהיט עיניים, יין של כעס. ועל זה, מפני שיין זה טוב, מאיר פנים ושמח עיניים ועושה תשוקה של חיבה, מקריבים אותו כל יום על גבי המזבח, 8yogqqdo8zjqp2t3t7znlzs5u3x8i2g 0 1755005 3078641 2026-08-23T08:39:36Z בן עדריאל 9444 מקור: שפתי רננות, ונציה ת"ח. מעט תיקונים ע"פ ונציה תע"א ומחזור ארם צובא. זיהוי האקרוסטיכון והמחבר ע"פ זינדר, קבץ על יד כה (מקורות קודמים מייחסים לריצ"ג) 3078641 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''יצחק בן לוי''' (אבן מר שאול)}} {{סי|י}}וֹם {{סי|צַ}}עֲקִי מֵאִישׁוֹן / בְּמַעֲמָדִי הָרִאשׁוֹן {{ש}} {{סי|חָ}}שַׂכְתִּי בַּת אִישׁוֹן / וּמָנַעְתִּי מִלִּישֹׁן {{ש}} {{סי|קִ}}דַּמְתִּי בַּנֶּשֶׁף / לְהוֹדוֹת לְךָ בְּנִיב רַחֲשׁוֹן {{רפרן|לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב / וּמֵייָ מַעֲנֵה לָשׁוֹן}} יוֹם אֲשֶׁר נַפְשִׁי נִנְעֲרָה / וּלְתַאֲוָתְךָ נִסְעֲרָה {{ש}} שְׁעֵה עֲנִיָּה נִסְגָּרָה / בְּיַד אוֹם פִּיהָ פָּעֲרָה {{ש}} עֲשֵׂה לָהֶם כְּסִיסְרָא / כְּיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן {{רפרן|לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב / וּמֵייָ מַעֲנֵה לָשׁוֹן}} אוֹם גּוֹלָה וּנְדוּדָה / מְנֻצֶּלֶת וּשְׁדוּדָה {{ש}} עוֹרֵר לָהּ חֲזוֹן תְּעוּדָה / וְהֶחָזוּת הַחֲמוּדָה {{ש}} וּשְׁלַח נֶכֶד יְהוּדָה / וְחִישׁ בִּיאַת נִין נַחְשׁוֹן {{רפרן|לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב / וּמֵייָ מַעֲנֵה לָשׁוֹן}} אָדוֹן אֲשֶׁר כֹּל פּוֹעֵל / דֶּלֶת אַל תְּהִי נוֹעֵל {{ש}} וְהַכְרֵת צַר הַגּוֹעֵל / הַצּוֹרֵר וְהַמּוֹעֵל {{ש}} בְּנֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל / דִּישָׁן וְאֵצֶר וְדִישׁוֹן {{רפרן|לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב / וּמֵייָ מַעֲנֵה לָשׁוֹן}} חִישׁ לַעֲמֹד בְּהַר זֵיתִים / וְהַחֲיֵה יָדְךָ מִמְּתִים {{ש}} חֲרָבוֹת יִהְיוּ כְּתוּתִים / לְמַחְרֵשׁוֹת וּלְאִתִּים {{ש}} וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן / וְלִשְׁלֹשׁ קִלְשׁוֹן {{רפרן|לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב / וּמֵייָ מַעֲנֵה לָשׁוֹן}} {{סי|בְּנֵ}}ה מִקְדָּשׁ וְהָאוּלָם / וְחַדֵּשׁ שִׁיר הַנֶּאֱלָם {{ש}} וְהַמַּטּוֹת עַל דִּגְלָם / עוֹד בַּל תִּמְעַד רַגְלָם {{ש}} {{סי|לְוִיִּ}}ים יְתַנּוּ קוֹלָם / מְרָרִי קְהָת וְגֵרְשׁוֹן {{רפרן|לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב / וּמֵייָ מַעֲנֵה לָשׁוֹן}} [[קטגוריה:פיוטי סליחות]] 2h52774zr9vtnlkevxbff2wjmjoqnh0 106 1755006 3078646 2026-08-23T09:10:06Z תומר פנק 21273 יצירת דף עם התוכן "{{דף של זהר|זהר חלק א|ע א|ע ב|עא א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ג|דף ע ב}} ==תרגום לעברית== שיעור של מי ששותה אותו משמח אותו ועושה לו מנוחה, שכתוב: "וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין" {{ממ|במדבר|כח|ז}}. ומשום כך: "כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" {{ממ|שיר השירים|א|ב}}, מאותו יין שמעור..." 3078646 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק א|ע א|ע ב|עא א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ג|דף ע ב}} ==תרגום לעברית== שיעור של מי ששותה אותו משמח אותו ועושה לו מנוחה, שכתוב: "וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין" {{ממ|במדבר|כח|ז}}. ומשום כך: "כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" {{ממ|שיר השירים|א|ב}}, מאותו יין שמעורר אהבה ותשוקה. והכול כפי שלמטה, מתעוררת האהבה שלמעלה. שני נרות, כאשר כבה האור שלמעלה, בעשן שעולה מאותו שלמטה נדלק אותו שלמעלה. אמר רבי חזקיה, כך הוא ודאי, שהעולם העליון תלוי בתחתון והתחתון בעליון, ומזמן שנחרב בית המקדש, ברכות לא נמצאו למעלה ולמטה, להראות שזה בזה תלוי, אמר רבי יוסי, ברכות לא נמצאו, וקללות נמצאו, שהרי היניקה של הכול מאותו צד יוצאת, מה הטעם, משום שישראל אינם שורים בארץ, ולא עובדים את העבודה שצריך להדליק את הנרות, ולמצוא ברכות, ומשום כך אינן נמצאות למעלה ולמטה, והעולם אינו עומד בקיומו כראוי. ואמר רבי חזקיה: "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם" {{ממ|בראשית|ח|כא}}, מהו זה? אמר רבי ייסא, כך שמעתי מרבי שמעון, שאמר: כל זמן שהאש שלמעלה מוסיפה להתחזק, העשן שהוא הדין שלמטה מתחזק בכעס ומשמיד הכול, משום שכאשר יוצאת האש אין לה הפסק, עד שייגמר הדין, וכאשר הדין שלמטה אינו מוסיף להתחזק בדין שלמעלה, עושה דין ונפסק, ולא נשלם הדין להשמיד, ומשום כך כתוב: "לֹא אֹסִף" לתת תוספת להתחזקות הדין שלמטה. אמר אותו תינוק, שמעתי, משום שכתוב: "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ" {{ממ|בראשית|ג|יז}}, שהרי באותה שעה שנקיללה הארץ בחטאו של אדם, ניתן רשות לשלוט עליה לאותו נחש רע, שהוא משחית העולם ומשמיד את בני העולם, מאותו יום שהקריב נח קרבן וקיבל אותו הקב"ה, ניתנה רשות לארץ לצאת מתחת אותו נחש, ויצאה מן הטומאה, ועל כן מקריבים ישראל קרבן לקדוש ברוך הוא, כדי להאיר את פני הארץ, אמר רבי חזקיה, יפה הוא, וזה היה תלוי עד שעמדו ישראל על הר סיני. אמר רבי ייסא, הקדוש ברוך הוא הקטין את הלבנה, ושולט אותו נחש, אבל בגלל חטאו של אדם נתקללה, כדי לקלל את העולם, ובאותו יום יצאה הארץ מאותה קללה, ועומדת הלבנה באותה מיעוט, חוץ בשעה שהקרבנות נמצאים בעולם, וישראל יושבים על אדמתם. אמר רבי ייסא לאותו תינוק, מה שמך? אמר לו: אבא. אמר לו: אבא, תהיה בכול, בחכמה ובשנים, קרא עליו: "יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ" {{ממ|משלי|כג|כה}}. אמר רבי חזקיה, עתיד הקדוש ברוך הוא להעביר רוח טומאה מן העולם, כמו שכתוב: "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ" {{ממ|זכריה|יג|ב}}, וכתוב: "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי ה' דִּמְעָה מֵעַל כל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כׇּל הָאָרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר" {{ממ|ישעיהו|כה|ח}}, ועתיד הקדוש ברוך הוא להאיר את הלבנה, ולהוציא אותה מן החושך בגלל אותו נחש רע, כמו שכתוב: "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים" {{ממ|ישעיהו|ל|כו}}, מהו אור? אותו אור שגנז אותו הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ" {{ממ|בראשית|ט|א}}. רבי אבא פתח ואמר: "בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ" {{ממ|משלי|י|כב}}, "בִּרְכַּת ה' ", זו השכינה, שהיא ממונה על ברכות העולם, וממנה יוצאות ברכות לכול. בוא וראה מה כתוב בתחילה: "וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכׇל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה" {{ממ|בראשית|ז|א}}, כמו שנאמר, שבעל הבית נתן לו רשות להיכנס, לאחר מכן האישה אמרה לו לצאת, בתחילה נכנס ברשות בעלה, בסוף יצא ברשות האישה, מכאן למדנו, בעל הבית ew0txqlcinkuvgvz7v820ay7g0l04yx 0 1755007 3078650 2026-08-23T09:38:00Z בן עדריאל 9444 נוסח משולב משפתי רננות, מחזור אר"צ וטל אורות (שד"ל) 3078650 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''יצחק גיאת'''}} {{סי|יְ}}חִידָה לַחֲנוֹת מַחֲנֵה / אֵל מֵעֶרֶשׂ וִישׁוֹן {{ש}} {{סי|צָ}}מְאָה לְהֵרָאוֹת פְּנֵי / אֲשֶׁר לֹא תַּשִּׂיג אִישׁוֹן {{ש}} {{סי|חָ}}שַׁ{{סי|ק}} לִבָּהּ מַעֲנֶה / תְּהִלּוֹת בִּשְׂפַת לָשׁוֹן {{ש}} וְלִשְׁפּוֹךְ בְּבֵית אֵל הִנֵּה / בָּאתִי הַיּוֹם רִאשׁוֹן {{סי|גְּ}}בִירִים חֻקֵּי אֲבוֹתָם / אָחֲזוּ וְתֹם נָחָלוּ {{ש}} וַעֲמֹד בִּמְקוֹמֹתָם / לְפַלֵּל נַפְשָׁם כָּלוּ {{ש}} עָזְבוּ לַיִל בֵּיתָם / וּלְבֵית אֱלֹהִים עָלוּ {{ש}} וַיָּשִׂימוּ מְנָתָם / שִׁירוֹת פִּיּוֹת מִלְּלוּ {{ר1}} וַיִּתְּנוּ מִשְׁמַרְתָּם / מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן {{הור|ולשפוך}} {{סי|יַ}}שְּׁרִי בְּלִבֵּךְ קְהִלָּה / לֵאלֹהֵינוּ מְסִלָּה {{ש}} וּקְחִי מַחְמַד מִלָּה / וּנְעִים זְמִירוֹת תְּהִלָּה {{ש}} וּבְפִי רֹאשׁ הַתְּחִלָּה / יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה {{ש}} וּלְשׁוֹן מֵי שִׁיר דָּלָה / מִלֵּב וּפִיהוּ מִלָּא {{ר1}} כִּדְלוֹת מַיִם מִלְּשׁוֹן / יָם הַמֶּלַח וּפִישׁוֹן {{הור|ולשפוך}} {{סי|אַ}}נְשֵׁי מַעֲמַד קוּמוּ / וְעִמְדוּ עַל מַעֲמַדְכֶם {{ש}} וּבְלֵיל רִאשׁוֹן שִׂימוּ / אֱלֹהִים נֶגֶד פְּנֵיכֶם {{ש}} וּמִשְׁמְרֵי רֹן הָקִימוּ / תְּחִלַּת תַּחֲנוּנֵיכֶם {{ש}} בָּם לְרַצּוֹת הַקְדִּימוּ / אֱלֹהִים וְנִרְצָה לָכֶם {{ר1}} וְאַל בָּכֶם וּבִבְנֵיכֶם / יֶעְשַׁן אַפּוֹ עֲשׁוֹן {{הור|ולשפוך}} {{סי|תַּ}}תִּי פָּנָי לִדְרוֹשׁ / אֱלֹהִים וְלַיִל קַמְתִּי {{ש}} לְחַלּוֹת פָּנָיו וּלְרֹאשׁ / אַשְׁמוּרוֹת קִדַּמְתִּי {{ש}} פְּלָאִים נוֹדְעוּ מֵרֹאשׁ / כַּיּוֹם בְּפִי עָרַכְתִּי {{ש}} וְנִסִּים גָּדְלוּ לִפְרֹשׁ / הִגַּדְתִּי וְהִשְׁמַעְתִּי {{ר1}} בְּיָם וּבְיַרְדֵּן וְקִישׁוֹן / וְלִירֻבַּעַל וְשִׁמְשׁוֹן {{הור|ולשפוך}} חֶבְלֵי נוּמָה זוֹרֵר / וְהִפִּיל בְּבֵיתְךָ חֶבֶל {{ש}} וְלַחֲזִיק בְּךָ מִתְעוֹרֵר / וְשָׂם תְּפִלָּתוֹ חֶבֶל {{ש}} וּבְהִגָּיוֹן מְשׁוֹרֵר / בְּכִנּוֹר וּפִיהוּ נֵבֶל {{ש}} נְעִים זִמְרוֹתָיו לְבָרֵר / וּלְחַוּוֹתוֹ בְּתֵבֵל {{ש}} כְּמַקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן / אֶת קָרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן {{הור|ולשפוך}} [[קטגוריה:פיוטי סליחות]] [[קטגוריה:יצחק אבן גיאת]] 9i2gd60a8lgep22ahcixjdj27cd97ry 0 1755008 3078653 2026-08-23T10:16:20Z Yack67 27395 יצירת דף עם התוכן "{{הור2|מתוך ספר 'ארבע צומות' פרנקפורט תרנ"ז: העתקה מכתב יד ישן: בשנת [[W:ה'תע"א|תע"א]] לפ"ק כ"ד טבת (14 ינואר 1711) היה בעו"ה [[W:נפתלי כ"ץ#ביוגרפיה|שריפה גדולה]] ונשרפו כל הבתים ב[[W:הגטו היהודי של פרנקפורט|רחובתינו]] משני הצדדים גם W:יהדות פרנקפורט#בתי כנסת|שני בתי הכנסי..." 3078653 wikitext text/x-wiki {{הור2|מתוך ספר 'ארבע צומות' פרנקפורט תרנ"ז: העתקה מכתב יד ישן: בשנת [[W:ה'תע"א|תע"א]] לפ"ק כ"ד טבת (14 ינואר 1711) היה בעו"ה [[W:נפתלי כ"ץ#ביוגרפיה|שריפה גדולה]] ונשרפו כל הבתים ב[[W:הגטו היהודי של פרנקפורט|רחובתינו]] משני הצדדים גם [[W:יהדות פרנקפורט#בתי כנסת|שני בתי הכנסיות]] וגם לרבות כל הון ותכשיטין הנחמדים אשר אצרו אבותינו הקדמונים מדורי דורות אבנים טובות ומרגליות וכסף וזהב אשר אין להם מספר. והשריפה יצאתה מבית הגאון [[W:נפתלי כ"ץ|מהור"ר נפתלי כהן]] זצ"ל בליל ד' בין 8-7 אוהר (שעות) והי' שורף כל ליל ד' ולמחרתו כל יום ה' כ"ד טבת. ובחסד עליון נתרצה [[W:יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|הקיסר]] לבנות מחדש הבתי כנסיות וכל הבתים נגד רצון הנכרים שרצו לעכב הבנין. ולערך חמשה שנים נבנו כל הבתים מחדש רק הב' בתי כנסיות נחנכו בשנה ההיא בחודש אלול. וה' נתן לנו חן ונתן השררה הרשות לדור כאן בין האומות בבתים שלהם בכל רחובות שלהם נגד מעות תשלומין כמה שנים עד שנבנו כל הבתים ברחובותינו.{{ש}} ואומרים סליחות בחזרת הש"ץ ש"ע ומוסיפים עננו בשחרית ומנחה כמו בכל ת"צ ואומרים שומר ישראל בתחנה של שחרית ואא"א קודם הוצאת ס"ת וקורין ויחל בשחרית ומנחה (ואם חל ביום ה' קורין שחרית בסדר השבוע ואם טעה והתחיל לקרות ויחל גומרין כן הורה אב"ד דכאן). אם חל כ"ד טבת בעש"ק אין משלימין התענית עד הלילה ומקדימין קצת לקבלת שבת (כל זה מצאתי בכ"י).{{ש}} התענית יחול באחד מימי אגה"ו מה שמאספין בקופה בשחרית ומנחה נותנים לעניי א"י מלבד זה נותנים מעות תענית ב' צ"ל לעניי עירנו.}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{סליחות|תענית|נוסח=מערבי |א={{:אין מי יקרא בצדק|נוסח=מערבי}} |פסוקים ב=כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}}{{ש}} כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קל ז}}{{ש}} פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו׃{{ממס|תהלים כה כב}}{{ש}} וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃{{ממס|תהלים קל ח}}{{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}}{{ש}} מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה, לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן׃{{ממס|ירמיהו יד ח}}{{ש}} לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח, יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים עד א}} |ב={{:ארכו הימים ודבר חזון|נוסח=מערבי}} |פסוקים ג=שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ.{{ממס|תהלים לט יג|לפני=ע"פ}}{{ש}} שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה תְפִלָּתֵנוּ, בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃{{ממס|תהלים יז א|לפני=ע"פ}}{{ש}} שְׁמַַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.{{ממס|לפני=ע"פ|סידור/נוסח אשכנז/עמידה#שומע תפילה|נוסח התפילה}}{{ש}} כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה׃{{ממס|תהלים סט לד}}{{ש}} כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׃{{ממס|תהלים כב כה}}{{ש}} |ג={{:תענית צבור קבעו תבוע צרכים|נוסח=מערבי}} ===סליחה ד=== לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|איכה ה כ}}{{ש}} יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ו ב}}{{ש}} אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְנוּ, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פח יד}}{{ש}} חָנֵּנוּ אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים נא ג}}{{ש}} פְּנֵה אֵלֵינוּ וְחָנֵּנוּ, כִּי יְחִידִים וַעֲנִיִּים אֲנָחְנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה טז}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אל נא תיסר באי עדיך|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} |פזמון={{:אזכרה אלהים ואהמיה|נוסח=מערבי}} |חטאנו={{:אז קשתי וחרבי|נוסח=מערבי}}}} {{סוף}}{{סוף}} ==הערות== 7myi44rlul6i34qeu1vlfrgjdpwz903