ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.17 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 4 1349 3079469 3058545 2026-08-28T05:54:21Z Roxette5 5159 החלפת הדף בתוכן "{{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. -->" 3079469 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> 2lvchb9id3csxjs6ufed70auuchqbsh 0 6470 3079341 2997874 2026-08-27T12:01:43Z ~2026-46883-35 46337 /* הקדמה */ 3079341 wikitext text/x-wiki <noinclude> === הקדמה === את תפילת "ועננו בורא עולם" מוסיפים האשכנזים ב"שומע תפילה" בזמן עצירת גשמים וכן מנהג ע"מ. === התפילה === </noinclude> {{טקסט מנוקד}} וַעֲנֵֽנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=רַחֲמֶֽיךָ|אשכנזים=הָרַחֲמִים}}, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, לְהוֹדִֽיעַ גׇּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=לִבְרָכָה|אשכנזים=}} עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וְשַׂבַּע|וְתַשְׂבִּֽיעַ}} אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶֽךָ, וּמַלֵּא יָדֵֽינוּ מִבִּרְכוֹתֶֽיךָ וּמֵעֹֽשֶׁר מַתְּנַת יָדֶֽךָ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שׇׁמְרָה וְהַצִּֽילָה||אשכנזים=שְׁמוֹר וְהַצֵל}} שָׁנָה זוֹ מִכׇּל דָּבָר רָע, וּמִכׇּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכׇּל מִינֵי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=פוּרְעָנוּת|אשכנזים=פֻּרְעָנִיּוֹת ({{הוראה למתפללים|נ״א:}} פֻרְעָנוּיוֹת) }}, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶֽיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן,|אשכנזים=תְּבוּאָתֵֽנוּ וּפֵרוֹתֵֽינוּ, וּבָרְכֵֽנוּ בְּגִשְׁמֵי}} בְּרָכָה וּנְדָבָה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וְחַיִּים|אשכנזים= ({{הוראה למתפללים|נ״א:}} וְנִזכֶּה) לְחַיִּים}} וָשֹֽׂבַע {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=({{הוראה למתפללים|נ״א:}} וְשֹֽׂבַע)}} וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּֽנּוּ דֶּֽבֶר וְחֶֽרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵֽצֶר הָרָע, וָחֳלָיִים רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=({{הוראה למתפללים|נ״א:}} רָעִים וְקָשִׁים)}}. וּגְזוֹר עָלֵֽינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶֽיךָ, וְיָגֹֽלּוּ רַחֲמֶֽיךָ עַל מִדּוֹתֶֽיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶֽיךָ בְּמִדַּת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=רַחֲמִים|אשכנזים=הָרַחֲמִים}}, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ. {{סוף}} <noinclude> === קישורים === *[[תפילת שמונה עשרה]] *[[סידור סימן טוב]] *[[ימי מלך|סידור ימי מלך]] [[קטגוריה:תפילות על גשמים]] [[קטגוריה:תפילת עמידה]] </noinclude> af316fh6mkdzd8bl2vxhn814o2l46a9 3079342 3079341 2026-08-27T12:02:16Z ~2026-46883-35 46337 /* הקדמה */ 3079342 wikitext text/x-wiki <noinclude> === הקדמה === את תפילת "ועננו בורא עולם" מוסיפים האשכנזים ב"שומע תפילה" בזמן עצירת גשמים וכן מנהג ע"מ ומנהג ירושלים בחזרת הש"ץ. === התפילה === </noinclude> {{טקסט מנוקד}} וַעֲנֵֽנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=רַחֲמֶֽיךָ|אשכנזים=הָרַחֲמִים}}, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, לְהוֹדִֽיעַ גׇּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=לִבְרָכָה|אשכנזים=}} עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וְשַׂבַּע|וְתַשְׂבִּֽיעַ}} אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶֽךָ, וּמַלֵּא יָדֵֽינוּ מִבִּרְכוֹתֶֽיךָ וּמֵעֹֽשֶׁר מַתְּנַת יָדֶֽךָ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שׇׁמְרָה וְהַצִּֽילָה||אשכנזים=שְׁמוֹר וְהַצֵל}} שָׁנָה זוֹ מִכׇּל דָּבָר רָע, וּמִכׇּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכׇּל מִינֵי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=פוּרְעָנוּת|אשכנזים=פֻּרְעָנִיּוֹת ({{הוראה למתפללים|נ״א:}} פֻרְעָנוּיוֹת) }}, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶֽיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן,|אשכנזים=תְּבוּאָתֵֽנוּ וּפֵרוֹתֵֽינוּ, וּבָרְכֵֽנוּ בְּגִשְׁמֵי}} בְּרָכָה וּנְדָבָה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וְחַיִּים|אשכנזים= ({{הוראה למתפללים|נ״א:}} וְנִזכֶּה) לְחַיִּים}} וָשֹֽׂבַע {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=({{הוראה למתפללים|נ״א:}} וְשֹֽׂבַע)}} וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּֽנּוּ דֶּֽבֶר וְחֶֽרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵֽצֶר הָרָע, וָחֳלָיִים רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=({{הוראה למתפללים|נ״א:}} רָעִים וְקָשִׁים)}}. וּגְזוֹר עָלֵֽינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶֽיךָ, וְיָגֹֽלּוּ רַחֲמֶֽיךָ עַל מִדּוֹתֶֽיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶֽיךָ בְּמִדַּת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=רַחֲמִים|אשכנזים=הָרַחֲמִים}}, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ. {{סוף}} <noinclude> === קישורים === *[[תפילת שמונה עשרה]] *[[סידור סימן טוב]] *[[ימי מלך|סידור ימי מלך]] [[קטגוריה:תפילות על גשמים]] [[קטגוריה:תפילת עמידה]] </noinclude> 505ko2cxvpeklvi1heuxetec3gwo3ud 0 7570 3079405 3024310 2026-08-27T20:35:25Z ידידיה צ' צבאן 2420 /* הפיוט בהרחבת ביאור */ כך במקור, בינתיים למדתי ערבית קצת וכך נראה לי 3079405 wikitext text/x-wiki <noinclude> <big>'''מחבר:''' {{קישור למחבר|רבי ישראל נג'ארה}} </big> <big>'''סימן:ישראל'''</big> ==נוסח הפיוט== </noinclude> {{טקסט מנוקד}} {| |- | '''הפיוט''' || '''תרגום''' |- | {{אקרוסטיכון|יָ}}הּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא, || יה אדון עולם ועולמים, |- | אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא, מֶלֶךְ מַלְכַיָּא, || אתה הוא המלך, מלך המלכים, |- | עוֹבָדֵי גְבוּרְתָּךְ וְתִמְהַיָּא || מעשי גבורתך והנפלאות |- | שְׁפַר קֳדָמַי לְהַחֲוָיָה. || נאה לפניי (לי) לספר. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|שְׁ}}בָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא || שבחים אערוך בוקר וערב |- | לָךְ – אֱלָהּ קַדִּישָׁא, בָּרֵא כָל נַפְשָׁא:{{רווח קשיח|3}} || לך – אל קדוש, בורא כל נפש: |- | עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי־אֲנָשָׁא, || מלאכים קדושים ובני־אדם, |- | חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא. || חיית השדה ועוף־השמיים. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|רַ}}בְרְבִין עוֹבָדָךְ וְתַקִּיפִין – || גדולים מעשיך וחזקים – |- | מַכִּיךְ רַמַיָּא, זְקֵיף כְּפִיפִין. || משפיל גבוהים, זוקף כפופים. |- | לוּ יְחֵי גְבַר שְׁנִין אַלְפִין || לו יחיה אדם אלפי שנים |- | לָא יֵעוּל גְּבוּרְתֵָּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא! || לא {{ב|תבוא גבורתך בחשבונות|תִימָנה ותחשב גבורתך בחשבונו כראוי}}! |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|אֱ}}לָהָא דִּילֵיהּ יְקָר וּרְבוּתָא, || האלוהים, שלו כבוד וגדולה, |- | פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם־אַרְיָוָתָא, || הושע את צאנך מפי־אריות, |- | וְאַפֵּיק עַמָּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא – || והוצא עמך מתוך הגלות – |- | עַמָּא דִּי בְחַרְתְּ מִכָּל א‎‏‏ֻמַּיָּא. || העם אשר בחרת מכל האומות. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|לְ}}מַקְדְּשֵָךְ תּוּב וּלְקוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין – || למקדשך שוב ולקודש קודשים – |- | אֲתַר דִּי בֵיהּ יִחְדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין, || מקום אשר בו [ישמחו] (יתייחדו) רוחות ונפשות |- | וִיזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחְשִׁין || ויזמרו לך שירים ושבחים |- | בִּירוּשְלֶם – קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא. || בירושלים – עיר היופי. |} {{סוף}} <noinclude> ==הפיוט בהרחבת ביאור== <big>'''{{ב|לחן|הלחן המקורי אליו נכתב הפיוט}}: {{ב|ייא ראבי|يا ربي – יא רבי, הא אלוהיי}} {{ב|שלים|משורש سلم – סלם, אולי: سلِّم – ברך לשלום}} • {{ב|עראבי|מקור ערבי}} • {{ב|ראשט|מקאם ראסט}}'''</big> <small>(זמירות ישראל, ראו קישורים חיצוניים)</small> [הש' היא שׂ' (س, סין), וייתכן שאותיות הניקוד א' וי' נוספו בתעתיק להקלת הקריאה.] ניתן לראות את השפעת המקור הערבי בשורה הראשונה: '''יה''' '''ריב'''ון ע'''לם''' וע'''למי'''א. רבי ישראל נג'ארה היה אחד־הראשונים לציין לחנים להם נכתבו פיוטיו. <big>'''משקל: לרוב עשר הברות (כולל שוואים נעים), בדלת ובסוגר'''</big> {{טקסט מנוקד}} {| |- | '''הפיוט''' || '''תרגום''' |- | {{אקרוסטיכון|יָ}}הּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא, {{מקור|ראו [[דניאל ז יח]]}} || יה אדון עולם ועולמים, |- | {{צמל|אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא, מֶלֶךְ מַלְכַיָּא,|דניאל ב לז}} {{אפור מוקטן|{{מקור|שבועות לה ב}}}} || אתה הוא המלך, מלך המלכים, |- | עוֹבָדֵי גְבוּרְתָּךְ {{צמל|וְתִמְהַיָּא}} || מעשי גבורתך והנפלאות |- | {{צמל|שְׁפַר קֳדָמַי לְהַחֲוָיָה.|דניאל ג לב}} || נאה לפניי (לי) לספר. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|שְׁ}}בָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא || שבחים אערוך בוקר וערב |- | לָךְ – אֱלָהּ קַדִּישָׁא, בָּרֵא כָל נַפְשָׁא – || לך – אל קדוש, בורא כל נפש: |- | עִירִין קַדִּישִׁין וּ{{צמל|בְנֵי־אֲנָשָׁא,}} || מלאכים קדושים ובני־אדם, |- | {{צמל|חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא.|דניאל ב לח}} || {{צמל|חיית השדה ועוף־השמיים.|הושע ד ג}} |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|רַ}}בְרְבִין עוֹבָדָךְ וְתַקִּיפִין – || גדולים מעשיך וחזקים – |- | מַכִּיךְ רַמַיָּא, זְקִיף כְּפִיפִין. || משפיל גבוהים, זוקף כפופים. |- | לוּ־יְחֵי גְבַר שְׁנִין אַלְפִין || לו־יחיה אדם אלפי שנים |- | לָא יֵעוּל גְּבוּרְתֵָּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא! || לא {{ב|תבוא גבורתך בחשבונות|תִימָנה ותחשב גבורתך בחשבונו כראוי}}! |- | &nbsp; || |- | {{צמל|{{אקרוסטיכון|אֱ}}לָהָא דִּילֵיהּ יְקָר וּרְבוּתָא,|דניאל ה יח}} || האלוהים, שלו כבוד וגדולה, |- | פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם־אַרְיָוָתָא, || {{צמל|הושע}} את צאנך {{צמל|מפי־אריות|תהלים כב כב}}, |- | וְאַפֵּיק עַמָּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא – || והוצא עמך מתוך הגלות – |- | {{צמל|עַמָּא דִּי}} בְחַרְתְּ מִ{{צמל|כָּל א‎‏‏ֻמַּיָּא}}. {{מקור| לפי [[דניאל ג לא]]}} || העם אשר בחרת מכל האומות. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|לְ}}מַקְדְּשֵָךְ תּוּב וּלְקוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין – || למקדשך שוב ולקודש קודשים – |- | אֲתַר דִּי בֵיהּ יִחְדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין, || מקום אשר בו [ישמחו] ({{ב|יאחזו|בַּמקום או אלו באלו}}) רוחות ונפשות{{הערה|פירוש אחר על פי הקבלה: יתייחדו ייחוד רוח (תפארת – ז"א) ונפש (מלכות – נוק')}}, |- | וִיזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחְשִׁין || ויזמרו לך שירים ושבחים |- | בִּירוּשְלֶם – קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא. || בירושלים – עיר היופי. |} {{ציטוט|תוכן={{מרכז|{{אות-פסוק|דניאל|ג|לב}} {{ב|אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמִּי אֱלָהָא <small>עליא</small> [עִלָּאָה]|האותות והמופתים / הנסים והנפלאות אשר עשה עמי האלוה העליון}},{{ש}}{{ב|שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה|נאה לפניי (לי) לספר}}.{{ש}}{{אות-פסוק|דניאל|ג|לג}} {{ב|אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין|אותותיו/ניסיו כמה גדולים ומופתיו/נפלאותיו כמה חזקים}},{{ש}}{{ב|מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר|מלכותו מלכות עולם ושלטונו עם דור ודור}}.}}|מקור=[[דניאל ג]]}} {{סוף}} == לקריאה נוספת == * "יה רבון" במקור: ** '''זמירות ישראל''', [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21788&st=&pgnum=17 י"ו], באתר '''היברובוקס''', צפת: אברהם אשכנזי, ה'שמ"ז ** '''זמירות ישראל''', [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45788&st=&pgnum=12 עולת תמיד, ד'], באתר '''היברובוקס''', ונציה: חואן דה־גארה, ה'שנ"ט * [[ביאור:יה ריבון/לחן באבוב|הלחן של האדמו"ר מבאבוב]] ==קישורים חיצוניים == * {{ויקיפדיה|יה ריבון עלם}} * [https://web.nli.org.il/sites/nlis/he/song/pages/song.aspx?songid=48 על הפיוט, פירוש ולחנים מסורתיים] ב'''אתר הפיוט והתפילה''' * [http://www.or-shalom.org.il/files/luv2/ZmiraChen_YaRibon_19.wma ביצוע] מאת {{דף ויקיפדיה|זמירה חן}}, '''יונתי תמתי''', 1985, באתר {{דף ויקיפדיה|מרכז אור שלום}} ==הערות== <references /> [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:רבי ישראל נג'ארה]] [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:שירי קודש]] </noinclude> 0l464dux6j7se540e2sq71mulammn79 3079416 3079405 2026-08-27T21:06:03Z ידידיה צ' צבאן 2420 כך הרב כתב 3079416 wikitext text/x-wiki <noinclude> <big>'''מחבר:''' {{קישור למחבר|רבי ישראל נג'ארה}} </big> <big>'''סימן:ישראל'''</big> ==נוסח הפיוט== </noinclude> {{טקסט מנוקד}} {| |- | '''הפיוט''' || '''תרגום''' |- | {{אקרוסטיכון|יָ}}הּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא, || יה אדון עולם ועולמים, |- | אַנְתְּה מַלְכָּא, מֶלֶךְ מַלְכַיָּא, || אתה המלך, מלך המלכים, |- | עוֹבָדֵי גִיבַרְתָּךְ וְתִמְהַיָּא || מעשי גבורתך והנפלאות |- | שְׁפַר קֳדָמַי לְהַחֲוָיָה. || נאה לפניי (לי) לספר. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|שְׁ}}בָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא || שבחים אערוך בוקר וערב |- | לָךְ – אֱלָהּ קַדִּישָׁא, בָּרֵא כָל נַפְשָׁא:{{רווח קשיח|3}} || לך – אל קדוש, בורא כל נפש: |- | עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי־נָשָׁא, || מלאכים קדושים ובני־אדם, |- | חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא. || חיית השדה ועוף־השמיים. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|רַ}}בְרְבִין עוֹבָדָךְ וְתַקִּיפִין – || גדולים מעשיך וחזקים – |- | מַכִּיךְ רַמַיָּא, זְקֵיף כְּפִיפִין. || משפיל גבוהים, זוקף כפופים. |- | לוּ יְחֵי גְבַר שְׁנִין אַלְפִין || לו יחיה אדם אלפי שנים |- | לָא יֵעוּל גִיבַרְתָּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא! || לא {{ב|תבוא גבורתך בחשבונות|תִימָנה ותחשב גבורתך בחשבונו כראוי}}! |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|אֱ}}לָהָא דִּילֵיהּ יְקָר וּרְבוּתָא, || האלוהים, שלו כבוד וגדולה, |- | פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם־אַרְיָוָתָא, || הושע את צאנך מפי־אריות, |- | וְאַפֵּיק עַמָּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא – || והוצא עמך מתוך הגלות – |- | עַמָּא דִּי בְחַרְתְּ מִכָּל א‎‏‏ֻמַּיָּא. || העם אשר בחרת מכל האומות. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|לְ}}מַקְדְּשֵָךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קוּדְשִׁין – || למקדשך שוב ולקודש קודשים – |- | אֲתַר דִּי בֵיהּ יִחְדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין, || מקום אשר בו [ישמחו] (יתייחדו) רוחות ונפשות |- | יְזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחְשִׁין || יזמרו לך שירים ושבחים |- | בִּירוּשְלֶם – קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא. || בירושלים – עיר היופי. |} {{סוף}} <noinclude> ==הפיוט בהרחבת ביאור== <big>'''{{ב|לחן|הלחן המקורי אליו נכתב הפיוט}}: {{ב|ייא ראבי|يا ربي – יא רבי, הא אלוהיי}} {{ב|שלים|משורש سلم – סלם, אולי: سلِّم – שמור}} ({{ב|שאילמי|במהדורה השנייה; אולי سلّمني בשיבוש הגיה וכתיבה, שומרני}}) • {{ב|עראבי|מקור ערבי}} • {{ב|ראשט|מקאם ראסט}}'''</big> <small>(זמירות ישראל, ראו קישורים חיצוניים)</small> [הש' היא שׂ' (س, סין), וייתכן שאותיות הניקוד א' וי' נוספו בתעתיק להקלת הקריאה.] ניתן לראות את השפעת המקור הערבי בשורה הראשונה: '''יה''' '''ריב'''ון ע'''לם''' וע'''למי'''א. רבי ישראל נג'ארה היה אחד־הראשונים לציין לחנים להם נכתבו פיוטיו. <big>'''משקל: לרוב עשר הברות (כולל שוואים נעים), בדלת ובסוגר'''</big> {{טקסט מנוקד}} {| |- | '''הפיוט''' || '''תרגום''' |- | {{אקרוסטיכון|יָ}}הּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא, {{מקור|ראו [[דניאל ז יח]]}} || יה אדון עולם ועולמים, |- | {{צמל|אַנְתְּה מַלְכָּא, מֶלֶךְ מַלְכַיָּא,|דניאל ב לז}} {{אפור מוקטן|{{מקור|שבועות לה ב}}}} || אתה המלך, מלך המלכים, |- | עוֹבָדֵי גִיבַרְתָּךְ {{צמל|וְתִמְהַיָּא}} || מעשי גבורתך והנפלאות |- | {{צמל|שְׁפַר קֳדָמַי לְהַחֲוָיָה.|דניאל ג לב}} || נאה לפניי (לי) לספר. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|שְׁ}}בָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא || שבחים אערוך בוקר וערב |- | לָךְ – אֱלָהּ קַדִּישָׁא, בָּרֵא כָל נַפְשָׁא – || לך – אל קדוש, בורא כל נפש: |- | עִירִין קַדִּישִׁין וּ{{צמל|בְנֵי־נָשָׁא,}} || מלאכים קדושים ובני־אדם, |- | {{צמל|חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא.|דניאל ב לח}} || {{צמל|חיית השדה ועוף־השמיים.|הושע ד ג}} |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|רַ}}בְרְבִין עוֹבָדָךְ וְתַקִּיפִין – || גדולים מעשיך וחזקים – |- | מַכִּיךְ רַמַיָּא, זְקִיף כְּפִיפִין. || משפיל גבוהים, זוקף כפופים. |- | לוּ־יְחֵי גְבַר שְׁנִין אַלְפִין || לו־יחיה אדם אלפי שנים |- | לָא יֵעוּל גִיבַרְתָּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא! || לא {{ב|תבוא גבורתך בחשבונות|תִימָנה ותחשב גבורתך בחשבונו כראוי}}! |- | &nbsp; || |- | {{צמל|{{אקרוסטיכון|אֱ}}לָהָא דִּילֵיהּ יְקָר וּרְבוּתָא,|דניאל ה יח}} || האלוהים, שלו כבוד וגדולה, |- | פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם־אַרְיָוָתָא, || {{צמל|הושע}} את צאנך {{צמל|מפי־אריות|תהלים כב כב}}, |- | וְאַפֵּיק עַמָּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא – || והוצא עמך מתוך הגלות – |- | {{צמל|עַמָּא דִּי}} בְחַרְתְּ מִ{{צמל|כָּל א‎‏‏ֻמַּיָּא}}. {{מקור| לפי [[דניאל ג לא]]}} || העם אשר בחרת מכל האומות. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|לְ}}מַקְדְּשֵָךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קוּדְשִׁין – || למקדשך שוב ולקודש קודשים – |- | אֲתַר דִּי בֵיהּ יִחְדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין, || מקום אשר בו [ישמחו] ({{ב|יאחזו|בַּמקום או אלו באלו}}) רוחות ונפשות{{הערה|פירוש אחר על פי הקבלה: יתייחדו ייחוד רוח (תפארת – ז"א) ונפש (מלכות – נוק')}}, |- | יְזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחְשִׁין || יזמרו לך שירים ושבחים |- | בִּירוּשְלֶם – קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא. || בירושלים – עיר היופי. |} {{ציטוט|תוכן={{מרכז|{{אות-פסוק|דניאל|ג|לב}} {{ב|אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמִּי אֱלָהָא עִילָּאָה|האותות והמופתים / הנסים והנפלאות אשר עשה עמי האלוה העליון}},{{ש}}{{ב|שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה|נאה לפניי (לי) לספר}}.{{ש}}{{אות-פסוק|דניאל|ג|לג}} {{ב|אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין|אותותיו/ניסיו כמה גדולים ומופתיו/נפלאותיו כמה חזקים}},{{ש}}{{ב|מַלְכוּתֵיהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵיהּ עִם דָּר וְדָר|מלכותו מלכות עולם ושלטונו עם דור ודור}}.}}|מקור=[[דניאל ג]]}} {{סוף}} == לקריאה נוספת == * "יה רבון" במקור: ** '''זמירות ישראל''', [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21788&st=&pgnum=17 י"ו], באתר '''היברובוקס''', צפת: אברהם אשכנזי, ה'שמ"ז ** '''זמירות ישראל''', [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45788&st=&pgnum=12 עולת תמיד, ד'], באתר '''היברובוקס''', ונציה: חואן דה־גארה, ה'שנ"ט * [[ביאור:יה ריבון/לחן באבוב|הלחן של האדמו"ר מבאבוב]] ==קישורים חיצוניים == * {{ויקיפדיה|יה ריבון עלם}} * [https://web.nli.org.il/sites/nlis/he/song/pages/song.aspx?songid=48 על הפיוט, פירוש ולחנים מסורתיים] ב'''אתר הפיוט והתפילה''' * [http://www.or-shalom.org.il/files/luv2/ZmiraChen_YaRibon_19.wma ביצוע] מאת {{דף ויקיפדיה|זמירה חן}}, '''יונתי תמתי''', 1985, באתר {{דף ויקיפדיה|מרכז אור שלום}} ==הערות== <references /> [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:רבי ישראל נג'ארה]] [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:שירי קודש]] </noinclude> a8oxo51ebc3rmt32ocsf794za23vnme 3079418 3079416 2026-08-27T21:10:30Z ידידיה צ' צבאן 2420 /* הפיוט בהרחבת ביאור */ המונח המקצועי 3079418 wikitext text/x-wiki <noinclude> <big>'''מחבר:''' {{קישור למחבר|רבי ישראל נג'ארה}} </big> <big>'''סימן:ישראל'''</big> ==נוסח הפיוט== </noinclude> {{טקסט מנוקד}} {| |- | '''הפיוט''' || '''תרגום''' |- | {{אקרוסטיכון|יָ}}הּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא, || יה אדון עולם ועולמים, |- | אַנְתְּה מַלְכָּא, מֶלֶךְ מַלְכַיָּא, || אתה המלך, מלך המלכים, |- | עוֹבָדֵי גִיבַרְתָּךְ וְתִמְהַיָּא || מעשי גבורתך והנפלאות |- | שְׁפַר קֳדָמַי לְהַחֲוָיָה. || נאה לפניי (לי) לספר. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|שְׁ}}בָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא || שבחים אערוך בוקר וערב |- | לָךְ – אֱלָהּ קַדִּישָׁא, בָּרֵא כָל נַפְשָׁא:{{רווח קשיח|3}} || לך – אל קדוש, בורא כל נפש: |- | עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי־נָשָׁא, || מלאכים קדושים ובני־אדם, |- | חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא. || חיית השדה ועוף־השמיים. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|רַ}}בְרְבִין עוֹבָדָךְ וְתַקִּיפִין – || גדולים מעשיך וחזקים – |- | מַכִּיךְ רַמַיָּא, זְקֵיף כְּפִיפִין. || משפיל גבוהים, זוקף כפופים. |- | לוּ יְחֵי גְבַר שְׁנִין אַלְפִין || לו יחיה אדם אלפי שנים |- | לָא יֵעוּל גִיבַרְתָּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא! || לא {{ב|תבוא גבורתך בחשבונות|תִימָנה ותחשב גבורתך בחשבונו כראוי}}! |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|אֱ}}לָהָא דִּילֵיהּ יְקָר וּרְבוּתָא, || האלוהים, שלו כבוד וגדולה, |- | פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם־אַרְיָוָתָא, || הושע את צאנך מפי־אריות, |- | וְאַפֵּיק עַמָּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא – || והוצא עמך מתוך הגלות – |- | עַמָּא דִּי בְחַרְתְּ מִכָּל א‎‏‏ֻמַּיָּא. || העם אשר בחרת מכל האומות. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|לְ}}מַקְדְּשֵָךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קוּדְשִׁין – || למקדשך שוב ולקודש קודשים – |- | אֲתַר דִּי בֵיהּ יִחְדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין, || מקום אשר בו [ישמחו] (יתייחדו) רוחות ונפשות |- | יְזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחְשִׁין || יזמרו לך שירים ושבחים |- | בִּירוּשְלֶם – קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא. || בירושלים – עיר היופי. |} {{סוף}} <noinclude> ==הפיוט בהרחבת ביאור== <big>'''{{ב|לחן|הלחן המקורי אליו נכתב הפיוט}}: {{ב|ייא ראבי|يا ربي – יא רבי, הא אלוהיי}} {{ב|שלים|משורש سلم – סלם, אולי: سلِّم – שמור}} ({{ב|שאילמי|במהדורה השנייה; אולי سلّمني בשיבוש הגיה וכתיבה, שומרני}}) • {{ב|עראבי|מקור ערבי}} • {{ב|ראשט|מקאם ראסט}}'''</big> <small>(זמירות ישראל, ראו קישורים חיצוניים)</small> [הש' היא שׂ' (س, סין), התעתיק פונטי.] ניתן לראות את השפעת המקור הערבי בשורה הראשונה: '''יה''' '''ריב'''ון ע'''לם''' וע'''למי'''א. רבי ישראל נג'ארה היה אחד־הראשונים לציין לחנים להם נכתבו פיוטיו. <big>'''משקל: לרוב עשר הברות (כולל שוואים נעים), בדלת ובסוגר'''</big> {{טקסט מנוקד}} {| |- | '''הפיוט''' || '''תרגום''' |- | {{אקרוסטיכון|יָ}}הּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא, {{מקור|ראו [[דניאל ז יח]]}} || יה אדון עולם ועולמים, |- | {{צמל|אַנְתְּה מַלְכָּא, מֶלֶךְ מַלְכַיָּא,|דניאל ב לז}} {{אפור מוקטן|{{מקור|שבועות לה ב}}}} || אתה המלך, מלך המלכים, |- | עוֹבָדֵי גִיבַרְתָּךְ {{צמל|וְתִמְהַיָּא}} || מעשי גבורתך והנפלאות |- | {{צמל|שְׁפַר קֳדָמַי לְהַחֲוָיָה.|דניאל ג לב}} || נאה לפניי (לי) לספר. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|שְׁ}}בָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא || שבחים אערוך בוקר וערב |- | לָךְ – אֱלָהּ קַדִּישָׁא, בָּרֵא כָל נַפְשָׁא – || לך – אל קדוש, בורא כל נפש: |- | עִירִין קַדִּישִׁין וּ{{צמל|בְנֵי־נָשָׁא,}} || מלאכים קדושים ובני־אדם, |- | {{צמל|חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא.|דניאל ב לח}} || {{צמל|חיית השדה ועוף־השמיים.|הושע ד ג}} |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|רַ}}בְרְבִין עוֹבָדָךְ וְתַקִּיפִין – || גדולים מעשיך וחזקים – |- | מַכִּיךְ רַמַיָּא, זְקִיף כְּפִיפִין. || משפיל גבוהים, זוקף כפופים. |- | לוּ־יְחֵי גְבַר שְׁנִין אַלְפִין || לו־יחיה אדם אלפי שנים |- | לָא יֵעוּל גִיבַרְתָּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא! || לא {{ב|תבוא גבורתך בחשבונות|תִימָנה ותחשב גבורתך בחשבונו כראוי}}! |- | &nbsp; || |- | {{צמל|{{אקרוסטיכון|אֱ}}לָהָא דִּילֵיהּ יְקָר וּרְבוּתָא,|דניאל ה יח}} || האלוהים, שלו כבוד וגדולה, |- | פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם־אַרְיָוָתָא, || {{צמל|הושע}} את צאנך {{צמל|מפי־אריות|תהלים כב כב}}, |- | וְאַפֵּיק עַמָּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא – || והוצא עמך מתוך הגלות – |- | {{צמל|עַמָּא דִּי}} בְחַרְתְּ מִ{{צמל|כָּל א‎‏‏ֻמַּיָּא}}. {{מקור| לפי [[דניאל ג לא]]}} || העם אשר בחרת מכל האומות. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|לְ}}מַקְדְּשֵָךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קוּדְשִׁין – || למקדשך שוב ולקודש קודשים – |- | אֲתַר דִּי בֵיהּ יִחְדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין, || מקום אשר בו [ישמחו] ({{ב|יאחזו|בַּמקום או אלו באלו}}) רוחות ונפשות{{הערה|פירוש אחר על פי הקבלה: יתייחדו ייחוד רוח (תפארת – ז"א) ונפש (מלכות – נוק')}}, |- | יְזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחְשִׁין || יזמרו לך שירים ושבחים |- | בִּירוּשְלֶם – קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא. || בירושלים – עיר היופי. |} {{ציטוט|תוכן={{מרכז|{{אות-פסוק|דניאל|ג|לב}} {{ב|אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמִּי אֱלָהָא עִילָּאָה|האותות והמופתים / הנסים והנפלאות אשר עשה עמי האלוה העליון}},{{ש}}{{ב|שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה|נאה לפניי (לי) לספר}}.{{ש}}{{אות-פסוק|דניאל|ג|לג}} {{ב|אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין|אותותיו/ניסיו כמה גדולים ומופתיו/נפלאותיו כמה חזקים}},{{ש}}{{ב|מַלְכוּתֵיהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵיהּ עִם דָּר וְדָר|מלכותו מלכות עולם ושלטונו עם דור ודור}}.}}|מקור=[[דניאל ג]]}} {{סוף}} == לקריאה נוספת == * "יה רבון" במקור: ** '''זמירות ישראל''', [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21788&st=&pgnum=17 י"ו], באתר '''היברובוקס''', צפת: אברהם אשכנזי, ה'שמ"ז ** '''זמירות ישראל''', [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45788&st=&pgnum=12 עולת תמיד, ד'], באתר '''היברובוקס''', ונציה: חואן דה־גארה, ה'שנ"ט * [[ביאור:יה ריבון/לחן באבוב|הלחן של האדמו"ר מבאבוב]] ==קישורים חיצוניים == * {{ויקיפדיה|יה ריבון עלם}} * [https://web.nli.org.il/sites/nlis/he/song/pages/song.aspx?songid=48 על הפיוט, פירוש ולחנים מסורתיים] ב'''אתר הפיוט והתפילה''' * [http://www.or-shalom.org.il/files/luv2/ZmiraChen_YaRibon_19.wma ביצוע] מאת {{דף ויקיפדיה|זמירה חן}}, '''יונתי תמתי''', 1985, באתר {{דף ויקיפדיה|מרכז אור שלום}} ==הערות== <references /> [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:רבי ישראל נג'ארה]] [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:שירי קודש]] </noinclude> 2c5zxz0r31fwdm37dcpeggyylxhef54 3079419 3079418 2026-08-27T21:11:17Z ידידיה צ' צבאן 2420 /* הפיוט בהרחבת ביאור */ 3079419 wikitext text/x-wiki <noinclude> <big>'''מחבר:''' {{קישור למחבר|רבי ישראל נג'ארה}} </big> <big>'''סימן:ישראל'''</big> ==נוסח הפיוט== </noinclude> {{טקסט מנוקד}} {| |- | '''הפיוט''' || '''תרגום''' |- | {{אקרוסטיכון|יָ}}הּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא, || יה אדון עולם ועולמים, |- | אַנְתְּה מַלְכָּא, מֶלֶךְ מַלְכַיָּא, || אתה המלך, מלך המלכים, |- | עוֹבָדֵי גִיבַרְתָּךְ וְתִמְהַיָּא || מעשי גבורתך והנפלאות |- | שְׁפַר קֳדָמַי לְהַחֲוָיָה. || נאה לפניי (לי) לספר. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|שְׁ}}בָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא || שבחים אערוך בוקר וערב |- | לָךְ – אֱלָהּ קַדִּישָׁא, בָּרֵא כָל נַפְשָׁא:{{רווח קשיח|3}} || לך – אל קדוש, בורא כל נפש: |- | עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי־נָשָׁא, || מלאכים קדושים ובני־אדם, |- | חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא. || חיית השדה ועוף־השמיים. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|רַ}}בְרְבִין עוֹבָדָךְ וְתַקִּיפִין – || גדולים מעשיך וחזקים – |- | מַכִּיךְ רַמַיָּא, זְקֵיף כְּפִיפִין. || משפיל גבוהים, זוקף כפופים. |- | לוּ יְחֵי גְבַר שְׁנִין אַלְפִין || לו יחיה אדם אלפי שנים |- | לָא יֵעוּל גִיבַרְתָּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא! || לא {{ב|תבוא גבורתך בחשבונות|תִימָנה ותחשב גבורתך בחשבונו כראוי}}! |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|אֱ}}לָהָא דִּילֵיהּ יְקָר וּרְבוּתָא, || האלוהים, שלו כבוד וגדולה, |- | פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם־אַרְיָוָתָא, || הושע את צאנך מפי־אריות, |- | וְאַפֵּיק עַמָּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא – || והוצא עמך מתוך הגלות – |- | עַמָּא דִּי בְחַרְתְּ מִכָּל א‎‏‏ֻמַּיָּא. || העם אשר בחרת מכל האומות. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|לְ}}מַקְדְּשֵָךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קוּדְשִׁין – || למקדשך שוב ולקודש קודשים – |- | אֲתַר דִּי בֵיהּ יִחְדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין, || מקום אשר בו [ישמחו] (יתייחדו) רוחות ונפשות |- | יְזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחְשִׁין || יזמרו לך שירים ושבחים |- | בִּירוּשְלֶם – קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא. || בירושלים – עיר היופי. |} {{סוף}} <noinclude> ==הפיוט בהרחבת ביאור== <big>'''{{ב|לחן|הלחן המקורי אליו נכתב הפיוט}}: {{ב|ייא ראבי|يا ربي – יא רבי, הא אלוהיי}} {{ב|שלים|משורש سلم – סלם, אולי: سلِّم – שמור}} ({{ב|שאילמי|במהדורה השנייה; אולי سلّمني בשיבוש הגיה וכתיבה, שומרני}}) • {{ב|עראבי|מקור ערבי}} • {{ב|ראשט|מקאם ראסת}}'''</big> <small>(זמירות ישראל, ראו קישורים חיצוניים)</small> [הש' היא שׂ' (س, סין), התעתיק פונטי] ניתן לראות את השפעת המקור הערבי בשורה הראשונה: '''יה''' '''ריב'''ון ע'''לם''' וע'''למי'''א. רבי ישראל נג'ארה היה אחד־הראשונים לציין לחנים להם נכתבו פיוטיו. <big>'''משקל: לרוב עשר הברות (כולל שוואים נעים), בדלת ובסוגר'''</big> {{טקסט מנוקד}} {| |- | '''הפיוט''' || '''תרגום''' |- | {{אקרוסטיכון|יָ}}הּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא, {{מקור|ראו [[דניאל ז יח]]}} || יה אדון עולם ועולמים, |- | {{צמל|אַנְתְּה מַלְכָּא, מֶלֶךְ מַלְכַיָּא,|דניאל ב לז}} {{אפור מוקטן|{{מקור|שבועות לה ב}}}} || אתה המלך, מלך המלכים, |- | עוֹבָדֵי גִיבַרְתָּךְ {{צמל|וְתִמְהַיָּא}} || מעשי גבורתך והנפלאות |- | {{צמל|שְׁפַר קֳדָמַי לְהַחֲוָיָה.|דניאל ג לב}} || נאה לפניי (לי) לספר. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|שְׁ}}בָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא || שבחים אערוך בוקר וערב |- | לָךְ – אֱלָהּ קַדִּישָׁא, בָּרֵא כָל נַפְשָׁא – || לך – אל קדוש, בורא כל נפש: |- | עִירִין קַדִּישִׁין וּ{{צמל|בְנֵי־נָשָׁא,}} || מלאכים קדושים ובני־אדם, |- | {{צמל|חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא.|דניאל ב לח}} || {{צמל|חיית השדה ועוף־השמיים.|הושע ד ג}} |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|רַ}}בְרְבִין עוֹבָדָךְ וְתַקִּיפִין – || גדולים מעשיך וחזקים – |- | מַכִּיךְ רַמַיָּא, זְקִיף כְּפִיפִין. || משפיל גבוהים, זוקף כפופים. |- | לוּ־יְחֵי גְבַר שְׁנִין אַלְפִין || לו־יחיה אדם אלפי שנים |- | לָא יֵעוּל גִיבַרְתָּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא! || לא {{ב|תבוא גבורתך בחשבונות|תִימָנה ותחשב גבורתך בחשבונו כראוי}}! |- | &nbsp; || |- | {{צמל|{{אקרוסטיכון|אֱ}}לָהָא דִּילֵיהּ יְקָר וּרְבוּתָא,|דניאל ה יח}} || האלוהים, שלו כבוד וגדולה, |- | פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם־אַרְיָוָתָא, || {{צמל|הושע}} את צאנך {{צמל|מפי־אריות|תהלים כב כב}}, |- | וְאַפֵּיק עַמָּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא – || והוצא עמך מתוך הגלות – |- | {{צמל|עַמָּא דִּי}} בְחַרְתְּ מִ{{צמל|כָּל א‎‏‏ֻמַּיָּא}}. {{מקור| לפי [[דניאל ג לא]]}} || העם אשר בחרת מכל האומות. |- | &nbsp; || |- | {{אקרוסטיכון|לְ}}מַקְדְּשֵָךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קוּדְשִׁין – || למקדשך שוב ולקודש קודשים – |- | אֲתַר דִּי בֵיהּ יִחְדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין, || מקום אשר בו [ישמחו] ({{ב|יאחזו|בַּמקום או אלו באלו}}) רוחות ונפשות{{הערה|פירוש אחר על פי הקבלה: יתייחדו ייחוד רוח (תפארת – ז"א) ונפש (מלכות – נוק')}}, |- | יְזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחְשִׁין || יזמרו לך שירים ושבחים |- | בִּירוּשְלֶם – קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא. || בירושלים – עיר היופי. |} {{ציטוט|תוכן={{מרכז|{{אות-פסוק|דניאל|ג|לב}} {{ב|אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמִּי אֱלָהָא עִילָּאָה|האותות והמופתים / הנסים והנפלאות אשר עשה עמי האלוה העליון}},{{ש}}{{ב|שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה|נאה לפניי (לי) לספר}}.{{ש}}{{אות-פסוק|דניאל|ג|לג}} {{ב|אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין|אותותיו/ניסיו כמה גדולים ומופתיו/נפלאותיו כמה חזקים}},{{ש}}{{ב|מַלְכוּתֵיהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵיהּ עִם דָּר וְדָר|מלכותו מלכות עולם ושלטונו עם דור ודור}}.}}|מקור=[[דניאל ג]]}} {{סוף}} == לקריאה נוספת == * "יה רבון" במקור: ** '''זמירות ישראל''', [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21788&st=&pgnum=17 י"ו], באתר '''היברובוקס''', צפת: אברהם אשכנזי, ה'שמ"ז ** '''זמירות ישראל''', [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45788&st=&pgnum=12 עולת תמיד, ד'], באתר '''היברובוקס''', ונציה: חואן דה־גארה, ה'שנ"ט * [[ביאור:יה ריבון/לחן באבוב|הלחן של האדמו"ר מבאבוב]] ==קישורים חיצוניים == * {{ויקיפדיה|יה ריבון עלם}} * [https://web.nli.org.il/sites/nlis/he/song/pages/song.aspx?songid=48 על הפיוט, פירוש ולחנים מסורתיים] ב'''אתר הפיוט והתפילה''' * [http://www.or-shalom.org.il/files/luv2/ZmiraChen_YaRibon_19.wma ביצוע] מאת {{דף ויקיפדיה|זמירה חן}}, '''יונתי תמתי''', 1985, באתר {{דף ויקיפדיה|מרכז אור שלום}} ==הערות== <references /> [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:רבי ישראל נג'ארה]] [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:שירי קודש]] </noinclude> bms05qnjwpnqrxppgjdzbfj0q16ud9d 0 236109 3079377 2987630 2026-08-27T17:59:00Z Dovi 1 3079377 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|בראשית|מג}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק מג/>{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וְהָרָעָ֖ב כָּבֵ֥ד בָּאָֽרֶץ׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר כִּלּוּ֙ לֶאֱכֹ֣ל אֶת־הַשֶּׁ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר הֵבִ֖יאוּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ אֲבִיהֶ֔ם שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר {{נוסח|הָעֵ֣ד|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו (קמץ באות ה"א) ובדפוסים{{ש}}ב=הַעֵ֣ד (פתח באות ה"א); ברויאר במהדורתו הראשון ציין ל=הַעֵ֣ד (בפתח), אבל הקמץ ברור בו.}} הֵעִד֩ בָּ֨נוּ הָאִ֤ישׁ לֵאמֹר֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>אִם־יֶשְׁךָ֛ מְשַׁלֵּ֥חַ אֶת־אָחִ֖ינוּ אִתָּ֑נוּ נֵרְדָ֕ה וְנִשְׁבְּרָ֥ה לְךָ֖ אֹֽכֶל׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וְאִם־אֵינְךָ֥ מְשַׁלֵּ֖חַ לֹ֣א נֵרֵ֑ד כִּֽי־הָאִ֞ישׁ אָמַ֤ר אֵלֵ֙ינוּ֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַיֹּ֙אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לָמָ֥ה הֲרֵעֹתֶ֖ם לִ֑י לְהַגִּ֣יד לָאִ֔ישׁ הַע֥וֹד לָכֶ֖ם אָֽח׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַיֹּאמְר֡וּ שָׁא֣וֹל שָֽׁאַל־הָ֠אִ֠ישׁ לָ֣נוּ וּלְמֽוֹלַדְתֵּ֜נוּ לֵאמֹ֗ר הַע֨וֹד אֲבִיכֶ֥ם חַי֙ הֲיֵ֣שׁ לָכֶ֣ם אָ֔ח {{נוסח|וַנַּ֨גֶּד־ל֔וֹ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ (חסר דגש באות נו"ן) ודותן תיקן בלי להעיר (אמנם יתכן שהדגש נבלע בתוך הנו"ן){{ש}}הערת המקליד}} עַל־פִּ֖י הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲיָד֣וֹעַ נֵדַ֔ע כִּ֣י יֹאמַ֔ר הוֹרִ֖ידוּ אֶת־אֲחִיכֶֽם׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיֹּ֨אמֶר יְהוּדָ֜ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֗יו שִׁלְחָ֥ה הַנַּ֛עַר אִתִּ֖י וְנָק֣וּמָה וְנֵלֵ֑כָה וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת גַּם־אֲנַ֥חְנוּ גַם־אַתָּ֖ה גַּם־טַפֵּֽנוּ׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>כִּ֖י לוּלֵ֣א הִתְמַהְמָ֑הְנוּ כִּֽי־עַתָּ֥ה שַׁ֖בְנוּ זֶ֥ה פַעֲמָֽיִם׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יִשְׂרָאֵ֣ל אֲבִיהֶ֗ם אִם־כֵּ֣ן{{מ:פסק}}אֵפוֹא֮ זֹ֣את עֲשׂוּ֒ קְח֞וּ מִזִּמְרַ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ידוּ לָאִ֖ישׁ מִנְחָ֑ה מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בׇּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ בְיֶדְכֶ֑ם וְאֶת־הַכֶּ֜סֶף {{נוסח|הַמּוּשָׁ֨ב|2==א(ס),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו <פתח? אינו כן אלא בקמץ ונמסר עליו ג''>{{ש}}דפוסים=הַמּוּשַׁ֨ב (בפתח)}} בְּפִ֤י אַמְתְּחֹֽתֵיכֶם֙ תָּשִׁ֣יבוּ בְיֶדְכֶ֔ם אוּלַ֥י מִשְׁגֶּ֖ה הֽוּא׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וְאֶת־אֲחִיכֶ֖ם קָ֑חוּ וְק֖וּמוּ שׁ֥וּבוּ אֶל־הָאִֽישׁ׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יד|סדר=לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַיִּקְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־הַמִּנְחָ֣ה הַזֹּ֔את וּמִשְׁנֶה־כֶּ֛סֶף לָקְח֥וּ בְיָדָ֖ם וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ן וַיָּקֻ֙מוּ֙ וַיֵּרְד֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יוֹסֵֽף׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|טז|עלייה={{מ:עלייה|א=ששי|ב0=מקץ|ב1=ששי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וַיַּ֨רְא יוֹסֵ֣ף אִתָּם֮ אֶת־בִּנְיָמִין֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ הָבֵ֥א אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים הַבָּ֑יְתָה וּטְבֹ֤חַ טֶ֙בַח֙ וְהָכֵ֔ן כִּ֥י אִתִּ֛י יֹאכְל֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים {{מ:קמץ|ד=בַּֽצׇּהֳרָֽיִם|ס=בַּֽצָּהֳרָֽיִם}}׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וַיַּ֣עַשׂ הָאִ֔ישׁ כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֥יתָה יוֹסֵֽף׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וַיִּֽירְא֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יוֹסֵף֒ וַיֹּאמְר֗וּ עַל־דְּבַ֤ר הַכֶּ֙סֶף֙ הַשָּׁ֤ב בְּאַמְתְּחֹתֵ֙ינוּ֙ בַּתְּחִלָּ֔ה אֲנַ֖חְנוּ מֽוּבָאִ֑ים לְהִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֙ינוּ֙ וּלְהִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔ינוּ וְלָקַ֧חַת אֹתָ֛נוּ לַעֲבָדִ֖ים וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וַֽיִּגְּשׁוּ֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־בֵּ֣ית יוֹסֵ֑ף וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וַיֹּאמְר֖וּ בִּ֣י אֲדֹנִ֑י יָרֹ֥ד יָרַ֛דְנוּ בַּתְּחִלָּ֖ה לִשְׁבׇּר־אֹֽכֶל׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>{{נוסח|וַיְהִ֞י|2==ל-מ,ש,ש1,ק3,ו (אין געיה) וברויאר תיקן על פי ל-מ.{{ש}}ל,ל1,ב=וַֽיְהִ֞י (בגעיה)}} כִּי־בָ֣אנוּ אֶל־הַמָּל֗וֹן וַֽנִּפְתְּחָה֙ אֶת־אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ וְהִנֵּ֤ה כֶֽסֶף־אִישׁ֙ בְּפִ֣י אַמְתַּחְתּ֔וֹ כַּסְפֵּ֖נוּ בְּמִשְׁקָל֑וֹ וַנָּ֥שֶׁב אֹת֖וֹ בְּיָדֵֽנוּ׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וְכֶ֧סֶף אַחֵ֛ר הוֹרַ֥דְנוּ בְיָדֵ֖נוּ לִשְׁבׇּר־אֹ֑כֶל לֹ֣א יָדַ֔עְנוּ מִי־שָׂ֥ם כַּסְפֵּ֖נוּ בְּאַמְתְּחֹתֵֽינוּ׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וַיֹּ֩אמֶר֩ שָׁל֨וֹם לָכֶ֜ם אַל־תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם {{נוסח|וֵֽאלֹהֵ֤י|2=ל=וֵֽאלֹהֵ֤י בגעיה ימנית}} אֲבִיכֶם֙ נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמוֹן֙ בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם כַּסְפְּכֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑י וַיּוֹצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת־שִׁמְעֽוֹן׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֑ף וַיִּתֶּן־מַ֙יִם֙ וַיִּרְחֲצ֣וּ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיִּתֵּ֥ן מִסְפּ֖וֹא לַחֲמֹֽרֵיהֶֽם׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וַיָּכִ֙ינוּ֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה עַד־בּ֥וֹא יוֹסֵ֖ף {{מ:קמץ|ד=בַּֽצׇּהֳרָ֑יִם|ס=בַּֽצָּהֳרָ֑יִם}} כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ כִּי־שָׁ֖ם יֹ֥אכְלוּ לָֽחֶם׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וַיָּבֹ֤א יוֹסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה {{נוסח|וַיָּבִ֥יאּוּ|2==א(ס),ל,ש1,ב,ק3 (אל"ף דגושה) <א(ס)=א דגושה ונמסר עליו ב' דגשין>, וכמו כן במ"ק-ב,ק13 <ב' דגש'>, כלומר התיבה "וַיָּבִ֥יאּוּ" פעמיים באל"ף דגושה (כאן ובעזרא ח,יח); וראו עוד בהערת הנוסח על איוב לג,כא.}} ל֛וֹ אֶת־הַמִּנְחָ֥ה אֲשֶׁר־בְּיָדָ֖ם הַבָּ֑יְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וַיִּשְׁאַ֤ל לָהֶם֙ לְשָׁל֔וֹם וַיֹּ֗אמֶר הֲשָׁל֛וֹם אֲבִיכֶ֥ם הַזָּקֵ֖ן אֲשֶׁ֣ר אֲמַרְתֶּ֑ם הַעוֹדֶ֖נּוּ חָֽי׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וַיֹּאמְר֗וּ שָׁל֛וֹם לְעַבְדְּךָ֥ לְאָבִ֖ינוּ עוֹדֶ֣נּוּ חָ֑י וַֽיִּקְּד֖וּ {{נוסח|{{כו"ק|וישתחו|וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ}}|2==ב,ש,ש1,ו ובדפוסים (כתיב מלא וי"ו בסוף התיבה){{ש}}ל,לו,ק3=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ כתיב; ולכן ל,ל1,ק3=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ קרי (נקודה בוי"ו עיצורית); בכולם יש נקודה באות וי"ו בכתיב בסוף התיבה וגם שורוק מתחתיה.{{ש}}הערות ברויאר ודותן והמקליד}}׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֮ בֶּן־אִמּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹהִ֥ים יׇחְנְךָ֖ בְּנִֽי׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ל|עלייה={{מ:עלייה|א=שביעי|ב0=מקץ|ב1=שביעי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וַיְמַהֵ֣ר יוֹסֵ֗ף כִּֽי־נִכְמְר֤וּ רַחֲמָיו֙ אֶל־אָחִ֔יו וַיְבַקֵּ֖שׁ לִבְכּ֑וֹת וַיָּבֹ֥א הַחַ֖דְרָה וַיֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּה׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וַיִּרְחַ֥ץ פָּנָ֖יו וַיֵּצֵ֑א וַיִּ֨תְאַפַּ֔ק וַיֹּ֖אמֶר שִׂ֥ימוּ לָֽחֶם׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לְבַדּ֖וֹ וְלָהֶ֣ם לְבַדָּ֑ם וְלַמִּצְרִ֞ים הָאֹכְלִ֤ים אִתּוֹ֙ לְבַדָּ֔ם כִּי֩ לֹ֨א יוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶאֱכֹ֤ל אֶת־הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וַיֵּשְׁב֣וּ לְפָנָ֔יו הַבְּכֹר֙ כִּבְכֹ֣רָת֔וֹ וְהַצָּעִ֖יר כִּצְעִרָת֑וֹ וַיִּתְמְה֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים אִ֥ישׁ אֶל־רֵעֵֽהוּ׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וַיִּשָּׂ֨א מַשְׂאֹ֜ת מֵאֵ֣ת פָּנָיו֮ אֲלֵהֶם֒ וַתֵּ֜רֶב מַשְׂאַ֧ת בִּנְיָמִ֛ן מִמַּשְׂאֹ֥ת כֻּלָּ֖ם חָמֵ֣שׁ יָד֑וֹת וַיִּשְׁתּ֥וּ וַֽיִּשְׁכְּר֖וּ עִמּֽוֹ׃<קטע סוף=לד/><קטע סוף=פרק מג/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:בראשית מג]] 1c7io1f7cscmkyfj99virvy75ljv92f 3079387 3079377 2026-08-27T19:23:49Z Dovi 1 3079387 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|בראשית|מג}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק מג/>{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וְהָרָעָ֖ב כָּבֵ֥ד בָּאָֽרֶץ׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר כִּלּוּ֙ לֶאֱכֹ֣ל אֶת־הַשֶּׁ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר הֵבִ֖יאוּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ אֲבִיהֶ֔ם שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר {{נוסח|הָעֵ֣ד|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו (קמץ באות ה"א) ובדפוסים{{ש}}ב=הַעֵ֣ד (פתח באות ה"א); ברויאר במהדורתו הראשון ציין ל=הַעֵ֣ד (בפתח), אבל הקמץ ברור בו.}} הֵעִד֩ בָּ֨נוּ הָאִ֤ישׁ לֵאמֹר֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>אִם־יֶשְׁךָ֛ מְשַׁלֵּ֥חַ אֶת־אָחִ֖ינוּ אִתָּ֑נוּ נֵרְדָ֕ה וְנִשְׁבְּרָ֥ה לְךָ֖ אֹֽכֶל׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וְאִם־אֵינְךָ֥ מְשַׁלֵּ֖חַ לֹ֣א נֵרֵ֑ד כִּֽי־הָאִ֞ישׁ אָמַ֤ר אֵלֵ֙ינוּ֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַיֹּ֙אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לָמָ֥ה הֲרֵעֹתֶ֖ם לִ֑י לְהַגִּ֣יד לָאִ֔ישׁ הַע֥וֹד לָכֶ֖ם אָֽח׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַיֹּאמְר֡וּ שָׁא֣וֹל שָֽׁאַל־הָ֠אִ֠ישׁ לָ֣נוּ וּלְמֽוֹלַדְתֵּ֜נוּ לֵאמֹ֗ר הַע֨וֹד אֲבִיכֶ֥ם חַי֙ הֲיֵ֣שׁ לָכֶ֣ם אָ֔ח {{נוסח|וַנַּ֨גֶּד־ל֔וֹ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ (חסר דגש באות נו"ן) ודותן תיקן בלי להעיר (אמנם יתכן שהדגש נבלע בתוך הנו"ן){{ש}}הערת המקליד}} עַל־פִּ֖י הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲיָד֣וֹעַ נֵדַ֔ע כִּ֣י יֹאמַ֔ר הוֹרִ֖ידוּ אֶת־אֲחִיכֶֽם׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיֹּ֨אמֶר יְהוּדָ֜ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֗יו שִׁלְחָ֥ה הַנַּ֛עַר אִתִּ֖י וְנָק֣וּמָה וְנֵלֵ֑כָה וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת גַּם־אֲנַ֥חְנוּ גַם־אַתָּ֖ה גַּם־טַפֵּֽנוּ׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>כִּ֖י לוּלֵ֣א הִתְמַהְמָ֑הְנוּ כִּֽי־עַתָּ֥ה שַׁ֖בְנוּ זֶ֥ה פַעֲמָֽיִם׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יִשְׂרָאֵ֣ל אֲבִיהֶ֗ם אִם־כֵּ֣ן{{מ:פסק}}אֵפוֹא֮ זֹ֣את עֲשׂוּ֒ קְח֞וּ מִזִּמְרַ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ידוּ לָאִ֖ישׁ מִנְחָ֑ה מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בׇּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ בְיֶדְכֶ֑ם וְאֶת־הַכֶּ֜סֶף {{נוסח|הַמּוּשָׁ֨ב|2==א(ס),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו <פתח? אינו כן אלא בקמץ ונמסר עליו ג''>{{ש}}דפוסים=הַמּוּשַׁ֨ב (בפתח)}} בְּפִ֤י אַמְתְּחֹֽתֵיכֶם֙ תָּשִׁ֣יבוּ בְיֶדְכֶ֔ם אוּלַ֥י מִשְׁגֶּ֖ה הֽוּא׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וְאֶת־אֲחִיכֶ֖ם קָ֑חוּ וְק֖וּמוּ שׁ֥וּבוּ אֶל־הָאִֽישׁ׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יד|סדר=לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַיִּקְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־הַמִּנְחָ֣ה הַזֹּ֔את וּמִשְׁנֶה־כֶּ֛סֶף לָקְח֥וּ בְיָדָ֖ם וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ן וַיָּקֻ֙מוּ֙ וַיֵּרְד֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יוֹסֵֽף׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|טז|עלייה={{מ:עלייה|א=ששי|ב0=מקץ|ב1=ששי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וַיַּ֨רְא יוֹסֵ֣ף אִתָּם֮ אֶת־בִּנְיָמִין֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ הָבֵ֥א אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים הַבָּ֑יְתָה וּטְבֹ֤חַ טֶ֙בַח֙ וְהָכֵ֔ן כִּ֥י אִתִּ֛י יֹאכְל֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים {{מ:קמץ|ד=בַּֽצׇּהֳרָֽיִם|ס=בַּֽצָּהֳרָֽיִם}}׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וַיַּ֣עַשׂ הָאִ֔ישׁ כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֥יתָה יוֹסֵֽף׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וַיִּֽירְא֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יוֹסֵף֒ וַיֹּאמְר֗וּ עַל־דְּבַ֤ר הַכֶּ֙סֶף֙ הַשָּׁ֤ב בְּאַמְתְּחֹתֵ֙ינוּ֙ בַּתְּחִלָּ֔ה אֲנַ֖חְנוּ מֽוּבָאִ֑ים לְהִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֙ינוּ֙ וּלְהִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔ינוּ וְלָקַ֧חַת אֹתָ֛נוּ לַעֲבָדִ֖ים וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וַֽיִּגְּשׁוּ֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־בֵּ֣ית יוֹסֵ֑ף וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וַיֹּאמְר֖וּ בִּ֣י אֲדֹנִ֑י יָרֹ֥ד יָרַ֛דְנוּ בַּתְּחִלָּ֖ה לִשְׁבׇּר־אֹֽכֶל׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>{{נוסח|וַיְהִ֞י|2==ל-מ,ש,ש1,ק3,ו (אין געיה) וברויאר תיקן על פי ל-מ.{{ש}}ל,ל1,ב=וַֽיְהִ֞י (בגעיה)}} כִּי־בָ֣אנוּ אֶל־הַמָּל֗וֹן וַֽנִּפְתְּחָה֙ אֶת־אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ וְהִנֵּ֤ה כֶֽסֶף־אִישׁ֙ בְּפִ֣י אַמְתַּחְתּ֔וֹ כַּסְפֵּ֖נוּ בְּמִשְׁקָל֑וֹ וַנָּ֥שֶׁב אֹת֖וֹ בְּיָדֵֽנוּ׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וְכֶ֧סֶף אַחֵ֛ר הוֹרַ֥דְנוּ בְיָדֵ֖נוּ לִשְׁבׇּר־אֹ֑כֶל לֹ֣א יָדַ֔עְנוּ מִי־שָׂ֥ם כַּסְפֵּ֖נוּ בְּאַמְתְּחֹתֵֽינוּ׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וַיֹּ֩אמֶר֩ שָׁל֨וֹם לָכֶ֜ם אַל־תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם {{נוסח|וֵֽאלֹהֵ֤י|2=ל=וֵֽאלֹהֵ֤י בגעיה ימנית}} אֲבִיכֶם֙ נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמוֹן֙ בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם כַּסְפְּכֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑י וַיּוֹצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת־שִׁמְעֽוֹן׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֑ף וַיִּתֶּן־מַ֙יִם֙ וַיִּרְחֲצ֣וּ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיִּתֵּ֥ן מִסְפּ֖וֹא לַחֲמֹֽרֵיהֶֽם׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וַיָּכִ֙ינוּ֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה עַד־בּ֥וֹא יוֹסֵ֖ף {{מ:קמץ|ד=בַּֽצׇּהֳרָ֑יִם|ס=בַּֽצָּהֳרָ֑יִם}} כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ כִּי־שָׁ֖ם יֹ֥אכְלוּ לָֽחֶם׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וַיָּבֹ֤א יוֹסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה {{נוסח|וַיָּבִ֥יאּוּ|2==א(ס),ל,ש1,ב,ק3 (אל"ף דגושה) <א(ס)=א דגושה ונמסר עליו ב' דגשין>, וכמו כן במ"ק-ב,ק13 <ב' דגש'>, כלומר התיבה "וַיָּבִ֥יאּוּ" פעמיים באל"ף דגושה (כאן ובעזרא ח,יח); וראו עוד בהערת הנוסח על איוב לג,כא.}} ל֛וֹ אֶת־הַמִּנְחָ֥ה אֲשֶׁר־בְּיָדָ֖ם הַבָּ֑יְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וַיִּשְׁאַ֤ל לָהֶם֙ לְשָׁל֔וֹם וַיֹּ֗אמֶר הֲשָׁל֛וֹם אֲבִיכֶ֥ם הַזָּקֵ֖ן אֲשֶׁ֣ר אֲמַרְתֶּ֑ם הַעוֹדֶ֖נּוּ חָֽי׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וַיֹּאמְר֗וּ שָׁל֛וֹם לְעַבְדְּךָ֥ לְאָבִ֖ינוּ עוֹדֶ֣נּוּ חָ֑י וַֽיִּקְּד֖וּ {{נוסח|{{כו"ק|וישתחו|וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ}}|2==ב,ש,ש1,ו ובדפוסים (כתיב חסר וי"ו, ונקודת שורוק בלבד באות וי"ו האחרונה); לכן ב,ש,ש1,ו=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ קרי (אין נקודה בוי"ו עיצורית).{{ש}}ל,לו,ק3=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ (כתיב חסר וי"ו, וניקוד של קובוץ ונקודת שורוק באות וי"ו האחרונה); ולכן ל,ל1,ק3=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ קרי (נקודה בוי"ו עיצורית).{{ש}}הערות ברויאר ודותן והמקליד}}׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֮ בֶּן־אִמּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹהִ֥ים יׇחְנְךָ֖ בְּנִֽי׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ל|עלייה={{מ:עלייה|א=שביעי|ב0=מקץ|ב1=שביעי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וַיְמַהֵ֣ר יוֹסֵ֗ף כִּֽי־נִכְמְר֤וּ רַחֲמָיו֙ אֶל־אָחִ֔יו וַיְבַקֵּ֖שׁ לִבְכּ֑וֹת וַיָּבֹ֥א הַחַ֖דְרָה וַיֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּה׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וַיִּרְחַ֥ץ פָּנָ֖יו וַיֵּצֵ֑א וַיִּ֨תְאַפַּ֔ק וַיֹּ֖אמֶר שִׂ֥ימוּ לָֽחֶם׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לְבַדּ֖וֹ וְלָהֶ֣ם לְבַדָּ֑ם וְלַמִּצְרִ֞ים הָאֹכְלִ֤ים אִתּוֹ֙ לְבַדָּ֔ם כִּי֩ לֹ֨א יוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶאֱכֹ֤ל אֶת־הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וַיֵּשְׁב֣וּ לְפָנָ֔יו הַבְּכֹר֙ כִּבְכֹ֣רָת֔וֹ וְהַצָּעִ֖יר כִּצְעִרָת֑וֹ וַיִּתְמְה֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים אִ֥ישׁ אֶל־רֵעֵֽהוּ׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וַיִּשָּׂ֨א מַשְׂאֹ֜ת מֵאֵ֣ת פָּנָיו֮ אֲלֵהֶם֒ וַתֵּ֜רֶב מַשְׂאַ֧ת בִּנְיָמִ֛ן מִמַּשְׂאֹ֥ת כֻּלָּ֖ם חָמֵ֣שׁ יָד֑וֹת וַיִּשְׁתּ֥וּ וַֽיִּשְׁכְּר֖וּ עִמּֽוֹ׃<קטע סוף=לד/><קטע סוף=פרק מג/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:בראשית מג]] qlaogi27kkyap0v8s53gnp59peatkv5 3079388 3079387 2026-08-27T19:29:44Z Dovi 1 3079388 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|בראשית|מג}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק מג/>{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וְהָרָעָ֖ב כָּבֵ֥ד בָּאָֽרֶץ׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר כִּלּוּ֙ לֶאֱכֹ֣ל אֶת־הַשֶּׁ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר הֵבִ֖יאוּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ אֲבִיהֶ֔ם שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר {{נוסח|הָעֵ֣ד|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו (קמץ באות ה"א) ובדפוסים{{ש}}ב=הַעֵ֣ד (פתח באות ה"א); ברויאר במהדורתו הראשון ציין ל=הַעֵ֣ד (בפתח), אבל הקמץ ברור בו.}} הֵעִד֩ בָּ֨נוּ הָאִ֤ישׁ לֵאמֹר֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>אִם־יֶשְׁךָ֛ מְשַׁלֵּ֥חַ אֶת־אָחִ֖ינוּ אִתָּ֑נוּ נֵרְדָ֕ה וְנִשְׁבְּרָ֥ה לְךָ֖ אֹֽכֶל׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וְאִם־אֵינְךָ֥ מְשַׁלֵּ֖חַ לֹ֣א נֵרֵ֑ד כִּֽי־הָאִ֞ישׁ אָמַ֤ר אֵלֵ֙ינוּ֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַיֹּ֙אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לָמָ֥ה הֲרֵעֹתֶ֖ם לִ֑י לְהַגִּ֣יד לָאִ֔ישׁ הַע֥וֹד לָכֶ֖ם אָֽח׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַיֹּאמְר֡וּ שָׁא֣וֹל שָֽׁאַל־הָ֠אִ֠ישׁ לָ֣נוּ וּלְמֽוֹלַדְתֵּ֜נוּ לֵאמֹ֗ר הַע֨וֹד אֲבִיכֶ֥ם חַי֙ הֲיֵ֣שׁ לָכֶ֣ם אָ֔ח {{נוסח|וַנַּ֨גֶּד־ל֔וֹ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ (חסר דגש באות נו"ן) ודותן תיקן בלי להעיר (אמנם יתכן שהדגש נבלע בתוך הנו"ן){{ש}}הערת המקליד}} עַל־פִּ֖י הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲיָד֣וֹעַ נֵדַ֔ע כִּ֣י יֹאמַ֔ר הוֹרִ֖ידוּ אֶת־אֲחִיכֶֽם׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיֹּ֨אמֶר יְהוּדָ֜ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֗יו שִׁלְחָ֥ה הַנַּ֛עַר אִתִּ֖י וְנָק֣וּמָה וְנֵלֵ֑כָה וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת גַּם־אֲנַ֥חְנוּ גַם־אַתָּ֖ה גַּם־טַפֵּֽנוּ׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>כִּ֖י לוּלֵ֣א הִתְמַהְמָ֑הְנוּ כִּֽי־עַתָּ֥ה שַׁ֖בְנוּ זֶ֥ה פַעֲמָֽיִם׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יִשְׂרָאֵ֣ל אֲבִיהֶ֗ם אִם־כֵּ֣ן{{מ:פסק}}אֵפוֹא֮ זֹ֣את עֲשׂוּ֒ קְח֞וּ מִזִּמְרַ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ידוּ לָאִ֖ישׁ מִנְחָ֑ה מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בׇּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ בְיֶדְכֶ֑ם וְאֶת־הַכֶּ֜סֶף {{נוסח|הַמּוּשָׁ֨ב|2==א(ס),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו <פתח? אינו כן אלא בקמץ ונמסר עליו ג''>{{ש}}דפוסים=הַמּוּשַׁ֨ב (בפתח)}} בְּפִ֤י אַמְתְּחֹֽתֵיכֶם֙ תָּשִׁ֣יבוּ בְיֶדְכֶ֔ם אוּלַ֥י מִשְׁגֶּ֖ה הֽוּא׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וְאֶת־אֲחִיכֶ֖ם קָ֑חוּ וְק֖וּמוּ שׁ֥וּבוּ אֶל־הָאִֽישׁ׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יד|סדר=לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַיִּקְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־הַמִּנְחָ֣ה הַזֹּ֔את וּמִשְׁנֶה־כֶּ֛סֶף לָקְח֥וּ בְיָדָ֖ם וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ן וַיָּקֻ֙מוּ֙ וַיֵּרְד֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יוֹסֵֽף׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|טז|עלייה={{מ:עלייה|א=ששי|ב0=מקץ|ב1=ששי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וַיַּ֨רְא יוֹסֵ֣ף אִתָּם֮ אֶת־בִּנְיָמִין֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ הָבֵ֥א אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים הַבָּ֑יְתָה וּטְבֹ֤חַ טֶ֙בַח֙ וְהָכֵ֔ן כִּ֥י אִתִּ֛י יֹאכְל֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים {{מ:קמץ|ד=בַּֽצׇּהֳרָֽיִם|ס=בַּֽצָּהֳרָֽיִם}}׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וַיַּ֣עַשׂ הָאִ֔ישׁ כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֥יתָה יוֹסֵֽף׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וַיִּֽירְא֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יוֹסֵף֒ וַיֹּאמְר֗וּ עַל־דְּבַ֤ר הַכֶּ֙סֶף֙ הַשָּׁ֤ב בְּאַמְתְּחֹתֵ֙ינוּ֙ בַּתְּחִלָּ֔ה אֲנַ֖חְנוּ מֽוּבָאִ֑ים לְהִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֙ינוּ֙ וּלְהִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔ינוּ וְלָקַ֧חַת אֹתָ֛נוּ לַעֲבָדִ֖ים וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וַֽיִּגְּשׁוּ֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־בֵּ֣ית יוֹסֵ֑ף וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וַיֹּאמְר֖וּ בִּ֣י אֲדֹנִ֑י יָרֹ֥ד יָרַ֛דְנוּ בַּתְּחִלָּ֖ה לִשְׁבׇּר־אֹֽכֶל׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>{{נוסח|וַיְהִ֞י|2==ל-מ,ש,ש1,ק3,ו (אין געיה) וברויאר תיקן על פי ל-מ.{{ש}}ל,ל1,ב=וַֽיְהִ֞י (בגעיה)}} כִּי־בָ֣אנוּ אֶל־הַמָּל֗וֹן וַֽנִּפְתְּחָה֙ אֶת־אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ וְהִנֵּ֤ה כֶֽסֶף־אִישׁ֙ בְּפִ֣י אַמְתַּחְתּ֔וֹ כַּסְפֵּ֖נוּ בְּמִשְׁקָל֑וֹ וַנָּ֥שֶׁב אֹת֖וֹ בְּיָדֵֽנוּ׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וְכֶ֧סֶף אַחֵ֛ר הוֹרַ֥דְנוּ בְיָדֵ֖נוּ לִשְׁבׇּר־אֹ֑כֶל לֹ֣א יָדַ֔עְנוּ מִי־שָׂ֥ם כַּסְפֵּ֖נוּ בְּאַמְתְּחֹתֵֽינוּ׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וַיֹּ֩אמֶר֩ שָׁל֨וֹם לָכֶ֜ם אַל־תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם {{נוסח|וֵֽאלֹהֵ֤י|2=ל=וֵֽאלֹהֵ֤י בגעיה ימנית}} אֲבִיכֶם֙ נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמוֹן֙ בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם כַּסְפְּכֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑י וַיּוֹצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת־שִׁמְעֽוֹן׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֑ף וַיִּתֶּן־מַ֙יִם֙ וַיִּרְחֲצ֣וּ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיִּתֵּ֥ן מִסְפּ֖וֹא לַחֲמֹֽרֵיהֶֽם׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וַיָּכִ֙ינוּ֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה עַד־בּ֥וֹא יוֹסֵ֖ף {{מ:קמץ|ד=בַּֽצׇּהֳרָ֑יִם|ס=בַּֽצָּהֳרָ֑יִם}} כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ כִּי־שָׁ֖ם יֹ֥אכְלוּ לָֽחֶם׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וַיָּבֹ֤א יוֹסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה {{נוסח|וַיָּבִ֥יאּוּ|2==א(ס),ל,ש1,ב,ק3 (אל"ף דגושה) <א(ס)=א דגושה ונמסר עליו ב' דגשין>, וכמו כן במ"ק-ב,ק13 <ב' דגש'>, כלומר התיבה "וַיָּבִ֥יאּוּ" פעמיים באל"ף דגושה (כאן ובעזרא ח,יח); וראו עוד בהערת הנוסח על איוב לג,כא.}} ל֛וֹ אֶת־הַמִּנְחָ֥ה אֲשֶׁר־בְּיָדָ֖ם הַבָּ֑יְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וַיִּשְׁאַ֤ל לָהֶם֙ לְשָׁל֔וֹם וַיֹּ֗אמֶר הֲשָׁל֛וֹם אֲבִיכֶ֥ם הַזָּקֵ֖ן אֲשֶׁ֣ר אֲמַרְתֶּ֑ם הַעוֹדֶ֖נּוּ חָֽי׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וַיֹּאמְר֗וּ שָׁל֛וֹם לְעַבְדְּךָ֥ לְאָבִ֖ינוּ עוֹדֶ֣נּוּ חָ֑י וַֽיִּקְּד֖וּ {{נוסח|{{כו"ק|וישתחו|וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ}}|2==ב,ש,ש1,ו ובדפוסים (כתיב חסר וי"ו, ונקודת שורוק בלבד באות וי"ו האחרונה); לכן ב,ש,ש1,ו=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ קרי (אין נקודה בוי"ו עיצורית), וכמו כן בדפוסים.{{ש}}ל,לו,ק3=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ (כתיב חסר וי"ו, וניקוד של קובוץ ונקודת שורוק ביח באות וי"ו האחרונה); ולכן ל,ל1,ק3=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ קרי (נקודה בוי"ו עיצורית).{{ש}}הערות ברויאר ודותן והמקליד}}׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֮ בֶּן־אִמּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹהִ֥ים יׇחְנְךָ֖ בְּנִֽי׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ל|עלייה={{מ:עלייה|א=שביעי|ב0=מקץ|ב1=שביעי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וַיְמַהֵ֣ר יוֹסֵ֗ף כִּֽי־נִכְמְר֤וּ רַחֲמָיו֙ אֶל־אָחִ֔יו וַיְבַקֵּ֖שׁ לִבְכּ֑וֹת וַיָּבֹ֥א הַחַ֖דְרָה וַיֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּה׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וַיִּרְחַ֥ץ פָּנָ֖יו וַיֵּצֵ֑א וַיִּ֨תְאַפַּ֔ק וַיֹּ֖אמֶר שִׂ֥ימוּ לָֽחֶם׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לְבַדּ֖וֹ וְלָהֶ֣ם לְבַדָּ֑ם וְלַמִּצְרִ֞ים הָאֹכְלִ֤ים אִתּוֹ֙ לְבַדָּ֔ם כִּי֩ לֹ֨א יוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶאֱכֹ֤ל אֶת־הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וַיֵּשְׁב֣וּ לְפָנָ֔יו הַבְּכֹר֙ כִּבְכֹ֣רָת֔וֹ וְהַצָּעִ֖יר כִּצְעִרָת֑וֹ וַיִּתְמְה֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים אִ֥ישׁ אֶל־רֵעֵֽהוּ׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וַיִּשָּׂ֨א מַשְׂאֹ֜ת מֵאֵ֣ת פָּנָיו֮ אֲלֵהֶם֒ וַתֵּ֜רֶב מַשְׂאַ֧ת בִּנְיָמִ֛ן מִמַּשְׂאֹ֥ת כֻּלָּ֖ם חָמֵ֣שׁ יָד֑וֹת וַיִּשְׁתּ֥וּ וַֽיִּשְׁכְּר֖וּ עִמּֽוֹ׃<קטע סוף=לד/><קטע סוף=פרק מג/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:בראשית מג]] sci6syljnc6zirercoc4xmc11594yho 0 236663 3079374 2998409 2026-08-27T17:46:04Z Dovi 1 3079374 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דברים|כח}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק כח/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|א|סדר=כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ {{נוסח|תִּשְׁמַע֙|2==ל?,ל1,ש?,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל?!,ש?=תִּשְׁמַּע֙ (מ"ם דגושה?); דותן ציין כאן נקודת דגש, אך בצילום בצבע הוא נראה יותר כמו כתם או אולי מחיקה. ואף בכתי"ש יש נקודה מטושטשת שהיא גם כנראה כתם או סימן של מחיקה.}} בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כׇּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כׇּל־הַבְּרָכ֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֻ֑ךָ כִּ֣י תִשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>בָּר֧וּךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֛ וּפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ וּפְרִ֣י בְהֶמְתֶּ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּר֥וֹת צֹאנֶֽךָ׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>בָּר֥וּךְ טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|ז|עלייה={{מ:עלייה|א=ששי|ב0=כי־תבוא|ב1=ששי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>יִתֵּ֨ן יְהֹוָ֤ה אֶת־אֹיְבֶ֙יךָ֙ הַקָּמִ֣ים עָלֶ֔יךָ נִגָּפִ֖ים לְפָנֶ֑יךָ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ יֵצְא֣וּ אֵלֶ֔יךָ וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים יָנ֥וּסוּ לְפָנֶֽיךָ׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>יְצַ֨ו יְהֹוָ֤ה אִתְּךָ֙ אֶת־הַבְּרָכָ֔ה בַּאֲסָמֶ֕יךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וּבֵ֣רַכְךָ֔ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>יְקִֽימְךָ֨ יְהֹוָ֥ה לוֹ֙ לְעַ֣ם קָד֔וֹשׁ כַּאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וְרָאוּ֙ כׇּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה נִקְרָ֣א עָלֶ֑יךָ וְיָֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>{{נוסח|וְהוֹתִרְךָ֤|2==ל?,ל1,ק3,ו,ל9 (אין געיה?) וכך דעתם של דותן וברויאר{{ש}}ל?,ש1,ל3=וְהוֹתִֽרְךָ֤ (געיה ימנית באות תי"ו?) וכך דעתו של המקליד, וכמו כן בדפוסים וקורן. אמנם בכתי"ל יש לכל היותר סימן מחיקה קלוש.{{ש}}ש=וְהֽוֹתִרְךָ֤ (געיה באות ה"א){{ש}}הערת שינוי של המקליד}} יְהֹוָה֙ לְטוֹבָ֔ה בִּפְרִ֧י בִטְנְךָ֛ וּבִפְרִ֥י {{נוסח|בְהֶמְתְּךָ֖|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל!=בְהַמְתְּךָ֖ (פתח באות ה"א){{ש}}הערות ברויאר ודותן על תיקון בכתי"ל ביד שנייה}} וּבִפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>יִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה{{מ:פסק}}לְ֠ךָ֠ אֶת־אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֙יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>{{נוסח|וּנְתָֽנְךָ֨|2=ל=וּנְתָֽנְךָ֨ בגעיה ימנית}} יְהֹוָ֤ה לְרֹאשׁ֙ וְלֹ֣א לְזָנָ֔ב וְהָיִ֙יתָ֙ רַ֣ק לְמַ֔עְלָה וְלֹ֥א תִהְיֶ֖ה {{נוסח|לְמָ֑טָּה|2==א(ס),ל,ש <א(ס)="למָטָה" כן>}} כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע אֶל־מִצְוֺ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לִשְׁמֹ֥ר וְלַעֲשֽׂוֹת׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וְלֹ֣א תָס֗וּר מִכׇּל־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים לְעׇבְדָֽם׃<קטע סוף=יד/> {{נוסח|{{פפ}}|2=ל=פרשה סתומה}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וְהָיָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כׇּל־הַקְּלָל֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>אָר֥וּר אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אָר֥וּר טַנְאֲךָ֖ {{נוסח|וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ|2=כתר ארם צובה קיים מכאן ואילך}}׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>אָר֥וּר פְּרִֽי־בִטְנְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ {{נוסח|וְעַשְׁתְּרֹ֥ת|2==א,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 ומסורות-א,ל וטברנית ורמ"ה{{ש}}ל!=וְעַשְׁתְּר֥וֹת (כתיב מלא וי"ו)}} צֹאנֶֽךָ׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>אָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>יְשַׁלַּ֣ח יְהֹוָ֣ה{{מ:פסק}}בְּ֠ךָ֠ אֶת־הַמְּאֵרָ֤ה אֶת־הַמְּהוּמָה֙ וְאֶת־הַמִּגְעֶ֔רֶת בְּכׇל־מִשְׁלַ֥ח יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֑ה עַ֣ד {{נוסח|הִשָּׁמֶדְךָ֤|2==א (אין געיה){{ש}}ל=הִשָּֽׁמֶדְךָ֤ (געיה)}} וְעַד־אֲבׇדְךָ֙ מַהֵ֔ר מִפְּנֵ֛י רֹ֥עַ {{נוסח|מַעֲלָלֶ֖יךָ|2=ל=מַֽעֲלָלֶ֖יךָ בגעיה ימנית}} אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתָּֽנִי׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>יַדְבֵּ֧ק יְהֹוָ֛ה בְּךָ֖ אֶת־הַדָּ֑בֶר עַ֚ד כַּלֹּת֣וֹ אֹֽתְךָ֔ מֵעַל֙ {{נוסח|הָאֲדָמָ֔ה|2==א (אין געיה){{ש}}ל=הָֽאֲדָמָ֔ה (געיה ימנית)}} אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>יַכְּכָ֣ה יְ֠הֹוָ֠ה בַּשַּׁחֶ֨פֶת וּבַקַּדַּ֜חַת וּבַדַּלֶּ֗קֶת וּבַֽחַרְחֻר֙ וּבַחֶ֔רֶב וּבַשִּׁדָּפ֖וֹן וּבַיֵּרָק֑וֹן וּרְדָפ֖וּךָ עַ֥ד אׇבְדֶֽךָ׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וְהָי֥וּ שָׁמֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשְׁךָ֖ נְחֹ֑שֶׁת וְהָאָ֥רֶץ אֲשֶׁר־תַּחְתֶּ֖יךָ בַּרְזֶֽל׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>יִתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה אֶת־מְטַ֥ר אַרְצְךָ֖ אָבָ֣ק וְעָפָ֑ר מִן־הַשָּׁמַ֙יִם֙ יֵרֵ֣ד עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>יִתֶּנְךָ֨ יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}נִגָּף֮ לִפְנֵ֣י אֹיְבֶ֒יךָ֒ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ תֵּצֵ֣א אֵלָ֔יו וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים תָּנ֣וּס לְפָנָ֑יו וְהָיִ֣יתָ {{נוסח|לְזַֽעֲוָ֔ה|2==א (געיה){{ש}}ל=לְזַעֲוָ֔ה (אין געיה)}} לְכֹ֖ל מַמְלְכ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וְהָיְתָ֤ה נִבְלָֽתְךָ֙ {{נוסח|לְמַֽאֲכָ֔ל|2==א (געיה){{ש}}ל=לְמַאֲכָ֔ל (אין געיה)}} לְכׇל־ע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>יַכְּכָ֨ה יְהֹוָ֜ה בִּשְׁחִ֤ין מִצְרַ֙יִם֙ {{נוסח|{{כו"ק|ובעפלים|וּבַטְּחֹרִ֔ים}}|2==ל1,ק3,ל9-כתיב=וּבַעְּפֹלִ֔ים (דגש באות עי"ן), משמע דגש באות טי"ת בקרי; וכך אצל ברויאר.{{ש}}א,ל,ש,ש1,ו?,ל3-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים (אין דגש באות עי"ן), משמע קרי=וּבַטְחֹרִ֔ים (חסר דגש באות תי"ו) וכך במג"ה}} וּבַגָּרָ֖ב וּבֶחָ֑רֶס אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵֽא׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>יַכְּכָ֣ה יְהֹוָ֔ה בְּשִׁגָּע֖וֹן וּבְעִוָּר֑וֹן וּבְתִמְה֖וֹן לֵבָֽב׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וְהָיִ֜יתָ מְמַשֵּׁ֣שׁ {{נוסח|{{מ:קמץ|ד=בַּֽצׇּהֳרַ֗יִם|ס=בַּֽצָּהֳרַ֗יִם}}|2==א,ש,ש1,ק3,ו?,ל9{{ש}}ל!,ל3?=בַּֽצָהֳרַ֗יִם (חסר דגש באות צד"י)}} כַּאֲשֶׁ֨ר יְמַשֵּׁ֤שׁ {{נוסח|הַֽעִוֵּר֙|2==א,ש,ש1,ק3,ו?,ל3 (פתח וגעיה באות ה"א){{ש}}ל,ל1,ל9=הַעִוֵּר֙ (פתח ואין געיה באות ה"א){{ש}}דפוסים וקורן=הָֽעִוֵּר֙ (קמץ וגעיה באות ה"א){{ש}}הקלדה=הָעִוֵּר֙ בקמ"ץ בטעות (כנראה ע"פ BHS בעקבות נוסח הדפוס).}} בָּאֲפֵלָ֔ה וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחַ אֶת־דְּרָכֶ֑יךָ וְהָיִ֜יתָ אַ֣ךְ עָשׁ֧וּק וְגָז֛וּל כׇּל־הַיָּמִ֖ים וְאֵ֥ין מוֹשִֽׁיעַ׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ {{נוסח|{{כו"ק|ישגלנה|יִשְׁכָּבֶ֔נָּה}}|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9=יִשְׁגָּלֶ֔נָּה (דגש באות גימ"ל בכתיב), משמע קרי=יִשְׁכָּבֶ֔נָּה (דגש באות כ"ף), וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה (אין דגש באות גימ"ל), משמע קרי=יִשְׁכָבֶ֔נָּה (חסר דגש באות כ"ף)}} בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹא־תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א {{נוסח|תְחַלְּלֶֽנּוּ|2==א,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל!=תְחַלְּלֶּֽנּוּ (דגש באות למ"ד השנייה){{ש}}הערות ברויאר והמקליד}}׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>שׁוֹרְךָ֞ טָב֣וּחַ לְעֵינֶ֗יךָ וְלֹ֣א תֹאכַל֮ מִמֶּ֒נּוּ֒ חֲמֹֽרְךָ֙ גָּז֣וּל {{נוסח|מִלְּפָנֶ֔יךָ|2==א,ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9{{ש}}ברויאר ציין ספק לגבי הדגש באות למ"ד בכתי"ל, אבל מעיון בכתב־היד רואים שהוא קיים.}} וְלֹ֥א יָשׁ֖וּב לָ֑ךְ צֹֽאנְךָ֙ נְתֻנ֣וֹת לְאֹיְבֶ֔יךָ וְאֵ֥ין לְךָ֖ מוֹשִֽׁיעַ׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>בָּנֶ֨יךָ וּבְנֹתֶ֜יךָ נְתֻנִ֨ים לְעַ֤ם אַחֵר֙ וְעֵינֶ֣יךָ רֹא֔וֹת וְכָל֥וֹת אֲלֵיהֶ֖ם כׇּל־הַיּ֑וֹם וְאֵ֥ין לְאֵ֖ל יָדֶֽךָ׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>פְּרִ֤י אַדְמָֽתְךָ֙ וְכׇל־יְגִ֣יעֲךָ֔ יֹאכַ֥ל עַ֖ם אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדָ֑עְתָּ וְהָיִ֗יתָ רַ֛ק עָשׁ֥וּק וְרָצ֖וּץ כׇּל־הַיָּמִֽים׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וְהָיִ֖יתָ מְשֻׁגָּ֑ע מִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>יַכְּכָ֨ה יְהֹוָ֜ה בִּשְׁחִ֣ין רָ֗ע עַל־הַבִּרְכַּ֙יִם֙ וְעַל־הַשֹּׁקַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵ֑א מִכַּ֥ף רַגְלְךָ֖ וְעַ֥ד קׇדְקֳדֶֽךָ׃<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>יוֹלֵ֨ךְ יְהֹוָ֜ה {{נוסח|אֹתְךָ֗|2==א (אין געיה){{ש}}ל=אֹֽתְךָ֗ (געיה)}} וְאֶֽת־מַלְכְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּקִ֣ים עָלֶ֔יךָ אֶל־גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדַ֖עְתָּ אַתָּ֣ה וַאֲבֹתֶ֑יךָ וְעָבַ֥דְתָּ שָּׁ֛ם אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>וְהָיִ֣יתָ לְשַׁמָּ֔ה לְמָשָׁ֖ל וְלִשְׁנִינָ֑ה בְּכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁר־יְנַהֶגְךָ֥ יְהֹוָ֖ה שָֽׁמָּה׃<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>זֶ֥רַע רַ֖ב תּוֹצִ֣יא הַשָּׂדֶ֑ה וּמְעַ֣ט תֶּאֱסֹ֔ף כִּ֥י יַחְסְלֶ֖נּוּ הָאַרְבֶּֽה׃<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>כְּרָמִ֥ים תִּטַּ֖ע וְעָבָ֑דְתָּ וְיַ֤יִן לֹֽא־תִשְׁתֶּה֙ וְלֹ֣א תֶאֱגֹ֔ר כִּ֥י {{נוסח|תֹאכְﬞלֶ֖נּוּ|2==ל,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ (חטף)}} הַתֹּלָֽעַת׃<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>זֵיתִ֛ים יִהְי֥וּ לְךָ֖ בְּכׇל־גְּבוּלֶ֑ךָ וְשֶׁ֙מֶן֙ לֹ֣א תָס֔וּךְ כִּ֥י יִשַּׁ֖ל זֵיתֶֽךָ׃<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>בָּנִ֥ים וּבָנ֖וֹת תּוֹלִ֑יד וְלֹא־יִהְי֣וּ לָ֔ךְ כִּ֥י יֵלְכ֖וּ בַּשֶּֽׁבִי׃<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>כׇּל־עֵצְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ יְיָרֵ֖שׁ {{נוסח|הַצְּלָצַֽל|2==א,ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9{{ש}}ברויאר ציין ספק קמץ בהברה האחרונה בכתי"ל <הַצְּלָצָֽל?>, אבל מעיון בהגדלה רואים שהוא פתח (וכן דעתם של דותן והמקליד)}}׃<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>הַגֵּר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּךָ֔ יַעֲלֶ֥ה עָלֶ֖יךָ מַ֣עְלָה מָּ֑עְלָה וְאַתָּ֥ה תֵרֵ֖ד מַ֥טָּה מָּֽטָּה׃<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>ה֣וּא יַלְוְךָ֔ וְאַתָּ֖ה לֹ֣א תַלְוֶ֑נּוּ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּהְיֶ֥ה לְזָנָֽב׃<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>וּבָ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כׇּל־הַקְּלָל֣וֹת הָאֵ֗לֶּה וּרְדָפ֙וּךָ֙ וְהִשִּׂיג֔וּךָ עַ֖ד {{נוסח|הִשָּׁמְדָ֑ךְ|2==א (אין געיה){{ש}}ל=הִשָּֽׁמְדָ֑ךְ (געיה)}} כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֛ר מִצְוֺתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ׃<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>וְהָי֣וּ בְךָ֔ לְא֖וֹת וּלְמוֹפֵ֑ת וּֽבְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>וְעָבַדְתָּ֣ אֶת־אֹיְבֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר יְשַׁלְּחֶ֤נּוּ יְהֹוָה֙ בָּ֔ךְ בְּרָעָ֧ב וּבְצָמָ֛א וּבְעֵירֹ֖ם וּבְחֹ֣סֶר כֹּ֑ל וְנָתַ֞ן עֹ֤ל בַּרְזֶל֙ עַל־צַוָּארֶ֔ךָ עַ֥ד הִשְׁמִיד֖וֹ אֹתָֽךְ׃<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>יִשָּׂ֣א יְהֹוָה֩ עָלֶ֨יךָ גּ֤וֹי {{נוסח|מֵֽרָחֹק֙|2==א,ל1?,ש,ש1,ק3[תיקון],ו,ל9 ומסורות-א,ל וטברניות ורמ"ה (כתיב חסר וי"ו){{ש}}ל!,ש,ל3=מֵרָחוֹק֙ (כתיב מלא וי"ו, ואין געיה בכתי"ל)}} מִקְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כַּאֲשֶׁ֥ר יִדְאֶ֖ה הַנָּ֑שֶׁר גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹא־תִשְׁמַ֖ע לְשֹׁנֽוֹ׃<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|נ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נ/>גּ֖וֹי עַ֣ז פָּנִ֑ים אֲשֶׁ֨ר לֹא־יִשָּׂ֤א פָנִים֙ לְזָקֵ֔ן וְנַ֖עַר לֹ֥א יָחֹֽן׃<קטע סוף=נ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>וְ֠אָכַ֠ל פְּרִ֨י {{נוסח|בְהֶמְתְּךָ֥|2==א,ל,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9{{ש}}דותן וברויאר ציינו ספק געיה באות בי"ת בכתי"ל <בְֽהֶמְתְּךָ֥?>, אבל יותר נראה שיש כאן סריטה בכתי"ל (וכך דעתו של המקליד).}} וּפְרִֽי־אַדְמָתְךָ֮ עַ֣ד {{נוסח|הִשָּׁמְדָךְ֒|2==א (אין געיה){{ש}}ל=הִשָּֽׁמְדָךְ֒ (געיה)}} אֲשֶׁ֨ר {{נוסח|לֹא־יַשְׁאִ֜יר|2==א (אין געיה){{ש}}ל=לֹֽא־יַשְׁאִ֜יר (געיה)}} לְךָ֗ דָּגָן֙ תִּיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֔ר שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֑ךָ עַ֥ד הַאֲבִיד֖וֹ אֹתָֽךְ׃<קטע סוף=נא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|נב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נב/>וְהֵצַ֨ר לְךָ֜ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֗יךָ עַ֣ד רֶ֤דֶת חֹמֹתֶ֙יךָ֙ {{נוסח|הַגְּבֹהֹ֣ת|2==א,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 ומסורה ורמ"ה (כתיב חסר וי"ו וחסר וי"ו){{ש}}ל=הַגְּבֹה֣וֹת (כתיב חסר וי"ו ומלא וי"ו)}} וְהַבְּצֻר֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בָּהֵ֖ן בְּכׇל־אַרְצֶ֑ךָ וְהֵצַ֤ר לְךָ֙ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֔יךָ {{נוסח|בְּכׇ֨ל־אַרְצְךָ֔|2==א,ש1,ק3,ו{{ש}}ל,ש,ל3=בְּכׇל־אַרְצְךָ֔ (אין מתיגה){{ש}}המקליד הוסיף את המתיגה בלי להעיר}} אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ׃<קטע סוף=נב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|נג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נג/>וְאָכַלְתָּ֣ פְרִֽי־בִטְנְךָ֗ בְּשַׂ֤ר בָּנֶ֙יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר {{נוסח|נָתַן־לְךָ֖|2==א (אין געיה){{ש}}ל=נָֽתַן־לְךָ֖ (געיה)}} יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁר־יָצִ֥יק לְךָ֖ אֹיְבֶֽךָ׃<קטע סוף=נג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|נד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נד/>הָאִישׁ֙ הָרַ֣ךְ בְּךָ֔ וְהֶעָנֹ֖ג מְאֹ֑ד תֵּרַ֨ע עֵינ֤וֹ בְאָחִיו֙ וּבְאֵ֣שֶׁת חֵיק֔וֹ וּבְיֶ֥תֶר בָּנָ֖יו אֲשֶׁ֥ר יוֹתִֽיר׃<קטע סוף=נד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|נה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נה/>מִתֵּ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} לְאַחַ֣ד מֵהֶ֗ם מִבְּשַׂ֤ר בָּנָיו֙ אֲשֶׁ֣ר יֹאכֵ֔ל מִבְּלִ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ כֹּ֑ל בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בְּכׇל־שְׁעָרֶֽיךָ׃<קטע סוף=נה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|נו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נו/>הָרַכָּ֨ה בְךָ֜ וְהָעֲנֻגָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר {{נוסח|לֹֽא־נִסְּתָ֤ה|2==א (געיה){{ש}}ל=לֹא־נִסְּתָ֤ה (אין געיה)}} כַף־רַגְלָהּ֙ הַצֵּ֣ג עַל־הָאָ֔רֶץ מֵהִתְעַנֵּ֖ג וּמֵרֹ֑ךְ תֵּרַ֤ע עֵינָהּ֙ בְּאִ֣ישׁ חֵיקָ֔הּ וּבִבְנָ֖הּ וּבְבִתָּֽהּ׃<קטע סוף=נו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|נז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נז/>וּֽבְשִׁלְיָתָ֞הּ הַיּוֹצֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} מִבֵּ֣ין רַגְלֶ֗יהָ וּבְבָנֶ֙יהָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד כִּֽי־תֹאכְלֵ֥ם {{נוסח|בְּחֹסֶר־כֹּ֖ל|2==א (אין געיה){{ש}}ל=בְּחֹֽסֶר־כֹּ֖ל (געיה)}} בַּסָּ֑תֶר בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃<קטע סוף=נז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|נח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נח/>אִם־לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַעֲשׂ֗וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵי֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את {{נוסח|הַכְּתֻבִ֖ים|2==א,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 ומסורות-א,ל וטברניות ורמ"ה (כתיב חסר וי"ו){{ש}}ל!=הַכְּתוּבִ֖ים (כתיב מלא וי"ו)}} בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־הַשֵּׁ֞ם הַנִּכְבָּ֤ד וְהַנּוֹרָא֙ הַזֶּ֔ה אֵ֖ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃<קטע סוף=נח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|נט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נט/>וְהִפְלָ֤א יְהֹוָה֙ אֶת־מַכֹּ֣תְךָ֔ וְאֵ֖ת מַכּ֣וֹת זַרְעֶ֑ךָ מַכּ֤וֹת {{נוסח|גְּדֹלֹת֙|2==א,ל1,ש,ש1,ק3[תיקון],ל3,ל9 ומסורת-ל וטברניות ורמ"ה (כתיב חסר וי"ו וחסר וי"ו){{ש}}ל!,ו=גְּדֹלוֹת֙ (כתיב חסר וי"ו ומלא וי"ו)}} וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת {{נוסח|{{מ:קמץ|ד=וׇחֳלָיִ֖ם|ס=וָחֳלָיִ֖ם}} רָעִ֥ים|2==א,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל9 (טפחא ומרכא){{ש}}ל,ל3=וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים (מרכא וטפחא) וכמו כן בדפוסים וקורן}} וְנֶאֱמָנִֽים׃<קטע סוף=נט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|ס}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ס/>וְהֵשִׁ֣יב בְּךָ֗ אֵ֚ת כׇּל־מַדְוֵ֣ה מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר יָגֹ֖רְתָּ מִפְּנֵיהֶ֑ם וְדָבְק֖וּ בָּֽךְ׃<קטע סוף=ס/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|סא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סא/>גַּ֤ם כׇּל־חֳלִי֙ וְכׇל־מַכָּ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹ֣א כָת֔וּב בְּסֵ֖פֶר הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֑את {{נוסח|יַעְלֵ֤ם|2==א,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3?,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל?=יַעְלֵּ֤ם (דגש באות למ"ד?); ברויאר ציין את הדגש כספק, ובצילום בצבע הוא נראה יותר כמו כתם או אולי מחיקה.}} יְהֹוָה֙ עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃<קטע סוף=סא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|סב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סב/>וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ בִּמְתֵ֣י מְעָ֔ט תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר הֱיִיתֶ֔ם כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹ֑ב {{נוסח|כִּֽי־לֹ֣א|2==א (געיה){{ש}}ל=כִּי־לֹ֣א (אין געיה)}} שָׁמַ֔עְתָּ בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃<קטע סוף=סב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|סג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סג/>וְ֠הָיָ֠ה כַּאֲשֶׁר־שָׂ֨שׂ יְהֹוָ֜ה עֲלֵיכֶ֗ם לְהֵיטִ֣יב אֶתְכֶם֮ וּלְהַרְבּ֣וֹת אֶתְכֶם֒ כֵּ֣ן יָשִׂ֤ישׂ יְהֹוָה֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְהַאֲבִ֥יד אֶתְכֶ֖ם וּלְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וְנִסַּחְתֶּם֙ מֵעַ֣ל {{נוסח|הָאֲדָמָ֔ה|2==א (אין געיה){{ש}}ל=הָֽאֲדָמָ֔ה בגעיה ימנית}} אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃<קטע סוף=סג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|סד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סד/>וֶהֱפִֽיצְךָ֤ יְהֹוָה֙ בְּכׇל־הָ֣עַמִּ֔ים מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְעָבַ֨דְתָּ שָּׁ֜ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָדַ֛עְתָּ אַתָּ֥ה וַאֲבֹתֶ֖יךָ עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃<קטע סוף=סד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|סה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סה/>וּבַגּוֹיִ֤ם הָהֵם֙ לֹ֣א תַרְגִּ֔יעַ וְלֹא־יִהְיֶ֥ה מָנ֖וֹחַ לְכַף־רַגְלֶ֑ךָ וְנָתַן֩ יְהֹוָ֨ה לְךָ֥ שָׁם֙ לֵ֣ב רַגָּ֔ז וְכִלְי֥וֹן עֵינַ֖יִם {{נוסח|וְדַאֲב֥וֹן|2==א (אין געיה){{ש}}ל=וְדַֽאֲב֥וֹן (בגעיה ימנית)}} נָֽפֶשׁ׃<קטע סוף=סה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|סו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סו/>וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלֻאִ֥ים לְךָ֖ מִנֶּ֑גֶד וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיוֹמָ֔ם וְלֹ֥א תַאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ׃<קטע סוף=סו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|סז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סז/>בַּבֹּ֤קֶר תֹּאמַר֙ מִֽי־יִתֵּ֣ן עֶ֔רֶב וּבָעֶ֥רֶב תֹּאמַ֖ר מִֽי־יִתֵּ֣ן בֹּ֑קֶר מִפַּ֤חַד לְבָֽבְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּפְחָ֔ד וּמִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃<קטע סוף=סז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|סח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סח/>{{נוסח|וֶהֱשִֽׁיבְךָ֨|2==א,ש1,ל3 (געיה באות שי"ן){{ש}}ל=וֶֽהֱשִֽׁיבְךָ֨ (שתי געיות) וכך העיר המקליד (ב-BHQ השמיטו){{ש}}ש=וֶֽהֱשִׁיבְךָ֨ (געיה באות וי"ו){{ש}}ל1,ק3,ו,ל9=וֶהֱשִׁיבְךָ֨ (אין געיה)}} יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}מִצְרַ֘יִם֮ {{נוסח|{{מ:קמץ|ד=בׇּאֳנִיּוֹת֒|ס=בָּאֳנִיּוֹת֒}}|2=בניקוד הארץ ישראלי הקדום הקמץ רחב ("בָּאֳנִיּוֹת֒"), וכך הוא בתיקון קוראים חורב.}} בַּדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּֽי לְךָ֔ לֹא־תֹסִ֥יף ע֖וֹד לִרְאֹתָ֑הּ {{נוסח|וְהִתְמַכַּרְתֶּ֨ם|2==א,ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 באות כ"ף רגילה{{ש}}יש ספרים=וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם באות כ"ף גדולה}} שָׁ֧ם לְאֹיְבֶ֛יךָ לַעֲבָדִ֥ים וְלִשְׁפָח֖וֹת וְאֵ֥ין קֹנֶֽה׃<קטע סוף=סח/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כח|סט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סט/>אֵ֩לֶּה֩ דִבְרֵ֨י הַבְּרִ֜ית אֲֽשֶׁר־צִוָּ֧ה יְהֹוָ֣ה אֶת־מֹשֶׁ֗ה לִכְרֹ֛ת אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב מִלְּבַ֣ד הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת אִתָּ֖ם בְּחֹרֵֽב׃<קטע סוף=סט/><קטע סוף=פרק כח/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:דברים כח]] ko812s1go7z7fbpujn8z9n1oxsr48pn 0 236679 3079372 3079266 2026-08-27T17:42:10Z Dovi 1 3079372 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דברים|לב}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} ==הפרק עם צורת השיר== {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא|18}}{{פפפ}}{{#קטע:שירת האזינו/צורת השיר|צורת-השיר}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}{{מ:טעמי המקרא}}{{פפפ}} {{מ:פסוק|דברים|לב|מד|עלייה=שביעי}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מד}} {{מ:פסוק|דברים|לב|מה}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מה}} {{מ:פסוק|דברים|לב|מו}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מו}} {{מ:פסוק|דברים|לב|מז}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מז}} {{פפ}} {{מ:פסוק|דברים|לב|מח|עלייה=מפטיר}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{מ:פסוק|דברים|לב|מט}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{מ:פסוק|דברים|לב|נ}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{מ:פסוק|דברים|לב|נא}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{מ:פסוק|דברים|לב|נב}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק עם צורת השיר (ללא מספרי פסוקים)== {{מ:טעמי המקרא|18}}{{פפפ}}{{#בלי קטע:שירת האזינו/צורת השיר|סימן}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}{{מ:טעמי המקרא}}{{פפפ}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מד}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מה}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מו}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מז}}{{פפ}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==הפרק בלי צורת השיר (באמצעות רווחים)== {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק לב/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|א|סדר=כו|עלייה={{מ:עלייה|א=האזינו|ב0=האזינו|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה{{מ:ששש}}וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃<קטע סוף=א/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י{{מ:ששש}}תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י{{ר3}}כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא{{מ:ששש}}וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃<קטע סוף=ב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֶקְרָ֑א{{מ:ששש}}הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃<קטע סוף=ג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|ד|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=האזינו|ב2=לוי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>{{נוסח|הַצּוּר֙|2==א,ל,ל1 ומ"ש באות צד"י רגילה{{ש}}יש ספרים=הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙ באות צד"י גדולה, וכך במ"ג דפוס ונציה.}} תָּמִ֣ים {{נוסח|{{מ:קמץ|ד=פׇּֽעֳל֔וֹ|ס=פָּֽעֳל֔וֹ}}|2=א=פָּֽעֳל֔וֹ (געיה){{ש}}ל=פָּעֳל֔וֹ (אין געיה)}}{{מ:ששש}}כִּ֥י כׇל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט{{ר3}}אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל{{מ:ששש}}צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃<קטע סוף=ד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>שִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם{{מ:ששש}}דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ {{נוסח|וּפְתַלְתֹּֽל|2==א,ל,ל1 ומ"ש (אין אות פ"א גדולה){{ש}}יש ספרים=וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל}}׃<קטע סוף=ה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>{{נוסח|{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙|2==א,ש,ק3[מ"ק-ק3=ה' רב'],ל9 ומ"ש (פתח באות ה"א גדולה, רווח, ואחר כך שווא באות למ"ד ובאות יו"ד){{ש}}ל=הֲ־לַיְהוָה֙ (חטף פתח באות ה"א, תיבות מוקפות, פתח באות למ"ד ושווא באות יו"ד){{ש}}ל1={{מ:אות-ג|הַ}} לְיֲהוָה֙ (פתח באות ה"א גדולה, תיבה בפני עצמה, שווא באות למ"ד וחטף פתח באות יו"ד){{ש}}ש1=הַ־ליְהוָה֙ (אין אות גדולה, תיבות מוקפות, אין ניקוד של שווא באות למ"ד, שווא באות יו"ד){{ש}}תיגאן=<{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙> (פתח וגעיה באות ה"א גדולה, תיבה אחת, שווא באות למ"ד, אין ניקוד של שווא באות יו"ד), וראו פנקובר, נוסח התורה, עמ' 69, 71.{{ש}}מ"ג דפוס ונציה=הַליְהֹוָה (אין אות גדולה, תיבה אחת, אין ניקוד של שווא באות למ"ד, שווא באות יו"ד)}}{{מ:הערה|בספרי תימן {{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת|שם=בספרי תימן מ אות ג ה ל יה ו ה בתיבה אחת}} תִּגְמְלוּ־זֹ֔את{{מ:ששש}}עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם{{ר3}}הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ{{מ:ששש}}ה֥וּא {{נוסח|עָשְׂךָ֖|2==א (אין געיה){{ש}}ל=עָֽשְׂךָ֖ (געיה)}} וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃<קטע סוף=ו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|ז|עלייה={{מ:עלייה|א=שני [ישראל]|ב0=האזינו|ב1=שני|ב2=ישראל}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת {{נוסח|דֹּר־וָדֹ֑ר|2==א,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורת טברנית ומ"ש (כתיב חסר וי"ו וכתיב חסר וי"ו){{ש}}ל=דּוֹר־וָד֑וֹר (כתיב מלא וי"ו וכתיב מלא וי"ו)}}{{מ:ששש}}שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃<קטע סוף=ז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם{{מ:ששש}}בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם{{ר3}}יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים{{מ:ששש}}לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=ח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>כִּ֛י חֵ֥לֶק יְהֹוָ֖ה עַמּ֑וֹ{{מ:ששש}}יַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֽוֹ׃<קטע סוף=ט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>יִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר{{מ:ששש}}וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן{{ר3}}{{נוסח|יְסֹבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ|2==ל1?,ש,ש1,ק3,ל3?,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן (אין געיה ואין חטפים){{ש}}א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ (חטף וחטף){{ש}}ל=יְסֹֽבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ (געיה באות סמ"ך ואין חטפים)}}{{מ:ששש}}יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ׃<קטע סוף=י/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו {{נוסח|יְרַחֵ֑ף|2==א,ל,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 (צירה באות חי"ת){{ש}}דפוסים וקורן=יְרַחֶ֑ף (סגול באות חי"ת)}}{{מ:ששש}}יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ׃<קטע סוף=יא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>יְהֹוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ{{מ:ששש}}וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר׃<קטע סוף=יב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|יג|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי [ע"כ ישראל]|ב0=האזינו|ב1=שלישי|ב2=ע"כ ישראל}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ {{נוסח|עַל־{{קו"כ|במותי|בָּ֣מֳתֵי}}|2==ל <יתיר ו'>{{ש}}א=<עַל־בָּ֣מֳותֵי> מ"ק-א=<ג' מל'>{{ש}}לגבי הקמץ הרחב בבי"ת ראו ויינברג 3.1.1, ושם בהערה 15 (ויש לשים לב למקום הטעם).}} אָ֔רֶץ{{מ:ששש}}וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י{{ר3}}וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע{{מ:ששש}}וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר׃<קטע סוף=יג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן{{מ:ששש}}עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים {{נוסח|וְאֵילִ֤ים|2=כאן מקומה של תיבה זו בכתר ארם צובה ובספרי תימן, וכן בכתי"ש. אבל בספרי התורה שברוב העדות וע"פ חלוקת הטעמים מקומה בתחילת השורה הבאה.}}{{ר3}}בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים{{מ:ששש}}עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה{{ר3}}וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר׃<קטע סוף=יד/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט{{ר3}}שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ{{מ:ששש}}וַיִּטֹּשׁ֙ {{נוסח|אֱל֣וֹהַּ|2==א,ל1,ש?,ש1,ק3,ל3?,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל!,ש?=אֱל֣וֹהַ (חסרה נקודת מפיק באות ה"א){{ש}}הערות ברויאר ודותן}} עָשָׂ֔הוּ{{ר3}}וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֽוֹ׃<קטע סוף=טו/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים{{ר3}}בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ׃<קטע סוף=טז/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א {{נוסח|אֱלֹ֔הַּ|2==ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן (גם בכתי"ש ניתן לראות בקושי את המפיק למרות הספק שרשם ברויאר){{ש}}ל!=אֱלֹ֔הַ (חסרה נקודת מפיק באות ה"א){{ש}}הערות ברויאר ודותן}}{{ר3}}אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם{{מ:ששש}}חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ{{ר3}}לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם׃<קטע סוף=יז/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>צ֥וּר יְלָדְךָ֖ {{נוסח|תֶּ֑שִׁ{{מ:אות-ק|י}}|2==ק3,ל-קטנות ומ"ש (אות יו"ד קטנה){{ש}}א,ל,ל1,ש,ש1,ל3,ל9=תֶּ֑שִׁי (אין אות קטנה)}}{{ר3}}וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל {{נוסח|מְחֹלְﬞלֶֽךָ|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9{{ש}}א=מְחֹלֲלֶֽךָ (חטף)}}׃<קטע סוף=יח/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|יט|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי|ב0=האזינו|ב1=רביעי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וַיַּ֥רְא יְהֹוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ{{ר3}}מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו׃<קטע סוף=יט/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם{{ר3}}אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם{{מ:ששש}}כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה{{ר3}}בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם׃<קטע סוף=כ/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל{{ר3}}כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם{{מ:ששש}}{{נוסח|וַֽאֲנִי֙|2==א (געיה){{ש}}ל=וַאֲנִי֙ (אין געיה)}} אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם{{ר3}}בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃<קטע סוף=כא/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י{{ר3}}וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית{{מ:ששש}}וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ{{ר3}}וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים׃<קטע סוף=כב/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת{{ר3}}חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם׃<קטע סוף=כג/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף{{ר3}}וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י{{מ:ששש}}וְשֶׁן־{{נוסח|בְּהֵמֹת֙|2==א,ל1?,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורת-א וטברנית ורמ"ה (כתיב חסר וי"ו){{ש}}ל=בְּהֵמוֹת֙ (כתיב מלא וי"ו)}} אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם{{ר3}}עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר׃<קטע סוף=כד/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙{{ר3}}גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה׃<קטע סוף=כה/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם{{ר3}}אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם׃<קטע סוף=כו/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר{{ר3}}פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ{{מ:ששש}}פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ {{נוסח|יָדֵ֣נוּ|2==א,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורות-א,ל וטברניות ורמ"ה (כתיב חסר יו"ד){{ש}}ל!=יָדֵ֣ינוּ (כתיב מלא יו"ד)}} רָ֔מָה{{ר3}}וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כׇּל־זֹֽאת׃<קטע סוף=כז/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה{{ר3}}וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃<קטע סוף=כח/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|כט|עלייה={{מ:עלייה|א=חמישי|ב0=האזינו|ב1=חמישי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את{{ר3}}יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם׃<קטע סוף=כט/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף{{ר3}}וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה{{מ:ששש}}אִם־לֹא֙ {{נוסח|כִּֽי־צוּרָ֣ם|2==א (געיה){{ש}}ל=כִּי־צוּרָ֣ם (אין געיה)}} מְכָרָ֔ם{{ר3}}וַיהֹוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃<קטע סוף=ל/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם{{ר3}}וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים׃<קטע סוף=לא/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם{{ר3}}וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה{{מ:ששש}}עֲנָבֵ֙מוֹ֙ עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ{{ר3}}אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ׃<קטע סוף=לב/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם{{ר3}}וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר׃<קטע סוף=לג/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י{{ר3}}{{נוסח|חָת֖וּם|2==א,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורות-א,ל ורמ"ה (כתיב מלא יו"ד){{ש}}ל!=חָתֻ֖ם (כתיב חסר וי"ו)}} בְּאוֹצְרֹתָֽי׃<קטע סוף=לד/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם{{ר3}}לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם{{מ:ששש}}כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם{{ר3}}וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃<קטע סוף=לה/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>כִּֽי־יָדִ֤ין יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ{{ר3}}וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם{{מ:ששש}}כִּ֤י יִרְאֶה֙ {{נוסח|כִּֽי־אָ֣זְﬞלַת|2=א,ל3=כִּֽי־אָ֣זֲלַת (געיה באות כ"ף וחטף){{ש}}ש1,ל9=כִּי־אָ֣זֲלַת (אין געיה, חטף){{ש}}ל,ש,ק3=כִּי־אָ֣זְלַת (אין געיה ואין חטף)}} יָ֔ד{{ר3}}וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃<קטע סוף=לו/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ{{ר3}}צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ׃<קטע סוף=לז/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ{{ר3}}יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם{{מ:ששש}}יָק֙וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם{{ר3}}יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה׃<קטע סוף=לח/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>רְא֣וּ{{מ:לגרמיה-2}} עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא{{ר3}}וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י{{מ:ששש}}אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה{{ר3}}מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א{{מ:ששש}}וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל׃<קטע סוף=לט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|מ|עלייה={{מ:עלייה|א=ששי|ב0=האזינו|ב1=ששי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י{{מ:ששש}}וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃<קטע סוף=מ/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>אִם־שַׁנּוֹתִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י{{מ:ששש}}וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י{{ר3}}אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י{{מ:ששש}}וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם׃<קטע סוף=מא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>אַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם{{מ:ששש}}וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר{{ר3}}מִדַּ֤ם חָלָל֙ וְשִׁבְיָ֔ה{{מ:ששש}}מֵרֹ֖אשׁ פַּרְע֥וֹת אוֹיֵֽב׃<קטע סוף=מב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ{{מ:ששש}}כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם{{ר3}}וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו{{מ:ששש}}וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃<קטע סוף=מג/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|מד|עלייה={{מ:עלייה|א=שביעי|ב0=האזינו|ב1=שביעי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאׇזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֗ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם {{נוסח|לְכׇ֨ל־הַדְּבָרִ֔ים|2==א,ש1,ק3,ל3{{ש}}ל,ש,ל9=לְכָל־הַדְּבָרִ֔ים (אין מתיגה){{ש}}ל1=לְכָל־הַ֨דְּבָרִ֔ים (מקום המתיגה)}} אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>כִּ֠י לֹא־דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי־ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃<קטע סוף=מז/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|מח|עלייה={{מ:עלייה|א=מפטיר|ב0=האזינו|ב3=מפטיר}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>עֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַאֲחֻזָּֽה׃<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|נ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נ/>וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃<קטע סוף=נ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>עַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=נא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לב|נב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נב/>כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=נב/><קטע סוף=פרק לב/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק בלי צורת השיר (באמצעות רווחים וללא מספרי פסוקים)== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:דברים לב/טעמים|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{#קטע:שירת האזינו/צורות נוספות|שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות}} ==הערות== {{מ:טעמי המקרא}} <references/> {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:דברים לב]] 9xuh4g6syst8gsmlhl7qsh684kam8no 0 236728 3079454 3005767 2026-08-28T02:58:10Z Dovi 1 3079454 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|יהושע|י}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק י/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹנִי־צֶ֜דֶק מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֗}}ם כִּֽי־לָכַ֨ד יְהוֹשֻׁ֣עַ אֶת־הָעַי֮ וַיַּחֲרִימָהּ֒ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה לִֽירִיחוֹ֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ כֵּן־עָשָׂ֥ה לָעַ֖י וּלְמַלְכָּ֑הּ וְכִ֨י הִשְׁלִ֜ימוּ יֹשְׁבֵ֤י גִבְעוֹן֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽהְי֖וּ בְּקִרְבָּֽם׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיִּֽירְא֣וּ מְאֹ֔ד כִּ֣י עִ֤יר גְּדוֹלָה֙ גִּבְע֔וֹן כְּאַחַ֖ת עָרֵ֣י הַמַּמְלָכָ֑ה וְכִ֨י הִ֤יא גְדוֹלָה֙ מִן־הָעַ֔י וְכׇל־אֲנָשֶׁ֖יהָ גִּבֹּרִֽים׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיִּשְׁלַ֨ח אֲדֹנִי־צֶ֜דֶק מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֗}}ם אֶל־הוֹהָ֣ם מֶֽלֶךְ־חֶ֠בְר֠וֹן וְאֶל־פִּרְאָ֨ם מֶלֶךְ־יַרְמ֜וּת וְאֶל־יָפִ֧יעַ מֶלֶךְ־לָכִ֛ישׁ וְאֶל־דְּבִ֥יר מֶלֶךְ־עֶגְל֖וֹן לֵאמֹֽר׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>עֲלוּ־אֵלַ֣י וְעִזְרֻ֔נִי וְנַכֶּ֖ה אֶת־גִּבְע֑וֹן כִּי־הִשְׁלִ֥ימָה אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ וְאֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וַיֵּאָסְפ֨וּ וַֽיַּעֲל֜וּ חֲמֵ֣שֶׁת{{מ:לגרמיה-2}} מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֗י מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֜}}ם מֶֽלֶךְ־חֶבְר֤וֹן מֶֽלֶךְ־יַרְמוּת֙ מֶלֶךְ־לָכִ֣ישׁ מֶלֶךְ־עֶגְל֔וֹן הֵ֖ם וְכׇל־מַחֲנֵיהֶ֑ם וַֽיַּחֲנוּ֙ עַל־גִּבְע֔וֹן וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ עָלֶֽיהָ׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַיִּשְׁלְח֣וּ אַנְשֵׁי֩ גִבְע֨וֹן אֶל־יְהוֹשֻׁ֤עַ אֶל־הַֽמַּחֲנֶה֙ הַגִּלְגָּ֣לָה לֵאמֹ֔ר אַל־תֶּ֥רֶף יָדֶ֖יךָ מֵעֲבָדֶ֑יךָ עֲלֵ֧ה אֵלֵ֣ינוּ מְהֵרָ֗ה וְהוֹשִׁ֤יעָה לָּ֙נוּ֙ וְעׇזְרֵ֔נוּ כִּ֚י נִקְבְּצ֣וּ אֵלֵ֔ינוּ כׇּל־מַלְכֵ֥י הָאֱמֹרִ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָהָֽר׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַיַּ֨עַל יְהוֹשֻׁ֜עַ מִן־הַגִּלְגָּ֗ל ה֚וּא וְכׇל־עַ֤ם הַמִּלְחָמָה֙ עִמּ֔וֹ וְכֹ֖ל גִּבּוֹרֵ֥י הֶחָֽיִל׃<קטע סוף=ז/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|ח|סדר=ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אַל־תִּירָ֣א מֵהֶ֔ם כִּ֥י בְיָדְךָ֖ נְתַתִּ֑ים לֹא־יַעֲמֹ֥ד אִ֛ישׁ מֵהֶ֖ם בְּפָנֶֽיךָ׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יְהוֹשֻׁ֖עַ פִּתְאֹ֑ם כׇּל־הַלַּ֕יְלָה עָלָ֖ה מִן־הַגִּלְגָּֽל׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וַיְהֻמֵּ֤ם יְהֹוָה֙ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּכֵּ֥ם מַכָּֽה־גְדוֹלָ֖ה בְּגִבְע֑וֹן וַֽיִּרְדְּפֵ֗ם דֶּ֚רֶךְ מַעֲלֵ֣ה בֵית־חוֹרֹ֔ן וַיַּכֵּ֥ם עַד־עֲזֵקָ֖ה וְעַד־מַקֵּדָֽה׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיְהִ֞י בְּנֻסָ֣ם{{מ:לגרמיה-2}} מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הֵ֞ם בְּמוֹרַ֤ד בֵּית־חוֹרֹן֙ וַיהֹוָ֡ה הִשְׁלִ֣יךְ עֲלֵיהֶם֩ אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֧וֹת מִן־הַשָּׁמַ֛יִם עַד־עֲזֵקָ֖ה וַיָּמֻ֑תוּ רַבִּ֗ים אֲשֶׁר־מֵ֙תוּ֙ בְּאַבְנֵ֣י הַבָּרָ֔ד מֵאֲשֶׁ֥ר הָרְג֛וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּחָֽרֶב׃<קטע סוף=יא/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אָ֣ז יְדַבֵּ֤ר יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּי֗וֹם תֵּ֤ת יְהֹוָה֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י לִפְנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֣אמֶר{{מ:לגרמיה-2}} לְעֵינֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שֶׁ֚מֶשׁ בְּגִבְע֣וֹן דּ֔וֹם וְיָרֵ֖חַ בְּעֵ֥מֶק אַיָּלֽוֹן׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וַיִּדֹּ֨ם הַשֶּׁ֜מֶשׁ וְיָרֵ֣חַ עָמָ֗ד עַד־יִקֹּ֥ם גּוֹי֙ אֹֽיְבָ֔יו הֲלֹא־הִ֥יא כְתוּבָ֖ה עַל־סֵ֣פֶר הַיָּשָׁ֑ר וַיַּעֲמֹ֤ד הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בַּחֲצִ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹא־אָ֥ץ לָב֖וֹא כְּי֥וֹם תָּמִֽים׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וְלֹ֨א הָיָ֜ה {{נוסח|כַּיּ֤וֹם|2=ברויאר ציין ספק א?=בַּיּ֤וֹם בבי"ת, אבל בגלל הטשטוש הגדול בכתר קשה להכריע, ובכתבי־היד האחרים בכ"ף וכן בדפוסים.}} הַהוּא֙ לְפָנָ֣יו וְאַחֲרָ֔יו לִשְׁמֹ֥עַ יְהֹוָ֖ה בְּק֣וֹל אִ֑ישׁ כִּ֣י יְהֹוָ֔ה נִלְחָ֖ם לְיִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=יד/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַיָּ֤שׇׁב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֣ל עִמּ֔וֹ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה הַגִּלְגָּֽלָה׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וַיָּנֻ֕סוּ חֲמֵ֖שֶׁת הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּחָבְא֥וּ בַמְּעָרָ֖ה בְּמַקֵּדָֽה׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וַיֻּגַּ֖ד לִיהוֹשֻׁ֣עַ לֵאמֹ֑ר נִמְצְאוּ֙ חֲמֵ֣שֶׁת הַמְּלָכִ֔ים נֶחְבְּאִ֥ים בַּמְּעָרָ֖ה בְּמַקֵּדָֽה׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשֻׁ֔עַ גֹּ֛לּוּ אֲבָנִ֥ים גְּדֹל֖וֹת אֶל־פִּ֣י הַמְּעָרָ֑ה וְהַפְקִ֧ידוּ עָלֶ֛יהָ אֲנָשִׁ֖ים לְשׇׁמְרָֽם׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וְאַתֶּם֙ אַֽל־תַּעֲמֹ֔דוּ רִדְפוּ֙ אַחֲרֵ֣י אֹיְבֵיכֶ֔ם וְזִנַּבְתֶּ֖ם אוֹתָ֑ם אַֽל־תִּתְּנ֗וּם לָבוֹא֙ אֶל־עָ֣רֵיהֶ֔ם כִּ֧י נְתָנָ֛ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם בְּיֶדְכֶֽם׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וַיְהִי֩ כְּכַלּ֨וֹת יְהוֹשֻׁ֜עַ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְהַכּוֹתָ֛ם מַכָּ֥ה גְדוֹלָֽה־מְאֹ֖ד עַד־תֻּמָּ֑ם וְהַשְּׂרִידִים֙ שָֽׂרְד֣וּ מֵהֶ֔ם וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָֽר׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וַיָּשֻׁ֩בוּ֩ כׇל־הָעָ֨ם אֶל־הַמַּחֲנֶ֧ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֛עַ מַקֵּדָ֖ה בְּשָׁל֑וֹם לֹֽא־חָרַ֞ץ לִבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל לְאִ֖ישׁ אֶת־לְשֹׁנֽוֹ׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשֻׁ֔עַ פִּתְח֖וּ אֶת־פִּ֣י הַמְּעָרָ֑ה וְהוֹצִ֣יאוּ אֵלַ֗י אֶת־חֲמֵ֛שֶׁת הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִן־הַמְּעָרָֽה׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן וַיֹּצִ֣יאוּ אֵלָ֗יו אֶת־חֲמֵ֛שֶׁת הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִן־הַמְּעָרָ֑ה אֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֗}}ם אֶת־מֶ֤לֶךְ חֶבְרוֹן֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ יַרְמ֔וּת אֶת־מֶ֥לֶךְ לָכִ֖ישׁ אֶת־מֶ֥לֶךְ עֶגְלֽוֹן׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וַ֠יְהִ֠י כְּֽהוֹצִיאָ֞ם אֶת־הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֘לֶּה֮ אֶל־יְהוֹשֻׁ֒עַ֒ וַיִּקְרָ֨א יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־כׇּל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל וַ֠יֹּ֠אמֶר אֶל־קְצִינֵ֞י אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ {{נוסח|{{כו"ק|ההלכוא|הֶהָלְכ֣וּ}}|2=מ"ק-ל=יב׳ יתיר א׳}} אִתּ֔וֹ קִרְב֗וּ שִׂ֚ימוּ אֶת־רַגְלֵיכֶ֔ם עַֽל־צַוְּארֵ֖י הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַֽיִּקְרְב֔וּ וַיָּשִׂ֥ימוּ אֶת־רַגְלֵיהֶ֖ם עַל־צַוְּארֵיהֶֽם׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ אַל־תִּֽירְא֖וּ וְאַל־תֵּחָ֑תּוּ חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ כִּ֣י כָ֗כָה יַעֲשֶׂ֤ה יְהֹוָה֙ לְכׇל־אֹ֣יְבֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם נִלְחָמִ֥ים אוֹתָֽם׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וַיַּכֵּ֨ם יְהוֹשֻׁ֤עַ אַֽחֲרֵי־כֵן֙ וַיְמִיתֵ֔ם וַיִּתְלֵ֕ם עַ֖ל חֲמִשָּׁ֣ה עֵצִ֑ים וַיִּֽהְי֛וּ תְּלוּיִ֥ם עַל־הָעֵצִ֖ים עַד־הָעָֽרֶב׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וַיְהִ֞י לְעֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} בּ֣וֹא הַשֶּׁ֗מֶשׁ צִוָּ֤ה יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ וַיֹּֽרִידוּם֙ מֵעַ֣ל הָעֵצִ֔ים וַיַּ֨שְׁלִכֻ֔ם אֶל־הַמְּעָרָ֖ה אֲשֶׁ֣ר נֶחְבְּאוּ־שָׁ֑ם וַיָּשִׂ֜מוּ אֲבָנִ֤ים גְּדֹלוֹת֙ עַל־פִּ֣י הַמְּעָרָ֔ה עַד־עֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃<קטע סוף=כז/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וְאֶת־מַקֵּדָה֩ לָכַ֨ד יְהוֹשֻׁ֜עַ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא וַיַּכֶּ֣הָ לְפִי־חֶ֘רֶב֮ וְאֶת־מַלְכָּהּ֒ הֶחֱרִ֣ם אוֹתָ֗ם וְאֶת־כׇּל־הַנֶּ֙פֶשׁ֙ אֲשֶׁר־בָּ֔הּ לֹ֥א הִשְׁאִ֖יר שָׂרִ֑יד וַיַּ֙עַשׂ֙ לְמֶ֣לֶךְ מַקֵּדָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְמֶ֥לֶךְ יְרִיחֽוֹ׃<קטע סוף=כח/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וַיַּעֲבֹ֣ר יְ֠הוֹשֻׁ֠עַ וְכׇֽל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מִמַּקֵּדָ֖ה לִבְנָ֑ה וַיִּלָּ֖חֶם עִם־לִבְנָֽה׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וַיִּתֵּן֩ יְהֹוָ֨ה גַּם־אוֹתָ֜הּ בְּיַ֣ד יִשְׂרָאֵל֮ וְאֶת־מַלְכָּהּ֒ וַיַּכֶּ֣הָ לְפִי־חֶ֗רֶב וְאֶת־כׇּל־הַנֶּ֙פֶשׁ֙ אֲשֶׁר־בָּ֔הּ לֹא־הִשְׁאִ֥יר בָּ֖הּ שָׂרִ֑יד וַיַּ֣עַשׂ לְמַלְכָּ֔הּ כַּאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְמֶ֥לֶךְ יְרִיחֽוֹ׃<קטע סוף=ל/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וַיַּעֲבֹ֣ר יְ֠הוֹשֻׁ֠עַ וְכׇֽל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מִלִּבְנָ֖ה לָכִ֑ישָׁה וַיִּ֣חַן עָלֶ֔יהָ וַיִּלָּ֖חֶם בָּֽהּ׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וַיִּתֵּן֩ יְהֹוָ֨ה אֶת־לָכִ֜ישׁ בְּיַ֣ד יִשְׂרָאֵ֗ל וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וַיַּכֶּ֣הָ לְפִי־חֶ֔רֶב וְאֶת־כׇּל־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֑הּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה לְלִבְנָֽה׃<קטע סוף=לב/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>אָ֣ז עָלָ֗ה הֹרָם֙ מֶ֣לֶךְ גֶּ֔זֶר לַעְזֹ֖ר אֶת־לָכִ֑ישׁ וַיַּכֵּ֤הוּ יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ וְאֶת־עַמּ֔וֹ עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִֽיד׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וַיַּעֲבֹ֣ר יְ֠הוֹשֻׁ֠עַ וְכׇֽל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מִלָּכִ֖ישׁ עֶגְלֹ֑נָה וַיַּחֲנ֣וּ עָלֶ֔יהָ וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ עָלֶֽיהָ׃<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>וַֽיִּלְכְּד֜וּהָ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ וַיַּכּ֣וּהָ לְפִי־חֶ֔רֶב וְאֵת֙ כׇּל־הַנֶּ֣פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֔הּ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא הֶחֱרִ֑ים כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה לְלָכִֽישׁ׃<קטע סוף=לה/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>וַיַּ֣עַל יְ֠הוֹשֻׁ֠עַ וְכׇֽל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מֵעֶגְל֖וֹנָה חֶבְר֑וֹנָה וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ עָלֶֽיהָ׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>וַיִּלְכְּד֣וּהָ וַיַּכּֽוּהָ־לְפִי־חֶ֠רֶב וְאֶת־מַלְכָּ֨הּ וְאֶת־כׇּל־עָרֶ֜יהָ וְאֶת־כׇּל־הַנֶּ֤פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ֙ לֹא־הִשְׁאִ֣יר שָׂרִ֔יד כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה לְעֶגְל֑וֹן וַיַּחֲרֵ֣ם אוֹתָ֔הּ וְאֶת־כׇּל־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃<קטע סוף=לז/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>וַיָּ֧שׇׁב יְהוֹשֻׁ֛עַ וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֖וֹ דְּבִ֑רָה וַיִּלָּ֖חֶם עָלֶֽיהָ׃<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וַֽיִּלְכְּדָ֞הּ וְאֶת־מַלְכָּ֤הּ וְאֶת־כׇּל־עָרֶ֙יהָ֙ וַיַּכּ֣וּם לְפִי־חֶ֔רֶב וַֽיַּחֲרִ֙ימוּ֙ אֶת־כׇּל־נֶ֣פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֔הּ לֹ֥א הִשְׁאִ֖יר שָׂרִ֑יד כַּאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְחֶבְר֗וֹן כֵּן־עָשָׂ֤ה לִדְבִ֙רָה֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ וְכַאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לְלִבְנָ֖ה וּלְמַלְכָּֽהּ׃<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>וַיַּכֶּ֣ה יְהוֹשֻׁ֣עַ אֶת־כׇּל־הָאָ֡רֶץ הָהָר֩ וְהַנֶּ֨גֶב וְהַשְּׁפֵלָ֜ה וְהָאֲשֵׁד֗וֹת וְאֵת֙ כׇּל־מַלְכֵיהֶ֔ם לֹ֥א הִשְׁאִ֖יר שָׂרִ֑יד וְאֵ֤ת כׇּל־הַנְּשָׁמָה֙ הֶחֱרִ֔ים כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>וַיַּכֵּ֧ם יְהוֹשֻׁ֛עַ מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ וְעַד־עַזָּ֑ה וְאֵ֛ת כׇּל־אֶ֥רֶץ גֹּ֖שֶׁן וְעַד־גִּבְעֽוֹן׃<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|מב|סדר=ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>וְאֵ֨ת כׇּל־הַמְּלָכִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְאֶת־אַרְצָ֔ם לָכַ֥ד יְהוֹשֻׁ֖עַ פַּ֣עַם אֶחָ֑ת כִּ֗י יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נִלְחָ֖ם לְיִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|י|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>וַיָּ֤שׇׁב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֣ל עִמּ֔וֹ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה הַגִּלְגָּֽלָה׃<קטע סוף=מג/><קטע סוף=פרק י/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:יהושע י]] 7rveoxjm63nxz51hhigs9mp0o7k0p3p 0 237245 3079473 2987910 2026-08-28T06:18:35Z Dovi 1 3079473 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|מלכים ב|יז}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק יז/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>בִּשְׁנַת֙ שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֔ה לְאָחָ֖ז מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ הוֹשֵׁ֨עַ בֶּן־אֵלָ֧ה בְשֹׁמְר֛וֹן עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל תֵּ֥שַׁע שָׁנִֽים׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה רַ֗ק לֹ֚א כְּמַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>עָלָ֣יו עָלָ֔ה שַׁלְמַנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַֽיְהִי־ל֤וֹ הוֹשֵׁ֙עַ֙ עֶ֔בֶד וַיָּ֥שֶׁב ל֖וֹ מִנְחָֽה׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַיִּמְצָא֩ מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֨וּר בְּהוֹשֵׁ֜עַ קֶ֗שֶׁר אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ אֶל־ס֣וֹא מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם וְלֹא־הֶעֱלָ֥ה מִנְחָ֛ה לְמֶ֥לֶךְ אַשּׁ֖וּר כְּשָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֑ה וַֽיַּעְצְרֵ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּאַסְרֵ֖הוּ בֵּ֥ית כֶּֽלֶא׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וַיַּ֥עַל מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר בְּכׇל־הָאָ֑רֶץ וַיַּ֙עַל֙ שֹׁמְר֔וֹן וַיָּ֥צַר עָלֶ֖יהָ שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>בִּשְׁנַ֨ת {{נוסח|הַתְּשִׁעִ֜ית|2==א(ק),ק,ש1 ומסורות-א,ל וטברנית ובדפוסים (כתיב חסר יו"ד ומלא יו"ד){{ש}}ל!=הַתְּשִׁיעִ֜ית (כתיב מלא יו"ד ומלא יו"ד){{ש}}הערת ברויאר}} לְהוֹשֵׁ֗עַ לָכַ֤ד מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אֶת־שֹׁ֣מְר֔וֹן וַיֶּ֥גֶל אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל אַשּׁ֑וּרָה וַיֹּ֨שֶׁב {{נוסח|אוֹתָ֜ם|2==ק ומסורות-א,ל,ש1 וטברנית ובדפוסים{{ש}}ל!,ש1!=אֹתָ֜ם (כתיב חסר וי"ו)}} בַּחְלַ֧ח וּבְחָב֛וֹר נְהַ֥ר גּוֹזָ֖ן וְעָרֵ֥י מָדָֽי׃<קטע סוף=ו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַיְהִ֗י כִּֽי־חָטְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם הַמַּעֲלֶ֤ה אֹתָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִתַּ֕חַת יַ֖ד פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיִּֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּחֻקּ֣וֹת הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הוֹרִ֣ישׁ יְהֹוָ֔ה מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וַיְחַפְּא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל דְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־כֵ֔ן עַל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּבְנ֨וּ לָהֶ֤ם בָּמוֹת֙ בְּכׇל־עָ֣רֵיהֶ֔ם מִמִּגְדַּ֥ל נוֹצְרִ֖ים עַד־עִ֥יר מִבְצָֽר׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וַיַּצִּ֧בוּ לָהֶ֛ם מַצֵּב֖וֹת וַאֲשֵׁרִ֑ים עַ֚ל כׇּל־גִּבְעָ֣ה גְבֹהָ֔ה וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיְקַטְּרוּ־שָׁם֙ בְּכׇל־בָּמ֔וֹת כַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁר־הֶגְלָ֥ה יְהֹוָ֖ה מִפְּנֵיהֶ֑ם וַֽיַּעֲשׂוּ֙ דְּבָרִ֣ים רָעִ֔ים לְהַכְעִ֖יס אֶת־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וַיַּֽעַבְד֖וּ הַגִּלֻּלִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ לָהֶ֔ם לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וַיָּ֣עַד יְהֹוָ֡ה בְּיִשְׂרָאֵ֣ל וּבִיהוּדָ֡ה בְּיַד֩ כׇּל־{{קו"כ|נביאו|נְבִיאֵ֨י}} כׇל־חֹזֶ֜ה לֵאמֹ֗ר {{נוסח|שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ|2==ל ושיטת-א <שֻׁ֝֩בוּ> (גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כשיטת הכתר; והשוו יחזקאל מח,י; צפניה ב,טו) ולפיהם במג"ה.{{ש}}ק=‹שֻׁ֠+ש֜בוּ›, ‹שֻׁ֠֜בוּ› וכן הוא בקורן ובדפוסים ובמהדורת ברויאר.{{ש}}הקלדה=שֻׁ֠֜בוּ ע"פ המקליד עד גירסה 4.16; הקלדה=שֻׁ֝֠בוּ מגירסה 4.18 ולפי ברויאר ודותן ע"פ ההקשר. יש גם עיגול מסורה בתיבה זו, וכנראה שברויאר ודותן דווחו על העיגול השני והמקליד (בגרסאות הקודמות) על העיגול הראשון.}} מִדַּרְכֵיכֶ֤ם הָֽרָעִים֙ וְשִׁמְרוּ֙ מִצְוֺתַ֣י חֻקּוֹתַ֔י כְּכׇ֨ל־הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶת־אֲבֹֽתֵיכֶ֑ם {{נוסח|וַֽאֲשֶׁר֙|2=ל=וַֽאֲשֶׁר֙ בגעיה ימנית}} שָׁלַ֣חְתִּי אֲלֵיכֶ֔ם בְּיַ֖ד עֲבָדַ֥י הַנְּבִיאִֽים׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וְלֹ֖א שָׁמֵ֑עוּ וַיַּקְשׁ֤וּ אֶת־עׇרְפָּם֙ כְּעֹ֣רֶף אֲבוֹתָ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א הֶאֱמִ֔ינוּ בַּֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַיִּמְאֲס֣וּ אֶת־חֻקָּ֗יו וְאֶת־בְּרִיתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר כָּרַ֣ת אֶת־אֲבוֹתָ֔ם וְאֵת֙ עֵֽדְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר הֵעִ֖יד בָּ֑ם {{נוסח|וַיֵּ֨לְכ֜וּ|2==ל?,ק,ש1 (קדמא ואזלא [גרש]), וכך אצל דותן וברויאר ומג"ה, וכמו כן בקורן ובדפוסים.{{ש}}ל?!=וַיֵּ֨לְכוּ (חסר גרש באות כ"ף), וכך בהקלדה; בכתי"ל אפשר לראות את הקו של הגרש, אך הוא מטושטש או מחוק.}} אַחֲרֵ֤י הַהֶ֙בֶל֙ וַיֶּהְבָּ֔לוּ וְאַחֲרֵ֤י הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר סְבִֽיבֹתָ֔ם אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֹתָ֔ם לְבִלְתִּ֖י עֲשׂ֥וֹת כָּהֶֽם׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וַיַּעַזְב֗וּ אֶת־כׇּל־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֛ם מַסֵּכָ֖ה {{כו"ק|שנים|שְׁנֵ֣י}} עֲגָלִ֑ים וַיַּעֲשׂ֣וּ אֲשֵׁירָ֗ה וַיִּֽשְׁתַּחֲווּ֙ לְכׇל־צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־הַבָּֽעַל׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וַֽ֠יַּעֲבִ֠ירוּ אֶת־בְּנֵיהֶ֤ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיהֶם֙ בָּאֵ֔שׁ וַיִּקְסְמ֥וּ קְסָמִ֖ים וַיְנַחֵ֑שׁוּ וַיִּֽתְמַכְּר֗וּ לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה לְהַכְעִיסֽוֹ׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וַיִּתְאַנַּ֨ף יְהֹוָ֤ה מְאֹד֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיְסִרֵ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו לֹ֣א נִשְׁאַ֔ר רַ֛ק שֵׁ֥בֶט יְהוּדָ֖ה לְבַדּֽוֹ׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>גַּם־יְהוּדָ֕ה לֹ֣א שָׁמַ֔ר אֶת־מִצְוֺ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיֵּ֣לְכ֔וּ בְּחֻקּ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וַיִּמְאַ֨ס יְהֹוָ֜ה בְּכׇל־זֶ֤רַע יִשְׂרָאֵל֙ וַיְעַנֵּ֔ם וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּיַד־שֹׁסִ֑ים עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר הִשְׁלִיכָ֖ם מִפָּנָֽיו׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>כִּֽי־קָרַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל מֵעַל֙ בֵּ֣ית דָּוִ֔ד וַיַּמְלִ֖יכוּ אֶת־יָרׇבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט {{כו"ק|וידא|וַיַּדַּ֨ח}} יָרׇבְעָ֤ם אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהֹוָ֔ה {{נוסח|וְהֶחֱטִיאָ֖ם|2==ק ובדפוסים{{ש}}ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם (טי"ת בצירה){{ש}}הערות דותן והמקליד}} חֲטָאָ֥ה גְדוֹלָֽה׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּכׇל־חַטֹּ֥אות יָרׇבְעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה לֹא־סָ֖רוּ מִמֶּֽנָּה׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>עַ֠ד אֲשֶׁר־הֵסִ֨יר יְהֹוָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵעַ֣ל פָּנָ֔יו כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד כׇּל־עֲבָדָ֣יו הַנְּבִיאִ֑ים וַיִּ֨גֶל יִשְׂרָאֵ֜ל מֵעַ֤ל אַדְמָתוֹ֙ אַשּׁ֔וּרָה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃<קטע סוף=כג/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וַיָּבֵ֣א מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֡וּר מִבָּבֶ֡ל {{נוסח|וּ֠מִכּ֠וּתָה|2==ל,ש1 (טעם כפול בכתבי־היד) וכן דעתם של ייבין, ברויאר ודותן{{ש}}לפי המקליד בגירסה 4.14 ל=וּ֠מִ֠כּוּתָה (הטעם הכפול אינו מסומן בהברה המוטעמת), אבל בכתי"ל נראה יותר שהתלישא דווקא בכ"ף (וּ֠מִכּוּ֠תָה) או אולי בוי"ו בתוך ההברה הנכונה, וכך תיקנו בגירסה 4.16.}} וּמֵעַוָּ֤א וּמֵֽחֲמָת֙ {{נוסח|וּסְפַרְוַ֔יִם|2==ל{{ש}}ע"פ מ"ש קרי=ומספרוים}} וַיֹּ֙שֶׁב֙ בְּעָרֵ֣י שֹֽׁמְר֔וֹן תַּ֖חַת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽרְשׁוּ֙ אֶת־שֹׁ֣מְר֔וֹן וַיֵּֽשְׁב֖וּ בְּעָרֶֽיהָ׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וַיְהִ֗י בִּתְחִלַּת֙ שִׁבְתָּ֣ם שָׁ֔ם לֹ֥א יָרְא֖וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיְשַׁלַּ֨ח יְהֹוָ֤ה בָּהֶם֙ אֶת־הָ֣אֲרָי֔וֹת וַיִּֽהְי֥וּ הֹרְגִ֖ים בָּהֶֽם׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וַיֹּאמְר֗וּ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁוּר֮ לֵאמֹר֒ הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֤ר הִגְלִ֙יתָ֙ וַתּ֙וֹשֶׁב֙ בְּעָרֵ֣י שֹׁמְר֔וֹן לֹ֣א יָֽדְע֔וּ אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיְשַׁלַּח־בָּ֣ם אֶת־הָאֲרָי֗וֹת וְהִנָּם֙ מְמִיתִ֣ים אוֹתָ֔ם כַּאֲשֶׁר֙ אֵינָ֣ם יֹדְעִ֔ים אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֥י הָאָֽרֶץ׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וַיְצַ֨ו מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֜וּר לֵאמֹ֗ר הֹלִ֤יכוּ שָׁ֙מָּה֙ אֶחָ֤ד מֵהַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁ֣ר הִגְלִיתֶ֣ם מִשָּׁ֔ם וְיֵלְכ֖וּ וְיֵ֣שְׁבוּ שָׁ֑ם וְיֹרֵ֕ם אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֥י הָאָֽרֶץ׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וַיָּבֹ֞א אֶחָ֣ד מֵהַכֹּהֲנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הִגְלוּ֙ מִשֹּׁ֣מְר֔וֹן וַיֵּ֖שֶׁב בְּבֵֽית־אֵ֑ל וַֽיְהִי֙ מוֹרֶ֣ה אֹתָ֔ם אֵ֖יךְ יִֽירְא֥וּ אֶת־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וַיִּהְי֣וּ עֹשִׂ֔ים גּ֥וֹי גּ֖וֹי אֱלֹהָ֑יו וַיַּנִּ֣יחוּ{{מ:לגרמיה-2}} בְּבֵ֣ית הַבָּמ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרֹנִ֔ים גּ֥וֹי גּוֹי֙ בְּעָ֣רֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם יֹשְׁבִ֖ים שָֽׁם׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וְאַנְשֵׁ֣י בָבֶ֗ל עָשׂוּ֙ אֶת־סֻכּ֣וֹת בְּנ֔וֹת {{נוסח|וְאַ֨נְשֵׁי־כ֔וּת|2==ק ושיטת-א ובדפוסים{{ש}}ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת (אין מתיגה){{ש}}הערות ברויאר והמקליד{{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} עָשׂ֖וּ אֶת־נֵֽרְגַ֑ל וְאַנְשֵׁ֥י חֲמָ֖ת עָשׂ֥וּ אֶת־אֲשִׁימָֽא׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וְהָעַוִּ֛ים עָשׂ֥וּ {{נוסח|נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}|2==ל?,ש1 ובדפוסים (באות זי"ן גדולה) וכן בקורן{{ש}}א(ק),ק=נִבְחַ֖ז (באות זי"ן רגילה ולא גדולה) <רש"ש: והמש"כ אין הזין רבתי. קמחי: ב"כ אין היכר.>; וכן ברד"ק המובא במ"ש, וגם נטייתו של מ"ש בגלל שאות זו אינה מובאת ברשימות.{{ש}}האות האחרונה מטושטשת בכתי"ל וקשה להבחין מה היא, ואולי יש גם סימני מחיקה, אמנם נראה שהיא אולי גדולה. ולכן ל=<נִבְחַ֖ז> (באות זי"ן כצפוי) לפי דותן והמקליד (לפי דותן באות גדולה, אמנם המקליד לא ציין את האות הגדולה), וכן הוא בדפוסים ובקורן. אמנם ל?=<נִבְחַ֖ן> (בנו"ן סופית!) לפי ברויאר בספק.{{ש}}ברויאר ודותן הדפיסו בזי"ן גדולה בפנים, ובמג"ה <נִבְחַ֖ז> באות פשוטה.}} וְאֶת־תַּרְתָּ֑ק וְהַסְפַרְוִ֗ים שֹׂרְפִ֤ים אֶת־בְּנֵיהֶם֙ בָּאֵ֔שׁ לְאַדְרַמֶּ֥לֶךְ וַֽעֲנַמֶּ֖לֶךְ {{כו"ק|אלה|אֱלֹהֵ֥י}} {{כו"ק|ספרים|סְפַרְוָֽיִם}}׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וַיִּהְי֥וּ יְרֵאִ֖ים אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיַּעֲשׂ֨וּ לָהֶ֤ם מִקְצוֹתָם֙ כֹּהֲנֵ֣י בָמ֔וֹת וַיִּהְי֛וּ עֹשִׂ֥ים לָהֶ֖ם בְּבֵ֥ית הַבָּמֽוֹת׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>אֶת־יְהֹוָ֖ה הָי֣וּ יְרֵאִ֑ים וְאֶת־אֱלֹֽהֵיהֶם֙ הָי֣וּ עֹֽבְדִ֔ים כְּמִשְׁפַּט֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־הִגְל֥וּ אֹתָ֖ם מִשָּֽׁם׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>עַ֣ד הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ הֵ֣ם עֹשִׂ֔ים כַּמִּשְׁפָּטִ֖ים הָרִֽאשֹׁנִ֑ים אֵינָ֤ם יְרֵאִים֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וְאֵינָ֣ם עֹשִׂ֗ים כְּחֻקֹּתָם֙ וּכְמִשְׁפָּטָ֔ם וְכַתּוֹרָ֣ה וְכַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁר־שָׂ֥ם שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>וַיִּכְרֹ֨ת יְהֹוָ֤ה אִתָּם֙ בְּרִ֔ית וַיְצַוֵּ֣ם לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תִֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְלֹא־תִשְׁתַּחֲו֣וּ לָהֶ֔ם וְלֹ֣א תַעַבְד֔וּם וְלֹ֥א תִזְבְּח֖וּ לָהֶֽם׃<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>כִּ֣י אִֽם־אֶת־יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁר֩ הֶעֱלָ֨ה אֶתְכֶ֜ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בְּכֹ֧חַ גָּד֛וֹל וּבִזְר֥וֹעַ נְטוּיָ֖ה אֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְל֥וֹ תִֽשְׁתַּחֲו֖וּ וְל֥וֹ תִזְבָּֽחוּ׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>וְאֶת־הַחֻקִּ֨ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֜ים וְהַתּוֹרָ֤ה וְהַמִּצְוָה֙ אֲשֶׁ֣ר כָּתַ֣ב לָכֶ֔ם תִּשְׁמְר֥וּן לַעֲשׂ֖וֹת כׇּל־הַיָּמִ֑ים וְלֹ֥א תִֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>וְהַבְּרִ֛ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥תִּי אִתְּכֶ֖ם לֹ֣א תִשְׁכָּ֑חוּ וְלֹ֥א תִֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>כִּ֛י אִֽם־אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם תִּירָ֑אוּ וְהוּא֙ יַצִּ֣יל אֶתְכֶ֔ם מִיַּ֖ד כׇּל־אֹיְבֵיכֶֽם׃<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>וְלֹ֖א שָׁמֵ֑עוּ כִּ֛י אִֽם־כְּמִשְׁפָּטָ֥ם הָֽרִאשׁ֖וֹן הֵ֥ם עֹשִֽׂים׃<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>וַיִּהְי֣וּ{{מ:לגרמיה-2}} הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְרֵאִים֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וְאֶת־פְּסִֽילֵיהֶ֖ם הָי֣וּ עֹֽבְדִ֑ים גַּם־בְּנֵיהֶ֣ם{{מ:לגרמיה-2}} וּבְנֵ֣י בְנֵיהֶ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר עָשׂ֤וּ אֲבֹתָם֙ הֵ֣ם עֹשִׂ֔ים עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃<קטע סוף=מא/><קטע סוף=פרק יז/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר מלכים}}</noinclude> [[קטגוריה:מלכים ב יז]] mb8ng5m0febzgrsv3291eodpwvy74sh 3079475 3079473 2026-08-28T06:20:50Z Dovi 1 3079475 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|מלכים ב|יז}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק יז/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>בִּשְׁנַת֙ שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֔ה לְאָחָ֖ז מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ הוֹשֵׁ֨עַ בֶּן־אֵלָ֧ה בְשֹׁמְר֛וֹן עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל תֵּ֥שַׁע שָׁנִֽים׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה רַ֗ק לֹ֚א כְּמַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>עָלָ֣יו עָלָ֔ה שַׁלְמַנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַֽיְהִי־ל֤וֹ הוֹשֵׁ֙עַ֙ עֶ֔בֶד וַיָּ֥שֶׁב ל֖וֹ מִנְחָֽה׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַיִּמְצָא֩ מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֨וּר בְּהוֹשֵׁ֜עַ קֶ֗שֶׁר אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ אֶל־ס֣וֹא מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם וְלֹא־הֶעֱלָ֥ה מִנְחָ֛ה לְמֶ֥לֶךְ אַשּׁ֖וּר כְּשָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֑ה וַֽיַּעְצְרֵ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּאַסְרֵ֖הוּ בֵּ֥ית כֶּֽלֶא׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וַיַּ֥עַל מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר בְּכׇל־הָאָ֑רֶץ וַיַּ֙עַל֙ שֹׁמְר֔וֹן וַיָּ֥צַר עָלֶ֖יהָ שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>בִּשְׁנַ֨ת {{נוסח|הַתְּשִׁעִ֜ית|2==א(ק),ק,ש1 ומסורות-א,ל וטברנית ובדפוסים (כתיב חסר יו"ד ומלא יו"ד){{ש}}ל!=הַתְּשִׁיעִ֜ית (כתיב מלא יו"ד ומלא יו"ד){{ש}}הערת ברויאר}} לְהוֹשֵׁ֗עַ לָכַ֤ד מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אֶת־שֹׁ֣מְר֔וֹן וַיֶּ֥גֶל אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל אַשּׁ֑וּרָה וַיֹּ֨שֶׁב {{נוסח|אוֹתָ֜ם|2==ק ומסורות-א,ל,ש1 וטברנית ובדפוסים{{ש}}ל!,ש1!=אֹתָ֜ם (כתיב חסר וי"ו)}} בַּחְלַ֧ח וּבְחָב֛וֹר נְהַ֥ר גּוֹזָ֖ן וְעָרֵ֥י מָדָֽי׃<קטע סוף=ו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַיְהִ֗י כִּֽי־חָטְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם הַמַּעֲלֶ֤ה אֹתָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִתַּ֕חַת יַ֖ד פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיִּֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּחֻקּ֣וֹת הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הוֹרִ֣ישׁ יְהֹוָ֔ה מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וַיְחַפְּא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל דְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־כֵ֔ן עַל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּבְנ֨וּ לָהֶ֤ם בָּמוֹת֙ בְּכׇל־עָ֣רֵיהֶ֔ם מִמִּגְדַּ֥ל נוֹצְרִ֖ים עַד־עִ֥יר מִבְצָֽר׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וַיַּצִּ֧בוּ לָהֶ֛ם מַצֵּב֖וֹת וַאֲשֵׁרִ֑ים עַ֚ל כׇּל־גִּבְעָ֣ה גְבֹהָ֔ה וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיְקַטְּרוּ־שָׁם֙ בְּכׇל־בָּמ֔וֹת כַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁר־הֶגְלָ֥ה יְהֹוָ֖ה מִפְּנֵיהֶ֑ם וַֽיַּעֲשׂוּ֙ דְּבָרִ֣ים רָעִ֔ים לְהַכְעִ֖יס אֶת־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וַיַּֽעַבְד֖וּ הַגִּלֻּלִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ לָהֶ֔ם לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וַיָּ֣עַד יְהֹוָ֡ה בְּיִשְׂרָאֵ֣ל וּבִיהוּדָ֡ה בְּיַד֩ כׇּל־{{קו"כ|נביאו|נְבִיאֵ֨י}} כׇל־חֹזֶ֜ה לֵאמֹ֗ר {{נוסח|שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ|2==ל ושיטת-א <שֻׁ֝֩בוּ> (גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כשיטת הכתר; והשוו יחזקאל מח,י; צפניה ב,טו) ולפיהם במג"ה.{{ש}}ק=‹שֻׁ֠+ש֜בוּ›, ‹שֻׁ֠֜בוּ› וכן הוא בקורן ובדפוסים ובמהדורת ברויאר.{{ש}}הקלדה=שֻׁ֠֜בוּ ע"פ המקליד עד גירסה 4.16; הקלדה=שֻׁ֝֠בוּ מגירסה 4.18 ולפי ברויאר ודותן ע"פ ההקשר. יש גם עיגול מסורה בתיבה זו, וכנראה שברויאר ודותן דווחו על העיגול השני והמקליד (בגרסאות הקודמות) על העיגול הראשון.}} מִדַּרְכֵיכֶ֤ם הָֽרָעִים֙ וְשִׁמְרוּ֙ מִצְוֺתַ֣י חֻקּוֹתַ֔י כְּכׇ֨ל־הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶת־אֲבֹֽתֵיכֶ֑ם {{נוסח|וַֽאֲשֶׁר֙|2=ל=וַֽאֲשֶׁר֙ בגעיה ימנית}} שָׁלַ֣חְתִּי אֲלֵיכֶ֔ם בְּיַ֖ד עֲבָדַ֥י הַנְּבִיאִֽים׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וְלֹ֖א שָׁמֵ֑עוּ וַיַּקְשׁ֤וּ אֶת־עׇרְפָּם֙ כְּעֹ֣רֶף אֲבוֹתָ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א הֶאֱמִ֔ינוּ בַּֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַיִּמְאֲס֣וּ אֶת־חֻקָּ֗יו וְאֶת־בְּרִיתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר כָּרַ֣ת אֶת־אֲבוֹתָ֔ם וְאֵת֙ עֵֽדְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר הֵעִ֖יד בָּ֑ם {{נוסח|וַיֵּ֨לְכ֜וּ|2==ל?,ק,ש1 (קדמא ואזלא [גרש]), וכך אצל דותן וברויאר ומג"ה, וכמו כן בקורן ובדפוסים.{{ש}}ל?!=וַיֵּ֨לְכוּ (חסר גרש באות כ"ף), וכך בהקלדה; בכתי"ל אפשר לראות את הקו של הגרש, אך הוא מטושטש או מחוק.{{ש}}BHS!=וַיֵּ֨לְכוּ֜ (גרש באות וי"ו).}} אַחֲרֵ֤י הַהֶ֙בֶל֙ וַיֶּהְבָּ֔לוּ וְאַחֲרֵ֤י הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר סְבִֽיבֹתָ֔ם אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֹתָ֔ם לְבִלְתִּ֖י עֲשׂ֥וֹת כָּהֶֽם׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וַיַּעַזְב֗וּ אֶת־כׇּל־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֛ם מַסֵּכָ֖ה {{כו"ק|שנים|שְׁנֵ֣י}} עֲגָלִ֑ים וַיַּעֲשׂ֣וּ אֲשֵׁירָ֗ה וַיִּֽשְׁתַּחֲווּ֙ לְכׇל־צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־הַבָּֽעַל׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וַֽ֠יַּעֲבִ֠ירוּ אֶת־בְּנֵיהֶ֤ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיהֶם֙ בָּאֵ֔שׁ וַיִּקְסְמ֥וּ קְסָמִ֖ים וַיְנַחֵ֑שׁוּ וַיִּֽתְמַכְּר֗וּ לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה לְהַכְעִיסֽוֹ׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וַיִּתְאַנַּ֨ף יְהֹוָ֤ה מְאֹד֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיְסִרֵ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו לֹ֣א נִשְׁאַ֔ר רַ֛ק שֵׁ֥בֶט יְהוּדָ֖ה לְבַדּֽוֹ׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>גַּם־יְהוּדָ֕ה לֹ֣א שָׁמַ֔ר אֶת־מִצְוֺ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיֵּ֣לְכ֔וּ בְּחֻקּ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וַיִּמְאַ֨ס יְהֹוָ֜ה בְּכׇל־זֶ֤רַע יִשְׂרָאֵל֙ וַיְעַנֵּ֔ם וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּיַד־שֹׁסִ֑ים עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר הִשְׁלִיכָ֖ם מִפָּנָֽיו׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>כִּֽי־קָרַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל מֵעַל֙ בֵּ֣ית דָּוִ֔ד וַיַּמְלִ֖יכוּ אֶת־יָרׇבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט {{כו"ק|וידא|וַיַּדַּ֨ח}} יָרׇבְעָ֤ם אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהֹוָ֔ה {{נוסח|וְהֶחֱטִיאָ֖ם|2==ק ובדפוסים{{ש}}ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם (טי"ת בצירה){{ש}}הערות דותן והמקליד}} חֲטָאָ֥ה גְדוֹלָֽה׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּכׇל־חַטֹּ֥אות יָרׇבְעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה לֹא־סָ֖רוּ מִמֶּֽנָּה׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>עַ֠ד אֲשֶׁר־הֵסִ֨יר יְהֹוָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵעַ֣ל פָּנָ֔יו כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד כׇּל־עֲבָדָ֣יו הַנְּבִיאִ֑ים וַיִּ֨גֶל יִשְׂרָאֵ֜ל מֵעַ֤ל אַדְמָתוֹ֙ אַשּׁ֔וּרָה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃<קטע סוף=כג/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וַיָּבֵ֣א מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֡וּר מִבָּבֶ֡ל {{נוסח|וּ֠מִכּ֠וּתָה|2==ל,ש1 (טעם כפול בכתבי־היד) וכן דעתם של ייבין, ברויאר ודותן{{ש}}לפי המקליד בגירסה 4.14 ל=וּ֠מִ֠כּוּתָה (הטעם הכפול אינו מסומן בהברה המוטעמת), אבל בכתי"ל נראה יותר שהתלישא דווקא בכ"ף (וּ֠מִכּוּ֠תָה) או אולי בוי"ו בתוך ההברה הנכונה, וכך תיקנו בגירסה 4.16.}} וּמֵעַוָּ֤א וּמֵֽחֲמָת֙ {{נוסח|וּסְפַרְוַ֔יִם|2==ל{{ש}}ע"פ מ"ש קרי=ומספרוים}} וַיֹּ֙שֶׁב֙ בְּעָרֵ֣י שֹֽׁמְר֔וֹן תַּ֖חַת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽרְשׁוּ֙ אֶת־שֹׁ֣מְר֔וֹן וַיֵּֽשְׁב֖וּ בְּעָרֶֽיהָ׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וַיְהִ֗י בִּתְחִלַּת֙ שִׁבְתָּ֣ם שָׁ֔ם לֹ֥א יָרְא֖וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיְשַׁלַּ֨ח יְהֹוָ֤ה בָּהֶם֙ אֶת־הָ֣אֲרָי֔וֹת וַיִּֽהְי֥וּ הֹרְגִ֖ים בָּהֶֽם׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וַיֹּאמְר֗וּ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁוּר֮ לֵאמֹר֒ הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֤ר הִגְלִ֙יתָ֙ וַתּ֙וֹשֶׁב֙ בְּעָרֵ֣י שֹׁמְר֔וֹן לֹ֣א יָֽדְע֔וּ אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיְשַׁלַּח־בָּ֣ם אֶת־הָאֲרָי֗וֹת וְהִנָּם֙ מְמִיתִ֣ים אוֹתָ֔ם כַּאֲשֶׁר֙ אֵינָ֣ם יֹדְעִ֔ים אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֥י הָאָֽרֶץ׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וַיְצַ֨ו מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֜וּר לֵאמֹ֗ר הֹלִ֤יכוּ שָׁ֙מָּה֙ אֶחָ֤ד מֵהַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁ֣ר הִגְלִיתֶ֣ם מִשָּׁ֔ם וְיֵלְכ֖וּ וְיֵ֣שְׁבוּ שָׁ֑ם וְיֹרֵ֕ם אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֥י הָאָֽרֶץ׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וַיָּבֹ֞א אֶחָ֣ד מֵהַכֹּהֲנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הִגְלוּ֙ מִשֹּׁ֣מְר֔וֹן וַיֵּ֖שֶׁב בְּבֵֽית־אֵ֑ל וַֽיְהִי֙ מוֹרֶ֣ה אֹתָ֔ם אֵ֖יךְ יִֽירְא֥וּ אֶת־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וַיִּהְי֣וּ עֹשִׂ֔ים גּ֥וֹי גּ֖וֹי אֱלֹהָ֑יו וַיַּנִּ֣יחוּ{{מ:לגרמיה-2}} בְּבֵ֣ית הַבָּמ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרֹנִ֔ים גּ֥וֹי גּוֹי֙ בְּעָ֣רֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם יֹשְׁבִ֖ים שָֽׁם׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וְאַנְשֵׁ֣י בָבֶ֗ל עָשׂוּ֙ אֶת־סֻכּ֣וֹת בְּנ֔וֹת {{נוסח|וְאַ֨נְשֵׁי־כ֔וּת|2==ק ושיטת-א ובדפוסים{{ש}}ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת (אין מתיגה){{ש}}הערות ברויאר והמקליד{{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} עָשׂ֖וּ אֶת־נֵֽרְגַ֑ל וְאַנְשֵׁ֥י חֲמָ֖ת עָשׂ֥וּ אֶת־אֲשִׁימָֽא׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וְהָעַוִּ֛ים עָשׂ֥וּ {{נוסח|נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}|2==ל?,ש1 ובדפוסים (באות זי"ן גדולה) וכן בקורן{{ש}}א(ק),ק=נִבְחַ֖ז (באות זי"ן רגילה ולא גדולה) <רש"ש: והמש"כ אין הזין רבתי. קמחי: ב"כ אין היכר.>; וכן ברד"ק המובא במ"ש, וגם נטייתו של מ"ש בגלל שאות זו אינה מובאת ברשימות.{{ש}}האות האחרונה מטושטשת בכתי"ל וקשה להבחין מה היא, ואולי יש גם סימני מחיקה, אמנם נראה שהיא אולי גדולה. ולכן ל=<נִבְחַ֖ז> (באות זי"ן כצפוי) לפי דותן והמקליד (לפי דותן באות גדולה, אמנם המקליד לא ציין את האות הגדולה), וכן הוא בדפוסים ובקורן. אמנם ל?=<נִבְחַ֖ן> (בנו"ן סופית!) לפי ברויאר בספק.{{ש}}ברויאר ודותן הדפיסו בזי"ן גדולה בפנים, ובמג"ה <נִבְחַ֖ז> באות פשוטה.}} וְאֶת־תַּרְתָּ֑ק וְהַסְפַרְוִ֗ים שֹׂרְפִ֤ים אֶת־בְּנֵיהֶם֙ בָּאֵ֔שׁ לְאַדְרַמֶּ֥לֶךְ וַֽעֲנַמֶּ֖לֶךְ {{כו"ק|אלה|אֱלֹהֵ֥י}} {{כו"ק|ספרים|סְפַרְוָֽיִם}}׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וַיִּהְי֥וּ יְרֵאִ֖ים אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיַּעֲשׂ֨וּ לָהֶ֤ם מִקְצוֹתָם֙ כֹּהֲנֵ֣י בָמ֔וֹת וַיִּהְי֛וּ עֹשִׂ֥ים לָהֶ֖ם בְּבֵ֥ית הַבָּמֽוֹת׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>אֶת־יְהֹוָ֖ה הָי֣וּ יְרֵאִ֑ים וְאֶת־אֱלֹֽהֵיהֶם֙ הָי֣וּ עֹֽבְדִ֔ים כְּמִשְׁפַּט֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־הִגְל֥וּ אֹתָ֖ם מִשָּֽׁם׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>עַ֣ד הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ הֵ֣ם עֹשִׂ֔ים כַּמִּשְׁפָּטִ֖ים הָרִֽאשֹׁנִ֑ים אֵינָ֤ם יְרֵאִים֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וְאֵינָ֣ם עֹשִׂ֗ים כְּחֻקֹּתָם֙ וּכְמִשְׁפָּטָ֔ם וְכַתּוֹרָ֣ה וְכַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁר־שָׂ֥ם שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>וַיִּכְרֹ֨ת יְהֹוָ֤ה אִתָּם֙ בְּרִ֔ית וַיְצַוֵּ֣ם לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תִֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְלֹא־תִשְׁתַּחֲו֣וּ לָהֶ֔ם וְלֹ֣א תַעַבְד֔וּם וְלֹ֥א תִזְבְּח֖וּ לָהֶֽם׃<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>כִּ֣י אִֽם־אֶת־יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁר֩ הֶעֱלָ֨ה אֶתְכֶ֜ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בְּכֹ֧חַ גָּד֛וֹל וּבִזְר֥וֹעַ נְטוּיָ֖ה אֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְל֥וֹ תִֽשְׁתַּחֲו֖וּ וְל֥וֹ תִזְבָּֽחוּ׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>וְאֶת־הַחֻקִּ֨ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֜ים וְהַתּוֹרָ֤ה וְהַמִּצְוָה֙ אֲשֶׁ֣ר כָּתַ֣ב לָכֶ֔ם תִּשְׁמְר֥וּן לַעֲשׂ֖וֹת כׇּל־הַיָּמִ֑ים וְלֹ֥א תִֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>וְהַבְּרִ֛ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥תִּי אִתְּכֶ֖ם לֹ֣א תִשְׁכָּ֑חוּ וְלֹ֥א תִֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>כִּ֛י אִֽם־אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם תִּירָ֑אוּ וְהוּא֙ יַצִּ֣יל אֶתְכֶ֔ם מִיַּ֖ד כׇּל־אֹיְבֵיכֶֽם׃<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>וְלֹ֖א שָׁמֵ֑עוּ כִּ֛י אִֽם־כְּמִשְׁפָּטָ֥ם הָֽרִאשׁ֖וֹן הֵ֥ם עֹשִֽׂים׃<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>וַיִּהְי֣וּ{{מ:לגרמיה-2}} הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְרֵאִים֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וְאֶת־פְּסִֽילֵיהֶ֖ם הָי֣וּ עֹֽבְדִ֑ים גַּם־בְּנֵיהֶ֣ם{{מ:לגרמיה-2}} וּבְנֵ֣י בְנֵיהֶ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר עָשׂ֤וּ אֲבֹתָם֙ הֵ֣ם עֹשִׂ֔ים עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃<קטע סוף=מא/><קטע סוף=פרק יז/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר מלכים}}</noinclude> [[קטגוריה:מלכים ב יז]] j0ud60mzg6c4m6x3fpze1swksx89ydb 3079479 3079475 2026-08-28T06:58:02Z Dovi 1 3079479 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|מלכים ב|יז}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק יז/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>בִּשְׁנַת֙ שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֔ה לְאָחָ֖ז מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ הוֹשֵׁ֨עַ בֶּן־אֵלָ֧ה בְשֹׁמְר֛וֹן עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל תֵּ֥שַׁע שָׁנִֽים׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה רַ֗ק לֹ֚א כְּמַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>עָלָ֣יו עָלָ֔ה שַׁלְמַנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַֽיְהִי־ל֤וֹ הוֹשֵׁ֙עַ֙ עֶ֔בֶד וַיָּ֥שֶׁב ל֖וֹ מִנְחָֽה׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַיִּמְצָא֩ מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֨וּר בְּהוֹשֵׁ֜עַ קֶ֗שֶׁר אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ אֶל־ס֣וֹא מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם וְלֹא־הֶעֱלָ֥ה מִנְחָ֛ה לְמֶ֥לֶךְ אַשּׁ֖וּר כְּשָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֑ה וַֽיַּעְצְרֵ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּאַסְרֵ֖הוּ בֵּ֥ית כֶּֽלֶא׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וַיַּ֥עַל מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר בְּכׇל־הָאָ֑רֶץ וַיַּ֙עַל֙ שֹׁמְר֔וֹן וַיָּ֥צַר עָלֶ֖יהָ שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>בִּשְׁנַ֨ת {{נוסח|הַתְּשִׁעִ֜ית|2==א(ק),ק,ש1 ומסורות-א,ל וטברנית ובדפוסים (כתיב חסר יו"ד ומלא יו"ד){{ש}}ל!=הַתְּשִׁיעִ֜ית (כתיב מלא יו"ד ומלא יו"ד){{ש}}הערת ברויאר}} לְהוֹשֵׁ֗עַ לָכַ֤ד מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אֶת־שֹׁ֣מְר֔וֹן וַיֶּ֥גֶל אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל אַשּׁ֑וּרָה וַיֹּ֨שֶׁב {{נוסח|אוֹתָ֜ם|2==ק ומסורות-א,ל,ש1 וטברנית ובדפוסים{{ש}}ל!,ש1!=אֹתָ֜ם (כתיב חסר וי"ו)}} בַּחְלַ֧ח וּבְחָב֛וֹר נְהַ֥ר גּוֹזָ֖ן וְעָרֵ֥י מָדָֽי׃<קטע סוף=ו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַיְהִ֗י כִּֽי־חָטְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם הַמַּעֲלֶ֤ה אֹתָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִתַּ֕חַת יַ֖ד פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיִּֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּחֻקּ֣וֹת הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הוֹרִ֣ישׁ יְהֹוָ֔ה מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וַיְחַפְּא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל דְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־כֵ֔ן עַל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּבְנ֨וּ לָהֶ֤ם בָּמוֹת֙ בְּכׇל־עָ֣רֵיהֶ֔ם מִמִּגְדַּ֥ל נוֹצְרִ֖ים עַד־עִ֥יר מִבְצָֽר׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וַיַּצִּ֧בוּ לָהֶ֛ם מַצֵּב֖וֹת וַאֲשֵׁרִ֑ים עַ֚ל כׇּל־גִּבְעָ֣ה גְבֹהָ֔ה וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיְקַטְּרוּ־שָׁם֙ בְּכׇל־בָּמ֔וֹת כַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁר־הֶגְלָ֥ה יְהֹוָ֖ה מִפְּנֵיהֶ֑ם וַֽיַּעֲשׂוּ֙ דְּבָרִ֣ים רָעִ֔ים לְהַכְעִ֖יס אֶת־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וַיַּֽעַבְד֖וּ הַגִּלֻּלִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ לָהֶ֔ם לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וַיָּ֣עַד יְהֹוָ֡ה בְּיִשְׂרָאֵ֣ל וּבִיהוּדָ֡ה בְּיַד֩ כׇּל־{{קו"כ|נביאו|נְבִיאֵ֨י}} כׇל־חֹזֶ֜ה לֵאמֹ֗ר {{נוסח|שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ|2==ל ושיטת-א <שֻׁ֝֩בוּ> (גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כשיטת הכתר; והשוו יחזקאל מח,י; צפניה ב,טו) ולפיהם במג"ה.{{ש}}ק=‹שֻׁ֠+ש֜בוּ›, ‹שֻׁ֠֜בוּ› וכן הוא בקורן ובדפוסים ובמהדורת ברויאר.{{ש}}הקלדה=שֻׁ֠֜בוּ ע"פ המקליד עד גירסה 4.16; הקלדה=שֻׁ֝֠בוּ מגירסה 4.18 ולפי ברויאר ודותן ע"פ ההקשר. יש גם עיגול מסורה בתיבה זו, וכנראה שברויאר ודותן דווחו על העיגול השני והמקליד (בגרסאות הקודמות) על העיגול הראשון.}} מִדַּרְכֵיכֶ֤ם הָֽרָעִים֙ וְשִׁמְרוּ֙ מִצְוֺתַ֣י חֻקּוֹתַ֔י כְּכׇ֨ל־הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶת־אֲבֹֽתֵיכֶ֑ם {{נוסח|וַֽאֲשֶׁר֙|2=ל=וַֽאֲשֶׁר֙ בגעיה ימנית}} שָׁלַ֣חְתִּי אֲלֵיכֶ֔ם בְּיַ֖ד עֲבָדַ֥י הַנְּבִיאִֽים׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וְלֹ֖א שָׁמֵ֑עוּ וַיַּקְשׁ֤וּ אֶת־עׇרְפָּם֙ כְּעֹ֣רֶף אֲבוֹתָ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א הֶאֱמִ֔ינוּ בַּֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַיִּמְאֲס֣וּ אֶת־חֻקָּ֗יו וְאֶת־בְּרִיתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר כָּרַ֣ת אֶת־אֲבוֹתָ֔ם וְאֵת֙ עֵֽדְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר הֵעִ֖יד בָּ֑ם {{נוסח|וַיֵּ֨לְכ֜וּ|2==ל?,ק,ש1 (קדמא ואזלא [גרש]), וכך יש גרש אצל דותן וברויאר ומג"ה, וכמו כן בקורן ובדפוסים.{{ש}}ל?!=וַיֵּ֨לְכוּ (חסר גרש באות כ"ף), וכך בהקלדה; בכתי"ל אפשר להבחין ברושם של הגרש, אך הוא מטושטש או מחוק.{{ש}}BHS!=וַיֵּ֨לְכוּ֜ (גרש באות וי"ו), וכך אצל ברויאר ומכון ממרא (!).}} אַחֲרֵ֤י הַהֶ֙בֶל֙ וַיֶּהְבָּ֔לוּ וְאַחֲרֵ֤י הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר סְבִֽיבֹתָ֔ם אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֹתָ֔ם לְבִלְתִּ֖י עֲשׂ֥וֹת כָּהֶֽם׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וַיַּעַזְב֗וּ אֶת־כׇּל־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֛ם מַסֵּכָ֖ה {{כו"ק|שנים|שְׁנֵ֣י}} עֲגָלִ֑ים וַיַּעֲשׂ֣וּ אֲשֵׁירָ֗ה וַיִּֽשְׁתַּחֲווּ֙ לְכׇל־צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־הַבָּֽעַל׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וַֽ֠יַּעֲבִ֠ירוּ אֶת־בְּנֵיהֶ֤ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיהֶם֙ בָּאֵ֔שׁ וַיִּקְסְמ֥וּ קְסָמִ֖ים וַיְנַחֵ֑שׁוּ וַיִּֽתְמַכְּר֗וּ לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה לְהַכְעִיסֽוֹ׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וַיִּתְאַנַּ֨ף יְהֹוָ֤ה מְאֹד֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיְסִרֵ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו לֹ֣א נִשְׁאַ֔ר רַ֛ק שֵׁ֥בֶט יְהוּדָ֖ה לְבַדּֽוֹ׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>גַּם־יְהוּדָ֕ה לֹ֣א שָׁמַ֔ר אֶת־מִצְוֺ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיֵּ֣לְכ֔וּ בְּחֻקּ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וַיִּמְאַ֨ס יְהֹוָ֜ה בְּכׇל־זֶ֤רַע יִשְׂרָאֵל֙ וַיְעַנֵּ֔ם וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּיַד־שֹׁסִ֑ים עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר הִשְׁלִיכָ֖ם מִפָּנָֽיו׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>כִּֽי־קָרַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל מֵעַל֙ בֵּ֣ית דָּוִ֔ד וַיַּמְלִ֖יכוּ אֶת־יָרׇבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט {{כו"ק|וידא|וַיַּדַּ֨ח}} יָרׇבְעָ֤ם אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהֹוָ֔ה {{נוסח|וְהֶחֱטִיאָ֖ם|2==ק ובדפוסים{{ש}}ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם (טי"ת בצירה){{ש}}הערות דותן והמקליד}} חֲטָאָ֥ה גְדוֹלָֽה׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּכׇל־חַטֹּ֥אות יָרׇבְעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה לֹא־סָ֖רוּ מִמֶּֽנָּה׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>עַ֠ד אֲשֶׁר־הֵסִ֨יר יְהֹוָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵעַ֣ל פָּנָ֔יו כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד כׇּל־עֲבָדָ֣יו הַנְּבִיאִ֑ים וַיִּ֨גֶל יִשְׂרָאֵ֜ל מֵעַ֤ל אַדְמָתוֹ֙ אַשּׁ֔וּרָה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃<קטע סוף=כג/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וַיָּבֵ֣א מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֡וּר מִבָּבֶ֡ל {{נוסח|וּ֠מִכּ֠וּתָה|2==ל,ש1 (טעם כפול בכתבי־היד) וכן דעתם של ייבין, ברויאר ודותן{{ש}}לפי המקליד בגירסה 4.14 ל=וּ֠מִ֠כּוּתָה (הטעם הכפול אינו מסומן בהברה המוטעמת), אבל בכתי"ל נראה יותר שהתלישא דווקא בכ"ף (וּ֠מִכּוּ֠תָה) או אולי בוי"ו בתוך ההברה הנכונה, וכך תיקנו בגירסה 4.16.}} וּמֵעַוָּ֤א וּמֵֽחֲמָת֙ {{נוסח|וּסְפַרְוַ֔יִם|2==ל{{ש}}ע"פ מ"ש קרי=ומספרוים}} וַיֹּ֙שֶׁב֙ בְּעָרֵ֣י שֹֽׁמְר֔וֹן תַּ֖חַת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽרְשׁוּ֙ אֶת־שֹׁ֣מְר֔וֹן וַיֵּֽשְׁב֖וּ בְּעָרֶֽיהָ׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וַיְהִ֗י בִּתְחִלַּת֙ שִׁבְתָּ֣ם שָׁ֔ם לֹ֥א יָרְא֖וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיְשַׁלַּ֨ח יְהֹוָ֤ה בָּהֶם֙ אֶת־הָ֣אֲרָי֔וֹת וַיִּֽהְי֥וּ הֹרְגִ֖ים בָּהֶֽם׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וַיֹּאמְר֗וּ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁוּר֮ לֵאמֹר֒ הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֤ר הִגְלִ֙יתָ֙ וַתּ֙וֹשֶׁב֙ בְּעָרֵ֣י שֹׁמְר֔וֹן לֹ֣א יָֽדְע֔וּ אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיְשַׁלַּח־בָּ֣ם אֶת־הָאֲרָי֗וֹת וְהִנָּם֙ מְמִיתִ֣ים אוֹתָ֔ם כַּאֲשֶׁר֙ אֵינָ֣ם יֹדְעִ֔ים אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֥י הָאָֽרֶץ׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וַיְצַ֨ו מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֜וּר לֵאמֹ֗ר הֹלִ֤יכוּ שָׁ֙מָּה֙ אֶחָ֤ד מֵהַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁ֣ר הִגְלִיתֶ֣ם מִשָּׁ֔ם וְיֵלְכ֖וּ וְיֵ֣שְׁבוּ שָׁ֑ם וְיֹרֵ֕ם אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֥י הָאָֽרֶץ׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וַיָּבֹ֞א אֶחָ֣ד מֵהַכֹּהֲנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הִגְלוּ֙ מִשֹּׁ֣מְר֔וֹן וַיֵּ֖שֶׁב בְּבֵֽית־אֵ֑ל וַֽיְהִי֙ מוֹרֶ֣ה אֹתָ֔ם אֵ֖יךְ יִֽירְא֥וּ אֶת־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וַיִּהְי֣וּ עֹשִׂ֔ים גּ֥וֹי גּ֖וֹי אֱלֹהָ֑יו וַיַּנִּ֣יחוּ{{מ:לגרמיה-2}} בְּבֵ֣ית הַבָּמ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרֹנִ֔ים גּ֥וֹי גּוֹי֙ בְּעָ֣רֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם יֹשְׁבִ֖ים שָֽׁם׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וְאַנְשֵׁ֣י בָבֶ֗ל עָשׂוּ֙ אֶת־סֻכּ֣וֹת בְּנ֔וֹת {{נוסח|וְאַ֨נְשֵׁי־כ֔וּת|2==ק ושיטת-א ובדפוסים{{ש}}ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת (אין מתיגה){{ש}}הערות ברויאר והמקליד{{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} עָשׂ֖וּ אֶת־נֵֽרְגַ֑ל וְאַנְשֵׁ֥י חֲמָ֖ת עָשׂ֥וּ אֶת־אֲשִׁימָֽא׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וְהָעַוִּ֛ים עָשׂ֥וּ {{נוסח|נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}|2==ל?,ש1 ובדפוסים (באות זי"ן גדולה) וכן בקורן{{ש}}א(ק),ק=נִבְחַ֖ז (באות זי"ן רגילה ולא גדולה) <רש"ש: והמש"כ אין הזין רבתי. קמחי: ב"כ אין היכר.>; וכן ברד"ק המובא במ"ש, וגם נטייתו של מ"ש בגלל שאות זו אינה מובאת ברשימות.{{ש}}האות האחרונה מטושטשת בכתי"ל וקשה להבחין מה היא, ואולי יש גם סימני מחיקה, אמנם נראה שהיא אולי גדולה. ולכן ל=<נִבְחַ֖ז> (באות זי"ן כצפוי) לפי דותן והמקליד (לפי דותן באות גדולה, אמנם המקליד לא ציין את האות הגדולה), וכן הוא בדפוסים ובקורן. אמנם ל?=<נִבְחַ֖ן> (בנו"ן סופית!) לפי ברויאר בספק.{{ש}}ברויאר ודותן הדפיסו בזי"ן גדולה בפנים, ובמג"ה <נִבְחַ֖ז> באות פשוטה.}} וְאֶת־תַּרְתָּ֑ק וְהַסְפַרְוִ֗ים שֹׂרְפִ֤ים אֶת־בְּנֵיהֶם֙ בָּאֵ֔שׁ לְאַדְרַמֶּ֥לֶךְ וַֽעֲנַמֶּ֖לֶךְ {{כו"ק|אלה|אֱלֹהֵ֥י}} {{כו"ק|ספרים|סְפַרְוָֽיִם}}׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וַיִּהְי֥וּ יְרֵאִ֖ים אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיַּעֲשׂ֨וּ לָהֶ֤ם מִקְצוֹתָם֙ כֹּהֲנֵ֣י בָמ֔וֹת וַיִּהְי֛וּ עֹשִׂ֥ים לָהֶ֖ם בְּבֵ֥ית הַבָּמֽוֹת׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>אֶת־יְהֹוָ֖ה הָי֣וּ יְרֵאִ֑ים וְאֶת־אֱלֹֽהֵיהֶם֙ הָי֣וּ עֹֽבְדִ֔ים כְּמִשְׁפַּט֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־הִגְל֥וּ אֹתָ֖ם מִשָּֽׁם׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>עַ֣ד הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ הֵ֣ם עֹשִׂ֔ים כַּמִּשְׁפָּטִ֖ים הָרִֽאשֹׁנִ֑ים אֵינָ֤ם יְרֵאִים֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וְאֵינָ֣ם עֹשִׂ֗ים כְּחֻקֹּתָם֙ וּכְמִשְׁפָּטָ֔ם וְכַתּוֹרָ֣ה וְכַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁר־שָׂ֥ם שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>וַיִּכְרֹ֨ת יְהֹוָ֤ה אִתָּם֙ בְּרִ֔ית וַיְצַוֵּ֣ם לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תִֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְלֹא־תִשְׁתַּחֲו֣וּ לָהֶ֔ם וְלֹ֣א תַעַבְד֔וּם וְלֹ֥א תִזְבְּח֖וּ לָהֶֽם׃<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>כִּ֣י אִֽם־אֶת־יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁר֩ הֶעֱלָ֨ה אֶתְכֶ֜ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בְּכֹ֧חַ גָּד֛וֹל וּבִזְר֥וֹעַ נְטוּיָ֖ה אֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְל֥וֹ תִֽשְׁתַּחֲו֖וּ וְל֥וֹ תִזְבָּֽחוּ׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>וְאֶת־הַחֻקִּ֨ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֜ים וְהַתּוֹרָ֤ה וְהַמִּצְוָה֙ אֲשֶׁ֣ר כָּתַ֣ב לָכֶ֔ם תִּשְׁמְר֥וּן לַעֲשׂ֖וֹת כׇּל־הַיָּמִ֑ים וְלֹ֥א תִֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>וְהַבְּרִ֛ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥תִּי אִתְּכֶ֖ם לֹ֣א תִשְׁכָּ֑חוּ וְלֹ֥א תִֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>כִּ֛י אִֽם־אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם תִּירָ֑אוּ וְהוּא֙ יַצִּ֣יל אֶתְכֶ֔ם מִיַּ֖ד כׇּל־אֹיְבֵיכֶֽם׃<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>וְלֹ֖א שָׁמֵ֑עוּ כִּ֛י אִֽם־כְּמִשְׁפָּטָ֥ם הָֽרִאשׁ֖וֹן הֵ֥ם עֹשִֽׂים׃<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|מלכים ב|יז|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>וַיִּהְי֣וּ{{מ:לגרמיה-2}} הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְרֵאִים֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וְאֶת־פְּסִֽילֵיהֶ֖ם הָי֣וּ עֹֽבְדִ֑ים גַּם־בְּנֵיהֶ֣ם{{מ:לגרמיה-2}} וּבְנֵ֣י בְנֵיהֶ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר עָשׂ֤וּ אֲבֹתָם֙ הֵ֣ם עֹשִׂ֔ים עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃<קטע סוף=מא/><קטע סוף=פרק יז/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר מלכים}}</noinclude> [[קטגוריה:מלכים ב יז]] 5v9yolo3c9ixg6p2bifjn0fxj092evc 0 238185 3079481 2988137 2026-08-28T07:05:05Z Dovi 1 בפסוק ד', טעם המונח באות רי"ש מלרע כמו בכתי"ל. 3079481 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|זכריה|ב}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק ב/>{{נוסח|{{פפ}}|2=ל=פרשה סתומה}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|זכריה|ב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וָאֶשָּׂ֥א אֶת־עֵינַ֖י וָאֵ֑רֶא וְהִנֵּ֖ה אַרְבַּ֥ע קְרָנֽוֹת׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|זכריה|ב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וָאֹמַ֗ר אֶל־הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י מָה־אֵ֑לֶּה וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י אֵ֤לֶּה הַקְּרָנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר זֵר֣וּ אֶת־יְהוּדָ֔ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל {{נוסח|וִירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם|2==ק,ש1 ובדפוסים{{ש}}ל!=וִירוּשָׁלָֽם (חסרה נקודת החיריק בלמ"ד){{ש}}הערות ברויאר ודותן והמקליד}}׃<קטע סוף=ב/> {{נוסח|{{פפ}}|2=ל=פרשה סתומה}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|זכריה|ב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיַּרְאֵ֣נִי יְהֹוָ֔ה אַרְבָּעָ֖ה חָרָשִֽׁים׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|זכריה|ב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וָאֹמַ֕ר מָ֛ה אֵ֥לֶּה בָאִ֖ים לַֽעֲשׂ֑וֹת וַיֹּ֣אמֶר לֵאמֹ֗ר אֵ֣לֶּה הַקְּרָנ֞וֹת אֲשֶׁר־זֵר֣וּ אֶת־יְהוּדָ֗ה כְּפִי־אִישׁ֙ לֹא־נָשָׂ֣א רֹאשׁ֔וֹ וַיָּבֹ֤אוּ אֵ֙לֶּה֙ לְהַחֲרִ֣יד אֹתָ֔ם לְיַדּ֞וֹת אֶת־קַרְנ֣וֹת הַגּוֹיִ֗ם הַנֹּשְׂאִ֥ים קֶ֛רֶן אֶל־אֶ֥רֶץ יְהוּדָ֖ה לְזָרוֹתָֽהּ׃<קטע סוף=ד/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|זכריה|ב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא וְהִנֵּה־אִ֑ישׁ וּבְיָד֖וֹ חֶ֥בֶל מִדָּֽה׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|זכריה|ב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וָאֹמַ֕ר אָ֖נָה אַתָּ֣ה הֹלֵ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י לָמֹד֙ אֶת־יְר֣וּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם לִרְא֥וֹת כַּמָּֽה־רׇחְבָּ֖הּ וְכַמָּ֥ה אׇרְכָּֽהּ׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|זכריה|ב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וְהִנֵּ֗ה הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י יֹצֵ֑א וּמַלְאָ֣ךְ אַחֵ֔ר יֹצֵ֖א לִקְרָאתֽוֹ׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|זכריה|ב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיֹּ֣אמֶר {{נוסח|אֵלָ֔ו|2==ל{{ש}}הערת המקליד לכתיב הנדיר{{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} רֻ֗ץ דַּבֵּ֛ר אֶל־הַנַּ֥עַר הַלָּ֖ז לֵאמֹ֑ר פְּרָזוֹת֙ תֵּשֵׁ֣ב יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם מֵרֹ֥ב אָדָ֛ם וּבְהֵמָ֖ה בְּתוֹכָֽהּ׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|זכריה|ב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וַאֲנִ֤י אֶֽהְיֶה־לָּהּ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה ח֥וֹמַת אֵ֖שׁ סָבִ֑יב וּלְכָב֖וֹד {{נוסח|אֶהְיֶ֥ה|2==ל (אין געיה), וכך אצל דותן וברויאר ומג"ה.{{ש}}הקלדה=אֶֽהְיֶ֥ה (בגעיה) בעקבות BHS, וכמו כן במכון ממרא, אבל מדובר על כתם בלבד בכתב־היד.}} בְתוֹכָֽהּ׃<קטע סוף=ט/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|זכריה|ב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ה֣וֹי ה֗וֹי וְנֻ֛סוּ מֵאֶ֥רֶץ צָפ֖וֹן נְאֻם־יְהֹוָ֑ה כִּ֠י כְּאַרְבַּ֞ע רוּח֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם פֵּרַ֥שְׂתִּי אֶתְכֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|זכריה|ב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ה֥וֹי צִיּ֖וֹן הִמָּלְטִ֑י יוֹשֶׁ֖בֶת בַּת־בָּבֶֽל׃<קטע סוף=יא/> {{נוסח|{{פפ}}|2=ל=פרשה סתומה}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|זכריה|ב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>כִּ֣י כֹ֣ה אָמַר֮ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ אַחַ֣ר כָּב֔וֹד שְׁלָחַ֕נִי אֶל־הַגּוֹיִ֖ם הַשֹּׁלְלִ֣ים אֶתְכֶ֑ם כִּ֚י הַנֹּגֵ֣עַ בָּכֶ֔ם נֹגֵ֖עַ בְּבָבַ֥ת עֵינֽוֹ׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|זכריה|ב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>כִּ֠י הִנְנִ֨י מֵנִ֤יף אֶת־יָדִי֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְהָי֥וּ שָׁלָ֖ל לְעַבְדֵיהֶ֑ם וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּֽי־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁלָחָֽנִי׃<קטע סוף=יג/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|זכריה|ב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>רׇנִּ֥י וְשִׂמְחִ֖י בַּת־צִיּ֑וֹן כִּ֧י הִנְנִי־בָ֛א וְשָׁכַנְתִּ֥י בְתוֹכֵ֖ךְ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|זכריה|ב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וְנִלְווּ֩ גוֹיִ֨ם רַבִּ֤ים אֶל־יְהֹוָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְהָ֥יוּ לִ֖י לְעָ֑ם וְשָׁכַנְתִּ֣י בְתוֹכֵ֔ךְ וְיָדַ֕עַתְּ כִּי־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁלָחַ֥נִי אֵלָֽיִךְ׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|זכריה|ב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וְנָחַ֨ל יְהֹוָ֤ה אֶת־יְהוּדָה֙ חֶלְק֔וֹ עַ֖ל אַדְמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וּבָחַ֥ר ע֖וֹד בִּירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|זכריה|ב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>הַ֥ס כׇּל־בָּשָׂ֖ר מִפְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כִּ֥י נֵע֖וֹר מִמְּע֥וֹן קׇדְשֽׁוֹ׃<קטע סוף=יז/><קטע סוף=פרק ב/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר תרי עשר}}</noinclude> [[קטגוריה:זכריה ב]] 6mg9iltx51msgd2l4prm0bovlv898p0 0 238582 3079376 2988236 2026-08-27T17:53:43Z Dovi 1 3079376 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|תהלים|פד}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק פד/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַגִּתִּ֑ית לִבְנֵי־קֹ֥רַח מִזְמֽוֹר׃<קטע סוף=א/> {{נוסח|{{ר4}}|2=פרשה פתוחה}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>מַה־יְּדִיד֥וֹת מִשְׁכְּנוֹתֶ֗יךָ{{ר1}}יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃<קטע סוף=ב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>נִכְסְפָ֬ה וְגַם־כָּלְתָ֨ה{{מ:לגרמיה-2}} נַפְשִׁי֮{{ר0}}לְחַצְר֢וֹת {{נוסח|יְ֫הֹוָ֥ה|2==א (מקום ה"עולה" כשיטתו)}}{{ר1}}לִבִּ֥י וּבְשָׂרִ֑י{{ר1}}יְ֝רַנְּנ֗וּ אֶ֣ל אֵֽל־חָֽי׃<קטע סוף=ג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>גַּם־צִפּ֨וֹר {{גלגל-2|מָ֪צְאָה}} בַ֡יִת{{ר1}}וּדְר֤וֹר{{מ:לגרמיה-2}} {{נוסח|{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן|2==ל-גדולות,קורן (אות קו"ף גדולה){{ש}}א,ל,ש1,ק-מ=קֵ֥ן (אין אות גדולה)}} לָהּ֮{{ר1}}אֲשֶׁר־שָׁ֢תָה אֶפְרֹ֫חֶ֥יהָ{{ר2}}{{מ:דחי|אֶֽת־מִ֭זְבְּחוֹתֶיךָ|אֶֽת־מִ֭זְבְּחוֹתֶ֭יךָ}} יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת{{ר2}}מַ֝לְכִּ֗י וֵאלֹהָֽי׃<קטע סוף=ד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>{{מ:דחי|אַ֭שְׁרֵי|אַ֭שְׁרֵ֭י}} יוֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֑ךָ{{ר1}}{{נוסח|ע֗֝וֹד|2=א=ע֝וֹד (השמטת נקודת הרביע)}} {{נוסח|יְֽהַלְﬞל֥וּךָ|2=א=יְֽהַלֲל֥וּךָ (חטף)}} סֶּֽלָה׃<קטע סוף=ה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>אַשְׁרֵ֣י {{מ:דחי|אָ֭דָם|אָ֭דָ֭ם}} עֽוֹז־ל֥וֹ בָ֑ךְ{{ר1}}מְ֝סִלּ֗וֹת בִּלְבָבָֽם׃<קטע סוף=ו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>עֹבְרֵ֤י{{מ:לגרמיה-2}} בְּעֵ֣מֶק {{מ:דחי|הַ֭בָּכָא|הַ֭בָּכָ֭א}} מַעְיָ֣ן יְשִׁית֑וּהוּ{{ר1}}גַּם־בְּ֝רָכ֗וֹת יַעְטֶ֥ה מוֹרֶֽה׃<קטע סוף=ז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>{{מ:דחי|יֵ֭לְכוּ|יֵ֭לְכ֭וּ}} מֵחַ֣יִל אֶל־חָ֑יִל{{ר1}}יֵרָאֶ֖ה אֶל־אֱלֹהִ֣ים בְּצִיּֽוֹן׃<קטע סוף=ח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>{{נוסח|יְ֘הֹוָ֤ה|2==א (מקום הצינורית כדרכו בשם הוי"ה)}} אֱלֹהִ֣ים {{מ:דחי|צְ֭בָאוֹת|צְ֭בָא֭וֹת}} שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י{{ר1}}הַאֲזִ֨ינָה אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃<קטע סוף=ט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>{{מ:דחי|מָ֭גִנֵּנוּ|מָ֭גִנֵּ֭נוּ}} רְאֵ֣ה אֱלֹהִ֑ים{{ר1}}וְ֝הַבֵּ֗ט פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ׃<קטע סוף=י/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>כִּ֤י טֽוֹב־י֥וֹם בַּחֲצֵרֶ֗יךָ{{ר0}}מֵ֫אָ֥לֶף{{ר1}}בָּחַ֗רְתִּי {{מ:דחי|הִ֭סְתּוֹפֵף|הִ֭סְתּוֹפֵ֭ף}} בְּבֵ֣ית אֱלֹהַ֑י{{ר2}}מִ֝דּ֗וּר {{מ:קמץ|ד=בְּאׇהֳלֵי־רֶֽשַׁע|ס=בְּאָהֳלֵי־רֶֽשַׁע}}׃<קטע סוף=יא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>כִּ֤י שֶׁ֨מֶשׁ{{מ:לגרמיה-2}} וּמָגֵן֮{{ר0}}יְהֹוָ֢ה אֱלֹ֫הִ֥ים{{ר1}}חֵ֣ן {{מ:דחי|וְ֭כָבוֹד|וְ֭כָב֭וֹד}} יִתֵּ֣ן יְהֹוָ֑ה{{ר2}}לֹ֥א {{נוסח|יִמְנַע־ט֗֝וֹב|2=א=יִמְנַע־ט֝וֹב (השמטת נקודת הרביע)}} לַֽהֹלְכִ֥ים בְּתָמִֽים׃<קטע סוף=יב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פד|יג|סדר=יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>יְהֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת{{ר1}}אַֽשְׁרֵ֥י אָ֝דָ֗ם בֹּטֵ֥חַ בָּֽךְ׃<קטע סוף=יג/><קטע סוף=פרק פד/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:תהלים פד]] f2ky2py5zewxsaoa5kf22x6a51p6ern 0 239293 3079373 2988415 2026-08-27T17:44:58Z Dovi 1 3079373 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דניאל|ג}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק ג/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֗א עֲבַד֙ צְלֵ֣ם דִּֽי־דְהַ֔ב רוּמֵהּ֙ אַמִּ֣ין שִׁתִּ֔ין פְּתָיֵ֖הּ אַמִּ֣ין שִׁ֑ת אֲקִימֵהּ֙ בְּבִקְעַ֣ת דּוּרָ֔א בִּמְדִינַ֖ת בָּבֶֽל׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וּנְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֡א שְׁלַ֡ח {{נוסח|לְמִכְנַ֣שׁ{{מ:לגרמיה-2}} לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א|2=על קו של לגרמיה ביחידה פשוטה המסתיימת בפזר ראו ברויאר, טעמי המקרא, ד.19 (עמ' 118); ו.12 (עמ' 141); והשוו נחמיה ח,ז.}} סִגְנַיָּ֣א וּֽפַחֲוָתָ֡א אֲדַרְגָּזְרַיָּא֩ גְדָ֨בְרַיָּ֤א דְּתָבְרַיָּא֙ תִּפְתָּיֵ֔א וְכֹ֖ל שִׁלְטֹנֵ֣י מְדִֽינָתָ֑א לְמֵתֵא֙ לַחֲנֻכַּ֣ת צַלְמָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מַלְכָּֽא׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>בֵּאדַ֡יִן מִֽתְכַּנְּשִׁ֡ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א סִגְנַיָּ֣א וּֽפַחֲוָתָ֡א אֲדַרְגָּזְרַיָּ֣א גְדָבְרַיָּא֩ דְּתָ֨בְרַיָּ֜א תִּפְתָּיֵ֗א וְכֹל֙ שִׁלְטֹנֵ֣י מְדִֽינָתָ֔א לַחֲנֻכַּ֣ת צַלְמָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֑א {{כו"ק|וקאמין|וְקָֽיְמִין֙}} {{מ:קמץ|ד=לׇקֳבֵ֣ל|ס=לָקֳבֵ֣ל}} צַלְמָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים {{נוסח|נְבֻכַדְנֶצַּֽר|2==ק-מ,ב1 ומסורת-א וטברנית (כתיב חסר וי"ו){{ש}}ל=נְבוּכַדְנֶצַּֽר (כתיב מלא וי"ו){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}}׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וְכָרוֹזָ֖א קָרֵ֣א בְחָ֑יִל לְכ֤וֹן אָֽמְרִין֙ עַֽמְמַיָּ֔א אֻמַּיָּ֖א וְלִשָּׁנַיָּֽא׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>בְּעִדָּנָ֡א דִּֽי־תִשְׁמְע֡וּן קָ֣ל קַרְנָ֣א מַ֠שְׁרוֹקִיתָ֠א {{נוסח|{{כו"ק|קיתרס|קַתְר֨וֹס}}|2==ק-מ,ת451 ובדפוסים (כתיב מלא יו"ד וחסר וי"ו); וכמו כן בכמה כתבי־יד ספרדים מדויקים: {{מ:קישור בהערה|1=https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b10539330f/f769.item.r=h%C3%A9breu%2025|2=תולדו}} (התנ"ך הקדום ביותר בתאריך ששרד מספרד), {{מ:קישור בהערה|1=https://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=harley_ms_1528_fs001r|2=קטלוניה}} ו{{מ:קישור בהערה|1=https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n1221/mode/1up?view=theater|2=ליסבון}} [לאחר תיקון בראשון ובשלישי].{{ש}}ל,ב1,ש2=קַיתְר֨וֹס (כתיב מלא יו"ד ומלא וי"ו){{ש}}ברויאר העיר (נוסח המקרא, עמ' 330, הערה 17*): "התיבה מצויה בפסוקים ה, ז, י, טו. ב{{מודגש|ק-מ,ד}} כולם חסרים ו; ב{{מודגש|ל}} הראשון מלא ו; ב-ש2 שני הרשונים מלאים ו; ב{{מודגש|ב1}} הראשון ושני האחרונים מלאים ו. שתיקת מסורה מורה כ{{מודגש|ק-מ,ד}}." וכך הכריעו גם במג"ה.{{ש}}הקרי נדפס בקורן בוי"ו מלא (כמו בכתי"ל) וברויאר הוריד אותה כדרכו; במהדורתנו השארנו אותה כדי להבליט את החלפת האותיות בין הקרי לכתיב.}} {{נוסח|שַׂבְּכָ֤א|2==ש1,ק-מ,ב1 (כתיב שי"ן){{ש}}ל=סַבְּכָ֤א (כתיב סמ"ך) וכן בקורן{{ש}}ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} {{נוסח|פְסַנְתֵּרִין֙|2==ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים{{ש}}ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙ (פ"א דגושה){{ש}}הערת ברויאר (בספק אבל הוא ודאי){{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} {{נוסח|סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א|2==ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-ל וטברנית ומ"ש (כתיב אל"ף){{ש}}ל!=סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה (כתיב ה"א) וכן בקורן{{ש}}ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א תִּפְּל֤וּן וְתִסְגְּדוּן֙ לְצֶ֣לֶם דַּהֲבָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מַלְכָּֽא׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וּמַן־דִּי־לָ֥א יִפֵּ֖ל וְיִסְגֻּ֑ד בַּהּ־שַׁעֲתָ֣א יִתְרְמֵ֔א לְגֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>כׇּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֡ה בֵּהּ־זִמְנָ֡א כְּדִ֣י שָֽׁמְעִ֣ין כׇּֽל־עַמְמַיָּ֡א קָ֣ל קַרְנָא֩ מַשְׁר֨וֹקִיתָ֜א {{נוסח|{{כו"ק|קיתרס|קַתְר֤וֹס}}|2==ל{{ש}}לגבי הכתיב (חסר וי"ו), ולגבי הדפסת האות וי"ו בקרי, ראו בהערה על תיבה זו לעיל בפסוק ה'.}} שַׂבְּכָא֙ פְּסַנְטֵרִ֔ין וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א נָֽפְלִ֨ין כׇּֽל־עַֽמְמַיָּ֜א {{נוסח|אֻמַּיָּ֣א|2==ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים{{ש}}ל!=אֻמַיָּ֣א (חסר דגש באות מ"ם){{ש}}הערת ברויאר}} וְלִשָּׁנַיָּ֗א סָֽגְדִין֙ לְצֶ֣לֶם דַּהֲבָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מַלְכָּֽא׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>כׇּל־קֳבֵ֤ל דְּנָה֙ בֵּהּ־זִמְנָ֔א קְרִ֖בוּ גֻּבְרִ֣ין כַּשְׂדָּאִ֑ין וַאֲכַ֥לוּ קַרְצֵיה֖וֹן דִּ֥י יְהוּדָיֵֽא׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>עֲנוֹ֙ וְאָ֣מְרִ֔ין לִנְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מַלְכָּ֑א מַלְכָּ֖א לְעָלְמִ֥ין חֱיִֽי׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>{{כו"ק|אנתה|אַ֣נְתְּ}} מַלְכָּא֮ שָׂ֣מְתָּ טְּעֵם֒ דִּ֣י כׇל־אֱנָ֡שׁ דִּֽי־יִשְׁמַ֡ע קָ֣ל קַרְנָ֣א מַ֠שְׁרֹקִיתָ֠א {{נוסח|{{כו"ק|קיתרס|קַתְר֨וֹס}}|2=לגבי הכתיב (חסר וי"ו), ולגבי הדפסת האות וי"ו בקרי, ראו בהערה על תיבה זו לעיל בפסוק ה'.}} שַׂבְּכָ֤א פְסַנְתֵּרִין֙ {{כו"ק|וסיפניה|וְסוּפֹּ֣נְיָ֔ה}} וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א יִפֵּ֥ל וְיִסְגֻּ֖ד לְצֶ֥לֶם דַּהֲבָֽא׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וּמַן־דִּי־לָ֥א יִפֵּ֖ל וְיִסְגֻּ֑ד יִתְרְמֵ֕א לְגֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אִיתַ֞י גֻּבְרִ֣ין יְהוּדָאיִ֗ן דִּֽי־מַנִּ֤יתָ יָתְהוֹן֙ עַל־עֲבִידַת֙ מְדִינַ֣ת בָּבֶ֔ל שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֗ךְ לָא־שָׂ֨מֽוּ {{כו"ק|עליך|עֲלָ֤ךְ}} מַלְכָּא֙ טְעֵ֔ם {{כו"ק|לאלהיך|לֵֽאלָהָךְ֙}} לָ֣א פָלְחִ֔ין וּלְצֶ֧לֶם דַּהֲבָ֛א דִּ֥י הֲקֵ֖ימְתָּ לָ֥א סָגְדִֽין׃<קטע סוף=יב/>{{נוסח|&#32;|2=ל=פרשה סתומה}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>בֵּאדַ֤יִן נְבוּכַדְנֶצַּר֙ בִּרְגַ֣ז {{נוסח|וַחֲמָ֔א|2==ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים (כתיב אל"ף){{ש}}ל=וַחֲמָ֔ה (כתיב ה"א){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} אֲמַר֙ לְהַיְתָיָ֔ה לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ בֵּאדַ֙יִן֙ גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ הֵיתָ֖יוּ קֳדָ֥ם מַלְכָּֽא׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>עָנֵ֤ה {{נוסח|נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙|2==ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-א וטברנית (כתיב מלא וי"ו){{ש}}ל=נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙ (כתיב חסר וי"ו){{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} וְאָמַ֣ר לְה֔וֹן הַצְדָּ֕א שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ לֵֽאלָהַ֗י לָ֤א אִֽיתֵיכוֹן֙ פָּֽלְחִ֔ין וּלְצֶ֧לֶם דַּהֲבָ֛א דִּ֥י הֲקֵ֖ימֶת לָ֥א סָֽגְדִֽין׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>כְּעַ֞ן הֵ֧ן אִֽיתֵיכ֣וֹן עֲתִידִ֗ין דִּ֣י בְעִדָּנָ֡א דִּֽי־תִשְׁמְע֡וּן קָ֣ל קַרְנָ֣א מַשְׁרוֹקִיתָ֣א {{נוסח|{{כו"ק|קיתרס|קַתְר֣וֹס}}|2=ל=יתיר י'{{ש}}לגבי הכתיב (חסר וי"ו), ולגבי הדפסת האות וי"ו בקרי, ראו בהערה על תיבה זו לעיל בפסוק ה'.}} שַׂבְּכָ֡א פְּסַנְתֵּרִין֩ וְסוּמְפֹּ֨נְיָ֜ה וְכֹ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} זְנֵ֣י זְמָרָ֗א תִּפְּל֣וּן וְתִסְגְּדוּן֮ לְצַלְמָ֣א דִֽי־עַבְדֵת֒ וְהֵן֙ לָ֣א תִסְגְּד֔וּן בַּהּ־{{נוסח|שַׁעֲתָ֣א|2==ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-ל וטברנית (כתיב אל"ף){{ש}}ל!=שַׁעֲתָ֣ה (כתיב ה"א){{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} תִתְרְמ֔וֹן לְגֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּ֑א וּמַן־ה֣וּא אֱלָ֔הּ {{נוסח|דִּ֥י|2==ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים{{ש}}ל!=דֵּ֥י (בצירה){{ש}}הערות ברויאר ודותן והמקליד}} יְשֵֽׁיזְבִנְכ֖וֹן מִן־יְדָֽי׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>עֲנ֗וֹ שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ וְאָמְרִ֖ין לְמַלְכָּ֑א נְבֽוּכַדְנֶצַּ֔ר לָֽא־חַשְׁחִ֨ין {{נוסח|אֲנַ֧חְנָא|2==ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-ל וטברנית (כתיב אל"ף){{ש}}ל!=אֲנַ֧חְנָה (כתיב ה"א){{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} עַל־דְּנָ֛ה פִּתְגָ֖ם לַהֲתָבוּתָֽךְ׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>הֵ֣ן אִיתַ֗י אֱלָהַ֙נָא֙ דִּֽי־אֲנַ֣חְנָא פָֽלְחִ֔ין יָכִ֖ל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא מִן־אַתּ֨וּן נוּרָ֧א יָקִֽדְתָּ֛א וּמִן־יְדָ֥ךְ מַלְכָּ֖א יְשֵׁיזִֽב׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וְהֵ֣ן לָ֔א יְדִ֥יעַ לֶהֱוֵא־לָ֖ךְ מַלְכָּ֑א דִּ֤י {{נוסח|{{כו"ק|לאלהיך|לֵֽאלָהָךְ֙}}|2=ל=יתיר י'{{ש}}מקליד=לֵֽאלָהָיִךְ֙ בהערת q בגירסה 4.14 ("עזבנו קרי וכתיב ביחס ל-BHS ובהתאם לכתי"ל"), ולא ציין כלל את היתיר. בגירסה 4.16 הוסיף את הקרי.{{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} לָא־{{קו"כ|איתינא|אִיתַ֣נָא}} פָֽלְחִ֔ין וּלְצֶ֧לֶם דַּהֲבָ֛א דִּ֥י הֲקֵ֖ימְתָּ לָ֥א נִסְגֻּֽד׃<קטע סוף=יח/> {{נוסח|{{פפ}}|2=ל=פרשה סתומה}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>בֵּאדַ֨יִן נְבוּכַדְנֶצַּ֜ר הִתְמְלִ֣י חֱמָ֗א וּצְלֵ֤ם אַנְפּ֙וֹהִי֙ {{כו"ק|אשתנו|אֶשְׁתַּנִּ֔י}} עַל־שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ עָנֵ֤ה וְאָמַר֙ לְמֵזֵ֣א לְאַתּוּנָ֔א חַ֨ד־שִׁבְעָ֔ה עַ֛ל דִּ֥י חֲזֵ֖ה לְמֵזְיֵֽהּ׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וּלְגֻבְרִ֤ין גִּבָּֽרֵי־חַ֙יִל֙ דִּ֣י בְחַיְלֵ֔הּ אֲמַר֙ לְכַפָּתָ֔ה לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ לְמִרְמֵ֕א לְאַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>בֵּאדַ֜יִן גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֗ךְ כְּפִ֙תוּ֙ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן֙ {{נוסח|{{כו"ק|פטישיהון|פַּטְּשֵׁיה֔וֹן}}|2=ל=יתיר י'}} וְכַרְבְּלָתְה֖וֹן וּלְבֻשֵׁיה֑וֹן וּרְמִ֕יו לְגֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כׇּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֗ה מִן־דִּ֞י מִלַּ֤ת מַלְכָּא֙ מַחְצְפָ֔ה וְאַתּוּנָ֖א אֵזֵ֣ה {{נוסח|יַתִּ֑ירָה|2==ק-מ,ב1 ומסורות טברניות ובדפוסים (כתיב ה"א){{ש}}ל=יַתִּ֑ירָא (כתיב אל"ף){{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֗ךְ דִּ֤י הַסִּ֙קוּ֙ לְשַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ קַטִּ֣ל הִמּ֔וֹן שְׁבִיבָ֖א דִּ֥י נוּרָֽא׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וְגֻבְרַיָּ֤א אִלֵּךְ֙ תְּלָ֣תֵּה֔וֹן שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ נְפַ֛לוּ לְגֽוֹא־אַתּוּן־נוּרָ֥א יָֽקִדְתָּ֖א מְכַפְּתִֽין׃<קטע סוף=כג/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>אֱדַ֙יִן֙ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֔א תְּוַ֖הּ וְקָ֣ם בְּהִתְבְּהָלָ֑ה עָנֵ֨ה וְאָמַ֜ר לְהַדָּֽבְר֗וֹהִי הֲלָא֩ גֻבְרִ֨ין {{נוסח|תְּלָתָ֜ה|2==ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-ל וטברנית (כתיב ה"א){{ש}}ל!=תְּלָתָ֜א (כתיב ה"א){{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} רְמֵ֤ינָא לְגוֹא־נוּרָא֙ מְכַפְּתִ֔ין עָנַ֤יִן וְאָמְרִין֙ לְמַלְכָּ֔א יַצִּיבָ֖א מַלְכָּֽא׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר הָֽא־אֲנָ֨ה חָזֵ֜ה גֻּבְרִ֣ין אַרְבְּעָ֗ה שְׁרַ֙יִן֙ מַהְלְכִ֣ין {{נוסח|בְּגֽוֹא־|2==ל,ש1 ומסורת-ל,ד (מסורת-ל="כול לגוא נורא בגוא נורא כתב' א' וכול עבד נגו כת' חס א' ב[ר] מ'[ן] חד" (והוא כנראה "ועבד נגוא" ג,כט); מסורת-ד="כל גוא לגוא בגוא... כלהון כתיב א' בסוף" וכן בקורן) ומג"ה.{{ש}}ק-מ,ב1,ש2=בְּגֽוֹ (כתיב חסר אל"ף בסוף) בהתאם למ"ג-ק-מ: "לגוא א כת בגו חס א", וברויאר הראה שהכתיב כאן ובשאר המקומות הדומים תלוי במחלוקת מסורה. מכיוון שברוב המקומות (ג, כה; ד, ז; ז, טו) תומכים רוב כתבי היד במ"ג-ק-מ (אבל לא בכולם), החליט ברויאר להדפיס בְּגֽוֹ (חסר א') נגד מסורת=ל,ד (!), וכן בסימנים ובמכון ממרא. גם בכתבי־יד ספרדים נוספים (כגון פריז 25, ליסבון [לאחר תיקון]) הכתיב חסר אל"ף.{{ש}}כאן העדפנו את מסורות-ל,ד לא רק בגלל שהם רוב המסורות, אלא גם שמתוך לשונן נראה שהן מגיבות במודע למסורת האחרת ושוללות אותה. וכך הכריעו גם במג"ה.}}נוּרָ֔א וַחֲבָ֖ל לָא־אִיתַ֣י בְּה֑וֹן וְרֵוֵהּ֙ דִּ֣י {{כו"ק|רביעיא|רְֽבִיעָאָ֔ה}} דָּמֵ֖ה לְבַר־אֱלָהִֽין׃<קטע סוף=כה/>{{נוסח|&#32;|2=ל=פרשה סתומה}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>בֵּאדַ֜יִן קְרֵ֣ב נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר לִתְרַע֮ אַתּ֣וּן נוּרָ֣א יָקִֽדְתָּא֒ עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר שַׁדְרַ֨ךְ מֵישַׁ֧ךְ וַעֲבֵד־נְג֛וֹ עַבְד֛וֹהִי דִּֽי־אֱלָהָ֥א {{כו"ק|עליא|עִלָּאָ֖ה}} פֻּ֣קוּ וֶאֱת֑וֹ בֵּאדַ֣יִן נָֽפְקִ֗ין שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֛ךְ וַעֲבֵ֥ד נְג֖וֹ מִן־גּ֥וֹא נוּרָֽא׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וּ֠מִֽתְכַּנְּשִׁ֠ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֞א סִגְנַיָּ֣א וּפַחֲוָתָא֮ וְהַדָּבְרֵ֣י מַלְכָּא֒ חָזַ֣יִן לְגֻבְרַיָּ֣א אִלֵּ֡ךְ דִּי֩ לָֽא־שְׁלֵ֨ט נוּרָ֜א בְּגֶשְׁמְה֗וֹן וּשְׂעַ֤ר רֵֽאשְׁהוֹן֙ לָ֣א הִתְחָרַ֔ךְ {{נוסח|וְסַרְבָּלֵיה֖וֹן|2==ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים (פתח באות סמ"ך){{ש}}ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן (קמץ באות סמ"ך){{ש}}הערות ברויאר ודותן}} לָ֣א שְׁנ֑וֹ וְרֵ֣יחַ נ֔וּר לָ֥א עֲדָ֖ת בְּהֽוֹן׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>עָנֵ֨ה נְבֽוּכַדְנֶצַּ֜ר וְאָמַ֗ר בְּרִ֤יךְ אֱלָהֲהוֹן֙ דִּֽי־שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ דִּֽי־שְׁלַ֤ח מַלְאֲכֵהּ֙ וְשֵׁיזִ֣ב לְעַבְד֔וֹהִי דִּ֥י הִתְרְחִ֖צוּ עֲל֑וֹהִי וּמִלַּ֤ת מַלְכָּא֙ שַׁנִּ֔יו וִיהַ֣בוּ {{נוסח|{{כו"ק|גשמיהון|גֶשְׁמְה֗וֹן}}|2=ל=יתיר י'.}} דִּ֠י לָֽא־יִפְלְח֤וּן וְלָֽא־יִסְגְּדוּן֙ לְכׇל־אֱלָ֔הּ לָהֵ֖ן לֵאלָֽהֲהֽוֹן׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּי֩ כׇל־עַ֨ם אֻמָּ֜ה וְלִשָּׁ֗ן דִּֽי־יֵאמַ֤ר {{כו"ק|שלה|שָׁלוּ֙}} עַ֣ל אֱלָהֲה֗וֹן דִּֽי־שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹא הַדָּמִ֣ין יִתְעֲבֵ֔ד וּבַיְתֵ֖הּ נְוָלִ֣י יִשְׁתַּוֵּ֑ה כׇּל־קֳבֵ֗ל דִּ֣י לָ֤א אִיתַי֙ {{נוסח|אֱלָ֣הּ|2==ק-מ,ב1 ובדפוסים{{ש}}ל?=אֱלָ֣ה (חסר מפיק באות ה"א?) לפי ברויאר (בספק) והמקליד; אמנם בהגדלה ניתן להבחין בכתם שהוא דגש אפשרי.}} {{מ:קמץ|ד=אׇחֳרָ֔ן|ס=אָחֳרָ֔ן}} דִּֽי־יִכֻּ֥ל לְהַצָּלָ֖ה כִּדְנָֽה׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|ל|סדר=ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>בֵּאדַ֣יִן מַלְכָּ֗א הַצְלַ֛ח לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֛ךְ וַעֲבֵ֥ד נְג֖וֹ בִּמְדִינַ֥ת בָּבֶֽל׃<קטע סוף=ל/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֗א לְֽכׇל־עַֽמְמַיָּ֞א {{נוסח|אֻמַּיָּ֧א|2==ק-מ,ב1 ובדפוסים{{ש}}ל!=אֻמַיָּ֧א (חסר דגש באות מ"ם){{ש}}הערת ברויאר}} וְלִשָּׁנַיָּ֛א דִּֽי־{{קו"כ|דארין|דָיְרִ֥ין}} בְּכׇל־אַרְעָ֖א שְׁלָמְכ֥וֹן יִשְׂגֵּֽא׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>אָֽתַיָּא֙ וְתִמְהַיָּ֔א דִּ֚י עֲבַ֣ד עִמִּ֔י אֱלָהָ֖א {{כו"ק|עליא|עִלָּאָ֑ה}} שְׁפַ֥ר {{מ:קמץ|ד=קׇֽדָמַ֖י|ס=קָֽדָמַ֖י}} לְהַחֲוָיָֽה׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ג|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>אָת֙וֹהִי֙ כְּמָ֣ה רַבְרְבִ֔ין וְתִמְה֖וֹהִי כְּמָ֣ה תַקִּיפִ֑ין מַלְכוּתֵהּ֙ מַלְכ֣וּת עָלַ֔ם וְשׇׁלְטָנֵ֖הּ עִם־דָּ֥ר וְדָֽר׃<קטע סוף=לג/><קטע סוף=פרק ג/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר דניאל}} </noinclude> [[קטגוריה:דניאל ג]] dtryclsuyvccmtak8tcjokatb6tj9px 0 239309 3079366 2988419 2026-08-27T16:23:42Z BDencklaBot 37295 Replace sigil ב2 with ת451 in Daniel doc-notes (one manuscript, two sigils), per MAM-basics#260 3079366 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דניאל|ז}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק ז/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>בִּשְׁנַ֣ת חֲדָ֗ה לְבֵלְאשַׁצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל דָּנִיֵּאל֙ חֵ֣לֶם חֲזָ֔ה וְחֶזְוֵ֥י רֵאשֵׁ֖הּ עַֽל־מִשְׁכְּבֵ֑הּ בֵּאדַ֙יִן֙ חֶלְמָ֣א כְתַ֔ב רֵ֥אשׁ מִלִּ֖ין אֲמַֽר׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>עָנֵ֤ה דָנִיֵּאל֙ וְאָמַ֔ר חָזֵ֥ה הֲוֵ֛ית בְּחֶזְוִ֖י עִם־לֵֽילְיָ֑א וַאֲר֗וּ אַרְבַּע֙ רוּחֵ֣י שְׁמַיָּ֔א מְגִיחָ֖ן לְיַמָּ֥א רַבָּֽא׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וְאַרְבַּ֤ע חֵיוָן֙ רַבְרְבָ֔ן סָלְקָ֖ן מִן־יַמָּ֑א שָׁנְיָ֖ן דָּ֥א מִן־דָּֽא׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>קַדְמָיְתָ֣א כְאַרְיֵ֔ה וְגַפִּ֥ין דִּֽי־נְשַׁ֖ר לַ֑הּ חָזֵ֣ה הֲוֵ֡ית עַד֩ דִּי־מְּרִ֨יטוּ {{נוסח|{{כו"ק|גפיה|גַפַּ֜הּ}}|2==ש1,ק-מ(יתיר י'),ב1(יתיר יוד),ת451(ית' י'){{ש}}אין ציון לקרי בכתי"ל וכן בהקלדה; והשוו את הכתיב "גביה" בפסוק ו'.}} וּנְטִ֣ילַת מִן־אַרְעָ֗א וְעַל־רַגְלַ֙יִן֙ כֶּאֱנָ֣שׁ הֳקִימַ֔ת וּלְבַ֥ב אֱנָ֖שׁ יְהִ֥יב לַֽהּ׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וַאֲר֣וּ חֵיוָה֩ {{מ:קמץ|ד=אׇחֳרִ֨י|ס=אָחֳרִ֨י}} תִנְיָנָ֜ה דָּמְיָ֣ה לְדֹ֗ב וְלִשְׂטַר־חַד֙ הֳקִמַ֔ת וּתְלָ֥ת עִלְעִ֛ין בְּפֻמַּ֖הּ בֵּ֣ין {{כו"ק|שניה|שִׁנַּ֑הּ}} וְכֵן֙ אָמְרִ֣ין לַ֔הּ ק֥וּמִֽי אֲכֻ֖לִי בְּשַׂ֥ר שַׂגִּֽיא׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>בָּאתַ֨ר דְּנָ֜ה חָזֵ֣ה הֲוֵ֗ית וַאֲר֤וּ {{מ:קמץ|ד=אׇֽחֳרִי֙|ס=אָֽחֳרִי֙}} כִּנְמַ֔ר וְלַ֨הּ גַּפִּ֥ין אַרְבַּ֛ע דִּי־ע֖וֹף עַל־{{קו"כ|גביה|גַּבַּ֑הּ}} וְאַרְבְּעָ֤ה רֵאשִׁין֙ לְחֵ֣יוְתָ֔א וְשׇׁלְטָ֖ן יְהִ֥יב לַֽהּ׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>בָּאתַ֣ר דְּנָה֩ חָזֵ֨ה הֲוֵ֜ית בְּחֶזְוֵ֣י לֵֽילְיָ֗א וַאֲר֣וּ חֵיוָ֣ה {{כו"ק|רביעיה|רְֽבִיעָאָ֡ה}} דְּחִילָה֩ וְאֵֽימְתָנִ֨י וְתַקִּיפָ֜א {{נוסח|יַתִּ֗ירָה|2==ק-מ,ב1,ת451 ומסורות טברניות ובדפוסים (כתיב ה"א){{ש}}ל,ש1=יַתִּ֗ירָא (כתיב אל"ף){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} וְשִׁנַּ֨יִן דִּֽי־פַרְזֶ֥ל לַהּ֙ רַבְרְבָ֔ן אָֽכְלָ֣ה וּמַדֱּקָ֔ה וּשְׁאָרָ֖א {{כו"ק|ברגליה|בְּרַגְלַ֣הּ}} רָפְסָ֑ה וְהִ֣יא מְשַׁנְּיָ֗ה מִן־כׇּל־חֵֽיוָתָא֙ דִּ֣י {{נוסח|{{כו"ק|קדמיה|{{מ:קמץ|ד=קׇֽדָמַ֔הּ|ס=קָֽדָמַ֔הּ}}}}|2=ל=יתיר י' אבל המקליד לא ציין את הקרי}} וְקַרְנַ֥יִן עֲשַׂ֖ר לַֽהּ׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>מִשְׂתַּכַּ֨ל הֲוֵ֜ית בְּקַרְנַיָּ֗א וַ֠אֲל֠וּ קֶ֣רֶן {{מ:קמץ|ד=אׇחֳרִ֤י|ס=אָחֳרִ֤י}} זְעֵירָה֙ סִלְקָ֣ת {{כו"ק|ביניהון|בֵּֽינֵיהֵ֔ן}} וּתְלָ֗ת מִן־קַרְנַיָּא֙ קַדְמָ֣יָתָ֔א {{כו"ק|אתעקרו|אֶתְעֲקַ֖רָה}} מִן־{{קו"כ|קדמיה|קֳדָמַ֑הּ}} וַאֲל֨וּ עַיְנִ֜ין כְּעַיְנֵ֤י אֲנָשָׁא֙ בְּקַרְנָא־דָ֔א וּפֻ֖ם מְמַלִּ֥ל רַבְרְבָֽן׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>חָזֵ֣ה הֲוֵ֗ית עַ֣ד דִּ֤י כׇרְסָוָן֙ רְמִ֔יו וְעַתִּ֥יק יוֹמִ֖ין יְתִ֑ב לְבוּשֵׁ֣הּ{{מ:לגרמיה-2}} כִּתְלַ֣ג חִוָּ֗ר וּשְׂעַ֤ר רֵאשֵׁהּ֙ כַּעֲמַ֣ר נְקֵ֔א כׇּרְסְיֵהּ֙ {{נוסח|שְׁבִבִ֣ין|2==ק-מ,ב1,ת451 (כתיב חסר יו"ד ומלא יו"ד); וכן בתנ"ך לסבון [לאחר תיקון], ובמ"ג דפוס ונציה, וכן אצל ברויאר ומג"ה, ובעקבות ברויאר בסימנים ומכון ממרא.{{ש}}ל,ש1,ש2=שְׁבִיבִ֣ין (כתיב מלא יו"ד ומלא יו"ד); מ"ש?=<"יש ספרים מלא דמלא"> וכן בקורן.}} דִּי־נ֔וּר גַּלְגִּלּ֖וֹהִי נ֥וּר דָּלִֽק׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>נְהַ֣ר דִּי־נ֗וּר נָגֵ֤ד וְנָפֵק֙ מִן־קֳדָמ֔וֹהִי אֶ֤לֶף {{כו"ק|אלפים|אַלְפִין֙}} יְשַׁמְּשׁוּנֵּ֔הּ וְרִבּ֥וֹ {{כו"ק|רבון|רִבְבָ֖ן}} קָֽדָמ֣וֹהִי יְקוּמ֑וּן דִּינָ֥א יְתִ֖ב וְסִפְרִ֥ין פְּתִֽיחוּ׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית בֵּאדַ֗יִן מִן־קָל֙ מִלַּיָּ֣א רַבְרְבָתָ֔א דִּ֥י קַרְנָ֖א מְמַלֱּלָ֑ה חָזֵ֣ה הֲוֵ֡ית עַד֩ דִּ֨י קְטִילַ֤ת חֵֽיוְתָא֙ וְהוּבַ֣ד גִּשְׁמַ֔הּ וִיהִיבַ֖ת לִיקֵדַ֥ת אֶשָּֽׁא׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וּשְׁאָר֙ חֵֽיוָתָ֔א הֶעְדִּ֖יו שׇׁלְטָנְה֑וֹן וְאַרְכָ֧ה בְחַיִּ֛ין יְהִ֥יבַת לְה֖וֹן עַד־זְמַ֥ן וְעִדָּֽן׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>חָזֵ֤ה הֲוֵית֙ בְּחֶזְוֵ֣י לֵֽילְיָ֔א וַאֲרוּ֙ עִם־עֲנָנֵ֣י שְׁמַיָּ֔א כְּבַ֥ר אֱנָ֖שׁ אָתֵ֣ה {{נוסח|הֲוָ֑א|2==ש1,ק-מ,ב1,ת451 ומסורת-ל וטברניות (כתיב אל"ף){{ש}}ל!=הֲוָ֑ה (כתיב ה"א){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} וְעַד־עַתִּ֤יק יֽוֹמַיָּא֙ מְטָ֔ה וּקְדָמ֖וֹהִי הַקְרְבֽוּהִי׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>{{נוסח|וְלֵ֨הּ|2==ש1,ק-מ,ב1,ת451 ובדפוסים{{ש}}ל!=וְלֵ֨ה (חסרה נקודת מפיק בה"א) אבל המקליד תיקן בלי להעיר{{ש}}הערת ברויאר}} {{נוסח|יְהִ֤ב|2==ש1,ק-מ,ב1,ת451 ומסורות טברניות{{ש}}ל=יְהִ֤יב (כתיב מלא יו"ד){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} שׇׁלְטָן֙ וִיקָ֣ר וּמַלְכ֔וּ וְכֹ֣ל עַֽמְמַיָּ֗א {{נוסח|אֻמַּיָּ֛א|2==ש1,ק-מ,ב1,ת451 ובדפוסים{{ש}}ל!=אֻמַיָּ֛א (חסר דגש באות מ"ם){{ש}}הערת ברויאר}} וְלִשָּׁנַיָּ֖א לֵ֣הּ יִפְלְח֑וּן שׇׁלְטָנֵ֞הּ שׇׁלְטָ֤ן עָלַם֙ דִּֽי־לָ֣א יֶעְדֵּ֔ה וּמַלְכוּתֵ֖הּ דִּי־לָ֥א תִתְחַבַּֽל׃<קטע סוף=יד/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>אֶתְכְּרִיַּ֥ת רוּחִ֛י אֲנָ֥ה דָנִיֵּ֖אל {{נוסח|בְּג֣וֹא|2==ל ומסורת-ל,ד (וכן בקורן) ובמג"ה; וראו לעיל בהערה על פרק ג' פסוק כ"ה (מחלוקת מסורה!){{ש}}ברויאר=בְּג֣וֹ{{ש}}הערת ברויאר וכן בסימנים, מכון ממרא}} נִדְנֶ֑ה וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י יְבַהֲלֻנַּֽנִי׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>קִרְבֵ֗ת עַל־חַד֙ מִן־קָ֣אֲמַיָּ֔א וְיַצִּיבָ֥א אֶבְעֵֽא־מִנֵּ֖הּ עַֽל־כׇּל־דְּנָ֑ה וַאֲמַר־לִ֕י וּפְשַׁ֥ר מִלַּיָּ֖א יְהוֹדְעִנַּֽנִי׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אִלֵּין֙ חֵיוָתָ֣א רַבְרְבָתָ֔א דִּ֥י אִנִּ֖ין אַרְבַּ֑ע אַרְבְּעָ֥ה מַלְכִ֖ין יְקוּמ֥וּן מִן־אַרְעָֽא׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וִֽיקַבְּלוּן֙ מַלְכוּתָ֔א קַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין וְיַחְסְנ֤וּן מַלְכוּתָא֙ {{נוסח|עַד־עָ֣לְמָ֔א|2==ש1,ק-מ,ב1,ת451,ש2 ובתנ"ך ליסבון (אין געיה ב"עַד־"); וכן אצל ברויאר ומג"ה.{{ש}}ל=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א (געיה חריגה [וימנית] ב"עַֽד־")}} וְעַ֖ד עָלַ֥ם עָלְמַיָּֽא׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>אֱדַ֗יִן צְבִית֙ {{נוסח|לְיַצָּבָ֗א|2==ש1,ק-מ,ת451? (בטעם רביע), וכן בתנ"ך ליסבון; ברויאר הכריע לטובת טעם הרביע ע"פ מכתב שד"ל בנושא רביע לאחר פשטא שנדפס בסוף הספר {{מ:קישור בהערה|1=https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n79/mode/2up?view=theater|2="תורת אמת"}} ליצחק בער, עמ' 65-69, וגם אנחנו קיבלנו את דעתו וכמו כן במג"ה.{{ש}}ל,ב1,ש2=לְיַצָּבָ֔א (בשתי נקודות של טעם זקף קטן){{ש}}הערת ברויאר}} עַל־חֵֽיוְתָא֙ רְבִיעָ֣יְתָ֔א דִּֽי־הֲוָ֥ת שָֽׁנְיָ֖ה מִן־{{קו"כ|כלהון|כׇּלְּהֵ֑ין}} דְּחִילָ֣ה יַתִּ֗ירָה {{כו"ק|שניה|שִׁנַּ֤הּ}} {{נוסח|דִּֽי־פַרְזֶל֙|2==ש1,ק-מ,ב1,ת451 ובדפוסים{{ש}}ל!=<דִּֽי פַרְזֶל֙> (חסר מקף; וראה לעיל פרק ב' פסוק מ"א) אבל המקליד תיקן בלי להעיר{{ש}}הערות ברויאר ודותן}} {{נוסח|{{כו"ק|וטפריה|וְטִפְרַ֣הּ}}|2=ל=יתיר י' אבל המקליד לא ציין את הקרי}} דִּֽי־נְחָ֔שׁ אָֽכְלָ֣ה {{נוסח|מַדְּﬞקָ֔ה|2=ל=מַדֲּקָ֔ה (חטף){{ש}}הערת ברויאר}} וּשְׁאָרָ֖א {{נוסח|{{כו"ק|ברגליה|בְּרַגְלַ֥הּ}}|2=ל=יתיר י' אבל המקליד לא ציין את הקרי}} רָֽפְסָֽה׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וְעַל־קַרְנַיָּ֤א עֲשַׂר֙ דִּ֣י בְרֵאשַׁ֔הּ {{מ:קמץ|ד=וְאׇחֳרִי֙|ס=וְאָחֳרִי֙}} דִּ֣י סִלְקַ֔ת {{כו"ק|ונפלו|וּנְפַ֥לָה}} מִן־{{קו"כ|קדמיה|קֳדָמַ֖הּ}} תְּלָ֑ת וְקַרְנָ֨א דִכֵּ֜ן וְעַיְנִ֣ין לַ֗הּ {{נוסח|וּפֻם֙|2==ש1,ק-מ,ב1,ת451 ובדפוסים{{ש}}ל!=וְפֻם֙ (וי"ו שווּאה במקום נקודת שורוק){{ש}}הערות ייבין וברויאר ודותן}} מְמַלִּ֣ל רַבְרְבָ֔ן וְחֶזְוַ֖הּ רַ֥ב מִן־חַבְרָתַֽהּ׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית וְקַרְנָ֣א דִכֵּ֔ן {{נוסח|עָבְדָ֥ה|2==ל,ב1,ת451?[נכתבה בו א' ונמחקה!],ש2 וקונטרסי-א ומסורת-ש1 שנעתק ממנו (כתיב ה"א); ראו במאמרו של עופר, "קונטרסי המסורה" עמ' 160, וכן הוא במהדורת בער ואצל ברויאר ומג"ה.{{ש}}ש1!,ק-מ=עָבְדָ֥א (כתיב אל"ף) וכך היה בבמהדורתו הראשונה של ברויאר ע"פ רוב כתבי־היד ונגד הערת המסורה (וכן בקורן ובעקבות ברויאר במכון ממרא), ואח"כ מצא תימוכין לכתיב בה"א בכתבי־יד נוספים.{{ש}}סימנים}} קְרָ֖ב עִם־קַדִּישִׁ֑ין וְיָכְלָ֖ה {{נוסח|לְהֹֽן|2==ש1,ק-מ,ב1,ת451 ומסורת-ל וטברנית{{ש}}ל!=לְהֽוֹן (כתיב מלא){{ש}}הערת ברויאר}}׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>עַ֣ד דִּֽי־אֲתָ֗ה עַתִּיק֙ יֽוֹמַיָּ֔א וְדִינָ֣א יְהִ֔ב לְקַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין וְזִמְנָ֣א מְטָ֔ה וּמַלְכוּתָ֖א הֶחֱסִ֥נוּ קַדִּישִֽׁין׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>כֵּן֮ אֲמַר֒ חֵֽיוְתָא֙ רְבִיעָ֣יְתָ֔א מַלְכ֤וּ {{נוסח|{{כו"ק|רביעיה|רְבִיעָאָה֙}}|2==ק-מ,ב1,ת451,ש2 ומסורות טברניות ומ"ש (כתיב מלא יו"ד לפני עי"ן וה"א בסוף התיבה [רְבִיעָיָה֙]){{ש}}ל-כתיב=רְבִיעָיאָ֙ (כתיב מלא יו"ד לפני עי"ן ואל"ף בסוף התיבה){{ש}}ש1-כתיב=רְבִעָיָה֙ (כתיב חסר יו"ד לפני עי"ן וה"א בסוף התיבה){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} תֶּהֱוֵ֣א בְאַרְעָ֔א דִּ֥י תִשְׁנֵ֖א מִן־כׇּל־מַלְכְוָתָ֑א וְתֵאכֻל֙ כׇּל־אַרְעָ֔א וּתְדוּשִׁנַּ֖הּ וְתַדְּקִנַּֽהּ׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וְקַרְנַיָּ֣א עֲשַׂ֔ר מִנַּהּ֙ {{נוסח|מַלְכוּתָ֔א|2==ש1,ק-מ,ב1,ת451 ומסורות טברניות ומ"ש (כתיב אל"ף){{ש}}ל=מַלְכוּתָ֔ה (כתיב ה"א){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} עַשְׂרָ֥ה מַלְכִ֖ין יְקֻמ֑וּן {{מ:קמץ|ד=וְאׇחֳרָ֞ן|ס=וְאָחֳרָ֞ן}} יְק֣וּם {{נוסח|אַחֲרֵיהֹ֗ן|2==ק-מ,ב1,ת451,ש2 ומסורת-ל וטברנית (כתיב חסר וי"ו) וכן בתנ"ך ליסבון לאחר תיקון{{ש}}ל,ש1=אַחֲרֵיה֗וֹן (כתיב מלא וי"ו){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} וְה֤וּא יִשְׁנֵא֙ מִן־קַדְמָיֵ֔א וּתְלָתָ֥ה מַלְכִ֖ין יְהַשְׁפִּֽל׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וּמִלִּ֗ין לְצַ֤ד {{כו"ק|עליא|עִלָּאָה֙}} יְמַלִּ֔ל וּלְקַדִּישֵׁ֥י {{נוסח|עֶלְיוֹנִ֖ין|2==ש1,ק-מ,ב1,ת451 ובדפוסים{{ש}}ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין (נו"ן דגושה) והמקליד תיקן בלי להעיר{{ש}}הערות ברויאר ודותן}} יְבַלֵּ֑א וְיִסְבַּ֗ר לְהַשְׁנָיָה֙ זִמְנִ֣ין וְדָ֔ת וְיִתְיַהֲב֣וּן בִּידֵ֔הּ עַד־עִדָּ֥ן וְעִדָּנִ֖ין וּפְלַ֥ג עִדָּֽן׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וְדִינָ֖א יִתִּ֑ב וְשׇׁלְטָנֵ֣הּ יְהַעְדּ֔וֹן לְהַשְׁמָדָ֥ה וּלְהוֹבָדָ֖ה עַד־סוֹפָֽא׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>{{נוסח|וּמַלְכוּתָ֨א|2==ש1,ק-מ,ב1,ב1 ומסורות טברניות (כתיב אל"ף){{ש}}ל=וּמַלְכוּתָ֨ה (כתיב ה"א){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} וְשׇׁלְטָנָ֜א וּרְבוּתָ֗א דִּ֚י מַלְכְוָת֙ תְּח֣וֹת כׇּל־שְׁמַיָּ֔א יְהִיבַ֕ת לְעַ֖ם קַדִּישֵׁ֣י עֶלְיוֹנִ֑ין מַלְכוּתֵהּ֙ מַלְכ֣וּת עָלַ֔ם וְכֹל֙ שׇׁלְטָ֣נַיָּ֔א לֵ֥הּ יִפְלְח֖וּן וְיִֽשְׁתַּמְּעֽוּן׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>עַד־כָּ֖ה סוֹפָ֣א דִֽי־מִלְּתָ֑א אֲנָ֨ה דָֽנִיֵּ֜אל שַׂגִּ֣יא{{מ:לגרמיה-2}} רַעְיוֹנַ֣י יְבַהֲלֻנַּ֗נִי וְזִיוַי֙ יִשְׁתַּנּ֣וֹן עֲלַ֔י וּמִלְּתָ֖א בְּלִבִּ֥י נִטְרֵֽת׃<קטע סוף=כח/><קטע סוף=פרק ז/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר דניאל}} </noinclude> [[קטגוריה:דניאל ז]] aav0d0iopmc87zut3qyebu909n7na2v 0 239313 3079367 2988420 2026-08-27T16:23:52Z BDencklaBot 37295 Replace sigil ב2 with ת451 in Daniel doc-notes (one manuscript, two sigils), per MAM-basics#260 3079367 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דניאל|ח}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק ח/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֔וֹשׁ לְמַלְכ֖וּת בֵּלְאשַׁצַּ֣ר הַמֶּ֑לֶךְ חָז֞וֹן נִרְאָ֤ה אֵלַי֙ אֲנִ֣י דָנִיֵּ֔אל אַחֲרֵ֛י הַנִּרְאָ֥ה אֵלַ֖י בַּתְּחִלָּֽה׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וָֽאֶרְאֶה֮ בֶּחָזוֹן֒ {{נוסח|וַֽיְהִי֙|2==שיטת-א, וכמו כן בכתבי־יד ספרדים כגון ש2 ותנ"ך ליסבון. ברויאר ומג"ה השלימו את הגעיה <וַֽיְהִי֙> (ברויאר בגעיה קצרה כדרכו).{{ש}}ל,ש1,ק13,פטרבורג-EVR-II-B-92=וַיְהִי֙ (אין געיה) וכמו כן בכתבי־היד התימנים (ק-מ,ב1,ת451).}} בִּרְאֹתִ֔י וַאֲנִי֙ בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵילָ֣ם הַמְּדִינָ֑ה וָאֶרְאֶה֙ בֶּֽחָז֔וֹן וַאֲנִ֥י הָיִ֖יתִי עַל־אוּבַ֥ל אוּלָֽי׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וָאֶשָּׂ֤א עֵינַי֙ וָאֶרְאֶ֔ה וְהִנֵּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} אַ֣יִל אֶחָ֗ד עֹמֵ֛ד לִפְנֵ֥י הָאֻבָ֖ל וְל֣וֹ קְרָנָ֑יִם וְהַקְּרָנַ֣יִם גְּבֹה֗וֹת וְהָאַחַת֙ גְּבֹהָ֣ה מִן־הַשֵּׁנִ֔ית וְהַ֨גְּבֹהָ֔ה עֹלָ֖ה בָּאַחֲרֹנָֽה׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>רָאִ֣יתִי אֶת־הָאַ֡יִל מְנַגֵּ֩חַ֩ יָ֨מָּה וְצָפ֜וֹנָה וָנֶ֗גְבָּה וְכׇל־חַיּוֹת֙ לֹֽא־יַֽעַמְד֣וּ לְפָנָ֔יו וְאֵ֥ין מַצִּ֖יל מִיָּד֑וֹ וְעָשָׂ֥ה כִרְצֹנ֖וֹ וְהִגְדִּֽיל׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וַאֲנִ֣י{{מ:לגרמיה-2}} הָיִ֣יתִי מֵבִ֗ין וְהִנֵּ֤ה צְפִיר־הָֽעִזִּים֙ בָּ֤א מִן־הַֽמַּעֲרָב֙ עַל־פְּנֵ֣י כׇל־הָאָ֔רֶץ וְאֵ֥ין נוֹגֵ֖עַ בָּאָ֑רֶץ וְהַ֨צָּפִ֔יר קֶ֥רֶן חָז֖וּת בֵּ֥ין עֵינָֽיו׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַיָּבֹ֗א עַד־הָאַ֙יִל֙ בַּ֣עַל הַקְּרָנַ֔יִם אֲשֶׁ֣ר רָאִ֔יתִי עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֣י הָאֻבָ֑ל וַיָּ֥רׇץ אֵלָ֖יו בַּחֲמַ֥ת כֹּחֽוֹ׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וּרְאִיתִ֞יו מַגִּ֣יעַ{{מ:לגרמיה-2}} אֵ֣צֶל {{נוסח|הָאַ֗יִל|2==ק-מ,ב1,ש1 ובדפוסים{{ש}}ל!=הָאַ֗יְל (יו"ד שווּאה){{ש}}הערות ברויאר ודותן}} וַיִּתְמַרְמַ֤ר אֵלָיו֙ וַיַּ֣ךְ אֶת־הָאַ֗יִל וַיְשַׁבֵּר֙ אֶת־שְׁתֵּ֣י קְרָנָ֔יו וְלֹא־הָ֥יָה כֹ֛חַ בָּאַ֖יִל לַעֲמֹ֣ד לְפָנָ֑יו וַיַּשְׁלִיכֵ֤הוּ אַ֙רְצָה֙ וַֽיִּרְמְסֵ֔הוּ וְלֹא־הָיָ֥ה מַצִּ֛יל לָאַ֖יִל מִיָּדֽוֹ׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וּצְפִ֥יר הָעִזִּ֖ים הִגְדִּ֣יל עַד־מְאֹ֑ד וּכְעׇצְמ֗וֹ נִשְׁבְּרָה֙ הַקֶּ֣רֶן {{נוסח|הַגְּדֹלָ֔ה|2==ב1,ש2 ומסורת-ל,ק-מ וטברנית, וכן בתנ"ך ליסבון (לאחר תיקון) ובדפוסים{{ש}}ל!,ק-מ,ת451=הַגְּדוֹלָ֔ה (כתיב מלא וי"ו)}} וַֽתַּעֲלֶ֜נָה חָז֤וּת אַרְבַּע֙ תַּחְתֶּ֔יהָ לְאַרְבַּ֖ע רוּח֥וֹת הַשָּׁמָֽיִם׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וּמִן־הָאַחַ֣ת מֵהֶ֔ם יָצָ֥א קֶֽרֶן־אַחַ֖ת מִצְּעִירָ֑ה וַתִּגְדַּל־יֶ֛תֶר אֶל־הַנֶּ֥גֶב וְאֶל־הַמִּזְרָ֖ח וְאֶל־הַצֶּֽבִי׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וַתִּגְדַּ֖ל עַד־צְבָ֣א הַשָּׁמָ֑יִם וַתַּפֵּ֥ל אַ֛רְצָה מִן־הַצָּבָ֥א וּמִן־הַכּוֹכָבִ֖ים וַֽתִּרְמְסֵֽם׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וְעַ֥ד שַֽׂר־הַצָּבָ֖א הִגְדִּ֑יל וּמִמֶּ֙נּוּ֙ {{כו"ק|הרים|הוּרַ֣ם}} הַתָּמִ֔יד וְהֻשְׁלַ֖ךְ מְכ֥וֹן מִקְדָּשֽׁוֹ׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וְצָבָ֛א תִּנָּתֵ֥ן עַל־הַתָּמִ֖יד בְּפָ֑שַׁע וְתַשְׁלֵ֤ךְ אֱמֶת֙ אַ֔רְצָה וְעָשְׂתָ֖ה וְהִצְלִֽיחָה׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וָאֶשְׁמְעָ֥ה אֶֽחָד־קָד֖וֹשׁ מְדַבֵּ֑ר וַיֹּ֩אמֶר֩ אֶחָ֨ד קָד֜וֹשׁ לַפַּֽלְמוֹנִ֣י הַֽמְדַבֵּ֗ר עַד־מָתַ֞י הֶחָז֤וֹן הַתָּמִיד֙ וְהַפֶּ֣שַׁע שֹׁמֵ֔ם תֵּ֛ת וְקֹ֥דֶשׁ וְצָבָ֖א מִרְמָֽס׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י עַ֚ד עֶ֣רֶב בֹּ֔קֶר אַלְפַּ֖יִם וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וְנִצְדַּ֖ק קֹֽדֶשׁ׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַיְהִ֗י בִּרְאֹתִ֛י אֲנִ֥י דָנִיֵּ֖אל אֶת־הֶחָז֑וֹן וָאֲבַקְשָׁ֣ה בִינָ֔ה וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד לְנֶגְדִּ֖י כְּמַרְאֵה־גָֽבֶר׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וָאֶשְׁמַ֥ע קוֹל־אָדָ֖ם בֵּ֣ין אוּלָ֑י וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר גַּבְרִיאֵ֕ל הָבֵ֥ן לְהַלָּ֖ז אֶת־הַמַּרְאֶֽה׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וַיָּבֹא֙ אֵ֣צֶל עׇמְדִ֔י וּבְבֹא֣וֹ נִבְעַ֔תִּי וָאֶפְּלָ֖ה עַל־פָּנָ֑י וַיֹּ֤אמֶר אֵלַי֙ הָבֵ֣ן בֶּן־אָדָ֔ם כִּ֖י לְעֶת־קֵ֥ץ הֶחָזֽוֹן׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וּבְדַבְּר֣וֹ עִמִּ֔י נִרְדַּ֥מְתִּי עַל־פָּנַ֖י אָ֑רְצָה וַיִּ֨גַּע־בִּ֔י וַיַּֽעֲמִידֵ֖נִי עַל־עׇמְדִֽי׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וַיֹּ֙אמֶר֙ הִנְנִ֣י מוֹדִֽיעֲךָ֔ אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִהְיֶ֖ה בְּאַחֲרִ֣ית הַזָּ֑עַם כִּ֖י לְמוֹעֵ֥ד קֵֽץ׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>הָאַ֥יִל אֲשֶׁר־רָאִ֖יתָ בַּ֣עַל הַקְּרָנָ֑יִם מַלְכֵ֖י מָדַ֥י וּפָרָֽס׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וְהַצָּפִ֥יר הַשָּׂעִ֖יר מֶ֣לֶךְ יָוָ֑ן וְהַקֶּ֤רֶן הַגְּדוֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בֵּין־עֵינָ֔יו ה֖וּא הַמֶּ֥לֶךְ הָרִאשֽׁוֹן׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וְהַ֨נִּשְׁבֶּ֔רֶת וַתַּֽעֲמֹ֥דְנָה אַרְבַּ֖ע תַּחְתֶּ֑יהָ אַרְבַּ֧ע מַלְכֻי֛וֹת מִגּ֥וֹי יַעֲמֹ֖דְנָה וְלֹ֥א בְכֹחֽוֹ׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וּֽבְאַחֲרִית֙ מַלְכוּתָ֔ם כְּהָתֵ֖ם הַפֹּשְׁעִ֑ים יַעֲמֹ֛ד מֶ֥לֶךְ עַז־פָּנִ֖ים וּמֵבִ֥ין חִידֽוֹת׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וְעָצַ֤ם כֹּחוֹ֙ וְלֹ֣א בְכֹח֔וֹ וְנִפְלָא֥וֹת יַשְׁחִ֖ית וְהִצְלִ֣יחַ וְעָשָׂ֑ה וְהִשְׁחִ֥ית עֲצוּמִ֖ים וְעַם־קְדֹשִֽׁים׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וְעַל־שִׂכְל֗וֹ וְהִצְלִ֤יחַ מִרְמָה֙ בְּיָד֔וֹ וּבִלְבָב֣וֹ יַגְדִּ֔יל וּבְשַׁלְוָ֖ה יַשְׁחִ֣ית רַבִּ֑ים וְעַ֤ל שַׂר־שָׂרִים֙ יַעֲמֹ֔ד וּבְאֶ֥פֶס יָ֖ד יִשָּׁבֵֽר׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וּמַרְאֵ֨ה הָעֶ֧רֶב וְהַבֹּ֛קֶר אֲשֶׁ֥ר נֶאֱמַ֖ר אֱמֶ֣ת ה֑וּא וְאַתָּה֙ סְתֹ֣ם הֶֽחָז֔וֹן כִּ֖י לְיָמִ֥ים רַבִּֽים׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וַאֲנִ֣י דָנִיֵּ֗אל נִהְיֵ֤יתִי {{נוסח|וְנֶֽחֱלֵ֙יתִי֙|2=ל=וְנֶֽחֱלֵ֙יתִי֙ בגעיה ימנית}} יָמִ֔ים וָאָק֕וּם וָאֶֽעֱשֶׂ֖ה אֶת־מְלֶ֣אכֶת הַמֶּ֑לֶךְ וָאֶשְׁתּוֹמֵ֥ם עַל־הַמַּרְאֶ֖ה וְאֵ֥ין מֵבִֽין׃<קטע סוף=כז/><קטע סוף=פרק ח/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר דניאל}} </noinclude> [[קטגוריה:דניאל ח]] 4e1mxzfxz8imczhlwpdrl1pybgqhj3r 0 239317 3079368 2988421 2026-08-27T16:24:02Z BDencklaBot 37295 Replace sigil ב2 with ת451 in Daniel doc-notes (one manuscript, two sigils), per MAM-basics#260 3079368 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דניאל|ט}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק ט/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>בִּשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְדָרְיָ֛וֶשׁ בֶּן־אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ מִזֶּ֣רַע מָדָ֑י אֲשֶׁ֣ר הׇמְלַ֔ךְ עַ֖ל מַלְכ֥וּת כַּשְׂדִּֽים׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>בִּשְׁנַ֤ת אַחַת֙ לְמׇלְכ֔וֹ אֲנִי֙ דָּֽנִיֵּ֔אל בִּינֹ֖תִי בַּסְּפָרִ֑ים מִסְפַּ֣ר הַשָּׁנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה דְבַר־יְהֹוָה֙ {{נוסח|אֶל־יִרְמְיָ֣ה|2==ש1,ק-מ,ב1,ת451,ש2 ובדפוסים{{ש}}ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה (בחיריק){{ש}}הערות ברויאר ודותן}} הַנָּבִ֔יא לְמַלֹּ֛אות לְחׇרְב֥וֹת יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם שִׁבְעִ֥ים שָׁנָֽה׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וָאֶתְּנָ֣ה אֶת־פָּנַ֗י אֶל־אֲדֹנָי֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים לְבַקֵּ֥שׁ תְּפִלָּ֖ה וְתַחֲנוּנִ֑ים בְּצ֖וֹם וְשַׂ֥ק וָאֵֽפֶר׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|ד|סדר=ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וָֽאֶתְפַּֽלְלָ֛ה לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהַ֖י וָאֶתְוַדֶּ֑ה וָאֹֽמְרָ֗ה אָנָּ֤א אֲדֹנָי֙ הָאֵ֤ל הַגָּדוֹל֙ וְהַנּוֹרָ֔א שֹׁמֵ֤ר הַבְּרִית֙ וְֽהַחֶ֔סֶד לְאֹהֲבָ֖יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽיו׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>חָטָ֥אנוּ וְעָוִ֖ינוּ {{כו"ק|והרשענו|הִרְשַׁ֣עְנוּ}} וּמָרָ֑דְנוּ וְס֥וֹר מִמִּצְוֺתֶ֖ךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וְלֹ֤א שָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶל־עֲבָדֶ֣יךָ הַנְּבִיאִ֔ים אֲשֶׁ֤ר דִּבְּרוּ֙ בְּשִׁמְךָ֔ אֶל־מְלָכֵ֥ינוּ שָׂרֵ֖ינוּ וַאֲבֹתֵ֑ינוּ וְאֶ֖ל כׇּל־עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>לְךָ֤ אֲדֹנָי֙ הַצְּדָקָ֔ה וְלָ֛נוּ בֹּ֥שֶׁת הַפָּנִ֖ים כַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה לְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ {{נוסח|וּלְיֹשְׁבֵ֣י|2==ש1,ק-מ,ב1,ת451,ש2 ומסורת-ל{{ש}}ל!=וּלְיוֹשְׁבֵ֣י (כתיב מלא וי"ו){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם וּֽלְכׇל־יִשְׂרָאֵ֞ל הַקְּרֹבִ֣ים וְהָרְחֹקִ֗ים בְּכׇל־הָֽאֲרָצוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הִדַּחְתָּ֣ם שָׁ֔ם בְּמַעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֥ר מָֽעֲלוּ־בָֽךְ׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>יְהֹוָ֗ה לָ֚נוּ בֹּ֣שֶׁת הַפָּנִ֔ים לִמְלָכֵ֥ינוּ לְשָׂרֵ֖ינוּ וְלַאֲבֹתֵ֑ינוּ אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖אנוּ לָֽךְ׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>לַֽאדֹנָ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ הָרַחֲמִ֖ים וְהַסְּלִח֑וֹת כִּ֥י מָרַ֖דְנוּ בּֽוֹ׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וְלֹ֣א שָׁמַ֔עְנוּ בְּק֖וֹל יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לָלֶ֤כֶת בְּתֽוֹרֹתָיו֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣ן לְפָנֵ֔ינוּ בְּיַ֖ד עֲבָדָ֥יו הַנְּבִיאִֽים׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל עָֽבְרוּ֙ אֶת־תּ֣וֹרָתֶ֔ךָ וְס֕וֹר לְבִלְתִּ֖י שְׁמ֣וֹעַ בְּקֹלֶ֑ךָ וַתִּתַּ֨ךְ עָלֵ֜ינוּ הָאָלָ֣ה וְהַשְּׁבֻעָ֗ה אֲשֶׁ֤ר כְּתוּבָה֙ בְּתוֹרַת֙ מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־הָֽאֱלֹהִ֔ים כִּ֥י חָטָ֖אנוּ לֽוֹ׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וַיָּ֜קֶם אֶת־{{קו"כ|דבריו|דְּבָר֣וֹ{{מ:לגרמיה-2}}}} אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר עָלֵ֗ינוּ וְעַ֤ל שֹֽׁפְטֵ֙ינוּ֙ אֲשֶׁ֣ר שְׁפָט֔וּנוּ לְהָבִ֥יא עָלֵ֖ינוּ רָעָ֣ה גְדֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־נֶעֶשְׂתָ֗ה תַּ֚חַת כׇּל־הַשָּׁמַ֔יִם כַּאֲשֶׁ֥ר נֶעֶשְׂתָ֖ה בִּירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>כַּאֲשֶׁ֤ר כָּתוּב֙ בְּתוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כׇּל־הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את בָּ֣אָה עָלֵ֑ינוּ וְלֹֽא־חִלִּ֜ינוּ אֶת־פְּנֵ֣י{{מ:לגרמיה-2}} יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ לָשׁוּב֙ מֵֽעֲוֺנֵ֔נוּ וּלְהַשְׂכִּ֖יל בַּאֲמִתֶּֽךָ׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וַיִּשְׁקֹ֤ד יְהֹוָה֙ עַל־הָ֣רָעָ֔ה וַיְבִיאֶ֖הָ עָלֵ֑ינוּ כִּֽי־צַדִּ֞יק יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ עַל־כׇּל־מַֽעֲשָׂיו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖עְנוּ בְּקֹלֽוֹ׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וְעַתָּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} אֲדֹנָ֣י אֱלֹהֵ֗ינוּ אֲשֶׁר֩ הוֹצֵ֨אתָ אֶֽת־עַמְּךָ֜ מֵאֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה וַתַּֽעַשׂ־לְךָ֥ שֵׁ֖ם כַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה חָטָ֖אנוּ רָשָֽׁעְנוּ׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>אֲדֹנָ֗י כְּכׇל־צִדְקֹתֶ֙ךָ֙ יָֽשׇׁב־נָ֤א אַפְּךָ֙ וַחֲמָ֣תְךָ֔ מֵעִֽירְךָ֥ יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם הַר־קׇדְשֶׁ֑ךָ כִּ֤י בַחֲטָאֵ֙ינוּ֙ וּבַעֲוֺנ֣וֹת אֲבֹתֵ֔ינוּ יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֧}}ם וְעַמְּךָ֛ לְחֶרְפָּ֖ה לְכׇל־סְבִיבֹתֵֽינוּ׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וְעַתָּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} שְׁמַ֣ע אֱלֹהֵ֗ינוּ אֶל־תְּפִלַּ֤ת עַבְדְּךָ֙ וְאֶל־תַּ֣חֲנוּנָ֔יו וְהָאֵ֣ר פָּנֶ֔יךָ עַל־מִקְדָּשְׁךָ֖ הַשָּׁמֵ֑ם לְמַ֖עַן אֲדֹנָֽי׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>הַטֵּ֨ה אֱלֹהַ֥י{{מ:פסק}}אׇזְנְךָ֮ {{נוסח|וּֽשְׁﬞמָע֒|2=ל=וּֽשֲׁמָע֒ (חטף){{ש}}הערת ברויאר}} {{כו"ק|פקחה|פְּקַ֣ח}} עֵינֶ֗יךָ וּרְאֵה֙ שֹֽׁמְמֹתֵ֔ינוּ וְהָעִ֕יר אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שִׁמְךָ֖ עָלֶ֑יהָ כִּ֣י{{מ:לגרמיה-2}} לֹ֣א עַל־צִדְקֹתֵ֗ינוּ אֲנַ֨חְנוּ מַפִּילִ֤ים תַּחֲנוּנֵ֙ינוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ כִּ֖י עַל־רַחֲמֶ֥יךָ הָרַבִּֽים׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>אֲדֹנָ֤י{{מ:פסק}}שְׁמָ֙עָה֙ אֲדֹנָ֣י{{מ:פסק}}סְלָ֔חָה אֲדֹנָ֛י {{נוסח|הַֽקְﬞשִׁ֥יבָה|2=ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה (חטף){{ש}}הערת ברויאר}} וַעֲשֵׂ֖ה אַל־תְּאַחַ֑ר {{נוסח|לְמַֽעַנְךָ֣|2==ש1,ק-מ,ב1,ת451,ש2 ובדפוסים{{ש}}ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣ (חטף פתח בעי"ן){{ש}}הערות ברויאר ודותן}} אֱלֹהַ֔י כִּֽי־שִׁמְךָ֣ נִקְרָ֔א עַל־עִירְךָ֖ וְעַל־עַמֶּֽךָ׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וְע֨וֹד אֲנִ֤י מְדַבֵּר֙ וּמִתְפַּלֵּ֔ל וּמִתְוַדֶּה֙ חַטָּאתִ֔י וְחַטַּ֖את עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַפִּ֣יל תְּחִנָּתִ֗י לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַ֔י עַ֖ל הַר־קֹ֥דֶשׁ אֱלֹהָֽי׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וְע֛וֹד אֲנִ֥י מְדַבֵּ֖ר בַּתְּפִלָּ֑ה וְהָאִ֣ישׁ גַּבְרִיאֵ֡ל אֲשֶׁר֩ רָאִ֨יתִי בֶחָז֤וֹן בַּתְּחִלָּה֙ מֻעָ֣ף בִּיעָ֔ף נֹגֵ֣עַ אֵלַ֔י כְּעֵ֖ת מִנְחַת־עָֽרֶב׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וַיָּ֖בֶן וַיְדַבֵּ֣ר עִמִּ֑י וַיֹּאמַ֕ר דָּנִיֵּ֕אל עַתָּ֥ה יָצָ֖אתִי לְהַשְׂכִּילְךָ֥ בִינָֽה׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>בִּתְחִלַּ֨ת תַּחֲנוּנֶ֜יךָ יָצָ֣א דָבָ֗ר וַאֲנִי֙ בָּ֣אתִי לְהַגִּ֔יד כִּ֥י חֲמוּד֖וֹת אָ֑תָּה וּבִין֙ בַּדָּבָ֔ר וְהָבֵ֖ן בַּמַּרְאֶֽה׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>שָׁבֻעִ֨ים שִׁבְעִ֜ים נֶחְתַּ֥ךְ עַֽל־עַמְּךָ֣{{מ:לגרמיה-2}} וְעַל־עִ֣יר קׇדְשֶׁ֗ךָ לְכַלֵּ֨א הַפֶּ֜שַׁע {{כו"ק|ולחתם|וּלְהָתֵ֤ם}} {{כו"ק|חטאות|חַטָּאת֙}} וּלְכַפֵּ֣ר עָוֺ֔ן וּלְהָבִ֖יא צֶ֣דֶק עֹֽלָמִ֑ים וְלַחְתֹּם֙ חָז֣וֹן וְנָבִ֔יא וְלִמְשֹׁ֖חַ קֹ֥דֶשׁ {{מ:קמץ|ד=קׇֽדָשִֽׁים|ס=קָֽדָשִֽׁים}}׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וְתֵדַ֨ע וְתַשְׂכֵּ֜ל מִן־מֹצָ֣א דָבָ֗ר לְהָשִׁיב֙ וְלִבְנ֤וֹת יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֙}}ם֙ עַד־מָשִׁ֣יחַ נָגִ֔יד שָׁבֻעִ֖ים שִׁבְעָ֑ה וְשָׁבֻעִ֞ים שִׁשִּׁ֣ים וּשְׁנַ֗יִם תָּשׁוּב֙ וְנִבְנְתָה֙ רְח֣וֹב וְחָר֔וּץ וּבְצ֖וֹק הָעִתִּֽים׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וְאַחֲרֵ֤י הַשָּׁבֻעִים֙ שִׁשִּׁ֣ים וּשְׁנַ֔יִם יִכָּרֵ֥ת מָשִׁ֖יחַ וְאֵ֣ין ל֑וֹ וְהָעִ֨יר וְהַקֹּ֜דֶשׁ יַ֠שְׁחִ֠ית עַ֣ם נָגִ֤יד הַבָּא֙ וְקִצּ֣וֹ בַשֶּׁ֔טֶף וְעַד֙ קֵ֣ץ מִלְחָמָ֔ה נֶחֱרֶ֖צֶת שֹׁמֵמֽוֹת׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וְהִגְבִּ֥יר בְּרִ֛ית לָרַבִּ֖ים שָׁב֣וּעַ אֶחָ֑ד וַחֲצִ֨י הַשָּׁב֜וּעַ יַשְׁבִּ֣ית{{מ:לגרמיה-2}} זֶ֣בַח וּמִנְחָ֗ה וְעַ֨ל כְּנַ֤ף שִׁקּוּצִים֙ מְשֹׁמֵ֔ם וְעַד־כָּלָה֙ וְנֶ֣חֱרָצָ֔ה תִּתַּ֖ךְ עַל־שֹׁמֵֽם׃<קטע סוף=כז/><קטע סוף=פרק ט/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר דניאל}} </noinclude> [[קטגוריה:דניאל ט]] q2msnrcagbff9006iw3re6258l9zxir 0 239321 3079369 2988422 2026-08-27T16:24:12Z BDencklaBot 37295 Replace sigil ב2 with ת451 in Daniel doc-notes (one manuscript, two sigils), per MAM-basics#260 3079369 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דניאל|י}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק י/>{{נוסח|{{סס}}|2=ל=פרשה פתוחה}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֗וֹשׁ לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס דָּבָר֙ נִגְלָ֣ה לְדָֽנִיֵּ֔אל אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ {{נוסח|בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר|2==ב1,ת451,ש2 ומסורות טברניות ומ"ש (כתיב אל"ף שי"ן){{ש}}ל,ק-מ=בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר (כתיב שי"ן אל"ף){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} וֶאֱמֶ֤ת הַדָּבָר֙ וְצָבָ֣א גָד֔וֹל וּבִין֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר וּבִ֥ינָה ל֖וֹ בַּמַּרְאֶֽה׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>בַּיָּמִ֖ים הָהֵ֑ם אֲנִ֤י דָֽנִיֵּאל֙ הָיִ֣יתִי מִתְאַבֵּ֔ל שְׁלֹשָׁ֥ה שָׁבֻעִ֖ים יָמִֽים׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>לֶ֣חֶם חֲמֻד֞וֹת לֹ֣א אָכַ֗לְתִּי וּבָשָׂ֥ר וָיַ֛יִן לֹא־בָ֥א אֶל־פִּ֖י וְס֣וֹךְ לֹא־סָ֑כְתִּי עַד־מְלֹ֕את שְׁלֹ֥שֶׁת שָׁבֻעִ֖ים יָמִֽים׃<קטע סוף=ג/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וּבְי֛וֹם עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן וַאֲנִ֗י הָיִ֛יתִי עַ֣ל יַ֧ד הַנָּהָ֛ר הַגָּד֖וֹל ה֥וּא חִדָּֽקֶל׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וָאֶשָּׂ֤א אֶת־עֵינַי֙ וָאֵ֔רֶא וְהִנֵּ֥ה אִישׁ־אֶחָ֖ד לָב֣וּשׁ בַּדִּ֑ים וּמׇתְנָ֥יו חֲגֻרִ֖ים בְּכֶ֥תֶם אוּפָֽז׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וּגְוִיָּת֣וֹ כְתַרְשִׁ֗ישׁ וּפָנָ֞יו כְּמַרְאֵ֤ה בָרָק֙ וְעֵינָיו֙ כְּלַפִּ֣ידֵי אֵ֔שׁ וּזְרֹֽעֹתָיו֙ וּמַרְגְּלֹתָ֔יו כְּעֵ֖ין נְחֹ֣שֶׁת קָלָ֑ל וְק֥וֹל דְּבָרָ֖יו כְּק֥וֹל הָמֽוֹן׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וְרָאִ֩יתִי֩ אֲנִ֨י דָנִיֵּ֤אל לְבַדִּי֙ אֶת־הַמַּרְאָ֔ה וְהָאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ עִמִּ֔י לֹ֥א רָא֖וּ אֶת־הַמַּרְאָ֑ה אֲבָ֗ל חֲרָדָ֤ה גְדֹלָה֙ נָפְלָ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם וַֽיִּבְרְח֖וּ בְּהֵחָבֵֽא׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַאֲנִי֙ נִשְׁאַ֣רְתִּי לְבַדִּ֔י וָֽאֶרְאֶ֗ה אֶת־הַמַּרְאָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְלֹ֥א נִשְׁאַר־בִּ֖י {{נוסח|כֹּ֑חַ|2==ש1,ק-מ,ב1,ת451,ש2 ובדפוסים{{ש}}ל!=כֹּ֑ח (חסר פתח גנוב){{ש}}הערות ברויאר (במהדורתו האחרונה) ודותן}} וְהוֹדִ֗י נֶהְפַּ֤ךְ עָלַי֙ לְמַשְׁחִ֔ית וְלֹ֥א עָצַ֖רְתִּי כֹּֽחַ׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וָאֶשְׁמַ֖ע אֶת־ק֣וֹל דְּבָרָ֑יו וּכְשׇׁמְעִי֙ אֶת־ק֣וֹל דְּבָרָ֔יו וַאֲנִ֗י הָיִ֛יתִי נִרְדָּ֥ם עַל־פָּנַ֖י וּפָנַ֥י אָֽרְצָה׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וְהִנֵּה־יָ֖ד נָ֣גְעָה בִּ֑י וַתְּנִיעֵ֥נִי עַל־בִּרְכַּ֖י וְכַפּ֥וֹת יָדָֽי׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י דָּנִיֵּ֣אל אִישׁ־חֲ֠מֻד֠וֹת הָבֵ֨ן בַּדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר֩ אָנֹכִ֨י דֹבֵ֤ר אֵלֶ֙יךָ֙ וַעֲמֹ֣ד עַל־עׇמְדֶ֔ךָ כִּ֥י עַתָּ֖ה שֻׁלַּ֣חְתִּי אֵלֶ֑יךָ וּבְדַבְּר֥וֹ עִמִּ֛י אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה עָמַ֥דְתִּי מַרְעִֽיד׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וַיֹּ֣אמֶר אֵלַי֮ אַל־תִּירָ֣א דָנִיֵּאל֒ כִּ֣י{{מ:לגרמיה-2}} מִן־הַיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תָּ אֶֽת־לִבְּךָ֛ לְהָבִ֧ין וּלְהִתְעַנּ֛וֹת לִפְנֵ֥י אֱלֹהֶ֖יךָ נִשְׁמְע֣וּ דְבָרֶ֑יךָ וַאֲנִי־בָ֖אתִי בִּדְבָרֶֽיךָ׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וְשַׂ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} מַלְכ֣וּת פָּרַ֗ס עֹמֵ֤ד לְנֶגְדִּי֙ עֶשְׂרִ֣ים וְאֶחָ֣ד י֔וֹם וְהִנֵּ֣ה מִֽיכָאֵ֗ל אַחַ֛ד הַשָּׂרִ֥ים הָרִאשֹׁנִ֖ים בָּ֣א לְעׇזְרֵ֑נִי וַאֲנִי֙ נוֹתַ֣רְתִּי שָׁ֔ם אֵ֖צֶל מַלְכֵ֥י פָרָֽס׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וּבָ֙אתִי֙ לַהֲבִ֣ינְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥ה לְעַמְּךָ֖ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֑ים כִּי־ע֥וֹד חָז֖וֹן לַיָּמִֽים׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וּבְדַבְּר֣וֹ עִמִּ֔י כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה נָתַ֧תִּי פָנַ֛י אַ֖רְצָה וְנֶאֱלָֽמְתִּי׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וְהִנֵּ֗ה כִּדְמוּת֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם נֹגֵ֖עַ עַל־שְׂפָתָ֑י וָאֶפְתַּח־פִּ֗י וָאֲדַבְּרָה֙ וָאֹֽמְרָה֙ אֶל־הָעֹמֵ֣ד לְנֶגְדִּ֔י אֲדֹנִ֗י בַּמַּרְאָה֙ נֶהֶפְכ֤וּ צִירַי֙ עָלַ֔י וְלֹ֥א עָצַ֖רְתִּי כֹּֽחַ׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וְהֵ֣יךְ יוּכַ֗ל עֶ֤בֶד אֲדֹנִי֙ זֶ֔ה לְדַבֵּ֖ר עִם־אֲדֹ֣נִי זֶ֑ה וַאֲנִ֤י מֵעַ֙תָּה֙ לֹֽא־יַעֲמׇד־בִּ֣י כֹ֔חַ וּנְשָׁמָ֖ה לֹ֥א נִשְׁאֲרָה־בִֽי׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וַיֹּ֧סֶף וַיִּגַּע־בִּ֛י כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֖ם וַֽיְחַזְּקֵֽנִי׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וַיֹּ֜אמֶר אַל־תִּירָ֧א אִישׁ־חֲמֻד֛וֹת שָׁל֥וֹם לָ֖ךְ חֲזַ֣ק וַחֲזָ֑ק {{נוסח|וּֽכְדַבְּר֤וֹ|2==ש1,ק-מ,ב1,ת451 ומסורת-ל וטברנית (כתיב כ"ף){{ש}}ל!,ש2=וּֽבְדַבְּר֤וֹ (כתיב בי"ת) וכן בתנ"ך ליסבון{{ש}}הערות ברויאר והמקליד{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} עִמִּי֙ הִתְחַזַּ֔קְתִּי {{נוסח|וָאֹ֥מְרָ֛ה|2==שיטת-א (מרכא בתיבת תביר){{ש}}הקלדה=וָאֹֽמְרָ֛ה}} יְדַבֵּ֥ר אֲדֹנִ֖י כִּ֥י חִזַּקְתָּֽנִי׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וַיֹּ֗אמֶר הֲיָדַ֙עְתָּ֙ לָמָּה־בָּ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ וְעַתָּ֣ה אָשׁ֔וּב לְהִלָּחֵ֖ם עִם־שַׂ֣ר פָּרָ֑ס וַאֲנִ֣י יוֹצֵ֔א וְהִנֵּ֥ה שַׂר־יָוָ֖ן בָּֽא׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|י|כא|סדר=ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>אֲבָל֙ אַגִּ֣יד לְךָ֔ אֶת־הָרָשׁ֥וּם בִּכְתָ֖ב אֱמֶ֑ת וְאֵ֨ין אֶחָ֜ד מִתְחַזֵּ֤ק עִמִּי֙ עַל־אֵ֔לֶּה כִּ֥י אִם־מִיכָאֵ֖ל שַׂרְכֶֽם׃<קטע סוף=כא/><קטע סוף=פרק י/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר דניאל}} </noinclude> [[קטגוריה:דניאל י]] c5wbnj3rio3io0p2qwytyalvqslyd78 0 239325 3079370 3008060 2026-08-27T16:24:22Z BDencklaBot 37295 Replace sigil ב2 with ת451 in Daniel doc-notes (one manuscript, two sigils), per MAM-basics#260 3079370 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דניאל|יא}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק יא/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַאֲנִי֙ בִּשְׁנַ֣ת אַחַ֔ת לְדָרְיָ֖וֶשׁ הַמָּדִ֑י עׇמְדִ֛י לְמַחֲזִ֥יק וּלְמָע֖וֹז לֽוֹ׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וְעַתָּ֕ה אֱמֶ֖ת אַגִּ֣יד לָ֑ךְ הִנֵּה־עוֹד֩ שְׁלֹשָׁ֨ה מְלָכִ֜ים עֹמְדִ֣ים לְפָרַ֗ס וְהָֽרְבִיעִי֙ יַעֲשִׁ֤יר עֹֽשֶׁר־גָּדוֹל֙ מִכֹּ֔ל וּכְחֶזְקָת֣וֹ בְעׇשְׁר֔וֹ יָעִ֣יר הַכֹּ֔ל אֵ֖ת מַלְכ֥וּת יָוָֽן׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וְעָמַ֖ד מֶ֣לֶךְ גִּבּ֑וֹר וּמָשַׁל֙ מִמְשָׁ֣ל רַ֔ב וְעָשָׂ֖ה כִּרְצוֹנֽוֹ׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וּכְעׇמְדוֹ֙ תִּשָּׁבֵ֣ר מַלְכוּת֔וֹ וְתֵחָ֕ץ לְאַרְבַּ֖ע רוּח֣וֹת הַשָּׁמָ֑יִם וְלֹ֣א לְאַחֲרִית֗וֹ וְלֹ֤א כְמׇשְׁלוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר מָשָׁ֔ל כִּ֤י תִנָּתֵשׁ֙ מַלְכוּת֔וֹ וְלַאֲחֵרִ֖ים מִלְּבַד־אֵֽלֶּה׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וְיֶחֱזַ֥ק מֶֽלֶךְ־הַנֶּ֖גֶב וּמִן־שָׂרָ֑יו וְיֶחֱזַ֤ק עָלָיו֙ וּמָשָׁ֔ל מִמְשָׁ֥ל רַ֖ב מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וּלְקֵ֤ץ שָׁנִים֙ יִתְחַבָּ֔רוּ וּבַ֣ת מֶֽלֶךְ־הַנֶּ֗גֶב תָּבוֹא֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן לַעֲשׂ֖וֹת מֵישָׁרִ֑ים וְלֹֽא־תַעְצֹ֞ר כּ֣וֹחַ הַזְּר֗וֹעַ וְלֹ֤א יַעֲמֹד֙ וּזְרֹע֔וֹ וְתִנָּתֵ֨ן הִ֤יא וּמְבִיאֶ֙יהָ֙ וְהַיֹּ֣לְדָ֔הּ וּמַחֲזִקָ֖הּ בָּעִתִּֽים׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וְעָמַ֛ד מִנֵּ֥צֶר {{מ:קמץ|ד=שׇׁרָשֶׁ֖יהָ|ס=שָׁרָשֶׁ֖יהָ}} כַּנּ֑וֹ וְיָבֹ֣א אֶל־הַחַ֗יִל וְיָבֹא֙ בְּמָעוֹז֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְעָשָׂ֥ה בָהֶ֖ם וְהֶחֱזִֽיק׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וְגַ֣ם אֱֽלֹהֵיהֶ֡ם עִם־נְסִֽכֵיהֶם֩ עִם־כְּלֵ֨י חֶמְדָּתָ֜ם כֶּ֧סֶף וְזָהָ֛ב בַּשְּׁבִ֖י יָבִ֣א מִצְרָ֑יִם וְהוּא֙ שָׁנִ֣ים יַעֲמֹ֔ד מִמֶּ֖לֶךְ הַצָּפֽוֹן׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וּבָ֗א בְּמַלְכוּת֙ מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֔גֶב וְשָׁ֖ב אֶל־אַדְמָתֽוֹ׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>{{מ:קו"כ-אם-2|וּבָנָ֣ו|ובנו|וּבָנָ֣יו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו"ד בסיומת של קמץ ואחריו וי"ו}} יִתְגָּר֗וּ וְאָסְפוּ֙ הֲמוֹן֙ חֲיָלִ֣ים רַבִּ֔ים וּבָ֥א ב֖וֹא וְשָׁטַ֣ף וְעָבָ֑ר וְיָשֹׁ֥ב {{כו"ק|ויתגרו|וְיִתְגָּרֶ֖ה}} עַד־{{מ:קו"כ-אם-2|מָעֻזֹּֽה|מעזה|מָעֻזּֽוֹ|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב ה"א בסיומת של חולם}}׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וְיִתְמַרְמַר֙ מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֔גֶב וְיָצָ֕א וְנִלְחַ֥ם עִמּ֖וֹ עִם־מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֑וֹן וְהֶעֱמִיד֙ הָמ֣וֹן רָ֔ב וְנִתַּ֥ן הֶהָמ֖וֹן בְּיָדֽוֹ׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וְנִשָּׂ֥א הֶהָמ֖וֹן {{כו"ק|ירום|וְרָ֣ם}} לְבָב֑וֹ {{נוסח|וְהִפִּ֥יל|2==ש1,ק-מ,ב1,ת451,ש2 ובדפוסים (בטעם מרכא){{ש}}ל=וְהִפִּ֛יל (בנקודת תביר){{ש}}הערות ברויאר והמקליד}} רִבֹּא֖וֹת וְלֹ֥א יָעֽוֹז׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וְשָׁב֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְהֶעֱמִ֣יד הָמ֔וֹן רַ֖ב מִן־הָרִאשׁ֑וֹן וּלְקֵ֨ץ הָֽעִתִּ֤ים שָׁנִים֙ יָ֣בוֹא ב֔וֹא בְּחַ֥יִל גָּד֖וֹל וּבִרְכ֥וּשׁ רָֽב׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וּבָעִתִּ֣ים הָהֵ֔ם רַבִּ֥ים יַֽעַמְד֖וּ עַל־מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֑גֶב {{נוסח|וּבְנֵ֣י{{מ:לגרמיה-2}}|2==ל,ק-מ,ב1,ת451,ש2{{ש}}קו הלגרמיה קטן ומטושטש אבל הוא קיים (וכן דעתם של דותן והמקליד){{ש}}ברויאר ציין בספק שהקו נעדר.}} פָּרִיצֵ֣י עַמְּךָ֗ יִֽנַּשְּׂא֛וּ לְהַעֲמִ֥יד חָז֖וֹן וְנִכְשָֽׁלוּ׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וְיָבֹא֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְיִשְׁפֹּךְ֙ {{נוסח|סֽוֹלְﬞלָ֔ה|2=ל=סֽוֹלֲלָ֔ה (חטף){{ש}}הערת ברויאר}} וְלָכַ֖ד עִ֣יר מִבְצָר֑וֹת וּזְרֹע֤וֹת הַנֶּ֙גֶב֙ לֹ֣א יַעֲמֹ֔דוּ וְעַם֙ מִבְחָרָ֔יו וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ לַעֲמֹֽד׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וְיַ֨עַשׂ הַבָּ֤א אֵלָיו֙ כִּרְצוֹנ֔וֹ וְאֵ֥ין עוֹמֵ֖ד לְפָנָ֑יו וְיַעֲמֹ֥ד בְּאֶֽרֶץ־הַצְּבִ֖י וְכָלָ֥ה בְיָדֽוֹ׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וְיָשֵׂ֣ם{{מ:פסק}}פָּ֠נָ֠יו לָב֞וֹא בְּתֹ֧קֶף כׇּל־מַלְכוּת֛וֹ וִישָׁרִ֥ים עִמּ֖וֹ וְעָשָׂ֑ה וּבַ֤ת הַנָּשִׁים֙ יִתֶּן־ל֣וֹ לְהַשְׁחִיתָ֔הּ וְלֹ֥א תַעֲמֹ֖ד וְלֹא־ל֥וֹ תִהְיֶֽה׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>{{כו"ק|וישב|וְיָשֵׂ֧ם}}{{מ:פסק}}פָּנָ֛יו לְאִיִּ֖ים וְלָכַ֣ד רַבִּ֑ים וְהִשְׁבִּ֨ית קָצִ֤ין חֶרְפָּתוֹ֙ ל֔וֹ בִּלְתִּ֥י חֶרְפָּת֖וֹ יָשִׁ֥יב לֽוֹ׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וְיָשֵׁ֣ב פָּנָ֔יו לְמָעוּזֵּ֖י אַרְצ֑וֹ וְנִכְשַׁ֥ל וְנָפַ֖ל וְלֹ֥א יִמָּצֵֽא׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וְעָמַ֧ד עַל־כַּנּ֛וֹ מַעֲבִ֥יר נוֹגֵ֖שׂ הֶ֣דֶר מַלְכ֑וּת וּבְיָמִ֤ים אֲחָדִים֙ יִשָּׁבֵ֔ר וְלֹ֥א בְאַפַּ֖יִם וְלֹ֥א בְמִלְחָמָֽה׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וְעָמַ֤ד עַל־כַּנּוֹ֙ נִבְזֶ֔ה וְלֹא־נָתְנ֥וּ עָלָ֖יו ה֣וֹד מַלְכ֑וּת וּבָ֣א בְשַׁלְוָ֔ה וְהֶחֱזִ֥יק מַלְכ֖וּת בַּחֲלַקְלַקּֽוֹת׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וּזְרֹע֥וֹת הַשֶּׁ֛טֶף יִשָּׁטְפ֥וּ מִלְּפָנָ֖יו וְיִשָּׁבֵ֑רוּ וְגַ֖ם נְגִ֥יד בְּרִֽית׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וּמִן־הִֽתְחַבְּר֥וּת אֵלָ֖יו יַעֲשֶׂ֣ה מִרְמָ֑ה וְעָלָ֥ה וְעָצַ֖ם בִּמְעַט־גּֽוֹי׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>בְּשַׁלְוָ֞ה וּבְמִשְׁמַנֵּ֣י מְדִינָה֮ יָבוֹא֒ וְעָשָׂ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹא־עָשׂ֤וּ אֲבֹתָיו֙ וַאֲב֣וֹת אֲבֹתָ֔יו בִּזָּ֧ה וְשָׁלָ֛ל וּרְכ֖וּשׁ לָהֶ֣ם יִבְז֑וֹר וְעַ֧ל מִבְצָרִ֛ים יְחַשֵּׁ֥ב מַחְשְׁבֹתָ֖יו וְעַד־עֵֽת׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וְיָעֵר֩ כֹּח֨וֹ וּלְבָב֜וֹ עַל־מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֘גֶב֮ בְּחַ֣יִל גָּדוֹל֒ וּמֶ֣לֶךְ הַנֶּ֗גֶב יִתְגָּרֶה֙ לַמִּלְחָמָ֔ה בְּחַֽיִל־גָּד֥וֹל וְעָצ֖וּם עַד־מְאֹ֑ד וְלֹ֣א יַעֲמֹ֔ד כִּֽי־יַחְשְׁב֥וּ עָלָ֖יו מַחֲשָׁבֽוֹת׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וְאֹכְלֵ֧י פַת־בָּג֛וֹ יִשְׁבְּר֖וּהוּ וְחֵיל֣וֹ יִשְׁט֑וֹף וְנָפְל֖וּ חֲלָלִ֥ים רַבִּֽים׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וּשְׁנֵיהֶ֤ם הַמְּלָכִים֙ לְבָבָ֣ם לְמֵרָ֔ע וְעַל־שֻׁלְחָ֥ן אֶחָ֖ד כָּזָ֣ב יְדַבֵּ֑רוּ וְלֹ֣א תִצְלָ֔ח כִּי־ע֥וֹד קֵ֖ץ לַמּוֹעֵֽד׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וְיָשֹׁ֤ב אַרְצוֹ֙ בִּרְכ֣וּשׁ גָּד֔וֹל וּלְבָב֖וֹ עַל־בְּרִ֣ית קֹ֑דֶשׁ וְעָשָׂ֖ה וְשָׁ֥ב לְאַרְצֽוֹ׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>לַמּוֹעֵ֥ד יָשׁ֖וּב וּבָ֣א בַנֶּ֑גֶב וְלֹֽא־תִהְיֶ֥ה כָרִאשֹׁנָ֖ה {{נוסח|וְכָאַחֲרוֹנָֽה|2==ק-מ,ב1,ת451,ש2 ומסורת-ל וטברנית ובדפוסים (כתיב מלא וי"ו){{ש}}ל!=וְכָאַחֲרֹנָֽה (כתיב חסר וי"ו){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}}׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וּבָ֨אוּ ב֜וֹ צִיִּ֤ים כִּתִּים֙ וְנִכְאָ֔ה וְשָׁ֛ב וְזָעַ֥ם עַל־בְּרִֽית־ק֖וֹדֶשׁ וְעָשָׂ֑ה וְשָׁ֣ב וְיָבֵ֔ן עַל־עֹזְבֵ֖י בְּרִ֥ית קֹֽדֶשׁ׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וּזְרֹעִ֖ים מִמֶּ֣נּוּ יַעֲמֹ֑דוּ וְחִלְּל֞וּ הַמִּקְדָּ֤שׁ הַמָּעוֹז֙ וְהֵסִ֣ירוּ הַתָּמִ֔יד וְנָתְנ֖וּ הַשִּׁקּ֥וּץ {{נוסח|מְשֹׁמֵֽם|2==ק-מ,ב1,ת451,ש2 ומסורת-ל וטברנית ובדפוסים{{ש}}ל!=מְשׁוֹמֵֽם (כתיב מלא וי"ו){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}}׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וּמַרְשִׁיעֵ֣י בְרִ֔ית יַחֲנִ֖יף בַּחֲלַקּ֑וֹת וְעַ֛ם יֹדְעֵ֥י אֱלֹהָ֖יו יַחֲזִ֥קוּ וְעָשֽׂוּ׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וּמַשְׂכִּ֣ילֵי עָ֔ם יָבִ֖ינוּ לָֽרַבִּ֑ים וְנִכְשְׁל֞וּ בְּחֶ֧רֶב וּבְלֶהָבָ֛ה בִּשְׁבִ֥י וּבְבִזָּ֖ה יָמִֽים׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וּבְהִכָּ֣שְׁלָ֔ם יֵעָזְר֖וּ עֵ֣זֶר מְעָ֑ט וְנִלְו֧וּ עֲלֵיהֶ֛ם רַבִּ֖ים בַּחֲלַקְלַקּֽוֹת׃<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>וּמִן־הַמַּשְׂכִּילִ֣ים יִכָּֽשְׁל֗וּ לִצְר֥וֹף בָּהֶ֛ם וּלְבָרֵ֥ר וְלַלְבֵּ֖ן עַד־עֵ֣ת קֵ֑ץ כִּי־ע֖וֹד לַמּוֹעֵֽד׃<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>וְעָשָׂ֨ה {{נוסח|כִרְצֹנ֜וֹ|2==ק-מ,ש1,ת451,ש2 ומסורת-ל ובדפוסים{{ש}}ל!=כִרְצוֹנ֜וֹ (כתיב מלא וי"ו){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} הַמֶּ֗לֶךְ וְיִתְרוֹמֵ֤ם וְיִתְגַּדֵּל֙ עַל־כׇּל־אֵ֔ל וְעַל֙ אֵ֣ל אֵלִ֔ים יְדַבֵּ֖ר נִפְלָא֑וֹת וְהִצְלִ֙יחַ֙ עַד־כָּ֣לָה זַ֔עַם כִּ֥י נֶחֱרָצָ֖ה נֶעֱשָֽׂתָה׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>וְעַל־אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתָיו֙ לֹ֣א יָבִ֔ין וְעַל־חֶמְדַּ֥ת נָשִׁ֛ים וְעַֽל־כׇּל־אֱל֖וֹהַּ לֹ֣א יָבִ֑ין כִּ֥י עַל־כֹּ֖ל יִתְגַּדָּֽל׃<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>וְלֶאֱלֹ֙הַּ֙ מָֽעֻזִּ֔ים עַל־כַּנּ֖וֹ יְכַבֵּ֑ד וְלֶאֱל֜וֹהַּ אֲשֶׁ֧ר לֹא־יְדָעֻ֣הוּ אֲבֹתָ֗יו יְכַבֵּ֛ד בְּזָהָ֥ב וּבְכֶ֛סֶף וּבְאֶ֥בֶן יְקָרָ֖ה וּבַחֲמֻדֽוֹת׃<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙ עִם־אֱל֣וֹהַּ נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֥ר {{כו"ק|הכיר|יַכִּ֖יר}} יַרְבֶּ֣ה כָב֑וֹד וְהִמְשִׁילָם֙ בָּֽרַבִּ֔ים וַאֲדָמָ֖ה יְחַלֵּ֥ק בִּמְחִֽיר׃<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>וּבְעֵ֣ת קֵ֗ץ יִתְנַגַּ֤ח עִמּוֹ֙ מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֔גֶב וְיִשְׂתָּעֵ֨ר עָלָ֜יו מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֗וֹן בְּרֶ֙כֶב֙ וּבְפָ֣רָשִׁ֔ים {{מ:קמץ|ד=וּבׇאֳנִיּ֖וֹת|ס=וּבָאֳנִיּ֖וֹת}} רַבּ֑וֹת וּבָ֥א בַאֲרָצ֖וֹת וְשָׁטַ֥ף וְעָבָֽר׃<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>וּבָא֙ בְּאֶ֣רֶץ הַצְּבִ֔י וְרַבּ֖וֹת יִכָּשֵׁ֑לוּ וְאֵ֙לֶּה֙ יִמָּלְט֣וּ מִיָּד֔וֹ אֱד֣וֹם וּמוֹאָ֔ב וְרֵאשִׁ֖ית בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>וְיִשְׁלַ֥ח יָד֖וֹ בַּאֲרָצ֑וֹת וְאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א תִהְיֶ֖ה לִפְלֵיטָֽה׃<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>וּמָשַׁ֗ל בְּמִכְמַנֵּי֙ הַזָּהָ֣ב וְהַכֶּ֔סֶף וּבְכֹ֖ל חֲמֻד֣וֹת מִצְרָ֑יִם וְלֻבִ֥ים וְכֻשִׁ֖ים בְּמִצְעָדָֽיו׃<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>וּשְׁמֻע֣וֹת יְבַהֲלֻ֔הוּ מִמִּזְרָ֖ח וּמִצָּפ֑וֹן וְיָצָא֙ בְּחֵמָ֣א גְדֹלָ֔ה לְהַשְׁמִ֥יד וּֽלְהַחֲרִ֖ים רַבִּֽים׃<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יא|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>וְיִטַּע֙ {{נוסח|{{מ:קמץ|ד=אׇהֳלֵ֣י|ס=אָהֳלֵ֣י}}|2==ק-מ,ב1,ת451,ש2 ובדפוסים{{ש}}ל!=אָהֳלֶ֣י (סגול באות למ"ד){{ש}}הערת ברויאר ודותן}} אַפַּדְנ֔וֹ בֵּ֥ין יַמִּ֖ים לְהַר־צְבִי־קֹ֑דֶשׁ וּבָא֙ עַד־קִצּ֔וֹ וְאֵ֥ין עוֹזֵ֖ר לֽוֹ׃<קטע סוף=מה/><קטע סוף=פרק יא/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר דניאל}} </noinclude> [[קטגוריה:דניאל יא]] twgt8gja31qdqiwigqj5cg2iuln8cqh 0 239329 3079371 2988424 2026-08-27T16:24:32Z BDencklaBot 37295 Replace sigil ב2 with ת451 in Daniel doc-notes (one manuscript, two sigils), per MAM-basics#260 3079371 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דניאל|יב}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק יב/>{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וּבָעֵ֣ת הַהִיא֩ יַעֲמֹ֨ד מִֽיכָאֵ֜ל הַשַּׂ֣ר הַגָּד֗וֹל הָעֹמֵד֮ עַל־בְּנֵ֣י עַמֶּ֒ךָ֒ וְהָיְתָה֙ עֵ֣ת צָרָ֔ה אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נִהְיְתָה֙ מִֽהְי֣וֹת גּ֔וֹי עַ֖ד הָעֵ֣ת הַהִ֑יא וּבָעֵ֤ת הַהִיא֙ יִמָּלֵ֣ט עַמְּךָ֔ כׇּל־הַנִּמְצָ֖א כָּת֥וּב בַּסֵּֽפֶר׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וְרַבִּ֕ים {{נוסח|מִיְּשֵׁנֵ֥י|2==ל?,ק-מ,ב1,ת451,ש2 ובדפוסים, וכן דעתם של דותן והמקליד לגבי כתי"ל.{{ש}}ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י (בחטף פתח?); יש קו מטושטש ומוזר מתחת ליו"ד בצד שמאל, ולכן סימן ברויאר את החטף בספק.}} אַדְמַת־עָפָ֖ר יָקִ֑יצוּ אֵ֚לֶּה לְחַיֵּ֣י עוֹלָ֔ם וְאֵ֥לֶּה לַחֲרָפ֖וֹת לְדִרְא֥וֹן עוֹלָֽם׃<קטע סוף=ב/>{{נוסח|&#32;|2=ל=פרשה סתומה}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וְהַ֨מַּשְׂכִּלִ֔ים יַזְהִ֖רוּ כְּזֹ֣הַר הָרָקִ֑יעַ וּמַצְדִּיקֵי֙ הָֽרַבִּ֔ים כַּכּוֹכָבִ֖ים לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃<קטע סוף=ג/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וְאַתָּ֣ה דָֽנִיֵּ֗אל סְתֹ֧ם הַדְּבָרִ֛ים וַחֲתֹ֥ם הַסֵּ֖פֶר עַד־עֵ֣ת קֵ֑ץ יְשֹׁטְט֥וּ רַבִּ֖ים וְתִרְבֶּ֥ה הַדָּֽעַת׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וְרָאִ֙יתִי֙ אֲנִ֣י דָנִיֵּ֔אל וְהִנֵּ֛ה שְׁנַ֥יִם אֲחֵרִ֖ים עֹמְדִ֑ים אֶחָ֥ד הֵ֙נָּה֙ לִשְׂפַ֣ת הַיְאֹ֔ר וְאֶחָ֥ד הֵ֖נָּה לִשְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַיֹּ֗אמֶר לָאִישׁ֙ לְב֣וּשׁ הַבַּדִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר מִמַּ֖עַל לְמֵימֵ֣י הַיְאֹ֑ר עַד־מָתַ֖י קֵ֥ץ הַפְּלָאֽוֹת׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־הָאִ֣ישׁ{{מ:לגרמיה-2}} לְב֣וּשׁ הַבַּדִּ֗ים אֲשֶׁ֣ר מִמַּ֘עַל֮ לְמֵימֵ֣י הַיְאֹר֒ וַיָּ֨רֶם יְמִינ֤וֹ וּשְׂמֹאלוֹ֙ אֶל־הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּשָּׁבַ֖ע בְּחֵ֣י הָעוֹלָ֑ם כִּי֩ לְמוֹעֵ֨ד מֽוֹעֲדִ֜ים וָחֵ֗צִי וּכְכַלּ֛וֹת נַפֵּ֥ץ יַד־עַם־קֹ֖דֶשׁ תִּכְלֶ֥ינָה כׇל־אֵֽלֶּה׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַאֲנִ֥י שָׁמַ֖עְתִּי וְלֹ֣א אָבִ֑ין וָאֹ֣מְרָ֔ה אֲדֹנִ֕י מָ֥ה אַחֲרִ֖ית אֵֽלֶּה׃<קטע סוף=ח/>{{נוסח|&#32;|2=ל=פרשה פתוחה}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וַיֹּ֖אמֶר לֵ֣ךְ דָּנִיֵּ֑אל כִּֽי־סְתֻמִ֧ים וַחֲתֻמִ֛ים הַדְּבָרִ֖ים עַד־עֵ֥ת קֵֽץ׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>{{נוסח|יִ֠תְבָּֽרְﬞר֠וּ|2=ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ (חטף){{ש}}הערת ברויאר}} וְיִֽתְלַבְּנ֤וּ וְיִצָּֽרְפוּ֙ רַבִּ֔ים וְהִרְשִׁ֣יעוּ רְשָׁעִ֔ים וְלֹ֥א יָבִ֖ינוּ כׇּל־רְשָׁעִ֑ים וְהַמַּשְׂכִּלִ֖ים יָבִֽינוּ׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וּמֵעֵת֙ הוּסַ֣ר הַתָּמִ֔יד וְלָתֵ֖ת שִׁקּ֣וּץ שֹׁמֵ֑ם יָמִ֕ים אֶ֖לֶף מָאתַ֥יִם וְתִשְׁעִֽים׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אַשְׁרֵ֥י הַֽמְחַכֶּ֖ה וְיַגִּ֑יעַ לְיָמִ֕ים אֶ֕לֶף שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|יב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וְאַתָּ֖ה לֵ֣ךְ לַקֵּ֑ץ וְתָנ֛וּחַ וְתַעֲמֹ֥ד לְגֹרָלְךָ֖ לְקֵ֥ץ הַיָּמִֽין׃<קטע סוף=יג/><קטע סוף=פרק יב/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר דניאל}} </noinclude> [[קטגוריה:דניאל יב]] gpakh29scz2xzub69o6icajhrs1or6o 4 265104 3079382 3077258 2026-08-27T19:03:51Z Dovi 1 /* כתבי־היד לתורה */ 3079382 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל"ג] בהוצאת עדי, "בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב" ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה"ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ"ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת "שום שכל"; (2) פירוש ספורדי על רש"י תחת הכותרת "הבנת המקרא" (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב"ם); (3) הפירוש "מפורש" על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש"י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). אפשר לראות בחומשים "עין הסופר" ו"מאור עיניים" מימוש מלא לתוכניתו של היידנהיים, שהתחילה להתגבש בהדפסת "שום שכל" בשנת תקנ"ז. כמו כן, פירושו של היידנהיים על רש"י "הבנת המקרא", שהיה פירוש על נקודות דקדוקיות ספורדיות על חצי ספר בראשית בלבד כשיצא לאור בשנת תקנ"ז, הפך להיות פירוש מלא וחשוב על פירוש רש"י לכל התורה בחומש "מודע לבינה". לאחר מותו של היידנהיים, חומשי רעדעלהיים המשיכו להתבסס על מהדורת התורה שלו; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] eyi7vbonlqpbrqhdl0wooxfngnraepb 3079383 3079382 2026-08-27T19:04:28Z Dovi 1 /* כתבי־היד לתורה */ 3079383 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L?pageId=2975 כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל"ג] בהוצאת עדי, "בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב" ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה"ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ"ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת "שום שכל"; (2) פירוש ספורדי על רש"י תחת הכותרת "הבנת המקרא" (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב"ם); (3) הפירוש "מפורש" על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש"י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). אפשר לראות בחומשים "עין הסופר" ו"מאור עיניים" מימוש מלא לתוכניתו של היידנהיים, שהתחילה להתגבש בהדפסת "שום שכל" בשנת תקנ"ז. כמו כן, פירושו של היידנהיים על רש"י "הבנת המקרא", שהיה פירוש על נקודות דקדוקיות ספורדיות על חצי ספר בראשית בלבד כשיצא לאור בשנת תקנ"ז, הפך להיות פירוש מלא וחשוב על פירוש רש"י לכל התורה בחומש "מודע לבינה". לאחר מותו של היידנהיים, חומשי רעדעלהיים המשיכו להתבסס על מהדורת התורה שלו; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] ta89cke8nb0fnjt8ole0hfotp95kxls 3079384 3079383 2026-08-27T19:05:08Z Dovi 1 /* כתבי־היד לנביאים */ 3079384 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L?pageId=2975 כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L?pageId=2975 כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל"ג] בהוצאת עדי, "בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב" ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה"ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ"ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת "שום שכל"; (2) פירוש ספורדי על רש"י תחת הכותרת "הבנת המקרא" (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב"ם); (3) הפירוש "מפורש" על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש"י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). אפשר לראות בחומשים "עין הסופר" ו"מאור עיניים" מימוש מלא לתוכניתו של היידנהיים, שהתחילה להתגבש בהדפסת "שום שכל" בשנת תקנ"ז. כמו כן, פירושו של היידנהיים על רש"י "הבנת המקרא", שהיה פירוש על נקודות דקדוקיות ספורדיות על חצי ספר בראשית בלבד כשיצא לאור בשנת תקנ"ז, הפך להיות פירוש מלא וחשוב על פירוש רש"י לכל התורה בחומש "מודע לבינה". לאחר מותו של היידנהיים, חומשי רעדעלהיים המשיכו להתבסס על מהדורת התורה שלו; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] azwifn1ej2bp5nyhudj1rh0k0k15vbv 3079385 3079384 2026-08-27T19:05:36Z Dovi 1 /* כתבי־היד לכתובים */ 3079385 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L?pageId=2975 כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L?pageId=2975 כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L?pageId=2975 כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל"ג] בהוצאת עדי, "בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב" ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה"ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ"ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת "שום שכל"; (2) פירוש ספורדי על רש"י תחת הכותרת "הבנת המקרא" (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב"ם); (3) הפירוש "מפורש" על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש"י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). אפשר לראות בחומשים "עין הסופר" ו"מאור עיניים" מימוש מלא לתוכניתו של היידנהיים, שהתחילה להתגבש בהדפסת "שום שכל" בשנת תקנ"ז. כמו כן, פירושו של היידנהיים על רש"י "הבנת המקרא", שהיה פירוש על נקודות דקדוקיות ספורדיות על חצי ספר בראשית בלבד כשיצא לאור בשנת תקנ"ז, הפך להיות פירוש מלא וחשוב על פירוש רש"י לכל התורה בחומש "מודע לבינה". לאחר מותו של היידנהיים, חומשי רעדעלהיים המשיכו להתבסס על מהדורת התורה שלו; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] rrnjmmfmoplc8uvopxa5qq9csnkto2g 3079389 3079385 2026-08-27T19:34:16Z Dovi 1 /* כתבי־היד לתורה */ 3079389 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L?pageId=2975 כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L?pageId=2975 כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל"ג] בהוצאת עדי, "בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב" ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה"ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ"ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת "שום שכל"; (2) פירוש ספורדי על רש"י תחת הכותרת "הבנת המקרא" (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב"ם); (3) הפירוש "מפורש" על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש"י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). אפשר לראות בחומשים "עין הסופר" ו"מאור עיניים" מימוש מלא לתוכניתו של היידנהיים, שהתחילה להתגבש בהדפסת "שום שכל" בשנת תקנ"ז. כמו כן, פירושו של היידנהיים על רש"י "הבנת המקרא", שהיה פירוש על נקודות דקדוקיות ספורדיות על חצי ספר בראשית בלבד כשיצא לאור בשנת תקנ"ז, הפך להיות פירוש מלא וחשוב על פירוש רש"י לכל התורה בחומש "מודע לבינה". לאחר מותו של היידנהיים, חומשי רעדעלהיים המשיכו להתבסס על מהדורת התורה שלו; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] oijpd0n74m9pc6gife34f28636hk0la 3079390 3079389 2026-08-27T19:34:35Z Dovi 1 /* כתבי־היד לנביאים */ 3079390 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L?pageId=2975 כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל"ג] בהוצאת עדי, "בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב" ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה"ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ"ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת "שום שכל"; (2) פירוש ספורדי על רש"י תחת הכותרת "הבנת המקרא" (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב"ם); (3) הפירוש "מפורש" על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש"י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). אפשר לראות בחומשים "עין הסופר" ו"מאור עיניים" מימוש מלא לתוכניתו של היידנהיים, שהתחילה להתגבש בהדפסת "שום שכל" בשנת תקנ"ז. כמו כן, פירושו של היידנהיים על רש"י "הבנת המקרא", שהיה פירוש על נקודות דקדוקיות ספורדיות על חצי ספר בראשית בלבד כשיצא לאור בשנת תקנ"ז, הפך להיות פירוש מלא וחשוב על פירוש רש"י לכל התורה בחומש "מודע לבינה". לאחר מותו של היידנהיים, חומשי רעדעלהיים המשיכו להתבסס על מהדורת התורה שלו; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] pd9znrdjkuagqce2urgldkminq9qjqt 3079391 3079390 2026-08-27T19:34:56Z Dovi 1 /* כתבי־היד לכתובים */ 3079391 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל"ג] בהוצאת עדי, "בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב" ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה"ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ"ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת "שום שכל"; (2) פירוש ספורדי על רש"י תחת הכותרת "הבנת המקרא" (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב"ם); (3) הפירוש "מפורש" על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש"י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). אפשר לראות בחומשים "עין הסופר" ו"מאור עיניים" מימוש מלא לתוכניתו של היידנהיים, שהתחילה להתגבש בהדפסת "שום שכל" בשנת תקנ"ז. כמו כן, פירושו של היידנהיים על רש"י "הבנת המקרא", שהיה פירוש על נקודות דקדוקיות ספורדיות על חצי ספר בראשית בלבד כשיצא לאור בשנת תקנ"ז, הפך להיות פירוש מלא וחשוב על פירוש רש"י לכל התורה בחומש "מודע לבינה". לאחר מותו של היידנהיים, חומשי רעדעלהיים המשיכו להתבסס על מהדורת התורה שלו; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] frgm3fzhc157obt90pgv0m1q61odkid 3079392 3079391 2026-08-27T19:37:01Z Dovi 1 /* ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a) */ 3079392 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]); #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו; #[https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]; #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל"ג] בהוצאת עדי, "בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב" ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה"ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ"ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת "שום שכל"; (2) פירוש ספורדי על רש"י תחת הכותרת "הבנת המקרא" (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב"ם); (3) הפירוש "מפורש" על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש"י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). אפשר לראות בחומשים "עין הסופר" ו"מאור עיניים" מימוש מלא לתוכניתו של היידנהיים, שהתחילה להתגבש בהדפסת "שום שכל" בשנת תקנ"ז. כמו כן, פירושו של היידנהיים על רש"י "הבנת המקרא", שהיה פירוש על נקודות דקדוקיות ספורדיות על חצי ספר בראשית בלבד כשיצא לאור בשנת תקנ"ז, הפך להיות פירוש מלא וחשוב על פירוש רש"י לכל התורה בחומש "מודע לבינה". לאחר מותו של היידנהיים, חומשי רעדעלהיים המשיכו להתבסס על מהדורת התורה שלו; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] s998p5aiq9e1p153p3g44z1adpomt2x 3079393 3079392 2026-08-27T19:38:28Z Dovi 1 /* ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a) */ 3079393 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]); #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו; #[https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]; #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל"ג] בהוצאת עדי, "בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב" ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה"ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ"ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת "שום שכל"; (2) פירוש ספורדי על רש"י תחת הכותרת "הבנת המקרא" (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב"ם); (3) הפירוש "מפורש" על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש"י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). אפשר לראות בחומשים "עין הסופר" ו"מאור עיניים" מימוש מלא לתוכניתו של היידנהיים, שהתחילה להתגבש בהדפסת "שום שכל" בשנת תקנ"ז. כמו כן, פירושו של היידנהיים על רש"י "הבנת המקרא", שהיה פירוש על נקודות דקדוקיות ספורדיות על חצי ספר בראשית בלבד כשיצא לאור בשנת תקנ"ז, הפך להיות פירוש מלא וחשוב על פירוש רש"י לכל התורה בחומש "מודע לבינה". לאחר מותו של היידנהיים, חומשי רעדעלהיים המשיכו להתבסס על מהדורת התורה שלו; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] so3zexttplziw5lqzi8eze0ffgec6qx 3079394 3079393 2026-08-27T19:39:37Z Dovi 1 /* ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a) */ 3079394 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #[https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל"ג] בהוצאת עדי, "בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב" ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה"ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ"ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת "שום שכל"; (2) פירוש ספורדי על רש"י תחת הכותרת "הבנת המקרא" (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב"ם); (3) הפירוש "מפורש" על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש"י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). אפשר לראות בחומשים "עין הסופר" ו"מאור עיניים" מימוש מלא לתוכניתו של היידנהיים, שהתחילה להתגבש בהדפסת "שום שכל" בשנת תקנ"ז. כמו כן, פירושו של היידנהיים על רש"י "הבנת המקרא", שהיה פירוש על נקודות דקדוקיות ספורדיות על חצי ספר בראשית בלבד כשיצא לאור בשנת תקנ"ז, הפך להיות פירוש מלא וחשוב על פירוש רש"י לכל התורה בחומש "מודע לבינה". לאחר מותו של היידנהיים, חומשי רעדעלהיים המשיכו להתבסס על מהדורת התורה שלו; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] 5f8y1u9qaxvjkku11r09p1ou058weze 3079395 3079394 2026-08-27T19:42:20Z Dovi 1 /* כתבי־היד לתורה */ 3079395 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #[https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/B כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל"ג] בהוצאת עדי, "בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב" ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה"ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ"ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת "שום שכל"; (2) פירוש ספורדי על רש"י תחת הכותרת "הבנת המקרא" (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב"ם); (3) הפירוש "מפורש" על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש"י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). אפשר לראות בחומשים "עין הסופר" ו"מאור עיניים" מימוש מלא לתוכניתו של היידנהיים, שהתחילה להתגבש בהדפסת "שום שכל" בשנת תקנ"ז. כמו כן, פירושו של היידנהיים על רש"י "הבנת המקרא", שהיה פירוש על נקודות דקדוקיות ספורדיות על חצי ספר בראשית בלבד כשיצא לאור בשנת תקנ"ז, הפך להיות פירוש מלא וחשוב על פירוש רש"י לכל התורה בחומש "מודע לבינה". לאחר מותו של היידנהיים, חומשי רעדעלהיים המשיכו להתבסס על מהדורת התורה שלו; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] kigwg3gdnphhffaobxyr99z0xf17nfy 3079397 3079395 2026-08-27T19:48:45Z Dovi 1 /* א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1) */ 3079397 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. לשימוש יעיל בכתר ארם צובה וכתי"ל, ועוד כתבי־יד רבים, ראו גם באתר '''[https://www.masoretica.org/ מָסוֹרֶתִּיקָה (Masoretic)]'''. ====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #[https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/B כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל"ג] בהוצאת עדי, "בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב" ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה"ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ"ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת "שום שכל"; (2) פירוש ספורדי על רש"י תחת הכותרת "הבנת המקרא" (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב"ם); (3) הפירוש "מפורש" על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש"י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). אפשר לראות בחומשים "עין הסופר" ו"מאור עיניים" מימוש מלא לתוכניתו של היידנהיים, שהתחילה להתגבש בהדפסת "שום שכל" בשנת תקנ"ז. כמו כן, פירושו של היידנהיים על רש"י "הבנת המקרא", שהיה פירוש על נקודות דקדוקיות ספורדיות על חצי ספר בראשית בלבד כשיצא לאור בשנת תקנ"ז, הפך להיות פירוש מלא וחשוב על פירוש רש"י לכל התורה בחומש "מודע לבינה". לאחר מותו של היידנהיים, חומשי רעדעלהיים המשיכו להתבסס על מהדורת התורה שלו; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] 23z2n81dxskb95hcn8rzsqa041h7krv 3079398 3079397 2026-08-27T19:49:19Z Dovi 1 /* א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1) */ 3079398 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. '''לשימוש יעיל בכתר ארם צובה וכתי"ל, ועוד כתבי־יד רבים, ראו גם באתר [https://www.masoretica.org/ מָסוֹרֶתִּיקָה (Masoretica)]'''. ====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #[https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/B כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל"ג] בהוצאת עדי, "בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב" ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה"ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ"ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת "שום שכל"; (2) פירוש ספורדי על רש"י תחת הכותרת "הבנת המקרא" (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב"ם); (3) הפירוש "מפורש" על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש"י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). אפשר לראות בחומשים "עין הסופר" ו"מאור עיניים" מימוש מלא לתוכניתו של היידנהיים, שהתחילה להתגבש בהדפסת "שום שכל" בשנת תקנ"ז. כמו כן, פירושו של היידנהיים על רש"י "הבנת המקרא", שהיה פירוש על נקודות דקדוקיות ספורדיות על חצי ספר בראשית בלבד כשיצא לאור בשנת תקנ"ז, הפך להיות פירוש מלא וחשוב על פירוש רש"י לכל התורה בחומש "מודע לבינה". לאחר מותו של היידנהיים, חומשי רעדעלהיים המשיכו להתבסס על מהדורת התורה שלו; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] ehtztm23fip60l7enwq78am133apdzc 0 276338 3079578 3079110 2026-08-28T10:15:37Z Nahum 68 3079578 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]] {{*}} [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]] {{*}} [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ"ג או"ח רנב]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|רש"י מנוקד על שופטים]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> dfptf79iqr15n1x64i23guofr2zl151 106 280523 3079343 960794 2026-08-27T12:21:13Z Ilan Sendowski 4009 /* בנימין */ 3079343 wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|לה|לה יז|יח|לה יט|הבהרה=כן| ציטוט=וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין.}} == בנימין == ראו מאמר: ([http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/veaviv.htm| '''ואביו קרא לו בנימין''' ]) === מה רחל התכוונה לומר בשם "בֶּן אוֹנִי" === נאמר שלרחל היו קשיים בזמן הלידה ([[ביאור:בראשית לה טז]]), ולמרות הכאבים ופחד המוות היא שמעה את המילדת אומרת לה: "אַל תִּירְאִי, כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן", ולרחל היה מספיק כוח בזמן צאת "נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי". אנו רואים שהיא שמעה נולד לה בן והודיעה את השם שהיא בחרה לו. ==== "בֶּן אוֹנִי" מה הפרוש? ==== לבטח רחל לא כתבה את המילה "אוני" ולא עשתה איות למילדת, כך שלא בטוח שרחל אמרה זאת ב'א' או 'ע'. ואנחנו לא הינו שם לשמוע בדיוק את המבטע והבטוי של רחל ההולכת למות. לא בטוח שהמילדת שמעה את השם בברור בזמן שרחל היתה בכאבים איומים וכולם התרגשו לעזור לה.<br> קיימת טענה שהיא נתנה שם בארמית או אכדית, ויעקב תירגם לשפת הקודש. * אוני - רש"י מפרש 'צערי'. אין פסוק בתנ"ך שמוכיח טענה זו. * INU - באכדית פרושו ''''עין'''' - כמו - בן בבת עיני, שזכיתי לראותו. * און - אל השמש המצרי - "וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן '''אֹן''', לְאִשָּׁה" ([[ביאור:בראשית מא מה]]). * אוני - און הבל, מרמה, רשע, עוול: "מַעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֵׂי '''אָוֶן''', וּפֹעַל חָמָס בְּכַפֵּיהֶם" ([[ישעיהו נט ו]]) * אוני - כוח, עוז - "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית '''אוֹנִי''' יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז" ([[ביאור:בראשית מט ג]]). * אוני - צרות, עמל, - "זוֹרֵעַ עַוְלָה יקצור [יִקְצָר] '''אָוֶן''' וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה" ([[משלי כח ב]]). * און - עבודה זרה - "כִּי חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי '''וְאָוֶן''' וּתְרָפִים הַפְצַר" ([[שמואל א טו כג]]). * עוני - חוסר כל רכוש, צער, כאב, עמל - "כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי; אֶת '''עָנְיִי''' וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי" ([[ביאור:בראשית לא מב]]), "רָאֹה רָאִיתִי אֶת '''עֳנִי''' עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם; וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו" ([[שמות ג ז]]). * עווני - עוון - "נֹשֵׂא '''עָו‍ֹן''' וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים, עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים" ([[שמות לד ז]]) נראה שהשם שרחל בחרה מבוסס על מילה שאינה ברורה. ==== מה חשבה רחל ==== # רחל זכרה את עוונותיה כשגנבה את התרפים ושיקרה לאביה. ייתכן שהיא פחדה שאלוהים יעניש את בנה הנולד. אולם סביר שהיה טיהרה את עצמה וזרקה את התרפים ונזמי אוזנה לפי הוראת יעקב. בכל אופן ייתכן שהיא רואה את מותה בגיל צעיר כעונש ולכן היא מתודה על עוונותיה. # רחל בוכה שבנה הנולד גרם לה כאבים קשים ומוות ואומרת לו שהוא גרם לעמל, כאב, וצער. # רחל שמחה שנולד לה בן, כדיברי המילדת: "אַל תִּירְאִי, כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן", כלומר רחל פחדה שלא יהיה לה בן, אלא יוסף בלבד. והיא מאחלת לתינוק עוז וכוח. # רחל רצתה לתת לו שם של בן אלוהי השמש (?), או מודה לתרפי אביה כדי לעזור לו בחייו ללא אימו. '''לבטח רחל לא נתנה שם שלילי''' כמו: שקר, צער, עני, עוון, עמל, כאב, לבנה, שהיא כל כך רצתה, כדבריה: "יֹסֵף יְהוָה לִי, בֵּן אַחֵר" ([[ביאור:בראשית ל כד]]). השם מוכרח להיות שם חיובי וטוב, שאימו האוהבת העניקה לו כמתנת פרידה ובתקווה שהשם יעזור לו בחייו. === בנימין - נסיך הכתר === כדי למנוע בעיות במשמעות שמו של התינוק, יעקב הבין את בקשתה של אשתו האהובה, ושינה את השם להביע כוח ועוז - "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד; וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל" ([[ביאור:בראשית מט כז]]), בנימין - בן ימין - כוח וגבורה - "יְמִין יְהוָה רוֹמֵמָה יְמִין יְהוָה עֹשָׂה חָיִל" ([[תהלים קיח טז]]). מהשם שיעקב נתן לבנימין, ניתן להבין שכמתנה לרחל האהובה, הוא העניק לתינוק כבוד גדול ולקח אותו כבנו האהוב ביותר שיהיה לימינו - יורש הכתר.<br> היו לו צפיות גדולות להצלחתו של בנימין בין כל שבטי ישראל. <br> ואכן באמת אלוהים בחר את המלך הראשון (שאול) ואת המלך האחרון (מרדכי) משבט בנימין. בנחלתו נבנה בית המקדש בירושלים. אולם תוך זמן קצר, יעקב התיאש מבנימין המוגבל, ויוסף זכה להיות בן הזקונים האהוב, ככתוב: "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו, כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ, וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" ([[ביאור:בראשית לז ג]]). {{סיכום על פסוק|בראשית|לה|לה יז|יח|לה יט|קטגוריה=1}} 2zp36k7y55cabhnne5bc1bb5aq3ncex 3079344 3079343 2026-08-27T12:24:29Z Ilan Sendowski 4009 /* בנימין */ 3079344 wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|לה|לה יז|יח|לה יט|הבהרה=כן| ציטוט=וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין.}} == בנימין == ראו מאמר: ([https://daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/veaviv.htm| '''ואביו קרא לו בנימין''' ]) === מה רחל התכוונה לומר בשם "בֶּן אוֹנִי" === נאמר שלרחל היו קשיים בזמן הלידה ([[ביאור:בראשית לה טז]]), ולמרות הכאבים ופחד המוות היא שמעה את המילדת אומרת לה: "אַל תִּירְאִי, כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן", ולרחל היה מספיק כוח בזמן צאת "נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי". אנו רואים שהיא שמעה נולד לה בן והודיעה את השם שהיא בחרה לו. ==== "בֶּן אוֹנִי" מה הפרוש? ==== לבטח רחל לא כתבה את המילה "אוני" ולא עשתה איות למילדת, כך שלא בטוח שרחל אמרה זאת ב'א' או 'ע'. ואנחנו לא הינו שם לשמוע בדיוק את המבטע והבטוי של רחל ההולכת למות. לא בטוח שהמילדת שמעה את השם בברור בזמן שרחל היתה בכאבים איומים וכולם התרגשו לעזור לה.<br> קיימת טענה שהיא נתנה שם בארמית או אכדית, ויעקב תירגם לשפת הקודש. * אוני - רש"י מפרש 'צערי'. אין פסוק בתנ"ך שמוכיח טענה זו. * INU - באכדית פרושו ''''עין'''' - כמו - בן בבת עיני, שזכיתי לראותו. * און - אל השמש המצרי - "וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן '''אֹן''', לְאִשָּׁה" ([[ביאור:בראשית מא מה]]). * אוני - און הבל, מרמה, רשע, עוול: "מַעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֵׂי '''אָוֶן''', וּפֹעַל חָמָס בְּכַפֵּיהֶם" ([[ישעיהו נט ו]]) * אוני - כוח, עוז - "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית '''אוֹנִי''' יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז" ([[ביאור:בראשית מט ג]]). * אוני - צרות, עמל, - "זוֹרֵעַ עַוְלָה יקצור [יִקְצָר] '''אָוֶן''' וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה" ([[משלי כח ב]]). * און - עבודה זרה - "כִּי חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי '''וְאָוֶן''' וּתְרָפִים הַפְצַר" ([[שמואל א טו כג]]). * עוני - חוסר כל רכוש, צער, כאב, עמל - "כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי; אֶת '''עָנְיִי''' וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי" ([[ביאור:בראשית לא מב]]), "רָאֹה רָאִיתִי אֶת '''עֳנִי''' עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם; וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו" ([[שמות ג ז]]). * עווני - עוון - "נֹשֵׂא '''עָו‍ֹן''' וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים, עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים" ([[שמות לד ז]]) נראה שהשם שרחל בחרה מבוסס על מילה שאינה ברורה. ==== מה חשבה רחל ==== # רחל זכרה את עוונותיה כשגנבה את התרפים ושיקרה לאביה. ייתכן שהיא פחדה שאלוהים יעניש את בנה הנולד. אולם סביר שהיה טיהרה את עצמה וזרקה את התרפים ונזמי אוזנה לפי הוראת יעקב. בכל אופן ייתכן שהיא רואה את מותה בגיל צעיר כעונש ולכן היא מתודה על עוונותיה. # רחל בוכה שבנה הנולד גרם לה כאבים קשים ומוות ואומרת לו שהוא גרם לעמל, כאב, וצער. # רחל שמחה שנולד לה בן, כדיברי המילדת: "אַל תִּירְאִי, כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן", כלומר רחל פחדה שלא יהיה לה בן, אלא יוסף בלבד. והיא מאחלת לתינוק עוז וכוח. # רחל רצתה לתת לו שם של בן אלוהי השמש (?), או מודה לתרפי אביה כדי לעזור לו בחייו ללא אימו. '''לבטח רחל לא נתנה שם שלילי''' כמו: שקר, צער, עני, עוון, עמל, כאב, לבנה, שהיא כל כך רצתה, כדבריה: "יֹסֵף יְהוָה לִי, בֵּן אַחֵר" ([[ביאור:בראשית ל כד]]). השם מוכרח להיות שם חיובי וטוב, שאימו האוהבת העניקה לו כמתנת פרידה ובתקווה שהשם יעזור לו בחייו. === בנימין - נסיך הכתר === כדי למנוע בעיות במשמעות שמו של התינוק, יעקב הבין את בקשתה של אשתו האהובה, ושינה את השם להביע כוח ועוז - "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד; וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל" ([[ביאור:בראשית מט כז]]), בנימין - בן ימין - כוח וגבורה - "יְמִין יְהוָה רוֹמֵמָה יְמִין יְהוָה עֹשָׂה חָיִל" ([[תהלים קיח טז]]). מהשם שיעקב נתן לבנימין, ניתן להבין שכמתנה לרחל האהובה, הוא העניק לתינוק כבוד גדול ולקח אותו כבנו האהוב ביותר שיהיה לימינו - יורש הכתר.<br> היו לו צפיות גדולות להצלחתו של בנימין בין כל שבטי ישראל. <br> ואכן באמת אלוהים בחר את המלך הראשון (שאול) ואת המלך האחרון (מרדכי) משבט בנימין. בנחלתו נבנה בית המקדש בירושלים. אולם תוך זמן קצר, יעקב התיאש מבנימין המוגבל, ויוסף זכה להיות בן הזקונים האהוב, ככתוב: "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו, כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ, וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" ([[ביאור:בראשית לז ג]]). {{סיכום על פסוק|בראשית|לה|לה יז|יח|לה יט|קטגוריה=1}} 7ktbnjtg7ap069acd1gf828simlw2l3 3079345 3079344 2026-08-27T12:25:35Z Ilan Sendowski 4009 3079345 wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|לה|לה יז|יח|לה יט|הבהרה=כן| ציטוט=וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין.}} == בנימין == ראו מאמר: ([[https://daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/veaviv.htm| '''ואביו קרא לו בנימין''' ]]) === מה רחל התכוונה לומר בשם "בֶּן אוֹנִי" === נאמר שלרחל היו קשיים בזמן הלידה ([[ביאור:בראשית לה טז]]), ולמרות הכאבים ופחד המוות היא שמעה את המילדת אומרת לה: "אַל תִּירְאִי, כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן", ולרחל היה מספיק כוח בזמן צאת "נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי". אנו רואים שהיא שמעה נולד לה בן והודיעה את השם שהיא בחרה לו. ==== "בֶּן אוֹנִי" מה הפרוש? ==== לבטח רחל לא כתבה את המילה "אוני" ולא עשתה איות למילדת, כך שלא בטוח שרחל אמרה זאת ב'א' או 'ע'. ואנחנו לא הינו שם לשמוע בדיוק את המבטע והבטוי של רחל ההולכת למות. לא בטוח שהמילדת שמעה את השם בברור בזמן שרחל היתה בכאבים איומים וכולם התרגשו לעזור לה.<br> קיימת טענה שהיא נתנה שם בארמית או אכדית, ויעקב תירגם לשפת הקודש. * אוני - רש"י מפרש 'צערי'. אין פסוק בתנ"ך שמוכיח טענה זו. * INU - באכדית פרושו ''''עין'''' - כמו - בן בבת עיני, שזכיתי לראותו. * און - אל השמש המצרי - "וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן '''אֹן''', לְאִשָּׁה" ([[ביאור:בראשית מא מה]]). * אוני - און הבל, מרמה, רשע, עוול: "מַעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֵׂי '''אָוֶן''', וּפֹעַל חָמָס בְּכַפֵּיהֶם" ([[ישעיהו נט ו]]) * אוני - כוח, עוז - "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית '''אוֹנִי''' יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז" ([[ביאור:בראשית מט ג]]). * אוני - צרות, עמל, - "זוֹרֵעַ עַוְלָה יקצור [יִקְצָר] '''אָוֶן''' וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה" ([[משלי כח ב]]). * און - עבודה זרה - "כִּי חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי '''וְאָוֶן''' וּתְרָפִים הַפְצַר" ([[שמואל א טו כג]]). * עוני - חוסר כל רכוש, צער, כאב, עמל - "כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי; אֶת '''עָנְיִי''' וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי" ([[ביאור:בראשית לא מב]]), "רָאֹה רָאִיתִי אֶת '''עֳנִי''' עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם; וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו" ([[שמות ג ז]]). * עווני - עוון - "נֹשֵׂא '''עָו‍ֹן''' וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים, עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים" ([[שמות לד ז]]) נראה שהשם שרחל בחרה מבוסס על מילה שאינה ברורה. ==== מה חשבה רחל ==== # רחל זכרה את עוונותיה כשגנבה את התרפים ושיקרה לאביה. ייתכן שהיא פחדה שאלוהים יעניש את בנה הנולד. אולם סביר שהיה טיהרה את עצמה וזרקה את התרפים ונזמי אוזנה לפי הוראת יעקב. בכל אופן ייתכן שהיא רואה את מותה בגיל צעיר כעונש ולכן היא מתודה על עוונותיה. # רחל בוכה שבנה הנולד גרם לה כאבים קשים ומוות ואומרת לו שהוא גרם לעמל, כאב, וצער. # רחל שמחה שנולד לה בן, כדיברי המילדת: "אַל תִּירְאִי, כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן", כלומר רחל פחדה שלא יהיה לה בן, אלא יוסף בלבד. והיא מאחלת לתינוק עוז וכוח. # רחל רצתה לתת לו שם של בן אלוהי השמש (?), או מודה לתרפי אביה כדי לעזור לו בחייו ללא אימו. '''לבטח רחל לא נתנה שם שלילי''' כמו: שקר, צער, עני, עוון, עמל, כאב, לבנה, שהיא כל כך רצתה, כדבריה: "יֹסֵף יְהוָה לִי, בֵּן אַחֵר" ([[ביאור:בראשית ל כד]]). השם מוכרח להיות שם חיובי וטוב, שאימו האוהבת העניקה לו כמתנת פרידה ובתקווה שהשם יעזור לו בחייו. === בנימין - נסיך הכתר === כדי למנוע בעיות במשמעות שמו של התינוק, יעקב הבין את בקשתה של אשתו האהובה, ושינה את השם להביע כוח ועוז - "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד; וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל" ([[ביאור:בראשית מט כז]]), בנימין - בן ימין - כוח וגבורה - "יְמִין יְהוָה רוֹמֵמָה יְמִין יְהוָה עֹשָׂה חָיִל" ([[תהלים קיח טז]]). מהשם שיעקב נתן לבנימין, ניתן להבין שכמתנה לרחל האהובה, הוא העניק לתינוק כבוד גדול ולקח אותו כבנו האהוב ביותר שיהיה לימינו - יורש הכתר.<br> היו לו צפיות גדולות להצלחתו של בנימין בין כל שבטי ישראל. <br> ואכן באמת אלוהים בחר את המלך הראשון (שאול) ואת המלך האחרון (מרדכי) משבט בנימין. בנחלתו נבנה בית המקדש בירושלים. אולם תוך זמן קצר, יעקב התיאש מבנימין המוגבל, ויוסף זכה להיות בן הזקונים האהוב, ככתוב: "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו, כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ, וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" ([[ביאור:בראשית לז ג]]). {{סיכום על פסוק|בראשית|לה|לה יז|יח|לה יט|קטגוריה=1}} nl63dnw01h8iasih99vmtenpwo5a3cu 3079346 3079345 2026-08-27T12:26:15Z Ilan Sendowski 4009 /* בנימין */ 3079346 wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|לה|לה יז|יח|לה יט|הבהרה=כן| ציטוט=וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין.}} == בנימין == ראו מאמר: ([https://daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/veaviv.htm| '''ואביו קרא לו בנימין''' ]) === מה רחל התכוונה לומר בשם "בֶּן אוֹנִי" === נאמר שלרחל היו קשיים בזמן הלידה ([[ביאור:בראשית לה טז]]), ולמרות הכאבים ופחד המוות היא שמעה את המילדת אומרת לה: "אַל תִּירְאִי, כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן", ולרחל היה מספיק כוח בזמן צאת "נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי". אנו רואים שהיא שמעה נולד לה בן והודיעה את השם שהיא בחרה לו. ==== "בֶּן אוֹנִי" מה הפרוש? ==== לבטח רחל לא כתבה את המילה "אוני" ולא עשתה איות למילדת, כך שלא בטוח שרחל אמרה זאת ב'א' או 'ע'. ואנחנו לא הינו שם לשמוע בדיוק את המבטע והבטוי של רחל ההולכת למות. לא בטוח שהמילדת שמעה את השם בברור בזמן שרחל היתה בכאבים איומים וכולם התרגשו לעזור לה.<br> קיימת טענה שהיא נתנה שם בארמית או אכדית, ויעקב תירגם לשפת הקודש. * אוני - רש"י מפרש 'צערי'. אין פסוק בתנ"ך שמוכיח טענה זו. * INU - באכדית פרושו ''''עין'''' - כמו - בן בבת עיני, שזכיתי לראותו. * און - אל השמש המצרי - "וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן '''אֹן''', לְאִשָּׁה" ([[ביאור:בראשית מא מה]]). * אוני - און הבל, מרמה, רשע, עוול: "מַעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֵׂי '''אָוֶן''', וּפֹעַל חָמָס בְּכַפֵּיהֶם" ([[ישעיהו נט ו]]) * אוני - כוח, עוז - "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית '''אוֹנִי''' יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז" ([[ביאור:בראשית מט ג]]). * אוני - צרות, עמל, - "זוֹרֵעַ עַוְלָה יקצור [יִקְצָר] '''אָוֶן''' וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה" ([[משלי כח ב]]). * און - עבודה זרה - "כִּי חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי '''וְאָוֶן''' וּתְרָפִים הַפְצַר" ([[שמואל א טו כג]]). * עוני - חוסר כל רכוש, צער, כאב, עמל - "כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי; אֶת '''עָנְיִי''' וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי" ([[ביאור:בראשית לא מב]]), "רָאֹה רָאִיתִי אֶת '''עֳנִי''' עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם; וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו" ([[שמות ג ז]]). * עווני - עוון - "נֹשֵׂא '''עָו‍ֹן''' וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים, עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים" ([[שמות לד ז]]) נראה שהשם שרחל בחרה מבוסס על מילה שאינה ברורה. ==== מה חשבה רחל ==== # רחל זכרה את עוונותיה כשגנבה את התרפים ושיקרה לאביה. ייתכן שהיא פחדה שאלוהים יעניש את בנה הנולד. אולם סביר שהיה טיהרה את עצמה וזרקה את התרפים ונזמי אוזנה לפי הוראת יעקב. בכל אופן ייתכן שהיא רואה את מותה בגיל צעיר כעונש ולכן היא מתודה על עוונותיה. # רחל בוכה שבנה הנולד גרם לה כאבים קשים ומוות ואומרת לו שהוא גרם לעמל, כאב, וצער. # רחל שמחה שנולד לה בן, כדיברי המילדת: "אַל תִּירְאִי, כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן", כלומר רחל פחדה שלא יהיה לה בן, אלא יוסף בלבד. והיא מאחלת לתינוק עוז וכוח. # רחל רצתה לתת לו שם של בן אלוהי השמש (?), או מודה לתרפי אביה כדי לעזור לו בחייו ללא אימו. '''לבטח רחל לא נתנה שם שלילי''' כמו: שקר, צער, עני, עוון, עמל, כאב, לבנה, שהיא כל כך רצתה, כדבריה: "יֹסֵף יְהוָה לִי, בֵּן אַחֵר" ([[ביאור:בראשית ל כד]]). השם מוכרח להיות שם חיובי וטוב, שאימו האוהבת העניקה לו כמתנת פרידה ובתקווה שהשם יעזור לו בחייו. === בנימין - נסיך הכתר === כדי למנוע בעיות במשמעות שמו של התינוק, יעקב הבין את בקשתה של אשתו האהובה, ושינה את השם להביע כוח ועוז - "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד; וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל" ([[ביאור:בראשית מט כז]]), בנימין - בן ימין - כוח וגבורה - "יְמִין יְהוָה רוֹמֵמָה יְמִין יְהוָה עֹשָׂה חָיִל" ([[תהלים קיח טז]]). מהשם שיעקב נתן לבנימין, ניתן להבין שכמתנה לרחל האהובה, הוא העניק לתינוק כבוד גדול ולקח אותו כבנו האהוב ביותר שיהיה לימינו - יורש הכתר.<br> היו לו צפיות גדולות להצלחתו של בנימין בין כל שבטי ישראל. <br> ואכן באמת אלוהים בחר את המלך הראשון (שאול) ואת המלך האחרון (מרדכי) משבט בנימין. בנחלתו נבנה בית המקדש בירושלים. אולם תוך זמן קצר, יעקב התיאש מבנימין המוגבל, ויוסף זכה להיות בן הזקונים האהוב, ככתוב: "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו, כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ, וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" ([[ביאור:בראשית לז ג]]). {{סיכום על פסוק|בראשית|לה|לה יז|יח|לה יט|קטגוריה=1}} 7ktbnjtg7ap069acd1gf828simlw2l3 106 281738 3079357 960543 2026-08-27T14:47:35Z Ilan Sendowski 4009 הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב 3079357 wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|כז|כז לה|לו|כז לז|הבהרה=כן| ציטוט=וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה.}} == וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם == עשו האשים את יצחק ורבקה על שנתנו לבנם את השם "יַעֲקֹב", וגרמו לגורל הזה שהוא ינושל מברכת אביו. לשם כך הוא השתמש בשורש 'ע-ק-ב' ואמר: "ויַַּעְקְבֵנִי" במשמעות שלילית כרמאי שקרן. פירוש השם יה'-עקב (יעקב) הוא 'אדוני ישמור' ([[ביאור:בראשית כה כו]]). יעקב קיבל את השם הזה בגלל שהוא נולד זעיר וחלש והיה זקוק לעזרה מאלוהים כדי לשרוד (ראה: [[ביאור:בראשית כו לד|'''למה יעקב לא התחתן''']]). בהמשך אלוהים מכיר ביעקב כממשיכו של אברהם ויצחק ומודיע לו: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, '''ושְּׁמַרְתִּיךָ''' בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" ([[ביאור:בראשית כח טו]]). יעקב אהב את שמו ולא רצה לשנות את שמו לישראל, אפילו לאחר שאלוהים פקד עליו פעמיים לעשות זאת. מדבריו של עשו משתמע שהפירוש לפועל "יַּעְקְבֵנִי" הוא: לקח במרמה, הערים, פעל מאחורי הגב, הכשיל.<br /> האם עשו המציא פירוש חדש לפועל "עקב"? * סביר להניח שפירוש הפועל 'עקב' בתקופה ההיא היה: ללכת בעקבות, לשמור או תפיסה במרדף על ידי פגיעה בעקב. * קשה להאמין שהפועל 'עקב' היה קשור לפעולה מאוד שלילית כפי שהציג זאת עשו. אדם לא יקרא לבנו בשם שמשמעותו שודד, נוכל, גנב, גזלן, רמאי או תחבולן. * השימוש של עשו ב-"יַַּעְקְבֵנִי" לא היה ברור, ולכן עשו הסביר: "אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי". מהסברו אנו מבינים שמשמעות המילה היא: לקח, קנה, השיג. עם זאת, לא בטוח שמדובר בהתנהגות שלילית, שכן עשו מכר ביודעין את בכורתו ואף לא ידע כיצד יעקב לקח את ברכתו. * למעשה, יעקב עקב את עשו שלוש פעמים ולא פעמיים. הפעם הנוספת היתה בלידתו, כאשר הוא החזיק בעקב של עשו ובא בעקבותיו. === אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי === לפי השימוש במילה "עַתָּה", ניתן להסיק שאת הבכורה יעקב לקח בעבר, כלומר שיעקב לא לקח את הבכורה והברכה באותו הזמן כאשר יצחק בירך אותו. * עשו מכר את הבכורה ואפילו הסביר מדוע עשה זאת: "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמותּ; וְלָמָּה זֶהּ לִי בְּכֹרָה" ([[ביאור:בראשית כה לב]]). עשו זלזל בבכורה והיה מודע למעשיו. ייתכן שעשו חשב שהוא ימות לפני אביו. * יעקב חשב שהברכה הגיעה לו כתוצאה מהבכורה שהוא רכש. אולם, טענתו של עשו נכונה בעניין הברכה משום שאביו בחר לתת לו את הברכה בלי קשר לבכורה, ויעקב, במרמה, לקח את ברכתו. === הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה === כאן עשו מוותר על הברכה שניתנה ליעקב, ופשוט מבקש ברכה נוספת. בהמשך עשו מסביר: "הַבְרָכָה אַחַת הִוא לְךָ אָבִי בָּרְכֵנִי גַם אָנִי אָבִי" ([[ביאור:בראשית כז לח]]). אם יצחק לא היה נותן ברכה חד צדדית לטובת בן אחד ולרעת השני, יצחק היה יכול לתת בדיוק את אותה הברכה גם לעשו. כך יצא המרצע מהשק, והאמת העגומה יצאה לאור. === מחשבת רצח === מלבד דברי רבקה, בסיפור לא נאמר דבר שעשו תכנן בליבו לרצוח את יעקב. אז מאיפה לקחה רבקה את הרעיון הזה? # אמנם עשו לא עשה דבר, אולם היה סיכון שחייבים להתכונן ולהזהר ממנו. # במרמה, רק כדי לדחוף את יעקב לאחיה בחרן. # עשו אמר: "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם", ורבקה חשבה שזה רמז ברור לדברי אלוהים לנחש: "אֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ. הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" ([[ביאור:בראשית ג טו]]), במשמעות: 'עשו חושב בליבו להרוג את יעקב שהתנהג כנחש, ולהוריד לו את הראש.' {{סיכום על פסוק|בראשית|כז|כז לה|לו|כז לז|קטגוריה=1}} q0vodmcyjvcn840qdh0ny9i9zapkq6k 106 281769 3079361 1170431 2026-08-27T15:07:38Z Ilan Sendowski 4009 מחשבת רצח 3079361 wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|כז|כז מא|מב|כז מג|הבהרה=כן| ציטוט=וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ.}} == הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ == === וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו === מה חשב עשו בלבו אי אפשר לדעת. ייתכן שהתנהגותו של עשו העידה על כעסו.<br /> "וַיֻּגַּד לְרִבְקָה" – ניתן להבין שלרבקה היו מרגלים שסיפרו לה על "דִּבְרֵי עֵשָׂו". קיימת אפשרות שמדובר במה שמשרתי יצחק אמרו לה, אודות דברי יצחק לעשו: "וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ" ([[ביאור:בראשית כז מ]]), במשמעות: כאשר יצחק ימות, יעקב יתמנה לראש המשפחה ויטיל את עולו על עשו, ואז, לפי דברי יצחק, רשאי עשו למרוד בו (להרוג את יעקב) ולהסיר את עולו מעליו. === דִּבְרֵי עֵשָׂו === עשו ידע שרבקה עזרה ליעקב, כי לבד, יעקב לא היה מסוגל להכין את האוכל ולעטוף את ידיו כדי לרמות את יצחק. והוא גם ידע שאנשי המחנה עזרו לרבקה ויעקב לרמות אותו ולא עזרו לו.<br> הגיוני שעשו לא אמר הודיע בגלוי את תוכניותיו הסודיות, ככתוב: " וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ" בלבד. ואפילו אם עשו דיבר, אז רק עם אנשי אמונו, הן הוא ידע שאף אחד במחנה לא עזר לו כאשר הוא יצא לציד ויעקב גנב את ברכתו, אולם כמובן, ייתכן שאיש אמונו של עשו יהיה מרגל לרבקה. === הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ === סביר שרבקה שמעה את דברי יצחק לעשו: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ" ([[ביאור:בראשית כז מ]]), והיא חששה שעשו יחשוב שיצחק העניק לו רשות למרוד ולפרוק את עולו של יעקב מיד אחרי מות אביו, או אפילו לפני כן. רבקה הרגישה שסיפור קין והבל עומד לקרות לפני עיניה. כדי להניע את יעקב לנקוט פעולה רבקה היתה חייבת להפחיד אותו.<br /> רבקה לא יכלה להגיד ליעקב שעשו חושב להרוג אותו אחרי שיצחק ימות, משום שיעקב לבטח לא היה מתרגש מדבר שיקרה בעוד שנים רבות, מה גם שהוא תמיד יכול לברוח לאחר מותו של יצחק. רבקה לא יכלה להגיד: 'אולי' או 'בעתיד'. רבקה היתה חייבת לדבר בבירור: "הִנֵּה [עכשיו] עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ".<br /> רבקה ידעה מה קורה במחנה. היא לא דאגה שמא גם ליצחק או לעשו יש מרגלים ששומעים מה היא אומרת ליעקב. כל המרגלים במחנה היו שלה בלבד. עכשיו, כשיצחק חלש ועיוור, ופועל בצייתנות בהתאם למה שרבקה אומרת לו לעשות, הרי שזו רבקה השליטה במחנה. ייתכן שכדי לברוח מאמו עשו העדיף להיפרד מיצחק ולעבור להר שעיר, עוד לפני שיעקב חזר מחרן בהצלחה גדולה. === מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ === "מִתְנַחֵם" –מקבל נחמה מדבר מה, שואב עידוד וכוח (מילוג). קשה לראות איך 'מתנחם לך להרגך' פירושו: 'מתכנן להרגך' או 'מחפש אותך להרגך'. ייתכן שעשו התחיל לחפש נחמה לבעיותיו שיפתרו לאחר שהוא יהרוג את יעקב, בלי שיהרגו אותו על זה. ייתכן שרבקה מדברת בלשון סגי נהור כדי שלא יבינו מה עשו מתנחם בליבו. בספר בראשית מופיעים שני משפטים שמראים שהפרוש המקובל ל"מִתְנַחֵם" אינו מדויק. ראו: [[ביאור:בראשית לח יב#וַיִּנָּחֶם|'''וַיִּנָּחֶם''']]. * "'''וַיִּנָּחֶם''' יְהוָה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" ([[בראשית ו ו]]). * "הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ '''מִתְנַחֵם''' לְךָ לְהָרְגֶךָ". ניתן להבין שאלוהים ועשו משנים את דעתם, ומתכוננים לתוכנית חדשה. <br> נובע מכאן, שפרוש המילה "'''מִתְנַחֵם'''" הוא: שינוי דעה. כך אדם עצוב נרגע וסולח, ואדם רגוע נעשה כועס, עצוב ונוטר איבה. === מחשבת רצח === מלבד דברי רבקה, בסיפור לא נאמר דבר שעשו תכנן בליבו לרצוח את יעקב. נאמר: "וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו", מי אמר לה, ומתי עשו אמר משהו בעניין? * ייתכן שעשו דיבר עם חברים, והם גילו לרבקה.<br>הסבר כזה אינו הגיוני, כי כידוע אף אחד במחנה לא גילה לעשו שיעקב כבר ביקר את אביו, וגם אם יש לו חבר טוב, הלז לא ידבר עם רבקה לאחר מה שהיא עשתה לעשו. * כשם שרבקה שמעה את דברי יצחק לעשו ([[ביאור:בראשית כז ה]]), כך היא גם שמעה את דברי עשו ליצחק "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם" ([[ביאור:בראשית כז לו]]), ולאחר שיצחק התיר לעשו למרוד ולהכות ביעקב, ככתוב: "הָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ" ([[ביאור:בראשית כז מ]]) הסכנה היתה ברורה. אז מאיפה לקחה רבקה את הרעיון הזה? # אמנם עשו לא עשה דבר, אולם היה סיכון שחייבים להתכונן ולהזהר ממנו. # במרמה, רק כדי לדחוף את יעקב לאחיה בחרן. # עשו אמר: "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם", ורבקה חשבה שזה רמז ברור לדברי אלוהים לנחש: "אֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ. הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" ([[ביאור:בראשית ג טו]]), במשמעות: 'עשו חושב בליבו להרוג את יעקב שהתנהג כנחש, ולהוריד לו את הראש.' === טענה חלשה === הכתוב מראה שהטענה של רבקה שעשו ירצח את יעקב היא חלשה מבחינה חוקית: # כתוב: "וַיֻּגַּד לְרִבְקָה" - זה דבר שמועה, שאינו מהימן. # כתוב: " וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ" - אין אדם יודע מה בליבו של אחר ללא מעשה, תנועה, או מילה. # כתוב: "יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי, וְאַהַרְגָה" - עשו מתכון לחכות עד מותו של יצחק, ומה ההגיון לחכות עוד שמונים שנה ועד אז ליעקב יהיו בנים. כבר כשיצחק ביקש אוכל ניתן היה להבין שהוא לא חולה מדי, כי איש שהולך למוות אינו מסוגל לאכול. ואכן, יעקב לא התרגש ולא ברח, ורבקה היתה צריכה להשיג את מטרתה, לשלוח את יעקב לחרן, בדרך אחרת, ככתוב: "קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת, אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה, מִבְּנוֹת הָאָרֶץ, לָמָּה לִּי חַיִּים" ([[ביאור:בראשית כז מו]]). {{סיכום על פסוק|בראשית|כז|כז מא|מב|כז מג|קטגוריה=1}} ax50j2mj7b8hr4mdy6c8hlr7u6rj06w 14 288056 3079424 587744 2026-08-27T21:20:57Z מו יו הו 37729 3079424 wikitext text/x-wiki הפיוט הקדום הוא פיוט שנתחבר בתקופה הראשונה של הפיוטים, מראשית יצירתם ועד ל"תקופת הפיוט הקלאסי". תקופה זו נקראת גם "תקופת הפיוט האנונימי", ו"התקופה הקדם-קלאסית". ==לעיון נוסף== עזרא פליישר, '''שירת הקודש העברית בימי-הביניים''', ירושלים, תשס"ח [[קטגוריה:הפייטנות הארצישראלית]] [[קטגוריה:יצירות מהעת העתיקה]] [[קטגוריה:יצירות שנוצרו בישראל]] 43cyym1tl6ituhy56rh7xj7c4zuurld 3079425 3079424 2026-08-27T21:27:00Z בן עדריאל 9444 3079425 wikitext text/x-wiki הפיוט הקדום הוא פיוט שנתחבר בתקופה הראשונה של הפיוטים, מראשית יצירתם ועד ל"תקופת הפיוט הקלאסי". תקופה זו נקראת גם "תקופת הפיוט האנונימי", ו"התקופה הקדם-קלאסית", והמאפיין הבולט שלה הוא העדר החרוז. ==לעיון נוסף== עזרא פליישר, '''שירת הקודש העברית בימי-הביניים''', ירושלים, תשס"ח [[קטגוריה:הפייטנות הארצישראלית]] [[קטגוריה:יצירות מהעת העתיקה]] [[קטגוריה:יצירות שנוצרו בישראל]] qbdnbaw9sl5esaopjgyuplbpe0tt14k 4 290855 3079466 3079204 2026-08-28T05:30:38Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3079466 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(דמי נסיעה ברכבת וברכבל)}}]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)}}]] * [[חוק הפרות תעבורה מינהליות]] * [[חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|חוק הליכי חקירה והעדה {{מוקטן|(התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)}}]] * [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים {{מוקטן|(תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)}}]] * [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים {{מוקטן|(תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)}}]] * [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו-2026)|תקנות בריאות העם {{מוקטן|(אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו-2026)}}]] * [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)}}]] * [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)}}]] * [[חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער {{מוקטן|(שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)}}]] * [[חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)|חוק סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(חקירת חשודים)}}]] * [[חוק סדר הדין הפלילי]] * [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)/נוער|חוק סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(סמכויות אכיפה – מעצרים)}}/נוער]] * [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(סמכויות אכיפה – מעצרים)}}]] * [[חוק לשכת עורכי הדין]] </div> cs6f7tolqg9onebmkdo4p71xyia4vdw 0 313256 3079519 3072792 2026-08-28T08:37:34Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079519 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן:'''שמואל'''? '''א"ב'''}} <קטע התחלה=נעילה/>בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה{{ש}} הַט אָזְנְךָ מִמָּרוֹם יוֹשֵׁב תְּהִלָּה{{ר1}} לִ{{סי|שְׁמוֹ|10}}עַ {{סי|אֶל|10}} הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה{{ממס|מ"א ח כח}}<קטע סוף=נעילה/> {{סי|אֶ}}ת יְמִין עֹז עוֹרְרָה לַעֲשׂוֹת חָיִל{{ש}} {{סי|בְּ}}צֶדֶק נֶעֱקַד וְנִשְׁחַט תְּמוּרוֹ אָיִל{{ש}} {{סי|גְּ}}נֹן נָא גִזְעוֹ בְּזַעֲקָתָם בְּעוֹד לָיִל{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}} {{סי|דְּ}}רוֹשׁ נָא דֹרְשֶׁיךָ בְּדָרְשָׁם פָּנֶיךָ{{ש}} {{סי|הִ}}דָּרֶשׁ לָמוֹ מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ{{ש}} {{סי|וּ}}לְשַׁוְעַת חִנּוּנָם אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}} {{סי|ז}}וֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים מִיּוֹם בּוֹאֶךָ{{ש}} {{סי|חָ}}לִים כְּמַבְכִּירָה מֵעֶבְרַת מַשָּׂאֶךָ{{ש}} {{סי|טִ}}נּוּפָם מְחֵה נָא וְיוֹדוּ פִלְאֶךָ{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}} {{סי|י}}וֹצֵר אַתָּה לְכָל יְצִיר נוֹצָר{{ש}} {{סי|כּ}}וֹנַנְתָּ מֵאָז תֶּרֶף לְחַלְּצָם מִמֵּצָר{{ש}} {{סי|לְ}}חוֹנְנָם חִנָּם מֵאוֹצָר הַמְנֻצָּר{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}} {{סי|מָ}}רוֹם אִם עָצְמוּ פִשְׁעֵי קְהָלֶךָ{{ש}} {{סי|נָ}}א {{סי|שַׂ}}גְּבֵם מֵאוֹצָר הַמּוּכָן בִּזְבוּלֶךָ{{ש}} {{סי|עָ}}דֶיךָ לָחֹן חִנָּם בָּאִים אֵלֶיךָ{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}} {{סי|פְּ}}נֵה נָא אֶל הַתְּלָאוֹת וְאַל לַחֲטָאוֹת{{ש}} {{סי|צַ}}דֵּק צוֹעֲקֶיךָ מַפְלִיא פְלָאוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}שֹׁב נָא חִנּוּנָם אֱלֹהִים יְיָ צְבָאוֹת{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}} {{סי|רְ}}צֵה עֲתִירָתָם בְּעָמְדָם בַּלֵּילוֹת{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה נָא בְרָצוֹן כְּקָרְבַּן כָּלִיל וְעוֹלוֹת{{ש}} {{סי|תַּ}}רְאֵם נִסֶּיךָ עֹשֶׂה גְדֹלוֹת{{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}{{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה|הַט אָזְנְךָ מִמָּרוֹם יוֹשֵׁב תְּהִלָּה|לִשְׁמוֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> 3x07h2nf4sxf7tz2ww7300xttwqrsfv 0 313645 3079538 3028857 2026-08-28T08:37:40Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079538 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מחבר הפיוט הוא רבינו שמואל הכהן בן רבי יהודה ממגנצא, מחכמי לותרינגיה ("לותיר") בשנות ד'ת"ת-ד'תת"ן (1040-1090) בערך. הוא ואביו היו מגדולי חכמי ופוסקי מגנצא, בכירת ישיבות אשכנז. כשהחלו הרדיפות הקשות ביהודי גרמניה בשנת ד'תתנ"ו עקב מסע הצלב הראשון, חיבר ר' שמואל - בתחילת השנה - פיוט סליחות זה; בסופה של אותה השנה, בג' בסיוון תתנ"ו, באו הפורעים הנוצרים למגנצא ופרעו ביהודיה ללא רחם. בין הנרצחים בפרעות היו רבינו שמואל, אשתו וילדיו.}} </noinclude>{{הור|סימן: '''שמואל''' (מרובע) '''כהן יחי'''}} <קטע התחלה=נעילה/>מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן{{ש}} חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן{{ר1}} אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}}<קטע סוף=נעילה/> {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|שְׁ}}אֵרִית יוֹסֵף{{ש}} {{סי|שְׁ}}פָלִים וְנִבְזִים פְּשׁוּחֵי<noinclude>{{הערה|בסידור 'עבודת ישראל': '''שְׂפוּחֵי'''.}}</noinclude> שֶׁסֶף{{ש}} {{סי|שְׁ}}בוּיֵי חִנָּם מְכוּרֵי<noinclude>{{הערה|בסידור 'עבודת ישראל': '''מְכוּרִים'''.}}</noinclude> בְּלֹא כֶסֶף{{ר1}} {{סי|שׁ}}וֹאֲגִים בִּתְפִלָּה וּמְבַקְּשִׁים רִשָּׁיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם}}}} {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|מְ}}עֻנֵּי כֶבֶל{{ש}} {{סי|מְ}}לֻמְּדֵי מַכּוֹת בְּעִנּוּי סֶבֶל{{ש}} {{סי|מְ}}נוֹד רֹאשׁ נְתוּנִים בְּיוֹשְׁבֵי תֵבֵל{{ר1}} {{סי|מָ}}שָׁל בָּעַמִּים בְּקֶצֶף וּבִזָּיוֹן<noinclude>{{הערה|בסידור 'עבודת ישראל': '''מְנוֹד רֹאשׁ נְתוּנִים לְיוֹשְׁבֵי תֵבֵל. מָשָׁל בַּגּוֹיִם לַעַג וּבִזָּיוֹן'''.}}</noinclude>{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם}}}} {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|וְ}}יֵרֶא בָּעֳנִי עַמּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}יַקְשֵׁב וְיִשְׁמַע הַצָּגִים לְעֻמּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}עוּדִים בְּלַחַשׁ מוּסָר לָמוֹ{{ר1}} {{סי|וְ}}עֵינֵיהֶם תּוֹלִים לִמְצוֹא רִצָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם}}}} {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|א}}וֹמְרֵי סְלַח נָא{{ש}} {{סי|א}}וֹמְצֵי שְׁבָחוֹ בְּכָל עֵת וְעוֹנָה<noinclude>{{הערה|בסידור 'עבודת ישראל': '''אוֹמְצֵי שִׁבְחוֹ בְּכָל עֵת וּבְכָל עוֹנָה'''.}}</noinclude>{{ש}} {{סי|אֲ}}גוּדִים בַּצָּרָה לִשְׁפּוֹךְ תְּחִנָּה{{ר1}} {{סי|אֶ}}ת פְּנֵי אֱלֹהֵיהֶם<noinclude>{{הערה|בסידור 'עבודת ישראל': '''הָאֱלֹהִים'''.}}</noinclude> שׁוֹפְכִים לֵב דִּוָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם}}}} {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|לָ}}קְתָה בְּכִפְלַיִם{{ש}} {{סי|לְ}}עוּטָה אֲרָיוֹת כְּמוֹ בְּפִי שַׁחֲלַיִם{{ש}} {{סי|ל}}וֹקָה וּמִשְׁתַּלֶמֶת בַּעֲוֹן שׁוּלַיִם<noinclude>{{הערה|בסידור 'עבודת ישראל': '''לוֹקָה וּמִשְׁתַּלֶמֶת בַּעֲוֹן שׁוּלַיִם. לְעוּטָה בְּפִי אֲרָיוֹת וּבְפִי שַׁחֲלַיִם'''.}}</noinclude>{{ר1}} {{סי|לֹ}}א שָׁכְחָה בְּכָל זֹאת מִכְתַּב עֹז חֶבְיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם}}}} {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|כְּ}}בוּשֵׁי פָנִים{{ש}} {{סי|הַ}}שּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְלֹא מְשִׁיבִים וְעוֹנִים{{ש}} {{סי|נִ}}צְחוֹ מְקַוִּים וּלְיִשְׁעוֹ נִשְׁעָנִים<noinclude>{{הערה|בסידור 'עבודת ישראל': '''נֶצַח מְקַוִּים לְיִשְׁעוֹ וְנִשְׁעָנִים'''.}}</noinclude>{{ר1}} כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו בְּכִלָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם}}}} {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|יְ}}חַלֵּץ עָנִי בְּעָנְיוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}בוּשׁוֹ יַתִּיר מֵאֶרֶץ שִׁבְיוֹ{{ש}} {{סי|יִ}}גְהֶה מְזוֹרוֹ וְיַחֲבֹשׁ חָלְיוֹ{{ר1}} צַעֲקָתוֹ יִשְמַע וְיָחִישׁ עֵת<noinclude>{{הערה|בסידור 'עבודת ישראל': '''יוֹם'''.}}</noinclude> פִּדָּיוֹן{{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|{{הור|קהל:}} מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן|חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:שירים מהמאה ה-11]] [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]] [[קטגוריה:שמואל בן יהודה הכהן]] </noinclude> g11rsv993vxrbcx86rfyninefs6frbu 0 313906 3079532 3072808 2026-08-28T08:37:38Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079532 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יצחק'''}} {{סי|יֵ}}רָצֶה צוֹם עַמְּךָ / אֲשֶׁר דָּמוֹ לְךָ מַזֶּה{{ש}} חֲשֹׁב חֶלְבּוֹ כְּעַל זֶבַח / וְקָרְבָּנוֹ אַל תִּבְזֶה{{ש}} חֲתֹם עָלָיו אוֹת חַיִּים / וּתְפִלָּתוֹ תֶחֱזֶה{{ר1}} מָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה.{{ממס|שמות ח יט}} {{סי|צִ}}דְקָתְךָ הִתְאַזֵּר / שׁוֹכֵן עַד וּמְרוֹמָם{{ש}} סְמָךְ נָא הַנִּכְשָׁלִים / שְׁלַח יָדְךָ לַהֲקִימָם{{ש}} אֲשֶׁר דִּמְעָם שִׁקּוּיָם / וְאַנְחָתָם הִיא לַחְמָם{{ש}} וְתִנְקֹם דַּם עֲבָדֶיךָ / מֵאֹיְבָם עַד תֻּמָּם{{ר1}} וְתִדְרֹשׁ לְשֶׁפֶךְ דָּמָם / לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה.{{ממס|אסתר ד ה}} {{רפרן|הזחה=2|מָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה}} {{סי|חַ}}נּוּן חֹן עַמֶּךָ / אֲשֶׁר לְשִׁמְךָ הוּא מַאֲמִין{{ש}} סַנֵּגוֹר עָלַי תְּמַנֶּה / אֲשֶׁר חַטָּאתִי יַטְמִין{{ש}} וְחוֹבִי בִּשְֹמֹאל יַכְמִין / זְכוּתִי יַעֲלֶה בְּיָמִין{{ר1}} וְאֵפֶר יִצְחָק יַזְמִין / אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה.{{ממס|שמות כב ח}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|מָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה}}}} {{סי|קְ}}רַב וּשְׁמַע רִנָּתִי / לְזַעֲקָתִי תִּפְתַּח שַׁעַר{{ש}} לְזַכּוֹת אֶת חַטָּאתִי / כְּמוֹ בֶן שָׁנָה נַעַר{{ש}} וְתַחֲסֹם לְשׁוֹן מַסְטִינִי / וְאֶת פִּיהוּ לֹא יִפְעַר{{ר1}} יְיָ בְּשָֹטָן יִגְעַר / קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה.{{ממס|דברים ט יב}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|מָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה}}}} בַּמָּה אֲקַדֵּם וְאִכַּף / פְּנֵי לֹא יִקַּח שֹׁחַד{{ש}} וּבְיָדִי אֵין מַעַשֹ / וְעַל זֹאת לִבִּי יִפְחַד{{ש}} אֲבָל בְּזָכְרִי מַלְכוּת / יִחוּד שֵׁם הַמְיֻחָד{{ש}} וְעַל זֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ / בְּאֹמְרִים יְיָ אֶחָד{{ר1}} וּמוֹשְׁכִים כֻּלָם יַחַד / מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה.{{ממס|שמות יז יב}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|מָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה}}}} רְאֵה אֵין מְכַפֵּר בַּעֲדִי / וְאֵין סוֹדֵר לִי סֵדֶר{{ש}} וּבִגְדֵי לָבָן אַיִן / וְאֵין לוֹבֵשׁ הָאֵדֶר{{ש}} אִם אֵין קָרְבַּן חוֹבָה / וְלֹא נְדָבָה וָנֶדֶר{{ש}} אַתָּה תְּכַפֵּר עָלַי / בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָחֶדֶר{{ש}} גְּדֹר פִּרְצַת צֹאנֶךָ / וְשִֹים רֶוַח לָעֵדֶר{{ר1}} וְתִבְנֶה לָמוֹ גָּדֵר / מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה.{{ממס|במדבר כב כד}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|מָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה}}}} צֵל קוֹרָתְךָ בָּאוּ / בָּנִים אֲשֶׁר נִגְרָשׁוּ{{ש}} בֵּיתְךָ כְּנִתְוָעָדוּ / רָעֲשׁוּ וְגַם נִתְגָּעֲשׁוּ{{ש}} חֶסֶד אֲבוֹתָם תִּזְכֹּר / עֵת לָרִיב יִגָּשׁוּ{{ר1}} אֱמֶת וְשָׁלוֹם נִפְגָּשׁוּ / גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה.{{ממס|קהלת ז יד}} {{רפרן|הזחה=2|מָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}{{רפרן|{{הור|קהל:}} יֵרָצֶה צוֹם עַמְּךָ / אֲשֶׁר דָּמוֹ לְךָ מַזֶּה|חֲשֹׁב חֶלְבּוֹ כְּעַל זֶבַח / וְקָרְבָּנוֹ אַל תִּבְזֶה|חֲתֹם עָלָיו אוֹת חַיִּים / וּתְפִלָּתוֹ תֶחֱזֶה|מָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה.}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:ערב יום כיפור]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] </noinclude> cophieu04pe6r9werbdopvq28rdwiad 116 314948 3079458 3019726 2026-08-28T05:16:19Z Shahar9261 22508 3079458 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (תיקון: תשס"ה-4) <שם קודם> חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 <מאגר 2000451 תיקון 2203821 תקן 174496 קוד a163Y00000DuHHvQAN> <מקור> ((ס"ח תשנ"ה, 416|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|13:211766)); ((תשנ"ו, 379|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון)|14:211359)); ((תשנ"ז, 10|תיקון מס' 2 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|14:211370)), ((80|תיקון מס' 3 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|14:211384)); ((בג"ץ 1715/97|בג"ץ לשכת מנהלי ההשקעו בישראל נ' שר האוצר|97017150.a15)); ((תשנ"ח, 250|תיקון מס' 4 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|14:211518)); ((תשס"ב, 98|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות - גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|15:300449)); ((תשס"ד, 498|תיקון מס' 24 לחוק ניירות ערך|16:299769)); ((תשס"ה, 41|תיקון מס' 7 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|16:299716)), ((504|תיקון מס' 8 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|16:299927)), ((745|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|16:299627)), ((840, 853|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)); ((תשס"ו, 18|ת"ט|2035)); ((תשס"ט, 75|תיקון מס' 37 לחוק ניירות ערך|17:299975)), ((286|תיקון מס' 38 לחוק ניירות ערך|18:300907)); ((תש"ע, 370|תיקון מס' 13|18:300926)), ((409|תיקון מס' 14|18:301087)), ((618|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע"א, 239|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((380|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|18:301283)); ((תשע"ב, 12|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|18:301252)), ((191|ת"ט|2342)); ((תשע"ד, 130|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((269|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|19:301619)), ((432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|19:301590)), ((655|תיקון מס' 23 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|19:303828)); ((תשע"ו, 691|תיקון מס' 59 לחוק ניירות ערך|20:338720)); ((תשע"ז, 152|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)), ((695|תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך|20:382526)), ((1070|תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|20:390376)); ((תשע"ט, 63|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)), ((251|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ"ב, 330|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((1151|ת"ט|3007)); ((תשפ"ג, 375|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)); ((תשפ"ד, 993|תיקון מס' 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|25:4619060)); ((תשפ"ו, 360, 403|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)). ''שינוי תוספות:'' ((ק"ת תשע"ה, 489|תיקון התוספת השנייה לחוק|7465)), ((490|תיקון התוספת השלישית לחוק|7465)), ((491|תיקון התוספת הרביעית לחוק|7465)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשפ"ו, 2532|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי והסכומים המרביים|14122)). __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשס"ה-2, תשס"ה-4, תש"ע, תש"ע-2, תשע"א, תשע"א-2, תשע"ז, תשפ"ו) : בחוק זה - :- "אגודת פיקדון ואשראי" - אגודה שיתופית בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]]; :- "בורסה מחוץ לישראל" - חברה שקיבלה אישור לנהל מערכת למסחר בניירות ערך בידי מי שרשאי לתיתו על פי דין, במדינה שבה היא פועלת; :- "בנק מחוץ לישראל" - תאגיד שהתאגד במדינת חוץ ושהתקיימו לגביו כל אלה: :: (1) הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]]; :: (2) הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לענין זה באותה מדינה; :- "בעל רשיון" - בעל רשיון יועץ, בעל רשיון משווק או בעל רשיון מנהל תיקים שניתן לו לפי חוק זה; :- "גוף מוסדי" - חברה מנהלת, מנהל קרן ומבטח; :- "דו"ח מיידי" - (((נמחקה);)) :- "עבירה" - עבירה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, למעט עבירה שדינה קנס בלבד: חוק זה; [[חוק הפיקוח על קופות גמל]]; [[חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]]; [[חוק ניירות ערך]]; [[חוק השקעות משותפות]]; [[פקודת החברות]]; [[חוק הבנקאות (רישוי)]]; [[פקודת הבנקאות, 1941]]; [[חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]]; [[חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]]; [[חוק הפיקוח על המטבע, התשל"ח-1978]]; [[פקודת מס הכנסה]]; [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; [[פקודת המכס]]; [[חוק היטלי סחר, התשנ"א-1991]]; [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]], או עבירה אחרת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם ראוי להיות בעל רישיון; :- "הרשות" - רשות ניירות ערך שהוקמה על פי [[חוק ניירות ערך]]; :- "התחייבות חיתומית" - (((נמחקה);)) :- "זיקה", של אדם, לנכס פיננסי - כל אחד מאלה: :: (1) הנכס הפיננסי הוא בניהולו של אותו אדם או שהונפק או הוצא על ידו. :: (2) אותו אדם, או אחר מטעמו או בעבורו, זכאי, במישרין או בעקיפין, לטובת הנאה למעט החזר עמלה או עמלת הפצה כאמור [[בסעיף 17(ב)(3) עד (5)]], שלא מהרוכש או מהמחזיק של הנכס הפיננסי, בקשר עם ביצוע עסקה בנכס הפיננסי או בקשר עם המשך החזקתו; לענין הגדרה זו, "אדם" - לרבות השולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם, נושא משרה באחד מאלה, מי שמועסק בידי אחד מאלה, או מי שמעסיק אחד מאלה; :- "חבר בורסה" - כהגדרתו [[בסעיף 50א לחוק ניירות ערך]]; :- "חברה" - כהגדרתה [[בפקודת החברות]]; :- "חוק הבנקאות (רישוי)" - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]; :- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]]; :- "חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני" - [[=חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005]]; :- "חוק השקעות משותפות" - [[=חוק השקעות משותפות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]]; :- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]]; :- "חוק ניירות ערך" - [[חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; :- "חוק הפיקוח על קופות גמל" - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]; :- "חתם" - מי שמתחייב בהתחייבות חיתומית; :- "יועץ השקעות" או "יועץ" - מי שעוסק בייעוץ השקעות; :- "ייעוץ השקעות" - מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים; לענין זה, "ייעוץ" - בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימיליה או בכל אמצעי אחר, למעט פרסום בידי המדינה או בידי תאגיד הממלא תפקיד על פי דין במסגרת תפקידו; :- "לקוח כשיר" - לקוח שבעת ההתקשרות עמו למתן שירותים, היה מנוי [[בתוספת הראשונה]] והתקיימו בו התנאים המנויים בה; :- "מבטח" ו"סוכן ביטוח" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; :- "מוצר מובנה" - השקעה, בין בפיקדון ובין בדרך אחרת שהתשואה עליה או הסיכון הכרוך בה נקבעים על פי נוסחה המבוססת על שינויים באחד או יותר מאלה: :: (1) מדד או מספר מדדים; :: (2) מחיר של נייר ערך או של מספר ניירות ערך; :: (3) מחיר של סחורה או של מספר סחורות; :: (4) מחיר של אופציות או של חוזים עתידיים; :: (5) ריבית או הפרשים בין שערי ריבית שונים; :: (6) שערי חליפין או הפרשים בין שערי חליפין שונים; :: למעט השקעה המבטיחה, באופן בלתי מותנה, את תשלום הקרן בשינויים הנובעים מפסקאות (1) או (2) שלהלן, אם נקבעו בתנאי ההשקעה, וכן באופן בלתי מותנה את התשלום כאמור בפסקה (3) שלהלן, אם נקבע כזה, ובלבד שאם ניתנה ברירה בין שניים או יותר מהמנויים להלן יובטח תשלום לפי הגבוה מביניהם: :: (1) הפרשי מדד, שאינו מדד ניירות ערך; :: (2) הפרשי שערי מט"ח; :: (3) ריבית קבועה או משתנה; :: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע השקעות שעל אף האמור לעיל, נכללות בהגדרה זו או שאינן נכללות בה; :- "מוצרי מדדים" - תעודות סל, תעודות סחורה, תעודות בחסר או אופציות כיסוי, כמשמעותם בתקנון הבורסה, וכן מוצר מדד אחר כמשמעותו בתקנון הבורסה שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; :- "מנהל קרן" - כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות]]; :- "מערכת למסחר בניירות ערך" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא לחוק ניירות ערך]]; :- "משווק השקעות" או "משווק" - מי שעוסק בשיווק השקעות; :- "מנהל תיקי השקעות" או "מנהל תיקים" - מי שעוסק בניהול תיקי השקעות; :- "מרשם העוסקים הזרים" - כמשמעותו לפי [[סימן ג' בפרק ב'1]]; :- "נאמנות עיוורת" - ניהול תיקי השקעות עבור לקוח אשר אינו רשאי ליתן הוראות או הנחיות בדבר ניירות ערך או נכסים פיננסיים שיירכשו, שיוחזקו או שיימכרו עבורו; :- "נושא משרה" - כהגדרתו [[בחוק החברות]]; :- "נותן ערבות אחר" - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו - ::- "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]]; ::- "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]]; :- "ניהול תיקי השקעות" - ביצוע עסקאות, לפי שיקול דעת, לחשבונם של אחרים; :- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 1 לחוק ניירות ערך]], למעט ניירות ערך שאינם רשומים למסחר בבורסה ומוצרי מדדים, לרבות ניירות ערך המונפקים על ידי הממשלה וניירות ערך חוץ, או כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; :- "ניירות ערך חוץ" - ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או בשוק מוסדר מחוץ לישראל; :- "נכסים פיננסיים" - יחידות כהגדרתן [[בחוק השקעות משותפות]], מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל, אופציות, חוזים עתידיים, מוצרים מובנים, מוצרי מדדים וכן קרנות השתלמות, או כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; :- "עסקה" - עסקה בניירות ערך או בנכסים פיננסיים; :- "פקודת החברות" - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]]; :- "שיווק השקעות" - מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים, כשלנותן הייעוץ יש זיקה לנכס פיננסי; לענין זה, "ייעוץ" - כמשמעותו בהגדרה ייעוץ השקעות; :- "שירותים" - ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, כולם או חלקם; :- "תאגיד מורשה" - תאגיד בעל רשיון לפי חוק זה; :- "תאגיד קשור", לתאגיד אחר - תאגיד שמתקיים בו אחד מאלה: :: (1) הוא שולט בתאגיד האחר; :: (2) הוא נשלט בידי התאגיד האחר; :: (3) לאדם אחר יש שליטה בו ובתאגיד המורשה; :- "תכנית חסכון" - תכנית חסכון שקיבלה את אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לפי [[חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט"ז-1956]]; :- "תעודות סל" - (((נמחקה);)) :- "תקנון הבורסה" - כמשמעותו [[בסעיף 46 לחוק ניירות ערך]]; :- "בנק", "בנק חוץ" ו"תאגיד בנקאי" - כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]]; :- "חברה מנהלת" ו"קרן השתלמות" - כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]]; :- "בן משפחה", "בעל ענין", "הון עצמי", "התחייבות חיתומית", "פרט מטעה", "שליטה", "בורסה", "החזקה" ו"רכישה" - כהגדרתם [[בסעיף 1 לחוק ניירות ערך]]; :- "קרן להשקעות משותפות בנאמנות", "קרן פתוחה" ו"שוק מוסדר" - כהגדרתם [[בסעיף 1 לחוק השקעות משותפות]]; :- "אופציה" ו"חוזה עתידי" - כהגדרתם [[בסעיף 64(ב) לחוק השקעות משותפות]]; :- "שותפות" ו"שותף מוגבל" - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]]. == פרק ב': חובת רישוי == @ 2. חובת רישוי (תיקון: תשס"ה-4, תש"ע, תשע"ד-4, תשע"ז) : (א) לא יעסוק אדם בייעוץ השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון יועץ; יחיד בעל רשיון יועץ רשאי לעסוק בייעוץ השקעות כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רשיון יועץ, או בעלת רשיון מנהל תיקים העוסקת גם בייעוץ, כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ או כעובד באגודת פיקדון ואשראי. : (ב) לא יעסוק אדם בניהול תיקי השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון מנהל תיקים, ואם הוא יחיד - הוא בעל רשיון ועובד בחברה שהיא בעלת רשיון מנהל תיקי השקעות. : (ב1) לא יעסוק אדם בשיווק השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון משווק; יחיד בעל רשיון משווק רשאי לעסוק בשיווק השקעות כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רשיון משווק, או בעלת רשיון מנהל תיקים העוסקת גם בשיווק, או כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רשיון משווק. : (ב2) על אף הוראות סעיף קטן (ב1), גוף מוסדי רשאי לעסוק בשיווק השקעות לגבי נכסים פיננסיים המנוהלים על ידו או שהונפקו או שהוצאו על ידו, ושל אלה בלבד, אף אם אין בידו רשיון משווק, ואולם העוסקים בשמו בשיווק השקעות יהיו כולם בעלי רשיון משווק ואם הוא מנהל קרן - יהיו כולם בעלי רישיון משווק או בעלי רישיון מנהל תיקים ולעניין זה יראו קרן חוץ, כהגדרתה [[בסעיף 113א לחוק השקעות משותפות]], שמנהל הקרן משמש נציג שלה או של מנהל הקרן שלה, כקרן בניהולו; לגבי גוף מוסדי העוסק בשיווק השקעות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[פרקים ג']] [[ו-ה' עד ח']] החלות על בעל רשיון משווק. : (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב1), בעל רשיון מנהל תיקים רשאי לעסוק גם בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, ובאחד מאלה בלבד, ואולם אם הוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או לבעל רשיון משווק, לא יעסוק בייעוץ השקעות; בעיסוקו בייעוץ השקעות שלא במסגרת ניהול תיקים יחולו על בעל רשיון מנהל תיקים הוראות חוק זה החלות על בעל רשיון יועץ, ובעיסוקו בשיווק השקעות יחולו עליו הוראות חוק זה החלות על בעל רשיון משווק. : (ד) אין בהוראות בסעיפים קטנים (א) עד (ב1) כדי למנוע - :: (1) ממי שנמצא בתקופת התמחות לקראת קבלת רשיון לפי חוק זה, לעבוד בפיקוחו של בעל רשיון בדרך ובתנאים שייקבעו בתקנות, ובלבד שאדם כאמור לא יתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות ולא ינהל תיקי השקעות; :: (2) ממי שאינו בעל רשיון לעבוד אצל בעל רשיון, ובלבד שאדם כאמור לא יתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות ולא ינהל תיקי השקעות; :: (3) ממי שהוא בעל רשיון כהגדרתו [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], לעסוק בייעוץ פנסיוני או בשיווק פנסיוני, לפי הענין, כהגדרתם [[בחוק האמור]], לגבי מוצר פנסיוני כהגדרתו [[באותו חוק]], שהוא גם נכס פיננסי. @ 3. עיסוקים שאינם טעונים רשיון והקלות לעיסוקים (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ה-2, תשס"ה-5, תש"ע, תשע"ד-2, תשע"ד-3, תשפ"ד) : (א) עיסוקים אלה אינם טעונים רשיון לפי חוק זה: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות בעבור לקוחות שמספרם אינו עולה על חמישה במהלך שנה קלנדרית, בידי יחיד שאינו עוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות במסגרת תאגיד מורשה או במסגרת תאגיד בנקאי; :: (4) ייעוץ השקעות בכלי התקשורת; :: (5) ייעוץ השקעות או שיווק השקעות שנותן אדם מכוח חברותו בועדת השקעות או בדירקטוריון של תאגיד רק לאותו תאגיד אגב מילוי תפקידו כחבר הועדה או כחבר הדירקטוריון, לפי הענין; :: (6) ניהול תיקי השקעות של תאגיד בידי מי שעושה זאת אגב מילוי תפקידו באותו תאגיד או בתאגיד הקשור לאותו תאגיד; :: (7) ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות עבור בן משפחה; :: (8) ייעוץ השקעות בידי תאגיד שעיסוקו העיקרי הוא הערכת שווי של תאגיד ובלבד שאינו עוסק בייעוץ השקעות אחר או בניהול תיקים; :: (9) ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות בידי רואה חשבון, עורך דין או יועץ מס, אשר נילווים למתן שירות ללקוח בתחום מקצועו כאמור; :: (10) ניהול תיקי השקעות בידי מי שנתמנה בצו של בית משפט או בית דין מוסמך, לפעול בנכסי הזולת אגב ביצוע תפקידו כאמור; :: (11) ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, ללקוח כשיר; :: (12) ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי נכס פיננסי או סוגים של נכסים פיננסיים כפי שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; ::: ((פורסמו [[תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (נכס לעניין עיסוק פטור מרישיון), התשע״ה–2014]], לפיהן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות בנוגע לקפ״מ אינו טעון רישיון לפי החוק; לעניין זה, ”קפ"מ“ – כהגדרתה [[בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994]].)) :: (13) דירוג כהגדרתו [[בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014]]; :: (14) ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית, בידי כל אחד מאלה, ובלבד שמסר, לפני תחילת עיסוקו, הודעה לרשות על כוונתו לעסוק בייעוץ או בשיווק בהתאם לכללים שתקבע הרשות לעניין זה: ::: (א) מנהל קרן; ::: (ב) מי שבידו רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]]; ::: (ג) יוזם בסיסי וחברת תשלומים כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]]; ::: (ד) חבר בורסה; ::: (ה) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], למעט חברת שירותים משותפת כמשמעותה [[בחוק האמור]]; ::: (ו) גוף אחר העוסק בתחום הפיננסי שפעילותו באותו תחום מפוקחת לפי דין, שקבע שר האוצר; ::: (ז) מי שמועסק בידי גוף העוסק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית, בלא רישיון, בהתאם להוראות פסקה זו, או בידי בעל רישיון שרישיונו הוגבל לעיסוק בייעוץ או בשיווק כאמור; ::: לעניין סעיף זה, "קרן כספית" - כהגדרתה [[בחוק השקעות משותפות]], למעט קרן מועדים קבועים כמשמעותה [[בסעיף 47 לחוק האמור]] שהתקופה בין מועדים קבועים סמוכים לגביה כאמור [[בסעיף 47(א)(3) ((לחוק האמור))]] עולה על 12 חודשים. ::: ((פורסמו [[כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות (הודעה של עוסק בלא רישיון על כוונתו לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית), התשפ"ד-2024]].)) : (א1) על אף הוראות פסקה (3) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות כאמור באותה פסקה, בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה - :: (1) יחולו לגביו הוראות [[פרקים ג']] [[או ד']], לפי הענין, כאילו היה בעל רישיון; :: (2) יודיע ללקוח, שלו הוא נותן ייעוץ או שבעבורו הוא מנהל תיק השקעות, קודם להתקשרות עמו, כי הוא אינו בעל רישיון, ואם היה בעבר בעל רישיון - יציין גם את הנסיבות שבשלהן חדל להיות בעל רישיון, וכן יציין בהודעתו אם הוא מבוטח בביטוח כנדרש מבעל רישיון לפי הוראות חוק זה. : (א2) על אף הוראות פסקה (11) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות כאמור באותה פסקה בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה - :: (1) יחולו לגביו הוראות [[פרק ג']], למעט [[סעיפים 12]], [[13]], [[14]], [[16]] [[ו-18]], כאילו היה בעל רישיון ולגבי מי שעוסק בניהול תיקי השקעות - גם הוראות [[פרק ד']], למעט [[סעיף 24]]; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות נוספות לגבי השירותים האמורים, כולן או חלקן, הניתנים לגבי כלל הלקוחות הכשירים או לגבי סוג מסוים שלהם; :: (2) יודיע ללקוח שלו הוא נותן שירותים קודם להתקשרות עמו, כי הוא אינו בעל רישיון, ואם היה בעבר בעל רישיון - יציין גם את הנסיבות שבשלהן חדל להיות בעל רישיון, וכן יציין בהודעתו אם הוא מבוטח בביטוח כנדרש מבעל רישיון לפי הוראות חוק זה. : (א3) על אף הוראות פסקה (5) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בשיווק השקעות כאמור באותה פסקה בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה, יודיע לוועדת ההשקעות או לדירקטוריון, לפי העניין, על זיקתו לנכס פיננסי, מהותה ופרטיה. : (א4) על אף הוראות פסקה (14) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות כאמור באותה פסקה, בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה, יחולו לגביו הוראות אלה: :: (1) הוראות [[סעיפים 11]], [[14]], [[16(א)]], [[17]], [[20]], [[21]], [[27א]] [[ו-27ב(ב)]], ולעניין תאגיד - גם [[סעיף 40ד]], יחולו לגביו כאילו היה בעל רישיון, אולם [[סעיפים 14]] [[ו-17(ב)]] יחולו בשינויים אלה: ::: (א) על אף האמור [[בסעיף 14(ב)]], העניינים כמפורט להלן ייחשבו מהותיים לייעוץ, לשיווק או לעסקה לגבי קרן כספית, והרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לגבי אופן גילוי עניינים אלה: :::: (1) פרטי הזיהוי של הקרן; :::: (2) מאפייני הנכסים המוחזקים בקרן; :::: (3) המועדים להצעת יחידות הקרן והמועדים לפדיונן; :::: (4) שכר מנהל קרן ושכר הנאמן כמשמעותם [[בסעיף 80 לחוק השקעות משותפות]]; :::: (5) תשואת הקרן; :::: (6) פרטי העוסק; ::: (ב) יקראו את [[סעיף 17(ב)]] כך שבסופו יבוא: :::: "(7) קבלת תמורה, במישרין או בעקיפין, בעבור ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית, ממי שאינו הלקוח, בהתאם לכללים שקבעה הרשות."; :: (2) נודע לעוסק בלא רישיון על ניגוד עניינים בינו או בין התאגיד שבו הוא מועסק או שותף, לבין הלקוח, בין במתן שירות לאותו לקוח דרך כלל ובין לגבי עסקה מסוימת, חייב העוסק להודיע ללקוח על קיום ניגוד העניינים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגילוי לפי פסקה זו והפרטים שייכללו בגילוי כאמור; בלי לגרוע מכלליות האמור, לעניין פסקה זו, יראו זיקה שיש לעוסק בלא רישיון לקרן כספית שאותה הוא משווק וכן נסיבות נוספות שקבע שר האוצר כניגוד עניינים; :: (3) עוסק בלא רישיון יגיש לרשות דיווחים והודעות בדבר פעילותו בייעוץ השקעות ובשיווק השקעות לגבי קרן כספית ועמידתו בחובות החלות עליו לפי סעיף זה, בהתאם להוראות שתקבע הרשות; בהוראות כאמור רשאית הרשות לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות כאמור, מועדי עריכתם, אופן הגשתם וצורתם; לעניין דיווחים והודעות לפי הוראות פסקה זו יחולו הוראות [[סעיפים 27(ד) עד (ז)]] [[ו-27א]], בשינויים המחויבים; :: (4) עוסק בלא רישיון ישמור מידע בדבר עמידתו בחובות החלות עליו לפי סעיף זה בדרך הניתנת לאחזור, לתקופה של 7 שנים. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ייעוץ השקעות בכלי התקשורת, בין בידי בעל רשיון ובין בידי מי שאין לו רשיון, יכלול הודעה של נותן הייעוץ אם יש לו או אין לו ענין אישי בנושא, וכן הודעה שמתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. : (ג) בייעוץ השקעות בשיווק השקעות, או בניהול תיקי השקעות ללקוח כשיר בידי בעל רישיון, לא יחולו הוראות [[סעיפים 12]], [[13]], [[14]], [[16]], [[18]], [[24]] [[ו-25]], לפי העניין; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות נוספות לגבי השירותים האמורים, כולן או חלקן, הניתנים לגבי כלל הלקוחות הכשירים או לגבי סוג מסוים שלהם. : (ד) בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות בידי בעל רישיון שרישיונו הוגבל לעיסוק במתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית כהגדרתה בסעיף קטן (א)(14), בלבד, לא יחולו [[סעיפים 4]], [[12]], [[13]], [[15]], [[16א]], [[18]], [[19]], [[25]], [[26]] [[ו-27ג]], ויחולו הוראות סעיף קטן (א4). @ 3א. הצעה למתן שירותים (תיקון: תש"ע) : לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותים, אלא אם כן השירות ניתן בידי בעל רישיון מתאים לפי חוק זה, או בידי מי שרשאי לתת שירות כאמור גם בלא רישיון, לפי הוראות [[סעיפים 3]] [[או 9]] או [[פרק ב'1]]; בסעיף קטן זה, "פנייה בהצעה" - בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימילה, בטלפון או בכל דרך אחרת. @ 4. פעילות אסורה על בעל רשיון (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ה-2, תשס"ה-4, תש"ע, תש"ע-2, תשע"ז-3) : (א) יחיד בעל רשיון לא יחזיק ולא ירכוש ניירות ערך ויחידות כהגדרתן [[בחוק השקעות משותפות]] עבור עצמו. : (ב) יחיד מנהל תיקי השקעות לא ינהל תיקי השקעות עבור בן משפחתו או עבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הינם בעלי שליטה בו. : (ג) האיסור לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחול ביחס לאלה: :: (1) ניירות ערך המונפקים על ידי המדינה; :: (2) ניירות ערך שהנפיק התאגיד שבו עובד בעל הרשיון או בן זוגו (בפסקה זו ובפסקאות (2א) ו-(2ב) - בעל הרישיון) או שהנפיק תאגיד השולט בתאגיד כאמור ושהוצעו לבעל הרישיון במסגרת תכנית תגמול לעובדים כמשמעותה לפי [[סעיף 15ב(1) או (2) לחוק ניירות ערך]], ובלבד שבעל הרישיון העביר את ניירות הערך, בתוך שבעה ימים מיום שנרכשו על ידו, לנאמנות עיוורת, ואם חלו לגבי מכירת ניירות הערך מגבלות לפי [[סעיף 15ג(א)(1) לחוק ניירות ערך]] - בתוך שבעה ימים מיום שחלפה תקופת המגבלות שנקבעה לפי [[אותו סעיף]]; היו בידי בעל הרישיון, לאחר רכישת ניירות ערך כאמור בפסקה זו, רק ניירות הערך האמורים, לבד או יחד עם ניירות ערך כאמור בפסקאות (1), (2א), (2ב), (3), (4), (6) או (7), רשאי בעל הרישיון שלא להעבירם לנאמנות עיוורת, ואולם על מכירתם יחולו הוראות [[סעיף 52ט(ב) לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים; :: (2א) ניירות ערך שהחזיק בעל רישיון בתאגיד במועד שבו הציע אותו תאגיד את ניירות הערך שלו לראשונה לציבור, ולענין זה - ::: (א) יחולו הוראות פסקה (2), בשינויים המחויבים, לענין העברת ניירות ערך כאמור לנאמנות עיוורת; החזיק בעל רישיון ניירות ערך כאמור שלא בנאמנות עיוורת, יחולו לגבי ייעוץ או ביצוע עסקה לגבי ניירות הערך האמורים הוראות [[סעיף 15]]; ::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), היה בעל הרישיון בעל ענין ועובד או בעל ענין ונושא משרה בתאגיד כאמור, רשאי הוא שלא להעביר את ניירות הערך לנאמנות עיוורת וכן רשאי הוא לבצע עסקאות בעבור עצמו בניירות הערך האמורים; במקרה כאמור לא ייתן בעל הרישיון ייעוץ ולא יבצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנוגע לניירות הערך של התאגיד האמור, וכן יודיע לכל לקוחותיו באופן מיידי על היותו בעל ענין בתאגיד זה ועל כך שהוא מנוע מלייעץ או מלבצע עסקאות בעבורם בנוגע לאותם ניירות ערך; ::: (ג) הוראות פסקה זו יחולו לענין החזקת ניירות ערך בתאגיד אחד בלבד או בתאגיד קשור אליו; :: (2ב) ניירות ערך של תאגיד שהחזיק בעל הרישיון טרם קבלת הרישיון על ידו, ובלבד שבעל הרישיון העביר את ניירות הערך, בתוך שבעה ימים מיום קבלת הרישיון, לנאמנות עיוורת, ואם חלו לגבי מכירת ניירות הערך מגבלות לפי [[סעיף 15ג(א) לחוק ניירות ערך]] - בתוך שבעה ימים מיום שחלפה תקופת המגבלות שנקבעה לפי [[אותו סעיף]]; ואולם היה בעל הרישיון בעל ענין ועובד או בעל ענין ונושא משרה בתאגיד כאמור, רשאי הוא שלא להעביר את ניירות הערך לנאמנות עיוורת וכן רשאי הוא לבצע עסקאות בעבור עצמו בניירות הערך האמורים; במקרה כאמור לא ייתן בעל הרישיון ייעוץ ולא יבצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנוגע לניירות הערך של התאגיד האמור, וכן יודיע לכל לקוחותיו באופן מיידי על היותו בעל ענין בתאגיד זה ועל כך שהוא מנוע מלייעץ או מלבצע עסקאות בעבורם בנוגע לאותם ניירות ערך; הוראות פסקה זו יחולו לענין החזקת ניירות ערך בתאגיד אחד בלבד או בתאגיד קשור אליו; :: (3) יחידות של קרן פתוחה או קרן סל כהגדרתה [[בחוק השקעות משותפות]]; ואולם הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי רכישת יחידות של קרן פתוחה או קרן סל כאמור בידי בעל רישיון שהוא אחד מהמפורטים להלן, אם שיעור היחידות שיוחזקו בידו לאחר רכישת היחידות כאמור יעלה על עשרים וחמישה אחוזים מסך היחידות של הקרן בתום היום שקדם ליום הרכישה: ::: (1) בעל שליטה במנהל הקרן; ::: (2) דירקטור, חבר ועדת השקעות או עובד של מנהל הקרן או של חברה השולטת במנהל הקרן או הנשלטת בידי חברה כאמור; :: (3א) מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל; :: (4) השקעות בקרנות השתלמות; :: (5) ניירות ערך שנרכשו בידי נאמן בנאמנות עיוורת, והמוחזקים עבור יחיד בעל רשיון בידי נאמן כאמור; :: (6) ניירות ערך חוץ שהנפיק תאגיד שניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר בבורסה, ושהשווי הרשום למסחר של ניירות הערך שלו גבוה מסכום בשקלים חדשים השווה למאתיים מיליון דולר של ארצות הברית של אמריקה, או מסכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לענין זה - :::- "ניירות ערך חוץ" - למעט מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל; :::- "שווי רשום למסחר" - הכמות הרשומה למסחר של ניירות ערך חוץ שהנפיק התאגיד במקום שבו נרכשו, כשהיא מוכפלת במחיר שנקבע לאותם ניירות ערך בתום יום המסחר שקדם ליום המסחר שבו נרכשו; :: (7) מוצרי מדדים. @ 4א. איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי (תיקון: תשע"ד, תשע"ט-2) : (א) בסעיף זה - ::- "גוף פיננסי" ו"תאגיד ריאלי" - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013]] (בחוק זה - חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות); ::- "גוף פיננסי משמעותי" - גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה: ::: (1) הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים; ::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים; ::- "רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים" - רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]]; ::- "רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים" - רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]]; ::- "שולט", בתאגיד ריאלי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר; ::- "תאגיד ריאלי משמעותי" - תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה: ::: (1) הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על התחרות עסקיים בסיפה [[להגדרה "מחזור מכירות קובע" שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה ליושב ראש הרשות; ::: (3) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה [[להגדרה "אשראי קובע" שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה ליושב ראש הרשות. : (ב) תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור; שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף ניהול התיקים. : (ג) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה - המחזיק) לא ישלוט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות מנהל התיקים, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור. : (ד) שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי יושב ראש הרשות לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 23ה(א) לחוק השקעות משותפות]], בשינויים המחויבים; הוראות [[סעיף 23ה(ד) ו-(ה) לחוק השקעות משותפות]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן יושב ראש הרשות הוראות לפי סעיף קטן זה ישלח הודעה על כך גם למנהל התיקים. : (ה) בלי לגרוע מסמכויות יושב ראש הרשות לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה - :: (1) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל תיקים, או ממי שמבקש רישיון לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי [[סעיף 5]], מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, "שווי כלל הנכסים" - כהגדרתו [[בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]]; :: (2) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש רישיון לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי [[סעיף 5]], שיהיה גוף פיננסי משמעותי לאחר קבלת הרישיון, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש יושב ראש הרשות מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, "אשראי", "אשראי קובע" ו"מחזור מכירות קובע" - כהגדרתם [[בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]]. @ 5. בקשה לרשיון (תיקון: תשס"ה-4) : (א) המבקש לעסוק בניהול תיקי השקעות, בשיווק השקעות או בייעוץ השקעות יגיש בקשה לרשות לקבלת רשיון מתאים. : (ב) בבקשה לקבלת רשיון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול המבקש פרטים, מסמכים ודו"חות כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות. : (ג) הרשות רשאית לדרוש מן המבקש פרטים, מסמכים או דו"חות נוספים, אם נראה לה כי הדבר דרוש, לצורך החלטה בבקשה. @ 6. החלטת הרשות בבקשה : סברה הרשות כי יש להיעתר לבקשה, תעניק רשיון למבקש; סברה הרשות כי יש להתנות תנאים ברשיון או כי אין להיעתר לבקשה, תודיע למבקש את נימוקיה ותתן לו הזדמנות להביא טענותיו בפניה, לפני מתן החלטתה. @ 7. תנאים למתן רשיון יועץ ורשיון משווק (תיקון: תשס"ב, תשס"ה-2, תשס"ה-3, תשס"ה-4, תשס"ו, תש"ע, תש"ע-2, תשע"א, תשע"ז, תשפ"ו, תשפ"ו-2) : (א) הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא יחיד, אם ראתה שנתקיימו לגביו אלה: :: (1) הוא בגיר; :: (2) הוא תושב ישראל או שהוכיח שאף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו; :: (3) לא הורשע בעבירה; :: (4) עמד בבחינות שנושאיהן וסדריהן נקבעו בתקנות; :: (5) השלים התמחות, במשך תקופה ולפי סדרים שנקבעו בתקנות; :: (6) (((נמחקה).)) : (ב) הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא שותפות, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה: :: (1) השותפים הם בעלי רשיון; :: (2) השותפות התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, לפי הענין, הם עובדיה או שותפים בה, והם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד או שותף אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות [[סעיף 10ב]]; :: (3) השותפות עומדת בתנאים ובסכומים שנקבעו בתקנות לענין ביטוח; :: (4) השותפות התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה, וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך]], שהוטל עליו לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]], לפי [[פרק ז'2 לחוק זה]] או לפי [[פרק י'1 לחוק השקעות משותפות]] - למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור. : (ב1) הרשות תעניק רישיון יועץ, למבקש שהוא אגודת פיקדון ואשראי, אם ראתה שהתקיימו לגביה אלה: :: (1) האגודה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות הם עובדיה שהם בעלי רישיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים; :: (2) האגודה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך]], שהוטל עליו לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]], לפי [[פרק ז'2 לחוק זה]] או לפי [[פרק י'1 לחוק השקעות משותפות]] - למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור; :: (3) לאגודה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שייקבע בתקנות; :: (4) לאגודה ביטוח, או ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), או פיקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות. : (ג) הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא חברה, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה: :: (1) החברה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, לפי הענין, הם עובדיה שהם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות [[סעיף 10ב]]; :: (2) החברה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך]], שהוטל עליו לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]], לפי [[פרק ז'2 לחוק זה]] או לפי [[פרק י'1 לחוק השקעות משותפות]] - למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור; :: (3) לחברה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שייקבע בתקנות; :: (4) לחברה ביטוח, או ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), או פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות; :: (5) החברה אינה עוסקת בחיתום. : (ג1) הרשות לא תעניק רשיון יועץ למבקש, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיפים קטנים (א) עד (ג), אם הוא אחד מאלה: :: (1) בעל רשיון משווק או גוף מוסדי; :: (2) סוכן פנסיוני כהגדרתו [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]]; :: (3) סוכן ביטוח; :: (4) מי ששולט או מחזיק ביותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3); :: (5) מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4), ואולם, תאגיד בנקאי שנשלט בידי מי ששולט בגוף מוסדי או בידי מי שמחזיק ביותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי, יהיה רשאי לעסוק בייעוץ השקעות בכפוף לתנאים שקבע יושב ראש הרשות למניעת ניגוד עניינים במתן הייעוץ, ובלבד שלתאגיד בנקאי כאמור, יהיה אסור לעסוק בייעוץ השקעות ביחס לנכסים פיננסיים שלגוף המוסדי האמור זיקה לגביהם; :: (6) נושא משרה או מי שמועסק בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (5). : (ג2) הרשות לא תעניק רשיון משווק למבקש, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיפים קטנים (א) עד (ג), אם הוא אחד מאלה: :: (1) בעל רשיון יועץ; :: (2) תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור [[בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי)]]; :: (3) יועץ פנסיוני כהגדרתו [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]]; :: (4) מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), למעט מי ששולט בבנק זעיר כהגדרתו [[בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]] (בסעיף זה - בנק זעיר); :: (5) מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4); :: (6) נושא משרה או מי שמועסק בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (5). : (ג3) על אף האמור בסעיף קטן (ג2), חדל בנק להיות בנק זעיר, יחולו לגבי מי ששולט בו או לגבי מי שנשלט על ידי מי ששולט בו הוראות פסקאות (4) ו-(5) לאותו סעיף קטן, לפי העניין, בתום תקופת המעבר כהגדרתה [[בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]]. : (ד) הרשות רשאית לסרב להעניק רישיון יועץ או רישיון משווק, לפי העניין, למבקש, אם סברה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש בעל רישיון יועץ או בעל רישיון משווק, לפי העניין, בשים לב לדרישות העיסוק, ואם הוא תאגיד - גם אם סברה כי קיימות נסיבות כאמור באחד מאלה: :: (1) בעל שליטה במבקש הרישיון; :: (2) נושא משרה במבקש הרישיון או בבעל השליטה במבקש הרישיון. : (ד1) (((בוטל).)) : (ה) תקנות לענין סעיפים קטנים (א)(4) ו-(5), (ב)(3) ו-(ג)(3) ו-(4), יותקנו בידי שר האוצר, דרך כלל או לסוגי מבקשים בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. : (ו) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם יהיה מבקש פטור מחובת התמחות או בחינות, או שניהם כאחד. @ 7א. פטור מחובת התמחות ובחינות בהמרת רשיון יועץ או משווק (תיקון: תשס"ה-4) : יחיד בעל רשיון יועץ המוותר על רשיונו האמור והמבקש לקבל רשיון משווק, וכן יחיד בעל רשיון משווק המוותר על רשיונו האמור והמבקש לקבל רשיון יועץ, יהיו פטורים מחובת התמחות ומבחינות לפי [[סעיפים 7(א)(4) ו-(5)]], לצורך קבלת הרשיון המבוקש. @ 8. תנאים למתן רשיון מנהל תיקים (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ב, תשס"ה-2, תשס"ה-3, תשס"ה-4, תש"ע, תש"ע-2, תשע"א, תשפ"ב, תשפ"ב-2, תשפ"ג, תשפ"ו) : (א) הרשות תעניק רשיון מנהל תיקים למבקש שהוא יחיד, אם ראתה שנתקיימו לגביו אלה: :: (1) הוא בגיר; :: (2) הוא תושב ישראל או שהוכיח שאף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו; :: (3) לא הורשע בעבירה; :: (4) עמד בבחינות שנושאיהן וסדריהן נקבעו בתקנות; :: (5) השלים התמחות במשך תקופה ולפי סדרים שנקבעו בתקנות; :: (6) (((נמחקה).)) : (ב) הרשות תעניק רשיון מנהל תיקים למבקש שהוא חברה, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה: :: (1) החברה אינה עוסקת בחיתום, והיא עוסקת רק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות בשיווק השקעות, או בייעוץ פנסיוני או בשיווק פנסיוני כהגדרתם [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]] או בביצוע פעולות בבורסה, או במתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]], או במתן שירות ייזום בסיסי כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]], ובביצוע פעולות נלוות הדרושות לשם כך; לענין זה, "פעולות נלוות" - לרבות השקעה בפקדונות לסוגיהם במטבע ישראלי או במטבע חוץ והשקעה בתכניות חסכון שקיבלו אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לפי [[חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט"ז-1956]]; :: (2) החברה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בניהול תיקים בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות הם עובדי החברה שהם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מנהל תיקים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות [[סעיף 10ב]]; :: (3) החברה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך]], שהוטל עליו לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]], לפי [[פרק ז'2 לחוק זה]] או לפי [[פרק י'1 לחוק השקעות משותפות]] - למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור; :: (4) לחברה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שנקבע בתקנות; :: (5) לחברה ביטוח, ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שנקבעו בתקנות. : (ג) הרשות רשאית לסרב להעניק רישיון מנהל תיקים למבקש, אם סברה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש בעל רישיון מנהל תיקים, בשים לב לדרישות העיסוק, ואם הוא תאגיד - גם אם סברה כי קיימות נסיבות כאמור באחד מאלה: :: (1) בעל שליטה במבקש הרישיון; :: (2) נושא משרה במבקש הרישיון או בבעל השליטה במבקש הרישיון. : (ג1) (((בוטל).)) : (ד) תקנות לענין סעיפים קטנים (א)(4) ו-(5) ו-(ב)(4) ו-(5) יותקנו בידי שר האוצר, דרך כלל או לסוגי מבקשים, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. : (ה) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם יהיה מבקש פטור מחובת התמחות או בחינות, כולן או חלקן או שניהם כאחד. @ 8א. מתן רישיון במקרים מיוחדים (תיקון: תשס"ה-2, תשפ"ד) : (א) הרשות רשאית להעניק רישיון לפי חוק זה למבקש שהוא יחיד, אף שלא מתקיים לגביו תנאי מהתנאים [[שבסעיף 7(א)(4) או (5)]] או [[שבסעיף 8(א)(4) או (5)]], לפי הענין, אם שוכנעה כי בשל טעמים מיוחדים ניתן לראותו ככשיר לקבלת רישיון כאמור, בהתחשב בהשכלתו ובניסיונו המקצועי. : (ב) הרשות רשאית להעניק רישיון לפי חוק זה, שיוגבל לפי [[סעיף 6]] לעיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית כהגדרתה [[בסעיף 3(א)(14)]], אף אם לא מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים [[בסעיף 7(ב)(1) ו-(2), (ב1)(1) או (ג)(1)]]. @ 9. עיסוק בתאגיד בנקאי (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-4, תש"ע, תשע"ד-2, תשפ"ד) : (א) תאגיד בנקאי אינו רשאי לעסוק בניהול תיקים. : (ב) בנק, וכן תאגיד בנקאי אחר ככל שהדבר מותר לו לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]], רשאים לעסוק בייעוץ השקעות ללא צורך בקבלת רשיון לפי חוק זה, ובלבד שלא התקיים לגביהם תנאי מהתנאים [[שבסעיף 7(ג1)]], למעט התנאי [[הסעיף האמור|שבפסקה (4) שבו]] הנוגע להיותם מחזיקים ביותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בגוף מוסדי שהוא מבטח או הנוגע להיותם שולטים בסוכן ביטוח בהתאם להוראות [[סעיף 11(ב)(2) לחוק הבנקאות (רישוי)]] ואולם העוסקים בשם הבנק או התאגיד הבנקאי, לפי העניין, בייעוץ השקעות, יהיו מהמנויים להלן: :: (1) עובדי הבנק או התאגיד הבנקאי שהם בעלי רישיון יועץ; :: (2) עובדי הבנק או התאגיד הבנקאי הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 3(א)(4), (11) או (14)]]; :: (3) עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות לפי הוראות [[סעיף 10ב]]. : (ב1) בנק ובנק חוץ כאמור [[בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי)]] רשאים לעסוק בשיווק השקעות, ובלבד שקיבלו רישיון לפי [[סעיף 7]], ויחולו לגביהם הוראות החוק החלות על בעל רישיון משווק והעוסקים בשמם בשיווק השקעות יהיו מהמנויים להלן: :: (1) עובדי הבנק או בנק החוץ שהם בעלי רישיון משווק; :: (2) עובדי הבנק או בנק החוץ הרשאים לעסוק בשיווק השקעות בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 3(א)(11)]]; :: (3) עוסקים זרים הרשאים לעסוק בשיווק השקעות לפי הוראות [[סעיף 10ב]]. : (ב2) הרשות רשאית להורות לבנק או לבנק חוץ כאמור בסעיף קטן (ב1) כי יחולו לגביו הוראות החלות על תאגיד בנקאי לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חלף הוראות אותו סעיף קטן, כולן או מקצתן. : (ג) הוראות [[פרק ג']] [[וסעיף 25(ב)]] החלות על בעל רשיון יועץ יחולו גם על עיסוק בייעוץ השקעות בידי בנק או תאגיד בנקאי אחר כאמור בסעיף קטן (ב). : (ג1) תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בסעיף 7(ג2)(2)]], אינו רשאי לעסוק בשיווק השקעות; ואולם תאגיד בנקאי כאמור ועובדיו שהם בעלי רשיון יועץ או שהם רשאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 3(א)(11)]] רשאים לעסוק בשיווק השקעות לגבי מוצרים מובנים, אופציות או חוזים עתידיים המוצאים על ידי אותו תאגיד בנקאי, אף שאינם בעלי רשיון משווק, ויחולו על עיסוקם כאמור הוראות [[פרק ג']], למעט [[16א|סעיף 16א(א)(1) שבו]], והוראות [[סעיף 25(ב1)]] החלות על בעל רשיון משווק. שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם תאגיד בנקאי יהיה פטור מהוראה מהוראות [[פרק ג']] או [[סעיף 25(ב1)]]. : (ד) לא יכהן אדם כנושא משרה בתאגיד מורשה שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי, אם הוא מכהן כנושא משרה או כעובד בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור אחר שלו; לענין זה, "עובד" - עובד המועסק בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור שלו, לרבות עובד הנמצא בחופשה ללא תשלום. : (ה) המפקח על הבנקים רשאי לפטור אדם מתחולת הוראות סעיף קטן (ד), כולן או חלקן, אם הונו העצמי של התאגיד הבנקאי שאליו קשור התאגיד המורשה נמוך מסכום שקבע המפקח ופורסם ברשומות. : (ו) על אף הוראות [[סעיף 2(ג)]], תאגיד בעל רשיון מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי כמשמעותו [[בסעיף 7(ג2)(2)]], אינו רשאי לעסוק בשיווק השקעות, למעט כאמור בסעיף קטן (ג1). @ 10. ביטול רשיון או התלייתו (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-3, תשס"ה-4, תש"ע, תש"ע-2, תשע"א) : (א) הרשות רשאית לבטל רשיון, לאחר שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להביא בפניה טענותיו, אם נתקיים לגבי בעל הרשיון אחד מאלה: :: (1) הרשיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב; :: (2) חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן הרשיון; :: (3) הוא הפר תנאי מתנאי הרשיון; :: (4) בית משפט קבע כי הוא הפר הוראה לפי חוק זה או הוראות כל דין אחר הנוגע לניירות ערך; :: (5) הוא הוכרז כפושט רגל וטרם ניתן לו הפטר כאמור [[בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל]] או כפסול דין, ואם הוא תאגיד - ניתן לגביו צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהתאגיד החליט על פירוק מרצון. : (א1)(1) הרשות רשאית לבטל או להתלות רישיון של תאגיד מורשה, לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להביא לפניה את טענותיו, אם מצאה כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4), המעידות על כך שאין הוא ראוי לשמש בעל רישיון (להלן - פגם במהימנות); נסיבות כאמור ייבחנו לגבי אלה: ::: (א) בעל הרישיון; ::: (ב) בעל שליטה בבעל הרישיון; ::: (ג) נושא משרה בכל אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) או (ב). :: (2) מותב רשאי לבטל או להתלות רישיון של יחיד בעל רישיון, אם התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4), המעידות על פגם במהימנותו של בעל הרישיון, ויחולו לעניין הליך ביטול או התליה של רישיון לפי פסקה זו הוראות [[סעיפים 52מה עד 52נא לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים; לעניין זה, "מותב" - מותב של הוועדה כהגדרתה [[בסעיף 38ו]]. :: (3) על אף הוראות פסקה (1), הרשות רשאית להורות כי המותב יחליט, במסגרת הליך כאמור בפסקה (2), גם לעניין ביטול או התליית הרישיון של תאגיד מורשה שבשמו פועל יחיד בעל רישיון, אם מצאה כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4) המעידות הן על פגם במהימנותו של היחיד כאמור והן על פגם במהימנותו של התאגיד שבשמו פועל היחיד. :: (4) הרשות תקבע רשימה של נסיבות, שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל רישיון, של נושא משרה בבעל רישיון או של בעל שליטה בבעל רישיון; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות. : (ב) יחיד בעל רשיון אשר חדל לעסוק בעיסוק נושא הרשיון, רשאי לבקש מן הרשות בכתב כי רשיונו יבוטל או יותלה לתקופה שיבקש; תאגיד מורשה אשר חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון, רשאי לבקש מן הרשות בכתב כי רישיונו יבוטל. : (ג) (((בוטל).)) : (ג1) יחיד בעל רישיון שאינו מבוטח בביטוח כנדרש לפי הוראות [[סעיף 20ג]], תתלה הרשות את רישיונו עד לעריכת ביטוח כאמור. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) הודעה על ביטול רשיון או על התלייתו תפורסם, בין בידי הרשות ובין בידי בעל הרשיון, הכל כפי שתורה הרשות. : (ו) (((בוטל).)) : (ז) מי שרשיונו בוטל ועילת הביטול תוקנה, רשאי לבקש מהרשות לחדש את הרשיון; על חידוש הרשיון יחולו הוראות [[סעיפים 7]] [[ו-8]], בשינויים המחוייבים. == פרק ב'1: ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות בידי עוסק זר (תיקון: תש"ע) == === סימן א': הגדרות (תיקון: תש"ע) === @ 10א. הגדרות (תיקון: תש"ע) : [[בפרק זה]] - :- "היתר זר" - היתר לעסוק במתן שירותים, במדינה זרה, לפי הדין באותה מדינה; :- "יחיד זר" - יחיד שאינו תושב ישראל, שהוא בעל היתר זר; :- "עוסק זר" - יחיד זר או תאגיד זר; :- "תאגיד זר" - תאגיד שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא התאגד מחוץ לישראל; :: (2) השליטה בו היא בידי מי שאינו תושב ישראל; לעניין זה לא יראו כהחזקת ניירות ערך או רכישתם יחד עם אחרים - החזקה עם תושב ישראל; :: (3) הוא בעל היתר זר; :: (4) עיסוקו על פי ההיתר הזר נעשה, דרך כלל, מחוץ לישראל; :- "תאגיד מורשה" - לרבות בנק וכן תאגיד בנקאי אחר הרשאי לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]]. === סימן ב': מתן שירותים בידי עוסק זר במסגרת תאגיד מורשה (תיקון: תש"ע) === @ 10ב. מתן שירותים בידי עוסק זר, במסגרת תאגיד מורשה (תיקון: תש"ע) : (א) על אף הוראות [[סעיף 2]], עוסק זר רשאי לעסוק במתן שירותים ללקוחות של תאגיד מורשה, גם בלא רישיון מתאים לפי חוק זה, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובכפוף להוראות [[פרק זה]]: :: (1) העוסק הזר והתאגיד המורשה, התקשרו בהסכם בכתב, למתן השירותים כאמור; :: (2) ההיתר הזר שבידי העוסק הזר מתיר לו לעסוק, במדינה שבה ניתן ההיתר, במתן השירותים כאמור, ואם הוא תאגיד זר - גם המועסקים בשמו במתן השירותים האמורים, הם בעלי היתר זר כאמור; :: (3) התאגיד המורשה רשאי לתת את השירותים בעצמו, ללקוחותיו, לפי הוראות חוק זה; :: (4) העוסק הזר והתאגיד המורשה נרשמו במרשם העוסקים הזרים לפי הוראות [[סימן ג']]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה התאגיד המורשה בנק זר, יחולו הוראות [[סעיפים 10ג]], [[10ה]] [[ו-10ו]], גם כאשר השירות ניתן למי שאינם לקוחות התאגיד המורשה, ובלבד שהם לקוחות של בנק השולט בתאגיד המורשה או של בנק הנשלט על ידי התאגיד המורשה או על ידי הבנק השולט בו, במדינת החוץ, ויקראו סעיפים אלה כאילו, בכל מקום, במקום "לקוח התאגיד המורשה" נאמר "לקוח כאמור בסעיף 10ב(ב)"; בסעיף קטן זה, "בנק זר" - בנק במדינת חוץ בעל רישיון לפעול כבנק חוץ בישראל, לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]]. @ 10ג. תחולת הוראות על עוסק זר רשום (תיקון: תש"ע) : הוראות [[פרק ג']], למעט [[סעיף 13]], וכן הוראות [[פרק ד']] [[וסעיף 25]], יחולו על עוסק זר שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 10ב]] ([[בסימן זה]] - עוסק זר רשום), בשינויים המחויבים, כאילו היה בעל רישיון. @ 10ד. הסכם בין התאגיד המורשה ללקוחו (תיקון: תש"ע) : בהסכם שבין התאגיד המורשה ללקוחו יציין התאגיד המורשה, במפורש, נוסף על האמור [[בסעיף 13]], את השירותים שלגביהם התקשר בהסכם עם העוסק הזר הרשום כאמור [[בסעיף 10ב]], שיינתנו בידי העוסק הזר לפי הוראות [[פרק זה]], וכן את הנכסים הפיננסים וניירות הערך, שלגבייהם יינתנו השירותים כאמור. @ 10ה. אחריות אזרחית של התאגיד המורשה למעשיו של העוסק הזר (תיקון: תש"ע) : בלי לגרוע מאחריות העוסק הזר, אחראי התאגיד המורשה באחריות אזרחית למעשיו של העוסק הזר שעמו התקשר לצורך מתן שירותים ללקוחותיו, ויחולו לעניין זה על התאגיד המורשה ההוראות לפי חוק זה, כאילו נתן את השירותים ללקוחותיו, בעצמו; לעניין זה, "מעשה" - לרבות מחדל. @ 10ו. חובת פיקוח של התאגיד המורשה על מעשיו של העוסק הזר (תיקון: תש"ע, תשע"א) : (א) תאגיד מורשה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרה של ההוראות המפורטות להלן, בידי העוסק הזר שעמו התקשר למתן שירותים ללקוחותיו: :: (1) הוראות [[סעיף 10ב]]; :: (2) הוראות [[פרק ג']], למעט [[סעיף 13]], וכן הוראות [[פרק ד']] [[וסעיף 25]], כפי שהוחלו על העוסק הזר [[בסעיף 10ג]]. : (ב) הפר העוסק הזר הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א), חזקה כי התאגיד המורשה הפר את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור, ודינו - כמפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה: :: (1) לעניין הפרת הוראות [[סעיף 10ב]], כאמור בסעיף קטן (א)(1) - עונש כאמור [[בסעיף 39(א)]]; :: (2) לעניין הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א)(2) - אמצעי אכיפה לפי [[פרק ז'2]] או עונש לפי [[פרק ח']], לפי העניין, שהיה ניתן להטיל על התאגיד המורשה אילו הפר את ההוראה בעצמו. @ 10ז. הודעה לרשות וללקוחות על הפסקת פעילות (תיקון: תש"ע) : חדל להתקיים תנאי מהתנאים המנויים [[בסעיף 10ב]], ימסור התאגיד המורשה, באופן מיידי, הודעה לרשות וללקוחותיו על הפסקת פעילותו של העוסק הזר, במסגרתו; על הודעה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 27(ו)]] [[ו-27א]]. === סימן ג': מרשם העוסקים הזרים (תיקון: תש"ע) === @ 10ח. רישום במרשם העוסקים הזרים (תיקון: תש"ע) : (א) עוסק זר ותאגיד מורשה המבקשים להירשם במרשם העוסקים הזרים לפי הוראות [[סימן ב']], יגישו לרשות בקשה להירשם כאמור; בבקשה לפי סעיף קטן זה יכלול המבקש את כתובתו בישראל של העוסק הזר להמצאת כתבי בי-דין, ויצרף אליה מסמכים ואישורים המעידים על התקיימות התנאים הקבועים [[בסעיף 10ב]], ובין השאר, את ההיתר הזר ואת הסכם ההתקשרות בין העוסק הזר לתאגיד המורשה. : (ב) שר האוצר רשאי לקבוע, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, הוראות לעניין ניהול מרשם העוסקים הזרים, ואופן הרישום בו, ובכלל זה את הפרטים שייכללו בבקשה לפי סעיף קטן (א) ואת האישורים והמסמכים שיצורפו אליה. : (ג) מצאה הרשות כי מתקיימים בעוסק זר או בתאגיד מורשה התנאים הקבועים [[בסעיף 10ב]], תרשום אותו במרשם העוסקים הזרים; מרשם העוסקים הזרים יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של הרשות. : (ד) אין ברישומו של עוסק זר או תאגיד מורשה במרשם העוסקים הזרים משום אימות הפרטים המופיעים במרשם, או ראיה לכך שהעוסק הזר או התאגיד המורשה, לפי העניין, עומד בדרישות חוק זה. : ((פורסמו [[תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (עוסקים זרים), התשע"א-2011]].)) @ 10ט. מחיקה ממרשם העוסקים הזרים (תיקון: תש"ע) : מצאה הרשות כי חדל להתקיים לגבי עוסק זר או תאגיד מורשה, הרשום במרשם העוסקים הזרים, תנאי מן התנאים המנויים [[בסעיף 10ב]], רשאית היא למחקו ממרשם העוסקים הזרים. == פרק ג': חובות אמון וזהירות של יועץ השקעות, של משווק השקעות ושל מנהל תיקים (תיקון: תשס"ה-4) == @ 11. חובות אמון (תיקון: תשס"ה-2) : (א) בעל רשיון יפעל לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה, לא יעדיף עניניו האישיים או עניניו של אחר על פני טובת לקוחותיו, ולא יעדיף ענינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר. : (ב) אין במתן הסכמת הלקוח, בין מראש, בין בכתב, בין בעל-פה, בין ביחס לעסקה מסויימת ובין ביחס לסוגי עסקאות, כדי לפטור בעל רשיון מחובותיו לפי [[פרק זה]], אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה. @ 12. התאמת השירות לצורכי הלקוח (תיקון: תשס"ה-4) : בעל רשיון יתאים, ככל האפשר, את הייעוץ או את השיווק שהוא נותן ללקוחותיו או את אופי העסקאות שהוא מבצע עבורם לצרכיו ולהנחיותיו של כל לקוח, לאחר שבירר עם הלקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, ואת שאר הנסיבות הצריכות לענין, ככל שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה. @ 13. הסכם בכתב (תיקון: תשנ"ח, תשס"ה-2, תשס"ה-4, תשע"ד-2) : (א) בעל רשיון יערוך הסכם בכתב עם לקוח וימסור לו העתק ממנו, קודם לתחילת מתן השירות. : (ב) ההסכם יכלול את הנושאים הדרושים לצורך ההתקשרות ובכלל זה את הנושאים הבאים: :: (1) פרטי הזיהוי והנתונים של הלקוח; :: (2) הצרכים וההנחיות של הלקוח כאמור [[בסעיף 12]]; :: (3) שכר והחזר הוצאות שיחוייב בהם הלקוח ודרך חישובם; :: (4) קביעה כי הלקוח רשאי לבטל בכל עת את ההתקשרות עם בעל הרשיון; :: (5) קביעה בדבר אפשרות לתת ייעוץ או שיווק בטלפון או היעדר אפשרות כאמור; :: (6) הוראה כי ידוע ללקוח שחובת הסודיות המוטלת על בעל הרשיון כפופה לחובתו למסור ידיעות על פי כל דין; :: (7) לענין בעל רשיון חבר בורסה - הוראה כי ידוע ללקוח שההסכם כפוף לחובותיו של חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה לפי [[חוק ניירות ערך]]; :: (8) (((נמחקה).)) : (ג) הסכם בין מנהל תיקים לבין לקוח יכלול גם את אלה: :: (1) ייפוי כוח המפרט את היקף הסמכות ושיקול הדעת המוקנים למנהל התיקים, ובכלל זה ציון אופן ניהול תיק ההשקעות אם בנאמנות עיוורת או באופן אחר; :: (2) האפשרות לקבל אשראי עבור הלקוח ותנאיו או היעדר אפשרות כאמור; :: (3) הוראות לענין סוגי ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שייכללו בתיק ההשקעות ושיעורו של כל סוג ביחס לשווי התיק, או הוראה כי אלה ייקבעו לפי שיקול דעתו של מנהל התיקים; :: (4) סמכות לרכוש ניירות ערך, אופציות או חוזים עתידיים בשער העולה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה, וכן סמכות למכור אותם נכסים בשער הנמוך משער הבורסה הידוע במועד המכירה, או אי מתן סמכות לרכישה או למכירה כאמור; :: (5) לענין מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, ולענין מנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות - הפרטים שיש להביאם לידיעת הלקוח לפי [[סעיף 16א(א)]]. : (ג1) הסכם בין משווק לבין לקוח יכלול גם את הפרטים שיש להביאם לידיעת הלקוח לפי [[סעיף 16א(א)]]. : (ד) הפרטים לפי סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) יעודכנו בכל עת שיודיע הלקוח על שינוי בהם לא הודיע הלקוח על שינוי בנוגע לפרטים לפי סעיף קטן (ב)(2), ייזום בעל הרישיון את עדכון הפרטים במועדים ובאופן שהורתה הרשות לפי סעיף קטן (ד1). : (ד1) הרשות תורה, בהוראות לפי [[סעיף 28(ב)]], על המועדים לעדכון פרטים כאמור בסעיף קטן (ד), אופן תיעודם ומשלוח התיעוד ללקוח; בקביעת המועדים כאמור תביא הרשות בחשבון, בין השאר, את אופי השירות שנותן בעל הרישיון ואופי הקשר בין בעל הרישיון ובין הלקוח. : (ה) תניית פטור בהסכם, הפוטרת בעל רשיון מאחריות המוטלת עליו לפי חוק זה או לפי דין אחר, בענין אופן מילוי תפקידו או המסייגת את אחריותו - בטלה. : (ו) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לענין אופן עריכת הסכם בין בעל רישיון ללקוח, צורתו של ההסכם ודרכי מסירתו ללקוח, וכן לענין נושאים נוספים שיש לכלול בהסכם כאמור, דרך כלל או לפי סוגים של הסכמים, ורשאי הוא לקבוע סוגים של הסכמים שבהם אין חובה לכלול נושא מהנושאים שבסעיפים קטנים (ב) או (ג). @ 14. גילוי נאות (תיקון: תשס"ה-4) : (א) יועץ השקעות או משווק השקעות יגלה ללקוח, בגילוי נאות, את כל הענינים המהותיים לייעוץ או לשיווק הניתן על ידו ולעסקה המוצעת. : (ב) מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, לקבוע ענינים אשר ייחשבו מהותיים לייעוץ, לשיווק או לעסקה וכללים לענין אופן הגילוי הנאות. @ 15. ניגוד ענינים (תיקון: תשס"ה-2) : (א) נודע לבעל רשיון על ניגוד ענינים בינו או בין התאגיד המורשה שבו הוא עובד או שותף, לבין הלקוח, בין במתן שירות לאותו לקוח דרך כלל, ובין לגבי עסקה מסויימת, חייב בעל הרשיון להודיע ללקוח, בכתב או באמצעות טלפון, בשיחה שתירשם על ידי בעל הרישיון, על קיום ניגוד הענינים ולהימנע מלבצע כל פעולה שיש בה ניגוד ענינים, זולת אם הסכים הלקוח לכך מראש בכתב או באמצעות טלפון, בשיחה שתירשם על ידי בעל הרישיון, ביחס לאותה עסקה; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול ברישומים כאמור בסעיף זה וכן את אופן עריכתם, שמירתם ומסירתם ללקוח. : (ב) מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, לקבוע נסיבות שיראו בהן ניגוד ענינים. @ 16. איסור העדפה (תיקון: תש"ע) : (א) במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות לא יעדיף בעל רשיון ניירות ערך או נכסים פננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור. : (ב) לא יזמין מנהל תיקים עבור לקוח, ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד משמשים חתם להצעתם, אלא אם כן הסכים לכך הלקוח מראש בכתב; מנהל התיקים ידווח ללקוח על הזמנה כאמור תוך 30 ימים מיום ביצועה. : (ג) לא ירכוש מנהל תיקים עבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם, כל עוד לא חלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, אם במועד האמור נותרו בידי החתם ניירות ערך שרכש במסגרת ההתחייבות החיתומית, אלא אם כן הסכים לכך הלקוח מראש בכתב, ביחס לעסקה מסויימת; חלפה תקופה ארוכה משלושה חודשים, אך טרם חלפו ששה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, רשאי מנהל תיקים לרכוש עבור לקוח ניירות ערך כאמור, אם הסכים לכך הלקוח מראש בכתב; מנהל תיקים ידווח ללקוח על רכישה כאמור תוך 30 ימים מיום ביצועה; בסעיף קטן זה, "מועד קיום ההתחייבות החיתומית" - המועד כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) אם החתם התחייב לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי התשקיף, אם הציבור לא ירכוש אותם - מועד השלמת המכירה לציבור שבמסגרתה רכש החתם את ניירות הערך האמורים; :: (2) אם החתם התחייב לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי התשקיף כדי למכור אותם לציבור - מועד השלמת המכירה לציבור, בידי החתם, של ניירות הערך האמורים. : (ד) רכישה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תבוצע בבורסה או בשער שלא יעלה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה. @ 16א. גילוי נאות, ניגוד ענינים והעדפה בשיווק השקעות (תיקון: תשס"ה-4, תש"ע) : (א) מבלי לפגוע בכלליות הוראות [[סעיף 14]], יחולו לענין משווק השקעות, מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות, גם הוראות אלה: :: (1) כל אחד מהם יביא לידיעת לקוחותיו, בכל מקום שבו הוא מנהל את עסקיו ובכל מקום אחר שעליו הורה יושב ראש הרשות, בשלט בולט וברור או באופן אחר כפי שהורה יושב ראש הרשות, את דבר עיסוקו בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות או את דבר היותו תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, לפי הענין, וכן את הגופים המוסדיים שהוא בעל זיקה לנכסים פיננסיים שלהם; :: (2) כל אחד מהם יגלה ללקוח, בלשון המובנת לו, בעל פה ובמסמך בכתב שיימסר ללקוח לפני ההתקשרות עמו, וכן יפרסם באתר האינטרנט שלו, את האמור בפסקה (1), את הזיקה שיש לו לנכסים פיננסיים ומהותה, ואת דבר העדפתו את אותם נכסים פיננסיים; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לענין הפירוט שיינתן במסמך ובפרסום באתר האינטרנט לפי פסקה זו, של זיקה שהיא טובת הנאה כאמור בפסקה (2) להגדרה זיקה, לרבות סוג טובת ההנאה, היקפה ואופן חישובה. : (ב) על אף הוראות [[סעיפים 11(א)]] [[ו-16(א)]], משווק, מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות, רשאים, במסגרת עיסוקם בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות, לפי הענין, להעדיף נכס פיננסי שיש להם זיקה אליו על פני נכס פיננסי אחר הדומה מבחינת התאמתו ללקוח לאותו נכס פיננסי ושאין להם זיקה אליו, ובלבד שעמדו בכל דרישות הגילוי כלפי הלקוח, לפי סעיף קטן (א). : (ג) זיקה של משווק או של מנהל תיקים לנכס פיננסי לא תיחשב כניגוד ענינים בינו לבין הלקוח לענין [[סעיף 15]]. : (ד) משווק השקעות בכלי התקשורת יכלול הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, וכן הודעה ששיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. @ 17. איסור תמריצים (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-4, תשס"ו, תשע"ד-2, תשע"ד-4) : (א) בעל רשיון, או אחר מטעמו או בעבורו, לא יקבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, זולת שכר והחזר הוצאות מהלקוח כפי שנקבעו בהסכם לפי [[סעיף 13(ב)(3)]]. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי אלה: :: (1) ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, על ידי בעל רשיון, בניירות ערך המונפקים על ידו או על ידי מי שנשלט בידו; :: (2) שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, על ידי בעל רשיון משווק, בנכסים פיננסיים שיש לבעל הרשיון כאמור זיקה אליהם; :: (3) קבלת החזר עמלת קניה או מכירה בידי מנהל תיקים, מאת חבר בורסה, בשל ביצוע עסקה מסוימת או מכלול של עסקאות שהעסקה המסוימת היא חלק ממנו, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת ההחזר כאמור ולשיעורו; :: (4) קבלת עמלת הפצה בידי מי שאינו משווק מאת מנהל קרן או מנהל קרן חוץ כהגדרתו [[בסעיף 113א לחוק השקעות משותפות]], בשל ביצוע עסקה, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת העמלה ולשיעורה, ושעמלת ההפצה היא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 82(ג) לחוק השקעות משותפות]]; :: (5) קבלת עמלה בידי יועץ השקעות ששולמה על ידי חברה מנהלת, לפי הוראות [[סעיף 32(ה)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], בשל ביצוע עסקה בקרן השתלמות, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת העמלה ולשיעורה, וששיעור העמלה אינו תלוי בזהות החברה המנהלת שממנה היא מתקבלת. :: (6)(א) קבלת טובת הנאה בעבור עבודת ניתוח (אנליזה), במקרים ובנסיבות מיוחדים שתקבע הרשות, ובלבד שלעבודת הניתוח מצורף גילוי בדבר קבלת טובת ההנאה בעבורה; קביעה כאמור תיעשה באופן שיבטיח כי טובת ההנאה מתקבלת באופן שבו קטן החשש שקבלתה תשפיע על עבודת הניתוח, ורשאית הרשות לשקול, בין השאר, גם מקרים ונסיבות אלה: :::: (1) עבודת הניתוח מתייחסת לניירות ערך או לנכסים פיננסיים, שקבלת החלטת השקעה בעניינם דורשת מומחיות מיוחדת; :::: (2) עבודת הניתוח מתייחסת לתחום שבו היא עשויה לתרום לפיתוח המסחר בבורסה; ::: (ב) בפסקה זו, "עבודת ניתוח" - מסמך הכולל ניתוח של ניירות ערך או נכסים פיננסיים, המספק מידע מנומק או מחיר יעד שעליו ניתן לבסס החלטה בדבר כדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של ניירות הערך או הנכסים הפיננסיים האמורים. ::: ((פורסמו [[כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (קבלת טובות הנאה בעבור עבודת ניתוח), התש"ף-2020]].)) : (ג) בעל רשיון יועץ או בעל רשיון שהוא תאגיד בנקאי העוסק בשיווק השקעות, לא ייתן טובת הנאה לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, לפי הענין, אם טובת ההנאה נקבעת בהתחשב בזהות הגוף שניירות הערך נושא הייעוץ, השיווק או העסקה מונפקים על ידו, או בזהות הגוף שהוא בעל זיקה לנכסים הפיננסיים נושא הייעוץ, השיווק או העסקה. : (ד) חישובם של שכר והחזר הוצאות שיחוייב בהם לקוח בשל ייעוץ השקעות, ייעשה בלא תלות בזהות הגוף שלגבי ניירות הערך המונפקים על ידו או לגבי הנכסים הפיננסיים שאליהם יש לו זיקה ניתן הייעוץ, ובלא תלות בתשלום של הלקוח לגוף כאמור. : (ה) בסעיף זה, "בעל רשיון" - לרבות השולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם, וכן נושא משרה באחד מאלה ומי שמועסק בידי אחד מאלה. @ 17א. איסור ייעוץ השקעות וביצוע עסקה לגבי נכסים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשס"ה-4, תש"ע) : יועץ השקעות, או מי שעוסק בשמו בייעוץ השקעות, לא ייתן ייעוץ ולא יבצע עסקה בנכס פיננסי שלגוף מוסדי המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה ביועץ יש זיקה אליו; לענין זה, "גוף מוסדי" - לרבות מי ששולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם. @ 17ב. הגבלות לענין התקשרות יועץ השקעות בהסכם חריג (תיקון: תשס"ה-4, תשפ"ד) : (א) יועץ השקעות לא יתקשר עם גוף מוסדי בהסכם למתן שירותים שאינו במהלך העסקים הרגיל של יועץ ההשקעות, שאינו בתנאי שוק או שהוא עשוי להשפיע באופן מהותי על רווחיות יועץ ההשקעות, רכושו או התחייבויותיו (בסעיף זה - הסכם חריג), אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש ובכתב של יושב ראש הרשות, ואם יועץ ההשקעות הוא תאגיד בנקאי - גם של המפקח על הבנקים. : (ב) קבלת תמורה בידי יועץ השקעות מאת גוף מוסדי, לפי הסכם למתן שירותים שאינו הסכם חריג או לפי הסכם חריג שאושר לפי הוראות סעיף קטן (א), היא דרך פעולה העולה בקנה אחד עם חובותיו של יועץ השקעות לפי [[סעיפים 3(א4)(2)]], [[11]] [[ו-15]]. : (ג) בסעיף זה, "גוף מוסדי" ו"יועץ השקעות" - לרבות תאגיד הקשור אליהם. @ 17ג. (תיקון: תשס"ה-4, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 18. סיכונים מיוחדים (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-4) : (א) היתה עסקה כרוכה בסיכון מיוחד, יודיע יועץ השקעות או משווק השקעות, לפי הענין, ללקוח מהו הסיכון. : (ב) מנהל תיקים לא יבצע עבור לקוח עסקה הכרוכה בסיכון מיוחד מבלי שהלקוח נתן אישורו מראש בכתב, לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון. : (ג) מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יראו בעסקאות המפורטות להלן, עסקאות שביצוען כרוך בסיכון מיוחד: :: (1) עסקה בנייר ערך אשר בתשקיף צויין כי ההשקעה בו כרוכה בסיכון מיוחד, כל עוד לא חלפו שנתיים מתאריך התשקיף, זולת אם הסיכון אשר צויין כאמור אינו קיים עוד; :: (2) עסקה שכרוכה בה מכירה בחסר, כמשמעותה [[בסעיף 63 לחוק השקעות משותפות]], והשאלת ניירות ערך לצורך ביצוע עסקה כאמור; :: (3) עסקה בחוזה עתידי, באופציה או במוצר מובנה; :: (4) עסקה אחרת שקבע לענין זה שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. @ 19. חובת סודיות (תיקון: תשס"ה-4) : (א) בכפוף להוראות כל דין או הסכם שבו ויתר הלקוח במפורש על חובת הסודיות כלפי אדם שצויין באותו הסכם, ישמור בעל רשיון בסוד מידע שהביא הלקוח לידיעתו, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, וכל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן עסק בייעוץ או בשיווק כלפי הלקוח או ביצע לחשבונו. : (ב) הוראות [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]], יחולו על חובת הסודיות לפי סעיף זה, גם כשהנפגע הוא תאגיד. @ 20. חובת זהירות : בעל רשיון ינהג בעיסוקו בזהירות וברמת מיומנות שבעל רשיון סביר היה נוהג בהם בנסיבות דומות, וינקוט את כל האמצעים הסבירים להבטחת עניניהם של לקוחותיו. @ 20א. איסור פרסום של גופים מוסדיים בידי יועץ השקעות (תיקון: תשס"ה-4) : יועץ השקעות לא יפרסם בכלי התקשורת, בחוזר, באמצעות דואר, דואר אלקטרוני, פקסימיליה, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, את דבר עיסוקו בייעוץ השקעות בנוגע לנכסים פיננסיים שלגוף מוסדי מסוים יש זיקה אליהם. @ 20ב. הגבלת השימוש במילה ייעוץ בידי משווק השקעות (תיקון: תשס"ה-4, תש"ע) : משווק השקעות מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות לא ישתמשו במילה "ייעוץ" או בכל מילה הנגזרת ממנה, בשם שבו הם מנהלים את עסקיהם או בפרסום מטעמם. @ 20ג. חובת בעל רישיון לקיים את התנאים לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), פיקדון וניירות ערך (תיקון: תש"ע-2, תשע"א, תשפ"ו) : (א) תאגיד מורשה לא יעסוק בעיסוק נושא הרישיון, בעת שאינו עומד בתנאים ובסכומים שנקבעו לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), פיקדון או ניירות ערך, לפי [[סעיף 7(ב)(3) או (ג)(3) או (4)]] או לפי [[סעיף 8(ב)(4) או (5)]], לפי העניין. : (ב) יחיד בעל רישיון לא יעסוק בעיסוק נושא הרישיון, בעת שאינו עומד בתנאים, בסכומים ובשיעורים שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לעניין ביטוח לכיסוי חבותו של בעל הרישיון בשל מעשה או מחדל רשלניים כלפי לקוח. @ 20ד. איסור על עיסוקים נוספים (תיקון: תשע"א) : (א) חברה בעלת רישיון לא תעסוק בחיתום. : (ב) חברה בעלת רישיון מנהל תיקים לא תעסוק בכל עיסוק נוסף, שאינו מן העיסוקים המנויים [[בסעיף 8(ב)(1)]]. @ 21. אחריות בעל רשיון יחיד : אין בעיסוק במסגרת תאגיד כדי לגרוע מתחולת הוראות חוק זה על בעל רשיון יחיד הפועל בשם התאגיד. == פרק ד': כללים מיוחדים לדרכי פעולתו של מנהל תיקים == @ 22. החזקה וניהול נפרד של נכסי הלקוח (תיקון: תשס"ה-2) : מנהל תיקים - : (1) יחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים של לקוחותיו בנפרד מאלה שלו; : (2) יחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, יקבל החלטה על ביצוע עסקה לגבי כל לקוח בנפרד וינהל רישומים לגבי כספים, ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, אולם רשאי מנהל תיקים לבצע את העסקאות עבור לקוחותיו בהוראה במרוכז; : (3) ינהל עבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך ונכסים פיננסיים בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים; : (4) יבצע עסקאות עבור לקוחותיו בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו; : (5) יזכה ויחייב אצלו את חשבונות הלקוח ביום ביצוע העסקה. @ 23. איסור שימוש בנכסי לקוח : (א) לא ישתמש מנהל תיקים בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח, אלא לצורך ביצוע עסקאות עבור אותו לקוח ובהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכוח שקיבל ממנו. : (ב) לא יבצע מנהל תיקים עסקה עם לקוח ולא יפיק טובת הנאה מנכסי לקוח, אלא אם כן הסכים הלקוח מראש בכתב לאותה עסקה או לאותה טובת הנאה. @ 24. שכר והוצאות : לא יתנה מנהל תיקים את שכרו ברווח שהפיק הלקוח מעסקה, או במספר העסקאות שבוצעו עבור הלקוח. == פרק ד'1: ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ב) == @ 24א. הגדרות (תיקון: תשע"ב) : [[בפרק זה]] - :- "גוף פיננסי" - כל אחד מאלה: קופת גמל או חברה מנהלת, כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], מבטח, תאגיד מורשה, מנהל קרן או חתם כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]], והכל למעט חברה השולטת בחברת ניהול תיקים גדולה וחברה בשליטת חברה כאמור; :- "דירקטור חיצוני" ו"קרוב" - כהגדרתם [[בחוק החברות]]; :- "חברת ניהול תיקים גדולה", "קבוצה" ו"שווי נכסים כולל" - כהגדרתם [[בתוספת ראשונה א']]. @ 24ב. דירקטוריון (תיקון: תשע"ב) : (א) בדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יכהנו חמישה דירקטורים לפחות; לעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, דין חברת ניהול תיקים גדולה כדין חברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור, ויחולו הוראות [[סעיפים 239 עד 249 לחוק החברות]] לעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה. : (ב) חברת ניהול תיקים גדולה תמנה את הדירקטורים החיצוניים לאחר שוועדת הביקורת בדקה ואישרה כי מתקיימים לגביהם תנאי הכשירות שנקבעו [[בסעיף 240 לחוק החברות]], ואולם בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוראת סעיף קטן זה לא תחול על מינוים של הדירקטורים החיצוניים הראשונים בחברה. : (ג) מספר הדירקטורים של חברת ניהול תיקים גדולה המכהנים גם כדירקטורים של גוף פיננסי אחר לא יעלה על שליש ממספרם הכולל. : (ד) דירקטור של חברת ניהול תיקים גדולה לא יכהן כדירקטור ביותר משני גופים פיננסיים נוספים בעת אחת אלא במקרים שהתיר שר האוצר בתקנות. : (ה) מספר הדירקטורים שהם עובדים של חברת ניהול תיקים גדולה או מועסקים על ידה לא יעלה על שליש ממספרם הכולל. : (ו) במינוי דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה ייקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו. @ 24ב1. מניעת ניגוד עניינים (תיקון: תשע"ד) : לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, בחברת ניהול תיקים שהיא גוף פיננסי משמעותי, אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; יושב ראש הרשות רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור [[בסעיף 4א(ד)]]; בסעיף זה - :- "אדם הקשור לשולט" - קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה [[בסעיף 240(ב) לחוק החברות]], לשולט; :- "גוף פיננסי" ו"תאגיד ריאלי" - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]]; :- "גוף פיננסי משמעותי" - גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]]; :- "שולט", בתאגיד ריאלי משמעותי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר; :- "תאגיד ריאלי משמעותי" - תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]]. @ 24ג. יושב ראש הדירקטוריון (תיקון: תשע"ב) : (א) דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון. : (ב) המנהל הכללי של חברת ניהול תיקים גדולה או מי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין, או קרובו של המנהל הכללי, לא יכהנו כיושב ראש הדירקטוריון. : (ג) לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה או לקרובו סמכויות המנהל הכללי או סמכויות הנתונות למי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין; יושב ראש הדירקטוריון לא יכהן כבעל תפקיד אחר בחברה, למעט כחבר בוועדת דירקטוריון שאינה ועדת ביקורת כאמור [[בסעיף 24ח(ד)]]. @ 24ד. סמכות שר האוצר (תיקון: תשע"ב) : שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות שעל דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה למנות לפי [[פרק זה]], הוראות להבטחת יעילותם של מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית ופעילותם התקינה, לרבות הוראות לעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על המערך ועל התכנית כאמור ותנאי כשירותם, וכן הוראות להבטחת ניהול סיכונים יעיל. @ 24ה. ניהול ישיבות הדירקטוריון (תיקון: תשע"ב, תשע"ד-2) : (א) ישיבות הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יתקיימו אחת לרבעון לפחות; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים. : (ב) רוב הדירקטורים יהיו מניין חוקי בישיבות הדירקטוריון, ובלבד שיתקיימו כל אלה: :: (1) נכח בישיבה דירקטור חיצוני; :: (2) מספרם של דירקטורים המכהנים כדירקטורים של יותר מגוף פיננסי אחד, שנכחו בישיבה, לא יעלה על שליש מהנוכחים. : (ג) בישיבות הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו. : (ד) נעדר דירקטור חיצוני מארבע ישיבות רצופות של הדיררקטוריון, תפקע כהונתו. @ 24ו. תפקידי הדירקטוריון (תיקון: תשע"ב, תשע"ד-2) : תפקידיו של דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה יהיו, בין השאר: : (1) למנות מנהל כללי, לפקח על תפקודו ולבחון את אופן ביצוע החלטות הדירקטוריון בידי המנהל הכללי; : (2) לאשר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית, ולוודא כי קיימים בידי החברה כלים שמאפשרים מעקב אחר יישום מדיניות ההשקעה בהתאם להוראות ולצורכי הלקוח; : (3) למנות מבקר פנימי בהתאם להצעת ועדת הביקורת, לאשר את תכנית העבודה שלו בהתאם להמלצת ועדת הביקורת וכן לדון בליקויים בעלי חשיבות מהותית לפעילות החברה ובדרכים לתקנם; : (4) לאשר את נוהלי העבודה שהחברה מחויבת לקבוע בהוראות לפי חוק זה ושהרשות קבעה שעל הדירקטוריון לאשרם; : (5) לדון בעמידת החברה בתנאי הרישיון כקבוע [[בסעיף 8]]; : (6) לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות החברה או לפיקוח ובקרה עליה. @ 24ז. איסור אצילה (תיקון: תשע"ב, תשע"ד-2) : (א) דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה אינו רשאי לאצול את סמכויותיו לפי [[פסקאות (1), (3) ו-(5) של סעיף 24ו]]. : (ב) דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה רשאי לאצול את סמכותו לפי [[פסקה (2) של סעיף 24ו]] לוועדת הביקורת, ובלבד שיקבל מוועדת הביקורת עדכון על החלטה שקיבלה לפי [[24ו|הפסקה האמורה]] שהיא בעלת חשיבות מהותית לפעילות החברה, בסמוך לאחר קבלתה, וכן יקבל מוועדת הביקורת, פעם בשנה לפחות, סקירה בנושאים המנויים [[24ו|באותה פסקה]]. @ 24ח. ועדת ביקורת (תיקון: תשע"ב, תשע"ד-2) : (א) דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת (בחוק זה - ועדת ביקורת). : (ב) תפקידיה של ועדת הביקורת יהיו: :: (1) להציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד מבקר פנימי בהתאם [[לסעיף 24ו(3)]], לדון בתכנית העבודה שהוצעה על ידי המבקר הפנימי ולהגיש לדירקטוריון את המלצותיה לגבי התכנית; :: (2) לעמוד על ליקויים בפעילותה של החברה באמצעות המבקר הפנימי וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, לקבוע דרכים לתיקון ליקויים כאמור שאינם בעלי חשיבות מהותית לפעילות החברה ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקון ליקויים שהם בעלי חשיבות מהותית לפעילותה; :: (3) לבחון את מערך הביקורת הפנימית של החברה ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו; :: (4) לאשר כי מתקיימים לגבי הדירקטורים החיצוניים תנאי הכשירות שנקבעו [[בסעיף 240 לחוק החברות]] כאמור [[בסעיף 24ב(ב)]]. : (ג) מספר חבריה של ועדת הביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בוועדת הביקורת והם יהיו רוב חבריה; יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני. : (ד) יושב ראש דירקטוריון החברה וכל דירקטור שמועסק על ידי החברה או מספק לה שירותים דרך קבע, וכן בעל השליטה בחברה או קרובו, לא יהיו חברים בוועדת הביקורת. : (ה) המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן. : (ו) המבקר הפנימי רשאי לבקש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, ויושב ראש ועדת הביקורת יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הבקשה, אם ראה טעם לכך. : (ז) אחת לשנה לפחות תקיים ועדת הביקורת ישיבה עם המבקר הפנימי בלבד. : (ח) ישיבות ועדת הביקורת יתקיימו אחת לשלושה חודשים לפחות. : (ט) מניין חוקי בישיבת ועדת הביקורת הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני ואולם במקרים דחופים שבהם נבצר מדירקטור להשתתף בישיבת ועדת הביקורת וכתוצאה מכך לא מתקיים מניין חוקי בישיבת הוועדה, יהיה המניין החוקי באותה ישיבה שני חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; בפרוטוקול ישיבה כאמור יינתן הסבר לדחיפות שבקיום הישיבה. : (י) בישיבות ועדת הביקורת ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של החברה. @ 24ט. מבקר פנימי (תיקון: תשע"ב) : (א) על המבקר הפנימי שימונה לפי [[סעיף 24ו(3)]] יחולו הוראות [[+|סעיפים 3(א)]], [[+|4(ב)]], [[+|8]], [[+|9]], [[+|10]] [[ו-12 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992]], בשינויים המחויבים. : (ב) המבקר הפנימי יבדוק, בין השאר, את תקינותן של פעולות החברה מבחינת השמירה על הוראות דין, על נוהל עסקים תקין ועל הנהלים שקבע הדירקטוריון של החברה לפי חוק זה. : (ג) המבקר הפנימי ידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון, לוועדת הביקורת ולמנהל הכללי. @ 24י. סייג לתחולה (תיקון: תשע"ב) : הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על חברת ניהול תיקים גדולה בששת החודשים הראשונים מאז הפכה לחברת ניהול תיקים גדולה. @ 24יא. שינוי [[תוספת ראשונה א']] (תיקון: תשע"ב) : שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת הראשונה א']]. == פרק ה': רישום ודיווח == @ 25. רישום פעולות (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-4) : (א) מנהל תיקים ינהל רישומים של כל עסקה שביצע עבור לקוח. : (ב) בעל רישיון ינהל רישומים של כל פעולת ייעוץ שנתן ללקוח. : (ב1) משווק השקעות ינהל רישומים של כל פעולת שיווק שעשה כלפי לקוח. : (ג) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1) יחולו גם אם פעולת הייעוץ או השיווק לא הסתיימה בעסקה. : (ד) בעל רישיון ישמור רישומים כאמור בסעיף זה לתקופה של שבע שנים. : (ה) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול ברישומים כאמור בסעיף זה, וכן את אופן עריכתם, שמירתם ומסירתם ללקוח. @ 26. דיווח ללקוח (תיקון: תשס"ה-2, תש"ע) : (א) מנהל תיקים ימציא ללקוח, אחת לשלושה חודשים לפחות, דין וחשבון מפורט על הרכב תיק ההשקעות שלו, על חשבונו הכספי ועל חיובו, במישרין או בעקיפין, בשל שכר והוצאות, לרבות בשל תשלום לאדם השולט במנהל התיקים או הנשלט בידו או לחברה בשליטת אדם כאמור, וכן יצרף את פירוט העסקאות שביצע עבור הלקוח בתקופה שחלפה ממועד הדין וחשבון הקודם, תוך הבלטת עסקאות שביצוען כרוך בסיכון מיוחד ועסקאות באשראי, אם בוצעו כאלה. : (ב) דיווח ללקוח שעבורו פועל מנהל תיקים בנאמנות עיוורת ייעשה במתכונת, במועדים ובתנאים שפורטו בהסכם ביניהם; לקוח כאמור רשאי ליתן מראש בכתב את ההסכמות הדרושות לפי חוק זה, כולן או חלקן. : (ג) מנהל תיקים ימציא ללקוח פרטים נוספים בכל עת, על פי דרישתו, בין בנוגע למצב תיק ההשקעות שלו או חשבונו הכספי, ובין בנוגע לעסקה מסויימת, ואולם רשאי הוא שלא לעשות כן אם מצא שדרישת הלקוח אינה סבירה. : (ג1) בעל רישיון יודיע ללקוח על כל שינוי בכתובת מקום עיסוקו בתוך שבעה ימים מהמועד שבו החל לעסוק כבעל רישיון באותה כתובת. : (ד) לא יהיה בדיווח לפי סעיף זה פרט מטעה. @ 27. דיווח לרשות (תיקון: תשס"ה, תשס"ה-2, תש"ע, תש"ע-2, תשע"א, תשע"ב-2, תשע"ד-2) : (א) בעל רשיון יגיש לרשות אחת לשנה הודעה לענין קיום דרישות ביטוח והיקפו, ואם הוא תאגיד - גם אישור רואה חשבון לענין קיום דרישת ההון העצמי המזערי לפי חוק זה. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) בעל רשיון חייב לדווח מיד לרשות אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן הרשיון ואם הוא יחיד - גם אם אינו מבוטח בביטוח כנדרש לפי הוראות [[סעיף 20ג]], או נתקיים בו תנאי שבשלו רשאית הרשות לבטל רשיון או להתלותו ולעניין בחינת המהימנות כאמור [[בסעיף 10(א1)]], יודיע בעל רישיון לרשות על התקיימות אחד מאלה, בארץ או בחו"ל: :: (1) הרשעה בעבירה; :: (2) הגשת כתב אישום או התקיימות הליך משמעתי, בשל ביצוע עבירה; :: (3) חקירה או בירור מינהלי בקשר עם ביצוע עבירה או הפרה של הוראת דין כלכלי, בידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך בירור מינהלי, לפי העניין; :: (4) תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי, בקשר עם הפרת הוראת דין כלכלי, וכן קיומו של הליך מינהלי בשל הפרת הוראה כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מינהלי; :: (5) תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור, בשל הפרת הוראת דין כלכלי; :: (6) פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראת דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה מכוח [[סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], ובלבד שתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות; :: בסעיף קטן זה - ::- "הוראת דין כלכלי", "עבירה" - כהגדרתן [[בסעיף 9א(ד) לחוק השקעות משותפות]]; ::- "חבות כספית כחלופה להליך פלילי" - כהגדרתה [[בסעיף 260(א) לחוק החברות]]. : (ג1) בעל רישיון ידווח לרשות על כתובת מקום עיסוקו כבעל רישיון ועל כל שינוי בה, בתוך שבעה ימים מהמועד שבו החל לעסוק כבעל רישיון באותה כתובת. : (ג2) תאגיד מורשה מנהל קרן, ותאגיד בנקאי ידווחו לרשות, בלא דיחוי, על העסקה חדשה של בעל רשיון או סיום העסקה של בעל רישיון שהועסק אצלם. : (ג3) תאגיד מורשה מנהל קרן, ותאגיד בנקאי יגישו לרשות ביום ה-21 בחודש ינואר בכל שנה, דין וחשבון שבו יפורטו שמות כל בעלי רישיון שהועסקו אצלם ביום האחרון בחודש שקדם למועד הגשת הדין וחשבון וכתובת הסניף שבו הם מועסקים, וכן שמות בעלי רישיון שהעסקתם הסתיימה לאחר מועד הגשת הדין וחשבון הקודם לפי סעיף קטן זה; בדין וחשבון לפי סעיף קטן זה יפורטו בנפרד בעלי רישיון יועץ או בעלי רישיון משווק, וכן בעלי רישיון מנהל תיקים. : (ד) בעל רשיון או תאגיד בנקאי חייב לדווח כאמור בסעיף זה לרשות גם לפי דרישה מיוחדת שלה או של יושב ראש הרשות, וכן ידווח לפי דרישה כאמור על כל אירוע או ענין אשר מידע אודותיו חשוב ללקוח סביר הנזקק לשירותיו. : (ה) בעל רשיון או תאגיד בנקאי חייב למסור בכתב לרשות, לפי דרישה, שלה או של עובד שלה שהיא הסמיכה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדו"ח או בהודעה לפי סעיף זה. : (ו) הרשות רשאית לפרסם באתר האינטרנט שלה או בשני עתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה לדעתה, היוצאים לאור בישראל בשפה העברית, דוחו"ת או הודעות שהוגשו לפי סעיף זה והיא רשאית להורות לבעל הרישיון או לתאגיד הבנקאי לפרסם דוחות או הודעות כאמור באופן שתורה. : (ז) לא יהיה בדיווח לפי סעיף זה פרט מטעה. @ 27א. דרכי הדיווח לרשות (תיקון: תשס"ה, תש"ע, תשע"ד-2) : (א) בקשה של תאגיד מורשה לביטול או להתליית רישיונו, לפי [[סעיף 10(ב)]], וכן דו"ח, הודעה, מידע, וכל מסמך אחר שתאגיד מורשה חייב להגישו לרשות או לבורסה לפי [[סעיפים 27]] [[או 27ג]], יוגשו לפי [[פרק ז'1 לחוק ניירות ערך]]. : (ב) (((בוטל).)) @ 27ב. העתק מאושר (תיקון: תשס"ה, תשע"ד-2) : (א) (((בוטל).)) : (ב) העתק מאושר של מסמך שהוגש לרשות יתקבל בכל הליך משפטי כמקור ויהווה ראיה חלוטה לכך שהמסמך המקורי נמצא בידי הרשות. @ 27ג. דיווחים נוספים (תיקון: תש"ע) : שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים אלה: : (1) דוחות נוספים על אלה המנויים בחוק זה שבעל רישיון או תאגיד בנקאי חייב להגיש לרשות או ללקוח, הפרטים שיש לכלול בהם, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם; כמו כן רשאי הוא לקבוע חובת פרסום של דוחות כאמור לציבור ואת אופן פרסומם; : (2) הפרטים שיש לכלול בדוחות שבעל רישיון, תאגיד בנקאי או מנהל קרן חייב להגיש לפי חוק זה, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם; : (3) פטור לבעל רישיון, תאגיד בנקאי, מנהל קרן או סוגים שלהם, מחובת דיווח לפי חוק זה. == פרק ו': תפקידי הרשות וסמכויותיה == @ 28. פיקוח הרשות על בעל רשיון (תיקון: תשס"ה-4, תש"ע, תשע"ט, תשפ"ד) : (א) במילוי חובותיו לפי חוק זה יהיה בעל רשיון נתון לפיקוח הרשות. : (ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של בעל רשיון, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכל כדי להבטיח את ניהולו התקין של בעל הרשיון ואת השמירה על ענינם של לקוחותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל בעלי הרשיון או לסוג מסוים של בעל רשיון. : (ג) (((בוטל).)) : (ד)(1) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), להסמיך גם את מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת על בעל רישיון, ולדרוש מסמכים וידיעות הנוגעים אליו, הדרושים לצורך מילוי תפקידה, ובלבד שמתקיימים שניים אלה: ::: (א) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי המועמד, כי אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; ::: (ב) הוא קיבל הכשרה מתאימה או עמד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה יושב ראש הרשות. :: (2) מי שהוסמך לפי סעיף קטן זה לא יגלה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, אלא לצורך הביקורת, או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט. @ 29. החלת סמכויות הרשות (תיקון: תשס"ט, תשע"א, תשע"ו) : (א) בסעיף זה - ::- "הפרה" - כל אחת מאלה: ::: (1) הפרה כמשמעותה [[בסעיף 38א]]; ::: (2) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 38ו]]; ::- "עבירה" - כל אחת מאלה: ::: (1) עבירה לפי חוק זה; ::: (2) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקה (1); ::: (3) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2); ::: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[או 246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (3). : (ב)(1) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב - ::: (א) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי בעל רישיון או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור; ::: (ב) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]] ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקת משנה (א); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם אפשר להסתפק בהעתק ממנו. :: (2) הוראות [[סעיף 56א(ב) לחוק ניירות ערך]] יחולו לעניין החזרת מסמך שנמסר לרשות לפי פסקה (1). :: (ג) הוראות [[סעיפים 56א1 עד 56ה לחוק ניירות ערך]] יחולו בשינויים המחויבים ובשינוי זה: [[-|בסעיף 56ג2]], במקום "פסקאות (3) או (4) להגדרה "עבירת ניירות ערך"" יקראו "פסקאות (2) או (3) להגדרה "עבירה" כהגדרתה בחוק הייעוץ". == פרק ז': עבירות משמעת ושיפוט משמעתי (((בוטל))) (תיקון: תשע"א) == @ 30. (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-4, תש"ע, תש"ע-2, תשע"א) : (((בוטל).)) @ 31. (תיקון: תשס"ה-2, תשע"א) : (((בוטל).)) @ 32. (תיקון: תשס"ה-4, תשע"א) : (((בוטל).)) @ 33. (תיקון: תשע"א) : (((בוטל).)) @ 34. (תיקון: תשע"א) : (((בוטל).)) @ 35. (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-4, תשע"א) : (((בוטל).)) @ 36. (תיקון: תשע"א) : (((בוטל).)) @ 37. (תיקון: תשע"א) : (((בוטל).)) @ 38. (תיקון: תשע"א) : (((בוטל).)) == פרק ז'1: הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס"ה-4, תשע"א) == @ 38א. עיצום כספי (תיקון: תשע"א) : (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בתוספת השנייה]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי [[פרק ח'3 לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים [[בפרק זה]]. : (ב) לעניין [[פרק זה]] יקראו את [[ההגדרה "הפרה חוזרת" שבסעיף 52יט לחוק ניירות ערך]] כך שבסופה יבוא "ולעניין [[חוק זה|פרט (26) בחלק א' לתוספת השנייה לחוק הייעוץ]], תיבחן הפרת אותה הוראה שניתנה לפי [[חוק זה|סעיף 28(ב) לחוק הייעוץ]]". @ 38ב. סכום העיצום הכספי (תיקון: תשע"א) : (א) סכום העיצום הכספי שיוטל על מפר לפי [[פרק זה]], יהיה הסכום המפורט לגביו [[בתוספת השלישית]]. : (ב) סכום העיצום הכספי שיוטל לפי [[פרק זה]] על מפר שהוא חברה בעלת רישיון ניהול תיקים, ייקבע לפי [[התוספת השלישית]] בהתאם לשווי הנכסים הכולל של החברה; לעניין זה, "שווי נכסים כולל" - שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולה של החברה, בהתאם לדיווח האחרון שהגישה החברה לרשות לפי חוק זה לפני מועד ביצוע ההפרה. : (ג) סכום העיצום הכספי שיוטל לפי [[פרק זה]] על מפר שהוא תאגיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, ייקבע לפי [[התוספת השלישית]] בהתאם למספר בעלי הרישיון המועסקים בידי התאגיד, בהתאם לדיווח האחרון שהגיש התאגיד לרשות לפני מועד ביצוע ההפרה. @ 38ג. סכומים מופחתים (תיקון: תשע"א) : (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים [[בתוספת השלישית]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). : (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט [[בתוספת השלישית]], בשיעורים מרביים שיקבע. :: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"א-2011]].)) @ 38ד. הפרת הוראה זהה לגבי כמה לקוחות (תיקון: תשע"א) : הפרת הוראה זהה לגבי כמה לקוחות, יראו אותה כהפרה אחת, והעיצום הכספי לפי [[סעיף 38ב]] ייקבע בהתאם למועד ההפרה האחרונה. @ 38ה. שינוי [[התוספת השנייה]] [[והתוספת השלישית]] (תיקון: תשע"א, [י"פ הודעות]) : שר האוצר רשאי בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השנייה]] [[והתוספת השלישית]], ובלבד שסכום העיצום הכספי הקבוע [[בתוספת השלישית]] לא יעלה על 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח))). == פרק ז'2: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א) == @ 38ו. הגדרות (תיקון: תשע"א) : [[בפרק זה]] - :- "הוועדה" - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך]]; :- "הפרה" - מעשה או מחדל שהוא אחד מאלה: :: (1) הוא מפורט [[בתוספת הרביעית]]; :: (2) הוא כלול ברשימת מעשים או מחדלים שקבעה הרשות לפי [[סעיף 38יא]], שיש בהם כדי להעיד כי מי שביצעם לא נהג בזהירות שבעל רישיון סביר היה נוהג בה בנסיבות דומות. @ 38ז. החלת הוראות לעניין בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א) : ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' בתוספת השביעית לחוק האמור]], בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים [[בסימן זה]]. @ 38ח. החלת הוראות לעניין עיצום כספי (תיקון: תשע"א) : לעניין הטלת עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יחולו הוראות [[סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך]], כמפורט להלן: : (1) לעניין מפר שהוא יחיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות - בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים; : (2) לעניין מפר שהוא יחיד בעל רישיון ניהול תיקים - בסכום מרבי של 50,000 שקלים חדשים; : (3) לעניין מפר שהוא יחיד אחר - בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים; : (4) לעניין מפר שהוא תאגיד - בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים. @ 38ט. אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל (תיקון: תשע"א) : הוראות [[סעיף 52סד לחוק ניירות ערך]] יחולו לעניין מפר והפרה, ואולם סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל לפי סעיף זה על המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הוא 50,000 שקלים חדשים. @ 38י. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע"א) : (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] - :: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק זה]], ולפי [[פרקים ז'1]] [[ו((-))ח'1]] (בסעיף זה - הליך); :: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל; :: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד; :: (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה. : (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור [[בסעיף 52נד(א)(1)(א) לחוק ניירות ערך]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש. :: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת. @ 38יא. רשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד על פגם בזהירות (תיקון: תשע"א) : הרשות תקבע, לעניין [[פרק זה]], רשימה של מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי בעל רישיון שביצעם לא נהג בזהירות שבעל רישיון סביר היה נוהג בה בנסיבות דומות; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות. @ 38יב. שינוי [[התוספת הרביעית]] (תיקון: תשע"א) : שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת הרביעית]]. == פרק ח': עונשין == @ 39. עונשין (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-4, תש"ע, תש"ע-2, תשע"א, תשע"ד, תשפ"ד) : (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - כפל הקנס האמור: :: (1) עסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות, בלי שיש בידו רשיון, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) עד (ב1)]]; :: (2) העסיק בשיווק השקעות מי שאינו בעל רשיון משווק, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב2)]]; :: (3) עסק בניהול תיקים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)]]; :: (4) עסק בייעוץ השקעות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב)]], או העסיק בייעוץ השקעות מי שאינו בעל רשיון יועץ, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]]; :: (5) עסק בשיווק השקעות או העסיק עובדים בשיווק השקעות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג1)]]; :: (6) עסק בשיווק השקעות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ו)]]. : (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - כפל הקנס האמור: :: (1) החזיק או רכש ניירות ערך בעבור עצמו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(א)]]; :: (2) ניהל תיקי השקעות בעבור בן משפחתו או בעבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי שליטה בו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(ב)]]; :: (2א) מסר מידע כוזב או מטעה בבקשה לקבלת רישיון לפי [[סעיף 3(א4)(3), (ד)]] [[או 5]], או בדיווח לרשות לפי [[סעיף 27]]; :: (2ב) שלט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק באמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 4א]]; :: (3) כיהן כנושא משרה בתאגיד מורשה, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]]; :: (4) קיבל טובת הנאה בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 17(א)]]; :: (5) העניק טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצועה, בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]]; :: (6) קבע את חישובם של שכר והחזר ההוצאות שיחויב בהם הלקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 17(ד)]]; :: (7) נתן ייעוץ או ביצע עסקה לגבי נכס פיננסי שלגוף מוסדי שהוא בעל ענין ביועץ או במעסיקו יש זיקה אליו, בניגוד להוראות [[סעיף 17א]]; :: (8) התקשר בהסכם חריג עם גוף מוסדי, מבלי שקיבל אישור לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 17ב(א)]]; :: (9) (((נמחקה);)) :: (10) השתמש במילה "ייעוץ" או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או בפרסום מטעמו, בניגוד להוראות [[סעיף 20ב]]; :: (11) מי שאינו בעל רישיון, ועסק בייעוץ השקעות בכלי התקשורת, בלי שכלל הודעות כאמור [[בסעיף 3(ב)]]; :: (12) פנה בהצעה למתן שירותים, בניגוד להוראות [[סעיף 3א]]; :: (13) גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 28(ד)(2)]]. : (ב1) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בפרק ז'2]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) (((בוטל).)) @ 40. אחריות מנהל תאגיד (תיקון: תשע"א) : נעברה עבירה כאמור [[בסעיף 39]] בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי שלו, ובשותפות אחראים השותפים, למעט שותפים מוגבלים, אלא אם כן הוכיחו אחת מאלה: : (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ושלא היה עליהם לדעת עליה או שלא היו יכולים לדעת עליה; : (2) שנקטו את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה. @ 40א. (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד) : (((מוספר מחדש [[כסעיף 40ד]]).)) == פרק ח'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשע"א) == @ 40ב. הגדרות (תיקון: תשע"א) : [[בפרק זה]] - :- "הליכים" - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בפרק ז'2]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בסעיף 29(ג)]], לפי העניין; :- "הפרה", "עבירה" - כהגדרתן [[בסעיף 29(א)]]. @ 40ג. סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשע"א) : הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות ולפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, לפי העניין, המותנית בתנאים, בהתאם להוראות [[פרק ט'1 לחוק ניירות ערך]], תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות [[הפרק האמור]], בשינויים המחויבים. == פרק ט': הוראות שונות == @ 40ד. המצאת מסמכים מהרשות בדואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד) : על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, לתאגיד מורשה או למי שהגיש בקשה לקבלת רישיון תאגיד מורשה, יחולו ההוראות לפי [[פרק ז'2 לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים. @ 40ה. פרסום הוראות הרשות (תיקון: תשפ"ד) : (א) הוראות הרשות לפי [[סעיפים 3(א4)(1)(א), (2) ו-(3)]] [[ו-28(ב)]], אין חובה לפרסמן ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן. : (ב) הוראות הרשות כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט שלה. @ 41. אגרות (תיקון: תשס"ה-2, תש"ע) : (א) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות שעל מבקשי רשיונות בעלי רישיונות, וכן המבקשים להירשם במרשם העוסקים הזרים או הרשומים בו לפי הוראות [[פרק ב'1]] לשלם לרשות וכן לקבוע הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות לפי סעיף זה, ובדבר החלת [[פקודת המסים (גביה)]] על גביית אגרות והפרשי הצמדה וריבית כאמור. : (ב) לא שילם בעל רישיון או מי שרשום במרשם העוסקים הזרים אגרה שהיה עליו לשלמה לפי הוראות סעיף קטן (א), בתוך שנה מהמועד שנקבע לתשלומה לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, יותלה רישיונו או יימחק רישומו, לפי העניין החל במועד שנקבע לכך בהתראה שנמסרה לו מאת הרשות עד לתשלום האגרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי הוראות אותו סעיף ((קטן)); בעל רישיון שרישיונו הותלה לפי הוראות סעיף קטן זה, יודיע על כך מיד בכתב ללקוחותיו. הודעה על מחיקת הרישום ממרשם העוסקים הזרים, לפי הוראות סעיף קטן זה, תימסר בהתאם להוראות [[סעיף 10ז]]. : (ג) חידוש רישיון שבוטל או שהותלה לפי חוק זה או חידוש רישום במרשם העוסקים הזרים שנמחק לפי חוק זה, יותנה בתשלום חובותיו של בעל הרישיון או של מי שרישומו נמחק, לפי העניין בשל אי-תשלום אגרה או בשל אי-תשלום הפרשי הצמדה וריבית, שהיה חייב בתשלומם לפי הוראות סעיף קטן (א). @ 41א. שינוי [[((ה))תוספת ראשונה]] (תיקון: תש"ע, תשע"א) : שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת הראשונה]]. @ 42. ביצוע ותקנות : שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, ורשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה; תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת. @ 43. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]].)) @ 44. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]].)) @ 45. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הבנקאות, 1941]].)) @ 46. : ((הנוסח שולב [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]].)) @ 47. תחילה והוראות מעבר לסעיפים מסויימים (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ז) : (א) תחילתם של [[סעיפים 2 עד 8]], [[10]], [[39]] [[ו-40]], ביום כ"ו בסיון התשנ"ז (1 ביולי 1997). : (ב) תחילתם של [[סעיפים 13]], [[16(ב) ו-(ג)]], [[17]], [[18]] [[ו-26]], ככל שהם מתייחסים למי שהיו לקוחותיו של יועץ השקעות או מנהל תיקים ערב פרסומו של חוק זה, בתום ששה חודשים מיום הפרסום. : (ג) לענין סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יראו יחיד או תאגיד העוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקים ביום פרסומו של חוק זה ועד יום כ"ה בסיון התשנ"ז (30 ביוני 1997), כאילו היה בעל רשיון לפי חוק זה. @ 48. הוראות מעבר (תיקון: בג"ץ 1715/97, תשנ"ח, תשס"ה-2) : (א) בסעיף זה - ::- "בחינות" - בחינות שנקבעו לפי [[סעיפים 7]] [[ו-8 לחוק זה]]; ::- "התקופה הקובעת" - התקופה המתחילה ביום ב' באלול התשנ"ד (9 באוגוסט 1994) והמסתיימת ביום כ"ה בסיון התשנ"ז (30 ביוני 1997). : (ב) לצורך קבלת רשיון מנהל תיקים, מי שעסק בישראל בניהול תיקים ברציפות בתקופה הקובעת, יהיה פטור מהבחינות. למעט מבחינה בנושא אתיקה מקצועית. : (ג) לצורך קבלת רשיון יועץ השקעות, מי שעסק בישראל בייעוץ השקעות או בניהול תיקים, ברציפות בתקופה הקובעת, יהיה פטור מהבחינות, למעט מהבחינה בנושא אתיקה מקצועית. : (ג1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו על מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון בפטור מבחינות כאמור באותם סעיפים קטנים, עד יום ג' בשבט התשס"ו (1 בפברואר 2006). : (ד) מי שעסק ביום ו' בתמוז התשנ"ח (30 ביוני 1998) בייעוץ השקעות או בניהול תיקים, לפי הענין, מכוח רשיון זמני, פטור, עד ליום כ"ב בטבת התש"ס (31 בדצמבר 1999), מבחינות, למעט מהבחינה בנושא אתיקה מקצועית. : (ה) (((בוטל).)) @ 49. פרסום ברשומות : חוק זה יפורסם תוך 30 ימים מיום קבלתו. == תוספת ראשונה (תיקון: תש"ע, תשע"א) == ==== ((([[ההגדרה "לקוח כשיר" שבסעיף 1]]))) ==== @ 1. : קרן להשקעות משותפות בנאמנות או מנהל קרן. @ 2. : חברה מנהלת או קופת גמל כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]]. @ 3. : מבטח. @ 4. : תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], למעט חברת שירותים משותפת. @ 5. : בעל רישיון. @ 6. : חבר בורסה. @ 7. : חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג) לחוק ניירות ערך]]. @ 8. : תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת קבלת שירותים, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים; בפסקה זו, "הון עצמי" - לרבות לפי כללי חשבונאות זרים, תקני חשבונאות בין-לאומיים, וכללי חשבונאות מקובלים בארצות הברית כהגדרתם לפי [[+|סעיפים 17(ב)(1)]] [[ו-36 לחוק ניירות ערך]]. @ 9. : יחיד שמתקיימים בו שניים מאלה ואשר נתן מראש הסכמתו בכתב לכך שייחשב כלקוח כשיר לעניין חוק זה: : (1) השווי הכולל של מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים וניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52 לחוק ניירות ערך]], שבבעלותו, עולה על 12 מיליון שקלים חדשים; : (2) הוא בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון או הועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי שדורש מומחיות בשוק ההון; : (3) הוא ביצע לפחות 30 עסקאות, בממוצע, בכל רבעון במשך ארבעת הרבעונים שקדמו להסכמתו; לעניין זה, "עסקה" - למעט עסקה שביצע מנהל תיקים בעבור יחיד הקשור עמו בהסכם לניהול תיק השקעות. @ 10. : תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים [[בתוספת זו]]. @ 11. : תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל שמאפייני הפעילות שלו דומים לאלה של תאגיד המנוי [[בתוספת זו]]. == תוספת ראשונה א' (תיקון: תשע"ב) == ==== ((([[סעיף 24א]]))) ==== :- "חברת ניהול תיקים גדולה" - חברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות אשר ביום 31 בדצמבר התקיים לגביה לפחות אחד משני תנאים אלה: :: (1) היו לה ולחברות אחרות שהן בעלות רישיון ניהול תיקים השייכות לאותה קבוצה, יחד, מעל 50 לקוחות ושווי הנכסים הכולל שלהן היה מעל 5 מיליארד שקלים חדשים; :: (2) היו לה ולחברות אחרות שהן בעלות רישיון ניהול תיקים השייכות לאותה קבוצה, יחד, מעל 1,000 לקוחות; :: ימשיכו לראות חברה כחברת ניהול תיקים גדולה גם אם חדלו להתקיים בה התנאים האמורים עד תום שלוש שנים מיום שלא התקיים בה אף אחד מאותם התנאים; :- "קבוצה" - קבוצה של תאגידים שמקיימים ביניהם קשרי שליטה, לרבות חברה-בת וחברה קשורה, כהגדרתן [[בחוק ניירות ערך]], וחברה בשליטת חברה השולטת בכל אחת מהן; :- "שווי נכסים כולל" - שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולה של חברת ניהול תיקים. == תוספת שנייה (תיקון: תשע"א) __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 38א]]))) ==== === חלק א' === @ (1) : בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, או הודעה שמתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות [[סעיף 3(ב)]], למעט אם מסר בעל הרישיון לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל את התחייבותו בכתב לכלול הודעות כאמור בפרסום; @ (1א) (תיקון: ק"ת תשע"ה) : החזיק או רכש ניירות ערך או יחידות כהגדרתן [[בחוק השקעות משותפות]], לעצמו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(א)]]; @ (1ב) (תיקון: ק"ת תשע"ה) : ניהל תיקי השקעות לבן משפחתו או לתאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי שליטה בו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(ב)]]; @ (2) : לא ציין בהסכם עם לקוח את השירותים שיינתנו בידי עוסק זר או את הנכסים הפיננסיים וניירות הערך שלגביהם יינתנו השירותים כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 10ד]]; @ (3) : לא הודיע, באופן מיידי, ללקוח על הפסקת פעילותו של עוסק זר, בניגוד להוראות [[סעיף 10ז]]; @ (4) : לא בירר עם לקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי, לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, או את שאר הנסיבות הצריכות לעניין, אף שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה, בניגוד להוראות [[סעיף 12]]; @ (5) : לא ערך הסכם בכתב עם לקוח או לא מסר ללקוח העתק מהסכם כאמור, קודם לתחילת מתן השירות, או לא כלל בהסכם כאמור את הנושאים שהיה עליו לכלול בו או לא עדכן בו את פרטי הלקוח, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13]]; @ (6) : לא כלל ברישומים של שיחות עם לקוח פרטים שנקבעו לפי [[סעיף 15(א)]], או לא ערך או שמר פרטים כאמור או לא מסר אותם ללקוח בניגוד להוראות לפי [[אותו סעיף]]; @ (7) : הזמין בעבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד משמשים חתם להצעתם, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, או לא דיווח ללקוח על הזמנה כאמור בתוך 30 ימים מיום ביצועה, בניגוד להוראות [[סעיף 16(ב)]]; @ (8) : רכש בעבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם בטרם חלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, רכש בעבור לקוח ניירות ערך כאמור לאחר שחלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית אך בטרם חלפו שישה חודשים ממועד זה בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, או לא דיווח ללקוח על רכישה כאמור בתוך 30 ימים מיום ביצועה, בניגוד להוראות [[סעיף 16(ג)]]; @ (9) : ביצע רכישה של ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם, מחוץ לבורסה או בשער העולה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה, בניגוד להוראות [[סעיף 16(ד)]]; @ (10) : לא הביא לידיעת לקוחותיו, במקום שבו הוא מנהל את עסקיו, בשלט בולט וברור או באופן אחר כפי שהורה יושב ראש הרשות, את דבר עיסוקו בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות או את דבר היותו תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, לפי העניין, או את הגופים המוסדיים שהוא בעל זיקה לנכסים פיננסיים שלהם, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(א)(1)]], או לא גילה ללקוח לפני ההתקשרות עמו, בלשון המובנת לו, בעל פה ובמסמך בכתב, או לא פרסם באתר האינטרנט שלו, את דבר עיסוקו כאמור או את דבר היותו תאגיד כאמור, את הזיקה שיש לו לנכסים פיננסיים ומהותה או את דבר העדפתו את אותם נכסים, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(א)(2)]], או לא כלל הודעה, אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, או לא כלל הודעה ששיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ד)]]; @ (11) : לא הודיע ללקוח על סיכון מיוחד שביצועה של עסקה מהעסקאות המפורטות [[בסעיף 18(ג)]] כרוך בו, בניגוד להוראות [[סעיף 18(א)]]; @ (12) : ביצע בעבור לקוח עסקה מהעסקאות המפורטות [[בסעיף 18(ג)]], בלי שהלקוח נתן את אישורו מראש ובכתב לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון, בניגוד להוראות [[סעיף 18(ב)]]; @ (13) : לא שמר בסוד מידע שהביא הלקוח לידיעתו, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, או כל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן עסק בייעוץ או בשיווק כלפי הלקוח או ביצע לחשבונו, בניגוד להוראות [[סעיף 19]]; @ (14) : פרסם בכלי התקשורת, בחוזר, באמצעות דואר, דואר אלקטרוני, פקסימיליה, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, את דבר עיסוקו בייעוץ השקעות בנוגע לנכסים פיננסיים שלגוף מוסדי מסוים יש זיקה אליהם, בניגוד להוראות [[סעיף 20א]]; @ (15) (תיקון: תשפ"ו) : עסק בעיסוק נושא הרישיון בעת שלא עמד בתנאים ובסכומים שנקבעו לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), פיקדון או ניירות ערך, בניגוד להוראות [[סעיף 20ג]]; @ (16) : לא החזיק ניירות ערך או נכסים פיננסיים של לקוחותיו בנפרד מאלה שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 22(1)]]; @ (17) : לא החזיק ניירות ערך או נכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד או לא ניהל רישומים לגבי כספים, ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, בניגוד להוראות [[סעיף 22(2)]]; @ (18) : ניהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים, שלא בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים, בניגוד להוראות [[סעיף 22(3)]]; @ (19) : לא ביצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו, בניגוד להוראות [[סעיף 22(4)]]; @ (20) : לא זיכה או חייב אצלו את חשבונות הלקוח ביום ביצוע העסקה, בניגוד להוראת [[סעיף 22(5)]]; @ (21) : השתמש בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח, שלא לצורך ביצוע עסקאות בעבור אותו לקוח או שלא בהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכוח שקיבל ממנו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]]; @ (22) : ביצע עסקה עם לקוח או הפיק טובת הנאה מנכסי לקוח, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח מראש ובכתב לאותה עסקה או לאותה טובת הנאה, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ב)]]; @ (23) : התנה את שכרו ברווח שהפיק הלקוח מעסקה או במספר העסקאות שבוצעו בעבור הלקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 24]]; @ (23א) (תיקון: תשע"ב) : הפר הוראות לפי [[סעיפים 24ב(א) עד (ג) או (ה)]] [[או 24ב1]] בדבר כהונה או מינוי של דירקטורים חיצוניים או הגבלות על כהונה בדירקטוריון; @ (23ב) (תיקון: תשע"ב) : כיהן כדירקטור ביותר משני גופים פיננסיים בעת אחת, בניגוד להוראות [[סעיף 24ב(ד)]], או כיהן כחבר ועדת ביקורת, בניגוד להגבלות הקבועות [[בסעיף 24ח(ד)]]; @ (23ג) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ג(ב) או (ג)]] בדבר הגבלה על כהונת מנהל כללי והקניית סמכויות המנהל הכללי; @ (23ד) (תיקון: תשע"ב) : הפר הוראות לפי [[סעיף 24ד]] בדבר תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות, בדבר מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית; @ (23ה) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ה(א) או (ב)]] בדבר ניהול ישיבות דירקטוריון; @ (23ו) (תיקון: תשע"ב) : לא ערך פרוטוקול בישיבות הדירקטוריון או ועדת ביקורת כנדרש לפי [[סעיפים 24ה(ג)]] [[או 24ח(י)]]; @ (23ז) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ו(2)]] בכך שהדירקטוריון לא אישר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית במשך תקופה העולה על שישה חודשים; @ (23ח) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ו(4) או (5)]] בכך שהדירקטוריון לא מילא תפקיד מתפקידיו לפי [[הסעיף האמור]] במשך תקופה שעולה על שישה חודשים; @ (23ט) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ח(ב)(1) או (2)]] בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בתכנית העבודה של המבקר הפנימי או בדרכים לתיקון ליקויים שנמצאו; @ (23י) (תיקון: תשע"ב) : הפר הוראות לפי [[סעיף 24ח(ג) או (ד)]] בדבר הרכב ועדת ביקורת שמינה והגבלות על כהונה בה; @ (23יא) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ח(ז) או (ח)]] בעניין קיום ישיבות ועדת ביקורת; @ (24) : לא ניהל רישומים של עסקה שביצע בעבור לקוח, של פעולת ייעוץ שנתן ללקוח או של פעולת שיווק שעשה כלפי לקוח, או לא שמר רישומים כאמור לתקופה של שבע שנים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 25]]; @ (25) : לא המציא ללקוח דין וחשבון, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 26]], או לא כלל פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 27ג]], ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי סעיף זה; @ (26) : הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 28(ב)]]; @ (27) : לא מסר ידיעה או מסמך בניגוד לדרישת יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך שהופנתה לגורם מפוקח כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]], בניגוד להוראות [[סעיף 29(ב)]] או בניגוד להוראות [[סעיף 56א1 לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בסעיף 29(ג)]]; @ (28) : לא מסר הודעה ללקוחותיו או לא פרסם מודעה בעיתון, בניגוד להוראות [[סעיפים 38א(א)]], [[38ז]] [[או 40ג]]; @ (29) : ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות [[סעיף 38י]]. === חלק ב' === @ (1) : העסיק אדם בשמו בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקים בניגוד להתחייבות לפי [[סעיף 7(ב)(2) או (4) או (ג)(1) או (2)]] או לפי [[סעיף 8(ב)(2) או (3)]], לפי העניין; @ (1א) (תיקון: תשע"ד) : לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי [[סעיף 4א(ה)]]; @ (1ב) (תיקון: תשפ"ד) : לא הגיש לרשות דיווח או הודעה, בהתאם להוראות שקבעה הרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 3(א4)(3)]], ובכלל זה לא כלל פרט שהיה עליו לכלול בהם, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט בהוראות האמורות; @ (1ג) (תיקון: תשפ"ד) : לא גילה ללקוח, בגילוי נאות, עניין מהותי שנקבע לפי [[סעיף 14(ב)]] כפי שהוחל [[בסעיף 3(א4)(1)(א)]], בניגוד להוראות לפי אותם סעיפים; @ (2) : קיבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, שאינה שכר והחזר הוצאות מהלקוח שנקבעו בהסכם לפי [[סעיף 13(ב)(3)]], בניגוד להוראות [[סעיף 17(א)]]; @ (3) : נתן לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצועה, טובת הנאה הנקבעת בהתחשב בזהות הגוף שניירות הערך נושא הייעוץ, השיווק או העסקה מונפקים על ידו, או בזהות הגוף שהוא בעל זיקה לנכסים הפיננסיים נושא הייעוץ, השיווק או העסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]]; @ (4) : קבע את חישובם של שכר או החזר ההוצאות שלקוח יחויב בהם בשל ייעוץ השקעות, תוך תלות בזהות הגוף שלגבי ניירות הערך המונפקים על ידו או לגבי הנכסים הפיננסיים שאליהם יש לו זיקה ניתן הייעוץ, או תוך תלות בתשלום של הלקוח לגוף כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 17(ד)]]; @ (5) : השתמש במילה "ייעוץ" או בכל מילה הנגזרת ממנה, בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או בפרסום מטעמו, בניגוד להוראות [[סעיף 20ב]]; @ (6) : לא הגיש לרשות דוח או לא מסר לה הודעה, הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 10ז]], [[27]], [[27א]], [[27ג]], [[42]], או בניגוד להוראות לפי [[+|סעיפים 52כז]], [[+|52ס]], [[+|54ג(ג)]] [[או 54ו לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 38א]], [[38ז]] [[ו-40ג]], בהתאמה, או לא כלל בדוח, פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 27ג(2)]], ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי [[27ג|סעיף זה (([צ"ל: הסעיף האמור]))]]; @ (7) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ג(א)]] בדבר מינוי יושב ראש דירקטוריון; @ (8) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ו(1)]] בדבר מינוי מנהל כללי; @ (9) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ו(3)]] בדבר מינוי מבקר פנימי; @ (10) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ח(א)]] בדבר מינוי ועדת ביקורת. == תוספת שלישית (תיקון: תשע"א, [י"פ הודעות]) == ==== ((([[סעיף 38ב(א)]]))) ==== : (((הסכומים [[בתוספת זו]] נכונים לשנת 2026):)) @ 1. (תיקון: ק"ת תשע"ה-2) : לעניין חברה בעלת רישיון ניהול תיקים - : {| ! rowspan="2" | היקף נכסים כולל (בשקלים חדשים) !! colspan="2" | הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השנייה]] !! colspan="2" | הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השנייה]] |- ! שיעור העיצום משווי נכסים כולל !! סכום עיצום מזערי !! שיעור העיצום משווי נכסים כולל !! סכום עיצום מזערי |- | על כל שקל מהיקף נכסים כולל עד 64,308,000 || 1/1,000 || 26,000 || 1/400 || 64,000 |- | על כל שקל מהיקף נכסים כולל מ-64,308,001 עד 643,078,000 || 1/9,000 || || 1/3,600 || |- | על כל שקל מהיקף נכסים כולל מ-643,078,001 עד 6,430,779,000 || 1/90,000 || || 1/36,000 || |- | על כל שקל מהיקף נכסים כולל מעל 6,430,779,000 || 1/450,000 || || 1/180,000 || |- | סכום עיצום מרבי || colspan="2" | 257,000 || colspan="2" | 643,000 |} @ 2. (תיקון: ק"ת תשע"ה-2) : (((נמחק).)) @ 3. : לעניין תאגיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות - : (1) הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השנייה]] - מכפלת 32,000 שקלים חדשים במספר בעלי הרישיון המועסקים על ידו ועד לסכום של 257,000 שקלים חדשים; : (2) הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השנייה]] - מכפלת 64,000 שקלים חדשים במספר בעלי הרישיון המועסקים על ידו ועד לסכום של 643,000שקלים חדשים. @ 4. : לעניין תאגיד בנקאי - : (1) הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השנייה]] - 514,000 שקלים חדשים; : (2) הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השנייה]] - 1,286,000 שקלים חדשים. @ 4א. (תיקון: תשפ"ד) : לעניין תאגיד שאינו בעל רישיון ואינו תאגיד בנקאי - : (1) הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השנייה]] - 64,000 שקלים חדשים; : (2) הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השנייה]] - 129,000 שקלים חדשים. @ 5. (תיקון: תשפ"ד) : לעניין יחיד - : (1) הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השנייה]] - 13,000 שקלים חדשים; : (2) הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השנייה]] - 19,000 שקלים חדשים. == תוספת רביעית (תיקון: תשע"א) == ==== ((([[סעיף 38ו]]))) ==== @ (1) : הפר הוראה מההוראות כמפורט [[בתוספת השנייה]] החלה לגביו, ובשלוש השנים שקדמו לביצוע ההפרה כאמור הפר, פעמיים לפחות, את אותה הוראה, והרשות הודיעה לו על ביצוע כל אחת מההפרות כאמור, בנפרד, בין אם הטילה עליו עיצום כספי בשל ביצוע ההפרה ובין אם לאו; @ (2) : במהלך תקופה של שנה, הפר את אותה הוראה מההוראות כמפורט [[בתוספת השנייה]] החלה לגביו, כלפי כמה לקוחות כמפורט להלן, לפי העניין: : (א) לעניין מפר שהוא תאגיד בנקאי או שהוא בעל רישיון שיש לו 50 לקוחות לפחות - כלפי 20 לקוחות לפחות; : (ב) לעניין מפר שהוא בעל רישיון שיש לו 20 לקוחות לפחות אך פחות מ-50 לקוחות - כלפי 10 לקוחות לפחות; : (ג) לעניין מפר שהוא בעל רישיון שיש לו פחות מ-20 לקוחות - כלפי מרבית לקוחותיו; @ (3) : עסק בייעוץ השקעות בלי שהיה בידו רישיון יועץ, או עסק בייעוץ השקעות שלא כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רישיון יועץ או בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בייעוץ או שלא כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א)]]; @ (4) : עסק בניהול תיקי השקעות בלי שהיה בידו רישיון מנהל תיקים, או עסק בניהול תיקים שלא בחברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב)]]; @ (5) : עסק בשיווק השקעות בלי שהיה בידו רישיון משווק, או עסק בשיווק השקעות שלא כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רישיון משווק או בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בשיווק או שלא כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון משווק, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב1)]]; @ (6) : העסיק בשמו, בשיווק השקעות לגבי נכסים פיננסיים המנוהלים על ידו או שהונפקו או שהוצאו על ידו, מי שאינו בעל רישיון משווק או בעל רישיון ניהול תיקים, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב2)]]; @ (6א) (תיקון: תשפ"ד) : לא הודיע ללקוח על קיומו של ניגוד עניינים בהתאם להוראות שקבעה הרשות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 3(א4)(2)]]; @ (6ב) (תיקון: תשפ"ד) : לא הגיש לרשות דיווח או הודעה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3(א4)(3)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר; @ (7) : מי שאינו בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא או הודעה שמתן הייעוץ אינו תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות [[סעיף 3(ב)]], למעט אם מסר לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל את התחייבותו בכתב לכלול הודעות כאמור בפרסום; @ (8) : פנה בהצעה למתן שירותים בניגוד להוראות [[סעיף 3א]]; @ (9) (תיקון: ק"ת תשע"ה-3) : (((נמחק);)) @ (10) (תיקון: ק"ת תשע"ה-3) : (((נמחק);)) @ (10א) (תיקון: תשע"ד) : שלט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 4א]]; @ (11) : עסק בניהול תיקים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)]]; @ (12) : העסיק בשמו בייעוץ השקעות מי שאינו מן המנויים [[בסעיף 9(ב)]]; @ (13) : כיהן כנושא משרה בתאגיד מורשה שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי, בעת שכיהן כנושא משרה או כעובד בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור אחר שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]]; @ (14) : עסק בשיווק השקעות שלא כאמור [[בסעיף 9(ג1)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ו)]]; @ (15) : העדיף את ענייניו האישיים או את ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו או העדיף את עניינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר, בניגוד להוראות [[סעיף 11]]; @ (16) : לא התאים את הייעוץ או את השיווק שהוא נותן ללקוחו או את אופי העסקאות שהוא מבצע בעבורו, לצרכיו או להנחיותיו של הלקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 12]]; @ (17) (תיקון: תשפ"ד) : לא גילה ללקוח, בגילוי נאות, את כל העניינים המהותיים לייעוץ או לשיווק הניתן על ידו או לעסקה המוצעת, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 14]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 3(א4)(1)(א)]]; @ (18) : לא הודיע ללקוח על קיומו של ניגוד עניינים בינו או בין התאגיד המורשה שבו הוא עובד או שותף, לבין הלקוח, באופן שנקבע לפי [[סעיף 15(א) או (ב)]], או ביצע פעולה שיש בה ניגוד עניינים בלי לקבל את הסכמת הלקוח לכך מראש באופן שנקבע לפי [[סעיף 15(א)]]; @ (19) : במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות, העדיף ניירות ערך או נכסים פיננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור, בניגוד להוראות [[סעיף 16(א)]]; @ (20) : כלל הודעה ולפיה אין לו עניין אישי בנושא, בעת שהיה לו עניין אישי בנושא, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ד)]]; @ (21) : נתן ייעוץ או ביצע עסקה בנכס פיננסי שלגוף מוסדי המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה ביועץ יש זיקה אליו, בניגוד להוראות [[סעיף 17א]]; @ (22) : התקשר עם גוף מוסדי בהסכם חריג בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב של יושב ראש הרשות, ואם הוא תאגיד בנקאי - גם של המפקח על הבנקים, בניגוד להוראות [[סעיף 17ב(א)]]; @ (23) : לא הודיע ללקוח על סיכון מיוחד שביצועה של עסקה שאינה מהעסקאות המפורטות [[בסעיף 18(ג)]] כרוך בו, בניגוד להוראות [[סעיף 18(א)]]; @ (24) : ביצע בעבור לקוח עסקה שאינה מהעסקאות המפורטות [[בסעיף 18(ג)]] ושבביצועה כרוך סיכון מיוחד, בלי שהלקוח נתן את אישורו מראש ובכתב לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון, בניגוד להוראות [[סעיף 18(ב)]]; @ (25) : עסק בחיתום בניגוד להוראות [[סעיף 20ד(א)]], או עסק בעיסוק שאינו מן העיסוקים המנויים [[בסעיף 8(ב)(1)]], בניגוד להוראות [[סעיף 20ד(ב)]]; @ (26) : לא המציא ללקוח דין וחשבון בניגוד להוראות לפי [[סעיף 26]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הלקוח; @ (27) : לא הגיש לרשות, באופן או במועד שנקבע לכך, דוח או לא מסר לה הודעה, הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בניגוד להוראות לפי [[סעיף 27]], [[27א]], [[27ג]] או [[סעיף 42]], או בניגוד להוראות לפי [[+|סעיפים 52כז]], [[+|52ס]], [[+|54ג(ג)]] [[או 54ו לחוק ניירות ערך]], כפי שהוחלו [[בסעיפים 38א]], [[38ז]] [[ו-40ג]], בהתאמה, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר; @ (28) : כלל בדיווח פרט מטעה בניגוד להוראות [[סעיף 26(ד)]] או [[סעיף 27ג]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הלקוח או משקיע סביר לפי העניין; @ (29) : גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 28(ד)(2)]]. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום ה' באב התשנ"ה (1 באוגוסט 1995). <חתימות> * יצחק רבין, ראש הממשלה * אברהם (בייגה) שוחט, שר האוצר * עזר ויצמן, נשיא המדינה * שבח וייס, יושב ראש הכנסת 7op7y32bvm8hs8b36hud2od4ndakkzf 0 314972 3079462 3019774 2026-08-28T05:30:13Z OpenLawBot 8112 [3079458] 3079462 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000451}} {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ה, 416|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211766.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 379|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211359.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 10|תיקון מס׳ 2 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211370.pdf}}, {{ח:תיבה|80|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211384.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 1715/97|בג״ץ לשכת מנהלי ההשקעו בישראל נ׳ שר האוצר|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/97/150/017/a15&amp;fileName{{=}}97017150_a15.pdf&amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 250|תיקון מס׳ 4 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211518.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 98|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות – גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300449.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 498|תיקון מס׳ 24 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 41|תיקון מס׳ 7 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299716.pdf}}, {{ח:תיבה|504|תיקון מס׳ 8 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299927.pdf}}, {{ח:תיבה|745|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}, {{ח:תיבה|840, 853|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 18|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2035.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 75|תיקון מס׳ 37 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299975.pdf}}, {{ח:תיבה|286|תיקון מס׳ 38 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300907.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 370|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300926.pdf}}, {{ח:תיבה|409|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301087.pdf}}, {{ח:תיבה|618|תיקון מס׳ 59 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301175.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 239|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301283.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 12|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301252.pdf}}, {{ח:תיבה|191|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2342.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 130|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}, {{ח:תיבה|269|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301619.pdf}}, {{ח:תיבה|432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301590.pdf}}, {{ח:תיבה|655|תיקון מס׳ 23 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303828.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 691|תיקון מס׳ 59 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338720.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 152|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|695|תיקון מס׳ 63 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382526.pdf}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון מס׳ 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390376.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 63|תיקון מס׳ 7 לחוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525578.pdf}}, {{ח:תיבה|251|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 330|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|1151|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-3007.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 375|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 993|תיקון מס׳ 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4619060.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 360, 403|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}. ''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 489|תיקון התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}, {{ח:תיבה|490|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}, {{ח:תיבה|491|תיקון התוספת הרביעית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ו, 2532|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי והסכומים המרביים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14122.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חובת רישוי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות בידי עוסק זר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳: מתן שירותים בידי עוסק זר במסגרת תאגיד מורשה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳: מרשם העוסקים הזרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: חובות אמון וזהירות של יועץ השקעות, של משווק השקעות ושל מנהל תיקים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: כללים מיוחדים לדרכי פעולתו של מנהל תיקים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: ממשל תאגידי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: רישום ודיווח}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תפקידי הרשות וסמכויותיה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבירות משמעת ושיפוט משמעתי {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: הטלת עיצום כספי בידי הרשות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: עונשין}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ז, תשפ״ו}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודת פיקדון ואשראי“ – אגודה שיתופית בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה מחוץ לישראל“ – חברה שקיבלה אישור לנהל מערכת למסחר בניירות ערך בידי מי שרשאי לתיתו על פי דין, במדינה שבה היא פועלת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק מחוץ לישראל“ – תאגיד שהתאגד במדינת חוץ ושהתקיימו לגביו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}; {{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לענין זה באותה מדינה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון“ – בעל רשיון יועץ, בעל רשיון משווק או בעל רשיון מנהל תיקים שניתן לו לפי חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“ – חברה מנהלת, מנהל קרן ומבטח; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דו״ח מיידי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, למעט עבירה שדינה קנס בלבד: חוק זה; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על קופות גמל}}; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}; {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}}; {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות}}; {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}}; {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}; {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|פקודת הבנקאות, 1941}}; {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}}; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המטבע|חוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978}}; {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}; {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}; {{ח:חיצוני|חוק היטלי סחר|חוק היטלי סחר, התשנ״א–1991}}; {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, או עבירה אחרת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם ראוי להיות בעל רישיון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות ניירות ערך שהוקמה על פי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התחייבות חיתומית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיקה“, של אדם, לנכס פיננסי – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הנכס הפיננסי הוא בניהולו של אותו אדם או שהונפק או הוצא על ידו. {{ח:תתת|(2)}} אותו אדם, או אחר מטעמו או בעבורו, זכאי, במישרין או בעקיפין, לטובת הנאה למעט החזר עמלה או עמלת הפצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ב)(3) עד (5)}}, שלא מהרוכש או מהמחזיק של הנכס הפיננסי, בקשר עם ביצוע עסקה בנכס הפיננסי או בקשר עם המשך החזקתו; לענין הגדרה זו, ”אדם“ – לרבות השולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם, נושא משרה באחד מאלה, מי שמועסק בידי אחד מאלה, או מי שמעסיק אחד מאלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 50א|בסעיף 50א לחוק ניירות ערך}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת החברות|בפקודת החברות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השקעות משותפות“ – {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתם“ – מי שמתחייב בהתחייבות חיתומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ השקעות“ או ”יועץ“ – מי שעוסק בייעוץ השקעות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייעוץ השקעות“ – מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים; לענין זה, ”ייעוץ“ – בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימיליה או בכל אמצעי אחר, למעט פרסום בידי המדינה או בידי תאגיד הממלא תפקיד על פי דין במסגרת תפקידו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח כשיר“ – לקוח שבעת ההתקשרות עמו למתן שירותים, היה מנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} והתקיימו בו התנאים המנויים בה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ ו”סוכן ביטוח“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר מובנה“ – השקעה, בין בפיקדון ובין בדרך אחרת שהתשואה עליה או הסיכון הכרוך בה נקבעים על פי נוסחה המבוססת על שינויים באחד או יותר מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מדד או מספר מדדים; {{ח:תתת|(2)}} מחיר של נייר ערך או של מספר ניירות ערך; {{ח:תתת|(3)}} מחיר של סחורה או של מספר סחורות; {{ח:תתת|(4)}} מחיר של אופציות או של חוזים עתידיים; {{ח:תתת|(5)}} ריבית או הפרשים בין שערי ריבית שונים; {{ח:תתת|(6)}} שערי חליפין או הפרשים בין שערי חליפין שונים; {{ח:תת}} למעט השקעה המבטיחה, באופן בלתי מותנה, את תשלום הקרן בשינויים הנובעים מפסקאות (1) או (2) שלהלן, אם נקבעו בתנאי ההשקעה, וכן באופן בלתי מותנה את התשלום כאמור בפסקה (3) שלהלן, אם נקבע כזה, ובלבד שאם ניתנה ברירה בין שניים או יותר מהמנויים להלן יובטח תשלום לפי הגבוה מביניהם: {{ח:תתת|(1)}} הפרשי מדד, שאינו מדד ניירות ערך; {{ח:תתת|(2)}} הפרשי שערי מט״ח; {{ח:תתת|(3)}} ריבית קבועה או משתנה; {{ח:תת}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע השקעות שעל אף האמור לעיל, נכללות בהגדרה זו או שאינן נכללות בה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצרי מדדים“ – תעודות סל, תעודות סחורה, תעודות בחסר או אופציות כיסוי, כמשמעותם בתקנון הבורסה, וכן מוצר מדד אחר כמשמעותו בתקנון הבורסה שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל קרן“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת למסחר בניירות ערך“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 44לא|בסעיף 44לא לחוק ניירות ערך}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק השקעות“ או ”משווק“ – מי שעוסק בשיווק השקעות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל תיקי השקעות“ או ”מנהל תיקים“ – מי שעוסק בניהול תיקי השקעות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם העוסקים הזרים“ – כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳ בפרק ב׳1}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נאמנות עיוורת“ – ניהול תיקי השקעות עבור לקוח אשר אינו רשאי ליתן הוראות או הנחיות בדבר ניירות ערך או נכסים פיננסיים שיירכשו, שיוחזקו או שיימכרו עבורו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניהול תיקי השקעות“ – ביצוע עסקאות, לפי שיקול דעת, לחשבונם של אחרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק ניירות ערך}}, למעט ניירות ערך שאינם רשומים למסחר בבורסה ומוצרי מדדים, לרבות ניירות ערך המונפקים על ידי הממשלה וניירות ערך חוץ, או כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך חוץ“ – ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או בשוק מוסדר מחוץ לישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים פיננסיים“ – יחידות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות}}, מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל, אופציות, חוזים עתידיים, מוצרים מובנים, מוצרי מדדים וכן קרנות השתלמות, או כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – עסקה בניירות ערך או בנכסים פיננסיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיווק השקעות“ – מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים, כשלנותן הייעוץ יש זיקה לנכס פיננסי; לענין זה, ”ייעוץ“ – כמשמעותו בהגדרה ייעוץ השקעות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים“ – ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, כולם או חלקם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מורשה“ – תאגיד בעל רשיון לפי חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד קשור“, לתאגיד אחר – תאגיד שמתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא שולט בתאגיד האחר; {{ח:תתת|(2)}} הוא נשלט בידי התאגיד האחר; {{ח:תתת|(3)}} לאדם אחר יש שליטה בו ובתאגיד המורשה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית חסכון“ – תכנית חסכון שקיבלה את אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות|חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט״ז–1956}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודות סל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנון הבורסה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46|בסעיף 46 לחוק ניירות ערך}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק“, ”בנק חוץ“ ו”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מנהלת“ ו”קרן השתלמות“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“, ”בעל ענין“, ”הון עצמי“, ”התחייבות חיתומית“, ”פרט מטעה“, ”שליטה“, ”בורסה“, ”החזקה“ ו”רכישה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק ניירות ערך}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן להשקעות משותפות בנאמנות“, ”קרן פתוחה“ ו”שוק מוסדר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השקעות משותפות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופציה“ ו”חוזה עתידי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 64|בסעיף 64(ב) לחוק השקעות משותפות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שותפות“ ו”שותף מוגבל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חובת רישוי}} {{ח:סעיף|2|חובת רישוי|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע, תשע״ד־4, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם בייעוץ השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון יועץ; יחיד בעל רשיון יועץ רשאי לעסוק בייעוץ השקעות כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רשיון יועץ, או בעלת רשיון מנהל תיקים העוסקת גם בייעוץ, כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ או כעובד באגודת פיקדון ואשראי. {{ח:תת|(ב)}} לא יעסוק אדם בניהול תיקי השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון מנהל תיקים, ואם הוא יחיד – הוא בעל רשיון ועובד בחברה שהיא בעלת רשיון מנהל תיקי השקעות. {{ח:תת|(ב1)}} לא יעסוק אדם בשיווק השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון משווק; יחיד בעל רשיון משווק רשאי לעסוק בשיווק השקעות כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רשיון משווק, או בעלת רשיון מנהל תיקים העוסקת גם בשיווק, או כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רשיון משווק. {{ח:תת|(ב2)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב1), גוף מוסדי רשאי לעסוק בשיווק השקעות לגבי נכסים פיננסיים המנוהלים על ידו או שהונפקו או שהוצאו על ידו, ושל אלה בלבד, אף אם אין בידו רשיון משווק, ואולם העוסקים בשמו בשיווק השקעות יהיו כולם בעלי רשיון משווק ואם הוא מנהל קרן – יהיו כולם בעלי רישיון משווק או בעלי רישיון מנהל תיקים ולעניין זה יראו קרן חוץ, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 113א|בסעיף 113א לחוק השקעות משותפות}}, שמנהל הקרן משמש נציג שלה או של מנהל הקרן שלה, כקרן בניהולו; לגבי גוף מוסדי העוסק בשיווק השקעות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳ עד ח׳}} החלות על בעל רשיון משווק. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב1), בעל רשיון מנהל תיקים רשאי לעסוק גם בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, ובאחד מאלה בלבד, ואולם אם הוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או לבעל רשיון משווק, לא יעסוק בייעוץ השקעות; בעיסוקו בייעוץ השקעות שלא במסגרת ניהול תיקים יחולו על בעל רשיון מנהל תיקים הוראות חוק זה החלות על בעל רשיון יועץ, ובעיסוקו בשיווק השקעות יחולו עליו הוראות חוק זה החלות על בעל רשיון משווק. {{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות בסעיפים קטנים (א) עד (ב1) כדי למנוע – {{ח:תתת|(1)}} ממי שנמצא בתקופת התמחות לקראת קבלת רשיון לפי חוק זה, לעבוד בפיקוחו של בעל רשיון בדרך ובתנאים שייקבעו בתקנות, ובלבד שאדם כאמור לא יתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות ולא ינהל תיקי השקעות; {{ח:תתת|(2)}} ממי שאינו בעל רשיון לעבוד אצל בעל רשיון, ובלבד שאדם כאמור לא יתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות ולא ינהל תיקי השקעות; {{ח:תתת|(3)}} ממי שהוא בעל רשיון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}, לעסוק בייעוץ פנסיוני או בשיווק פנסיוני, לפי הענין, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק האמור}}, לגבי מוצר פנסיוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|באותו חוק}}, שהוא גם נכס פיננסי. {{ח:סעיף|3|עיסוקים שאינם טעונים רשיון והקלות לעיסוקים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־2, תשס״ה־5, תש״ע, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} עיסוקים אלה אינם טעונים רשיון לפי חוק זה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות בעבור לקוחות שמספרם אינו עולה על חמישה במהלך שנה קלנדרית, בידי יחיד שאינו עוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות במסגרת תאגיד מורשה או במסגרת תאגיד בנקאי; {{ח:תתת|(4)}} ייעוץ השקעות בכלי התקשורת; {{ח:תתת|(5)}} ייעוץ השקעות או שיווק השקעות שנותן אדם מכוח חברותו בועדת השקעות או בדירקטוריון של תאגיד רק לאותו תאגיד אגב מילוי תפקידו כחבר הועדה או כחבר הדירקטוריון, לפי הענין; {{ח:תתת|(6)}} ניהול תיקי השקעות של תאגיד בידי מי שעושה זאת אגב מילוי תפקידו באותו תאגיד או בתאגיד הקשור לאותו תאגיד; {{ח:תתת|(7)}} ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות עבור בן משפחה; {{ח:תתת|(8)}} ייעוץ השקעות בידי תאגיד שעיסוקו העיקרי הוא הערכת שווי של תאגיד ובלבד שאינו עוסק בייעוץ השקעות אחר או בניהול תיקים; {{ח:תתת|(9)}} ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות בידי רואה חשבון, עורך דין או יועץ מס, אשר נילווים למתן שירות ללקוח בתחום מקצועו כאמור; {{ח:תתת|(10)}} ניהול תיקי השקעות בידי מי שנתמנה בצו של בית משפט או בית דין מוסמך, לפעול בנכסי הזולת אגב ביצוע תפקידו כאמור; {{ח:תתת|(11)}} ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, ללקוח כשיר; {{ח:תתת|(12)}} ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי נכס פיננסי או סוגים של נכסים פיננסיים כפי שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (נכס לעניין עיסוק פטור מרישיון)|תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (נכס לעניין עיסוק פטור מרישיון), התשע״ה–2014}}, לפיהן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות בנוגע לקפ״מ אינו טעון רישיון לפי החוק; לעניין זה, ”קפ״מ“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)|בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994}}.}} {{ח:תתת|(13)}} דירוג כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע״ד–2014}}; {{ח:תתת|(14)}} ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית, בידי כל אחד מאלה, ובלבד שמסר, לפני תחילת עיסוקו, הודעה לרשות על כוונתו לעסוק בייעוץ או בשיווק בהתאם לכללים שתקבע הרשות לעניין זה: {{ח:תתתת|(א)}} מנהל קרן; {{ח:תתתת|(ב)}} מי שבידו רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021}}; {{ח:תתתת|(ג)}} יוזם בסיסי וחברת תשלומים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}; {{ח:תתתת|(ד)}} חבר בורסה; {{ח:תתתת|(ה)}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, למעט חברת שירותים משותפת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק האמור}}; {{ח:תתתת|(ו)}} גוף אחר העוסק בתחום הפיננסי שפעילותו באותו תחום מפוקחת לפי דין, שקבע שר האוצר; {{ח:תתתת|(ז)}} מי שמועסק בידי גוף העוסק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית, בלא רישיון, בהתאם להוראות פסקה זו, או בידי בעל רישיון שרישיונו הוגבל לעיסוק בייעוץ או בשיווק כאמור; {{ח:תתת}} לעניין סעיף זה, ”קרן כספית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות}}, למעט קרן מועדים קבועים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 47|בסעיף 47 לחוק האמור}} שהתקופה בין מועדים קבועים סמוכים לגביה כאמור {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 47|בסעיף 47(א)(3) {{ח:הערה|לחוק האמור}}}} עולה על 12 חודשים. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות (הודעה של עוסק בלא רישיון על כוונתו לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית)|כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות (הודעה של עוסק בלא רישיון על כוונתו לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות פסקה (3) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות כאמור באותה פסקה, בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה – {{ח:תתת|(1)}} יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד|או ד׳}}, לפי הענין, כאילו היה בעל רישיון; {{ח:תתת|(2)}} יודיע ללקוח, שלו הוא נותן ייעוץ או שבעבורו הוא מנהל תיק השקעות, קודם להתקשרות עמו, כי הוא אינו בעל רישיון, ואם היה בעבר בעל רישיון – יציין גם את הנסיבות שבשלהן חדל להיות בעל רישיון, וכן יציין בהודעתו אם הוא מבוטח בביטוח כנדרש מבעל רישיון לפי הוראות חוק זה. {{ח:תת|(א2)}} על אף הוראות פסקה (11) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות כאמור באותה פסקה בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה – {{ח:תתת|(1)}} יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18}}, כאילו היה בעל רישיון ולגבי מי שעוסק בניהול תיקי השקעות – גם הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות נוספות לגבי השירותים האמורים, כולן או חלקן, הניתנים לגבי כלל הלקוחות הכשירים או לגבי סוג מסוים שלהם; {{ח:תתת|(2)}} יודיע ללקוח שלו הוא נותן שירותים קודם להתקשרות עמו, כי הוא אינו בעל רישיון, ואם היה בעבר בעל רישיון – יציין גם את הנסיבות שבשלהן חדל להיות בעל רישיון, וכן יציין בהודעתו אם הוא מבוטח בביטוח כנדרש מבעל רישיון לפי הוראות חוק זה. {{ח:תת|(א3)}} על אף הוראות פסקה (5) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בשיווק השקעות כאמור באותה פסקה בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה, יודיע לוועדת ההשקעות או לדירקטוריון, לפי העניין, על זיקתו לנכס פיננסי, מהותה ופרטיה. {{ח:תת|(א4)}} על אף הוראות פסקה (14) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות כאמור באותה פסקה, בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה, יחולו לגביו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}}, {{ח:פנימי|סעיף 27א|27א}} {{ח:פנימי|סעיף 27ב|ו־27ב(ב)}}, ולעניין תאגיד – גם {{ח:פנימי|סעיף 40ד|סעיף 40ד}}, יחולו לגביו כאילו היה בעל רישיון, אולם {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17(ב)}} יחולו בשינויים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)}}, העניינים כמפורט להלן ייחשבו מהותיים לייעוץ, לשיווק או לעסקה לגבי קרן כספית, והרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לגבי אופן גילוי עניינים אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} פרטי הזיהוי של הקרן; {{ח:תתתתת|(2)}} מאפייני הנכסים המוחזקים בקרן; {{ח:תתתתת|(3)}} המועדים להצעת יחידות הקרן והמועדים לפדיונן; {{ח:תתתתת|(4)}} שכר מנהל קרן ושכר הנאמן כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 80|בסעיף 80 לחוק השקעות משותפות}}; {{ח:תתתתת|(5)}} תשואת הקרן; {{ח:תתתתת|(6)}} פרטי העוסק; {{ח:תתתת|(ב)}} יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)}} כך שבסופו יבוא: {{ח:תתתתת|”(7)}} קבלת תמורה, במישרין או בעקיפין, בעבור ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית, ממי שאינו הלקוח, בהתאם לכללים שקבעה הרשות.“; {{ח:תתת|(2)}} נודע לעוסק בלא רישיון על ניגוד עניינים בינו או בין התאגיד שבו הוא מועסק או שותף, לבין הלקוח, בין במתן שירות לאותו לקוח דרך כלל ובין לגבי עסקה מסוימת, חייב העוסק להודיע ללקוח על קיום ניגוד העניינים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגילוי לפי פסקה זו והפרטים שייכללו בגילוי כאמור; בלי לגרוע מכלליות האמור, לעניין פסקה זו, יראו זיקה שיש לעוסק בלא רישיון לקרן כספית שאותה הוא משווק וכן נסיבות נוספות שקבע שר האוצר כניגוד עניינים; {{ח:תתת|(3)}} עוסק בלא רישיון יגיש לרשות דיווחים והודעות בדבר פעילותו בייעוץ השקעות ובשיווק השקעות לגבי קרן כספית ועמידתו בחובות החלות עליו לפי סעיף זה, בהתאם להוראות שתקבע הרשות; בהוראות כאמור רשאית הרשות לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות כאמור, מועדי עריכתם, אופן הגשתם וצורתם; לעניין דיווחים והודעות לפי הוראות פסקה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27(ד) עד (ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 27א|ו־27א}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(4)}} עוסק בלא רישיון ישמור מידע בדבר עמידתו בחובות החלות עליו לפי סעיף זה בדרך הניתנת לאחזור, לתקופה של 7 שנים. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), ייעוץ השקעות בכלי התקשורת, בין בידי בעל רשיון ובין בידי מי שאין לו רשיון, יכלול הודעה של נותן הייעוץ אם יש לו או אין לו ענין אישי בנושא, וכן הודעה שמתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. {{ח:תת|(ג)}} בייעוץ השקעות בשיווק השקעות, או בניהול תיקי השקעות ללקוח כשיר בידי בעל רישיון, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}} {{ח:פנימי|סעיף 25|ו־25}}, לפי העניין; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות נוספות לגבי השירותים האמורים, כולן או חלקן, הניתנים לגבי כלל הלקוחות הכשירים או לגבי סוג מסוים שלהם. {{ח:תת|(ד)}} בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות בידי בעל רישיון שרישיונו הוגבל לעיסוק במתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית כהגדרתה בסעיף קטן (א)(14), בלבד, לא יחולו {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16א|16א}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 27ג|ו־27ג}}, ויחולו הוראות סעיף קטן (א4). {{ח:סעיף|3א|הצעה למתן שירותים|תיקון: תש״ע}} {{ח:ת}} לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותים, אלא אם כן השירות ניתן בידי בעל רישיון מתאים לפי חוק זה, או בידי מי שרשאי לתת שירות כאמור גם בלא רישיון, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}} או {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1}}; בסעיף קטן זה, ”פנייה בהצעה“ – בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימילה, בטלפון או בכל דרך אחרת. {{ח:סעיף|4|פעילות אסורה על בעל רשיון|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־2, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} יחיד בעל רשיון לא יחזיק ולא ירכוש ניירות ערך ויחידות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות}} עבור עצמו. {{ח:תת|(ב)}} יחיד מנהל תיקי השקעות לא ינהל תיקי השקעות עבור בן משפחתו או עבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הינם בעלי שליטה בו. {{ח:תת|(ג)}} האיסור לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחול ביחס לאלה: {{ח:תתת|(1)}} ניירות ערך המונפקים על ידי המדינה; {{ח:תתת|(2)}} ניירות ערך שהנפיק התאגיד שבו עובד בעל הרשיון או בן זוגו (בפסקה זו ובפסקאות (2א) ו־(2ב) – בעל הרישיון) או שהנפיק תאגיד השולט בתאגיד כאמור ושהוצעו לבעל הרישיון במסגרת תכנית תגמול לעובדים כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15ב|סעיף 15ב(1) או (2) לחוק ניירות ערך}}, ובלבד שבעל הרישיון העביר את ניירות הערך, בתוך שבעה ימים מיום שנרכשו על ידו, לנאמנות עיוורת, ואם חלו לגבי מכירת ניירות הערך מגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15ג|סעיף 15ג(א)(1) לחוק ניירות ערך}} – בתוך שבעה ימים מיום שחלפה תקופת המגבלות שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15ג|אותו סעיף}}; היו בידי בעל הרישיון, לאחר רכישת ניירות ערך כאמור בפסקה זו, רק ניירות הערך האמורים, לבד או יחד עם ניירות ערך כאמור בפסקאות (1), (2א), (2ב), (3), (4), (6) או (7), רשאי בעל הרישיון שלא להעבירם לנאמנות עיוורת, ואולם על מכירתם יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52ט|סעיף 52ט(ב) לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(2א)}} ניירות ערך שהחזיק בעל רישיון בתאגיד במועד שבו הציע אותו תאגיד את ניירות הערך שלו לראשונה לציבור, ולענין זה – {{ח:תתתת|(א)}} יחולו הוראות פסקה (2), בשינויים המחויבים, לענין העברת ניירות ערך כאמור לנאמנות עיוורת; החזיק בעל רישיון ניירות ערך כאמור שלא בנאמנות עיוורת, יחולו לגבי ייעוץ או ביצוע עסקה לגבי ניירות הערך האמורים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}; {{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), היה בעל הרישיון בעל ענין ועובד או בעל ענין ונושא משרה בתאגיד כאמור, רשאי הוא שלא להעביר את ניירות הערך לנאמנות עיוורת וכן רשאי הוא לבצע עסקאות בעבור עצמו בניירות הערך האמורים; במקרה כאמור לא ייתן בעל הרישיון ייעוץ ולא יבצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנוגע לניירות הערך של התאגיד האמור, וכן יודיע לכל לקוחותיו באופן מיידי על היותו בעל ענין בתאגיד זה ועל כך שהוא מנוע מלייעץ או מלבצע עסקאות בעבורם בנוגע לאותם ניירות ערך; {{ח:תתתת|(ג)}} הוראות פסקה זו יחולו לענין החזקת ניירות ערך בתאגיד אחד בלבד או בתאגיד קשור אליו; {{ח:תתת|(2ב)}} ניירות ערך של תאגיד שהחזיק בעל הרישיון טרם קבלת הרישיון על ידו, ובלבד שבעל הרישיון העביר את ניירות הערך, בתוך שבעה ימים מיום קבלת הרישיון, לנאמנות עיוורת, ואם חלו לגבי מכירת ניירות הערך מגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15ג|סעיף 15ג(א) לחוק ניירות ערך}} – בתוך שבעה ימים מיום שחלפה תקופת המגבלות שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15ג|אותו סעיף}}; ואולם היה בעל הרישיון בעל ענין ועובד או בעל ענין ונושא משרה בתאגיד כאמור, רשאי הוא שלא להעביר את ניירות הערך לנאמנות עיוורת וכן רשאי הוא לבצע עסקאות בעבור עצמו בניירות הערך האמורים; במקרה כאמור לא ייתן בעל הרישיון ייעוץ ולא יבצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנוגע לניירות הערך של התאגיד האמור, וכן יודיע לכל לקוחותיו באופן מיידי על היותו בעל ענין בתאגיד זה ועל כך שהוא מנוע מלייעץ או מלבצע עסקאות בעבורם בנוגע לאותם ניירות ערך; הוראות פסקה זו יחולו לענין החזקת ניירות ערך בתאגיד אחד בלבד או בתאגיד קשור אליו; {{ח:תתת|(3)}} יחידות של קרן פתוחה או קרן סל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות}}; ואולם הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי רכישת יחידות של קרן פתוחה או קרן סל כאמור בידי בעל רישיון שהוא אחד מהמפורטים להלן, אם שיעור היחידות שיוחזקו בידו לאחר רכישת היחידות כאמור יעלה על עשרים וחמישה אחוזים מסך היחידות של הקרן בתום היום שקדם ליום הרכישה: {{ח:תתתת|(1)}} בעל שליטה במנהל הקרן; {{ח:תתתת|(2)}} דירקטור, חבר ועדת השקעות או עובד של מנהל הקרן או של חברה השולטת במנהל הקרן או הנשלטת בידי חברה כאמור; {{ח:תתת|(3א)}} מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(4)}} השקעות בקרנות השתלמות; {{ח:תתת|(5)}} ניירות ערך שנרכשו בידי נאמן בנאמנות עיוורת, והמוחזקים עבור יחיד בעל רשיון בידי נאמן כאמור; {{ח:תתת|(6)}} ניירות ערך חוץ שהנפיק תאגיד שניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר בבורסה, ושהשווי הרשום למסחר של ניירות הערך שלו גבוה מסכום בשקלים חדשים השווה למאתיים מיליון דולר של ארצות הברית של אמריקה, או מסכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לענין זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך חוץ“ – למעט מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שווי רשום למסחר“ – הכמות הרשומה למסחר של ניירות ערך חוץ שהנפיק התאגיד במקום שבו נרכשו, כשהיא מוכפלת במחיר שנקבע לאותם ניירות ערך בתום יום המסחר שקדם ליום המסחר שבו נרכשו; {{ח:תתת|(7)}} מוצרי מדדים. {{ח:סעיף|4א|איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי|תיקון: תשע״ד, תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}} (בחוק זה – חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים; {{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים“ – רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים“ – רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שולט“, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; {{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על התחרות עסקיים בסיפה {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|להגדרה ”מחזור מכירות קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה ליושב ראש הרשות; {{ח:תתתת|(3)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|להגדרה ”אשראי קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה ליושב ראש הרשות. {{ח:תת|(ב)}} תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור; שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף ניהול התיקים. {{ח:תת|(ג)}} המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה – המחזיק) לא ישלוט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות מנהל התיקים, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור. {{ח:תת|(ד)}} שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי יושב ראש הרשות לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 23ה|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 23ה(א) לחוק השקעות משותפות}}, בשינויים המחויבים; הוראות {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 23ה|סעיף 23ה(ד) ו־(ה) לחוק השקעות משותפות}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן יושב ראש הרשות הוראות לפי סעיף קטן זה ישלח הודעה על כך גם למנהל התיקים. {{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מסמכויות יושב ראש הרשות לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה – {{ח:תתת|(1)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל תיקים, או ממי שמבקש רישיון לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, ”שווי כלל הנכסים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}; {{ח:תתת|(2)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש רישיון לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, שיהיה גוף פיננסי משמעותי לאחר קבלת הרישיון, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש יושב ראש הרשות מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, ”אשראי“, ”אשראי קובע“ ו”מחזור מכירות קובע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}. {{ח:סעיף|5|בקשה לרשיון|תיקון: תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} המבקש לעסוק בניהול תיקי השקעות, בשיווק השקעות או בייעוץ השקעות יגיש בקשה לרשות לקבלת רשיון מתאים. {{ח:תת|(ב)}} בבקשה לקבלת רשיון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול המבקש פרטים, מסמכים ודו״חות כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות. {{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית לדרוש מן המבקש פרטים, מסמכים או דו״חות נוספים, אם נראה לה כי הדבר דרוש, לצורך החלטה בבקשה. {{ח:סעיף|6|החלטת הרשות בבקשה}} {{ח:ת}} סברה הרשות כי יש להיעתר לבקשה, תעניק רשיון למבקש; סברה הרשות כי יש להתנות תנאים ברשיון או כי אין להיעתר לבקשה, תודיע למבקש את נימוקיה ותתן לו הזדמנות להביא טענותיו בפניה, לפני מתן החלטתה. {{ח:סעיף|7|תנאים למתן רשיון יועץ ורשיון משווק|תיקון: תשס״ב, תשס״ה־2, תשס״ה־3, תשס״ה־4, תשס״ו, תש״ע, תש״ע־2, תשע״א, תשע״ז, תשפ״ו, תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא יחיד, אם ראתה שנתקיימו לגביו אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא בגיר; {{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל או שהוכיח שאף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו; {{ח:תתת|(3)}} לא הורשע בעבירה; {{ח:תתת|(4)}} עמד בבחינות שנושאיהן וסדריהן נקבעו בתקנות; {{ח:תתת|(5)}} השלים התמחות, במשך תקופה ולפי סדרים שנקבעו בתקנות; {{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא שותפות, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה: {{ח:תתת|(1)}} השותפים הם בעלי רשיון; {{ח:תתת|(2)}} השותפות התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, לפי הענין, הם עובדיה או שותפים בה, והם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד או שותף אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}}; {{ח:תתת|(3)}} השותפות עומדת בתנאים ובסכומים שנקבעו בתקנות לענין ביטוח; {{ח:תתת|(4)}} השותפות התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה, וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נו|בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך}}, שהוטל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק זה}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י1|פרק י׳1 לחוק השקעות משותפות}} – למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור. {{ח:תת|(ב1)}} הרשות תעניק רישיון יועץ, למבקש שהוא אגודת פיקדון ואשראי, אם ראתה שהתקיימו לגביה אלה: {{ח:תתת|(1)}} האגודה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות הם עובדיה שהם בעלי רישיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים; {{ח:תתת|(2)}} האגודה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נו|בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך}}, שהוטל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק זה}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י1|פרק י׳1 לחוק השקעות משותפות}} – למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור; {{ח:תתת|(3)}} לאגודה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שייקבע בתקנות; {{ח:תתת|(4)}} לאגודה ביטוח, או ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, או פיקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות. {{ח:תת|(ג)}} הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא חברה, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה: {{ח:תתת|(1)}} החברה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, לפי הענין, הם עובדיה שהם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}}; {{ח:תתת|(2)}} החברה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נו|בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך}}, שהוטל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק זה}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י1|פרק י׳1 לחוק השקעות משותפות}} – למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור; {{ח:תתת|(3)}} לחברה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שייקבע בתקנות; {{ח:תתת|(4)}} לחברה ביטוח, או ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, או פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות; {{ח:תתת|(5)}} החברה אינה עוסקת בחיתום. {{ח:תת|(ג1)}} הרשות לא תעניק רשיון יועץ למבקש, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיפים קטנים (א) עד (ג), אם הוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בעל רשיון משווק או גוף מוסדי; {{ח:תתת|(2)}} סוכן פנסיוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}; {{ח:תתת|(3)}} סוכן ביטוח; {{ח:תתת|(4)}} מי ששולט או מחזיק ביותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3); {{ח:תתת|(5)}} מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4), ואולם, תאגיד בנקאי שנשלט בידי מי ששולט בגוף מוסדי או בידי מי שמחזיק ביותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי, יהיה רשאי לעסוק בייעוץ השקעות בכפוף לתנאים שקבע יושב ראש הרשות למניעת ניגוד עניינים במתן הייעוץ, ובלבד שלתאגיד בנקאי כאמור, יהיה אסור לעסוק בייעוץ השקעות ביחס לנכסים פיננסיים שלגוף המוסדי האמור זיקה לגביהם; {{ח:תתת|(6)}} נושא משרה או מי שמועסק בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (5). {{ח:תת|(ג2)}} הרשות לא תעניק רשיון משווק למבקש, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיפים קטנים (א) עד (ג), אם הוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בעל רשיון יועץ; {{ח:תתת|(2)}} תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ט|בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי)}}; {{ח:תתת|(3)}} יועץ פנסיוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}; {{ח:תתת|(4)}} מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), למעט מי ששולט בבנק זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ו|בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)}} (בסעיף זה – בנק זעיר); {{ח:תתת|(5)}} מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4); {{ח:תתת|(6)}} נושא משרה או מי שמועסק בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (5). {{ח:תת|(ג3)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג2), חדל בנק להיות בנק זעיר, יחולו לגבי מי ששולט בו או לגבי מי שנשלט על ידי מי ששולט בו הוראות פסקאות (4) ו־(5) לאותו סעיף קטן, לפי העניין, בתום תקופת המעבר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ו|בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)}}. {{ח:תת|(ד)}} הרשות רשאית לסרב להעניק רישיון יועץ או רישיון משווק, לפי העניין, למבקש, אם סברה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש בעל רישיון יועץ או בעל רישיון משווק, לפי העניין, בשים לב לדרישות העיסוק, ואם הוא תאגיד – גם אם סברה כי קיימות נסיבות כאמור באחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בעל שליטה במבקש הרישיון; {{ח:תתת|(2)}} נושא משרה במבקש הרישיון או בבעל השליטה במבקש הרישיון. {{ח:תת|(ד1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} תקנות לענין סעיפים קטנים (א)(4) ו־(5), (ב)(3) ו־(ג)(3) ו־(4), יותקנו בידי שר האוצר, דרך כלל או לסוגי מבקשים בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. {{ח:תת|(ו)}} שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם יהיה מבקש פטור מחובת התמחות או בחינות, או שניהם כאחד. {{ח:סעיף|7א|פטור מחובת התמחות ובחינות בהמרת רשיון יועץ או משווק|תיקון: תשס״ה־4}} {{ח:ת}} יחיד בעל רשיון יועץ המוותר על רשיונו האמור והמבקש לקבל רשיון משווק, וכן יחיד בעל רשיון משווק המוותר על רשיונו האמור והמבקש לקבל רשיון יועץ, יהיו פטורים מחובת התמחות ומבחינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7(א)(4) ו־(5)}}, לצורך קבלת הרשיון המבוקש. {{ח:סעיף|8|תנאים למתן רשיון מנהל תיקים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ב, תשס״ה־2, תשס״ה־3, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־2, תשע״א, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ג, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הרשות תעניק רשיון מנהל תיקים למבקש שהוא יחיד, אם ראתה שנתקיימו לגביו אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא בגיר; {{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל או שהוכיח שאף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו; {{ח:תתת|(3)}} לא הורשע בעבירה; {{ח:תתת|(4)}} עמד בבחינות שנושאיהן וסדריהן נקבעו בתקנות; {{ח:תתת|(5)}} השלים התמחות במשך תקופה ולפי סדרים שנקבעו בתקנות; {{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} הרשות תעניק רשיון מנהל תיקים למבקש שהוא חברה, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה: {{ח:תתת|(1)}} החברה אינה עוסקת בחיתום, והיא עוסקת רק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות בשיווק השקעות, או בייעוץ פנסיוני או בשיווק פנסיוני כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}} או בביצוע פעולות בבורסה, או במתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021}}, או במתן שירות ייזום בסיסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}, ובביצוע פעולות נלוות הדרושות לשם כך; לענין זה, ”פעולות נלוות“ – לרבות השקעה בפקדונות לסוגיהם במטבע ישראלי או במטבע חוץ והשקעה בתכניות חסכון שקיבלו אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות|חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט״ז–1956}}; {{ח:תתת|(2)}} החברה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בניהול תיקים בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות הם עובדי החברה שהם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מנהל תיקים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}}; {{ח:תתת|(3)}} החברה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נו|בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך}}, שהוטל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק זה}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י1|פרק י׳1 לחוק השקעות משותפות}} – למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור; {{ח:תתת|(4)}} לחברה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שנקבע בתקנות; {{ח:תתת|(5)}} לחברה ביטוח, ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שנקבעו בתקנות. {{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית לסרב להעניק רישיון מנהל תיקים למבקש, אם סברה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש בעל רישיון מנהל תיקים, בשים לב לדרישות העיסוק, ואם הוא תאגיד – גם אם סברה כי קיימות נסיבות כאמור באחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בעל שליטה במבקש הרישיון; {{ח:תתת|(2)}} נושא משרה במבקש הרישיון או בבעל השליטה במבקש הרישיון. {{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} תקנות לענין סעיפים קטנים (א)(4) ו־(5) ו־(ב)(4) ו־(5) יותקנו בידי שר האוצר, דרך כלל או לסוגי מבקשים, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. {{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם יהיה מבקש פטור מחובת התמחות או בחינות, כולן או חלקן או שניהם כאחד. {{ח:סעיף|8א|מתן רישיון במקרים מיוחדים|תיקון: תשס״ה־2, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להעניק רישיון לפי חוק זה למבקש שהוא יחיד, אף שלא מתקיים לגביו תנאי מהתנאים {{ח:פנימי|סעיף 7|שבסעיף 7(א)(4) או (5)}} או {{ח:פנימי|סעיף 8|שבסעיף 8(א)(4) או (5)}}, לפי הענין, אם שוכנעה כי בשל טעמים מיוחדים ניתן לראותו ככשיר לקבלת רישיון כאמור, בהתחשב בהשכלתו ובניסיונו המקצועי. {{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להעניק רישיון לפי חוק זה, שיוגבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} לעיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(14)}}, אף אם לא מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ב)(1) ו־(2), (ב1)(1) או (ג)(1)}}. {{ח:סעיף|9|עיסוק בתאגיד בנקאי|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תשע״ד־2, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי אינו רשאי לעסוק בניהול תיקים. {{ח:תת|(ב)}} בנק, וכן תאגיד בנקאי אחר ככל שהדבר מותר לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}, רשאים לעסוק בייעוץ השקעות ללא צורך בקבלת רשיון לפי חוק זה, ובלבד שלא התקיים לגביהם תנאי מהתנאים {{ח:פנימי|סעיף 7|שבסעיף 7(ג1)}}, למעט התנאי {{ח:פנימי|סעיף 7|שבפסקה (4) שבו}} הנוגע להיותם מחזיקים ביותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בגוף מוסדי שהוא מבטח או הנוגע להיותם שולטים בסוכן ביטוח בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11|סעיף 11(ב)(2) לחוק הבנקאות (רישוי)}} ואולם העוסקים בשם הבנק או התאגיד הבנקאי, לפי העניין, בייעוץ השקעות, יהיו מהמנויים להלן: {{ח:תתת|(1)}} עובדי הבנק או התאגיד הבנקאי שהם בעלי רישיון יועץ; {{ח:תתת|(2)}} עובדי הבנק או התאגיד הבנקאי הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(4), (11) או (14)}}; {{ח:תתת|(3)}} עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}}. {{ח:תת|(ב1)}} בנק ובנק חוץ כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ט|בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי)}} רשאים לעסוק בשיווק השקעות, ובלבד שקיבלו רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, ויחולו לגביהם הוראות החוק החלות על בעל רישיון משווק והעוסקים בשמם בשיווק השקעות יהיו מהמנויים להלן: {{ח:תתת|(1)}} עובדי הבנק או בנק החוץ שהם בעלי רישיון משווק; {{ח:תתת|(2)}} עובדי הבנק או בנק החוץ הרשאים לעסוק בשיווק השקעות בלא רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(11)}}; {{ח:תתת|(3)}} עוסקים זרים הרשאים לעסוק בשיווק השקעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}}. {{ח:תת|(ב2)}} הרשות רשאית להורות לבנק או לבנק חוץ כאמור בסעיף קטן (ב1) כי יחולו לגביו הוראות החלות על תאגיד בנקאי לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חלף הוראות אותו סעיף קטן, כולן או מקצתן. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} {{ח:פנימי|סעיף 25|וסעיף 25(ב)}} החלות על בעל רשיון יועץ יחולו גם על עיסוק בייעוץ השקעות בידי בנק או תאגיד בנקאי אחר כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ג1)}} תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ג2)(2)}}, אינו רשאי לעסוק בשיווק השקעות; ואולם תאגיד בנקאי כאמור ועובדיו שהם בעלי רשיון יועץ או שהם רשאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(11)}} רשאים לעסוק בשיווק השקעות לגבי מוצרים מובנים, אופציות או חוזים עתידיים המוצאים על ידי אותו תאגיד בנקאי, אף שאינם בעלי רשיון משווק, ויחולו על עיסוקם כאמור הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(א)(1) שבו}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ב1)}} החלות על בעל רשיון משווק. שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם תאגיד בנקאי יהיה פטור מהוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} או {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ב1)}}. {{ח:תת|(ד)}} לא יכהן אדם כנושא משרה בתאגיד מורשה שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי, אם הוא מכהן כנושא משרה או כעובד בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור אחר שלו; לענין זה, ”עובד“ – עובד המועסק בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור שלו, לרבות עובד הנמצא בחופשה ללא תשלום. {{ח:תת|(ה)}} המפקח על הבנקים רשאי לפטור אדם מתחולת הוראות סעיף קטן (ד), כולן או חלקן, אם הונו העצמי של התאגיד הבנקאי שאליו קשור התאגיד המורשה נמוך מסכום שקבע המפקח ופורסם ברשומות. {{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}, תאגיד בעל רשיון מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ג2)(2)}}, אינו רשאי לעסוק בשיווק השקעות, למעט כאמור בסעיף קטן (ג1). {{ח:סעיף|10|ביטול רשיון או התלייתו|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־3, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־2, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לבטל רשיון, לאחר שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להביא בפניה טענותיו, אם נתקיים לגבי בעל הרשיון אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הרשיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב; {{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן הרשיון; {{ח:תתת|(3)}} הוא הפר תנאי מתנאי הרשיון; {{ח:תתת|(4)}} בית משפט קבע כי הוא הפר הוראה לפי חוק זה או הוראות כל דין אחר הנוגע לניירות ערך; {{ח:תתת|(5)}} הוא הוכרז כפושט רגל וטרם ניתן לו הפטר כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 62|בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל}} או כפסול דין, ואם הוא תאגיד – ניתן לגביו צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהתאגיד החליט על פירוק מרצון. {{ח:תת|(א1)|(1)}} הרשות רשאית לבטל או להתלות רישיון של תאגיד מורשה, לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להביא לפניה את טענותיו, אם מצאה כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4), המעידות על כך שאין הוא ראוי לשמש בעל רישיון (להלן – פגם במהימנות); נסיבות כאמור ייבחנו לגבי אלה: {{ח:תתתת|(א)}} בעל הרישיון; {{ח:תתתת|(ב)}} בעל שליטה בבעל הרישיון; {{ח:תתתת|(ג)}} נושא משרה בכל אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) או (ב). {{ח:תתת|(2)}} מותב רשאי לבטל או להתלות רישיון של יחיד בעל רישיון, אם התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4), המעידות על פגם במהימנותו של בעל הרישיון, ויחולו לעניין הליך ביטול או התליה של רישיון לפי פסקה זו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52מה|סעיפים 52מה עד 52נא לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים; לעניין זה, ”מותב“ – מותב של הוועדה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 38ו|בסעיף 38ו}}. {{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות פסקה (1), הרשות רשאית להורות כי המותב יחליט, במסגרת הליך כאמור בפסקה (2), גם לעניין ביטול או התליית הרישיון של תאגיד מורשה שבשמו פועל יחיד בעל רישיון, אם מצאה כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4) המעידות הן על פגם במהימנותו של היחיד כאמור והן על פגם במהימנותו של התאגיד שבשמו פועל היחיד. {{ח:תתת|(4)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות, שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל רישיון, של נושא משרה בבעל רישיון או של בעל שליטה בבעל רישיון; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} יחיד בעל רשיון אשר חדל לעסוק בעיסוק נושא הרשיון, רשאי לבקש מן הרשות בכתב כי רשיונו יבוטל או יותלה לתקופה שיבקש; תאגיד מורשה אשר חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון, רשאי לבקש מן הרשות בכתב כי רישיונו יבוטל. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג1)}} יחיד בעל רישיון שאינו מבוטח בביטוח כנדרש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג}}, תתלה הרשות את רישיונו עד לעריכת ביטוח כאמור. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} הודעה על ביטול רשיון או על התלייתו תפורסם, בין בידי הרשות ובין בידי בעל הרשיון, הכל כפי שתורה הרשות. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ז)}} מי שרשיונו בוטל ועילת הביטול תוקנה, רשאי לבקש מהרשות לחדש את הרשיון; על חידוש הרשיון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, בשינויים המחוייבים. {{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות בידי עוסק זר|תיקון: תש״ע}} {{ח:קטע3|פרק ב1 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תש״ע}} {{ח:סעיף|10א|הגדרות|תיקון: תש״ע}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר זר“ – היתר לעסוק במתן שירותים, במדינה זרה, לפי הדין באותה מדינה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחיד זר“ – יחיד שאינו תושב ישראל, שהוא בעל היתר זר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק זר“ – יחיד זר או תאגיד זר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד זר“ – תאגיד שמתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא התאגד מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(2)}} השליטה בו היא בידי מי שאינו תושב ישראל; לעניין זה לא יראו כהחזקת ניירות ערך או רכישתם יחד עם אחרים – החזקה עם תושב ישראל; {{ח:תתת|(3)}} הוא בעל היתר זר; {{ח:תתת|(4)}} עיסוקו על פי ההיתר הזר נעשה, דרך כלל, מחוץ לישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מורשה“ – לרבות בנק וכן תאגיד בנקאי אחר הרשאי לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}. {{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳: מתן שירותים בידי עוסק זר במסגרת תאגיד מורשה|תיקון: תש״ע}} {{ח:סעיף|10ב|מתן שירותים בידי עוסק זר, במסגרת תאגיד מורשה|תיקון: תש״ע}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, עוסק זר רשאי לעסוק במתן שירותים ללקוחות של תאגיד מורשה, גם בלא רישיון מתאים לפי חוק זה, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}: {{ח:תתת|(1)}} העוסק הזר והתאגיד המורשה, התקשרו בהסכם בכתב, למתן השירותים כאמור; {{ח:תתת|(2)}} ההיתר הזר שבידי העוסק הזר מתיר לו לעסוק, במדינה שבה ניתן ההיתר, במתן השירותים כאמור, ואם הוא תאגיד זר – גם המועסקים בשמו במתן השירותים האמורים, הם בעלי היתר זר כאמור; {{ח:תתת|(3)}} התאגיד המורשה רשאי לתת את השירותים בעצמו, ללקוחותיו, לפי הוראות חוק זה; {{ח:תתת|(4)}} העוסק הזר והתאגיד המורשה נרשמו במרשם העוסקים הזרים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היה התאגיד המורשה בנק זר, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ג|סעיפים 10ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 10ה|10ה}} {{ח:פנימי|סעיף 10ו|ו־10ו}}, גם כאשר השירות ניתן למי שאינם לקוחות התאגיד המורשה, ובלבד שהם לקוחות של בנק השולט בתאגיד המורשה או של בנק הנשלט על ידי התאגיד המורשה או על ידי הבנק השולט בו, במדינת החוץ, ויקראו סעיפים אלה כאילו, בכל מקום, במקום ”לקוח התאגיד המורשה“ נאמר ”לקוח כאמור בסעיף 10ב(ב)“; בסעיף קטן זה, ”בנק זר“ – בנק במדינת חוץ בעל רישיון לפעול כבנק חוץ בישראל, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}. {{ח:סעיף|10ג|תחולת הוראות על עוסק זר רשום|תיקון: תש״ע}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, וכן הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} {{ח:פנימי|סעיף 25|וסעיף 25}}, יחולו על עוסק זר שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}} ({{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|בסימן זה}} – עוסק זר רשום), בשינויים המחויבים, כאילו היה בעל רישיון. {{ח:סעיף|10ד|הסכם בין התאגיד המורשה ללקוחו|תיקון: תש״ע}} {{ח:ת}} בהסכם שבין התאגיד המורשה ללקוחו יציין התאגיד המורשה, במפורש, נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, את השירותים שלגביהם התקשר בהסכם עם העוסק הזר הרשום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, שיינתנו בידי העוסק הזר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, וכן את הנכסים הפיננסים וניירות הערך, שלגבייהם יינתנו השירותים כאמור. {{ח:סעיף|10ה|אחריות אזרחית של התאגיד המורשה למעשיו של העוסק הזר|תיקון: תש״ע}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מאחריות העוסק הזר, אחראי התאגיד המורשה באחריות אזרחית למעשיו של העוסק הזר שעמו התקשר לצורך מתן שירותים ללקוחותיו, ויחולו לעניין זה על התאגיד המורשה ההוראות לפי חוק זה, כאילו נתן את השירותים ללקוחותיו, בעצמו; לעניין זה, ”מעשה“ – לרבות מחדל. {{ח:סעיף|10ו|חובת פיקוח של התאגיד המורשה על מעשיו של העוסק הזר|תיקון: תש״ע, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד מורשה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרה של ההוראות המפורטות להלן, בידי העוסק הזר שעמו התקשר למתן שירותים ללקוחותיו: {{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}}; {{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, וכן הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} {{ח:פנימי|סעיף 25|וסעיף 25}}, כפי שהוחלו על העוסק הזר {{ח:פנימי|סעיף 10ג|בסעיף 10ג}}. {{ח:תת|(ב)}} הפר העוסק הזר הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א), חזקה כי התאגיד המורשה הפר את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור, ודינו – כמפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה: {{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}}, כאמור בסעיף קטן (א)(1) – עונש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(א)}}; {{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א)(2) – אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}} או עונש לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, לפי העניין, שהיה ניתן להטיל על התאגיד המורשה אילו הפר את ההוראה בעצמו. {{ח:סעיף|10ז|הודעה לרשות וללקוחות על הפסקת פעילות|תיקון: תש״ע}} {{ח:ת}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, ימסור התאגיד המורשה, באופן מיידי, הודעה לרשות וללקוחותיו על הפסקת פעילותו של העוסק הזר, במסגרתו; על הודעה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 27א|ו־27א}}. {{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳: מרשם העוסקים הזרים|תיקון: תש״ע}} {{ח:סעיף|10ח|רישום במרשם העוסקים הזרים|תיקון: תש״ע}} {{ח:תת|(א)}} עוסק זר ותאגיד מורשה המבקשים להירשם במרשם העוסקים הזרים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳}}, יגישו לרשות בקשה להירשם כאמור; בבקשה לפי סעיף קטן זה יכלול המבקש את כתובתו בישראל של העוסק הזר להמצאת כתבי בי־דין, ויצרף אליה מסמכים ואישורים המעידים על התקיימות התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, ובין השאר, את ההיתר הזר ואת הסכם ההתקשרות בין העוסק הזר לתאגיד המורשה. {{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, הוראות לעניין ניהול מרשם העוסקים הזרים, ואופן הרישום בו, ובכלל זה את הפרטים שייכללו בבקשה לפי סעיף קטן (א) ואת האישורים והמסמכים שיצורפו אליה. {{ח:תת|(ג)}} מצאה הרשות כי מתקיימים בעוסק זר או בתאגיד מורשה התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, תרשום אותו במרשם העוסקים הזרים; מרשם העוסקים הזרים יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של הרשות. {{ח:תת|(ד)}} אין ברישומו של עוסק זר או תאגיד מורשה במרשם העוסקים הזרים משום אימות הפרטים המופיעים במרשם, או ראיה לכך שהעוסק הזר או התאגיד המורשה, לפי העניין, עומד בדרישות חוק זה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (עוסקים זרים)|תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (עוסקים זרים), התשע״א–2011}}.}} {{ח:סעיף|10ט|מחיקה ממרשם העוסקים הזרים|תיקון: תש״ע}} {{ח:ת}} מצאה הרשות כי חדל להתקיים לגבי עוסק זר או תאגיד מורשה, הרשום במרשם העוסקים הזרים, תנאי מן התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, רשאית היא למחקו ממרשם העוסקים הזרים. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: חובות אמון וזהירות של יועץ השקעות, של משווק השקעות ושל מנהל תיקים|תיקון: תשס״ה־4}} {{ח:סעיף|11|חובות אמון|תיקון: תשס״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון יפעל לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה, לא יעדיף עניניו האישיים או עניניו של אחר על פני טובת לקוחותיו, ולא יעדיף ענינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר. {{ח:תת|(ב)}} אין במתן הסכמת הלקוח, בין מראש, בין בכתב, בין בעל־פה, בין ביחס לעסקה מסויימת ובין ביחס לסוגי עסקאות, כדי לפטור בעל רשיון מחובותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה. {{ח:סעיף|12|התאמת השירות לצורכי הלקוח|תיקון: תשס״ה־4}} {{ח:ת}} בעל רשיון יתאים, ככל האפשר, את הייעוץ או את השיווק שהוא נותן ללקוחותיו או את אופי העסקאות שהוא מבצע עבורם לצרכיו ולהנחיותיו של כל לקוח, לאחר שבירר עם הלקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, ואת שאר הנסיבות הצריכות לענין, ככל שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה. {{ח:סעיף|13|הסכם בכתב|תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־2, תשס״ה־4, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון יערוך הסכם בכתב עם לקוח וימסור לו העתק ממנו, קודם לתחילת מתן השירות. {{ח:תת|(ב)}} ההסכם יכלול את הנושאים הדרושים לצורך ההתקשרות ובכלל זה את הנושאים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} פרטי הזיהוי והנתונים של הלקוח; {{ח:תתת|(2)}} הצרכים וההנחיות של הלקוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}; {{ח:תתת|(3)}} שכר והחזר הוצאות שיחוייב בהם הלקוח ודרך חישובם; {{ח:תתת|(4)}} קביעה כי הלקוח רשאי לבטל בכל עת את ההתקשרות עם בעל הרשיון; {{ח:תתת|(5)}} קביעה בדבר אפשרות לתת ייעוץ או שיווק בטלפון או היעדר אפשרות כאמור; {{ח:תתת|(6)}} הוראה כי ידוע ללקוח שחובת הסודיות המוטלת על בעל הרשיון כפופה לחובתו למסור ידיעות על פי כל דין; {{ח:תתת|(7)}} לענין בעל רשיון חבר בורסה – הוראה כי ידוע ללקוח שההסכם כפוף לחובותיו של חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}}; {{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} הסכם בין מנהל תיקים לבין לקוח יכלול גם את אלה: {{ח:תתת|(1)}} ייפוי כוח המפרט את היקף הסמכות ושיקול הדעת המוקנים למנהל התיקים, ובכלל זה ציון אופן ניהול תיק ההשקעות אם בנאמנות עיוורת או באופן אחר; {{ח:תתת|(2)}} האפשרות לקבל אשראי עבור הלקוח ותנאיו או היעדר אפשרות כאמור; {{ח:תתת|(3)}} הוראות לענין סוגי ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שייכללו בתיק ההשקעות ושיעורו של כל סוג ביחס לשווי התיק, או הוראה כי אלה ייקבעו לפי שיקול דעתו של מנהל התיקים; {{ח:תתת|(4)}} סמכות לרכוש ניירות ערך, אופציות או חוזים עתידיים בשער העולה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה, וכן סמכות למכור אותם נכסים בשער הנמוך משער הבורסה הידוע במועד המכירה, או אי מתן סמכות לרכישה או למכירה כאמור; {{ח:תתת|(5)}} לענין מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, ולענין מנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות – הפרטים שיש להביאם לידיעת הלקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(א)}}. {{ח:תת|(ג1)}} הסכם בין משווק לבין לקוח יכלול גם את הפרטים שיש להביאם לידיעת הלקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(א)}}. {{ח:תת|(ד)}} הפרטים לפי סעיף קטן (ב)(1) ו־(2) יעודכנו בכל עת שיודיע הלקוח על שינוי בהם לא הודיע הלקוח על שינוי בנוגע לפרטים לפי סעיף קטן (ב)(2), ייזום בעל הרישיון את עדכון הפרטים במועדים ובאופן שהורתה הרשות לפי סעיף קטן (ד1). {{ח:תת|(ד1)}} הרשות תורה, בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}}, על המועדים לעדכון פרטים כאמור בסעיף קטן (ד), אופן תיעודם ומשלוח התיעוד ללקוח; בקביעת המועדים כאמור תביא הרשות בחשבון, בין השאר, את אופי השירות שנותן בעל הרישיון ואופי הקשר בין בעל הרישיון ובין הלקוח. {{ח:תת|(ה)}} תניית פטור בהסכם, הפוטרת בעל רשיון מאחריות המוטלת עליו לפי חוק זה או לפי דין אחר, בענין אופן מילוי תפקידו או המסייגת את אחריותו – בטלה. {{ח:תת|(ו)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לענין אופן עריכת הסכם בין בעל רישיון ללקוח, צורתו של ההסכם ודרכי מסירתו ללקוח, וכן לענין נושאים נוספים שיש לכלול בהסכם כאמור, דרך כלל או לפי סוגים של הסכמים, ורשאי הוא לקבוע סוגים של הסכמים שבהם אין חובה לכלול נושא מהנושאים שבסעיפים קטנים (ב) או (ג). {{ח:סעיף|14|גילוי נאות|תיקון: תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} יועץ השקעות או משווק השקעות יגלה ללקוח, בגילוי נאות, את כל הענינים המהותיים לייעוץ או לשיווק הניתן על ידו ולעסקה המוצעת. {{ח:תת|(ב)}} מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, לקבוע ענינים אשר ייחשבו מהותיים לייעוץ, לשיווק או לעסקה וכללים לענין אופן הגילוי הנאות. {{ח:סעיף|15|ניגוד ענינים|תיקון: תשס״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} נודע לבעל רשיון על ניגוד ענינים בינו או בין התאגיד המורשה שבו הוא עובד או שותף, לבין הלקוח, בין במתן שירות לאותו לקוח דרך כלל, ובין לגבי עסקה מסויימת, חייב בעל הרשיון להודיע ללקוח, בכתב או באמצעות טלפון, בשיחה שתירשם על ידי בעל הרישיון, על קיום ניגוד הענינים ולהימנע מלבצע כל פעולה שיש בה ניגוד ענינים, זולת אם הסכים הלקוח לכך מראש בכתב או באמצעות טלפון, בשיחה שתירשם על ידי בעל הרישיון, ביחס לאותה עסקה; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול ברישומים כאמור בסעיף זה וכן את אופן עריכתם, שמירתם ומסירתם ללקוח. {{ח:תת|(ב)}} מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, לקבוע נסיבות שיראו בהן ניגוד ענינים. {{ח:סעיף|16|איסור העדפה|תיקון: תש״ע}} {{ח:תת|(א)}} במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות לא יעדיף בעל רשיון ניירות ערך או נכסים פננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור. {{ח:תת|(ב)}} לא יזמין מנהל תיקים עבור לקוח, ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד משמשים חתם להצעתם, אלא אם כן הסכים לכך הלקוח מראש בכתב; מנהל התיקים ידווח ללקוח על הזמנה כאמור תוך 30 ימים מיום ביצועה. {{ח:תת|(ג)}} לא ירכוש מנהל תיקים עבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם, כל עוד לא חלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, אם במועד האמור נותרו בידי החתם ניירות ערך שרכש במסגרת ההתחייבות החיתומית, אלא אם כן הסכים לכך הלקוח מראש בכתב, ביחס לעסקה מסויימת; חלפה תקופה ארוכה משלושה חודשים, אך טרם חלפו ששה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, רשאי מנהל תיקים לרכוש עבור לקוח ניירות ערך כאמור, אם הסכים לכך הלקוח מראש בכתב; מנהל תיקים ידווח ללקוח על רכישה כאמור תוך 30 ימים מיום ביצועה; בסעיף קטן זה, ”מועד קיום ההתחייבות החיתומית“ – המועד כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} אם החתם התחייב לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי התשקיף, אם הציבור לא ירכוש אותם – מועד השלמת המכירה לציבור שבמסגרתה רכש החתם את ניירות הערך האמורים; {{ח:תתת|(2)}} אם החתם התחייב לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי התשקיף כדי למכור אותם לציבור – מועד השלמת המכירה לציבור, בידי החתם, של ניירות הערך האמורים. {{ח:תת|(ד)}} רכישה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) תבוצע בבורסה או בשער שלא יעלה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה. {{ח:סעיף|16א|גילוי נאות, ניגוד ענינים והעדפה בשיווק השקעות|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע}} {{ח:תת|(א)}} מבלי לפגוע בכלליות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, יחולו לענין משווק השקעות, מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות, גם הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} כל אחד מהם יביא לידיעת לקוחותיו, בכל מקום שבו הוא מנהל את עסקיו ובכל מקום אחר שעליו הורה יושב ראש הרשות, בשלט בולט וברור או באופן אחר כפי שהורה יושב ראש הרשות, את דבר עיסוקו בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות או את דבר היותו תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, לפי הענין, וכן את הגופים המוסדיים שהוא בעל זיקה לנכסים פיננסיים שלהם; {{ח:תתת|(2)}} כל אחד מהם יגלה ללקוח, בלשון המובנת לו, בעל פה ובמסמך בכתב שיימסר ללקוח לפני ההתקשרות עמו, וכן יפרסם באתר האינטרנט שלו, את האמור בפסקה (1), את הזיקה שיש לו לנכסים פיננסיים ומהותה, ואת דבר העדפתו את אותם נכסים פיננסיים; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לענין הפירוט שיינתן במסמך ובפרסום באתר האינטרנט לפי פסקה זו, של זיקה שהיא טובת הנאה כאמור בפסקה (2) להגדרה זיקה, לרבות סוג טובת ההנאה, היקפה ואופן חישובה. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16(א)}}, משווק, מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות, רשאים, במסגרת עיסוקם בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות, לפי הענין, להעדיף נכס פיננסי שיש להם זיקה אליו על פני נכס פיננסי אחר הדומה מבחינת התאמתו ללקוח לאותו נכס פיננסי ושאין להם זיקה אליו, ובלבד שעמדו בכל דרישות הגילוי כלפי הלקוח, לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} זיקה של משווק או של מנהל תיקים לנכס פיננסי לא תיחשב כניגוד ענינים בינו לבין הלקוח לענין {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}. {{ח:תת|(ד)}} משווק השקעות בכלי התקשורת יכלול הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, וכן הודעה ששיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. {{ח:סעיף|17|איסור תמריצים|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תשס״ו, תשע״ד־2, תשע״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון, או אחר מטעמו או בעבורו, לא יקבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, זולת שכר והחזר הוצאות מהלקוח כפי שנקבעו בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(3)}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי אלה: {{ח:תתת|(1)}} ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, על ידי בעל רשיון, בניירות ערך המונפקים על ידו או על ידי מי שנשלט בידו; {{ח:תתת|(2)}} שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, על ידי בעל רשיון משווק, בנכסים פיננסיים שיש לבעל הרשיון כאמור זיקה אליהם; {{ח:תתת|(3)}} קבלת החזר עמלת קניה או מכירה בידי מנהל תיקים, מאת חבר בורסה, בשל ביצוע עסקה מסוימת או מכלול של עסקאות שהעסקה המסוימת היא חלק ממנו, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת ההחזר כאמור ולשיעורו; {{ח:תתת|(4)}} קבלת עמלת הפצה בידי מי שאינו משווק מאת מנהל קרן או מנהל קרן חוץ כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 113א|בסעיף 113א לחוק השקעות משותפות}}, בשל ביצוע עסקה, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת העמלה ולשיעורה, ושעמלת ההפצה היא בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 82|סעיף 82(ג) לחוק השקעות משותפות}}; {{ח:תתת|(5)}} קבלת עמלה בידי יועץ השקעות ששולמה על ידי חברה מנהלת, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 32|סעיף 32(ה)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, בשל ביצוע עסקה בקרן השתלמות, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת העמלה ולשיעורה, וששיעור העמלה אינו תלוי בזהות החברה המנהלת שממנה היא מתקבלת. {{ח:תתת|(6)|(א)}} קבלת טובת הנאה בעבור עבודת ניתוח (אנליזה), במקרים ובנסיבות מיוחדים שתקבע הרשות, ובלבד שלעבודת הניתוח מצורף גילוי בדבר קבלת טובת ההנאה בעבורה; קביעה כאמור תיעשה באופן שיבטיח כי טובת ההנאה מתקבלת באופן שבו קטן החשש שקבלתה תשפיע על עבודת הניתוח, ורשאית הרשות לשקול, בין השאר, גם מקרים ונסיבות אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} עבודת הניתוח מתייחסת לניירות ערך או לנכסים פיננסיים, שקבלת החלטת השקעה בעניינם דורשת מומחיות מיוחדת; {{ח:תתתתת|(2)}} עבודת הניתוח מתייחסת לתחום שבו היא עשויה לתרום לפיתוח המסחר בבורסה; {{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה זו, ”עבודת ניתוח“ – מסמך הכולל ניתוח של ניירות ערך או נכסים פיננסיים, המספק מידע מנומק או מחיר יעד שעליו ניתן לבסס החלטה בדבר כדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של ניירות הערך או הנכסים הפיננסיים האמורים. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (קבלת טובות הנאה בעבור עבודת ניתוח)|כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (קבלת טובות הנאה בעבור עבודת ניתוח), התש״ף–2020}}.}} {{ח:תת|(ג)}} בעל רשיון יועץ או בעל רשיון שהוא תאגיד בנקאי העוסק בשיווק השקעות, לא ייתן טובת הנאה לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, לפי הענין, אם טובת ההנאה נקבעת בהתחשב בזהות הגוף שניירות הערך נושא הייעוץ, השיווק או העסקה מונפקים על ידו, או בזהות הגוף שהוא בעל זיקה לנכסים הפיננסיים נושא הייעוץ, השיווק או העסקה. {{ח:תת|(ד)}} חישובם של שכר והחזר הוצאות שיחוייב בהם לקוח בשל ייעוץ השקעות, ייעשה בלא תלות בזהות הגוף שלגבי ניירות הערך המונפקים על ידו או לגבי הנכסים הפיננסיים שאליהם יש לו זיקה ניתן הייעוץ, ובלא תלות בתשלום של הלקוח לגוף כאמור. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”בעל רשיון“ – לרבות השולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם, וכן נושא משרה באחד מאלה ומי שמועסק בידי אחד מאלה. {{ח:סעיף|17א|איסור ייעוץ השקעות וביצוע עסקה לגבי נכסים פיננסיים מסוימים|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע}} {{ח:ת}} יועץ השקעות, או מי שעוסק בשמו בייעוץ השקעות, לא ייתן ייעוץ ולא יבצע עסקה בנכס פיננסי שלגוף מוסדי המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה ביועץ יש זיקה אליו; לענין זה, ”גוף מוסדי“ – לרבות מי ששולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם. {{ח:סעיף|17ב|הגבלות לענין התקשרות יועץ השקעות בהסכם חריג|תיקון: תשס״ה־4, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} יועץ השקעות לא יתקשר עם גוף מוסדי בהסכם למתן שירותים שאינו במהלך העסקים הרגיל של יועץ ההשקעות, שאינו בתנאי שוק או שהוא עשוי להשפיע באופן מהותי על רווחיות יועץ ההשקעות, רכושו או התחייבויותיו (בסעיף זה – הסכם חריג), אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש ובכתב של יושב ראש הרשות, ואם יועץ ההשקעות הוא תאגיד בנקאי – גם של המפקח על הבנקים. {{ח:תת|(ב)}} קבלת תמורה בידי יועץ השקעות מאת גוף מוסדי, לפי הסכם למתן שירותים שאינו הסכם חריג או לפי הסכם חריג שאושר לפי הוראות סעיף קטן (א), היא דרך פעולה העולה בקנה אחד עם חובותיו של יועץ השקעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(א4)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}}. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”גוף מוסדי“ ו”יועץ השקעות“ – לרבות תאגיד הקשור אליהם. {{ח:סעיף|17ג||תיקון: תשס״ה־4, תש״ע־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|18|סיכונים מיוחדים|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} היתה עסקה כרוכה בסיכון מיוחד, יודיע יועץ השקעות או משווק השקעות, לפי הענין, ללקוח מהו הסיכון. {{ח:תת|(ב)}} מנהל תיקים לא יבצע עבור לקוח עסקה הכרוכה בסיכון מיוחד מבלי שהלקוח נתן אישורו מראש בכתב, לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון. {{ח:תת|(ג)}} מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יראו בעסקאות המפורטות להלן, עסקאות שביצוען כרוך בסיכון מיוחד: {{ח:תתת|(1)}} עסקה בנייר ערך אשר בתשקיף צויין כי ההשקעה בו כרוכה בסיכון מיוחד, כל עוד לא חלפו שנתיים מתאריך התשקיף, זולת אם הסיכון אשר צויין כאמור אינו קיים עוד; {{ח:תתת|(2)}} עסקה שכרוכה בה מכירה בחסר, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 63|בסעיף 63 לחוק השקעות משותפות}}, והשאלת ניירות ערך לצורך ביצוע עסקה כאמור; {{ח:תתת|(3)}} עסקה בחוזה עתידי, באופציה או במוצר מובנה; {{ח:תתת|(4)}} עסקה אחרת שקבע לענין זה שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. {{ח:סעיף|19|חובת סודיות|תיקון: תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות כל דין או הסכם שבו ויתר הלקוח במפורש על חובת הסודיות כלפי אדם שצויין באותו הסכם, ישמור בעל רשיון בסוד מידע שהביא הלקוח לידיעתו, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, וכל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן עסק בייעוץ או בשיווק כלפי הלקוח או ביצע לחשבונו. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, יחולו על חובת הסודיות לפי סעיף זה, גם כשהנפגע הוא תאגיד. {{ח:סעיף|20|חובת זהירות}} {{ח:ת}} בעל רשיון ינהג בעיסוקו בזהירות וברמת מיומנות שבעל רשיון סביר היה נוהג בהם בנסיבות דומות, וינקוט את כל האמצעים הסבירים להבטחת עניניהם של לקוחותיו. {{ח:סעיף|20א|איסור פרסום של גופים מוסדיים בידי יועץ השקעות|תיקון: תשס״ה־4}} {{ח:ת}} יועץ השקעות לא יפרסם בכלי התקשורת, בחוזר, באמצעות דואר, דואר אלקטרוני, פקסימיליה, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, את דבר עיסוקו בייעוץ השקעות בנוגע לנכסים פיננסיים שלגוף מוסדי מסוים יש זיקה אליהם. {{ח:סעיף|20ב|הגבלת השימוש במילה ייעוץ בידי משווק השקעות|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע}} {{ח:ת}} משווק השקעות מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות לא ישתמשו במילה ”ייעוץ“ או בכל מילה הנגזרת ממנה, בשם שבו הם מנהלים את עסקיהם או בפרסום מטעמם. {{ח:סעיף|20ג|חובת בעל רישיון לקיים את התנאים לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, פיקדון וניירות ערך|תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד מורשה לא יעסוק בעיסוק נושא הרישיון, בעת שאינו עומד בתנאים ובסכומים שנקבעו לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, פיקדון או ניירות ערך, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(3) או (ג)(3) או (4)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)(4) או (5)}}, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} יחיד בעל רישיון לא יעסוק בעיסוק נושא הרישיון, בעת שאינו עומד בתנאים, בסכומים ובשיעורים שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לעניין ביטוח לכיסוי חבותו של בעל הרישיון בשל מעשה או מחדל רשלניים כלפי לקוח. {{ח:סעיף|20ד|איסור על עיסוקים נוספים|תיקון: תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון לא תעסוק בחיתום. {{ח:תת|(ב)}} חברה בעלת רישיון מנהל תיקים לא תעסוק בכל עיסוק נוסף, שאינו מן העיסוקים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)(1)}}. {{ח:סעיף|21|אחריות בעל רשיון יחיד}} {{ח:ת}} אין בעיסוק במסגרת תאגיד כדי לגרוע מתחולת הוראות חוק זה על בעל רשיון יחיד הפועל בשם התאגיד. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: כללים מיוחדים לדרכי פעולתו של מנהל תיקים}} {{ח:סעיף|22|החזקה וניהול נפרד של נכסי הלקוח|תיקון: תשס״ה־2}} {{ח:ת}} מנהל תיקים – {{ח:תת|(1)}} יחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים של לקוחותיו בנפרד מאלה שלו; {{ח:תת|(2)}} יחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, יקבל החלטה על ביצוע עסקה לגבי כל לקוח בנפרד וינהל רישומים לגבי כספים, ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, אולם רשאי מנהל תיקים לבצע את העסקאות עבור לקוחותיו בהוראה במרוכז; {{ח:תת|(3)}} ינהל עבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך ונכסים פיננסיים בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים; {{ח:תת|(4)}} יבצע עסקאות עבור לקוחותיו בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו; {{ח:תת|(5)}} יזכה ויחייב אצלו את חשבונות הלקוח ביום ביצוע העסקה. {{ח:סעיף|23|איסור שימוש בנכסי לקוח}} {{ח:תת|(א)}} לא ישתמש מנהל תיקים בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח, אלא לצורך ביצוע עסקאות עבור אותו לקוח ובהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכוח שקיבל ממנו. {{ח:תת|(ב)}} לא יבצע מנהל תיקים עסקה עם לקוח ולא יפיק טובת הנאה מנכסי לקוח, אלא אם כן הסכים הלקוח מראש בכתב לאותה עסקה או לאותה טובת הנאה. {{ח:סעיף|24|שכר והוצאות}} {{ח:ת}} לא יתנה מנהל תיקים את שכרו ברווח שהפיק הלקוח מעסקה, או במספר העסקאות שבוצעו עבור הלקוח. {{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: ממשל תאגידי|תיקון: תשע״ב}} {{ח:סעיף|24א|הגדרות|תיקון: תשע״ב}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ – כל אחד מאלה: קופת גמל או חברה מנהלת, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, מבטח, תאגיד מורשה, מנהל קרן או חתם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, והכל למעט חברה השולטת בחברת ניהול תיקים גדולה וחברה בשליטת חברה כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור חיצוני“ ו”קרוב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת ניהול תיקים גדולה“, ”קבוצה“ ו”שווי נכסים כולל“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת ראשונה א׳}}. {{ח:סעיף|24ב|דירקטוריון|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} בדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יכהנו חמישה דירקטורים לפחות; לעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, דין חברת ניהול תיקים גדולה כדין חברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיפים 239 עד 249 לחוק החברות}} לעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} חברת ניהול תיקים גדולה תמנה את הדירקטורים החיצוניים לאחר שוועדת הביקורת בדקה ואישרה כי מתקיימים לגביהם תנאי הכשירות שנקבעו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240 לחוק החברות}}, ואולם בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוראת סעיף קטן זה לא תחול על מינוים של הדירקטורים החיצוניים הראשונים בחברה. {{ח:תת|(ג)}} מספר הדירקטורים של חברת ניהול תיקים גדולה המכהנים גם כדירקטורים של גוף פיננסי אחר לא יעלה על שליש ממספרם הכולל. {{ח:תת|(ד)}} דירקטור של חברת ניהול תיקים גדולה לא יכהן כדירקטור ביותר משני גופים פיננסיים נוספים בעת אחת אלא במקרים שהתיר שר האוצר בתקנות. {{ח:תת|(ה)}} מספר הדירקטורים שהם עובדים של חברת ניהול תיקים גדולה או מועסקים על ידה לא יעלה על שליש ממספרם הכולל. {{ח:תת|(ו)}} במינוי דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה ייקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו. {{ח:סעיף|24ב1|מניעת ניגוד עניינים|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, בחברת ניהול תיקים שהיא גוף פיננסי משמעותי, אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; יושב ראש הרשות רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א(ד)}}; בסעיף זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם הקשור לשולט“ – קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240(ב) לחוק החברות}}, לשולט; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}. {{ח:סעיף|24ג|יושב ראש הדירקטוריון|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון. {{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי של חברת ניהול תיקים גדולה או מי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין, או קרובו של המנהל הכללי, לא יכהנו כיושב ראש הדירקטוריון. {{ח:תת|(ג)}} לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה או לקרובו סמכויות המנהל הכללי או סמכויות הנתונות למי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין; יושב ראש הדירקטוריון לא יכהן כבעל תפקיד אחר בחברה, למעט כחבר בוועדת דירקטוריון שאינה ועדת ביקורת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24ח|בסעיף 24ח(ד)}}. {{ח:סעיף|24ד|סמכות שר האוצר|תיקון: תשע״ב}} {{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות שעל דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה למנות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}}, הוראות להבטחת יעילותם של מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית ופעילותם התקינה, לרבות הוראות לעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על המערך ועל התכנית כאמור ותנאי כשירותם, וכן הוראות להבטחת ניהול סיכונים יעיל. {{ח:סעיף|24ה|ניהול ישיבות הדירקטוריון|תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} ישיבות הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יתקיימו אחת לרבעון לפחות; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים. {{ח:תת|(ב)}} רוב הדירקטורים יהיו מניין חוקי בישיבות הדירקטוריון, ובלבד שיתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} נכח בישיבה דירקטור חיצוני; {{ח:תתת|(2)}} מספרם של דירקטורים המכהנים כדירקטורים של יותר מגוף פיננסי אחד, שנכחו בישיבה, לא יעלה על שליש מהנוכחים. {{ח:תת|(ג)}} בישיבות הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו. {{ח:תת|(ד)}} נעדר דירקטור חיצוני מארבע ישיבות רצופות של הדיררקטוריון, תפקע כהונתו. {{ח:סעיף|24ו|תפקידי הדירקטוריון|תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2}} {{ח:ת}} תפקידיו של דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה יהיו, בין השאר: {{ח:תת|(1)}} למנות מנהל כללי, לפקח על תפקודו ולבחון את אופן ביצוע החלטות הדירקטוריון בידי המנהל הכללי; {{ח:תת|(2)}} לאשר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית, ולוודא כי קיימים בידי החברה כלים שמאפשרים מעקב אחר יישום מדיניות ההשקעה בהתאם להוראות ולצורכי הלקוח; {{ח:תת|(3)}} למנות מבקר פנימי בהתאם להצעת ועדת הביקורת, לאשר את תכנית העבודה שלו בהתאם להמלצת ועדת הביקורת וכן לדון בליקויים בעלי חשיבות מהותית לפעילות החברה ובדרכים לתקנם; {{ח:תת|(4)}} לאשר את נוהלי העבודה שהחברה מחויבת לקבוע בהוראות לפי חוק זה ושהרשות קבעה שעל הדירקטוריון לאשרם; {{ח:תת|(5)}} לדון בעמידת החברה בתנאי הרישיון כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}; {{ח:תת|(6)}} לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות החברה או לפיקוח ובקרה עליה. {{ח:סעיף|24ז|איסור אצילה|תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה אינו רשאי לאצול את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ו|פסקאות (1), (3) ו־(5) של סעיף 24ו}}. {{ח:תת|(ב)}} דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה רשאי לאצול את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ו|פסקה (2) של סעיף 24ו}} לוועדת הביקורת, ובלבד שיקבל מוועדת הביקורת עדכון על החלטה שקיבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ו|הפסקה האמורה}} שהיא בעלת חשיבות מהותית לפעילות החברה, בסמוך לאחר קבלתה, וכן יקבל מוועדת הביקורת, פעם בשנה לפחות, סקירה בנושאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 24ו|באותה פסקה}}. {{ח:סעיף|24ח|ועדת ביקורת|תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת (בחוק זה – ועדת ביקורת). {{ח:תת|(ב)}} תפקידיה של ועדת הביקורת יהיו: {{ח:תתת|(1)}} להציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד מבקר פנימי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 24ו|לסעיף 24ו(3)}}, לדון בתכנית העבודה שהוצעה על ידי המבקר הפנימי ולהגיש לדירקטוריון את המלצותיה לגבי התכנית; {{ח:תתת|(2)}} לעמוד על ליקויים בפעילותה של החברה באמצעות המבקר הפנימי וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, לקבוע דרכים לתיקון ליקויים כאמור שאינם בעלי חשיבות מהותית לפעילות החברה ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקון ליקויים שהם בעלי חשיבות מהותית לפעילותה; {{ח:תתת|(3)}} לבחון את מערך הביקורת הפנימית של החברה ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו; {{ח:תתת|(4)}} לאשר כי מתקיימים לגבי הדירקטורים החיצוניים תנאי הכשירות שנקבעו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240 לחוק החברות}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24ב|בסעיף 24ב(ב)}}. {{ח:תת|(ג)}} מספר חבריה של ועדת הביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בוועדת הביקורת והם יהיו רוב חבריה; יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני. {{ח:תת|(ד)}} יושב ראש דירקטוריון החברה וכל דירקטור שמועסק על ידי החברה או מספק לה שירותים דרך קבע, וכן בעל השליטה בחברה או קרובו, לא יהיו חברים בוועדת הביקורת. {{ח:תת|(ה)}} המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן. {{ח:תת|(ו)}} המבקר הפנימי רשאי לבקש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, ויושב ראש ועדת הביקורת יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הבקשה, אם ראה טעם לכך. {{ח:תת|(ז)}} אחת לשנה לפחות תקיים ועדת הביקורת ישיבה עם המבקר הפנימי בלבד. {{ח:תת|(ח)}} ישיבות ועדת הביקורת יתקיימו אחת לשלושה חודשים לפחות. {{ח:תת|(ט)}} מניין חוקי בישיבת ועדת הביקורת הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני ואולם במקרים דחופים שבהם נבצר מדירקטור להשתתף בישיבת ועדת הביקורת וכתוצאה מכך לא מתקיים מניין חוקי בישיבת הוועדה, יהיה המניין החוקי באותה ישיבה שני חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; בפרוטוקול ישיבה כאמור יינתן הסבר לדחיפות שבקיום הישיבה. {{ח:תת|(י)}} בישיבות ועדת הביקורת ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של החברה. {{ח:סעיף|24ט|מבקר פנימי|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} על המבקר הפנימי שימונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ו|סעיף 24ו(3)}} יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 3|סעיפים 3(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 4|4(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 10|10}} {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 12|ו־12 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב)}} המבקר הפנימי יבדוק, בין השאר, את תקינותן של פעולות החברה מבחינת השמירה על הוראות דין, על נוהל עסקים תקין ועל הנהלים שקבע הדירקטוריון של החברה לפי חוק זה. {{ח:תת|(ג)}} המבקר הפנימי ידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון, לוועדת הביקורת ולמנהל הכללי. {{ח:סעיף|24י|סייג לתחולה|תיקון: תשע״ב}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} לא יחולו על חברת ניהול תיקים גדולה בששת החודשים הראשונים מאז הפכה לחברת ניהול תיקים גדולה. {{ח:סעיף|24יא|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}|תיקון: תשע״ב}} {{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}}. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: רישום ודיווח}} {{ח:סעיף|25|רישום פעולות|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} מנהל תיקים ינהל רישומים של כל עסקה שביצע עבור לקוח. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינהל רישומים של כל פעולת ייעוץ שנתן ללקוח. {{ח:תת|(ב1)}} משווק השקעות ינהל רישומים של כל פעולת שיווק שעשה כלפי לקוח. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1) יחולו גם אם פעולת הייעוץ או השיווק לא הסתיימה בעסקה. {{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון ישמור רישומים כאמור בסעיף זה לתקופה של שבע שנים. {{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול ברישומים כאמור בסעיף זה, וכן את אופן עריכתם, שמירתם ומסירתם ללקוח. {{ח:סעיף|26|דיווח ללקוח|תיקון: תשס״ה־2, תש״ע}} {{ח:תת|(א)}} מנהל תיקים ימציא ללקוח, אחת לשלושה חודשים לפחות, דין וחשבון מפורט על הרכב תיק ההשקעות שלו, על חשבונו הכספי ועל חיובו, במישרין או בעקיפין, בשל שכר והוצאות, לרבות בשל תשלום לאדם השולט במנהל התיקים או הנשלט בידו או לחברה בשליטת אדם כאמור, וכן יצרף את פירוט העסקאות שביצע עבור הלקוח בתקופה שחלפה ממועד הדין וחשבון הקודם, תוך הבלטת עסקאות שביצוען כרוך בסיכון מיוחד ועסקאות באשראי, אם בוצעו כאלה. {{ח:תת|(ב)}} דיווח ללקוח שעבורו פועל מנהל תיקים בנאמנות עיוורת ייעשה במתכונת, במועדים ובתנאים שפורטו בהסכם ביניהם; לקוח כאמור רשאי ליתן מראש בכתב את ההסכמות הדרושות לפי חוק זה, כולן או חלקן. {{ח:תת|(ג)}} מנהל תיקים ימציא ללקוח פרטים נוספים בכל עת, על פי דרישתו, בין בנוגע למצב תיק ההשקעות שלו או חשבונו הכספי, ובין בנוגע לעסקה מסויימת, ואולם רשאי הוא שלא לעשות כן אם מצא שדרישת הלקוח אינה סבירה. {{ח:תת|(ג1)}} בעל רישיון יודיע ללקוח על כל שינוי בכתובת מקום עיסוקו בתוך שבעה ימים מהמועד שבו החל לעסוק כבעל רישיון באותה כתובת. {{ח:תת|(ד)}} לא יהיה בדיווח לפי סעיף זה פרט מטעה. {{ח:סעיף|27|דיווח לרשות|תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2, תש״ע, תש״ע־2, תשע״א, תשע״ב־2, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון יגיש לרשות אחת לשנה הודעה לענין קיום דרישות ביטוח והיקפו, ואם הוא תאגיד – גם אישור רואה חשבון לענין קיום דרישת ההון העצמי המזערי לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} בעל רשיון חייב לדווח מיד לרשות אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן הרשיון ואם הוא יחיד – גם אם אינו מבוטח בביטוח כנדרש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג}}, או נתקיים בו תנאי שבשלו רשאית הרשות לבטל רשיון או להתלותו ולעניין בחינת המהימנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א1)}}, יודיע בעל רישיון לרשות על התקיימות אחד מאלה, בארץ או בחו״ל: {{ח:תתת|(1)}} הרשעה בעבירה; {{ח:תתת|(2)}} הגשת כתב אישום או התקיימות הליך משמעתי, בשל ביצוע עבירה; {{ח:תתת|(3)}} חקירה או בירור מינהלי בקשר עם ביצוע עבירה או הפרה של הוראת דין כלכלי, בידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך בירור מינהלי, לפי העניין; {{ח:תתת|(4)}} תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי, בקשר עם הפרת הוראת דין כלכלי, וכן קיומו של הליך מינהלי בשל הפרת הוראה כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מינהלי; {{ח:תתת|(5)}} תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור, בשל הפרת הוראת דין כלכלי; {{ח:תתת|(6)}} פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראת דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, ובלבד שתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות; {{ח:תת}} בסעיף קטן זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראת דין כלכלי“, ”עבירה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 9א|בסעיף 9א(ד) לחוק השקעות משותפות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבות כספית כחלופה להליך פלילי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 260|בסעיף 260(א) לחוק החברות}}. {{ח:תת|(ג1)}} בעל רישיון ידווח לרשות על כתובת מקום עיסוקו כבעל רישיון ועל כל שינוי בה, בתוך שבעה ימים מהמועד שבו החל לעסוק כבעל רישיון באותה כתובת. {{ח:תת|(ג2)}} תאגיד מורשה מנהל קרן, ותאגיד בנקאי ידווחו לרשות, בלא דיחוי, על העסקה חדשה של בעל רשיון או סיום העסקה של בעל רישיון שהועסק אצלם. {{ח:תת|(ג3)}} תאגיד מורשה מנהל קרן, ותאגיד בנקאי יגישו לרשות ביום ה־21 בחודש ינואר בכל שנה, דין וחשבון שבו יפורטו שמות כל בעלי רישיון שהועסקו אצלם ביום האחרון בחודש שקדם למועד הגשת הדין וחשבון וכתובת הסניף שבו הם מועסקים, וכן שמות בעלי רישיון שהעסקתם הסתיימה לאחר מועד הגשת הדין וחשבון הקודם לפי סעיף קטן זה; בדין וחשבון לפי סעיף קטן זה יפורטו בנפרד בעלי רישיון יועץ או בעלי רישיון משווק, וכן בעלי רישיון מנהל תיקים. {{ח:תת|(ד)}} בעל רשיון או תאגיד בנקאי חייב לדווח כאמור בסעיף זה לרשות גם לפי דרישה מיוחדת שלה או של יושב ראש הרשות, וכן ידווח לפי דרישה כאמור על כל אירוע או ענין אשר מידע אודותיו חשוב ללקוח סביר הנזקק לשירותיו. {{ח:תת|(ה)}} בעל רשיון או תאגיד בנקאי חייב למסור בכתב לרשות, לפי דרישה, שלה או של עובד שלה שהיא הסמיכה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדו״ח או בהודעה לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ו)}} הרשות רשאית לפרסם באתר האינטרנט שלה או בשני עתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה לדעתה, היוצאים לאור בישראל בשפה העברית, דוחו״ת או הודעות שהוגשו לפי סעיף זה והיא רשאית להורות לבעל הרישיון או לתאגיד הבנקאי לפרסם דוחות או הודעות כאמור באופן שתורה. {{ח:תת|(ז)}} לא יהיה בדיווח לפי סעיף זה פרט מטעה. {{ח:סעיף|27א|דרכי הדיווח לרשות|תיקון: תשס״ה, תש״ע, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} בקשה של תאגיד מורשה לביטול או להתליית רישיונו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ב)}}, וכן דו״ח, הודעה, מידע, וכל מסמך אחר שתאגיד מורשה חייב להגישו לרשות או לבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27}} {{ח:פנימי|סעיף 27ג|או 27ג}}, יוגשו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|27ב|העתק מאושר|תיקון: תשס״ה, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} העתק מאושר של מסמך שהוגש לרשות יתקבל בכל הליך משפטי כמקור ויהווה ראיה חלוטה לכך שהמסמך המקורי נמצא בידי הרשות. {{ח:סעיף|27ג|דיווחים נוספים|תיקון: תש״ע}} {{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים אלה: {{ח:תת|(1)}} דוחות נוספים על אלה המנויים בחוק זה שבעל רישיון או תאגיד בנקאי חייב להגיש לרשות או ללקוח, הפרטים שיש לכלול בהם, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם; כמו כן רשאי הוא לקבוע חובת פרסום של דוחות כאמור לציבור ואת אופן פרסומם; {{ח:תת|(2)}} הפרטים שיש לכלול בדוחות שבעל רישיון, תאגיד בנקאי או מנהל קרן חייב להגיש לפי חוק זה, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם; {{ח:תת|(3)}} פטור לבעל רישיון, תאגיד בנקאי, מנהל קרן או סוגים שלהם, מחובת דיווח לפי חוק זה. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תפקידי הרשות וסמכויותיה}} {{ח:סעיף|28|פיקוח הרשות על בעל רשיון|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע, תשע״ט, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} במילוי חובותיו לפי חוק זה יהיה בעל רשיון נתון לפיקוח הרשות. {{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של בעל רשיון, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכל כדי להבטיח את ניהולו התקין של בעל הרשיון ואת השמירה על ענינם של לקוחותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל בעלי הרשיון או לסוג מסוים של בעל רשיון. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)|(1)}} הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), להסמיך גם את מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת על בעל רישיון, ולדרוש מסמכים וידיעות הנוגעים אליו, הדרושים לצורך מילוי תפקידה, ובלבד שמתקיימים שניים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי המועמד, כי אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה או עמד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה יושב ראש הרשות. {{ח:תתת|(2)}} מי שהוסמך לפי סעיף קטן זה לא יגלה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, אלא לצורך הביקורת, או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט. {{ח:סעיף|29|החלת סמכויות הרשות|תיקון: תשס״ט, תשע״א, תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} הפרה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 38א|בסעיף 38א}}; {{ח:תתתת|(2)}} הפרה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 38ו|בסעיף 38ו}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} עבירה לפי חוק זה; {{ח:תתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 284|סעיפים 284}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 290|290}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 291|291}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 423|423}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|424}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424א|424א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 425|ו־425 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקה (1); {{ח:תתתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 4|ו־4 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2); {{ח:תתתת|(4)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 240|סעיפים 240}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 242|242}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|או 246 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (3). {{ח:תת|(ב)|(1)}} כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב – {{ח:תתתת|(א)}} לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי בעל רישיון או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}} ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקת משנה (א); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם אפשר להסתפק בהעתק ממנו. {{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א|סעיף 56א(ב) לחוק ניירות ערך}} יחולו לעניין החזרת מסמך שנמסר לרשות לפי פסקה (1). {{ח:תתת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א1|סעיפים 56א1 עד 56ה לחוק ניירות ערך}} יחולו בשינויים המחויבים ובשינוי זה: {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג2|בסעיף 56ג2}}, במקום ”פסקאות (3) או (4) להגדרה ”עבירת ניירות ערך““ יקראו ”פסקאות (2) או (3) להגדרה ”עבירה“ כהגדרתה בחוק הייעוץ“. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עבירות משמעת ושיפוט משמעתי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״א}} {{ח:סעיף|30||תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־2, תשע״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|31||תיקון: תשס״ה־2, תשע״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|32||תיקון: תשס״ה־4, תשע״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|33||תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|34||תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|35||תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תשע״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|36||תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|37||תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|38||תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: הטלת עיצום כספי בידי הרשות|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א}} {{ח:סעיף|38א|עיצום כספי|תיקון: תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח3|פרק ח׳3 לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} יקראו את {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52יט|ההגדרה ”הפרה חוזרת“ שבסעיף 52יט לחוק ניירות ערך}} כך שבסופה יבוא ”ולעניין {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 26|פרט (26) בחלק א׳ לתוספת השנייה לחוק הייעוץ}}, תיבחן הפרת אותה הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב) לחוק הייעוץ}}“. {{ח:סעיף|38ב|סכום העיצום הכספי|תיקון: תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} סכום העיצום הכספי שיוטל על מפר לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, יהיה הסכום המפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}. {{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי שיוטל לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} על מפר שהוא חברה בעלת רישיון ניהול תיקים, ייקבע לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} בהתאם לשווי הנכסים הכולל של החברה; לעניין זה, ”שווי נכסים כולל“ – שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולה של החברה, בהתאם לדיווח האחרון שהגישה החברה לרשות לפי חוק זה לפני מועד ביצוע ההפרה. {{ח:תת|(ג)}} סכום העיצום הכספי שיוטל לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} על מפר שהוא תאגיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, ייקבע לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} בהתאם למספר בעלי הרישיון המועסקים בידי התאגיד, בהתאם לדיווח האחרון שהגיש התאגיד לרשות לפני מועד ביצוע ההפרה. {{ח:סעיף|38ג|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, בשיעורים מרביים שיקבע. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי)|תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע״א–2011}}.}} {{ח:סעיף|38ד|הפרת הוראה זהה לגבי כמה לקוחות|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} הפרת הוראה זהה לגבי כמה לקוחות, יראו אותה כהפרה אחת, והעיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 38ב|סעיף 38ב}} ייקבע בהתאם למועד ההפרה האחרונה. {{ח:סעיף|38ה|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}}|תיקון: תשע״א, [י״פ הודעות]}} {{ח:ת}} שר האוצר רשאי בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}}, ובלבד שסכום העיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} לא יעלה על 2,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש״ח)}}. {{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א}} {{ח:סעיף|38ו|הגדרות|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52לב|סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – מעשה או מחדל שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}; {{ח:תתת|(2)}} הוא כלול ברשימת מעשים או מחדלים שקבעה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 38יא|סעיף 38יא}}, שיש בהם כדי להעיד כי מי שביצעם לא נהג בזהירות שבעל רישיון סביר היה נוהג בה בנסיבות דומות. {{ח:סעיף|38ז|החלת הוראות לעניין בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השביעית לחוק האמור}}, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ז2|בסימן זה}}. {{ח:סעיף|38ח|החלת הוראות לעניין עיצום כספי|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} לעניין הטלת עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נג|סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך}}, כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} לעניין מפר שהוא יחיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות – בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(2)}} לעניין מפר שהוא יחיד בעל רישיון ניהול תיקים – בסכום מרבי של 50,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(3)}} לעניין מפר שהוא יחיד אחר – בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(4)}} לעניין מפר שהוא תאגיד – בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף|38ט|אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52סד|סעיף 52סד לחוק ניירות ערך}} יחולו לעניין מפר והפרה, ואולם סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל לפי סעיף זה על המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הוא 50,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף|38י|איסור שיפוי וביטוח|תיקון: תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} – {{ח:תתת|(1)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, ולפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרקים ז׳1}} {{ח:פנימי|פרק ח1|ו{{ח:הערה|־}}ח׳1}} (בסעיף זה – הליך); {{ח:תתת|(2)}} חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל; {{ח:תתת|(3)}} תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד; {{ח:תתת|(4)}} הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נד|בסעיף 52נד(א)(1)(א) לחוק ניירות ערך}} או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש. {{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת. {{ח:סעיף|38יא|רשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד על פגם בזהירות|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} הרשות תקבע, לעניין {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, רשימה של מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי בעל רישיון שביצעם לא נהג בזהירות שבעל רישיון סביר היה נוהג בה בנסיבות דומות; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|38יב|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: עונשין}} {{ח:סעיף|39|עונשין|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־2, תשע״א, תשע״ד, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור: {{ח:תתת|(1)}} עסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות, בלי שיש בידו רשיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) עד (ב1)}}; {{ח:תתת|(2)}} העסיק בשיווק השקעות מי שאינו בעל רשיון משווק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב2)}}; {{ח:תתת|(3)}} עסק בניהול תיקים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}}; {{ח:תתת|(4)}} עסק בייעוץ השקעות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, או העסיק בייעוץ השקעות מי שאינו בעל רשיון יועץ, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|אותו סעיף}}; {{ח:תתת|(5)}} עסק בשיווק השקעות או העסיק עובדים בשיווק השקעות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג1)}}; {{ח:תתת|(6)}} עסק בשיווק השקעות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ו)}}. {{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס פי חמישה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור: {{ח:תתת|(1)}} החזיק או רכש ניירות ערך בעבור עצמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}}; {{ח:תתת|(2)}} ניהל תיקי השקעות בעבור בן משפחתו או בעבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי שליטה בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}}; {{ח:תתת|(2א)}} מסר מידע כוזב או מטעה בבקשה לקבלת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א4)(3), (ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|או 5}}, או בדיווח לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}; {{ח:תתת|(2ב)}} שלט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק באמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}; {{ח:תתת|(3)}} כיהן כנושא משרה בתאגיד מורשה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}}; {{ח:תתת|(4)}} קיבל טובת הנאה בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}}; {{ח:תתת|(5)}} העניק טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצועה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}}; {{ח:תתת|(6)}} קבע את חישובם של שכר והחזר ההוצאות שיחויב בהם הלקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ד)}}; {{ח:תתת|(7)}} נתן ייעוץ או ביצע עסקה לגבי נכס פיננסי שלגוף מוסדי שהוא בעל ענין ביועץ או במעסיקו יש זיקה אליו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}}; {{ח:תתת|(8)}} התקשר בהסכם חריג עם גוף מוסדי, מבלי שקיבל אישור לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(א)}}; {{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(10)}} השתמש במילה ”ייעוץ“ או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או בפרסום מטעמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|סעיף 20ב}}; {{ח:תתת|(11)}} מי שאינו בעל רישיון, ועסק בייעוץ השקעות בכלי התקשורת, בלי שכלל הודעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}; {{ח:תתת|(12)}} פנה בהצעה למתן שירותים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}; {{ח:תתת|(13)}} גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ד)(2)}}. {{ח:תת|(ב1)}} מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק ז׳2}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|40|אחריות מנהל תאגיד|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} נעברה עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}} בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי שלו, ובשותפות אחראים השותפים, למעט שותפים מוגבלים, אלא אם כן הוכיחו אחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ושלא היה עליהם לדעת עליה או שלא היו יכולים לדעת עליה; {{ח:תת|(2)}} שנקטו את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה. {{ח:סעיף|40א||תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(מוספר מחדש {{ח:פנימי|סעיף 40ד|כסעיף 40ד}}).}} {{ח:קטע2|פרק ח1|פרק ח׳1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים|תיקון: תשע״א}} {{ח:סעיף|40ב|הגדרות|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליכים“ – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק ז׳2}}, או חקירה פלילית לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג|סעיף 56ג לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(ג)}}, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“, ”עבירה“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(א)}}. {{ח:סעיף|40ג|סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות ולפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, לפי העניין, המותנית בתנאים, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ט1|פרק ט׳1 לחוק ניירות ערך}}, תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ט1|הפרק האמור}}, בשינויים המחויבים. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|40ד|המצאת מסמכים מהרשות בדואר אלקטרוני מאובטח|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד}} {{ח:ת}} על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, לתאגיד מורשה או למי שהגיש בקשה לקבלת רישיון תאגיד מורשה, יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|40ה|פרסום הוראות הרשות|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} הוראות הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(א4)(1)(א), (2) ו־(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 28|ו־28(ב)}}, אין חובה לפרסמן ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן. {{ח:תת|(ב)}} הוראות הרשות כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט שלה. {{ח:סעיף|41|אגרות|תיקון: תשס״ה־2, תש״ע}} {{ח:תת|(א)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות שעל מבקשי רשיונות בעלי רישיונות, וכן המבקשים להירשם במרשם העוסקים הזרים או הרשומים בו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1}} לשלם לרשות וכן לקבוע הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות לפי סעיף זה, ובדבר החלת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} על גביית אגרות והפרשי הצמדה וריבית כאמור. {{ח:תת|(ב)}} לא שילם בעל רישיון או מי שרשום במרשם העוסקים הזרים אגרה שהיה עליו לשלמה לפי הוראות סעיף קטן (א), בתוך שנה מהמועד שנקבע לתשלומה לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, יותלה רישיונו או יימחק רישומו, לפי העניין החל במועד שנקבע לכך בהתראה שנמסרה לו מאת הרשות עד לתשלום האגרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי הוראות אותו סעיף {{ח:הערה|קטן}}; בעל רישיון שרישיונו הותלה לפי הוראות סעיף קטן זה, יודיע על כך מיד בכתב ללקוחותיו. הודעה על מחיקת הרישום ממרשם העוסקים הזרים, לפי הוראות סעיף קטן זה, תימסר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|סעיף 10ז}}. {{ח:תת|(ג)}} חידוש רישיון שבוטל או שהותלה לפי חוק זה או חידוש רישום במרשם העוסקים הזרים שנמחק לפי חוק זה, יותנה בתשלום חובותיו של בעל הרישיון או של מי שרישומו נמחק, לפי העניין בשל אי־תשלום אגרה או בשל אי־תשלום הפרשי הצמדה וריבית, שהיה חייב בתשלומם לפי הוראות סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|41א|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1|{{ח:הערה|ה}}תוספת ראשונה}}|תיקון: תש״ע, תשע״א}} {{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|42|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, ורשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה; תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת. {{ח:סעיף|43|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:סעיף|44|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:סעיף|45|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|בפקודת הבנקאות, 1941}}.}} {{ח:סעיף|46|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}.}} {{ח:סעיף|47|תחילה והוראות מעבר לסעיפים מסויימים|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ז}} {{ח:תת|(א)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 8}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 39|39}} {{ח:פנימי|סעיף 40|ו־40}}, ביום כ״ו בסיון התשנ״ז (1 ביולי 1997). {{ח:תת|(ב)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16(ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}, ככל שהם מתייחסים למי שהיו לקוחותיו של יועץ השקעות או מנהל תיקים ערב פרסומו של חוק זה, בתום ששה חודשים מיום הפרסום. {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יראו יחיד או תאגיד העוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקים ביום פרסומו של חוק זה ועד יום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997), כאילו היה בעל רשיון לפי חוק זה. {{ח:סעיף|48|הוראות מעבר|תיקון: בג״ץ 1715/97, תשנ״ח, תשס״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בחינות“ – בחינות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8 לחוק זה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה המתחילה ביום ב׳ באלול התשנ״ד (9 באוגוסט 1994) והמסתיימת ביום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997). {{ח:תת|(ב)}} לצורך קבלת רשיון מנהל תיקים, מי שעסק בישראל בניהול תיקים ברציפות בתקופה הקובעת, יהיה פטור מהבחינות. למעט מבחינה בנושא אתיקה מקצועית. {{ח:תת|(ג)}} לצורך קבלת רשיון יועץ השקעות, מי שעסק בישראל בייעוץ השקעות או בניהול תיקים, ברציפות בתקופה הקובעת, יהיה פטור מהבחינות, למעט מהבחינה בנושא אתיקה מקצועית. {{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו על מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון בפטור מבחינות כאמור באותם סעיפים קטנים, עד יום ג׳ בשבט התשס״ו (1 בפברואר 2006). {{ח:תת|(ד)}} מי שעסק ביום ו׳ בתמוז התשנ״ח (30 ביוני 1998) בייעוץ השקעות או בניהול תיקים, לפי הענין, מכוח רשיון זמני, פטור, עד ליום כ״ב בטבת התש״ס (31 בדצמבר 1999), מבחינות, למעט מהבחינה בנושא אתיקה מקצועית. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|49|פרסום ברשומות}} {{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך 30 ימים מיום קבלתו. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תש״ע, תשע״א}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”לקוח כשיר“ שבסעיף 1}})}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} קרן להשקעות משותפות בנאמנות או מנהל קרן. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} חברה מנהלת או קופת גמל כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} מבטח. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, למעט חברת שירותים משותפת. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}} {{ח:ת}} בעל רישיון. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}} {{ח:ת}} חבר בורסה. {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}} {{ח:ת}} חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56|סעיף 56(ג) לחוק ניירות ערך}}. {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}} {{ח:ת}} תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת קבלת שירותים, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים; בפסקה זו, ”הון עצמי“ – לרבות לפי כללי חשבונאות זרים, תקני חשבונאות בין־לאומיים, וכללי חשבונאות מקובלים בארצות הברית כהגדרתם לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 17|סעיפים 17(ב)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 36|ו־36 לחוק ניירות ערך}}. {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}} {{ח:ת}} יחיד שמתקיימים בו שניים מאלה ואשר נתן מראש הסכמתו בכתב לכך שייחשב כלקוח כשיר לעניין חוק זה: {{ח:תת|(1)}} השווי הכולל של מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים וניירות ערך כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק ניירות ערך}}, שבבעלותו, עולה על 12 מיליון שקלים חדשים; {{ח:תת|(2)}} הוא בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון או הועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי שדורש מומחיות בשוק ההון; {{ח:תת|(3)}} הוא ביצע לפחות 30 עסקאות, בממוצע, בכל רבעון במשך ארבעת הרבעונים שקדמו להסכמתו; לעניין זה, ”עסקה“ – למעט עסקה שביצע מנהל תיקים בעבור יחיד הקשור עמו בהסכם לניהול תיק השקעות. {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}} {{ח:ת}} תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}. {{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}} {{ח:ת}} תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל שמאפייני הפעילות שלו דומים לאלה של תאגיד המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}. {{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשע״ב}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 24א|סעיף 24א}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת ניהול תיקים גדולה“ – חברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות אשר ביום 31 בדצמבר התקיים לגביה לפחות אחד משני תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} היו לה ולחברות אחרות שהן בעלות רישיון ניהול תיקים השייכות לאותה קבוצה, יחד, מעל 50 לקוחות ושווי הנכסים הכולל שלהן היה מעל 5 מיליארד שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} היו לה ולחברות אחרות שהן בעלות רישיון ניהול תיקים השייכות לאותה קבוצה, יחד, מעל 1,000 לקוחות; {{ח:תת}} ימשיכו לראות חברה כחברת ניהול תיקים גדולה גם אם חדלו להתקיים בה התנאים האמורים עד תום שלוש שנים מיום שלא התקיים בה אף אחד מאותם התנאים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצה“ – קבוצה של תאגידים שמקיימים ביניהם קשרי שליטה, לרבות חברה־בת וחברה קשורה, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, וחברה בשליטת חברה השולטת בכל אחת מהן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי נכסים כולל“ – שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולה של חברת ניהול תיקים. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״א}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 38א|סעיף 38א}})}}}} {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1}} {{ח:ת}} בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, או הודעה שמתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}, למעט אם מסר בעל הרישיון לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל את התחייבותו בכתב לכלול הודעות כאמור בפרסום; {{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1א}} {{ח:ת}} החזיק או רכש ניירות ערך או יחידות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות}}, לעצמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}}; {{ח:סעיף*|(1ב)||תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1ב}} {{ח:ת}} ניהל תיקי השקעות לבן משפחתו או לתאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי שליטה בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}}; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 2}} {{ח:ת}} לא ציין בהסכם עם לקוח את השירותים שיינתנו בידי עוסק זר או את הנכסים הפיננסיים וניירות הערך שלגביהם יינתנו השירותים כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ד|סעיף 10ד}}; {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 3}} {{ח:ת}} לא הודיע, באופן מיידי, ללקוח על הפסקת פעילותו של עוסק זר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|סעיף 10ז}}; {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 4}} {{ח:ת}} לא בירר עם לקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי, לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, או את שאר הנסיבות הצריכות לעניין, אף שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}; {{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 5}} {{ח:ת}} לא ערך הסכם בכתב עם לקוח או לא מסר ללקוח העתק מהסכם כאמור, קודם לתחילת מתן השירות, או לא כלל בהסכם כאמור את הנושאים שהיה עליו לכלול בו או לא עדכן בו את פרטי הלקוח, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}; {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 6}} {{ח:ת}} לא כלל ברישומים של שיחות עם לקוח פרטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}, או לא ערך או שמר פרטים כאמור או לא מסר אותם ללקוח בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|אותו סעיף}}; {{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 7}} {{ח:ת}} הזמין בעבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד משמשים חתם להצעתם, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, או לא דיווח ללקוח על הזמנה כאמור בתוך 30 ימים מיום ביצועה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ב)}}; {{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 8}} {{ח:ת}} רכש בעבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם בטרם חלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, רכש בעבור לקוח ניירות ערך כאמור לאחר שחלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית אך בטרם חלפו שישה חודשים ממועד זה בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, או לא דיווח ללקוח על רכישה כאמור בתוך 30 ימים מיום ביצועה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ג)}}; {{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 9}} {{ח:ת}} ביצע רכישה של ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם, מחוץ לבורסה או בשער העולה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ד)}}; {{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 10}} {{ח:ת}} לא הביא לידיעת לקוחותיו, במקום שבו הוא מנהל את עסקיו, בשלט בולט וברור או באופן אחר כפי שהורה יושב ראש הרשות, את דבר עיסוקו בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות או את דבר היותו תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, לפי העניין, או את הגופים המוסדיים שהוא בעל זיקה לנכסים פיננסיים שלהם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(א)(1)}}, או לא גילה ללקוח לפני ההתקשרות עמו, בלשון המובנת לו, בעל פה ובמסמך בכתב, או לא פרסם באתר האינטרנט שלו, את דבר עיסוקו כאמור או את דבר היותו תאגיד כאמור, את הזיקה שיש לו לנכסים פיננסיים ומהותה או את דבר העדפתו את אותם נכסים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(א)(2)}}, או לא כלל הודעה, אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, או לא כלל הודעה ששיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ד)}}; {{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 11}} {{ח:ת}} לא הודיע ללקוח על סיכון מיוחד שביצועה של עסקה מהעסקאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)}} כרוך בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}}; {{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 12}} {{ח:ת}} ביצע בעבור לקוח עסקה מהעסקאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)}}, בלי שהלקוח נתן את אישורו מראש ובכתב לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}}; {{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 13}} {{ח:ת}} לא שמר בסוד מידע שהביא הלקוח לידיעתו, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, או כל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן עסק בייעוץ או בשיווק כלפי הלקוח או ביצע לחשבונו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}; {{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 14}} {{ח:ת}} פרסם בכלי התקשורת, בחוזר, באמצעות דואר, דואר אלקטרוני, פקסימיליה, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, את דבר עיסוקו בייעוץ השקעות בנוגע לנכסים פיננסיים שלגוף מוסדי מסוים יש זיקה אליהם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}}; {{ח:סעיף*|(15)||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 15}} {{ח:ת}} עסק בעיסוק נושא הרישיון בעת שלא עמד בתנאים ובסכומים שנקבעו לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, פיקדון או ניירות ערך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג}}; {{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 16}} {{ח:ת}} לא החזיק ניירות ערך או נכסים פיננסיים של לקוחותיו בנפרד מאלה שלו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(1)}}; {{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 17}} {{ח:ת}} לא החזיק ניירות ערך או נכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד או לא ניהל רישומים לגבי כספים, ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(2)}}; {{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 18}} {{ח:ת}} ניהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים, שלא בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(3)}}; {{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 19}} {{ח:ת}} לא ביצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(4)}}; {{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 20}} {{ח:ת}} לא זיכה או חייב אצלו את חשבונות הלקוח ביום ביצוע העסקה, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(5)}}; {{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 21}} {{ח:ת}} השתמש בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח, שלא לצורך ביצוע עסקאות בעבור אותו לקוח או שלא בהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכוח שקיבל ממנו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}}; {{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 22}} {{ח:ת}} ביצע עסקה עם לקוח או הפיק טובת הנאה מנכסי לקוח, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח מראש ובכתב לאותה עסקה או לאותה טובת הנאה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}}; {{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23}} {{ח:ת}} התנה את שכרו ברווח שהפיק הלקוח מעסקה או במספר העסקאות שבוצעו בעבור הלקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}; {{ח:סעיף*|(23א)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23א}} {{ח:ת}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ב|סעיפים 24ב(א) עד (ג) או (ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 24ב1|או 24ב1}} בדבר כהונה או מינוי של דירקטורים חיצוניים או הגבלות על כהונה בדירקטוריון; {{ח:סעיף*|(23ב)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ב}} {{ח:ת}} כיהן כדירקטור ביותר משני גופים פיננסיים בעת אחת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ב|סעיף 24ב(ד)}}, או כיהן כחבר ועדת ביקורת, בניגוד להגבלות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 24ח|בסעיף 24ח(ד)}}; {{ח:סעיף*|(23ג)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ג}} {{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ג|סעיף 24ג(ב) או (ג)}} בדבר הגבלה על כהונת מנהל כללי והקניית סמכויות המנהל הכללי; {{ח:סעיף*|(23ד)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ד}} {{ח:ת}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ד|סעיף 24ד}} בדבר תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות, בדבר מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית; {{ח:סעיף*|(23ה)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ה}} {{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ה|סעיף 24ה(א) או (ב)}} בדבר ניהול ישיבות דירקטוריון; {{ח:סעיף*|(23ו)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ו}} {{ח:ת}} לא ערך פרוטוקול בישיבות הדירקטוריון או ועדת ביקורת כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ה|סעיפים 24ה(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 24ח|או 24ח(י)}}; {{ח:סעיף*|(23ז)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ז}} {{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ו|סעיף 24ו(2)}} בכך שהדירקטוריון לא אישר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית במשך תקופה העולה על שישה חודשים; {{ח:סעיף*|(23ח)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ח}} {{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ו|סעיף 24ו(4) או (5)}} בכך שהדירקטוריון לא מילא תפקיד מתפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ו|הסעיף האמור}} במשך תקופה שעולה על שישה חודשים; {{ח:סעיף*|(23ט)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ט}} {{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ח|סעיף 24ח(ב)(1) או (2)}} בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בתכנית העבודה של המבקר הפנימי או בדרכים לתיקון ליקויים שנמצאו; {{ח:סעיף*|(23י)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23י}} {{ח:ת}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ח|סעיף 24ח(ג) או (ד)}} בדבר הרכב ועדת ביקורת שמינה והגבלות על כהונה בה; {{ח:סעיף*|(23יא)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23יא}} {{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ח|סעיף 24ח(ז) או (ח)}} בעניין קיום ישיבות ועדת ביקורת; {{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 24}} {{ח:ת}} לא ניהל רישומים של עסקה שביצע בעבור לקוח, של פעולת ייעוץ שנתן ללקוח או של פעולת שיווק שעשה כלפי לקוח, או לא שמר רישומים כאמור לתקופה של שבע שנים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}; {{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 25}} {{ח:ת}} לא המציא ללקוח דין וחשבון, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, או לא כלל פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27ג|סעיף 27ג}}, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי סעיף זה; {{ח:סעיף*|(26)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 26}} {{ח:ת}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}}; {{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 27}} {{ח:ת}} לא מסר ידיעה או מסמך בניגוד לדרישת יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך שהופנתה לגורם מפוקח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(ב)}} או בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א1|סעיף 56א1 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(ג)}}; {{ח:סעיף*|(28)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 28}} {{ח:ת}} לא מסר הודעה ללקוחותיו או לא פרסם מודעה בעיתון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38א|סעיפים 38א(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 38ז|38ז}} {{ח:פנימי|סעיף 40ג|או 40ג}}; {{ח:סעיף*|(29)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 29}} {{ח:ת}} ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38י|סעיף 38י}}. {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 1}} {{ח:ת}} העסיק אדם בשמו בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקים בניגוד להתחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(2) או (4) או (ג)(1) או (2)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)(2) או (3)}}, לפי העניין; {{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 1א}} {{ח:ת}} לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א(ה)}}; {{ח:סעיף*|(1ב)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 1ב}} {{ח:ת}} לא הגיש לרשות דיווח או הודעה, בהתאם להוראות שקבעה הרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א4)(3)}}, ובכלל זה לא כלל פרט שהיה עליו לכלול בהם, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט בהוראות האמורות; {{ח:סעיף*|(1ג)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 1ג}} {{ח:ת}} לא גילה ללקוח, בגילוי נאות, עניין מהותי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א4)(1)(א)}}, בניגוד להוראות לפי אותם סעיפים; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 2}} {{ח:ת}} קיבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, שאינה שכר והחזר הוצאות מהלקוח שנקבעו בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(3)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}}; {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 3}} {{ח:ת}} נתן לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצועה, טובת הנאה הנקבעת בהתחשב בזהות הגוף שניירות הערך נושא הייעוץ, השיווק או העסקה מונפקים על ידו, או בזהות הגוף שהוא בעל זיקה לנכסים הפיננסיים נושא הייעוץ, השיווק או העסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}}; {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 4}} {{ח:ת}} קבע את חישובם של שכר או החזר ההוצאות שלקוח יחויב בהם בשל ייעוץ השקעות, תוך תלות בזהות הגוף שלגבי ניירות הערך המונפקים על ידו או לגבי הנכסים הפיננסיים שאליהם יש לו זיקה ניתן הייעוץ, או תוך תלות בתשלום של הלקוח לגוף כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ד)}}; {{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 5}} {{ח:ת}} השתמש במילה ”ייעוץ“ או בכל מילה הנגזרת ממנה, בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או בפרסום מטעמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|סעיף 20ב}}; {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 6}} {{ח:ת}} לא הגיש לרשות דוח או לא מסר לה הודעה, הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10ז|סעיפים 10ז}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}}, {{ח:פנימי|סעיף 27א|27א}}, {{ח:פנימי|סעיף 27ג|27ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42}}, או בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52כז|סעיפים 52כז}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52ס|52ס}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 54ג|54ג(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 54ו|או 54ו לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 38א|בסעיפים 38א}}, {{ח:פנימי|סעיף 38ז|38ז}} {{ח:פנימי|סעיף 40ג|ו־40ג}}, בהתאמה, או לא כלל בדוח, פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27ג|סעיף 27ג(2)}}, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 27ג|סעיף זה {{ח:הערה|[צ״ל: הסעיף האמור]}}}}; {{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 7}} {{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ג|סעיף 24ג(א)}} בדבר מינוי יושב ראש דירקטוריון; {{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 8}} {{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ו|סעיף 24ו(1)}} בדבר מינוי מנהל כללי; {{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 9}} {{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ו|סעיף 24ו(3)}} בדבר מינוי מבקר פנימי; {{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 10}} {{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ח|סעיף 24ח(א)}} בדבר מינוי ועדת ביקורת. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״א, [י״פ הודעות]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 38ב|סעיף 38ב(א)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} נכונים לשנת 2026):}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשע״ה־2|עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:ת}} לעניין חברה בעלת רישיון ניהול תיקים – {{ח:ת}} <table> <tr><th rowspan="2">היקף נכסים כולל (בשקלים חדשים)</th><th colspan="2">הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}}</th><th colspan="2">הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}}</th></tr> <tr><th>שיעור העיצום משווי נכסים כולל</th><th>סכום עיצום מזערי</th><th>שיעור העיצום משווי נכסים כולל</th><th>סכום עיצום מזערי</th></tr> <tr><td>על כל שקל מהיקף נכסים כולל עד 64,308,000</td><td>1/1,000</td><td>26,000</td><td>1/400</td><td>64,000</td></tr> <tr><td>על כל שקל מהיקף נכסים כולל מ־64,308,001 עד 643,078,000</td><td>1/9,000</td><td>&nbsp;</td><td>1/3,600</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>על כל שקל מהיקף נכסים כולל מ־643,078,001 עד 6,430,779,000</td><td>1/90,000</td><td>&nbsp;</td><td>1/36,000</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>על כל שקל מהיקף נכסים כולל מעל 6,430,779,000</td><td>1/450,000</td><td>&nbsp;</td><td>1/180,000</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>סכום עיצום מרבי</td><td colspan="2">257,000</td><td colspan="2">643,000</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשע״ה־2|עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 פרט 3}} {{ח:ת}} לעניין תאגיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות – {{ח:תת|(1)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} – מכפלת 32,000 שקלים חדשים במספר בעלי הרישיון המועסקים על ידו ועד לסכום של 257,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(2)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}} – מכפלת 64,000 שקלים חדשים במספר בעלי הרישיון המועסקים על ידו ועד לסכום של 643,000שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}} {{ח:ת}} לעניין תאגיד בנקאי – {{ח:תת|(1)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} – 514,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(2)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}} – 1,286,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|4א||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 4א}} {{ח:ת}} לעניין תאגיד שאינו בעל רישיון ואינו תאגיד בנקאי – {{ח:תת|(1)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} – 64,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(2)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}} – 129,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|5||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 5}} {{ח:ת}} לעניין יחיד – {{ח:תת|(1)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} – 13,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(2)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}} – 19,000 שקלים חדשים. {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״א}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 38ו|סעיף 38ו}})}}}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 4 פרט 1}} {{ח:ת}} הפר הוראה מההוראות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} החלה לגביו, ובשלוש השנים שקדמו לביצוע ההפרה כאמור הפר, פעמיים לפחות, את אותה הוראה, והרשות הודיעה לו על ביצוע כל אחת מההפרות כאמור, בנפרד, בין אם הטילה עליו עיצום כספי בשל ביצוע ההפרה ובין אם לאו; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 4 פרט 2}} {{ח:ת}} במהלך תקופה של שנה, הפר את אותה הוראה מההוראות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} החלה לגביו, כלפי כמה לקוחות כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תת|(א)}} לעניין מפר שהוא תאגיד בנקאי או שהוא בעל רישיון שיש לו 50 לקוחות לפחות – כלפי 20 לקוחות לפחות; {{ח:תת|(ב)}} לעניין מפר שהוא בעל רישיון שיש לו 20 לקוחות לפחות אך פחות מ־50 לקוחות – כלפי 10 לקוחות לפחות; {{ח:תת|(ג)}} לעניין מפר שהוא בעל רישיון שיש לו פחות מ־20 לקוחות – כלפי מרבית לקוחותיו; {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 4 פרט 3}} {{ח:ת}} עסק בייעוץ השקעות בלי שהיה בידו רישיון יועץ, או עסק בייעוץ השקעות שלא כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רישיון יועץ או בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בייעוץ או שלא כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}; {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 4 פרט 4}} {{ח:ת}} עסק בניהול תיקי השקעות בלי שהיה בידו רישיון מנהל תיקים, או עסק בניהול תיקים שלא בחברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}}; {{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 4 פרט 5}} {{ח:ת}} עסק בשיווק השקעות בלי שהיה בידו רישיון משווק, או עסק בשיווק השקעות שלא כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רישיון משווק או בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בשיווק או שלא כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון משווק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב1)}}; {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 4 פרט 6}} {{ח:ת}} העסיק בשמו, בשיווק השקעות לגבי נכסים פיננסיים המנוהלים על ידו או שהונפקו או שהוצאו על ידו, מי שאינו בעל רישיון משווק או בעל רישיון ניהול תיקים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב2)}}; {{ח:סעיף*|(6א)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 6א}} {{ח:ת}} לא הודיע ללקוח על קיומו של ניגוד עניינים בהתאם להוראות שקבעה הרשות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א4)(2)}}; {{ח:סעיף*|(6ב)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 6ב}} {{ח:ת}} לא הגיש לרשות דיווח או הודעה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א4)(3)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר; {{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 4 פרט 7}} {{ח:ת}} מי שאינו בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא או הודעה שמתן הייעוץ אינו תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}, למעט אם מסר לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל את התחייבותו בכתב לכלול הודעות כאמור בפרסום; {{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 4 פרט 8}} {{ח:ת}} פנה בהצעה למתן שירותים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}; {{ח:סעיף*|(9)||תיקון: ק״ת תשע״ה־3|עוגן=תוספת 4 פרט 9}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(10)||תיקון: ק״ת תשע״ה־3|עוגן=תוספת 4 פרט 10}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(10א)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 10א}} {{ח:ת}} שלט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}; {{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 4 פרט 11}} {{ח:ת}} עסק בניהול תיקים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}}; {{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 4 פרט 12}} {{ח:ת}} העסיק בשמו בייעוץ השקעות מי שאינו מן המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)}}; {{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 4 פרט 13}} {{ח:ת}} כיהן כנושא משרה בתאגיד מורשה שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי, בעת שכיהן כנושא משרה או כעובד בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור אחר שלו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}}; {{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 4 פרט 14}} {{ח:ת}} עסק בשיווק השקעות שלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג1)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ו)}}; {{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 4 פרט 15}} {{ח:ת}} העדיף את ענייניו האישיים או את ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו או העדיף את עניינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}; {{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 4 פרט 16}} {{ח:ת}} לא התאים את הייעוץ או את השיווק שהוא נותן ללקוחו או את אופי העסקאות שהוא מבצע בעבורו, לצרכיו או להנחיותיו של הלקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}; {{ח:סעיף*|(17)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 17}} {{ח:ת}} לא גילה ללקוח, בגילוי נאות, את כל העניינים המהותיים לייעוץ או לשיווק הניתן על ידו או לעסקה המוצעת, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א4)(1)(א)}}; {{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 4 פרט 18}} {{ח:ת}} לא הודיע ללקוח על קיומו של ניגוד עניינים בינו או בין התאגיד המורשה שבו הוא עובד או שותף, לבין הלקוח, באופן שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א) או (ב)}}, או ביצע פעולה שיש בה ניגוד עניינים בלי לקבל את הסכמת הלקוח לכך מראש באופן שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}; {{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 4 פרט 19}} {{ח:ת}} במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות, העדיף ניירות ערך או נכסים פיננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}}; {{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 4 פרט 20}} {{ח:ת}} כלל הודעה ולפיה אין לו עניין אישי בנושא, בעת שהיה לו עניין אישי בנושא, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ד)}}; {{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 4 פרט 21}} {{ח:ת}} נתן ייעוץ או ביצע עסקה בנכס פיננסי שלגוף מוסדי המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה ביועץ יש זיקה אליו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}}; {{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 4 פרט 22}} {{ח:ת}} התקשר עם גוף מוסדי בהסכם חריג בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב של יושב ראש הרשות, ואם הוא תאגיד בנקאי – גם של המפקח על הבנקים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(א)}}; {{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 4 פרט 23}} {{ח:ת}} לא הודיע ללקוח על סיכון מיוחד שביצועה של עסקה שאינה מהעסקאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)}} כרוך בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}}; {{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 4 פרט 24}} {{ח:ת}} ביצע בעבור לקוח עסקה שאינה מהעסקאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)}} ושבביצועה כרוך סיכון מיוחד, בלי שהלקוח נתן את אישורו מראש ובכתב לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}}; {{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 4 פרט 25}} {{ח:ת}} עסק בחיתום בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ד|סעיף 20ד(א)}}, או עסק בעיסוק שאינו מן העיסוקים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)(1)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ד|סעיף 20ד(ב)}}; {{ח:סעיף*|(26)||עוגן=תוספת 4 פרט 26}} {{ח:ת}} לא המציא ללקוח דין וחשבון בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הלקוח; {{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 4 פרט 27}} {{ח:ת}} לא הגיש לרשות, באופן או במועד שנקבע לכך, דוח או לא מסר לה הודעה, הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, {{ח:פנימי|סעיף 27א|27א}}, {{ח:פנימי|סעיף 27ג|27ג}} או {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, או בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52כז|סעיפים 52כז}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52ס|52ס}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 54ג|54ג(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 54ו|או 54ו לחוק ניירות ערך}}, כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 38א|בסעיפים 38א}}, {{ח:פנימי|סעיף 38ז|38ז}} {{ח:פנימי|סעיף 40ג|ו־40ג}}, בהתאמה, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר; {{ח:סעיף*|(28)||עוגן=תוספת 4 פרט 28}} {{ח:ת}} כלל בדיווח פרט מטעה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(ד)}} או {{ח:פנימי|סעיף 27ג|סעיף 27ג}} והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הלקוח או משקיע סביר לפי העניין; {{ח:סעיף*|(29)||עוגן=תוספת 4 פרט 29}} {{ח:ת}} גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ד)(2)}}. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ה׳ באב התשנ״ה (1 באוגוסט 1995).}} * '''יצחק רבין'''<br>ראש הממשלה * '''אברהם (בייגה) שוחט'''<br>שר האוצר * '''עזר ויצמן'''<br>נשיא המדינה * '''שבח וייס'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] iew5oqxv2wtp6dip7ut8hzr8mb3766w 0 327217 3079542 3040446 2026-08-28T08:37:41Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079542 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''שלמה חזק'''}} {{סי|שַׁ}}חַר קַמְתִּי לְהוֹדוֹת לְךָ אֱלֹהַי תְהִלָּתִי{{ש}} וַאֲרַנֵּן לְךָ בֹּקֶר וְאוֹדִיעֲךָ חַטָּאתִי{{ש}} תִּנָּתֶן לִי בָזֶה שָֹכָר לִפְעֻלָּתִי{{ר1}} נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי.{{ממס|אסתר ז ג}} {{סי|לְ}}פָנִים זֹאת בְּיִשְֹרָאֵל {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=מַקְרִיבֵי|מערבי=לְמַקְרִיבִים}} הַקָּרְבָּן{{ש}} אִם חֲטָאַי כַּשָּׁנִי כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן{{ש}} וַאֲדַדֶּה כָּל שְׁנוֹתַי וְאַאֲנִין עַל הַחֻרְבָּן{{ר1}} וְאֵין לִי לְבַד מִלָּתִי / וְעוֹלָתִי תְפִלָּתִי{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|הזחה=2|נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי}}}} {{סי|מִ}}זְבֵּחַ בִּהְיוֹתוֹ וְקָדָשִׁים לִזְבִיחָה{{ש}} וְהֵבִיא אִישׁ אֶת זִבְחוֹ וְחַטָּאתוֹ נִמְחָה{{ש}} אָפַס מֶנִּי מְכַהֵן וְאֵין זֶבַח וְאֵין מִנְחָה{{ר1}} תּוֹדָתִי זְבִיחָתִי / שִֹיחָתִי מִנְחָתִי{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|הזחה=2|נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי}}}} {{סי|הֵ}}ן בִּהְיוֹת הָעֲבוֹדָה וְכֹהֲנִים עַל מִשְׁמֶרֶת{{ש}} הֲלֹא חַטָּאת מְכַפֶּרֶת וְהָעוֹלָה מַכְשֶׁרֶת{{ש}} וְאֵין חַטָּאת וְאֵין עוֹלָה וְלֹא חֵלֶב וְיוֹתֶרֶת{{ר1}} וְאֶשְׁפֹּךְ אֶת רִנָּתִי / וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|הזחה=2|נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי}}}} {{סי|הֵ}}ן קֶדֶם בְּמִקְדָּשׁ בְּקוּם זְרִיזִים בְּאַשְׁמֹרֶת{{ש}} טְהוֹרִים נִצְּבוּ לְהָפִיס חֲדָשִׁים לִקְטֹרֶת{{ש}} וְאֵין לְבוֹנָה וְאֵין קְטֹרֶת, וְנִשְׁאַרְתִּי שְׁחַרְחֹרֶת{{ר1}} בְּהִתְוַדּוֹת חַטָּאתִי / תְּהֵא כְּקָרְבָּן תּוֹדָתִי{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|הזחה=2|נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי}}}} {{סי|חֲזֵ}}ה {{סי|קָ}}דוֹשׁ כִּי יָדִי כָּבְדָה עַל אַנְחָתִי{{ש}} וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדִי, וְאֵין לִי בֵּית מְנוּחָתִי{{ש}} לְבַד בְּךָ אַזְכִּיר שִׁמְךָ, מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי{{ר1}} הַעֲבֵר אֶת אַשְׁמָתִי / וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי {{רפרן|הזחה=2|נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי}}{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|{{הור|קהל:}} שַׁחַר קַמְתִּי לְהוֹדוֹת לְךָ אֱלֹהַי תְהִלָּתִי|וַאֲרַנֵּן לְךָ בּוֹקֶר וְאוֹדִיעֲךָ חַטָּאתִי|תִּנָּתֶן לִי בָזֶה שָֹכָר לִפְעֻלָּתִי|נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי}}}}<noinclude> {{סוף}} ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=שחר קמתי להודות}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] </noinclude> od4drt7an37aofgx6soof193b4h20y3 0 328054 3079386 3079212 2026-08-27T19:10:40Z Do2or 5565 3079386 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|רפואה למכה|שיר השירים ב|ב|ג|ד|}} == ג == {{טורים שווים | '''^{שיר השירים:}'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים{{ש}}בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי.'''}}|'''^איכה:'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''ראה ה' כי צר לי מעי חמרמרו{{ש}}נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי{{ש}}מחוץ שכלה חרב בבית כמות.'''}}}} יפה אמרו ז"ל (שהש"ר ב, י): מה התפוח הזה הכל בורחים ממנו [בשעת השרב], מפני שאין לו צל. ואם כן הוא אחרי שהכתוב אומר: ראה ה' כי צר לי, מפני חום השמש ותוקף הדין, מ"מ הנה כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי, ולא בעטתי במדת הדין ואת הכל סבלתי מאהבה, ואעפ"י שמעי חמרמרו מ"מ ע"י שפריו מתוק לחכי, הנה טבע התפוח לחזק הלב, וכמ"ש בפסוק הקודם בשם ס' הזוהר (ח"ג מ' ע"א), וכל זה לפי הפשט. אמנם דרך דרש נאמר כי הפסוק הזה של ראה ה' כי צר לי התורה אמרתהו, ע"ד מ"ש בזוהר החדש מדרש רות ל"ט ע"ב וג' ז"ל: כיון דעבדו ית עגלא והוה מייתי משה אורייתא כתיבא על לוחין דאבנים עלאין מליין מכל טבאן, חירות ממלאך המות ומשעבוד מלכיות ומכל מרעין בישין דעלמא, כיון דחמא משה ית עגלא פרחו אתוון וכלהו אתוון סלקו לעילא, כדין צווחת אורייתא אמרה אני מלאה הלכתי וכו' (רות א, כא). וגם למעלה מזה פי' כל הפ' על התורה. וז"ש גם כן עתה ראה ה' כי צר לי ע"ד שפי' מהר"א גלאנטי על השכינה, כן לפי דרכו נפרש על התורה כי לא בלבד הגיע הצער לישראל אלא גם התורה בעצמה כב-יכול נתמעטה בשברון הלוחות, וכמ"ש הרמ"ע מפאנו זצוק"ל במאמר הנפש חלק ו' פ' ו' ז"ל: הא דאמור רבנן ומרגלא בפומייהו שמספר אותיות התורה ששים רבוא, אומר אני דלאו על ס"ת איתמר שיהא ראוי ליטול ואין לו, כי אין ס"ת חסר כלום. אמנם מה שאחשבהו האמת בעצמו כי על אותיותיה של תורה החרותה בלוחות הדברים אמורים. והנה אחרי שבירתם נתלקטו בס' תורה מן האותיות פורחות לאלפים כמנין זה, והשאר נותר לבדו מפוזר ומפורד, עד שבאו הנביאים והמדברים ברוח הקדש לברר מקצתן בסוד מקרא, והתנאים האירו מקצתן בסוד משנה וכו' עכ"ל. העולה מדבריו כי כב-יכול התורה נתמעטה, וזהו כי צר לי ממש, מעי חמרמרו, שהפנימיות שבה נתלבש בסוד החומריות וזהו חמרמרו. וגם נהפך לבי בקרבי, פי' התוכיות בעצמו של התורה נהפך ממה שהיה, וכמשאז"ל שאילולי שנתלבשה התורה בלבוש החומר היתה נקראת באופן אחר, כמו לא תלבש שעטנז וכו' היה נקרא לא תלבש שט"ן ע"ז מצ"ר ותפש"ים, וכן עד"ז בשאר המצוות. וזהו נהפך לבי בקרבי ובזה כי מרה מריתי, כמ"ש אל תקראן לי נעמי קראן לי מרה (רות א, כ). כמ"ש בזוהר מדרש רות הנז'. וכן אז"ל (זח"א כ"ז ע"א) ג"כ ויבאו מרתה (שמות טו, כג). וימררו את חייהם (שמות א, יד). כמ"ש למעלה. ועי"ז מחוץ תשכל החרב בבית כמות, שנגזר עליהם גלות ביד האומות וגם שישלוט בהם מלאך המות, וזהו מחוץ תשכל חרב וכו'. אי נמי במקום מש"ה: וחרב פיפיות בידם על העוסקים בתורה, עתה נתקיים מש"ה: והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית (ויקרא כו, כה). וזהו מחוץ שכלה חרב של ביטול תורה, בבית כמות שנהפכה להם לרוע, ובמקום היותה סם חיים אבל הנה היא כמות. ודקדק באומרו כמות שאינה ח"ו סם המות לישראל, אדרבה לעולם היא סם חיים. אבל הנה היא כמות והוא כמ"ש בתחלת ס' האלשיך שאומר כלשון הזה: קורא מגילתי ואין לו חיך דומה לאיש חולה דבש לוחך. אומר למתוק מר והוא אך שוא, כי המרירות בפיו נחשב. וא"כ ביותר שהם חולים מן המלכיות התורה נדמית להם כמות. אבל האמת כן הוא כי היא חיינו ואורך ימינו. וכנגד הפסוק הזה אמרה תורה ג"כ בשבחן של ישראל: כתפוח בעצי היער, כן דודי הוא התלמיד החביב אשר הוא נקרא ריע ואהוב ודוד של התורה, עליו נאמר: דדיה ירווך בכל עת (משלי ה, יט). פי' בכל עת אפי' בזמן שהוא עת צרה ליעקב ח"ו, מ"מ אינו מניח אהבתה של תורה, וא"כ הוא כתפוח בעצי היער שאינו ניכר מעלתו ולפיכך הכל בורחים מצלו כמשאז"ל במדרש, כן דודי בן הבנים שהם הנוכרים אשר עליהם נאמר: ובילדי נכרים ישפיקו (ישעיה ב, ו). וכוונת הנביא הוא על העוסקים בחכמות חצוניות. והנה העוסקי' בחכמות האלו הם דמיון עצי היער שיש להם ענפים רבים אשר נהנים מהם בני אדם להסתופף בצלם, אבל הנה הם כצל עובר. ואין בהם הנאה לבעלים ולא שום אדם זוכה לאכול מפרים כי את כלם ישא רוח. וכמו שפי' מהר"ש אלקבץ בפ' זה וז"ל: כי החכמות ההמה ימנעו רביבי היראה ומלקוש האהבה, וזאת כל פריה היראה והאהבה וכו', עיין שם כי כל מה שנפרש בפ' זה הבנתי מדבריו ז"ל. וזהו כתפוח אשר הנה הוא פרי טוב, ופריו קודם לעליו שיראת חטאו קודמת לחכמתו. כן דודי העוסק בתורה לשמה בין הבנים, עיקר כוונתו היא להוציא פרי דמיון התפוח, ולכן בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי. ובזה נתישב כל מה שאמרה בקינתה בפ' ראה ה' כי צר לי, וזה ע"י מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש עי"ז מה שהיו אותיות פורחות עתה נתישב"ו. גם אמרו בזוהר פ' משפטים (ח"ב צ"ט ע"א): כי התורה היא דומה לאשה נסתרת בתוך היכל, ואין מי שיודע בה אלא אהובה, ואינה נגלית אליו אלא מעט מעט, עד לבסוף היא נגלית אליו פנים אל פנים, ואז נקרא בעל תורה מארי דביתא. וזהו בצלו חמדתי שאהבתי אותו כמ"ש, ועי"ז ישבתי בצלו שהצדיק נעשה מרכבה לשכינה ולתורתו ית', והתורה שוכנת ויושבת עמו ובידו לחדש ד"ת, וא"כ התורה אומרת אעפ"י שצר לי וריקם השיבני ה', מ"מ כיון שבצלו חמדתי וישבתי הנה יוסיף כח במלחמתה של תורה למלאת כל מה שחסר, ואעפ"י שמעי חמרמרו ונעשו חמרים כמ"ש, וגם נהפך לבי בקרבי כמ"ש, ועי"ז וימררו את חייהם (שמות א, יד). כי מרה מריתי (איכה א, כ). אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרה (רות א, כ). מ"מ ופריו מתוק לחכי. וכמ"ש: והיה ראשיתך מזער (איוב ח, ז). וע"י החכם השלם נתקיים ד"ת, וכמ"ש (רות רבה ה, טו): וייטב לבו (רות ג, ז). שאכל מיני מתיקה המרגלת הלשון לתורה. ועי"ז ג"כ אין פחד אלקים זו מדת הדין כי כבר נמתקה, ומחוץ לא תשכל חרב ובבית תהיה סם חיים בעה"ז ובעה"ב, וזהו ופריו מתוק לחכי. ואם נפרש 'לחכי' מלשון: ואליהוא חכה את איוב (איוב לב, ד). שהוא לשון המתנה, יאמר ג"כ כי ע"י עסק התורה ממתינים ישראל בגלות, וכמשז"ל (זח"ב קפ"ח ע"ב): כי ע"י הנחמות שאדם רואה בתורה הוא מתנחם וסובל הגלות. וגם כמ"ש דהע"ה: לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי (תהלים קיט, צב). עוד פירשו בזוהר מדרש רות: אני מלאה הלכתי וכו' (רות א, כא). על ענין הנשמה בצאתה מן הגוף, וכן על ענין גלות שכינה וישראל, ע"ש דף ל"ט הנז' ע"ג וד'. וכן יאמר הפסוק הזה על גלות שכינה, כבר פי' אותו מהר"א גלאנטי כמ"ש. ולקמן נפרש אותו באופן אחר. ועל ענין הנשמה יאמר ראה ה' כי צר לי, לא בלבד אל הגוף אך בשרו עליו יכאב, אלא גם לי צר מעי חמרמרו ונעשו חמריים במקום היותה נזונית על שלחן מלכו של עולם, נכנסתי בגוף נגוף והגביר כח החמריות עלי עד כי נהפך לבי בקרבי, פי' במקום היות הצורה וחלק הנפש גובר, עתה נהפך ושלט כח הצה"ר, והטעם הוא כי מרה מריתי הרבה פעמים, וזה גרם כמשז"ל (יומא פו, ב): כיון שחטא אדם ושנה הותרה לו, הותרה לו ס"ד, אלא אימא נעשית לו כהיתר. וזהו נהפך לבי בקרבי מפני שהורגלתי במדות רעות אשר נעשו כהיתר אצלי ועי"ז מחוץ שכלה חרב, כי בעוד שהאדם דבק בו ית' ובתורתו ומצוותיו יש לו דיוקן אלקי וכל רואיו יכירו כי שם ה' נקרא עליו ויראו ממנו, וכאשר יחטא אז נמשל כבהמות נדמה ולכן מחוץ שכלה חרב. וגם בבית כמות כי רשעים בחייהם קרויים מתים (ברכות יח, ב). והנה אעפ"י שנפשו של אדם עליו תאבל כמ"ש, מ"מ כבר הקדימה באמרה: כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים. פי' במה דברי' אמורים, ברשעי א"ה שהם כדמיון כעצי היער שאין בהם ממש, וכיון שנשרו ענפיהם הנה הם בימות הגשמים עצים יבשים, וכל שכן אחרי שמתו אין בהם ממש, אבל ישראל הנה הם כמו התפוח שעושה פרי ואעפ"י שנשרו ענפיו מ"מ הפרי קיים, וזהו כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים, ואין לך רשע בישראל שלא עשה איזה טובה אשר עליו יאמר ברם זכור אותו האיש לטוב, וכל שכן אם הוא ת"ח וחדש דברי תורה, ואז מזכירים אותו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ועי"ז אפי' נגזר עליו גהינם ודינים קשים פודים אותו מן הגהינם, וכמ"ש בס' הזוהר (ח"ג קס"ז ע"א) בינוקא פ' שלח לך, על ההוא בר נש וכו' וגזר משיח דלהוי בר נש בההוא צערא ארבעין יומין, לסוף ארבעין יצערון ליה בדינא דצערא דגהינם שעתא ופלגא וכו', וכאשר שאל מייא דאינון מלרע וכו' ולא יכילו מארי דדינא לאקרבא ביה וכו', קמו ואחידו ביה תלת עמודין וכו'. הנה שע"י התורה נפדה מן הגהינם וזהו ג"כ (מגילה טו, א): כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. שעי"ז שפתותיו דובבות בקבר ומארי דדינא לא יכילו למקרב ביה ונגאל מידם, וזהו ג"כ נרמז בפ' אחרי נמכר גאולה תהיה לו (ויקרא כה, מח). פי' אחרי שנמכר ביד החצונים ומארי דדינא, גאולה תהיה לו. וזה ע"י שאחד מאחיו יגאלנו וכו' ע"י שיזכור אותו לטובה, או דודו וכו' או השיגה ידו וכמו שעשה ההוא ינוקא ששאל מה ששאל כנז' מס' הזוהר כמ"ש ועי"ז ונגאל. ונחזור לענין, כי זהו כתפוח כמ"ש, וכמ"ש בזוהר פ' אחרי מות (ח"ג ע"ד ע"א): דיהיב אסוותא לכלא. כן דודי שהוא הגוף דודו של הנשמה, בין הבנים בין שאר ישראל המזכירים אותו לטובה כמ"ש, ועי"ז בצלו חמדתי וישבתי ופריו שהוא מה שחדש דברי תורה או מעשים טובים הנה הוא מתוק לחכי. אי נמי אפי' אם יהיה היותר רשע שבעולם הרי ארז"ל (ב"ר סג, א): שאם הניח בן העוסק בתורה פודים אותו מדינה של גהינם. וכנראה ממה שאירע לר"ע ולר' זמיראה, כנראה בזוהר מדרש רות דף מ' ע"ג וד' בענין ר' נחום הפקולי מלשון: פקו פליליה (ישעיה כח, ז). דאפיקו ליה לאבוה מן דינא דההוא עלמא וכו' עכ"ל. ומזה נמשך מנהג לומר הקדיש כל י"א חדש כמפורסם, וזהו שאומרת הנשמה אעפ"י שצר כמ"ש, מ"מ כמו התפוח הזה שהוא מרפא כל חולי כמ"ש בזוהר (ח"ג מ' ע"א), כן דודי בין הבנים, כי הבנים שלו הנה הם מרפאים אותו ומצילים אותו מדינה של גהינם. ולכן בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי, כי הנה הוא כמו פרי צדיק עץ חיים (משלי יא, ל). וכבר פי' בזוהר פ' לך לך פ' זה (ח"א פ"ה ע"ב): ופריו מתוק וכו' אילין נשמתהון דצדיקייא וכו'. וזהו ופריו של הדודי הזה שהם בניו, הנה הם מתוק לחכי. ועפ"י המדרש שמפרש פסוק כתפוח בעצי היער בגאולת מצרים, נפרש פסוק ראה ה' כי צר לי במצרים שהיה המקום צר וכמ"ש מצר ים וגם מלשון מצרים. מעי חמרמרו כמ"ש במדרש (איכ"ר א, נה): נעשו גושין גושין. והוא ע"ד משז"ל במדרש (איכ"ר פתיחתא דחכימי, ה): כי מפני צרת השעבוד היה גופן תוסס. וזהו חמרמרו, נהפך לבי בקרבי אחרי שהאמינו בה' כמו שנאמר: ויאמן העם וכו' (שמות ד, לא). חזרו ולא שמעו אל משה (שמות ו, ט). וזהו נהפך לבי בקרבי ממה שהיה, וזה מפני כי מרה מריתי נתוסף עלי השעבוד, וזהו כי מרה בראשונה וימררו את חייהם ואח"כ תכבד העבודה וכו', וזהו כי מרה מריתי. וגם כי מחוץ שכלה חרב כמ"ש (שמו"ר ה, יט) על ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקושש קש לתבן (שמות ה, יב). היה ישראל יורד לתוך שדה של מצרי והיה מקפח את שוקיו. וזהו מחוץ שכלה חרב, וזה היה מפני כי הייתי צריכה לבנות בית שהיא כמות כמ"ש (שמו"ר ב, ה): שהיו משקעים אותו בבנין. וגם אז"ל (שמו"ר א, י): פיתום, פי תהום בולעו, וכן רעמסס וכו'. ולכן עתה כנגד זה אמר כתפוח בעצי היער כמ"ש במדרש (שהש"ר ב, י): ר' יהודה בר סימון אמר תרתי, מה תפוח זה אתה נותן איסר ואת מריח בו כמה ריחות, כך א"ל משה לישראל אם מבקשים אתם להגאל בדבר קל אתם נגאלים, ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם וכו' (שמות יב, כב). עכ"ל. ויהיה פי' הפסוק לפי דעת המאמר כמו פרי התפוח שיש בו כל התועליות וההנאות הידועות, כן בעצי היער עם עצי היער שהוא האזוב הזה כמ"ש במד' שמות פ' י"ז (א') ז"ל: וע"י אזוב שהוא שפל שבאילנות גאל הב"ה את ישראל, הוי כתפוח בעצי היער עכ"ל. וא"כ הוא כתפוח כמו תפוח כנז', כן עם עצי היער היה דודי בן הבנים. וע"י האזוב הזה גאלם והוציאם ממצרים. ואמנם טעם הדבר היאך היה ע"י האזוב, הנה בזוהר פ' בא אל פרעה, ברע"מ (ח"ב מ"א ע"א) ז"ל: אזובא הא אוקימנא דאיהו מעבר רוחין בישין וכל סטר רוח בישא מעבר באתערותא דיליה וכו' עכ"ל. ואם נדקדק אומרו באתערותא דיליה מהו ההתעוררות הזה, אפשר שהוא מכוון עם משאז"ל (במד"ר יט, ג) בענין המצורע: הוא הגביה עצמו כארז ישפיל עצמו כאזוב. וכן ע"י שהשפילו ישראל עצמן לפני המקום עי"ז העביר מהם כל רוחות רעות וכל סטרין בישין. עוד אמרו בזוהר פ' מצורע (ח"ג נ"ג ע"א) ז"ל: ר' יצחק ור' יוסי הוו שכיחי קמיה דר' שמעון וכו' עד אזוב למה ומה הוא. פתח ואמר ולקח למטהר וכו' (ויקרא יד, ד). ת"ח בר נש דמשתדל בפולחנא דמאריה ואשתדל באורייתא, קב"ה שארי עלוי ושכינתא אשתתפת בהדיה, כיון דבר נש אתי לאסתאבא, שכינתא אסתלקת מיניה קב"ה אתרחיק מיניה וכל סטרא דקדושה דמאריה מתרחקין מיניה, ושארי עליה רוח מסאבא וכל סטרא דמסאבותא, אתי לאתדכאה מסייעין ליה. בתר דאתדכי ואהדר בתשובה ההוא דאסתלק מיניה אהדר ושארי עלוי עכ"ל. והנה מתחלה כשירדו ישראל למצרים היו טהורים וקדושים ושכינה עמהם, אח"כ חטאו ונפלו בין הקליפות ושלטו בהם המצרים, וכמ"ש בפסוקי' הקודמים, ועתה בזמן הגאולה השפילו עצמם לפני הב"ה ושחטו את הפסח, זה יצה"ר כמ"ש בזוהר ברע"מ פ' בא (ח"ב מ' ע"ב) כנז', והיו קשים להלקט שכ"כ גברו המקטרגים כמ"ש בפסוק כשושנה בין החוחים, וזהו ג"כ ראה ה' כי צר לי. ומטעם זה ג"כ נהפך לבי בקרבי יען עשו אותנו רעים כמ"ש, ועתה שחזרו בתשובה כדי להסיר כל המקטרגים וכל סטר רוח בישא, צוה להם לקחת אגודת אזוב וזהו שאומר המדרש: מה תפוח זה, שהוא עם הארץ הנמשל לתפוח כידוע, אתה נותן בו איסר כמ"ש למעלה שאסר עצמו כביכול ונתקשר בשבועה, ועי"ז אתה מריח בו כמה ריחות, כי ע"י נטהרו ונתנו ריח תורה ומצוות כמ"ש למעלה (לעיל א, ג) מ"ש בגמ' (סוטה מט, א): [מורחינא ריחא דחינוניתא, א"ל בני טהרה יש בך]. כי ע"י הטהרה מרגיש האדם ריח טוב. כמו כן היה בעצי היער שהוא האזוב שע"י נטהרו, ופי' ואמר לאחר שלקה ברגליו וחזר על כל הרופאים להתרפאות ולא נתרפא, ובא א' ואמר לו אם מבקש אתה להתרפאות בדבר קל אתה מתרפא, טפול לך גללי בהמה, כך א"ל וכו' עכ"ל. הכוונה נ"ל כי ישראל כבר נתרפאו ונטהרו והיו קרובים אל ה' ואסר עצמו וקדושתו עמהם כמ"ש, אבל עדיין סביב רשעים יתהלכון והיו קשורי' ברגליהם שאין עבד יוצא ממצרים וזהו ג"כ ראה ה' כי צר לי המקום ואיני יכולה לילך, וזהו שאומר המשל לא' שלקה ברגליו, פי' שאינו יכול לילך ואין לו מכה אחרת, וחזר וכו' ולא נתרפא כאמור, וא"ל וכו' טפול לך גללי בהמה, פי' טפול לך לעצמך גללי בהמה להיות נחשב עצמו שפל ונבזה כבהמה ועי"ז לא יהיו רגליו נפוחות, וזהו בדבר קל אתה מתרפא. וכן ע"י אזוב הסירו הרוחות רעות מכל סביבותיהם ויצאו ממצרים, וזהו כתפוח בעצי היער שניהם יחד כן דודי בין הבנים, כי בהיותו בין הבנים בין שאר האומות הוצרך להיות כתפוח עם עצי היער שהוא האזוב כנזכר, כדי להיות אסור בעבותות אהבה עם ישראל ולהסיר מהם כל סטר רוח בישא, ופי' ואמר היאך זכיתי לכל זה הוא מפני כי כבר מתחלה בצלו חמדתי וישבתי, כמ"ש בזוהר פ' מצורע (ח"ג נ"ג ע"א): בר נש דאשתדל בפולחנא דמריה וכו' קב"ה שרייא עלוי. וגם עתה הנני חוזרת בתשובה ופריו שהיא התורה, פרי צדיק עץ חיים (משלי יא, ל). הנה הוא מתוק לחכי, וכיון שכן הוא לפיכך היה לי כתפוח בעצי היער, כמ"ש בזוהר (שם): בתר דאתדכי ואהדר בתשובה, ההוא דאסתלק מיניה אהדר ושרי עלוי עכ"ל. ועי"ז יתוקן ג"כ מה שאומר אח"כ במדרש: א"ל מרע"ה הדא מיסרת דאזובא בכמה היא טבא, בד' מנה או בה' מנה, א"ל אפילו בחד, והיא גרמה לכון לירש ביזת מצרים וביזת הים וביזת סיחון ועוג וביזת ל"א מלכים, לולב שהוא עומד על האדם בכמה דמים ויש בו כמה מצוות על א' כמה וכמה, לפיכך משה מזהיר לישראל ולקחתם לכם ביום הראשון עכ"ל. אין ספק שהוא דורש גזירה שוה ולקחתם ולקחתם זהו לפי פשוטו. אך קשה מנין לו שזכו לאלו הביזות ע"י האזוב ולא ע"י דבר אחר, שהרי היה בידם דם פסח ודם מילה, ובזכות ד' דברים וגדולה על כלם הבטחתו ית' לאברהם אבינו ע"ה, וכן ביזת סיחון ועוג היה אחר קבלת התורה ומצות רבות שקיימו ישראל. אבל נ"ל עם מ"ש המקובלי' ז"ל בענין וינצלו את מצרים (שמות יב, לו). שהוציאו משם כל ניצוצות הקדושה ועשאוה כמצודה שאין בה דגן, פי' שלא היה במצודתם עוד כלום, והנה אעפ"י שנבחרו ישראל וקרבם המקום לעבודתו עדיין היו שולטי' החצונים בניצוצות אשר היו מובלעות בתוכם ולא היו יכולים להוציאם, וע"י האזוב כמ"ש דאיהו מעביר כל רוחין בישין, הסירו כל הקליפות ולקטו כל הניצוצות כמ"ש, והם הם עיקר כל הביזות שאמרו במדרש: ביזת מצרים, ביזת הים וכו'. וא"כ הוא ע"י האזוב כמ"ש, כל שכן וק"ו הוא ע"י הלולב אשר הוא להראות כי נצחינן קרבא, ואין לך נצחון יותר מזה להוציא את בלעו מפיו, וע"ז נאמר: אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא (תהלים נו, י). יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו (תהלים פג, יח). במהרה בימינו אכי"ר. עוד אמרו במדרש: ר"י בר סימון אמר חורי, משל למלך שהיתה לו אבן טובה ומרגלית וכו'. הנה לפי דרך זה נפרש פ' ראה ה' כי צר לי בים ובסיני, נוכל לומר כי אז בים היו ישראל בצרה גדולה, כמשז"ל (שהש"ר ב, ל): על יונתי בחגוי הסלע. פרעה מאחריהם והים לפניהם, המדבר וחיות רעות מן הצדדין, ולפיכך ויזעקו בני ישראל אל ה'. ואמרו ראה ה' כי צר לי מעי חמרמרו, כמו שאומר במדרש (איכ"ר א, נה): נעשו מרות מרות. והוא מה שאומר אח"כ נהפך לבי בקרבי כי מרה מריתי, והכוונה כי מה שהיו מתיראים ונהפך לבם בקרבם ממה שבתחלה האמינו לדברי משה ויצאו למדבר, הוא מפני כי מרה מריתי (איכה א, כ). וימרו על ים בים סוף (תהלים קו, ז). ב' פעמים. וגם עיקר הפחד והיראה הוא מפני כי מחוץ שכלה חרב חרבו של פרעה, בבית כמות כי הים היה הולך וסוער עליהם, וכן במתן תורה כאשר כפה עליהם את ההר כגיגית נתיראו ואמרו ראה ה' וכו'. ואעפ"י שכבר אמרתי כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע מ"מ עתה נהפך לבי בקרבי כמ"ש התוספות (שבת פח, א), כי נתיירא פן ואולי ע"י קולות וברקים יחזרו בהם. מחוץ שכלה חרב, כי הסייף והספר ירדו כרוכות מן השמים (דב"ר ד, ב). וגם בבית כמות כי התורה למיימינים בה סמא דחיי, למשמאילים בה סמא דמותא (שבת פח, ב). והנה בשני המקומות הללו כונה הב"ה לישראל והיה להם כתפוח הזה, וכמ"ש (בזוהר ח"ג ע"ד ע"א) [במדרש] (שמו"ר יז, ב): מה תפוח זה נראה לעין כלא כלום ויש בו טעם וריח כך הב"ה חכו ממתקים וכלו מחמדים (שה"ש ה, טז). ונראה לאומות העולם ולא רצו לקבל התורה וכו' עד אמרו ישראל אנו יודעים כחה של תורה עכ"ל. והנה כשם שבא לראות כך בא ליראות, וראתה שפחה על הים, וכן בסיני: הן הראנו את כבודו ואת גדלו (דברים ה, כא). ונבוא אל כוונת המאמר, כי בראות ישראל כי אחרי אשר יצאו ממצרים אשר באותה שעה נשברו כל הקליפות ומ"מ חזר פרעה אחריהם, ובפרט בראותם והנה מצרים נוסע אחריהם (שמות יד, י). זה עוזא שרו של מצרים ועי"ז ויראו מאד, לכן עתה אעפ"י שניצולו מזה נתיראו פן במשך הזמן יחזור הדבר לקלקולו שמא יגרום החטא, ולפיכך שאלו מן הקב"ה ואמרו עוזי [וזמרת י"ה], שיתן להם דבר למען יתחזקו כנגד יצה"ר וכנגד אויביהם וכן בסיני גם כן. וה' ית' השיב להם: שלכם היא ולכן אני נותנה, כי על ידי התורה הנקראת עוז יעמדו כנגד עוזא שרו של מצרים. וכן כנגד כל הקמים עליהם לרעה. ונבא להתכת דברי המאמר, משל למלך שהיתה לו אבן טובה וכו', הנה אמרו חכמי המחקר כי סגולת האבנים היא גדולה, ובטבעם לחזק האויר סביבות הנושא אותה, ע"כ לא יגורהו רע, המשל בזה סגולת האבן תקומה שהיא מסוגלת שלא תפיל, וכן סגולת הספיר לדבר ב"מ וכיוצא, וכן שאר האבנים לפי סגולתם, אין צריך לאכול אותם כמו שאר הרפואות, רק ע"י שישא האדם באצבעו ובכל מקום המצטרך יהיה שמור מן הנזק. והנה התורה יש לה סגולה הזאת, וראו כל עמי הארץ וכו' (דברים כח, י). וכן ג"כ אעפ"י שצר לי המקום, ע"י התורה ירחיב ה' את גבולי לזכך האויר אשר סביבותי נגה לו, ולא ישלוט בי יצה"ר ולא שום מזיק שבעולם, וזהו למלך שהיה לו אבן טובה ומרגלית אשר סגולתה לחזק הראות, וזהו אבן טובה ומרגלית שהם שני שלמיות שיש אל התורה וישראל צריכים אליהם. וזהו בא בנו וא"ל תנה לי, א"ל לך היא ושלך היא ולך אני נותנה. נ"ל דהכי פירושו לך היא ראויה ושלך היא מתחלה, ולך בלבד אני נותנה. והטעם כי סגולת האבנים אינה ניכרת אלא אצל החשובים, ואצל הפחותים הנה הם כנזם זהב באף חזיר יען הנה הם מקלקלים עצמם מצד אחר דמיון החזיר המטנף עצמו והאבן עמו ואינה ניכרת סגולתה ומוציא לעז עליה, וזהו לך היא ראויה כמ"ש, ושלך היא שנתן כ"כ דמים עד שקנאה והרי היא שלו, ומ"מ ולך אני נותנה במתנה, והמעות הנה הם אצלי כהלואה, וכן בנתינת התורה לישראל אמר הב"ה לכם היא ראויה יען נשמתם הנה היא מצד הקדושה, ויחדיו יוסיפו הארה כל א' בחבירו, התורה בנשמה והנשמה בתורה, ושלכם היא כמ"ש הכתוב: עלית למרום שבית שבי לקחת (תהלים סח, יט). בלקיחה נתונה לו, פי' שעשו כ"כ מעשים טובים עד שזכו אליה, ומ"מ בקבלתה לא אבדו זכיותיהם רק מתנות, במתנה ניתנה להם. וזהו ולכם אני נותנה במתנה כמ"ש, וכל אלו לכם הנזכרי' במדרש הוא למעוטי א"ה וזה פשוט. כי התורה לכם הוא כדמיון האורה אשר יחשיך עיני העטלף, כך הנה היא לא"ה סם המות, והביא ראיה מהפ' שנאמר: ה' עוז לעמו יתן (תהלים כט, יא). דקדק אומרו עז שהיל"ל ה' עזו, א"כ הוא שלכם היא ומ"מ כתיב לעמו יתן, ולכם בלבד אני נותנה, ולכם היא ראויה כי ע"י התורה ה' יברך את עמו בשלום, דקדק אומרו את עמו שהיל"ל ה' יברך לעמו בשלום. אבל הכוונה לומר ה' יברך, למי שירצה, את עמו עם עמו בשלום, שע"י מה שנתן תורה לעמו עי"ז יתבסם העולם ויברכהו בשלום. ואפשר לפרש מרגלית לשון הרגל דבר, וכמ"ש ג"כ בגמ' בהרבה מקומות, מרגלא בפומיה וכו'. והנה בענין הכתוב שאומר: שם הבדולח ואבן השוהם (בראשית ב, יב). פי' בעל ברית מנוחה, אבן מלשון הבנה וסוכלתנו. וא"כ יפורש מרגלית ואבן דבר המרגיל ומביא לידי הבנה טובה. והנה מצאנו לרז"ל שאמרו (ב"ב טז, ב): מרגלית טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו ע"ה וכל חולה שהיה רואה אותה מיד מתרפא, וכשמת תלאה בגלגל חמה וכו' עכ"ל. והנה המרגלית הזאת פי' ז"ל שהיא התורה. אי נמי הכרת אלקותו ית' ושמו הגדול שהיה אברהם אבינו ע"ה מרגיל בפי כל בריה, וכל חולי הנפש שהיה רואה אותה מיד היה מתרפא וכו'. ולפי דרך זה אפשר לפרש כשמת תלאה בגלגל חמה, הוא משה רבינו ע"ה אשר אור תורתו הנה הוא מתגלגל ובא ומאיר בכל דור ודור, כחמה הזאת שהיא מאירה ככל כוכבי הרקיע העליונים והתחתונים, וא"כ יבא על נכון כשאמרו ישראל עזי וכו' א"ל הב"ה שלכם היא מצד ירושת אאע"ה, ולכם היא ראויה מצד גלגל חמה המאיר זה מרע"ה שהיה עמהם, ולכם אני נותנה וכו' כמו שפי'. וא"כ הוא כתפוח הנראה לכל ויש בו טעם וריח, כן דודי בין הבנים על הים ובנתינת התורה, ועי"ז הגם כי צר לי ומן המצר קראתי יה, ענני במרחב יה כשאמרתי עזי וזמרת יה העמיד במרחב רגלי שהיא התורה, רחבה מני ים (איוב יא, ט). פי' מן הים היתה עלי רחבה מצוותך מאד, ומלבד זה הנה היא חרב פיפיות בידם, שאמרו עזי וזמרת יה ועי"ז אעפ"י שצר להם, הנה ע"י החרב הנז' יתקיים בהם: יפול מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש וכו' (תהלים צא, ז) וכל המזמור. ולכן בצלו חמדתי וישבתי וכו'. וע"ז אומר במדרש: שלש קויות טובות קוו ישראל על הים, קוו לתורה, קוו לדגלים, קוו למשכן. קוו לתורה דכתיב: בצלו חמדתי וישבתי. קוו לדגלים דכתיב חמדתי. קוו למשכן דכתיב וישבתי, המד"א כי לא ישבתי בבית מיום העלותי את ישראל ממצרים (ש"ב ז, ו). עכ"ל. וזה נרמז בפסוק עזי וזמרת יה היא התורה כמ"ש במדרש. ויהי לי לישועה אלו הדגלים כמש"ה נרננה בישועתך ובשם אלקינו נדגול. נעשה דגלים. וגם יהיה פי' הכתוב כאשר נרננה בישועתך שהיא השירה שאמרו על הים, אז אמרו ובשם אלקינו נדגול. וכן נראה ממדרש במדבר רבה פ' ב' (ב). ועי"ז ימלא ה' כל משאלותיך. זה אלי ואנוהו הוא המשכן. והטעם שבאותה שעה קוו לג' דברים אלו הוא כמ"ש בראותם כי צר להם מפני המצרים, וגם מפני שמא יגרום החטא כמ"ש. קוו לתורה כמ"ש בצלו של הב"ה אשר היא התורה, כמ"ש ובצל כנפיך אחסה (תהלים נז, ב). (סוטה כא, א): ותורה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגינה אצולי מצלה. וכדי להיות בטוחים לבל יסתיר פניו מהם רק לעולם יראה ה' על כל צרה שלא תבוא קוו לדגלים, כי בזה נעשו מרכבה אליו ית' ושכינתו יהיה בקרבם למגן ולמסתור וזהו ויהי לי לישועה. ומפני שנהפך לבי בקרבי כמ"ש קוו למשכן, כי עי"ז הכתוב אומר: השמר מפניו אל תמר בו (שמות כג, כא). וגם הם בעצמם יהיו מרכבה לשכינה וגם עי"ז יתבסם העולם ויצא מקללתו ולא יוסיפו הקליפות להתגבר, וזהו בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי, אלו י"ב חדש שעשו ישראל לפני הר סיני מתמתקים בד"ת, וזה מפני כי מרה מריתי מצד מה שמררו המצרים את חייהם והורגלו במדות רעות, וכמ"ש שזה גרם להם אח"כ מעשה העגל, לפיכך נתמתקו בד"ת באלו י"ב חדש. ונתקן הכל. אי נמי ראה ה' והביטה, כבר הבאנו למעלה (לעיל א, י־יא) בפ' ידו פרש צר מ"ש בדרוש יום ז' של פסח, כי המלכות נקראת איילה שרחמה צר יען אין לה רק הה' גבורות שהם מנצפ"ך עם י' אותיות, וכנז' שם בדרוש הנז', ואז היסוד דקטנות מזדווג עמה, ואותו הזווג נקרא נשיכה, וביום שבועות נתפשטו המוחין גם בנ"ה, והם סוד ב' לוחות ואז מזדווג יסוד עם מלכות בסוד גדלות וכו'. ע"ש בדרוש הנז' כי אני קצרתי. ובהקדמה זו נפרש הכתוב שהם דברי המלכות נוק' דז"א, המדברת עמו ומתפללת אליו ואומרת ראה ה' שישפיע בה סוד העינים, וגם כפשוטו כי ע"י הראיה משפיע בה סוד החסדי', וזה מפני כי צר לי שאין בי כי אם הגבורות. ולכן מעי חמרמרו וזה כמ"ש באידרא [רבא] (זח"ג קמ"א ע"ב) על פסוק על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ה' (ירמיה לא, יט). ז"ל: תאנא האי ת"ת כליל ברחמי וכליל בדינא, ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב לסטרא אחרא, ותקין מעוי דנוקבא מסטרא דדינא ואתתקנו מעהא עכ"ל. והכוונה שמעי הנוק' נתקנים מכח הגבורות, ואין כאן מקום להאריך היאך נתקנו, ועיין בדרוש הנוק' דרוש ... ומ"מ צריך שהז"א ישפיע ג"כ החסדי' למתק דיניה, וכאשר אין בה כ"א הגבורות אז הנה היא מתמעטת לבל ישלטו בה החצוני', וזהו מעי חמרמרו ונתקווצו מפני חום האש ותוקף הגבורות, ולכן נהפך לבי בקרבי כי במקום שאין תשוקתה של אשה כי אם לבעלה להתיחד עמו, עתה שהוא בסוד נשיכה לא חפצתי בזה, וזהו נהפך לבי בקרבי. והטעם הוא מפני כי מרה מריתי, כי הנה היא טועמת מר ממות הן בקבלתה מצד הגבורות הקשות, וגם בהיותה משפעת לחצונים שמקבלים ממנה הזוהמא וכמ"ש שם. וגם נהפך לבי כי בתחלה דיני נייחין ברישא, ואם הז"א משפיע החסדים או הגבורות ממותקות הנה יתמתקו יותר, אך כשהוא משפיע אז נתוסף דין על דין ואז נהפך לבי שהוא ז"א, נהפך השפעתו בקרבי כי לא יחשב השפעה רק מכת חרב והרג ואבדן ח"ו, וזהו נהפך לבי בקרבי כי מרו בקבלתי ממנו, וגם מריתי בהשפעתי, עד כי מחוץ שכלה חרב נוקמת נקם ברית בבית כמות, פי' המלכות רחל שהיא מבחוץ שכולה חרב, בבית שהיא לאה העומדת בפנים הנה היא כמות כמ"ש גבי מרו"ר, רמז לדיני לאה שיש בה ד' אלפי"ן כמנין מד"ת, ובהסיר הד' אלפי"ן ישאר מ"ת, ועם הבחי' שלה שהיא ו' שהיא בדעת היא מו"ת, וזהו מחוץ שכלה חרב בבית כמות. והנה כנגד כל זה אף היא תשיב אמריה לעצמה בתנחומין מדברת על לבה, כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים וכו' כדמיון התפוח שיש בו חוור וסומק ירוק חד"ר, וזה נאמר על חג"ת דז"א שיש בהם חד"ר. בעצי היער שהם הגבורות שכן יע"ר בגימט' פ"ר כמנין מנצפ"ך. וכן ג"כ בעצ"י בגימט' עק"ב שהם סוד העקביים נ"ה, גם הם ב' אלקים בגימט' עק"ב, ועי"ז יתמתקו הגבורות. והנה כתפוח בעצי היער כמ"ש כן דודי שהוא ת"ת ז"א, בין הבנים נ"ה הנקראי' בנים, בני אבות שהם חג"ת שהוא משפיע אליהם חד"ר, וא"כ הוא כיון שהוא כלול מחו"ג בצלו חמדתי וישבתי, שכן תחלת בניינה היא מאחרי ת"ת ז"א, ופריו מתוק לחכי שמשפיע בה סוד הנשמות, פרי צדיק עץ חיים (משלי יא, ל). וכמ"ש בזוהר פ' לך לך (ח"א פ"ה ע"ב). הנה הפרי הזה הנה הוא מתוק לחכי שממתק דיניה, וא"כ הוא בודאי יענה אותה וישפיע בה סוד הראיה והרחמים שהם נ"ה דידיה, ויזדווג עמה בסוד הגדלות והחסד והמר יתהפך למתוק. והנה במדרש אמרו: ופריו מתוק לחכי זה המן שהיה יורד לישראל בעין יפה, והיו ישראל טועמי' בו תקמ"ו טעמים כמנין מתו"ק עכ"ל. וקשה מה לו להזכיר עין יפה, אבל זה יתורץ עם מ"ש בס' אוצרות חיים בענין (תענית ט, א): ג' מתנות טובות וכו', כי המן היה יורד בזכות משה אשר היה במדת הנצח עומד בימין היסוד דאבא שבתוך הז"א, ומצד הימין הזה נמשך המן שהיה בזכות משה כנודע, אבל יצא וניתן בצד שמאל, כנודע כי המזונות מצד שמאל, בסוד (פסחים קיח, א): קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. שהם מצד הדין והגבורה עכ"ל. גם ידוע כי יסוד אבא כלול ביסוד אי', והנה מאלו הב' יסודות נמשך להקים אל המלכות אחוריים דאהי"ה דיודי"ן בגימט' תקמ"ד, תסיר מ"ד שהוא הפשוט ישאר ת"ק, ומילוי דע"ב בגימט' מ"ו הם תקמ"ו כמנין מתו"ק. והנה ע"י המן שהיה יורד בעין יפה שהוא נצח, עין ימין שהוא יפה ג"כ מצד אבא, היו טועמים תקמ"ו טעמים, והיה נשפע למלכות סוד הראיה ומתוק הדין כמ"ש, והוא כנגד מ"ש ראה ה' וכו'. ואם נפרש ופריו מתוק לחכי בסוד הנשמות כמ"ש, צריך להקדים מ"ש מהר"י סרוק, כי צוח"ה היא הקליפה והוא בגימט' ק"ט, וה' פעמים ק"ט מפני שהם ה' גבורות עולה תקמ"ה, וישראל עולה תקמ"א ועם ה' אותיות הרי תקמ"ו. שמדה טובה מרובה ממדת פורענות. והנה בדרוש השופר הנז' אומר ז"ל: וכבר ידעת כי שם מ"ה הוא בז"א, והנה אם תמנה מלואי' של ע"ב ס"ג ב"ן הם ק"ט, וכאשר תסיר מהם סוד המן ישארו י"ט, והוא סוד מילוי מ"ה, ואינו מופקד אלא ע"י הבל הפה ע"ד הנז', והוא סוד: ויקראו בית ישראל את שמו מ"ן (שמות טז, לא). כי לא ידעו מ"ה הוא (שם טו). והטעם לפי ששם מ"ה הוא בהבלעה וכו' עכ"ל. ואפשר שמזה יונקים הק"ט כמו שהזכיר מהר"י סרוק. וא"כ זה המן שירד לישראל שעי"ז נתמתקו הגבורות כמ"ש, היו בו תקמ"ו טעמים כמנין ישראל עם ה' אותיות. וזה היה בעין יפה כמ"ש. ועתה אומרת המלכות ופריו שהם נשמות בני ישראל, הנה הם מתו"ק כנז', לחכ"י שהוא בגימט' כמנין חיי"ם שהם המוחין, ובזה אין עוד צ"ר כי נמתקו הגבורות, ובמקום המות שם יש חיים טובים וארוכים לכל ישראל אכי"ר. והנה כל זה נ"ל לומר בפירוש הכתוב: גם את זה לעומת זה (קהלת ז, יד). בלבד, ועפ"י המדרש שאמרנו למעלה שאומר: מה תפוח זה אתה נותן בו כאיסר ואתה מריח בו כמה ריחות וכו'. כאשר נפרש איסר מלשון קשר ואסור כמ"ש למעלה, וזה כאשר נקדים משאז"ל כי אין מתוק הדין אלא בשרשו. והנה באידרא רבא (זח"ג קל"ג ע"ב) ז"ל: פתח ר"ש ואמר כתפוח בעצי היער וגו'. מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב"ה תרין תפוחין כליל שתא גווני וכו'. ובסוף כתיב תניא כד אתגליין תרין תפוחין אינון, אתחזי ז"א בחדוותא דכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלמותא, וכלא חדאן ונהרין, וכל טיבו לא פסיק, כלהו אתמליין בשעתא חדא, כלהו חדאן בשעתא חדא עכ"ל. והגם כי כגודא בקירא להבין דברי האידרא הנזכרי', מ"מ העולה מפשוטי דבריו כי בהתגלות הארת תרין תפוחי' מתבסמי' הדינין וכלהו עלמין בחדוה, ומאירין תרין תפוחין דע"ק בז"א ומתבסמין דיניו, וזהו מה התפוח הזה בין שנפרש אותו בע"ק או בז"א, אתה נותן בו איסר שהם מתקשרים זה בזה ומאירי' תרין תפוחין דעתיקא בז"א ועי"ז אסר עצמו בשבועה כמ"ש לעיל. וזה כי תרין תפוחין הם תקון 'ואמת' שיש בו ז' פעמים ס"ג כמנין אמ"ת. והנה השבועה של הב"ה הוא אמת וחותמו אמת ג"כ, ובחג"ת דז"א יש הארת ג' אהי"ה דאי' במלוי יודי"ן עם י"ב אותיות כמנין תפו"ח, והנה ע"ץ יע"ר עם הכולל בגימט' אמ"ת, עצ"י היע"ר בגימט' תנ"ה שהוא בגימט' חות"ם עם הכולל שהם ג' אהי"ה קס"א קנ"א קמ"ג. והנה ע"י הארת תרין תפוחין מאירין ש"ע נהורין, אר"ך מהם באריך וק"נ בז"א ועי"ז מתמתקין הדיני' כמ"ש, ובהארת תרין תפוחין שיש בו תקון אמת בז"א, אז הז"א הנה הוא כתפוח שיש בו הארת ג' אהי"ה כנז' בגימט' תפוח בעצי היער שהוא חות"ם אמת, שלשתם קשורים זה בזה, וזהו שקשר עצמו בשבועה כמ"ש. וזהו מה תפוח זה אתה נותן בו איסר ומקשר אותו, ועי"ז אתה מריח בו כמה ריחות, שמתמתקים הדינים בזה, והוא כמו הריח שע"י מתקתקי' הדינים כמבואר, אשה ריח נחוח שהוא ב"פ הב"ל של ס"ג, ואח"כ לידו"ד סוד הורדת המוחין, וכן הוא ע"י התפוח הזה, כך א"ל משה לישראל אם מבקשים אתם להגאל בדבר קל אתם נגאלים. פי' שע"י התקשרות תפוחין דעתיקא בז"א כמ"ש מתמתקין דיניו, כן אמר משה שהוא יסוד אבא לישראל שהוא ז"א. אי נמי לישראל ממש למטה שהם במלכות, וזה עיקר אם מבקשים אתם להגאל בדבר קל אתם נגאלים, וזה כי כבר ידוע כי בתהלות לאל עליון גואלם כדין נפיק מלכא עלאה וכו' עד שאח"כ יורדים ההארת הה', ובזה גואל אותם מן החצונים וכו' עד שאח"כ יורדים ההארת הה' גבורות או הה' חסדים שהם בגימט' ק"ל, וזהו בדבר קל אתם נגאלים. וגם ע"י כ"ו ע"ב ק"ל שהוא בגימט' ברו"ך, ובק"ל מתפשטי' הה' הויות ובזה אתם נגאלים. משל לא' שחלה ברגליו שכן רגליה יורדות מות, וחזר וכו' א"ל מבקש אתה להתרפאת, הנה הרפואה נמשכת מכתר עליון בהתגלות אורו בז"א, והנה אעפ"י שנמשכה הארה מתרין תפוחין כמ"ש כתפוח בעצי היער, מ"מ עדיין לא נמשכה הארה אל הרגלים שהם נה"י דידה, שכן רגליה יורדות מות. וזה הוא וחזר על כל הרופאים להתרפאות שהם א"א וז"א, בא אחד שהוא ז"א המכונה בשם א' כידוע, ואמר לו אם מבקש אתה להתרפאות בדבר קל אתה מתרפא. כמ"ש בנמשל בדבר קל אתם נגאלין. והוסיף לומר טפול עצמך בגללי בהמה. הנה בהמ"ה בגימט' ב"ן, ועוד ידוע שבתחילה ינקו זו"ן מדדי בהמה שהם שני פרקים אחרונים של עתיק היורדים בבריאה, ואח"כ עלו עד החזה וכו'. וזה הוא טפול עצמך בגללי בהמה שהוא בסוד היניקה, וידוע כי ע"י היניקה מתחדשים נה"י, ודרך התינוק לילך אחר היניקה. אי נמי כמ"ש כי בהמ"ה בגימט' ב"ן, וע"י שם ב"ן נעשית בנין הנוקבא. והנה בס' הכוונות על ודבריו חיים וקיימים, על תיבת 'לעד' פי' שהוא כמנין שם ב"ן בצורת ווי"ן העולה כמנין לע"ד, ויש בו ט"ו ווי"ן כמנין י"ה ועי"ז נעשי' נימין ושערות ומוחין אל הנוקבא, וזה הוא 'ודבריו' שהיא הנוקבא, חיים וקיימי' ע"י נה"י שמשם מתפשטין ט"ו ווי"ן אלו. גם מהר"י סרוק ז"ל פירש ואמר כי בנין הנוקבא נעשה ע"י שם ב"ן בצורת ווי"ן, אבל פי' אותו באופן אחר כמ"ש בפי' עולם הבריאה שלו בכוונת ק"ש, והוסיף לומר שזהו סוד: ששה חדשים בשמן המור (אסתר ב, יב). פי' ששה המה הששה ווי"ן שלקחו גג"ת, ונקראי' חדשי' על שבאים לחדש איבריה, והחדוש הוא ששה חדשי' בשמן המור שהוא סוד החסד, וששה חדשים בבשמים שהוא סוד הדין עכ"ל. והוא לפי דרכו כמ"ש שם. העולה מדבריהם שע"י שם ב"ן בצורת ווי"ן נעשים המוחין אי נמי בנין הנוק', ואלו הם גללי בהמה שהם שם ב"ן המתהפך ונמתק ונגלל, וזה טפול עצמך בגללי בהמה ועי"ז אתה מתרפא, שכן באותה שעה הנה היא עולה בהיכל הרצון העליון, ואח"כ בהיכל קדש הקדשים שמשם הרפואה באה, ואם יפורש על ישראל שהם למטה יאמר טפול עצמך בגללי בהמה, שאם ישתתף האדם בצרת השכינה שהיא כמנין שם ב"ן, והיא מגלגלת עצמה בגלות, ואם תשתתף עמה בזה הנה הוא מתרפא מכל עוונותיו, וכן ראוי לעשות כמ"ש על ועוזר דלים. ונחזור לענין, כך אמר להם משה לישראל, פי' כמו שע"י הארת שם ב"ן הנז' נמשכה הרפואה כמ"ש, כך אמר להם משה לישראל שהוא יסוד אבא וכו' כמו שפי', בדבר קל אתם נגאלים שהם הה' חסדים העולים כמנין ק"ל אשר יורדים אליה אח"כ ועי"ז באה הגאולה ונסמכה הגאולה לתפלה. ואמר ולקחתם אגודת אזוב, הנה מלבד מ"ש כי סגולת האזוב להבריח רוחות רעות, עוד אמרו בזוהר פ' מצורע שהבאנו מקצתו למעלה (ח"ג נ"ג ע"ב) ז"ל: ואזוב דא וי"ו זעירא דיניק לה לכנסת ישראל וכו' עכ"ל. נ"ל כי הכוונה שעל יסוד ז"א שהוא נותן הארה לכנסת ישראל, כי כן הוא בתחלת עלייתה יורד הארה מן היסוד שהוא סוד הגאולה, ויורד אליה אל הבריאה ומעלה אותה אל האצילות ואח"כ נגמר סדר עלייתה, ודרך צחות נוכל לומר כי הנה אזו"ב בגימט' י"ו, וידוע כי ענין הכריעות הם י' לגבי ה', ו' לגבי ה', ועי"ז הנה הם עולי' ונגאלים שתי ההי"ן אשר עליהם נאמר בתחילה: ותלכנה שתיהם נעמי ורות (רות א, יט). ושני הדרכים האלו הכל א'. והנה כאשר היא עולה למעלה באצילות הנה היא נקראת ברכה, בריבוי דברכאן דכלהו עלמין עילאין ותתאין, וז"ש במדרש שעי"ז זכו לביזת מצרים ולביזת הים וכו' שהם הניצוצות והבירורין שעל שברי כלים של כל העולמות, ובזה יובן ג"כ מה שאמרו במדרש: אמרו לו משה רבינו הדא מיסרתא דאזובא בכמה איטבא, בד' מנה או בה' מנה. פי' אם הארת זה האזוב שהוא ביסוד, וי"ו קטנה. אי נמי י"ו שבשם כמ"ש אם הוא בד' מנה, אם יש בו הארת ד' מוחין שהם נהי"ם ז"א, או בה' מנה שיש בו ג"כ הארת הת"ת שהם בין הכל ה'. אי נמי הארת הה' חסדים והה' גבורות, ובפרט בהיותם אגודה, אין אגודה פחות מג' והדבר הקושרם. אמר לון אפי' בחד, שאין בו רק הארת היסוד לבדו הרי ד', והיא גרמה לכון ביזת מצרים וכו', שכן הוא נקרא ברוך בריבוייא דברכאן, וא"כ הוא שע"י היסוד לבדו זכה לכל אלו הביזות והארות. לולב שהוא נעמד על האדם בכמה דמים ויש בו כמה מצוות על א' כמה וכמה, פי' הנה הלולב ג"כ הוא ביסוד ז"א, אבל הנה הוא עולה למעלה עד הדעת, כמ"ש (זח"ב ק"י סע"א): משכיל לאיתן האזרחי (תהלים פט, א). וזה הוא שהוא עומד על האדם, ולמעלה מן הת"ת הנקרא אדם, בכמה דמים שהם הגבורות שבאו באדם הזה בכל אותן הימים שבין ר"ה לכיפור שהם בסוד ה' דמים טהורים ה' דמים טמאים, והלולב ממשיך החסדים מדעת ז"א למתק הדינים האלה, ויש בו כמה מצוות שהם ד' אותיות הוי"ה והמשכת החסדים הפנימיים והמקיפים מז"א ומאימא על א' כמה וכמה. ולפי מ"ש יהיה פי' הפסוק כתפוח בעצי היער שעי"ז נמתקו דיני ז"א, כן דודי שהוא יסוד אבא הנתון בז"א, והוא דוד בן הבנים שהם אלו השמות של ב"ן שאמרנו. אי נמי בין הבנים ממש נה"י דז"א, כי עי"ז נמתקו דיני הנוק' ונגאלה ועלתה למעלה. ולכן בצלו חמדתי וישבתי דווקא בצלו ולא עמו, כי הארת יסוד אבא באה אל הנוק' בהיותו בחג"ת, וכמ"ש מרחוק ה' נראה לי. ובמילת 'בצלו' נרמז כתר הנוק' שהוא בגימט' קכ"ו כמנין צל"ו, וידוע שזה נעשה ע"י הלולב כמבואר בהקפות, גם בצל"ו בגימט' קכ"ח שהם ב' פעמים די"ן, לרמוז שנמתקו הדינים. ר' יהודה בר' סימון אמר חורי, משל למלך שהיה לו אבן טובה ומרגלית, בא בנו וכו'. אפשר לומר כי המלך הוא אבא, שכן נקרא בזוהר מלכא עלאה, שהיה לו אבן טובה, שהיא המלכות שהיא מצד אבא ונבנית על ידו כמ"ש: ה' בחכמה יסד ארץ (משלי ג, יט). ונקראת אבן והיא טובה מצדו, וגם נקראת מרגלית. בא בנו שהוא ז"א, וא"ל תנה לי, וא"ל לך היא ראויה וכו' וכמ"ש למעלה. אבל כדי לפרש המשל והנמשל שיעלה לסגנון א' צ"ל כי האבן טובה הזאת היא אימא שממנה בא התורה בסוד (ברכות סג, ב): אין התורה ז"א, מתקיימת אלא במ"י, שממית עצמו עליה. ומלבד מ"ש האר"י בענין בנין ז"א ע"י נה"י דתבונה, עוד אפשר לומר כי ישראל אשר נשמותיהם אצולות מבינה הנה הם מבינים בתורה ע"י הנשמה שלהם, כמ"ש מהר"א אזולאי בס' חסד לאברהם, ועל ידם התורה מתקיימת, והנה התורה היא הארת יסוד אבא שמתגלה בתוך ז"א. וזהו (ב"ר יז, ה): נובלות חכמה של מעלה תורה. והנה המלך זה אבא, שהיה לו אבן מלשון בינה כמ"ש בס' ברית מנוחה (בהקדמה) על פסוק: שם הבדולח ואבן השוהם (בראשית ב, יב). אבן לישנא דסוכלתנו. והיא טובה שמצד היסוד שלה, שכן הוא נקרא טוב והיא טובה, ומרגלית שהם ז' שמות המרגלא הנמשכים ממנה, בא בנו שהוא ז"א כמ"ש, וא"ל תנה לי כמ"ש, וא"ל לך היא כי ע"י נ' שערי בינה שבאי' אל ז"א, מצד אי' נעשה בנין ז"א, ושלך היא כי מלבד זה ברדת מוחין דאי' בז"א, הנה יש בחי' מנה"י דאי' שנעשים ממש ז"א, וכמבואר בסדר האצילות וירידת המוחין. ולך אני נותנה, כי כל זה נעשה ע"י התלבשות נה"י דאבא בנה"י דאי', באופן כי אבא הוא הנותן. כך ישראל אמרו לפני הב"ה שהוא ז"א, ולפני הוא למעלה מזה שהוא באו"א, עזי וזמרת יה, פי' כי כבר ידוע בסוד הוצאת ס"ת סוד השתי בקיעות, כי בתחלה נבקע יסוד אי' שהוא ההיכל להוציא יסוד אבא, אח"כ בקיעה שנית שיבקע יסוד דז"א ויעבר האור חוצה לו, וזו היא בחי' שנית. עוד פירשו בו פי' אחר כי בקיעה ב' הוא היסוד דאבא שהוא הס"ת להוציא התורה מתוכו עכ"ל. ולב' הפי' אמרו ישראל עזי וזמרת יה, פי' 'עזי' הוא בקיעת היסוד דאי' שיוצא יסוד אבא בתוך ז"א, וזהו 'עזי' כי מצד הבינה נקרא עז, כי כל עז הוא בגבורה כמ"ש בזוהר, ורמז לזה: תנו עז לאלקים (תהלים סח, לה). ואח"כ וזמרת יה שיבקע יסוד אבא שנקרא י"ה שהוא סוד פתיחת ס"ת, וזהו וזמרת מלשון חיתוך וזמירה וזהו וזמרת יה. אמר הב"ה לכם היא ושלכם היא ולכם אני נותנה, השוה את כלם כא', פי' זו"ן וישראל למטה כלם כא' יזכו לעלות אל הבינה וליהנות מאורה של תורה, וכל א' יוסיף כח בגבורה של מעלה, והביא ראיה מפסוק: ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום (תהלים כט, יא). הנה אמרו באידרא [רבא] (ח"ג קל"ח ע"ב): בכל אתר דאשתכח ה' ה', חד לז"א וחד לא"א. והנה בנתינת התורה נדמה ז"א כזקן שעלה עד דיקנא דא"א, וזהו בשעה שז"א עוז לעמו יתן, ה' נגלה ג"כ הארת א"א שהוא השם השני, יברך את עמו, פי' יברך למי שיברך כמ"ש, והוא לז"א שגם הוא נק' ברוך, וא"א יברך לז"א, את עמו עם עמו בשלום שהוא יסוד אבא הנקרא שלום, וכן יסוד אי' ג"כ, והכל א' כי זה נק' ברוך ואיהי ברכה. אי נמי ה' עוז לעמו יתן וכו', הנה אז"ל (ויק"ר יג, ג): לא ניתנו תורה ומצוות אלא לצרף בהם את ישראל. ופי' בפי' מרכבת יחזקאל שהוא כדי לברר טוב מהרע ולהשלים המלבוש שלו, והוא בסוד חשמ"ל בגימט' מלבו"ש עכ"ל. ובענין המלבוש של האדם בברכת מלביש ערומים והנותן ליעף כח פי' בספר הכוונות כי יש מי שנסתלק ממנו לבוש הקדושה ע"י העוונות, ויש מי שלא נסתלק ממנו רק נחלש וכו' עכ"ל. ובודאי כי יותר צריך סיוע למי שנסתלק לגמרי ממה שצריך אותו שלא נסתלק רק נחלש, וזש"ה ה' שהוא ז"א, עוז לעמו יתן שהוא לשון חוזק, לחזק הלבוש שלהם אם נחלש, וזה די לו להמשיך שפע מז"א, והכל מן הבינה שהיא מחדשת בכל יום כמ"ש: חדשים לבקרים (איכה ג, כג). אבל אם נסתלק אז צריך לקבל מא"א, וזהו ה' יברך את עמו בשלום. ה' שהוא א"א יברך את עמו בשלום, שהוא מלבו"ש בגימט' חשמ"ל כנזכר. אי נמי להיות כי בתורה יש שני דברים, הא' נקראת כלי חמדה והוא בסוד הפשטיות, וע"ז נאמר ה' עוז לעמו יתן. ועל הבחי' הפנימית הנקראת חמדה גנוזה ע"ז נאמר ה' שהוא א"א יברך את עמו בשלום בגימט' מלבו"ש, שהוא המלכות העליון שנתהוה קודם האצילות בסוד האלפא ביתות כמ"ש מהר"י סרוק זצוק"ל בסדר האצילות שלו. והנה כל זה פי' עזי וזמרת יה כמ"ש (שמו"ר כג, ו): אמרוהו ישראל על הים, ואז נגלה אור עתיקא קדישא כמשז"ל (זח"ב נ"ב ע"ב), מה תצעק אלי (שמות יד, טו). בעתיקא קדישא תליא, והוא כמ"ש למעלה (לעיל א, כ) בפ' ראה ה' כי צר לי בסוד הגבורות, וז"א היה בסוד קטנות. ולכן הוצרך להמשיך מע"ק. וע"י הארת ע"ק שאמר אפשר שנתגלה אור התרין תפוחין כמ"ש כתפוח בעצי היער כמ"ש, ועי"ז מתגלין אור הש"ע נהורין אשר הם ב' פעמים א"ל במלואם, וזהו מה תצעק אלי בסוד אל כנזכר, וכאשר נגלה הש"ע נהורין כנזכר אז קוו ישראל לג' קויות טובות. קוו לתורה פירוש שהמשיכו בו שפע מהש"ע נהורין הנזכרי' וירד השפע עד יסוד אבא שיש בו דפ"ק ועם הכולל קפ"ה, וב' פעמים קפ"ה בגימט' ש"ע, וזהו ה' יברך את עמו בשלום שהוא יסוד אבא שממנו בא התורה כמ"ש, ובהתחברו עם ז"א שהוא ו' שבשם עולה כמנין שלום. עוד אמרו במדרש: קוו לדגלים, לא מצאתי בדברי האר"י זלה"ה שמפרש באיזה מקום הם הדגלים, אבל דרך דרש נוכל לומר כי דג"ל בגימט' ל"ז כמנין הב"ל מילוי ס"ג, וידוע כי י' פעמים ל"ז הוא ש"ע, והוא א' מהפנים של ש"ע נהורין. ואפשר שלזה כוונו ישראל. (ברוך היודע). וזה נרמז במלת עז"י שהוא כמנין דגלי"ם, והנה ד' פעמים דג"ל שהם ד' דגלים הם בגימט' קמ"ח, ועם ב' כוללים הם בגימט' ק"נ, שהם ק"נ נהורין שיורדי' לז"א, וד' פעמים דגלים כשהם ד' דגלים הם בגימט' שמ"ח, ועם כ"ב אלף שהיו הלויים הם בגימט' ש"ע. ורמז לזה במדרש פ' במדבר (ב, ג): בשעה שנגלה הב"ה על הר סיני ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים, והיו עשויים דגלים דגלים וכו'. וכן קוו למשכן שהוא נקרא אהל מועד שהוא בגימט' ק"נ כמ"ש, וכשהוא מלא מוע"ד רמז שהוא בז"א, והוא משכן הנער שהוא מט"ט הנאחז בו' שבשם, וגם זה נרמז במלת עז"י שהוא כמנין אהלי"ם עם הכולל. והנה לפרש לפי דרכנו דברי המדרש נחמה למ"ש ראה ה' כי צר לי. לפי דרך זה צ"ל מ"ש בזוהר פ' בשלח (ח"ב נ"ה ע"ב) על פ' עזי וזמרת יה ז"ל: ר' חזקיה פתח ואמר בהאי קרא דכתיב בכל עת אוהב הריע ואח לצרה יולד (משלי יז, יז). בכל עת אוהב הריע דא קב"ה דכתיב ביה: ריעך וריע אביך אל תעזוב (משלי כז, י). ואח לצרה יולד, בשעתא דיעיקון לך שנאך קב"ה מה אמר: למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך (תהלים קכב, ח). ולא שלום לך אלא בך, דישראל אקרון אחין לקב"ה, יולד מהו וכי השתא יולד, אלא בשעתא דעקתא יולד מעלמא אח יהא לקבלך לשזבא לך מכל אינון דמעיקין לך. ר' יהודה אמר יולד דמלכא קדישא יתער בהאי עז לינקא לך מאימא בההוא סטרא, כד"א: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (שמות טו, ב). לאתערא גבוראן לקבל אומין עובדי ע"ז עכ"ל. ונ"ל דהוקשה לו לר' חזקיה שהיל"ל עזי וזמרתי, שהרי כבר למעלה אמר שם המיוחד ושיוה לה'. וגם מפני מה הזכיר שם י"ה. וגם רוצה לפרש היאך היה לי לישועה, ולפיכך פתח בכל עת אוהב הריע. והנה זה הפסוק אין לו גזרה אם הריע הוא שאוהב אותו בכל עת או אם האחר אוהב אל הריע בכל עת. והרבה פעמים כאשר אין לו גזרה כמ"ש, דרך רז"ל לומר שקולים הם ויבואו שניהם. ולפיכך פירש דא קב"ה, נ"ל שכוונתו על ז"א כי הוא בכל עת, אם נפרש כפשוטו בכל עת ובכל זמן, וגם בכל עת בחברת היסוד שנקרא כל, והמלכות נקראת עת, עם שניהם ז"א אוהב הריע שהוא יסוד אבא הנקרא ריע כמ"ש בזוהר, כי אבא ואי' הנה הם ריעים דלא מתפרשן. ופירש ואמר דא קב"ה שהוא אוהב בכל עת הריע הנזכר, מפני שכתוב בו רעיך וריע אביך אל תעזוב. ואם נפרש שהריע אוהב אל הב"ה יפורש בכל עת ע"י הארת נ' שערי בינה העולים כמנין כ"ל, עם הרצון העליון שהוא הדעת שלפעמים עולה המלכות הנקראת עת עד שם, ועי"ז אהב הריע אל הב"ה. ואח לצרה יולד, בשעתא דיעיקון לך שנאך, קב"ה מה אמר למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך, ולא שלום לך אלא שלום בך, דישראל אקרון אחין לקב"ה. הכוונה כי נשמות של צדיקים הנה הם מאו"א וזו"ן, הנה הם האחים הגדולים וכמ"ש בכוונת ק"ש. וכבר אמרנו כי יסוד אבא נקרא שלום, והנה בשעתא דיעיקון לך שיש עת צרה ליעקב ח"ו, קב"ה שהוא ז"א מה אמר למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך, פי' 'אדברה' מלשון הנהגה. אי נמי משפיע בדבור שהיא מלכות, אשפיע ואנהיג שלום שהוא יסוד אבא, בך בתוך ישראל למטה כמו שהיה בזמן המן כמבואר בדרושי המגילה. כי נתגלה אור יסוד אבא והאירה עד למטה בעולם העשיה ועי"ז ניצולו ישראל. אי נמי אדברה נא שלום בך ששניהם, פי' ז"א וישראל יחדו ימשיכו שפע מהארת יסוד אבא שהוא השלום הנזכר. וזהו אדברה נא שלום בך, כלומר עמך, ובמלת 'בך' נרמז ג"כ כ"ב אותיות התורה כי עי"ז ימשיכו ישראל שפע מיסוד אבא הנז', ואפשר שזהו (שבת פח, א): הדור וקבלוה בימי אחשורוש. שאז נגלה היסוד הזה שבו התורה כמ"ש. וא"כ הוא כי בשעתא דיעיקון לך וכו' ז"א ימשיך שפע עם ישראל מיסוד אבא כנז', א"כ הוא בים שאז נאמר: ראה ה' כי צר לי, שהיה המלכות בסוד הגבורות כמ"ש אמרו עזי וכו' יחד כלם כמ"ש בפי' המדרש במשל ונמשל. ונשלים לבאר דברי הזוהר: יולד מהו וכי השתא יולד, הוקשה לו תרתי, כי הז"א אינו נקרא אח רק אחרי צאת המלכות, וגם אינו נקרא אח רק מפני היות בו ט' ספירות וזהו מהו וכו', לפי הבנת הענין שהוא בעת קריעת ים סוף, וכי השתא יולד והלא כבר נולד בליל פסח שאז יצא הז"א ממעי אימא. אלא בשעתא דעקתא יולד, פי' שנולדה הצרה פי' שנשפע סוד הש"כ דינין שהם כמנין לצ"ר - אל ה' שהיא מלכות, וזהו לצרה מעלמא, א"ח יהא לקבלך לשזבא לך. וזה ע"י שישפיע אימא שם אל, וזהו מה תצעק אלי. וגם זהו ויה"י כמנין א"ל לי לישועה. וזה כמבואר בכוונת ק"ש כי כאשר נוסיף על תמ"ר שהם ב' פעמים ש"כ, ד' אותיות ייא"י שבאי' מאימא יהיה בגימט' תרע"א שהוא רחמים. אי נמי אפשר לומר יולד מהו שאין לו הבנה, שאם הוא על ז"א כבר אמרנו שאי אפשר, ואם כוונתו על מי שיהיה ונפרש על הנשמות היוצאות מן המלכות, ועתה הם בסוד הע"ב, וכי השתא יולד שהיא עת צרה כמ"ש ויאחזו בה החצונים ח"ו, וכמבואר בדרוש יום ז' של פסח כנז'. והשיב אלא בשעתא דעקתא יולד כנז', מעלמא מן העולם העליון שהוא א"א שגם הוא נק' עולם, אח יהא לקבלך לשזבא לך וכו'. וכמבואר בדרוש הנז'. ר' יהודה אמר יולד דמלכא קדישא יתער בהאי עז לינקא לך מאימא בההוא סטרא וכו'. נ"ל כי כוונת ר' יהודה לפרש מ"ש ר"י מעלמא אח וכו' היאך הוא, וכוונתו לפרש יולד על ענין הנשמות שיצאו מן המלכות בסוד קריעת ים סוף, וכמבואר בדרוש הנז'. וזהו יולד למי שיהיה שלא נאמר בכתוב, ואופן הלידה הוא ע"י האח, והוא דמלכא קדישא שהוא יסוד אבא יתער בהאי עז מצד ע"ק הנק' עז, והוא ע"ד מ"ש שנגלה הארת ש"ע נהורין בדפ"ק שהוא יסוד אבא כנז', לינקא לך מאימא בההוא סטרא, פי' שאינו נותן אימא מהשפעתה בלבד, רק שאימא ישפיע בו שפע מצד ע"ק, כד"א עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, פי' עזי הוא השפעת ע"ק הנקרא עז, וגם הנה עז י' שהוא אבא, י' שבשם, וזמרת יה לשון חיתוך, וכרת הזלזלים במזמרות (ישעיה יח, ה). שבזה ע"י י"ה שהם או"א ניתן כח בז"א להזדווג בסוד נשיכה, וע"י הבדיל בין קדש לחול וינקו החצונים הזוהמא, ונשארה הקדושה שאין נוגעים בה, ובזה ויהי לי לישועה לאתערא גבוראן לקבל אומין עובדי ע"ז, וישראל יצאו נקיים. 3uttp2vrc6776ivxuvu0wkbrmfc78zk 0 328055 3079573 3079211 2026-08-28T09:58:43Z Do2or 5565 3079573 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|רפואה למכה|שיר השירים ב|ג|ד|ה|}} == ד == {{טורים שווים | '''^{שיר השירים:}'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה.'''}}|'''^איכה:'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי{{ש}}כל אויבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית{{ש}}הבאת יום קראת ויהיו כמוני.'''}}}} הנה אז"ל (עירובין סה, א): לא נברא יין אלא לנחם אבלים. וא"כ הוא כיון ששמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי מה עשה ה' ית' הביאני את בית היין כדי לנחם אותי. ודקדק באומרו הביאני וכו' על דרך מה שאמרו ז"ל (סנהדרין צז, ב): דיו לאבל שיעמוד באבלו. פירוש כשיגיע זמן הגאולה לא יאריך ה' את זמנה אלא מעצמו יביאני לשם, ואמר 'הביאני' לשון עבר, כמ"ש (זח"ג ל"ב ע"א) על ואשים את הריו שממה (מלאכי א, ג). (הא שויתיה בכסלי) [הא שויתי בפתקא דילי]. וא"כ הוא הרי הוא כאילו הביאני אל בית היין. וגם ודגלו עלי אהבה. כי הנה אז"ל (איכ"ר א, נו): כל אויבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית (איכה א, כא). כי עיקר השמחה ששמחו האויבים מרעת ישראל הוא מפני כי אתה עשית ומאוהב נהפך להם לאויב. לכן אומר 'ודגלו' אעפ"י שהוא הרים דגל עלי מקבוצת גייסות שבאו עלי, מ"מ הנה הוא אהבה, עדיין אהבתו גבן, כל זה הוא לפי הפשט מבלי שנדקדק מהו היין הזה, וגם מהו אל בית היין וקשר הפסוק הזה מראשו וסופו. והנה ארז"ל (נדרים פא, א) על פסוק על מה אבדה הארץ, על עזבם את תורתי (ירמיה ט, יא־יב). דבר זה נשאל לחכמי' וכו', והמשילו הדבר למנגן וכו' [של המלך, וכל מה שהיה עושה נזק לאחרים המלך מוחל לו, אבל כשחתכו ידו אז הרג אותו כיון דלא נשאר לו נחת רוח ממנו] (ס' דברי נחומים, איכה א, ז). והכלל העולה כי בעוד שישראל עוסקים בתורה על כל פשעים תכסה אהבתה של תורה ומאריך להם מעוונותיהם, וכאשר בטלו את התורה אז אבדה הארץ. והנה הכתוב אומר: תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב וכו', ועבדת את אויביך (דברים כח מו־מז). וזה הוא שמעו כי נאנחה אני בעבודתו ית', וגם אין מנחם לי שהיא התורה, לפיכך כל אויבי שמעו רעתי וכו'. ואם נפרש על הפרדת תורה שבכתב מתורה שבע"פ גם זה יצדק יפה אין מנחם לי בין שיהיו ד"ת שבכתב או ד"ת שבע"פ יאמר שמעו כי נאנחנה אני מהעוסקים, כי אין מנחם לי לקשר ד"ת שבכתב עם ד"ת שבע"פ שזו היא עיקר נחמתה של תורה. וזהו ג"כ שארז"ל (ב"מ פה, ב) על עזבם את תורתי וכו' (ירמיה ט, יב). שלא ברכו בתורה תחלה. פי' שלא היו נהנין ממנה ולא רצו לברך עליה כשאר ברכת הנהנין, ולזה כל אויבי שמעו רעתי ששו, כי בעוד שישראל עוסקי' בתורה לשמה ומקיימים מה שאומר הכתוב, ושמרתם זו משנה וכו'. אז יאמרו בגוים רק עם חכם ונבון וכו'. וכל לשון תקום אתם נגד איזה פרט מפרטיה של תורה ירשיעו, אבל כאשר אין דורש ואין מבקש כל אותם המערערים נגד תורתינו הקדושה יצדקו ויתהללו וירחיבו עליה פיהם ואז כל אויבי שמעו רעתי לא רעה ממש ח"ו כי לא יגור במגורו רע, אלא לפי סברת האויבים ולכן ששו כי אתה עשית, כי אתה גרמת כל זה שניטלה גאותן של ישראל שהיא התורה וניתנה לא"ה. וזה הוא הבאת היום קראת ואהיה כמוני לפי סברתן. ועפ"י הדרך שהתחלנו שמעו כי נאנחה אני בעבודתו ית' אין מנחם לי לעסוק בתורה אז כל אויבי שמעו רעתי שהם העוונות שעשיתי ולכן ששו בראותם כי כלתה אלי הרעה ח"ו מאתו ית', כי אתה עשית ע"ד מש"ה ולרשע אמר אלקי' מה לך לספר חקי (תהלים נ, טז). וכבר אמרנו למעלה דברי הזוהר (ח"ג קכ"ג ע"א): כמה אינון דמערבלין מוחיה וכו'. וזה מפני העוונות שעשו, הבאת יום קראת ויהיו כמוני כמ"ש רש"י: הלואי הבאת יום קראת ויהיו כמוני בצרה וזה כמו שנאמר: גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי (איכה ד, כא). ולכן אמר הביאני אל בית היין ע"ד מ"ש בזוהר פ' בשלח (ח"ב ס"א ע"א): בכמה מילין משיך להו, ובכמה משיכן דחביבותא, כבר נש דמשיך בריה לבי רב עכ"ל. והנה היין כנוי אל התורה כידוע, והוא כנוי אל הפלפול והיוצא ממנו וכמ"ש בפ' שאחר זה, סמכוני באשישות בהלכות המאוששות, שנתחזקו ע"י משא ומתן, ואיהו מותיב לה ואיהו מתרץ לה. והנה בראותו ית' כי נאנחה אני וכו' מה עשה הביאני אל בית היין, כי הנה הכתוב אומר: הוי כל צמא לכו למים (ישעיה נה, א). כי מי שהוא צמא שתית מים ערבים עליו, אבל מי שאינו צמא אינם ערבים לו וכמ"ש במדרש. וזהו ואשר אין לו כסף, פי' שאינו כוסף ואין לו כסף ותאוה ללמוד, לכו שברו ואכלו, פי' לכו לבית המדרש ושברו אותה הקליפה, ובזה ואכולו מלחמה של תורה ולכו שברו בלא כסף כמ"ש, ובלא מחיר שאין בידו מצוות למען יאמר עליו מצוה גוררת מצוה, הנה אלה יאמר עליהם לכו שברו וכו' יין וחלב כי בזה יתאוה לתורה. והנה אינו דומה ראיה לשמיעה, לפיכך הביאני אל בית היין למען כאשר אראה את היין העין רואה הלב חומד, וכיון שיכנס אהבת התורה בלבו לא יהיה עוד נאנח בעשיית תורה ומצוות, וכמ"ש (ילקוט שה"ש רמז תתקפ"ו): מה היין הזה כל מי שאוהבו אינו שבע ממנו כך ד"ת. והוא כמ"ש שהוא רמז להלכות המאוששות, וכמ"ש (דב"ר ח, ג): הכסיל הזה נכנס לבית הכנסת ורואה אותם נושאים ונותני', ועי"ז יכנס אהבתה של תורה בלבו ואעפ"י שמתחלה הנה הוא כמעט שלא לשמה מ"מ סוף דבר ודגלו עלי אהבה, וכיון שנכנסה אהבתה של תורה בלבי שלא יוכלו האויבים לשלוט, גם התורה בעצמה, התורה שבכתב וגם בע"פ, שניהם יחד יגילו וישמחו כי ימצאו גבר עוסק בהם ולישב דבריהם להוציא הדין לאמתו. וזהו ג"כ שאז"ל (שהש"ר ב, יג): ודגל"ו בגימט' מ"ט פנים טהור מ"ט פנים טמא. עלי אהבה, פי' כאשר הביאני אל בית היין נכנס אהבתה של תורה בלבי עד כי כל המ"ט פנים כנז' הם עלי אהבה, ולפי הדרך שפי' שמעו כי נאנחה אני וכו' אפשר לפרש כי בהיות ישראל במצרים נאמר: ויאנחו בני ישראל מן העבודה (שמות ב, כג). ומ"מ אעפ"י שויאנחו אין מנחם לי רק ויצעקו, אדרבא כל אויבי שמעו רעתי וכו' ולכן בצאתי ממצרים הביאני אל בית היין זה סיני כמשז"ל במדרש. אי נמי כפי מ"ש למעלה (לעיל א, יח) על שמעו נא כל העמים וראו מכאובי, כי אין אני מצטערת עלי רק על מה שעברתי מצוותיו ית', והנה א"ה אשר שמעו הדבר הזה לא בלבד שלא נחמו אותי רק אדרבא כל אויבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית, ובפרט על מעשה העגל כי אז נאמר: וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו (שמות לג, ד). הנה לא היה מנחם לי, רק ששו כי אתה עשית שאמרת: כי לא אעלה בקרבך וכו' (שמות לג, ג). וכנגד זה אמרו במדרש (שהש"ר ב, יג): ר' מאיר אומר אמרה כנסת ישראל, הושלט בי יצר הרע ביין, ואמרתי לעגל אלה אלקיך ישראל (שמות לב, ד), הדין חמרא כד עייל בבר נש הוה מערבב ליה עכ"ל. פי' אעפ"י שחטאתי כמ"ש, מ"מ הנה אני כשכורת ולא מיין (ישעיה נא, כא). וכמ"ש (עירובין סה, א): יכולני לפטור את העולם כלו מן הדין, שנאמר: ושכורת ולא מיין. ומה שחטאתי לא היה מדעתי כי היצה"ר ערבב אותי. ואם נדקדק אומרו הושלט בי יצה"ר, וגם ידוייק הכתוב שאומר הביאני וכו'. יפורש עפ"י הדרך שארז"ל (ע"ז ד, ב): לא היו ראויים ישראל לאותו מעשה אלא שאם חטא יחיד א"ל כלך אצל יחיד, ואם חטאו רבים וכו'. וזהו הושלט בי יצה"ר. וגם 'הביאני' כב-יכול הביאני לרשותו של יצה"ר, וזה כדי להורות דרך תשובה כמ"ש. ולכן מ"מ עדיין דגלו עלי אהבה ולא הסתיר פניו ממני. ובמדרש (איכ"ר א, נו): כי אתה עשית, משל למלך שנשא מטרונה וכו' [אמר לה אל תשיחי עם חברותיך ואל תשאלי מהן ואל תשאילי להן, לימים כעס עליה המלך וטרדה חוץ לפלטין, וחזרה על כל שכנותיה ולא קבלו אותה וחזרת לפלטין, אמר לה המלך אקשית אפיך, אמרה המטרונה למלך, אדוני אלולי הייתי משאילה להן ושואלת מהן מנא, והוה עבידתי גבה או עבידתה גבי לא הוון מקבלין לי. כך אמר הב"ה לישראל אקשיתון אפיכון], אמרו לפניו רבון העולמים, לא כתבת בתורתך: ולא תתחתן בם (דברים ז, ג). וכו' עד לא הוו מקבלין [לי] הוי כי אתה עשית עכ"ל. ולפי דרך זה יהיה 'כי אתה עשית' נחמה במקצת כמ"ש למעלה בתחלת הכתוב, ולפי דרך זה הוסיף לומר בשיר השירים: הביאני אל בית היין, שגזרו על יינם משום בנותיהם. ובזה בהיותם נשמרים משתית סתם יינם הנה קל יהיה בעיניהם לשוב אל הפלטין לפניו ית', והעיקר הוא כי אין דבר מורה קדושת ישראל והיותם מובדלים מן העמים כמו בהיותם נשמרים ממגע גוי ביינם, ואין צריך להאריך בזה הגם כי היה צריך, שהרי יפה דברו הפוסקים הראשונים והאחרונים מפורסמים לכל, וגם הטיבו ודברו קדושים אשר בארץ המה דברי הרב בעל ס' הזכרונות, על טוב יזכר שמו אשר הביא דעות הפוסקי' בזה, ויאושר בארץ חלקו בעה"ז ובעה"ב אכי"ר. ואחריו בא הגאון הנשי"א בס' הנקרא יין המשומר, ושניהם כל א' לפי דרכו הפליא לדבר בעונש העובר על זה ושכר הנזהר ממנו, וכל א' הביא דברי הזוהר של פ' שמיני (ח"ג מ' ע"א), והביאוהו ג"כ הפוסקי' הראשונים, ודברי פרקי ר"א (פרק מז), והחרמות והגזרות שנעשו על זה. אשר על כן כל אשר בשם ישראל יכונה יהרג ואפי' אם ימות בחלאים ח"ו טוב מותו מחייו ולא ישתה סתם יינם, כי בזה הוא מטמא נפשו והכרת תכרת ולא תעלה אל מקומה ח"ו. והנזהר ממנו שכרו גדול. ולא יקשה בעיניו הגם כי הנה הוא בגלות כי לעולם הנה הוא מובדל מן העמים. ולפי דרך זה ג"כ נוכל לומר כל אויבי שמעו רעתי והגלות שלי, ששו כי אתה עשית וגזרת מה שגזרת עלינו, באופן כי גלותינו גלות שאין אנו אוכלי' מפתם וכו'. משא"כ לא"ה כמשז"ל (איכ"ר א, כח) בפ' גלתה יהודה. אבל האמת כן הוא, שזה הוא סיבה שנחזור לפלטין וזהו ע"י מה שאתה עשית וגזרת מה שגזרת עלינו בתורתך וע"י החכמי' ז"ל עי"ז הביאני אל בית היין המשומר שהוא העה"ב כמ"ש בזוהר (ח"ג מ' ע"א): דהא ההוא עלמא דאתי יין דמנטרא איהו עכ"ל. ועי"ז ודגלו עלי אהבה ולא על האומות רק בשם אלקינו נדגול ימלא ה' כל משאלותינו אכי"ר. והנה במשל הנז' אפשר שכיוונו כי השכינה בעצמה ע"י מה שישראל שומרים עצמם מלהתחתן בם ומלאכול פתבגם ויין משתם עי"ז תחזור למקומה ומעצמה תחזור לפלטין שהיא אי' עלאה, וכן הוא אומר הביאני אל בית היין שהוא מקום יין המשומר עלמא דאתי, ועי"ז ודגלו עלי אהבה שהם מ"ט פנים לתורה, רמז לז' ספירות תחתונות של הבינה, ז' פעמים ז' הם מ"ט, עלי אהבה, גם דג"ל הוא בגימט' ל"ז, רמז להב"ל מילוי ס"ג שבז' תחתונות של הבינה, וכלם עלי אהבה. ולשני הפירושי' שאמרנו אתי שפיר מה שאומר המדרש אח"כ: הבאת יום קראת ויהיו כמוני בצרה, ולא כמוני ברוחה עכ"ל. והטעם כמ"ש הרב בעל מתנות כהונה, שנאמר: ה' בדד ינחנו (דברים לב, יב). והוא מובן כי ע"י שיהיו ישראל מובדלים בין העמים כאשר ירחם ה' עמו אז ה' בדד ינחנו. והם לבדם ירשו ארץ ואז: כי הנה החשך יכסה ארץ וכו' ועליך יזרח ה' (ישעיה ס, ב). וכן כשתעלה השכינה למעלה כמ"ש, וזה ע"י שישמרו ישראל כל אשר צוה ה'. ובפרט כמ"ש הביאני אל בית היין אז לא יעלה עמהם נכרים ולא שום א' מן הקליפות, רק רשעים בחשך ידמו, בנוקבא דתהומא רבא, הרחק כמטחוי קשת מן הקדושה. אי נמי שמעו כי נאנחה אני מצד הגבורות, וגם 'נאנחה' אפשר לומר נאנחה, שהיא נאנחה מצד היות בה הארת הגבורות בלבד, וגם מפני שאין בה החסדים כמ"ש, וגם נאנ"ח בגימט' ק"ט, שהוא הק"ט הנזכר בפסוק הקודם, ואמר 'נאנחה' כי ה' פעמים ק"ט הם תקמ"ה כמ"ש, וכיון שאין בה כי אם הגבורות אין מנחם לי, כי אפי' יהיה איזה זווג הנה הוא בסוד קטנות ויחשב נשיכה, ואין לה נחמה ובפרט כי הנה היא משפעת אל החצוני' בעוה"ר. כל אויבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית, פי' כל אויבי הם הקליפות שמעו רעתי ששו ושמחו כי בזה אמלאה החרבה (יחזקאל כו, ב). ועבר השפע אל מוצא הסוסים. ובאומרו ששו רמז לנו כי נעשו בעלי ו"ק, פי' הפחות שבהם שהוא הזכר, כי הנקבה נעשית בת י', וכמבואר בדרש הקליפות. וזהו כי אתה עשית. כך גזרה חכמתו ית' כדי ליסר את הרשעים, הבאת יום קראת ויהיו כמוני בצרה, כי יחזרו לקדמותם בסוד נקודה בלבד, והגם שיתמתקו ויהיו קדושים כמוני כמ"ש מהר"א גלאנטי זצוק"ל. מ"מ זהו דווקא כמו שאני בצרה בסוד נקודה ולא כמוני ברווחה ח"ו דלאו כל אפיא שוין. והנה הכתוב אומר: צווחה על היין בחוצות (ישעיה כד, יא). דווקא בחוץ יוצאים שמרים ונאחזים הקליפות ביין וכן פי' מהר"י סרוק, אבל בפנים אין שם מגע גוי ח"ו ולפיכך הביאנו אל בית היין בפנים ובזה לא ישמע עוד קול צווחה ולא יהיה עוד נאנחה רק ששון ושמחה ישיגו, ורמז באומרו 'הביאני' שעולה ע"ח שהוא כמנין ג' הויות שבמזלא קדישא ששם הגבורות ממותקות, והם כחמר טב דיתיב על דורדיא ועד שם עולה המלכות וגם שם נקרא בית היין, ששם בא"א יש הז' תיקוני' של עתיק יומין, ג"ט קר"ע פ"ח, כל א' כלול מי', והם כמנין יי"ן והם השבעין עטרין הנזכרי' בזוהר בהרבה מקומות. וגם באומרו אל בית ולא אמר לבית, רמז לתיקון א' אשר הוא שם הנקרא אל, וגם לחסד העליון, חסד אל כל היום (תהלים נב, ג). ועי"ז הבאת יום שהוא היום שנסתלק בעת החרבן, כמ"ש בזוהר איכה (דף נ"א ט"ד): כי יום [מהומה ומבוסה ו]מבוכה וכו' (ישעיה כב, ה). ופי' אותו בפסוק איכה ישבה בדד ע"ש. ועתה ע"י שהביאני אל בית היין ירד החסד העליון כמ"ש, וזהו הבאת יום ועי"ז קראת ויהיו כמוני בצרה ויתבטלו הקליפות, והנה אז"ל (שהש"ר ב, יג): למרתף גדול של יין. אם נאמר שהוא מצד החסד, והכוונה כדברי המאמר ז"ל: אמרה כנסת ישראל הביאני הב"ה למרתף גדול של יין זה סיני, ונתן לי שם דגלי תורה ומצוות ומעשים טובים ובאהבה גדולה קבלתי אותם עכ"ל. והוא כמ"ש בזוהר פ' יתרו (ח"ב פ' סע"ב) על פסוק ויהי ביום השלישי וכו' (שמות יט, טז). ר' שמעון אמר בשעתא דקב"ה בעא לאתגלאה בטורא דסיני, קרא קב"ה לכל פמליא דיליה, א"ל השתא ישראל דכיין דלא ידעין נימוסי, ואנא בעי לאתגלי עלייהו, אי אתגלי עלייהו בחילא דגבורה לא יכלין למסבל, אבל אתגלי עלייהו ברחמי ויקבלון נימוסי, הה"ד ויהי ביום השלישי ודאי דאיהו רחמי, מנלן דכתיב: ויט שמים וירד (ש"ב כב, י). ובהאי אתגלי קב"ה לישראל, אקדים להו רחמי בקדמיתא ולבתר אתייהיב להו אורייתא מסטרא דגבורה עכ"ל. והעולה מדבריו שבתחלה נגלה הקב"ה מצד החסד ואח"כ ניתנה התורה מצד הגבורה. וזה נ"ל שאומר הכתוב מימינו שהוא חסד, אש דת מצד הגבורה. והעיקר נ"ל שהוא בסוד קדימת החסדים לגבורות או בהיפך. וסדר ירידתה בז"א שהוא מצד החסד, ואח"כ בנוקבא שהוא מצד הגבורה וברוך היודע. וזהו בתחלה הביאני אל שהוא חסד וזהו מרתף גדול, ואח"כ בית היין של יין מצד הגבורה, ועי"ז ודגלו עלי אהבה. אבל נ"ל לומר כי זה יובן עם משאז"ל, והביאו המקובל האלקי כמהר"ר משה זכות נר"ו בסוף ס' התיקונים ז"ל: ידיע להוי דבחגא דעצרתא סליק ז"א למזלא עלאה דאקרי נוצר חסד, משום דנטיר ההוא חסד דרעותא עלאה דאתקרי רצון, ואיהו יסודא דעתיק דביה עיקרא דרזא דאורייתא וכו' עכ"ל. וזהו מ"ש למעלה הביאני בגימט' ע"ח כמנין מזל"א, וגם אל שהוא החסד, ושניהם יחד הביאני אל בגימט' ק"ט. אפשר שהוא למתק הק"ט הנזכרי'. ונחזור לענין ונפרש המאמר במקצת, בשעתא דקב"ה שהוא ז"א בעא לאתגלאה בטורא דסיני שהיא נוק', קרא קב"ה לכל פמליא דיליה שהם כל הט' ספירות שלו, שאז נתגדל ונעשה שלם וכידוע מכוונת העומר. א"ל השתא ישראל דכיין, כמ"ש בזוהר בפ' אמור (ח"ג צ"ז ע"ב) בפסוק וספרתם וכו', בגין למזכי לאינון מיין וכו'. וכיון שהם טהורים כנז' הנה הם ראויים לקבל התורה ולכל שלמות, אבל מפני כי עדיין אין בהם הכנה כ"כ, וזהו דלא ידעין נמוסי ואנא בעי לאתגלייא עלייהו, אי אתגלי עלייהו בחילא דגבורה, לא יכלין למסבל. הנה חילא דגבורה היא הבינה שנותנת כח אל הגבורה ודינין מתערין מינה, ואם יתגלה הז"א בתחלה בכל ט' קצוותיו לא יכלין למסבל. אבל אתגלי עלייהו ברחמי, פי' בתחלה הז"א בו' קצוותיו ונתגלה הארת כ"ב אתוון דאינון י"ש עולמות דאינון תחות עלמא דאתי, שבתחלה במלת ברוך מתגלית הארתם בחג"ת דז"א ובזה ויקבלון נימוסי שיוכלו לסבול, והביא ראיה הה"ד ויהי ביום השלישי ודאי דאיהו רחמי, מנלן דכתיב ויט שמים וירד. שהבינה הרכינה עצמה שהיתה בראש ז"א וירדה, ובהאי אתגלי קב"ה לישראל אקדים להו רחמי בקדמיתא שהם חג"ת דז"א ולבתר אתייהיב להו אורייתא מסטרא דגבורה. שנתפשטו נה"י דאי' כלולים מנה"י דאבא ג"כ. ואם נאמר שנגלה ג"כ היסוד דעתיק שבו ג"כ כלולים החו"ג ונתגלו הגבורות שהם עיקר בקבלת התורה וגם נתגלו ביסוד הנז' כל הז' תיקוני' כנז' ועי"ז נתן לי דגלי תורה ומצוות ומעשים טובים. וזהו אמרה כנסת ישראל שהיא השכינה שכלולים בה נשמותיהם של ישראל, הביאני הב"ה שהוא ז"א, למרתף גדול שהוא החסד הגדול, של יין שבו נתגלה חג"ת נה"י של בינה. ונתן לי שם דגלי תורה ומצוות ומע"ט, פי' קבוצת תורה ומצוות וכו'. ולפי מ"ש למעלה בפסוק (ג') כתפוח בעצי היער, כי ע"י הארת תרין תפוחין נתגלה הארת ש"ע נהורין ומהם ניתנה התורה לישראל וכמבואר לעיל. נוכל לומר הנה התרין תפוחין הם במדת אמת, ומדת אמת הם ז' פעמים ס"ג עולים כמנין אמ"ת. ומז' פעמי' ס"ג הנזכרי' יוצאים ז' מילואים של ס"ג שהם ז' פעמי' הב"ל ועולים עם הכולל ר"ס. והם נחלקי' ק"ל לז"א ועם ו' הוא קו"ל, וק"ל הנוק' ונעשית קלה וכמבואר בכוונת השופר. וזהו ונתן לי שם דגלי תורה ומצוות ומע"ט שהם מילואי ס"ג הנזכרי' העולי' כמנין דג"ל, כמ"ש תורה מצד הז"א, ומצוות ומע"ט מצד המלכות, ובאהבה גדולה קבלתי אותם, הנה ידוע שיש ב' היכלי אהבה, אהבה רבה ואהבה זוטא. אהבה רבה הוא בהיכל ק"ק דבריאה ויש אהבה ג"כ באצילות וזה יקרא אהבה גדולה. והנה כיון שישראל ושכינתו ית' עלו בחג"ת דז"א ולזה באהבה גדולה קבלו התורה והמצוות כנז', וזהו הביאני אל בית היין ועי"ז ודגלו עלי אהבה, ר' אבא בשם ר"י אמר אמרה כנסת ישראל הביאני הב"ה למרתף גדול של יין זה סיני, ונתן לי משם התורה שנדרשת מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא מנין ודגל"ו, ומאהבה גדולה קבלתיה שנאמר: ודגלו עלי אהבה. אפשר שכוונת ר' אבא לחלוק עם לישנא קמא דר"י, וזה שיש חילוק בין שבעים פנים לתורה שהוא בהתגלות אור ג' ראשונות אז שבעים פנים לתורה והם הע' עטרין שזכרנו והם כמנין יי"ן וזהו הביאני אל בית היין, מקום שיש שם ע' פנים הנזכרי', אבל אני לא קבלתי כי אם אור ז' תחתונות מבלי שיתגלה אור ג' ראשונות בהם והם ז' פעמי' ז' הם מ"ט, וזהו ונתן לי משם ולא כל מה שיש שם, כמ"ש ר"י בלשנא קמא התורה שנדרשת מ"ט פנים וכו'. ומאהבה גדולה קבלתיה לא אמר באהבה כמ"ש למעלה, שנראה ששם באהבה גדולה שהוא חסד קבלו התורה מלמעלה, רק מן החסד עצמה וממנה ולמטה קבלו התורה, ואין בה כי אם מ"ט פנים וכו'. ולפי האמת לא פליגי כמו שפי' הרמ"ע מפאנו זצוק"ל, כי לכללות העם חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה, אמנם לשרידים אשר בישראל חמדה גנוזה ניתן להם, והנה כנגד חמדה גנוזה אומר ובאהבה גדולה קבלתי אותם, שקבלו אותה מלמעלה ובזה שבעים פנים לתורה, אבל כנגד כלי חמדה אומר מאהבה קבלתיה, ואין בה כי אם מ"ט פנים כנז'. וכל אלו הדברים יפורשו כפשוטן בז"א ואימא. וגם יפורשו בגבהי מרומים בא"א ועתיק, כמו שידוע כי בינה דעתיק יומין לא נתלבשה, אך מתגלה אור ממנה וכו' ועיין ביחודים. עוד במדרש: א"ר ברכיה אפילו אותם הדגולים שדגל יעקב באביו, המד"א ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו (בראשית כז, טז). אמר הב"ה בהן אני משרה שכינתי, שנאמר: ודגלו עלי אהבה עכ"ל. אי נמי אמרו בזוהר פ' ויקהל (ח"ב ר' ע"א) אמרו בענין תורה שבכתב ותורה שבע"פ ז"ל: ותורה עלאה אע"ג דאיהי קיימא לעילא על הכתב, לא אקרי אלא דקיימא בכתב, וההוא כתב אתעביד היכלא לגביה, ואיהי קיימא גו ההוא היכלא ואתטמרת תמן, ובגין כך אקרי תורה שבכתב ולא על כתב, אבל תורה דלתתא איהי קיימא על רתיכהא ואקרי על פה, דקיימא עלייהו וכו' עכ"ל. והנה הכתיבה היא בחג"ת ששם היד כותבת, ובפרט יד ימין שהיא חסד, וכנגד זה אמרו במדרש: ובאהבה קבלתי אותם. וכמ"ש ע' פנים בהתגלות אור עליון בחסד עצמו. אבל בתורה שבע"פ אומר: ומאהבה קבלתיה עלי, שלא נתלבשה בהיכל הנז'. עוד א"ר ברכיה וכו', לפי דרך זה אפשר לפרש פ' שמעו כי נאנחה אני שהם דברי יצחק אע"ה האחוז במדת הגבורה, ואמר שמעו כי נאנחה אני, אין מנחם לי כי הנני נאחז בגבורה קשה והיין המשכר לאחרים ועושה דין ברשעים, ולכן כל אויבי שהם הקליפות שמעו רעתי, פי' הרעה שאני משפיע לעושה הרעה כרעתו ובזה ששו כי בזה ניתן כח להם וכל חיותם אינו אלא מצד הדין. כי אתה עשית ההיא רצועה בישא לאלקאה לחייביא, הבאת יום קראת ויהיו כמוני שעתידות כל הגבורת להתבלע בשרשם ואז יתבטלו כמ"ש מהר"א גלאנטי. וע"כ הביאני אל בית היין פי' יעקב כאשר לקח הברכות אז נאמר לו: ויבא לו יין וישת (בראשית כז, כה). כמ"ש הזוהר פ' תולדות (ח"א קמ"ב ע"ב): ר' אלעזר אמר רמז מההוא יין דכל חדו אשתכח ביה, לחדתא ליה ליצחק דבעי חדווא כדקא בעיין חדווא לחדתא סטרא דליואי, ועל דא: ויבא לו יין וישת עכ"ל. והכוונה שהביא לו היין מצד השמחה והוא היין המשומר בענביו אשר הוא באי' עלאה, והעלה את יצחק לשם וזהו הביאני, פי' יעקב הביאני אל בית היין המשומר כמ"ש. ובזה נמשכה מן הגבורה מדתו של יצחק, שמחה ולא אנחה, אדרבה בזה נמתקו הגבורות, כי אין מיתוק הדין אלא בשרשו. ודגלו עלי אהבה אותם הדיגולים שדגל יעקב באביו, המד"א ועת עורות וכו'. אמר הב"ה וכו'. הכוונה כמשארז"ל (זח"א קל"ח סע"א): שהוצרך יעקב ללכת בעקבה להוציא הברכות, כדי לתקן מה שקלקל הנחש אשר היה ערום ובערמה החטיא את האדם. וא' מן הערמות הוא ואת עורות גדיי העזים (בראשית כז, טז). שאז"ל שהם כנגד שני שעירי יום הכפורים, גורל א' לה' והוא עולה לבינה שכן טעון הזיה א' למעלה וז' למטה וכמבואר בסדר עבודת של יוה"ך מהר"ם קורדווירו זלה"ה, והנה מן הבינה נמשכה לבוש א' שהוא סוד החשמל, והוא מגין מן החצונים והוא סוד נע"ל כמנין אדי"ד דההי"ן. עוד גורל א' לעזאזל ובזה גחלים אנו חותים על ראש שרו של עשו, ונשא השעיר עליו את כל עוונות תם (ויקרא טז, כב). והקטיגור נהפך לסניגור, והנה כמה שמצינו בקברי הצדיקי' דמהדר להו עכנא (ב"מ פד, ב), אמרו המקובלי' ז"ל שהוא סוד היצה"ר שנעשה שומר אליהם, וזהו אמר הב"ה בהן אני משרה שכינתי, שנאמר: ועשית יריעות עזים (שמות כו, ז). כמ"ש בזוהר פ' תרומה (ח"ב קמ"ז ע"ב) על ועזים, ודא איהו קליפה למוחא. וכן ג"כ בזוהר פ' פקודי (ח"ב רל"ג ע"ב): אלא רזא דגוונא דיליה למיהב דוכתא ברזא דקדושה, ובגין כך יריעות עזים וכו' עד אוף הכי בכל מלה דקדושה, קדושה לגו וסטרא אחרא לבר, ורזא דא: רשע מכתיר את הצדיק וכו' (חבקוק א, ד). עכ"ל. והכוונה שאלו היריעות הם מסטרא אוחרא כידוע מסוד העזים (זח"ב רי"ג ע"א), ונעשו שומר ליריעות המשכן, וכן באותה שעה היו שני עורות, א' אור מקיף הנמשך מן הבינה וזה היה קדש, והא' הוא אור חצון שהועלה מן הקליפות שנמתקה ונעשה שומר אל יעקב אבינו שע"י קבל הברכות. ויש נסחא אומרת אותם הדלוגים שדלג יעקב באביו וכו', אפשר לומר שדלג מלמעלה מן הבינה, גורל א' לה' כמו שאמר עד למטה אל מקום הקליפות. ולא עוד אלא שאמר הב"ה ודגלו עלי אהבה, זה יפורש ע"ד מ"ש בזוהר פ' חיי שרה (ח"א קל"ג ע"א) ז"ל: מאי שנא ביצחק דכתיב ביה ויאהבה, אלא ודאי אתערותא דרחימו דדכורא לגבי איתתא לאו איהו אלא שמאלא, דכתיב שמאלו תחת לראשי עכ"ל. וע"י שהעלה יעקב את יצחק אביו אל הבינה והמשיך בו סוד השמחה עי"ז נתעוררה האהבה מז"א לנוקבא, וזהו אמר קב"ה שהוא ז"א, ודגלו עלי אהבה לאהוב את הנוק' ועי"ז כל אנחתה נשבתה בתת ה' לה נחמה שלמה ע"י צדיק יסוד עולם, ועל זה נאמר: ביום טובה היה בטוב (קהלת ז, יד). ויחזו אויבינו ויתבטלו ואנחנו נגיל בה'. tmqm57uww4jd4a71ij3l3yegxd7om0p 116 336253 3079467 3021983 2026-08-28T05:42:23Z Shahar9261 22508 3079467 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007 <מאגר תקן 2133323 קוד a163Y00000DuUPnQAN> <מקור> ((ק"ת תשס"ז, 756|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|6583)); ((תשפ"ג, 2100|תיקון|10716)); ((תשפ"ו, 2276|תיקון|12440)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 173]] [[+|ו-216]] [[=הפקודה|לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970]] (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין|סעיף 21א לחוק-יסוד: הכנסת]], [[וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1971]], אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה: :- "אזור סכנה" - אזור שמתבצעת מעליו עבודה בגובה, עבודת גלישה או טיפוס תרנים, שאליו עלולים ליפול חלקים כלשהם ולהסב נזק לנפש או לרכוש; :- "אמצעי קשירה" - רכיב במערכת צמ"א, המחבר את רתמת הבטיחות אל נקודת עיגון או קו עיגון שעל מבנה כלשהו; :- "אמצעי חיבור" - רכיב המחבר את רשתות הבטיחות לנקודות העיגון שעל מבנה כלשהו; :- "בולם נפילה מונחה" - רכיב צמ"א שמתקיימות בו דרישות התקן לענין זה, והמותקן על קו עיגון אנכי ומונחה לנוע לאורכו, והוא בעל התקן הנחייה הננעל מאליו, שמחובר אליו אמצעי הקשירה של רתמת הבטיחות; :- "בולם נפילה נסוג" - רכיב שמתקיימות בו דרישות התקן לענין זה, המצויד בהתקן הננעל מאליו, בעל יכולת מתיחה וכיווץ אוטומטיים של אמצעי הקשירה, שניתן לשלבו במערכת צמ"א לבלימת נפילה מגובה והמאפשר חופש תנועה ומרחב תמרון עד למרחק מסוים ממנו; :- "בימה מתרוממת ניידת" - מיתקן הרמה שאינו נייח המיועד להרמת אנשים לעמדת עבודה מתוך משטח עבודה כמשמעותו [[בתקנות עבודות בניה]], שהכניסה והיציאה של מפעילו אפשרית במצבו התחתון בלבד, למעט פיגום תלוי ממוכן, פיגום תורן ממוכן ולמעט סל להרמת אדם; :- "גולש בנין" - מי שמוסד להכשרה נתן לו תעודת הכשרה לבצע עבודות גלישה לפי תקנות אלה, והוא רשום במרשם; :- "המרשם" - פנקס לרישום של מוסדות להכשרה ושל מדריכי עבודה בגובה, וכן של גולשי בנין, מטפסי תרנים ומנהלים מקצועיים, שמנהל מפקח העבודה הראשי או פנקס כאמור שמנהל מי שמינה הרמטכ"ל כאמור [[בתקנה 3(ב)(3)]]; :- "חבלי תילוי ואבטחה" - חבלים לביצוע עבודות גלישה התואמים את דרישות התקן לענין זה; :- "טיפוס תרנים" - עבודה בגובה הנעשית על גבי תורן שממנו עלול אדם ליפול לעומק העולה על 6 מטרים, לרבות טיפוס לצורך הרכבה, פירוק, כוונון, בדיקה, טיפול, תחזוקה, תיקון, חיבור או החלפה של רכיבי התורן או מכללים המורכבים עליו; :- "מבצע" - אחד מאלה לפי הענין: :: (1) קבלן לעבודות בגובה, לעבודות גלישה או טיפוס תרנים, המבצע עבודות אלה בעצמו או באמצעות עובדים מטעמו, לרבות באמצעות עובדי קבלן כוח אדם; :: (2) תופש המפעל כמשמעותו [[בפקודה]], המבצע בעצמו או באמצעות עובדים מטעמו, לרבות באמצעות קבלני כוח אדם, עבודה בגובה, עבודת גלישה או טיפוס תרנים; :: (3) מבצע בניה כהגדרתו [[בתקנות עבודות בניה]], אגב עבודת בניה, בעת ביצוע עבודה בגובה עבודת גלישה או טיפוס תרנים; :- "מדריך עבודה בגובה" - מי שמוסד להכשרה נתן לו תעודת הכשרה לשמש מדריך באחד או יותר מתחומי העבודה שנקבעו בתקנות אלה, והוא רשום במרשם; :- "מוסד להכשרה" - גוף לרבות המוסד לבטיחות ולגיהות, שמפקח העבודה הראשי אישר לו להכשיר מדריך עבודה בגובה, גולש בנין, מטפס תרנים או מנהל מקצועי, לפי הענין, ולהעניק לו תעודות הכשרה; :- "מטפס תרנים" - מי שמוסד להכשרה נתן לו תעודה לבצע עבודות טיפוס תרנים, לפי תקנות אלה, והוא רשום במרשם; :- "מכונת הרמה" - כמשמעותה [[בסעיף 79 לפקודה]], למעט מלגזה; :- "מלגזה" - מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה טלסקופית המיועדת להרמת משאות ולשינועם באמצעות מזלג או התקן מתאים אחר, למעט אונקל המחובר לכננת הרמה; לענין זה, "מזלג" - התקן בעל זיז או זרועות להרמת משא; :- "מנהל מקצועי" - מי שמוסד להכשרה נתן לו תעודה של אחראי על גולש בנין או מטפס תרנים, לפי תקנות אלה, לפי הענין, והוא רשום במרשם; :- "מערכת בלימת נפילה" - מערכת צמ"א להגנה מפני נפילה מגובה שמתקיימות בה דרישות התקן לענין זה, הכוללת רתמת גוף מלאה לבלימת נפילה של עובד, שחוברה אליה תת-מערכת לאחת מאלה: :: (1) אבטחה צירית גמישה או קשיחה עם אמצעי קשירה המחובר לקו עיגון אנכי או אופקי; :: (2) בלימת נפילה מרחבית עם אמצעי קשירה המשולב בסופג אנרגיה או בולם נפילה נסוג; :: (3) בלימת נפילה גמישה עם שני אמצעי קשירה תקניים, אשר יחוברו לרתמה באמצעות סופג אנרגיה אחד; :- "מערכת למניעת נפילה", "מערכת ריסון" - מערכת צמ"א המיועדת למנוע את נפילת העובד מעבר לשפת בור, מבנה או משטח וכיוצא באלה; :- "מערכת מיקום ותמיכה" - מערכת צמ"א להגנה מפני נפילה מגובה, המיועדת להבטיח את יציבות גופו של העובד כאשר רוב משקלו נתמך על רגליו בעמדת העבודה שלו, כדי לאפשר לו ידיים חופשיות לביצוע העבודה או למנוע את נפילתו מעבר לשפת בור, מבנה או משטח וכיוצא באלה, לפי הענין; :- "מערכת צמ"א" - מערכת של ציוד מגן אישי; :- "מערכת תליה" - מערכת צמ"א שנתקיימו בה דרישות התקן לענין זה, המאפשרת לעובד באתר העבודה גישה אנכית או כמעט אנכית ועבודה עליו בעזרת חבלי תילוי ואבטחה; :- "מפעל" - כמשמעותו [[בסעיפים 2 עד 13 לפקודה]], וכן מקומות שרואים כמפעל המנויים [[+|בסעיפים 180]], [[+|183א]], [[+|184]], [[+|185]], [[+|186]], [[+|187]], [[+|189]], [[ו-191 לפקודה]], לרבות מקומות שמבוצעת בהם עבודת חקלאות; :- "מפקח עבודה אזורי" ו"מפקח העבודה הראשי" - כמשמעותם [[=חוק הפיקוח על העבודה|בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954]]; (להלן - חוק הפיקוח על העבודה); :- "נקודת עיגון" - נקודה על מבנה, בנין, תורן וכל אתר עבודה שמתבצעת עליו עבודה בגובה, ושמתחבר אליה אמצעי הקשירה של העובד במערכת צמ"א או אמצעי חיבור לרשת בטיחות, לפי הענין; :- "סולם" - התקן עם שלבים, שיכול אדם לטפס בו או לרדת ממנו לצורך ביצוע עבודה; :- "סופג אנרגיה" - התקן משכך זעזועים, שמתקיימות בו דרישות התקן לענין זה, המשולב במערכת צמ"א לבלימת נפילה, שבאמצעותו מוקטן כוח הבלימה באופן המאפשר לגוף העובד לספוג את אנרגיית הבלימה בלי שייגרם לו נזק; :- "סל להרמת אדם" - משטח עבודה מגודר או תא (כלוב), המיועד להרמת עובד או כמה עובדים וציוד, בהתאם לעומס שתוכנן לו - הניתן להרמה באמצעות מלגזה או מכונת הרמה שלא יועדה בעיקר לכך; :- "עבודה בגובה" - כל עבודה, לרבות גישה למקום עבודה, שבשלה עלול עובד ליפול לעומק העולה על 2 מטרים, ולרבות עבודה כאמור - :: (1) המתבצעת מעל משטח עבודה בלא גידור או מעקה תקני; :: (2) המצריכה הטיית גוף האדם ביותר מ-45 מעלות מעבר לגדר או למעקה של משטח העבודה או מדרכת המעבר, לפי הענין; :: (3) המתבצעת מתוך בימה מתרוממת ניידת, סל להרמת אדם או פיגום ממוכן; :- "עבודת גלישה" - עבודה בגובה המחייבת גישה באתר העבודה באמצעות תילוי מלא בחבלים, למעט עבודה במסגרת פעילות ספורטיבית; :- "עבודת חקלאות" - עבודה בכל אחד מאלה: :: (1) גידולי שדה, גידולי גן, מטעים, בתי גידול, משתלות, גני נוי וגנים ציבוריים; :: (2) גידול מקנה, עופות, דגים, דבורים ובעלי חיים אחרים, וכן הדגרת ביצים; :: (3) ייעור והפקת עץ מיערות; :: (4) הכשרת קרקע למטרת עבודות חקלאות המנויות בפסקאות (1) עד (3); :- "ערכת חירום" - ערכה לצורך חילוץ והגשת עזרה ראשונה לאדם העובד בגלישה או בטיפוס על תרנים, הכוללת לפחות אמצעי חילוץ, סדים לקיבוע, תאורה וארגז עזרה ראשונה כמשמעותו [[בתקנות עזרה ראשונה]]; :- "פיגום" - מיתקן זמני על הקרקע, על מבנה או המחובר למבנה שמותקן עליו משטח עבודה, ושמתבצעת ממנו עבודה או שמחזיקים עליו חומר או ציוד; :- "פיגום ממוכן" - פיגום אשר בעזרת כוח מכני, חשמלי, או הידראולי ניתן לשנות את מיקום משטחי העבודה שלו, למעט בימה מתרוממת ניידת; :- "פיגום תורן ממוכן" - פיגום ממוכן המורם אנכית על ידי ממסרות פס שיניים, המובל על ידי התורן התומך ונע לאורכו; :- "פיגום תלוי ממוכן" - פיגום ממוכן, המותקן מעל הקרקע, מעל מבנה או מחובר אליו, התלוי על כבלי פלדה או אמצעי תליה אחרים, וכהגדרתו בתקן ישראלי ת"י 1139 חלק 2, שמתבצעת ממנו עבודה; :- "פנקס" - פנקס המפעל כהגדרתו [[בפקודה]], המנוהל באחריות המבצע לפי הוראות תקנות אלה; יכול שהפנקס יהיה חלק מפנקס המפעל כהגדרתו [[בפקודה]], או מפנקס כללי כהגדרתו [[תקנות עבודות בניה|בתקנות ((עבודות)) בניה]]; :- "צמ"א" - ציוד מגן אישי כהגדרתו [[בתקנות ציוד מגן אישי]]; :- "צמ"א להגנה מפני נפילה מגובה" - כמשמעותו בתקן ישראלי ת"י 1849; :- "קו עיגון" - התקן אורכי העשוי מפרופיל קשיח, כבל פלדה או חבל סיבים סינתטי המותקן בכיוון אנכי או אופקי, שמתקיימות בו דרישות התקן לענין זה, והמיועד לאפשר לעובדים המצוידים בצמ"א לנוע במקביל אליו לאורך מסלולי תנועה שאינם משטחים מגודרים, כשהם מאובטחים מפני נפילה מגובה לכל אורך המסלול; :- "קובע מגן" - קובע המותאם לביצוע עבודה בגובה והוא אחד מאלה: :: (1) לעבודת גלישה - מתקיימות בו דרישות התקן לענין זה; :: (2) לעבודה אחרת בגובה, לרבות טיפוס תרנים - הוא מותאם לדרישות [[תקנות ציוד מגן אישי]] ויש לו רצועת סנטר תקנית, או שהוא קובע כאמור בפסקה (1); :- "רשת בטיחות" - רשת שתפקידה לבלום נפילת עובד מגובה המותקנת בתוך מבנה או מיתקן, לפי הענין, מתחתיו או סביבו, אשר מעליה מתבצעת עבודה בגובה; :- "רתמת בטיחות" - צמ"א הכולל רתמת גוף מלאה המורכבת מרצועות המולבשות סביב פלג הגוף העליון וסביב אגן הירכיים והמותניים של העובד, המיועדת לתמוך את העובד באופן בטיחותי בעת נפילה, לפי דרישות התקן לענין זה; :- "תורן" - כל מסבך צינורות או גוף אחיד, לרבות עמוד, מגדל חשמל או צריח, אנטנה או בסיס לאנטנה וכיוצא באלה, שהוא אנכי או כמעט אנכי, ושממנו עלול אדם ליפול; :- "תחום עבודה בגובה" - עבודה בגובה שהיא עבודה - :: (1) על סולמות; :: (2) מתוך סלים להרמת אדם; :: (3) מתוך בימות הרמה מתרוממות ופיגומים ממוכנים; :: (4) בתוך מקום מוקף; :: (5) מעל לפיגומים נייחים; :: (6) מעל גגות; :: (7) מעל מבנה קונסטרוקציה; :: (8) בטיפול בעצים וגיזומם; :: (9) בהקמת בימות והתקנת מערכות תאורה והגברה; :- "תעודת הכשרה" - תעודה שנותן מוסד להכשרה בהתאם לתקנות אלה; :- "תקן" - תקן ישראלי לרבות תקן רשמי כהגדרתו [[בחוק התקנים, התשי"ג-1953]], או תקן EN, או תקן בין-לאומי אחר שמפקח העבודה הראשי אישר לענין תקנות אלה, בהודעה שפורסמה ברשומות, ואשר הופקד לעיון הציבור במכון התקנים הישראלי או במוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על העבודה]]; לענין זה "תקן EN" - הנחיית תקינה של השוק האירופי המשותף; :- "תקנות עבודות בניה" - [[=תקנות עבודות בניה|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988]]; :- "תקנות עגורנאים" - [[=תקנות עגורנאים|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ"ג-1992]]; :- "תקנות עזרה ראשונה" - [[=תקנות עזרה ראשונה|כמשמעותו בתקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ"ח-1988]]; :- "תקנות ציוד מגן אישי" - כמשמעותם [[=תקנות ציוד מגן אישי|בתקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ"ז-1997]]. == פרק ב': אחריות ותחולה == @ 2. אחריות : (א) מבצע ימלא אחר הוראות תקנות אלה וינקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל עובד ימלא אחר הוראות התקנות הנוגעות לעבודתו, אלא אם כן החובה הוטלה במפורש על אדם אחר. : (ב) הוטלה בתקנות אלה חובה על המבצע יראו אותו כתופש המפעל אף אם אינו תופש המפעל ויחולו עליו הוראות [[פרק ט' לפקודה]]. : (ג) לענין אחריות המבצע לא יראו אותו כאחראי אם לא ידע ולא יכול היה לדעת על מצב העובד כאמור [[בתקנות 5(3)]], [[32(4)]], [[ו-40(3)]]. : (ד) על העובד יחולו, בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 202 עד 204 לפקודה]], הוראות אלה: :: (1) הוא ימלא בקפידה את הוראות הבטיחות שנקבעו בתקנות אלה, ולא יבצע כל שינוי מהותי בכל התקן, אבזר, או ציוד אחר (להלן - פריטים) לביצוע עבודה בגובה; :: (2) הוא יודיע למבצע על כל פגם, תקלה או שינוי מהותי בפריטים, או על כל סיכון במקום העבודה שנתגלה לו במהלך עבודתו, או על היותו במצב בריאותי או נפשי העלול לסכן את עצמו או אדם אחר. :: (ה) המנהל המקצועי ימלא את החובות שהוטלו עליו במפורש [[בפרקים ו']] [[ו-ז']]. @ 3. תחולה : (א) תקנות אלה יחולו על - :: (1) מפעל; :: (2) עבודת גלישה או טיפוס על תרנים במקום שאינו מפעל; :: (3) עבודה בגובה מטעם מפעל במקום שאינו מפעל. : (ב) לענין יחידות צבא הגנה לישראל יחולו תקנות אלה על אף האמור בתקנת משנה (א), בשינויים המחויבים וכמפורט להלן: :: (1) לענין [[ההגדרה "מוסד להכשרה" שבתקנה 1]], [[ופרקים ח']], [[ט']] [[ותקנה 62]], יראו כל מקום שנאמר "מפקח העבודה הראשי" או "מפקח עבודה אזורי" כאילו נאמר "מי שהרמטכ"ל מינה"; :: (2) לענין [[תקנות 12(9)]], [[34(8)]], [[40(4)]], [[59(ב)]] [[ו-60]], אם נדרשה הודעה כאמור בהן, יראו כל מקום שנאמר "מפקח העבודה הראשי" או "מפקח עבודה אזורי" כאילו נאמר "מי שהרמטכ"ל מינה לצורך זה"; ובלבד שמי שמונה כאמור בפסקאות (1) ו-(2), יהיה איש מטה ובעל מומחיות בתחום הבטיחות, דרישות, אישורים, תכניות והוראות שייתן לא יפחתו מדרישות תקנות אלה; :: (3) במקום [[תקנה 54]] יראו כאילו נאמר: ::: 54. "המרשם :::: (א) במרשם יירשמו כל אלה: ::::: (1) מוסד להכשרת עובדים בגובה, שאישר מי שמינה הרמטכ"ל; ::::: (2) מדריך לעבודה בגובה, מנהל מקצועי לטיפוס תרנים או לגלישה, לפי הענין, מטפס תרנים או גולש בנין, שקיבל תעודת הכשרה ממוסד להכשרה. :::: (ב) המרשם ינוהל בידי מי שמינה הרמטכ"ל והוא לא יהיה פתוח לעיון הציבור." : (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לא יחולו תקנות אלה על עבודות וגופים כמפורט להלן: :: (1) עבודות כיבוי, חילוץ והצלה, לרבות אימונים, שמבצעים צה"ל, משטרת ישראל, שירותי כבאות והצלה של משרד הפנים ושירות בתי הסוהר; :: (2) ביחידות צה"ל - ::: (א) עבודות על כלי טיס שגובהם אינו עולה על 3 מטרים, בהכנה לפעילות מבצעית או פעילות באימונים; ::: (ב) עבודות על רכב קרבי משוריין (רק"מ) שגובהו אינו עולה על 3 מטרים. == פרק ג': עבודה בגובה == @ 4. תחולה : [[פרק זה]] יחול על כל עבודה בגובה למעט גלישה וטיפוס תרנים, אלא אם כן צוין במפורש אחרת. @ 5. תנאים להעסקת עובד בגובה (תיקון: תשפ"ו) : מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה לכל מטרה שהיא, אלא בהתקיים התנאים שלהלן: : (1) העובד בגיר; : (2) העובד הודרך, כאמור [[בתקנה 6]] על ידי מדריך עבודה בגובה, והוא בעל אישור תקף המעיד על ההדרכה לפי הטופס [[שבתוספת]]; (((החל מיום 16.10.2026):)) לעניין עובד במקום שלגביו התקבלה הודעה על התחלת פעולת בנייה, לפי [[סעיף 192 לפקודה]], ההדרכה תהיה בידי אחד מאלה: :: (א) מדריך עבודה בגובה מטעם מוסד להכשרה; :: (ב) מדריך עבודה בגובה שהוא גם בעל אישור כשירות כהגדרתו [[=תקנות ממונים על הבטיחות|בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996]] (בתקנות אלה - תקנות ממונים על הבטיחות); :: (ג) מדריך עבודה בגובה שהוא גם רשום במרשם מנהלי העבודה כהגדרתו בתקנות עבודות בנייה; :: (ד) (((הוראת שעה מיום 16.10.2026 ועד יום 15.10.2028):)) מדריך עבודה בגובה, אף אם לא מתקיים בו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ג), ובלבד שהוא הוסמך להדריך בגובה באותו נושא לפני יום ג' בסיוון התשפ"ו (19 במאי 2026); ::: (((הנוסח הקבוע):)) מדריך עבודה בגובה, אף אם לא מתקיים בו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ג), ובלבד שהוא הוסמך להדריך בגובה באותו נושא לפני יום ג' בסיוון התשפ"ו (19 במאי 2026) ועבר, בתוך 24 חודשים מהיום האמור, השתלמות בת 40 שעות לפחות שערך מוסד להכשרה, בנושאים שלהלן: ::: (1) קונסטרוקציות ייחודיות לבנייה; ::: (2) עבודה בגובה על משטחי עבודה וגגות תלולים ושבירים; ::: (3) תרגול מערכות אבטחה; ::: (4) עבודה במקומות מוקפים בעבודות בנייה; ::: (5) עיגונים זמניים ובכלל זה קווי חיים ונקודות עיגון המותקנים ומפורקים באותו יום עבודה; ::: (6) שימוש במערכות דו-ענפיות; ::: (7) זיהוי כשלים ופגמים בציוד להגנה מפני נפילה; ::: (8) חילוץ וחירום; : (3) העובד אינו במצב העלול לסכן אותו או את העובדים עמו, לרבות כתוצאה מהשפעת סמים, או משקאות משכרים, או מחמת ליקוי גופני או נפשי, ואם הוא במצב כאמור, המבצע לא ידע ולא יכול היה לדעת על כך. @ 6. הדרכה ואימון (תיקון: תשפ"ו) : (א) מדריך עבודה בגובה ידריך עובד רק בתחומי העבודה בגובה שהוא מוסמך להדריך בהם. : (א1) (((החל מיום 16.10.2026):)) ההדרכה תיעשה לפי תוכנית מתאימה לתחום העבודה בגובה, לפי הנושאים המפורטים [[בתקנה 47]]. : (ב) מדריך עבודה בגובה יחתום על אישור, כאמור [[בתקנה 5(2)]] אם מילא העובד אחר דרישות ההדרכה, לפי תכנית המתאימה לתחום העבודה בגובה; (((החל מיום 16.10.2026):)) ואם מדריך עבודה בגובה מטעם מוסד להכשרה נתן את ההדרכה - יחתום גם מנהל המוסד להכשרה על האישור. : (ג) האישור יהיה לתחום ההדרכה שהוכשר לו העובד, והוא יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים. : (ד) המבצע יחזיק אישור תקף לכל עובד, החתום ביד מדריך מוסמך (((החל מיום 16.10.2026: מדריך עבודה בגובה כאמור [[בתקנה 5(2)]]))), ויצורף לפנקס; בעבודות בניה יימצא עותק אישור כאמור גם בידי מנהל העבודה כמשמעותו [[בתקנות עבודות בניה]]. : (ה) על אף האמור [[בתקנה 5]] יכול שלצורכי הדרכה, אימון, או בחינה יעבוד אדם בגובה בלא אישור על השתתפות בהדרכה, אם הוא פועל בהשגחתו הישירה והמתמדת של מדריך עבודה בגובה (((החל מיום 16.10.2026: כאמור [[בתקנה 5(2)]]))). @ 7. אחריות לאספקת ציוד : מבצע אחראי לאספקת כל הציוד והאמצעים הנדרשים לביצוע העבודות המפורטות בתקנות אלה, כשהם במצב תקין ולפי דרישות התקן או [[תקנות ציוד מגן אישי]], לפי הענין. @ 8. חובת שימוש בציוד להגנה בעת ביצוע עבודה בגובה : (א) מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה, אלא בהתקיים אחד מאלה: :: (1) העובד מאובטח במשך כל זמן העבודה בגובה באחת המערכות המפורטות בפסקאות משנה (א) עד (ג) או שילוב שלהן, כשהן תקינות ושלמות ונבדקו על פי [[תקנה 9(6)]] הכל לפי אופי וסוג העבודה המבוצעת, ובלבד שהעובד יהיה מחובר אליהן באמצעות רתמת בטיחות: ::: (א) מערכת בלימת נפילה; ::: (ב) מערכת מיקום ותמיכה המשולבת במערכת לבלימת נפילה; ::: (ג) מערכת למניעת נפילה; :: (2) הותקנה באופן יציב ונאות רשת מגן המתאימה לאופי העבודה הנדרשת, על פי תכנון, הנחיה והשגחה של מהנדס אזרחי רשום ורשוי לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]]; : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) בעבודה מתוך בימה מתרוממת ניידת, סל להרמת אדם או פיגום ממוכן, יהיה כל עובד קשור למערכת למניעת נפילה דווקא, המחוברת לנקודת עיגון הקבועה במבנה הבימה, הסל או הפיגום הממוכן, לפי הענין; אמצעי הקשירה יכוון כך שיהיה קצר ככל האפשר וימנע את נפילת העובד מתוך המיתקן. : (ג) תקנה זו לא תחול - :: (1) בשימוש בסולם במקרים המפורטים [[בתקנה 24(א)]]; :: (2) בעבודת שינוע מטענים המתבצעת באניה; :: (3) בטיפול בעצים, כאמור [[בתקנה 17(ב)(1)]]. @ 9. שימוש בציוד מגן אישי להגנה מפני נפילה מגובה : מבצע יוודא כי לצורך הגנת עובד המועסק בעבודה בגובה, ייעשו פעולות אלה: : (1) תיבחר מערכת לבלימת נפילה ותותקן לפי מגבלות מרווח הנפילה; : (2) בעת שימוש במערכת לבלימת נפילה תהיה רתמת הבטיחות מצוידת בסופג אנרגיה אחד לכל היותר, שישולב באמצעי הקשירה או יימצא באחד מקצותיו, הכל לפי סוג מערכת בלימת הנפילה; : (3) אמצעי הקשירה יכוון כך שגובה הנפילה החופשית עד להתחלת הבלימה שלה יהיה קטן ככל הניתן ולא יעלה על זה שנקבע בהוראות היצרן; : (4) בעת שימוש במערכת בלימת נפילה המשולבת במערכת מיקום ותמיכה, יכוונן אורך אמצעי הקשירה כך, שאם רגלי העובד בעמדת העמידה יחליקו, תוגבל הנפילה החופשית של גופו ל-50 ס"מ לכל היותר; : (5) כוונון שינוי מרחק העובד מנקודת העיגון וכוונון אמצעי הקשירה, באמצעות אבזר כוונון (מקצר חבל) או בולם נפילה נסוג; : (6) ייערכו בדיקות תקינות ושלמות של מערכות הצמ"א, על רכיביהן ואבזריהן, על פי הוראות היצרן ובתדירות שקבע; נתגלה בציוד פגם לפני השימוש או במהלכו, יספק המבצע לעובד ציוד חלופי מתאים; : (7) מערכת צמ"א שהופעלה ובלמה נפילת גוף אדם או שנתגלה בה פגם, כאמור בפסקה (6), תוצא משימוש לצורך בדיקה והחלפת מכללים לפי הצורך; הבדיקה תיעשה במרכז תיקונים שהרשה היצרן; סופג אנרגיה חד-פעמי יוחלף לאחר בלימת נפילה; : (8) תיקבע נקודת עיגון שתעמוד איתנה, במקרה של נפילת עובד, הכל לפי מערכת הצמ"א לבלימת הנפילה ותנאי העבודה המבוצעת; : (9) המבנה שאליו מעוגן העובד בגובה ייבדק לענין יציבותו ויכולתו לשאת את עומס נפילת העובד; : (10) אמצעי הקשירה ייתפס או ייקשר אל נקודת העיגון, באופן שיבטיח אחיזה נאותה שתמנע כל אפשרות להשתחררותו או נזק לאמצעי הקשירה; : (11) נקודת העיגון תמוקם גבוה, ככל האפשר, ובכל מקרה לא נמוך מגובה כפות רגליו של העובד, וכן תמוקם כך שיימנעו סיכוני פגיעה מתנועת מטוטלת של גוף העובד במקרה של נפילה; : (12) בעת שימוש בצמ"א לבלימת נפילה מגובה, תובטח האפשרות לחלץ את העובד לאחר שנבלמה נפילתו, בתוך פרק זמן שימנע פגיעה בלתי הפיכה בו, באמצעות אחד מאלה: :: (א) חילוץ עצמי של העובד שנפל; :: (ב) עובד נוסף שיימצא על הקרקע, כאמור [[בתקנה 12(3)]]; :: (ג) ציוד חילוץ שיימצא במקום; : (13) לכל צמ"א יצורפו הוראות בטיחות, שימוש ותחזוקה בשפות עברית וערבית שיהיו מלוות, במידת הצורך, באיורים; ההוראות האמורות יישמרו בצמוד לצמ"א או למקום אחסנתו הקבוע. @ 10. השימוש בצמ"א נוסף : מבצע יוודא כי עובד המבצע עבודה בגובה ינעל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה, ויחבוש קובע מגן המתאים לאופי ולסוג העבודה המבוצעת. @ 11. קווי עיגון קבועים : תופש המפעל אחראי - : (1) להתקנת קווי עיגון קבועים, לרבות נקודות העיגון והתשתיות, הנדרשים בכל מפעל בעל מבנה קבוע, המחייב עבודה בגובה המשולבת בתנועה לאורך מסלול שאינו משטח מגודר; קווי העיגון האמורים יותקנו באישור בודק מוסמך, מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי רשום ורשוי ובהשגחתו לפי התקן המתאים, הוראות והנחיות היצרן; : (2) להחזקת קווי העיגון הקבועים במצב תקין; : (3) לבדיקת תקינות קווי העיגון על ידי בודק מוסמך, מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי רשום ורשוי בתדירות שנקבעה בהוראות היצרן, ובהעדר קביעה - אחת ל-5 שנים; העתק הבדיקה יימצא בידי תופש המפעל, ויהיה נתון לעיונו של כל מבצע, קודם שהחל לעבוד באמצעות קווים כאמור. @ 12. תנאים לביצוע עבודה בגובה : מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה אלא בהתקיים תנאים אלה: : (1) העבודה מתואמת עם תופש המפעל ונעשית בידיעתו; : (2) אזור סכנה שקיימת בו תנועת כלים ממונעים ועובדים לרבות עוברי אורח, יסומן וישולט למניעת הימצאותם בו; גידור ושילוט אתר בניה ישמש חלופה מתאימה לדרישת סימון ושילוט כאמור; הוראות פסקה זו לא יחולו על עבודות פריקה וטעינה של אניות בנמלים; : (3) בעת ביצוע עבודה בגובה באתר, יימצא תמיד במפלס הקרקע אדם בגיר מטעם המבצע, נוסף על העובד או על העובדים, המבצעים את העבודה בגובה, למעט בעת ביצוע עבודה באמצעות פיגום ממוכן; : (4) האדם הנוסף כאמור בפסקה (3) יקיים קשר עין עם העובדים בגובה, יסייע להם ככל הנדרש וימנע, ככל האפשר, התקהלות אנשים באזור הסכנה; : (5) עבודה בגובה, בין שקיעת השמש לזריחתה, בתנאי ראות לקויים, בזמן רוחות חזקות, גשם שוטף, שלג או ברד, תתבצע רק לפי הנחיות בטיחות מפורשות בכתב שנתן המבצע, לרבות בדבר אופן ביצוע העבודה וכל הציוד הנדרש, שיקבע המבצע באופן כללי או לעבודה מסוימת; : (6) עבודה בגובה כאמור בפסקה (5) אפשרית בהתקיים לפחות אחד מאלה: :: (א) משטח העבודה מצויד בתאורה נאותה ויציבה; :: (ב) קיימת תאורה נאותה מן הקרקע; :: (ג) העובד מצויד בפנס תקני ותקין המותקן באופן יציב על קובע המגן שלו; : (7) בעבודה המבוצעת תוך שימוש בקווי עיגון קבועים, הוצג בפני המבצע, סמוך לתחילת העבודה, עותק מבדיקת קווי העיגון, כאמור [[בתקנה 11(3)]]; : (8) החומרים, הכלים והציוד הדרושים לאדם לביצוע משימתו יאובטחו מפני נפילה ויימצאו לפי הצורך, בכלי קיבול מתאים; : (9) נשלחה הודעה מוקדמת כאמור [[בתקנה 59]] אם נדרשה הודעה כאמור, ולא התקבלה התנגדות מצדו של מפקח עבודה אזורי לביצוע העבודה בגובה, כאמור [[בתקנה 60]]. @ 13. הוראות בטיחות : מבצע המבקש להעסיק עובד בגובה יוודא כי - : (1) חפצים או חומרים לא יושלכו או ייזרקו מגובה העולה על 2 מטרים, אלא באמצעות מוביל או שוקת סגורה ומקום נפילתם מגודר למניעת גישה של אדם, או יורדו הורדה מבוקרת וזהירה, לרבות באמצעות כלי הרמה. : (2) במקומות שמתבצעת עבודה בגבהים שונים לא ימוקמו, ככל שהדבר מעשי, עובדים זה מעל זה כשהמרווח שביניהם חופשי ופתוח, זולת אם הותקן ביניהם, מעל ראש אדם, משטח חוצץ המסוגל לבלום בבטחה חפצים או חומרים העלולים ליפול. == פרק ד': עבודות ייחודיות בגובה == @ 14. תחולה : הוראות [[פרק זה]] יחולו על כל עבודה בגובה, לרבות עבודת גלישה וטיפוס תרנים. @ 15. עבודה על גגות : נוסף על האמור [[בפרק ג']], מבצע המבקש להעסיק עובד בעבודה בגובה על גגות יוודא כי - : (1) עבודה על גגות שבירים, תלולים ומשופעים תיעשה לפי הוראות [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ"ו-1986]]; : (2) עבודה או מעבר על גג גבוה אופקי ושטוח שאינו גג שביר, ואינו מוקף גדר או מעקה תקני בשוליו למניעת נפילה מגובה, בלא שימוש באמצעי מגן אחרים מפני נפילה מגובה, תיעשה רק בשטחי הגג המצוים במרחק של יותר מ-2 מטרים מן השוליים הפתוחים, ובלבד שקיימת גישה בטוחה אל שטחי הגג האמורים; הגבולות ברוחב 2 מטרים לאורך שולי הגג, שהגישה אליהם אסורה בלא שימוש באמצעי מיגון לעבודה בגובה, יסומנו בידי המבצע לפני תחילת העבודה באמצעים מתאימים ובולטים לעין, שיישמרו במקומם, לרבות בשלטי אזהרה בעברית וערבית "אין מעבר - סכנת נפילה מגובה!". @ 16. עבודה בקרבת קווי חשמל (תיקון: תשפ"ג) : (א) מבצע לא יעסיק עובד בגובה אלא לאחר שנקט כל אמצעי למניעת פגיעה בעובד כתוצאה מקרבה לקווי חשמל, לרבות שמירת מרחק גדול ככל הניתן מקווי חשמל ובתנאי שנתקיימו כל אלה: :: (1) יישמר מרחק של 3.25 מטרים לפחות של העובדים וציודם מתילים של קווי חשמל במתח עד 33 קילווולט, או של 5 מטרים לפחות מתילים של קווי חשמל במתח העולה על 33 קילווולט; בפסקה זו, "ציוד" - ציוד העובד, לרבות מיתקנים וחומרים; :: (2) נדרשת עבודה במרחק קטן מן הקבוע בפסקה (1), יעשה המבצע אחד מאלה: ::: (א) יוודא כי הקווים נותקו ממקור אספקת המתח; ::: (ב) ינקוט אמצעים מיוחדים כגון התקנת מחיצות או גדרות למניעת מגע ישיר או בלתי ישיר של אדם בתילים של קווי חשמל הנמצאים תחת מתח; בעת התקנה או פירוק של מחיצות או גדרות כאמור, יהיו הקווים החשמליים מנותקים ממקור אספקת המתח. : (ב) הוראות תקנה זו לא יחולו על עובדי חברת החשמל לישראל בע"מ המתקינים או המתחזקים את רשת החשמל, שהוכשרו למטרה זו. : (ב1) על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין עובדי רכבת ישראל המתקינים או המתחזקים את מערכת האיתות במסילת הרכבת ושהוכשרו לעבודה בגובה ובסביבה חשמלית, יקראו את הוראות פסקה (1) כך שבמקום "3.25 מטרים" בא "2 מטרים"; בתקנה זו, "מסילת הרכבת" - מסילה כמשמעותה [[בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], לרבות מיתקנים שהוקמו לצורך מסילה או בקשר אליה כאמור [[בסעיף 2(3) לפקודה האמורה]], למעט תחנות, משרדים, מיגשות, בתי מלאכה, סדנאות, מכונות וציוד קבועים אחרים. @ 17. עבודה בגובה באמצעות מיתקן הרמה : (א) מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה באמצעות בימה מתרוממת ניידת, פיגום תלוי ממוכן, פיגום תורן ממוכן וסל להרמת אדם (בתקנה זו - מיתקן) אלא בהתקיים תנאים אלה: :: (1) המיתקן נבדק בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך, בתנאים ובתדירות שנקבעו לפי [[הפקודה]] ונתקבל מהבודק תסקיר בדיקה המאשר את תקינות המיתקן להפעלה בטוחה; :: (2) לגבי סל להרמת אדם, צוינה בתסקיר הבדיקה במפורש התאמת הסל לכלי ההרמה שניתן להרכיבו עליו; :: (3) קיימות נקודות עיגון במשטח העבודה או הסל שבמיתקן, לפי הענין, לצורך ריתום העובד או העובדים באופן בטוח באמצעות מערכת למניעת נפילה; :: (4) העובד המפעיל את המיתקן הוא מי שהוסמך או הוכשר להפעלת המיתקן כנדרש [[בתקנות עגורנאים]]; :: (5) בבדיקה שערך העובד המפעיל בתחילת כל יום, בטרם הפעלת המיתקן, לא נתגלו ממצאים חריגים באחד מאלה: ::: (א) צמיגים, כבלים, משטח עבודה או סל הרמה, לרבות גידור ומעקות, משקולות איזון, שלטי בטיחות וכיוצא באלה; ::: (ב) מערכות ההפעלה של המיתקן; ::: (ג) דרכי גישה למקום ביצוע העבודה, לרבות מכשולים שסומנו באופן בולט לעין, כדי לאפשר למפעיל לראותם בעוד מועד; :: (6) לא נמצאו בעת הפעלת המיתקן ובמהלך עבודתו רעשים חריגים או תזוזות בלתי מבוקרות, המיתקן לא נמצא בשיפוע מסוכן, ולא נמצאו שיבושים בהפעלה, תגובות לא תקינות של לחצני חירום וידיות ההפעלה וכיוצא באלה; :: (7) עובד בגובה יהיה רתום לנקודת עיגון במיתקן בהתאם להוראות [[תקנה 8(ב)]]; :: (8) מעבר אדם ממשטח עבודה במיתקן, לעמדת עבודה בגובה ייעשה רק בהתקיים כל אלה: ::: (א) עמדת העבודה יציבה ומקובעת כראוי; ::: (ב) משטח העבודה במיתקן צמוד לעמדת העבודה ולא נעשית בו כל תזוזה; ::: (ג) אמצעי הקשירה של העובד לא ינותק מנקודת העיגון במשטח העבודה במיתקן, עד שהתמלאה דרישת פסקת משנה (ב); ::: (ד) העובד יתחבר לאמצעי קשירה אחר במערכת לבלימת נפילה, המותקן באופן יציב ובטוח בעמדת העבודה, בטרם יעבור לעמדת העבודה; ::: (ה) המיתקן יישאר בעמדתו בלא תנועה עד להתרחקות העובד בגובה למרחק של 2 מטרים ממנו, ובהיעדר מרחק כאמור, למרחק המרבי האפשרי ממנו; ::: (ו) המיתקן יוזז מעמדת העבודה בזהירות מרבית ולאחר שננקטו כל האמצעים למניעת פגיעה בעובד; :: (9) לא הועמסו על משטח העבודה במיתקן, ציוד או עובד שלא הובאו מראש בחישוב יכולת ההעמסה של המיתקן, בטווחי העבודה האפשריים, בזוית או בגובה. : (ב) על אף האמור בפסקאות (7) ו-(8)(ג)((,)) (ד) ו-(ה) של תקנת משנה (א), ניתן לבצע את העבודה בלא שימוש ברתמת בטיחות בעבודות אלה: :: (1) טיפול בעצים, לרבות גדיד תמרים, מתוך בימה מתרוממת ניידת, בעלת משטח עבודה החובק במלואו את גזע העץ, ורק כאשר העבודה נעשית לכיוון מרכז הבימה, לרבות טיפוס על הענפים מעל משטח העבודה לגובה שלא יעלה על שני מטרים מעל אותו משטח; :: (2) אחסון פריטים על גבי מדפים מקובעים במבנה סגור, כאשר המיתקן מוצב על רצפה מפולסת ויציבה, בלא מכשולים, ולעובד יש גישה נוחה, בלא הטיית הגוף מחוץ למשטח העבודה. == פרק ה': עבודה בגובה על סולמות == @ 18. הגדרות : [[בפרק זה]] - :- "התקן הגבלת המיפתח" - התקן בסולם ניצב, המאבטח את שתי הרגלים של הסולם מפני החלקה; :- "טיפוס" - עליה או ירידה מסולם בלא ביצוע עבודה נוספת, ובלא נשיאת משאות בידיים; :- "מיתקן פיצוי" - מנגנון המותקן, דרך קבע, בבסיס הזקפים בסולם, המאפשר הארכת זקף אחד לצורך העמדת הסולם בניצב לקרקע או לרצפה שאינה באותו מישור של זקפי הסולם; :- "סולם מתארך" - סולם המורכב משניים או שלושה חלקים, בעל זקפים מקבילים, הניתנים לפתיחה או לסגירה לפי גובה העבודה הנדרש; :- "סולם נייד" - סולם שבבסיסו גלגלים המאפשרים את ניידותו; :- "סולם נסמך" - סולם בלא תמיכה עצמית, מתארך ושאינו מתארך; :- "סולם עמידה" - סולם ניצב בעל משטח דריכה עליון שרוחבו ועומקו המזעריים 25 ס"מ; :- "סולם ניצב" - סולם בעל תמיכה עצמית, הניתן לטיפוס עליו בצדו האחד או משני צדדיו, לפי הענין; :- "סולם קבוע" - סולם המעוגן והרתום למבנה קבוע; :- "פיגום סולמות" - פיגום שרצפתו נסמכת על שלבי סולמות. @ 19. תחולה : הוראות [[פרק זה]] יחולו על כל עבודה בגובה המתבצעת באמצעות סולם, לרבות עבודות גלישה וטיפוס תרנים, ועל הסולמות המשמשים לעבודה בגובה. @ 20. השימוש בסולמות : מבצע יוודא כי לא ייעשה שימוש בסולם שאינו סולם קבוע אלא אם כן נתקיים בו אחד מאלה: : (1) הוא עומד בדרישות התקן הישראלי, ת"י 1847, ומתאים לאופי העבודה המבוצעת; : (2) הוא סולם נסמך המשמש למעבר בין דיוטות, המהווה חלק מפיגום זקפים או מפיגום עצמאי, כהגדרתם [[בתקנות עבודות בניה]], ובלבד שהוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 1139; : (3) הוא סולם ניצב תלת-רגלי המיועד לביצוע עבודות חקלאיות על עצים, שגובהו אינו עולה על 3 מטרים, ובלבד שיש לו מבנה טוב, מחוזק מספיק, בלא פגם גלוי, והמרחק בין השלבים בו אינו פחות מ-25 ס"מ ואינו עולה על 30 ס"מ; : (4) הוא סולם עץ המשמש למעבר בין מפלסים שונים בעבודות בניה ובלבד שמתקיימות בו דרישות אלה: :: (א) אם ארכו עולה על 2 מטרים, יחוזק בכל 1.5 מטר לפחות על ידי ברגי קשירה או על ידי חיזוקי עץ אחוריים; :: (ב) זקף שלו יהיה בעל שטח חתך שלא יפחת מ-45 סנטימטרים רבועים ומידת רוחבו או קוטרו לא תפחת מ-4.5 סנטימטרים; סיביו יהיו ישרים ככל האפשר, וכיוונם מקביל בקירוב לארכו של הזקף; :: (ג) שלבי הסולם יהיו בחוזק מתאים, נתונים היטב בתוך הזקפים או תמוכים על ידי גזרי עץ המחוברים היטב לזקפים משלב לשלב; :: (ד) לא חסר שלב בסולם, ולא יהיה שלב משלביו לקוי; המרחק בין השלבים יהיה אחיד, לא יפחת מ-25 סנטימטרים ולא יעלה על 30 סנטימטרים, ולא יהיה שלב משלביו של הסולם מחובר לזקף אלא במסמרים או באמצעי חיבור נאותים. @ 21. חובות המבצע : (א) מבצע יספק במקום העבודה סולמות על פי הוראות [[פרק זה]] בלא פגם, מחומר מתאים, מסוג המתאים לאופי העבודה המבוצעת, בממדים ובגבהים המתאימים למקום הצבתם ובכמות הדרושה. : (ב) מבצע אחראי כי לאחר נפילה בלתי מבוקרת של הסולם או לאחר שינועו באמצעות כלי רכב, ייבדק הסולם כדי לוודא כי לא נפגעו רכיבי הסולם, לא נוצרו בו סדקים או עיוותים או מרווחים בלתי סבירים בין חלקיו. : (ג) מבצע יפסול לשימוש סולמות פגומים וינקוט אמצעים נאותים למניעת השימוש בהם; הסולמות יוחזרו לשימוש רק לאחר שתוקנו על פי דרישות התקן; סולם שאינו ניתן לתיקון יושמד באופן שלא יתאפשר שימוש נוסף בו. @ 22. גובה הסולם : (א) מבצע יוודא כי לא יטפס עובד בסולם הארוך מ-2 מטרים אלא עד למטר אחד מתחת לקצהו העליון. : (ב) תקנת משנה (א) לא תחול אם במקום הגבוה ביותר שאליו יגיע העובד תוך שימוש בסולם, נמצא מאחז יד מתאים בגובה של כמטר אחד מעל המקום שניצבות רגליו, לרבות אם נעשית העבודה על גבי סולם עמידה עם משענת יד בגובה של מטר אחד לערך מעל משטח הדריכה העליון. @ 23. שימוש בציוד להגנה מפני נפילה בעבודה על סולם : מבצע יוודא כי לא יעבוד עובד בגובה על סולם אלא אם כן התקיימו בו כל אלה: : (1) הוא מאובטח ברתמת בטיחות תקינה, מושלמת ומותאמת למידותיו; : (2) הוא מאובטח במערכת לבלימת נפילה, המתאימה לאופי העבודה המבוצעת; : (3) מערכת בלימת הנפילה מעוגנת לחלק יציב; : (4) הוא חובש קובע מגן, ונועל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה. @ 24. סייגים לשימוש בסולמות : (א) ניתן לבצע את הפעולות המפורטות להלן גם בלא קיום [[תקנות 23(1) עד (3)]] במקרים אלה: :: (1) טיפוס בסולם שאינו קבוע שגובהו עד 6 מטרים, למעבר בין מפלסים שונים; :: (2) טיפוס בסולם וביצוע עבודות שאינן ממושכות או מאומצות או שאינן מחייבות את הטיית גוף האדם באופן שיגרום לו אבדן שיווי משקל, בסולם שגובהו עד 4.5 מטרים. : (ב) [[תקנה 5(1)]] לא תחול על עבודת קטיף בחקלאות על סולם שגובהו עד 3 מטרים, אם העובד צעיר כהגדרתו [[בחוק עבודת נוער, התשי"ג-1953]]. @ 25. אופן העמדת סולמות : (א) העובד והמבצע יוודאו כי סולם נסמך או ניצב יועמד על בסיס איתן, באופן שווה על זקפיו באמצעות רפידות גומי, דורבנות מתכת או מעצור נאות אחר בבסיס הסולם, וכי יוסמך ויושען על סמך יציב, כך שלא תתאפשר תזוזה מקרית ממקומו בעת השימוש בו, הכל לפי הענין ולפי סוג המשטח ואופן העמדת הסולם. : (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), אם קיים חשש ליציבות הסולם או שהסולם הוצב במרחק קטן מ-30 ס"מ מקצהו החופשי של משטח, יעמוד אדם ליד בסיס הסולם ויחזיק בו למניעת הזזתו מהמקום. : (ג) סולם נייד יובטח על ידי התקן לעצירת הגלגלים למניעת תזוזה בלתי רצויה כל עוד נמצא או עשוי להימצא עליו אדם. : (ד) לא יוצב סולם נסמך אלא כשהוא נשען במקום השענתו התחתון על שני זקפיו בשתי נקודות יציבות המצויות באותו מפלס, ובמקום השענתו העליון על שני זקפיו בשתי נקודות יציבות המצויות באותו המפלס; לא ניתן להציב את חלקו העליון של סולם באופן המאפשר את השענתו על שני זקפיו לרבות על עמוד, תורן, גזע עץ או פינה חיצונית של מבנה, יצויד הסולם באבזר מתאים בראשו, שיאפשר בחוזקו ובמידותיו את ביצוע העבודה בביטחון. : (ה) לא ייעשה כל שימוש בסולם המצויד במיתקן פיצוי. : (ו) סולם נסמך, יועמד בשיפועים שבין 1 אפקי ל-4 אנכי, ובין 1 אופקי ל-2 אנכי, (בזוית שבין 65 ל-76 מעלות ביחס לקו האופק) ויינקטו אמצעים נאותים למניעת התהפכותו או החלקתו בעת השימוש בו. : (ז) סולם ניצב יועמד באופן שהתקן הגבלת המיפתח שלו ייפתח במלואו; לא ייעשה שימוש בסולם שהתקן הגבלת המיפתח שלו אינו תקין. : (ח) בעת השענת סולם מעל לפתח שעל קיר או מבנה, יימצא ראש הסולם בגובה של 30 ס"מ לפחות מעל הפתח. : (ט) לא יועמד סולם מול דלת העשויה להיפתח, אלא אם כן ננקטו דרכים בטוחות למניעת פתיחתה, כל עוד מוצב הסולם בסמוך לדלת. : (י) לא יוצב סולם במקום המשמש מעבר לבני אדם או לכלים ממונעים, אלא אם כן הצבה זו חיונית, ובכל מקרה יהיה משך ההצבה קצר, ככל האפשר, ויינקטו אמצעים למניעת מעבר אנשים או כלים ממונעים במקום ההצבה. : (יא) לא יורם על סולם משא כבד שאינו מתאים לייעודו של הסולם; על שלב של סולם יעמוד רק אדם אחד; העומס על הסולם לא יעלה על 150 ק"ג. : (יב) לא יעבור עובד העומד על סולם למשטח מוגבה אחר אלא אם כן המשטח יציב, צמוד לסולם ומקובע כראוי. @ 26. הוראות כלליות לטיפוס ולעבודה על סולמות : מבצע יוודא כי - : (1) הטיפוס בסולם ייעשה כך שהעובד פונה כלפי הסולם, ושתי ידיו פנויות מכל חפץ כדי להיאחז בסולם; : (2) הטיפוס על גבי סולם ייעשה באופן שהעובד יוכל להיאחז בשלוש נקודות משען לפחות בכל שלב של הטיפוס; ניתן להסתפק בנקודות משען לרגליים לצורך ביצוע עבודה בהתקיים אחד מאלה: :: (א) העובד מצויד ברתמת בטיחות ומחובר למערכת מיקום ותמיכה המקנה לו אחיזה בטוחה ונאותה בגבו; :: (ב) העובד עומד על משטח העמידה בסולם עמידה המצויד במעקה הכולל אזן יד, אזן תיכון ולוח רגל בשלושת צדדיו, למעט בצד העליה עליו; צד העליה יהיה ניתן לנעילה בזמן העבודה באמצעות שרשרת או מיתקן דומה אחר שגובהו 1 מטר מעל למשטח העמידה; : (3) לא יוצבו בסמוך לבסיס הסולם או לראשו חומרים או חפצים העלולים לגרום לאיבוד שיווי משקלו של העובד בעת עלייתו בסולם או ירידתו ממנו; : (4) לא יוצב סולם על משטח ששטחו, מבנהו או צורתו אינם מאפשרים עליה, ירידה בסולם או גישה בטוחה אליו; : (5) לא יטפס עובד על סולם מצדו הפנימי ובשיפוע ההפוך לאופן הצבתו; : (6) בסולם המשמש אמצעי המקשר בין שתי קומות, שני מפלסים או שתי דיוטות של משטחי עבודה, יהיה הפתח בין הקומות שבו עובר הסולם, קטן ככל האפשר, בלי לסכן את המטפס, וגדור משלושה עברים, או לחלופין יצויד פתח המעבר במכסה שייסגר לאחר כל מעבר דרכו; : (7) לא ייעשה שימוש בסולם שאינו קבוע כאמצעי קשר בין יותר מ-2 קומות, 2 מפלסים או 2 דיוטות של משטחי עבודה; : (8) עבודת חשמל, לרבות עבודה בקרבת קווי חשמל הנמצאים תחת מתח כאמור [[בתקנה 16]] תבוצע רק מעל סולם שזקפיו עשויים בשלמותם מחומר מבודד ולא תבוצע עבודה כאמור, מעל סולם מתכת או מעל סולם מחומר מבודד המצויד בזקפיו בפסי חיזוק ממתכת או כבלי פלדה; : (9) לא תבוצע עבודה בלא שימוש במערכת לבלימת נפילה המעוגנת למבנה מעל סולם ניצב שגובהו עולה על שני מטרים, כאשר העובד בתנוחת רכיבה מעל לראש הסולם. @ 27. שימוש בסולם קבוע : (א) תופש מפעל - :: (1) יוודא כי סולם קבוע על חלקיו וחיבוריו יהיה בחוזק נאות ומתאים ליעודו, ויקובע למבנה באופן יציב למניעת קריסתו או הינתקותו מן המבנה שהוא מחובר אליו; מבנה הסולם, חלקיו, חיבוריו ואופן קיבועו למבנה יאושרו בידי מהנדס אזרחי רשום ורשוי; :: (2) ינקוט אמצעים נאותים להבטיח כי תהיה גישה לסולם קבוע רק למי שהורשה לכך; :: (3) שקיים בו סולם קבוע המצויד בכלוב מגן, יתקין את הכלוב בגובה 2 שבין 2.1 מטרים לבין 2.4 מטרים מן הרצפה או משטח המנוחה, לפי הענין, בחוזק מספיק ומתאים לייעודו; :: (4) שקיים בו סולם קבוע בלא כלוב מגן, שגובהו מעל 6 מטרים, או סולם קבוע המצויד בכלוב מגן שגובהו מעל 10 מטרים, יציידו בקו עיגון אנכי קשיח; : (ב) מבצע יוודא כי טיפוס וביצוע עבודה בגובה מעל סולם קבוע ייעשו בידי עובד המצויד ברתמת בטיחות המשולבת במערכת מיקום ותמיכה, נוסף על המערכת לבלימת הנפילה, למעט במקרים אלה: :: (1) טיפוס בסולם קבוע בלא כלוב מגן, שגובהו עד 6 מטרים, למעבר בין מפלסים שונים או טיפוס בסולם המצויד בכלוב מגן שגובהו עד 10 מטרים; :: (2) טיפוס וביצוע עבודות שאינן ממושכות או מאומצות או שאינן מחייבות את הטיית גוף האדם באופן שיגרום לו אבדן שיווי משקל, בסולם קבוע שגובהו עד 4.5 מטרים; :: (3) קיימים משטחי מנוחה קבועים, יציבים ומגודרים משלושה עבריהם, הצמודים לסולם, שהמרחק ביניהם אינו עולה על 6 מטרים ובלבד שמתקיימת דרישת תקנת משנה (ג); : (4) הסולם מצויד בכלוב מגן לכל גובהו, בעל משטחי מנוחה קבועים, יציבים ומגודרים משלושה עבריהם, שהמרחק ביניהם אינו עולה על 10 מטרים ובלבד שמתקיימת דרישת תקנת משנה (ג). : (ג) פתחי המעבר ומשטחי המנוחה האמורים בתקנת משנה (ב)(3) ו-(4) יהיו מצוידים במכסים שייסגרו לאחר כל מעבר דרכם, או שקטעי סולם סמוכים שמעל או מתחת לכל פתח מעבר או משטח מנוחה לא יימצאו ברצף אנכי אחד. @ 28. איסור שימוש : מבצע יוודא כי לא ייעשה שימוש בפיגום סולמות. == פרק ו': ביצוע עבודת גלישה == @ 29. הגדרה : [[בפרק זה]], "רתמת בטיחות לגלישה" - רתמת בטיחות המותאמת לחיבור למערכת בלימת נפילה ולמערכת תליה, בעלת אבטחה גם בגב האדם מאחור. @ 30. תחולה : הוראות [[פרק זה]] יחולו על עבודות גלישה בלבד. @ 31. אחריות : (א) מבצע חייב למלא אחר הוראות [[פרק זה]] ולנקוט אמצעים מתאימים, אלא אם כן החובה הוטלה במפורש על המנהל המקצועי או על אדם אחר. : (ב) המנהל המקצועי חייב למלא אחר הוראות תקנות אלה ולנקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל גולש בנין ימלא אחר הוראות התקנות הנוגעות לעבודתו, זולת אם הוטלה החובה במפורש על המבצע. : (ג) לא מינה המבצע מנהל מקצועי לפי [[תקנה 36]] או הפסיק המנהל המקצועי לשמש בתפקידו ולא מונה מנהל מקצועי אחר במקומו או שהמנהל המקצועי נמחק מן המרשם לפי [[תקנה 56]] ולא מונה אחר במקומו, יראו את כל החובות המוטלות על המנהל המקצועי כמוטלות על המבצע; אין במילוי החובות כאמור על ידי המבצע כדי לגרוע מאחריותו על אי מינוי מנהל מקצועי. @ 32. תנאים לעבודת גלישה : לא יבצע אדם עבודת גלישה אלא בהתקיים תנאים אלה: : (1) הוא גולש בנין; : (2) גולש הבנין פועל בהשגחתו הישירה והמתמדת של מנהל מקצועי לעבודות גלישה בבנין; : (3) המנהל המקצועי יוודא כי העבודה כרוכה בשהות קצרה בכל תחנת עבודה, והיא השיטה ההכרחית, הסבירה והבטוחה לביצוע העבודה הנדרשת, ובין השאר יוודא כי לא קיימת בגג הבנין, מערכת קבועה ותקינה לניקוי חלונות וקירות מסך, כמוגדר [[בפרט 2.28 ((לתוספת השנייה)) בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970]], הפוטרת מן הצורך בעבודת גלישה; : (4) גולש הבנין או המנהל המקצועי אינו במצב העלול לסכן את עצמו או את העובדים עמו, לרבות כתוצאה מהשפעת סמים או משקאות משכרים או מחמת ליקוי גופני או נפשי. @ 33. שימוש בצמ"א : נוסף על האמור [[בתקנה 32]] יוודא מנהל מקצועי כי לא יגלוש עובד אלא אם כן התקיימו כל אלה: : (1) הוא רתום ברתמת בטיחות לגלישה תקינה, מושלמת ומותאמת למידותיו, ומחובר למערכת תליה ולמערכת לבלימת נפילה; : (2) כל אחת מן המערכות האמורות בפסקה (1) תשמש באופן עצמאי ובטוח, בלא תלות במערכת האחרת; : (3) הוא נועל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה וחובש קובע מגן לפי אופי וסוג העבודה המתבצעת; : (4) הוא משתמש בכל הצמ"א כנדרש בתקנות אלה. @ 34. ביצוע עבודות גלישה : מנהל מקצועי יוודא כי לא תבוצע עבודת גלישה אלא בהתקיים הוראות אלה: : (1) באתר שמתבצעת העבודה קיים ומנוהל פנקס; : (2) אזור סכנה שקיימת בו תנועת כלים ממונעים, עובדים ועוברי אורח, יסומן וישולט למניעת הימצאות אנשים בו; כמו כן יימצא באזור זה תמיד אדם נוסף על גולשי הבנין, מטעם המבצע, שיסייע לגולשים, יהיה בקשר עין עמם וימנע, ככל האפשר, הימצאות של אנשים בו; : (3) העגינה של חבלי התילוי והאבטחה תתבצע על פי תרשים מפורט שיכין המנהל המקצועי ואשר יימצא לביקורת בפנקס באתר; : (4) בפריטי הצמ"א להגנה מפני נפילה התקיימו לפני תחילת יום עבודה, המפורטים להלן, והוא אישר זאת בחתימתו בפנקס: :: (א) הם נבדקו בקפידה על ידי גולש הבנין לפי הוראות היצרן המצוינות במפרטים הטכניים; :: (ב) חבלי התילוי והאבטחה מעוגנים באופן בטוח; : (5) בכל שימוש בחבלי תילוי ואבטחה, שקיימת בו סכנת שחיקה של החבלים, כתוצאה מחיכוכם, לרבות במעבר פינה, ייעשה שימוש בשרוולי מגן או במגן פינה; : (6) עבודת גלישה בין שקיעת השמש לזריחתה, בתנאי ראות לקויים, בזמן רוחות חזקות, גשם שוטף, שלג או ברד, תתבצע רק לפי הנחיות בטיחות מפורשות בכתב שנתן המבצע, לרבות בדבר אופן ביצוע העבודה וכל הציוד הנדרש; : (7) החומרים, הכלים והציוד הדרושים לאדם לביצוע משימתו יאובטחו מפני נפילה וימצאו, לפי הצורך, בכלי קיבול מתאים; : (8) לא ייעשה שימוש בעבודת גלישה באש, בריתוך, בחומרים משתכים, במכשיר השחזה, מכשיר חיתוך וכיוצא באלה, אלא אם כן אושרה בידי המבצע בכתב, ובלבד שהותקנה אבטחה נוספת על ידי כבלי פלדה המחוברים לרתמת בטיחות בגלישה מאחור (בגב גולש הבנין) או בחבלים בעלי מעטפת עמידה לחום וחומרים משתכים, חובת והדבר צוין בהודעה המוקדמת למפקח עבודה אזורי כאמור [[בתקנה 59]], אם נדרשה הודעה כאמור. @ 35. אחריות לאספקת ציוד : (א) מבצע אחראי לאספקת כל הציוד והאמצעים הנדרשים לביצוע העבודות המפורטות [[בפרק זה]], כשהוא במצב תקין ובהתאם לדרישות התקן או [[תקנות ציוד מגן אישי]], לפי הענין, לכל מי שאמור לבצע עבודת גלישה. : (ב) כל פריטי הצמ"א להגנה מפני נפילה יסומנו בסימן זיהוי בר-קיימא (תווית, דיסקית, הטבעה או אחר) בלי שתיפגע שלמות הפריטים, תקינותם ותפקודם; הסימון יכלול לפחות את אלה: :: (1) מספר סידורי של הפריט; :: (2) שם או סימן מסחרי שיאפשר את זיהוי היצרן; :: (3) שתי ספרות אחרונות של שנת הייצור; :: (4) מספר סדרת הייצור של הפריט. : (ג) באתר יהיה מכשיר טלפון או מכשיר קשר אחר, במצב תקין וזמין, מחובר לרשת קליטה, וערכת חירום שלמה תקינה וזמינה. : (ד) כל פריט צמ"א שנמצא לא תקין יועבר לבדיקה או להחלפת מיכללים, לפי הצורך, במרכז תיקונים שהרשה היצרן; פריט צמ"א שאינו ניתן לתיקון יושמד באופן שלא יתאפשר שימוש נוסף בו. @ 36. מינוי מנהל מקצועי : (א) מבצע אחראי לכך כי כל עבודת גלישה תתבצע בהשגחתו הישירה והמתמדת של מנהל מקצועי לטיפוס תרנים שהוא מינה ושאת פרטיו האישיים, דבר מינויו והכשרתו רשם בפנקס. : (ב) הפסיק המנהל המקצועי לשמש בתפקידו, ימנה המבצע מיד מנהל מקצועי אחר במקומו וירשום בפנקס את דבר מינויו ושאר הפרטים כנדרש בתקנת משנה (א). == פרק ז': טיפוס על תרנים == @ 37. הגדרה : [[בפרק זה]], "רתמת בטיחות לטיפוס" - רתמה בעלת נקודת בלימת נפילה עליונה קדמית הניתנת לחיבור משולב במערכת מיקום ותמיכה. @ 38. תחולה : הוראות [[פרק זה]] יחולו על עבודות טיפוס תרנים בלבד. @ 39. אחריות : (א) מבצע חייב למלא אחר הוראות [[פרק זה]], ולנקוט צעדים מתאימים, זולת אם החובה הוטלה במפורש על מנהל מקצועי. : (ב) מנהל מקצועי חייב למלא אחר הוראות תקנות אלה ולנקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל מטפס תרנים ימלא אחר ההוראות הנוגעות לעבודתו, זולת אם הוטלה החובה במפורש על מבצע. : (ג) לא מינה מבצע מנהל מקצועי או הפסיק מנהל מקצועי לשמש בתפקידו ולא מונה מנהל מקצועי אחר במקומו לפי [[תקנה 44]] או נמחק מן המרשם לפי [[תקנה 56]] ולא מונה אחר במקומו, יראו את כל החובות המוטלות על מנהל מקצועי כמוטלות על מבצע; אין במילוי החובות כאמור על ידי מבצע כדי לגרוע מאחריותו על אי מינוי מנהל מקצועי. @ 40. תנאים לטיפוס תרנים : לא תבוצע עבודת טיפוס תרנים, אלא בהתקיים תנאים אלה: : (1) העבודה תבוצע בידי מטפס תרנים; : (2) מטפס התרנים פועל בהשגחתו הישירה והמתמדת של מנהל מקצועי לעבודות טיפוס על תרנים; : (3) מטפס התרנים או המנהל המקצועי אינו נמצא במצב העלול לסכן את עצמו או את העובדים עמו, לרבות כתוצאה מהשפעת סמים או משקאות משכרים או מחמת ליקוי גופני או נפשי; : (4) נשלחה הודעה מוקדמת כאמור [[בתקנה 59]] אם נדרשה הודעה כאמור, ולא התקבלה התנגדות לביצוע עבודת טיפוס תרנים מצד מפקח עבודה אזורי, כאמור [[בתקנה 60]]. @ 41. ביצוע עבודות טיפוס : מנהל מקצועי יוודא כי לא תבוצע עבודת טיפוס תרנים אלא בהתקיים אלה: : (1) באתר העבודה קיים ומנוהל פנקס; : (2) אזור סכנה שקיימת בו תנועת כלים ממונעים, עובדים ועוברי אורח, יגודר, יסומן וישולט באחריות מנהל מקצועי, למניעת הימצאותם של אנשים בו; על הקרקע באזור יימצא תמיד אדם נוסף על מטפס התרנים שיסייע למטפס ויהיה בקשר עין עמו, וימנע הימצאות אנשים בו; : (3) החומרים, הכלים והציוד הדרושים לאדם לביצוע משימתו יאובטחו מפני נפילה וימצאו לפי הצורך, בכלי קיבול מתאים; : (4) לפני הטיפוס על התורן, המנהל המקצועי - :: (א) יבחן חזותית את יציבותו ושלמותו של התורן, ויבדוק את כבלי העגינה, ונקודות העיגון, אם קיימים, וירשום את ממצאי הבדיקה ומועדה בפנקס; :: (ב) יוודא כי קיים עותק טופס בדיקה המעיד כי התורן ומערכות האבטחה נבדקו לחוזקם, יציבותם ותקינותם על ידי בודק מוסמך, מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי רשום ורשוי במהלך 5 השנים שקדמו לביצוע העבודה המתוכננת; תרנים ועמודי חשמל, לרבות מערכות האבטחה הנמצאים באחריות בלעדית של חברת החשמל לישראל בע"מ (בפסקה זו - החברה), ייבדקו על ידי עובדי אחזקה שהסמיך לביצוע בדיקה זו מנכ"ל החברה, על פי נהלי בדיקה מפורטים שהוכנו בהנחיית מהנדס אזרחי רשוי ומוסמך מטעם החברה; :: (ג) יאשר בשמו ובחתימתו בפנקס, כי בפריטי הצמ"א להגנה מפני נפילה התקיימו, לפני תחילת יום עבודה, המפורטים להלן: ::: (1) הם נבדקו בקפידה על ידי מטפס התרנים לפי הוראות היצרן המצוינות במפרטים הטכניים; ::: (2) חבלי התילוי והאבטחה עוגנו באופן בטוח; : (5) מנהל מקצועי יוודא כי לא תבוצע עבודה על תורן בהתקיים אחד מן המפורטים להלן, אלא לפי הנחיות מפורשות בכתב, לרבות הנחיות בטיחות, לאופן ביצוע העבודה והציוד הנדרש, שיקבע המבצע באופן כללי או לעבודה מסוימת, ושהעתק שלהן צורף לפנקס: :: (א) עבודת טיפוס בין שקיעת השמש לזריחתה, בתנאי ראות לקויים, בזמן רוחות חזקות, גשם שוטף שלג או ברד, התורן נושא עליו ציוד חשמלי או אלקטרוני והוא אינו מוארק באופן תקני; :: (ב) על גבי התורן מותקן משדר הפועל בעת הטיפוס עליו. @ 42. אחריות לאספקת ציוד : (א) מבצע אחראי לאספקת כל הציוד והאמצעים הנדרשים לביצוע העבודות המפורטות [[בפרק זה]], במצב תקין ובהתאם לדרישות התקן או [[תקנות ציוד מגן אישי]], לפי הענין, לכל מי שמיועד לבצע עבודת טיפוס תרנים. : (ב) כל פריטי הצמ"א להגנה מפני נפילה יסומנו בסימן זיהוי בר-קיימא (תווית, דיסקית, הטבעה או אחר) בלי שתיפגע שלמות הפריטים, תקינותם ותפקודם; הסימון יכלול לפחות את אלה: :: (1) מספר סידורי של הפריט; :: (2) שם או סימן מסחרי שיאפשר את זיהוי היצרן; :: (3) שתי ספרות אחרונות של שנת הייצור; :: (4) מספר סדרת הייצור של הפריט. : (ג) באתר יהיה מכשיר טלפון או מכשיר קשר אחר, במצב תקין וזמין, מחובר לרשת קליטה וערכת חירום שלמה תקינה וזמינה. : (ד) כל פריט צמ"א שנמצא לא תקין יועבר לבדיקה או להחלפת מיכללים, לפי הצורך, במרכז תיקונים שהרשה היצרן; פריט צמ"א שאינו ניתן לתיקון יושמד באופן שלא יתאפשר שימוש נוסף בו. @ 43. חובת שימוש בצמ"א : בלי לגרוע מהאמור [[בתקנות 40]] [[ו-41]] לא יטפס אדם על תורן אלא אם כן נתקיימו כל אלה: : (1) הוא רתום ברתמת בטיחות לטיפוס תקינה, שלמה ומותאמת למידותיו; : (2) הוא נועל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה, חובש קובע מגן לפי אופי וסוג העבודה המתבצעת ועם לבוש מלא לגופו; : (3) הוא מאובטח במשך כל העבודה על התורן על ידי מערכת לבלימת נפילה שהיא צירית, אנכית קשיחה, זולת במקרים אלה: :: (א) בעת הרכבת התורן, בתנאי שהמטפס המרכיב אותו מאובטח במערכת לבלימת נפילה, מרחבית או גמישה, המבטיחה אותו באופן מלא בזמן תנועתו על גבי התורן ובזמן שהותו בכל תחנת עבודה, כאשר בכל עת מעוגן אמצעי קשירה אחד לפחות למבנה התורן; :: (ב) בעת הרכבת התורן, או בעת עבודה על תורן העשוי ממסבך הנושא קווי חשמל ובתנאי שהורכבה על התורן מערכת לבלימת נפילה שהיא אנכית גמישה שרתום אליה העובד; :: (ג) הותקן על גבי התורן, דרך קבע, סולם המצויד בכלוב מגן לכל גובהו ועד לתחנת העבודה, לצורכי עליה וירידה בלבד, והוא בעל משטחי מנוחה שהמרחק ביניהם אינו עולה על 10 מטרים; במשטחי המנוחה שאינם בעלי גידור נאות, העיגון ואבטחת המטפס מפני נפילה יהיה באמצעות מערכת מיקום ותמיכה או מערכת למניעת נפילה; הסולם וכלוב המגן יהיו עשויים חומר בחוזק מספיק ומתאימים לייעודם. @ 44. מינוי מנהל מקצועי : (א) מבצע אחראי לכך כי כל עבודת טיפוס תרנים תתבצע בהשגחתו הישירה והמתמדת של מנהל מקצועי לטיפוס תרנים שהוא מינה, ומינויו, לרבות פרטיו האישיים והכשרתו, נרשמו בפנקס. : (ב) הפסיק מנהל מקצועי לשמש בתפקידו, ימנה המבצע מיד מנהל מקצועי אחר במקומו וירשום את שמו ומענו בפנקס כנדרש בתקנת משנה (א). == פרק ח': הכשרה ואישור מוסד להכשרה == === סימן א' - מוסד להכשרה ומתן תעודות הכשרה === @ 45. תפקיד מוסד להכשרה (תיקון: תשפ"ו) : מוסד להכשרה ייתן תעודת הכשרה לשמש מדריך עבודה בגובה, גולש בנין, מטפס תרנים או מנהל מקצועי, לפי הענין; (((החל מיום 16.10.2026):)) וכן רשאי הוא לבצע הדרכה בגובה של עובד באמצעות מדריך עבודה בגובה, כנדרש לפי תקנות אלה ולפי הנושאים המפורטים [[בתקנה 47]]. @ 46. אישור מוסד להכשרה (תיקון: תשפ"ו) : (א) לא יאשר מפקח העבודה הראשי מוסד להכשרה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא תאגיד או גוף הפועל במסגרת תאגיד, שהוא או מנהליו בעלי ניסיון ויכולת מקצועית, מוכרת בהדרכה והכשרה בתחומי עבודה בגובה או בתחומים דומים; :: (2) לרשותו מיתקני אימון, כיתות לימוד וציוד הנוגע להכשרת הלומדים בכל הכשרה או השתלמות שהוא מקיים, לרבות ספריה מקצועית; :: (3) מלמד בו צוות הוראה הכולל מרצים ומדריכים בעלי הכשרה וידע המתאימים לתחומים הנלמדים, ובעלי ניסיון מוכח בהדרכה בתחומים אלה, וכן בוחנים בעלי הכשרה, ידע וניסיון מעשי מתאים; :: (4) הוא מקיים את דיני הבטיחות בעבודה הנוגעים לתחום פעולתו בהדרכה והכשרה; :: (5) הוא בעל יכולת לבצע את תכנית ההכשרה בתחום העבודה בגובה המבוקש, ואת כל הדרישות למתן תעודת הכשרה לפי הענין, כאמור [[בסימן ב']], (((החל מיום 16.10.2026):)) או לגבי מוסד להכשרה שעוסק בהדרכת עובדים באמצעות מדריך עבודה בגובה - הוא בעל יכולת לבצע את תוכנית ההדרכה בתחומי העבודה בגובה; :: (6) בעיסוקיו או תפקידיו האחרים אין ולא עלול להיווצר ניגוד ענינים עם תפקידו כנותן הכשרה (((החל מיום 16.10.2026: או הדרכה, לפי העניין))) לעובדים בגובה; :: (7) הוא פרסם בציבור את גובה התשלום בעד הכשרה (((החל מיום 16.10.2026: או הדרכה, לפי העניין),)) ומבחנים, לרבות מבחנים חוזרים. : (ב) אישור מפקח העבודה הראשי יינתן לתקופה של שנתיים; מפקח העבודה הראשי רשאי לתת אישור לתקופה קצרה יותר. === סימן ב' - הכשרה === @ 47. תכניות ההכשרה : מפקח העבודה הראשי יכין תכניות הכשרה, שיכללו את דרישות תקנות אלה, לפי הענין, ואת הנושאים המפורטים להלן: : (1) הכרת ציוד ושימוש במערכות אבטחה לעבודה בגובה; : (2) זיהוי, הערכה ומניעת סיכונים במקום העבודה; : (3) אופן בדיקת צמ"א; : (4) בחירת מערכות אבטחה והתאמתן לעבודה המבוצעת; : (5) עקרונות הרכבה ובניה של נקודות עיגון; : (6) הכוחות הפועלים בנפילה והסכנות הנובעות מכך; : (7) הכשרה ייחודית לכל סוג עבודה בגובה. @ 48. דרישות מקדמיות להשתתפות בהכשרה (תיקון: תשפ"ו) : (א) מוסד להכשרה לא ייתן הכשרה למפורטים להלן אלא אם כן הגישו בקשה להשתתף בהכשרה, ובהתקיים התנאים כמפורט לצדם: :: (1) גולש בנין או מטפס תרנים - הוא בגיר; :: (2) מדריך עבודה בגובה - הוא אחד מאלה: ::: (א) בעל אישור כשירות כהגדרתו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)|בתקנות ממונים על הבטיחות]], והועסק כממונה על בטיחות במשך שנתיים לפחות; ::: (ב) מינויו למנהל עבודה אושר כנדרש [[בתקנות עבודות בניה]]; :::: (((החל מיום 16.10.2026):)) הוא רשום במרשם מנהלי העבודה כהגדרתו [[בתקנות עבודות בניה]]; ::: (ג) בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בשימוש בציוד בטיחות ועבודה בגובה; :: (3) מנהל מקצועי לעבודות גלישה או טיפוס תרנים - ::: (א) הוא בעל תעודת הכשרה תקפה של שנה לפחות כגולש בנין או מטפס תרנים, לפי הענין, שעבד בניהולו של מנהל מקצועי בעל ותק של שנה, ובלבד שעבד כגולש בנין או מטפס תרנים לפי הענין, במשך 80 ימים לפחות, בשנה שקדמה לבקשתו להכשרה; ::: (ב) הוא סיים בהצלחה קורס מגישי עזרה ראשונה, בשנה שקדמה למועד הגשת בקשתו להשתתף בהכשרה. : (ב) לא אושרה בקשתו של מבקש לקבל הכשרה למדריך, גולש, מטפס תרנים או מנהל מקצועי, לפי הענין, על פי החלטת המוסד להכשרה, תישלח על כך הודעה למבקש, שייאמר בה כי הוא יכול לערור על כך בפני מפקח העבודה הראשי בתוך 30 ימים מיום משלוח ההודעה. @ 49. תנאים למתן תעודת הכשרה : (א) מוסד להכשרה ייתן לאדם תעודת הכשרה אם ראה שנתקיימו בו כל אלה: :: (1) גולש בנין או מטפס תרנים: ::: (א) סיים הכשרה בגלישה בבנין או טיפוס תרנים, לפי הענין, שערך מוסד להכשרה, ועמד בהצלחה במבחן עיוני במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי; ::: (ב) עבד בתור מתמחה במשך 12 ימים לפחות, בהדרכתו הישירה של מנהל מקצועי בעל ניסיון של שנה לפחות, בתוך תקופה של 6 החודשים לאחר שעמד בהצלחה במבחן העיוני; ::: (ג) עמד בהצלחה במבחן מעשי במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי; :: (2) מדריך עבודה בגובה: ::: סיים הכשרה של מדריכי עבודה בגובה שערך מוסד להכשרה, ועמד בהצלחה במבחן עיוני ומעשי בתחומי עבודה בגובה שבהם עתיד הוא לעסוק, במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי. :: (3) מנהל מקצועי לעבודות גלישה או לטיפוס תרנים: ::: (א) סיים בהצלחה הכשרה של מנהל מקצועי לגלישה בבנין או לטיפוס תרנים, לפי הענין, שערך מוסד להכשרה, ובסיומה עמד בהצלחה במבחן עיוני, לפי הענין, במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי; ::: (ב) עבד בתור מתמחה במשך 12 ימים לפחות, בהדרכתו הישירה של מנהל מקצועי בעל ניסיון של שנתיים לפחות באותו תחום, בתוך התקופה של 6 חודשים, לאחר שעמד בהצלחה במבחן העיוני; ::: (ג) עמד בהצלחה במבחן מעשי במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי. : (ב) לא ייגש אדם למבחן מעשי, אלא אם כן עמד בבחינה עיונית, בהכשרה ובהתמחות, לפי הענין, כמפורט [[בתקנה 48]] ובתקנה זו. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מפקח העבודה הראשי לתת תעודת הכשרה, אם ראה על יסוד מסמכים שהוצגו לפניו כי המבקש הוכשר בארץ או בחוץ לארץ על ידי גוף שהכיר בו מפקח העבודה הראשי בהכשרה שהיא שוות ערך להכשרה הנדרשת בתקנות אלה, וכי הוא בעל ניסיון מקצועי כנדרש, ורשאי הוא להתנותה בעמידה בהשלמות הנדרשות, בהתמחות ובמבחן מעשי. @ 50. פטור במסגרת רכישת הכשרה הדרכה ואימון : על אף האמור [[בתקנות 32]] [[ו-40]], יכול שתבוצע עבודה בגובה, לרבות עבודת גלישה או טיפוס תרנים, או ניהול מקצועי בידי אדם שלא אושר לכך, ובלבד שהוא עושה זאת בעת - : (1) הכשרתו במוסד להכשרה, לצורכי הדרכה, אימון או בחינה; : (2) התמחות לפי [[תקנה 49(א)(1)(ב)]] או [[תקנה 49(א)(3)(ב)]]. @ 51. תעודת הכשרה : (א) מי שעמד בתנאי ההכשרה כמפורט [[בתקנות 48]] [[ו-49]] ייתן לו מוסד ההכשרה תעודה על כך. : (ב) בתעודת ההכשרה יצוין סוג ההכשרה שעבר; בתעודת הכשרה הניתנת למדריך עבודה בגובה, יפורטו כל התחומים שעמד בבחינה בהם בהצלחה. : (ג) תוקף תעודת הכשרה יהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים והיא תחודש על ידי מוסד להכשרה, בתנאי שהמבקש עבר בהצלחה השתלמות רענון באותו מוסד, על פי תכנית שאישר מפקח העבודה הראשי, ויכול שתכנית כאמור תכלול מבחן. : (ד) נוסף על האמור בתקנת משנה (ג) לא תחודש תעודת הכשרה למנהל מקצועי, אלא אם בידו תעודה תקפה על הכשרה בעזרה ראשונה. : (ה) סבר מפקח העבודה הראשי שאין לתת תעודת הכשרה או שאין לחדשה או שיש לחדשה לתקופה פחותה משנתיים, יודיע על כך לבעל התעודה בכתב, בצירוף נימוקיו, וייתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, לפני מתן החלטתו הסופית. @ 52. ניהול רישום על ידי מוסד להכשרה : (א) מוסד להכשרה ינהל רישום לגבי כל אלה: :: (1) מבקש לקבל הכשרה וכל מי שבקשתו נדחתה; :: (2) מבקש להבחן, לרבות מבחן נוסף; :: (3) מי שקיבל תעודת הכשרה או חידשה ומי שלא עמד בדרישות ההכשרה. : (ב) מוסד להכשרה ידווח למפקח העבודה הראשי על כל תעודת הכשרה שנתן. === סימן ג' - ניהול רישום והמרשם === @ 53. הגבלת העיסוק : לא יעסוק אדם בעבודה בגלישת בנין, בטיפוס תרנים, בהדרכת עובדים בגובה או בניהול מקצועי, לפי הענין, אלא אם כן הוא רשום במירשם, כגולש בנין, מטפס תרנים, מדריך עבודה בגובה או מנהל מקצועי, לפי הענין. @ 54. המרשם : (א) במרשם יירשמו כל אלה: :: (1) מוסד להכשרת עובדים בגובה, שאישר מפקח העבודה הראשי; :: (2) מדריך לעבודה בגובה, מנהל מקצועי לטיפוס תרנים או לגלישה, לפי הענין, מטפס תרנים או גולש בנין, שקיבל תעודת הכשרה ממוסד להכשרה. : (ב) המרשם ינוהל בידי מפקח העבודה הראשי והוא יהיה פתוח ונגיש לעיון הציבור. : (ג) מפקח העבודה הראשי יפרסם באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן - המשרד), את המוסדות להכשרה ואת בעלי תעודות ההכשרה התקפות. == פרק ט': ביטול אישור מוסד להכשרה ותעודות הכשרה == @ 55. מחיקת מוסד להכשרה מהמרשם (תיקון: תשפ"ו) : (א) מפקח העבודה הראשי רשאי לבטל אישור שנתן למוסד להכשרה, (((החל מיום 16.10.2026: לכל העניינים או לחלקם),)) לתקופה מוגבלת או בלא הגבלת זמן, אם נתקיים בו אחד מאלה: :: (1) לדעתו אין המוסד ממלא אחר אחד או יותר מן התנאים [[שבתקנה 46]], או הפר הוראות לפי תקנות אלה; :: (2) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי; :: (3) אחד מנושאי המשרה בו עבר עבירה הקשורה בעיסוקו או עבירה שמחמת חומרתה או נסיבותיה אינו ראוי לשמש במשרה; :: (4) ניתן למוסד צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים, או שהמוסד החליט על פירוק מרצון. : (ב) סבר מפקח העבודה הראשי שנתקיים במוסד תנאי כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך למוסד בכתב, בצירוף נימוקיו, וייתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, לפני מתן החלטתו, ובלבד שאין סכנה בהמשך פעולתו; קיימת סכנה כאמור, יבוטל אישורו, ויינתן לו להשמיע את טענותיו בהזדמנות הראשונה. : (ג) החליט מפקח העבודה הראשי לבטל את האישור שנתן למוסד, ישלח הודעה מנומקת בכתב למוסד; המוסד יימחק מן המרשם ודבר המחיקה יפורסם לידיעת הציבור באתר האינטרנט של המשרד. : (ד) מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטתו של מפקח העבודה הראשי רשאי להשיג על כך בפניו בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה. @ 56. מחיקת בעלי תפקידים מהמרשם : (א) מפקח העבודה הראשי רשאי למחוק מהמרשם, לתקופה מוגבלת או בלא הגבלת זמן, רישום של מדריך עבודה בגובה, גולש בנין, מטפס תרנים או מנהל מקצועי, לפי הענין, אם נתקיים בו אחד מאלה: :: (1) הוא אינו ממלא את תפקידו או את דרישות הבטיחות הנוגעות לעיסוקו או שאינו מסוגל למלאן, או הוא שרוי במצב העלול לסכן את עצמו או את העובדים עמו, לרבות בשל השפעת סמים או משקאות משכרים או מחמת ליקוי גופני או נפשי; :: (2) הוא אינו ממלא אחר אחד או יותר מן התנאים [[שבתקנות 48]] [[או 49]] או הפר הוראות אחרות לפי תקנות אלה; :: (3) תעודת ההכשרה ניתנה לו על יסוד מידע כוזב או שגוי; :: (4) עבר עבירה הקשורה בעיסוקו או עבירה שמחמת חומרתה ונסיבותיה אין הוא יכול להמשיך לעסוק בעבודה בגובה; :: (5) אם הוא מנהל מקצועי - אינו מחזיק בתעודה תקפה על הכשרה בעזרה ראשונה, כאמור [[בתקנה 51(ד)]]. : (ב) מפקח העבודה הראשי רשאי לאצול מסמכותו כאמור בתקנת משנה (א) למפקח עבודה אזורי. : (ג) סבר מפקח העבודה הראשי או מפקח עבודה אזורי, שהואצלה לו הסמכות כאמור בתקנת משנה (ב), שנתקיימה בבעל התעודה נסיבה כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך בכתב לבעל התעודה בצירוף נימוקיו, וייתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, לפני מתן החלטתו, ובלבד שאין סכנה בהמשך העסקתו; קיימת סכנה כאמור, יבוטל רישומו במרשם ויינתן לו להשמיע את טענותיו לפניו בהזדמנות הראשונה. : (ד) הודעה כאמור תימסר למחזיק התעודה במסירה אישית או בדואר רשום, והעתק ממנה יישלח למבצע, למנהל המקצועי, לפי הענין, ולמוסד ההכשרה שהכשיר את בעל התעודה, הוא יימחק מן המרשם, והודעה על מחיקתו תפורסם לידיעת הציבור באתר האינטרנט של המשרד. @ 57. ערר על ביטול תעודת הכשרה : (א) בוטלה תעודת הכשרה שניתנה למדריך עבודה בגובה, גולש בנין, מטפס תרנים או מנהל מקצועי בידי מפקח עבודה אזורי, רשאי הוא לערור על הפסילה בפני מפקח העבודה הראשי, תוך 30 ימים מתאריך ההודעה. : (ב) מפקח העבודה הראשי ייתן לעורר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בכתב טרם מתן החלטתו. : (ג) החלטת מפקח העבודה הראשי בערר תהיה מנומקת ובכתב; : (ד) בוטלה תעודת הכשרה כאמור על ידי מפקח העבודה הראשי, רשאי הנפגע להשיג על כך בפני מפקח העבודה הראשי בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה. == פרק י': הוראות שונות == @ 58. אישור מיוחד : שוכנע מפקח העבודה הראשי כי קיים תהליך או אבזר שהוא בטיחותי באותה מידה או יותר מהנדרש בתקנות אלה, רשאי הוא לאשר שימוש באותו תהליך או אבזר; אישור כאמור יפורסם לידיעת הציבור באתר האינטרנט של המשרד. @ 59. הודעה מוקדמת כתנאי לביצוע עבודה : (א) מפקח העבודה הראשי רשאי, בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, לקבוע כי סוג מסוים של עבודה בגובה מחייב מתן הודעה מוקדמת כתנאי לביצוע העבודה, וכן יקבע בה את פרטי ההודעה המוקדמת. :: ((מפקח העבודה הראשי הודיע כי עבודת גלישה לפי [[פרק ו' לתקנות]], מחייבת מתן הודעה מוקדמת לפי הנוסח שפורסם בהודעה (י"פ תשס"ט, 2493).)) : (ב) הודעה מוקדמת כאמור ימסור המבצע למפקח עבודה אזורי לא יאוחר מ-24 שעות לפני תחילת העבודה בגובה, זולת אם אישר מפקח העבודה האזורי, במקרה מסוים, פרק זמן קצר יותר; סופי שבוע וחגים לא יבואו במניין האמור. @ 60. התנגדות לביצוע עבודה בגובה : (א) מפקח עבודה אזורי רשאי להתנגד לביצוע עבודה בגובה אם נתקיים לדעתו, אחד מאלה: :: (1) אין ביכולתו של המבצע לבצע את העבודה בעזרת עובדים שהוכשרו לכך או שאין ברשותו ציוד מתאים תקין ותקני לביצוע העבודה או שאין לו ניסיון כנדרש לביצוע המטלה שהוא מבקש לבצע; :: (2) נדרש מנהל מקצועי לטיפוס תרנים או עבודות גלישה, ולא נתקיימו בו הוראות [[פרק ו']] או [[פרק ז']], או שהאדם שנתמנה למנהל מקצועי אינו מסוגל לבצע את התפקיד בשל רקע מקצועי או ניסיון שאינם מתאימים למילויו, מבחינת מורכבות העבודה או היקפה; :: (3) לענין עבודת גלישה, לא נתקיימו התנאים הנדרשים על פי [[תקנה 32(3)]]; :: (4) סיבה אחרת שבגינה קיים חשש לפגיעה בעובדים בגובה. : (ב) מפקח עבודה אזורי ייתן למבצע הודעה מנומקת, בכתב, על התנגדותו; בחילוקי דעות בשאלת התנאים בתקנת משנה (א), יכריע מפקח העבודה הראשי. : (ג) ניתנה הודעה על התנגדות כאמור בתקנת משנה (א), לא תבוצע העבודה בגובה כל עוד עומדת ההתנגדות בתוקפה. @ 61. תחילה : (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט כמפורט בתקנות משנה (ב) ו-(ג) - 18 חודשים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה). : (ב) תחילתה של [[תקנה 11(1)]] לגבי מבנים הקיימים ביום פרסום תקנות אלה - 18 חודשים מיום התחילה. : (ג) תחילתם של [[פרקים ח']] [[ו-ט']] - 3 חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה. @ 62. הוראות מעבר : (א) על אף האמור [[בתקנה 48]] [[ו-49]], אדם כשיר להיות - :: (1) גולש בנין או מטפס תרנים אם נתקיימו בו שני אלה: ::: (א) הוא הוכיח, להנחת דעתו של מפקח עבודה אזורי, כי עסק בפועל בגלישה או בטיפוס תרנים, לפי הענין, 6 חודשים לפחות לאחר שמלאו לו 18 שנים, בתוך השנתיים שקדמו ליום פרסום תקנות אלה; ::: (ב) הוא עמד בהצלחה במבחן מעשי, לפי הענין, לא יאוחר משנה מיום התחילה; :: (2) מנהל מקצועי אם נתקיימו בו שני אלה: ::: (א) הוא הוכיח, להנחת דעתו של מפקח עבודה אזורי, כי עסק בפועל כמנהל מקצועי בגלישה או בטיפוס תרנים, לפי הענין, 12 חודשים לפחות לאחר שמלאו לו 18 שנים, בתוך השנתיים שקדמו ליום פרסום תקנות אלה; ::: (ב) הוא עמד בהצלחה במבחן מעשי, לפי הענין, לא יאוחר משנה מיום התחילה; :: (3) מדריך לעבודה בגובה אם נתקיימו בו שני אלה: ::: (א) הוא הוכיח, להנחת דעתו של מפקח עבודה אזורי, כי צבר בפועל ניסיון של 18 חודשים לפחות לאחר שמלאו לו 18 שנים, כמדריך עבודה בגובה, בתוך השנתיים שקדמו ליום פרסום תקנות אלה; ::: (ב) הוא עמד בהצלחה במבחן מעשי, לפי הענין, לא יאוחר משנה מיום התחילה. : (ב) על אף האמור [[בתקנה 11(1)]] תותר התקנת קווי עיגון קבועים, שאינם עומדים בדרישות התקן, ובלבד שהוחל בהתקנתם לפני יום פרסום תקנות אלה, והם נבדקו לחוזקם ותקינותם לאחר התקנתם, כנדרש [[בתקנה 11(3)]]. == תוספת == ==== ((([[תקנה 5(2)]]))) ==== === אישור על הדרכת עובד לביצוע עבודה בגובה === @ (א) : המבצע : תופש המפעל / מבצע הבניה / בעל מכונת הרמה / אחר (מחק את המיותר) ............................... שם ומשפחה ............................................ ת"ז ................................. שם המפעל .......................................... כתובת ......................................................................... מיקוד ............................... טלפון ................................. @ (ב) (תיקון: תשפ"ו) : פרטי מדריך העבודה בגובה : שם ומשפחה ...................................................................... ת"ז ......................................................... ותק וניסיון בעבודה בגובה (בשנים) .............................. תעודה מס' ................ בתוקף עד .............. כתובת ................................................................................................................ טלפון ........................................ :: (((החל מיום 16.10.2026):)) הסמכה נוספת על ההסמכה למדריך עבודה בגובה או הדרכה מטעם מוסד להכשרה [אם מתקיים - יש לסמן את השורה המתאימה]: ::: ❏ מנהל עבודה; ::: ❏ ממונה על הבטיחות; ::: ❏ מדריך עבודה בגובה מטעם מוסד להכשרה; ::: ❏ (((הוראת שעה מיום 16.10.2026 ועד יום 15.10.2028):)) הוסמך למדריך עבודה בגובה לפני יום ג' בסיוון התשפ"ו (19 במאי 2026); :::: (((הנוסח הקבוע):)) לעניין מי שהוסמך למדריך עבודה בגובה לפני יום ג' בסיוון התשפ"ו (19 במאי 2026) - עבר בתוך 24 חודשים מהיום האמור השתלמות בת 40 שעות שערך מוסד להכשרה. @ (ג) : פרטי העובד שהודרך לביצוע עבודה בגובה : שם המשפחה ................................................... שם פרטי ............................ שם האב ................................ מס' ת"ז .......................................................... שנת לידה ............................. מקצוע ...................................... כתובת ................................................................................................................. @ (ד) : תוקף האישור : האישור בתוקף מיום ...................... עד יום .......................... (תוקף ההדרכה לא יעלה על שנתיים) @ (ה) (תיקון: תשפ"ו) : הצהרת המדריך : אני החתום מטה מצהיר בזה כי האדם שפרטיו מפורטים [[פרט ג|בסעיף (ג) לעיל]], הודרך על ידי לשמש כאדם העובד בגובה בתחומים אלה: (1) על סולמות; (2) מתוך סלים להרמת אדם; (3) מתוך בימות הרמה מתרוממות ופיגומים ממוכנים; (4) בתוך מקום מוקף; (5) מעל לפיגומים נייחים; (6) מעל גגות; (7) מעל מבנה קונסטרוקציה; (8) בטיפול בעצים וגיזומם; (9) בהקמת בימות והתקנת מערכות תאורה והגברה; (מחק את המיותר), וכי הוא עומד בכל הדרישות המפורטות [[בפרקים ב']] [[פרק ג|ו-ג' לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2006]]. (להלן - התקנות). : (((החל מיום 16.10.2026):)) [יש לסמן אם התנאי שלהלן התקיים בהדרכה]: : ❏ ההדרכה נעשתה לפי התוכנית המתאימה לתחום העבודה בגובה לפי הנושאים הקבועים [[בתקנה 47]]. : תאריך .............................................. שם המדריך ............................................................ חתימה ........................................................ @ (ו) : הצהרת העובד בגובה : אני מצהיר בזה שכל הנתונים האישיים המפורטים [[פרט ג|בסעיף (ג) לעיל]] נכונים, וכי הודרכתי לבצע עבודה בגובה, על ידי מדריך העבודה בגובה ......................... כנדרש [[בתקנה 5(2) לתקנות]]. : תאריך .............................................. שם הממנה ............................................................ חתימה ........................................................ <פרסום> כ"ג באדר התשס"ז (13 במרס 2007) <חתימות> אליהו ישי, שר התעשיה המסחר והתעסוקה l3nr1xdh1yeo0x9m2ec17kri8p4o4tv 0 336256 3079471 3022003 2026-08-28T06:00:16Z OpenLawBot 8112 [3079467] 3079471 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ז, 756|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6583.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2100|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10716.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2276|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12440.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 173|סעיפים 173}} {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 216|ו־216}} {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 21א לחוק־יסוד: הכנסת}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1971}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: אחריות ותחולה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עבודה בגובה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: עבודות ייחודיות בגובה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: עבודה בגובה על סולמות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: ביצוע עבודת גלישה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: טיפוס על תרנים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הכשרה ואישור מוסד להכשרה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳ – מוסד להכשרה ומתן תעודות הכשרה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳ – הכשרה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳ – ניהול רישום והמרשם}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: ביטול אישור מוסד להכשרה ותעודות הכשרה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת: {{מוקטן|אישור על הדרכת עובד לביצוע עבודה בגובה}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה: {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה“ – אזור שמתבצעת מעליו עבודה בגובה, עבודת גלישה או טיפוס תרנים, שאליו עלולים ליפול חלקים כלשהם ולהסב נזק לנפש או לרכוש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי קשירה“ – רכיב במערכת צמ״א, המחבר את רתמת הבטיחות אל נקודת עיגון או קו עיגון שעל מבנה כלשהו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי חיבור“ – רכיב המחבר את רשתות הבטיחות לנקודות העיגון שעל מבנה כלשהו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בולם נפילה מונחה“ – רכיב צמ״א שמתקיימות בו דרישות התקן לענין זה, והמותקן על קו עיגון אנכי ומונחה לנוע לאורכו, והוא בעל התקן הנחייה הננעל מאליו, שמחובר אליו אמצעי הקשירה של רתמת הבטיחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בולם נפילה נסוג“ – רכיב שמתקיימות בו דרישות התקן לענין זה, המצויד בהתקן הננעל מאליו, בעל יכולת מתיחה וכיווץ אוטומטיים של אמצעי הקשירה, שניתן לשלבו במערכת צמ״א לבלימת נפילה מגובה והמאפשר חופש תנועה ומרחב תמרון עד למרחק מסוים ממנו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בימה מתרוממת ניידת“ – מיתקן הרמה שאינו נייח המיועד להרמת אנשים לעמדת עבודה מתוך משטח עבודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות עבודות בניה}}, שהכניסה והיציאה של מפעילו אפשרית במצבו התחתון בלבד, למעט פיגום תלוי ממוכן, פיגום תורן ממוכן ולמעט סל להרמת אדם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גולש בנין“ – מי שמוסד להכשרה נתן לו תעודת הכשרה לבצע עבודות גלישה לפי תקנות אלה, והוא רשום במרשם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המרשם“ – פנקס לרישום של מוסדות להכשרה ושל מדריכי עבודה בגובה, וכן של גולשי בנין, מטפסי תרנים ומנהלים מקצועיים, שמנהל מפקח העבודה הראשי או פנקס כאמור שמנהל מי שמינה הרמטכ״ל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ב)(3)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבלי תילוי ואבטחה“ – חבלים לביצוע עבודות גלישה התואמים את דרישות התקן לענין זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפוס תרנים“ – עבודה בגובה הנעשית על גבי תורן שממנו עלול אדם ליפול לעומק העולה על 6 מטרים, לרבות טיפוס לצורך הרכבה, פירוק, כוונון, בדיקה, טיפול, תחזוקה, תיקון, חיבור או החלפה של רכיבי התורן או מכללים המורכבים עליו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבצע“ – אחד מאלה לפי הענין: {{ח:תתת|(1)}} קבלן לעבודות בגובה, לעבודות גלישה או טיפוס תרנים, המבצע עבודות אלה בעצמו או באמצעות עובדים מטעמו, לרבות באמצעות עובדי קבלן כוח אדם; {{ח:תתת|(2)}} תופש המפעל כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודה}}, המבצע בעצמו או באמצעות עובדים מטעמו, לרבות באמצעות קבלני כוח אדם, עבודה בגובה, עבודת גלישה או טיפוס תרנים; {{ח:תתת|(3)}} מבצע בניה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות עבודות בניה}}, אגב עבודת בניה, בעת ביצוע עבודה בגובה עבודת גלישה או טיפוס תרנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדריך עבודה בגובה“ – מי שמוסד להכשרה נתן לו תעודת הכשרה לשמש מדריך באחד או יותר מתחומי העבודה שנקבעו בתקנות אלה, והוא רשום במרשם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד להכשרה“ – גוף לרבות המוסד לבטיחות ולגיהות, שמפקח העבודה הראשי אישר לו להכשיר מדריך עבודה בגובה, גולש בנין, מטפס תרנים או מנהל מקצועי, לפי הענין, ולהעניק לו תעודות הכשרה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטפס תרנים“ – מי שמוסד להכשרה נתן לו תעודה לבצע עבודות טיפוס תרנים, לפי תקנות אלה, והוא רשום במרשם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונת הרמה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 79|בסעיף 79 לפקודה}}, למעט מלגזה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלגזה“ – מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה טלסקופית המיועדת להרמת משאות ולשינועם באמצעות מזלג או התקן מתאים אחר, למעט אונקל המחובר לכננת הרמה; לענין זה, ”מזלג“ – התקן בעל זיז או זרועות להרמת משא; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מקצועי“ – מי שמוסד להכשרה נתן לו תעודה של אחראי על גולש בנין או מטפס תרנים, לפי תקנות אלה, לפי הענין, והוא רשום במרשם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בלימת נפילה“ – מערכת צמ״א להגנה מפני נפילה מגובה שמתקיימות בה דרישות התקן לענין זה, הכוללת רתמת גוף מלאה לבלימת נפילה של עובד, שחוברה אליה תת־מערכת לאחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אבטחה צירית גמישה או קשיחה עם אמצעי קשירה המחובר לקו עיגון אנכי או אופקי; {{ח:תתת|(2)}} בלימת נפילה מרחבית עם אמצעי קשירה המשולב בסופג אנרגיה או בולם נפילה נסוג; {{ח:תתת|(3)}} בלימת נפילה גמישה עם שני אמצעי קשירה תקניים, אשר יחוברו לרתמה באמצעות סופג אנרגיה אחד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת למניעת נפילה“, ”מערכת ריסון“ – מערכת צמ״א המיועדת למנוע את נפילת העובד מעבר לשפת בור, מבנה או משטח וכיוצא באלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מיקום ותמיכה“ – מערכת צמ״א להגנה מפני נפילה מגובה, המיועדת להבטיח את יציבות גופו של העובד כאשר רוב משקלו נתמך על רגליו בעמדת העבודה שלו, כדי לאפשר לו ידיים חופשיות לביצוע העבודה או למנוע את נפילתו מעבר לשפת בור, מבנה או משטח וכיוצא באלה, לפי הענין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת צמ״א“ – מערכת של ציוד מגן אישי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת תליה“ – מערכת צמ״א שנתקיימו בה דרישות התקן לענין זה, המאפשרת לעובד באתר העבודה גישה אנכית או כמעט אנכית ועבודה עליו בעזרת חבלי תילוי ואבטחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 2|בסעיפים 2 עד 13 לפקודה}}, וכן מקומות שרואים כמפעל המנויים {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 180|בסעיפים 180}}, {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 183א|183א}}, {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 184|184}}, {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 185|185}}, {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 186|186}}, {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 187|187}}, {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 189|189}}, {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 191|ו־191 לפקודה}}, לרבות מקומות שמבוצעת בהם עבודת חקלאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח עבודה אזורי“ ו”מפקח העבודה הראשי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}; (להלן – חוק הפיקוח על העבודה); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת עיגון“ – נקודה על מבנה, בנין, תורן וכל אתר עבודה שמתבצעת עליו עבודה בגובה, ושמתחבר אליה אמצעי הקשירה של העובד במערכת צמ״א או אמצעי חיבור לרשת בטיחות, לפי הענין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולם“ – התקן עם שלבים, שיכול אדם לטפס בו או לרדת ממנו לצורך ביצוע עבודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סופג אנרגיה“ – התקן משכך זעזועים, שמתקיימות בו דרישות התקן לענין זה, המשולב במערכת צמ״א לבלימת נפילה, שבאמצעותו מוקטן כוח הבלימה באופן המאפשר לגוף העובד לספוג את אנרגיית הבלימה בלי שייגרם לו נזק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל להרמת אדם“ – משטח עבודה מגודר או תא (כלוב), המיועד להרמת עובד או כמה עובדים וציוד, בהתאם לעומס שתוכנן לו – הניתן להרמה באמצעות מלגזה או מכונת הרמה שלא יועדה בעיקר לכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה בגובה“ – כל עבודה, לרבות גישה למקום עבודה, שבשלה עלול עובד ליפול לעומק העולה על 2 מטרים, ולרבות עבודה כאמור – {{ח:תתת|(1)}} המתבצעת מעל משטח עבודה בלא גידור או מעקה תקני; {{ח:תתת|(2)}} המצריכה הטיית גוף האדם ביותר מ־45 מעלות מעבר לגדר או למעקה של משטח העבודה או מדרכת המעבר, לפי הענין; {{ח:תתת|(3)}} המתבצעת מתוך בימה מתרוממת ניידת, סל להרמת אדם או פיגום ממוכן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודת גלישה“ – עבודה בגובה המחייבת גישה באתר העבודה באמצעות תילוי מלא בחבלים, למעט עבודה במסגרת פעילות ספורטיבית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודת חקלאות“ – עבודה בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} גידולי שדה, גידולי גן, מטעים, בתי גידול, משתלות, גני נוי וגנים ציבוריים; {{ח:תתת|(2)}} גידול מקנה, עופות, דגים, דבורים ובעלי חיים אחרים, וכן הדגרת ביצים; {{ח:תתת|(3)}} ייעור והפקת עץ מיערות; {{ח:תתת|(4)}} הכשרת קרקע למטרת עבודות חקלאות המנויות בפסקאות (1) עד (3); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערכת חירום“ – ערכה לצורך חילוץ והגשת עזרה ראשונה לאדם העובד בגלישה או בטיפוס על תרנים, הכוללת לפחות אמצעי חילוץ, סדים לקיבוע, תאורה וארגז עזרה ראשונה כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה)|בתקנות עזרה ראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיגום“ – מיתקן זמני על הקרקע, על מבנה או המחובר למבנה שמותקן עליו משטח עבודה, ושמתבצעת ממנו עבודה או שמחזיקים עליו חומר או ציוד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיגום ממוכן“ – פיגום אשר בעזרת כוח מכני, חשמלי, או הידראולי ניתן לשנות את מיקום משטחי העבודה שלו, למעט בימה מתרוממת ניידת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיגום תורן ממוכן“ – פיגום ממוכן המורם אנכית על ידי ממסרות פס שיניים, המובל על ידי התורן התומך ונע לאורכו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיגום תלוי ממוכן“ – פיגום ממוכן, המותקן מעל הקרקע, מעל מבנה או מחובר אליו, התלוי על כבלי פלדה או אמצעי תליה אחרים, וכהגדרתו בתקן ישראלי ת״י 1139 חלק 2, שמתבצעת ממנו עבודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס“ – פנקס המפעל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודה}}, המנוהל באחריות המבצע לפי הוראות תקנות אלה; יכול שהפנקס יהיה חלק מפנקס המפעל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודה}}, או מפנקס כללי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות {{ח:הערה|עבודות}} בניה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמ״א“ – ציוד מגן אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי)|בתקנות ציוד מגן אישי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמ״א להגנה מפני נפילה מגובה“ – כמשמעותו בתקן ישראלי ת״י 1849; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו עיגון“ – התקן אורכי העשוי מפרופיל קשיח, כבל פלדה או חבל סיבים סינתטי המותקן בכיוון אנכי או אופקי, שמתקיימות בו דרישות התקן לענין זה, והמיועד לאפשר לעובדים המצוידים בצמ״א לנוע במקביל אליו לאורך מסלולי תנועה שאינם משטחים מגודרים, כשהם מאובטחים מפני נפילה מגובה לכל אורך המסלול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קובע מגן“ – קובע המותאם לביצוע עבודה בגובה והוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לעבודת גלישה – מתקיימות בו דרישות התקן לענין זה; {{ח:תתת|(2)}} לעבודה אחרת בגובה, לרבות טיפוס תרנים – הוא מותאם לדרישות {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי)|תקנות ציוד מגן אישי}} ויש לו רצועת סנטר תקנית, או שהוא קובע כאמור בפסקה (1); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת בטיחות“ – רשת שתפקידה לבלום נפילת עובד מגובה המותקנת בתוך מבנה או מיתקן, לפי הענין, מתחתיו או סביבו, אשר מעליה מתבצעת עבודה בגובה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רתמת בטיחות“ – צמ״א הכולל רתמת גוף מלאה המורכבת מרצועות המולבשות סביב פלג הגוף העליון וסביב אגן הירכיים והמותניים של העובד, המיועדת לתמוך את העובד באופן בטיחותי בעת נפילה, לפי דרישות התקן לענין זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תורן“ – כל מסבך צינורות או גוף אחיד, לרבות עמוד, מגדל חשמל או צריח, אנטנה או בסיס לאנטנה וכיוצא באלה, שהוא אנכי או כמעט אנכי, ושממנו עלול אדם ליפול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום עבודה בגובה“ – עבודה בגובה שהיא עבודה – {{ח:תתת|(1)}} על סולמות; {{ח:תתת|(2)}} מתוך סלים להרמת אדם; {{ח:תתת|(3)}} מתוך בימות הרמה מתרוממות ופיגומים ממוכנים; {{ח:תתת|(4)}} בתוך מקום מוקף; {{ח:תתת|(5)}} מעל לפיגומים נייחים; {{ח:תתת|(6)}} מעל גגות; {{ח:תתת|(7)}} מעל מבנה קונסטרוקציה; {{ח:תתת|(8)}} בטיפול בעצים וגיזומם; {{ח:תתת|(9)}} בהקמת בימות והתקנת מערכות תאורה והגברה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת הכשרה“ – תעודה שנותן מוסד להכשרה בהתאם לתקנות אלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן“ – תקן ישראלי לרבות תקן רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, התשי״ג–1953}}, או תקן EN, או תקן בין־לאומי אחר שמפקח העבודה הראשי אישר לענין תקנות אלה, בהודעה שפורסמה ברשומות, ואשר הופקד לעיון הציבור במכון התקנים הישראלי או במוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק הפיקוח על העבודה}}; לענין זה ”תקן EN“ – הנחיית תקינה של השוק האירופי המשותף; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות עבודות בניה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ״ח–1988}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות עגורנאים“ – {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים)|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ״ג–1992}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות עזרה ראשונה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה)|כמשמעותו בתקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ״ח–1988}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ציוד מגן אישי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי)|בתקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ״ז–1997}}. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: אחריות ותחולה}} {{ח:סעיף|2|אחריות}} {{ח:תת|(א)}} מבצע ימלא אחר הוראות תקנות אלה וינקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל עובד ימלא אחר הוראות התקנות הנוגעות לעבודתו, אלא אם כן החובה הוטלה במפורש על אדם אחר. {{ח:תת|(ב)}} הוטלה בתקנות אלה חובה על המבצע יראו אותו כתופש המפעל אף אם אינו תופש המפעל ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#פרק ט|פרק ט׳ לפקודה}}. {{ח:תת|(ג)}} לענין אחריות המבצע לא יראו אותו כאחראי אם לא ידע ולא יכול היה לדעת על מצב העובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנות 5(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 40|ו־40(3)}}. {{ח:תת|(ד)}} על העובד יחולו, בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 202|סעיפים 202 עד 204 לפקודה}}, הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא ימלא בקפידה את הוראות הבטיחות שנקבעו בתקנות אלה, ולא יבצע כל שינוי מהותי בכל התקן, אבזר, או ציוד אחר (להלן – פריטים) לביצוע עבודה בגובה; {{ח:תתת|(2)}} הוא יודיע למבצע על כל פגם, תקלה או שינוי מהותי בפריטים, או על כל סיכון במקום העבודה שנתגלה לו במהלך עבודתו, או על היותו במצב בריאותי או נפשי העלול לסכן את עצמו או אדם אחר. {{ח:תתת|(ה)}} המנהל המקצועי ימלא את החובות שהוטלו עליו במפורש {{ח:פנימי|פרק ו|בפרקים ו׳}} {{ח:פנימי|פרק ז|ו־ז׳}}. {{ח:סעיף|3|תחולה}} {{ח:תת|(א)}} תקנות אלה יחולו על – {{ח:תתת|(1)}} מפעל; {{ח:תתת|(2)}} עבודת גלישה או טיפוס על תרנים במקום שאינו מפעל; {{ח:תתת|(3)}} עבודה בגובה מטעם מפעל במקום שאינו מפעל. {{ח:תת|(ב)}} לענין יחידות צבא הגנה לישראל יחולו תקנות אלה על אף האמור בתקנת משנה (א), בשינויים המחויבים וכמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”מוסד להכשרה“ שבתקנה 1}}, {{ח:פנימי|פרק ח|ופרקים ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ותקנה 62}}, יראו כל מקום שנאמר ”מפקח העבודה הראשי“ או ”מפקח עבודה אזורי“ כאילו נאמר ”מי שהרמטכ״ל מינה“; {{ח:תתת|(2)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנות 12(9)}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34(8)}}, {{ח:פנימי|סעיף 40|40(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 60|ו־60}}, אם נדרשה הודעה כאמור בהן, יראו כל מקום שנאמר ”מפקח העבודה הראשי“ או ”מפקח עבודה אזורי“ כאילו נאמר ”מי שהרמטכ״ל מינה לצורך זה“; ובלבד שמי שמונה כאמור בפסקאות (1) ו־(2), יהיה איש מטה ובעל מומחיות בתחום הבטיחות, דרישות, אישורים, תכניות והוראות שייתן לא יפחתו מדרישות תקנות אלה; {{ח:תתת|(3)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 54|תקנה 54}} יראו כאילו נאמר: {{ח:תתתת|54.}} "המרשם {{ח:תתתתת|(א)}} במרשם יירשמו כל אלה: {{ח:תתתתתת|(1)}} מוסד להכשרת עובדים בגובה, שאישר מי שמינה הרמטכ״ל; {{ח:תתתתתת|(2)}} מדריך לעבודה בגובה, מנהל מקצועי לטיפוס תרנים או לגלישה, לפי הענין, מטפס תרנים או גולש בנין, שקיבל תעודת הכשרה ממוסד להכשרה. {{ח:תתתתת|(ב)}} המרשם ינוהל בידי מי שמינה הרמטכ״ל והוא לא יהיה פתוח לעיון הציבור." {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), לא יחולו תקנות אלה על עבודות וגופים כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} עבודות כיבוי, חילוץ והצלה, לרבות אימונים, שמבצעים צה״ל, משטרת ישראל, שירותי כבאות והצלה של משרד הפנים ושירות בתי הסוהר; {{ח:תתת|(2)}} ביחידות צה״ל – {{ח:תתתת|(א)}} עבודות על כלי טיס שגובהם אינו עולה על 3 מטרים, בהכנה לפעילות מבצעית או פעילות באימונים; {{ח:תתתת|(ב)}} עבודות על רכב קרבי משוריין (רק״מ) שגובהו אינו עולה על 3 מטרים. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עבודה בגובה}} {{ח:סעיף|4|תחולה}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחול על כל עבודה בגובה למעט גלישה וטיפוס תרנים, אלא אם כן צוין במפורש אחרת. {{ח:סעיף|5|תנאים להעסקת עובד בגובה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה לכל מטרה שהיא, אלא בהתקיים התנאים שלהלן: {{ח:תת|(1)}} העובד בגיר; {{ח:תת|(2)}} העובד הודרך, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}} על ידי מדריך עבודה בגובה, והוא בעל אישור תקף המעיד על ההדרכה לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}; {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} לעניין עובד במקום שלגביו התקבלה הודעה על התחלת פעולת בנייה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 192|סעיף 192 לפקודה}}, ההדרכה תהיה בידי אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} מדריך עבודה בגובה מטעם מוסד להכשרה; {{ח:תתת|(ב)}} מדריך עבודה בגובה שהוא גם בעל אישור כשירות כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)|בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996}} (בתקנות אלה – תקנות ממונים על הבטיחות); {{ח:תתת|(ג)}} מדריך עבודה בגובה שהוא גם רשום במרשם מנהלי העבודה כהגדרתו בתקנות עבודות בנייה; {{ח:תתת|(ד)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.10.2026 ועד יום 15.10.2028):}} מדריך עבודה בגובה, אף אם לא מתקיים בו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ג), ובלבד שהוא הוסמך להדריך בגובה באותו נושא לפני יום ג׳ בסיוון התשפ״ו (19 במאי 2026); {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מדריך עבודה בגובה, אף אם לא מתקיים בו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ג), ובלבד שהוא הוסמך להדריך בגובה באותו נושא לפני יום ג׳ בסיוון התשפ״ו (19 במאי 2026) ועבר, בתוך 24 חודשים מהיום האמור, השתלמות בת 40 שעות לפחות שערך מוסד להכשרה, בנושאים שלהלן: {{ח:תתתת|(1)}} קונסטרוקציות ייחודיות לבנייה; {{ח:תתתת|(2)}} עבודה בגובה על משטחי עבודה וגגות תלולים ושבירים; {{ח:תתתת|(3)}} תרגול מערכות אבטחה; {{ח:תתתת|(4)}} עבודה במקומות מוקפים בעבודות בנייה; {{ח:תתתת|(5)}} עיגונים זמניים ובכלל זה קווי חיים ונקודות עיגון המותקנים ומפורקים באותו יום עבודה; {{ח:תתתת|(6)}} שימוש במערכות דו־ענפיות; {{ח:תתתת|(7)}} זיהוי כשלים ופגמים בציוד להגנה מפני נפילה; {{ח:תתתת|(8)}} חילוץ וחירום; {{ח:תת|(3)}} העובד אינו במצב העלול לסכן אותו או את העובדים עמו, לרבות כתוצאה מהשפעת סמים, או משקאות משכרים, או מחמת ליקוי גופני או נפשי, ואם הוא במצב כאמור, המבצע לא ידע ולא יכול היה לדעת על כך. {{ח:סעיף|6|הדרכה ואימון|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מדריך עבודה בגובה ידריך עובד רק בתחומי העבודה בגובה שהוא מוסמך להדריך בהם. {{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} ההדרכה תיעשה לפי תוכנית מתאימה לתחום העבודה בגובה, לפי הנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 47|בתקנה 47}}. {{ח:תת|(ב)}} מדריך עבודה בגובה יחתום על אישור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(2)}} אם מילא העובד אחר דרישות ההדרכה, לפי תכנית המתאימה לתחום העבודה בגובה; {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} ואם מדריך עבודה בגובה מטעם מוסד להכשרה נתן את ההדרכה – יחתום גם מנהל המוסד להכשרה על האישור. {{ח:תת|(ג)}} האישור יהיה לתחום ההדרכה שהוכשר לו העובד, והוא יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים. {{ח:תת|(ד)}} המבצע יחזיק אישור תקף לכל עובד, החתום ביד מדריך מוסמך {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026: מדריך עבודה בגובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(2)}})}}, ויצורף לפנקס; בעבודות בניה יימצא עותק אישור כאמור גם בידי מנהל העבודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות עבודות בניה}}. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}} יכול שלצורכי הדרכה, אימון, או בחינה יעבוד אדם בגובה בלא אישור על השתתפות בהדרכה, אם הוא פועל בהשגחתו הישירה והמתמדת של מדריך עבודה בגובה {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026: כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(2)}})}}. {{ח:סעיף|7|אחריות לאספקת ציוד}} {{ח:ת}} מבצע אחראי לאספקת כל הציוד והאמצעים הנדרשים לביצוע העבודות המפורטות בתקנות אלה, כשהם במצב תקין ולפי דרישות התקן או {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי)|תקנות ציוד מגן אישי}}, לפי הענין. {{ח:סעיף|8|חובת שימוש בציוד להגנה בעת ביצוע עבודה בגובה}} {{ח:תת|(א)}} מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה, אלא בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} העובד מאובטח במשך כל זמן העבודה בגובה באחת המערכות המפורטות בפסקאות משנה (א) עד (ג) או שילוב שלהן, כשהן תקינות ושלמות ונבדקו על פי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(6)}} הכל לפי אופי וסוג העבודה המבוצעת, ובלבד שהעובד יהיה מחובר אליהן באמצעות רתמת בטיחות: {{ח:תתתת|(א)}} מערכת בלימת נפילה; {{ח:תתתת|(ב)}} מערכת מיקום ותמיכה המשולבת במערכת לבלימת נפילה; {{ח:תתתת|(ג)}} מערכת למניעת נפילה; {{ח:תתת|(2)}} הותקנה באופן יציב ונאות רשת מגן המתאימה לאופי העבודה הנדרשת, על פי תכנון, הנחיה והשגחה של מהנדס אזרחי רשום ורשוי לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}; {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) בעבודה מתוך בימה מתרוממת ניידת, סל להרמת אדם או פיגום ממוכן, יהיה כל עובד קשור למערכת למניעת נפילה דווקא, המחוברת לנקודת עיגון הקבועה במבנה הבימה, הסל או הפיגום הממוכן, לפי הענין; אמצעי הקשירה יכוון כך שיהיה קצר ככל האפשר וימנע את נפילת העובד מתוך המיתקן. {{ח:תת|(ג)}} תקנה זו לא תחול – {{ח:תתת|(1)}} בשימוש בסולם במקרים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(א)}}; {{ח:תתת|(2)}} בעבודת שינוע מטענים המתבצעת באניה; {{ח:תתת|(3)}} בטיפול בעצים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17(ב)(1)}}. {{ח:סעיף|9|שימוש בציוד מגן אישי להגנה מפני נפילה מגובה}} {{ח:ת}} מבצע יוודא כי לצורך הגנת עובד המועסק בעבודה בגובה, ייעשו פעולות אלה: {{ח:תת|(1)}} תיבחר מערכת לבלימת נפילה ותותקן לפי מגבלות מרווח הנפילה; {{ח:תת|(2)}} בעת שימוש במערכת לבלימת נפילה תהיה רתמת הבטיחות מצוידת בסופג אנרגיה אחד לכל היותר, שישולב באמצעי הקשירה או יימצא באחד מקצותיו, הכל לפי סוג מערכת בלימת הנפילה; {{ח:תת|(3)}} אמצעי הקשירה יכוון כך שגובה הנפילה החופשית עד להתחלת הבלימה שלה יהיה קטן ככל הניתן ולא יעלה על זה שנקבע בהוראות היצרן; {{ח:תת|(4)}} בעת שימוש במערכת בלימת נפילה המשולבת במערכת מיקום ותמיכה, יכוונן אורך אמצעי הקשירה כך, שאם רגלי העובד בעמדת העמידה יחליקו, תוגבל הנפילה החופשית של גופו ל־50 ס״מ לכל היותר; {{ח:תת|(5)}} כוונון שינוי מרחק העובד מנקודת העיגון וכוונון אמצעי הקשירה, באמצעות אבזר כוונון (מקצר חבל) או בולם נפילה נסוג; {{ח:תת|(6)}} ייערכו בדיקות תקינות ושלמות של מערכות הצמ״א, על רכיביהן ואבזריהן, על פי הוראות היצרן ובתדירות שקבע; נתגלה בציוד פגם לפני השימוש או במהלכו, יספק המבצע לעובד ציוד חלופי מתאים; {{ח:תת|(7)}} מערכת צמ״א שהופעלה ובלמה נפילת גוף אדם או שנתגלה בה פגם, כאמור בפסקה (6), תוצא משימוש לצורך בדיקה והחלפת מכללים לפי הצורך; הבדיקה תיעשה במרכז תיקונים שהרשה היצרן; סופג אנרגיה חד־פעמי יוחלף לאחר בלימת נפילה; {{ח:תת|(8)}} תיקבע נקודת עיגון שתעמוד איתנה, במקרה של נפילת עובד, הכל לפי מערכת הצמ״א לבלימת הנפילה ותנאי העבודה המבוצעת; {{ח:תת|(9)}} המבנה שאליו מעוגן העובד בגובה ייבדק לענין יציבותו ויכולתו לשאת את עומס נפילת העובד; {{ח:תת|(10)}} אמצעי הקשירה ייתפס או ייקשר אל נקודת העיגון, באופן שיבטיח אחיזה נאותה שתמנע כל אפשרות להשתחררותו או נזק לאמצעי הקשירה; {{ח:תת|(11)}} נקודת העיגון תמוקם גבוה, ככל האפשר, ובכל מקרה לא נמוך מגובה כפות רגליו של העובד, וכן תמוקם כך שיימנעו סיכוני פגיעה מתנועת מטוטלת של גוף העובד במקרה של נפילה; {{ח:תת|(12)}} בעת שימוש בצמ״א לבלימת נפילה מגובה, תובטח האפשרות לחלץ את העובד לאחר שנבלמה נפילתו, בתוך פרק זמן שימנע פגיעה בלתי הפיכה בו, באמצעות אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} חילוץ עצמי של העובד שנפל; {{ח:תתת|(ב)}} עובד נוסף שיימצא על הקרקע, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12(3)}}; {{ח:תתת|(ג)}} ציוד חילוץ שיימצא במקום; {{ח:תת|(13)}} לכל צמ״א יצורפו הוראות בטיחות, שימוש ותחזוקה בשפות עברית וערבית שיהיו מלוות, במידת הצורך, באיורים; ההוראות האמורות יישמרו בצמוד לצמ״א או למקום אחסנתו הקבוע. {{ח:סעיף|10|השימוש בצמ״א נוסף}} {{ח:ת}} מבצע יוודא כי עובד המבצע עבודה בגובה ינעל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה, ויחבוש קובע מגן המתאים לאופי ולסוג העבודה המבוצעת. {{ח:סעיף|11|קווי עיגון קבועים}} {{ח:ת}} תופש המפעל אחראי – {{ח:תת|(1)}} להתקנת קווי עיגון קבועים, לרבות נקודות העיגון והתשתיות, הנדרשים בכל מפעל בעל מבנה קבוע, המחייב עבודה בגובה המשולבת בתנועה לאורך מסלול שאינו משטח מגודר; קווי העיגון האמורים יותקנו באישור בודק מוסמך, מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי רשום ורשוי ובהשגחתו לפי התקן המתאים, הוראות והנחיות היצרן; {{ח:תת|(2)}} להחזקת קווי העיגון הקבועים במצב תקין; {{ח:תת|(3)}} לבדיקת תקינות קווי העיגון על ידי בודק מוסמך, מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי רשום ורשוי בתדירות שנקבעה בהוראות היצרן, ובהעדר קביעה – אחת ל־5 שנים; העתק הבדיקה יימצא בידי תופש המפעל, ויהיה נתון לעיונו של כל מבצע, קודם שהחל לעבוד באמצעות קווים כאמור. {{ח:סעיף|12|תנאים לביצוע עבודה בגובה}} {{ח:ת}} מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה אלא בהתקיים תנאים אלה: {{ח:תת|(1)}} העבודה מתואמת עם תופש המפעל ונעשית בידיעתו; {{ח:תת|(2)}} אזור סכנה שקיימת בו תנועת כלים ממונעים ועובדים לרבות עוברי אורח, יסומן וישולט למניעת הימצאותם בו; גידור ושילוט אתר בניה ישמש חלופה מתאימה לדרישת סימון ושילוט כאמור; הוראות פסקה זו לא יחולו על עבודות פריקה וטעינה של אניות בנמלים; {{ח:תת|(3)}} בעת ביצוע עבודה בגובה באתר, יימצא תמיד במפלס הקרקע אדם בגיר מטעם המבצע, נוסף על העובד או על העובדים, המבצעים את העבודה בגובה, למעט בעת ביצוע עבודה באמצעות פיגום ממוכן; {{ח:תת|(4)}} האדם הנוסף כאמור בפסקה (3) יקיים קשר עין עם העובדים בגובה, יסייע להם ככל הנדרש וימנע, ככל האפשר, התקהלות אנשים באזור הסכנה; {{ח:תת|(5)}} עבודה בגובה, בין שקיעת השמש לזריחתה, בתנאי ראות לקויים, בזמן רוחות חזקות, גשם שוטף, שלג או ברד, תתבצע רק לפי הנחיות בטיחות מפורשות בכתב שנתן המבצע, לרבות בדבר אופן ביצוע העבודה וכל הציוד הנדרש, שיקבע המבצע באופן כללי או לעבודה מסוימת; {{ח:תת|(6)}} עבודה בגובה כאמור בפסקה (5) אפשרית בהתקיים לפחות אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} משטח העבודה מצויד בתאורה נאותה ויציבה; {{ח:תתת|(ב)}} קיימת תאורה נאותה מן הקרקע; {{ח:תתת|(ג)}} העובד מצויד בפנס תקני ותקין המותקן באופן יציב על קובע המגן שלו; {{ח:תת|(7)}} בעבודה המבוצעת תוך שימוש בקווי עיגון קבועים, הוצג בפני המבצע, סמוך לתחילת העבודה, עותק מבדיקת קווי העיגון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(3)}}; {{ח:תת|(8)}} החומרים, הכלים והציוד הדרושים לאדם לביצוע משימתו יאובטחו מפני נפילה ויימצאו לפי הצורך, בכלי קיבול מתאים; {{ח:תת|(9)}} נשלחה הודעה מוקדמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בתקנה 59}} אם נדרשה הודעה כאמור, ולא התקבלה התנגדות מצדו של מפקח עבודה אזורי לביצוע העבודה בגובה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בתקנה 60}}. {{ח:סעיף|13|הוראות בטיחות}} {{ח:ת}} מבצע המבקש להעסיק עובד בגובה יוודא כי – {{ח:תת|(1)}} חפצים או חומרים לא יושלכו או ייזרקו מגובה העולה על 2 מטרים, אלא באמצעות מוביל או שוקת סגורה ומקום נפילתם מגודר למניעת גישה של אדם, או יורדו הורדה מבוקרת וזהירה, לרבות באמצעות כלי הרמה. {{ח:תת|(2)}} במקומות שמתבצעת עבודה בגבהים שונים לא ימוקמו, ככל שהדבר מעשי, עובדים זה מעל זה כשהמרווח שביניהם חופשי ופתוח, זולת אם הותקן ביניהם, מעל ראש אדם, משטח חוצץ המסוגל לבלום בבטחה חפצים או חומרים העלולים ליפול. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: עבודות ייחודיות בגובה}} {{ח:סעיף|14|תחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} יחולו על כל עבודה בגובה, לרבות עבודת גלישה וטיפוס תרנים. {{ח:סעיף|15|עבודה על גגות}} {{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}, מבצע המבקש להעסיק עובד בעבודה בגובה על גגות יוודא כי – {{ח:תת|(1)}} עבודה על גגות שבירים, תלולים ומשופעים תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים)|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ״ו–1986}}; {{ח:תת|(2)}} עבודה או מעבר על גג גבוה אופקי ושטוח שאינו גג שביר, ואינו מוקף גדר או מעקה תקני בשוליו למניעת נפילה מגובה, בלא שימוש באמצעי מגן אחרים מפני נפילה מגובה, תיעשה רק בשטחי הגג המצוים במרחק של יותר מ־2 מטרים מן השוליים הפתוחים, ובלבד שקיימת גישה בטוחה אל שטחי הגג האמורים; הגבולות ברוחב 2 מטרים לאורך שולי הגג, שהגישה אליהם אסורה בלא שימוש באמצעי מיגון לעבודה בגובה, יסומנו בידי המבצע לפני תחילת העבודה באמצעים מתאימים ובולטים לעין, שיישמרו במקומם, לרבות בשלטי אזהרה בעברית וערבית ”אין מעבר – סכנת נפילה מגובה!“. {{ח:סעיף|16|עבודה בקרבת קווי חשמל|תיקון: תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} מבצע לא יעסיק עובד בגובה אלא לאחר שנקט כל אמצעי למניעת פגיעה בעובד כתוצאה מקרבה לקווי חשמל, לרבות שמירת מרחק גדול ככל הניתן מקווי חשמל ובתנאי שנתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} יישמר מרחק של 3.25 מטרים לפחות של העובדים וציודם מתילים של קווי חשמל במתח עד 33 קילווולט, או של 5 מטרים לפחות מתילים של קווי חשמל במתח העולה על 33 קילווולט; בפסקה זו, ”ציוד“ – ציוד העובד, לרבות מיתקנים וחומרים; {{ח:תתת|(2)}} נדרשת עבודה במרחק קטן מן הקבוע בפסקה (1), יעשה המבצע אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} יוודא כי הקווים נותקו ממקור אספקת המתח; {{ח:תתתת|(ב)}} ינקוט אמצעים מיוחדים כגון התקנת מחיצות או גדרות למניעת מגע ישיר או בלתי ישיר של אדם בתילים של קווי חשמל הנמצאים תחת מתח; בעת התקנה או פירוק של מחיצות או גדרות כאמור, יהיו הקווים החשמליים מנותקים ממקור אספקת המתח. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על עובדי חברת החשמל לישראל בע״מ המתקינים או המתחזקים את רשת החשמל, שהוכשרו למטרה זו. {{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין עובדי רכבת ישראל המתקינים או המתחזקים את מערכת האיתות במסילת הרכבת ושהוכשרו לעבודה בגובה ובסביבה חשמלית, יקראו את הוראות פסקה (1) כך שבמקום ”3.25 מטרים“ בא ”2 מטרים“; בתקנה זו, ”מסילת הרכבת“ – מסילה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2|בסעיף 2(1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, לרבות מיתקנים שהוקמו לצורך מסילה או בקשר אליה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2|בסעיף 2(3) לפקודה האמורה}}, למעט תחנות, משרדים, מיגשות, בתי מלאכה, סדנאות, מכונות וציוד קבועים אחרים. {{ח:סעיף|17|עבודה בגובה באמצעות מיתקן הרמה}} {{ח:תת|(א)}} מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה באמצעות בימה מתרוממת ניידת, פיגום תלוי ממוכן, פיגום תורן ממוכן וסל להרמת אדם (בתקנה זו – מיתקן) אלא בהתקיים תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} המיתקן נבדק בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך, בתנאים ובתדירות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|הפקודה}} ונתקבל מהבודק תסקיר בדיקה המאשר את תקינות המיתקן להפעלה בטוחה; {{ח:תתת|(2)}} לגבי סל להרמת אדם, צוינה בתסקיר הבדיקה במפורש התאמת הסל לכלי ההרמה שניתן להרכיבו עליו; {{ח:תתת|(3)}} קיימות נקודות עיגון במשטח העבודה או הסל שבמיתקן, לפי הענין, לצורך ריתום העובד או העובדים באופן בטוח באמצעות מערכת למניעת נפילה; {{ח:תתת|(4)}} העובד המפעיל את המיתקן הוא מי שהוסמך או הוכשר להפעלת המיתקן כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים)|בתקנות עגורנאים}}; {{ח:תתת|(5)}} בבדיקה שערך העובד המפעיל בתחילת כל יום, בטרם הפעלת המיתקן, לא נתגלו ממצאים חריגים באחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} צמיגים, כבלים, משטח עבודה או סל הרמה, לרבות גידור ומעקות, משקולות איזון, שלטי בטיחות וכיוצא באלה; {{ח:תתתת|(ב)}} מערכות ההפעלה של המיתקן; {{ח:תתתת|(ג)}} דרכי גישה למקום ביצוע העבודה, לרבות מכשולים שסומנו באופן בולט לעין, כדי לאפשר למפעיל לראותם בעוד מועד; {{ח:תתת|(6)}} לא נמצאו בעת הפעלת המיתקן ובמהלך עבודתו רעשים חריגים או תזוזות בלתי מבוקרות, המיתקן לא נמצא בשיפוע מסוכן, ולא נמצאו שיבושים בהפעלה, תגובות לא תקינות של לחצני חירום וידיות ההפעלה וכיוצא באלה; {{ח:תתת|(7)}} עובד בגובה יהיה רתום לנקודת עיגון במיתקן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(ב)}}; {{ח:תתת|(8)}} מעבר אדם ממשטח עבודה במיתקן, לעמדת עבודה בגובה ייעשה רק בהתקיים כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} עמדת העבודה יציבה ומקובעת כראוי; {{ח:תתתת|(ב)}} משטח העבודה במיתקן צמוד לעמדת העבודה ולא נעשית בו כל תזוזה; {{ח:תתתת|(ג)}} אמצעי הקשירה של העובד לא ינותק מנקודת העיגון במשטח העבודה במיתקן, עד שהתמלאה דרישת פסקת משנה (ב); {{ח:תתתת|(ד)}} העובד יתחבר לאמצעי קשירה אחר במערכת לבלימת נפילה, המותקן באופן יציב ובטוח בעמדת העבודה, בטרם יעבור לעמדת העבודה; {{ח:תתתת|(ה)}} המיתקן יישאר בעמדתו בלא תנועה עד להתרחקות העובד בגובה למרחק של 2 מטרים ממנו, ובהיעדר מרחק כאמור, למרחק המרבי האפשרי ממנו; {{ח:תתתת|(ו)}} המיתקן יוזז מעמדת העבודה בזהירות מרבית ולאחר שננקטו כל האמצעים למניעת פגיעה בעובד; {{ח:תתת|(9)}} לא הועמסו על משטח העבודה במיתקן, ציוד או עובד שלא הובאו מראש בחישוב יכולת ההעמסה של המיתקן, בטווחי העבודה האפשריים, בזוית או בגובה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפסקאות (7) ו־(8)(ג){{ח:הערה|,}} (ד) ו־(ה) של תקנת משנה (א), ניתן לבצע את העבודה בלא שימוש ברתמת בטיחות בעבודות אלה: {{ח:תתת|(1)}} טיפול בעצים, לרבות גדיד תמרים, מתוך בימה מתרוממת ניידת, בעלת משטח עבודה החובק במלואו את גזע העץ, ורק כאשר העבודה נעשית לכיוון מרכז הבימה, לרבות טיפוס על הענפים מעל משטח העבודה לגובה שלא יעלה על שני מטרים מעל אותו משטח; {{ח:תתת|(2)}} אחסון פריטים על גבי מדפים מקובעים במבנה סגור, כאשר המיתקן מוצב על רצפה מפולסת ויציבה, בלא מכשולים, ולעובד יש גישה נוחה, בלא הטיית הגוף מחוץ למשטח העבודה. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: עבודה בגובה על סולמות}} {{ח:סעיף|18|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקן הגבלת המיפתח“ – התקן בסולם ניצב, המאבטח את שתי הרגלים של הסולם מפני החלקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפוס“ – עליה או ירידה מסולם בלא ביצוע עבודה נוספת, ובלא נשיאת משאות בידיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן פיצוי“ – מנגנון המותקן, דרך קבע, בבסיס הזקפים בסולם, המאפשר הארכת זקף אחד לצורך העמדת הסולם בניצב לקרקע או לרצפה שאינה באותו מישור של זקפי הסולם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולם מתארך“ – סולם המורכב משניים או שלושה חלקים, בעל זקפים מקבילים, הניתנים לפתיחה או לסגירה לפי גובה העבודה הנדרש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולם נייד“ – סולם שבבסיסו גלגלים המאפשרים את ניידותו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולם נסמך“ – סולם בלא תמיכה עצמית, מתארך ושאינו מתארך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולם עמידה“ – סולם ניצב בעל משטח דריכה עליון שרוחבו ועומקו המזעריים 25 ס״מ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולם ניצב“ – סולם בעל תמיכה עצמית, הניתן לטיפוס עליו בצדו האחד או משני צדדיו, לפי הענין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולם קבוע“ – סולם המעוגן והרתום למבנה קבוע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיגום סולמות“ – פיגום שרצפתו נסמכת על שלבי סולמות. {{ח:סעיף|19|תחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} יחולו על כל עבודה בגובה המתבצעת באמצעות סולם, לרבות עבודות גלישה וטיפוס תרנים, ועל הסולמות המשמשים לעבודה בגובה. {{ח:סעיף|20|השימוש בסולמות}} {{ח:ת}} מבצע יוודא כי לא ייעשה שימוש בסולם שאינו סולם קבוע אלא אם כן נתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} הוא עומד בדרישות התקן הישראלי, ת״י 1847, ומתאים לאופי העבודה המבוצעת; {{ח:תת|(2)}} הוא סולם נסמך המשמש למעבר בין דיוטות, המהווה חלק מפיגום זקפים או מפיגום עצמאי, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות עבודות בניה}}, ובלבד שהוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת״י 1139; {{ח:תת|(3)}} הוא סולם ניצב תלת־רגלי המיועד לביצוע עבודות חקלאיות על עצים, שגובהו אינו עולה על 3 מטרים, ובלבד שיש לו מבנה טוב, מחוזק מספיק, בלא פגם גלוי, והמרחק בין השלבים בו אינו פחות מ־25 ס״מ ואינו עולה על 30 ס״מ; {{ח:תת|(4)}} הוא סולם עץ המשמש למעבר בין מפלסים שונים בעבודות בניה ובלבד שמתקיימות בו דרישות אלה: {{ח:תתת|(א)}} אם ארכו עולה על 2 מטרים, יחוזק בכל 1.5 מטר לפחות על ידי ברגי קשירה או על ידי חיזוקי עץ אחוריים; {{ח:תתת|(ב)}} זקף שלו יהיה בעל שטח חתך שלא יפחת מ־45 סנטימטרים רבועים ומידת רוחבו או קוטרו לא תפחת מ־4.5 סנטימטרים; סיביו יהיו ישרים ככל האפשר, וכיוונם מקביל בקירוב לארכו של הזקף; {{ח:תתת|(ג)}} שלבי הסולם יהיו בחוזק מתאים, נתונים היטב בתוך הזקפים או תמוכים על ידי גזרי עץ המחוברים היטב לזקפים משלב לשלב; {{ח:תתת|(ד)}} לא חסר שלב בסולם, ולא יהיה שלב משלביו לקוי; המרחק בין השלבים יהיה אחיד, לא יפחת מ־25 סנטימטרים ולא יעלה על 30 סנטימטרים, ולא יהיה שלב משלביו של הסולם מחובר לזקף אלא במסמרים או באמצעי חיבור נאותים. {{ח:סעיף|21|חובות המבצע}} {{ח:תת|(א)}} מבצע יספק במקום העבודה סולמות על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} בלא פגם, מחומר מתאים, מסוג המתאים לאופי העבודה המבוצעת, בממדים ובגבהים המתאימים למקום הצבתם ובכמות הדרושה. {{ח:תת|(ב)}} מבצע אחראי כי לאחר נפילה בלתי מבוקרת של הסולם או לאחר שינועו באמצעות כלי רכב, ייבדק הסולם כדי לוודא כי לא נפגעו רכיבי הסולם, לא נוצרו בו סדקים או עיוותים או מרווחים בלתי סבירים בין חלקיו. {{ח:תת|(ג)}} מבצע יפסול לשימוש סולמות פגומים וינקוט אמצעים נאותים למניעת השימוש בהם; הסולמות יוחזרו לשימוש רק לאחר שתוקנו על פי דרישות התקן; סולם שאינו ניתן לתיקון יושמד באופן שלא יתאפשר שימוש נוסף בו. {{ח:סעיף|22|גובה הסולם}} {{ח:תת|(א)}} מבצע יוודא כי לא יטפס עובד בסולם הארוך מ־2 מטרים אלא עד למטר אחד מתחת לקצהו העליון. {{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול אם במקום הגבוה ביותר שאליו יגיע העובד תוך שימוש בסולם, נמצא מאחז יד מתאים בגובה של כמטר אחד מעל המקום שניצבות רגליו, לרבות אם נעשית העבודה על גבי סולם עמידה עם משענת יד בגובה של מטר אחד לערך מעל משטח הדריכה העליון. {{ח:סעיף|23|שימוש בציוד להגנה מפני נפילה בעבודה על סולם}} {{ח:ת}} מבצע יוודא כי לא יעבוד עובד בגובה על סולם אלא אם כן התקיימו בו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא מאובטח ברתמת בטיחות תקינה, מושלמת ומותאמת למידותיו; {{ח:תת|(2)}} הוא מאובטח במערכת לבלימת נפילה, המתאימה לאופי העבודה המבוצעת; {{ח:תת|(3)}} מערכת בלימת הנפילה מעוגנת לחלק יציב; {{ח:תת|(4)}} הוא חובש קובע מגן, ונועל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה. {{ח:סעיף|24|סייגים לשימוש בסולמות}} {{ח:תת|(א)}} ניתן לבצע את הפעולות המפורטות להלן גם בלא קיום {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנות 23(1) עד (3)}} במקרים אלה: {{ח:תתת|(1)}} טיפוס בסולם שאינו קבוע שגובהו עד 6 מטרים, למעבר בין מפלסים שונים; {{ח:תתת|(2)}} טיפוס בסולם וביצוע עבודות שאינן ממושכות או מאומצות או שאינן מחייבות את הטיית גוף האדם באופן שיגרום לו אבדן שיווי משקל, בסולם שגובהו עד 4.5 מטרים. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(1)}} לא תחול על עבודת קטיף בחקלאות על סולם שגובהו עד 3 מטרים, אם העובד צעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עבודת נוער|בחוק עבודת נוער, התשי״ג–1953}}. {{ח:סעיף|25|אופן העמדת סולמות}} {{ח:תת|(א)}} העובד והמבצע יוודאו כי סולם נסמך או ניצב יועמד על בסיס איתן, באופן שווה על זקפיו באמצעות רפידות גומי, דורבנות מתכת או מעצור נאות אחר בבסיס הסולם, וכי יוסמך ויושען על סמך יציב, כך שלא תתאפשר תזוזה מקרית ממקומו בעת השימוש בו, הכל לפי הענין ולפי סוג המשטח ואופן העמדת הסולם. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), אם קיים חשש ליציבות הסולם או שהסולם הוצב במרחק קטן מ־30 ס״מ מקצהו החופשי של משטח, יעמוד אדם ליד בסיס הסולם ויחזיק בו למניעת הזזתו מהמקום. {{ח:תת|(ג)}} סולם נייד יובטח על ידי התקן לעצירת הגלגלים למניעת תזוזה בלתי רצויה כל עוד נמצא או עשוי להימצא עליו אדם. {{ח:תת|(ד)}} לא יוצב סולם נסמך אלא כשהוא נשען במקום השענתו התחתון על שני זקפיו בשתי נקודות יציבות המצויות באותו מפלס, ובמקום השענתו העליון על שני זקפיו בשתי נקודות יציבות המצויות באותו המפלס; לא ניתן להציב את חלקו העליון של סולם באופן המאפשר את השענתו על שני זקפיו לרבות על עמוד, תורן, גזע עץ או פינה חיצונית של מבנה, יצויד הסולם באבזר מתאים בראשו, שיאפשר בחוזקו ובמידותיו את ביצוע העבודה בביטחון. {{ח:תת|(ה)}} לא ייעשה כל שימוש בסולם המצויד במיתקן פיצוי. {{ח:תת|(ו)}} סולם נסמך, יועמד בשיפועים שבין 1 אפקי ל־4 אנכי, ובין 1 אופקי ל־2 אנכי, (בזוית שבין 65 ל־76 מעלות ביחס לקו האופק) ויינקטו אמצעים נאותים למניעת התהפכותו או החלקתו בעת השימוש בו. {{ח:תת|(ז)}} סולם ניצב יועמד באופן שהתקן הגבלת המיפתח שלו ייפתח במלואו; לא ייעשה שימוש בסולם שהתקן הגבלת המיפתח שלו אינו תקין. {{ח:תת|(ח)}} בעת השענת סולם מעל לפתח שעל קיר או מבנה, יימצא ראש הסולם בגובה של 30 ס״מ לפחות מעל הפתח. {{ח:תת|(ט)}} לא יועמד סולם מול דלת העשויה להיפתח, אלא אם כן ננקטו דרכים בטוחות למניעת פתיחתה, כל עוד מוצב הסולם בסמוך לדלת. {{ח:תת|(י)}} לא יוצב סולם במקום המשמש מעבר לבני אדם או לכלים ממונעים, אלא אם כן הצבה זו חיונית, ובכל מקרה יהיה משך ההצבה קצר, ככל האפשר, ויינקטו אמצעים למניעת מעבר אנשים או כלים ממונעים במקום ההצבה. {{ח:תת|(יא)}} לא יורם על סולם משא כבד שאינו מתאים לייעודו של הסולם; על שלב של סולם יעמוד רק אדם אחד; העומס על הסולם לא יעלה על 150 ק״ג. {{ח:תת|(יב)}} לא יעבור עובד העומד על סולם למשטח מוגבה אחר אלא אם כן המשטח יציב, צמוד לסולם ומקובע כראוי. {{ח:סעיף|26|הוראות כלליות לטיפוס ולעבודה על סולמות}} {{ח:ת}} מבצע יוודא כי – {{ח:תת|(1)}} הטיפוס בסולם ייעשה כך שהעובד פונה כלפי הסולם, ושתי ידיו פנויות מכל חפץ כדי להיאחז בסולם; {{ח:תת|(2)}} הטיפוס על גבי סולם ייעשה באופן שהעובד יוכל להיאחז בשלוש נקודות משען לפחות בכל שלב של הטיפוס; ניתן להסתפק בנקודות משען לרגליים לצורך ביצוע עבודה בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} העובד מצויד ברתמת בטיחות ומחובר למערכת מיקום ותמיכה המקנה לו אחיזה בטוחה ונאותה בגבו; {{ח:תתת|(ב)}} העובד עומד על משטח העמידה בסולם עמידה המצויד במעקה הכולל אזן יד, אזן תיכון ולוח רגל בשלושת צדדיו, למעט בצד העליה עליו; צד העליה יהיה ניתן לנעילה בזמן העבודה באמצעות שרשרת או מיתקן דומה אחר שגובהו 1 מטר מעל למשטח העמידה; {{ח:תת|(3)}} לא יוצבו בסמוך לבסיס הסולם או לראשו חומרים או חפצים העלולים לגרום לאיבוד שיווי משקלו של העובד בעת עלייתו בסולם או ירידתו ממנו; {{ח:תת|(4)}} לא יוצב סולם על משטח ששטחו, מבנהו או צורתו אינם מאפשרים עליה, ירידה בסולם או גישה בטוחה אליו; {{ח:תת|(5)}} לא יטפס עובד על סולם מצדו הפנימי ובשיפוע ההפוך לאופן הצבתו; {{ח:תת|(6)}} בסולם המשמש אמצעי המקשר בין שתי קומות, שני מפלסים או שתי דיוטות של משטחי עבודה, יהיה הפתח בין הקומות שבו עובר הסולם, קטן ככל האפשר, בלי לסכן את המטפס, וגדור משלושה עברים, או לחלופין יצויד פתח המעבר במכסה שייסגר לאחר כל מעבר דרכו; {{ח:תת|(7)}} לא ייעשה שימוש בסולם שאינו קבוע כאמצעי קשר בין יותר מ־2 קומות, 2 מפלסים או 2 דיוטות של משטחי עבודה; {{ח:תת|(8)}} עבודת חשמל, לרבות עבודה בקרבת קווי חשמל הנמצאים תחת מתח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}} תבוצע רק מעל סולם שזקפיו עשויים בשלמותם מחומר מבודד ולא תבוצע עבודה כאמור, מעל סולם מתכת או מעל סולם מחומר מבודד המצויד בזקפיו בפסי חיזוק ממתכת או כבלי פלדה; {{ח:תת|(9)}} לא תבוצע עבודה בלא שימוש במערכת לבלימת נפילה המעוגנת למבנה מעל סולם ניצב שגובהו עולה על שני מטרים, כאשר העובד בתנוחת רכיבה מעל לראש הסולם. {{ח:סעיף|27|שימוש בסולם קבוע}} {{ח:תת|(א)}} תופש מפעל – {{ח:תתת|(1)}} יוודא כי סולם קבוע על חלקיו וחיבוריו יהיה בחוזק נאות ומתאים ליעודו, ויקובע למבנה באופן יציב למניעת קריסתו או הינתקותו מן המבנה שהוא מחובר אליו; מבנה הסולם, חלקיו, חיבוריו ואופן קיבועו למבנה יאושרו בידי מהנדס אזרחי רשום ורשוי; {{ח:תתת|(2)}} ינקוט אמצעים נאותים להבטיח כי תהיה גישה לסולם קבוע רק למי שהורשה לכך; {{ח:תתת|(3)}} שקיים בו סולם קבוע המצויד בכלוב מגן, יתקין את הכלוב בגובה 2 שבין 2.1 מטרים לבין 2.4 מטרים מן הרצפה או משטח המנוחה, לפי הענין, בחוזק מספיק ומתאים לייעודו; {{ח:תתת|(4)}} שקיים בו סולם קבוע בלא כלוב מגן, שגובהו מעל 6 מטרים, או סולם קבוע המצויד בכלוב מגן שגובהו מעל 10 מטרים, יציידו בקו עיגון אנכי קשיח; {{ח:תת|(ב)}} מבצע יוודא כי טיפוס וביצוע עבודה בגובה מעל סולם קבוע ייעשו בידי עובד המצויד ברתמת בטיחות המשולבת במערכת מיקום ותמיכה, נוסף על המערכת לבלימת הנפילה, למעט במקרים אלה: {{ח:תתת|(1)}} טיפוס בסולם קבוע בלא כלוב מגן, שגובהו עד 6 מטרים, למעבר בין מפלסים שונים או טיפוס בסולם המצויד בכלוב מגן שגובהו עד 10 מטרים; {{ח:תתת|(2)}} טיפוס וביצוע עבודות שאינן ממושכות או מאומצות או שאינן מחייבות את הטיית גוף האדם באופן שיגרום לו אבדן שיווי משקל, בסולם קבוע שגובהו עד 4.5 מטרים; {{ח:תתת|(3)}} קיימים משטחי מנוחה קבועים, יציבים ומגודרים משלושה עבריהם, הצמודים לסולם, שהמרחק ביניהם אינו עולה על 6 מטרים ובלבד שמתקיימת דרישת תקנת משנה (ג); {{ח:תת|(4)}} הסולם מצויד בכלוב מגן לכל גובהו, בעל משטחי מנוחה קבועים, יציבים ומגודרים משלושה עבריהם, שהמרחק ביניהם אינו עולה על 10 מטרים ובלבד שמתקיימת דרישת תקנת משנה (ג). {{ח:תת|(ג)}} פתחי המעבר ומשטחי המנוחה האמורים בתקנת משנה (ב)(3) ו־(4) יהיו מצוידים במכסים שייסגרו לאחר כל מעבר דרכם, או שקטעי סולם סמוכים שמעל או מתחת לכל פתח מעבר או משטח מנוחה לא יימצאו ברצף אנכי אחד. {{ח:סעיף|28|איסור שימוש}} {{ח:ת}} מבצע יוודא כי לא ייעשה שימוש בפיגום סולמות. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: ביצוע עבודת גלישה}} {{ח:סעיף|29|הגדרה}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, ”רתמת בטיחות לגלישה“ – רתמת בטיחות המותאמת לחיבור למערכת בלימת נפילה ולמערכת תליה, בעלת אבטחה גם בגב האדם מאחור. {{ח:סעיף|30|תחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} יחולו על עבודות גלישה בלבד. {{ח:סעיף|31|אחריות}} {{ח:תת|(א)}} מבצע חייב למלא אחר הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} ולנקוט אמצעים מתאימים, אלא אם כן החובה הוטלה במפורש על המנהל המקצועי או על אדם אחר. {{ח:תת|(ב)}} המנהל המקצועי חייב למלא אחר הוראות תקנות אלה ולנקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל גולש בנין ימלא אחר הוראות התקנות הנוגעות לעבודתו, זולת אם הוטלה החובה במפורש על המבצע. {{ח:תת|(ג)}} לא מינה המבצע מנהל מקצועי לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36}} או הפסיק המנהל המקצועי לשמש בתפקידו ולא מונה מנהל מקצועי אחר במקומו או שהמנהל המקצועי נמחק מן המרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|תקנה 56}} ולא מונה אחר במקומו, יראו את כל החובות המוטלות על המנהל המקצועי כמוטלות על המבצע; אין במילוי החובות כאמור על ידי המבצע כדי לגרוע מאחריותו על אי מינוי מנהל מקצועי. {{ח:סעיף|32|תנאים לעבודת גלישה}} {{ח:ת}} לא יבצע אדם עבודת גלישה אלא בהתקיים תנאים אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא גולש בנין; {{ח:תת|(2)}} גולש הבנין פועל בהשגחתו הישירה והמתמדת של מנהל מקצועי לעבודות גלישה בבנין; {{ח:תת|(3)}} המנהל המקצועי יוודא כי העבודה כרוכה בשהות קצרה בכל תחנת עבודה, והיא השיטה ההכרחית, הסבירה והבטוחה לביצוע העבודה הנדרשת, ובין השאר יוודא כי לא קיימת בגג הבנין, מערכת קבועה ותקינה לניקוי חלונות וקירות מסך, כמוגדר {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 2.28|בפרט 2.28 {{ח:הערה|לתוספת השנייה}} בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}}, הפוטרת מן הצורך בעבודת גלישה; {{ח:תת|(4)}} גולש הבנין או המנהל המקצועי אינו במצב העלול לסכן את עצמו או את העובדים עמו, לרבות כתוצאה מהשפעת סמים או משקאות משכרים או מחמת ליקוי גופני או נפשי. {{ח:סעיף|33|שימוש בצמ״א}} {{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בתקנה 32}} יוודא מנהל מקצועי כי לא יגלוש עובד אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא רתום ברתמת בטיחות לגלישה תקינה, מושלמת ומותאמת למידותיו, ומחובר למערכת תליה ולמערכת לבלימת נפילה; {{ח:תת|(2)}} כל אחת מן המערכות האמורות בפסקה (1) תשמש באופן עצמאי ובטוח, בלא תלות במערכת האחרת; {{ח:תת|(3)}} הוא נועל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה וחובש קובע מגן לפי אופי וסוג העבודה המתבצעת; {{ח:תת|(4)}} הוא משתמש בכל הצמ״א כנדרש בתקנות אלה. {{ח:סעיף|34|ביצוע עבודות גלישה}} {{ח:ת}} מנהל מקצועי יוודא כי לא תבוצע עבודת גלישה אלא בהתקיים הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} באתר שמתבצעת העבודה קיים ומנוהל פנקס; {{ח:תת|(2)}} אזור סכנה שקיימת בו תנועת כלים ממונעים, עובדים ועוברי אורח, יסומן וישולט למניעת הימצאות אנשים בו; כמו כן יימצא באזור זה תמיד אדם נוסף על גולשי הבנין, מטעם המבצע, שיסייע לגולשים, יהיה בקשר עין עמם וימנע, ככל האפשר, הימצאות של אנשים בו; {{ח:תת|(3)}} העגינה של חבלי התילוי והאבטחה תתבצע על פי תרשים מפורט שיכין המנהל המקצועי ואשר יימצא לביקורת בפנקס באתר; {{ח:תת|(4)}} בפריטי הצמ״א להגנה מפני נפילה התקיימו לפני תחילת יום עבודה, המפורטים להלן, והוא אישר זאת בחתימתו בפנקס: {{ח:תתת|(א)}} הם נבדקו בקפידה על ידי גולש הבנין לפי הוראות היצרן המצוינות במפרטים הטכניים; {{ח:תתת|(ב)}} חבלי התילוי והאבטחה מעוגנים באופן בטוח; {{ח:תת|(5)}} בכל שימוש בחבלי תילוי ואבטחה, שקיימת בו סכנת שחיקה של החבלים, כתוצאה מחיכוכם, לרבות במעבר פינה, ייעשה שימוש בשרוולי מגן או במגן פינה; {{ח:תת|(6)}} עבודת גלישה בין שקיעת השמש לזריחתה, בתנאי ראות לקויים, בזמן רוחות חזקות, גשם שוטף, שלג או ברד, תתבצע רק לפי הנחיות בטיחות מפורשות בכתב שנתן המבצע, לרבות בדבר אופן ביצוע העבודה וכל הציוד הנדרש; {{ח:תת|(7)}} החומרים, הכלים והציוד הדרושים לאדם לביצוע משימתו יאובטחו מפני נפילה וימצאו, לפי הצורך, בכלי קיבול מתאים; {{ח:תת|(8)}} לא ייעשה שימוש בעבודת גלישה באש, בריתוך, בחומרים משתכים, במכשיר השחזה, מכשיר חיתוך וכיוצא באלה, אלא אם כן אושרה בידי המבצע בכתב, ובלבד שהותקנה אבטחה נוספת על ידי כבלי פלדה המחוברים לרתמת בטיחות בגלישה מאחור (בגב גולש הבנין) או בחבלים בעלי מעטפת עמידה לחום וחומרים משתכים, חובת והדבר צוין בהודעה המוקדמת למפקח עבודה אזורי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בתקנה 59}}, אם נדרשה הודעה כאמור. {{ח:סעיף|35|אחריות לאספקת ציוד}} {{ח:תת|(א)}} מבצע אחראי לאספקת כל הציוד והאמצעים הנדרשים לביצוע העבודות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, כשהוא במצב תקין ובהתאם לדרישות התקן או {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי)|תקנות ציוד מגן אישי}}, לפי הענין, לכל מי שאמור לבצע עבודת גלישה. {{ח:תת|(ב)}} כל פריטי הצמ״א להגנה מפני נפילה יסומנו בסימן זיהוי בר־קיימא (תווית, דיסקית, הטבעה או אחר) בלי שתיפגע שלמות הפריטים, תקינותם ותפקודם; הסימון יכלול לפחות את אלה: {{ח:תתת|(1)}} מספר סידורי של הפריט; {{ח:תתת|(2)}} שם או סימן מסחרי שיאפשר את זיהוי היצרן; {{ח:תתת|(3)}} שתי ספרות אחרונות של שנת הייצור; {{ח:תתת|(4)}} מספר סדרת הייצור של הפריט. {{ח:תת|(ג)}} באתר יהיה מכשיר טלפון או מכשיר קשר אחר, במצב תקין וזמין, מחובר לרשת קליטה, וערכת חירום שלמה תקינה וזמינה. {{ח:תת|(ד)}} כל פריט צמ״א שנמצא לא תקין יועבר לבדיקה או להחלפת מיכללים, לפי הצורך, במרכז תיקונים שהרשה היצרן; פריט צמ״א שאינו ניתן לתיקון יושמד באופן שלא יתאפשר שימוש נוסף בו. {{ח:סעיף|36|מינוי מנהל מקצועי}} {{ח:תת|(א)}} מבצע אחראי לכך כי כל עבודת גלישה תתבצע בהשגחתו הישירה והמתמדת של מנהל מקצועי לטיפוס תרנים שהוא מינה ושאת פרטיו האישיים, דבר מינויו והכשרתו רשם בפנקס. {{ח:תת|(ב)}} הפסיק המנהל המקצועי לשמש בתפקידו, ימנה המבצע מיד מנהל מקצועי אחר במקומו וירשום בפנקס את דבר מינויו ושאר הפרטים כנדרש בתקנת משנה (א). {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: טיפוס על תרנים}} {{ח:סעיף|37|הגדרה}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, ”רתמת בטיחות לטיפוס“ – רתמה בעלת נקודת בלימת נפילה עליונה קדמית הניתנת לחיבור משולב במערכת מיקום ותמיכה. {{ח:סעיף|38|תחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} יחולו על עבודות טיפוס תרנים בלבד. {{ח:סעיף|39|אחריות}} {{ח:תת|(א)}} מבצע חייב למלא אחר הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, ולנקוט צעדים מתאימים, זולת אם החובה הוטלה במפורש על מנהל מקצועי. {{ח:תת|(ב)}} מנהל מקצועי חייב למלא אחר הוראות תקנות אלה ולנקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל מטפס תרנים ימלא אחר ההוראות הנוגעות לעבודתו, זולת אם הוטלה החובה במפורש על מבצע. {{ח:תת|(ג)}} לא מינה מבצע מנהל מקצועי או הפסיק מנהל מקצועי לשמש בתפקידו ולא מונה מנהל מקצועי אחר במקומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44}} או נמחק מן המרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|תקנה 56}} ולא מונה אחר במקומו, יראו את כל החובות המוטלות על מנהל מקצועי כמוטלות על מבצע; אין במילוי החובות כאמור על ידי מבצע כדי לגרוע מאחריותו על אי מינוי מנהל מקצועי. {{ח:סעיף|40|תנאים לטיפוס תרנים}} {{ח:ת}} לא תבוצע עבודת טיפוס תרנים, אלא בהתקיים תנאים אלה: {{ח:תת|(1)}} העבודה תבוצע בידי מטפס תרנים; {{ח:תת|(2)}} מטפס התרנים פועל בהשגחתו הישירה והמתמדת של מנהל מקצועי לעבודות טיפוס על תרנים; {{ח:תת|(3)}} מטפס התרנים או המנהל המקצועי אינו נמצא במצב העלול לסכן את עצמו או את העובדים עמו, לרבות כתוצאה מהשפעת סמים או משקאות משכרים או מחמת ליקוי גופני או נפשי; {{ח:תת|(4)}} נשלחה הודעה מוקדמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בתקנה 59}} אם נדרשה הודעה כאמור, ולא התקבלה התנגדות לביצוע עבודת טיפוס תרנים מצד מפקח עבודה אזורי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בתקנה 60}}. {{ח:סעיף|41|ביצוע עבודות טיפוס}} {{ח:ת}} מנהל מקצועי יוודא כי לא תבוצע עבודת טיפוס תרנים אלא בהתקיים אלה: {{ח:תת|(1)}} באתר העבודה קיים ומנוהל פנקס; {{ח:תת|(2)}} אזור סכנה שקיימת בו תנועת כלים ממונעים, עובדים ועוברי אורח, יגודר, יסומן וישולט באחריות מנהל מקצועי, למניעת הימצאותם של אנשים בו; על הקרקע באזור יימצא תמיד אדם נוסף על מטפס התרנים שיסייע למטפס ויהיה בקשר עין עמו, וימנע הימצאות אנשים בו; {{ח:תת|(3)}} החומרים, הכלים והציוד הדרושים לאדם לביצוע משימתו יאובטחו מפני נפילה וימצאו לפי הצורך, בכלי קיבול מתאים; {{ח:תת|(4)}} לפני הטיפוס על התורן, המנהל המקצועי – {{ח:תתת|(א)}} יבחן חזותית את יציבותו ושלמותו של התורן, ויבדוק את כבלי העגינה, ונקודות העיגון, אם קיימים, וירשום את ממצאי הבדיקה ומועדה בפנקס; {{ח:תתת|(ב)}} יוודא כי קיים עותק טופס בדיקה המעיד כי התורן ומערכות האבטחה נבדקו לחוזקם, יציבותם ותקינותם על ידי בודק מוסמך, מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי רשום ורשוי במהלך 5 השנים שקדמו לביצוע העבודה המתוכננת; תרנים ועמודי חשמל, לרבות מערכות האבטחה הנמצאים באחריות בלעדית של חברת החשמל לישראל בע״מ (בפסקה זו – החברה), ייבדקו על ידי עובדי אחזקה שהסמיך לביצוע בדיקה זו מנכ״ל החברה, על פי נהלי בדיקה מפורטים שהוכנו בהנחיית מהנדס אזרחי רשוי ומוסמך מטעם החברה; {{ח:תתת|(ג)}} יאשר בשמו ובחתימתו בפנקס, כי בפריטי הצמ״א להגנה מפני נפילה התקיימו, לפני תחילת יום עבודה, המפורטים להלן: {{ח:תתתת|(1)}} הם נבדקו בקפידה על ידי מטפס התרנים לפי הוראות היצרן המצוינות במפרטים הטכניים; {{ח:תתתת|(2)}} חבלי התילוי והאבטחה עוגנו באופן בטוח; {{ח:תת|(5)}} מנהל מקצועי יוודא כי לא תבוצע עבודה על תורן בהתקיים אחד מן המפורטים להלן, אלא לפי הנחיות מפורשות בכתב, לרבות הנחיות בטיחות, לאופן ביצוע העבודה והציוד הנדרש, שיקבע המבצע באופן כללי או לעבודה מסוימת, ושהעתק שלהן צורף לפנקס: {{ח:תתת|(א)}} עבודת טיפוס בין שקיעת השמש לזריחתה, בתנאי ראות לקויים, בזמן רוחות חזקות, גשם שוטף שלג או ברד, התורן נושא עליו ציוד חשמלי או אלקטרוני והוא אינו מוארק באופן תקני; {{ח:תתת|(ב)}} על גבי התורן מותקן משדר הפועל בעת הטיפוס עליו. {{ח:סעיף|42|אחריות לאספקת ציוד}} {{ח:תת|(א)}} מבצע אחראי לאספקת כל הציוד והאמצעים הנדרשים לביצוע העבודות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, במצב תקין ובהתאם לדרישות התקן או {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי)|תקנות ציוד מגן אישי}}, לפי הענין, לכל מי שמיועד לבצע עבודת טיפוס תרנים. {{ח:תת|(ב)}} כל פריטי הצמ״א להגנה מפני נפילה יסומנו בסימן זיהוי בר־קיימא (תווית, דיסקית, הטבעה או אחר) בלי שתיפגע שלמות הפריטים, תקינותם ותפקודם; הסימון יכלול לפחות את אלה: {{ח:תתת|(1)}} מספר סידורי של הפריט; {{ח:תתת|(2)}} שם או סימן מסחרי שיאפשר את זיהוי היצרן; {{ח:תתת|(3)}} שתי ספרות אחרונות של שנת הייצור; {{ח:תתת|(4)}} מספר סדרת הייצור של הפריט. {{ח:תת|(ג)}} באתר יהיה מכשיר טלפון או מכשיר קשר אחר, במצב תקין וזמין, מחובר לרשת קליטה וערכת חירום שלמה תקינה וזמינה. {{ח:תת|(ד)}} כל פריט צמ״א שנמצא לא תקין יועבר לבדיקה או להחלפת מיכללים, לפי הצורך, במרכז תיקונים שהרשה היצרן; פריט צמ״א שאינו ניתן לתיקון יושמד באופן שלא יתאפשר שימוש נוסף בו. {{ח:סעיף|43|חובת שימוש בצמ״א}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בתקנות 40}} {{ח:פנימי|סעיף 41|ו־41}} לא יטפס אדם על תורן אלא אם כן נתקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא רתום ברתמת בטיחות לטיפוס תקינה, שלמה ומותאמת למידותיו; {{ח:תת|(2)}} הוא נועל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה, חובש קובע מגן לפי אופי וסוג העבודה המתבצעת ועם לבוש מלא לגופו; {{ח:תת|(3)}} הוא מאובטח במשך כל העבודה על התורן על ידי מערכת לבלימת נפילה שהיא צירית, אנכית קשיחה, זולת במקרים אלה: {{ח:תתת|(א)}} בעת הרכבת התורן, בתנאי שהמטפס המרכיב אותו מאובטח במערכת לבלימת נפילה, מרחבית או גמישה, המבטיחה אותו באופן מלא בזמן תנועתו על גבי התורן ובזמן שהותו בכל תחנת עבודה, כאשר בכל עת מעוגן אמצעי קשירה אחד לפחות למבנה התורן; {{ח:תתת|(ב)}} בעת הרכבת התורן, או בעת עבודה על תורן העשוי ממסבך הנושא קווי חשמל ובתנאי שהורכבה על התורן מערכת לבלימת נפילה שהיא אנכית גמישה שרתום אליה העובד; {{ח:תתת|(ג)}} הותקן על גבי התורן, דרך קבע, סולם המצויד בכלוב מגן לכל גובהו ועד לתחנת העבודה, לצורכי עליה וירידה בלבד, והוא בעל משטחי מנוחה שהמרחק ביניהם אינו עולה על 10 מטרים; במשטחי המנוחה שאינם בעלי גידור נאות, העיגון ואבטחת המטפס מפני נפילה יהיה באמצעות מערכת מיקום ותמיכה או מערכת למניעת נפילה; הסולם וכלוב המגן יהיו עשויים חומר בחוזק מספיק ומתאימים לייעודם. {{ח:סעיף|44|מינוי מנהל מקצועי}} {{ח:תת|(א)}} מבצע אחראי לכך כי כל עבודת טיפוס תרנים תתבצע בהשגחתו הישירה והמתמדת של מנהל מקצועי לטיפוס תרנים שהוא מינה, ומינויו, לרבות פרטיו האישיים והכשרתו, נרשמו בפנקס. {{ח:תת|(ב)}} הפסיק מנהל מקצועי לשמש בתפקידו, ימנה המבצע מיד מנהל מקצועי אחר במקומו וירשום את שמו ומענו בפנקס כנדרש בתקנת משנה (א). {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הכשרה ואישור מוסד להכשרה}} {{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳ – מוסד להכשרה ומתן תעודות הכשרה}} {{ח:סעיף|45|תפקיד מוסד להכשרה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} מוסד להכשרה ייתן תעודת הכשרה לשמש מדריך עבודה בגובה, גולש בנין, מטפס תרנים או מנהל מקצועי, לפי הענין; {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} וכן רשאי הוא לבצע הדרכה בגובה של עובד באמצעות מדריך עבודה בגובה, כנדרש לפי תקנות אלה ולפי הנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 47|בתקנה 47}}. {{ח:סעיף|46|אישור מוסד להכשרה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} לא יאשר מפקח העבודה הראשי מוסד להכשרה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא תאגיד או גוף הפועל במסגרת תאגיד, שהוא או מנהליו בעלי ניסיון ויכולת מקצועית, מוכרת בהדרכה והכשרה בתחומי עבודה בגובה או בתחומים דומים; {{ח:תתת|(2)}} לרשותו מיתקני אימון, כיתות לימוד וציוד הנוגע להכשרת הלומדים בכל הכשרה או השתלמות שהוא מקיים, לרבות ספריה מקצועית; {{ח:תתת|(3)}} מלמד בו צוות הוראה הכולל מרצים ומדריכים בעלי הכשרה וידע המתאימים לתחומים הנלמדים, ובעלי ניסיון מוכח בהדרכה בתחומים אלה, וכן בוחנים בעלי הכשרה, ידע וניסיון מעשי מתאים; {{ח:תתת|(4)}} הוא מקיים את דיני הבטיחות בעבודה הנוגעים לתחום פעולתו בהדרכה והכשרה; {{ח:תתת|(5)}} הוא בעל יכולת לבצע את תכנית ההכשרה בתחום העבודה בגובה המבוקש, ואת כל הדרישות למתן תעודת הכשרה לפי הענין, כאמור {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן ב׳}}, {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} או לגבי מוסד להכשרה שעוסק בהדרכת עובדים באמצעות מדריך עבודה בגובה – הוא בעל יכולת לבצע את תוכנית ההדרכה בתחומי העבודה בגובה; {{ח:תתת|(6)}} בעיסוקיו או תפקידיו האחרים אין ולא עלול להיווצר ניגוד ענינים עם תפקידו כנותן הכשרה {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026: או הדרכה, לפי העניין)}} לעובדים בגובה; {{ח:תתת|(7)}} הוא פרסם בציבור את גובה התשלום בעד הכשרה {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026: או הדרכה, לפי העניין),}} ומבחנים, לרבות מבחנים חוזרים. {{ח:תת|(ב)}} אישור מפקח העבודה הראשי יינתן לתקופה של שנתיים; מפקח העבודה הראשי רשאי לתת אישור לתקופה קצרה יותר. {{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳ – הכשרה}} {{ח:סעיף|47|תכניות ההכשרה}} {{ח:ת}} מפקח העבודה הראשי יכין תכניות הכשרה, שיכללו את דרישות תקנות אלה, לפי הענין, ואת הנושאים המפורטים להלן: {{ח:תת|(1)}} הכרת ציוד ושימוש במערכות אבטחה לעבודה בגובה; {{ח:תת|(2)}} זיהוי, הערכה ומניעת סיכונים במקום העבודה; {{ח:תת|(3)}} אופן בדיקת צמ״א; {{ח:תת|(4)}} בחירת מערכות אבטחה והתאמתן לעבודה המבוצעת; {{ח:תת|(5)}} עקרונות הרכבה ובניה של נקודות עיגון; {{ח:תת|(6)}} הכוחות הפועלים בנפילה והסכנות הנובעות מכך; {{ח:תת|(7)}} הכשרה ייחודית לכל סוג עבודה בגובה. {{ח:סעיף|48|דרישות מקדמיות להשתתפות בהכשרה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מוסד להכשרה לא ייתן הכשרה למפורטים להלן אלא אם כן הגישו בקשה להשתתף בהכשרה, ובהתקיים התנאים כמפורט לצדם: {{ח:תתת|(1)}} גולש בנין או מטפס תרנים – הוא בגיר; {{ח:תתת|(2)}} מדריך עבודה בגובה – הוא אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} בעל אישור כשירות כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)|בתקנות ממונים על הבטיחות}}, והועסק כממונה על בטיחות במשך שנתיים לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} מינויו למנהל עבודה אושר כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות עבודות בניה}}; {{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} הוא רשום במרשם מנהלי העבודה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות עבודות בניה}}; {{ח:תתתת|(ג)}} בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בשימוש בציוד בטיחות ועבודה בגובה; {{ח:תתת|(3)}} מנהל מקצועי לעבודות גלישה או טיפוס תרנים – {{ח:תתתת|(א)}} הוא בעל תעודת הכשרה תקפה של שנה לפחות כגולש בנין או מטפס תרנים, לפי הענין, שעבד בניהולו של מנהל מקצועי בעל ותק של שנה, ובלבד שעבד כגולש בנין או מטפס תרנים לפי הענין, במשך 80 ימים לפחות, בשנה שקדמה לבקשתו להכשרה; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא סיים בהצלחה קורס מגישי עזרה ראשונה, בשנה שקדמה למועד הגשת בקשתו להשתתף בהכשרה. {{ח:תת|(ב)}} לא אושרה בקשתו של מבקש לקבל הכשרה למדריך, גולש, מטפס תרנים או מנהל מקצועי, לפי הענין, על פי החלטת המוסד להכשרה, תישלח על כך הודעה למבקש, שייאמר בה כי הוא יכול לערור על כך בפני מפקח העבודה הראשי בתוך 30 ימים מיום משלוח ההודעה. {{ח:סעיף|49|תנאים למתן תעודת הכשרה}} {{ח:תת|(א)}} מוסד להכשרה ייתן לאדם תעודת הכשרה אם ראה שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} גולש בנין או מטפס תרנים: {{ח:תתתת|(א)}} סיים הכשרה בגלישה בבנין או טיפוס תרנים, לפי הענין, שערך מוסד להכשרה, ועמד בהצלחה במבחן עיוני במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי; {{ח:תתתת|(ב)}} עבד בתור מתמחה במשך 12 ימים לפחות, בהדרכתו הישירה של מנהל מקצועי בעל ניסיון של שנה לפחות, בתוך תקופה של 6 החודשים לאחר שעמד בהצלחה במבחן העיוני; {{ח:תתתת|(ג)}} עמד בהצלחה במבחן מעשי במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי; {{ח:תתת|(2)}} מדריך עבודה בגובה: {{ח:תתת}} סיים הכשרה של מדריכי עבודה בגובה שערך מוסד להכשרה, ועמד בהצלחה במבחן עיוני ומעשי בתחומי עבודה בגובה שבהם עתיד הוא לעסוק, במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי. {{ח:תתת|(3)}} מנהל מקצועי לעבודות גלישה או לטיפוס תרנים: {{ח:תתתת|(א)}} סיים בהצלחה הכשרה של מנהל מקצועי לגלישה בבנין או לטיפוס תרנים, לפי הענין, שערך מוסד להכשרה, ובסיומה עמד בהצלחה במבחן עיוני, לפי הענין, במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי; {{ח:תתתת|(ב)}} עבד בתור מתמחה במשך 12 ימים לפחות, בהדרכתו הישירה של מנהל מקצועי בעל ניסיון של שנתיים לפחות באותו תחום, בתוך התקופה של 6 חודשים, לאחר שעמד בהצלחה במבחן העיוני; {{ח:תתתת|(ג)}} עמד בהצלחה במבחן מעשי במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי. {{ח:תת|(ב)}} לא ייגש אדם למבחן מעשי, אלא אם כן עמד בבחינה עיונית, בהכשרה ובהתמחות, לפי הענין, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 48|בתקנה 48}} ובתקנה זו. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מפקח העבודה הראשי לתת תעודת הכשרה, אם ראה על יסוד מסמכים שהוצגו לפניו כי המבקש הוכשר בארץ או בחוץ לארץ על ידי גוף שהכיר בו מפקח העבודה הראשי בהכשרה שהיא שוות ערך להכשרה הנדרשת בתקנות אלה, וכי הוא בעל ניסיון מקצועי כנדרש, ורשאי הוא להתנותה בעמידה בהשלמות הנדרשות, בהתמחות ובמבחן מעשי. {{ח:סעיף|50|פטור במסגרת רכישת הכשרה הדרכה ואימון}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בתקנות 32}} {{ח:פנימי|סעיף 40|ו־40}}, יכול שתבוצע עבודה בגובה, לרבות עבודת גלישה או טיפוס תרנים, או ניהול מקצועי בידי אדם שלא אושר לכך, ובלבד שהוא עושה זאת בעת – {{ח:תת|(1)}} הכשרתו במוסד להכשרה, לצורכי הדרכה, אימון או בחינה; {{ח:תת|(2)}} התמחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(א)(1)(ב)}} או {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(א)(3)(ב)}}. {{ח:סעיף|51|תעודת הכשרה}} {{ח:תת|(א)}} מי שעמד בתנאי ההכשרה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 48|בתקנות 48}} {{ח:פנימי|סעיף 49|ו־49}} ייתן לו מוסד ההכשרה תעודה על כך. {{ח:תת|(ב)}} בתעודת ההכשרה יצוין סוג ההכשרה שעבר; בתעודת הכשרה הניתנת למדריך עבודה בגובה, יפורטו כל התחומים שעמד בבחינה בהם בהצלחה. {{ח:תת|(ג)}} תוקף תעודת הכשרה יהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים והיא תחודש על ידי מוסד להכשרה, בתנאי שהמבקש עבר בהצלחה השתלמות רענון באותו מוסד, על פי תכנית שאישר מפקח העבודה הראשי, ויכול שתכנית כאמור תכלול מבחן. {{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (ג) לא תחודש תעודת הכשרה למנהל מקצועי, אלא אם בידו תעודה תקפה על הכשרה בעזרה ראשונה. {{ח:תת|(ה)}} סבר מפקח העבודה הראשי שאין לתת תעודת הכשרה או שאין לחדשה או שיש לחדשה לתקופה פחותה משנתיים, יודיע על כך לבעל התעודה בכתב, בצירוף נימוקיו, וייתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, לפני מתן החלטתו הסופית. {{ח:סעיף|52|ניהול רישום על ידי מוסד להכשרה}} {{ח:תת|(א)}} מוסד להכשרה ינהל רישום לגבי כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מבקש לקבל הכשרה וכל מי שבקשתו נדחתה; {{ח:תתת|(2)}} מבקש להבחן, לרבות מבחן נוסף; {{ח:תתת|(3)}} מי שקיבל תעודת הכשרה או חידשה ומי שלא עמד בדרישות ההכשרה. {{ח:תת|(ב)}} מוסד להכשרה ידווח למפקח העבודה הראשי על כל תעודת הכשרה שנתן. {{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳ – ניהול רישום והמרשם}} {{ח:סעיף|53|הגבלת העיסוק}} {{ח:ת}} לא יעסוק אדם בעבודה בגלישת בנין, בטיפוס תרנים, בהדרכת עובדים בגובה או בניהול מקצועי, לפי הענין, אלא אם כן הוא רשום במירשם, כגולש בנין, מטפס תרנים, מדריך עבודה בגובה או מנהל מקצועי, לפי הענין. {{ח:סעיף|54|המרשם}} {{ח:תת|(א)}} במרשם יירשמו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מוסד להכשרת עובדים בגובה, שאישר מפקח העבודה הראשי; {{ח:תתת|(2)}} מדריך לעבודה בגובה, מנהל מקצועי לטיפוס תרנים או לגלישה, לפי הענין, מטפס תרנים או גולש בנין, שקיבל תעודת הכשרה ממוסד להכשרה. {{ח:תת|(ב)}} המרשם ינוהל בידי מפקח העבודה הראשי והוא יהיה פתוח ונגיש לעיון הציבור. {{ח:תת|(ג)}} מפקח העבודה הראשי יפרסם באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן – המשרד), את המוסדות להכשרה ואת בעלי תעודות ההכשרה התקפות. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: ביטול אישור מוסד להכשרה ותעודות הכשרה}} {{ח:סעיף|55|מחיקת מוסד להכשרה מהמרשם|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מפקח העבודה הראשי רשאי לבטל אישור שנתן למוסד להכשרה, {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026: לכל העניינים או לחלקם),}} לתקופה מוגבלת או בלא הגבלת זמן, אם נתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לדעתו אין המוסד ממלא אחר אחד או יותר מן התנאים {{ח:פנימי|סעיף 46|שבתקנה 46}}, או הפר הוראות לפי תקנות אלה; {{ח:תתת|(2)}} האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי; {{ח:תתת|(3)}} אחד מנושאי המשרה בו עבר עבירה הקשורה בעיסוקו או עבירה שמחמת חומרתה או נסיבותיה אינו ראוי לשמש במשרה; {{ח:תתת|(4)}} ניתן למוסד צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים, או שהמוסד החליט על פירוק מרצון. {{ח:תת|(ב)}} סבר מפקח העבודה הראשי שנתקיים במוסד תנאי כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך למוסד בכתב, בצירוף נימוקיו, וייתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, לפני מתן החלטתו, ובלבד שאין סכנה בהמשך פעולתו; קיימת סכנה כאמור, יבוטל אישורו, ויינתן לו להשמיע את טענותיו בהזדמנות הראשונה. {{ח:תת|(ג)}} החליט מפקח העבודה הראשי לבטל את האישור שנתן למוסד, ישלח הודעה מנומקת בכתב למוסד; המוסד יימחק מן המרשם ודבר המחיקה יפורסם לידיעת הציבור באתר האינטרנט של המשרד. {{ח:תת|(ד)}} מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטתו של מפקח העבודה הראשי רשאי להשיג על כך בפניו בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה. {{ח:סעיף|56|מחיקת בעלי תפקידים מהמרשם}} {{ח:תת|(א)}} מפקח העבודה הראשי רשאי למחוק מהמרשם, לתקופה מוגבלת או בלא הגבלת זמן, רישום של מדריך עבודה בגובה, גולש בנין, מטפס תרנים או מנהל מקצועי, לפי הענין, אם נתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא אינו ממלא את תפקידו או את דרישות הבטיחות הנוגעות לעיסוקו או שאינו מסוגל למלאן, או הוא שרוי במצב העלול לסכן את עצמו או את העובדים עמו, לרבות בשל השפעת סמים או משקאות משכרים או מחמת ליקוי גופני או נפשי; {{ח:תתת|(2)}} הוא אינו ממלא אחר אחד או יותר מן התנאים {{ח:פנימי|סעיף 48|שבתקנות 48}} {{ח:פנימי|סעיף 49|או 49}} או הפר הוראות אחרות לפי תקנות אלה; {{ח:תתת|(3)}} תעודת ההכשרה ניתנה לו על יסוד מידע כוזב או שגוי; {{ח:תתת|(4)}} עבר עבירה הקשורה בעיסוקו או עבירה שמחמת חומרתה ונסיבותיה אין הוא יכול להמשיך לעסוק בעבודה בגובה; {{ח:תתת|(5)}} אם הוא מנהל מקצועי – אינו מחזיק בתעודה תקפה על הכשרה בעזרה ראשונה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בתקנה 51(ד)}}. {{ח:תת|(ב)}} מפקח העבודה הראשי רשאי לאצול מסמכותו כאמור בתקנת משנה (א) למפקח עבודה אזורי. {{ח:תת|(ג)}} סבר מפקח העבודה הראשי או מפקח עבודה אזורי, שהואצלה לו הסמכות כאמור בתקנת משנה (ב), שנתקיימה בבעל התעודה נסיבה כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך בכתב לבעל התעודה בצירוף נימוקיו, וייתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, לפני מתן החלטתו, ובלבד שאין סכנה בהמשך העסקתו; קיימת סכנה כאמור, יבוטל רישומו במרשם ויינתן לו להשמיע את טענותיו לפניו בהזדמנות הראשונה. {{ח:תת|(ד)}} הודעה כאמור תימסר למחזיק התעודה במסירה אישית או בדואר רשום, והעתק ממנה יישלח למבצע, למנהל המקצועי, לפי הענין, ולמוסד ההכשרה שהכשיר את בעל התעודה, הוא יימחק מן המרשם, והודעה על מחיקתו תפורסם לידיעת הציבור באתר האינטרנט של המשרד. {{ח:סעיף|57|ערר על ביטול תעודת הכשרה}} {{ח:תת|(א)}} בוטלה תעודת הכשרה שניתנה למדריך עבודה בגובה, גולש בנין, מטפס תרנים או מנהל מקצועי בידי מפקח עבודה אזורי, רשאי הוא לערור על הפסילה בפני מפקח העבודה הראשי, תוך 30 ימים מתאריך ההודעה. {{ח:תת|(ב)}} מפקח העבודה הראשי ייתן לעורר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בכתב טרם מתן החלטתו. {{ח:תת|(ג)}} החלטת מפקח העבודה הראשי בערר תהיה מנומקת ובכתב; {{ח:תת|(ד)}} בוטלה תעודת הכשרה כאמור על ידי מפקח העבודה הראשי, רשאי הנפגע להשיג על כך בפני מפקח העבודה הראשי בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה. {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|58|אישור מיוחד}} {{ח:ת}} שוכנע מפקח העבודה הראשי כי קיים תהליך או אבזר שהוא בטיחותי באותה מידה או יותר מהנדרש בתקנות אלה, רשאי הוא לאשר שימוש באותו תהליך או אבזר; אישור כאמור יפורסם לידיעת הציבור באתר האינטרנט של המשרד. {{ח:סעיף|59|הודעה מוקדמת כתנאי לביצוע עבודה}} {{ח:תת|(א)}} מפקח העבודה הראשי רשאי, בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, לקבוע כי סוג מסוים של עבודה בגובה מחייב מתן הודעה מוקדמת כתנאי לביצוע העבודה, וכן יקבע בה את פרטי ההודעה המוקדמת. {{ח:תת}} {{ח:הערה|מפקח העבודה הראשי הודיע כי עבודת גלישה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳ לתקנות}}, מחייבת מתן הודעה מוקדמת לפי הנוסח שפורסם בהודעה (י״פ תשס״ט, 2493).}} {{ח:תת|(ב)}} הודעה מוקדמת כאמור ימסור המבצע למפקח עבודה אזורי לא יאוחר מ־24 שעות לפני תחילת העבודה בגובה, זולת אם אישר מפקח העבודה האזורי, במקרה מסוים, פרק זמן קצר יותר; סופי שבוע וחגים לא יבואו במניין האמור. {{ח:סעיף|60|התנגדות לביצוע עבודה בגובה}} {{ח:תת|(א)}} מפקח עבודה אזורי רשאי להתנגד לביצוע עבודה בגובה אם נתקיים לדעתו, אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אין ביכולתו של המבצע לבצע את העבודה בעזרת עובדים שהוכשרו לכך או שאין ברשותו ציוד מתאים תקין ותקני לביצוע העבודה או שאין לו ניסיון כנדרש לביצוע המטלה שהוא מבקש לבצע; {{ח:תתת|(2)}} נדרש מנהל מקצועי לטיפוס תרנים או עבודות גלישה, ולא נתקיימו בו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} או {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, או שהאדם שנתמנה למנהל מקצועי אינו מסוגל לבצע את התפקיד בשל רקע מקצועי או ניסיון שאינם מתאימים למילויו, מבחינת מורכבות העבודה או היקפה; {{ח:תתת|(3)}} לענין עבודת גלישה, לא נתקיימו התנאים הנדרשים על פי {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32(3)}}; {{ח:תתת|(4)}} סיבה אחרת שבגינה קיים חשש לפגיעה בעובדים בגובה. {{ח:תת|(ב)}} מפקח עבודה אזורי ייתן למבצע הודעה מנומקת, בכתב, על התנגדותו; בחילוקי דעות בשאלת התנאים בתקנת משנה (א), יכריע מפקח העבודה הראשי. {{ח:תת|(ג)}} ניתנה הודעה על התנגדות כאמור בתקנת משנה (א), לא תבוצע העבודה בגובה כל עוד עומדת ההתנגדות בתוקפה. {{ח:סעיף|61|תחילה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט כמפורט בתקנות משנה (ב) ו־(ג) – 18 חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה). {{ח:תת|(ב)}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(1)}} לגבי מבנים הקיימים ביום פרסום תקנות אלה – 18 חודשים מיום התחילה. {{ח:תת|(ג)}} תחילתם של {{ח:פנימי|פרק ח|פרקים ח׳}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}} – 3 חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה. {{ח:סעיף|62|הוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בתקנה 48}} {{ח:פנימי|סעיף 49|ו־49}}, אדם כשיר להיות – {{ח:תתת|(1)}} גולש בנין או מטפס תרנים אם נתקיימו בו שני אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא הוכיח, להנחת דעתו של מפקח עבודה אזורי, כי עסק בפועל בגלישה או בטיפוס תרנים, לפי הענין, 6 חודשים לפחות לאחר שמלאו לו 18 שנים, בתוך השנתיים שקדמו ליום פרסום תקנות אלה; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא עמד בהצלחה במבחן מעשי, לפי הענין, לא יאוחר משנה מיום התחילה; {{ח:תתת|(2)}} מנהל מקצועי אם נתקיימו בו שני אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא הוכיח, להנחת דעתו של מפקח עבודה אזורי, כי עסק בפועל כמנהל מקצועי בגלישה או בטיפוס תרנים, לפי הענין, 12 חודשים לפחות לאחר שמלאו לו 18 שנים, בתוך השנתיים שקדמו ליום פרסום תקנות אלה; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא עמד בהצלחה במבחן מעשי, לפי הענין, לא יאוחר משנה מיום התחילה; {{ח:תתת|(3)}} מדריך לעבודה בגובה אם נתקיימו בו שני אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא הוכיח, להנחת דעתו של מפקח עבודה אזורי, כי צבר בפועל ניסיון של 18 חודשים לפחות לאחר שמלאו לו 18 שנים, כמדריך עבודה בגובה, בתוך השנתיים שקדמו ליום פרסום תקנות אלה; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא עמד בהצלחה במבחן מעשי, לפי הענין, לא יאוחר משנה מיום התחילה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(1)}} תותר התקנת קווי עיגון קבועים, שאינם עומדים בדרישות התקן, ובלבד שהוחל בהתקנתם לפני יום פרסום תקנות אלה, והם נבדקו לחוזקם ותקינותם לאחר התקנתם, כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(3)}}. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(2)}})}}}} {{ח:קטע3||אישור על הדרכת עובד לביצוע עבודה בגובה}} {{ח:סעיף*|(א)||עוגן=תוספת פרט א}} {{ח:ת}} המבצע {{ח:ת}} תופש המפעל / מבצע הבניה / בעל מכונת הרמה / אחר (מחק את המיותר) . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . . שם ומשפחה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . <wbr>. . . . . . . . . . שם המפעל . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . כתובת . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . <wbr>. . . . . . . . . . מיקוד . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . . טלפון . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*|(ב)||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת פרט ב}} {{ח:ת}} פרטי מדריך העבודה בגובה {{ח:ת}} שם ומשפחה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . ותק וניסיון בעבודה בגובה (בשנים) . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . תעודה מס׳ . . . . . . . . . . . . . . . . בתוקף עד . . . . . . . . . . . . . . כתובת . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . טלפון . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} הסמכה נוספת על ההסמכה למדריך עבודה בגובה או הדרכה מטעם מוסד להכשרה [אם מתקיים – יש לסמן את השורה המתאימה]: {{ח:תתתת|❏}} מנהל עבודה; {{ח:תתתת|❏}} ממונה על הבטיחות; {{ח:תתתת|❏}} מדריך עבודה בגובה מטעם מוסד להכשרה; {{ח:תתתת|❏}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.10.2026 ועד יום 15.10.2028):}} הוסמך למדריך עבודה בגובה לפני יום ג׳ בסיוון התשפ״ו (19 במאי 2026); {{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} לעניין מי שהוסמך למדריך עבודה בגובה לפני יום ג׳ בסיוון התשפ״ו (19 במאי 2026) – עבר בתוך 24 חודשים מהיום האמור השתלמות בת 40 שעות שערך מוסד להכשרה. {{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=תוספת פרט ג}} {{ח:ת}} פרטי העובד שהודרך לביצוע עבודה בגובה {{ח:ת}} שם המשפחה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . . שם פרטי . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . שם האב . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . מס׳ ת״ז . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . שנת לידה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . מקצוע . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . כתובת . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=תוספת פרט ד}} {{ח:ת}} תוקף האישור {{ח:ת}} האישור בתוקף מיום . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . עד יום . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . (תוקף ההדרכה לא יעלה על שנתיים) {{ח:סעיף*|(ה)||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת פרט ה}} {{ח:ת}} הצהרת המדריך {{ח:ת}} אני החתום מטה מצהיר בזה כי האדם שפרטיו מפורטים {{ח:פנימי|תוספת פרט ג|בסעיף (ג) לעיל}}, הודרך על ידי לשמש כאדם העובד בגובה בתחומים אלה: (1) על סולמות; (2) מתוך סלים להרמת אדם; (3) מתוך בימות הרמה מתרוממות ופיגומים ממוכנים; (4) בתוך מקום מוקף; (5) מעל לפיגומים נייחים; (6) מעל גגות; (7) מעל מבנה קונסטרוקציה; (8) בטיפול בעצים וגיזומם; (9) בהקמת בימות והתקנת מערכות תאורה והגברה; (מחק את המיותר), וכי הוא עומד בכל הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ב|בפרקים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ג|ו־ג׳ לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2006}}. (להלן – התקנות). {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} [יש לסמן אם התנאי שלהלן התקיים בהדרכה]: {{ח:תת|❏}} ההדרכה נעשתה לפי התוכנית המתאימה לתחום העבודה בגובה לפי הנושאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 47|בתקנה 47}}. {{ח:ת}} תאריך . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . שם המדריך . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . חתימה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*|(ו)||עוגן=תוספת פרט ו}} {{ח:ת}} הצהרת העובד בגובה {{ח:ת}} אני מצהיר בזה שכל הנתונים האישיים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת פרט ג|בסעיף (ג) לעיל}} נכונים, וכי הודרכתי לבצע עבודה בגובה, על ידי מדריך העבודה בגובה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . <wbr>. . . . . . . . . . כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(2) לתקנות}}. {{ח:ת}} תאריך . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . שם הממנה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . חתימה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:חתימות|כ״ג באדר התשס״ז (13 במרס 2007)}} * '''אליהו ישי'''<br>שר התעשיה המסחר והתעסוקה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] caakg3c5nx8lv5uodg48islqiecz9yp 116 336370 3079459 3024258 2026-08-28T05:24:35Z Shahar9261 22508 3079459 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999 <מאגר תקן 2128512 קוד a163Y00000DuUIyQAN> <מקור> ((ק"ת תשנ"ט, 1141|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)|5996)); ((תשפ"ו, 2400|תיקון|12471)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 8ה]] [[+|ו-43]] [[=החוק|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ו) : בתקנות אלה - :- "בודק מעבדתי מוסמך" - עובד מעבדה מוסמכת שהסמיכו מפקח העבודה הראשי לערוך בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות; :- "בדיקה סביבתית–תעסוקתית" - ניטור סביבתי בידי בודק מעבדתי מוסמך, של גורמים כימיים ופיסיקליים מזיקים, המצויים במקום העבודה או בתהליך עבודה של עובד, שעל פיהם נקבעות רמות החשיפה הסביבתית–תעסוקתית, לרבות רמת חשיפה משוקללת ורמת חשיפה לזמן קצר, במקום עבודה של עובד; :- "בנייה" ו"בנייה הנדסית" - (((החל מיום 16.10.2026):)) כהגדרתן [[=הפקודה|בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970]]; :- "מחזיק במקום העבודה" - כל אחד מאלה: :: (1) המעביד; :: (2) במפעל - הבעל או התופש כמפורט [[בסעיפים 219 עד 221 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970]]; :: (3) בעל מקום העבודה; :: (4) המנהל בפועל את מקום העבודה; :: (5) מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום העבודה; :: (6) המנהל בפועל של תאגיד, אם המפעל מצוי בבעלות תאגיד; :- "מעבדה מוסמכת" - מעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה וכל מעבדה אחרת שמפקח העבודה הראשי הסמיכה לבצע בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות; :- "מפקח עבודה" - כמשמעותו [[בחוק]]; :- "סיכונים" - סיכוני בטיחות ובריאות הנובעים משימוש בציוד, בחומר, בתהליך ייצור או בכל גורם אחר, במקום עבודה. @ 2. מסירת מידע בדבר סיכונים : מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד במקום העבודה מידע עדכני בדבר הסיכונים במקום, ובפרט בדבר הסיכונים הקיימים בתחנת העבודה שבה מועסק העובד, וכן ימסור לו הוראות עדכניות לשימוש, להפעלה ולתחזוקה בטוחים של ציוד, של חומר ושל תהליכי עבודה במקום. @ 3. הדרכת עובדים (תיקון: תשפ"ו) : (א) מחזיק במקום עבודה יקיים הדרכה בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם (להלן - הדרכה), באמצעות בעל מקצוע מתאים ויוודא שכל עובד הבין את הסיכונים והוא בקיא דיו בנושאי ההדרכה, בהתאם לתפקידו ולסיכונים שלהם הוא חשוף; מחזיק במקום עבודה יחזור ויקיים הדרכה כאמור בהתאם לצורכי העובדים ולפחות אחת לשנה. : (א1) (((החל מיום 16.10.2026):)) מחזיק במקום העבודה יצרף לפנקס ההדרכה, כמשמעותו [[בתקנה 6]], את ההצהרה לפי ההגדרה "בעל מקצוע מתאים" שבתקנת משנה (א3), של בעל המקצוע המתאים שערך את ההדרכה, למשך כל התקופה שעד העברת הדרכה עדכנית באותו נושא כנדרש בתקנת משנה (א). : (א2) (((החל מיום 16.10.2026):)) ההדרכה כאמור בתקנת משנה (א), תהיה הדרכה פנים אל פנים (פרונטלית); ואולם מחזיק במקום עבודה שמינה ממונה על הבטיחות במקום העבודה, למעט מחזיק במקום עבודה המבצע עבודות בנייה או בנייה הנדסית המחייבות הודעה לפי [[סעיף 192 לפקודה]], רשאי לקיים את ההדרכה כהדרכה מקוונת או כהדרכת לומדה, ובלבד שהממונה על הבטיחות אישר בטופס לפי [[התוספת השנייה]], שניתן לקיים את ההדרכה באופן זה; המחזיק במקום העבודה יצרף את הטופס החתום של האישור האמור לפנקס ההדרכה. : (א3) (((החל מיום 16.10.2026):)) בתקנה זו - ::- "בעל מקצוע מתאים" - אדם שהוא בעל ניסיון, כישורים והכשרה בנושא שלגביו ההדרכה ושחתם על הצהרה שערוכה לפי הטופס [[שבתוספת הראשונה]], בדבר הניסיון, הכישורים וההכשרה שלו באותו נושא שבעניינו ההדרכה; ::- "הדרכה פנים אל פנים (פרונטלית)" - הדרכה המבוצעת בשפה המובנת לעובד או בהסתייעות באמצעי תרגום לשפה כאמור, בנוכחות פיזית משותפת במקום אחד של בעל המקצוע המתאים והעובד המודרך, המאפשרת שיח הדדי, ויכול שבמהלכה ייעשה שימוש באמצעים דיגיטליים או באמצעי הדרכה אחרים; ::- "הדרכה מקוונת" - הדרכה בלא נוכחות פיזית משותפת במקום אחד של בעל המקצוע המתאים והעובד המודרך, שמבוצעת בשפה המובנת לעובד או בהסתייעות באמצעי תרגום לשפה כאמור, הנערכת באמצעות אמצעים דיגיטליים והמאפשרת העברת תוכן לימודי, צפייה והאזנה, זיהוי העובד המודרך, מעקב אחר השתתפותו ותיעוד ביצוע ההדרכה בזמן אמת; ::- "הדרכת לומדה" - הדרכה באמצעות לומדה ממוחשבת שערך בעל מקצוע מתאים, שמבוצעת בשפה המובנת לעובד, ומאפשרת העברת תוכן לימודי, זיהוי העובד המודרך, מעקב אחר הדרכתו בלומדה כאמור ותיעודה. : (ב) מחזיק במקום עבודה ינקוט אמצעים כדי לוודא שההדרכה שניתנה לעובדים הובנה על ידם כראוי וכי הם פועלים על פיה. : (ג) הדרכה למנהלי עבודה ולעובדי תחזוקה תינתן באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות או מוסד או אדם אחר שאישר לכך מפקח עבודה ראשי. :: (((החל מיום 16.10.2026):)) הדרכה למנהל עבודה כהגדרתו [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988]] תינתן באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות או מוסד או אדם אחר שאישר לכך מפקח עבודה ראשי. @ 3א. הדרכה נוספת לעובד זר המועסק בעבודות בנייה (תיקון: תשפ"ו) : (((הוראת שעה מיום 16.10.2026 ועד יום 15.10.2028):)) : (א) בתקנה זו - ::- "חוק עובדים זרים" - [[חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]; ::- "מבצע בנייה" - כהגדרתו [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988]]; ::- "מועד הכניסה לישראל לראשונה" - אחד מאלה, לפי העניין: ::: (1) לעניין עובד זר שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 לפי [[תקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל]], לצורך עבודה בענף הבניין - המועד שבו נכנס לראשונה לישראל באשרה ורישיון כאמור; :::: (2) לעניין עובד זר שהוא אזרח מדינה הגובלת בישראל, שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 לפי [[תקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל]], לצורך עבודה בבניין, ויוצא דרך כלל את ישראל למקום מגוריו באותה מדינה בתום יום העבודה - המועד שבו נכנס לראשונה לישראל באשרה ורישיון כאמור; :::: (3) לעניין עובד כהגדרתו [[בסעיף 1טז לחוק עובדים זרים]], שקיבל היתר לשהייה בישראל לפי [[סעיף 8(2) לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022]], לצורך עבודה בענף הבניין - המועד שבו נכנס לראשונה לישראל בהיתר כאמור; ::- "עובד זר" - כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים]]; ::- "תקנות הכניסה לישראל" - [[תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974]]. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[תקנה 3]], מבצע בנייה לא יעסיק עובד זר בעבודות בנייה או בנייה הנדסית המחייבות הודעה לפי [[סעיף 192 לפקודת הבטיחות בעבודה]], לאחר שחלף חודש ממועד כניסתו לישראל לראשונה, אלא אם כן עבר העובד הדרכה נוספת לפי תקנת משנה (ד) שבוצעה על ידי מוסד הכשרה מהמפורטים להלן (בתקנה זו - הדרכה נוספת): :: (1) מוסד להכשרה כהגדרתו [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007]]; :: (2) מוסד הכשרה שמפקח עבודה ראשי אישר לו לבצע קורס ממונים על הבטיחות; :: (3) מוסד לימודי של ארגון מעבידים או ארגון עובדים שיש להם פעילות משמעותית בענף הבניין או של גוף משותף לארגון מעבידים ולארגון עובדים כאמור, שהוכר על ידי המינהל להכשרות מקצועיות ופיתוח כוח אדם במשרד העבודה. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), לעניין עובד זר שערב תחילתן של תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) (תיקון), התשפ"ו-2026 (((התקנות פורסמו ביום 14.7.2026 ותחילתן ביום 16.10.2026))) (בתקנת משנה זו - תקנות 2026), עבד אצל מבצע בנייה בעבודות בנייה או בנייה הנדסית המחייבות הודעה לפי [[סעיף 192]] לפקודת הבטיחות בעבודה, יחולו הוראות אלה, לפי העניין: :: (1) אם ביום פרסומן של תקנות 2026 טרם חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל לראשונה - תינתן ההדרכה הנוספת בתוך שלושה חודשים ממועד תחילתן של התקנות האמורות; :: (2) אם ביום פרסומן של תקנות 2026 חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל לראשונה - הוראת תקנת משנה (ב) לא תחול. : (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב), לעניין עובד זר שהחל לעבוד אצל מבצע בנייה בעבודות בנייה או בנייה הנדסית המחייבות הודעה לפי [[סעיף 192 לפקודת הבטיחות בעבודה]] בתוך שלושה חודשים מיום תחילתן של תקנות 2026, וביום פרסומן של תקנות 2026 טרם חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל לראשונה, תינתן ההדרכה הנוספת בתוך שלושה חודשים ממועד כניסתו לישראל לראשונה או בתוך שלושה חודשים ממועד תחילתן של התקנות האמורות, לפי המאוחר. : (ה) ההדרכה הנוספת תהיה בשפה המובנת לעובד או תוך הסתייעות באמצעי תרגום לשפה כאמור, ובהיקף של שמונה שעות לפחות ותכלול, בין השאר, את הנושאים האלה: :: (1) סיכוני חשמל; :: (2) סיכונים בשימוש בכלים טעוני בדיקה; :: (3) סיכונים בעבודה בגובה; :: (4) סיכונים בעבודה בעומס חום; :: (5) סיכונים של גורמים פיזיולוגיים; :: (6) סיכונים בביצוע עבודות חפירה; :: (7) אפשרות פנייה למוסד לבטיחות וגיהות לעניין סיכונים במקום העבודה. : (ו) מבצע בנייה המעסיק עובד זר ינהל נספח לפנקס ההדרכה שהוא מנהל לפי [[תקנה 6]], הנוגע להדרכות הנוספות שהוא מקיים לפי תקנה זו, ובו ירשום לגבי כל עובד זר שמועסק אצלו את כל אלה: :: (1) שם פרטי ושם המשפחה שלו; :: (2) מספר הדרכון שלו או מספר מזהה אחר שניתן לו על ידי רשות שלטונית; :: (3) מדינת האזרחות שלו; :: (4) מועד כניסתו לישראל לראשונה; :: (5) המועד שבו ניתנה לו ההדרכה הנוספת; :: (6) שם מוסד ההכשרה שהעביר לו את ההדרכה הנוספת. : (ז) עובד זר לא יהיה חייב בכל תשלום או תמורה אחרת בעד ההדרכה הנוספת. : (ח) נערכה הדרכה נוספת בהתאם לתקנה זו, ייחשב זמן ההדרכה הנוספת כחלק משעות העבודה של העובד. : (ט) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות כל דין או לגרוע מחובה או מאחריות המוטלת על המעסיק או על מבצע הבנייה, בעניין הנוגע להדרכות ולמסירת מידע. @ 4. הדרכת נאמני בטיחות : מחזיק במקום עבודה יכשיר את נאמני הבטיחות ואת חברי ועדת הבטיחות כמשמעותם [[בפרק השני לחוק]], לביצוע תפקידיהם לפי [[סעיף 14 לחוק]]; הכשרה כאמור תינתן באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות או מוסד או אדם אחר שאישר לכך מפקח <!-- (([במקור: פקח])) --> עבודה ראשי. @ 5. שכר ותשלומים אחרים : (א) נערכה הדרכה בהתאם לתקנות אלה ייחשב זמן ההדרכה כזמן עבודה. : (ב) עובד לא יהיה חייב בכל תשלום או תמורה אחרת בעד הדרכה. @ 6. פנקס הדרכה (תיקון: תשפ"ו) : מחזיק במקום עבודה ינהל פנקס הדרכה ובו ירשום את אלה: : (1) שמות העובדים שהשתתפו בהדרכה; : (1א) (((החל מיום 16.10.2026):)) מספר הזהות או מספר הדרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית, של כל עובד שהשתתף בהדרכה; : (2) מועדי מתן ההדרכה; : (3) סוג ההדרכה; : (4) נושא ההדרכה; : (5) שם המדריך (((החל מיום 16.10.2026: בעל המקצוע המתאים))); : (6) כשירותו ותפקידו של המדריך (((החל מיום 16.10.2026: בעל המקצוע המתאים))). @ 6א. החזקת פנקס הדרכה (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 16.10.2026):)) פנקס ההדרכה כמשמעותו [[בתקנה 6]] יוחזק בתוך מקום העבודה, ואולם לעניין מקום עבודה שמתבצעות בו עבודות בנייה או בנייה הנדסית - יוחזק באתר הבנייה שבו מועסק העובד. @ 7. תמצית מידע בכתב (תיקון: תשפ"ו) : (א) מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד במקום העבודה, לכל המאוחר ביום תחילת עבודתו, תמצית בכתב של מידע בדבר סיכונים בעבודה שבה הוא מועסק, או הקיימים במקום העבודה או בכל מקום אחר שבו עלול הוא להיחשף להם עקב ביצוע תפקידו. : (ב) תמצית בכתב, כאמור בתקנת משנה (א), תהיה בשפה העברית והערבית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים במקום העבודה; המעביד ידאג שתוכנו של המסמך האמור יוסבר לעובד בשפה המובנת לו, אם אינו שולט בשפות שבהן נמסרה התמצית. :: (((החל מיום 16.10.2026):)) תמצית בכתב, כאמור בתקנת משנה (א), תהיה בשפה העברית ובשפה נוספת המובנת לעובד. : (ג) נשתנו התפקיד או תחנת העבודה של העובד, ימסור לו המחזיק במקום העבודה תמצית בכתב כאמור בתקנת משנה (א) לגבי התפקיד או תחנת העבודה החדשים. @ 8. סימון ושילוט : מחזיק במקום עבודה יוודא שחומרים, ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים במקום העבודה יהיו מסומנים בתווית או בשלט אזהרה מתאימים ומובנים, וכן יתקין שלטי הדרכה לשימוש בציוד מגן אישי. המחזיק ידאג שתוכן התוויות והשלטים האמורים יוסבר לעובד בשפה המובנת לו, אם אינו שולט בשפה שבה נכתבו. @ 9. הודעה (תיקון: תשפ"ו) : הוכנסו למקום עבודה חומרים, ציוד או תהליכי עבודה חדשים, שיש בהם סיכונים או נתגלה סיכון כאמור בחומר, בציוד או בתהליך עבודה קיימים במקום עבודה, יודיע על כך מיד המחזיק במקום העבודה למפקח העבודה האזורי, לכל רופא תעסוקתי המטפל במקום העבודה, לממונה על הבטיחות ולוועדת הבטיחות, אם ישנם. : (((החל מיום 16.10.2026):)) הוכנסו למקום עבודה חומרים, ציוד או תהליכי עבודה חדשים, שיש בהם סיכונים או נתגלה סיכון כאמור בחומר, בציוד או בתהליך עבודה קיימים במקום עבודה, יודיע על כך מיד המחזיק במקום העבודה לממונה על הבטיחות, לנאמן בטיחות ולוועדת הבטיחות, אם ישנם, ויפרסם הודעה על כך על לוח המודעות במקום העבודה בעברית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים במקום העבודה. @ 10. איסורים : (א) לא יועסק עובד במקום עבודה אלא אם כן ניתנה לו הדרכה כאמור בתקנות אלה וסופקו לו אמצעי המיגון הנדרשים. : (ב) במקום עבודה לא ישתמשו בחומר או בציוד ולא יפעילו תהליך עבודה, שיש בהם סיכונים, אלא אם כן ניתנו לגביהם מידע והדרכה ונעשו סימונים, הכל בהתאם לתקנות אלה. @ 11. תוצאות בדיקה סביבתית : (א) נערכה בדיקה סביבתית–תעסוקתית במקום עבודה ונתגלה בה שקיימת במקום העבודה רמה חריגה של גורמים מזיקים לבריאות, ימסור המחזיק במקום העבודה, בכתב, את תוצאות הבדיקה הסביבתית לעובדים המועסקים בו והעלולים להיות חשופים לגורמים מזיקים כאמור, וכן הסבר בכתב בדבר הסיכונים שנתגלו בבדיקה ובדבר האמצעים שיש לנקוט להגנה מפניהם. : (ב) המחזיק במקום עבודה רשאי למסור לעובדים את תוצאות הבדיקה והסבר כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות הודעה על לוח המודעות במקום העבודה. @ 12. בדיקה רפואית : נערכה לעובד בדיקה רפואית במטרה לגלות או למנוע סיכונים, יביאו המוסד הרפואי או הרופא, שערכו את הבדיקה, לידיעת העובד הנבדק, בתוך זמן סביר, את מצב בריאותו, בדרך ובאופן שיראו לנכון. @ 13. חובות העובד (תיקון: תשפ"ו) : (א) עובד חייב - :: (1) להודיע למחזיק במקום העבודה על סיכון במקום העבודה שנתגלה לו תוך כדי עבודתו ושלא היה ידוע מקודם; :: (2) להתייצב לכל הדרכה, שהזמינו אליה המחזיק במקום העבודה או מי מטעמו, זולת אם היתה סיבה סבירה להעדרו. : (ב) מחזיק במקום עבודה יפרסם את חובות העובד המפורטות בתקנת משנה (א) על לוח המודעות במקום העבודה, (((החל מיום 16.10.2026):)) בעברית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים במקום העבודה. @ 14. פרסום שם הממונה על הבטיחות ומפקח העבודה (תיקון: תשפ"ו) : מחזיק במקום עבודה יפרסם על לוח המודעות את שם הממונה על הבטיחות, אם מונה, ואת שם מפקח העבודה המפקח על מקום העבודה ואת מספרי הטלפון שבהם אפשר להשיגם. : (((החל מיום 16.10.2026):)) מחזיק במקום עבודה יפרסם על לוח המודעות, בעברית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים במקום העבודה, את שם הממונה על הבטיחות, אם מונה, ואת שם נאמן הבטיחות, אם מונה, וכן את כתובת הדואר האלקטרוני של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה. @ 15. עונשין (תיקון: תשפ"ו) : העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו - מאסר שישה חודשים, או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. : (((הוראת שעה מיום 16.10.2026 ועד יום 15.10.2028):)) העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, למעט הוראות [[תקנה 3א(ה)]], דינו - מאסר שישה חודשים, או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. @ 16. הגנה : הואשם מחזיק במקום עבודה בעבירה על הוראות [[תקנה 2]] [[או 3]] מחמת שנתגלה פגם או ליקוי בעדכניות המידע או בנכונות ההוראות שמסר לעובדיו על פי הוראות תקנות אלה, תהא זו הגנה טובה לנאשם אם הוכיח אחת מאלה: : (1) כי נקט אמצעים סבירים כדי לוודא את נכונותם ואת עדכניותם של המידע או של ההוראות שמסר, לפי הענין; : (2) כי המידע או ההוראות נתקבלו מאת משרד ממשלתי, מוסד של המדינה או מוסד להשכלה גבוהה, שענינם במידע או בהוראות האמורים. @ 16א. בחינה תקופתית (תיקון: תשפ"ו) : בחינה תקופתית ראשונה של תקנות ארגון הפיקוח ל העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) (תיקון), התשפ"ו-2026, לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021]], תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן (((תחילתן ביום 16.10.2026))). @ 17. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה (תיקון: תשפ"ו) == ==== ((([[ההגדרה "בעל מקצוע מתאים" שבתקנה 3(א3)]]))) ==== : (((החל מיום 16.10.2026):)) === הצהרת בעל מקצוע מתאים בדבר ניסיונו והכשרתו לערוך הדרכה למניעת סיכונים לעובדים במקום עבודה === @ : '''פרטי מקום העבודה''' : שם מקום העבודה: .................................................. : כתובת מקום העבודה: .................................................. : מספר ח"פ/עוסק מורשה: .................................................. @ : '''פרטי בעל המקצוע''' : שם מלא: .................................................. : מספר זהות/דרכון: .................................................. : ניסיון: .................................................. : הכשרה: .................................................. : כישורים נוספים: .................................................. : מספר טלפון נייד: .................................................. : כתובת דואר אלקטרוני: .................................................. @ : {{ממורכז|'''הצהרת בעל מקצוע מתאים לעריכת הדרכה:'''}} @ : אני החתום מטה מצהיר לפי [[תקנות אלה|ההגדרה "בעל מקצוע מתאים" שבתקנה 3(א3) לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999]], כי יש בידי הניסיון, הכישורים וההכשרה שפורטו לעיל, המתאימים לעריכת הדרכה בנושאים המפורטים מטה לשם מניעת סיכונים לעובדים במקום העבודה והגנה מפניהם. : פירוט הנושאים שלגביהם נערכת ההדרכה: .................................................. @ : על כן באתי על החתום: @ : {{טורים שווים | שם מלא .............................. | תפקיד .............................. | חתימה .............................. }} .................................................. == תוספת שנייה (תיקון: תשפ"ו) == ==== ((([[תקנה 3(א2)]]))) ==== : (((החל מיום 16.10.2026):)) === טופס הצהרת ממונה בטיחות בדבר הדרכה מקוונת או הדרכת לומדה === @ : '''פרטי מקום העבודה''' : שם מקום העבודה: .................................................. : כתובת מקום העבודה: .................................................. : מספר ח"פ/עוסק מורשה: .................................................. @ : '''פרטי הממונה על הבטיחות במקום העבודה''' : שם מלא: .................................................. : מספר זהות: .................................................. : מספר אישור כשירות: .................................................. : כתובת דואר אלקטרוני: .................................................. : מספר טלפון נייד: .................................................. @ : {{ממורכז|'''הצהרת ממונה על הבטיחות'''}} : אני, החתום מטה, מצהיר בזה בהתאם [[תקנות אלה|לתקנה 3(א2) לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (((<s>תקנות</s>)) מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999]], כי {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר]}} - : 1. במקום העבודה ניתן לקיים הדרכה מקוונת בנושא .............................. {{מוקטן|[יש לפרט את הנושא]}}, בעבור כלל העובדים / לעובדים בתחום .............................. {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר ולפרט את התחום]}}. : 2. במקום העבודה ניתן לקיים הדרכת לומדה בנושא .............................. {{מוקטן|[יש לפרט את הנושא]}}, בעבור כלל העובדים / לעובדים בתחום .............................. {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר ולפרט את התחום]}}. @ : על כן באתי על החתום: @ : {{טורים שווים | שם מלא .............................. | תפקיד .............................. | חתימה .............................. }} <פרסום> כ"ט באב התשנ"ט (11 באוגוסט 1999) <חתימות> אליהו ישי, שר העבודה והרווחה qd3giyaod7wmmxmk6f3jqkaws2zd64e 3079468 3079459 2026-08-28T05:44:39Z Shahar9261 22508 3079468 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999 <מאגר תקן 2128512 קוד a163Y00000DuUIyQAN> <מקור> ((ק"ת תשנ"ט, 1141|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)|5996)); ((תשפ"ו, 2400|תיקון|12471)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 8ה]] [[+|ו-43]] [[=החוק|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ו) : בתקנות אלה - :- "בודק מעבדתי מוסמך" - עובד מעבדה מוסמכת שהסמיכו מפקח העבודה הראשי לערוך בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות; :- "בדיקה סביבתית–תעסוקתית" - ניטור סביבתי בידי בודק מעבדתי מוסמך, של גורמים כימיים ופיסיקליים מזיקים, המצויים במקום העבודה או בתהליך עבודה של עובד, שעל פיהם נקבעות רמות החשיפה הסביבתית–תעסוקתית, לרבות רמת חשיפה משוקללת ורמת חשיפה לזמן קצר, במקום עבודה של עובד; :- "בנייה" ו"בנייה הנדסית" - (((החל מיום 16.10.2026):)) כהגדרתן [[=הפקודה|בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970]]; :- "מחזיק במקום העבודה" - כל אחד מאלה: :: (1) המעביד; :: (2) במפעל - הבעל או התופש כמפורט [[בסעיפים 219 עד 221 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970]]; :: (3) בעל מקום העבודה; :: (4) המנהל בפועל את מקום העבודה; :: (5) מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום העבודה; :: (6) המנהל בפועל של תאגיד, אם המפעל מצוי בבעלות תאגיד; :- "מעבדה מוסמכת" - מעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה וכל מעבדה אחרת שמפקח העבודה הראשי הסמיכה לבצע בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות; :- "מפקח עבודה" - כמשמעותו [[בחוק]]; :- "סיכונים" - סיכוני בטיחות ובריאות הנובעים משימוש בציוד, בחומר, בתהליך ייצור או בכל גורם אחר, במקום עבודה. @ 2. מסירת מידע בדבר סיכונים : מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד במקום העבודה מידע עדכני בדבר הסיכונים במקום, ובפרט בדבר הסיכונים הקיימים בתחנת העבודה שבה מועסק העובד, וכן ימסור לו הוראות עדכניות לשימוש, להפעלה ולתחזוקה בטוחים של ציוד, של חומר ושל תהליכי עבודה במקום. @ 3. הדרכת עובדים (תיקון: תשפ"ו) : (א) מחזיק במקום עבודה יקיים הדרכה בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם (להלן - הדרכה), באמצעות בעל מקצוע מתאים ויוודא שכל עובד הבין את הסיכונים והוא בקיא דיו בנושאי ההדרכה, בהתאם לתפקידו ולסיכונים שלהם הוא חשוף; מחזיק במקום עבודה יחזור ויקיים הדרכה כאמור בהתאם לצורכי העובדים ולפחות אחת לשנה. : (א1) (((החל מיום 16.10.2026):)) מחזיק במקום העבודה יצרף לפנקס ההדרכה, כמשמעותו [[בתקנה 6]], את ההצהרה לפי ההגדרה "בעל מקצוע מתאים" שבתקנת משנה (א3), של בעל המקצוע המתאים שערך את ההדרכה, למשך כל התקופה שעד העברת הדרכה עדכנית באותו נושא כנדרש בתקנת משנה (א). : (א2) (((החל מיום 16.10.2026):)) ההדרכה כאמור בתקנת משנה (א), תהיה הדרכה פנים אל פנים (פרונטלית); ואולם מחזיק במקום עבודה שמינה ממונה על הבטיחות במקום העבודה, למעט מחזיק במקום עבודה המבצע עבודות בנייה או בנייה הנדסית המחייבות הודעה לפי [[סעיף 192 לפקודה]], רשאי לקיים את ההדרכה כהדרכה מקוונת או כהדרכת לומדה, ובלבד שהממונה על הבטיחות אישר בטופס לפי [[התוספת השנייה]], שניתן לקיים את ההדרכה באופן זה; המחזיק במקום העבודה יצרף את הטופס החתום של האישור האמור לפנקס ההדרכה. : (א3) (((החל מיום 16.10.2026):)) בתקנה זו - ::- "בעל מקצוע מתאים" - אדם שהוא בעל ניסיון, כישורים והכשרה בנושא שלגביו ההדרכה ושחתם על הצהרה שערוכה לפי הטופס [[שבתוספת הראשונה]], בדבר הניסיון, הכישורים וההכשרה שלו באותו נושא שבעניינו ההדרכה; ::- "הדרכה פנים אל פנים (פרונטלית)" - הדרכה המבוצעת בשפה המובנת לעובד או בהסתייעות באמצעי תרגום לשפה כאמור, בנוכחות פיזית משותפת במקום אחד של בעל המקצוע המתאים והעובד המודרך, המאפשרת שיח הדדי, ויכול שבמהלכה ייעשה שימוש באמצעים דיגיטליים או באמצעי הדרכה אחרים; ::- "הדרכה מקוונת" - הדרכה בלא נוכחות פיזית משותפת במקום אחד של בעל המקצוע המתאים והעובד המודרך, שמבוצעת בשפה המובנת לעובד או בהסתייעות באמצעי תרגום לשפה כאמור, הנערכת באמצעות אמצעים דיגיטליים והמאפשרת העברת תוכן לימודי, צפייה והאזנה, זיהוי העובד המודרך, מעקב אחר השתתפותו ותיעוד ביצוע ההדרכה בזמן אמת; ::- "הדרכת לומדה" - הדרכה באמצעות לומדה ממוחשבת שערך בעל מקצוע מתאים, שמבוצעת בשפה המובנת לעובד, ומאפשרת העברת תוכן לימודי, זיהוי העובד המודרך, מעקב אחר הדרכתו בלומדה כאמור ותיעודה. : (ב) מחזיק במקום עבודה ינקוט אמצעים כדי לוודא שההדרכה שניתנה לעובדים הובנה על ידם כראוי וכי הם פועלים על פיה. : (ג) הדרכה למנהלי עבודה ולעובדי תחזוקה תינתן באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות או מוסד או אדם אחר שאישר לכך מפקח עבודה ראשי. :: (((החל מיום 16.10.2026):)) הדרכה למנהל עבודה כהגדרתו [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988]] תינתן באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות או מוסד או אדם אחר שאישר לכך מפקח עבודה ראשי. @ 3א. הדרכה נוספת לעובד זר המועסק בעבודות בנייה (תיקון: תשפ"ו) : (((הוראת שעה מיום 16.10.2026 ועד יום 15.10.2028):)) : (א) בתקנה זו - ::- "חוק עובדים זרים" - [[חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]; ::- "מבצע בנייה" - כהגדרתו [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988]]; ::- "מועד הכניסה לישראל לראשונה" - אחד מאלה, לפי העניין: ::: (1) לעניין עובד זר שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 לפי [[תקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל]], לצורך עבודה בענף הבניין - המועד שבו נכנס לראשונה לישראל באשרה ורישיון כאמור; :::: (2) לעניין עובד זר שהוא אזרח מדינה הגובלת בישראל, שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 לפי [[תקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל]], לצורך עבודה בבניין, ויוצא דרך כלל את ישראל למקום מגוריו באותה מדינה בתום יום העבודה - המועד שבו נכנס לראשונה לישראל באשרה ורישיון כאמור; :::: (3) לעניין עובד כהגדרתו [[בסעיף 1טז לחוק עובדים זרים]], שקיבל היתר לשהייה בישראל לפי [[סעיף 8(2) לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022]], לצורך עבודה בענף הבניין - המועד שבו נכנס לראשונה לישראל בהיתר כאמור; ::- "עובד זר" - כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים]]; ::- "תקנות הכניסה לישראל" - [[תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974]]. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[תקנה 3]], מבצע בנייה לא יעסיק עובד זר בעבודות בנייה או בנייה הנדסית המחייבות הודעה לפי [[סעיף 192 לפקודת הבטיחות בעבודה]], לאחר שחלף חודש ממועד כניסתו לישראל לראשונה, אלא אם כן עבר העובד הדרכה נוספת לפי תקנת משנה (ד) שבוצעה על ידי מוסד הכשרה מהמפורטים להלן (בתקנה זו - הדרכה נוספת): :: (1) מוסד להכשרה כהגדרתו [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007]]; :: (2) מוסד הכשרה שמפקח עבודה ראשי אישר לו לבצע קורס ממונים על הבטיחות; :: (3) מוסד לימודי של ארגון מעבידים או ארגון עובדים שיש להם פעילות משמעותית בענף הבניין או של גוף משותף לארגון מעבידים ולארגון עובדים כאמור, שהוכר על ידי המינהל להכשרות מקצועיות ופיתוח כוח אדם במשרד העבודה. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), לעניין עובד זר שערב תחילתן של תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) (תיקון), התשפ"ו-2026 (((התקנות פורסמו ביום 14.7.2026 ותחילתן ביום 16.10.2026))) (בתקנת משנה זו - תקנות 2026), עבד אצל מבצע בנייה בעבודות בנייה או בנייה הנדסית המחייבות הודעה לפי [[סעיף 192 לפקודת הבטיחות בעבודה]], יחולו הוראות אלה, לפי העניין: :: (1) אם ביום פרסומן של תקנות 2026 טרם חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל לראשונה - תינתן ההדרכה הנוספת בתוך שלושה חודשים ממועד תחילתן של התקנות האמורות; :: (2) אם ביום פרסומן של תקנות 2026 חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל לראשונה - הוראת תקנת משנה (ב) לא תחול. : (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב), לעניין עובד זר שהחל לעבוד אצל מבצע בנייה בעבודות בנייה או בנייה הנדסית המחייבות הודעה לפי [[סעיף 192 לפקודת הבטיחות בעבודה]] בתוך שלושה חודשים מיום תחילתן של תקנות 2026, וביום פרסומן של תקנות 2026 טרם חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל לראשונה, תינתן ההדרכה הנוספת בתוך שלושה חודשים ממועד כניסתו לישראל לראשונה או בתוך שלושה חודשים ממועד תחילתן של התקנות האמורות, לפי המאוחר. : (ה) ההדרכה הנוספת תהיה בשפה המובנת לעובד או תוך הסתייעות באמצעי תרגום לשפה כאמור, ובהיקף של שמונה שעות לפחות ותכלול, בין השאר, את הנושאים האלה: :: (1) סיכוני חשמל; :: (2) סיכונים בשימוש בכלים טעוני בדיקה; :: (3) סיכונים בעבודה בגובה; :: (4) סיכונים בעבודה בעומס חום; :: (5) סיכונים של גורמים פיזיולוגיים; :: (6) סיכונים בביצוע עבודות חפירה; :: (7) אפשרות פנייה למוסד לבטיחות וגיהות לעניין סיכונים במקום העבודה. : (ו) מבצע בנייה המעסיק עובד זר ינהל נספח לפנקס ההדרכה שהוא מנהל לפי [[תקנה 6]], הנוגע להדרכות הנוספות שהוא מקיים לפי תקנה זו, ובו ירשום לגבי כל עובד זר שמועסק אצלו את כל אלה: :: (1) שם פרטי ושם המשפחה שלו; :: (2) מספר הדרכון שלו או מספר מזהה אחר שניתן לו על ידי רשות שלטונית; :: (3) מדינת האזרחות שלו; :: (4) מועד כניסתו לישראל לראשונה; :: (5) המועד שבו ניתנה לו ההדרכה הנוספת; :: (6) שם מוסד ההכשרה שהעביר לו את ההדרכה הנוספת. : (ז) עובד זר לא יהיה חייב בכל תשלום או תמורה אחרת בעד ההדרכה הנוספת. : (ח) נערכה הדרכה נוספת בהתאם לתקנה זו, ייחשב זמן ההדרכה הנוספת כחלק משעות העבודה של העובד. : (ט) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות כל דין או לגרוע מחובה או מאחריות המוטלת על המעסיק או על מבצע הבנייה, בעניין הנוגע להדרכות ולמסירת מידע. @ 4. הדרכת נאמני בטיחות : מחזיק במקום עבודה יכשיר את נאמני הבטיחות ואת חברי ועדת הבטיחות כמשמעותם [[בפרק השני לחוק]], לביצוע תפקידיהם לפי [[סעיף 14 לחוק]]; הכשרה כאמור תינתן באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות או מוסד או אדם אחר שאישר לכך מפקח <!-- (([במקור: פקח])) --> עבודה ראשי. @ 5. שכר ותשלומים אחרים : (א) נערכה הדרכה בהתאם לתקנות אלה ייחשב זמן ההדרכה כזמן עבודה. : (ב) עובד לא יהיה חייב בכל תשלום או תמורה אחרת בעד הדרכה. @ 6. פנקס הדרכה (תיקון: תשפ"ו) : מחזיק במקום עבודה ינהל פנקס הדרכה ובו ירשום את אלה: : (1) שמות העובדים שהשתתפו בהדרכה; : (1א) (((החל מיום 16.10.2026):)) מספר הזהות או מספר הדרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית, של כל עובד שהשתתף בהדרכה; : (2) מועדי מתן ההדרכה; : (3) סוג ההדרכה; : (4) נושא ההדרכה; : (5) שם המדריך (((החל מיום 16.10.2026: בעל המקצוע המתאים))); : (6) כשירותו ותפקידו של המדריך (((החל מיום 16.10.2026: בעל המקצוע המתאים))). @ 6א. החזקת פנקס הדרכה (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 16.10.2026):)) פנקס ההדרכה כמשמעותו [[בתקנה 6]] יוחזק בתוך מקום העבודה, ואולם לעניין מקום עבודה שמתבצעות בו עבודות בנייה או בנייה הנדסית - יוחזק באתר הבנייה שבו מועסק העובד. @ 7. תמצית מידע בכתב (תיקון: תשפ"ו) : (א) מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד במקום העבודה, לכל המאוחר ביום תחילת עבודתו, תמצית בכתב של מידע בדבר סיכונים בעבודה שבה הוא מועסק, או הקיימים במקום העבודה או בכל מקום אחר שבו עלול הוא להיחשף להם עקב ביצוע תפקידו. : (ב) תמצית בכתב, כאמור בתקנת משנה (א), תהיה בשפה העברית והערבית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים במקום העבודה; המעביד ידאג שתוכנו של המסמך האמור יוסבר לעובד בשפה המובנת לו, אם אינו שולט בשפות שבהן נמסרה התמצית. :: (((החל מיום 16.10.2026):)) תמצית בכתב, כאמור בתקנת משנה (א), תהיה בשפה העברית ובשפה נוספת המובנת לעובד. : (ג) נשתנו התפקיד או תחנת העבודה של העובד, ימסור לו המחזיק במקום העבודה תמצית בכתב כאמור בתקנת משנה (א) לגבי התפקיד או תחנת העבודה החדשים. @ 8. סימון ושילוט : מחזיק במקום עבודה יוודא שחומרים, ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים במקום העבודה יהיו מסומנים בתווית או בשלט אזהרה מתאימים ומובנים, וכן יתקין שלטי הדרכה לשימוש בציוד מגן אישי. המחזיק ידאג שתוכן התוויות והשלטים האמורים יוסבר לעובד בשפה המובנת לו, אם אינו שולט בשפה שבה נכתבו. @ 9. הודעה (תיקון: תשפ"ו) : הוכנסו למקום עבודה חומרים, ציוד או תהליכי עבודה חדשים, שיש בהם סיכונים או נתגלה סיכון כאמור בחומר, בציוד או בתהליך עבודה קיימים במקום עבודה, יודיע על כך מיד המחזיק במקום העבודה למפקח העבודה האזורי, לכל רופא תעסוקתי המטפל במקום העבודה, לממונה על הבטיחות ולוועדת הבטיחות, אם ישנם. : (((החל מיום 16.10.2026):)) הוכנסו למקום עבודה חומרים, ציוד או תהליכי עבודה חדשים, שיש בהם סיכונים או נתגלה סיכון כאמור בחומר, בציוד או בתהליך עבודה קיימים במקום עבודה, יודיע על כך מיד המחזיק במקום העבודה לממונה על הבטיחות, לנאמן בטיחות ולוועדת הבטיחות, אם ישנם, ויפרסם הודעה על כך על לוח המודעות במקום העבודה בעברית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים במקום העבודה. @ 10. איסורים : (א) לא יועסק עובד במקום עבודה אלא אם כן ניתנה לו הדרכה כאמור בתקנות אלה וסופקו לו אמצעי המיגון הנדרשים. : (ב) במקום עבודה לא ישתמשו בחומר או בציוד ולא יפעילו תהליך עבודה, שיש בהם סיכונים, אלא אם כן ניתנו לגביהם מידע והדרכה ונעשו סימונים, הכל בהתאם לתקנות אלה. @ 11. תוצאות בדיקה סביבתית : (א) נערכה בדיקה סביבתית–תעסוקתית במקום עבודה ונתגלה בה שקיימת במקום העבודה רמה חריגה של גורמים מזיקים לבריאות, ימסור המחזיק במקום העבודה, בכתב, את תוצאות הבדיקה הסביבתית לעובדים המועסקים בו והעלולים להיות חשופים לגורמים מזיקים כאמור, וכן הסבר בכתב בדבר הסיכונים שנתגלו בבדיקה ובדבר האמצעים שיש לנקוט להגנה מפניהם. : (ב) המחזיק במקום עבודה רשאי למסור לעובדים את תוצאות הבדיקה והסבר כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות הודעה על לוח המודעות במקום העבודה. @ 12. בדיקה רפואית : נערכה לעובד בדיקה רפואית במטרה לגלות או למנוע סיכונים, יביאו המוסד הרפואי או הרופא, שערכו את הבדיקה, לידיעת העובד הנבדק, בתוך זמן סביר, את מצב בריאותו, בדרך ובאופן שיראו לנכון. @ 13. חובות העובד (תיקון: תשפ"ו) : (א) עובד חייב - :: (1) להודיע למחזיק במקום העבודה על סיכון במקום העבודה שנתגלה לו תוך כדי עבודתו ושלא היה ידוע מקודם; :: (2) להתייצב לכל הדרכה, שהזמינו אליה המחזיק במקום העבודה או מי מטעמו, זולת אם היתה סיבה סבירה להעדרו. : (ב) מחזיק במקום עבודה יפרסם את חובות העובד המפורטות בתקנת משנה (א) על לוח המודעות במקום העבודה, (((החל מיום 16.10.2026):)) בעברית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים במקום העבודה. @ 14. פרסום שם הממונה על הבטיחות ומפקח העבודה (תיקון: תשפ"ו) : מחזיק במקום עבודה יפרסם על לוח המודעות את שם הממונה על הבטיחות, אם מונה, ואת שם מפקח העבודה המפקח על מקום העבודה ואת מספרי הטלפון שבהם אפשר להשיגם. : (((החל מיום 16.10.2026):)) מחזיק במקום עבודה יפרסם על לוח המודעות, בעברית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים במקום העבודה, את שם הממונה על הבטיחות, אם מונה, ואת שם נאמן הבטיחות, אם מונה, וכן את כתובת הדואר האלקטרוני של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה. @ 15. עונשין (תיקון: תשפ"ו) : העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו - מאסר שישה חודשים, או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. : (((הוראת שעה מיום 16.10.2026 ועד יום 15.10.2028):)) העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, למעט הוראות [[תקנה 3א(ה)]], דינו - מאסר שישה חודשים, או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. @ 16. הגנה : הואשם מחזיק במקום עבודה בעבירה על הוראות [[תקנה 2]] [[או 3]] מחמת שנתגלה פגם או ליקוי בעדכניות המידע או בנכונות ההוראות שמסר לעובדיו על פי הוראות תקנות אלה, תהא זו הגנה טובה לנאשם אם הוכיח אחת מאלה: : (1) כי נקט אמצעים סבירים כדי לוודא את נכונותם ואת עדכניותם של המידע או של ההוראות שמסר, לפי הענין; : (2) כי המידע או ההוראות נתקבלו מאת משרד ממשלתי, מוסד של המדינה או מוסד להשכלה גבוהה, שענינם במידע או בהוראות האמורים. @ 16א. בחינה תקופתית (תיקון: תשפ"ו) : בחינה תקופתית ראשונה של תקנות ארגון הפיקוח ל העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) (תיקון), התשפ"ו-2026, לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021]], תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן (((תחילתן ביום 16.10.2026))). @ 17. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה (תיקון: תשפ"ו) == ==== ((([[ההגדרה "בעל מקצוע מתאים" שבתקנה 3(א3)]]))) ==== : (((החל מיום 16.10.2026):)) === הצהרת בעל מקצוע מתאים בדבר ניסיונו והכשרתו לערוך הדרכה למניעת סיכונים לעובדים במקום עבודה === @ : '''פרטי מקום העבודה''' : שם מקום העבודה: .................................................. : כתובת מקום העבודה: .................................................. : מספר ח"פ/עוסק מורשה: .................................................. @ : '''פרטי בעל המקצוע''' : שם מלא: .................................................. : מספר זהות/דרכון: .................................................. : ניסיון: .................................................. : הכשרה: .................................................. : כישורים נוספים: .................................................. : מספר טלפון נייד: .................................................. : כתובת דואר אלקטרוני: .................................................. @ : {{ממורכז|'''הצהרת בעל מקצוע מתאים לעריכת הדרכה:'''}} @ : אני החתום מטה מצהיר לפי [[תקנות אלה|ההגדרה "בעל מקצוע מתאים" שבתקנה 3(א3) לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999]], כי יש בידי הניסיון, הכישורים וההכשרה שפורטו לעיל, המתאימים לעריכת הדרכה בנושאים המפורטים מטה לשם מניעת סיכונים לעובדים במקום העבודה והגנה מפניהם. : פירוט הנושאים שלגביהם נערכת ההדרכה: .................................................. @ : על כן באתי על החתום: @ : {{טורים שווים | שם מלא .............................. | תפקיד .............................. | חתימה .............................. }} .................................................. == תוספת שנייה (תיקון: תשפ"ו) == ==== ((([[תקנה 3(א2)]]))) ==== : (((החל מיום 16.10.2026):)) === טופס הצהרת ממונה בטיחות בדבר הדרכה מקוונת או הדרכת לומדה === @ : '''פרטי מקום העבודה''' : שם מקום העבודה: .................................................. : כתובת מקום העבודה: .................................................. : מספר ח"פ/עוסק מורשה: .................................................. @ : '''פרטי הממונה על הבטיחות במקום העבודה''' : שם מלא: .................................................. : מספר זהות: .................................................. : מספר אישור כשירות: .................................................. : כתובת דואר אלקטרוני: .................................................. : מספר טלפון נייד: .................................................. @ : {{ממורכז|'''הצהרת ממונה על הבטיחות'''}} : אני, החתום מטה, מצהיר בזה בהתאם [[תקנות אלה|לתקנה 3(א2) לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (((<s>תקנות</s>)) מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999]], כי {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר]}} - : 1. במקום העבודה ניתן לקיים הדרכה מקוונת בנושא .............................. {{מוקטן|[יש לפרט את הנושא]}}, בעבור כלל העובדים / לעובדים בתחום .............................. {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר ולפרט את התחום]}}. : 2. במקום העבודה ניתן לקיים הדרכת לומדה בנושא .............................. {{מוקטן|[יש לפרט את הנושא]}}, בעבור כלל העובדים / לעובדים בתחום .............................. {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר ולפרט את התחום]}}. @ : על כן באתי על החתום: @ : {{טורים שווים | שם מלא .............................. | תפקיד .............................. | חתימה .............................. }} <פרסום> כ"ט באב התשנ"ט (11 באוגוסט 1999) <חתימות> אליהו ישי, שר העבודה והרווחה fes5g4m6obft0ntkk61c9ooh11oghd0 0 336375 3079461 3024259 2026-08-28T05:30:08Z OpenLawBot 8112 [3079459] 3079461 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ״ט–1999}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 1141|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5996.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2400|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12471.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 8ה|סעיפים 8ה}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 43|ו־43}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}} (להלן – החוק), בהתייעצות עם מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק מעבדתי מוסמך“ – עובד מעבדה מוסמכת שהסמיכו מפקח העבודה הראשי לערוך בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקה סביבתית–תעסוקתית“ – ניטור סביבתי בידי בודק מעבדתי מוסמך, של גורמים כימיים ופיסיקליים מזיקים, המצויים במקום העבודה או בתהליך עבודה של עובד, שעל פיהם נקבעות רמות החשיפה הסביבתית–תעסוקתית, לרבות רמת חשיפה משוקללת ורמת חשיפה לזמן קצר, במקום עבודה של עובד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה“ ו”בנייה הנדסית“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק במקום העבודה“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} המעביד; {{ח:תתת|(2)}} במפעל – הבעל או התופש כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 219|בסעיפים 219 עד 221 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}; {{ח:תתת|(3)}} בעל מקום העבודה; {{ח:תתת|(4)}} המנהל בפועל את מקום העבודה; {{ח:תתת|(5)}} מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום העבודה; {{ח:תתת|(6)}} המנהל בפועל של תאגיד, אם המפעל מצוי בבעלות תאגיד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוסמכת“ – מעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה וכל מעבדה אחרת שמפקח העבודה הראשי הסמיכה לבצע בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח עבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיכונים“ – סיכוני בטיחות ובריאות הנובעים משימוש בציוד, בחומר, בתהליך ייצור או בכל גורם אחר, במקום עבודה. {{ח:סעיף|2|מסירת מידע בדבר סיכונים}} {{ח:ת}} מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד במקום העבודה מידע עדכני בדבר הסיכונים במקום, ובפרט בדבר הסיכונים הקיימים בתחנת העבודה שבה מועסק העובד, וכן ימסור לו הוראות עדכניות לשימוש, להפעלה ולתחזוקה בטוחים של ציוד, של חומר ושל תהליכי עבודה במקום. {{ח:סעיף|3|הדרכת עובדים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק במקום עבודה יקיים הדרכה בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם (להלן – הדרכה), באמצעות בעל מקצוע מתאים ויוודא שכל עובד הבין את הסיכונים והוא בקיא דיו בנושאי ההדרכה, בהתאם לתפקידו ולסיכונים שלהם הוא חשוף; מחזיק במקום עבודה יחזור ויקיים הדרכה כאמור בהתאם לצורכי העובדים ולפחות אחת לשנה. {{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} מחזיק במקום העבודה יצרף לפנקס ההדרכה, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, את ההצהרה לפי ההגדרה ”בעל מקצוע מתאים“ שבתקנת משנה (א3), של בעל המקצוע המתאים שערך את ההדרכה, למשך כל התקופה שעד העברת הדרכה עדכנית באותו נושא כנדרש בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} ההדרכה כאמור בתקנת משנה (א), תהיה הדרכה פנים אל פנים (פרונטלית); ואולם מחזיק במקום עבודה שמינה ממונה על הבטיחות במקום העבודה, למעט מחזיק במקום עבודה המבצע עבודות בנייה או בנייה הנדסית המחייבות הודעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 192|סעיף 192 לפקודה}}, רשאי לקיים את ההדרכה כהדרכה מקוונת או כהדרכת לומדה, ובלבד שהממונה על הבטיחות אישר בטופס לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}, שניתן לקיים את ההדרכה באופן זה; המחזיק במקום העבודה יצרף את הטופס החתום של האישור האמור לפנקס ההדרכה. {{ח:תת|(א3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מקצוע מתאים“ – אדם שהוא בעל ניסיון, כישורים והכשרה בנושא שלגביו ההדרכה ושחתם על הצהרה שערוכה לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}, בדבר הניסיון, הכישורים וההכשרה שלו באותו נושא שבעניינו ההדרכה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הדרכה פנים אל פנים (פרונטלית)“ – הדרכה המבוצעת בשפה המובנת לעובד או בהסתייעות באמצעי תרגום לשפה כאמור, בנוכחות פיזית משותפת במקום אחד של בעל המקצוע המתאים והעובד המודרך, המאפשרת שיח הדדי, ויכול שבמהלכה ייעשה שימוש באמצעים דיגיטליים או באמצעי הדרכה אחרים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הדרכה מקוונת“ – הדרכה בלא נוכחות פיזית משותפת במקום אחד של בעל המקצוע המתאים והעובד המודרך, שמבוצעת בשפה המובנת לעובד או בהסתייעות באמצעי תרגום לשפה כאמור, הנערכת באמצעות אמצעים דיגיטליים והמאפשרת העברת תוכן לימודי, צפייה והאזנה, זיהוי העובד המודרך, מעקב אחר השתתפותו ותיעוד ביצוע ההדרכה בזמן אמת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הדרכת לומדה“ – הדרכה באמצעות לומדה ממוחשבת שערך בעל מקצוע מתאים, שמבוצעת בשפה המובנת לעובד, ומאפשרת העברת תוכן לימודי, זיהוי העובד המודרך, מעקב אחר הדרכתו בלומדה כאמור ותיעודה. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק במקום עבודה ינקוט אמצעים כדי לוודא שההדרכה שניתנה לעובדים הובנה על ידם כראוי וכי הם פועלים על פיה. {{ח:תת|(ג)}} הדרכה למנהלי עבודה ולעובדי תחזוקה תינתן באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות או מוסד או אדם אחר שאישר לכך מפקח עבודה ראשי. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} הדרכה למנהל עבודה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)|בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}} תינתן באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות או מוסד או אדם אחר שאישר לכך מפקח עבודה ראשי. {{ח:סעיף|3א|הדרכה נוספת לעובד זר המועסק בעבודות בנייה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.10.2026 ועד יום 15.10.2028):}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק עובדים זרים“ – {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבצע בנייה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)|בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד הכניסה לישראל לראשונה“ – אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתתת|(1)}} לעניין עובד זר שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל}}, לצורך עבודה בענף הבניין – המועד שבו נכנס לראשונה לישראל באשרה ורישיון כאמור; {{ח:תתתתת|(2)}} לעניין עובד זר שהוא אזרח מדינה הגובלת בישראל, שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל}}, לצורך עבודה בבניין, ויוצא דרך כלל את ישראל למקום מגוריו באותה מדינה בתום יום העבודה – המועד שבו נכנס לראשונה לישראל באשרה ורישיון כאמור; {{ח:תתתתת|(3)}} לעניין עובד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1טז|בסעיף 1טז לחוק עובדים זרים}}, שקיבל היתר לשהייה בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)#סעיף 8|סעיף 8(2) לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, לצורך עבודה בענף הבניין – המועד שבו נכנס לראשונה לישראל בהיתר כאמור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הכניסה לישראל“ – {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל|תקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}}. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, מבצע בנייה לא יעסיק עובד זר בעבודות בנייה או בנייה הנדסית המחייבות הודעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 192|סעיף 192 לפקודת הבטיחות בעבודה}}, לאחר שחלף חודש ממועד כניסתו לישראל לראשונה, אלא אם כן עבר העובד הדרכה נוספת לפי תקנת משנה (ד) שבוצעה על ידי מוסד הכשרה מהמפורטים להלן (בתקנה זו – הדרכה נוספת): {{ח:תתת|(1)}} מוסד להכשרה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007}}; {{ח:תתת|(2)}} מוסד הכשרה שמפקח עבודה ראשי אישר לו לבצע קורס ממונים על הבטיחות; {{ח:תתת|(3)}} מוסד לימודי של ארגון מעבידים או ארגון עובדים שיש להם פעילות משמעותית בענף הבניין או של גוף משותף לארגון מעבידים ולארגון עובדים כאמור, שהוכר על ידי המינהל להכשרות מקצועיות ופיתוח כוח אדם במשרד העבודה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), לעניין עובד זר שערב תחילתן של תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) (תיקון), התשפ״ו–2026 {{ח:הערה|(התקנות פורסמו ביום 14.7.2026 ותחילתן ביום 16.10.2026)}} (בתקנת משנה זו – תקנות 2026), עבד אצל מבצע בנייה בעבודות בנייה או בנייה הנדסית המחייבות הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 192|סעיף 192}} לפקודת הבטיחות בעבודה, יחולו הוראות אלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} אם ביום פרסומן של תקנות 2026 טרם חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל לראשונה – תינתן ההדרכה הנוספת בתוך שלושה חודשים ממועד תחילתן של התקנות האמורות; {{ח:תתת|(2)}} אם ביום פרסומן של תקנות 2026 חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל לראשונה – הוראת תקנת משנה (ב) לא תחול. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), לעניין עובד זר שהחל לעבוד אצל מבצע בנייה בעבודות בנייה או בנייה הנדסית המחייבות הודעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 192|סעיף 192 לפקודת הבטיחות בעבודה}} בתוך שלושה חודשים מיום תחילתן של תקנות 2026, וביום פרסומן של תקנות 2026 טרם חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל לראשונה, תינתן ההדרכה הנוספת בתוך שלושה חודשים ממועד כניסתו לישראל לראשונה או בתוך שלושה חודשים ממועד תחילתן של התקנות האמורות, לפי המאוחר. {{ח:תת|(ה)}} ההדרכה הנוספת תהיה בשפה המובנת לעובד או תוך הסתייעות באמצעי תרגום לשפה כאמור, ובהיקף של שמונה שעות לפחות ותכלול, בין השאר, את הנושאים האלה: {{ח:תתת|(1)}} סיכוני חשמל; {{ח:תתת|(2)}} סיכונים בשימוש בכלים טעוני בדיקה; {{ח:תתת|(3)}} סיכונים בעבודה בגובה; {{ח:תתת|(4)}} סיכונים בעבודה בעומס חום; {{ח:תתת|(5)}} סיכונים של גורמים פיזיולוגיים; {{ח:תתת|(6)}} סיכונים בביצוע עבודות חפירה; {{ח:תתת|(7)}} אפשרות פנייה למוסד לבטיחות וגיהות לעניין סיכונים במקום העבודה. {{ח:תת|(ו)}} מבצע בנייה המעסיק עובד זר ינהל נספח לפנקס ההדרכה שהוא מנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}}, הנוגע להדרכות הנוספות שהוא מקיים לפי תקנה זו, ובו ירשום לגבי כל עובד זר שמועסק אצלו את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} שם פרטי ושם המשפחה שלו; {{ח:תתת|(2)}} מספר הדרכון שלו או מספר מזהה אחר שניתן לו על ידי רשות שלטונית; {{ח:תתת|(3)}} מדינת האזרחות שלו; {{ח:תתת|(4)}} מועד כניסתו לישראל לראשונה; {{ח:תתת|(5)}} המועד שבו ניתנה לו ההדרכה הנוספת; {{ח:תתת|(6)}} שם מוסד ההכשרה שהעביר לו את ההדרכה הנוספת. {{ח:תת|(ז)}} עובד זר לא יהיה חייב בכל תשלום או תמורה אחרת בעד ההדרכה הנוספת. {{ח:תת|(ח)}} נערכה הדרכה נוספת בהתאם לתקנה זו, ייחשב זמן ההדרכה הנוספת כחלק משעות העבודה של העובד. {{ח:תת|(ט)}} אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות כל דין או לגרוע מחובה או מאחריות המוטלת על המעסיק או על מבצע הבנייה, בעניין הנוגע להדרכות ולמסירת מידע. {{ח:סעיף|4|הדרכת נאמני בטיחות}} {{ח:ת}} מחזיק במקום עבודה יכשיר את נאמני הבטיחות ואת חברי ועדת הבטיחות כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#פרק 2|בפרק השני לחוק}}, לביצוע תפקידיהם לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 14|סעיף 14 לחוק}}; הכשרה כאמור תינתן באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות או מוסד או אדם אחר שאישר לכך מפקח עבודה ראשי. {{ח:סעיף|5|שכר ותשלומים אחרים}} {{ח:תת|(א)}} נערכה הדרכה בהתאם לתקנות אלה ייחשב זמן ההדרכה כזמן עבודה. {{ח:תת|(ב)}} עובד לא יהיה חייב בכל תשלום או תמורה אחרת בעד הדרכה. {{ח:סעיף|6|פנקס הדרכה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} מחזיק במקום עבודה ינהל פנקס הדרכה ובו ירשום את אלה: {{ח:תת|(1)}} שמות העובדים שהשתתפו בהדרכה; {{ח:תת|(1א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} מספר הזהות או מספר הדרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית, של כל עובד שהשתתף בהדרכה; {{ח:תת|(2)}} מועדי מתן ההדרכה; {{ח:תת|(3)}} סוג ההדרכה; {{ח:תת|(4)}} נושא ההדרכה; {{ח:תת|(5)}} שם המדריך {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026: בעל המקצוע המתאים)}}; {{ח:תת|(6)}} כשירותו ותפקידו של המדריך {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026: בעל המקצוע המתאים)}}. {{ח:סעיף|6א|החזקת פנקס הדרכה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} פנקס ההדרכה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}} יוחזק בתוך מקום העבודה, ואולם לעניין מקום עבודה שמתבצעות בו עבודות בנייה או בנייה הנדסית – יוחזק באתר הבנייה שבו מועסק העובד. {{ח:סעיף|7|תמצית מידע בכתב|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד במקום העבודה, לכל המאוחר ביום תחילת עבודתו, תמצית בכתב של מידע בדבר סיכונים בעבודה שבה הוא מועסק, או הקיימים במקום העבודה או בכל מקום אחר שבו עלול הוא להיחשף להם עקב ביצוע תפקידו. {{ח:תת|(ב)}} תמצית בכתב, כאמור בתקנת משנה (א), תהיה בשפה העברית והערבית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים במקום העבודה; המעביד ידאג שתוכנו של המסמך האמור יוסבר לעובד בשפה המובנת לו, אם אינו שולט בשפות שבהן נמסרה התמצית. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} תמצית בכתב, כאמור בתקנת משנה (א), תהיה בשפה העברית ובשפה נוספת המובנת לעובד. {{ח:תת|(ג)}} נשתנו התפקיד או תחנת העבודה של העובד, ימסור לו המחזיק במקום העבודה תמצית בכתב כאמור בתקנת משנה (א) לגבי התפקיד או תחנת העבודה החדשים. {{ח:סעיף|8|סימון ושילוט}} {{ח:ת}} מחזיק במקום עבודה יוודא שחומרים, ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים במקום העבודה יהיו מסומנים בתווית או בשלט אזהרה מתאימים ומובנים, וכן יתקין שלטי הדרכה לשימוש בציוד מגן אישי. המחזיק ידאג שתוכן התוויות והשלטים האמורים יוסבר לעובד בשפה המובנת לו, אם אינו שולט בשפה שבה נכתבו. {{ח:סעיף|9|הודעה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} הוכנסו למקום עבודה חומרים, ציוד או תהליכי עבודה חדשים, שיש בהם סיכונים או נתגלה סיכון כאמור בחומר, בציוד או בתהליך עבודה קיימים במקום עבודה, יודיע על כך מיד המחזיק במקום העבודה למפקח העבודה האזורי, לכל רופא תעסוקתי המטפל במקום העבודה, לממונה על הבטיחות ולוועדת הבטיחות, אם ישנם. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} הוכנסו למקום עבודה חומרים, ציוד או תהליכי עבודה חדשים, שיש בהם סיכונים או נתגלה סיכון כאמור בחומר, בציוד או בתהליך עבודה קיימים במקום עבודה, יודיע על כך מיד המחזיק במקום העבודה לממונה על הבטיחות, לנאמן בטיחות ולוועדת הבטיחות, אם ישנם, ויפרסם הודעה על כך על לוח המודעות במקום העבודה בעברית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים במקום העבודה. {{ח:סעיף|10|איסורים}} {{ח:תת|(א)}} לא יועסק עובד במקום עבודה אלא אם כן ניתנה לו הדרכה כאמור בתקנות אלה וסופקו לו אמצעי המיגון הנדרשים. {{ח:תת|(ב)}} במקום עבודה לא ישתמשו בחומר או בציוד ולא יפעילו תהליך עבודה, שיש בהם סיכונים, אלא אם כן ניתנו לגביהם מידע והדרכה ונעשו סימונים, הכל בהתאם לתקנות אלה. {{ח:סעיף|11|תוצאות בדיקה סביבתית}} {{ח:תת|(א)}} נערכה בדיקה סביבתית–תעסוקתית במקום עבודה ונתגלה בה שקיימת במקום העבודה רמה חריגה של גורמים מזיקים לבריאות, ימסור המחזיק במקום העבודה, בכתב, את תוצאות הבדיקה הסביבתית לעובדים המועסקים בו והעלולים להיות חשופים לגורמים מזיקים כאמור, וכן הסבר בכתב בדבר הסיכונים שנתגלו בבדיקה ובדבר האמצעים שיש לנקוט להגנה מפניהם. {{ח:תת|(ב)}} המחזיק במקום עבודה רשאי למסור לעובדים את תוצאות הבדיקה והסבר כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות הודעה על לוח המודעות במקום העבודה. {{ח:סעיף|12|בדיקה רפואית}} {{ח:ת}} נערכה לעובד בדיקה רפואית במטרה לגלות או למנוע סיכונים, יביאו המוסד הרפואי או הרופא, שערכו את הבדיקה, לידיעת העובד הנבדק, בתוך זמן סביר, את מצב בריאותו, בדרך ובאופן שיראו לנכון. {{ח:סעיף|13|חובות העובד|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} עובד חייב – {{ח:תתת|(1)}} להודיע למחזיק במקום העבודה על סיכון במקום העבודה שנתגלה לו תוך כדי עבודתו ושלא היה ידוע מקודם; {{ח:תתת|(2)}} להתייצב לכל הדרכה, שהזמינו אליה המחזיק במקום העבודה או מי מטעמו, זולת אם היתה סיבה סבירה להעדרו. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק במקום עבודה יפרסם את חובות העובד המפורטות בתקנת משנה (א) על לוח המודעות במקום העבודה, {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} בעברית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים במקום העבודה. {{ח:סעיף|14|פרסום שם הממונה על הבטיחות ומפקח העבודה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} מחזיק במקום עבודה יפרסם על לוח המודעות את שם הממונה על הבטיחות, אם מונה, ואת שם מפקח העבודה המפקח על מקום העבודה ואת מספרי הטלפון שבהם אפשר להשיגם. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} מחזיק במקום עבודה יפרסם על לוח המודעות, בעברית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים במקום העבודה, את שם הממונה על הבטיחות, אם מונה, ואת שם נאמן הבטיחות, אם מונה, וכן את כתובת הדואר האלקטרוני של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה. {{ח:סעיף|15|עונשין|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – מאסר שישה חודשים, או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.10.2026 ועד יום 15.10.2028):}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|תקנה 3א(ה)}}, דינו – מאסר שישה חודשים, או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|16|הגנה}} {{ח:ת}} הואשם מחזיק במקום עבודה בעבירה על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}} מחמת שנתגלה פגם או ליקוי בעדכניות המידע או בנכונות ההוראות שמסר לעובדיו על פי הוראות תקנות אלה, תהא זו הגנה טובה לנאשם אם הוכיח אחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} כי נקט אמצעים סבירים כדי לוודא את נכונותם ואת עדכניותם של המידע או של ההוראות שמסר, לפי הענין; {{ח:תת|(2)}} כי המידע או ההוראות נתקבלו מאת משרד ממשלתי, מוסד של המדינה או מוסד להשכלה גבוהה, שענינם במידע או בהוראות האמורים. {{ח:סעיף|16א|בחינה תקופתית|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בחינה תקופתית ראשונה של תקנות ארגון הפיקוח ל העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) (תיקון), התשפ״ו–2026, לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן {{ח:הערה|(תחילתן ביום 16.10.2026)}}. {{ח:סעיף|17|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|ההגדרה ”בעל מקצוע מתאים“ שבתקנה 3(א3)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} {{ח:קטע3||הצהרת בעל מקצוע מתאים בדבר ניסיונו והכשרתו לערוך הדרכה למניעת סיכונים לעובדים במקום עבודה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''פרטי מקום העבודה''' {{ח:ת}} שם מקום העבודה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} כתובת מקום העבודה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר ח״פ/עוסק מורשה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''פרטי בעל המקצוע''' {{ח:ת}} שם מלא: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר זהות/דרכון: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} ניסיון: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} הכשרה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} כישורים נוספים: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר טלפון נייד: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} כתובת דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''הצהרת בעל מקצוע מתאים לעריכת הדרכה:'''}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} אני החתום מטה מצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|ההגדרה ”בעל מקצוע מתאים“ שבתקנה 3(א3) לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ״ט–1999}}, כי יש בידי הניסיון, הכישורים וההכשרה שפורטו לעיל, המתאימים לעריכת הדרכה בנושאים המפורטים מטה לשם מניעת סיכונים לעובדים במקום העבודה והגנה מפניהם. {{ח:ת}} פירוט הנושאים שלגביהם נערכת ההדרכה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} על כן באתי על החתום: {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | שם מלא . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . | תפקיד . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . | חתימה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . }} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א2)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} {{ח:קטע3|טופס|טופס הצהרת ממונה בטיחות בדבר הדרכה מקוונת או הדרכת לומדה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''פרטי מקום העבודה''' {{ח:ת}} שם מקום העבודה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} כתובת מקום העבודה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר ח״פ/עוסק מורשה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''פרטי הממונה על הבטיחות במקום העבודה''' {{ח:ת}} שם מלא: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר זהות: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר אישור כשירות: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} כתובת דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר טלפון נייד: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''הצהרת ממונה על הבטיחות'''}} {{ח:ת}} אני, החתום מטה, מצהיר בזה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 3|לתקנה 3(א2) לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{ח:הערה|(<s>תקנות</s>}} מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ״ט–1999}}, כי {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר]}} – {{ח:תת|1.}} במקום העבודה ניתן לקיים הדרכה מקוונת בנושא . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{מוקטן|[יש לפרט את הנושא]}}, בעבור כלל העובדים / לעובדים בתחום . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר ולפרט את התחום]}}. {{ח:תת|2.}} במקום העבודה ניתן לקיים הדרכת לומדה בנושא . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{מוקטן|[יש לפרט את הנושא]}}, בעבור כלל העובדים / לעובדים בתחום . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר ולפרט את התחום]}}. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} על כן באתי על החתום: {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | שם מלא . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . | תפקיד . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . | חתימה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . }} {{ח:חתימות|כ״ט באב התשנ״ט (11 באוגוסט 1999)}} * '''אליהו ישי'''<br>שר העבודה והרווחה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 7ifqr85bn3jek2fhmg9f5i9njhm8gg4 3079470 3079461 2026-08-28T06:00:11Z OpenLawBot 8112 [3079468] 3079470 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ״ט–1999}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 1141|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5996.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2400|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12471.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 8ה|סעיפים 8ה}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 43|ו־43}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}} (להלן – החוק), בהתייעצות עם מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק מעבדתי מוסמך“ – עובד מעבדה מוסמכת שהסמיכו מפקח העבודה הראשי לערוך בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקה סביבתית–תעסוקתית“ – ניטור סביבתי בידי בודק מעבדתי מוסמך, של גורמים כימיים ופיסיקליים מזיקים, המצויים במקום העבודה או בתהליך עבודה של עובד, שעל פיהם נקבעות רמות החשיפה הסביבתית–תעסוקתית, לרבות רמת חשיפה משוקללת ורמת חשיפה לזמן קצר, במקום עבודה של עובד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה“ ו”בנייה הנדסית“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק במקום העבודה“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} המעביד; {{ח:תתת|(2)}} במפעל – הבעל או התופש כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 219|בסעיפים 219 עד 221 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}; {{ח:תתת|(3)}} בעל מקום העבודה; {{ח:תתת|(4)}} המנהל בפועל את מקום העבודה; {{ח:תתת|(5)}} מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום העבודה; {{ח:תתת|(6)}} המנהל בפועל של תאגיד, אם המפעל מצוי בבעלות תאגיד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוסמכת“ – מעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה וכל מעבדה אחרת שמפקח העבודה הראשי הסמיכה לבצע בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח עבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיכונים“ – סיכוני בטיחות ובריאות הנובעים משימוש בציוד, בחומר, בתהליך ייצור או בכל גורם אחר, במקום עבודה. {{ח:סעיף|2|מסירת מידע בדבר סיכונים}} {{ח:ת}} מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד במקום העבודה מידע עדכני בדבר הסיכונים במקום, ובפרט בדבר הסיכונים הקיימים בתחנת העבודה שבה מועסק העובד, וכן ימסור לו הוראות עדכניות לשימוש, להפעלה ולתחזוקה בטוחים של ציוד, של חומר ושל תהליכי עבודה במקום. {{ח:סעיף|3|הדרכת עובדים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק במקום עבודה יקיים הדרכה בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם (להלן – הדרכה), באמצעות בעל מקצוע מתאים ויוודא שכל עובד הבין את הסיכונים והוא בקיא דיו בנושאי ההדרכה, בהתאם לתפקידו ולסיכונים שלהם הוא חשוף; מחזיק במקום עבודה יחזור ויקיים הדרכה כאמור בהתאם לצורכי העובדים ולפחות אחת לשנה. {{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} מחזיק במקום העבודה יצרף לפנקס ההדרכה, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, את ההצהרה לפי ההגדרה ”בעל מקצוע מתאים“ שבתקנת משנה (א3), של בעל המקצוע המתאים שערך את ההדרכה, למשך כל התקופה שעד העברת הדרכה עדכנית באותו נושא כנדרש בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} ההדרכה כאמור בתקנת משנה (א), תהיה הדרכה פנים אל פנים (פרונטלית); ואולם מחזיק במקום עבודה שמינה ממונה על הבטיחות במקום העבודה, למעט מחזיק במקום עבודה המבצע עבודות בנייה או בנייה הנדסית המחייבות הודעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 192|סעיף 192 לפקודה}}, רשאי לקיים את ההדרכה כהדרכה מקוונת או כהדרכת לומדה, ובלבד שהממונה על הבטיחות אישר בטופס לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}, שניתן לקיים את ההדרכה באופן זה; המחזיק במקום העבודה יצרף את הטופס החתום של האישור האמור לפנקס ההדרכה. {{ח:תת|(א3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מקצוע מתאים“ – אדם שהוא בעל ניסיון, כישורים והכשרה בנושא שלגביו ההדרכה ושחתם על הצהרה שערוכה לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}, בדבר הניסיון, הכישורים וההכשרה שלו באותו נושא שבעניינו ההדרכה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הדרכה פנים אל פנים (פרונטלית)“ – הדרכה המבוצעת בשפה המובנת לעובד או בהסתייעות באמצעי תרגום לשפה כאמור, בנוכחות פיזית משותפת במקום אחד של בעל המקצוע המתאים והעובד המודרך, המאפשרת שיח הדדי, ויכול שבמהלכה ייעשה שימוש באמצעים דיגיטליים או באמצעי הדרכה אחרים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הדרכה מקוונת“ – הדרכה בלא נוכחות פיזית משותפת במקום אחד של בעל המקצוע המתאים והעובד המודרך, שמבוצעת בשפה המובנת לעובד או בהסתייעות באמצעי תרגום לשפה כאמור, הנערכת באמצעות אמצעים דיגיטליים והמאפשרת העברת תוכן לימודי, צפייה והאזנה, זיהוי העובד המודרך, מעקב אחר השתתפותו ותיעוד ביצוע ההדרכה בזמן אמת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הדרכת לומדה“ – הדרכה באמצעות לומדה ממוחשבת שערך בעל מקצוע מתאים, שמבוצעת בשפה המובנת לעובד, ומאפשרת העברת תוכן לימודי, זיהוי העובד המודרך, מעקב אחר הדרכתו בלומדה כאמור ותיעודה. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק במקום עבודה ינקוט אמצעים כדי לוודא שההדרכה שניתנה לעובדים הובנה על ידם כראוי וכי הם פועלים על פיה. {{ח:תת|(ג)}} הדרכה למנהלי עבודה ולעובדי תחזוקה תינתן באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות או מוסד או אדם אחר שאישר לכך מפקח עבודה ראשי. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} הדרכה למנהל עבודה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)|בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}} תינתן באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות או מוסד או אדם אחר שאישר לכך מפקח עבודה ראשי. {{ח:סעיף|3א|הדרכה נוספת לעובד זר המועסק בעבודות בנייה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.10.2026 ועד יום 15.10.2028):}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק עובדים זרים“ – {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבצע בנייה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)|בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד הכניסה לישראל לראשונה“ – אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתתת|(1)}} לעניין עובד זר שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל}}, לצורך עבודה בענף הבניין – המועד שבו נכנס לראשונה לישראל באשרה ורישיון כאמור; {{ח:תתתתת|(2)}} לעניין עובד זר שהוא אזרח מדינה הגובלת בישראל, שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל}}, לצורך עבודה בבניין, ויוצא דרך כלל את ישראל למקום מגוריו באותה מדינה בתום יום העבודה – המועד שבו נכנס לראשונה לישראל באשרה ורישיון כאמור; {{ח:תתתתת|(3)}} לעניין עובד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1טז|בסעיף 1טז לחוק עובדים זרים}}, שקיבל היתר לשהייה בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)#סעיף 8|סעיף 8(2) לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, לצורך עבודה בענף הבניין – המועד שבו נכנס לראשונה לישראל בהיתר כאמור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הכניסה לישראל“ – {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל|תקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}}. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, מבצע בנייה לא יעסיק עובד זר בעבודות בנייה או בנייה הנדסית המחייבות הודעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 192|סעיף 192 לפקודת הבטיחות בעבודה}}, לאחר שחלף חודש ממועד כניסתו לישראל לראשונה, אלא אם כן עבר העובד הדרכה נוספת לפי תקנת משנה (ד) שבוצעה על ידי מוסד הכשרה מהמפורטים להלן (בתקנה זו – הדרכה נוספת): {{ח:תתת|(1)}} מוסד להכשרה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007}}; {{ח:תתת|(2)}} מוסד הכשרה שמפקח עבודה ראשי אישר לו לבצע קורס ממונים על הבטיחות; {{ח:תתת|(3)}} מוסד לימודי של ארגון מעבידים או ארגון עובדים שיש להם פעילות משמעותית בענף הבניין או של גוף משותף לארגון מעבידים ולארגון עובדים כאמור, שהוכר על ידי המינהל להכשרות מקצועיות ופיתוח כוח אדם במשרד העבודה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), לעניין עובד זר שערב תחילתן של תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) (תיקון), התשפ״ו–2026 {{ח:הערה|(התקנות פורסמו ביום 14.7.2026 ותחילתן ביום 16.10.2026)}} (בתקנת משנה זו – תקנות 2026), עבד אצל מבצע בנייה בעבודות בנייה או בנייה הנדסית המחייבות הודעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 192|סעיף 192 לפקודת הבטיחות בעבודה}}, יחולו הוראות אלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} אם ביום פרסומן של תקנות 2026 טרם חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל לראשונה – תינתן ההדרכה הנוספת בתוך שלושה חודשים ממועד תחילתן של התקנות האמורות; {{ח:תתת|(2)}} אם ביום פרסומן של תקנות 2026 חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל לראשונה – הוראת תקנת משנה (ב) לא תחול. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), לעניין עובד זר שהחל לעבוד אצל מבצע בנייה בעבודות בנייה או בנייה הנדסית המחייבות הודעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 192|סעיף 192 לפקודת הבטיחות בעבודה}} בתוך שלושה חודשים מיום תחילתן של תקנות 2026, וביום פרסומן של תקנות 2026 טרם חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל לראשונה, תינתן ההדרכה הנוספת בתוך שלושה חודשים ממועד כניסתו לישראל לראשונה או בתוך שלושה חודשים ממועד תחילתן של התקנות האמורות, לפי המאוחר. {{ח:תת|(ה)}} ההדרכה הנוספת תהיה בשפה המובנת לעובד או תוך הסתייעות באמצעי תרגום לשפה כאמור, ובהיקף של שמונה שעות לפחות ותכלול, בין השאר, את הנושאים האלה: {{ח:תתת|(1)}} סיכוני חשמל; {{ח:תתת|(2)}} סיכונים בשימוש בכלים טעוני בדיקה; {{ח:תתת|(3)}} סיכונים בעבודה בגובה; {{ח:תתת|(4)}} סיכונים בעבודה בעומס חום; {{ח:תתת|(5)}} סיכונים של גורמים פיזיולוגיים; {{ח:תתת|(6)}} סיכונים בביצוע עבודות חפירה; {{ח:תתת|(7)}} אפשרות פנייה למוסד לבטיחות וגיהות לעניין סיכונים במקום העבודה. {{ח:תת|(ו)}} מבצע בנייה המעסיק עובד זר ינהל נספח לפנקס ההדרכה שהוא מנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}}, הנוגע להדרכות הנוספות שהוא מקיים לפי תקנה זו, ובו ירשום לגבי כל עובד זר שמועסק אצלו את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} שם פרטי ושם המשפחה שלו; {{ח:תתת|(2)}} מספר הדרכון שלו או מספר מזהה אחר שניתן לו על ידי רשות שלטונית; {{ח:תתת|(3)}} מדינת האזרחות שלו; {{ח:תתת|(4)}} מועד כניסתו לישראל לראשונה; {{ח:תתת|(5)}} המועד שבו ניתנה לו ההדרכה הנוספת; {{ח:תתת|(6)}} שם מוסד ההכשרה שהעביר לו את ההדרכה הנוספת. {{ח:תת|(ז)}} עובד זר לא יהיה חייב בכל תשלום או תמורה אחרת בעד ההדרכה הנוספת. {{ח:תת|(ח)}} נערכה הדרכה נוספת בהתאם לתקנה זו, ייחשב זמן ההדרכה הנוספת כחלק משעות העבודה של העובד. {{ח:תת|(ט)}} אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות כל דין או לגרוע מחובה או מאחריות המוטלת על המעסיק או על מבצע הבנייה, בעניין הנוגע להדרכות ולמסירת מידע. {{ח:סעיף|4|הדרכת נאמני בטיחות}} {{ח:ת}} מחזיק במקום עבודה יכשיר את נאמני הבטיחות ואת חברי ועדת הבטיחות כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#פרק 2|בפרק השני לחוק}}, לביצוע תפקידיהם לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 14|סעיף 14 לחוק}}; הכשרה כאמור תינתן באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות או מוסד או אדם אחר שאישר לכך מפקח עבודה ראשי. {{ח:סעיף|5|שכר ותשלומים אחרים}} {{ח:תת|(א)}} נערכה הדרכה בהתאם לתקנות אלה ייחשב זמן ההדרכה כזמן עבודה. {{ח:תת|(ב)}} עובד לא יהיה חייב בכל תשלום או תמורה אחרת בעד הדרכה. {{ח:סעיף|6|פנקס הדרכה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} מחזיק במקום עבודה ינהל פנקס הדרכה ובו ירשום את אלה: {{ח:תת|(1)}} שמות העובדים שהשתתפו בהדרכה; {{ח:תת|(1א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} מספר הזהות או מספר הדרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית, של כל עובד שהשתתף בהדרכה; {{ח:תת|(2)}} מועדי מתן ההדרכה; {{ח:תת|(3)}} סוג ההדרכה; {{ח:תת|(4)}} נושא ההדרכה; {{ח:תת|(5)}} שם המדריך {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026: בעל המקצוע המתאים)}}; {{ח:תת|(6)}} כשירותו ותפקידו של המדריך {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026: בעל המקצוע המתאים)}}. {{ח:סעיף|6א|החזקת פנקס הדרכה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} פנקס ההדרכה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}} יוחזק בתוך מקום העבודה, ואולם לעניין מקום עבודה שמתבצעות בו עבודות בנייה או בנייה הנדסית – יוחזק באתר הבנייה שבו מועסק העובד. {{ח:סעיף|7|תמצית מידע בכתב|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד במקום העבודה, לכל המאוחר ביום תחילת עבודתו, תמצית בכתב של מידע בדבר סיכונים בעבודה שבה הוא מועסק, או הקיימים במקום העבודה או בכל מקום אחר שבו עלול הוא להיחשף להם עקב ביצוע תפקידו. {{ח:תת|(ב)}} תמצית בכתב, כאמור בתקנת משנה (א), תהיה בשפה העברית והערבית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים במקום העבודה; המעביד ידאג שתוכנו של המסמך האמור יוסבר לעובד בשפה המובנת לו, אם אינו שולט בשפות שבהן נמסרה התמצית. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} תמצית בכתב, כאמור בתקנת משנה (א), תהיה בשפה העברית ובשפה נוספת המובנת לעובד. {{ח:תת|(ג)}} נשתנו התפקיד או תחנת העבודה של העובד, ימסור לו המחזיק במקום העבודה תמצית בכתב כאמור בתקנת משנה (א) לגבי התפקיד או תחנת העבודה החדשים. {{ח:סעיף|8|סימון ושילוט}} {{ח:ת}} מחזיק במקום עבודה יוודא שחומרים, ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים במקום העבודה יהיו מסומנים בתווית או בשלט אזהרה מתאימים ומובנים, וכן יתקין שלטי הדרכה לשימוש בציוד מגן אישי. המחזיק ידאג שתוכן התוויות והשלטים האמורים יוסבר לעובד בשפה המובנת לו, אם אינו שולט בשפה שבה נכתבו. {{ח:סעיף|9|הודעה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} הוכנסו למקום עבודה חומרים, ציוד או תהליכי עבודה חדשים, שיש בהם סיכונים או נתגלה סיכון כאמור בחומר, בציוד או בתהליך עבודה קיימים במקום עבודה, יודיע על כך מיד המחזיק במקום העבודה למפקח העבודה האזורי, לכל רופא תעסוקתי המטפל במקום העבודה, לממונה על הבטיחות ולוועדת הבטיחות, אם ישנם. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} הוכנסו למקום עבודה חומרים, ציוד או תהליכי עבודה חדשים, שיש בהם סיכונים או נתגלה סיכון כאמור בחומר, בציוד או בתהליך עבודה קיימים במקום עבודה, יודיע על כך מיד המחזיק במקום העבודה לממונה על הבטיחות, לנאמן בטיחות ולוועדת הבטיחות, אם ישנם, ויפרסם הודעה על כך על לוח המודעות במקום העבודה בעברית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים במקום העבודה. {{ח:סעיף|10|איסורים}} {{ח:תת|(א)}} לא יועסק עובד במקום עבודה אלא אם כן ניתנה לו הדרכה כאמור בתקנות אלה וסופקו לו אמצעי המיגון הנדרשים. {{ח:תת|(ב)}} במקום עבודה לא ישתמשו בחומר או בציוד ולא יפעילו תהליך עבודה, שיש בהם סיכונים, אלא אם כן ניתנו לגביהם מידע והדרכה ונעשו סימונים, הכל בהתאם לתקנות אלה. {{ח:סעיף|11|תוצאות בדיקה סביבתית}} {{ח:תת|(א)}} נערכה בדיקה סביבתית–תעסוקתית במקום עבודה ונתגלה בה שקיימת במקום העבודה רמה חריגה של גורמים מזיקים לבריאות, ימסור המחזיק במקום העבודה, בכתב, את תוצאות הבדיקה הסביבתית לעובדים המועסקים בו והעלולים להיות חשופים לגורמים מזיקים כאמור, וכן הסבר בכתב בדבר הסיכונים שנתגלו בבדיקה ובדבר האמצעים שיש לנקוט להגנה מפניהם. {{ח:תת|(ב)}} המחזיק במקום עבודה רשאי למסור לעובדים את תוצאות הבדיקה והסבר כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות הודעה על לוח המודעות במקום העבודה. {{ח:סעיף|12|בדיקה רפואית}} {{ח:ת}} נערכה לעובד בדיקה רפואית במטרה לגלות או למנוע סיכונים, יביאו המוסד הרפואי או הרופא, שערכו את הבדיקה, לידיעת העובד הנבדק, בתוך זמן סביר, את מצב בריאותו, בדרך ובאופן שיראו לנכון. {{ח:סעיף|13|חובות העובד|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} עובד חייב – {{ח:תתת|(1)}} להודיע למחזיק במקום העבודה על סיכון במקום העבודה שנתגלה לו תוך כדי עבודתו ושלא היה ידוע מקודם; {{ח:תתת|(2)}} להתייצב לכל הדרכה, שהזמינו אליה המחזיק במקום העבודה או מי מטעמו, זולת אם היתה סיבה סבירה להעדרו. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק במקום עבודה יפרסם את חובות העובד המפורטות בתקנת משנה (א) על לוח המודעות במקום העבודה, {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} בעברית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים במקום העבודה. {{ח:סעיף|14|פרסום שם הממונה על הבטיחות ומפקח העבודה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} מחזיק במקום עבודה יפרסם על לוח המודעות את שם הממונה על הבטיחות, אם מונה, ואת שם מפקח העבודה המפקח על מקום העבודה ואת מספרי הטלפון שבהם אפשר להשיגם. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} מחזיק במקום עבודה יפרסם על לוח המודעות, בעברית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים במקום העבודה, את שם הממונה על הבטיחות, אם מונה, ואת שם נאמן הבטיחות, אם מונה, וכן את כתובת הדואר האלקטרוני של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה. {{ח:סעיף|15|עונשין|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – מאסר שישה חודשים, או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.10.2026 ועד יום 15.10.2028):}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|תקנה 3א(ה)}}, דינו – מאסר שישה חודשים, או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|16|הגנה}} {{ח:ת}} הואשם מחזיק במקום עבודה בעבירה על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}} מחמת שנתגלה פגם או ליקוי בעדכניות המידע או בנכונות ההוראות שמסר לעובדיו על פי הוראות תקנות אלה, תהא זו הגנה טובה לנאשם אם הוכיח אחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} כי נקט אמצעים סבירים כדי לוודא את נכונותם ואת עדכניותם של המידע או של ההוראות שמסר, לפי הענין; {{ח:תת|(2)}} כי המידע או ההוראות נתקבלו מאת משרד ממשלתי, מוסד של המדינה או מוסד להשכלה גבוהה, שענינם במידע או בהוראות האמורים. {{ח:סעיף|16א|בחינה תקופתית|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בחינה תקופתית ראשונה של תקנות ארגון הפיקוח ל העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) (תיקון), התשפ״ו–2026, לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן {{ח:הערה|(תחילתן ביום 16.10.2026)}}. {{ח:סעיף|17|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|ההגדרה ”בעל מקצוע מתאים“ שבתקנה 3(א3)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} {{ח:קטע3||הצהרת בעל מקצוע מתאים בדבר ניסיונו והכשרתו לערוך הדרכה למניעת סיכונים לעובדים במקום עבודה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''פרטי מקום העבודה''' {{ח:ת}} שם מקום העבודה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} כתובת מקום העבודה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר ח״פ/עוסק מורשה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''פרטי בעל המקצוע''' {{ח:ת}} שם מלא: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר זהות/דרכון: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} ניסיון: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} הכשרה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} כישורים נוספים: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר טלפון נייד: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} כתובת דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''הצהרת בעל מקצוע מתאים לעריכת הדרכה:'''}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} אני החתום מטה מצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|ההגדרה ”בעל מקצוע מתאים“ שבתקנה 3(א3) לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ״ט–1999}}, כי יש בידי הניסיון, הכישורים וההכשרה שפורטו לעיל, המתאימים לעריכת הדרכה בנושאים המפורטים מטה לשם מניעת סיכונים לעובדים במקום העבודה והגנה מפניהם. {{ח:ת}} פירוט הנושאים שלגביהם נערכת ההדרכה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} על כן באתי על החתום: {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | שם מלא . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . | תפקיד . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . | חתימה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . }} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א2)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.10.2026):}} {{ח:קטע3|טופס|טופס הצהרת ממונה בטיחות בדבר הדרכה מקוונת או הדרכת לומדה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''פרטי מקום העבודה''' {{ח:ת}} שם מקום העבודה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} כתובת מקום העבודה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר ח״פ/עוסק מורשה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''פרטי הממונה על הבטיחות במקום העבודה''' {{ח:ת}} שם מלא: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר זהות: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר אישור כשירות: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} כתובת דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר טלפון נייד: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''הצהרת ממונה על הבטיחות'''}} {{ח:ת}} אני, החתום מטה, מצהיר בזה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 3|לתקנה 3(א2) לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{ח:הערה|(<s>תקנות</s>}} מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ״ט–1999}}, כי {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר]}} – {{ח:תת|1.}} במקום העבודה ניתן לקיים הדרכה מקוונת בנושא . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{מוקטן|[יש לפרט את הנושא]}}, בעבור כלל העובדים / לעובדים בתחום . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר ולפרט את התחום]}}. {{ח:תת|2.}} במקום העבודה ניתן לקיים הדרכת לומדה בנושא . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{מוקטן|[יש לפרט את הנושא]}}, בעבור כלל העובדים / לעובדים בתחום . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר ולפרט את התחום]}}. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} על כן באתי על החתום: {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | שם מלא . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . | תפקיד . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . | חתימה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . }} {{ח:חתימות|כ״ט באב התשנ״ט (11 באוגוסט 1999)}} * '''אליהו ישי'''<br>שר העבודה והרווחה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] tk9y78itxtbt65axebz9yie9c95wpxi 0 337583 3079540 3072797 2026-08-28T08:37:40Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079540 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude><קטע התחלה=0/>{{הור|סימן: '''שלמה חזק ואמץ'''}} <קטע סוף=0/> <קטע התחלה=1/>{{סי|שׁ}}וֹפֵט כָּל הָאָרֶץ וְאוֹתָהּ בַּמִּשְׁפָּט יַעֲמִיד{{ש}} נָא חַיִּים וָחֶסֶד עַל עַם עָנִי תַצְמִיד{{ש}} וְאֶת תְּפִלַּת הַשַּׁחַר בִּמְקוֹם עוֹלָה תַעֲמִיד{{ר1}}{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מזרחי=כְּ}}עֹלַת<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי לאורך כל הפיוט: "כְּעֹלַת".}}</noinclude> הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|במדבר כח כג}}<קטע סוף=1/> <קטע סוף=1/><קטע התחלה=2/>{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקָה וּמַעֲטֶה לְךָ לְבַד הַיִּתְרוֹן{{ש}}<noinclude> [לְהַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן לְהַכְרִיעַ הַכִּשְׁרוֹן]{{ש}}</noinclude> אִם אֵין בָּנוּ מַעֲשִֹים זָכְרָה יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן{{ש}} וְהֵם יַעֲלוּ לְזִכָּרוֹן / לִפְנֵי יְיָ {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|שמות כח כט}}<קטע סוף=2/>{{רפרן|{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מזרחי=כְּ}}עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}}} <קטע התחלה=3/>{{סי|מַ}}טֵּה כְּלַפֵּי חֶסֶד לְהַטּוֹת אִישׁ לִתְחִיָּה{{ש}}<noinclude> [וְיִדְאַג מֵחַטָּאתוֹ לִפְנֵי רַב הָעֲלִילִיָּה]{{ש}}</noinclude> עַמְּךָ לְחֶסֶד הַטֵּה גְּמֹל נָא עָלָיו וְחָיָה{{ש}} כְּתֹב תָּו חַיִּים, וְהָיָה / עַל מִצְחוֹ {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|שמות כח לח}}<קטע סוף=3/>{{רפרן|{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי=(|מזרחי=כְּ}}עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי=)}}}} <קטע התחלה=4/>{{סי|הֵ}}יטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן עִיר קְדוֹשַׁי{{ש}}<noinclude> [בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים יוֹבִילוּ מְלָכִים שַׁי]{{ש}}</noinclude> וְנָתַתָּ יָד וָשֵׁם בְּבֵיתְךָ לִמְקֻדָּשַׁי{{ש}} עֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי / לְהַעֲלֹת נֵר {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|שמות כז כ}}<קטע סוף=4/>{{רפרן|{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מזרחי=כְּ}}עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}}}{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ וְאוֹתָהּ בַּמִּשְׁפָּט יַעֲמִיד|נָא חַיִּים וָחֶסֶד עַל עַם עָנִי תַצְמִיד|וְאֶת תְּפִלַּת הַשַּׁחַר בִּמְקוֹם עוֹלָה תַעֲמִיד|עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}.}}}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{ש}} {{סי|חִזְק}}וּ {{סי|וְאַמְּצ}}וּ לְבַבְכֶם עַמִּי בְּאֵל מָעֻזּוֹ{{ש}} וְעֵדֹתָיו כִּי תִנְצֹרוּ גַּם אֶת זוֹ לְעֻמַּת זוֹ{{ש}} יְכַפֵּר בְּעַד חַטַּאתְכֶם וְיִזְכֹּר רַחֵם בְּרָגְזוֹ{{ש}} דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ / בַּקְּשׁוּ פָנָיו {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|תהלים קה ד}}{{רפרן|<includeonly>כְּ</includeonly>עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}}}}}<noinclude> (בְּנֵי עֲבָדֶיךָ הַיּוֹם לְמִקְדָּשְׁךָ יֶאֱתָיוּ{{ש}} וְצוֹעֲקִים בְּפִיהֶם וּלְחַיֵּיהֶם {{נוא|וּבִלְבָבָם}} יִבְעָיוּ{{ש}} זוֹכְרִים צִדְקוֹת אֲבוֹתָם יְיָ עֲלֵיהֶם יִחְיוּ{{ש}} אוֹתָם תִּזְכֹּר וְהָיוּ / נֶגֶד יְיָ {{מילת קבע|תָּמִיד}} {{רפרן|עוֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}}}) {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] </noinclude> cjlaubur6y8ce94ump54u8lf9514phj 0 355232 3079529 3028710 2026-08-28T08:37:37Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079529 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יצחק חזק'''}} {{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן / מָגִנִּי וְצִנָּתִי{{ש}} {{סי|צַ|3}}עֲקָתִי הַקְשִׁיבָה / וְהַאֲזִינָה רִנָּתִי{{ש}} {{סי|חַ|3}}טֵּא אֶת חַטָּאתִי / {{סי|קָ|3}}דוֹשׁ תֵּן תִּקְוָתִי{{ר1}} נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי / וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי.{{ממס|אסתר ז ג}} {{סי|צְ|2}}דָקָה עֲשֵֹה לְעַמֶּךָ / קָדוֹשׁ לְמַעַן שְׁמֶךָ{{ש}} כִּי פַסּוּ תְּמִימֶיךָ / מַעֲבִירֵי זַעֲמֶךָ{{ר1}} וּמַגִּישֵׁי לַחְמֶךָ / לָכֵן עַתָּה בָאתִי {{רפרן|הזחה=2|נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי}} {{סי|חַ|2}}טֹּאת נְעוּרַי תַּצְלִיל / וְיָם יֵהָפְכוּ כְּצָלִיל{{ש}} וְצֶדֶק זְקֵנִים תַּסְלִיל / וְשַׁוְעַת נְכֵאִים תַּכְלִיל{{ש}} וְעֵת תְּנַקֵּנִי כְּבַעֲלִיל / מַסְטִינִי אָז יְיֵלִיל{{ר1}} כִּי לִבִּי לְךָ כָּלִיל / עַתָּה הִנֵּה בָאתִי {{רפרן|הזחה=2|נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי}} {{סי|חַ|1}}נּוּן חַי חָנֵּנִי / לְקוֹל זַעֲקִי בִּגְרוֹנִי{{ש}} בְּשָׁמְעֲךָ תַּעֲנֵנִי / סְלִיחָתְךָ תַּרְבֵּנִי{{ר1}} חַיִּים תִּכְתְּבֵנִי / וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי {{רפרן|הזחה=2|נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי}} {{סי|זֶ|1}}ה אֵלִי הוֹשִׁיעָה / וְזָכִיּוֹת הַכְרִיעָה{{ש}} וּמִזְּבוּלְךָ הוֹפִיעָה / חֹן סוֹעֲרָה וְסוֹעָה{{ש}} וּמְלָשְׁנִי הַבְלִיעָה / צֹאנְךָ מִלְּהַפְשִׁיעָה{{ר1}} פֶּן אֶרְאֶה בְרָעָה / בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי {{רפרן|הזחה=2|נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי}} {{סי|קַ|1}}דֵּשׁ שֵׁם קָדְשֶׁךָ / חִלְּלוּ בְּמִקְדָּשֶׁךָ{{ש}} וְאַהֲרוֹנִים קְדוֹשֶׁיךָ / מַגִּישֵׁי אִשֶּׁיךָ{{ש}} וּמַה יַּעֲשֹוּ קְדוֹשֶׁיךָ / כְּפַסּוּ קָדָשֶׁיךָ{{ר1}} שְׁעֵה נָא מַקְדִּישֶׁיךָ / כְּפָרִים אִם שִׁלַּמְתִּי {{רפרן|הזחה=2|נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי}} יֵרָצוּ עֲבָדֶיךָ / לְמַעַן שֵׁם כְּבוֹדֶךָ{{ש}} מְיַחֲדֶיךָ מְעִידֶךָ / כִּי אֵין בִּלְעָדֶיךָ{{ש}} בַּקֵּשׁ נָא אוֹבְדֶיךָ / הֵן בָּאוּ עָדֶיךָ{{ר1}} כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ / פָּנֶיךָ בִּקַּשְׁתִּי {{רפרן|הזחה=2|נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי}} {{סי|ק|2}}וֹלִי יֶעֱרַב נָא / כְּמֵחִים תּוֹךְ צִיּוֹנָה{{ש}} לְטוֹבָה הִפָּנֶה נָא / לְהַמְצִיאֵנִי חֲנִינָה{{ש}} כִּי אֶל מִי אֶפְנֶה נָא / בְּאֵין מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה{{ש}} לִמְיַחֲלֶיךָ סְלַח נָא / הַשְׁמִיעֵם סָלַחְתִּי {{רפרן|הזחה=2|נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי}}<noinclude> [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:חתימה]] 7uz1k54t0ia6on5uomv2wuzefdpphss 0 362582 3079580 2897997 2026-08-28T11:22:32Z ~2026-46846-71 46344 /* הפטרה לשחרית */ 3079580 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{כו|קריאת התורה ליום הכיפורים}} {{ש}} ==שחרית ליום הכיפורים== ===קריאת התורה לשחרית=== '''קריאת התורה בספר התורה הראשון מתוך ספר ויקרא, [[פרשת אחרי מות/טעמים|אחרי מות]].''' {{מ:שוליים|5}} {{פפפ}}{{מ:טעמי המקרא}} {{מ:פסוק|ויקרא|טז|א|עלייה=כהן}}{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א|ג}} {{מ:פסוק|ויקרא|טז|ד|עלייה=(בשבת לוי)}}{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ד|ו}} {{מ:פסוק|ויקרא|טז|ז|עלייה=לוי (בשבת שלישי)}}{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ז|יא}} {{מ:פסוק|ויקרא|טז|יב|עלייה=שלישי (בשבת רביעי)}}{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|יב|יז}} {{מ:פסוק|ויקרא|טז|יח|עלייה=רביעי (בשבת חמישי)}}{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|יח|כד}} {{מ:פסוק|ויקרא|טז|כה|עלייה=חמישי (בשבת ששי)}}{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|כה|ל}} {{מ:פסוק|ויקרא|טז|לא|עלייה=ששי (בשבת שביעי)}}{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|לא|לד}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ===מפטיר לשחרית=== '''קריאת התורה למפטיר בספר התורה השני מתוך ספר במדבר, [[פרשת פינחס/טעמים|פרשת פינחס]].''' {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} {{ס}}{{מ:פסוק|במדבר|כט|ז|עלייה=מפטיר|פרק=כט}}{{#קטע:במדבר כט/טעמים|ז|יא}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ===הפטרה לשחרית=== {{#קטע:ויבינו במקרא/הפטרות|יום הכיפורים (ש)}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} {{מ:פסוק|ישעיהו|נז|יד|עלייה=[א,ט,ס,ת]|פרק=נז}}{{#קטע:ישעיהו נז/טעמים|יד|כא}} {{פפ}} {{מ:פסוק|ישעיהו|נח|א}}{{#קטע:ישעיהו נח/טעמים|א|יד}} {{מ:הערת קריאה בסוף פסוק|(א,ס)}}{{ש}}{{תבנית:מ:דילוג בהפטרה}}{{ש}}{{מ:פסוק|ישעיהו|נט|כ|פרק=נט}}{{#קטע:ישעיהו נט/טעמים|כ|כא}} {{מ:הערת קריאה בסוף פסוק|(ס,ט,ת)}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==מנחה ליום הכיפורים== ===קריאת התורה למנחה=== '''קריאת התורה למנחה מתוך ספר ויקרא, [[פרשת אחרי מות/טעמים|אחרי מות]].''' {{מ:שוליים|5}} {{פפפ}}{{מ:טעמי המקרא}} {{מ:פסוק|ויקרא|יח|א|עלייה=כהן|סדר=יד}}{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|א|ה}} {{סס}}{{מ:פסוק|ויקרא|יח|ו|עלייה=לוי}}{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ו|כא}} {{מ:פסוק|ויקרא|יח|כב|עלייה=שלישי}}{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כב|כז}} {{מ:פסוק|ויקרא|יח|כח}}{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח|ל}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ===הפטרה למנחה=== {{#קטע:ויבינו במקרא/הפטרות|יום הכיפורים (מ)}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} {{צבע גופן|אפור|עֹבדיה}}{{ש}}{{מ:פסוק|עובדיה|א|כא|עלייה=[ט]|פרק=א}}{{#קטע:עובדיה א/טעמים|כא|כא}} {{מ:רווח בתרי עשר|יונה}} {{מ:פסוק|יונה|א|א|עלייה=[א,ס,ת]}}{{#קטע:יונה א/טעמים|א|טז}} {{מ:פסוק|יונה|ב|א}}{{#קטע:יונה ב/טעמים|א|יא}} {{סס}}{{מ:פסוק|יונה|ג|א}}{{#קטע:יונה ג/טעמים|א|י}} {{מ:פסוק|יונה|ד|א}}{{#קטע:יונה ד/טעמים|א|יא}}{{ש}}{{תבנית:מ:דילוג בהפטרה}}{{רווח בתרי עשר|מיכה}} {{מ:פסוק|מיכה|ז|יח|פרק=ז}}{{#קטע:מיכה ז/טעמים|יח|כ}} {{מ:הערת קריאה בסוף פסוק|(א,ט,ס,ת)}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} [[קטגוריה:קריאות המועדים]] [[קטגוריה:יום כיפור]] 42jyjh8rxrqslfuo78b0v6o65dn8weq 3079581 3079580 2026-08-28T11:26:23Z ~2026-46846-71 46344 /* הפטרה לשחרית */ 3079581 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{כו|קריאת התורה ליום הכיפורים}} {{ש}} ==שחרית ליום הכיפורים== ===קריאת התורה לשחרית=== '''קריאת התורה בספר התורה הראשון מתוך ספר ויקרא, [[פרשת אחרי מות/טעמים|אחרי מות]].''' {{מ:שוליים|5}} {{פפפ}}{{מ:טעמי המקרא}} {{מ:פסוק|ויקרא|טז|א|עלייה=כהן}}{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א|ג}} {{מ:פסוק|ויקרא|טז|ד|עלייה=(בשבת לוי)}}{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ד|ו}} {{מ:פסוק|ויקרא|טז|ז|עלייה=לוי (בשבת שלישי)}}{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ז|יא}} {{מ:פסוק|ויקרא|טז|יב|עלייה=שלישי (בשבת רביעי)}}{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|יב|יז}} {{מ:פסוק|ויקרא|טז|יח|עלייה=רביעי (בשבת חמישי)}}{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|יח|כד}} {{מ:פסוק|ויקרא|טז|כה|עלייה=חמישי (בשבת ששי)}}{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|כה|ל}} {{מ:פסוק|ויקרא|טז|לא|עלייה=ששי (בשבת שביעי)}}{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|לא|לד}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ===מפטיר לשחרית=== '''קריאת התורה למפטיר בספר התורה השני מתוך ספר במדבר, [[פרשת פינחס/טעמים|פרשת פינחס]].''' {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} {{ס}}{{מ:פסוק|במדבר|כט|ז|עלייה=מפטיר|פרק=כט}}{{#קטע:במדבר כט/טעמים|ז|יא}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ===הפטרה לשחרית=== {{#קטע:ויבינו במקרא/הפטרות|יום הכיפורים (ש)}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} {{מ:פסוק|ישעיהו|נז|יד|עלייה=[א,ט,ס,ת]|פרק=נז}}{{#קטע:ישעיהו נז/טעמים|יד|כא}} {{פפ}} {{מ:פסוק|ישעיהו|נח|א}}{{#קטע:ישעיהו נח/טעמים|א|יד}} {{מ:הערת קריאה בסוף פסוק|(א)}}{{ש}}{{תבנית:מ:דילוג בהפטרה}}{{ש}}{{מ:פסוק|ישעיהו|נט|כ|פרק=נט}}{{#קטע:ישעיהו נט/טעמים|כ|כא}} {{מ:הערת קריאה בסוף פסוק|(ס,ט,ת)}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==מנחה ליום הכיפורים== ===קריאת התורה למנחה=== '''קריאת התורה למנחה מתוך ספר ויקרא, [[פרשת אחרי מות/טעמים|אחרי מות]].''' {{מ:שוליים|5}} {{פפפ}}{{מ:טעמי המקרא}} {{מ:פסוק|ויקרא|יח|א|עלייה=כהן|סדר=יד}}{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|א|ה}} {{סס}}{{מ:פסוק|ויקרא|יח|ו|עלייה=לוי}}{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ו|כא}} {{מ:פסוק|ויקרא|יח|כב|עלייה=שלישי}}{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כב|כז}} {{מ:פסוק|ויקרא|יח|כח}}{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח|ל}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ===הפטרה למנחה=== {{#קטע:ויבינו במקרא/הפטרות|יום הכיפורים (מ)}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} {{צבע גופן|אפור|עֹבדיה}}{{ש}}{{מ:פסוק|עובדיה|א|כא|עלייה=[ט]|פרק=א}}{{#קטע:עובדיה א/טעמים|כא|כא}} {{מ:רווח בתרי עשר|יונה}} {{מ:פסוק|יונה|א|א|עלייה=[א,ס,ת]}}{{#קטע:יונה א/טעמים|א|טז}} {{מ:פסוק|יונה|ב|א}}{{#קטע:יונה ב/טעמים|א|יא}} {{סס}}{{מ:פסוק|יונה|ג|א}}{{#קטע:יונה ג/טעמים|א|י}} {{מ:פסוק|יונה|ד|א}}{{#קטע:יונה ד/טעמים|א|יא}}{{ש}}{{תבנית:מ:דילוג בהפטרה}}{{רווח בתרי עשר|מיכה}} {{מ:פסוק|מיכה|ז|יח|פרק=ז}}{{#קטע:מיכה ז/טעמים|יח|כ}} {{מ:הערת קריאה בסוף פסוק|(א,ט,ס,ת)}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} [[קטגוריה:קריאות המועדים]] [[קטגוריה:יום כיפור]] 8zichgxeca4l4mna2xg7m386fdogp61 0 364586 3079520 3028760 2026-08-28T08:37:34Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079520 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''בנימן'''}} {{סי|בַּ}}ת עַמִּי לֹא תֶחֱשֶׁה / וְלֹא תִשְׁקֹט בִּזְעָקָה{{ש}} וּבִמְקוֹם עוֹלָה וְאִשֶּׁה / תָּכִין תַּחַן חֻקָּה{{ר1}} לַייָ מַגִּישֵׁי / מִנְחָה בִּצְדָקָה.{{ממס|מלאכי ג ג}} {{סי|נְ}}שִׂיא אֱלֹהִים הַנֶּאֱמָן / רֹאשׁ צוּרִים<noinclude>{{הערה|נ"א: '''צִירִים'''.}} </noinclude> אֵיתָנַי{{ש}} הִשְׁכִּים שַׁחַר וּזְמָן / עֲמֹד וַעֲרֹךְ תַּחֲנוּנַי{{ש}} בִּמְקוֹם תָּמִיד מְיוּמָן / לְשַׁחֵר עַל קָרְבָּנַי{{ר1}} וְכִי הֶאֱמִין בַּייָ / וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה.{{ממס|לפני=ע"פ|בראשית טו ו}} {{רפרן|הזחה=2|לַייָ מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה}} {{סי|יְ}}חִידוֹ לְמֵאָה נֶחֱנַן / וְעָקוּד בְּמִזְבַּח אֲבָנָיו{{ש}} לִפְנוֹת עֶרֶב חָנַן / וְהָאֵל נָשָׂא פָנָיו{{ש}} לִתְמִיד עֶרֶב מְכוֹנָן / לְהִתְרַצּוֹת פְּנֵי אֲדוֹנָיו{{ר1}} כְּאִישׁ לָקַח מְלֹא חָפְנָיו / קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה.{{ממס|לפני=ע"פ|ויקרא טז יב}} {{רפרן|הזחה=2|לַייָ מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה}} {{סי|מְ}}פַלֵּל יוֹשֵׁב אֹהֶל / הַלָן בִּמְקוֹם מְשֻׁבָּח{{ש}} לְרִבּוּי פְּדָרִים יָהֵל / בְּהִתְקָרֵב בְּבֵית זֶבַח{{ר1}} וְאִם אֵין קָרְבָּן לְיָהֵל<noinclude>{{הערה|כך גירסת סידורו של [[מחבר:זליגמן בר|זליגמן בער]] והבאים אחריו; בסידורים הישנים הייתה הגירסה: '''לְרִבּוּי פְּדָרִים יָהֵל... וְאִם אֵין קָרְבָּן לְיַחֵל'''. בשבועון "[[המגיד]]", שנה י"ז, היו ששינו את הנוסח ל:'''לְרִבּוּי פְּדָרִים יִחֵל... וְאִם אֵין קָרְבָּן לְיָהֵל'''.}} </noinclude> / תְּמוּרָם אֶעֱרֹךְ שֶׁבַח{{ר1}} וְנִבְחָר לַייָ מִזֶּבַח / עֲשֹׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.{{ממס|לפני=ע"פ|משלי כא ג}} {{רפרן|הזחה=2|לַייָ מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה}} {{סי|נֶ}}אֱלַמְתִּי דוּמִיָּה / מֵאֵין עֲבוֹדַת כֹּהֲנִים{{ש}} וְאֵיךְ אָשִׁיר בַּשִּׁבְיָה / וְאָסְפוּ לְוִיַּי אֱמוּנִים{{ש}} וְעַל כָּל זֹאת אוֹדֶה יָהּ / כִּי הוּא נַעֲלֶה בְדִינִים{{ר1}} לָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים / וּלְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה.{{ממס|לפני=ע"פ|דניאל ט ז}} {{רפרן|הזחה=2|לַייָ מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה}} חֵלֶף קָרְבְּנוֹת פֶּדֶר / תְּפִלָּתִי תֵרָאֶה{{ש}} בְּזָכְרִי עַל הַסֵּדֶר / עֲבוֹדַת מְשָׁרְתִים, בָּאֵי{{ש}} הֵיכָל חֶדֶר בְּחֶדֶר / וְשָׁמְעוּ מְבַשֵּׂר בְּמַרְאֶה{{ר1}} וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי / שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה.{{ממס|מלאכי ג כ}} {{רפרן|הזחה=2|לַייָ מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:שירים מהמאה ה-13]] [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:יום כיפור קטן]] [[קטגוריה:בנימין בן אברהם מן הענוים]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]] o1bq20vwxhrzwdgbm3odf17gf8q50lv 0 376691 3079460 2972767 2026-08-28T05:28:52Z Roxette5 5159 /* מהדורת וויקיטקסט */ 3079460 wikitext text/x-wiki {{ציצים ופרחים}} =אות הכף= ==מהדורת צוויבל== '''{{גמט|כבש}} בן שנה''' כפול הוא בעצמו שגם בר"ת '''כבש''' הוא. לרמוז על '''ש''''נים '''ל''''יום '''ת''''מיד {{ממ|שמות|כט|לח}}. וכן ר"ת של אלה השלש <תיבות>. עולה במספר {{גמט|כב"ש ב"ן שנ"ה}} עם הכולל. והוא גם {{מכפלת גימטריה|ב'|פעמים|שס"ה}}. כמנין ימות החמה. שבהם נקרבים שני תמידים לכל יום: <'''{{גמט|כביר}}, גימטריא ד' מלואי הוי"ה'''> '''כהן''' {{גמט|כ"ף ה"ה נו"ן}}. גימטריא {{גמט דגש|אריה}} אל הימין {{ממ|יחזקאל|א|י}}. {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|חס"ד}}: {{גמט דגש|כהן}} ידוע בסוד דרועא ימינא. סימן {{ממ|דברים|יח|ג}} ונתן לכהן הזרוע (המיומנת {{ממ|חולין|קלד|ב}}), בסוד {{ממ|תהלים|פט|יד}} לך זרוע עם גבורה. גם הוא {{מכפלת גימטריה|ה'|פעמים|י"ה}} (כולל ה' חסדים דקו ימין דכורין) הוא סוד הכתוב {{ממ|תהלים|קי|ד}} אתה כהן לעולם. לעולם תתאה: אבא יסד ברתא. והיא בתו של אברהם אבינו הנקרא כהן{{שוליים|213}} . בכ"ל שמ"ה {{ממ|ב"ב|טז|ב}}: {{גמט דגש|כוכב}} גימטריא {{גמט דגש|מח}}, היינו דאמרי בספר הזהר [[תיקוני זהר לה א|[תקו"ז תיקון י"ח, ל"ה ע"א]]] מ"ח הב"ן דאתמשך ממ"ח האב (באבא יסד ברתא), וזהו דרך כוכב מיעקב {{ממ|במדבר|כד|יז}}. שבאו מוחין הת"ת לזעיר ביסוד, (משם לב"ן, זהו {{גמט דגש|וק"ם}} שבט [שם], דשרביטא אזדקיף {{ממ|זהר חלק א|רג|ב}}. בסוד {{גמט דגש|והקימותי}} את בריתי {{ממ|בראשית|יז|יט}}. גם {{גמט דגש|שבט}} גימטריא {{גמט דגש|איש}} כי בקבלת המוחין הוא בבחינת איש: {{גמט דגש|כולל}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}}. לכן הכולל משלים את המנין בשמוש גימטריא בכל מקום{{שוליים|214}}. הוא בחינת דין. והפשוט בחינת חסד: {{גמט דגש|כור הברזל}} גימטריא {{גמט דגש|עת}} קץ. והוא מנין שנות גלות הראשון של מצרים. שהיה ת"ל שנים. מלבד ארבעים שנה של מדבר. סך הכל {{גמט דגש|ת"ע}}. אז היה הקץ שלם בעתו. זהו ששנינו בעדויות {{ממ משנה|עדיות|ב|ט}} ובמספר הדורות לפניו והוא הקץ [וכו']. שנאמר {{ממ|בראשית|טו|טז}} ודור רביעי ישובו הנה. וכן עולה בגימטריא {{גמט דגש|עמק חברן}} כפי המקרא {{ממ|בראשית|לז|יד}}. שאין אות הנוח מן המנין. והוא מדרש חז"ל {{ממ|סוטה|יא|א}} על הפסוק וישלחהו מעמק חברון. מעצה עמוקה של אותו צדיק. הוא שאמר הכתוב{{שוליים|215}} ויוציאך מכור הברזל ממצרים: {{גמט דגש|כוס}} עיין {{גמט דגש|יין}}: '''כח''' בגבורה {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|כ"ח}} גימטריא {{גמט|פ"ר}} דינין שבבינה. דמנה דינין מתערין: {{גמט דגש|כלב}} אמרו בספר הזהר {{ממ זהר|ב|סה|א}} על שור וחמור. כלבא בישא נפק מתרוייהו. ר"ל מאמצעי שתי תיבות אלו. שהם {{גמט|ומ"ו}}. גימטריא {{גמט דגש|כלב}}. {{גמט דגש|כלב רע}} גימטריא {{גמט דגש|בעל צפן}} וגימטריא {{גמט דגש|ירבעם}}{{שוליים|216}}: '''כלל (יסוד) פרט'''. {{גמט דגש|רפח}} ניצוצין, עם הכולל {{גמט דגש|פר"ט}} {{ממ|ויקרא|יט|י}} הכרם: {{גמט דגש|כר"ם}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|הוי"ה}}. כרמו שלו יתברך{{שוליים|217}}: {{גמט דגש|כנים}} גימטריא {{גמט דגש|ק"ך}}. שמכה זו באה למצרים מכח ק"כ צירופי אלהי"ם. לכן כתוב בה {{ממ|שמות|ח|טו}} אצבע אלהים היא: {{גמט דגש|כנסת ישראל}} עם האותיות והכולל גימטריא {{גמט דגש|תפארת}}: {{גמט דגש|כנען}} {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|י"ט}}, מלוי הויה דאלפין, עולה בגימטריא {{גמט דגש|כנען}}, שמקורו י' גבורות. (עיין ערך ארץ כנען, וערך אברהם). וכן היה מספר משפחות הכנעני עשרה עממין. אלא שלא שלם עונם עד עת עון קץ לעתיד לבא. אז ינחלו ישראל כל ארצות עשרת עממים: {{מכפלת גימטריה|'''כנף'''||ד'}} פעמים גימטריא {{גמט|ציצית}}{{שוליים|218}}. שהיא בד' כנפות: {{גמט דגש|כסיל}} גימטריא {{גמט|ק"ך}}. כנגד ק"כ צירופי אלהים שבהם נדון. הוא שבט לגו 'כסילים' {{ממ|משלי|כו|ג}}. ולכן לא יחת מהכות כסי"ל {{גמט דגש|מאה}}{{שוליים|219}} {{ממ|משלי|יז|י}}. שעדיין נשארו עשרים. או אז יכנע, [עיין ערך לץ]: {{גמט דגש|כסף}} גימטריא {{גמט דגש|עץ}}. מבחינת חסד שבו. שכן הצדיק ותלמיד חכם. האחוז בעץ החיים. נקרא עץ. כמו שאמרו {{ממ|ב"ב|טו|א}} על הפסוק {{ממ|במדבר|יג|כ}} היש בה עץ. ועליו נאמר {{ממ|דברים|כ|יט}} לא תשחית את עצה{{שוליים|220}}. וכנגד זה גימטריא {{גמט דגש|קין}}. עץ הדעת. גם גימטריא {{גמט דגש|ס"ק}}. וכן {{גמט דגש|עמל}}{{שוליים|221}}. <{{גמט דגש|סלע}}> {{גמט דגש|נקוד}}. {{גמט דגש|צלם}} {{גמט דגש|עמים}}. כולהו גימטריא הכי. ורמוז בזה. כי אין נאה הכסף אלא לתלמיד חכם עץ עושה פרי למעלה. בצלו ישכנו. הדלים. כי בצל החכמה בצל הכסף {{ממ|קהלת|ז|יב}}. ואין צל לכסף. אלא לעץ. בעל ענפים וחורש מצ"ל {{ממ|יחזקאל|לא|ג}}, הסוכך. ועטרת חכמים עשרם {{ממ|משלי|יד|כד}}. שהם עשירי הדעת. אבל לעניי מדע. עליהם נאמר {{ממ|יחזקאל|ז|יט}} כספם [בחוצות ישליכו] וזהבם לנדה יהיה. ועושר שמור לבעליו לרעתו {{ממ|קהלת|ה|יב}}. סופו לבושו ש"ק. ועמ"ל לרוח {{ממ|קהלת|ה|טו}}. לחמו יבש היה נקודי"ם {{ממ|יהושע|ט|ה}}. לפי שעשה ממנו צל"ם. לבטוח בעשרו: והונו אשר לא יועיל ביום עברה. כמעשה עמי"ם יגעו בדי ריק {{ממ|ירמיהו|נא|נח}}. ויאספו כסף לעשות להם מסכה אלהי כסף אשר לא יועילו ולא יצילו. לכן, [כסף], מלויו גימטריא {{גמט דגש|אש}}. {{גמט דגש|ויגעו}} עמים בדי אש {{ממ|חבקוק|ב|יג}}. כמלוי {{גמט דגש|אלהים}}. נהפך לובן הכסף לדין. לפיכך נצטוה המלך. שגם כסף. ששרשו בחסד. לא ירבה לו {{ממ|דברים|יז|יז}}. מפני שכל אלו הדינין נאחזים בו. וסעד בחסד (פשוט) כסאו {{ממ|משלי|כ|כח}}. ולכן ג"כ הוא עולה בגימטריא {{מכפלת גימטריה|ב'|פעמים|יסוד}}. כי ממנו לטוב ולהפכו: {{גמט דגש|כפרה}} גימטריא {{גמט דגש|אשה}}, זהו הביאו עלי כפר"ה. '''אשה''' לה'. היא העשיה{{שוליים|222}} בהר סיני {{ממ|במדבר|כח|ו}}: {{גמט דגש|כפורת}} יסוד אמא. עיין מאורי אור. ונראה לי הוא כתר נוקבא. שכן עולה בגימטריא {{גמט דגש|כת"ר אלהי"ם}} וכן נקרא הארון. ארון אלהי"ם {{ממ|שמואל א|ג|ג}}. ארון הברית {{ממ|יהושע|ג|ו}}. הרי ארון ליסוד, לבושו הוא. ארון תשעה. וכפור"ת טפ"ח עליו מלמעלה. הרי זה מבואר. גם אין כפורת אלא לשון כפרה. עיין לעיל בערך כפרה: {{גמט דגש|כפרת}} חסר. גימטריא {{גמט דגש|כתר יסוד}}: וכן גימטריא {{גמט דגש|כפת"ר}}. ו{{גמט דגש|פר"ח}} {{ממ|שמות|כה|לג}}, ברור מ{{גמט דגש|רפ"ח}} ניצוצין: {{גמט דגש|כרוז}} גימטריא ד' מלואי הוי"ה עם הכולל. שמשם ודאי ב"ת{{שוליים|223}} קול יוצאה. היא המכרזת{{שוליים|224}}: {{גמט דגש|כתר}} גימטריא {{גמט דגש|הויה מלך הויה מלך הויה ימלוך לעולם ועד}}: '''כתר''' באתב"ש {{גמט דגש|גאל}} כי בגילוי רצונו תלויה הגאולה. וכולל ג' מוחין (בכ"ח) [כתר חכמה בינה]. שכן הוא בגימטריא {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|או"ר}} . א' יתר לרמוז על הכוללות. דכתר חכמה בינה כחד חשיבי. ולכן מלוי חכמ"ה בינ"ה עולים לחשבון אלף כ"ו. כמלוי כתר ששתיהן נכללות בו. ולכן שלש ראשונות חשובות כאחת. וכן {{גמט דגש|חכמה בינה ודעת}}. מוחין חב"ד. גימטריא {{גמט דגש|כתר}}{{שוליים|226}}: {{גמט דגש|כתר}} גימטריא {{גמט דגש|שרי עם}} {{ממ|אסתר|ג|יב}}, שממנו נוטלים שרי העם כתריהם. {{גמט|כ"ף תי"ו רי"ש}}. עולה {{ב|אלף כ"ו|1,026}}. נראה לי זה סוד הכתוב דבר צוה לאלף דור {{ממ|תהלים|קח|ח}}. אל"ף הוא כתר עליון פל"א. כ"ו, הוי"ה. לכן התורה ששורשה מכתר. בסוד אלף בינ"ה {{ממ|שבת|קג|א}}. ואאלפך חכמה {{ממ|איוב|לג|לג}}. היא חכמה ובינה לעיני העמים {{ממ|דברים|ד|ו}}. היתה ראויה להנתן לאלף דור. ונתנה לכ"ו דורות [ [[חגיגה יד א|חגיגה י"ד ע"א]] רש"י ד"ה קודם]: כנגדה בעולמות בריאה ויצירה. {{גמט דגש|נוריאל [ו]מטטרון}} עם ג' כנגד {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|אור}}. וכנגדו ג' מוחין עולים בגימטריא {{גמט דגש|כתר}}{{שוליים|227}}, היינו עושה מלאכיו {{גמט דגש|רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} גימטריא {{גמט דגש|כתר}}. {{גמט דגש|מקום פנוי}}{{שוליים|228}} גימטריא {{גמט דגש|כתר}}, ועיין ערך צמצם, *עיין עוד ערך אחרית*: (* {{גמט דגש|כתר}} בגימטריא {{מכפלת גימטריה|ב'|פעמים|'''י"ש'''}}{{שוליים|229}}, שהוא גימטריא {{מכפלת גימטריה|ב'|פעמים|'''קנ"ה'''}} דחכמה ובינה, [קנ"ה חכמה קנ"ה בינה] {{ממ|משלי|ד|ה}}{{שוליים|230}}, שהם יש מאין כנודע{{שוליים|231}}, שהכתר נקרא אין, ד' אורות, והוא חכמה ובינה שלו, וחכמה ובינה דאבא ואמא שנבנו ממנו*. ==הערות צוויבל== * {{שוליים למטה|213}} {{ממ|נדרים|לב|ב}}, ועי' [[פרקי דרבי אליעזר פרק ח|פרדר"א פרק ח']] [[פרקי דרבי אליעזר פרק לא|ופרק ל"א]]. * {{שוליים למטה|214}} עי' לעיל ערך אפרים ומנשה ובהערות שם. * {{שוליים למטה|215}} לשון הפסוק ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים וגו' {{ממ|דברים|ד|כ}}. * {{שוליים למטה|216}} עי' מגלה עמוקות פר' בא ד"ה גם אמר. * {{שוליים למטה|217}} כרמי שלי לפני וגו' {{ממ|שיר|ח|יב}} * {{שוליים למטה|218}} וכ"ה בסידור בפרשת ציצית. * {{שוליים למטה|219}} עי' [[ברכות ז א|ברכות ז' ע"א]], טובה מרדות אחת וכו' יותר ממאה מלקיות כו' מהכות כסיל מאה. * {{שוליים למטה|220}} ראה מדרש תנאים שם ד"א לא תשחית את עצה לענין צדיקים הוא אומר והרי דברים קל וחומר ומה האילנות שאינן לא רואין ולא שומעין ולא מדברין על ידי שהן עושין פירות חס עליהן המקום מלהעבירן מן העולם אדם שהוא עושה את התורה ועושה רצון אביו שבשמים על אחת כמה וכמה שיחוס עליו המקום מלהעבירו מן העולם: ולענין רשעים מהוא אומ' רק עץ אשר תדע והרי הדברים קל וחומר מה אם האילנות שאינן לא רואין ולא שומעין ולא מדברין על ידי שאינן עושין פירות לא חס עליהן המקום להעבירן מן העולם אדם שאינו עושה את התורה ולא רצון אביו שבשמים על אחת כמה וכמה שלא יחוס עליו המקום להעבירו מן העולם. * {{שוליים למטה|221}} צ"ב הכוונה. * {{שוליים למטה|222}} בגליון החומש כתב רבינו, העשיה גימטריא השכינה לכן חסר וי"ו. ובסידור כתב: ולכן המלה [העשיה] חסרה, כי היה צריך להיות מלא, כמו שנאמר גם בנחמיה ג, והבן מדעתך פירוש סיום הכתוב אז תבין יראת ה' ותשמח בדברי אלהים חיים, העשיה, שנתקנה בהר סיני, היא זא"ת עולה מן המדבר, המשכיל יבין. * {{שוליים למטה|223}} כרוז היא במלכות. (קהלת יעקב בערכו). * {{שוליים למטה|224}} [[זהר חלק ג ד ב|זוהר ח"ג ד' ע"ב]], [[זהר חלק ג קכו א|וקכ"ו ע"א]], 'בת' קול יוצאת בכל יום ו'מכרזת' שובו בנים שובבים. * {{שוליים למטה|225}} עמק המלך שער י"ג פ"ל. * {{שוליים למטה|226}} בתורת הקנאות דף ע"א עמוד א' ז"ל: כתר חכמה בינה, חושבן שו"ר וחמו"ר, כתר, מרשי"ע לחייבים כר"ת, וגימטריא שנע"ר רישא דדהבא בקלפה (מקביל לראש אצילות דקדושה) סוסיפתא דדהבא, וגימטריא שש"ך (היא בבל) ולכן הוא מתחלף בא"ת ב"ש סוד אחוריים, וכל לב קמי (הוא כשדים) אחורים דיעק"ב. * {{שוליים למטה|227}} כנ"ל בערך כתר הב', ג' פעמים אור וכו'. * {{שוליים למטה|228}} עם {{גמט|רפ"ח}}, שהם {{גמט|חס"ד גבור"ה}}. * {{שוליים למטה|229}} [[משנה עוקצין ג|שלהי עוקצין]], עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש {{ממ|משלי|ח|כב}}. * {{שוליים למטה|230}} יונת אלם פרק מ"ו. * {{שוליים למטה|231}} והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה. {{ממ|איוב|כח|יב}}. ==מהדורת וויקיטקסט== '''{{גמט|כ'בש ב'ן ש'נה}}''' כפול הוא בעצמו, שגם בר"ת {{גמט דגש|כבש}} הוא. לרמוז על {{צ|שנים ליום תמיד}} {{ממ|שמות|כט|לח}}. וכן ר"ת של אלה השלש תיבות{{הערה|ש'נים ל'יום ת'מיד -- {{גמט|ש'ל'ת'}} -- ויקיעורך}} עולה במספר {{גמט דגש|כב"ש ב"ן שנ"ה}} עם הכולל. והוא גם {{מכפלת גימטריה|ב'|פעמים|שס"ה}} כמנין ימות החמה, שבהם נקרבים שני תמידים לכל יום: {{גמט דגש|כביר}} -- גימטריא ד' מלואי הוי"ה. {{גמט דגש|כהן}} -- {{גמט דגש|כ"ף ה"ה נו"ן}} -- גימטריא {{צ|{{גמט דגש|אריה}} אל הימין}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|חס"ד}}: {{גמט דגש|כהן}} -- ידוע בסוד דרועא ימינא. סימן: {{צ|ונתן לכהן הזרוע}} (<small>המיומנת</small> {{ממ|חולין|קלד|ב}}) {{ממ|דברים|יח|ג}}, בסוד {{צ|לך זרוע עם גבורה}} {{ממ|תהלים|פט|יד}}. {{ש}} גם הוא {{מכפלת גימטריה|ה'|פעמים|י"ה}} (כולל ה' חסדים דקו ימין דכורין), הוא סוד הכתוב {{צ|אתה כהן לעולם}} {{ממ|תהלים|קי|ד}} -- לעולם תתאה, אבא יסד ברתא. והיא בתו של אברהם אבינו הנקרא כהן{{שוליים|213}} -- {{גמט|בכ"ל}} {{גמט|שמ"ה}} {{ממ|ב"ב|טז|ב}}: {{גמט דגש|כוכב}} - גימטריא {{גמט דגש|מח}}, היינו דאמרי בספר הזהר (<small>[[תיקוני זהר לה א|תקו"ז תיקון י"ח, ל"ה ע"א]]</small>) {{צ|'''מח הבן''' דאתמשך '''ממח''' האב}} (באבא יסד ברתא). וזהו {{צ|דרך כוכב מיעקב}} {{ממ|במדבר|כד|יז}}, שבאו מוחין הת"ת לזעיר ביסוד. משם לב"ן. זהו {{צ|'''וק"ם''' שבט}} -- דשרביטא אזדקיף {{ממ|זהר חלק א|רג|ב}}, בסוד '''והקימותי''' את בריתי {{ממ|בראשית|יז|יט}}. גם {{גמט דגש|שבט}} גימטריא {{גמט דגש|איש}}, כי בקבלת המוחין הוא בבחינת איש: {{גמט דגש|כולל}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}}. לכן הכולל משלים את המנין בשמוש גימטריא בכל מקום{{שוליים|214}}. הוא בחינת דין והפשוט בחינת חסד: {{גמט דגש|כור הברזל}} גימטריא {{גמט דגש|עת}}, קץ. והוא מנין שנות גלות הראשון של מצרים שהיה {{גמט|ת"ל}} שנים, מלבד ארבעים שנה של מדבר -- סך הכל {{גמט|ת"ע}}. אז היה הקץ שלם בעתו. זהו ששנינו בעדויות {{ממ משנה|עדיות|ב|ט}} {{צ|ובמספר הדורות לפניו והוא הקץ [וכו'] שנאמר {{ממ|בראשית|טו|טז}} ודור רביעי ישובו הנה}}. וכן עולה בגימטריא {{גמט דגש|עמק חברן}} כפי המקרא {{ממ|בראשית|לז|יד}}, שאין אות הנוח מן המנין. והוא מדרש חז"ל {{ממ|סוטה|יא|א}} על הפסוק וישלחהו מעמק חברון -- מעצה עמוקה של אותו צדיק. הוא שאמר הכתוב{{שוליים|215}} {{צ|ויוציאך מכור הברזל ממצרים}}: {{גמט דגש|כוס}} עיין {{גמט דגש|יין}}: {{גמט דגש|כח}} - בגבורה, {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|כ"ח}} גימטריא {{גמט|פ"ר}} דינין שבבינה דמינה דינין מתערין: {{גמט דגש|כלב}} -- אמרו בספר הזהר {{ממ זהר|ב|סה|א}} על שור וחמור {{צ|כלבא בישא נפק מתרוייהו}}, ר"ל מאמצעי שתי תיבות אלו, שהם {{גמט דגש|ומ"ו}}, גימטריא {{גמט דגש|כלב}}. {{גמט דגש|כלב רע}} גימטריא {{גמט דגש|בעל צפן}} וגימטריא {{גמט דגש|ירבעם}}{{שוליים|216}}: {{גמט דגש|כלל}} ({{גמט דגש|יסוד}}) {{גמט דגש|פרט}} -- {{גמט|רפ"ח}} ניצוצין, עם הכולל {{גמט דגש|פר"ט}} הכרם {{ממ|ויקרא|יט|י}}: {{גמט דגש|כר"ם}} - גימטריא {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|הוי"ה}}, כרמו שלו יתברך{{שוליים|217}}: {{גמט דגש|כנים}} גימטריא {{גמט|ק"ך}}, שמכה זו באה למצרים מכח ק"כ צירופי אלהי"ם. לכן כתוב בה {{צ|אצבע '''אלהים''' היא}} {{ממ|שמות|ח|טו}}: {{גמט דגש|כנסת ישראל}} עם האותיות והכולל גימטריא {{גמט דגש|תפארת}}: {{גמט דגש|כנען}} -- {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|י"ט}} (<small>מלוי הויה דאלפין</small>), עולה בגימטריא {{גמט דגש|כנען}}, שמקורו י' גבורות. (עיין ערך ארץ כנען, וערך אברהם). וכן היה מספר משפחות הכנעני עשרה עממין, אלא שלא שלם עונם עד עת עון {{גמט דגש|קץ}} לעתיד לבא, אז ינחלו ישראל כל ארצות עשרת עממים: {{מכפלת גימטריה|כנף||ד'}} פעמים גימטריא {{גמט דגש|ציצית}}{{שוליים|218}}, שהיא בד' כנפות: {{גמט דגש|כסיל}} גימטריא {{גמט|ק"ך}}. כנגד {{גמט|ק"כ}} צירופי '''אלהים''' שבהם נדון. הוא שבט לגו 'כסילים' {{ממ|משלי|כו|ג}}. ולכן לא יחת {{צ|מהכות כסי"ל מאה}}{{שוליים|219}} {{ממ|משלי|יז|י}} -- שעדיין נשארו עשרים. או אז יכנע [עיין ערך [[ציצים ופרחים (יעב"ץ)/ל|{{גמט|לץ}}]]: {{גמט דגש|כסף}} גימטריא {{גמט דגש|עץ}} מבחינת חסד שבו, שכן הצדיק ותלמיד חכם האחוז בעץ החיים נקרא 'עץ', כמו שאמרו {{ממ|ב"ב|טו|א}} על הפסוק {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}, ועליו נאמר {{צ|לא תשחית את עצה}}{{שוליים|220}} {{ממ|דברים|כ|יט}}, וכנגד זה גימטריא {{גמט דגש|קין}}, עץ הדעת. גם גימטריא * {{גמט דגש|ס"ק}}. * וכן {{גמט דגש|עמל}}{{שוליים|221}}. * {{גמט דגש|סלע}} * {{גמט דגש|נקוד}} * {{גמט דגש|צלם}} * {{גמט דגש|עמים}} -- כולהו גימטריא הכי. ורמוז בזה כי אין נאה ה{{גמט דגש|כסף}} אלא לתלמיד חכם, {{גמט דגש|עץ}} עושה פרי למעלה, בצלו ישכנו הדלים. {{צ|כי בצל החכמה בצל הכסף}} {{ממ|קהלת|ז|יב}}, ואין צל לכסף אלא לעץ, בעל ענפים {{צ|וְחֹרֶשׁ {{גמט דגש|מֵצַל}}}} {{ממ|יחזקאל|לא|ג}} - הסוכך. ו{{צ|עטרת חכמים עשרם}} {{ממ|משלי|יד|כד}} - שהם עשירי הדעת. אבל לעניי מדע, עליהם נאמר {{צ|כספם [בחוצות ישליכו] וזהבם לנדה יהיה}} {{ממ|יחזקאל|ז|יט}}. ועושר שמור לבעליו לרעתו {{ממ|קהלת|ה|יב}} סופו לבושו '''ש"ק'''{{הערה|כנראה כוונתו למילת ס"ק של הגימטריא - וקיעורך}} ו{{גמט דגש|עמ"ל}} לרוח {{ממ|קהלת|ה|טו}}, לחמו יבש היה '''{{גמט|נקוד}}י"ם''' {{ממ|יהושע|ט|ה}}, לפי שעשה ממנו {{גמט דגש|צל"ם}} לבטוח בעשרו והונו אשר לא יועיל ביום עברה. כמעשה {{גמט דגש|עמים}} יגעו בְּדֵי רִיק {{ממ|ירמיהו|נא|נח}}, ויאספו כסף לעשות להם מסכה אלהי כסף אשר לא יועילו ולא יצילו. לכן, כסף -- מלויו גימטריא {{גמט דגש|אש}}, {{צ|וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי אֵשׁ}} {{ממ|חבקוק|ב|יג}}. כמלוי אלהים. נהפך לובן הכסף לדין. לפיכך נצטוה המלך שגם כסף ששרשו בחסד לא ירבה לו {{ממ|דברים|יז|יז}}, מפני שכל אלו הדינין נאחזים בו. {{צ|וסעד בחסד (פשוט) כסאו}} {{ממ|משלי|כ|כח}}. ולכן ג"כ הוא עולה בגימטריא {{מכפלת גימטריה|ב'|פעמים|יסוד}}, כי ממנו לטוב ולהפכו: {{גמט דגש|כפרה}} גימטריא {{גמט דגש|אשה}}. זהו הביאו עלי '''כפרה''' - אשה לה', היא {{צ|{{גמט|הָעֲשֻׂיָה}} בְּהַר סִינַי}}{{שוליים|222}} {{ממ|במדבר|כח|ו}}: {{גמט דגש|כפורת}} -- יסוד אמא, עיין מאורי אור. ונראה לי הוא כתר נוקבא שכן עולה בגימטריא {{גמט דגש|כת"ר אלהי"ם}}. וכן נקרא הארון - ארון אלהי"ם {{ממ|שמואל א|ג|ג}}, ארון הברית {{ממ|יהושע|ג|ו}}. הרי ארון ליסוד, לבושו הוא. ארון תשעה, וכפור"ת טפ"ח עליו מלמעלה. הרי זה מבואר. גם אין כפורת אלא לשון כפרה, עיין לעיל בערך כפרה: {{גמט דגש|כפרת}} חסר -- גימטריא {{גמט דגש|כתר יסוד}}: וכן גימטריא {{גמט דגש|כפת"ר}} {{ממ|שמות|כה|לג}}. ו{{גמט דגש|פר"ח}} -- ברור מרפ"ח ניצוצין: {{גמט דגש|כרוז}} - גימטריא ד' מלואי הוי"ה עם הכולל. שמשם ודאי '''בת'''{{שוליים|223}} קול יוצאה, היא המכרזת{{שוליים|224}}: {{גמט דגש|כתר}} - גימטריא {{גמט דגש|הויה מלך הויה מלך הויה ימלוך לעולם ועד}}: '''כתר באתב"ש - {{גמט|גאל}}'''. כי בגילוי רצונו תלויה הגאולה. וכולל ג' מוחין -- '''{{ב|בכ"ח|בינה כתר חכמה(?)}}''', שכן הוא בגימטריא {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|או"ר}}, א' יתר -- לרמוז על הכוללות, דכתר חכמה בינה כחד חשיבי. ולכן מלוי חכמ"ה בינ"ה{{הערה|{{גמט|י"ת ף' מ' י' - י"ת ו"ד ו"ן י'}}}} עולים לחשבון {{ב|אלף כ"ו|1,026}} כמלוי כתר{{הערה|ראה בהמשך - {{גמט| כ"ף תי"ו רי"ש}} - ויקיעורך}}, ששתיהן נכללות בו, ולכן שלש ראשונות חשובות כאחת. וכן {{גמט דגש|חכמה בינה ודעת}} - מוחין חב"ד - גימטריא {{גמט דגש|כתר}}{{שוליים|226}}: {{גמט דגש|כתר}} גימטריא {{גמט דגש|שרי עם}} {{ממ|אסתר|ג|יב}}, שממנו נוטלים שרי העם כתריהם{{הערה|אולי כוונתו ל{{ממ|ברכות|נח|א}} {{צ|לכל לראש אמר רב חנן בר רבא אמר ר' יוחנן אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו ליה}} - ויקיעורך}}. {{גמט דגש|כ"ף תי"ו רי"ש}} עולה {{ב|אלף כ"ו|1,026}}. נראה לי זה סוד הכתוב {{צ|דבר צוה לאלף דור}} {{ממ|תהלים|קח|ח}}. {{צ|'''אלף'''}} -- הוא כתר עליון, '''פלא'''. כ"ו -- הוי"ה. לכן התורה ששורשה מכתר -- בסוד אלף בינ"ה {{ממ|שבת|קג|א}}, ואאלפך חכמה {{ממ|איוב|לג|לג}}, היא חכמה ובינה לעיני העמים {{ממ|דברים|ד|ו}} -- היתה ראויה להנתן לאלף דור. ונתנה לכ"ו דורות [ [[חגיגה יד א|חגיגה י"ד ע"א]] רש"י ד"ה קודם]: {{ש}} כנגדם בעולמות בריאה ויצירה -- {{גמט דגש|נוריאל ומטטרון}} עם ג' -- כנגד {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|אור}} וכנגדו ג' מוחין -- עולים בגימטריא כתר{{שוליים|227}}, היינו {{צ|עושה מלאכיו {{גמט דגש|רוחות}}}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} -- גימטריא {{גמט דגש|כתר}}. {{גמט דגש|מקום פנוי}}{{שוליים|228}} גימטריא {{גמט דגש|כתר}}, ועיין ערך צמצם, עיין עוד ערך אחרית: {{גמט דגש|כתר}} בגימטריא {{מכפלת גימטריה|ב'|פעמים|י"ש}}{{שוליים|229}}, שהוא גימטריא {{מכפלת גימטריה|'''ב'|פעמים|קנ"ה'''}} דחכמה ובינה, [קנ"ה חכמה קנ"ה בינה] {{ממ|משלי|ד|ה}}{{שוליים|230}}, שהם יש מאין כנודע{{שוליים|231}}, שהכתר נקרא אין. ד' אורות, והוא חכמה ובינה שלו, וחכמה ובינה דאבא ואמא שנבנו ממנו. ==הערות וויקיטקסט== lgxkyu9yvbuc42gcfq5zgzdymklipnd 0 391335 3079447 3040418 2026-08-27T22:12:12Z מו יו הו 37729 3079447 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''שלמה'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן הָיָה לְאַיִן / מַחֲמַד כָּל עָיִן'''}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|אַ}}רְמוֹן{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|בִ}}ירָה{{ש-רווח|1em}} || {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|גָ}}זִית{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|דִ}}ירָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|הֵ}}יכָל{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|וָ}}וִים{{ש-רווח|1em}} || {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|זֶ}}בַח{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|חֲ}}לָבִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|טְ}}בִילָה{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|יָ}}דוֹת{{ש-רווח|1em}} || {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|כֹ}}פֶר{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|לְ}}הִתְוַדּוֹת |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|מִ}}זְבֵּחַ{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|נְ}}סָכִים{{ש-רווח|1em}} || {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|סֹ}}לֶת{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|עֲ}}רָכִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|פָ}}רֹכֶת{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|צְ}}לָפִים{{ש-רווח|1em}} || {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|קְ}}טֹרֶת{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|רְ}}צָפִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|שְׁ}}פִיכָה{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|תִ}}מּוֹרֶת{{ש-רווח|1em}} || {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|שְׁ}}מוֹנָה{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|לְ}}תִפְאֶרֶת |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|מִ}}דְבָּר{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|הָ}}אוֹזֵל{{ש-רווח|1em}} || {{מילת קבע|לֹא}} שָׂעִיר{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} עֲזָאזֵל. |} {{סוף}} == קישורים חיצוניים == * [https://music.berry.co.il/track/--168 ביצוע של ברי סחרוף] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] qgbkkrh0z0vdbq6sx2uj7ky9zmqmtxu 3079448 3079447 2026-08-27T22:12:27Z מו יו הו 37729 מו יו הו העביר את הדף [[ובכן היה לאין]] לשם [[לא ארמון ולא בירה]] תוך דריסת הפניה 3079447 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''שלמה'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן הָיָה לְאַיִן / מַחֲמַד כָּל עָיִן'''}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|אַ}}רְמוֹן{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|בִ}}ירָה{{ש-רווח|1em}} || {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|גָ}}זִית{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|דִ}}ירָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|הֵ}}יכָל{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|וָ}}וִים{{ש-רווח|1em}} || {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|זֶ}}בַח{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|חֲ}}לָבִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|טְ}}בִילָה{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|יָ}}דוֹת{{ש-רווח|1em}} || {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|כֹ}}פֶר{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|לְ}}הִתְוַדּוֹת |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|מִ}}זְבֵּחַ{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|נְ}}סָכִים{{ש-רווח|1em}} || {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|סֹ}}לֶת{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|עֲ}}רָכִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|פָ}}רֹכֶת{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|צְ}}לָפִים{{ש-רווח|1em}} || {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|קְ}}טֹרֶת{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|רְ}}צָפִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|שְׁ}}פִיכָה{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|תִ}}מּוֹרֶת{{ש-רווח|1em}} || {{מילת קבע|לֹא}} {{סי|שְׁ}}מוֹנָה{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|לְ}}תִפְאֶרֶת |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|מִ}}דְבָּר{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|הָ}}אוֹזֵל{{ש-רווח|1em}} || {{מילת קבע|לֹא}} שָׂעִיר{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} עֲזָאזֵל. |} {{סוף}} == קישורים חיצוניים == * [https://music.berry.co.il/track/--168 ביצוע של ברי סחרוף] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] qgbkkrh0z0vdbq6sx2uj7ky9zmqmtxu 116 467635 3079455 3008466 2026-08-28T05:08:27Z Shahar9261 22508 תיקון - הוראת שעה תשפ"ו מס' 3 3079455 wikitext text/x-wiki <שם> צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית), התשפ״ב–2022 <מאגר תקן 1001124 קוד a163Y00000EjIRaQAN> <מקור> ((ק״ת תשפ״ב, 2730|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)|10136)); ((תשפ״ג, 1774|תיקון|10648)), ((2070|הוראת שעה|10710)), ((2324|תיקון והוראת שעה|10742)), ((2329|תיקון מס׳ 2|10742)); ((תשפ״ד, 118|הוראת שעה|10824)), ((822|הוראת שעה מס׳ 2|10982)), ((1710|ת״ט|11158)), ((1961|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון]|11212)), ((2646|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון מס׳ 2]|11306)); ((תשפ״ה, 1486|תיקון|11820)), ((1756|הוראת שעה|11865)), ((1996|הוראת שעה מס' 2|11919)); ((תשפ"ו, 950|הוראת שעה|12230)), ((2024|הוראת שעה מס' 2|12372)), ((2270|הוראת שעה מס' 3|12437)) . <!-- עדכון אחרון: תשפ״ו–3 --> ''עדכון סכומים:'' ((ק״ת תשפ״ג, 2139|הודעה|10729)); ((תשפ״ד, 2740|הודעה|11324)). <מבוא> <!-- (תיקון: תשפ"ד–3) --> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 12(א)(1)]] [[=החוק|לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996]] (להלן – החוק), ובהתייעצות עם ועדת המחירים לפי [[סעיף 13 לחוק]], אנו מצווים לאמור: @ 1. הגדרות (תיקון: תשפ״ד–4, תשפ״ד–5) : (א) בצו זה – ::- ”אזור 99” – בית אל, כפר אדומים, עפרה, פסגות, מעלה מכמש, מצפה יריחו, אפרת, אלון שבות, תקוע, אלעזר, נווה דניאל, נוקדים, ראש צורים, מגדל עוז, בת עין, כפר עציון, בית שמש, מסילת ציון, טל שחר, אשתאול, שריגים, זכריה, נחושה, צרעה, כפר אוריה, אדרת, צלפון, אביעזר, גבעת ישעיהו, ישעי, בקוע, תרום, תעוז, נתיב הל״ה, נווה מיכאל, נחם, לוזית, זנוח, נחשון, עגור, תירוש, מחסיה, גפן, שדות מיכה, צפרירים, נווה שלום, הראל, גיזו, עין גדי, קליה, ורד יריחו, אלמוג, בית הערבה, אבנת, מצפה שלם, קריית ארבע, כרמי צור, אספר, מעלה עמוס, אדורה, תלם, עלי, שילה, כוכב השחר, חלמיש, מעלה אפרים, עטרת, מעלה לבונה, רימונים, נחליאל, גיתית, תומר, פצאל, ייט״ב, גלגל, נתיב הגדוד, משואה, יפית, נעמי, נירן, אריאל, קרני שומרון, קדומים, עמנואל, ברכה, יקיר, אלון מורה, רבבה, ברקן, פדואל, כפר תפוח, יצהר, איתמר, מעלה השומרון, קריית נטפים, ברוכין, עלי זהב, נופים, מגדלים, נהריה, מעלות תרשיחא, בית ג׳אן, כיסרא, סמיע, שלומי, יאנוח ג׳ת, חורפיש, כפר ורדים, פקיעין, מזרעה, מעיליא, פסוטה, שיח׳ דנון, גשר הזיו, עראמשה, כפר ראש הנקרה, רגבה, מצובה, שבי ציון, אילון, עין יעקב, כברי, חוסן, מעונה, נווה זיו, בן עמי, עברון, סער, חניתה, לימן, יערה, עמקה, הילה, עבדון, געתון, נתיב השיירה, בית העמק, כליל, פקיעין החדשה, לוחמי הגטאות, גורן, אשרת, חלוץ, יחיעם, מנות, שומרה, אלקוש, צוריאל, נטועה, גיתה, אבן מנחם, שתולה, חרשים, בצת, זרעית, אבירים, מתת, גרנות הגליל, לפידות, אדמית, כרמיאל, סח׳נין, עראבה, מג׳אר, כפר מנדא, מג׳ד אל-כרום, נחף, דיר אל-אסד, דיר חנא, בענה, ראמה, עילבון, סאג׳ור, כווכב אבו אל-היג׳א, סלמה, כמאנה, כמון, מורשת, יובלים, גילון, עצמון, שגב, רקפת, עין אל-אסד, קורנית, צורית, שכניה, ערב אל-נעים, מנוף, אשחר, כפר חנניה, יעד, יודפת, חוסנייה, לוטם, טפחות, מורן, דמידה, שורשים, מכמנים, הררית, צביה, אבטליון, ראס אל-עין, שזור, חזון, אשבל, לבון, תובל, כישור, פלך, נצרת, נוף הגליל (לשעבר נצרת עילית), מגדל העמק, כפר כנא, יפיע, רינה, אכסאל, טורעאן, עין מאהל, בעינה נג׳ידאת, משהד, עילוט, זרזיר, עזיר, שמשית, הושעיה, רומת אל-היב, גבעת אלה, תמרת, רומאנה, יפעת, אלון הגליל, נהלל, שריד, הסוללים, ציפורי, מצפה נטופה, גבת, חנתון, גיניגר, כפר החורש, בית רימון, כפר ברוך, רמת דוד, באר שבע, רהט, לקייה, להבים, בית קמה, משמר הנגב, שומריה, שובל, דבירה, גבעות בר, להב, תראבין א-ס׳אנע, אופקים, תפרח, גילת, פטיש, חצרים, מסלול, בטחה, רנן, פדויים, תאשור, תדהר, ברוש, אשל הנשיא בית ספר אזורי, חורה, תל שבע, שגב שלום, עומר, מיתר, א-סייד, אבו כף אום בטין, נבטים, כרמים, מולדה, נתיבות, שדרות, מעגלים, מבועים, עין הבשור, בארי, מפלסים, תושיה, ברור חיל, סעד, דורות, בית הגדי, כפר עזה, ניר יצחק, אור הנר, יכיני, ניר עקיבא, תקומה, רוחמה, שובה, מגן, ניר משה, קלחים, שדה צבי, אורים, ארז, ניר עם, פעמי תש״ז, נווה, עלומים, צאלים, יבול, יתד, גבים, בני נצרים, יושיביה, תלמי ביל״ו, זרועה, רעים, מבטחים, נחל עוז, אוהד, עין השלושה, אשבול, ניר עוז, נירים, צוחר, ישע, איבים, שיבולים, זמרת, שדה ניצן, תלמי אליהו, דקל, גבעולים, שדי אברהם, שוקדה, כפר מימון, שרשרת, תלמי יוסף, גבולות, מלילות, סופה, אבשלים, כיסופים, עמיעוז, פרי גן, חולית, כרם שלום, שלומית, ירוחם, ביר הדאג׳, רביבים, משאבי שדה, אשלים, רתמים, ניצני סיני, טללים, כמהין, באר מילכה, ניצנה כפר נוער, מדרשת בן גוריון, שדה בוקר, מרחב עם, עזוז, דימונה, ערד, כסיפה, ערערה בנגב, קס׳ר א-סיר, אבו קרינאת, דריג׳את, שני ליבנה, נאות הכיכר, מכחול, עין תמר, נווה זוהר, כוחלה, סוסיה, עתניאל, טנא, חגי, אשכולות, מעון, מצדות יהודה, פני חבר, כרמל, שמעה, נגוהות, סנסנה, צפת, קריית שמונה, מג׳דל שמס, חצור הגלילית, קצרין, בוקעתא, טובא–זנגרייה, מסעדה, ג׳ש, ראש פינה, ר׳ג׳ר, עין קיניה, יסוד המעלה, איילת השחר, מטולה, ריחאנייה, שמיר, שדה נחמיה, דפנה, דלתון, מירון, כפר הנשיא, בר יוחאי, ביריה, להבות הבשן, בית הלל, אמירים, קשת, שדה אליעזר, ספסופה, הגושרים, עלמה, מעיין ברוך, כפר גלעדי, מרום גולן, דן, משמר הירדן, יובל, כרכום, ברעם, שאר ישוב, אליפלט, רמות נפתלי, יונתן, כפר בלום, עמיר, כפר סאלד, מחניים, שניר, חולתה, אניעם, נאות מרדכי, יפתח, דוב״ב, אביבים, מלכיה, אור הגנוז, כרם בן זמרה, עמיעד, יראון, סאסא, גדות, כפר שמאי, מרגליות, כורזים, דישון, גונן, אלמגור, שפר, אלוני הבשן, קדמת צבי, אל-רום, כחל, פרוד, אורטל, אמנון, משגב עם, מנרה, עין זיוון, שעל, קלע, קדרים, עמוקה, כדיתא, נווה אטי״ב, צבעון, אודם, טבריה, יבנאל, כפר כמא, גבעת אבני, מגדל, אפיקים, חמאם, חספין, פוריה, נווה עובד, בני יהודה, הזורעים, פוריה עילית, נוב, חד-נס, כינרת קבוצה, כפר זיתים, לביא, עין גב, כינרת מושבה, רמת מגשימים, דגניה ב׳, ארבל, כפר חיטים, אבני איתן, שער הגולן, גבעת יואב, דגניה א׳, שרונה, בית זרע, גינוסר, שדה אילן, רמות, חוקוק, אילניה, נאות הגולן, לבנים, מעלה גמלא, כנף, מסדה, מעגן, מסד, פוריה כפר עבודה, כפר חרוב, תל קציר, נטור, מבוא חמה, אלי עד, אפיק, אלומות, גשור, הודיות מוסד חינוכי, האון, כלנית, מצפה, מיצר, רביד, עפולה, מעלה עירון, דבוריה, שבלי, מוקייבלה, כפר תבור, גן נר, כפר מיסר, סולם שונם, נאעורה, אחוזת ברק, נין, א-טייבה, צנדלה, טמרה יזרעאל, תל עדשים, כפר יחזקאל, מרחביה קיבוץ, רם-און, מולדת, מגידו, עין דור, עין חרוד מאוחד, מדרך עוז, מרחביה מושב, גבע, גזית, ניר יפה, מזרע, דחי, היוגב, שדמות דבורה, רמת צבי, עין חרוד איחוד, יזרעאל, תל יוסף, גבעת עוז, בית קשת, אביטל, מגן שאול, מיטב, כפר קיש, בלפוריה, ברק, חבר, גדיש, מלאה, פרזון, דברת, אומן, גדעונה, כפר גדעון, אדירים, דבורה, כדורי, בית שאן, בית אלפא, בית השיטה, מנחמיה, אשדות יעקב איחוד, טירת צבי, שדה אליהו, ניר דוד, עין הנצי״ב, מירב, רשפים, מעלה גלבוע, שדמות מחולה, שלוחות, גשר, מסילות, שדה נחום, בית יוסף, חפצי-בה, מעוז חיים, כפר רופין, מחולה, תל תאומים, שדי תרומות, אשדות יעקב מאוחד, חמדיה, נווה איתן, רוויה, רחוב, ירדנה, נווה אור, חמדת, בקעות, רועי, מלכישוע, משכיות, ארגמן, מכורה, רותם, תמרה, אום אל-פחם, באקה אל-ר׳רבייה, ערערה, כפר קרע, ג׳ת, בסמ״ה, קציר, מיסר, אום אל-קטף, מגל, חיננית, חריש, שקד, מצר, מי עמי, מצפה אילן, מבוא דותן, חרמש, אל-עריאן, ריחן, אשקלון, קריית מלאכי, יד בנימין, מרכז שפירא, ניצן ב׳, בני ראם, כפר מנחם, ניצן, ברכיה, עין צורים, ינון, בית עזרא, ערוגות, כפר ורבורג, משען, גבעתי, כוכב מיכאל, באר טוביה, אמונים, גיאה, תלמי יחיאל, עזר, ניר ישראל, נגבה, תימורים, כפר הרי״ף, בית שיקמה, שפיר, נתיב העשרה, אביגדור, כפר אחים, בית חלקיה, תלמי יפה, משואות יצחק, זרחיה, יד מרדכי, ניר בנים, בת הדר, כרמיה, זיקים, הודיה, רבדים, אורות, שדה יואב, ניצנים, חפץ חיים, גברעם, מבקיעים, קדמה, כפר סילבר, אל-עזי, גני טל, אחווה, קריית גת, אבן שמואל, נהורה, תלמים, שחר, לכיש, שדה משה, סגולה, גת, שקף, יד נתן, עוצם, אמציה, בית ניר, רווחה, נוגה, אחוזם, מנוחה, אלומה, זבדיאל, ניר ח״ן, נחלה, עוזה, חלץ, שלווה, קוממיות, איתן, שדה דוד, בית גוברין, נועם, גלאון, זוהר, ורדון, נטע; ::- ”אזור 901” – אילות, אילת, באר אורה; ::- ”אזור 902” – יטבתה, קטורה, פארן, ספיר, צופר, גרופית, סמר, יהל, נאות סמדר, צוקים, לוטן, נווה חריף, שחרות, אליפז; ::- ”אזור 903” – מצפה רמון, עין יהב, חצבה, עידן; ::- ”אזור 950” – ארצי; ::- ”אמצעי תשלום מתקדם” – יישום אלקטרוני, למעט רב־קו, ולמעט כרטיס אשראי וכרטיס בנק ולמעט לוחית או חפץ המיועדים למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים, אשר מאפשר לאוחז בו לתקף נסיעות, שלו או של נוסע אחר באמצעי התחבורה הציבורית השונים ולשלם בעדן באופן מאובטח, ובכלל זה בטלפון סלולרי חכם, ביישומון סלולרי שמותקן בו או באמצעי סלולרי אחר, באמצעי דיגיטלי או בטכנולוגיה אחרת; ::- ”הסדר נסיעה” – הסדר שמקנה זכויות לנסיעה בקווי שירות במסגרת רישיון קו באוטובוסים, ברכבת, ברכבת המקומית וברכבל, שניתן להטענה ברב־קו; ::- ”הסדר נסיעה לזכאי” – הסדר נסיעה שניתן בהנחה ממחיר הנסיעה שנקבע [[בתוספת הראשונה]] למי שזכאי לכך לפי [[סעיף 7]]; ::- ”הסדר נסיעה תקופתי” – הסדר נסיעה שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות במהלך פרק זמן מוגדר ובאזור מוגדר; ::- ”הסדר נסיעה חופשי חודשי” – הסדר נסיעה תקופתי שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור מוגדר או צלמרחק נסיעה מוגדר, לתקופה של חודש ימים ממועד כניסתו לתוקף, כמפורט [[בתוספת הראשונה]]; ::- ”הסדר נסיעה חופשי יומי” – הסדר נסיעה תקופתי שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור מוגדר או למרחק נסיעה מוגדר, לתקופה של יום אחד, התקף מהמועד הנקוב בו ועד לסיומו בשעה 03:59:59 ביום העוקב, כמפורט [[בתוספת הראשונה]]; ::- ”הסדר נסיעה ערך צבור” – הסדר נסיעה שבו סכום כספי נטען ברב־קו ושניתן לשלם באמצעותו בעד נסיעה, לרבות בעד הסדר נסיעה אחר, עד לתקרת הסכום הכספי שנטען כאמור; ::- ”חודש” – לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – תקופה שמיום 25 בחודש עד יום 24 בחודש העוקב; ::- ”חוק האזרחים הוותיקים” – [[חוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989]]; ::- ”חוק קליטת חיילים משוחררים” – [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994]]; ::- ”חוק שירות אזרחי” – [[חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017]]; ::- ”חוק שירות ביטחון” – [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986]]; ::- ”חייל” – חייל בשירות סדיר כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]], בין בשירות חובה ובין בשירות קבע, בצבא ההגנה לישראל, ושמציג תעודה אחודה כמשמעותה בפקודות הצבא ושוחר שמציג תעודה כאמור; ::- ”חייל מילואים” – מי שמחזיק בצו תקף לשירות מילואים פעיל, כמשמעותו, [[בסעיף 5 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008]], במועד הנסיעה, והוטען לו ברב־קו או באמצעי תשלום מתקדם, הסדר נסיעה לאיש מילואים; ::- ”חייל בשל״ת” – חייל בשירות סדיר כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]] בצבא ההגנה לישראל, כשהוא בשירות ללא תשלום (של״ת), ומציג תעודת של״ת שנתן לו צבא ההגנה לישראל; ::- ”יום” – לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – פרק הזמן שמשעה 04:00:00 עד שעה 03:59:59 ביום העוקב; ::- ”יישומון סלולרי” – יישומון שמותקן בטלפון סלולרי חכם, ובכלל זה יישומון המאפשר גישה לחשבון של יוזם התשלום; ::- ”כרטיס אשראי” – כהגדרתו [[=חוק הבנקאות|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981]] (להלן – חוק הבנקאות); ::- ”כרטיס בנק” – כהגדרתו [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות]], למעט לוחית או חפץ המיועדים למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים בלבד; ::- ”כרטיס נייר” – תעודה המאשרת את תשלום דמי הנסיעה, שתונפק באמצעי הכרטוס, בקווי השירות שהורה עליהם המפקח, ולעניין רכבת מקומית – המנהל; ::- ”הלמ״ס” – הלשכה כהגדרתה [[בפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972]]; ::- ”המדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- ״המנהל” – כהגדרתו [[בפקודת מסילות הברזל]]; ::- ״המפקח” – המפקח הארצי על התעבורה כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]]; ::- ״מלש״ב” – מיועד לשירות ביטחון כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]], שהוטענה לו ברב־קו נסיעה חופשית באמצעי התחבורה הציבורית למלש״ב; ::- ”מרחק נסיעה” – מדרגת טווח מרחק אווירי בקילומטרים מנקודת המוצא אל נקודת היעד כמפורט [[בתוספת הראשונה]]; ::- ”מתנדב בשירות אזרחי” – מתנדב כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]] שבידו תעודה שנתן לו גוף מוכר כהגדרתו [[בחוק האמור]]; ::- ”פקודת התעבורה” – [[פקודת התעבורה]]; ::- ”פקודת מסילות הברזל” – [[פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972]]; ::- ”קו שירות מותאם ביקוש” – כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]], לאוטובוסים ציבוריים; ::- ”רכבל” – רכב בעל יחידה אחת או יותר, הנמשך על ידי כבל או אמצעי אחר בכוח מכני או אחר, מתחת לפני הקרקע, על פני הקרקע, או על גבי עמודים מעל פני הקרקע, המיועד להסעת נוסעים; ::- ”רכבת” – כהגדרתה [[בתקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה), התשס״ה–2004]]; ::- ”רכבת מקומית” – כהגדרתה [[בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל]]; ::- ”רב־קו” – כרטיס חכם הכולל שבב מחשב שמיועד לביצוע תיקוף ותשלום בעד הנסיעה ושירותים נלווים לפי צו זה; ::- ”רישיון קו” – רישיון להפעלת קו שירות כמשמעותו [[בתקנה 386 לתקנות התעבורה]]; ::- ”ש״ח” – שקלים חדשים; ::- ”תיקוף” – תיאום בין אמצעי תשלום מתקדם או רב־קו או כל אמצעי טכנולוגי אחר להתקן שמותקן או שקשור באמצעי התחבורה הציבורית השונים לשם אישור הנסיעה, והתשלום בעדה, ובכלל זה סריקה של התקן, ולעניין יישומון סלולרי – תיאום כאמור וכן סימון יעד הנסיעה ביישומון, שעל הנוסע לבצע לצורך נסיעה, לרבות נוסע שפטור מתשלום או נוסע שבידו הסדר נסיעה תקופתי; ::- ”תושב ישראל” – מי שרשום במרשם האוכלוסין כמשמעותו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965]]; ::- ”תקנות התעבורה” – [[תקנות התעבורה, התשכ״א–1961]]. : (ב) לכל מונח אחר הקשור למחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים יהיה הפירוש שנקבע לו [[בתקנות התעבורה]]. : (ג) לכל מונח אחר הקשור למחירי נסיעה ברכבת מקומית, יהיה הפירוש שנקבע לו לפי [[פקודת מסילות הברזל]]. @ 2. מחירי נסיעה : (א) מחירי הנסיעה בקווי השירות של כל בעל רישיון קו יהיו כנקוב [[בפרטים 2 עד 4 לתוספת הראשונה]], לפי העניין, ולפי ההוראות בצו זה. : (ב) מחירי הנסיעה ברכבת מקומית של בעל היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית יהיו כאמור [[בתוספת השנייה]]. @ 3. עדכון מחירים (תיקון: תשפ״ג–2, תשפ״ג–3, תשפ״ה, תשפ"ה-3, תשפ"ו, תשפ"ו-2, תשפ"ו-3) : (א) מחירי הנסיעה כאמור [[בסעיף 2]] ולפי [[פרטים 2 עד 5 לתוספת הראשונה]], יעודכנו ב־25 ביוני של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי בין נתוני העדכון כפי שמפורטים בטור ה׳ לבין נתוני הבסיס שבטור ד׳ בטבלה שלהלן, של כל רכיב כמפורט בטור א׳, לפי מדד הלמ״ס שבטור ב׳ ובהתאם למשקלו בסל התשומות כמצוין בטור ג׳, והכול כמפורט בטבלת הסל שלהלן ועל בסיס המדדים הידועים ב־1 ביוני של אותה שנה ובתוספת של 4% מהמחירים נכון ליום העדכון בכל שנה: :: (((הוראת שעה מיום 26.4.2026 עד יום 25.1.2027):)) מחירי הנסיעה כאמור [[בסעיף 2]] ולפי [[פרטים 2 עד 5 לתוספת הראשונה]], יעודכנו ביום י"ז בשבט התשפ"ז (25 בינואר 2027) (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי בין נתוני העדכון כפי שמפורטים בטור ה׳ לבין נתוני הבסיס שבטור ד׳ בטבלה שלהלן, של כל רכיב כמפורט בטור א׳, לפי מדד הלמ״ס שבטור ב׳ ובהתאם למשקלו בסל התשומות כמצוין בטור ג׳, והכול כמפורט בטבלת הסל שלהלן ועל בסיס המדדים הידועים ביום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025) לעומת המדדים הידועים ביום כ"ד באייר התשפ"ד (1 ביוני 2024) ובתוספת של 4% מהמחירים נכון ליום העדכון בכל שנה: :: {| ! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} רכיב !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מדד הלמ״ס !! {{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} משקל בסל (מדד אחרון) !! {{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} נתוני הבסיס – מדדי חודשים פברואר עד אפריל 2023 !! {{מוקטן|טור ה׳}} {{ש}} נתוני העדכון |- | שכר || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), (ינואר 2020 = 100.0) המפורסם על ידי הלמ״ס || 57.46% || 115.4 || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ל־1 ביוני שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס |- | דלק || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – אנרגיה, שמנים ונוזלי קירור (440140), (ינואר 2020 = 100.0), המפורסם על ידי הלמ״ס || 22.91% || 140 || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – אנרגיה, שמנים ונוזלי קירור (440140), ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ל־1 ביוני שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס |- | ביטוח || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כלל חברות האוטובוסים), (440360) (ינואר 2020 = 100.0) שפרסם הלמ״ס || 4.73% || 113.8 || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כל חברות האוטובוסים), (440360) ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ל־1 ביוני שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס |- | הוצאות אחרות || מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) (ממוצע 2018 = 100.0) שפרסם הלמ״ס || 14.91% || 109.8 || מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ליום המדד הידוע ב־1 ביוני שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס |- | סך הכול || || 100.00% || || |} : (ב) המפקח על המחירים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, לא יאוחר מחמישה ימי עבודה טרם יום העדכון לפי סעיף קטן (א), את המחירים, כפי שהשתנו לפי סעיף זה. :: (((הוראת שעה מיום 26.4.2026 עד יום 25.1.2027):)) המפקח על המחירים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, את המחירים, כפי שהשתנו לפי סעיף זה. : (ג) (((נמחק).)) @ 4. עיגול סכומים : בכל עדכון מחירים יעוגלו מחירי הנסיעה לחצי השקל החדש הקרוב, למעט הסדר נסיעה חופשי חודשי שמחירו יעוגל לשקל החדש הקרוב; מחיר הסדר נסיעה לזכאי לא יעוגל, למעט הסדר הנסיעה המפורט [[בסעיף 7(א)(4)(א)(1)]] שמחירו יעוגל לחצי השקל החדש הקרוב. @ 5. פרסום (תיקון: תשפ״ה) : המפקח יפרסם ברשומות את נוסח [[התוספות הראשונה]] [[והשנייה]] כפי שהותאמו לפי [[סעיפים 3]], [[4]] [[ו־6(ב)]]. @ 6. מס ערך מוסף (תיקון: תשפ״ה) : (א) המחירים המפורטים בצו זה כוללים מס ערך מוסף, לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976]]. : (ב) נוסף על האמור [[בסעיף 3]], שונה שיעור מס ערך מוסף שלא במועד העדכון כאמור [[באותו סעיף]], יעודכנו המחירים בהתאם לשיעור החדש של מס ערך מוסף, במועד כניסת שיעור מס ערך מוסף החדש לתתוקף, ויעוגלו לפי [[סעיף 4]]; המפקח על המחירים יפרסם את המחירים המעודכנים בהתאם לשינוי שיעור מס ערך מוסף והמעוגלים כאמור, חמישה ימי עבודה לפחות לפני כניסתם לתוקף, בהודעה באתר האינטרנט של משרד התחבורה ובטיחות בדרכים, ויעבירם לפרסום ברשומות. @ 7. הסדר נסיעה לזכאי (תיקון: תשפ״ד, תשפ״ד–2, תשפ״ד–4, תשפ״ד–5, תשפ״ה) : (א) כל אלה זכאים להסדר נסיעה לזכאי כמפורט להלן: :: (1) תושב ישראל, שמלאו לו לפי הרישום במרשם האוכלוסין כמשמעותו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965]], 67 שנים, שמציג תעודת זהות, זכאי להנחה של 100% ממחירי הנסיעה באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; :: (2) תושב ישראל, שהוא אזרח ותיק כהגדרתו [[בחוק האזרחים הוותיקים]], שמציג תעודת זהות או תעודת אזרח ותיק כמשמעותה [[בסעיף 2 לחוק האמור]] זכאי להנחה של 50% ממחירי הנסיעה, והיא תינתן על כל סוגי הסדרי הנסיעה הקיימים באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; :: (3) נוסע שטרם מלאו לו 18 שנים או שמלאו לו 18 שנים אך הוא עדיין תלמיד בכיתה י״ב, וכן תלמיד מוסד חינוכי מיוחד לפי [[חוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988]], שטרם מלאו לו 21 או שמלאו לו 21 שנים אך הוא עדיין לומד במוסד חינוכי מיוחד כאמור, שמציג תעודה המאשרת את גילו או אישור כי הוא תלמיד במוסד לחינוך רגיל או במוסד לחינוך מיוחד, לפי העניין, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת ערך צבור או הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; האמור בפסקה זו לא יחול על מי ששוהה בישראל מכוח אשרה ורישיון לישיבת מעבר או אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952]]; :: (4)(א) סטודנט כהגדרתו [[בחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007]], שמציג תעודת סטודנט כמשמעותה (([במקור: כמשמועתה])) [[בסעיף 13 לחוק האמור]], לרבות תלמיד סיעוד כהגדרתו [[בתקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים),התשמ״ט–1988]], זכאי לאלה: :::: (1) לרכוש הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי באמצעות רב־קו; :::: (2) לרכוש הסדר נסיעה ערך צבור בהנחה של 33% ממחירו באמצעות רב־קו או כרטיס לנסיעה בודדת בהנחה של 33% ממחירה באמצעות אמצעי תשלום מתקדם; :::: (3) לרכוש הסדר נסיעה ערך צבור בהנחה של 50% ממחירו באמצעות רב־קו, ובלבד שבידיו הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי; ::: (ב) תעריף הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי לסטודנט יחושב באופן המפורט להלן: :::: (1) הסדר נסיעה תקופתי לסמסטר א׳ – מחיר הסדר נסיעה חופשי חודשי יהיה תוצאת המכפלה של 4.5 חודשים ב־0.55 (45% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לתקופה שבין התאריכים 15 באוקטובר ו־1 במרס בשנה העוקבת; :::: (2) הסדר נסיעה תקופתי לסמסטר ב׳ – מחיר הסדר נסיעה חופשי חודשי יהיה תוצאת המכפלה של 5 חודשים ב־0.55 (45% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לתקופה שבין התאריכים 22 בפברואר ו־31 ביולי באותה השנה; :::: (3) הסדר נסיעה תקופתי שנתי – מחיר הסדר נסיעה הוא תוצאת המכפלה של 12 חודשים ב־0.5 (50% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לשנה בין התאריכים 15 באוקטובר ו־15 באוקטובר בשנה העוקבת; ::: (ג) (((פקעה);)) :: (5) נכה שמציג תעודת נכה או תעודה אחרת המאשרת את נכותו, שנתן המוסד לביטוח לאומי, נכה צה״ל שמציג תעודת חבר בארגון נכי צה״ל או נכה פעולות איבה שמציג תעודת חבר בארגון נפגעי פעולות איבה, לפי העניין, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת ערך צבור באמצעות רב־קו או ממחיר כרטיס לנסיעה בודדת באמצעי תשלום מתקדם או ממחיר הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; :: (6) נוסע שמלאו לו 18 שנים ואינו אזרח ותיק כהגדרתו [[בחוק האזרחים הוותיקים]], שהמוסד לביטוח לאומי משלם לו קצבת שאירים או השלמת הכנסה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995]], ושמציג תעודת זכאות מתאימה, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת ערך צבור באמצעות רב־קו או ממחיר כרטיס לנסיעה בודדת באמצעי תשלום מתקדם או ממחיר הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; :: (7) עיוור שמציג תעודה מתאימה, פטור מתשלום בכל קווי השירות; מלווה לעיוור זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה ערך צבור באמצעות רב־קו; :: (8) ילד שטרם מלאו לו 5 שנים הנוסע בליווי נוסע ששילם את דמי הנסיעה או בליווי נוסע שפטור מתשלום דמי הנסיעה או שזכאי להנחה של 100% מדמי הנסיעה, פטור מתשלום בכל קווי השירות, ובלבד שהנוסע שאליו התלווה תיקף את נסיעתו; אם היה עם הנוסע כאמור יותר מילד אחד שטרם מלאו לו 5 שנים, ישולם בעד כל ילד נוסף על הילד הראשון, מחיר הנסיעה בעד אותה נסיעה; :: (9) חייל, חייל בשל״ת, חניך כהגדרתו [[בתקנות המכינות הקדם־צבאיות (הכרה במכינה קדם־צבאית), התש״ע–2009]], או חניך במכינה קדם־צבאית חצי שנתית שנתמכת לפי מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך בתוכנית, ומתנדב טרום שירות צבאי או שירות לאומי או שירות אזרחי לבוגרי כיתה י״ב בשנת שירות שמציג תעודה המעידה על כך, פטור מתשלום בעד הנסיעה בכל קווי השירות, למעט נסיעה למרחק של 225 ק״מ ומעלה; הגבלה זו לא תחול על מי מהמנויים בפסקה זו שמקום שירותו או מקום מגוריו הוא באילת או בערבה, שמציג תעודה המעידה על מקום מגוריו או מקום שירותו; :: (10) חייל מילואים רשאי לנסוע בכל קווי השירות בכפוף להסדר נסיעה שהוטען לו ברב־קו; :: (11) מתנדב בשירות אזרחי פטור מתשלום בעד נסיעה בכל קווי השירות, ובלבד שהגוף המוכר כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]] השתתף במימון דמי הנסיעה שלו כאמור [[בסעיף 9(א)(2) בחוק האמור]], למעט נסיעה למרחק של 225 ק״מ ומעלה; הגבלה זו לא תחול על מתנדב כאמור, שמקום שירותו או מקום מגוריו הוא באילת או בערבה, שמציג תעודה המעידה על מקום מגוריו או מקום שירותו; :: (12) נוסע שמלאו לו 18 שנים ושטרם מלאו לו 27 שנים, שמציג תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת הניתנת על פי דין, המזהה אותו ושנקוב בה תאריך לידה, זכאי להנחה של 33% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; :: (13) נוסע שהוא חייל משוחרר, ובכלל זה מי ששירת בשירות לאומי או בשירות לאומי־אזרחי, שמציג תעודת שחרור משירות סדיר או תעודה על השלמתו, לפי העניין (להלן – התעודה), זכאי לנסיעה בהנחה של 100% ממחיר הנסיעה באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם, למשך שנה אחת מיום שחרורו משירות סדיר או מיום סיום השירות, לפי העניין, או למשך שנה אחת מיום הצגת התעודה, לפי המאוחר, ואולם הזכאות להנחה למשך שנה מיום הצגת התעודה מותנית בהצגתה לא יאוחר מ־60 ימים ממועד השחרור או מסיום השירות, לפי העניין; לעניין פסקה זו, ”חייל משוחרר”, ”שירות לאומי”, ”שירות לאומי־אזרחי”, ”שירות סדיר” – כהגדרתם [[בחוק קליטת חיילים משוחררים]]; :: (14) (((הוראת שעה מיום 9.4.2025 עד יום 9.9.2027):)) נוסע שהוא תושב רשות מקומית המדורגת באשכולות 1 עד 5 במדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – הלמ״ס), למעט תושב כאמור המתגורר באזור סטטיסטי או ביישוב במועצה אזורית המדורגים באשכולות 9 עד 10 במדד החברתי־כלכלי של הלמ״ס או ברשות מקומית שאין בה חלוקה לאזורים סטטיסטיים המדורגת באשכולות 9 עד 10 במדד החברתי־כלכלי של הלמ״ס, כפי שמדדים אלה מתעדכנים מזמן לזמן (בפסקה זו – הרשות), זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם, ובלבד שיציג ספח של תעודת הזהות שרשומה בו כתובתו העדכנית ברשות, וכן אחד מאלה: ::: (א) חשבון ארנונה על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; ::: (ב) חשבון חשמל על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; ::: (ג) חשבון מים על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; ::: (ד) תצהיר ערוך כדין לגבי כתובת המגורים של מבקש ההנחה נכון למועד הגשת התצהיר; תתאפשר הגשת תצהיר אחד לגבי כל המתגוררים באופן קבוע באותה כתובת מגורים; ::: לעניין פסקה זו, ”אזור סטטיסטי” – יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית־סטטיסטית, שנקבעה כאזור סטטיסטי לפי פרסומי הלמ״ס; :: (15) (((הוראת שעה מיום 25.4.2025 עד יום 9.9.2027):)) נוסע שהוא תושב רשות מקומית שיש בה חלוקה לאזורים סטטיסטיים, ושהוא מתגורר באזור סטטיסטי המדורג באשכולות 1 עד 5 במדד החברתי־כלכלי של הלמ״ס, או נוסע שהוא תושב יישוב במועצה אזורית המדורגת באשכולות 1 עד 5 במדד החברתי־כלכלי של הלמ״ס, או נוסע שהוא תושב רשות מקומית שאינה מחולקת לאזורים סטטיסטיים או שאינה מועצה אזורית ואולם היא מדורגת באשכולות 1 עד 5 במדד החברתי־כלכלי של הלמ״ס (בפסקה זו – הרשות), זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם, ובלבד שיציג ספח של תעודת הזהות שרשומה בו כתובתו העדכנית ברשות, וכן אחד מאלה: ::: (א) חשבון ארנונה על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; ::: (ב) חשבון חשמל על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; ::: (ג) חשבון מים על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; ::: (ד) תצהיר ערוך כדין לגבי כתובת המגורים של מבקש ההנחה נכון למועד הגשת התצהיר; תתאפשר הגשת תצהיר אחד לגבי כל המתגוררים באופן קבוע באותה כתובת מגורים; ::: לעניין פסקה זו, ”אזור סטטיסטי” – יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית־סטטיסטית, שנקבעה כאזור סטטיסטי לפי פרסומי הלמ״ס. : (ב) הזכאות להנחה בסעיף זה היא אישית. : (ג) נוסע רשאי לממש זכאות אחת בלבד להנחה לפי בחירתו, ולא יתאפשר כפל הנחות. @ 7א. תשלום בכרטיס אשראי או בכרטיס בנק ותיקוף בעד נוסע אחר (תיקון: תשפ״ד–5) : (א) תשלום בכרטיס אשראי או בכרטיס בנק יתאפשר רק בעד נסיעה בודדת, בקווי השירות שהורה עליהם המפקח או המנהל, ובאמצעי הכרטוס שקבע המפקח בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 61ב(א) לפקודת התעבורה]] [[+|ותקנות 389(9)]] [[ו־404 לתקנות התעבורה]], או המנהל בתוקף סמכותו לפי [[#1|ההגדרה ”כרטיס” בתקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה), התשס״ה–2004]], או לפי [[+#1|ההגדרה ”כרטיס”]] [[ותקנה 2 לתקנות מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת), התש״ס–2000]], הכול לפי העניין. : (ב) תשלום בעד נסיעה בודדת בכרטיס אשראי או בכרטיס בנק יהיה במחיר מלא, ולא יקנה למשלם זכאות להנחה או לנסיעת מעבר כאמור [[בפרט 4 לתוספת הראשונה]]. : (ג) תשלום בעד נוסע אחר ביישומון סלולרי יהיה במחיר מלא, ולא יקנה לנוסע האחר זכאות להנחה או לנסיעת מעבר כאמור [[בפרט 4 לתוספת הראשונה]]. @ 8. השבת עודף למשלמים במזומן : השבת עודף או חלק מעודף, עד לסך של 50 אגורות, למשלמים במזומן, תתאפשר באמצעות טעינת הסכום להסדר נסיעה ערך צבור. @ 9. ביטול : [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית), התשס״ג–2003]] – בטל. @ 10. תחילה ותחולה : (א) תחילתו של צו זה, למעט האמור בסעיף קטן (ב), ביום ד׳ באב התשפ״ב (1 באוגוסט 2022), ולעניין תשלום באמצעי תשלום מתקדם – ביום כ״ו בתמוז התשפ״ב (25 ביולי 2022) (להלן – יום התחילה). : (ב) תחילתו של [[סעיף 7(א)(4)(א)(1) ו־(3)]] לעניין תשלום באמצעי תשלום מתקדם, ביום י׳ בתשרי התשפ״ד (25 בספטמבר 2023). @ 11. הוראת מעבר (תיקון: תשפ״ד–5) : (א) מיום פרסומו של צו זה לא יימכרו הסדר נסיעה מסוג כרטיסייה וכן הסדר נסיעה שנתי לנוער; ואולם נוסע שבידו הסדר נסיעה מסוג כרטיסייה או הסדר נסיעה שנתי לנוער, שנקוב בו מועד תום השימוש בו, רשאי להשתמש בו בלא תוספת מחיר עד תום המועד הנקוב בו או עד יום התחילה, לפי המאוחר. : (ב) החל מיום ב׳ בתמוז התשפ״ב (1 ביולי 2022) לא יימכר הסדר נסיעה מסוג חודשי גמיש והסדר נסיעה מסוג מנוי שבועי. : (ג) המרת ערך כספי בכרטיסייה לכרטיס נייר או להסדר נסיעה חלופי, שיקבע, לפי העניין, המפקח בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 61ב(א) לפקודת התעבורה]] [[+|ותקנות 389(9)]] [[ו־404 לתקנות התעבורה]], או המנהל בתוקף סמכותו לפי [[#1|ההגדרה ”כרטיס” בתקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה), התשס״ה–2004]], או לפי [[+#1|ההגדרה ”כרטיס”]] [[ותקנה 2 לתקנות מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת), התש״ס–2000]], תתאפשר לבעלי הסדר נסיעה זה עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024). @ 12. הוראת שעה (תיקון: תשפ״ג, [הודעות]) : בתקופה שעד יום ו׳ בטבת התשפ״ג (30 בדצמבר 2022) ובתקופה שמיום פרסומו של צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית) (תיקון), התשפ״ג–2023 (((ביום 18.5.2023))) עד יום י״ד באב התשפ״ג (31 באוגוסט 2023) יראו כאילו [[בתוספת הראשונה]], אחרי [[$ תוספת ראשונה|פרט 2]] בא: : ”2א. :: (א) על אף האמור [[תוספת ראשונה|בתוספת זו]], בכל קווי השירות מותאם הביקוש יהיה מחיר הנסיעה המרבי לנסיעה בודדת – 19 ש״ח (((מתואם לשנת 2022; החל מיולי 2024, 22.50 ש״ח))) (להלן – המחיר המרבי). :: (ב) המפקח על התעבורה, בתוקף סמכותו לפי [[תקנה 389(7) לתקנות התעבורה]], יקבע ברישיון הקו מנגנון לחישוב דמי הנסיעה בקו שירות מותאם ביקוש, ובלבד שדמי הנסיעה לא יעלו על המחיר המרבי; מנגנון החישוב יפורסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, באתר האינטרנט של בעל רישיון הקו, ובאמצעי התשלום המתקדם, לרבות ביישומון הסלולרי, שבאמצעותו יבוצעו ההזמנה והתשלום. :: (ג) בקו שירות מותאם ביקוש, דמי הנסיעה הבודדת לכל נסיעה יוצגו בידי בעל הרישיון, ויאושרו, טרם הנסיעה, בידי מזמין הנסיעה; הצגת דמי הנסיעה ואישורם כאמור ייעשו באמצעי התשלום המתקדם לרבות ביישומון הסלולרי.” == תוספת ראשונה == ==== ((([[סעיף 2(א)]]))) ==== === מחירי נסיעה בקווי שירות של בעל רישיון קו === : (((הסכומים [[בתוספת זו]] מעודכנים לאפריל 2025):)) @ 1. : השינויים במחירי הנסיעה בקווי השירות של כל בעל רישיון קו הם כמפורט להלן בש״ח, לעומת המחיר שהיה תקף ביום ג׳ באב התשפ״ב (31 ביולי 2022). @ 2. (תיקון: תשפ״ג–4, [הודעות], תשפ״ה) : מחירי הנסיעה בהסדרי הנסיעה התקפים באוטובוסים או בנסיעה משולבת עם רכבת, רכבת מקומית ורכבל, הם כלהלן: : {| ! colspan="2" | מרחק !! colspan="2" | מחיר לנסיעה בודדת בש״ח !! colspan="2" | מחיר לנסיעה בהסדר נסיעה חופשי יומי בש״ח !! colspan="2" | מחיר לנסיעה בהסדר נסיעה חופשי חודשי בש״ח |- ! אוטובוס !! משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל !! אוטובוס !! רכבת מקומית !! אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל !! משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל !! אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל !! משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל |- | עד 15 ק״מ || עד 15 ק״מ || 8 || 8 || 17.5 || 23 || 315 || 323 |- | מעל 15 ק״מ עד 40 ק״מ || עד 40 ק״מ || 14.5 || 14.5 || 29 || 32.5 || 315 || 323 |- | rowspan="2" | מעל 40 ק״מ עד 120 ק״מ || עד 75 ק״מ || 19 || || 37.5 || 42 || 315 || 464 |- | מעל 75 ק״מ עד 120 ק״מ || 19 || || 37.5 || 47 || || 684 |- | מעל 120 ק״מ עד 225 ק״מ לרבות נסיעות לאזור 901 || || 30.5 || || 60.5 || 80.5 || 315 || 684 |- | אזור 950 לנסיעות – מעל 225 ק״מ || מעל 225 ק״מ || 74 {{מוקטן|(לא כולל מע״מ)}} || || 79.5 || || 684 || 684 |} @ 2א. (תיקון: תשפ״ג, [הודעות]) : (((פקע).)) @ 3. (תיקון: [הודעות], תשפ״ה) : מחיר לנסיעה בהסדר נסיעה חופשי חודשי בתוך כל אחד מהאזורים האלה ובהם: 99, 901, 902, 903 – יהיה 139 ש״ח, ובלבד שמרחק הנסיעה הבודדת לא יעלה על 40 ק״מ. @ 4. (תיקון: תשפ״ג–4, תשפ״ד–5) : מחיר הנסיעה לנסיעה בודדת בתעריף הקבוע למרחק של עד 15 ק״מ כמצוין בטבלה [[שבפרט 2]], כולל נסיעת מעבר במרחק של עד 15 ק״מ ושבוצעה ברציפות במשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, וזאת רק בין אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל, ובתיקוף באמצעות רב־קו או באמצעי תשלום מתקדם; נוסע המשלם באמצעות הסדר נסיעה ערך צבור או אמצעי תשלום מתקדם, שיבצע מעבר כאמור, בין אוטובוס לרכבת מקומית ישלם את הפרש המחיר שבין מחיר הנסיעה ברכבת המקומית למחיר הנסיעה באוטובוס; מחיר הנסיעה לפי פרט זה אינו כולל נסיעת מעבר בכל נסיעה שמשלבת את הרכבת, ונסיעה ברכבת תקטע את הזכאות להמשך נסיעות מעבר לפי פרט זה בפרק הזמן כאמור. @ 5. : (א) מחיר הנסיעה כאמור [[בתוספת זו]], כולל הובלת מטען יד של נוסע, מזוודה, כיסא נכים מקופל, אופניים מקופלים, קורקינט מקופל, עגלת ילדים הנושאת ילד או מקופלת או בעל חיים שמותר להסיעו בהתאם [[לתקנה 462 לתקנות התעבורה]]. : (ב) בעד הובלת מטען שאינו נכלל בסעיף קטן (א), ישולם מחיר הזהה למחיר נסיעה בודדת לאותה נסיעה. @ 5א. (תיקון: תשפ״ה–2) : (((פקע).)) @ 6. : למשלם באמצעי תשלום מתקדם יבוצע חישוב שממצה את מרב היעילות של שילוב הסדרי הנסיעה, תוך התחשבות בנסיעות שביצע בחודש הנוגע לחיוב, ובהתאמה הנדרשת למתכונת התשלום באמצעי התשלום המתקדם. == תוספת שנייה == ==== ((([[סעיף 2(ב)]]))) ==== === מחירי נסיעה ברכבת מקומית === @ 1. : [[$ תוספת ראשונה|פרטים 1]], [[$ תוספת ראשונה|2]] [[ו־4 עד 6 לתוספת הראשונה]] יחולו על מחירי הנסיעה ברכבת מקומית בשינויים המחויבים לפי העניין ובשינוי זה: : [[$ תוספת ראשונה|בפרט 1]], במקום ”קווי שירות” ייקרא ”קווי הרכבת המקומית” ובמקום ”בעל רישיון קו” ייקרא ”בעל היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית או מי מטעמו”. <פרסום> ל׳ בניסן התשפ״ב (1 במאי 2022) <חתימות> * מרב מיכאלי, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים * אביגדור ליברמן, שר האוצר htipksczsfih5ozzhkuutffw0s5igjf 0 467639 3079465 3008483 2026-08-28T05:30:25Z OpenLawBot 8112 [3079455] תיקון - הוראת שעה תשפ"ו מס' 3 3079465 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית), התשפ״ב–2022}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 2730|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10136.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1774|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10648.pdf}}, {{ח:תיבה|2070|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10710.pdf}}, {{ח:תיבה|2324|תיקון והוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10742.pdf}}, {{ח:תיבה|2329|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10742.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 118|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10824.pdf}}, {{ח:תיבה|822|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10982.pdf}}, {{ח:תיבה|1710|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11158.pdf}}, {{ח:תיבה|1961|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11212.pdf}}, {{ח:תיבה|2646|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11306.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1486|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11820.pdf}}, {{ח:תיבה|1756|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11865.pdf}}, {{ח:תיבה|1996|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11919.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 950|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12230.pdf}}, {{ח:תיבה|2024|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12372.pdf}}, {{ח:תיבה|2270|הוראת שעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12437.pdf}} . ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ג, 2139|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10729.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2740|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11324.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותנו לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 12|סעיף 12(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}} (להלן – החוק), ובהתייעצות עם ועדת המחירים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק}}, אנו מצווים לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ד־4, תשפ״ד־5}} {{ח:תת|(א)}} בצו זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 99“ – בית אל, כפר אדומים, עפרה, פסגות, מעלה מכמש, מצפה יריחו, אפרת, אלון שבות, תקוע, אלעזר, נווה דניאל, נוקדים, ראש צורים, מגדל עוז, בת עין, כפר עציון, בית שמש, מסילת ציון, טל שחר, אשתאול, שריגים, זכריה, נחושה, צרעה, כפר אוריה, אדרת, צלפון, אביעזר, גבעת ישעיהו, ישעי, בקוע, תרום, תעוז, נתיב הל״ה, נווה מיכאל, נחם, לוזית, זנוח, נחשון, עגור, תירוש, מחסיה, גפן, שדות מיכה, צפרירים, נווה שלום, הראל, גיזו, עין גדי, קליה, ורד יריחו, אלמוג, בית הערבה, אבנת, מצפה שלם, קריית ארבע, כרמי צור, אספר, מעלה עמוס, אדורה, תלם, עלי, שילה, כוכב השחר, חלמיש, מעלה אפרים, עטרת, מעלה לבונה, רימונים, נחליאל, גיתית, תומר, פצאל, ייט״ב, גלגל, נתיב הגדוד, משואה, יפית, נעמי, נירן, אריאל, קרני שומרון, קדומים, עמנואל, ברכה, יקיר, אלון מורה, רבבה, ברקן, פדואל, כפר תפוח, יצהר, איתמר, מעלה השומרון, קריית נטפים, ברוכין, עלי זהב, נופים, מגדלים, נהריה, מעלות תרשיחא, בית ג׳אן, כיסרא, סמיע, שלומי, יאנוח ג׳ת, חורפיש, כפר ורדים, פקיעין, מזרעה, מעיליא, פסוטה, שיח׳ דנון, גשר הזיו, עראמשה, כפר ראש הנקרה, רגבה, מצובה, שבי ציון, אילון, עין יעקב, כברי, חוסן, מעונה, נווה זיו, בן עמי, עברון, סער, חניתה, לימן, יערה, עמקה, הילה, עבדון, געתון, נתיב השיירה, בית העמק, כליל, פקיעין החדשה, לוחמי הגטאות, גורן, אשרת, חלוץ, יחיעם, מנות, שומרה, אלקוש, צוריאל, נטועה, גיתה, אבן מנחם, שתולה, חרשים, בצת, זרעית, אבירים, מתת, גרנות הגליל, לפידות, אדמית, כרמיאל, סח׳נין, עראבה, מג׳אר, כפר מנדא, מג׳ד אל־כרום, נחף, דיר אל־אסד, דיר חנא, בענה, ראמה, עילבון, סאג׳ור, כווכב אבו אל־היג׳א, סלמה, כמאנה, כמון, מורשת, יובלים, גילון, עצמון, שגב, רקפת, עין אל־אסד, קורנית, צורית, שכניה, ערב אל־נעים, מנוף, אשחר, כפר חנניה, יעד, יודפת, חוסנייה, לוטם, טפחות, מורן, דמידה, שורשים, מכמנים, הררית, צביה, אבטליון, ראס אל־עין, שזור, חזון, אשבל, לבון, תובל, כישור, פלך, נצרת, נוף הגליל (לשעבר נצרת עילית), מגדל העמק, כפר כנא, יפיע, רינה, אכסאל, טורעאן, עין מאהל, בעינה נג׳ידאת, משהד, עילוט, זרזיר, עזיר, שמשית, הושעיה, רומת אל־היב, גבעת אלה, תמרת, רומאנה, יפעת, אלון הגליל, נהלל, שריד, הסוללים, ציפורי, מצפה נטופה, גבת, חנתון, גיניגר, כפר החורש, בית רימון, כפר ברוך, רמת דוד, באר שבע, רהט, לקייה, להבים, בית קמה, משמר הנגב, שומריה, שובל, דבירה, גבעות בר, להב, תראבין א־ס׳אנע, אופקים, תפרח, גילת, פטיש, חצרים, מסלול, בטחה, רנן, פדויים, תאשור, תדהר, ברוש, אשל הנשיא בית ספר אזורי, חורה, תל שבע, שגב שלום, עומר, מיתר, א־סייד, אבו כף אום בטין, נבטים, כרמים, מולדה, נתיבות, שדרות, מעגלים, מבועים, עין הבשור, בארי, מפלסים, תושיה, ברור חיל, סעד, דורות, בית הגדי, כפר עזה, ניר יצחק, אור הנר, יכיני, ניר עקיבא, תקומה, רוחמה, שובה, מגן, ניר משה, קלחים, שדה צבי, אורים, ארז, ניר עם, פעמי תש״ז, נווה, עלומים, צאלים, יבול, יתד, גבים, בני נצרים, יושיביה, תלמי ביל״ו, זרועה, רעים, מבטחים, נחל עוז, אוהד, עין השלושה, אשבול, ניר עוז, נירים, צוחר, ישע, איבים, שיבולים, זמרת, שדה ניצן, תלמי אליהו, דקל, גבעולים, שדי אברהם, שוקדה, כפר מימון, שרשרת, תלמי יוסף, גבולות, מלילות, סופה, אבשלים, כיסופים, עמיעוז, פרי גן, חולית, כרם שלום, שלומית, ירוחם, ביר הדאג׳, רביבים, משאבי שדה, אשלים, רתמים, ניצני סיני, טללים, כמהין, באר מילכה, ניצנה כפר נוער, מדרשת בן גוריון, שדה בוקר, מרחב עם, עזוז, דימונה, ערד, כסיפה, ערערה בנגב, קס׳ר א־סיר, אבו קרינאת, דריג׳את, שני ליבנה, נאות הכיכר, מכחול, עין תמר, נווה זוהר, כוחלה, סוסיה, עתניאל, טנא, חגי, אשכולות, מעון, מצדות יהודה, פני חבר, כרמל, שמעה, נגוהות, סנסנה, צפת, קריית שמונה, מג׳דל שמס, חצור הגלילית, קצרין, בוקעתא, טובא–זנגרייה, מסעדה, ג׳ש, ראש פינה, ר׳ג׳ר, עין קיניה, יסוד המעלה, איילת השחר, מטולה, ריחאנייה, שמיר, שדה נחמיה, דפנה, דלתון, מירון, כפר הנשיא, בר יוחאי, ביריה, להבות הבשן, בית הלל, אמירים, קשת, שדה אליעזר, ספסופה, הגושרים, עלמה, מעיין ברוך, כפר גלעדי, מרום גולן, דן, משמר הירדן, יובל, כרכום, ברעם, שאר ישוב, אליפלט, רמות נפתלי, יונתן, כפר בלום, עמיר, כפר סאלד, מחניים, שניר, חולתה, אניעם, נאות מרדכי, יפתח, דוב״ב, אביבים, מלכיה, אור הגנוז, כרם בן זמרה, עמיעד, יראון, סאסא, גדות, כפר שמאי, מרגליות, כורזים, דישון, גונן, אלמגור, שפר, אלוני הבשן, קדמת צבי, אל־רום, כחל, פרוד, אורטל, אמנון, משגב עם, מנרה, עין זיוון, שעל, קלע, קדרים, עמוקה, כדיתא, נווה אטי״ב, צבעון, אודם, טבריה, יבנאל, כפר כמא, גבעת אבני, מגדל, אפיקים, חמאם, חספין, פוריה, נווה עובד, בני יהודה, הזורעים, פוריה עילית, נוב, חד־נס, כינרת קבוצה, כפר זיתים, לביא, עין גב, כינרת מושבה, רמת מגשימים, דגניה ב׳, ארבל, כפר חיטים, אבני איתן, שער הגולן, גבעת יואב, דגניה א׳, שרונה, בית זרע, גינוסר, שדה אילן, רמות, חוקוק, אילניה, נאות הגולן, לבנים, מעלה גמלא, כנף, מסדה, מעגן, מסד, פוריה כפר עבודה, כפר חרוב, תל קציר, נטור, מבוא חמה, אלי עד, אפיק, אלומות, גשור, הודיות מוסד חינוכי, האון, כלנית, מצפה, מיצר, רביד, עפולה, מעלה עירון, דבוריה, שבלי, מוקייבלה, כפר תבור, גן נר, כפר מיסר, סולם שונם, נאעורה, אחוזת ברק, נין, א־טייבה, צנדלה, טמרה יזרעאל, תל עדשים, כפר יחזקאל, מרחביה קיבוץ, רם־און, מולדת, מגידו, עין דור, עין חרוד מאוחד, מדרך עוז, מרחביה מושב, גבע, גזית, ניר יפה, מזרע, דחי, היוגב, שדמות דבורה, רמת צבי, עין חרוד איחוד, יזרעאל, תל יוסף, גבעת עוז, בית קשת, אביטל, מגן שאול, מיטב, כפר קיש, בלפוריה, ברק, חבר, גדיש, מלאה, פרזון, דברת, אומן, גדעונה, כפר גדעון, אדירים, דבורה, כדורי, בית שאן, בית אלפא, בית השיטה, מנחמיה, אשדות יעקב איחוד, טירת צבי, שדה אליהו, ניר דוד, עין הנצי״ב, מירב, רשפים, מעלה גלבוע, שדמות מחולה, שלוחות, גשר, מסילות, שדה נחום, בית יוסף, חפצי־בה, מעוז חיים, כפר רופין, מחולה, תל תאומים, שדי תרומות, אשדות יעקב מאוחד, חמדיה, נווה איתן, רוויה, רחוב, ירדנה, נווה אור, חמדת, בקעות, רועי, מלכישוע, משכיות, ארגמן, מכורה, רותם, תמרה, אום אל־פחם, באקה אל־ר׳רבייה, ערערה, כפר קרע, ג׳ת, בסמ״ה, קציר, מיסר, אום אל־קטף, מגל, חיננית, חריש, שקד, מצר, מי עמי, מצפה אילן, מבוא דותן, חרמש, אל־עריאן, ריחן, אשקלון, קריית מלאכי, יד בנימין, מרכז שפירא, ניצן ב׳, בני ראם, כפר מנחם, ניצן, ברכיה, עין צורים, ינון, בית עזרא, ערוגות, כפר ורבורג, משען, גבעתי, כוכב מיכאל, באר טוביה, אמונים, גיאה, תלמי יחיאל, עזר, ניר ישראל, נגבה, תימורים, כפר הרי״ף, בית שיקמה, שפיר, נתיב העשרה, אביגדור, כפר אחים, בית חלקיה, תלמי יפה, משואות יצחק, זרחיה, יד מרדכי, ניר בנים, בת הדר, כרמיה, זיקים, הודיה, רבדים, אורות, שדה יואב, ניצנים, חפץ חיים, גברעם, מבקיעים, קדמה, כפר סילבר, אל־עזי, גני טל, אחווה, קריית גת, אבן שמואל, נהורה, תלמים, שחר, לכיש, שדה משה, סגולה, גת, שקף, יד נתן, עוצם, אמציה, בית ניר, רווחה, נוגה, אחוזם, מנוחה, אלומה, זבדיאל, ניר ח״ן, נחלה, עוזה, חלץ, שלווה, קוממיות, איתן, שדה דוד, בית גוברין, נועם, גלאון, זוהר, ורדון, נטע; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 901“ – אילות, אילת, באר אורה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 902“ – יטבתה, קטורה, פארן, ספיר, צופר, גרופית, סמר, יהל, נאות סמדר, צוקים, לוטן, נווה חריף, שחרות, אליפז; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 903“ – מצפה רמון, עין יהב, חצבה, עידן; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 950“ – ארצי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום מתקדם“ – יישום אלקטרוני, למעט רב־קו, ולמעט כרטיס אשראי וכרטיס בנק ולמעט לוחית או חפץ המיועדים למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים, אשר מאפשר לאוחז בו לתקף נסיעות, שלו או של נוסע אחר באמצעי התחבורה הציבורית השונים ולשלם בעדן באופן מאובטח, ובכלל זה בטלפון סלולרי חכם, ביישומון סלולרי שמותקן בו או באמצעי סלולרי אחר, באמצעי דיגיטלי או בטכנולוגיה אחרת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה“ – הסדר שמקנה זכויות לנסיעה בקווי שירות במסגרת רישיון קו באוטובוסים, ברכבת, ברכבת המקומית וברכבל, שניתן להטענה ברב־קו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה לזכאי“ – הסדר נסיעה שניתן בהנחה ממחיר הנסיעה שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} למי שזכאי לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה תקופתי“ – הסדר נסיעה שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות במהלך פרק זמן מוגדר ובאזור מוגדר; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה חופשי חודשי“ – הסדר נסיעה תקופתי שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור מוגדר או צלמרחק נסיעה מוגדר, לתקופה של חודש ימים ממועד כניסתו לתוקף, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה חופשי יומי“ – הסדר נסיעה תקופתי שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור מוגדר או למרחק נסיעה מוגדר, לתקופה של יום אחד, התקף מהמועד הנקוב בו ועד לסיומו בשעה 03:59:59 ביום העוקב, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה ערך צבור“ – הסדר נסיעה שבו סכום כספי נטען ברב־קו ושניתן לשלם באמצעותו בעד נסיעה, לרבות בעד הסדר נסיעה אחר, עד לתקרת הסכום הכספי שנטען כאמור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש“ – לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – תקופה שמיום 25 בחודש עד יום 24 בחודש העוקב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק האזרחים הוותיקים“ – {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים|חוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק קליטת חיילים משוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות ביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – חייל בשירות סדיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}}, בין בשירות חובה ובין בשירות קבע, בצבא ההגנה לישראל, ושמציג תעודה אחודה כמשמעותה בפקודות הצבא ושוחר שמציג תעודה כאמור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל מילואים“ – מי שמחזיק בצו תקף לשירות מילואים פעיל, כמשמעותו, {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, במועד הנסיעה, והוטען לו ברב־קו או באמצעי תשלום מתקדם, הסדר נסיעה לאיש מילואים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל בשל״ת“ – חייל בשירות סדיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}} בצבא ההגנה לישראל, כשהוא בשירות ללא תשלום (של״ת), ומציג תעודת של״ת שנתן לו צבא ההגנה לישראל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום“ – לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – פרק הזמן שמשעה 04:00:00 עד שעה 03:59:59 ביום העוקב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יישומון סלולרי“ – יישומון שמותקן בטלפון סלולרי חכם, ובכלל זה יישומון המאפשר גישה לחשבון של יוזם התשלום; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס אשראי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} (להלן – חוק הבנקאות); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס בנק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות}}, למעט לוחית או חפץ המיועדים למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים בלבד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס נייר“ – תעודה המאשרת את תשלום דמי הנסיעה, שתונפק באמצעי הכרטוס, בקווי השירות שהורה עליהם המפקח, ולעניין רכבת מקומית – המנהל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הלמ״ס“ – הלשכה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת הסטטיסטיקה|בפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – המפקח הארצי על התעבורה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלש״ב“ – מיועד לשירות ביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}}, שהוטענה לו ברב־קו נסיעה חופשית באמצעי התחבורה הציבורית למלש״ב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרחק נסיעה“ – מדרגת טווח מרחק אווירי בקילומטרים מנקודת המוצא אל נקודת היעד כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשירות אזרחי“ – מתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}} שבידו תעודה שנתן לו גוף מוכר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק האמור}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת התעבורה“ – {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מסילות הברזל“ – {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו שירות מותאם ביקוש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, לאוטובוסים ציבוריים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכבל“ – רכב בעל יחידה אחת או יותר, הנמשך על ידי כבל או אמצעי אחר בכוח מכני או אחר, מתחת לפני הקרקע, על פני הקרקע, או על גבי עמודים מעל פני הקרקע, המיועד להסעת נוסעים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכבת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה)|בתקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה), התשס״ה–2004}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכבת מקומית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 46|בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רב־קו“ – כרטיס חכם הכולל שבב מחשב שמיועד לביצוע תיקוף ותשלום בעד הנסיעה ושירותים נלווים לפי צו זה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון קו“ – רישיון להפעלת קו שירות כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 386|בתקנה 386 לתקנות התעבורה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקוף“ – תיאום בין אמצעי תשלום מתקדם או רב־קו או כל אמצעי טכנולוגי אחר להתקן שמותקן או שקשור באמצעי התחבורה הציבורית השונים לשם אישור הנסיעה, והתשלום בעדה, ובכלל זה סריקה של התקן, ולעניין יישומון סלולרי – תיאום כאמור וכן סימון יעד הנסיעה ביישומון, שעל הנוסע לבצע לצורך נסיעה, לרבות נוסע שפטור מתשלום או נוסע שבידו הסדר נסיעה תקופתי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ – מי שרשום במרשם האוכלוסין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התעבורה“ – {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}. {{ח:תת|(ב)}} לכל מונח אחר הקשור למחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים יהיה הפירוש שנקבע לו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}}. {{ח:תת|(ג)}} לכל מונח אחר הקשור למחירי נסיעה ברכבת מקומית, יהיה הפירוש שנקבע לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|פקודת מסילות הברזל}}. {{ח:סעיף|2|מחירי נסיעה}} {{ח:תת|(א)}} מחירי הנסיעה בקווי השירות של כל בעל רישיון קו יהיו כנקוב {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרטים 2 עד 4 לתוספת הראשונה}}, לפי העניין, ולפי ההוראות בצו זה. {{ח:תת|(ב)}} מחירי הנסיעה ברכבת מקומית של בעל היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית יהיו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}. {{ח:סעיף|3|עדכון מחירים|תיקון: תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ה, תשפ״ה־3, תשפ״ו, תשפ״ו־2, תשפ״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} מחירי הנסיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ולפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|פרטים 2 עד 5 לתוספת הראשונה}}, יעודכנו ב־25 ביוני של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי בין נתוני העדכון כפי שמפורטים בטור ה׳ לבין נתוני הבסיס שבטור ד׳ בטבלה שלהלן, של כל רכיב כמפורט בטור א׳, לפי מדד הלמ״ס שבטור ב׳ ובהתאם למשקלו בסל התשומות כמצוין בטור ג׳, והכול כמפורט בטבלת הסל שלהלן ועל בסיס המדדים הידועים ב־1 ביוני של אותה שנה ובתוספת של 4% מהמחירים נכון ליום העדכון בכל שנה: {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 26.4.2026 עד יום 25.1.2027):}} מחירי הנסיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ולפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|פרטים 2 עד 5 לתוספת הראשונה}}, יעודכנו ביום י״ז בשבט התשפ״ז (25 בינואר 2027) (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי בין נתוני העדכון כפי שמפורטים בטור ה׳ לבין נתוני הבסיס שבטור ד׳ בטבלה שלהלן, של כל רכיב כמפורט בטור א׳, לפי מדד הלמ״ס שבטור ב׳ ובהתאם למשקלו בסל התשומות כמצוין בטור ג׳, והכול כמפורט בטבלת הסל שלהלן ועל בסיס המדדים הידועים ביום ה׳ בסיוון התשפ״ה (1 ביוני 2025) לעומת המדדים הידועים ביום כ״ד באייר התשפ״ד (1 ביוני 2024) ובתוספת של 4% מהמחירים נכון ליום העדכון בכל שנה: {{ח:תת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} רכיב</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מדד הלמ״ס</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} משקל בסל (מדד אחרון)</th><th>{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} נתוני הבסיס – מדדי חודשים פברואר עד אפריל 2023</th><th>{{מוקטן|טור ה׳}} {{ש}} נתוני העדכון</th></tr> <tr><td>שכר</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), (ינואר 2020 = 100.0) המפורסם על ידי הלמ״ס</td><td>57.46%</td><td>115.4</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ל־1 ביוני שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס</td></tr> <tr><td>דלק</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – אנרגיה, שמנים ונוזלי קירור (440140), (ינואר 2020 = 100.0), המפורסם על ידי הלמ״ס</td><td>22.91%</td><td>140</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – אנרגיה, שמנים ונוזלי קירור (440140), ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ל־1 ביוני שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס</td></tr> <tr><td>ביטוח</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כלל חברות האוטובוסים), (440360) (ינואר 2020 = 100.0) שפרסם הלמ״ס</td><td>4.73%</td><td>113.8</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כל חברות האוטובוסים), (440360) ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ל־1 ביוני שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס</td></tr> <tr><td>הוצאות אחרות</td><td>מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) (ממוצע 2018 = 100.0) שפרסם הלמ״ס</td><td>14.91%</td><td>109.8</td><td>מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ליום המדד הידוע ב־1 ביוני שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס</td></tr> <tr><td>סך הכול</td><td>&nbsp;</td><td>100.00%</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} המפקח על המחירים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, לא יאוחר מחמישה ימי עבודה טרם יום העדכון לפי סעיף קטן (א), את המחירים, כפי שהשתנו לפי סעיף זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 26.4.2026 עד יום 25.1.2027):}} המפקח על המחירים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, את המחירים, כפי שהשתנו לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|4|עיגול סכומים}} {{ח:ת}} בכל עדכון מחירים יעוגלו מחירי הנסיעה לחצי השקל החדש הקרוב, למעט הסדר נסיעה חופשי חודשי שמחירו יעוגל לשקל החדש הקרוב; מחיר הסדר נסיעה לזכאי לא יעוגל, למעט הסדר הנסיעה המפורט {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(4)(א)(1)}} שמחירו יעוגל לחצי השקל החדש הקרוב. {{ח:סעיף|5|פרסום|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} המפקח יפרסם ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספות הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והשנייה}} כפי שהותאמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6(ב)}}. {{ח:סעיף|6|מס ערך מוסף|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} המחירים המפורטים בצו זה כוללים מס ערך מוסף, לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, שונה שיעור מס ערך מוסף שלא במועד העדכון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|באותו סעיף}}, יעודכנו המחירים בהתאם לשיעור החדש של מס ערך מוסף, במועד כניסת שיעור מס ערך מוסף החדש לתתוקף, ויעוגלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}; המפקח על המחירים יפרסם את המחירים המעודכנים בהתאם לשינוי שיעור מס ערך מוסף והמעוגלים כאמור, חמישה ימי עבודה לפחות לפני כניסתם לתוקף, בהודעה באתר האינטרנט של משרד התחבורה ובטיחות בדרכים, ויעבירם לפרסום ברשומות. {{ח:סעיף|7|הסדר נסיעה לזכאי|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ד־4, תשפ״ד־5, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} כל אלה זכאים להסדר נסיעה לזכאי כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} תושב ישראל, שמלאו לו לפי הרישום במרשם האוכלוסין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, 67 שנים, שמציג תעודת זהות, זכאי להנחה של 100% ממחירי הנסיעה באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(2)}} תושב ישראל, שהוא אזרח ותיק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים|בחוק האזרחים הוותיקים}}, שמציג תעודת זהות או תעודת אזרח ותיק כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק האמור}} זכאי להנחה של 50% ממחירי הנסיעה, והיא תינתן על כל סוגי הסדרי הנסיעה הקיימים באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(3)}} נוסע שטרם מלאו לו 18 שנים או שמלאו לו 18 שנים אך הוא עדיין תלמיד בכיתה י״ב, וכן תלמיד מוסד חינוכי מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק חינוך מיוחד|חוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988}}, שטרם מלאו לו 21 או שמלאו לו 21 שנים אך הוא עדיין לומד במוסד חינוכי מיוחד כאמור, שמציג תעודה המאשרת את גילו או אישור כי הוא תלמיד במוסד לחינוך רגיל או במוסד לחינוך מיוחד, לפי העניין, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת ערך צבור או הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; האמור בפסקה זו לא יחול על מי ששוהה בישראל מכוח אשרה ורישיון לישיבת מעבר או אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}; {{ח:תתת|(4)|(א)}} סטודנט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות הסטודנט|בחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007}}, שמציג תעודת סטודנט כמשמעותה {{ח:הערה|[במקור: כמשמועתה]}} {{ח:חיצוני|חוק זכויות הסטודנט#סעיף 13|בסעיף 13 לחוק האמור}}, לרבות תלמיד סיעוד כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים)|בתקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים),התשמ״ט–1988}}, זכאי לאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} לרכוש הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי באמצעות רב־קו; {{ח:תתתתת|(2)}} לרכוש הסדר נסיעה ערך צבור בהנחה של 33% ממחירו באמצעות רב־קו או כרטיס לנסיעה בודדת בהנחה של 33% ממחירה באמצעות אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתתתת|(3)}} לרכוש הסדר נסיעה ערך צבור בהנחה של 50% ממחירו באמצעות רב־קו, ובלבד שבידיו הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי; {{ח:תתתת|(ב)}} תעריף הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי לסטודנט יחושב באופן המפורט להלן: {{ח:תתתתת|(1)}} הסדר נסיעה תקופתי לסמסטר א׳ – מחיר הסדר נסיעה חופשי חודשי יהיה תוצאת המכפלה של 4.5 חודשים ב־0.55 (45% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לתקופה שבין התאריכים 15 באוקטובר ו־1 במרס בשנה העוקבת; {{ח:תתתתת|(2)}} הסדר נסיעה תקופתי לסמסטר ב׳ – מחיר הסדר נסיעה חופשי חודשי יהיה תוצאת המכפלה של 5 חודשים ב־0.55 (45% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לתקופה שבין התאריכים 22 בפברואר ו־31 ביולי באותה השנה; {{ח:תתתתת|(3)}} הסדר נסיעה תקופתי שנתי – מחיר הסדר נסיעה הוא תוצאת המכפלה של 12 חודשים ב־0.5 (50% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לשנה בין התאריכים 15 באוקטובר ו־15 באוקטובר בשנה העוקבת; {{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תתת|(5)}} נכה שמציג תעודת נכה או תעודה אחרת המאשרת את נכותו, שנתן המוסד לביטוח לאומי, נכה צה״ל שמציג תעודת חבר בארגון נכי צה״ל או נכה פעולות איבה שמציג תעודת חבר בארגון נפגעי פעולות איבה, לפי העניין, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת ערך צבור באמצעות רב־קו או ממחיר כרטיס לנסיעה בודדת באמצעי תשלום מתקדם או ממחיר הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(6)}} נוסע שמלאו לו 18 שנים ואינו אזרח ותיק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים|בחוק האזרחים הוותיקים}}, שהמוסד לביטוח לאומי משלם לו קצבת שאירים או השלמת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, ושמציג תעודת זכאות מתאימה, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת ערך צבור באמצעות רב־קו או ממחיר כרטיס לנסיעה בודדת באמצעי תשלום מתקדם או ממחיר הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(7)}} עיוור שמציג תעודה מתאימה, פטור מתשלום בכל קווי השירות; מלווה לעיוור זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה ערך צבור באמצעות רב־קו; {{ח:תתת|(8)}} ילד שטרם מלאו לו 5 שנים הנוסע בליווי נוסע ששילם את דמי הנסיעה או בליווי נוסע שפטור מתשלום דמי הנסיעה או שזכאי להנחה של 100% מדמי הנסיעה, פטור מתשלום בכל קווי השירות, ובלבד שהנוסע שאליו התלווה תיקף את נסיעתו; אם היה עם הנוסע כאמור יותר מילד אחד שטרם מלאו לו 5 שנים, ישולם בעד כל ילד נוסף על הילד הראשון, מחיר הנסיעה בעד אותה נסיעה; {{ח:תתת|(9)}} חייל, חייל בשל״ת, חניך כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המכינות הקדם-צבאיות (הכרה במכינה קדם-צבאית)|בתקנות המכינות הקדם־צבאיות (הכרה במכינה קדם־צבאית), התש״ע–2009}}, או חניך במכינה קדם־צבאית חצי שנתית שנתמכת לפי מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך בתוכנית, ומתנדב טרום שירות צבאי או שירות לאומי או שירות אזרחי לבוגרי כיתה י״ב בשנת שירות שמציג תעודה המעידה על כך, פטור מתשלום בעד הנסיעה בכל קווי השירות, למעט נסיעה למרחק של 225 ק״מ ומעלה; הגבלה זו לא תחול על מי מהמנויים בפסקה זו שמקום שירותו או מקום מגוריו הוא באילת או בערבה, שמציג תעודה המעידה על מקום מגוריו או מקום שירותו; {{ח:תתת|(10)}} חייל מילואים רשאי לנסוע בכל קווי השירות בכפוף להסדר נסיעה שהוטען לו ברב־קו; {{ח:תתת|(11)}} מתנדב בשירות אזרחי פטור מתשלום בעד נסיעה בכל קווי השירות, ובלבד שהגוף המוכר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}} השתתף במימון דמי הנסיעה שלו כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 9|בסעיף 9(א)(2) בחוק האמור}}, למעט נסיעה למרחק של 225 ק״מ ומעלה; הגבלה זו לא תחול על מתנדב כאמור, שמקום שירותו או מקום מגוריו הוא באילת או בערבה, שמציג תעודה המעידה על מקום מגוריו או מקום שירותו; {{ח:תתת|(12)}} נוסע שמלאו לו 18 שנים ושטרם מלאו לו 27 שנים, שמציג תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת הניתנת על פי דין, המזהה אותו ושנקוב בה תאריך לידה, זכאי להנחה של 33% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(13)}} נוסע שהוא חייל משוחרר, ובכלל זה מי ששירת בשירות לאומי או בשירות לאומי־אזרחי, שמציג תעודת שחרור משירות סדיר או תעודה על השלמתו, לפי העניין (להלן – התעודה), זכאי לנסיעה בהנחה של 100% ממחיר הנסיעה באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם, למשך שנה אחת מיום שחרורו משירות סדיר או מיום סיום השירות, לפי העניין, או למשך שנה אחת מיום הצגת התעודה, לפי המאוחר, ואולם הזכאות להנחה למשך שנה מיום הצגת התעודה מותנית בהצגתה לא יאוחר מ־60 ימים ממועד השחרור או מסיום השירות, לפי העניין; לעניין פסקה זו, ”חייל משוחרר“, ”שירות לאומי“, ”שירות לאומי־אזרחי“, ”שירות סדיר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|בחוק קליטת חיילים משוחררים}}; {{ח:תתת|(14)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 9.4.2025 עד יום 9.9.2027):}} נוסע שהוא תושב רשות מקומית המדורגת באשכולות 1 עד 5 במדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – הלמ״ס), למעט תושב כאמור המתגורר באזור סטטיסטי או ביישוב במועצה אזורית המדורגים באשכולות 9 עד 10 במדד החברתי־כלכלי של הלמ״ס או ברשות מקומית שאין בה חלוקה לאזורים סטטיסטיים המדורגת באשכולות 9 עד 10 במדד החברתי־כלכלי של הלמ״ס, כפי שמדדים אלה מתעדכנים מזמן לזמן (בפסקה זו – הרשות), זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם, ובלבד שיציג ספח של תעודת הזהות שרשומה בו כתובתו העדכנית ברשות, וכן אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} חשבון ארנונה על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; {{ח:תתתת|(ב)}} חשבון חשמל על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; {{ח:תתתת|(ג)}} חשבון מים על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; {{ח:תתתת|(ד)}} תצהיר ערוך כדין לגבי כתובת המגורים של מבקש ההנחה נכון למועד הגשת התצהיר; תתאפשר הגשת תצהיר אחד לגבי כל המתגוררים באופן קבוע באותה כתובת מגורים; {{ח:תתת}} לעניין פסקה זו, ”אזור סטטיסטי“ – יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית־סטטיסטית, שנקבעה כאזור סטטיסטי לפי פרסומי הלמ״ס; {{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 25.4.2025 עד יום 9.9.2027):}} נוסע שהוא תושב רשות מקומית שיש בה חלוקה לאזורים סטטיסטיים, ושהוא מתגורר באזור סטטיסטי המדורג באשכולות 1 עד 5 במדד החברתי־כלכלי של הלמ״ס, או נוסע שהוא תושב יישוב במועצה אזורית המדורגת באשכולות 1 עד 5 במדד החברתי־כלכלי של הלמ״ס, או נוסע שהוא תושב רשות מקומית שאינה מחולקת לאזורים סטטיסטיים או שאינה מועצה אזורית ואולם היא מדורגת באשכולות 1 עד 5 במדד החברתי־כלכלי של הלמ״ס (בפסקה זו – הרשות), זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם, ובלבד שיציג ספח של תעודת הזהות שרשומה בו כתובתו העדכנית ברשות, וכן אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} חשבון ארנונה על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; {{ח:תתתת|(ב)}} חשבון חשמל על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; {{ח:תתתת|(ג)}} חשבון מים על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; {{ח:תתתת|(ד)}} תצהיר ערוך כדין לגבי כתובת המגורים של מבקש ההנחה נכון למועד הגשת התצהיר; תתאפשר הגשת תצהיר אחד לגבי כל המתגוררים באופן קבוע באותה כתובת מגורים; {{ח:תתת}} לעניין פסקה זו, ”אזור סטטיסטי“ – יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית־סטטיסטית, שנקבעה כאזור סטטיסטי לפי פרסומי הלמ״ס. {{ח:תת|(ב)}} הזכאות להנחה בסעיף זה היא אישית. {{ח:תת|(ג)}} נוסע רשאי לממש זכאות אחת בלבד להנחה לפי בחירתו, ולא יתאפשר כפל הנחות. {{ח:סעיף|7א|תשלום בכרטיס אשראי או בכרטיס בנק ותיקוף בעד נוסע אחר|תיקון: תשפ״ד־5}} {{ח:תת|(א)}} תשלום בכרטיס אשראי או בכרטיס בנק יתאפשר רק בעד נסיעה בודדת, בקווי השירות שהורה עליהם המפקח או המנהל, ובאמצעי הכרטוס שקבע המפקח בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 61ב|סעיף 61ב(א) לפקודת התעבורה}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 389|ותקנות 389(9)}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 404|ו־404 לתקנות התעבורה}}, או המנהל בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה)#סעיף 1|ההגדרה ”כרטיס“ בתקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה), התשס״ה–2004}}, או לפי {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת)#סעיף 1|ההגדרה ”כרטיס“}} {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת)#סעיף 2|ותקנה 2 לתקנות מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת), התש״ס–2000}}, הכול לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} תשלום בעד נסיעה בודדת בכרטיס אשראי או בכרטיס בנק יהיה במחיר מלא, ולא יקנה למשלם זכאות להנחה או לנסיעת מעבר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|בפרט 4 לתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ג)}} תשלום בעד נוסע אחר ביישומון סלולרי יהיה במחיר מלא, ולא יקנה לנוסע האחר זכאות להנחה או לנסיעת מעבר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|בפרט 4 לתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|8|השבת עודף למשלמים במזומן}} {{ח:ת}} השבת עודף או חלק מעודף, עד לסך של 50 אגורות, למשלמים במזומן, תתאפשר באמצעות טעינת הסכום להסדר נסיעה ערך צבור. {{ח:סעיף|9|ביטול}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית), התשס״ג–2003}} – בטל. {{ח:סעיף|10|תחילה ותחולה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתו של צו זה, למעט האמור בסעיף קטן (ב), ביום ד׳ באב התשפ״ב (1 באוגוסט 2022), ולעניין תשלום באמצעי תשלום מתקדם – ביום כ״ו בתמוז התשפ״ב (25 ביולי 2022) (להלן – יום התחילה). {{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)(4)(א)(1) ו־(3)}} לעניין תשלום באמצעי תשלום מתקדם, ביום י׳ בתשרי התשפ״ד (25 בספטמבר 2023). {{ח:סעיף|11|הוראת מעבר|תיקון: תשפ״ד־5}} {{ח:תת|(א)}} מיום פרסומו של צו זה לא יימכרו הסדר נסיעה מסוג כרטיסייה וכן הסדר נסיעה שנתי לנוער; ואולם נוסע שבידו הסדר נסיעה מסוג כרטיסייה או הסדר נסיעה שנתי לנוער, שנקוב בו מועד תום השימוש בו, רשאי להשתמש בו בלא תוספת מחיר עד תום המועד הנקוב בו או עד יום התחילה, לפי המאוחר. {{ח:תת|(ב)}} החל מיום ב׳ בתמוז התשפ״ב (1 ביולי 2022) לא יימכר הסדר נסיעה מסוג חודשי גמיש והסדר נסיעה מסוג מנוי שבועי. {{ח:תת|(ג)}} המרת ערך כספי בכרטיסייה לכרטיס נייר או להסדר נסיעה חלופי, שיקבע, לפי העניין, המפקח בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 61ב|סעיף 61ב(א) לפקודת התעבורה}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 389|ותקנות 389(9)}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 404|ו־404 לתקנות התעבורה}}, או המנהל בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה)#סעיף 1|ההגדרה ”כרטיס“ בתקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה), התשס״ה–2004}}, או לפי {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת)#סעיף 1|ההגדרה ”כרטיס“}} {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת)#סעיף 2|ותקנה 2 לתקנות מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת), התש״ס–2000}}, תתאפשר לבעלי הסדר נסיעה זה עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024). {{ח:סעיף|12|הוראת שעה|תיקון: תשפ״ג, [הודעות]}} {{ח:ת}} בתקופה שעד יום ו׳ בטבת התשפ״ג (30 בדצמבר 2022) ובתקופה שמיום פרסומו של צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית) (תיקון), התשפ״ג–2023 {{ח:הערה|(ביום 18.5.2023)}} עד יום י״ד באב התשפ״ג (31 באוגוסט 2023) יראו כאילו {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, אחרי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|פרט 2}} בא: {{ח:תת|"2א.|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}, בכל קווי השירות מותאם הביקוש יהיה מחיר הנסיעה המרבי לנסיעה בודדת – 19 ש״ח {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; החל מיולי 2024, 22.50 ש״ח)}} (להלן – המחיר המרבי). {{ח:תתת|(ב)}} המפקח על התעבורה, בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 389|תקנה 389(7) לתקנות התעבורה}}, יקבע ברישיון הקו מנגנון לחישוב דמי הנסיעה בקו שירות מותאם ביקוש, ובלבד שדמי הנסיעה לא יעלו על המחיר המרבי; מנגנון החישוב יפורסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, באתר האינטרנט של בעל רישיון הקו, ובאמצעי התשלום המתקדם, לרבות ביישומון הסלולרי, שבאמצעותו יבוצעו ההזמנה והתשלום. {{ח:תתת|(ג)}} בקו שירות מותאם ביקוש, דמי הנסיעה הבודדת לכל נסיעה יוצגו בידי בעל הרישיון, ויאושרו, טרם הנסיעה, בידי מזמין הנסיעה; הצגת דמי הנסיעה ואישורם כאמור ייעשו באמצעי התשלום המתקדם לרבות ביישומון הסלולרי." {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}})}}}} {{ח:קטע3||מחירי נסיעה בקווי שירות של בעל רישיון קו}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} מעודכנים לאפריל 2025):}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} השינויים במחירי הנסיעה בקווי השירות של כל בעל רישיון קו הם כמפורט להלן בש״ח, לעומת המחיר שהיה תקף ביום ג׳ באב התשפ״ב (31 ביולי 2022). {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשפ״ג־4, [הודעות], תשפ״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} מחירי הנסיעה בהסדרי הנסיעה התקפים באוטובוסים או בנסיעה משולבת עם רכבת, רכבת מקומית ורכבל, הם כלהלן: {{ח:ת}} <table> <tr><th colspan="2">מרחק</th><th colspan="2">מחיר לנסיעה בודדת בש״ח</th><th colspan="2">מחיר לנסיעה בהסדר נסיעה חופשי יומי בש״ח</th><th colspan="2">מחיר לנסיעה בהסדר נסיעה חופשי חודשי בש״ח</th></tr> <tr><th>אוטובוס</th><th>משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל</th><th>אוטובוס</th><th>רכבת מקומית</th><th>אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל</th><th>משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל</th><th>אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל</th><th>משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל</th></tr> <tr><td>עד 15 ק״מ</td><td>עד 15 ק״מ</td><td>8</td><td>8</td><td>17.5</td><td>23</td><td>315</td><td>323</td></tr> <tr><td>מעל 15 ק״מ עד 40 ק״מ</td><td>עד 40 ק״מ</td><td>14.5</td><td>14.5</td><td>29</td><td>32.5</td><td>315</td><td>323</td></tr> <tr><td rowspan="2">מעל 40 ק״מ עד 120 ק״מ</td><td>עד 75 ק״מ</td><td>19</td><td>&nbsp;</td><td>37.5</td><td>42</td><td>315</td><td>464</td></tr> <tr><td>מעל 75 ק״מ עד 120 ק״מ</td><td>19</td><td>&nbsp;</td><td>37.5</td><td>47</td><td>&nbsp;</td><td>684</td></tr> <tr><td>מעל 120 ק״מ עד 225 ק״מ לרבות נסיעות לאזור 901</td><td>&nbsp;</td><td>30.5</td><td>&nbsp;</td><td>60.5</td><td>80.5</td><td>315</td><td>684</td></tr> <tr><td>אזור 950 לנסיעות – מעל 225 ק״מ</td><td>מעל 225 ק״מ</td><td>74 {{מוקטן|(לא כולל מע״מ)}}</td><td>&nbsp;</td><td>79.5</td><td>&nbsp;</td><td>684</td><td>684</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|2א||תיקון: תשפ״ג, [הודעות]|עוגן=תוספת 1 פרט 2א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף*|3||תיקון: [הודעות], תשפ״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} מחיר לנסיעה בהסדר נסיעה חופשי חודשי בתוך כל אחד מהאזורים האלה ובהם: 99, 901, 902, 903 – יהיה 139 ש״ח, ובלבד שמרחק הנסיעה הבודדת לא יעלה על 40 ק״מ. {{ח:סעיף*|4||תיקון: תשפ״ג־4, תשפ״ד־5|עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} מחיר הנסיעה לנסיעה בודדת בתעריף הקבוע למרחק של עד 15 ק״מ כמצוין בטבלה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|שבפרט 2}}, כולל נסיעת מעבר במרחק של עד 15 ק״מ ושבוצעה ברציפות במשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, וזאת רק בין אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל, ובתיקוף באמצעות רב־קו או באמצעי תשלום מתקדם; נוסע המשלם באמצעות הסדר נסיעה ערך צבור או אמצעי תשלום מתקדם, שיבצע מעבר כאמור, בין אוטובוס לרכבת מקומית ישלם את הפרש המחיר שבין מחיר הנסיעה ברכבת המקומית למחיר הנסיעה באוטובוס; מחיר הנסיעה לפי פרט זה אינו כולל נסיעת מעבר בכל נסיעה שמשלבת את הרכבת, ונסיעה ברכבת תקטע את הזכאות להמשך נסיעות מעבר לפי פרט זה בפרק הזמן כאמור. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}} {{ח:תת|(א)}} מחיר הנסיעה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}, כולל הובלת מטען יד של נוסע, מזוודה, כיסא נכים מקופל, אופניים מקופלים, קורקינט מקופל, עגלת ילדים הנושאת ילד או מקופלת או בעל חיים שמותר להסיעו בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 462|לתקנה 462 לתקנות התעבורה}}. {{ח:תת|(ב)}} בעד הובלת מטען שאינו נכלל בסעיף קטן (א), ישולם מחיר הזהה למחיר נסיעה בודדת לאותה נסיעה. {{ח:סעיף*|5א||תיקון: תשפ״ה־2|עוגן=תוספת 1 פרט 5א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}} {{ח:ת}} למשלם באמצעי תשלום מתקדם יבוצע חישוב שממצה את מרב היעילות של שילוב הסדרי הנסיעה, תוך התחשבות בנסיעות שביצע בחודש הנוגע לחיוב, ובהתאמה הנדרשת למתכונת התשלום באמצעי התשלום המתקדם. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}})}}}} {{ח:קטע3||מחירי נסיעה ברכבת מקומית}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|פרטים 1}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|2}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|ו־4 עד 6 לתוספת הראשונה}} יחולו על מחירי הנסיעה ברכבת מקומית בשינויים המחויבים לפי העניין ובשינוי זה: {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרט 1}}, במקום ”קווי שירות“ ייקרא ”קווי הרכבת המקומית“ ובמקום ”בעל רישיון קו“ ייקרא ”בעל היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית או מי מטעמו“. {{ח:חתימות|ל׳ בניסן התשפ״ב (1 במאי 2022)}} * '''מרב מיכאלי'''<br>שרת התחבורה והבטיחות בדרכים * '''אביגדור ליברמן'''<br>שר האוצר {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 0f7albltep2kfo7j0skll6p6f640uuy 116 467942 3079456 3011164 2026-08-28T05:08:30Z Shahar9261 22508 תיקון - הוראת שעה תשפ"ו מס' 3 3079456 wikitext text/x-wiki <שם> צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל), התשפ״ב–2022 <מאגר תקן 1001122 קוד a163Y00000EjIRbQAN> <מקור> ((ק״ת תשפ״ב, 2742|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|10137)), ((2826|ת״ט|10146)), ((3611|ת"ט|10274)), ((4056|ת"ט|10329)); ((תשפ"ג, 2068|הוראת שעה|10709)), ((2326|תיקון והוראת שעה|10742)), ((2328|תיקון|10742)); ((תשפ"ד, 118|הוראת שעה|10824)), ((822|הוראת שעה מס' 2|10982)), ((1710|ת"ט|11158)), ((1960|תיקון|11212)), ((2647|תיקון מס' 2|11306)), ((2695|ת"ט|11313)); ((תשפ"ה, 1489|תיקון|11820)), ((1998|הוראת שעה|11920)); ((תשפ"ו, 952|הוראת שעה|12231)), ((2026|הוראת שעה מס' 2|12373)), ((2268|הוראת שעה מס' 3|12436)). <!-- עדכון אחרון: תשפ"ו-3 --> ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשפ"ג, 2138|הודעה|10729)); ((תשפ"ד, 2744|הודעה|11325)). <מבוא> <!-- (תיקון: תשפ"ד-3) --> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 12(א)(1)]] [[=החוק|לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996]], (להלן – החוק), ובהתייעצות עם ועדת המחירים לפי [[סעיף 13 לחוק]], אנו מצווים לאמור: @ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ד-4, תשפ"ד-5) : (א) בצו זה – ::- ”אזור 950” – ארצי; ::- ”אמצעי תשלום מתקדם” – יישום אלקטרוני, למעט רב־קו, ולמעט כרטיס אשראי וכרטיס בנק ולמעט לוחית או חפץ המיועדים למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים, אשר מאפשר לאוחז בו לתקף נסיעות, שלו או של נוסע אחר באמצעי התחבורה הציבורית השונים ולשלם בעדן באופן מאובטח, ובכלל זה בטלפון סלולרי חכם, ביישומון סלולרי שמותקן בו או באמצעי סלולרי אחר, באמצעי דיגיטלי או בטכנולוגיה אחרת; ::- ”הסדר נסיעה” – הסדר שמקנה זכויות נסיעה ברכבת, ברכבת המקומית וברכבל, שניתן להטענה ברב־קו; ::- ”הסדר נסיעה לזכאי” – הסדר נסיעה שניתן בהנחה ממחיר הנסיעה שנקבע [[בתוספת]] למי שזכאי לכך בשל נתוניו האישיים לפי [[סעיף 7]]; ::- ”הסדר נסיעה תקופתי” – הסדר נסיעה שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות במהלך פרק זמן מוגדר ובאזור מוגדר; ::- ”הסדר נסיעה חופשי חודשי” – הסדר נסיעה תקופתי שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור מוגדר או למרחק נסיעה מוגדר, לתקופה של חודש ימים ממועד כניסתו לתוקף; ::- ”הסדר נסיעה חופשי יומי” – הסדר נסיעה תקופתי שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור מוגדר או למרחק נסיעה מוגדר, לתקופה של יום אחד התקף מהמועד הנקוב בו ועד לסיומו בשעה 03:59:59 ביום העוקב; ::- ”הסדר נסיעה ערך צבור” – הסדר נסיעה שבו סכום כספי נטען ברב־קו ושניתן לשלם באמצעותו בעד נסיעה, לרבות בעד הסדר נסיעה אחר, עד לתקרת הסכום הכספי שנטען כאמור; ::- ”חודש” – לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – תקופה שמיום 25 בחודש עד יום 24 בחודש העוקב; ::- ”חוק האזרחים הוותיקים” – [[חוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989]]; ::- "חוק קליטת חיילים משוחררים" - [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994]]; ::- ”חוק שירות אזרחי” – [[חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017]]; ::- ”חוק שירות ביטחון” – [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986]]; ::- ”חייל” – חייל בשירות סדיר כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]], בין בשירות חובה ובין בשירות קבע, בצבא ההגנה לישראל, ושמציג תעודה אחודה כמשמעותה בפקודות הצבא ושוחר שמציג תעודה כאמור; ::- ”חייל מילואים” – מי שמחזיק בצו תקף לשירות מילואים פעיל, כמשמעותו [[בסעיף 5 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008]], במועד הנסיעה, והוטען לו ברב־קו או באמצעי תשלום מתקדם, הסדר נסיעה לאיש מילואים; ::- ”חייל בשל״ת” – חייל בשירות סדיר כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]] בצבא ההגנה לישראל, כשהוא בשירות ללא תשלום (של״ת), ומציג תעודת של״ת שנתן לו צבא ההגנה לישראל; ::- ”יום” – לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – פרק הזמן שמשעה 04:00:00 עד שעה 03:59:59 ביום העוקב; ::- ”יישומון סלולרי” – יישומון שמותקן בטלפון סלולרי חכם, ובכלל זה יישומון המאפשר גישה לחשבון של יוזם התשלום; ::- "כרטיס אשראי" - כהגדרתו [[=חוק הבנקאות|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי)((,)) התשמ"א-1981]] (להלן - חוק הבנקאות); ::- "כרטיס בנק" - כהגדרתו [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות]], למעט לוחית או חפץ המיועדים למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים בלבד; ::- "כרטיס נייר" - תעודה המאשרת את תשלום דמי הנסיעה, שתונפק באמצעי הכרטוס, בקווי השירות שהורה עליהם המפקח, ולעניין רכבת ארצית, רכבת מקומית ורכבל - המנהל; ::- ”הלמ״ס” – הלשכה כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972]]; ::- ”המדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "המנהל" - כהגדרתו [[בפקודת מסילות הברזל]]; ::- ”המפקח” – המפקח הארצי על התעבורה כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]]; ::- ”מלש״ב” – מיועד לשירות ביטחון כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]], שהוטענה לו ברב־קו נסיעה חופשית באמצעי התחבורה הציבורית למלש״ב; ::- ”מרחק נסיעה” – מדרגת טווח מרחק אווירי בקילומטרים מנקודת המוצא אל נקודת היעד כמפורט [[בתוספת]]; ::- ”מתנדב בשירות אזרחי” – מתנדב כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]] שבידו תעודה שנתן לו גוף מוכר כהגדרתו [[בחוק האמור]]; ::- ”פקודת התעבורה” – [[פקודת התעבורה]]; ::- ”פקודת מסילות הברזל” – [[פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972]]; ::- ”קו” – קו נסיעה בין תחנת יציאה לבין תחנת יעד; ::- ”רכבל” – רכב בעל יחידה אחת או יותר, הנמשך על ידי כבל או אמצעי אחר בכוח מכני או אחר, מתחת לפני הקרקע, על פני הקרקע, או על גבי עמודים מעל פני הקרקע, המיועד להסעת נוסעים; ::- ”רכבת” – כהגדרתה [[בפקודת מסילות הברזל]], למעט רכבת מקומית; ::- ”רכבת מקומית” – כהגדרתה [[בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל]]; ::- ”רב־קו” – כרטיס חכם הכולל שבב מחשב שמיועד לביצוע תיקוף ותשלום בעד שכר הנסיעה ושירותים נלווים שעל פי צו זה; ::- ”ש״ח” – שקלים חדשים; ::- ”תיקוף” – תיאום בין אמצעי תשלום מתקדם או רב־קו או כל אמצעי טכנולוגי אחר לבין התקן שמותקן בשער הכניסה לתחנת רכבת או באמצעי התחבורה הציבורית לשם אישור הנסיעה והתשלום בעדה, ובכלל זה סריקה ידנית או אוטומטית באמצעות התקן, ולעניין יישומון סלולרי – תיאום כאמור וכן סימון יעד הנסיעה ביישומון, שעל הנוסע לבצע לצורך נסיעה, לרבות נוסע שפטור מתשלום או נוסע שבידו הסדר נסיעה תקופתי. : (ב) לכל מונח אחר הקשור למחירי נסיעה ברכבת או ברכבת מקומית, יהיה הפירוש שנקבע לו לפי [[פקודת מסילות הברזל]]. @ 2. מחירי נסיעה : (א) מחירי הנסיעה ברכבת יהיו כנקוב [[בתוספת]], לפי העניין ולפי ההוראות בצו זה. : (ב) מחירי הנסיעה ברכבל הפועל בעיר חיפה יהיו כנקוב [[בתוספת]]. @ 3. עדכון מחירים (תיקון: תשפ"ג, תשפ״ג–2, תשפ"ה, תשפ"ה-2, תשפ"ו, תשפ"ו-2, תשפ"ו-3) : (א) מחירי הנסיעה כאמור [[בסעיף 2]] ולפי [[פרטים 1 עד 4 לתוספת]], יעודכנו ב-25 ביוני של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי בין נתוני העדכון כפי שמפורטים בטור ה׳ לבין נתוני הבסיס שבטור ד׳ בטבלה שלהלן, של כל רכיב כמפורט בטור א׳ לפי מדד הלמ״ס שבטור ב׳ ובהתאם למשקלו בסל התשומות כמצוין בטור ג׳ והכול כמפורט בטבלת הסל שלהלן ועל בסיס המדדים הידועים ב־1 ביוני של אותה שנה ובתוספת של 4% מהמחירים נכון ליום העדכון בכל שנה: :: (((הוראת שעה מיום 26.4.2026 עד יום 25.1.2027):)) מחירי הנסיעה כאמור [[בסעיף 2]] ולפי [[פרטים 1 עד 4 לתוספת]], יעודכנו ביום י"ז בשבט התשפ"ז (25 בינואר 2027) (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי בין נתוני העדכון כפי שמפורטים בטור ה׳ לבין נתוני הבסיס שבטור ד׳ בטבלה שלהלן, של כל רכיב כמפורט בטור א׳ לפי מדד הלמ״ס שבטור ב׳ ובהתאם למשקלו בסל התשומות כמצוין בטור ג׳ והכול כמפורט בטבלת הסל שלהלן ועל בסיס המדדים הידועים ביום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025) לעומת המדדים הידועים ביום כ"ד באייר התשפ"ד (1 ביוני 2024) ובתוספת של 4% מהמחירים נכון ליום העדכון בכל שנה: :: {| ! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} רכיב !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מדד הלמ״ס !! {{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} משקל בסל (מדד אחרון) !! {{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} נתוני הבסיס – מדדי חודש פברואר עד אפריל 2023 !! {{מוקטן|טור ה׳}} {{ש}} נתוני העדכון |- | שכר || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), (ינואר 2020 = 100.0) המפורסם על ידי הלמ״ס || 57.46% || 115.4 || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ל־1 ביוני שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס |- | דלק || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – אנרגיה, שמנים ונוזלי קירור (440140), (ינואר 2020 = 100.0), המפורסם על ידי הלמ״ס || 22.91% || 140 || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – אנרגיה, שמנים ונוזלי קירור (440140), ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ל־1 ביוני שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס |- | ביטוח || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כלל חברות האוטובוסים), (440360) (ינואר 2020 = 100.0) שפרסם הלמ״ס || 4.73% || 113.8 || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כל חברות האוטובוסים), (440360) ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ל־1 ביוני שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס |- | הוצאות אחרות || מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) (ממוצע 2018 = 100.0) שפרסם הלמ״ס || 14.91% || 109.8 || מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) – ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ליום המדד הידוע ב־1 ביוני שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס |- | סך הכול || || 100.00% || || |} : (ב) המפקח על המחירים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, לא יאוחר מחמישה ימי עבודה טרם יום העדכון לפי סעיף קטן (א), את המחירים, כפי שהשתנו לפי סעיף זה. :: (((הוראת שעה מיום 26.4.2026 עד יום 25.1.2027):)) המפקח על המחירים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, את המחירים, כפי שהשתנו לפי סעיף זה. : (ג) (((נמחק).)) @ 4. עיגול סכומים : בכל עדכון מחירים יעוגלו מחירי הנסיעה לחצי השקל החדש הקרוב, למעט הסדר נסיעה חופשי חודשי שמחירו יעוגל לשקל החדש הקרוב; מחיר הסדר נסיעה לזכאי לא יעוגל, למעט הסדר נסיעה המפורט [[בסעיף 7(א)(4)(א)(1)]] שמחירו יעוגל לחצי השקל החדש הקרוב. @ 5. פרסום (תיקון: תשפ"ה) : המפקח יפרסם ברשומות את נוסח [[התוספת]] כפי שהותאמה לפי [[סעיפים 3]], [[4]] [[ו-6(ב)]]. @ 6. מס ערך מוסף (תיקון: תשפ"ה) : (א) המחירים המפורטים בצו זה כוללים מס ערך מוסף, לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976]]. : (ב) נוסף על האמור [[בסעיף 3]], שונה שיעור מס ערך מוסף שלא במועד העדכון כאמור [[באותו סעיף]], יעודכנו המחירים בהתאם לשיעור החדש של מס הערך המוסף, במועד כניסת שיעור מס הערך המוסף לתוקף, ויעוגלו לפי [[סעיף 4]]; המפקח על המחירים יפרסם את המחירים המעודכנים בהתאם לשינוי שיעור מס ערך מוסף והמעוגלים כאמור, חמישה ימי עבודה לפחות לפני כניסתם לתוקף, בהודעה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ויעבירם לפרסום ברשומות. @ 7. הסדר נסיעה לזכאי (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ד-2, תשפ"ד-4, תשפ"ד-5, תשפ"ד-6, תשפ"ה) : (א) כל אלה זכאים להסדר נסיעה לזכאי כמפורט להלן: :: (1) תושב ישראל, שמלאו לו לפי הרישום במרשם האוכלוסין 67 שנים, שמציג תעודת זהות, זכאי להנחה של 100% ממחירי הנסיעה באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; :: (2) תושב ישראל, שהוא אזרח ותיק, כהגדרתו [[בחוק האזרחים הוותיקים]], שמציג תעודת זהות או תעודת אזרח ותיק כמשמעותה [[בסעיף 2 לחוק האמור]] זכאי להנחה של 50% ממחירי הנסיעה, והיא תינתן על כל סוגי הסדרי הנסיעה הקיימים באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; :: (3) נוסע שטרם מלאו לו 18 שנים או שמלאו לו 18 שנים אך הוא עדיין תלמיד בכיתה י״ב, וכן תלמיד מוסד חינוכי מיוחד לפי [[חוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988]], שטרם מלאו לו 21 או שמלאו לו 21 שנים אך הוא עדיין לומד במוסד חינוכי מיוחד כאמור, שמציג תעודה המאשרת את גילו או אישור כי הוא תלמיד במוסד לחינוך רגיל או במוסד לחינוך מיוחד, לפי העניין, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת ערך צבור או הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; האמור בפסקה זו לא יחול על מי ששוהה בישראל מכוח אשרה ורישיון לישיבת מעבר או אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952]]; :: (4)(א) סטודנט כהגדרתו [[בחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007]], שמציג תעודת סטודנט כמשמעותה [[בסעיף 13 לחוק האמור]], לרבות תלמיד סיעוד כהגדרתו [[בתקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ״ט–1988]], זכאי לאלה: :::: (1) לרכוש הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי באמצעות רב־קו; :::: (2) לרכוש הסדר נסיעה ערך צבור, בהנחה של 33% ממחירו באמצעות רב־קו או כרטיס לנסיעה בודדת בהנחה של 33% ממחירה באמצעות אמצעי תשלום מתקדם; :::: (3) לרכוש הסדר נסיעה ערך צבור בהנחה של 50% ממחירו באמצעות רב־קו, ובלבד שבידיו הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי; ::: (ב) תעריף הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי לסטודנט יחושב באופן המפורט להלן: :::: (1) הסדר נסיעה תקופתי לסמסטר א׳ – מחיר הסדר נסיעה חופשי יהיה תוצאת המכפלה של 4.5 חודשים ב־0.55 (45% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לתקופה שבין התאריכים 15 באוקטובר ו־1 במרס בשנה העוקבת; :::: (2) הסדר נסיעה תקופתי לסמסטר ב׳ – מחיר הסדר נסיעה חופשי חודשי יהיה תוצאת המכפלה של 5 חודשים ב־0.55 (45% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לתקופה שבין התאריכים 22 בפברואר ו־31 ביולי באותה השנה; :::: (3) הסדר נסיעה תקופתי שנתי – מחיר הסדר נסיעה הוא תוצאת המכפלה של 12 חודשים ב־0.5 (50% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לשנה, בין התאריכים 15 באוקטובר ו־15 באוקטובר בשנה העוקבת; ::: (ג) (((פקעה);)) :: (5) נכה שמציג תעודת נכה או תעודה אחרת המאשרת את נכותו, שנתן המוסד לביטוח לאומי, נכה צה״ל שמציג תעודת חבר בארגון נכי צה״ל או נכה פעולות איבה שמציג תעודת חבר בארגון נפגעי פעולות איבה, לפי העניין, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת ערך צבור באמצעות רב־קו או ממחיר כרטיס לנסיעה בודדת באמצעי תשלום מתקדם או הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב-קו או אמצעי תשלום מתקדם; :: (6) נוסע שמלאו לו 18 שנים ואינו אזרח ותיק כהגדרתו [[בחוק האזרחים הוותיקים]], שהמוסד לביטוח לאומי משלם לו קצבת שאירים או השלמת הכנסה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995]], ושמציג תעודת זכאות מתאימה, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת ערך צבור באמצעות רב־קו או ממחיר כרטיס לנסיעה בודדת באמצעי תשלום מתקדם או הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב-קו או אמצעי תשלום מתקדם; :: (7) עיוור שמציג תעודה מתאימה, פטור מכל תשלום הקבוע בצו זה; מלווה לעיוור זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה ערך צבור באמצעות רב־קו; :: (8) ילד שטרם מלאו לו 5 שנים הנוסע בלווי נוסע ששילם את דמי הנסיעה או בליווי נוסע שפטור מתשלום דמי הנסיעה או שזכאי להנחה של 100% מדמי הנסיעה, פטור מתשלום, ובלבד שהנוסע שאליו התלווה תיקף את נסיעתו; היו עם נוסע כאמור יותר מילד אחד שטרם מלאו לו 5 שנים, ישולם בעד כל ילד נוסף על הילד הראשון, מחיר נסיעה בעד אותה נסיעה; :: (9) חייל, חייל בשל״ת, חניך כהגדרתו [[בתקנות המכינות הקדם־צבאיות (הכרה במכינה הקדם־צבאית), התש״ע–2009]], או חניך במכינה קדם־צבאית חצי שנתית שנתמכת לפי מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך בתוכנית טרום שירות צבאי או שירות לאומי או שירות אזרחי לבוגרי כיתה י״ב, ומתנדב בשנת שירות, שמציג תעודה המעידה על כך, פטור מתשלום בעד הנסיעה, למעט נסיעה למרחק של 225 ק״מ ומעלה; הגבלה זו לא תחול על מי מהמנויים בפסקה זו שמקום שירותו או מקום מגוריו הוא באילת או בערבה, שמציג תעודה המעידה על מקום מגוריו או מקום שירותו; :: (10) חייל מילואים רשאי לנסוע בכל הקווים בכפוף להסדר נסיעה שהוטען לו ברב־קו או באמצעי תשלום מתקדם; :: (11) מתנדב בשירות אזרחי פטור מתשלום בעד נסיעה, ובלבד שהגוף המוכר כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]] השתתף במימון דמי הנסיעה שלו כאמור [[בסעיף 9(א)(2) בחוק האמור]], למעט נסיעה למרחק של 225 ק״מ ומעלה; הגבלה זו לא תחול על מתנדב כאמור, שמקום שירותו או מקום מגוריו הוא באילת או בערבה, שמציג תעודה המעידה על מקום מגוריו או מקום שירותו; :: (12) נוסע שמלאו לו 18 ושטרם מלאו לו 27, שמציג תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת הניתנת על פי דין, המזהה אותו ושנקוב בה תאריך לידה, זכאי להנחה של 33% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב–קו או אמצעי תשלום מתקדם; :: (13) נוסע שהוא חייל משוחרר, ובכלל זה מי ששירת בשירות לאומי או בשירות לאומי-אזרחי, שמציג תעודת שחרור משירות סדיר או תעודה על השלמתו, לפי העניין (להלן - התעודה), זכאי לנסיעה בהנחה של 100% ממחיר הנסיעה באמצעות רב-קו או אמצעי תשלום מתקדם, למשך שנה אחת מיום שחרורו משירות סדיר או מיום סיום השירות, לפי העניין, או למשך שנה אחת מיום הצגת התעודה, לפי המאוחר, ואולם הזכאות להנחה למשך שנה מיום הצגת התעודה מותנית בהצגתה לא יאוחר מ-60 ימים ממועד השחרור או סיום השירות, לפי העניין; לעניין פסקה זו, "חייל משוחרר", שירות לאומי", "שירות לאומי-אזרחי", "שירות סדיר" - כהגדרתם [[בחוק קליטת חיילים משוחררים]]; :: (14) (((הוראת שעה מיום 9.4.2025 עד יום 9.9.2027):)) נוסע שהוא תושב רשות מקומית המדורגת באשכולות 1 עד 5 במדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - הלמ"ס), למעט תושב כאמור המתגורר באזור סטטיסטי או ביישוב במועצה אזורית המדורגים באשכולות 9 עד 10 במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס או ברשות מקומית שאין בה חלוקה לאזורים סטטיסטיים המדורגת באשכולות 9 עד 10 במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס, כפי שמדדים אלה מתעדכנים מזמן לזמן (בפסקה זו - הרשות), זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב–קו או אמצעי תשלום מתקדם, ובלבד שיציג ספח של תעודת הזהות שרשומה בו כתובתו העדכנית ברשות, וכן אחד מאלה: ::: (א) חשבון ארנונה על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; ::: (ב) חשבון חשמל על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; ::: (ג) חשבון מים על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; ::: (ד) תצהיר ערוך כדין לגבי כתובת המגורים של מבקש ההנחה נכון למועד הגשת התצהיר; תתאפשר הגשת תצהיר אחד לגבי כל המתגוררים באופן קבוע באותה כתובת מגורים; ::: לעניין פסקה זו, "אזור סטטיסטי" - יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית-סטטיסטית, שנקבעה כאזור סטטיסטי לפי פרסומי הלמ"ס; :: (15) (((הוראת שעה מיום 25.4.2025 עד יום 9.9.2027):)) נוסע שהוא תושב רשות מקומית שיש בה חלוקה לאזורים סטטיסטיים, ושהוא מתגורר באזור סטטיסטי המדורג באשכולות 1 עד 5 במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס, או נוסע שהוא תושב יישוב במועצה אזורית המדורגת באשכולות 1 עד 5 במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס, או נוסע שהוא תושב רשות מקומית שאינה מחולקת לאזורים סטטיסטיים או שאינה מועצה אזורית ואולם היא מדורגת באשכולות 1 עד 5 במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס (בפסקה זו - הרשות), זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב-קו או אמצעי תשלום מתקדם, ובלבד שיציג ספח של תעודת הזהות שרשומה בו כתובתו העדכנית ברשות, וכן אחד מאלה: ::: (א) חשבון ארנונה על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; ::: (ב) חשבון חשמל על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; ::: (ג) חשבון מים על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; ::: (ד) תצהיר ערוך כדין לגבי כתובת המגורים של מבקש ההנחה נכון למועד הגשת התצהיר; תתאפשר הגשת תצהיר אחד לגבי כל המתגוררים באופן קבוע באותה כתובת מגורים; ::: לעניין פסקה זו, "אזור סטטיסטי" - יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית-סטטיסטית, שנקבעה כאזור סטטיסטי לפי פרסומי הלמ"ס. : (ב) הזכאות להנחה בסעיף זה היא אישית. : (ג) נוסע רשאי לממש זכאות אחת להנחה לפי בחירתו; לא יתאפשר כפל הנחות. @ 7א. תשלום בכרטיס אשראי או בכרטיס בנק ותיקוף בעד נוסע אחר (תיקון: תשפ"ד-5) : (א) תשלום באמצעות כרטיס אשראי או בכרטיס בנק או במזומן יתאפשר אך ורק לרכישת הסדרי נסיעה תקופתיים הנטענים ברב-קו ולרכישת כרטיס נייר לנסיעה בודדת, בקופות או במכונות מכר הכרטיסים האוטומטיות שבתחנות הרכבת, הרכבת המקומית או הרכבל. : (ב) תשלום בעד נסיעה בודדת בכרטיס אשראי או בכרטיס בנק, יהיה במחיר מלא, ולא יקנה למשלם זכאות להנחה או לנסיעת מעבר כאמור [[בפרט 4 לתוספת]]. : (ג) תשלום בעד נוסע אחר ביישומון סלולרי יהיה במחיר מלא, ולא יקנה לנוסע האחר זכאות להנחה או לנסיעת מעבר כאמור [[בפרט 4 לתוספת]]. @ 8. השבת עודף למשלמים במזומן : השבת עודף או חלק מעודף, עד לסך של 50 אגורות, למשלמים במזומן, תתאפשר באמצעות טעינת הסכום להסדר נסיעה ערך צבור. @ 9. ביטול : [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל) 2008|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל), התשס״ח–2008]] – בטל. @ 10. תחילה ותחולה : (א) תחילתו של צו זה, למעט האמור בסעיף קטן (ב), ביום ד׳ באב התשפ״ב (1 באוגוסט 2022), ולעניין תשלום באמצעי תשלום מתקדם – ביום כ״ו בתמוז התשפ״ב (25 ביולי 2022) (להלן – יום התחילה). : (ב) תחילתו של [[סעיף 7(א)(4)(א)(1) ו־(3)]] לעניין תשלום באמצעי תשלום מתקדם, ביום י׳ בתשרי התשפ״ד (25 בספטמבר 2023). @ 11. הוראת מעבר (תיקון: תשפ"ד-5) : (א) מיום פרסומו של צו זה לא יימכר הסדר נסיעה מסוג כרטיסייה; ואולם נוסע שבידו הסדר נסיעה מסוג כרטיסייה, שנקוב בו מועד תום השימוש בו, רשאי להשתמש בו בלא תוספת מחיר עד תום המועד הנקוב בו או עד יום התחילה, לפי המאוחר. : (ב) החל מיום ב׳ בתמוז התשפ״ב (1 ביולי 2022) לא יימכר הסדר נסיעה מסוג חודשי גמיש והסדר נסיעה מסוג מנוי שבועי. : (ג) המרת ערך כספי בכרטיסייה לכרטיס נייר או להסדר חלופי, שיקבע, לפי העניין, המפקח בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 61ב(א) לפקודת התעבורה]] [[+|ותקנות 389(9)]] [[ו-404 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961]], או המנהל בתוקף סמכותו לפי [[#1|ההגדרה "כרטיס" בתקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה), התשס"ה-2004]], או לפי [[+#1|ההגדרה "כרטיס"]] [[ותקנה 2 לתקנות מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת), התש"ס-2000]], תתאפשר לבעלי הסדר נסיעה זה עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024). == תוספת == ==== ((([[סעיף 2]]))) ==== === מחירי נסיעה ברכבת, באוטובוס, ברכבת מקומית וברכבל === : (((הסכומים [[בתוספת זו]] מעודכנים לאפריל 2025):)) @ 1. (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג–3, [הודעות], תשפ"ה) : מחירי הנסיעה בהסדרי הנסיעה התקפים ברכבת, ברכבת מקומית, ברכבל ובנסיעה משולבת עם אוטובוס, הם כלהלן: : {| ! colspan="2" | מרחק !! colspan="3" | מחיר לנסיעה בודדת בש״ח !! colspan="2" | מחיר לנסיעה בהסדר נסיעה חופשי יומי בש״ח !! colspan="2" | מחיר לנסיעה בהסדר נסיעה חופשי חודשי בש״ח |- ! אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל !! משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל !! רכבל !! רכבת !! רכבת מקומית !! אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל !! משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל !! אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל !! משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל |- | עד 15 ק״מ || עד 15 ק״מ || 8 || 11.5 || 8 || 17.5 || 23 || 315 || 323 |- | מעל 15 ק״מ עד 40 ק״מ || עד 40 ק״מ || || 21 || 15 || 29 || 32.5 || 315 || 323 |- | rowspan="2" | מעל 40 ק״מ עד 120 ק״מ || עד 75 ק״מ || || 27 || || 37.5 || 42 || 315 || 464 |- | מעל 75 ק״מ עד 120 ק״מ || || 30.5 || || 37.5 || 47 || || 684 |- | מעל 120 ק״מ עד 225 || || || 52.5 || || 60.5 || 80.5 || 315 || 684 |- | אזור 950 לנסיעות – מעל 225 ק״מ || מעל 225 ק״מ || || || || 79.5 || || 684 || 684 |} @ (2) (תיקון: תשפ"ב-2, תשפ"ב-3, תשפ"ד-5) : המחיר מתחנת יציאה לתחנת יעד ביישובים שבהם יש כמה תחנות רכבת יחושב לפי המחיר בטווח הקצר ביותר שבין היישובים. @ 3. (תיקון: תשפ"ב-2, [הודעות], תשפ"ד-5) : (((נמחק).)) @ 4. (תיקון: תשפ״ג–3, תשפ"ד-5) : מחיר הנסיעה, לנסיעה בודדת בתעריף הקבוע למרחק של עד 15 ק״מ כמצוין [[פרט 1|בטבלה שבפרט 1]], כולל נסיעות מעבר במרחק של עד 15 ק״מ ושבוצעו ברציפות במשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, וזאת רק בין אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל, ובתיקוף באמצעות רב־קו או באמצעי תשלום מתקדם; נוסע המשלם באמצעות הסדר נסיעה ערך צבור או אמצעי תשלום מתקדם, שיבצע נסיעת מעבר כאמור, בין אוטובוס או רכבל לרכבת מקומית ישלם את הפרש המחיר שבין מחיר הנסיעה ברכבת המקומית לבין מחיר הנסיעה באוטובוס או ברכבל, לפי העניין; מחיר הנסיעה לפי פרט זה, אינו כולל נסיעת מעבר בכל נסיעה שמשלבת את הרכבת, ונסיעה ברכבת תקטע את הזכאות להמשך נסיעות מעבר לפי פרט זה בפרק הזמן כאמור. @ 5. : למשלם באמצעי תשלום מתקדם יבוצע חישוב שממצה את מרב היעילות של שילוב הסדרי הנסיעה, תוך התחשבות בנסיעות שביצע בחודש הנוגע לחיוב, ובהתאמה הנדרשת למתכונת התשלום באמצעי התשלום המתקדם. <פרסום> ל׳ בניסן התשפ״ב (1 במאי 2022) <חתימות> * מרב מיכאלי, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים * אביגדור ליברמן, שר האוצר dla1bkwuvbxvlpxocl6oay167dxqo0a 0 468054 3079464 3011175 2026-08-28T05:30:22Z OpenLawBot 8112 [3079456] תיקון - הוראת שעה תשפ"ו מס' 3 3079464 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל), התשפ״ב–2022}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 2742|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10137.pdf}}, {{ח:תיבה|2826|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10146.pdf}}, {{ח:תיבה|3611|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10274.pdf}}, {{ח:תיבה|4056|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10329.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2068|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10709.pdf}}, {{ח:תיבה|2326|תיקון והוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10742.pdf}}, {{ח:תיבה|2328|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10742.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 118|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10824.pdf}}, {{ח:תיבה|822|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10982.pdf}}, {{ח:תיבה|1710|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11158.pdf}}, {{ח:תיבה|1960|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11212.pdf}}, {{ח:תיבה|2647|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11306.pdf}}, {{ח:תיבה|2695|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11313.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1489|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11820.pdf}}, {{ח:תיבה|1998|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11920.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 952|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12231.pdf}}, {{ח:תיבה|2026|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12373.pdf}}, {{ח:תיבה|2268|הוראת שעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12436.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ג, 2138|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10729.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2744|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11325.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותנו לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 12|סעיף 12(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, (להלן – החוק), ובהתייעצות עם ועדת המחירים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק}}, אנו מצווים לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ד־4, תשפ״ד־5}} {{ח:תת|(א)}} בצו זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 950“ – ארצי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום מתקדם“ – יישום אלקטרוני, למעט רב־קו, ולמעט כרטיס אשראי וכרטיס בנק ולמעט לוחית או חפץ המיועדים למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים, אשר מאפשר לאוחז בו לתקף נסיעות, שלו או של נוסע אחר באמצעי התחבורה הציבורית השונים ולשלם בעדן באופן מאובטח, ובכלל זה בטלפון סלולרי חכם, ביישומון סלולרי שמותקן בו או באמצעי סלולרי אחר, באמצעי דיגיטלי או בטכנולוגיה אחרת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה“ – הסדר שמקנה זכויות נסיעה ברכבת, ברכבת המקומית וברכבל, שניתן להטענה ברב־קו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה לזכאי“ – הסדר נסיעה שניתן בהנחה ממחיר הנסיעה שנקבע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} למי שזכאי לכך בשל נתוניו האישיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה תקופתי“ – הסדר נסיעה שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות במהלך פרק זמן מוגדר ובאזור מוגדר; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה חופשי חודשי“ – הסדר נסיעה תקופתי שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור מוגדר או למרחק נסיעה מוגדר, לתקופה של חודש ימים ממועד כניסתו לתוקף; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה חופשי יומי“ – הסדר נסיעה תקופתי שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור מוגדר או למרחק נסיעה מוגדר, לתקופה של יום אחד התקף מהמועד הנקוב בו ועד לסיומו בשעה 03:59:59 ביום העוקב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה ערך צבור“ – הסדר נסיעה שבו סכום כספי נטען ברב־קו ושניתן לשלם באמצעותו בעד נסיעה, לרבות בעד הסדר נסיעה אחר, עד לתקרת הסכום הכספי שנטען כאמור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש“ – לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – תקופה שמיום 25 בחודש עד יום 24 בחודש העוקב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק האזרחים הוותיקים“ – {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים|חוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק קליטת חיילים משוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות ביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – חייל בשירות סדיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}}, בין בשירות חובה ובין בשירות קבע, בצבא ההגנה לישראל, ושמציג תעודה אחודה כמשמעותה בפקודות הצבא ושוחר שמציג תעודה כאמור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל מילואים“ – מי שמחזיק בצו תקף לשירות מילואים פעיל, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, במועד הנסיעה, והוטען לו ברב־קו או באמצעי תשלום מתקדם, הסדר נסיעה לאיש מילואים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל בשל״ת“ – חייל בשירות סדיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}} בצבא ההגנה לישראל, כשהוא בשירות ללא תשלום (של״ת), ומציג תעודת של״ת שנתן לו צבא ההגנה לישראל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום“ – לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – פרק הזמן שמשעה 04:00:00 עד שעה 03:59:59 ביום העוקב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יישומון סלולרי“ – יישומון שמותקן בטלפון סלולרי חכם, ובכלל זה יישומון המאפשר גישה לחשבון של יוזם התשלום; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס אשראי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי){{ח:הערה|,}} התשמ״א–1981}} (להלן – חוק הבנקאות); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס בנק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות}}, למעט לוחית או חפץ המיועדים למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים בלבד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס נייר“ – תעודה המאשרת את תשלום דמי הנסיעה, שתונפק באמצעי הכרטוס, בקווי השירות שהורה עליהם המפקח, ולעניין רכבת ארצית, רכבת מקומית ורכבל – המנהל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הלמ״ס“ – הלשכה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת הסטטיסטיקה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – המפקח הארצי על התעבורה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלש״ב“ – מיועד לשירות ביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}}, שהוטענה לו ברב־קו נסיעה חופשית באמצעי התחבורה הציבורית למלש״ב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרחק נסיעה“ – מדרגת טווח מרחק אווירי בקילומטרים מנקודת המוצא אל נקודת היעד כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשירות אזרחי“ – מתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}} שבידו תעודה שנתן לו גוף מוכר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק האמור}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת התעבורה“ – {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מסילות הברזל“ – {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו“ – קו נסיעה בין תחנת יציאה לבין תחנת יעד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכבל“ – רכב בעל יחידה אחת או יותר, הנמשך על ידי כבל או אמצעי אחר בכוח מכני או אחר, מתחת לפני הקרקע, על פני הקרקע, או על גבי עמודים מעל פני הקרקע, המיועד להסעת נוסעים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכבת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל}}, למעט רכבת מקומית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכבת מקומית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 46|בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רב־קו“ – כרטיס חכם הכולל שבב מחשב שמיועד לביצוע תיקוף ותשלום בעד שכר הנסיעה ושירותים נלווים שעל פי צו זה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקוף“ – תיאום בין אמצעי תשלום מתקדם או רב־קו או כל אמצעי טכנולוגי אחר לבין התקן שמותקן בשער הכניסה לתחנת רכבת או באמצעי התחבורה הציבורית לשם אישור הנסיעה והתשלום בעדה, ובכלל זה סריקה ידנית או אוטומטית באמצעות התקן, ולעניין יישומון סלולרי – תיאום כאמור וכן סימון יעד הנסיעה ביישומון, שעל הנוסע לבצע לצורך נסיעה, לרבות נוסע שפטור מתשלום או נוסע שבידו הסדר נסיעה תקופתי. {{ח:תת|(ב)}} לכל מונח אחר הקשור למחירי נסיעה ברכבת או ברכבת מקומית, יהיה הפירוש שנקבע לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|פקודת מסילות הברזל}}. {{ח:סעיף|2|מחירי נסיעה}} {{ח:תת|(א)}} מחירי הנסיעה ברכבת יהיו כנקוב {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, לפי העניין ולפי ההוראות בצו זה. {{ח:תת|(ב)}} מחירי הנסיעה ברכבל הפועל בעיר חיפה יהיו כנקוב {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}. {{ח:סעיף|3|עדכון מחירים|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ו, תשפ״ו־2, תשפ״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} מחירי הנסיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ולפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|פרטים 1 עד 4 לתוספת}}, יעודכנו ב־25 ביוני של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי בין נתוני העדכון כפי שמפורטים בטור ה׳ לבין נתוני הבסיס שבטור ד׳ בטבלה שלהלן, של כל רכיב כמפורט בטור א׳ לפי מדד הלמ״ס שבטור ב׳ ובהתאם למשקלו בסל התשומות כמצוין בטור ג׳ והכול כמפורט בטבלת הסל שלהלן ועל בסיס המדדים הידועים ב־1 ביוני של אותה שנה ובתוספת של 4% מהמחירים נכון ליום העדכון בכל שנה: {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 26.4.2026 עד יום 25.1.2027):}} מחירי הנסיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ולפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|פרטים 1 עד 4 לתוספת}}, יעודכנו ביום י״ז בשבט התשפ״ז (25 בינואר 2027) (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי בין נתוני העדכון כפי שמפורטים בטור ה׳ לבין נתוני הבסיס שבטור ד׳ בטבלה שלהלן, של כל רכיב כמפורט בטור א׳ לפי מדד הלמ״ס שבטור ב׳ ובהתאם למשקלו בסל התשומות כמצוין בטור ג׳ והכול כמפורט בטבלת הסל שלהלן ועל בסיס המדדים הידועים ביום ה׳ בסיוון התשפ״ה (1 ביוני 2025) לעומת המדדים הידועים ביום כ״ד באייר התשפ״ד (1 ביוני 2024) ובתוספת של 4% מהמחירים נכון ליום העדכון בכל שנה: {{ח:תת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} רכיב</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מדד הלמ״ס</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} משקל בסל (מדד אחרון)</th><th>{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} נתוני הבסיס – מדדי חודש פברואר עד אפריל 2023</th><th>{{מוקטן|טור ה׳}} {{ש}} נתוני העדכון</th></tr> <tr><td>שכר</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), (ינואר 2020 = 100.0) המפורסם על ידי הלמ״ס</td><td>57.46%</td><td>115.4</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ל־1 ביוני שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס</td></tr> <tr><td>דלק</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – אנרגיה, שמנים ונוזלי קירור (440140), (ינואר 2020 = 100.0), המפורסם על ידי הלמ״ס</td><td>22.91%</td><td>140</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – אנרגיה, שמנים ונוזלי קירור (440140), ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ל־1 ביוני שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס</td></tr> <tr><td>ביטוח</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כלל חברות האוטובוסים), (440360) (ינואר 2020 = 100.0) שפרסם הלמ״ס</td><td>4.73%</td><td>113.8</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כל חברות האוטובוסים), (440360) ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ל־1 ביוני שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס</td></tr> <tr><td>הוצאות אחרות</td><td>מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) (ממוצע 2018 = 100.0) שפרסם הלמ״ס</td><td>14.91%</td><td>109.8</td><td>מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) – ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ליום המדד הידוע ב־1 ביוני שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס</td></tr> <tr><td>סך הכול</td><td>&nbsp;</td><td>100.00%</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} המפקח על המחירים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, לא יאוחר מחמישה ימי עבודה טרם יום העדכון לפי סעיף קטן (א), את המחירים, כפי שהשתנו לפי סעיף זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 26.4.2026 עד יום 25.1.2027):}} המפקח על המחירים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, את המחירים, כפי שהשתנו לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|4|עיגול סכומים}} {{ח:ת}} בכל עדכון מחירים יעוגלו מחירי הנסיעה לחצי השקל החדש הקרוב, למעט הסדר נסיעה חופשי חודשי שמחירו יעוגל לשקל החדש הקרוב; מחיר הסדר נסיעה לזכאי לא יעוגל, למעט הסדר נסיעה המפורט {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(4)(א)(1)}} שמחירו יעוגל לחצי השקל החדש הקרוב. {{ח:סעיף|5|פרסום|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} המפקח יפרסם ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} כפי שהותאמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6(ב)}}. {{ח:סעיף|6|מס ערך מוסף|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} המחירים המפורטים בצו זה כוללים מס ערך מוסף, לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, שונה שיעור מס ערך מוסף שלא במועד העדכון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|באותו סעיף}}, יעודכנו המחירים בהתאם לשיעור החדש של מס הערך המוסף, במועד כניסת שיעור מס הערך המוסף לתוקף, ויעוגלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}; המפקח על המחירים יפרסם את המחירים המעודכנים בהתאם לשינוי שיעור מס ערך מוסף והמעוגלים כאמור, חמישה ימי עבודה לפחות לפני כניסתם לתוקף, בהודעה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ויעבירם לפרסום ברשומות. {{ח:סעיף|7|הסדר נסיעה לזכאי|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ד־4, תשפ״ד־5, תשפ״ד־6, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} כל אלה זכאים להסדר נסיעה לזכאי כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} תושב ישראל, שמלאו לו לפי הרישום במרשם האוכלוסין 67 שנים, שמציג תעודת זהות, זכאי להנחה של 100% ממחירי הנסיעה באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(2)}} תושב ישראל, שהוא אזרח ותיק, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים|בחוק האזרחים הוותיקים}}, שמציג תעודת זהות או תעודת אזרח ותיק כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק האמור}} זכאי להנחה של 50% ממחירי הנסיעה, והיא תינתן על כל סוגי הסדרי הנסיעה הקיימים באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(3)}} נוסע שטרם מלאו לו 18 שנים או שמלאו לו 18 שנים אך הוא עדיין תלמיד בכיתה י״ב, וכן תלמיד מוסד חינוכי מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק חינוך מיוחד|חוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988}}, שטרם מלאו לו 21 או שמלאו לו 21 שנים אך הוא עדיין לומד במוסד חינוכי מיוחד כאמור, שמציג תעודה המאשרת את גילו או אישור כי הוא תלמיד במוסד לחינוך רגיל או במוסד לחינוך מיוחד, לפי העניין, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת ערך צבור או הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; האמור בפסקה זו לא יחול על מי ששוהה בישראל מכוח אשרה ורישיון לישיבת מעבר או אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}; {{ח:תתת|(4)|(א)}} סטודנט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות הסטודנט|בחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007}}, שמציג תעודת סטודנט כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק זכויות הסטודנט#סעיף 13|בסעיף 13 לחוק האמור}}, לרבות תלמיד סיעוד כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים)|בתקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ״ט–1988}}, זכאי לאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} לרכוש הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי באמצעות רב־קו; {{ח:תתתתת|(2)}} לרכוש הסדר נסיעה ערך צבור, בהנחה של 33% ממחירו באמצעות רב־קו או כרטיס לנסיעה בודדת בהנחה של 33% ממחירה באמצעות אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתתתת|(3)}} לרכוש הסדר נסיעה ערך צבור בהנחה של 50% ממחירו באמצעות רב־קו, ובלבד שבידיו הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי; {{ח:תתתת|(ב)}} תעריף הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי לסטודנט יחושב באופן המפורט להלן: {{ח:תתתתת|(1)}} הסדר נסיעה תקופתי לסמסטר א׳ – מחיר הסדר נסיעה חופשי יהיה תוצאת המכפלה של 4.5 חודשים ב־0.55 (45% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לתקופה שבין התאריכים 15 באוקטובר ו־1 במרס בשנה העוקבת; {{ח:תתתתת|(2)}} הסדר נסיעה תקופתי לסמסטר ב׳ – מחיר הסדר נסיעה חופשי חודשי יהיה תוצאת המכפלה של 5 חודשים ב־0.55 (45% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לתקופה שבין התאריכים 22 בפברואר ו־31 ביולי באותה השנה; {{ח:תתתתת|(3)}} הסדר נסיעה תקופתי שנתי – מחיר הסדר נסיעה הוא תוצאת המכפלה של 12 חודשים ב־0.5 (50% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לשנה, בין התאריכים 15 באוקטובר ו־15 באוקטובר בשנה העוקבת; {{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תתת|(5)}} נכה שמציג תעודת נכה או תעודה אחרת המאשרת את נכותו, שנתן המוסד לביטוח לאומי, נכה צה״ל שמציג תעודת חבר בארגון נכי צה״ל או נכה פעולות איבה שמציג תעודת חבר בארגון נפגעי פעולות איבה, לפי העניין, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת ערך צבור באמצעות רב־קו או ממחיר כרטיס לנסיעה בודדת באמצעי תשלום מתקדם או הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(6)}} נוסע שמלאו לו 18 שנים ואינו אזרח ותיק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים|בחוק האזרחים הוותיקים}}, שהמוסד לביטוח לאומי משלם לו קצבת שאירים או השלמת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, ושמציג תעודת זכאות מתאימה, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת ערך צבור באמצעות רב־קו או ממחיר כרטיס לנסיעה בודדת באמצעי תשלום מתקדם או הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(7)}} עיוור שמציג תעודה מתאימה, פטור מכל תשלום הקבוע בצו זה; מלווה לעיוור זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה ערך צבור באמצעות רב־קו; {{ח:תתת|(8)}} ילד שטרם מלאו לו 5 שנים הנוסע בלווי נוסע ששילם את דמי הנסיעה או בליווי נוסע שפטור מתשלום דמי הנסיעה או שזכאי להנחה של 100% מדמי הנסיעה, פטור מתשלום, ובלבד שהנוסע שאליו התלווה תיקף את נסיעתו; היו עם נוסע כאמור יותר מילד אחד שטרם מלאו לו 5 שנים, ישולם בעד כל ילד נוסף על הילד הראשון, מחיר נסיעה בעד אותה נסיעה; {{ח:תתת|(9)}} חייל, חייל בשל״ת, חניך כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המכינות הקדם-צבאיות (הכרה במכינה הקדם-צבאית)|בתקנות המכינות הקדם־צבאיות (הכרה במכינה הקדם־צבאית), התש״ע–2009}}, או חניך במכינה קדם־צבאית חצי שנתית שנתמכת לפי מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך בתוכנית טרום שירות צבאי או שירות לאומי או שירות אזרחי לבוגרי כיתה י״ב, ומתנדב בשנת שירות, שמציג תעודה המעידה על כך, פטור מתשלום בעד הנסיעה, למעט נסיעה למרחק של 225 ק״מ ומעלה; הגבלה זו לא תחול על מי מהמנויים בפסקה זו שמקום שירותו או מקום מגוריו הוא באילת או בערבה, שמציג תעודה המעידה על מקום מגוריו או מקום שירותו; {{ח:תתת|(10)}} חייל מילואים רשאי לנסוע בכל הקווים בכפוף להסדר נסיעה שהוטען לו ברב־קו או באמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(11)}} מתנדב בשירות אזרחי פטור מתשלום בעד נסיעה, ובלבד שהגוף המוכר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}} השתתף במימון דמי הנסיעה שלו כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 9|בסעיף 9(א)(2) בחוק האמור}}, למעט נסיעה למרחק של 225 ק״מ ומעלה; הגבלה זו לא תחול על מתנדב כאמור, שמקום שירותו או מקום מגוריו הוא באילת או בערבה, שמציג תעודה המעידה על מקום מגוריו או מקום שירותו; {{ח:תתת|(12)}} נוסע שמלאו לו 18 ושטרם מלאו לו 27, שמציג תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת הניתנת על פי דין, המזהה אותו ושנקוב בה תאריך לידה, זכאי להנחה של 33% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב–קו או אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(13)}} נוסע שהוא חייל משוחרר, ובכלל זה מי ששירת בשירות לאומי או בשירות לאומי־אזרחי, שמציג תעודת שחרור משירות סדיר או תעודה על השלמתו, לפי העניין (להלן – התעודה), זכאי לנסיעה בהנחה של 100% ממחיר הנסיעה באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם, למשך שנה אחת מיום שחרורו משירות סדיר או מיום סיום השירות, לפי העניין, או למשך שנה אחת מיום הצגת התעודה, לפי המאוחר, ואולם הזכאות להנחה למשך שנה מיום הצגת התעודה מותנית בהצגתה לא יאוחר מ־60 ימים ממועד השחרור או סיום השירות, לפי העניין; לעניין פסקה זו, ”חייל משוחרר“, שירות לאומי", ”שירות לאומי־אזרחי“, ”שירות סדיר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|בחוק קליטת חיילים משוחררים}}; {{ח:תתת|(14)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 9.4.2025 עד יום 9.9.2027):}} נוסע שהוא תושב רשות מקומית המדורגת באשכולות 1 עד 5 במדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – הלמ״ס), למעט תושב כאמור המתגורר באזור סטטיסטי או ביישוב במועצה אזורית המדורגים באשכולות 9 עד 10 במדד החברתי־כלכלי של הלמ״ס או ברשות מקומית שאין בה חלוקה לאזורים סטטיסטיים המדורגת באשכולות 9 עד 10 במדד החברתי־כלכלי של הלמ״ס, כפי שמדדים אלה מתעדכנים מזמן לזמן (בפסקה זו – הרשות), זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב–קו או אמצעי תשלום מתקדם, ובלבד שיציג ספח של תעודת הזהות שרשומה בו כתובתו העדכנית ברשות, וכן אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} חשבון ארנונה על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; {{ח:תתתת|(ב)}} חשבון חשמל על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; {{ח:תתתת|(ג)}} חשבון מים על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; {{ח:תתתת|(ד)}} תצהיר ערוך כדין לגבי כתובת המגורים של מבקש ההנחה נכון למועד הגשת התצהיר; תתאפשר הגשת תצהיר אחד לגבי כל המתגוררים באופן קבוע באותה כתובת מגורים; {{ח:תתת}} לעניין פסקה זו, ”אזור סטטיסטי“ – יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית־סטטיסטית, שנקבעה כאזור סטטיסטי לפי פרסומי הלמ״ס; {{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 25.4.2025 עד יום 9.9.2027):}} נוסע שהוא תושב רשות מקומית שיש בה חלוקה לאזורים סטטיסטיים, ושהוא מתגורר באזור סטטיסטי המדורג באשכולות 1 עד 5 במדד החברתי־כלכלי של הלמ״ס, או נוסע שהוא תושב יישוב במועצה אזורית המדורגת באשכולות 1 עד 5 במדד החברתי־כלכלי של הלמ״ס, או נוסע שהוא תושב רשות מקומית שאינה מחולקת לאזורים סטטיסטיים או שאינה מועצה אזורית ואולם היא מדורגת באשכולות 1 עד 5 במדד החברתי־כלכלי של הלמ״ס (בפסקה זו – הרשות), זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם, ובלבד שיציג ספח של תעודת הזהות שרשומה בו כתובתו העדכנית ברשות, וכן אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} חשבון ארנונה על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; {{ח:תתתת|(ב)}} חשבון חשמל על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; {{ח:תתתת|(ג)}} חשבון מים על שמו, ממועד הסמוך להגשת המסמכים, המתייחס לכתובתו ברשות; {{ח:תתתת|(ד)}} תצהיר ערוך כדין לגבי כתובת המגורים של מבקש ההנחה נכון למועד הגשת התצהיר; תתאפשר הגשת תצהיר אחד לגבי כל המתגוררים באופן קבוע באותה כתובת מגורים; {{ח:תתת}} לעניין פסקה זו, ”אזור סטטיסטי“ – יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית־סטטיסטית, שנקבעה כאזור סטטיסטי לפי פרסומי הלמ״ס. {{ח:תת|(ב)}} הזכאות להנחה בסעיף זה היא אישית. {{ח:תת|(ג)}} נוסע רשאי לממש זכאות אחת להנחה לפי בחירתו; לא יתאפשר כפל הנחות. {{ח:סעיף|7א|תשלום בכרטיס אשראי או בכרטיס בנק ותיקוף בעד נוסע אחר|תיקון: תשפ״ד־5}} {{ח:תת|(א)}} תשלום באמצעות כרטיס אשראי או בכרטיס בנק או במזומן יתאפשר אך ורק לרכישת הסדרי נסיעה תקופתיים הנטענים ברב־קו ולרכישת כרטיס נייר לנסיעה בודדת, בקופות או במכונות מכר הכרטיסים האוטומטיות שבתחנות הרכבת, הרכבת המקומית או הרכבל. {{ח:תת|(ב)}} תשלום בעד נסיעה בודדת בכרטיס אשראי או בכרטיס בנק, יהיה במחיר מלא, ולא יקנה למשלם זכאות להנחה או לנסיעת מעבר כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 4|בפרט 4 לתוספת}}. {{ח:תת|(ג)}} תשלום בעד נוסע אחר ביישומון סלולרי יהיה במחיר מלא, ולא יקנה לנוסע האחר זכאות להנחה או לנסיעת מעבר כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 4|בפרט 4 לתוספת}}. {{ח:סעיף|8|השבת עודף למשלמים במזומן}} {{ח:ת}} השבת עודף או חלק מעודף, עד לסך של 50 אגורות, למשלמים במזומן, תתאפשר באמצעות טעינת הסכום להסדר נסיעה ערך צבור. {{ח:סעיף|9|ביטול}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל) 2008|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל), התשס״ח–2008}} – בטל. {{ח:סעיף|10|תחילה ותחולה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתו של צו זה, למעט האמור בסעיף קטן (ב), ביום ד׳ באב התשפ״ב (1 באוגוסט 2022), ולעניין תשלום באמצעי תשלום מתקדם – ביום כ״ו בתמוז התשפ״ב (25 ביולי 2022) (להלן – יום התחילה). {{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)(4)(א)(1) ו־(3)}} לעניין תשלום באמצעי תשלום מתקדם, ביום י׳ בתשרי התשפ״ד (25 בספטמבר 2023). {{ח:סעיף|11|הוראת מעבר|תיקון: תשפ״ד־5}} {{ח:תת|(א)}} מיום פרסומו של צו זה לא יימכר הסדר נסיעה מסוג כרטיסייה; ואולם נוסע שבידו הסדר נסיעה מסוג כרטיסייה, שנקוב בו מועד תום השימוש בו, רשאי להשתמש בו בלא תוספת מחיר עד תום המועד הנקוב בו או עד יום התחילה, לפי המאוחר. {{ח:תת|(ב)}} החל מיום ב׳ בתמוז התשפ״ב (1 ביולי 2022) לא יימכר הסדר נסיעה מסוג חודשי גמיש והסדר נסיעה מסוג מנוי שבועי. {{ח:תת|(ג)}} המרת ערך כספי בכרטיסייה לכרטיס נייר או להסדר חלופי, שיקבע, לפי העניין, המפקח בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 61ב|סעיף 61ב(א) לפקודת התעבורה}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 389|ותקנות 389(9)}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 404|ו־404 לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, או המנהל בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה)#סעיף 1|ההגדרה ”כרטיס“ בתקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה), התשס״ה–2004}}, או לפי {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת)#סעיף 1|ההגדרה ”כרטיס“}} {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת)#סעיף 2|ותקנה 2 לתקנות מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת), התש״ס–2000}}, תתאפשר לבעלי הסדר נסיעה זה עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024). {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}} {{ח:קטע3||מחירי נסיעה ברכבת, באוטובוס, ברכבת מקומית וברכבל}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} מעודכנים לאפריל 2025):}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־3, [הודעות], תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 1}} {{ח:ת}} מחירי הנסיעה בהסדרי הנסיעה התקפים ברכבת, ברכבת מקומית, ברכבל ובנסיעה משולבת עם אוטובוס, הם כלהלן: {{ח:ת}} <table> <tr><th colspan="2">מרחק</th><th colspan="3">מחיר לנסיעה בודדת בש״ח</th><th colspan="2">מחיר לנסיעה בהסדר נסיעה חופשי יומי בש״ח</th><th colspan="2">מחיר לנסיעה בהסדר נסיעה חופשי חודשי בש״ח</th></tr> <tr><th>אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל</th><th>משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל</th><th>רכבל</th><th>רכבת</th><th>רכבת מקומית</th><th>אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל</th><th>משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל</th><th>אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל</th><th>משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל</th></tr> <tr><td>עד 15 ק״מ</td><td>עד 15 ק״מ</td><td>8</td><td>11.5</td><td>8</td><td>17.5</td><td>23</td><td>315</td><td>323</td></tr> <tr><td>מעל 15 ק״מ עד 40 ק״מ</td><td>עד 40 ק״מ</td><td>&nbsp;</td><td>21</td><td>15</td><td>29</td><td>32.5</td><td>315</td><td>323</td></tr> <tr><td rowspan="2">מעל 40 ק״מ עד 120 ק״מ</td><td>עד 75 ק״מ</td><td>&nbsp;</td><td>27</td><td>&nbsp;</td><td>37.5</td><td>42</td><td>315</td><td>464</td></tr> <tr><td>מעל 75 ק״מ עד 120 ק״מ</td><td>&nbsp;</td><td>30.5</td><td>&nbsp;</td><td>37.5</td><td>47</td><td>&nbsp;</td><td>684</td></tr> <tr><td>מעל 120 ק״מ עד 225</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>52.5</td><td>&nbsp;</td><td>60.5</td><td>80.5</td><td>315</td><td>684</td></tr> <tr><td>אזור 950 לנסיעות – מעל 225 ק״מ</td><td>מעל 225 ק״מ</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>79.5</td><td>&nbsp;</td><td>684</td><td>684</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ב־3, תשפ״ד־5|עוגן=תוספת פרט 2}} {{ח:ת}} המחיר מתחנת יציאה לתחנת יעד ביישובים שבהם יש כמה תחנות רכבת יחושב לפי המחיר בטווח הקצר ביותר שבין היישובים. {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״ב־2, [הודעות], תשפ״ד־5|עוגן=תוספת פרט 3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|4||תיקון: תשפ״ג־3, תשפ״ד־5|עוגן=תוספת פרט 4}} {{ח:ת}} מחיר הנסיעה, לנסיעה בודדת בתעריף הקבוע למרחק של עד 15 ק״מ כמצוין {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בטבלה שבפרט 1}}, כולל נסיעות מעבר במרחק של עד 15 ק״מ ושבוצעו ברציפות במשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, וזאת רק בין אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל, ובתיקוף באמצעות רב־קו או באמצעי תשלום מתקדם; נוסע המשלם באמצעות הסדר נסיעה ערך צבור או אמצעי תשלום מתקדם, שיבצע נסיעת מעבר כאמור, בין אוטובוס או רכבל לרכבת מקומית ישלם את הפרש המחיר שבין מחיר הנסיעה ברכבת המקומית לבין מחיר הנסיעה באוטובוס או ברכבל, לפי העניין; מחיר הנסיעה לפי פרט זה, אינו כולל נסיעת מעבר בכל נסיעה שמשלבת את הרכבת, ונסיעה ברכבת תקטע את הזכאות להמשך נסיעות מעבר לפי פרט זה בפרק הזמן כאמור. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}} {{ח:ת}} למשלם באמצעי תשלום מתקדם יבוצע חישוב שממצה את מרב היעילות של שילוב הסדרי הנסיעה, תוך התחשבות בנסיעות שביצע בחודש הנוגע לחיוב, ובהתאמה הנדרשת למתכונת התשלום באמצעי התשלום המתקדם. {{ח:חתימות|ל׳ בניסן התשפ״ב (1 במאי 2022)}} * '''מרב מיכאלי'''<br>שרת התחבורה והבטיחות בדרכים * '''אביגדור ליברמן'''<br>שר האוצר {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 7vr463svgxvz6cqbieq380kxqldt24w 116 468186 3079457 3025159 2026-08-28T05:10:56Z Shahar9261 22508 3079457 wikitext text/x-wiki <שם> צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ"ב-2022 <מאגר תקן 1001032 קוד a163Y00000EjITRQA3> <מקור> ((ק"ת תשפ"ב, 3058|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא)|10191)); ((תשפ"ג, 1052|תיקון|10566)); ((תשפ"ד, 2838|תיקון|11343)), ((2892|תיקון מס' 2|11350)); ((תשפ"ה, 860|תיקון|11682)); ((תשפ"ו, 2266|תיקון|12435)), ((2428|תיקון מס' 2|12477)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 2]] [[+|ו-2א]] [[=הפקודה|לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979]] (להלן - הפקודה), ולאחר קבלת המלצת הצוות לעניין [[+|סעיפים 2(א)(1)(ג)]] [[ו-2(א)(2) לפקודה]], אני מצווה לאמור: @ 1. קבוצות יבוא והתנאים ליבוא טובין לכל קבוצת יבוא (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו-2) : טובין שחל עליהם תקן רשמי, בהתאם להוראות [[חוק התקנים, התשי"ג-1953]] (להלן - חוק התקנים), יידרשו לעמוד בתנאים המפורטים בצו זה לשם יבואם בהתאם לקבוצה שאליה משויך התקן הרשמי החל עליהם (בצו זה - קבוצות יבוא), כמפורט להלן: : (1) קבוצת יבוא מספר 1 - קבלת אישור עמידה בדרישות הממונה וזאת לאחר קבלת אישור דגם ואישור משלוח, לפי הוראות [[סעיף 2א(ד) לפקודה]]; : (2) קבוצת יבוא מספר 2 - עמידה בשני התנאים המצטברים המפורטים להלן, לפי הוראות [[סעיף 2א(ג) לפקודה]]: :: (א) קבלת אישור דגם; היבואן ישמור את אישור הדגם לפי פסקת משנה זו בתיק המוצר כאמור בפסקת משנה (ב); :: (ב) היבואן שמר תיק מוצר ובכלל זה הצהרה של היבואן כאמור [[בסעיף 2ו לפקודה]] (להלן - הצהרה של היבואן) כי הטובין שבמשלוח תואמים את הדגם שנבדק וקיבל אישור דגם כאמור בפסקת משנה (א), הכול לפי הוראות [[הפקודה]] והוראות הממונה על התקינה שנקבעו לפיה; : (3) קבוצת יבוא מספר 3 - שמירת תיק מוצר ובכלל זה הצהרה של היבואן בדבר התאמת הטובין שבמשלוח לדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1) לחוק התקנים]] שחלות עליהםף לפי הוראות [[סעיף 2א(ב) לפקודה]]; : (4) קבוצת יבוא מספר 4 - טובין המיועדים במהותם לשימוש בתעשייה בלבד, שהשחרור שלהם לא יהיה מותנה בקבלת אישור ת"ר כהגדרתו [[בתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, התשע"ד-2014]] (להלן - צו יבוא חופשי), ויינתן לגביהם היתר מראש לפי [[סעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי]]. @ 2. שיוך תקנים רשמיים לקבוצות יבוא ופרסומם : (א) תקנים רשמיים ישויכו לקבוצות יבוא, לפי הוראות אלה: :: (1) תקן רשמי ישויך לקבוצת יבוא מספר 1 אם הוא מנוי [[בתוספת הראשונה]] והתקיים לגביו אחד מאלה: ::: (א) הטובין שעליהם חל התקן הם טובין כאמור [[בסעיף 2א(ד)(1) לפקודה]]; ::: (ב) הטובין שעליהם חל התקן התקיימו לגביהם התנאים הקבועים [[בסעיף 2א(ד)(2) לפקודה]] וזאת לפי המלצת הממונה בהתאם [[לסעיף האמור]]; שיוכו של תקן לפי פסקת משנה זו יהיה לתקופה הקבועה לצידו [[תוספת ראשנוה|בתוספת]]; ::: (ג) הטובין שעליהם חל התקן התקיימו לגביהם התנאים הקבועים [[בסעיף 2א(ד)(3) לפקודה]]; ::: (ד) הטובין שעליהם חל התקן הם טובין כאמור [[בסעיף 2א(ד)(4) לפקודה]]; שיוכו של תקן לפי פסקת משנה זו יהיה לתקופה הקבועה לצידו [[תוספת ראשונה|בתוספת]]; :: (2) תקן רשמי ישויך לקבוצת יבוא מספר 2 אם הוא מנוי [[בתוספת השנייה]] והתקיים לגביו אחד מאלה: ::: (א) לגבי תקן רשמי שחל על טובין כאמור [[בסעיף 2א(ד)(1) ((לפקודה))]] - התקיימו לגביו התנאים הקבועים [[בסיפה של סעיף 2א(ד)(1) לפקודה]]; ::: (ב) לגבי תקן רשמי שאינו תקן כאמור בפסקת משנה (א) - נקבע שיוכו לקבוצת יבוא מספר 2 בהתאם להוראות [[סעיף 2א(ג) לפקודה]]; אם שיוכו של התקן מוגבל בזמן, השיוך לפי פסקת משנה זו יהיה מוגבל לתקופה הקבועה לצידו [[תוספת שניה|בתוספת]]; :: (3) תקן רשמי שאינו משויך לקבוצות יבוא מספר 1 ו-2 לפי פסקאות (1) ו-(2), ישויך לקבוצת יבוא מספר 3; רשימת התקנים שמשויכים לקבוצת יבוא מספר 3 מפורטת [[בתוספת השלישית]], ואולם העדרו של תקן אשר מתקיים בו האמור ברישה, [[מהתוספת השלישית]], אין בו כדי לגרוע משיוכו של אותו תקן לקבוצת יבוא מספר 3; :: (4) על אף האמור בפסקה (3), תקן רשמי הנוגע לסוגי טובין המיועדים במהותם לשימוש בתעשייה בלבד, ישויך לקבוצת יבוא מספר 4, אם לא נקבע לגביו אחרת לפי צו זה, והוא מנוי [[בתוספת הרביעית]]. : (ב) הרשימה המלאה והעדכנית של התקנים הרשמיים לפי שיוכם לקבוצות היבוא תתפרסם באתר המשרד ותעודכן מזמן לזמן. : (ג) הממונה על התקינה יפרסם אחת לשנה בהודעה ברשומות את נוסח [[תוספת 1|התוספות הראשונה עד הרביעית]] המעודכנות. @ 3. קביעה על שינוי שיוך תקן רשמי : (א) בטרם קביעה על שינוי שיוך תקן רשמי יפרסם הממונה על התקינה הודעה על הכוונה לקבוע את שינוי השיוך באתר האינטרנט של המשרד; הודעה כאמור תפורסם עד 30 ימים לפני פרסום הקביעה על שינוי השיוך בתוספת המתאימה, אלא אם כן החליט השר כי ההודעה על הכוונה לקבוע את שינוי השיוך של תקן מסוים תהיה לתקופה קצרה יותר, בשל צורך חיוני לשינוי מהיר או דחיפות רבה, לפי העניין, ובלבד שתקופה זו לא תפחת מ-14 ימים. : (ב) הממונה על התקינה יודיע על פרסום ההודעה כאמור בתקנת משנה (א) לשר הממונה כמשמעותו [[בסעיף 8(ד) לחוק התקנים]], וליבואנים הרשומים; נוסף על האמור, הממונה על התקינה יודיע לפי תקנת משנה זו גם לגופים המפורטים להלן, ובלבד שאותם גופים הודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה: :: (1) איגוד לשכות המסחר; :: (2) התאחדות התעשיינים בישראל; :: (3) ארגוני הצרכנים כהגדרתם [[בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981]]. : (ג) שינוי שיוך של תקן רשמי ייכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום פרסום הקביעה על שינוי השיוך בתוספת המתאימה לפי [[סעיף 2(א)]], אלא אם כן החליט השר כי שינוי השיוך ייכנס לתוקף במועד מאוחר יותר או מוקדם יותר, בשל צורך בתקופת היערכות ארוכה יותר או בשל צורך חיוני לשינוי מהיר או דחיפות רבה, לפי העניין. @ 4. תחילה : תחילתו של צו זה ביום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) (להלן - יום התחילה). @ 5. תחולה (תיקון: תשפ"ד) : (א) צו זה יחול לגבי בקשות לקבלת אישור עמידה בדרישות ממונה שיוגשו ביום התחילה או לאחריו או לגבי טובין שיובאו ביום התחילה או לאחריו, לפי העניין. : (ב) הוראות צו זה יחולו על טובין שחל עליהם תקן רשמי ושנקבע בעניינם [[בטור ג' לתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, התשע"ד-2014]], כי הם חייבים באישור ת"ר או בהצהרת ת"ר. @ 6. ביטול [[+|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ"א-2021]] : [[צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא) 2021|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ"א-2021]] - בטל. == תוספת ראשונה == ==== ((([[סעיף 2(א)(1)]]))) ==== @ (תיקון: תשפ"ד-2, תשפ"ה, תשפ"ו, תשפ"ו-2) : {| ! width="20%" | מספר תקן !! width="40%" | שם תקן !! width="40%" | תנאים לקבוצות יבוא |- | ת"י 66 || מטפים מיטלטלים של קצף או מים או כימיקל רטוב המכילים גז סניקה: המטפה || |- | ת"י 69 || מחממי מים חשמליים - מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) עד יום ו' בכסלו התשפ"ג (30 בנובמבר 2022) |- | ת"י 70 חלק 1 || מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ"ם): תכן ומבנה || |- | ת"י 70 חלק 2 || מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ"ם): בדיקות תקופתיות || |- | ת"י 318 || מטפי פחמן דו-חמצני מיטלטלים || |- | ת"י 365 חלק 1 || ציוד לכיבוי אש: זרנוקים אטומים שטוחים || |- | ת"י 365 חלק 2 || ציוד לכיבוי אש: מצמד לחץ || |- | ת"י 365 חלק 3 || ציוד לכיבוי אש: חיבור זרנוק ומצמד לחץ במכלל לכיבוי אש || |- | ת"י 448 חלק 1 || הידרנט לכיבוי אש: ברז כיבוי || |- | ת"י 463 || מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה המאוחסנים בנפרד || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 562 חלק 1 || בטיחות צעצועים: תכונות מכניות ופיזיקליות || : למעט לגבי: : - צעצועים לילדים מעל גיל 3 שנים; : - צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); : - צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 562 חלק 2 || בטיחות צעצועים: דליקות || : למעט לגבי: : - צעצועים לילדים מעל גיל 3 שנים; : - צעצועי פנאי לילדים מעל 3 גיל שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); : - צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 562 חלק 3 || בטיחות צעצועים: נדידת יסודות כימיים מסויימים || : למעט לגבי: : - צעצועים לילדים מעל גיל 3 שנים; : - צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); : - צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים; --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 562 חלק 7 || בטיחות צעצועים: צבעי אצבעות - דרישות ושיטות בדיקה || לעניין צבעי אצבעות המיועדים לילדים מתחת לגיל 3 שנים --> |- | ת"י 565 חלק 1 || כבלים עשויים תילי פלדה: שימושים כלליים - דרישות מינימום || |- | ת"י 565 חלק 2 || כבלים עשויים תילי פלדה: מעליות - דרישות מינימום || |- | ת"י 570 חלק 1 || מטפים מיטלטלים: מטפים של אבקה ושל גז סניקה המאוחסנים במשותף - המטפה || |- | ת"י 570 חלק 2 || מטפים מיטלטלים: מד-לחץ || |- | ת"י 579 חלק 1 || מערכות סולאריות לחימום מים: קולטים שטוחים || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) עד יום ו' בכסלו התשפ"ג (30 בנובמבר 2022) |- | ת"י 579 חלק 2 || מערכות סולאריות לחימום מים: אוגרי מים || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) עד יום ו' בכסלו התשפ"ג (30 בנובמבר 2022) |- | ת"י 637 חלק 1 || שסתומים לגלילי גז: דרישות ובדיקות טיפוס || |- | ת"י 637 חלק 2.1 || שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ"מ) - שסתומים המופעלים ידנית || |- | ת"י 637 חלק 2.2 || שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ"מ) - שסתומים הנסגרים מעצמם || |- | ת"י 637 חלק 3 || שסתומים לגלילי גז: חיבורי מוצא || |- | ת"י 764 || זרנוקים לגז פחמימני מעובה (גפ"ם) בפזה גזית || |- | ת"י 808 || תרמוסטטים למחממי מים חשמליים || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) עד יום ו' בכסלו התשפ"ג (30 בנובמבר 2022) |- | ת"י 844 || מכלים שלא למילוי חוזר, לגז פחמימני מעובה (גפ"מ) || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 907 חלק 1 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - כללי || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 907 חלק 2 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 907 חלק 3 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - מכשירים הכוללים כירה מזכוכית קרמית || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 907 חלק 4 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגייה - כללי || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 907 חלק 5 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגייה - מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת || --> |- | ת"י 968 חלק 1 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ"מ): מכשירים הצורכים גפ"מ בפזה גזית בלחץ ישיר || |- | ת"י 968 חלק 2 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ"מ): מחממים קורנים ללא ארובה ("מחממי פטרייה") לשימוש מחוץ לבניינים או בשטחים מאווררים היטב || |- | ת"י 968 חלק 3 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ"מ): משפתים העומדים בפני עצמם, לרבות אלה שמשולב בהם מצלה, לשימוש מחוץ לבניינים || |- | ת"י 968 חלק 4 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ"מ): מכשירי צלייה ("ברביקיו") לשימוש מחוץ לבניינים || |- | ת"י 987 || מטפי הלון מיטלטלים למילוי חוזר || |- | ת"י 995 חלק 1 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי: תנורים מיטלטלים לחימום חלל, ללא ארובה, המופעלים בגפ"ם || |- | ת"י 995 חלק 2 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי: מכשירי גז דקורטיביים המדמים בערה של דלק מוצקי || |- | ת"י 995 חלק 3 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצמאיים || |- | ת"י 995 חלק 4 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת, ללא מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ-70 קו"ט || |- | ת"י 995 חלק 5 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצים, הכוללים מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ-20 קו"ט || |- | ת"י 995 חלק 6 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת לחימום חלל, עם מבערי מפוח, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ-70 קו"ט || |- | ת"י 1001 חלק 3 || בטיחות אש בבניינים: מדפי אש || |- | ת"י 1049 || מכשירים ביתיים הצורכים גז וחשמל לאפייה, לבישול ולצלייה || |- | ת"י 1116 || מוני גז || |- | ת"י 1139 חלק 2 || פיגומים: פיגומים תלויים ממוכנים (פת"ם) - דרישות בטיחות, חישובי תכן, קריטריונים ליציבות, מבנה, בדיקות || |- | ת"י 1153 || מטפים לכיבוי אש לשימוש חד-פעמי || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1157 --> || || |- | ת"י 1212 || דלתות אש: עמידות-אש || |- | ת"י 1212 חלק 1 || מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות || |- | ת"י 1220 חלק 1 || מערכות גילוי אש: גלאי עשן || |- | ת"י 1220 חלק 2 || מערכות גילוי אש: יחידות בקרה || |- | ת"י 1220 חלק 3 || מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות || |- | ת"י 1220 חלק 4 || מערכות גילוי אש: גלאי חום || |- | ת"י 1220 חלק 5 || מערכות גילוי אש: גלאי עשן עצמאיים || |- | ת"י 1220 חלק 6 || מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות ידני || |- | ת"י 1220 חלק 10 || מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות שמע || |- | ת"י 1296 חלק 1 || מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי אגירה || |- | ת"י 1296 חלק 2 || מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי מים מידיים להפקת מים חמים ביתיים || |- | ת"י 1296 חלק 3 || מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית המופעלים בגז - תקן ספציפי למכשירים מטיפוס B1 || |- | ת"י 1296 חלק 4 || מחממי מים ביתיים המוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית מטיפוס C שהספק החום הנומינלי שלהם אינו גדול מ-70 קילווט || |- | ת"י 1300 || מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה לכיבוי מתכות בעירות || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1498 חלק 1 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1498 חלק 2 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1498 חלק 3 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1498 חלק 4 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1498 חלק 5 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1498 חלק 6 --> || || |- | ת"י 1516 חלק 1 || כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ-1 ק"ו (1.2 ק"ו = Um) עד 30 ק"ו (36 ק"ו = Um): כבלים למתח נקוב של 1 ק"ו (1.2 ק"ו = Um) ו-3 ק"ו (3.6 ק"ו = Um) || |- | ת"י 1604 חלק 1 || מכונות ומבנים של ירידים וגני שעשועים - בטיחות || |- | ת"י 1607 || שסתומים ידניים לגז פחמימני מעובה (גפ"מ) ולגז טבעי || |- | ת"י 1836 || דרישות בטיחות למוצרי השחזה מלוכדים || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) עד יום ו' בכסלו התשפ"ג (30 בנובמבר 2022) |- | ת"י 1921 || וסתי לחץ לגפ"מ || |- | ת"י 1964 || שסתום בטיחות ושסתום בטיחות משולב עם שסתום חד-כיווני || |- | ת"י 2206 חלק 1 || גלגילון לכיבוי אש: דרישות מבנה ובדיקות || |- | ת"י 2217 || מטפי אבקה אוטומטיים קבועים לדלקות ממין ב (נוזלים וגזים) || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 2251 חלק 1 || מענבי רצועות להרמה - בטיחות: מענבים מחגורות הרמה שטוחות, מסיבים-עשויים, לשימוש כללי || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 2251 חלק 2 || מענבי רצועות הרמה - בטיחות: מענבים עגולים מסיבים-עשויים, לשימוש כללי || --> |- | ת"י 2252 חלק 1 || מעלונים חשמליים לאנשים עם מוגבלות תנועה - כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים המותקנים בפיר שאינו סגור || |- | ת"י 2252 חלק 2 || משטחי הרמה חשמליים למוגבלי-תנועה - כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים משופעים למשתמשים במצב ישיבה, עמידה ובכיסא גלגלים, לתנועה במישור משופע || |- | ת"י 2481 חלק 0 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - דרישות יסוד || |- | ת"י 2481 חלק 1 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - מעליות חשמליות || |- | ת"י 2481 חלק 2 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - מעליות הידרוליות || |- | ת"י 2481 חלק 41 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - מעליות מיוחדות להובלת נוסעים ומשא - מעלונים אנכיים המותקנים בפיר סגור לשימוש אנשים עם מוגבלות תנועה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 4280 חלק 1 || דודי קיטור: דוודים בעלי צינורות אש || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד-2) --> ת"י 4295 || מכלי לחץ || למעט מפרידי שמן למדחסים בורגיים |- | ת"י 4314 || צינורות פלדה שחורים ומגולוונים עם תפר וללא תפר לשימוש במערכות אוטומטיות (מתזים) לכיבוי אש || |- | ת"י 4466 חלק 3 || פלדה לזיון בטון: מוטות מצולעים || |- | ת"י 4466 חלק 4 || פלדה לזיון בטון: רשתות מרותכות || |- | ת"י 4466 חלק 5 || פלדה לזיון בטון: מוטות ורשתות חתוכים ומכופפים || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו) --> ת"י 5198 || מכלי גז מסגסוגת אלומיניום בלא תפר, למילוי חוזר - תכן, מבנה ובדיקות || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 5817 חלק 1 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 5817 חלק 2 --> || || |- | ת"י 9809 חלק 1 || מכלי גז - מכלי פלדה ללא תפר, למילוי חוזר - תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם קטן מ-1100 מגפ"ס || |- | ת"י 9809 חלק 2 || מכלי גז - מכלי פלדה ללא תפר, למילוי חוזר - תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם גדול מ-1100 מגפ"ס או שווה לו || |- | ת"י 9809 חלק 3 || מכלי גז - מכלי פלדה ללא תפר, למילוי חוזר - תכן מבנה ובדיקות: מכלים מפלדה מנורמלת || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 12159 || מעליות זמניות לבנייה המיועדות לאנשים ולחומרים || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 12586 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 14372 --> || || |- | ת"י 60227 חלק 1 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: דרישות כלליות || |- | ת"י 60227 חלק 2 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: שיטות בדיקה || |- | ת"י 60227 חלק 3 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים ללא מעטה המיועדים לתיול קבוע || |- | ת"י 60227 חלק 4 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים בעלי מעטה המיועדים לתיול קבוע || |- | ת"י 60227 חלק 5 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים גמישים (פתילים) || |- | ת"י 60227 חלק 6 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים עגולים למעליות וכבלים לחיבורים גמישים || |- | ת"י 61242 || תופי כבלים לשימוש ביתי ולשימושים דומים || |- | ת"י 71568 חלק 3 || אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף - מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים לא מזיגים במים || |- | ת"י 71568 חלק 4 || אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף - מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים מזיגים במים || |} == תוספת שנייה == ==== ((([[סעיף 2(א)(2)]]))) ==== @ (תיקון: תשפ"ג, תשפ"ד, תשפ"ד-2, תשפ"ה, תשפ"ו-2) : {| ! width="20%" | מספר תקן !! width="40%" | שם תקן !! width="40%" | תנאים לקבוצות יבוא |- | ת"י 1 || צמנט: צמנט רגיל || |- | ת"י 20 חלק 2.10 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות מיטלטלות לילדים || למעט סעיף 0.3.203 - תאימות אלקטרומגנטית בחלק 1 של התקן שאליו תקן זה מפנה |- | ת"י 32 חלק 1.1 || תקעים ובתי-תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: תקעים ובתי-תקע חד-מופעיים לזרמים עד 16 אמפר - דרישות כלליות || |- | ת"י 32 חלק 2.5 || תקעים ובתי-תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות ייחודיות למתאמים || |- | ת"י 33 חלק 1 || מפסקים חשמליים לשימוש בבתי מגורים ובמתקני חשמל קבועים דומים: דרישות כלליות || למעט לגבי מפסקים המופעלים על ידי חיישני אור ולעניין מפסקים אלקטרוניים המופעלים על ידי גלאי תנועה |- | ת"י 37 חלק 1 || לבידים: לבידים רגילים || |- | ת"י 37 חלק 2 || לבידים: לבידים עם מליא פסיסי עץ || |- | ת"י 61 חלק 1 || מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה רכה || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 4 "דרישות עיצוב" |- | ת"י 61 חלק 2 || מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה קשה || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 6 "מגופים המיועדים למי שתיה" |- | ת"י 69 || מחממי מים חשמליים - מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי || |- | ת"י 145 חלק 1 || תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || |- | ת"י 221 || טרפנטין מינרלי || |- | ת"י 251 || מחמים חשמליים לחימום מי שתייה ולהרתחתם לשימוש ביתי ולשימושים דומים || : למעט דרישות: : - סעיף 14 "מניעת הפרעות רדיו"; : - סעיף 25.1 "חיבורים לזינה ופתילים חיצוניים" במכשירי חשמל/אלקטרוניקה המצוידים בתקע דו-פיני; : - סעיף 32 "קרינה, רעילות וסיכונים דומים" - ואולם, הדרישה לעניין תכולת עופרת כן משוייכת לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 261 || תמיסות נתרן תת כלוריתי || |- | ת"י 272 || שסתומים מסגסוגת נחושת: שסתום אלכסוני || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 2.2 "חומרים שיטות ייצור" |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד) --> ת"י 386 חלק 1 || כובעונים (קונדומים): כובעונים מלטקס גומי טבעי - דרישות ושיטות בדיקה || השיוך הוא למי שלא מתקיימים בו התנאים המופיעים בטור "תנאים לקבוצות יבוא" [[שבתוספת השלישית]], בשורה המתחילה במילים "ת"י 386 חלק 1" |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד) --> ת"י 386 חלק 2 || כובעונים (קונדומים): כובעונים מפוליאורתן - דרישות ושיטות בדיקה || השיוך הוא למי שלא מתקיימים בו התנאים המופיעים בטור "תנאים לקבוצות יבוא" [[שבתוספת השלישית]], בשורה המתחילה במילים "ת"י 386 חלק 2" |- | ת"י 428 || סירי לחץ || |- | ת"י 438 חלק 1 || אבקות ניקוי - דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון: אבקות כביסה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו-2) --> ת"י 562 חלק 1 || בטיחות צעצועים: תכונות מכניות ופיזיקליות || למעט משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות); צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו-2) --> ת"י 562 חלק 2 || בטיחות צעצועים: דליקות || למעט משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו-2) --> ת"י 562 חלק 3 || בטיחות צעצועים: נדידת יסודות כימיים מסויימים || למעט משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות); צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו-2) --> ת"י 562 חלק 7 || בטיחות צעצועים: צבעי אצבעות - דרישות ושיטות בדיקה || לעניין צבעי אצבעות המיועדים לילדים מתחת לגיל 3 שנים |- | ת"י 562 חלק 8 || בטיחות צעצועים: צעצועי פעילות לשימוש ביתי || |- | ת"י 562 חלק 14 || בטיחות צעצועים: קפצות (טרמפולינות) לשימוש ביתי || |- | ת"י 579 חלק 1 || מערכות סולאריות לחימום מים: קולטים שטוחים || |- | ת"י 579 חלק 2 || מערכות סולאריות לחימום מים: אוגרי מים || |- | ת"י 681 חלק 3 || לולים לשימוש ביתי: עגלולים - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 682 חלק 1 || מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: דרישות בטיחות || |- | ת"י 682 חלק 2 || מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: שיטות בדיקה || |- | ת"י 682 חלק 3 || מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: עריסות - דרישות בטיחות || |- | ת"י 682 חלק 4 || מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: עריסות - שיטות בדיקה || |- | ת"י 742 || מנפקי אירוסול || לעניין אירוסולים הנדרשים בעמידה בדרישות ת"י 2302 חלק 1 |- | ת"י 832 חלק 2.1 || מפסק מגן הפועל בזרם-דלף ללא שילוב הגנה מפני זרם יתר והמיועד לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על המפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה || |- | ת"י 887 || לוחות שבבים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 887 חלק 1 || לוחות שבבים: לוחות לא מחופים || |- | ת"י 887 חלק 2 || לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות עץ || |- | ת"י 887 חלק 3 || לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות קישוט משרפים אמינופלסטיים || |- | ת"י 900 חלק 1 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות כלליות || : למעט: : - מוצרים המופעלים על ידי סוללות/מוזנים ממתח שאינו גדול מ-9 וולט; : - כורסאות קימה חשמליות; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבסעיף 25 "Supply connection and external flexible cords" לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "קרינה, רעילות וסיכונים דומים" בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים - ואולם, הדרישה לתכולת עופרת, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו : {{מוקטן|* תנאי החלוקה לקבוצות מתייחסים גם למוצרי חשמל שחלים עליהם חלקי 2 של סדרת ת"י 900 אשר אינם רשמיים, אך מחייבים מכח ת"י 900 חלק 1.}} |- | ת"י 900 חלק 2.2 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשואבי אבק ולמכשירי ניקוי שואבי מים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.3 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למגהצים חשמליים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.5 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למדיחי כלים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.6 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי בישול, לכיריים, לתנורי בישול הכוללים כיריים ולמכשירים דומים נייחים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.7 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות כביסה || : למעט דרישות: : - סעיף 10.202 "טיב הכביסה"; : - סעיף 10.203 "טיב הסחיטה"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש"; : - טיב הכביסה וטיב הסחיטה שבסעיף 204 |- | ת"י 900 חלק 2.9 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי צלייה, למכשירי קלייה ולמכשירי בישול מיטלטלים דומים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.11 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למייבשי כביסה || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.12 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למשטחי חימום ומכשירים דומים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו(())); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.13 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי טיגון בשמן עמוק, למחבתות ולמכשירים דומים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.14 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי מטבח || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 32 "קרינה, רעילות וסיכונים דומים" בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים - ואולם, הדרישה לתכולת עופרת, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 900 חלק 2.15 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לחימום נוזלים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards" - ואולם, הדרישה לתכולת עופרת בעבור מכונות להכנת קפה/תה מסחריות/מוסדיות המחוברות לרשת הספקת המים ובעבור קומקומים ומכשירים אחרים להרתחת מים, שקיבולם הנקוב אינו גדול מ-10 ליטר, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 900 חלק 2.17 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשמיכות, כריות, פריטי לבוש ומכשירי חימום גמישים דומים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.23 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: מכשירי חשמל לטיפול בעור או בשיער || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.24 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קירור, למכשירי גלידה ולמכשירים לייצור קרח || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 6.101 "Classification" : - סעיף 22.110א "אמצעי קירור"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש"; |- | ת"י 900 חלק 2.29 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למטעני סוללות || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)" |- | ת"י 900 חלק 2.30 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורים לחימום חדרים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.35 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי מים מידיים || : למעט דרישות: : - סעיף 7.12.201 (מתוך סעיף Marking and instruction); : - התוספת הלאומית לסעיף 10.1 "Power input and current"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards" - ואולם, הדרישה לתכולת עופרת, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.45 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לכלי עבודה מיטלטלים לחימום ומכשירים דומים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו(())); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.59 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לקוטלי חרקים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.60 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לאמבטי עיסוי (ג'קוזי) ולאמבטי מרפא (ספא) || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - דרישות סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.74 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים מיטלטלים לחימום בטבילה || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.77 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכסחות-דשא המופעלות מרשת החשמל והמבוקרות על ידי הולך-רגל || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.80 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למאווררים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.82 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות שעשועים ולמכונות לשירות אישי || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית |- | ת"י 900 חלק 2.85 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קיטור לגיהוץ בדים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.91 || בטיחות מכשרי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לגוזמי דשא המוחזקים ביד, גוזמי דשא המובלים מאחור וגוזמים לקיצוי דשא || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 907 חלק 1 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - כללי || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 907 חלק 2 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 907 חלק 3 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - מכשירים הכוללים כירה מזכוכית קרמית || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 907 חלק 4 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגיה - כללי || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 907 חלק 5 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגייה - מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת || |- | ת"י 938 חלק 3 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית בטיחות || למעט דרישת סעיף 5.1.1 "דרישת התאמה בהתפשטות" |- | ת"י 994 חלק 1 || מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה || : למעט לגבי: : - מזגנים לשימושים מיוחדים (כגון: שימוש בתהליכים תעשייתיים, במיתקני תקשורת, בצבא); : - מזגנים מיוחדים לשימוש בכלי תחבורה; : - דרישות סעיף 203 בעניין "דרישות פעולה ושיטות מדידה עבור הספק קול"; : - דרישות סעיף 204 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | ת"י 1003 חלק 1.1 || שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים-זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית - שיטות בדיקה || למעט לגבי כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים |- | ת"י 1003 חלק 1.2 || שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים-זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית - גבולות מותרים || למעט לגבי כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים |- | ת"י 1003 חלק 3.2 || שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלי זכוכית עמוקים - גבולות מותרים || למעט לגבי כלי זכוכית עמוקים לא מעוטרים |- | ת"י 1038 חלק 2.1 || מפסק מגן משולב הפועל בזרם-דלף ובזרם-יתר לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על מפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה || |- | ת"י 1048 || מוצרי טיפול בילדים - עריסות נישאות ומעמדים לתינוקות - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 1107 || התקני ריסון לילדים ברכב מנועי || |- | ת"י 1144 || שסתום כדורי עשוי מתכת || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 202.5 "חומרים" |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1157 || מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - מוצצים לתינוקות ולילדים קטנים: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 1273 || מוצרים לשימוש ולטיפול בילד - "הליכונים" לתינוקות: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 1317 || ברז יחיד וסוללת ברזים לעירוב || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.1 "דרישות כימיות והיגיינה" |- | ת"י 1343 || צבעים ולכות - דרישות כלליות || |- | ת"י 1347 || ברז ערבוב מכני בעל ידית הפעלה אחת || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 7.1 "דרישות כימיות והיגיינה" |- | ת"י 1417 || אבקות לניקוי כלים למדיח כלים: דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון || |- | ת"י 1458 חלק 1.2 || פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בקר - דרישות לסבולות, למידות ולאופייני חתך || |- | ת"י 1458 חלק 2.2 || פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בחם - דרישות לסבולות, למידות ולאופייני חתך || |- | ת"י 1481 || לוחות סיביים המיוצרים בתהליך יבש || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1498 חלק 1 || מיתקני משחקים: דרישות בטיחות כלליות ושיטות בדיקה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1498 חלק 2 || מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לנדנדות תלויות || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1498 חלק 3 || מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות למגלשות || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1498 חלק 4 || מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות למסילות גלישה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1498 חלק 5 || מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לסחרחורות || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1498 חלק 6 || מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לנדנדות מאזניים ולמיתקני נענוע || |- | ת"י 1505 חלק 1 || מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי - סינון וטיהור: מערכות, למעט מערכות אוסמוזה הפוכה || |- | ת"י 1505 חלק 2 || מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי: מערכות אוסמוזה הפוכה || |- | ת"י 1548 || מזרנים ומגיני ראש למיטות ולעגלות של תינוקות ופעוטות, ולחפצים ביתיים דומים || |- | ת"י 1605 חלק 1 || מגלשות מים: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 1613 || קסדות מגן לרוכבי אופניים || |- | ת"י 1735 חלק 4 || פלדה לדריכת בטון - גדילים || |- | ת"י 1811 || שיטות ייחוס לבדיקה של שחרור ניקל מכל מכללי העגילים המוחדרים לנקבים שנעשו בגוף האדם (פירסינג) ומפריטים המיועדים לבוא במגע ישיר וממושך עם העור || |- | ת"י 1888 חלק 1 || מוצרים לטיפול בילדים - עגלות ילדים: עגלות בעלות מרכב ישיבה ועגלות בעלות מרכב שכיבה || |- | ת"י 1888 חלק 2 || מוצרים לטיפול בילדים - עגלות ילדים: עגלות בעלות מרכב ישיבה לילדים שמשקלם גדול מ-15 ק"ג ועד 22 ק"ג || |- | ת"י 1913 || לוחות כפיסי עץ מכוונים (OSB) || |- | ת"י 2250 חלק 1 || פותח סתימות בצנרת ניקוז: דרישות לבטיחות, לאריזה ולסימון || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 2251 חלק 1 || מענבי רצועות להרמה - בטיחות: מענבים מחגורות הרמה שטוחות, מסיבים-עשויים, לשימוש כללי || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 2251 חלק 2 || מענבי רצועות הרמה - בטיחות: מענבים עגולים מסיבים-עשויים, לשימוש כללי || |- | ת"י 2302 חלק 1 || חומרים ותערובות מסוכנים: סיווג, תיווי, סימון ואריזה || |- | ת"י 4007 חלק 1 || ריהוט - מיטות קומתיים ומיטות גבוהות לשימוש ביתי: דרישות בטיחות, חוזק וקיימות || |- | ת"י 4272 || תכשירים לניקוי תנורים ולהסרת שומנים - דרישות לבטיחות, אריזה וסימון || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 4280 חלק 1 || דודי קיטור: דוודים בעלי צינורות אש || |- | ת"י 4402 חלק 1.1 || פרופילי אלומיניום לשימושים ארכיטקטונים: פרופילים משוחלים מדויקים מסגסוגות 6060 ו-6063 - דרישות כלליות || |- | ת"י 5111 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: כללי || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5111 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: צינורות || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5111 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: אבזרים || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5111 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: התאמת המערכת לייעודה || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5113 || חומרי פלסטיק ומוצרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון ומשקאות || |- | ת"י 5115 חלק 1 || יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ביתי - דרישות בטיחות || |- | ת"י 5115 חלק 2 || יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ביתי - שיטות בדיקה || |- | ת"י 5115 חלק 3 || יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 5115 חלק 4 || יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי - התקנה ותחזוקה || |- | ת"י 5201 || חומרים להצתת פחמים או עץ, לשימוש במכשירי צלייה וקלייה ("מנגל", "ברביקיו", "גריל") - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 5378 || מתקני משחקים מתנפחים - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 5433 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: כללי || לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 5.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5433 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: צינורות || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5433 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: אבזרים || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5433 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: התאמת המערכת לייעודה || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5434 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: כללי || לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 5.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5434 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: צינורות || לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5434 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: אבזרים || לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5434 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: התאמת המערכת לייעודה || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 5817 חלק 1 || מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - אבזרי שתייה: כללי ודרישות ושיטות בדיקה מכניות || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 5817 חלק 2 || מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - אבזרי שתייה: כללי ודרישות ושיטות בדיקה כימיות || |- | ת"י 6558 חלק 1 || בטיחות תכשיטים: תכשיטים לילדים - דרישות בטיחות || |- | ת"י 8098 || אופניים - דרישות בטיחות לאופניים לילדים קטנים || |- | ת"י 10242 || אבזרי צנרת מתוברגים עשויים יצקת ברזל חשילה || לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 5.2.1 "הרכב כימי של ציפוי אבץ" |- | ת"י 10255 || צינורות מפלדה לא מסוגסגת המתאימים לריתוך ולתבריג - תנאי אספקה טכניים || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 8.6 "Dangerous substances" |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 12159 || מעליות זמניות לבנייה המיועדות לאנשים ולחומרים || |- | ת"י 12227 חלק 1 || לולים לשימוש ביתי: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 12586 || אבזרים לטיפול בילדים - מחזיק מוצץ: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 12790 || מוצרים לשימוש של ילדים ולטיפול בהם - עריסות–מושב ("טרמפולינות" לתינוקות) || |- | ת"י 13209 חלק 1 || אבזרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - מנשאי תינוק - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה: מנשאי גב בעלי מסגרת || |- | ת"י 13209 חלק 2 || אבזרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - מנשאי תינוק - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה: מנשאים רכים || |- | ת"י 13209 חלק 3 || אבזרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - מנשאי תינוק - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה: מנשאי כריכות || |- | ת"י 14036 || מוצרים לשימוש של ילדים ולטיפול בהם - נדנדות הקפצה לתינוקות - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 14372 || מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - סכין, כף ומזלג (סכו"ם) ואבזרי האכלה: דרישות בטיחות ובדיקות || |- | ת"י 14988 חלק 1 || כיסאות גבוהים לילדים: דרישות בטיחות || |- | ת"י 16128 || אופטיקה אופתלמית - שיטת ייחוס לבדיקה של שחרור ניקל ממסגרות של משקפי ראייה וממשקפי שמש || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 16232 || מוצרים לשימוש של ילדים ולטיפול בהם - נדנדות לתינוקות || |- | ת"י 21003 חלק 1 || מערכות צנרת רב-שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: כללי || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 6.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 21003 חלק 2 || מערכות צנרת רב-שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: צינורות || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 21003 חלק 3 || מערכות צנרת רב((-))שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: אבזרים || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.4 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 21003 חלק 5 || מערכות צנרת רב-שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: התאמת המערכת לייעודה || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 60095 חלק 1 || מצברי התנעה מטיפוס עופרת–חומצה: דרישות כלליות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 60245 חלק 1 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: דרישות כלליות || |- | ת"י 60245 חלק 2 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: שיטות בדיקה || |- | ת"י 60245 חלק 3 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים מבודדים בסיליקון עמידים בחום || |- | ת"י 60245 חלק 4 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: פתילים וכבלים גמישים || |- | ת"י 60245 חלק 7 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים מבודדים בגומי אתילן–ויניל אצטט עמידים בחום || |- | ת"י 60245 חלק 8 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: פתילים ליישומים הדורשים גמישות גבוהה || |- | ת"י 60601 חלק 1 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות כלליות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים || לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית לציוד רפואי (להלן - הדירקטיבה אירופאית) מסווגים ב((-))Class2+Class4 |- | ת"י 60601 חלק 2.1 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של מאיצי אלקטרונים בתחום מ-1 MeV ועד 50 MeV || |- | ת"י 60601 חלק 2.2 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד לניתוח הפועל בתדר גבוה ושל אבזרים לניתוח הפועלים בתדר גבוה || |- | ת"י 60601 חלק 2.3 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד ריפוי הפועל בגלים קצרים || לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב((-))Class2+Class3 |- | ת"י 60601 חלק 2.4 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של מפעמים (דפיברילטורים) לבביים || |- | ת"י 60601 חלק 2.5 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד לטיפול פיזיותרפי בגלים על-קוליים || לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב((-))Class2+Class3 |- | ת"י 60601 חלק 2.6 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד רפואי הפועל סגלי-מיקרו (([צ"ל: בגלי-מיקרו])) || |- | ת"י 60670 חלק 1 || תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || |- | ת"י 60730 חלק 2.7 || אמצעי בקרה חשמליים אוטומטיים: דרישות מיוחדות לקוצבי זמן ולמתגי זמן || |- | ת"י 60745 חלק 2.1 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למקדחות ולמקדחות-הולם || למעט דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.3 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למשחזות, למלטשות ולמשחקות דסקה || למעט דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.12 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למרטטות בטון || למעט דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.13 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי שרשרת || למעט דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.15 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות לגוזמי שיחים (גדר חיה) || למעט דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60898 חלק 1 || אבזרים חשמליים - מפסקי מעגל להגנה מפני זרם-יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא"ז) לפעולה בזרם חילופים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 5.3.4.1 "Standard values up to and including 10000 A"; : - התוספת הלאומית לסעיף Scope J.1 מתוך Annex J |- | ת"י 60898 חלק 2 || אבזרים חשמליים - מפסקי מעגל להגנה מפני זרם-יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא"ז) לפעולה בזרם חילופים ובזרם ישר || |- | ת"י 61008 חלק 1 || מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר, המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || למעט התוספת הלאומית לסעיף 4 "Classification" |- | ת"י 61009 חלק 1 || מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בשילוב הגנה מפני זרם-יתר (מפסקי מגן משולבים), המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || למעט התוספת הלאומית לסעיף 4 "Classification" |- | ת"י 61084 חלק 1 || מערכות תיעול להעברת כבלים ומערכות השחלה להעברת כבלים עבור מתקני חשמל: דרישות כלליות || |- | ת"י 61084 חלק 2.1 || מערכות תיעול להעברת כבלים ומערכות השחלה להעברת כבלים עבור מתקני חשמל: דרישות מיוחדות למערכות תיעול להעברת כבלים ומערכות השחלה להעברת כבלים עבור מתקני חשמל, המיועדות להרכבה על קירות ועל תקרות || |- | ת"י 61386 חלק 21 || מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות - מערכות מובלים קשיחים || |- | ת"י 61386 חלק 22 || מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות - מערכות מובלים כפיפים || |- | ת"י 61558 חלק 1 || בטיחות של שנאי הספק, ספקי כוח, מגובים ומוצרים דומים: דרישות כלליות ובדיקות || |- | ת"י 61558 חלק 2.4 || בטיחות של שנאים, מגובים, ספקי כוח ומוצרים דומים למתחי הספקה עד 1100 וולט: דרישות ובדיקות מיוחדות לשנאים מבדדים ולספקי כוח הכוללים שנאים מבדדים || |- | ת"י 61558 חלק 2.6 || בטיחות של שנאים, מגובים, ספקי כוח ומוצרים דומים למתחי הספקה עד 1100 וולט: דרישות ובדיקות מיוחדות לשנאי בטיחות מבדדים ולספקי כוח הכוללים שנאי בטיחות מבדדים || |- | ת"י 61558 חלק 2.7 || בטיחות של שנאי הספק, ספקי כוח, מגובים ומוצרים דומים: דרישות מיוחדות ובדיקות לשנאים וספקי כוח לצעצועים || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד-2) --> ת"י 62133 חלק 1 || תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא-חומציים אחרים - דרישות בטיחות עבור תאים נטענים ניידים ואטומים ועבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ניקל || לעניין סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד-2) --> ת"י 62133 חלק 2 || תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא-חומציים אחרים - דרישות בטיחות עבור תאים נטענים ניידים ואטומים ועבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ליתיום || לעניין סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים |- | ת"י 62368 חלק 1 || ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות || : לעניין: : - ספקי כוח חיצוניים; : - ספקי כוח לציוד טכנולוגיות המידע, שהספקם עד 3000 וואט; : ואולם הדרישות של סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) אינן משוייכות לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 62841 חלק 1 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות כלליות || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.2 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למברגים ולמפתחות-הולם המוחזקים ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.4 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למשחקות ומלטשות (למעט מטיפוס דיסקה) המוחזקות ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.5 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורים עגולים המוחזקים ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.8 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למספריים ולמקבים המוחזקים ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.9 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למברזים ולמחרוקות המוחזקים ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.11 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי הלוך ושוב המוחזקים ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.14 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למקצעות המוחזקות ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.17 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות לכרסומות המוחזקות ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 71452 חלק 1 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): כללי || לעניין עמידה בדרישת תכולת עופרת בסעיף 4.2 (("))special requirement for compounds or formulations in contact with drinking water((")) |- | ת"י 71452 חלק 2 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): צינורות || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 71452 חלק 3 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): אביזרים || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 71452 חלק 5 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): התאמת מערכת לייעודה || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |} == תוספת שלישית == ==== ((([[סעיף 2(א)(3)]]))) ==== @ (תיקון: תשפ"ג, תשפ"ד, תשפ"ד-2) : {| ! width="20%" | מספר תקן !! width="40%" | שם תקן !! width="40%" | תנאים לקבוצות יבוא |- | ת"י 5 חלק 1 || בלוקי בטון: בלוקי קיר || |- | ת"י 6 || אריחי רצפה מטראצו || |- | ת"י 8 || מוצרי בטון טרומיים לריצוף || |- | ת"י 19 || אבני שפה ואבני תעלה טרומות מבטון || |- | ת"י 20 חלק 1 || מנורות: דרישות כלליות ובדיקות || |- | ת"י 20 חלק 2.1 || מנורות: מנורות קבועות למטרות כלליות || |- | ת"י 20 חלק 2.2 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות גומחה || |- | ת"י 20 חלק 2.3 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לתאורת כבישים ורחובות || |- | ת"י 20 חלק 2.4 || מנורות: מנורות מיטלטלות למטרות כלליות || |- | ת"י 20 חלק 2.5 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות הצפה || |- | ת"י 20 חלק 2.6 || מנורות: מנורות בעלות שנאי מובנה לנורות עם נימת להט || |- | ת"י 20 חלק 2.7 || מנורות: מנורות מיטלטלות לשימוש בגינות || |- | ת"י 20 חלק 2.8 || מנורות: דרישות מיוחדות - פנסי יד || |- | ת"י 20 חלק 2.9 || מנורות: מנורות צילום ומנורות קולנוע (לא מקצועיות) || |- | ת"י 20 חלק 2.10 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות מיטלטלות לילדים || לעניין סעיף 0.3.203 - (("))תאימות אלקטרומגנטית((")) בחלק 1 של התקן שאליו תקן זה מפנה |- | ת"י 20 חלק 2.11 || מנורות: מנורות לאקווריון || |- | ת"י 20 חלק 2.17 || מנורות: מנורות לתאורת במות ואולפני טלוויזיה וקולנוע (לשימוש בתוך מבנה ומחוצה לו) || |- | ת"י 20 חלק 2.18 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לברכות שחייה ולשימושים דומים || |- | ת"י 20 חלק 2.19 || מנורות: מנורות למובלי אוויר (דרישות בטיחות) || |- | ת"י 20 חלק 2.20 || מנורות: דרישות מיוחדות - שרשרות תאורה || |- | ת"י 20 חלק 2.22 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לתאורת חירום || |- | ת"י 20 חלק 2.23 || מנורות: דרישות מיוחדות - מערכות תאורה לנורות להט למתח נמוך מאוד || |- | ת"י 20 חלק 2.25 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לשימוש באתרים רפואיים של בתי חולים ומוסדות רפואיים || |- | ת"י 23 חלק 3 || מכללי דלתות עץ או/וגם מכללי דלתות לבודות: דלתות לבודות סובבות || |- | ת"י 27 || צינורות גליליים מבטון ומבטון מזוין || |- | ת"י 33 חלק 1 || מפסקים חשמליים לשימוש בבתי מגורים ובמתקני חשמל קבועים דומים: דרישות כלליות || לעניין מפסקים המופעלים על ידי חיישני אור ולעניין מפסקים אלקטרוניים המופעלים על ידי גלאי תנועה |- | ת"י 61 חלק 1 || מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה רכה || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4 "דרישות עיצוב" |- | ת"י 61 חלק 2 || מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה קשה || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 6 "מגופים המיועדים למי שתיה" |- | <!-- ת"י 69 --> || (((נמחק))) || |- | ת"י 139 || נוזל על בסיס חומרים פעילי-שטח סינתטיים לניקוי ידני של כלי אוכל || |- | ת"י 169 || ברז בית מסגסוגת נחושת || |- | ת"י 172 || מכלי זכוכית למוצרי מזון ולמשקאות || |- | ת"י 215 חלק 1 || רעפים: רעפי חרסית משתלבים || |- | ת"י 215 חלק 2 || רעפים: רעפים ואבזרים העשויים בטון לחיפוי גגות וקירות || |- | ת"י 222 || מגופים מתוברגים מסגסוגת נחושת || |- | ת"י 240 || סבון תמרוקים || |- | ת"י 251 || מחמים חשמליים לחימום מי שתייה ולהרתחתם לשימוש ביתי ולשימושים דומים || : לעניין דרישות: : - סעיף 14 "מניעת הפרעות רדיו"; : - סעיף 25.1 "חיבורים לזינה ופתילים חיצוניים" במכשירי חשמל/אלקטרוניקה המצוידים בתקע דו-פיני; : - סעיף 32 "קרינה, רעילות וסיכונים דומים" - למעט הדרישה לעניין תכולת עופרת אשר אינה משויכת לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 272 || שסתומים מסגסוגת נחושת: שסתום אלכסוני || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 2.2 "חומרים שיטות ייצור" |- | ת"י 282 || גפרורים - דרישות ביצועים, בטיחות ומיון || |- | ת"י 314 || אריחי קרמיקה: הגדרות, מיון, איפיונים וסימון || |- | ת"י 383 חלק 1 || גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה לא מתכתי || |- | ת"י 383 חלק 2 || גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה מתכתי || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד) --> ת"י 386 חלק 1 || כובעונים (קונדומים): כובעונים מלטקס גומי טבעי - דרישות ושיטות בדיקה || : השיוך הוא למי שמחזיק את המסמכים האלה: : אישור NB בדבר התעדת מערכת ניהול איכות במפעל המייצר על פי ISO 13485 בהתאם ל-annex 2 של דירקטיבה EEC/93/42; :: או : תעודת דגם מאת NB בהתאם ל-annex 3 מגובה בהצהרת יצרן בהתאם ל-annex 4 של דירקטיבה EEC/93/42 |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד) --> ת"י 386 חלק 2 || כובעונים (קונדומים): כובעונים מפוליאורתן - דרישות ושיטות בדיקה || : השיוך הוא למי שמחזיק את המסמכים האלה: : אישור NB בדבר התעדת מערכת ניהול איכות במפעל המייצר על פי ISO 13485 בהתאם ל-annex 2 של דירקטיבה EEC/93/42; :: או : תעודת דגם מאת NB בהתאם ל-annex 3 מגובה בהצהרת יצרן בהתאם ל-annex 4 של דירקטיבה EEC/93/42 |- | ת"י 472 || כלי עבודה ידניים המופעלים על ידי תחמישים - דרישות בטיחות - כלים לקיבוע ולסימון קשיח || |- | ת"י 484 || קסדות בטיחות תעשייתיות || |- | ת"י 489 חלק 2.1 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: הגדרות, סיווג, עקרונות תכן כלליים, דרישות ביצועים ושיטות בדיקה || |- | ת"י 489 חלק 2.2 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים יצקת ברזל || |- | ת"י 489 חלק 2.3 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פלדה או סגסוגות אלומיניום || |- | ת"י 489 חלק 2.4 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים בטון מזויין בפלדה || |- | ת"י 489 חלק 2.5 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים חומרים מרוכבים || |- | ת"י 489 חלק 2.6 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פוליפרופילן (PP), פוליאתילן (PE) או פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) || |- | ת"י 520 || שפופרות פלואורסצנטיות לשימוש כללי || |- | ת"י 562 חלק 1 || בטיחות צעצועים: תכונות מכניות ופיזיקליות || : לעניין: : - משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); : - צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); : - צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים |- | ת"י 562 חלק 2 || בטיחות צעצועים: דליקות || : לעניין: : - משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); : - צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); : - צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים |- | ת"י 562 חלק 3 || בטיחות צעצועים: נדידת יסודות כימיים מסויימים || : לעניין: : - משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); : - צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); : - צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים |- | ת"י 562 חלק 7 || בטיחות צעצועים: צבעי אצבעות - דרישות ושיטות בדיקה || : למעט צבעי אצבעות המיועדים לילדים מתחת לגיל 3 |- | ת"י 576 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך בניינים: פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) || |- | <!-- ת"י 579 חלק 1 --> || (((נמחק))) || |- | <!-- ת"י 579 חלק 2 --> || (((נמחק))) || |- | ת"י 636 || שטיחי טקסטיל || |- | ת"י 733 || משחת ניקוי המבוססת על חומרים פעילי שטח סינטתיים || |- | ת"י 742 || מנפקי אירוסול || למעט לגבי אירוסולים הנדרשים בעמידה בדרישות ת"י 2302 חלק 1 |- | ת"י 750 || צמר מינרלי לבידוד: צמר בתפזורת || |- | ת"י 751 || צמר מינרלי לבידוד: מוצרים מעוצבים || |- | ת"י 751 חלק 1 || צמר מינרלי לבידוד תרמי: מוצרים מעוצבים לבידוד תרמי של בניינים || |- | ת"י 751 חלק 2 || צמר מינרלי לבידוד תרמי: מוצרים מעוצבים לבידוד תרמי של מתקנים תעשייתיים || |- | ת"י 798 חלק 1 || אופטיקה אופתלמית - עדשות מוגמרות לא חתוכות למשקפיים: דרישות לעדשות חד-מוקדיות ולעדשות רב-מוקדיות || |- | ת"י 798 חלק 2 || אופטיקה אופתלמית - עדשות מוגמרות לא חתוכות למשקפיים: דרישות לעדשות בעלות כוח משתנה || |- | ת"י 808 || תרמוסטטים למחממי מים חשמליים || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ז' בכסלו התשפ"ג (1 בדצמבר 2022) |- | ת"י 818 חלק 2 || חיתולים: חיתולים חד-פעמיים לתינוקות || |- | ת"י 821 חלק 2 || יריעות חיפוי תרמופלסטיות לשימוש בחקלאות ובגננות: יריעות לחיפויי קרקע ולמנהרות נמוכות || |- | ת"י 840 חלק 1 || סרטים נדבקים בלחיצה קלה לשימושים חשמליים - דרישות כלליות || |- | ת"י 840 חלק 2 || סרטים נדבקים בלחיצה קלה לשימושים חשמליים: סרטי דוק פוליוויניל כלורי (PVC) || |- | ת"י 867 || תרמומטרים רפואיים העשויים כספית בזכוכית || |- | ת"י 873 || ילקוט לתלמיד || |- | ת"י 884 חלק 1 || צנרת מפוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) לתיעול ולביוב תת-קרקעיים ללא לחץ: דרישות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 900 חלק 1 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות כלליות || : לעניין דרישות: : - מוצרים המופעלים על ידי סוללות/מוזנים ממתח שאינו גדול מ-9 וולט; : - כורסאות קימה חשמליות; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבסעיף 25 "Supply connection and external flexible cords" לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "קרינה, רעילות וסיכונים דומים" בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים, למעט דרישת תכולת עופרת, אשר אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו : {{מוקטן|* תנאיי החלוקה לקבוצות מתייחסים גם למוצרי חשמל שחלים עליהם חלקי 2 של סדרת ת"י 900 אשר אינם רשמיים, אך מחייבים מכח ת"י 900 חלק 1}} |- | ת"י 900 חלק 2.2 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשואבי אבק ולמכשירי ניקוי שואבי מים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.3 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למגהצים חשמליים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - דרישות סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.5 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למדיחי כלים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.6 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי בישול, לכיריים, לתנורי בישול הכוללים כיריים ולמכשירים דומים נייחים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.7 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות כביסה || : לעניין דרישות: : - סעיף 10.202 "טיב הכביסה"; : - סעיף 10.203 "טיב הסחיטה"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש"; : - טיב הכביסה וטיב הסחיטה שבסעיף 204 |- | ת"י 900 חלק 2.9 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי צלייה, למכשירי קלייה ולמכשירי בישול מיטלטלים דומים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.11 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למייבשי כביסה || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.12 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למשטחי חימום ומכשירים דומים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינם משויכים לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.13 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי טיגון בשמן עמוק, למחבתות ולמכשירים דומים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.14 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי מטבח || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 32 "קרינה, רעילות וסיכונים דומים" בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים, למעט דרישת תכולת עופרת אשר אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 900 חלק 2.15 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לחימום נוזלים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards" - ואולם דרישת תכולת עופרת בעבור מכונות להכנת קפה/תה מסחריות/מוסדיות המחוברות לרשת הספקת המים ובעבור קומקומים ומכשירים אחרים להרתחת מים, שקיבולם הנקוב אינו גדול מ-10 ליטר, אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 900 חלק 2.16 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לסילוק פסולת מזון || |- | ת"י 900 חלק 2.17 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשמיכות, כריות, פריטי לבוש ומכשירי חימום גמישים דומים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.23 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: מכשירי חשמל לטיפול בעור או בשיער || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.24 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קירור, למכשירי גלידה ולמכשירים לייצור קרח || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 6.101 "Classification"; : - סעיף 22.110א "אמצעי קירור"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש"; |- | ת"י 900 חלק 2.25 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי גלי-מיקרו, לרבות תנורי גלי-מיקרו משולבים || |- | ת"י 900 חלק 2.28 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות תפירה || |- | ת"י 900 חלק 2.29 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למטעני סוללות || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)" |- | ת"י 900 חלק 2.30 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורים לחימום חדרים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.35 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי מים מידיים || : למעט דרישות: : - סעיף 7.12.201 (מתוך סעיף Marking and instruction); : - התוספת הלאומית לסעיף 10.1 "Power input and current"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards" למעט דרישת תכולת עופרת, אשר אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.45 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לכלי עבודה מיטלטלים לחימום ומכשירים דומים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.52 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים להיגיינת הפה || |- | ת"י 900 חלק 2.55 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי חשמל לשימוש באקווריומים ובבריכות גינה || |- | ת"י 900 חלק 2.59 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לקוטלי חרקים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו(())); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "((מתיישבות ())תאימות(())) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.60 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לאמבטי עיסוי (ג'קוזי) ולאמבטי מרפא (ספא) || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.66 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים למיטות מים || |- | ת"י 900 חלק 2.74 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים מיטלטלים לחימום בטבילה || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.77 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכסחות-דשא המופעלות מרשת החשמל והמבוקרות על ידי הולך-רגל || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.80 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למאווררים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.81 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי רגליים ולשטיחוני חימום || |- | ת"י 900 חלק 2.82 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות שעשועים ולמכונות לשירות אישי || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית |- | ת"י 900 חלק 2.85 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קיטור לגיהוץ בדים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "((מתיישבות ())תאימות(())) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.91 || בטיחות מכשרי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לגוזמי דשא המוחזקים ביד, גוזמי דשא המובלים מאחור וגוזמים לקיצוי דשא || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "((מתיישבות ())תאימות(())) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.95 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לדלתות מוסכים נעות אנכית לשימוש בבתי מגורים || |- | ת"י 900 חלק 2.97 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לתריסים, לסוככים, לווילונות ולציוד דומה || |- | ת"י 900 חלק 21.03 || מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: בטיחות - דרישות מיוחדות עבור מערכות הינע לשערים, לדלתות ולחלונות ודרישות מיוחדות למניעת סיכונים הנובעים מתנועתם || |- | ת"י 938 חלק 1 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 938 חלק 2.1 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים - הגדרות ותכונות פיזיקליות ומכניות כלליות || |- | ת"י 938 חלק 2.2 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים - זכוכית צפה || |- | ת"י 938 חלק 2.3 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים - זכוכית משוכה || |- | ת"י 938 חלק 2.4 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים - מידות אספקה ומידות סופיות || |- | ת"י 938 חלק 3 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית בטיחות || לעניין דרישת סעיף 5.1.1 "דרישת התאמה בהתפשטות" |- | ת"י 950 || פרזול בניין - מנגנון גלילי למנעול - דרישות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 958 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך הבניין: מערכות פוליפרופילן || |- | ת"י 990 חלק 1 || סוללות ראשוניות: כללי || |- | ת"י 994 חלק 1 || מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה || : לעניין: : - מזגנים מיוחדים לשימוש בכלי תחבורה; : - דרישות סעיף 203 בעניין "דרישות פעולה ושיטות מדידה עבור הספק קול"; : - דרישות סעיף 204 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | ת"י 997 || אגדים לשימוש רפואי || |- | ת"י 1003 חלק 1.1 || שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים-זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית - שיטות בדיקה || לעניין כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים |- | ת"י 1003 חלק 1.2 || שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים-זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית - גבולות מותרים || לעניין כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים |- | ת"י 1003 חלק 3.2 || שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלי זכוכית עמוקים - גבולות מותרים || לעניין כלי זכוכית עמוקים לא מעוטרים |- | ת"י 1084 || סרט מידבק מאליו המכיל אבץ חמצני והמיועד לשימוש רפואי (פלסטר) || |- | ת"י 1104 || תכולת המונומר ויניל כלורי באריזות PVC ובמוצר הארוז בהן || |- | ת"י 1112 חלק 2 || ציוד מגן אישי: מנעלי בטיחות || |- | ת"י 1144 || שסתום כדורי עשוי מתכת || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 202.5 "חומרים" |- | ת"י 1147 || אגד מתמתח (אלסטי): דרישות כלליות || |- | ת"י 1147 חלק 1 || אגד מתמתח (אלסטי): אגד 3:1 עשוי אלסטומר וכותנה, אלסטומר ופוליאסטר - כותנה או אלסטומר || |- | ת"י 1147 חלק 2 || אגד מתמתח (אלסטי): אגד 4:1, עשוי אלסטומר וכותנה או זהורית || |- | ת"י 1147 חלק 3 || אגד מתמתח (אלסטי): אגד עשוי חוט אלסטומר מלופף בשתי וחוט כותנה או זהורית בערב || |- | ת"י 1148 || מעקרי קיטור גדולים || |- | ת"י 1228 || אגד מתמתח מידבק מאליו המכיל אבץ חמצני || |- | ת"י 1240 || אגד גבס || |- | ת"י 1258 חלק 2 || ביגוד מגן - דרישות לביגוד מגן כשקיימת סכנת היתפסות בחלקים נעים || |- | ת"י 1258 חלק 4 || ביגוד מגן: ביגוד אזהרה בעל נראות גבוהה || |- | ת"י 1268 חלק 3 || מזרקים ומחטים: מזרקים היפודרמיים סטריליים לשימוש חד-פעמי - מזרקים לשימוש ידני || |- | ת"י 1268 חלק 4 || מזרקים ומחטים: מזרקים היפודרמיים סטריליים לשימוש חד-פעמי - מזרקים לשימוש עם משאבות מזרק חשמליות || |- | ת"י 1268 חלק 5 || מזרקים סטריליים חד-פעמיים, עם מחט או בלא מחט, המיועדים לאינסולין || |- | ת"י 1268 חלק 6 || מזרקים ומחטים: מחטים היפודרמיות לשימוש חד-פעמי - קידוד צבע לזיהוי || |- | ת"י 1268 חלק 7 || מזרקים ומחטים: מחטים היפודרמיות סטריליות לשימוש חד-פעמי - דרישות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 1279 חלק 1 || כיסאות גלגלים: כיסאות מונעים ידנית || |- | ת"י 1284 חלק 2 || כפפות מגן נגד פגיעות תרמיות (חום או אש או שניהם) || |- | ת"י 1284 חלק 3 || כפפות מגן: כפפות נגד סיכונים מכניים || |- | ת"י 1284 חלק 4 || כפפות מגן: כפפות נגד כימיקלים ומיקרואורגניזמים מסוכנים: מונחים ודרישות ביצועים בעבור סיכונים כימיים || |- | ת"י 1313 || אבזרים להיגיינה של האשה: טמפונים לווסת || |- | ת"י 1317 || ברז יחיד וסוללת ברזים לעירוב || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.1 "דרישות כימיות והיגיינה" |- | ת"י 1338 || אלקטרודות מצופות ואלקטרודות עשויות פלדות דלות סגסוגת לריתוך בקשת || |- | ת"י 1339 || אלקטרודות מצופות לריתוך של פלדות בלתי מחלידות ופלדות עמידות בחום || |- | ת"י 1340 || אלקטרודות מצופות לריתוך בקשת מתכת חשמלית של פלדות לא מסוגסגות || |- | ת"י 1347 || ברז ערבוב מכני בעל ידית הפעלה אחת || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 7.1 "דרישות כימיות והיגיינה" |- | ת"י 1353 || לוחות אריחי פסיפס מקרמיקה או מזכוכית || |- | ת"י 1366 || מרסס חומר מדמיע להגנה אישית || |- | ת"י 1368 חלק 3 || תנור הסקה ביתי המוסק בדלק מוצק: פליטת חומר חלקיקי || |- | ת"י 1430 חלק 1 || יריעות לאיטום גגות: יריעות פוליוויניל כלורי (PVC) || |- | ת"י 1430 חלק 2 || יריעות לאיטום גגות: יריעות EPDM || |- | ת"י 1430 חלק 3 || יריעות לאיטום גגות: יריעות ביטומן משופר בפולימרים, מזוינות בסיבי פוליאסטר או בסיבים אחרים לא ארוגים, המיועדות להתקנה בריתוך || |- | ת"י 1458 חלק 1.1 || פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בקר - דרישות לתנאי הספקה || |- | ת"י 1458 חלק 2.1 || פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בחם - דרישות לתנאי הספקה || |- | ת"י 1490 חלק 1 || מחיצות וחיפויי גבס: לוחות || |- | ת"י 1516 חלק 2 || כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ-1 ק"ו (1.2 ק"ו = Um) עד 30 ק"ו (36 ק"ו = Um): כבלים למתח נקוב מ-6 ק"ו (7.2 ק"ו = Um) עד 30 ק"ו (36 ק"ו = Um) || |- | ת"י 1546 || מציתים: דרישות בטיחות || |- | ת"י 1554 חלק 1 || לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מטראצו או מבטון בציפוי טראצו || |- | ת"י 1554 חלק 2 || לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מאבן טבעית || |- | ת"י 1836 || דרישות בטיחות למוצרי השחזה מלוכדים || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ז' בכסלו התשפ"ג (1 בדצמבר 2022) |- | ת"י 1847 חלק 1 || סולמות: מונחים, טיפוסים, מידות פונקציונליות || |- | ת"י 1847 חלק 2 || סולמות: דרישות, בדיקות וסימון || |- | ת"י 1847 חלק 4 || סולמות: סולמות מפרקיים || |- | ת"י 1898 || משקפי שמש ומשקפיים אופנתיים: דרישות || |- | ת"י 2207 || תחמושת עם הצתה מרכזית לנשק קל לשימוש אזרחי || |- | ת"י 2302 חלק 2 || חומרים ותערובות מסוכנים: הובלה - מיון, אריזה, תיווי וסימון || |- | ת"י 4004 חלק 1 || דבקים לאריחים: הגדרות ודרישות || |- | ת"י 4141 חלק 12 || ציוד מגן אישי לעיניים: ציוד להגנת העיניים והפנים בעת ריתוך ותהליכים נלווים || |- | ת"י 4210 חלק 1 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים || |- | ת"י 4210 חלק 2 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - דרישות לאופניים לעיר ולשבילי רכיבה, אופניים לבגירים צעירים, אופני הרים ואופני מרוץ || |- | ת"י 4210 חלק 3 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה מקובלות || |- | ת"י 4210 חלק 4 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה לבלימה || |- | ת"י 4210 חלק 5 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה להיגוי || |- | ת"י 4210 חלק 6 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה לשלדה ולמזלג || |- | ת"י 4210 חלק 7 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה לגלגלים ולחישוקים || |- | ת"י 4210 חלק 8 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה לדוושות ולמערכת ההינע || |- | ת"י 4210 חלק 9 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה לאוכף ולעמוד המושב || |- | ת"י 4466 חלק 2 || פלדה לזיון בטון: מוטות חלקים || |- | ת"י 4476 חלק 1 || צינורות ואבזרים מפוליאתילן: מערכות לסילוק שפכים (קרים וחמים) בבניינים - דרישות || |- | ת"י 4501 || מכלים חד-פעמיים לאיסוף פריטים רפואיים חדים המשמשים באזורי טיפול רפואי || |- | ת"י 5111 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: כללי || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5111 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: צינורות || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5111 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: אבזרים || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5111 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: התאמת המערכת לייעודה || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5418 || עמידות בהידלקות של מזרנים, רפידות מזרנים, בסיסי מיטות מרופדים ובסיסי מיטות שאינם מרופדים || |- | ת"י 5433 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: כללי || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 (("))influence on water intended for human consumption((")). |- | ת"י 5433 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: צינורות || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5433 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: אבזרים || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5433 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: התאמת המערכת לייעודה || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5434 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: כללי || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5434 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: צינורות || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5434 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: אבזרים || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5434 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: התאמת המערכת לייעודה || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5485 || נטלים לנורות פלואורניות - שיטות לחישוב מדד נצילות האנרגיה ודרישות לסימון || |- | ת"י 5678 || אוורור בניינים - מובלים - מידות ודרישות מכניות למובלים גמישים || |- | ת"י 5694 || אבזרי ניקוז לקבועות תברואיות - דרישות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 5840 || שרפרפי שלבים || |- | ת"י 10242 || אבזרי צנרת מתוברגים עשויים יצקת ברזל חשילה || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2.1 "הרכב כימי של ציפוי אבץ" |- | ת"י 10255 || צינורות מפלדה לא מסוגסגת המתאימים לריתוך ולתבריג - תנאי אספקה טכניים || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 8.6 "Dangers substances" |- | ת"י 14079 חלק 1 || ציוד רפואי ללא חומר פעיל - דרישות ביצועים ושיטות בדיקה: גזה סופגת עשויה כותנה וגזה סופגת עשויה כותנה וזהורית || |- | ת"י 14079 חלק 3 || ציוד רפואי ללא חומר פעיל - דרישות ביצועים ושיטות בדיקה: מרפד גזה || |- | ת"י 14304 || מוצרי בידוד תרמי לציוד בנייה ולמיתקני תעשייה - מוצרים אלסטומריים גמישים מוקצפים (FEF) המיוצרים במפעל - מפרט דרישות || |- | ת"י 14889 || אופטיקה אופתלמית - עדשות משקפיים: דרישות בסיסיות לעדשות מוגמרות לא-חתוכות || |- | ת"י 21003 חלק 1 || מערכות צנרת רב-שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: כללי || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 6.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 21003 חלק 2 || מערכות צנרת רב-שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: צינורות || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 21003 חלק 3 || מערכות צנרת רב((-))שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: אבזרים || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.4 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 21003 חלק 5 || מערכות צנרת רב-שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: התאמת המערכת לייעודה || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 50214 || כבלים שטוחים גמישים בעלי מעטה פוליוויניל כלורי || |- | ת"י 50464 חלק 1 || שנאי חלוקה תלת-מופעיים טבולים בשמן לתדר 50 הרץ, בעלי הספק מ-50 קו"א עד 2500 קו"א, לשימוש עבור ציוד במתח שאינו גדול מ-36 ק"ו: יעילות אנרגטית וסימון || |- | ת"י 50541 חלק 1 || שנאי חלוקה תלת-מופעיים מטיפוס יבש לתדר הרץ, בעלי הספק מ-50 קו"א עד 100 קו"א, לשימוש עבור ציוד במתח שאינו גדול מ-36 ק"ו: יעילות אנרגטית וסימון || |- | ת"י 50588 חלק 1 || שנאים להספק בינוני בתדר 50 הרץ עבור ציוד במתח שאינו גדול מ-36 ק"ו: דרישות כלליות || |- | ת"י 60034 חלק 1 || מכונות חשמל מסתובבות: דירוג וביצועים || |- | ת"י 60155 || מדלקי להט לנורות פלואורניות || |- | ת"י 60188 || נורות אדי כספית בלחץ גבוה - דרישות ביצועים || |- | ת"י 60192 || נורות אדי נתרן בלחץ נמוך - דרישות ביצועים || |- | ת"י 60238 || בתי נורה בעלי תבריג מטיפוס אדיסון || |- | ת"י 60245 חלק 5 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים למעליות || |- | ת"י 60245 חלק 6 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים לאלקטרודת ריתוך בקשת || |- | ת"י 60269 חלק 3 || נתיכים למתח נמוך: דרישות מיוחדות לנתיכים לשימוש בידי אנשים שאינם מיומנים (נתיכים המיועדים בעיקר לשימוש ביתי ולשימושים דומים) - דוגמות למערכות תקניות של נתיכים A עד F || |- | ת"י 60320 חלק 1 || מערכות חיבור למכשירי חשמל לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || |- | ת"י 60400 || בתי נורה לנורות שפופרת פלואורניות ובתי מדלק || |- | ת"י 60432 חלק 1 || נורות להט - דרישות בטיחות: נורות להט מטונגסטן לשימוש ביתי ולמטרות תאורה כלליות דומות || |- | ת"י 60432 חלק 2 || נורות להט - דרישות בטיחות: נורות הלוגן מטונגסטן לשימוש ביתי ולמטרות תאורה כלליות דומות || |- | ת"י 60601 חלק 1 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות כלליות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים || לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב((-))Class1 |- | ת"י 60601 חלק 2.3 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד ריפוי הפועל בגלים קצרים || לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב((-))Class1 |- | ת"י 60601 חלק 2.5 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד לטיפול פיזיותרפי בגלים על-קוליים || לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב((-))Class1 |- | ת"י 60745 חלק 2.1 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למקדחות ולמקדחות-הולם || לעניין דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.3 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למשחזות, למלטשות ולמשחקות דסקה || לעניין דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.12 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למרטטות בטון || לעניין דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.13 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי שרשרת || לעניין דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.15 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות לגוזמי שיחים (גדר חיה) || לעניין דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60898 חלק 1 || אבזרים חשמליים - מפסקי מעגל להגנה מפני זרם-יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא"ז) לפעולה בזרם חילופים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 5.3.4.1 "Standard values up to and including 10000 A"; : - התוספת הלאומית לסעיף Scope J.1 מתוך Annex J. |- | ת"י 60921 || נטלים לשפופרות פלואורניות - דרישות ביצועים || |- | ת"י 60923 || אבזרי עזר לנורות - נטלים לנורות פריקה (למעט נורות שפופרת פלואורניות) - דרישות ביצועים || |- | ת"י 60968 || נורות בעלות נטל עצמי לשימושי תאורה כלליים - דרישות בטיחות || |- | ת"י 60974 חלק 6 || ציוד ריתוך בקשת חשמלית: ציוד לעבודות מוגבלות || |- | ת"י 60998 חלק 1 || התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || |- | ת"י 60998 חלק 2.1 || התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות מיוחדות להתקני חיבור נפרדים עם יחידות הידוק מתוברגות || |- | ת"י 60998 חלק 2.2 || התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות מיוחדות להתקני חיבור נפרדים עם יחידות הידוק לא מתוברגות || |- | ת"י 60998 חלק 2.3 || התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות מיוחדות להתקני חיבור נפרדים עם יחידות הידוק חודרות בידוד || |- | ת"י 60999 חלק 1 || התקני חיבור - מוליכי חשמל עשויים נחושת - דרישות בטיחות ליחידות הידוק מתוברגות ולא מתוברגות: דרישות כלליות ודרישות מיוחדות ליחידות הידוק המיועדות למוליכים ששטח החתך שלהם מ-0.2 ממ"ר עד 35 ממ"ר (ועד בכלל) || |- | ת"י 61008 חלק 1 || מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר, המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || לעניין התוספת הלאומית לסעיף 4 "Classification" |- | ת"י 61009 חלק 1 || מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בשילוב הגנה מפני זרם-יתר (מפסקי מגן משולבים), המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || לעניין התוספת הלאומית לסעיף 4 "Classification" |- | ת"י 61095 || מגעונים אלקטרומכניים לשימוש ביתי ולשימושים דומים || |- | ת"י 61347 חלק 1 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות כלליות ודרישות בטיחות || |- | ת"י 61347 חלק 2.1 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות להתקני הדלקה (למעט מדלקי להט) || |- | ת"י 61347 חלק 2.2 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לממירים אלקטרוניים מורידי מתח לנורות להט המוזנים בזרם ישר או בזרם חילופים || |- | ת"י 61347 חלק 2.3 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לאבזרי הפעלה ובקרה אלקטרוניים המוזנים בזרם חילופים או/וגם בזרם ישר והמיועדים לנורות פלואורניות || |- | ת"י 61347 חלק 2.7 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לאבזרי הפעלה ובקרה אלקטרוניים המוזנים ממצברים והמיועדים לתאורת חירום (עצמאיי ם) || |- | ת"י 61347 חלק 2.8 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: אבזרי הפעלה ובקרה אלקטרוניים המוזנים ממצברים והמיועדים לתאורת חירום (עצמאיים) || |- | ת"י 61347 חלק 2.9 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לאבזרי הפעלה ובקרה אלקטרומגנטיים המיועדים לנורות פריקה (למעט נורות פלואורניות) || |- | ת"י 61386 חלק 24 || מערכות מובלי פלסטיק למתקני חשמל ותקשורת: הטמנה תת-קרקעית || |- | ת"י 61439 חלק 3 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות חלוקה המיועדים להפעלה על ידי אנשים לא-מיומנים (DBO) || |- | ת"י 61439 חלק 4 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות מיוחדות ללוחות לאתרי בנייה (ACS) || |- | ת"י 61439 חלק 5 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות לחלוקת חשמל ברשתות ציבוריות || |- | ת"י 61439 חלק 6 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: מערכת סינוף של פסים מוליכים (פסי צבירה) || |- | ת"י 61558 חלק 2.5 || בטיחות של שנאים, מגובים, ספקי כוח ושילוביהם: דרישות ובדיקות מיוחדות לשנאים עבור מכונות גילוח ולספקי כוח המשולבים במכונות גילוח || |- | ת"י 62040 חלק 1 || מערכות אל-פסק (UPS): דרישות כלליות ודרישות בטיחות || לעניין מערכות אל-פסק עד 4 קו"א |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד-2) --> ת"י 62133 חלק 1 || תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא-חומציים אחרים - דרישות בטיחות בעבור תאים נטענים ניידים ואטומים ובעבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ניקל || למעט סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד-2) --> ת"י 62133 חלק 2 || תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא-חומציים אחרים - דרישות בטיחות בעבור תאים נטענים ניידים ואטומים ובעבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ליתיום || למעט סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים |- | ת"י 62368 חלק 1 || ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות || : למעט: : - ספקי כוח חיצוניים; : - ספקי כוח לציוד טכנולוגיות המידע; : ואולם, הדרישות של סעיף 201 "מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות" כן משוייכות לקבוצת יבוא זו גם לגבי ספקי כוח אלו |- | ת"י 62552 || מכשירי קירור ביתיים - מאפיינים ושיטות בדיקה || |- | ת"י 62552 חלק 1 || מכשירי קירור ביתיים - אופיינים ושיטות בדיקה: דרישות כלליות || |- | ת"י 62552 חלק 2 || מכשירי קירור ביתיים - אופיינים ושיטות בדיקה: דרישות ביצועים || |- | ת"י 62552 חלק 3 || מכשירי קירור ביתיים - אופיינים ושיטות בדיקה: צריכת אנרגייה ונפח || |- | ת"י 62560 || נורות דיודה פולטת אור (LED) במתח גדול מ-50 וולט, בעלות נטל עצמי, לשימושי תאורה כלליים - דרישות בטיחות || |- | ת"י 62776 || נורות דיודה פולטת אור (LED) בעלות שתי כיפות שנתכנו להחלפת נורות פלואורניות לינאריות - דרישות בטיחות || |- | ת"י 62841 חלק 1 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות כלליות || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.2 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למברגים ולמפתחות-הולם המוחזקים ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.4 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למשחקות ומלטשות (למעט מטיפוס דיסקה) המוחזקות ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.5 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורים עגולים המוחזקים ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.8 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למספריים ולמקבים המוחזקים ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.9 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למברזים ולמחרוקות המוחזקים ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.11 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי הלוך ושוב המוחזקים ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.14 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למקצעות המוחזקות ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.17 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות לכרסומות המוחזקות ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 71452 חלק 1 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): כללי || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.2 (("))special requirement for compounds or formulations in contact with drinking water((")) |- | ת"י 71452 חלק 2 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): צינורות || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 71452 חלק 3 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): אביזרים || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 71452 חלק 5 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): התאמת מערכת לייעודה || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |} == תוספת רביעית == ==== ((([[סעיף 2(א)(4)]]))) ==== @ (תיקון: תשפ"ד-2) : {| ! width="20%" | מספר תקן !! width="40%" | שם תקן !! width="40%" | תנאים לקבוצות יבוא |- | ת"י 136 חלק 1 || אריזות מתכת אטימות וקשיחות למוצרי מזון: אריזות || |- | ת"י 136 חלק 2 || אריזות מתכת אטימות וקשיחות למוצרי מזון: ציפויים ולכות || |- | ת"י 136 חלק 3 || אריזות מתכת אטימות וקשיחות למוצרי מזון: מידות של סגרים (מכסים) וסגירה || |- | ת"י 388 || פחמן דו-חמצני מעובה || |- | ת"י 426 חלק 1 || כפפות גומי חד-פעמיות: כפפות ניתוח מעוקרות || |- | ת"י 994 חלק 1 || מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה לעניין מזגנים לשימושים מיוחדים (כגון: שימוש בתהליכים תעשייתיים, במיתקני תקשורת, בצבא) || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד-2) --> ת"י 4295 || מכלי לחץ || לעניין מפרידי שמן למדחסים בורגיים |- | ת"י 5438 חלק 1 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: חומצה הידרוכלורית || |- | ת"י 5438 חלק 2 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: כלור || |- | ת"י 5438 חלק 3 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: נתרן תת-כלוריטי || |- | ת"י 5438 חלק 4 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: חומצה פלואורוסיליצית (חומצה הקסא-פלואורוסיליצית) || |- | ת"י 5438 חלק 5 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: תמיסת אמוניה || |- | ת"י 5438 חלק 6 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: נתרן הידרוקסידי || |- | ת"י 5438 חלק 7 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: סידן תת-כלוריטי || |- | ת"י 5438 חלק 8 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: נתרן כלוריטי || |- | ת"י 5438 חלק 9 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: אלומיניום גופרתי || |- | ת"י 5438 חלק 10 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: חומצה גופרתית || |- | ת"י 5438 חלק 11 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: ברזל תלת-כלורי || |- | ת"י 5438 חלק 12 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: סידן פחמתי (קלציום קרבונט) || |- | ת"י 5438 חלק 13 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פחם פעיל גרגירי בתולי || |- | ת"י 5438 חלק 14 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פוליאקריל-אמידים קטיוניים || |- | ת"י 5438 חלק 15 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פוליאקריל-אמידים אניונים ולא-יוניים || |- | ת"י 12402 חלק 1 || התקני ציפה אישיים: אפודות הצלה לאוניות המפליגות בים - דרישות בטיחות || |- | ת"י 60974 חלק 1 || ציוד ריתוך בקשת חשמלית: ספקי כוח לריתוך || |- | ת"י 61439 חלק 1 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות כלליות || |- | ת"י 61439 חלק 2 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות הספק || |- | ת"י 62040 חלק 1 || מערכות אל-פסק (UPS): דרישות כלליות ודרישות בטיחות לעניין מערכות אל-פסק שהספקן מעל 4 קו"א || |- | ת"י 62368 חלק 1 || ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות לעניין ספקי כוח לציוד טכנולוגית המידע, שהספקם מעל 3000 וואט || |} <פרסום> כ"ט באייר התשפ"ב (30 במאי 2022) <חתימה> אורנה ברביבאי שרת הכלכלה והתעשייה mr2r766ro20g6il68eb0e5u9abj3x9m 0 468187 3079463 3025165 2026-08-28T05:30:18Z OpenLawBot 8112 [3079457] 3079463 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ״ב–2022}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 3058|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10191.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1052|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2838|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11343.pdf}}, {{ח:תיבה|2892|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11350.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 860|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11682.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2266|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12435.pdf}}, {{ח:תיבה|2428|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12477.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|ו־2א}} {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}} (להלן – הפקודה), ולאחר קבלת המלצת הצוות לעניין {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2|סעיפים 2(א)(1)(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2|ו־2(א)(2) לפקודה}}, אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|קבוצות יבוא והתנאים ליבוא טובין לכל קבוצת יבוא|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} טובין שחל עליהם תקן רשמי, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}} (להלן – חוק התקנים), יידרשו לעמוד בתנאים המפורטים בצו זה לשם יבואם בהתאם לקבוצה שאליה משויך התקן הרשמי החל עליהם (בצו זה – קבוצות יבוא), כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} קבוצת יבוא מספר 1 – קבלת אישור עמידה בדרישות הממונה וזאת לאחר קבלת אישור דגם ואישור משלוח, לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|סעיף 2א(ד) לפקודה}}; {{ח:תת|(2)}} קבוצת יבוא מספר 2 – עמידה בשני התנאים המצטברים המפורטים להלן, לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|סעיף 2א(ג) לפקודה}}: {{ח:תתת|(א)}} קבלת אישור דגם; היבואן ישמור את אישור הדגם לפי פסקת משנה זו בתיק המוצר כאמור בפסקת משנה (ב); {{ח:תתת|(ב)}} היבואן שמר תיק מוצר ובכלל זה הצהרה של היבואן כאמור {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2ו|בסעיף 2ו לפקודה}} (להלן – הצהרה של היבואן) כי הטובין שבמשלוח תואמים את הדגם שנבדק וקיבל אישור דגם כאמור בפסקת משנה (א), הכול לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|הפקודה}} והוראות הממונה על התקינה שנקבעו לפיה; {{ח:תת|(3)}} קבוצת יבוא מספר 3 – שמירת תיק מוצר ובכלל זה הצהרה של היבואן בדבר התאמת הטובין שבמשלוח לדרישות התקינה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|בסעיף 9(א)(1) לחוק התקנים}} שחלות עליהםף לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|סעיף 2א(ב) לפקודה}}; {{ח:תת|(4)}} קבוצת יבוא מספר 4 – טובין המיועדים במהותם לשימוש בתעשייה בלבד, שהשחרור שלהם לא יהיה מותנה בקבלת אישור ת״ר כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי#תוספת 2|בתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, התשע״ד–2014}} (להלן – צו יבוא חופשי), ויינתן לגביהם היתר מראש לפי {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי#סעיף 2|סעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי}}. {{ח:סעיף|2|שיוך תקנים רשמיים לקבוצות יבוא ופרסומם}} {{ח:תת|(א)}} תקנים רשמיים ישויכו לקבוצות יבוא, לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} תקן רשמי ישויך לקבוצת יבוא מספר 1 אם הוא מנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} והתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הטובין שעליהם חל התקן הם טובין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(ד)(1) לפקודה}}; {{ח:תתתת|(ב)}} הטובין שעליהם חל התקן התקיימו לגביהם התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(ד)(2) לפקודה}} וזאת לפי המלצת הממונה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|לסעיף האמור}}; שיוכו של תקן לפי פסקת משנה זו יהיה לתקופה הקבועה לצידו {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}; {{ח:תתתת|(ג)}} הטובין שעליהם חל התקן התקיימו לגביהם התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(ד)(3) לפקודה}}; {{ח:תתתת|(ד)}} הטובין שעליהם חל התקן הם טובין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(ד)(4) לפקודה}}; שיוכו של תקן לפי פסקת משנה זו יהיה לתקופה הקבועה לצידו {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}}; {{ח:תתת|(2)}} תקן רשמי ישויך לקבוצת יבוא מספר 2 אם הוא מנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} והתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי תקן רשמי שחל על טובין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(ד)(1) {{ח:הערה|לפקודה}}}} – התקיימו לגביו התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסיפה של סעיף 2א(ד)(1) לפקודה}}; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי תקן רשמי שאינו תקן כאמור בפסקת משנה (א) – נקבע שיוכו לקבוצת יבוא מספר 2 בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|סעיף 2א(ג) לפקודה}}; אם שיוכו של התקן מוגבל בזמן, השיוך לפי פסקת משנה זו יהיה מוגבל לתקופה הקבועה לצידו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת}}; {{ח:תתת|(3)}} תקן רשמי שאינו משויך לקבוצות יבוא מספר 1 ו־2 לפי פסקאות (1) ו־(2), ישויך לקבוצת יבוא מספר 3; רשימת התקנים שמשויכים לקבוצת יבוא מספר 3 מפורטת {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, ואולם העדרו של תקן אשר מתקיים בו האמור ברישה, {{ח:פנימי|תוספת 3|מהתוספת השלישית}}, אין בו כדי לגרוע משיוכו של אותו תקן לקבוצת יבוא מספר 3; {{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), תקן רשמי הנוגע לסוגי טובין המיועדים במהותם לשימוש בתעשייה בלבד, ישויך לקבוצת יבוא מספר 4, אם לא נקבע לגביו אחרת לפי צו זה, והוא מנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}. {{ח:תת|(ב)}} הרשימה המלאה והעדכנית של התקנים הרשמיים לפי שיוכם לקבוצות היבוא תתפרסם באתר המשרד ותעודכן מזמן לזמן. {{ח:תת|(ג)}} הממונה על התקינה יפרסם אחת לשנה בהודעה ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספות הראשונה עד הרביעית}} המעודכנות. {{ח:סעיף|3|קביעה על שינוי שיוך תקן רשמי}} {{ח:תת|(א)}} בטרם קביעה על שינוי שיוך תקן רשמי יפרסם הממונה על התקינה הודעה על הכוונה לקבוע את שינוי השיוך באתר האינטרנט של המשרד; הודעה כאמור תפורסם עד 30 ימים לפני פרסום הקביעה על שינוי השיוך בתוספת המתאימה, אלא אם כן החליט השר כי ההודעה על הכוונה לקבוע את שינוי השיוך של תקן מסוים תהיה לתקופה קצרה יותר, בשל צורך חיוני לשינוי מהיר או דחיפות רבה, לפי העניין, ובלבד שתקופה זו לא תפחת מ־14 ימים. {{ח:תת|(ב)}} הממונה על התקינה יודיע על פרסום ההודעה כאמור בתקנת משנה (א) לשר הממונה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 8|בסעיף 8(ד) לחוק התקנים}}, וליבואנים הרשומים; נוסף על האמור, הממונה על התקינה יודיע לפי תקנת משנה זו גם לגופים המפורטים להלן, ובלבד שאותם גופים הודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה: {{ח:תתת|(1)}} איגוד לשכות המסחר; {{ח:תתת|(2)}} התאחדות התעשיינים בישראל; {{ח:תתת|(3)}} ארגוני הצרכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 31|בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ג)}} שינוי שיוך של תקן רשמי ייכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום פרסום הקביעה על שינוי השיוך בתוספת המתאימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}, אלא אם כן החליט השר כי שינוי השיוך ייכנס לתוקף במועד מאוחר יותר או מוקדם יותר, בשל צורך בתקופת היערכות ארוכה יותר או בשל צורך חיוני לשינוי מהיר או דחיפות רבה, לפי העניין. {{ח:סעיף|4|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של צו זה ביום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) (להלן – יום התחילה). {{ח:סעיף|5|תחולה|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} צו זה יחול לגבי בקשות לקבלת אישור עמידה בדרישות ממונה שיוגשו ביום התחילה או לאחריו או לגבי טובין שיובאו ביום התחילה או לאחריו, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} הוראות צו זה יחולו על טובין שחל עליהם תקן רשמי ושנקבע בעניינם {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי#תוספת 2|בטור ג׳ לתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, התשע״ד–2014}}, כי הם חייבים באישור ת״ר או בהצהרת ת״ר. {{ח:סעיף|6|ביטול {{ח:חיצוני|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא) 2021|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ״א–<wbr>2021}}}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא) 2021|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ״א–2021}} – בטל. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(1)}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ו, תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="20%">מספר תקן</th><th width="40%">שם תקן</th><th width="40%">תנאים לקבוצות יבוא</th></tr> <tr><td>ת״י 66</td><td>מטפים מיטלטלים של קצף או מים או כימיקל רטוב המכילים גז סניקה: המטפה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 69</td><td>מחממי מים חשמליים – מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) עד יום ו׳ בכסלו התשפ״ג (30 בנובמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 70 חלק 1</td><td>מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ״ם): תכן ומבנה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 70 חלק 2</td><td>מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ״ם): בדיקות תקופתיות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 318</td><td>מטפי פחמן דו־חמצני מיטלטלים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 365 חלק 1</td><td>ציוד לכיבוי אש: זרנוקים אטומים שטוחים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 365 חלק 2</td><td>ציוד לכיבוי אש: מצמד לחץ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 365 חלק 3</td><td>ציוד לכיבוי אש: חיבור זרנוק ומצמד לחץ במכלל לכיבוי אש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 448 חלק 1</td><td>הידרנט לכיבוי אש: ברז כיבוי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 463</td><td>מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה המאוחסנים בנפרד</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 565 חלק 1</td><td>כבלים עשויים תילי פלדה: שימושים כלליים – דרישות מינימום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 565 חלק 2</td><td>כבלים עשויים תילי פלדה: מעליות – דרישות מינימום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 570 חלק 1</td><td>מטפים מיטלטלים: מטפים של אבקה ושל גז סניקה המאוחסנים במשותף – המטפה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 570 חלק 2</td><td>מטפים מיטלטלים: מד־לחץ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 579 חלק 1</td><td>מערכות סולאריות לחימום מים: קולטים שטוחים</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) עד יום ו׳ בכסלו התשפ״ג (30 בנובמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 579 חלק 2</td><td>מערכות סולאריות לחימום מים: אוגרי מים</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) עד יום ו׳ בכסלו התשפ״ג (30 בנובמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 637 חלק 1</td><td>שסתומים לגלילי גז: דרישות ובדיקות טיפוס</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 637 חלק 2.1</td><td>שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ״מ) – שסתומים המופעלים ידנית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 637 חלק 2.2</td><td>שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ״מ) – שסתומים הנסגרים מעצמם</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 637 חלק 3</td><td>שסתומים לגלילי גז: חיבורי מוצא</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 764</td><td>זרנוקים לגז פחמימני מעובה (גפ״ם) בפזה גזית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 808</td><td>תרמוסטטים למחממי מים חשמליים</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) עד יום ו׳ בכסלו התשפ״ג (30 בנובמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 844</td><td>מכלים שלא למילוי חוזר, לגז פחמימני מעובה (גפ״מ)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 968 חלק 1</td><td>מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): מכשירים הצורכים גפ״מ בפזה גזית בלחץ ישיר</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 968 חלק 2</td><td>מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): מחממים קורנים ללא ארובה (”מחממי פטרייה“) לשימוש מחוץ לבניינים או בשטחים מאווררים היטב</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 968 חלק 3</td><td>מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): משפתים העומדים בפני עצמם, לרבות אלה שמשולב בהם מצלה, לשימוש מחוץ לבניינים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 968 חלק 4</td><td>מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): מכשירי צלייה (”ברביקיו“) לשימוש מחוץ לבניינים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 987</td><td>מטפי הלון מיטלטלים למילוי חוזר</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 995 חלק 1</td><td>תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורים מיטלטלים לחימום חלל, ללא ארובה, המופעלים בגפ״ם</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 995 חלק 2</td><td>תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: מכשירי גז דקורטיביים המדמים בערה של דלק מוצקי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 995 חלק 3</td><td>תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצמאיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 995 חלק 4</td><td>תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת, ללא מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ־70 קו״ט</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 995 חלק 5</td><td>תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצים, הכוללים מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ־20 קו״ט</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 995 חלק 6</td><td>תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת לחימום חלל, עם מבערי מפוח, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ־70 קו״ט</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1001 חלק 3</td><td>בטיחות אש בבניינים: מדפי אש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1049</td><td>מכשירים ביתיים הצורכים גז וחשמל לאפייה, לבישול ולצלייה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1116</td><td>מוני גז</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1139 חלק 2</td><td>פיגומים: פיגומים תלויים ממוכנים (פת״ם) – דרישות בטיחות, חישובי תכן, קריטריונים ליציבות, מבנה, בדיקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1153</td><td>מטפים לכיבוי אש לשימוש חד־פעמי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1212</td><td>דלתות אש: עמידות־אש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1212 חלק 1</td><td>מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 1</td><td>מערכות גילוי אש: גלאי עשן</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 2</td><td>מערכות גילוי אש: יחידות בקרה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 3</td><td>מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 4</td><td>מערכות גילוי אש: גלאי חום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 5</td><td>מערכות גילוי אש: גלאי עשן עצמאיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 6</td><td>מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות ידני</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 10</td><td>מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות שמע</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1296 חלק 1</td><td>מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי אגירה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1296 חלק 2</td><td>מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי מים מידיים להפקת מים חמים ביתיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1296 חלק 3</td><td>מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית המופעלים בגז – תקן ספציפי למכשירים מטיפוס B1</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1296 חלק 4</td><td>מחממי מים ביתיים המוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית מטיפוס C שהספק החום הנומינלי שלהם אינו גדול מ־70 קילווט</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1300</td><td>מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה לכיבוי מתכות בעירות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1516 חלק 1</td><td>כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ־1 ק״ו (1.2 ק״ו = Um) עד 30 ק״ו (36 ק״ו = Um): כבלים למתח נקוב של 1 ק״ו (1.2 ק״ו = Um) ו־3 ק״ו (3.6 ק״ו = Um)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1604 חלק 1</td><td>מכונות ומבנים של ירידים וגני שעשועים – בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1607</td><td>שסתומים ידניים לגז פחמימני מעובה (גפ״מ) ולגז טבעי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1836</td><td>דרישות בטיחות למוצרי השחזה מלוכדים</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) עד יום ו׳ בכסלו התשפ״ג (30 בנובמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 1921</td><td>וסתי לחץ לגפ״מ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1964</td><td>שסתום בטיחות ושסתום בטיחות משולב עם שסתום חד־כיווני</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2206 חלק 1</td><td>גלגילון לכיבוי אש: דרישות מבנה ובדיקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2217</td><td>מטפי אבקה אוטומטיים קבועים לדלקות ממין ב (נוזלים וגזים)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2252 חלק 1</td><td>מעלונים חשמליים לאנשים עם מוגבלות תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים המותקנים בפיר שאינו סגור</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2252 חלק 2</td><td>משטחי הרמה חשמליים למוגבלי־תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים משופעים למשתמשים במצב ישיבה, עמידה ובכיסא גלגלים, לתנועה במישור משופע</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2481 חלק 0</td><td>מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – דרישות יסוד</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2481 חלק 1</td><td>מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות חשמליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2481 חלק 2</td><td>מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות הידרוליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2481 חלק 41</td><td>מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות מיוחדות להובלת נוסעים ומשא – מעלונים אנכיים המותקנים בפיר סגור לשימוש אנשים עם מוגבלות תנועה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4295</td><td>מכלי לחץ</td><td>למעט מפרידי שמן למדחסים בורגיים</td></tr> <tr><td>ת״י 4314</td><td>צינורות פלדה שחורים ומגולוונים עם תפר וללא תפר לשימוש במערכות אוטומטיות (מתזים) לכיבוי אש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4466 חלק 3</td><td>פלדה לזיון בטון: מוטות מצולעים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4466 חלק 4</td><td>פלדה לזיון בטון: רשתות מרותכות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4466 חלק 5</td><td>פלדה לזיון בטון: מוטות ורשתות חתוכים ומכופפים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5198</td><td>מכלי גז מסגסוגת אלומיניום בלא תפר, למילוי חוזר – תכן, מבנה ובדיקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 9809 חלק 1</td><td>מכלי גז – מכלי פלדה ללא תפר, למילוי חוזר – תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם קטן מ־1100 מגפ״ס</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 9809 חלק 2</td><td>מכלי גז – מכלי פלדה ללא תפר, למילוי חוזר – תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם גדול מ־1100 מגפ״ס או שווה לו</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 9809 חלק 3</td><td>מכלי גז – מכלי פלדה ללא תפר, למילוי חוזר – תכן מבנה ובדיקות: מכלים מפלדה מנורמלת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60227 חלק 1</td><td>כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60227 חלק 2</td><td>כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: שיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60227 חלק 3</td><td>כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים ללא מעטה המיועדים לתיול קבוע</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60227 חלק 4</td><td>כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים בעלי מעטה המיועדים לתיול קבוע</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60227 חלק 5</td><td>כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים גמישים (פתילים)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60227 חלק 6</td><td>כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים עגולים למעליות וכבלים לחיבורים גמישים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61242</td><td>תופי כבלים לשימוש ביתי ולשימושים דומים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 71568 חלק 3</td><td>אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף – מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים לא מזיגים במים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 71568 חלק 4</td><td>אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף – מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים מזיגים במים</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(2)}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="20%">מספר תקן</th><th width="40%">שם תקן</th><th width="40%">תנאים לקבוצות יבוא</th></tr> <tr><td>ת״י 1</td><td>צמנט: צמנט רגיל</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.10</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות מיטלטלות לילדים</td><td>למעט סעיף 0.3.203 – תאימות אלקטרומגנטית בחלק 1 של התקן שאליו תקן זה מפנה</td></tr> <tr><td>ת״י 32 חלק 1.1</td><td>תקעים ובתי־תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: תקעים ובתי־תקע חד־מופעיים לזרמים עד 16 אמפר – דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 32 חלק 2.5</td><td>תקעים ובתי־תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות ייחודיות למתאמים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 33 חלק 1</td><td>מפסקים חשמליים לשימוש בבתי מגורים ובמתקני חשמל קבועים דומים: דרישות כלליות</td><td>למעט לגבי מפסקים המופעלים על ידי חיישני אור ולעניין מפסקים אלקטרוניים המופעלים על ידי גלאי תנועה</td></tr> <tr><td>ת״י 37 חלק 1</td><td>לבידים: לבידים רגילים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 37 חלק 2</td><td>לבידים: לבידים עם מליא פסיסי עץ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61 חלק 1</td><td>מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה רכה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 4 ”דרישות עיצוב“</td></tr> <tr><td>ת״י 61 חלק 2</td><td>מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה קשה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 6 ”מגופים המיועדים למי שתיה“</td></tr> <tr><td>ת״י 69</td><td>מחממי מים חשמליים – מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי</td><td>&nbsp; </td></tr> <tr><td>ת״י 145 חלק 1</td><td>תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 221</td><td>טרפנטין מינרלי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 251</td><td>מחמים חשמליים לחימום מי שתייה ולהרתחתם לשימוש ביתי ולשימושים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} סעיף 14 ”מניעת הפרעות רדיו“; {{ח:תת|–}} סעיף 25.1 ”חיבורים לזינה ופתילים חיצוניים“ במכשירי חשמל/אלקטרוניקה המצוידים בתקע דו־פיני; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”קרינה, רעילות וסיכונים דומים“ – ואולם, הדרישה לעניין תכולת עופרת כן משוייכת לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 261</td><td>תמיסות נתרן תת כלוריתי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 272</td><td>שסתומים מסגסוגת נחושת: שסתום אלכסוני</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 2.2 ”חומרים שיטות ייצור“</td></tr> <tr><td>ת״י 386 חלק 1</td><td>כובעונים (קונדומים): כובעונים מלטקס גומי טבעי – דרישות ושיטות בדיקה</td><td>השיוך הוא למי שלא מתקיימים בו התנאים המופיעים בטור ”תנאים לקבוצות יבוא“ {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}, בשורה המתחילה במילים ”ת״י 386 חלק 1“</td></tr> <tr><td>ת״י 386 חלק 2</td><td>כובעונים (קונדומים): כובעונים מפוליאורתן – דרישות ושיטות בדיקה</td><td>השיוך הוא למי שלא מתקיימים בו התנאים המופיעים בטור ”תנאים לקבוצות יבוא“ {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}, בשורה המתחילה במילים ”ת״י 386 חלק 2“</td></tr> <tr><td>ת״י 428</td><td>סירי לחץ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 438 חלק 1</td><td>אבקות ניקוי – דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון: אבקות כביסה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 1</td><td>בטיחות צעצועים: תכונות מכניות ופיזיקליות</td><td>למעט משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות); צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 2</td><td>בטיחות צעצועים: דליקות</td><td>למעט משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 3</td><td>בטיחות צעצועים: נדידת יסודות כימיים מסויימים</td><td>למעט משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות); צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 7</td><td>בטיחות צעצועים: צבעי אצבעות – דרישות ושיטות בדיקה</td><td>לעניין צבעי אצבעות המיועדים לילדים מתחת לגיל 3 שנים</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 8</td><td>בטיחות צעצועים: צעצועי פעילות לשימוש ביתי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 14</td><td>בטיחות צעצועים: קפצות (טרמפולינות) לשימוש ביתי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 579 חלק 1</td><td>מערכות סולאריות לחימום מים: קולטים שטוחים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 579 חלק 2</td><td>מערכות סולאריות לחימום מים: אוגרי מים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 681 חלק 3</td><td>לולים לשימוש ביתי: עגלולים – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 682 חלק 1</td><td>מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 682 חלק 2</td><td>מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: שיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 682 חלק 3</td><td>מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: עריסות – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 682 חלק 4</td><td>מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: עריסות – שיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 742</td><td>מנפקי אירוסול</td><td>לעניין אירוסולים הנדרשים בעמידה בדרישות ת״י 2302 חלק 1</td></tr> <tr><td>ת״י 832 חלק 2.1</td><td>מפסק מגן הפועל בזרם־דלף ללא שילוב הגנה מפני זרם יתר והמיועד לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על המפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 887</td><td>לוחות שבבים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 887 חלק 1</td><td>לוחות שבבים: לוחות לא מחופים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 887 חלק 2</td><td>לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות עץ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 887 חלק 3</td><td>לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות קישוט משרפים אמינופלסטיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 1</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות כלליות</td><td> {{ח:ת}} למעט: {{ח:תת|–}} מוצרים המופעלים על ידי סוללות/מוזנים ממתח שאינו גדול מ־9 וולט; {{ח:תת|–}} כורסאות קימה חשמליות; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבסעיף 25 ”Supply connection and external flexible cords“ לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”קרינה, רעילות וסיכונים דומים“ בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים – ואולם, הדרישה לתכולת עופרת, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו {{ח:ת}} {{מוקטן|* תנאי החלוקה לקבוצות מתייחסים גם למוצרי חשמל שחלים עליהם חלקי 2 של סדרת ת״י 900 אשר אינם רשמיים, אך מחייבים מכח ת״י 900 חלק 1.}} </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.2</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשואבי אבק ולמכשירי ניקוי שואבי מים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.3</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למגהצים חשמליים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.5</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למדיחי כלים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.6</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי בישול, לכיריים, לתנורי בישול הכוללים כיריים ולמכשירים דומים נייחים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.7</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות כביסה</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} סעיף 10.202 ”טיב הכביסה“; {{ח:תת|–}} סעיף 10.203 ”טיב הסחיטה“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“; {{ח:תת|–}} טיב הכביסה וטיב הסחיטה שבסעיף 204 </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.9</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי צלייה, למכשירי קלייה ולמכשירי בישול מיטלטלים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.11</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למייבשי כביסה</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.12</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למשטחי חימום ומכשירים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו{{ח:הערה|)}}; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.13</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי טיגון בשמן עמוק, למחבתות ולמכשירים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.14</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי מטבח</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”קרינה, רעילות וסיכונים דומים“ בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים – ואולם, הדרישה לתכולת עופרת, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.15</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לחימום נוזלים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“ – ואולם, הדרישה לתכולת עופרת בעבור מכונות להכנת קפה/תה מסחריות/מוסדיות המחוברות לרשת הספקת המים ובעבור קומקומים ומכשירים אחרים להרתחת מים, שקיבולם הנקוב אינו גדול מ־10 ליטר, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.17</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשמיכות, כריות, פריטי לבוש ומכשירי חימום גמישים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.23</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: מכשירי חשמל לטיפול בעור או בשיער</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.24</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קירור, למכשירי גלידה ולמכשירים לייצור קרח</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 6.101 ”Classification“ {{ח:תת|–}} סעיף 22.110א ”אמצעי קירור“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“; </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.29</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למטעני סוללות</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.30</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורים לחימום חדרים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.35</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי מים מידיים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} סעיף 7.12.201 (מתוך סעיף Marking and instruction); {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 10.1 ”Power input and current“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“ – ואולם, הדרישה לתכולת עופרת, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.45</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לכלי עבודה מיטלטלים לחימום ומכשירים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו{{ח:הערה|)}}; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.59</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לקוטלי חרקים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.60</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לאמבטי עיסוי (ג׳קוזי) ולאמבטי מרפא (ספא)</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} דרישות סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.74</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים מיטלטלים לחימום בטבילה</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.77</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכסחות־דשא המופעלות מרשת החשמל והמבוקרות על ידי הולך־רגל</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.80</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למאווררים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.82</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות שעשועים ולמכונות לשירות אישי</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.85</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קיטור לגיהוץ בדים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.91</td><td>בטיחות מכשרי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לגוזמי דשא המוחזקים ביד, גוזמי דשא המובלים מאחור וגוזמים לקיצוי דשא</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 907 חלק 1</td><td>מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות – כללי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 907 חלק 2</td><td>מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות – מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 907 חלק 3</td><td>מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות – מכשירים הכוללים כירה מזכוכית קרמית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 907 חלק 4</td><td>מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגיה – כללי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 907 חלק 5</td><td>מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגייה – מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 3</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית בטיחות</td><td>למעט דרישת סעיף 5.1.1 ”דרישת התאמה בהתפשטות“</td></tr> <tr><td>ת״י 994 חלק 1</td><td>מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה</td><td> {{ח:ת}} למעט לגבי: {{ח:תת|–}} מזגנים לשימושים מיוחדים (כגון: שימוש בתהליכים תעשייתיים, במיתקני תקשורת, בצבא); {{ח:תת|–}} מזגנים מיוחדים לשימוש בכלי תחבורה; {{ח:תת|–}} דרישות סעיף 203 בעניין ”דרישות פעולה ושיטות מדידה עבור הספק קול“; {{ח:תת|–}} דרישות סעיף 204 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 1003 חלק 1.1</td><td>שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים־זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית – שיטות בדיקה</td><td>למעט לגבי כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים</td></tr> <tr><td>ת״י 1003 חלק 1.2</td><td>שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים־זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית – גבולות מותרים</td><td>למעט לגבי כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים</td></tr> <tr><td>ת״י 1003 חלק 3.2</td><td>שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלי זכוכית עמוקים – גבולות מותרים</td><td>למעט לגבי כלי זכוכית עמוקים לא מעוטרים</td></tr> <tr><td>ת״י 1038 חלק 2.1</td><td>מפסק מגן משולב הפועל בזרם־דלף ובזרם־יתר לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על מפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1048</td><td>מוצרי טיפול בילדים – עריסות נישאות ומעמדים לתינוקות – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1107</td><td>התקני ריסון לילדים ברכב מנועי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1144</td><td>שסתום כדורי עשוי מתכת</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 202.5 ”חומרים“</td></tr> <tr><td>ת״י 1157</td><td>מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – מוצצים לתינוקות ולילדים קטנים: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1273</td><td>מוצרים לשימוש ולטיפול בילד – ”הליכונים“ לתינוקות: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1317</td><td>ברז יחיד וסוללת ברזים לעירוב</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.1 ”דרישות כימיות והיגיינה“</td></tr> <tr><td>ת״י 1343</td><td>צבעים ולכות – דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1347</td><td>ברז ערבוב מכני בעל ידית הפעלה אחת</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 7.1 ”דרישות כימיות והיגיינה“</td></tr> <tr><td>ת״י 1417</td><td>אבקות לניקוי כלים למדיח כלים: דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1458 חלק 1.2</td><td>פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בקר – דרישות לסבולות, למידות ולאופייני חתך</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1458 חלק 2.2</td><td>פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בחם – דרישות לסבולות, למידות ולאופייני חתך</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1481</td><td>לוחות סיביים המיוצרים בתהליך יבש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1498 חלק 1</td><td>מיתקני משחקים: דרישות בטיחות כלליות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1498 חלק 2</td><td>מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לנדנדות תלויות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1498 חלק 3</td><td>מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות למגלשות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1498 חלק 4</td><td>מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות למסילות גלישה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1498 חלק 5</td><td>מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לסחרחורות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1498 חלק 6</td><td>מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לנדנדות מאזניים ולמיתקני נענוע</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1505 חלק 1</td><td>מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי – סינון וטיהור: מערכות, למעט מערכות אוסמוזה הפוכה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1505 חלק 2</td><td>מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי: מערכות אוסמוזה הפוכה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1548</td><td>מזרנים ומגיני ראש למיטות ולעגלות של תינוקות ופעוטות, ולחפצים ביתיים דומים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1605 חלק 1</td><td>מגלשות מים: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1613</td><td>קסדות מגן לרוכבי אופניים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1735 חלק 4</td><td>פלדה לדריכת בטון – גדילים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1811</td><td>שיטות ייחוס לבדיקה של שחרור ניקל מכל מכללי העגילים המוחדרים לנקבים שנעשו בגוף האדם (פירסינג) ומפריטים המיועדים לבוא במגע ישיר וממושך עם העור</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1888 חלק 1</td><td>מוצרים לטיפול בילדים – עגלות ילדים: עגלות בעלות מרכב ישיבה ועגלות בעלות מרכב שכיבה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1888 חלק 2</td><td>מוצרים לטיפול בילדים – עגלות ילדים: עגלות בעלות מרכב ישיבה לילדים שמשקלם גדול מ־15 ק״ג ועד 22 ק״ג</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1913</td><td>לוחות כפיסי עץ מכוונים (OSB)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2250 חלק 1</td><td>פותח סתימות בצנרת ניקוז: דרישות לבטיחות, לאריזה ולסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2251 חלק 1</td><td>מענבי רצועות להרמה – בטיחות: מענבים מחגורות הרמה שטוחות, מסיבים־עשויים, לשימוש כללי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2251 חלק 2</td><td>מענבי רצועות הרמה – בטיחות: מענבים עגולים מסיבים־עשויים, לשימוש כללי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2302 חלק 1</td><td>חומרים ותערובות מסוכנים: סיווג, תיווי, סימון ואריזה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4007 חלק 1</td><td>ריהוט – מיטות קומתיים ומיטות גבוהות לשימוש ביתי: דרישות בטיחות, חוזק וקיימות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4272</td><td>תכשירים לניקוי תנורים ולהסרת שומנים – דרישות לבטיחות, אריזה וסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4280 חלק 1</td><td>דודי קיטור: דוודים בעלי צינורות אש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4402 חלק 1.1</td><td>פרופילי אלומיניום לשימושים ארכיטקטונים: פרופילים משוחלים מדויקים מסגסוגות 6060 ו־6063 – דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: כללי</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 2</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: צינורות</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 3</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: אבזרים</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 5</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: התאמת המערכת לייעודה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5113</td><td>חומרי פלסטיק ומוצרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון ומשקאות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5115 חלק 1</td><td>יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ביתי – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5115 חלק 2</td><td>יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ביתי – שיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5115 חלק 3</td><td>יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5115 חלק 4</td><td>יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי – התקנה ותחזוקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5201</td><td>חומרים להצתת פחמים או עץ, לשימוש במכשירי צלייה וקלייה (”מנגל“, ”ברביקיו“, ”גריל“) – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5378</td><td>מתקני משחקים מתנפחים – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: כללי</td><td>לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 5.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 2</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: צינורות</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 3</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: אבזרים</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 5</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: התאמת המערכת לייעודה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: כללי</td><td>לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 5.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 2</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: צינורות</td><td>לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 3</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: אבזרים</td><td>לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 5</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: התאמת המערכת לייעודה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5817 חלק 1</td><td>מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – אבזרי שתייה: כללי ודרישות ושיטות בדיקה מכניות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5817 חלק 2</td><td>מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – אבזרי שתייה: כללי ודרישות ושיטות בדיקה כימיות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 6558 חלק 1</td><td>בטיחות תכשיטים: תכשיטים לילדים – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 8098</td><td>אופניים – דרישות בטיחות לאופניים לילדים קטנים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 10242</td><td>אבזרי צנרת מתוברגים עשויים יצקת ברזל חשילה</td><td>לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 5.2.1 ”הרכב כימי של ציפוי אבץ“</td></tr> <tr><td>ת״י 10255</td><td>צינורות מפלדה לא מסוגסגת המתאימים לריתוך ולתבריג – תנאי אספקה טכניים</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 8.6 ”Dangerous substances“</td></tr> <tr><td>ת״י 12159</td><td>מעליות זמניות לבנייה המיועדות לאנשים ולחומרים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 12227 חלק 1</td><td>לולים לשימוש ביתי: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 12586</td><td>אבזרים לטיפול בילדים – מחזיק מוצץ: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 12790</td><td>מוצרים לשימוש של ילדים ולטיפול בהם – עריסות–מושב (”טרמפולינות“ לתינוקות)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 13209 חלק 1</td><td>אבזרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – מנשאי תינוק – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה: מנשאי גב בעלי מסגרת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 13209 חלק 2</td><td>אבזרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – מנשאי תינוק – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה: מנשאים רכים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 13209 חלק 3</td><td>אבזרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – מנשאי תינוק – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה: מנשאי כריכות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 14036</td><td>מוצרים לשימוש של ילדים ולטיפול בהם – נדנדות הקפצה לתינוקות – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 14372</td><td>מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – סכין, כף ומזלג (סכו״ם) ואבזרי האכלה: דרישות בטיחות ובדיקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 14988 חלק 1</td><td>כיסאות גבוהים לילדים: דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 16128</td><td>אופטיקה אופתלמית – שיטת ייחוס לבדיקה של שחרור ניקל ממסגרות של משקפי ראייה וממשקפי שמש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 16232</td><td>מוצרים לשימוש של ילדים ולטיפול בהם – נדנדות לתינוקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 1</td><td>מערכות צנרת רב־שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: כללי</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 6.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 2</td><td>מערכות צנרת רב־שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: צינורות</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 3</td><td>מערכות צנרת רב{{ח:הערה|־}}שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: אבזרים</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.4 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 5</td><td>מערכות צנרת רב־שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: התאמת המערכת לייעודה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 60095 חלק 1</td><td>מצברי התנעה מטיפוס עופרת–חומצה: דרישות כלליות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 1</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 2</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: שיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 3</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים מבודדים בסיליקון עמידים בחום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 4</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: פתילים וכבלים גמישים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 7</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים מבודדים בגומי אתילן–ויניל אצטט עמידים בחום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 8</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: פתילים ליישומים הדורשים גמישות גבוהה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 1</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות כלליות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים</td><td>לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית לציוד רפואי (להלן – הדירקטיבה אירופאית) מסווגים ב{{ח:הערה|־}}Class2+Class4</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.1</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של מאיצי אלקטרונים בתחום מ־1 MeV ועד 50 MeV</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.2</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד לניתוח הפועל בתדר גבוה ושל אבזרים לניתוח הפועלים בתדר גבוה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.3</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד ריפוי הפועל בגלים קצרים</td><td>לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב{{ח:הערה|־}}Class2+Class3</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.4</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של מפעמים (דפיברילטורים) לבביים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.5</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד לטיפול פיזיותרפי בגלים על־קוליים</td><td>לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב{{ח:הערה|־}}Class2+Class3</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.6</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד רפואי הפועל סגלי־מיקרו {{ח:הערה|[צ״ל: בגלי־מיקרו]}}</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60670 חלק 1</td><td>תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60730 חלק 2.7</td><td>אמצעי בקרה חשמליים אוטומטיים: דרישות מיוחדות לקוצבי זמן ולמתגי זמן</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.1</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למקדחות ולמקדחות־הולם</td><td>למעט דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.3</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למשחזות, למלטשות ולמשחקות דסקה</td><td>למעט דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.12</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למרטטות בטון</td><td>למעט דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.13</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי שרשרת</td><td>למעט דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.15</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות לגוזמי שיחים (גדר חיה)</td><td>למעט דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60898 חלק 1</td><td>אבזרים חשמליים – מפסקי מעגל להגנה מפני זרם־יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא״ז) לפעולה בזרם חילופים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 5.3.4.1 ”Standard values up to and including 10000 A“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף Scope J.1 מתוך Annex J </td></tr> <tr><td>ת״י 60898 חלק 2</td><td>אבזרים חשמליים – מפסקי מעגל להגנה מפני זרם־יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא״ז) לפעולה בזרם חילופים ובזרם ישר</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61008 חלק 1</td><td>מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר, המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>למעט התוספת הלאומית לסעיף 4 ”Classification“</td></tr> <tr><td>ת״י 61009 חלק 1</td><td>מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בשילוב הגנה מפני זרם־יתר (מפסקי מגן משולבים), המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>למעט התוספת הלאומית לסעיף 4 ”Classification“</td></tr> <tr><td>ת״י 61084 חלק 1</td><td>מערכות תיעול להעברת כבלים ומערכות השחלה להעברת כבלים עבור מתקני חשמל: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61084 חלק 2.1</td><td>מערכות תיעול להעברת כבלים ומערכות השחלה להעברת כבלים עבור מתקני חשמל: דרישות מיוחדות למערכות תיעול להעברת כבלים ומערכות השחלה להעברת כבלים עבור מתקני חשמל, המיועדות להרכבה על קירות ועל תקרות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61386 חלק 21</td><td>מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות – מערכות מובלים קשיחים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61386 חלק 22</td><td>מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות – מערכות מובלים כפיפים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61558 חלק 1</td><td>בטיחות של שנאי הספק, ספקי כוח, מגובים ומוצרים דומים: דרישות כלליות ובדיקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61558 חלק 2.4</td><td>בטיחות של שנאים, מגובים, ספקי כוח ומוצרים דומים למתחי הספקה עד 1100 וולט: דרישות ובדיקות מיוחדות לשנאים מבדדים ולספקי כוח הכוללים שנאים מבדדים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61558 חלק 2.6</td><td>בטיחות של שנאים, מגובים, ספקי כוח ומוצרים דומים למתחי הספקה עד 1100 וולט: דרישות ובדיקות מיוחדות לשנאי בטיחות מבדדים ולספקי כוח הכוללים שנאי בטיחות מבדדים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61558 חלק 2.7</td><td>בטיחות של שנאי הספק, ספקי כוח, מגובים ומוצרים דומים: דרישות מיוחדות ובדיקות לשנאים וספקי כוח לצעצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62133 חלק 1</td><td>תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא־חומציים אחרים – דרישות בטיחות עבור תאים נטענים ניידים ואטומים ועבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ניקל</td><td>לעניין סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים</td></tr> <tr><td>ת״י 62133 חלק 2</td><td>תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא־חומציים אחרים – דרישות בטיחות עבור תאים נטענים ניידים ואטומים ועבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ליתיום</td><td>לעניין סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים</td></tr> <tr><td>ת״י 62368 חלק 1</td><td>ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות</td><td> {{ח:ת}} לעניין: {{ח:תת|–}} ספקי כוח חיצוניים; {{ח:תת|–}} ספקי כוח לציוד טכנולוגיות המידע, שהספקם עד 3000 וואט; {{ח:ת}} ואולם הדרישות של סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} אינן משוייכות לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 1</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות כלליות</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.2</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למברגים ולמפתחות־הולם המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.4</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למשחקות ומלטשות (למעט מטיפוס דיסקה) המוחזקות ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.5</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורים עגולים המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.8</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למספריים ולמקבים המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.9</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למברזים ולמחרוקות המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.11</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי הלוך ושוב המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.14</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למקצעות המוחזקות ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.17</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות לכרסומות המוחזקות ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 1</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): כללי</td><td>לעניין עמידה בדרישת תכולת עופרת בסעיף 4.2 {{ח:הערה|”}}special requirement for compounds or formulations in contact with drinking water{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 2</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): צינורות</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 3</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): אביזרים</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 5</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): התאמת מערכת לייעודה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(3)}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="20%">מספר תקן</th><th width="40%">שם תקן</th><th width="40%">תנאים לקבוצות יבוא</th></tr> <tr><td>ת״י 5 חלק 1</td><td>בלוקי בטון: בלוקי קיר</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 6</td><td>אריחי רצפה מטראצו</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 8</td><td>מוצרי בטון טרומיים לריצוף</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 19</td><td>אבני שפה ואבני תעלה טרומות מבטון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 1</td><td>מנורות: דרישות כלליות ובדיקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.1</td><td>מנורות: מנורות קבועות למטרות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.2</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות גומחה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.3</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לתאורת כבישים ורחובות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.4</td><td>מנורות: מנורות מיטלטלות למטרות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.5</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות הצפה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.6</td><td>מנורות: מנורות בעלות שנאי מובנה לנורות עם נימת להט</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.7</td><td>מנורות: מנורות מיטלטלות לשימוש בגינות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.8</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – פנסי יד</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.9</td><td>מנורות: מנורות צילום ומנורות קולנוע (לא מקצועיות)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.10</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות מיטלטלות לילדים</td><td>לעניין סעיף 0.3.203 – {{ח:הערה|”}}תאימות אלקטרומגנטית{{ח:הערה|“}} בחלק 1 של התקן שאליו תקן זה מפנה</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.11</td><td>מנורות: מנורות לאקווריון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.17</td><td>מנורות: מנורות לתאורת במות ואולפני טלוויזיה וקולנוע (לשימוש בתוך מבנה ומחוצה לו)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.18</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לברכות שחייה ולשימושים דומים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.19</td><td>מנורות: מנורות למובלי אוויר (דרישות בטיחות)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.20</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – שרשרות תאורה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.22</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לתאורת חירום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.23</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מערכות תאורה לנורות להט למתח נמוך מאוד</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.25</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לשימוש באתרים רפואיים של בתי חולים ומוסדות רפואיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 23 חלק 3</td><td>מכללי דלתות עץ או/וגם מכללי דלתות לבודות: דלתות לבודות סובבות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 27</td><td>צינורות גליליים מבטון ומבטון מזוין</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 33 חלק 1</td><td>מפסקים חשמליים לשימוש בבתי מגורים ובמתקני חשמל קבועים דומים: דרישות כלליות</td><td>לעניין מפסקים המופעלים על ידי חיישני אור ולעניין מפסקים אלקטרוניים המופעלים על ידי גלאי תנועה</td></tr> <tr><td>ת״י 61 חלק 1</td><td>מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה רכה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4 ”דרישות עיצוב“</td></tr> <tr><td>ת״י 61 חלק 2</td><td>מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה קשה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 6 ”מגופים המיועדים למי שתיה“</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 139</td><td>נוזל על בסיס חומרים פעילי־שטח סינתטיים לניקוי ידני של כלי אוכל</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 169</td><td>ברז בית מסגסוגת נחושת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 172</td><td>מכלי זכוכית למוצרי מזון ולמשקאות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 215 חלק 1</td><td>רעפים: רעפי חרסית משתלבים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 215 חלק 2</td><td>רעפים: רעפים ואבזרים העשויים בטון לחיפוי גגות וקירות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 222</td><td>מגופים מתוברגים מסגסוגת נחושת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 240</td><td>סבון תמרוקים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 251</td><td>מחמים חשמליים לחימום מי שתייה ולהרתחתם לשימוש ביתי ולשימושים דומים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} סעיף 14 ”מניעת הפרעות רדיו“; {{ח:תת|–}} סעיף 25.1 ”חיבורים לזינה ופתילים חיצוניים“ במכשירי חשמל/אלקטרוניקה המצוידים בתקע דו־פיני; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”קרינה, רעילות וסיכונים דומים“ – למעט הדרישה לעניין תכולת עופרת אשר אינה משויכת לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 272</td><td>שסתומים מסגסוגת נחושת: שסתום אלכסוני</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 2.2 ”חומרים שיטות ייצור“</td></tr> <tr><td>ת״י 282</td><td>גפרורים – דרישות ביצועים, בטיחות ומיון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 314</td><td>אריחי קרמיקה: הגדרות, מיון, איפיונים וסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 383 חלק 1</td><td>גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה לא מתכתי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 383 חלק 2</td><td>גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה מתכתי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 386 חלק 1</td><td>כובעונים (קונדומים): כובעונים מלטקס גומי טבעי – דרישות ושיטות בדיקה</td><td> {{ח:ת}} השיוך הוא למי שמחזיק את המסמכים האלה: {{ח:ת}} אישור NB בדבר התעדת מערכת ניהול איכות במפעל המייצר על פי ISO 13485 בהתאם ל־annex 2 של דירקטיבה EEC/93/42; {{ח:תת}} או {{ח:ת}} תעודת דגם מאת NB בהתאם ל־annex 3 מגובה בהצהרת יצרן בהתאם ל־annex 4 של דירקטיבה EEC/93/42 </td></tr> <tr><td>ת״י 386 חלק 2</td><td>כובעונים (קונדומים): כובעונים מפוליאורתן – דרישות ושיטות בדיקה</td><td> {{ח:ת}} השיוך הוא למי שמחזיק את המסמכים האלה: {{ח:ת}} אישור NB בדבר התעדת מערכת ניהול איכות במפעל המייצר על פי ISO 13485 בהתאם ל־annex 2 של דירקטיבה EEC/93/42; {{ח:תת}} או {{ח:ת}} תעודת דגם מאת NB בהתאם ל־annex 3 מגובה בהצהרת יצרן בהתאם ל־annex 4 של דירקטיבה EEC/93/42 </td></tr> <tr><td>ת״י 472</td><td>כלי עבודה ידניים המופעלים על ידי תחמישים – דרישות בטיחות – כלים לקיבוע ולסימון קשיח</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 484</td><td>קסדות בטיחות תעשייתיות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 489 חלק 2.1</td><td>מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: הגדרות, סיווג, עקרונות תכן כלליים, דרישות ביצועים ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 489 חלק 2.2</td><td>מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים יצקת ברזל</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 489 חלק 2.3</td><td>מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פלדה או סגסוגות אלומיניום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 489 חלק 2.4</td><td>מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים בטון מזויין בפלדה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 489 חלק 2.5</td><td>מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים חומרים מרוכבים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 489 חלק 2.6</td><td>מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פוליפרופילן (PP), פוליאתילן (PE) או פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 520</td><td>שפופרות פלואורסצנטיות לשימוש כללי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 1</td><td>בטיחות צעצועים: תכונות מכניות ופיזיקליות</td><td> {{ח:ת}} לעניין: {{ח:תת|–}} משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); {{ח:תת|–}} צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); {{ח:תת|–}} צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים </td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 2</td><td>בטיחות צעצועים: דליקות</td><td> {{ח:ת}} לעניין: {{ח:תת|–}} משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); {{ח:תת|–}} צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); {{ח:תת|–}} צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים </td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 3</td><td>בטיחות צעצועים: נדידת יסודות כימיים מסויימים</td><td> {{ח:ת}} לעניין: {{ח:תת|–}} משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); {{ח:תת|–}} צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); {{ח:תת|–}} צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים </td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 7</td><td>בטיחות צעצועים: צבעי אצבעות – דרישות ושיטות בדיקה</td><td> {{ח:ת}} למעט צבעי אצבעות המיועדים לילדים מתחת לגיל 3 </td></tr> <tr><td>ת״י 576 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך בניינים: פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 636</td><td>שטיחי טקסטיל</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 733</td><td>משחת ניקוי המבוססת על חומרים פעילי שטח סינטתיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 742</td><td>מנפקי אירוסול</td><td>למעט לגבי אירוסולים הנדרשים בעמידה בדרישות ת״י 2302 חלק 1</td></tr> <tr><td>ת״י 750</td><td>צמר מינרלי לבידוד: צמר בתפזורת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 751</td><td>צמר מינרלי לבידוד: מוצרים מעוצבים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 751 חלק 1</td><td>צמר מינרלי לבידוד תרמי: מוצרים מעוצבים לבידוד תרמי של בניינים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 751 חלק 2</td><td>צמר מינרלי לבידוד תרמי: מוצרים מעוצבים לבידוד תרמי של מתקנים תעשייתיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 798 חלק 1</td><td>אופטיקה אופתלמית – עדשות מוגמרות לא חתוכות למשקפיים: דרישות לעדשות חד־מוקדיות ולעדשות רב־מוקדיות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 798 חלק 2</td><td>אופטיקה אופתלמית – עדשות מוגמרות לא חתוכות למשקפיים: דרישות לעדשות בעלות כוח משתנה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 808</td><td>תרמוסטטים למחממי מים חשמליים</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ז׳ בכסלו התשפ״ג (1 בדצמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 818 חלק 2</td><td>חיתולים: חיתולים חד־פעמיים לתינוקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 821 חלק 2</td><td>יריעות חיפוי תרמופלסטיות לשימוש בחקלאות ובגננות: יריעות לחיפויי קרקע ולמנהרות נמוכות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 840 חלק 1</td><td>סרטים נדבקים בלחיצה קלה לשימושים חשמליים – דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 840 חלק 2</td><td>סרטים נדבקים בלחיצה קלה לשימושים חשמליים: סרטי דוק פוליוויניל כלורי (PVC)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 867</td><td>תרמומטרים רפואיים העשויים כספית בזכוכית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 873</td><td>ילקוט לתלמיד</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 884 חלק 1</td><td>צנרת מפוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) לתיעול ולביוב תת־קרקעיים ללא לחץ: דרישות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 1</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות כלליות</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} מוצרים המופעלים על ידי סוללות/מוזנים ממתח שאינו גדול מ־9 וולט; {{ח:תת|–}} כורסאות קימה חשמליות; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבסעיף 25 ”Supply connection and external flexible cords“ לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”קרינה, רעילות וסיכונים דומים“ בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים, למעט דרישת תכולת עופרת, אשר אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו {{ח:ת}} {{מוקטן|* תנאיי החלוקה לקבוצות מתייחסים גם למוצרי חשמל שחלים עליהם חלקי 2 של סדרת ת״י 900 אשר אינם רשמיים, אך מחייבים מכח ת״י 900 חלק 1}} </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.2</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשואבי אבק ולמכשירי ניקוי שואבי מים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.3</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למגהצים חשמליים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} דרישות סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.5</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למדיחי כלים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.6</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי בישול, לכיריים, לתנורי בישול הכוללים כיריים ולמכשירים דומים נייחים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.7</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות כביסה</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} סעיף 10.202 ”טיב הכביסה“; {{ח:תת|–}} סעיף 10.203 ”טיב הסחיטה“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“; {{ח:תת|–}} טיב הכביסה וטיב הסחיטה שבסעיף 204 </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.9</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי צלייה, למכשירי קלייה ולמכשירי בישול מיטלטלים דומים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.11</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למייבשי כביסה</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.12</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למשטחי חימום ומכשירים דומים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינם משויכים לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.13</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי טיגון בשמן עמוק, למחבתות ולמכשירים דומים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.14</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי מטבח</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”קרינה, רעילות וסיכונים דומים“ בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים, למעט דרישת תכולת עופרת אשר אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.15</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לחימום נוזלים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“ – ואולם דרישת תכולת עופרת בעבור מכונות להכנת קפה/תה מסחריות/מוסדיות המחוברות לרשת הספקת המים ובעבור קומקומים ומכשירים אחרים להרתחת מים, שקיבולם הנקוב אינו גדול מ־10 ליטר, אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.16</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לסילוק פסולת מזון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.17</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשמיכות, כריות, פריטי לבוש ומכשירי חימום גמישים דומים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.23</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: מכשירי חשמל לטיפול בעור או בשיער</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.24</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קירור, למכשירי גלידה ולמכשירים לייצור קרח</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 6.101 ”Classification“; {{ח:תת|–}} סעיף 22.110א ”אמצעי קירור“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“; </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.25</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי גלי־מיקרו, לרבות תנורי גלי־מיקרו משולבים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.28</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות תפירה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.29</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למטעני סוללות</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.30</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורים לחימום חדרים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.35</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי מים מידיים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} סעיף 7.12.201 (מתוך סעיף Marking and instruction); {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 10.1 ”Power input and current“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“ למעט דרישת תכולת עופרת, אשר אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.45</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לכלי עבודה מיטלטלים לחימום ומכשירים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.52</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים להיגיינת הפה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.55</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי חשמל לשימוש באקווריומים ובבריכות גינה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.59</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לקוטלי חרקים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו{{ח:הערה|)}}; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”{{ח:הערה|מתיישבות (}}תאימות{{ח:הערה|)}} אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.60</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לאמבטי עיסוי (ג׳קוזי) ולאמבטי מרפא (ספא)</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.66</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים למיטות מים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.74</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים מיטלטלים לחימום בטבילה</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.77</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכסחות־דשא המופעלות מרשת החשמל והמבוקרות על ידי הולך־רגל</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.80</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למאווררים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.81</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי רגליים ולשטיחוני חימום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.82</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות שעשועים ולמכונות לשירות אישי</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.85</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קיטור לגיהוץ בדים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”{{ח:הערה|מתיישבות (}}תאימות{{ח:הערה|)}} אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.91</td><td>בטיחות מכשרי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לגוזמי דשא המוחזקים ביד, גוזמי דשא המובלים מאחור וגוזמים לקיצוי דשא</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”{{ח:הערה|מתיישבות (}}תאימות{{ח:הערה|)}} אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.95</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לדלתות מוסכים נעות אנכית לשימוש בבתי מגורים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.97</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לתריסים, לסוככים, לווילונות ולציוד דומה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 21.03</td><td>מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: בטיחות – דרישות מיוחדות עבור מערכות הינע לשערים, לדלתות ולחלונות ודרישות מיוחדות למניעת סיכונים הנובעים מתנועתם</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 1</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 2.1</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים – הגדרות ותכונות פיזיקליות ומכניות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 2.2</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים – זכוכית צפה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 2.3</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים – זכוכית משוכה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 2.4</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים – מידות אספקה ומידות סופיות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 3</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית בטיחות</td><td>לעניין דרישת סעיף 5.1.1 ”דרישת התאמה בהתפשטות“</td></tr> <tr><td>ת״י 950</td><td>פרזול בניין – מנגנון גלילי למנעול – דרישות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 958 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך הבניין: מערכות פוליפרופילן</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 990 חלק 1</td><td>סוללות ראשוניות: כללי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 994 חלק 1</td><td>מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה</td><td> {{ח:ת}} לעניין: {{ח:תת|–}} מזגנים מיוחדים לשימוש בכלי תחבורה; {{ח:תת|–}} דרישות סעיף 203 בעניין ”דרישות פעולה ושיטות מדידה עבור הספק קול“; {{ח:תת|–}} דרישות סעיף 204 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 997</td><td>אגדים לשימוש רפואי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1003 חלק 1.1</td><td>שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים־זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית – שיטות בדיקה</td><td>לעניין כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים</td></tr> <tr><td>ת״י 1003 חלק 1.2</td><td>שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים־זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית – גבולות מותרים</td><td>לעניין כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים</td></tr> <tr><td>ת״י 1003 חלק 3.2</td><td>שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלי זכוכית עמוקים – גבולות מותרים</td><td>לעניין כלי זכוכית עמוקים לא מעוטרים</td></tr> <tr><td>ת״י 1084</td><td>סרט מידבק מאליו המכיל אבץ חמצני והמיועד לשימוש רפואי (פלסטר)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1104</td><td>תכולת המונומר ויניל כלורי באריזות PVC ובמוצר הארוז בהן</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1112 חלק 2</td><td>ציוד מגן אישי: מנעלי בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1144</td><td>שסתום כדורי עשוי מתכת</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 202.5 ”חומרים“</td></tr> <tr><td>ת״י 1147</td><td>אגד מתמתח (אלסטי): דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1147 חלק 1</td><td>אגד מתמתח (אלסטי): אגד 3:1 עשוי אלסטומר וכותנה, אלסטומר ופוליאסטר – כותנה או אלסטומר</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1147 חלק 2</td><td>אגד מתמתח (אלסטי): אגד 4:1, עשוי אלסטומר וכותנה או זהורית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1147 חלק 3</td><td>אגד מתמתח (אלסטי): אגד עשוי חוט אלסטומר מלופף בשתי וחוט כותנה או זהורית בערב</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1148</td><td>מעקרי קיטור גדולים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1228</td><td>אגד מתמתח מידבק מאליו המכיל אבץ חמצני</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1240</td><td>אגד גבס</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1258 חלק 2</td><td>ביגוד מגן – דרישות לביגוד מגן כשקיימת סכנת היתפסות בחלקים נעים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1258 חלק 4</td><td>ביגוד מגן: ביגוד אזהרה בעל נראות גבוהה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1268 חלק 3</td><td>מזרקים ומחטים: מזרקים היפודרמיים סטריליים לשימוש חד־פעמי – מזרקים לשימוש ידני</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1268 חלק 4</td><td>מזרקים ומחטים: מזרקים היפודרמיים סטריליים לשימוש חד־פעמי – מזרקים לשימוש עם משאבות מזרק חשמליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1268 חלק 5</td><td>מזרקים סטריליים חד־פעמיים, עם מחט או בלא מחט, המיועדים לאינסולין</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1268 חלק 6</td><td>מזרקים ומחטים: מחטים היפודרמיות לשימוש חד־פעמי – קידוד צבע לזיהוי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1268 חלק 7</td><td>מזרקים ומחטים: מחטים היפודרמיות סטריליות לשימוש חד־פעמי – דרישות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1279 חלק 1</td><td>כיסאות גלגלים: כיסאות מונעים ידנית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1284 חלק 2</td><td>כפפות מגן נגד פגיעות תרמיות (חום או אש או שניהם)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1284 חלק 3</td><td>כפפות מגן: כפפות נגד סיכונים מכניים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1284 חלק 4</td><td>כפפות מגן: כפפות נגד כימיקלים ומיקרואורגניזמים מסוכנים: מונחים ודרישות ביצועים בעבור סיכונים כימיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1313</td><td>אבזרים להיגיינה של האשה: טמפונים לווסת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1317</td><td>ברז יחיד וסוללת ברזים לעירוב</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.1 ”דרישות כימיות והיגיינה“</td></tr> <tr><td>ת״י 1338</td><td>אלקטרודות מצופות ואלקטרודות עשויות פלדות דלות סגסוגת לריתוך בקשת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1339</td><td>אלקטרודות מצופות לריתוך של פלדות בלתי מחלידות ופלדות עמידות בחום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1340</td><td>אלקטרודות מצופות לריתוך בקשת מתכת חשמלית של פלדות לא מסוגסגות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1347</td><td>ברז ערבוב מכני בעל ידית הפעלה אחת</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 7.1 ”דרישות כימיות והיגיינה“</td></tr> <tr><td>ת״י 1353</td><td>לוחות אריחי פסיפס מקרמיקה או מזכוכית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1366</td><td>מרסס חומר מדמיע להגנה אישית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1368 חלק 3</td><td>תנור הסקה ביתי המוסק בדלק מוצק: פליטת חומר חלקיקי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1430 חלק 1</td><td>יריעות לאיטום גגות: יריעות פוליוויניל כלורי (PVC)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1430 חלק 2</td><td>יריעות לאיטום גגות: יריעות EPDM</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1430 חלק 3</td><td>יריעות לאיטום גגות: יריעות ביטומן משופר בפולימרים, מזוינות בסיבי פוליאסטר או בסיבים אחרים לא ארוגים, המיועדות להתקנה בריתוך</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1458 חלק 1.1</td><td>פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בקר – דרישות לתנאי הספקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1458 חלק 2.1</td><td>פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בחם – דרישות לתנאי הספקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1490 חלק 1</td><td>מחיצות וחיפויי גבס: לוחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1516 חלק 2</td><td>כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ־1 ק״ו (1.2 ק״ו = Um) עד 30 ק״ו (36 ק״ו = Um): כבלים למתח נקוב מ־6 ק״ו (7.2 ק״ו = Um) עד 30 ק״ו (36 ק״ו = Um)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1546</td><td>מציתים: דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1554 חלק 1</td><td>לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מטראצו או מבטון בציפוי טראצו</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1554 חלק 2</td><td>לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מאבן טבעית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1836</td><td>דרישות בטיחות למוצרי השחזה מלוכדים</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ז׳ בכסלו התשפ״ג (1 בדצמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 1847 חלק 1</td><td>סולמות: מונחים, טיפוסים, מידות פונקציונליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1847 חלק 2</td><td>סולמות: דרישות, בדיקות וסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1847 חלק 4</td><td>סולמות: סולמות מפרקיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1898</td><td>משקפי שמש ומשקפיים אופנתיים: דרישות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2207</td><td>תחמושת עם הצתה מרכזית לנשק קל לשימוש אזרחי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2302 חלק 2</td><td>חומרים ותערובות מסוכנים: הובלה – מיון, אריזה, תיווי וסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4004 חלק 1</td><td>דבקים לאריחים: הגדרות ודרישות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4141 חלק 12</td><td>ציוד מגן אישי לעיניים: ציוד להגנת העיניים והפנים בעת ריתוך ותהליכים נלווים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 1</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 2</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – דרישות לאופניים לעיר ולשבילי רכיבה, אופניים לבגירים צעירים, אופני הרים ואופני מרוץ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 3</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה מקובלות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 4</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה לבלימה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 5</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה להיגוי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 6</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה לשלדה ולמזלג</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 7</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה לגלגלים ולחישוקים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 8</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה לדוושות ולמערכת ההינע</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 9</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה לאוכף ולעמוד המושב</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4466 חלק 2</td><td>פלדה לזיון בטון: מוטות חלקים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4476 חלק 1</td><td>צינורות ואבזרים מפוליאתילן: מערכות לסילוק שפכים (קרים וחמים) בבניינים – דרישות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4501</td><td>מכלים חד־פעמיים לאיסוף פריטים רפואיים חדים המשמשים באזורי טיפול רפואי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: כללי</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 2</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: צינורות</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 3</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: אבזרים</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 5</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: התאמת המערכת לייעודה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5418</td><td>עמידות בהידלקות של מזרנים, רפידות מזרנים, בסיסי מיטות מרופדים ובסיסי מיטות שאינם מרופדים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: כללי</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}.</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 2</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: צינורות</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 3</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: אבזרים</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 5</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: התאמת המערכת לייעודה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: כללי</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 2</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: צינורות</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 3</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: אבזרים</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 5</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: התאמת המערכת לייעודה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5485</td><td>נטלים לנורות פלואורניות – שיטות לחישוב מדד נצילות האנרגיה ודרישות לסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5678</td><td>אוורור בניינים – מובלים – מידות ודרישות מכניות למובלים גמישים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5694</td><td>אבזרי ניקוז לקבועות תברואיות – דרישות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5840</td><td>שרפרפי שלבים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 10242</td><td>אבזרי צנרת מתוברגים עשויים יצקת ברזל חשילה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2.1 ”הרכב כימי של ציפוי אבץ“</td></tr> <tr><td>ת״י 10255</td><td>צינורות מפלדה לא מסוגסגת המתאימים לריתוך ולתבריג – תנאי אספקה טכניים</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 8.6 ”Dangers substances“</td></tr> <tr><td>ת״י 14079 חלק 1</td><td>ציוד רפואי ללא חומר פעיל – דרישות ביצועים ושיטות בדיקה: גזה סופגת עשויה כותנה וגזה סופגת עשויה כותנה וזהורית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 14079 חלק 3</td><td>ציוד רפואי ללא חומר פעיל – דרישות ביצועים ושיטות בדיקה: מרפד גזה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 14304</td><td>מוצרי בידוד תרמי לציוד בנייה ולמיתקני תעשייה – מוצרים אלסטומריים גמישים מוקצפים (FEF) המיוצרים במפעל – מפרט דרישות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 14889</td><td>אופטיקה אופתלמית – עדשות משקפיים: דרישות בסיסיות לעדשות מוגמרות לא־חתוכות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 1</td><td>מערכות צנרת רב־שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: כללי</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 6.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 2</td><td>מערכות צנרת רב־שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: צינורות</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 3</td><td>מערכות צנרת רב{{ח:הערה|־}}שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: אבזרים</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.4 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 5</td><td>מערכות צנרת רב־שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: התאמת המערכת לייעודה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 50214</td><td>כבלים שטוחים גמישים בעלי מעטה פוליוויניל כלורי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 50464 חלק 1</td><td>שנאי חלוקה תלת־מופעיים טבולים בשמן לתדר 50 הרץ, בעלי הספק מ־50 קו״א עד 2500 קו״א, לשימוש עבור ציוד במתח שאינו גדול מ־36 ק״ו: יעילות אנרגטית וסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 50541 חלק 1</td><td>שנאי חלוקה תלת־מופעיים מטיפוס יבש לתדר הרץ, בעלי הספק מ־50 קו״א עד 100 קו״א, לשימוש עבור ציוד במתח שאינו גדול מ־36 ק״ו: יעילות אנרגטית וסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 50588 חלק 1</td><td>שנאים להספק בינוני בתדר 50 הרץ עבור ציוד במתח שאינו גדול מ־36 ק״ו: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60034 חלק 1</td><td>מכונות חשמל מסתובבות: דירוג וביצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60155</td><td>מדלקי להט לנורות פלואורניות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60188</td><td>נורות אדי כספית בלחץ גבוה – דרישות ביצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60192</td><td>נורות אדי נתרן בלחץ נמוך – דרישות ביצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60238</td><td>בתי נורה בעלי תבריג מטיפוס אדיסון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 5</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים למעליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 6</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים לאלקטרודת ריתוך בקשת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60269 חלק 3</td><td>נתיכים למתח נמוך: דרישות מיוחדות לנתיכים לשימוש בידי אנשים שאינם מיומנים (נתיכים המיועדים בעיקר לשימוש ביתי ולשימושים דומים) – דוגמות למערכות תקניות של נתיכים A עד F</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60320 חלק 1</td><td>מערכות חיבור למכשירי חשמל לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60400</td><td>בתי נורה לנורות שפופרת פלואורניות ובתי מדלק</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60432 חלק 1</td><td>נורות להט – דרישות בטיחות: נורות להט מטונגסטן לשימוש ביתי ולמטרות תאורה כלליות דומות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60432 חלק 2</td><td>נורות להט – דרישות בטיחות: נורות הלוגן מטונגסטן לשימוש ביתי ולמטרות תאורה כלליות דומות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 1</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות כלליות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים</td><td>לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב{{ח:הערה|־}}Class1</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.3</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד ריפוי הפועל בגלים קצרים</td><td>לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב{{ח:הערה|־}}Class1</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.5</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד לטיפול פיזיותרפי בגלים על־קוליים</td><td>לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב{{ח:הערה|־}}Class1</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.1</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למקדחות ולמקדחות־הולם</td><td>לעניין דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.3</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למשחזות, למלטשות ולמשחקות דסקה</td><td>לעניין דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.12</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למרטטות בטון</td><td>לעניין דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.13</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי שרשרת</td><td>לעניין דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.15</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות לגוזמי שיחים (גדר חיה)</td><td>לעניין דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60898 חלק 1</td><td>אבזרים חשמליים – מפסקי מעגל להגנה מפני זרם־יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא״ז) לפעולה בזרם חילופים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 5.3.4.1 ”Standard values up to and including 10000 A“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף Scope J.1 מתוך Annex J. </td></tr> <tr><td>ת״י 60921</td><td>נטלים לשפופרות פלואורניות – דרישות ביצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60923</td><td>אבזרי עזר לנורות – נטלים לנורות פריקה (למעט נורות שפופרת פלואורניות) – דרישות ביצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60968</td><td>נורות בעלות נטל עצמי לשימושי תאורה כלליים – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60974 חלק 6</td><td>ציוד ריתוך בקשת חשמלית: ציוד לעבודות מוגבלות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60998 חלק 1</td><td>התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60998 חלק 2.1</td><td>התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות מיוחדות להתקני חיבור נפרדים עם יחידות הידוק מתוברגות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60998 חלק 2.2</td><td>התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות מיוחדות להתקני חיבור נפרדים עם יחידות הידוק לא מתוברגות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60998 חלק 2.3</td><td>התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות מיוחדות להתקני חיבור נפרדים עם יחידות הידוק חודרות בידוד</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60999 חלק 1</td><td>התקני חיבור – מוליכי חשמל עשויים נחושת – דרישות בטיחות ליחידות הידוק מתוברגות ולא מתוברגות: דרישות כלליות ודרישות מיוחדות ליחידות הידוק המיועדות למוליכים ששטח החתך שלהם מ־0.2 ממ״ר עד 35 ממ״ר (ועד בכלל)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61008 חלק 1</td><td>מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר, המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>לעניין התוספת הלאומית לסעיף 4 ”Classification“</td></tr> <tr><td>ת״י 61009 חלק 1</td><td>מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בשילוב הגנה מפני זרם־יתר (מפסקי מגן משולבים), המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>לעניין התוספת הלאומית לסעיף 4 ”Classification“</td></tr> <tr><td>ת״י 61095</td><td>מגעונים אלקטרומכניים לשימוש ביתי ולשימושים דומים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 1</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות כלליות ודרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 2.1</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות להתקני הדלקה (למעט מדלקי להט)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 2.2</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לממירים אלקטרוניים מורידי מתח לנורות להט המוזנים בזרם ישר או בזרם חילופים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 2.3</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לאבזרי הפעלה ובקרה אלקטרוניים המוזנים בזרם חילופים או/וגם בזרם ישר והמיועדים לנורות פלואורניות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 2.7</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לאבזרי הפעלה ובקרה אלקטרוניים המוזנים ממצברים והמיועדים לתאורת חירום (עצמאיי ם)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 2.8</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: אבזרי הפעלה ובקרה אלקטרוניים המוזנים ממצברים והמיועדים לתאורת חירום (עצמאיים)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 2.9</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לאבזרי הפעלה ובקרה אלקטרומגנטיים המיועדים לנורות פריקה (למעט נורות פלואורניות)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61386 חלק 24</td><td>מערכות מובלי פלסטיק למתקני חשמל ותקשורת: הטמנה תת־קרקעית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61439 חלק 3</td><td>לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות חלוקה המיועדים להפעלה על ידי אנשים לא־מיומנים (DBO)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61439 חלק 4</td><td>לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות מיוחדות ללוחות לאתרי בנייה (ACS)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61439 חלק 5</td><td>לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות לחלוקת חשמל ברשתות ציבוריות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61439 חלק 6</td><td>לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: מערכת סינוף של פסים מוליכים (פסי צבירה)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61558 חלק 2.5</td><td>בטיחות של שנאים, מגובים, ספקי כוח ושילוביהם: דרישות ובדיקות מיוחדות לשנאים עבור מכונות גילוח ולספקי כוח המשולבים במכונות גילוח</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62040 חלק 1</td><td>מערכות אל־פסק (UPS): דרישות כלליות ודרישות בטיחות</td><td>לעניין מערכות אל־פסק עד 4 קו״א</td></tr> <tr><td>ת״י 62133 חלק 1</td><td>תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא־חומציים אחרים – דרישות בטיחות בעבור תאים נטענים ניידים ואטומים ובעבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ניקל</td><td>למעט סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים</td></tr> <tr><td>ת״י 62133 חלק 2</td><td>תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא־חומציים אחרים – דרישות בטיחות בעבור תאים נטענים ניידים ואטומים ובעבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ליתיום</td><td>למעט סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים</td></tr> <tr><td>ת״י 62368 חלק 1</td><td>ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות</td><td> {{ח:ת}} למעט: {{ח:תת|–}} ספקי כוח חיצוניים; {{ח:תת|–}} ספקי כוח לציוד טכנולוגיות המידע; {{ח:ת}} ואולם, הדרישות של סעיף 201 ”מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות“ כן משוייכות לקבוצת יבוא זו גם לגבי ספקי כוח אלו </td></tr> <tr><td>ת״י 62552</td><td>מכשירי קירור ביתיים – מאפיינים ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62552 חלק 1</td><td>מכשירי קירור ביתיים – אופיינים ושיטות בדיקה: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62552 חלק 2</td><td>מכשירי קירור ביתיים – אופיינים ושיטות בדיקה: דרישות ביצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62552 חלק 3</td><td>מכשירי קירור ביתיים – אופיינים ושיטות בדיקה: צריכת אנרגייה ונפח</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62560</td><td>נורות דיודה פולטת אור (LED) במתח גדול מ־50 וולט, בעלות נטל עצמי, לשימושי תאורה כלליים – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62776</td><td>נורות דיודה פולטת אור (LED) בעלות שתי כיפות שנתכנו להחלפת נורות פלואורניות לינאריות – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 1</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות כלליות</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.2</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למברגים ולמפתחות־הולם המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.4</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למשחקות ומלטשות (למעט מטיפוס דיסקה) המוחזקות ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.5</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורים עגולים המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.8</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למספריים ולמקבים המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.9</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למברזים ולמחרוקות המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.11</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי הלוך ושוב המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.14</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למקצעות המוחזקות ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.17</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות לכרסומות המוחזקות ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 1</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): כללי</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.2 {{ח:הערה|”}}special requirement for compounds or formulations in contact with drinking water{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 2</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): צינורות</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 3</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): אביזרים</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 5</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): התאמת מערכת לייעודה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(4)}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="20%">מספר תקן</th><th width="40%">שם תקן</th><th width="40%">תנאים לקבוצות יבוא</th></tr> <tr><td>ת״י 136 חלק 1</td><td>אריזות מתכת אטימות וקשיחות למוצרי מזון: אריזות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 136 חלק 2</td><td>אריזות מתכת אטימות וקשיחות למוצרי מזון: ציפויים ולכות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 136 חלק 3</td><td>אריזות מתכת אטימות וקשיחות למוצרי מזון: מידות של סגרים (מכסים) וסגירה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 388</td><td>פחמן דו־חמצני מעובה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 426 חלק 1</td><td>כפפות גומי חד־פעמיות: כפפות ניתוח מעוקרות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 994 חלק 1</td><td>מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה לעניין מזגנים לשימושים מיוחדים (כגון: שימוש בתהליכים תעשייתיים, במיתקני תקשורת, בצבא)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4295</td><td>מכלי לחץ</td><td>לעניין מפרידי שמן למדחסים בורגיים</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 1</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: חומצה הידרוכלורית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 2</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: כלור</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 3</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: נתרן תת־כלוריטי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 4</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: חומצה פלואורוסיליצית (חומצה הקסא־פלואורוסיליצית)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 5</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: תמיסת אמוניה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 6</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: נתרן הידרוקסידי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 7</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: סידן תת־כלוריטי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 8</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: נתרן כלוריטי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 9</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: אלומיניום גופרתי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 10</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: חומצה גופרתית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 11</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: ברזל תלת־כלורי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 12</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: סידן פחמתי (קלציום קרבונט)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 13</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פחם פעיל גרגירי בתולי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 14</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פוליאקריל־אמידים קטיוניים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 15</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פוליאקריל־אמידים אניונים ולא־יוניים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 12402 חלק 1</td><td>התקני ציפה אישיים: אפודות הצלה לאוניות המפליגות בים – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60974 חלק 1</td><td>ציוד ריתוך בקשת חשמלית: ספקי כוח לריתוך</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61439 חלק 1</td><td>לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61439 חלק 2</td><td>לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות הספק</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62040 חלק 1</td><td>מערכות אל־פסק (UPS): דרישות כלליות ודרישות בטיחות לעניין מערכות אל־פסק שהספקן מעל 4 קו״א</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62368 חלק 1</td><td>ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות לעניין ספקי כוח לציוד טכנולוגית המידע, שהספקם מעל 3000 וואט</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:חתימות|כ״ט באייר התשפ״ב (30 במאי 2022)}} * '''אורנה ברביבאי'''<br>שרת הכלכלה והתעשייה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 0rqep33yruhzd3l3obcogybuz36gc7p 3 1710339 3079360 3079269 2026-08-27T15:05:26Z בריח 46338 /* ספר טעמי המקרא - הוריית הקורא */ תגובה 3079360 wikitext text/x-wiki == יצירת דפי משנה עבור ספר המכלול == שלום. רציתי לנקות את הדף הראשי של הספר. מקווה שמוצא חן בעיניך ומקווה שלא גרמתי לך בזבוז של זמנך במקרה שהיה התנגשות עריכה.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:43, 14 בנובמבר 2023 (IST) :האמת שרציתי שזה ייעשה ואני שמח על כך (לעת עתה התעצלתי לנסות להבין בעצמי איך לעשות זאת). תודה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:25, 15 בנובמבר 2023 (IST) ::‏כמי שמכיר את תוכן הספר יותר טוב ממני, אם נראה לך שיש לארגן את הדברים בצורה אחרת נא להודיע לי ואני אשתדל ליישם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:47, 15 בנובמבר 2023 (IST) == בחירה של קטעים מתוך ספר המכלול שיכולים להיות ב"ציטוט השבוע" == שלום לכבודו מאחר ואתה עברת על חלק ניכר של ספר המכלול - אולי תוכל להציע קטע או קטעים שלדעתך ראויים להציג אותם במדור של "ציטוט השבוע" אשר יופיע בעמוד הראשי למשך שבוע? אפשר להציג את ההצעות שלך בדף [[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]. חזק וברוך על הכל! [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 16 בינואר 2024 (IST) :שלום (ותודה על העידוד!) :יש קטע חשוב בהקדמה שמתייחס למקום הראוי שיש לתת ללימוד חכמת הדקדוק -- ואם יבוא איש ללמוד חכמת הדקדוק, ילאה ללמוד כל הספרים אשר חברו המחברים, ויצטרך להתעסק בהם כל ימיו. ולא טוב היות האדם ערירי מחכמת הדקדוק, אבל צריך לו להתעסק בתורה ובמצות ובפירושים וצרכי עניָנים בדברי רז״ל, ולהתעסק בדקדוק על דרך קצרה, כדי שיספיק לו ללמוד התיבות כתיקונן, ולדעת יתרון האותיות וחסרונן, ולהזהר בו בדבריו ובביאוריו ובמכתבו ובחרוזיו. וגם חז"ל הזהירונו בזה ואמרו: לעולם ילמד אדם לתלמידו דרך קצרה. :אבל אולי עדיף לתת טעימה מהספר עצמו? אם כן אז אולי זה: ועוד אודיעך, כי האותיות המשמשות – שהם חצי כל האותיות – והם '''א"ב ה"ו יכ"ל מנש"ת''' – מהם ישמשו בראש התיבה ובסוף, ומהם ישמשו בראש ולא בסוף. וסימן האותיות המשמשות מסרו המדקדקים הראשונים, להקל זכרונם בפי התלמידים. מהם, רבי מנחם בן סרוק נתן סימנם '''שמלאכת"ו בינ"ה'''. והחכם רבי שלמה בן גבירול נתן סימנם '''אנ"י שלמ"ה כות"ב''' והמורה בן ג'אנח – והוא הזכור תמיד בספר הזה רבי יונה, וכן הוא נזכר בפי האנשים בשם רבי מרינוס – גברה ידו במלאכת הדקדוק, ונתן סימן האותיות המשמשות '''שלומ"י א"ך תבנ"ה''' והחכם רבי אברהם אבן עזרא נתן סימנם '''כשתי"ל א"ב המו"ן''' או '''שי"ת ל"ך א"ב המו"ן'''. ואחי רבי משה נתן סימנם '''מש"ה כת"ב אלינ"ו''' והוא סימן נאה לענין ונכון לבנין[1]. [1] – נימוקי אליהו בחור שם: והמחבר הנימוקים נתן סימנם '''ש"ם אליה"ו נכת"ב'''. :מה דעתך? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:00, 16 בינואר 2024 (IST) ::מעולה. אני בעד שניהם בשבועות מפוזרים. ייתכן שנצטרך לקצר קצת . אני אשתדל להתעסק בזה הערב אם מישהו אחר לא יקדים אותי. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:28, 17 בינואר 2024 (IST) == ספר המכלול לפי דפים == אבקשך להימנע מליצור מהדורה שנייה לפי דפים ע"י העתקת והדבקת הטקסט מהמדורה הקודמת. במקום זאת, אנא ממך תסמן את הקטעים הרלוונטיים במהדורה הקודמת באמתעות תגי קטע ותכליל אותם בדפי מהדורת "לפי דפים". זאת כדי להקל על המגיהים, שלא יהיה עליהם לכפול את הגהתם בשתי מהדורות שונות. בברכה, --[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:39, 8 במרץ 2024 (IST) :למעשה היה בדעתי לעשות להפך - להחליף את הטקסט במהדורה הקודמת בקישורים לדפים החדשים :וזאת משום שכמה מהדפים הישנים נעשו כבדים מידי :והם נכללים בקטגוריה: "דפים עם יותר מדי קריאות לפונקציות מפענח שגולות (צ"ל שגוזלות) משאבים" :האם זה בסדר? :דרך אגב, אם זה לא קשה, אשמח לדעת איך מסמנים בתגי קטע :(זה יעזור לי בכל מקרה כי יש במהדורה הקודמת גם דפים קצרים מאוד שיהיו רק חלק מדף במהדורה החדשה) :תודה על הערנות ועל הכל [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 12:58, 8 במרץ 2024 (IST) ::כן, זה בסדר. העיקר שבסוף תהיה מהדורה אחת, והשנייה רק תשתמש בטקסט שבמהדורה העיקרית. ::כשרוצים לסמן קטע להכללה, נניח עבור דף ב עמוד א, מסמנים זאת כך: (תיכנס למצב עריכת קוד מקור כדי לראות את הקוד) ::<קטע התחלה=ב א/>טקסט של העמוד ::עוד טקסט של העמוד ::עוד טקסט של העמוד<קטע סוף=ב א/> ::ואז כשרוצים להכליל את הקטע מדף ששמו, נניח, "שם הדף", בדף אחר, כותבים בדף היעד כך: ::{{#קטע:שם הדף|ב א}} ::בברכה, ::[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:11, 8 במרץ 2024 (IST) == תודה מקרב לב על ספר המכלול == שלום [[משתמש:מו יו הו]], רציתי להודות לך על המהדורה הדיגיטלית שאתה מכין לספר הזה. רואים שבשבילך זאת עבודה מתוך אהבה. יש לי גם שאלה בשבילך, כמי שמכיר לעומק את הספר. יש כתבי יד של התנ"ך מספרד, שבהם החליטו לכתוב ספרי דקדוק בתור הקדמות ונספחים למקרא (במקום חיבורי מסורה). דוגמה יפהפיה היא תנ"ך קניקוט, שבו נכתב [https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/page/n5/mode/2up?view=theater "ספר מכלול" בהתחלתו], ו[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/page/n893/mode/2up?view=theater "שער המילים" בסופו] (שניהם בדפים מאוירים). לי נראה במבט ראשון שיש כאן קיצור לספר המכלול לרד"ק. מה דעתך? שבת שלום ופורים שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:11, 22 במרץ 2024 (IST) :שלום ותודה! :בוויקיפדיה https://w.wiki/9Yr7 כתוב שכתב היד הנ"ל כולל גם את ספר מכלול של רד"ק :ואכן בתמונה אחת שראיתי נראה שזה הטקסט המלא (לא הצלחתי להכנס לקישורים, בגלל הסינון של האינטרנט), :לחלק האחרון מספר מכלול קוראים "שער דקדוק המילים", אז אני מנחש שהסופר פיצל את הספר ושם את החלק הזה בסוף :פורים שמח [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:47, 23 במרץ 2024 (IST) שושן פורים שמח ותודה על התשובה. ראיתי שהוא השמיט את תחילת ההקדמה (עד הכותרת "ספר מכלול"), אבל אחר כך ייתכן שהוא צמוד יותר לספר. בכל זאת עדיין נראה לי טקסט קצר לעומת הספר המלא. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:15, 24 במרץ 2024 (IST) == [[בינת מקרא]] - האם נעשה שימוש ב'אוצר הספרים היהודי השיתופי' == שלום לך, ראיתי שהעלית את הספר 'בינת מקרא' לר"מ איליא ברישיון שמאפשר להדפיס אותו כמות שהוא בלי שום חשש. ליתר ביטחון אני מברר האם ייתכן שהעתקת את הגרסה הבסיסית מהדף [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 הזה], כי אין לי כוח להיכנס לדיונים משפטיים. אם הקלדת/המרת מהמקור - אנא כתוב לי כאן וכך אוכל להעתיק ישירות מכאן כולל כל השינויים (לטובה) יחסית לספר המקורי. [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A046:2A2E:C5B7:1A13:35D0:480C|2A01:6500:A046:2A2E:C5B7:1A13:35D0:480C]] 22:57, 4 במאי 2024 (IDT) :הקלדתי ידנית מתוך הספר שנמצא בהיברובוקס (למשל בגירסה שלי הפסוקים מנוקדים ולפי הצורך גם מוטעמים) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:37, 5 במאי 2024 (IDT) == ספרים שלמים == דבר טכני קטן: הייתי ממליץ שאת הספרים המלאים, כגון [[ספר הבחור (שלם)]], תעשה בתור תת-דפים, כגון [[ספר הבחור/שלם]]. כך יהיה קישור אוטומטי מהדף של הספר השלם אל השער הראשי של הספר. ואם צריך לעשות שינוי גלובלי לכל דפי הספר (לדוגמה להוסיף קטגוריות או לשנות תבניות) הוא יכיל גם את הדף של הספר השלם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:16, 5 במאי 2024 (IDT) :קיבלתי ויישמתי. אגב, איך עושים שינוי גלובלי לכל דפי הספר? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:02, 5 במאי 2024 (IDT) ::אני לא יכול. יש כאלה כאן שמתכנתים, אפשר לשאול במזנון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:27, 5 במאי 2024 (IDT) == רשימה של ספרים שאפשר ליידע עליהם באתר סאפאריה == שלום לכבודו ‏לצערי בימים האחרונים אני פחות פעיל כאן. אם זאת אני רוצה ליידע את אתר סאפאריה על כל הספרים השונים שבו תרמת, כך שהם יכולים גם לייבא ולייצג אותם באתר שלהם. ‏תוכל בבקשה לעשות לי רשימה של כל הספרים שבו היית רוצה שיהיו גם שם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:52, 21 באוגוסט 2024 (IDT) :אני כעת ממש לקראת סיום של הגהה אחרונה על [[ספר מכלול (רד"ק)|ספר מכלול]] וספר [[מעשה אפוד (דוראן)|מעשה אפוד]], נראה לי שבשבוע-שבועיים הקרובים אסיים את שניהם. ספרים שלמים אחרים שהעליתי: [[ספר הבחור]] ו[[ספר הרכבה]]. טרם עשיתי להם הגהה סופית וזה כנראה לא יהיה ממש בקרוב, אבל נראה לי שהם די בסדר. באשר לספר הבחור, יש אותו כבר בספריא, אבל עד כמה שזכור לי מהדו' ויקיטקסט הרבה יותר מדוייקת, ואולי הם ישקלו להוסיף או להחליף. :בהצלחה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 10:43, 21 באוגוסט 2024 (IDT) ::בחסדי הבורא הסתיימה העבודה על מכלול ומעשה אפוד [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:38, 3 בספטמבר 2024 (IDT) == שבע ברכות (נוסח בלדי) == מו יו הו, התוכל בבקשה לטפל בשילוב הנוסח הבלדי בדף [[שבע ברכות]]? ראה שם בדף השיחה. תודה מראש, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:24, 11 בפברואר 2025 (IST) :לצערי אני לא ממש מתמצא בעריכת דפי הנוסחאות ובשימוש בתבניות הייעודיות. (בעבודה על סידור אשכנז מעולם לא השתמשתי בהם, גם כי אני ספקן לגבי מידת ההצלחה שאהיה מסוגל להגיע בעזרתם לעריכה שלמה ואחידה ובלי תקלות). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:32, 11 בפברואר 2025 (IST) == הצעות למחברים עבור [[ויקיטקסט:יוצר החודש/2025]] == שלום לכבודו ברצוני להציג מחברים שעבודתם הנגשת לאתר כאן בזמן הפעילות שלך כאן. האם תוכל לזרוק לי הצעות כלשהם על מחברים שראוי להציג אותם? אקדים תודה מראש. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:14, 22 באפריל 2025 (IDT) :מציע להציג אחד מהפייטנים שקיימת בידינו יצירה רחבה שלו, זה עשוי לעורר ענין אצל המשתמשים לא רק ביצירות של אותו פייטן, אלא באופן כללי בעולם הפיוט שלדעתי הוא סוג של נכס לאומי נשכח. לאחרונה אני עושה סדר בדפי הפיוטים (מתכוון בעיקר ליצירת דף נפרד לכל פיוט במקום שהם יוזנו ישירות לסדרי התפילה), וזו הזדמנות לקשר את הפיוטים למחבריהם. הענין הוא שכרגע כמעט ואין דפי מחברים עבור פייטנים, וגם למי שיש (כמו [[מחבר:אלעזר הקליר]]), לא קושרו אליו כל היצירות. פייטנים אחרים שקיימת בידינו כמות רבה מאוד של יצירות שלהם הם: רבי שלמה הבבלי, רבי שמעון בר יצחק (=רבי שמעון הגדול). בכל מקרה, אשמח אם תלמד אותי איך מקשרים יצירה ליוצרה, ואני אשתדל לקדם את זה, ואולי יש סיכוי שזה יהיה עד סוף החודש. (אגב, רבי שלמה הבבלי יכול להיות רעיון טוב עבור ספטמבר מאחר שהוא חיבר הרבה מאוד סליחות.) :אין לי רעיון מוצלח למשהו שמוכן כרגע. העליתי בעבר כמה ספרים של רבי אליהו בחור (אפשר לראות ב[[:קטגוריה:רבי אליהו בחור]]), וקיים במאגר חלק מספר נוסף שלו, אני מסופק אם זה עונה על הקריטריונים (הוא כתב עוד 4-5 ספרים, אבל אלו שהעליתי כוללים את החשובים ביותר שלו). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:54, 22 באפריל 2025 (IDT) ::יופי! מאוד קל לקשר. רק צריך להוסיף את הדף אל קטגוריה. כרגע בנסיעה אשתדל להציג דוגמה בערב אלא אם כן משתמש אחר כבר יקדים אותי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:19, 22 באפריל 2025 (IDT) :: {{בוצע}} - [[תבנית:יוצר החודש 2025 מאי]]. תודה רבה --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:13, 27 באפריל 2025 (IDT) == חילופי נוסח בין מנהגים באותו הפיוט == מדי פעם קורה שיש הבדלים בין המנהגים השונים באמירת אותו פיוט עצמו, כלומר שאמנם הפיוט מצוי בכמה מנהגים (באותו מועד או במועדים שונים), אבל בחלק מהמנהגים מוסיפים או גורעים מעט בנוסח הפיוט או משהו דומה. כיון שאתה מעדיף להעביר את הפיוטים לדפים משלהם ושדפי התפילות רק ייבאו מהם, צריך לשים לב שלא נוצרים כך שיבושים מן הסוג הזה. דוגמא פשוטה יחסית שמצאתי ותיקנתי היא הסילוק ליוצר של שמחת תורה, שהופיע בדף כחלק מהיוצר, אבל נאמר רק במ"א המערבי. במקרה הזה זה בעצם פיוט נפרד, אז פשוט העברתי אותו לדף משלו, אבל יש כנראה דוגמאות נסופות, ולא באתי אלא להסב את תשומת הלב. בהצלחה, ותודה רבה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:20, 16 במאי 2025 (IDT) :זו אכן בעיה שטרם מצאתי לה פתרון מושלם. ב[[מסגרת הסליחות (אשכנז)]] הצגתי את 2 הנוסחאות בפיוטים (עדיין לא העברתי אותם לדפים נפרדים) והשתמשתי בתגי קטע עבור ההכללות. זו כמובן שיטה מסורבלת למדי לפיוטים עם הרבה שינויים (יותר מתאימה לדפים עם שינויים ברמת הקטעים וכדו' כמו [[קינות/מי יתן ראשי]] שגם בהם עשיתי כנ"ל). הכנתי [[תבנית:נוסחי אשכנז|תבנית ייעודית]] כדי להתמודד עם זה, אבל זה עדיין לא מושלם. נראה לי שבינתיים השתמשתי בה רק בדף של [[אנשי אמונה אבדו]] (שם זה יותר מורכב כי יש גם נוסח ספרדי). מבחינתי האתגר הגדול הוא עצם מציאת ההבדלים, השוואה בין 2 מחזורים (אחד מכל נוסח) לא מספיקה, כי ההבדלים ביניהם לא בהכרח משקפים הבדלים בין הענפים השונים, לפעמים 2 הנוסחאות קיימות בשניהם (יתכן שכבר עשיתי טעות כזאת בהבדל הראשון שהצגתי באנשי אמונה - עי"ש). מן הסתם אתה מכיר דרכים יותר טובות לאתר את ההבדלים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 11:44, 16 במאי 2025 (IDT) ::אני מסכים שהאתגר הגדול הוא עצם מציאת ההבדלים, וכמו שכתבת. בפיוטים שיש להם מהדורה טובה (כלומר, אלה שכלולים במחזורי גולדשמידט-פרנקל) אפשר כנראה לסמוך על הרישום שם, לפחות כל עוד לא ידוע אחרת. זה נכון למשל לגבי הסיום של [[אלה אזכרה]] (וגם שם יש גם נוסח ספרדי; כרגע מופיע בדף רק נוסח מזרח אירופה). לפעמים יש הבדלים די ברורים, למשל בפסקאות המעבר בין הקינות, כשסדר הקינות עצמו שונה בין המנהגים. חילופי נוסח קטנים יותר, ובפיוטים שלא זכו למהדורה של ממש, באמת יהיה הרבה יותר קשה למצוא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:48, 16 במאי 2025 (IDT) ==ראש השנה== ככל שידי הגיעה, הושלמה העבודה על מחזור אשכנז לראש השנה. אשמח מאד אם תוכל לעבור ולוודא שלא נשכח משהו בדרך. תודה רבה על זה ועל כל יתר העבודה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 01:51, 5 בספטמבר 2025 (IDT) == יחיד ערץ == ראיתי שיצרת בהפרש של כמה ימים את הדפים [[יחיד ערץ]] ו[[יחיד ערץ יסד ארץ]]. נראה לי שאפשר למחוק את השני (ולתקן בדף של שבת בין יו"כ לסוכות), אבל רציתי לוודא אתך קודם. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:41, 4 בינואר 2026 (IST) :תיקנתי, תודה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:45, 4 בינואר 2026 (IST) == קטגוריות == ראיתי שאתה עובד הרבה על קטגוריות, האם אתה מכיר את הגאדג'ט cat-a-lot שמאפשר העברה של כמות דפים בין קטגוריות בבת אחת, שינוי קטגוריות וכד'? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשפ"ו • 18:35, 17 במרץ 2026 (IST) :לא, אשמח לשמוע עליו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:37, 17 במרץ 2026 (IST) ::זה אחד הגאדג'טים שניתן להפעיל [[מיוחד:העדפות#mw-prefsection-gadgets|בהעדפות]], הסבר מפורט יותר נמצא בקישור שם. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשפ"ו • 18:46, 17 במרץ 2026 (IST) == פיוטים == שלום אני מגייה את הפיוטים. כדי לדעת אם משהו טעות או נוסח אחר איך אוכל לדעת לפי מה התבססת? [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 14:29, 19 באפריל 2026 (IDT) :יישר כח! ההגהה חשובה לא פחות מההקלדה של הפיוטים (אולי יותר). לא את כל הפיוטים אני הקלדתי, גם במקרה שהדף נוצר על ידי, פעמים רבות העברתי את התוכן שהיה בדפי משנה של [[סידור/נוסח אשכנז]] או בדפים של סדרי ה[[סליחות]]. לצערי לא חשבתי אז על כך שבאופן זה יהיה קשה לאתר את היוצר המקורי של העבודה (ניתן כמובן לבדוק בהיסטורית העריכה של הדפים המקוריים, לפעמים תמצא שם גם את המקורות להקלדה). הפיוטים שהקלדתי מבוססים על מקורות מגוונים, לפעמים כתבתי את המקור בתקציר העריכה, ובמקרים שלא, כנראה שלא אוכל לזכור. כל עוד תשתמש במקור טוב, יהיה בסדר לשנות את הנוסח. אני סבור שבמידת האפשר כדאי להישאר קרוב לנוסח הדפוסים. בסופו של דבר זו לא מהדורה מדעית אלא 'עממית', והמשתמשים מצפים בדרך כלל למצוא את הנוסח שהם רגילים אליו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:11, 19 באפריל 2026 (IDT) :: {{א|AdoniTzedek}} שים לב שכשאתה מוסיף הערת נוסח בדף הפיוט, ההערה תוצג גם בדף בסידור. לדעתי לא כ"כ כדאי שהסידור יימלא בהערות שוליים, ועדיף שלא תהיינה אף אחת. יש תבניות שאפשר להשתמש בהן להגשת נוסח חילופי, לדוגמא [[תבנית:הוראה למתפלל]], שאפשר לעשות ממנה כזה: {{הוראה למתפלל|(נוסח אחר:כך וכך)}}, (יש עוד הרבה אפשרויות אני לא ידען גדול בזה, אולי {{א|מו יו הו}} יכול לעשות לנו סקירה). לגבי גירסא בפיוטים אני יותר נוטה לעשות הערה, ולהשתמש בכלי noinclude בין <> לפניה ו /noinclude בין <> לאחריה, כך שההערה תופיע רק בדף הפיוט.<br> לגבי נוסח הפנים נראה לי כמו כולם פה שעדיף להיצמד לנוסח הדפוס הרגיל בפי כל, חוץ מאם הוא מצונזר, כי אז ברור שאינו נוסח הפייטן, וגם אם כן בהרבה מקרים יהיה חסר. רק להביא את נוסח המצונזר בהערה עם הכלים כנ"ל. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:22, 21 באפריל 2026 (IDT) ::אם יש עוד שמעונינים לעבור עליהם, ראוי לפתוח דף שנוכל לעשות רשימה של פיוטים שעברנו עליהם כדי שלא נשקיע בפיוטים שכבר עברו הגהה. (תמיד יש מקום לעבור שוב אבל עדיף להתחיל עם אלו שלא עברו הגהה.) [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 16:35, 21 באפריל 2026 (IDT) :::אתה בהחלט יכול לייצר דף כזה. אני באמת לא כ"כ מתעסק בהגהה בינתיים, יותר בקיטלוג וכותרות. יש כאן מספיק עבודה לכולנו ומעבר! בתקוה שבזכותה התחום המוזנח הזה סוף סוף יקבל תשומת לב מהציבור הרחב.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:10, 21 באפריל 2026 (IDT) שלום לשניכם, ויישר כוחכם! למרות שלא השתתפתי בפרויקט הזה, אני עוקב אחריו לעתים ומתפעל מהעבודה הנמרצת והאיכותית. אתם מנגישים אוצר יקר שעד כה היה נעול בפני הציבור. מדי פעם עלתה גם בי השאלה: על איזה בסיס נעשו ההקלדה וההגהה? ברור שמדובר על מהדורה עממית, שאינו דורש תיעוד דקדקני. ובכל זאת, אולי כדאי לציין, באופן כללי, על פי איזה מקורות נעשו הדברים לרוב, ולתת קישורים לכמה מקורות מודפסים וסרוקים (אפילו אם הם לא "מחייבים"). אולי ניתן לעשות את זה בקיצור בדף [[סידור/נוסח אשכנז]], או בדף כגון [[סליחות]], או בדפי הקטגוריות של הפיוטים. סה"כ כל הארגון והקטלוג וההגהה של הפיוטים, ויצירת לוחות לפיוטים לפי כל המנהגים השונים, זה דבר מדהים! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:39, 20 באפריל 2026 (IDT) :צירוף קישורים למקורות דפוס יהיה רעיון טוב בכל מקרה, אבל מסופקני אם כמקור להקלדה, מאחר וכפי שכתבתי המקורות מגוונים מאד. יש לכך כמה סיבות: במקורות ישנים יש לעתים שגיאות, ומקורות חדשים מוגנים בזכויות יוצרים, ולכן קשה למצוא מקור עקבי ומספק. לפעמים מתבססים על כמה מקורות ביחד כדי לשפר את הנוסח. בפיוטים שלא נמצאים במנהגים הנפוצים אנחנו משתמשים לפעמים גם בכתבי יד ודפוסים קדומים, גם כאן לעתים כמה מקורות בפיוט אחד. משתדלים לציין מקורות בהיסטורית העריכה, אבל במקרים שזה לא נעשה קשה לשחזר את המקור. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:39, 20 באפריל 2026 (IDT) ::אוסיף גם את השימוש שעשינו במקורות כ"י ובדפוסים עתיקים כדי לתת נוסח נקי מ'תיקוני' הצנזורה הנפוצים בדפוסים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:50, 20 באפריל 2026 (IDT) :::בוקר טוב, ותודה לשניכם על המידע. אולי בדיוק הדברים שכתבתם כאן יכולים להיות חלק מאיזשהו הסבר כללי וקצר על "איך נעשו הדברים"? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:21, 21 באפריל 2026 (IDT) ::לפעמים נראה לי שגיאה אך לא מצאתי נוסח שמתאים למה שכתוב בדף. במקרה כזה להוסיף להערות או לכתוב בשיחה? [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 16:37, 21 באפריל 2026 (IDT) :::לא הבנתי טוב את שאלתך, אבל אפרט את דעתי לפי המקרים. אם בדפוסים מופיעה גירסא משנית בסוגריים או בהערה אפשר לעשות כן גם בערך. אם נראה לך שגיאה בערך וגם בדפוסים הרגילים יש נוסח יותר טוב, כדאי לדעתי לתקן את נוסח הפנים ולציין הסיבה בתיאור התיקון. אם נראה לך שגיאה בערך אבל כך הוא גם בדפוס, אז ' אפשר להוסיף הערה. אם להערה יש בסיס בדפוסים אחרים או בכ"י לנסות לציין המקור בהערה (לא פירוט מלא רק 'נוסח כל הכ"י' או 'נוסח מחזור רעדעלהיים' או 'נוסח אוצר התפילות', וכדומה). ואם הבסיס הוא שיקול דעתך בלבד, אפשר לכתוב 'נראה שצריך לומר' או סגנון דומה. כך נראה לי הכי טוב. :::כמובן שאתה גם תמיד יכול לפתוח על זה דיון בשיחה לפני שאתה מתקן או מעיר, כדי לקבל דעות נוספות בעניין. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:02, 21 באפריל 2026 (IDT) == פיוט אשר יחדיו לשבת אחר שבועות == שלום וברכה וכל טוב, יוסף ה' עליכם כגן רטוב. מה המקור שהפיוט "אשר יחדיו" לשבת אחר שבועות (מנהג מזרחי) הוא אהבה ולא מאורה? (אני שואל כי בסדר עבו"י הוא נדפס בטעות כמאורה). בתודה על כל פעלכם. [[משתמש:אליש קלרמן|אליש קלרמן]] ([[שיחת משתמש:אליש קלרמן|שיחה]]) 18:08, 29 במאי 2026 (IDT) :היא מוזכרת כ'אהבה' ב[[לבוש אורח חיים תקמט]]. אני לא יודע אם הנדפס בעבו"י טעות או מנהג נוסף. אם זו טעות, כנראה היא נבעה מכך שכששבת נשא חלה לפני שבועות היא נאמרת כמאורה, בגלל התנגשות האהבות. היא אכן נדפסה בעבו"י גם בשבת הנ"ל כמאורה, ושם כאמור זה נכון. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:20, 29 במאי 2026 (IDT) ::יישר כוחכם! שבת שלום. [[משתמש:אליש קלרמן|אליש קלרמן]] ([[שיחת משתמש:אליש קלרמן|שיחה]]) 18:43, 29 במאי 2026 (IDT) :::על היותה אהבה במקור מעידים לנו העניין (ברכת כהנים) ששייך יותר לאהבה "לברך את עמו ישראל באהבה", וחרוז אחרון "שמו אהבו לכו שובו לכם אל אהליכם". בכל זאת גם במחזור נירנברג היא רשומה למאורה בשבת שאחרי שבועות. שבת שלום. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:07, 29 במאי 2026 (IDT) ::::ההוכחה השניה טובה, על הראשונה לא הייתי בונה (אם כבר, בברכת כהנים קיימת גם המילה "יָאֵר"). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:20, 30 במאי 2026 (IDT) :::::בסדר, גם הלבוש כתב שהיא שייכת גם קצת למאורה. בכל אופן אוסיף למעוניינים שלכל פיוט יש דף משלו בויקיטקסט (לדוגמא כאן [[אשר יחדיו]]) ושם כמה מילואים בעניין נוסחם ומנהגי אמירתם. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:23, 30 במאי 2026 (IDT) ::::::למעשה, בכל הדפוסים הקדומים של יוצרות מנהג פולין, וגם בחלק מהדפוסים המאוחרים (כולל רוו"ה) הוא נדפס כאהבה. בחלק מהדפוסים המאוחרים, למשל עבו"י, הוא נדפס כמאורה, וכך נדפס גם במנהגי עדת ישראל ברלין (אבל אולי המו"ל שם פשוט נמשך אחר עבו"י). אני מניח שזו טעות שנוצרה בגלל המנהג המסובך לומר את הפיוט הזה כמאורה אם הוא לפני שבועות מצד אחד, ומצד שני שבשנה כזו גם אומרים מאורה בשבת אחר שבועות (בגלל בהעלתך), אז בעצם ה'משבצת' היא משבצת של מאורה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:04, 1 ביוני 2026 (IDT) :::::::גם אני לא חושב שמנהג משני עבר ממחזור נירנברג דווקא לעבו"י בלי שום עד לו בינתיים, ויותר סביר שהיא טעות לפחות בעבו"י. מ"מ ייתכן שבער ראה את מחזור נירנברג, אם כי בודאי לא עשה בו שימוש מקיף. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:15, 1 ביוני 2026 (IDT) == [[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום כיפור/שחרית]] == {{הסבר|סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום כיפור/שחרית}} [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:15, 12 באוגוסט 2026 (IDT) :אוקיי לא התכוונתי לעשות את זה בדף זה אבל אני כן רוצה לדעת למה שינית גודל הטקסט ל-20. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:17, 12 באוגוסט 2026 (IDT) ::היה זכור לי שהגופן בדפי התפילות קטן יותר, אבל כנראה טעיתי. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:42, 12 באוגוסט 2026 (IDT) == ספר טעמי המקרא - הוריית הקורא == הוספתי את הטקסט של הקטעים החסרים נכון להיום (חלק 2 סעיפים 2.3-2.17 על טעמי כ"א ספרים). כמובן שזה דורש עריכה, הוספת מראי מקומות, ניקוד וטעמים. מקווה שבכל זאת זה יהיה לתועלת. מנחם [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-46362-61|&#126;2026-46362-61]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-46362-61|שיחה]] 17:24, 26 באוגוסט 2026 (IDT) :תודה, זו תרומה חשובה! מקוה לעבוד על הטקסט בקרוב. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:52, 26 באוגוסט 2026 (IDT) ::האם תרצה שאמשיך בינתיים לעבוד על הטקסט שהוספתי: הגהה בסיסית וכן הבאת חלקי הפסוקים עם ניקוד, הטעמה ומראי מקום? או שאין טעם. תודה [[משתמש:בריח|בריח]] ([[שיחת משתמש:בריח|שיחה]]) 18:05, 27 באוגוסט 2026 (IDT) 32ym8v5s36n52gnl38wjyi4emivmpih 0 1717870 3079355 3003490 2026-08-27T13:12:45Z Meisoda22 5679 /* לדוד */ הגהה 3079355 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=חול/> ==שיר של יום== ===יום ראשון=== <קטע התחלה=ראשון/><small>הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:</small> {{ממס1|תהלים כד}} לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃<קטע סוף=ראשון/> ===יום שני=== <קטע התחלה=שני/><small>הַיּוֹם יוֹם שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:</small> {{ממס1|תהלים מח}} שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח׃ גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קׇדְשוֹ׃ יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כׇּל הָאָרֶץ, הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן, קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׃ אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב׃ כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ, עָבְרוּ יַחְדָּו׃ הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ׃ רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם, חִיל כַּיּוֹלֵדָה׃ בְּרוּחַ קָדִים, תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִישׁ׃ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן רָאִינוּ, בְּעִיר יְיָ צְבָאוֹת בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה׃ דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ׃ כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶרֶץ, צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ׃ יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה, לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ׃ סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ, סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ׃ שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן׃ כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד, הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת׃<קטע סוף=שני/> ===יום שלישי=== <קטע התחלה=שלישי/><small>הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:</small> {{ממס1|תהלים פב}} מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט׃ עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל, וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה׃ שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם, עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ׃ פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן, מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ׃ לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ, יִמּוֹטוּ כׇּל מוֹסְדֵי אָרֶץ׃ אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם׃ אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ׃ קוּמָה אֱלֹהִים שׇׁפְטָה הָאָרֶץ, כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכׇל הַגּוֹיִם׃<קטע סוף=שלישי/> ===יום רביעי=== <קטע התחלה=רביעי/><small>הַיּוֹם יוֹם רְבִיעִי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:</small> {{ממס1|תהלים צד}} אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃ עַד מָתַי רְשָׁעִים יְיָ, עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ׃ יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק, יִתְאַמְּרוּ כׇּל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ עַמְּךָ יְיָ יְדַכְּאוּ, וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ׃ אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ׃ וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ, וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם, וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ׃ הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע, אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט׃ הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ, הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת׃ יְיָ יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, כִּי הֵמָּה הָבֶל׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ, וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ׃ לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע, עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָחַת׃ כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃ כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט, וְאַחֲרָיו כׇּל יִשְׁרֵי לֵב׃ מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים, מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִּי, כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִי׃ אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי, חַסְדְּךָ יְיָ יִסְעָדֵנִי׃ בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי, תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִי׃ הַיְחׇבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת, יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק׃ יָגוֹדּוּ עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק, וְדָם נָקִי יַרְשִיעוּ׃ וַיְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב, וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי׃ וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם, וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם, יַצְמִיתֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{ממס1|תהלים צה|תהלים צה, א-ג}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃<קטע סוף=רביעי/> ===יום חמישי=== <קטע התחלה=חמישי/><small>הַיּוֹם יוֹם חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:</small> {{ממס1|תהלים פא}} לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף׃ הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ שְאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל׃ תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ, בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע׃ הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ, כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה׃ בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ, אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם, אֶבְחׇנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה׃ שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ, יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי׃ לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר׃ אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ׃ וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי, וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה לִי׃ וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם׃ לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי, יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ׃ כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ, וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי׃ מְשַׂנְאֵי יְיָ יְכַחֲשׁוּ לוֹ, וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם׃ וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ׃<קטע סוף=חמישי/> ===יום שישי=== <קטע התחלה=שישי/><small>הַיּוֹם יוֹם שִׁשִּׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:</small> {{ממס1|תהלים צג}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם׃ מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃<קטע סוף=שישי/><קטע סוף=חול/> ===שבת=== <קטע התחלה=שבת/>הַיּוֹם יוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ: {{ממס1|תהלים צב}} מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃<קטע סוף=שבת/> ===ראש חודש=== {{הור|לדעת הגר"א בראש חודש אומרים רק ברכי נפשי, אפילו כשחל בשבת. למנהגי אשכנז אומרים אותו '''אחר''' שיר של יום הקבוע.}} <קטע התחלה=ר"ח/>{{ממס1|תהלים קד}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃ הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ, הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ׃ עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׃ יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ, בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד׃ תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם׃ מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן׃ יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם׃ גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן, בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ׃ הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים, בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן׃ יַשְׁקוּ כׇּל חַיְתוֹ שָׂדָי, יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם׃ עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן, מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל׃ מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו, מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ׃ מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם, לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ׃ וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׃ יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְיָ, אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׃ אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ, חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ׃ הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים, סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים׃ עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ׃ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה, בּוֹ תִרְמֹשׂ כׇּל חַיְתוֹ יָעַר׃ הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אׇכְלָם׃ תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן׃ יֵצֵא אָדָם לְפׇעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב׃ מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׃ זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם, שָם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת׃ שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַחֶק בּוֹ׃ כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן, לָתֵת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ׃ תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן, תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב׃ תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן, תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן׃ תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן, וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה׃ יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָיו׃ הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָנוּ׃ אָשִׁירָה לַייָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃ יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, הַלְלוּיָהּ׃<קטע סוף=ר"ח/> ==שיר מזמור לאסף== {{הור|בהרבה קהילות ובכל קהילות אשכנז המערבי, אומרים מזמור זה אחר {{צ|שיר של יום}} בכל יום שאומרים בו תחנון, ויש שאומרים אותו גם בימים שאין אומרים בהם תחנון.}}{{ש}} {{מקורות לסידור|[[תהלים פג]]}}{{ש}} שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף׃ אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׃ כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן, וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ׃ עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד, וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ׃ אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי, וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד: כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו, עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ׃ אׇהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים, מוֹאָב וְהַגְרִים׃ גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק, פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר׃ גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם, הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה׃ עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן, כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן׃ נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר, הָיוּ דֹמֶן לָאֲדָמָה׃ שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב, וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כׇּל נְסִיכֵימוֹ׃ אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירְשָׁה לָּנוּ, אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים׃ אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל, כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ׃ כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר, וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים׃ כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ, וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם׃ מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן, וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְיָ׃ יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד, וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ׃ וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּךָ, עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ׃ ==שיר של יום למועדים – לפי מנהג הגר"א== ===פסח=== <קטע התחלה=פסח טבלה/> {| class="wikitable" |- ! יום שבו יוצא יום טוב ראשון !! יום ראשון של פסח !! יום שני של פסח !! יום שלישי של פסח !! יום רביעי של פסח !! יום חמישי של פסח !! יום שישי של פסח !! יום שביעי של פסח !!יום שמיני של פסח |- | ראשון || קי"ד || ע"ח || פ || ק"ה || קל"ה || ס"ו || צ"ב || י"ח |- | שלישי|| קי"ד || ע"ח || פ || ק"ה || צ"ב || קל"ה || י"ח || קל"ו |- | חמישי || קי"ד || ע"ח || צ"ב || פ || ק"ה || קל"ה || י"ח || קל"ו |- | שבת || צ"ב || קי"ד || ע"ח || פ || ק"ה || קל"ה || י"ח || צ"ב |}<קטע סוף=פסח טבלה/> ====קיד==== <קטע התחלה=פסח-א/>{{ממס1|תהלים קיד}} בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז׃ הָיְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו׃ הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר׃ הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר׃ הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב׃ הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם׃<קטע סוף=פסח-א/> ====עח==== מַשְׂכִּיל לְאָסָף, הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי, הַטּוּ אׇזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי׃ אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם׃ אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם, וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ׃ לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם, לְדוֹר אַחֲרוֹן, מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְיָ, וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָה׃ וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב, וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם׃ לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ, יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם׃ וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם, וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵל, וּמִצְוֺתָיו יִנְצֹרוּ׃ וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם, דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה, דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ׃ בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת, הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב׃ לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים, וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת׃ וַיִּשְׁכְּחוּ עֲלִילוֹתָיו, וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הֶרְאָם׃ נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן׃ בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם, וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ נֵד׃ וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם, וְכׇל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ׃ יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּה׃ וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע, וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם׃ וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא לוֹ, לַמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּה׃ וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם, לִשְׁאׇל אֹכֶל לְנַפְשָם׃ וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים, אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר׃ הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ׃ לָכֵן שָׁמַע יְיָ וַיִּתְעַבָּר, וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב, וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל׃ כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים, וְלֹא בָטְחוּ בִּישׁוּעָתוֹ׃ וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל, וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל, וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ׃ לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ, צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹבַע׃ יַסַּע קָדִים בַּשָּׁמָיִם, וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָן׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר, וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף׃ וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ, סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו׃ וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד, וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם׃ לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם, עוֹד אׇכְלָם בְּפִיהֶם׃ וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם, וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ׃ בְּכׇל זֹאת חָטְאוּ עוֹד, וְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו׃ וַיְכַל בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם, וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה׃ אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ, וְשָׁבוּ וְשִחֲרוּ אֵל׃ וַיִּזְכְּרוּ כִּי אֱלֹהִים צוּרָם, וְאֵל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָם׃ וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם, וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ׃ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ׃ וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ׃ וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה, רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשוּב׃ כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר, יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן׃ וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ אֵל, וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְווּ׃ לֹא זָכְרוּ אֶת יָדוֹ, יוֹם אֲשֶׁר פָּדָם מִנִּי צָר׃ אֲשֶׁר שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו, וּמוֹפְתָיו בִּשְׂדֵה צֹעַן׃ וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם, וְנֹזְלֵיהֶם בַּל יִשְׁתָּיוּן׃ יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם, וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם׃ וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם, וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה׃ יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם, וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל׃ וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם, וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים׃ יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים׃ יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ, לֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּיר׃ וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם, רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאׇהֳלֵי חָם׃ וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ, וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר׃ וַיַּנְחֵם לָבֶטַח וְלֹא פָחָדוּ, וְאֶת אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּם׃ וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קׇדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ׃ וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם, וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה, וַיַּשְׁכֵּן בְּאׇהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ אֶת אֱלֹהִים עֶלְיוֹן, וְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָרוּ׃ וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם, נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה׃ וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם, וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ׃ שָׁמַע אֱלֹהִים וַיִּתְעַבָּר, וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל׃ וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ, אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם׃ וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ, וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד צָר׃ וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ, וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּר׃ בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ, וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ׃ כֹּהֲנָיו בַּחֶרֶב נָפָלוּ, וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה׃ וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי, כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן׃ וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר, חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ׃ וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף, וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר׃ וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה, אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב׃ וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ, כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם׃ וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ, וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן׃ מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ, וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ׃ וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ, וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם׃ ====פ==== לַמְנַצֵּחַ אֶל שֹׁשַׁנִּים, עֵדוּת לְאָסָף מִזְמוֹר׃ רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה, נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף, יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה׃ לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ, וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ׃ אֱלֹהִים הֲשִׁיבֵנוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵעָה׃ יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת, עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ׃ הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה, וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ׃ תְּשִׂימֵנוּ מָדוֹן לִשְׁכֵנֵינוּ, וְאֹיְבֵינוּ יִלְעֲגוּ לָמוֹ׃ אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵעָה׃ גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ׃ פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ, וַתַּשְׁרֵשׁ שׇׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא אָרֶץ׃ כׇּסּוּ הָרִים צִלָּהּ, וַעֲנָפֶיהָ אַרְזֵי אֵל׃ תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד יָם, וְאֶל נָהָר יוֹנְקוֹתֶיהָ׃ לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ, וְאָרוּהָ כׇּל עֹבְרֵי דָרֶךְ׃ יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר, וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה׃ אֱלֹהִים צְבָאוֹת שוּב נָא, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת׃ וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ, וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ׃ שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה, מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ יֹאבֵדוּ׃ תְּהִי יָדְךָ עַל אִישׁ יְמִינֶךָ, עַל בֶּן אָדָם אִמַּצְתָּ לָּךְ׃ וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ, תְּחַיֵּנוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא׃ יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵעָה׃ ====קה==== הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו׃ שִירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ, שִׂיחוּ בְּכׇל נִפְלְאוֹתָיו׃ הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ, יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ׃ דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד׃ זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו׃ זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו׃ הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, בְּכׇל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו׃ זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר׃ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק׃ וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם׃ לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם׃ בִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ׃ וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר׃ לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעׇשְׁקָם, וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים׃ אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ׃ וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ, כׇּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר׃ שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ, לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף׃ עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ, בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשוֹ׃ עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרָפָתְהוּ׃ שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ, מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ׃ שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ, וּמֹשֵׁל בְּכׇל קִנְיָנוֹ׃ לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ, וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם׃ וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם, וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם׃ וַיֶּפֶר אֶת עַמּוֹ מְאֹד, וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו׃ הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ, לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו׃ שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ׃ שָמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו, וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם׃ שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ, וְלֹא מָרוּ אֶת דְּבָרוֹ׃ הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם, וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם׃ שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים, בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם׃ אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב, כִּנִּים בְּכׇל גְּבוּלָם׃ נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד, אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם׃ וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם, וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם׃ אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה, וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר׃ וַיֹּאכַל כׇּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם, וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם׃ וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם, רֵאשִׁית לְכׇל אוֹנָם׃ וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב, וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵל׃ שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם, כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם׃ פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ, וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה׃ שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו, וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם׃ פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם, הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר׃ כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קׇדְשׁוֹ, אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ׃ וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן, בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו׃ וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם, וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ׃ בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ, הַלְלוּיָהּ׃ ====קלה==== הַלְלוּיָהּ , הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ׃ שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ׃ הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב יְיָ, זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים׃ כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃ כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים׃ כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, בַּיַּמִּים וְכָל תְּהֹמוֹת׃ מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו׃ שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה׃ שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו׃ שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים׃ לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן׃ וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ׃ יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃ כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם׃ עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ, אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם׃ כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ אֶת יְיָ, בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃ בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת יְיָ, יִרְאֵי יְיָ בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃ בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם, הַלְלוּיָהּ׃ ====סו==== לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר, הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כׇּל הָאָרֶץ׃ זַמְּרוּ כְבוֹד שְׁמוֹ, שִׂימוּ כָבוֹד תְּהִלָּתוֹ׃ אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ, בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ׃ כׇּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃ לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים, נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם׃ הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה, בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל, שָׁם נִשְׂמְחָה בּוֹ׃ מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם, עֵינָיו בַּגּוֹיִם תִּצְפֶּינָה, הַסּוֹרְרִים אַל יָרוּמוּ לָמוֹ סֶלָה׃ בָּרְכוּ עַמִּים אֱלֹהֵינוּ, וְהַשְׁמִיעוּ קוֹל תְּהִלָּתוֹ׃ הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ׃ כִּי בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים, צְרַפְתָּנוּ כִּצְרׇף כָּסֶף׃ הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה, שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמׇתְנֵינוּ׃ הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ, בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם, וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה׃ אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת, אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי׃ אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתָי, וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי׃ עֹלוֹת מֵיחִים אַעֲלֶה לָּךְ עִם קְטֹרֶת אֵילִים, אֶעֱשֶה בָקָר עִם עַתּוּדִים סֶלָה׃ לְכוּ שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה כׇּל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִי׃ אֵלָיו פִּי קָרָאתִי, וְרוֹמַם תַּחַת לְשׁוֹנִי׃ אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי, לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי׃ אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים, הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי׃ בָּרוּךְ אֱלֹהִים, אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי׃ ====יח==== לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד יְיָ לְדָוִד, אֲשֶׁר דִּבֶּר לַייָ אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בְּיוֹם הִצִּיל יְיָ אוֹתוֹ מִכַּף כׇּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל׃ וַיֹּאמַר, אֶרְחׇמְךָ יְיָ חִזְקִי׃ יְיָ סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי, אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי׃ מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵעַ׃ אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת, וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתוּנִי׃ חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי, קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת׃ בַּצַּר לִי אֶקְרָא יְיָ, וְאֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ, יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי, וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו תָּבוֹא בְאׇזְנָיו׃ וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ, וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ׃ עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ, וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל, גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ׃ וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד, וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו׃ וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף, וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ׃ יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ, סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ, חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים׃ מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ, עָבָיו עָבְרוּ, בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ׃ וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם יְיָ, וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ, בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ׃ וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם, וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם׃ וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם, וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל, מִגַּעֲרָתְךָ יְיָ, מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֶּךָ׃ יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי, יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים׃ יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז, וּמִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי׃ יְקַדְּמוּנִי בְיוֹם אֵידִי, וַיְהִי יְיָ לְמִשְׁעָן לִי׃ וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב, יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי׃ יִגְמְלֵנִי יְיָ כְּצִדְקִי, כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי׃ כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְיָ, וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי׃ כִּי כׇל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי, וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסִיר מֶנִּי׃ וָאֱהִי תָמִים עִמּוֹ, וָאֶשְׁתַּמֵּר מֵעֲוֺנִי׃ וַיָּשֶׁב יְיָ לִי כְצִדְקִי, כְּבֹר יָדַי לְנֶגֶד עֵינָיו׃ עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד, עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם׃ עִם נָבָר תִּתְבָּרָר, וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל׃ כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ, וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל׃ כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי, יְיָ אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חׇשְׁכִּי׃ כִּי בְךָ אָרֻץ גְּדוּד, וּבֵאלֹהַי אֲדַלֶּג שוּר׃ הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃ כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ׃ הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל, וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי׃ מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת, וְעַל בָּמֹתַי יַעֲמִידֵנִי׃ מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה, וְנִחֲתָה קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָי׃ וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ, וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי, וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי׃ תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי, וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי׃ אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם, וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם׃ אֶמְחָצֵם וְלֹא יֻכְלוּ קוּם, יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי׃ וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה, תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתָּי׃ וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף, וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵם׃ יְשַׁוְּעוּ וְאֵין מוֹשִׁיעַ, עַל יְיָ וְלֹא עָנָם׃ וְאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר עַל פְּנֵי רוּחַ, כְּטִיט חוּצוֹת אֲרִיקֵם׃ תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עָם, תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם, עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדוּנִי׃ לְשֵׁמַע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי, בְּנֵי נֵכָר יְכַחֲשׁוּ לִי׃ בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ, וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם׃ חַי יְיָ וּבָרוּךְ צוּרִי, וְיָרוּם אֱלוֹהֵי יִשְׁעִי׃ הָאֵל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי, וַיַּדְבֵּר עַמִּים תַּחְתָּי׃ מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי, אַף מִן קָמַי תְּרוֹמְמֵנִי, מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי׃ עַל כֵּן אוֹדְךָ בַגּוֹיִם יְיָ, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה׃ מַגְדִּל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם׃ ===שבועות=== ====יום טוב ראשון==== {{ממס1|תהלים יט}} לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ׃ יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת׃ אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם׃ בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם, לַשֶּׁמֶשׁ שָם אֹהֶל בָּהֶם׃ וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׃ מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ׃ תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי׃ פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם׃ יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו׃ הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׃ גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָמְרָם עֵקֶב רָב׃ שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃ גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם, וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַע רָב׃ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃ ====יום טוב שני (בחו"ל)==== {{ממס1|תהלים סח}} לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר שִיר׃ יָקוּם אֱלֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו, וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו׃ כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף, כְּהִמֵּס דּוֹנַג מִפְּנֵי אֵשׁ, יֹאבְדוּ רְשָׁעִים מִפְּנֵי אֱלֹהִים׃ וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים, וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה׃ שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת, אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קׇדְשוֹ׃ אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה׃ אֱלֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ, בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה׃ אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים, זֶה סִינַי, מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים, נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ׃ חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ בָהּ, תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי אֱלֹהִים׃ אֲדֹנָי יִתֶּן אֹמֶר, הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב׃ מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן, וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל׃ אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם, כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף, וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ׃ בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ, תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן׃ הַר אֱלֹהִים הַר בָּשָׁן, הַר גַּבְנֻנִּים הַר בָּשָן׃ לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים, הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ, אַף יְיָ יִשְׁכֹּן לָנֶצַח׃ רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן, אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ׃ עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי, לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם, וְאַף סוֹרְרִים, לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים׃ בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם, יַעֲמׇס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה׃ הָאֵל  לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת, וְלֵייִ אֲדֹנָי, לַמָּוֶת תֹּצָאוֹת׃ אַךְ אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו, קׇדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו׃ אָמַר אֲדֹנָי מִבָּשָׁן אָשִׁיב, אָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם׃ לְמַעַן תִּמְחַץ רַגְלְךָ בְּדָם, לְשׁוֹן כְּלָבֶיךָ מֵאֹיְבִים מִנֵּהוּ׃ רָאוּ הֲלִיכוֹתֶיךָ אֱלֹהִים, הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ׃ קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים, בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת׃ בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים, אֲדֹנָי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל׃ שָׁם בִּנְיָמִן צָעִיר רֹדֵם, שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם, שָׂרֵי זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִי׃ צִוָּה אֱלֹהֶיךָ עֻזֶּךָ, עוּזָּה אֱלֹהִים, זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ׃ מֵהֵיכָלֶךָ עַל יְרוּשָׁלָ͏יִם, לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָי׃ גְּעַר חַיַּת קָנֶה, עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים, מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף, בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ׃ יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם, כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִים׃ מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ שִׁירוּ לֵאלֹהִים, זַמְּרוּ אֲדֹנָי סֶלָה׃ לָרֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז׃ תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ, וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים׃ נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ, אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם, בָּרוּךְ אֱלֹהִים׃ ===ראש השנה=== <קטע התחלה=ראש השנה/>{{ממס1|תהלים פא}} לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף׃ הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ שְאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל׃ תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ, בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע׃ הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ, כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה׃ בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ, אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם, אֶבְחׇנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה׃ שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ, יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי׃ לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר׃ אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ׃ וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי, וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה לִי׃ וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם׃ לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי, יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ׃ כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ, וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי׃ מְשַׂנְאֵי יְיָ יְכַחֲשׁוּ לוֹ, וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם׃ וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ׃<קטע סוף=ראש השנה/> ===יום כיפור=== {{ממס1|תהלים לב}} לְדָוִד מַשְׂכִּיל, אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע, כְּסוּי חֲטָאָה׃ אַשְרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב יְיָ לוֹ עָוֺן, וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה׃ כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי, בְּשַׁאֲגָתִי כׇּל הַיּוֹם׃ כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה׃ חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֺנִי לֹא כִסִּיתִי, אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַייָ, וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֺן חַטָּאתִי סֶלָה׃ עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כׇּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא, רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים, אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ׃ אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי, רׇנֵּי פַלֵּט, תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה׃ אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ, אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי׃ אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין, בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם, בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ׃ רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע, וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ׃ שִׂמְחוּ בַייָ וְגִילוּ צַדִּיקִים, וְהַרְנִינוּ כׇּל יִשְׁרֵי לֵב׃ ===סוכות=== <center>{{הור|לבני ארץ ישראל}}</center> {| class="wikitable" |- ! יום שבו יוצא יום טוב ראשון !! יום ראשון של סוכות !! יום שני של סוכות !! יום שלישי של סוכות !! יום רביעי של סוכות !! יום חמישי של סוכות !! יום שישי של סוכות !! הושענא רבה !!שמחת תורה |- | שני || ע"ו || כ"ט || נ' || צ"ד2 || צ"ד1 || צ"ב || פ"א || י"ב |- | שלישי|| ע"ו || כ"ט || נ' || צ"ד2 || צ"ב || צ"ד1 || פ"א ||י"ב |- | חמישי || ע"ו || כ"ט || צ"ב || נ' || צ"ד2 || צ"ד1 || פא ||י"ב |- | שבת || צ"ב || כ"ט || נ' || צ"ד2 || צ"ד1 || פ"א || פ"ב || צ"ב |} <center>{{הור|לבני חו"ל}}</center> {| class="wikitable" |- ! יום שבו יוצא יום טוב ראשון !! יום טוב ראשון !! יום טוב שני !! יום ראשון של חוה"מ !! יום שני של חוה"מ !! יום שלישי של חוה"מ !! יום רביעי של חוה"מ !! הושענא רבה !!שמיני עצרת !!שמחת תורה |- | שני || ע"ו || מ"ב || כ"ט || נ' || צ"ד2 || צ"ב|| פ"א || י"ב || ח |- | שלישי|| ע"ו || מ"ב || כ"ט || נ' || צ"ב || צ"ד2 || פ"א ||י"ב || ח |- | חמישי || ע"ו || מ"ב || צ"ב || כ"ט || נ' || צ"ד2 ||פ"א || י"ב || ח |- | שבת || צ"ב || מ"ב || כ"ט || נ' || צ"ד2 || פ"א || פ"ב || צ"ב || ח |} ====עו==== לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר לְאָסָף שִיר׃ נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ׃ וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ, וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן׃ שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת, מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה סֶלָה׃ נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר, מֵהַרְרֵי טָרֶף׃ אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב, נָמוּ שְׁנָתָם, וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם׃ מִגַּעֲרָתְךָ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס׃ אַתָּה נוֹרָא אַתָּה, וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מֵאָז אַפֶּךָ׃ מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין, אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה׃ בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים, לְהוֹשִׁיעַ כָּל עַנְוֵי אֶרֶץ סֶלָה׃ כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ, שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר׃ נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לַייָ אֱלֹהֵיכֶם, כָּל סְבִיבָיו יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא׃ יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים, נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ׃ ====מב==== לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח׃ כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים׃ צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים׃ הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה, בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי, כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים, בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעוֹת פָּנָיו׃ אֱלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח, עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן, וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר׃ תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ, כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ׃ יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי׃ אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי, לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב׃ בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי, בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי׃ ====כט==== מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ ====נ==== מִזְמוֹר לְאָסָף, אֵל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ, מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ׃ מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי, אֱלֹהִים הוֹפִיעַ׃ יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ, אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל, וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד׃ יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל, וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ׃ אִסְפוּ לִי חֲסִידָי, כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח׃ וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ, כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט הוּא סֶלָה׃ שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה, יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ, אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי׃ לֹא עַל זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָ, וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד׃ לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר, מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים׃ כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר, בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף׃ יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים, וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי׃ אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ, כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ׃ הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים, וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה׃ זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה, וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ׃ וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה, אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי׃ וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים, מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי, וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ׃ וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר, וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ׃ אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ, וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ׃ פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה, וּלְשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה׃ תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר, בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי׃ אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי, דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ, אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ׃ בִּינוּ נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלוֹהַּ, פֶּן אֶטְרֹף וְאֵין מַצִּיל׃ זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי, וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים׃ ====צד==== ;חלק ראשון אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃ עַד מָתַי רְשָׁעִים יְיָ, עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ׃ יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק, יִתְאַמְּרוּ כׇּל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ עַמְּךָ יְיָ יְדַכְּאוּ, וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ׃ אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ׃ וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ, וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם, וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ׃ הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע, אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט׃ הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ, הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת׃ יְיָ יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, כִּי הֵמָּה הָבֶל׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ, וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ׃ לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע, עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָחַת׃ כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃ כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט, וְאַחֲרָיו כׇּל יִשְׁרֵי לֵב׃ ;חלק שני מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים, מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִּי, כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִי׃ אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי, חַסְדְּךָ יְיָ יִסְעָדֵנִי׃ בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי, תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִי׃ הַיְחׇבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת, יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק׃ יָגוֹדּוּ עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק, וְדָם נָקִי יַרְשִיעוּ׃ וַיְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב, וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי׃ וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם, וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם, יַצְמִיתֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ ====פא==== לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף׃ הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ שְאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל׃ תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ, בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע׃ הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ, כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה׃ בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ, אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם, אֶבְחׇנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה׃ שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ, יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי׃ לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר׃ אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ׃ וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי, וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה לִי׃ וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם׃ לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי, יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ׃ כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ, וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי׃ מְשַׂנְאֵי יְיָ יְכַחֲשׁוּ לוֹ, וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם׃ וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ׃ ====פב==== מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט׃ עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל, וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה׃ שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם, עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ׃ פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן, מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ׃ לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ, יִמּוֹטוּ כׇּל מוֹסְדֵי אָרֶץ׃ אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם׃ אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ׃ קוּמָה אֱלֹהִים שׇׁפְטָה הָאָרֶץ, כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכׇל הַגּוֹיִם׃ ====יב==== לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית, מִזְמוֹר לְדָוִד׃ הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃ שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ שְׂפַת חֲלָקוֹת, בְּלֵב וָלֵב יְדַבֵּרוּ׃ יַכְרֵת יְיָ כׇּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת, לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת׃ אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר, שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ, מִי אָדוֹן לָנוּ׃ מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים, עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְיָ, אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ׃ אִמְﬞרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ, מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם׃ אַתָּה יְיָ תִּשְׁמְרֵם, תִּצְּרֶנּוּ מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם׃ סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן, כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם׃ ====ח==== לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית, מִזְמוֹר לְדָוִד׃ יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם׃ מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃ כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ, יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה׃ מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃ וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ׃ תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו׃ צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם, וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי׃ צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם, עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים׃ יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ׃ ===חנוכה=== {{ממס1|תהלים ל}} מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד׃ אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי, וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי׃ יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי׃ יְיָ הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר׃ זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃ כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ, בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה׃ וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם׃ יְיָ בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז, הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל׃ אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן׃ מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃ שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנִי, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי׃ הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃ לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם, יְיָ אֱלֹהָי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃ ===פורים=== {{ממס1|תהלים כב}} לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, מִזְמוֹר לְדָוִד׃ אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי, רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי׃ אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה, וְלַיְלָה וְלֹא דֻמִיָּה לִי׃ וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃ בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ׃ וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם׃ כׇּל רֹאַי יַלְעִגוּ לִי, יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ׃ גֹּל אֶל יְיָ יְפַלְּטֵהוּ, יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ׃ כִּי אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן, מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי׃ עָלֶיךָ הׇשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם, מִבֶּטֶן אִמִּי אֵלִי אָתָּה׃ אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר׃ סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים, אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי׃ פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם, אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג׃ כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כׇּל עַצְמוֹתָי, הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג, נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי׃ יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי, וְלַעֲפַר מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי׃ כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים, עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי, כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי׃ אֲסַפֵּר כׇּל עַצְמוֹתָי, הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ בִי׃ יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם, וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל׃ וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק, אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃ הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי, מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי׃ הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה, וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי׃ אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי, בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ׃ יִרְאֵי יְיָ הַלְלוּהוּ, כׇּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ, וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ כׇּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל׃ כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׃ מֵאִתְּךָ תְּהִלָּתִי בְּקָהָל רָב, נְדָרַי אֲשַׁלֵּם נֶגֶד יְרֵאָיו׃ יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ, יְהַלְלוּ יְיָ דֹּרְשָׁיו, יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד׃ יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל יְיָ כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם׃ כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃ אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ כׇּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ, לְפָנָיו יִכְרְעוּ כׇּל יוֹרְדֵי עָפָר, וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה׃ זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ, יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר׃ יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ, לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָה׃ ==לדוד== {{הור|מראש חודש אלול עד הושענא רבה אומרים {{צ|לדוד}} בבוקר ובערב בסיום התפילה (ויש שאין אומרים אותו):}} <קטע התחלה=לדוד/>{{ממס1|תהלים כז}} לְדָוִד, יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא, יְיָ מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד׃ בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי, הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ׃ אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ׃ אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְיָ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ כׇּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ׃ כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אׇהֳלוֹ, בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי׃ וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאׇהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה, אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַייָ׃ שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא, וְחׇנֵּנִי וַעֲנֵנִי׃ לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי, אֶת פָּנֶיךָ יְיָ אֲבַקֵּשׁ׃ אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ, עֶזְרָתִי הָיִיתָ, אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי׃ כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי, וַייָ יַאַסְפֵנִי׃ הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ, וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר, לְמַעַן שוֹרְרָי׃ אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי, כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס׃ לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְיָ בְּאֶרֶץ חַיִּים׃ קַוֵּה אֶל יְיָ חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ, וְקַוֵּה אֶל יְיָ׃<קטע סוף=לדוד/> ==מזמורים לבית האבל== <קטע התחלה=אבל/>{{הור|בבית האבל אומרים בבוקר ובערב מזמור מט בתהלים, וביום שאין בו תחנון מזמור טז. למנהג אשכנז המערבי אומרים תמיד מזמור טז.}} {{ממס1|תהלים מט}} לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר׃ שִׁמְעוּ זֹאת כׇּל הָעַמִּים, הַאֲזִינוּ כׇּל יֹשְׁבֵי חָלֶד׃ גַּם בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ, יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן׃ פִּי יְדַבֵּר חׇכְמוֹת, וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת׃ אַטֶּה לְמָשָׁל אׇזְנִי, אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי׃ לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע, עֲוֺן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי׃ הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם, וּבְרֹב עׇשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ׃ אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ, לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כׇּפְרוֹ׃ וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם, וְחָדַל לְעוֹלָם׃ וִיחִי עוֹד לָנֶצַח, לֹא יִרְאֶה הַשָּחַת׃ כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ, יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ, וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם׃ קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם, מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר, קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת׃ וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׃ זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ, וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה׃ כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם, וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר, וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ׃ אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה׃ אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ, כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ׃ כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל, לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ׃ כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ, וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ׃ תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו, עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר׃ אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׃ {{ממס1|תהלים טז}} מִכְתָּם לְדָוִד, שׇמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ אָמַרְתְּ לַייָ אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ׃ לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כׇּל חֶפְצִי בָם׃ יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ, בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי׃ יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃ חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָפְרָה עָלָי׃ אֲבָרֵךְ אֶת יְיָ אֲשֶׁר יְעָצָנִי, אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי׃ שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט׃ לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח׃ כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָחַת׃ תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃<קטע סוף=אבל/> ==שיר של יום למועדים – לפי מנהגי אשכנז== {{הור|אומרים מזמורים אלו '''אחר''' שיר של יום הקבוע.}}{{ש}} {{מקורות לסידור|מחזור רעדעלהיים}}, {{מקורות לסידור|סידור עבודת ישראל}}, {{מקורות לסידור|ספרי מנהגים}} ===פסח=== ====יום א'==== {{מקורות לסידור|[[תהלים קה]]}}{{ש}} הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו׃ שִירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ, שִׂיחוּ בְּכׇל נִפְלְאוֹתָיו׃ הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ, יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ׃ דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד׃ זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו׃ זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו׃ הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, בְּכׇל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו׃ זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר׃ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק׃ וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם׃ לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם׃ בִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ׃ וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר׃ לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעׇשְׁקָם, וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים׃ אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ׃ וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ, כׇּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר׃ שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ, לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף׃ עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ, בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשוֹ׃ עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרָפָתְהוּ׃ שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ, מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ׃ שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ, וּמֹשֵׁל בְּכׇל קִנְיָנוֹ׃ לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ, וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם׃ וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם, וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם׃ וַיֶּפֶר אֶת עַמּוֹ מְאֹד, וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו׃ הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ, לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו׃ שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ׃ שָמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו, וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם׃ שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ, וְלֹא מָרוּ אֶת דְּבָרוֹ׃ הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם, וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם׃ שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים, בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם׃ אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב, כִּנִּים בְּכׇל גְּבוּלָם׃ נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד, אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם׃ וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם, וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם׃ אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה, וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר׃ וַיֹּאכַל כׇּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם, וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם׃ וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם, רֵאשִׁית לְכׇל אוֹנָם׃ וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב, וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵל׃ שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם, כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם׃ פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ, וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה׃ שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו, וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם׃ פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם, הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר׃ כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קׇדְשׁוֹ, אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ׃ וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן, בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו׃ וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם, וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ׃ בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ, הַלְלוּיָהּ׃ ====יום ב'==== {{מקורות לסידור|[[תהלים סו]]}} {{מקורות לסידור|(מחזור רעדעלהיים)}}{{ש}} לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר, הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כׇּל הָאָרֶץ׃ זַמְּרוּ כְבוֹד שְׁמוֹ, שִׂימוּ כָבוֹד תְּהִלָּתוֹ׃ אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ, בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ׃ כׇּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃ לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים, נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם׃ הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה, בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל, שָׁם נִשְׂמְחָה בּוֹ׃ מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם, עֵינָיו בַּגּוֹיִם תִּצְפֶּינָה, הַסּוֹרְרִים אַל יָרוּמוּ ירימו לָמוֹ סֶלָה׃ בָּרְכוּ עַמִּים אֱלֹהֵינוּ, וְהַשְׁמִיעוּ קוֹל תְּהִלָּתוֹ׃ הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ׃ כִּי בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים, צְרַפְתָּנוּ כִּצְרׇף כָּסֶף׃ הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה, שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמׇתְנֵינוּ׃ הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ, בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם, וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה׃ אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת, אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי׃ אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתָי, וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי׃ עֹלוֹת מֵיחִים אַעֲלֶה לָּךְ, עִם קְטֹרֶת אֵילִים, אֶעֱשֶׂה בָקָר עִם עַתּוּדִים סֶלָה׃ לְכוּ שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה כׇּל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִׁי׃ אֵלָיו פִּי קָרָאתִי, וְרוֹמַם תַּחַת לְשׁוֹנִי׃ אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי, לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי׃ אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים, הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי׃ בָּרוּךְ אֱלֹהִים, אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי׃{{ש}} {{מקורות לסידור|[[תהלים קלו]]}} {{מקורות לסידור|(סידור עבודת ישראל)}}{{ש}} הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים, לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ נֹתֵן לֶחֶם לְכׇל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} ====יום ג'==== {{מקורות לסידור|[[תהלים עח]]}} {{ש}} מַשְׂכִּיל לְאָסָף, הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי, הַטּוּ אׇזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי׃ אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם׃ אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם, וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ׃ לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם, לְדוֹר אַחֲרוֹן, מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְיָ, וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָה׃ וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב, וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם׃ לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ, יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם׃ וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם, וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵל, וּמִצְוֺתָיו יִנְצֹרוּ׃ וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם, דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה, דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ׃ בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת, הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב׃ לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים, וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת׃ וַיִּשְׁכְּחוּ עֲלִילוֹתָיו, וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הֶרְאָם׃ נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן׃ בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם, וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ נֵד׃ וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם, וְכׇל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ׃ יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּה׃ וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע, וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם׃ וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא לוֹ, לַמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּה׃ וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם, לִשְׁאׇל אֹכֶל לְנַפְשָם׃ וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים, אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר׃ הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ׃ לָכֵן שָׁמַע יְיָ וַיִּתְעַבָּר, וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב, וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל׃ כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים, וְלֹא בָטְחוּ בִּישׁוּעָתוֹ׃ וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל, וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל, וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ׃ לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ, צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹבַע׃ יַסַּע קָדִים בַּשָּׁמָיִם, וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָן׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר, וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף׃ וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ, סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו׃ וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד, וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם׃ לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם, עוֹד אׇכְלָם בְּפִיהֶם׃ וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם, וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ׃ בְּכׇל זֹאת חָטְאוּ עוֹד, וְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו׃ וַיְכַל בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם, וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה׃ אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ, וְשָׁבוּ וְשִחֲרוּ אֵל׃ וַיִּזְכְּרוּ כִּי אֱלֹהִים צוּרָם, וְאֵל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָם׃ וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם, וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ׃ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ׃ וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ׃ וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה, רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשוּב׃ כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר, יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן׃ וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ אֵל, וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְווּ׃ לֹא זָכְרוּ אֶת יָדוֹ, יוֹם אֲשֶׁר פָּדָם מִנִּי צָר׃ אֲשֶׁר שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו, וּמוֹפְתָיו בִּשְׂדֵה צֹעַן׃ וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם, וְנֹזְלֵיהֶם בַּל יִשְׁתָּיוּן׃ יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם, וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם׃ וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם, וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה׃ יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם, וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל׃ וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם, וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים׃ יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים׃ יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ, לֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּיר׃ וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם, רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאׇהֳלֵי חָם׃ וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ, וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר׃ וַיַּנְחֵם לָבֶטַח וְלֹא פָחָדוּ, וְאֶת אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּם׃ וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קׇדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ׃ וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם, וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה, וַיַּשְׁכֵּן בְּאׇהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ אֶת אֱלֹהִים עֶלְיוֹן, וְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָרוּ׃ וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם, נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה׃ וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם, וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ׃ שָׁמַע אֱלֹהִים וַיִּתְעַבָּר, וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל׃ וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ, אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם׃ וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ, וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד צָר׃ וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ, וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּר׃ בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ, וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ׃ כֹּהֲנָיו בַּחֶרֶב נָפָלוּ, וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה׃ וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי, כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן׃ וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר, חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ׃ וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף, וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר׃ וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה, אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב׃ וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ, כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם׃ וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ, וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן׃ מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ, וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ׃ וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ, וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם׃{{ש}} ====יום ד'==== {{מקורות לסידור|[[תהלים קו]]}} {{מקורות לסידור|(מחזור רעדעלהיים)}}{{ש}} הַלְלוּ יָהּ, הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃ אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט, עֹשֵׂה צְדָקָה בְכׇל עֵת׃ זׇכְרֵנִי יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פׇּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ׃ לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ, לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ, לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ׃ חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃ אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ, נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף׃ וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ, לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ׃ וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב, וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר׃ וַיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא, וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵב׃ וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם, אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר׃ וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו, יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ׃ מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו, לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ׃ וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר, וַיְנַסּוּ אֵל בִּישִׁימוֹן׃ וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם, וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם׃ וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה, לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ׃ תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן, וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם׃ וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם, לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים׃ יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה׃ וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם, בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב׃ שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם, עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם׃ נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם, נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף׃ וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם, לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ, עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו, לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית׃ וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה, לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ׃ וַיֵּרָגְנוּ בְאׇהֳלֵיהֶם, לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְיָ׃ וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם, לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר׃ וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם, וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת׃ וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר, וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים׃ וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם, וַתִּפְרׇץ בָּם מַגֵּפָה׃ וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה׃ וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה, לְדֹר וָדֹר עַד עוֹלָם׃ וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה, וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם׃ כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ, וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו׃ לֹא הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַמִּים, אֲשֶׁר אָמַר יְיָ לָהֶם׃ וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם, וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם׃ וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם, וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ׃ וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם, לַשֵּׁדִים׃ וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי, דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן, וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים׃ וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם, וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם׃ וַיִּחַר אַף יְיָ בְּעַמּוֹ, וַיְתָעֵב אֶת נַחֲלָתוֹ׃ וַיִּתְּנֵם בְּיַד גּוֹיִם, וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם׃ וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם, וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם׃ פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם, וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם, וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֺנָם׃ וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם, בְּשׇׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם׃ וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃ וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים, לִפְנֵי כׇּל שׁוֹבֵיהֶם׃ הוֹשִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קׇדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃ בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, וְאָמַר כׇּל הָעָם אָמֵן, הַלְלוּ יָהּ׃{{ש}} {{מקורות לסידור|[[תהלים עח]]}} {{מקורות לסידור|(סידור עבודת ישראל)}}{{ש}} מַשְׂכִּיל לְאָסָף, הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי, הַטּוּ אׇזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי׃ אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם׃ אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם, וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ׃ לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם, לְדוֹר אַחֲרוֹן, מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְיָ, וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָה׃ וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב, וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם׃ לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ, יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם׃ וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם, וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵל, וּמִצְוֺתָיו יִנְצֹרוּ׃ וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם, דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה, דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ׃ בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת, הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב׃ לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים, וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת׃ וַיִּשְׁכְּחוּ עֲלִילוֹתָיו, וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הֶרְאָם׃ נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן׃ בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם, וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ נֵד׃ וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם, וְכׇל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ׃ יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּה׃ וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע, וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם׃ וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא לוֹ, לַמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּה׃ וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם, לִשְׁאׇל אֹכֶל לְנַפְשָם׃ וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים, אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר׃ הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ׃ לָכֵן שָׁמַע יְיָ וַיִּתְעַבָּר, וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב, וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל׃ כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים, וְלֹא בָטְחוּ בִּישׁוּעָתוֹ׃ וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל, וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל, וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ׃ לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ, צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹבַע׃ יַסַּע קָדִים בַּשָּׁמָיִם, וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָן׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר, וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף׃ וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ, סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו׃ וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד, וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם׃ לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם, עוֹד אׇכְלָם בְּפִיהֶם׃ וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם, וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ׃ בְּכׇל זֹאת חָטְאוּ עוֹד, וְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו׃ וַיְכַל בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם, וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה׃ אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ, וְשָׁבוּ וְשִחֲרוּ אֵל׃ וַיִּזְכְּרוּ כִּי אֱלֹהִים צוּרָם, וְאֵל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָם׃ וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם, וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ׃ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ׃ וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ׃ וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה, רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשוּב׃ כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר, יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן׃ וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ אֵל, וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְווּ׃ לֹא זָכְרוּ אֶת יָדוֹ, יוֹם אֲשֶׁר פָּדָם מִנִּי צָר׃ אֲשֶׁר שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו, וּמוֹפְתָיו בִּשְׂדֵה צֹעַן׃ וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם, וְנֹזְלֵיהֶם בַּל יִשְׁתָּיוּן׃ יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם, וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם׃ וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם, וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה׃ יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם, וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל׃ וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם, וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים׃ יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים׃ יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ, לֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּיר׃ וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם, רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאׇהֳלֵי חָם׃ וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ, וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר׃ וַיַּנְחֵם לָבֶטַח וְלֹא פָחָדוּ, וְאֶת אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּם׃ וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קׇדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ׃ וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם, וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה, וַיַּשְׁכֵּן בְּאׇהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ אֶת אֱלֹהִים עֶלְיוֹן, וְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָרוּ׃ וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם, נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה׃ וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם, וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ׃ שָׁמַע אֱלֹהִים וַיִּתְעַבָּר, וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל׃ וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ, אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם׃ וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ, וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד צָר׃ וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ, וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּר׃ בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ, וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ׃ כֹּהֲנָיו בַּחֶרֶב נָפָלוּ, וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה׃ וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי, כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן׃ וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר, חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ׃ וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף, וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר׃ וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה, אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב׃ וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ, כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם׃ וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ, וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן׃ מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ, וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ׃ וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ, וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם׃{{ש}} ====יום ה'==== {{מקורות לסידור|[[תהלים קז]]}} {{מקורות לסידור|(מחזור רעדעלהיים)}}{{ש}} הֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יְיָ, אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר׃ וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם, מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב, מִצָּפוֹן וּמִיָּם׃ תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ, עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ׃ רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים, נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף׃ וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם׃ וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב׃ יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃ כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה, וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב׃ יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל׃ כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל, וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ׃ וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם, כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר׃ וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם׃ יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק׃ יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃ כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת, וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ׃ אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם, וּמֵעֲוֺנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ׃ כׇּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת׃ וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם׃ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם׃ יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃ וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה, וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה׃ יוֹרְדֵי הַיָּם בׇּאֳנִיּוֹת, עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים׃ הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְיָ, וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה׃ וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה, וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו׃ יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת, נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג׃ יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכׇל חׇכְמָתָם תִּתְבַּלָּע׃ וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם, וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם׃ יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה, וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם׃ וַיִּשְׂמְחוּ כִי יִשְׁתֹּקוּ, וַיַּנְחֵם אֶל מְחוֹז חֶפְצָם׃ יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃ וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם, וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ׃ יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר, וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן׃ אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה, מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ׃ יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם, וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם׃ וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים, וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב׃ וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים, וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה׃ וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד, וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט׃ יִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ, מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן׃ שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים, וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ׃ וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי, וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת׃ יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ, וְכׇל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ׃ מִי חָכָם וְיִשְׁמׇר אֵלֶּה, וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יְיָ׃{{ש}} {{מקורות לסידור|[[תהלים עח]]}} {{מקורות לסידור|(סידור עבודת ישראל)}}{{ש}} מַשְׂכִּיל לְאָסָף, הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי, הַטּוּ אׇזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי׃ אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם׃ אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם, וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ׃ לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם, לְדוֹר אַחֲרוֹן, מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְיָ, וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָה׃ וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב, וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם׃ לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ, יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם׃ וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם, וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵל, וּמִצְוֺתָיו יִנְצֹרוּ׃ וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם, דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה, דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ׃ בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת, הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב׃ לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים, וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת׃ וַיִּשְׁכְּחוּ עֲלִילוֹתָיו, וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הֶרְאָם׃ נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן׃ בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם, וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ נֵד׃ וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם, וְכׇל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ׃ יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּה׃ וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע, וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם׃ וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא לוֹ, לַמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּה׃ וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם, לִשְׁאׇל אֹכֶל לְנַפְשָם׃ וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים, אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר׃ הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ׃ לָכֵן שָׁמַע יְיָ וַיִּתְעַבָּר, וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב, וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל׃ כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים, וְלֹא בָטְחוּ בִּישׁוּעָתוֹ׃ וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל, וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל, וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ׃ לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ, צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹבַע׃ יַסַּע קָדִים בַּשָּׁמָיִם, וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָן׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר, וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף׃ וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ, סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו׃ וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד, וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם׃ לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם, עוֹד אׇכְלָם בְּפִיהֶם׃ וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם, וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ׃ בְּכׇל זֹאת חָטְאוּ עוֹד, וְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו׃ וַיְכַל בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם, וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה׃ אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ, וְשָׁבוּ וְשִחֲרוּ אֵל׃ וַיִּזְכְּרוּ כִּי אֱלֹהִים צוּרָם, וְאֵל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָם׃ וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם, וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ׃ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ׃ וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ׃ וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה, רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשוּב׃ כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר, יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן׃ וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ אֵל, וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְווּ׃ לֹא זָכְרוּ אֶת יָדוֹ, יוֹם אֲשֶׁר פָּדָם מִנִּי צָר׃ אֲשֶׁר שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו, וּמוֹפְתָיו בִּשְׂדֵה צֹעַן׃ וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם, וְנֹזְלֵיהֶם בַּל יִשְׁתָּיוּן׃ יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם, וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם׃ וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם, וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה׃ יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם, וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל׃ וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם, וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים׃ יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים׃ יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ, לֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּיר׃ וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם, רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאׇהֳלֵי חָם׃ וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ, וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר׃ וַיַּנְחֵם לָבֶטַח וְלֹא פָחָדוּ, וְאֶת אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּם׃ וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קׇדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ׃ וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם, וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה, וַיַּשְׁכֵּן בְּאׇהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ אֶת אֱלֹהִים עֶלְיוֹן, וְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָרוּ׃ וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם, נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה׃ וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם, וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ׃ שָׁמַע אֱלֹהִים וַיִּתְעַבָּר, וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל׃ וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ, אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם׃ וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ, וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד צָר׃ וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ, וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּר׃ בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ, וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ׃ כֹּהֲנָיו בַּחֶרֶב נָפָלוּ, וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה׃ וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי, כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן׃ וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר, חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ׃ וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף, וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר׃ וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה, אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב׃ וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ, כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם׃ וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ, וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן׃ מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ, וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ׃ וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ, וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם׃{{ש}} ====יום ו'==== {{מקורות לסידור|[[תהלים קלה]]}} {{מקורות לסידור|(מחזור רעדעלהיים)}}{{ש}} הַלְלוּיָהּ , הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ׃ שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ׃ הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב יְיָ, זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים׃ כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃ כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים׃ כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, בַּיַּמִּים וְכָל תְּהֹמוֹת׃ מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו׃ שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה׃ שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו׃ שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים׃ לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן׃ וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ׃ יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃ כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם׃ עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ, אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם׃ כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ אֶת יְיָ, בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃ בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת יְיָ, יִרְאֵי יְיָ בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃ בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם, הַלְלוּיָהּ׃{{ש}} {{מקורות לסידור|[[תהלים עח]]}} {{מקורות לסידור|(סידור עבודת ישראל)}}{{ש}} מַשְׂכִּיל לְאָסָף, הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי, הַטּוּ אׇזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי׃ אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם׃ אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם, וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ׃ לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם, לְדוֹר אַחֲרוֹן, מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְיָ, וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָה׃ וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב, וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם׃ לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ, יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם׃ וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם, וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵל, וּמִצְוֺתָיו יִנְצֹרוּ׃ וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם, דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה, דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ׃ בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת, הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב׃ לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים, וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת׃ וַיִּשְׁכְּחוּ עֲלִילוֹתָיו, וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הֶרְאָם׃ נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן׃ בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם, וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ נֵד׃ וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם, וְכׇל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ׃ יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּה׃ וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע, וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם׃ וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא לוֹ, לַמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּה׃ וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם, לִשְׁאׇל אֹכֶל לְנַפְשָם׃ וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים, אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר׃ הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ׃ לָכֵן שָׁמַע יְיָ וַיִּתְעַבָּר, וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב, וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל׃ כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים, וְלֹא בָטְחוּ בִּישׁוּעָתוֹ׃ וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל, וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל, וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ׃ לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ, צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹבַע׃ יַסַּע קָדִים בַּשָּׁמָיִם, וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָן׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר, וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף׃ וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ, סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו׃ וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד, וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם׃ לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם, עוֹד אׇכְלָם בְּפִיהֶם׃ וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם, וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ׃ בְּכׇל זֹאת חָטְאוּ עוֹד, וְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו׃ וַיְכַל בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם, וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה׃ אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ, וְשָׁבוּ וְשִחֲרוּ אֵל׃ וַיִּזְכְּרוּ כִּי אֱלֹהִים צוּרָם, וְאֵל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָם׃ וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם, וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ׃ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ׃ וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ׃ וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה, רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשוּב׃ כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר, יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן׃ וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ אֵל, וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְווּ׃ לֹא זָכְרוּ אֶת יָדוֹ, יוֹם אֲשֶׁר פָּדָם מִנִּי צָר׃ אֲשֶׁר שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו, וּמוֹפְתָיו בִּשְׂדֵה צֹעַן׃ וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם, וְנֹזְלֵיהֶם בַּל יִשְׁתָּיוּן׃ יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם, וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם׃ וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם, וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה׃ יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם, וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל׃ וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם, וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים׃ יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים׃ יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ, לֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּיר׃ וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם, רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאׇהֳלֵי חָם׃ וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ, וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר׃ וַיַּנְחֵם לָבֶטַח וְלֹא פָחָדוּ, וְאֶת אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּם׃ וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קׇדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ׃ וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם, וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה, וַיַּשְׁכֵּן בְּאׇהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ אֶת אֱלֹהִים עֶלְיוֹן, וְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָרוּ׃ וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם, נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה׃ וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם, וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ׃ שָׁמַע אֱלֹהִים וַיִּתְעַבָּר, וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל׃ וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ, אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם׃ וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ, וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד צָר׃ וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ, וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּר׃ בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ, וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ׃ כֹּהֲנָיו בַּחֶרֶב נָפָלוּ, וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה׃ וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי, כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן׃ וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר, חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ׃ וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף, וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר׃ וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה, אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב׃ וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ, כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם׃ וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ, וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן׃ מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ, וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ׃ וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ, וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם׃{{ש}} ====יום ז'==== {{מקורות לסידור|[[תהלים קיד]]}} {{מקורות לסידור|(מחזור רעדעלהיים)}}{{ש}} בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז׃ הָיְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו׃ הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר׃ הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר׃ הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב׃ הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם׃{{ש}} {{מקורות לסידור|[[תהלים יח]]}} {{מקורות לסידור|(סידור עבודת ישראל)}}{{ש}} לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד יְיָ לְדָוִד, אֲשֶׁר דִּבֶּר לַייָ אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בְּיוֹם הִצִּיל יְיָ אוֹתוֹ מִכַּף כׇּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל׃ וַיֹּאמַר, אֶרְחׇמְךָ יְיָ חִזְקִי׃ יְיָ סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי, אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי׃ מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵעַ׃ אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת, וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתוּנִי׃ חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי, קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת׃ בַּצַּר לִי אֶקְרָא יְיָ, וְאֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ, יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי, וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו תָּבוֹא בְאׇזְנָיו׃ וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ, וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ׃ עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ, וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל, גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ׃ וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד, וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו׃ וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף, וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ׃ יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ, סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ, חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים׃ מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ, עָבָיו עָבְרוּ, בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ׃ וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם יְיָ, וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ, בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ׃ וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם, וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם׃ וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם, וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל, מִגַּעֲרָתְךָ יְיָ, מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֶּךָ׃ יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי, יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים׃ יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז, וּמִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי׃ יְקַדְּמוּנִי בְיוֹם אֵידִי, וַיְהִי יְיָ לְמִשְׁעָן לִי׃ וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב, יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי׃ יִגְמְלֵנִי יְיָ כְּצִדְקִי, כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי׃ כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְיָ, וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי׃ כִּי כׇל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי, וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסִיר מֶנִּי׃ וָאֱהִי תָמִים עִמּוֹ, וָאֶשְׁתַּמֵּר מֵעֲוֺנִי׃ וַיָּשֶׁב יְיָ לִי כְצִדְקִי, כְּבֹר יָדַי לְנֶגֶד עֵינָיו׃ עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד, עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם׃ עִם נָבָר תִּתְבָּרָר, וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל׃ כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ, וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל׃ כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי, יְיָ אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חׇשְׁכִּי׃ כִּי בְךָ אָרֻץ גְּדוּד, וּבֵאלֹהַי אֲדַלֶּג שוּר׃ הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃ כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ׃ הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל, וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי׃ מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת, וְעַל בָּמֹתַי יַעֲמִידֵנִי׃ מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה, וְנִחֲתָה קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָי׃ וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ, וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי, וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי׃ תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי, וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי׃ אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם, וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם׃ אֶמְחָצֵם וְלֹא יֻכְלוּ קוּם, יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי׃ וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה, תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתָּי׃ וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף, וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵם׃ יְשַׁוְּעוּ וְאֵין מוֹשִׁיעַ, עַל יְיָ וְלֹא עָנָם׃ וְאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר עַל פְּנֵי רוּחַ, כְּטִיט חוּצוֹת אֲרִיקֵם׃ תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עָם, תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם, עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדוּנִי׃ לְשֵׁמַע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי, בְּנֵי נֵכָר יְכַחֲשׁוּ לִי׃ בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ, וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם׃ חַי יְיָ וּבָרוּךְ צוּרִי, וְיָרוּם אֱלוֹהֵי יִשְׁעִי׃ הָאֵל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי, וַיַּדְבֵּר עַמִּים תַּחְתָּי׃ מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי, אַף מִן קָמַי תְּרוֹמְמֵנִי, מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי׃ עַל כֵּן אוֹדְךָ בַגּוֹיִם יְיָ, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה׃ מַגְדִּל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם׃ ====יום ח'==== {{מקורות לסידור|[[תהלים סו]]}} {{מקורות לסידור|(מחזור רעדעלהיים)}}{{ש}} לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר, הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כׇּל הָאָרֶץ׃ זַמְּרוּ כְבוֹד שְׁמוֹ, שִׂימוּ כָבוֹד תְּהִלָּתוֹ׃ אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ, בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ׃ כׇּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃ לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים, נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם׃ הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה, בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל, שָׁם נִשְׂמְחָה בּוֹ׃ מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם, עֵינָיו בַּגּוֹיִם תִּצְפֶּינָה, הַסּוֹרְרִים אַל יָרוּמוּ ירימו לָמוֹ סֶלָה׃ בָּרְכוּ עַמִּים אֱלֹהֵינוּ, וְהַשְׁמִיעוּ קוֹל תְּהִלָּתוֹ׃ הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ׃ כִּי בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים, צְרַפְתָּנוּ כִּצְרׇף כָּסֶף׃ הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה, שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמׇתְנֵינוּ׃ הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ, בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם, וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה׃ אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת, אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי׃ אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתָי, וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי׃ עֹלוֹת מֵיחִים אַעֲלֶה לָּךְ, עִם קְטֹרֶת אֵילִים, אֶעֱשֶׂה בָקָר עִם עַתּוּדִים סֶלָה׃ לְכוּ שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה כׇּל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִׁי׃ אֵלָיו פִּי קָרָאתִי, וְרוֹמַם תַּחַת לְשׁוֹנִי׃ אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי, לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי׃ אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים, הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי׃ בָּרוּךְ אֱלֹהִים, אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי׃{{ש}} {{מקורות לסידור|[[תהלים קיד]]}} {{מקורות לסידור|(סידור עבודת ישראל)}}{{ש}} בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז׃ הָיְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו׃ הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר׃ הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר׃ הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב׃ הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם׃ gi3ekzxfjz1qbc8jdwla30dueuu76y0 3079379 3079355 2026-08-27T18:49:13Z Nahum 68 /* לדוד */ 3079379 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=חול/> ==שיר של יום== ===יום ראשון=== <קטע התחלה=ראשון/><small>הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:</small> {{ממס1|תהלים כד}} לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃<קטע סוף=ראשון/> ===יום שני=== <קטע התחלה=שני/><small>הַיּוֹם יוֹם שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:</small> {{ממס1|תהלים מח}} שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח׃ גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קׇדְשוֹ׃ יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כׇּל הָאָרֶץ, הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן, קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׃ אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב׃ כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ, עָבְרוּ יַחְדָּו׃ הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ׃ רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם, חִיל כַּיּוֹלֵדָה׃ בְּרוּחַ קָדִים, תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִישׁ׃ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן רָאִינוּ, בְּעִיר יְיָ צְבָאוֹת בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה׃ דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ׃ כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶרֶץ, צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ׃ יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה, לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ׃ סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ, סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ׃ שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן׃ כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד, הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת׃<קטע סוף=שני/> ===יום שלישי=== <קטע התחלה=שלישי/><small>הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:</small> {{ממס1|תהלים פב}} מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט׃ עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל, וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה׃ שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם, עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ׃ פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן, מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ׃ לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ, יִמּוֹטוּ כׇּל מוֹסְדֵי אָרֶץ׃ אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם׃ אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ׃ קוּמָה אֱלֹהִים שׇׁפְטָה הָאָרֶץ, כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכׇל הַגּוֹיִם׃<קטע סוף=שלישי/> ===יום רביעי=== <קטע התחלה=רביעי/><small>הַיּוֹם יוֹם רְבִיעִי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:</small> {{ממס1|תהלים צד}} אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃ עַד מָתַי רְשָׁעִים יְיָ, עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ׃ יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק, יִתְאַמְּרוּ כׇּל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ עַמְּךָ יְיָ יְדַכְּאוּ, וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ׃ אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ׃ וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ, וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם, וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ׃ הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע, אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט׃ הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ, הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת׃ יְיָ יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, כִּי הֵמָּה הָבֶל׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ, וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ׃ לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע, עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָחַת׃ כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃ כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט, וְאַחֲרָיו כׇּל יִשְׁרֵי לֵב׃ מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים, מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִּי, כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִי׃ אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי, חַסְדְּךָ יְיָ יִסְעָדֵנִי׃ בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי, תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִי׃ הַיְחׇבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת, יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק׃ יָגוֹדּוּ עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק, וְדָם נָקִי יַרְשִיעוּ׃ וַיְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב, וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי׃ וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם, וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם, יַצְמִיתֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{ממס1|תהלים צה|תהלים צה, א-ג}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃<קטע סוף=רביעי/> ===יום חמישי=== <קטע התחלה=חמישי/><small>הַיּוֹם יוֹם חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:</small> {{ממס1|תהלים פא}} לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף׃ הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ שְאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל׃ תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ, בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע׃ הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ, כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה׃ בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ, אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם, אֶבְחׇנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה׃ שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ, יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי׃ לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר׃ אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ׃ וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי, וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה לִי׃ וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם׃ לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי, יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ׃ כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ, וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי׃ מְשַׂנְאֵי יְיָ יְכַחֲשׁוּ לוֹ, וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם׃ וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ׃<קטע סוף=חמישי/> ===יום שישי=== <קטע התחלה=שישי/><small>הַיּוֹם יוֹם שִׁשִּׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:</small> {{ממס1|תהלים צג}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם׃ מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃<קטע סוף=שישי/><קטע סוף=חול/> ===שבת=== <קטע התחלה=שבת/>הַיּוֹם יוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ: {{ממס1|תהלים צב}} מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃<קטע סוף=שבת/> ===ראש חודש=== {{הור|לדעת הגר"א בראש חודש אומרים רק ברכי נפשי, אפילו כשחל בשבת. למנהגי אשכנז אומרים אותו '''אחר''' שיר של יום הקבוע.}} <קטע התחלה=ר"ח/>{{ממס1|תהלים קד}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃ הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ, הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ׃ עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׃ יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ, בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד׃ תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם׃ מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן׃ יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם׃ גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן, בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ׃ הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים, בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן׃ יַשְׁקוּ כׇּל חַיְתוֹ שָׂדָי, יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם׃ עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן, מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל׃ מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו, מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ׃ מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם, לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ׃ וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׃ יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְיָ, אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׃ אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ, חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ׃ הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים, סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים׃ עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ׃ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה, בּוֹ תִרְמֹשׂ כׇּל חַיְתוֹ יָעַר׃ הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אׇכְלָם׃ תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן׃ יֵצֵא אָדָם לְפׇעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב׃ מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׃ זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם, שָם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת׃ שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַחֶק בּוֹ׃ כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן, לָתֵת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ׃ תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן, תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב׃ תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן, תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן׃ תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן, וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה׃ יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָיו׃ הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָנוּ׃ אָשִׁירָה לַייָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃ יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, הַלְלוּיָהּ׃<קטע סוף=ר"ח/> ==שיר מזמור לאסף== {{הור|בהרבה קהילות ובכל קהילות אשכנז המערבי, אומרים מזמור זה אחר {{צ|שיר של יום}} בכל יום שאומרים בו תחנון, ויש שאומרים אותו גם בימים שאין אומרים בהם תחנון.}}{{ש}} {{מקורות לסידור|[[תהלים פג]]}}{{ש}} שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף׃ אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׃ כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן, וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ׃ עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד, וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ׃ אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי, וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד: כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו, עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ׃ אׇהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים, מוֹאָב וְהַגְרִים׃ גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק, פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר׃ גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם, הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה׃ עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן, כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן׃ נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר, הָיוּ דֹמֶן לָאֲדָמָה׃ שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב, וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כׇּל נְסִיכֵימוֹ׃ אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירְשָׁה לָּנוּ, אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים׃ אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל, כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ׃ כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר, וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים׃ כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ, וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם׃ מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן, וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְיָ׃ יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד, וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ׃ וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּךָ, עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ׃ ==שיר של יום למועדים – לפי מנהג הגר"א== ===פסח=== <קטע התחלה=פסח טבלה/> {| class="wikitable" |- ! יום שבו יוצא יום טוב ראשון !! יום ראשון של פסח !! יום שני של פסח !! יום שלישי של פסח !! יום רביעי של פסח !! יום חמישי של פסח !! יום שישי של פסח !! יום שביעי של פסח !!יום שמיני של פסח |- | ראשון || קי"ד || ע"ח || פ || ק"ה || קל"ה || ס"ו || צ"ב || י"ח |- | שלישי|| קי"ד || ע"ח || פ || ק"ה || צ"ב || קל"ה || י"ח || קל"ו |- | חמישי || קי"ד || ע"ח || צ"ב || פ || ק"ה || קל"ה || י"ח || קל"ו |- | שבת || צ"ב || קי"ד || ע"ח || פ || ק"ה || קל"ה || י"ח || צ"ב |}<קטע סוף=פסח טבלה/> ====קיד==== <קטע התחלה=פסח-א/>{{ממס1|תהלים קיד}} בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז׃ הָיְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו׃ הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר׃ הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר׃ הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב׃ הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם׃<קטע סוף=פסח-א/> ====עח==== מַשְׂכִּיל לְאָסָף, הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי, הַטּוּ אׇזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי׃ אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם׃ אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם, וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ׃ לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם, לְדוֹר אַחֲרוֹן, מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְיָ, וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָה׃ וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב, וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם׃ לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ, יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם׃ וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם, וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵל, וּמִצְוֺתָיו יִנְצֹרוּ׃ וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם, דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה, דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ׃ בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת, הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב׃ לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים, וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת׃ וַיִּשְׁכְּחוּ עֲלִילוֹתָיו, וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הֶרְאָם׃ נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן׃ בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם, וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ נֵד׃ וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם, וְכׇל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ׃ יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּה׃ וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע, וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם׃ וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא לוֹ, לַמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּה׃ וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם, לִשְׁאׇל אֹכֶל לְנַפְשָם׃ וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים, אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר׃ הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ׃ לָכֵן שָׁמַע יְיָ וַיִּתְעַבָּר, וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב, וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל׃ כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים, וְלֹא בָטְחוּ בִּישׁוּעָתוֹ׃ וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל, וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל, וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ׃ לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ, צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹבַע׃ יַסַּע קָדִים בַּשָּׁמָיִם, וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָן׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר, וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף׃ וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ, סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו׃ וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד, וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם׃ לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם, עוֹד אׇכְלָם בְּפִיהֶם׃ וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם, וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ׃ בְּכׇל זֹאת חָטְאוּ עוֹד, וְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו׃ וַיְכַל בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם, וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה׃ אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ, וְשָׁבוּ וְשִחֲרוּ אֵל׃ וַיִּזְכְּרוּ כִּי אֱלֹהִים צוּרָם, וְאֵל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָם׃ וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם, וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ׃ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ׃ וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ׃ וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה, רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשוּב׃ כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר, יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן׃ וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ אֵל, וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְווּ׃ לֹא זָכְרוּ אֶת יָדוֹ, יוֹם אֲשֶׁר פָּדָם מִנִּי צָר׃ אֲשֶׁר שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו, וּמוֹפְתָיו בִּשְׂדֵה צֹעַן׃ וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם, וְנֹזְלֵיהֶם בַּל יִשְׁתָּיוּן׃ יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם, וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם׃ וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם, וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה׃ יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם, וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל׃ וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם, וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים׃ יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים׃ יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ, לֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּיר׃ וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם, רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאׇהֳלֵי חָם׃ וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ, וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר׃ וַיַּנְחֵם לָבֶטַח וְלֹא פָחָדוּ, וְאֶת אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּם׃ וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קׇדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ׃ וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם, וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה, וַיַּשְׁכֵּן בְּאׇהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ אֶת אֱלֹהִים עֶלְיוֹן, וְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָרוּ׃ וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם, נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה׃ וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם, וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ׃ שָׁמַע אֱלֹהִים וַיִּתְעַבָּר, וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל׃ וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ, אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם׃ וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ, וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד צָר׃ וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ, וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּר׃ בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ, וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ׃ כֹּהֲנָיו בַּחֶרֶב נָפָלוּ, וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה׃ וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי, כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן׃ וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר, חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ׃ וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף, וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר׃ וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה, אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב׃ וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ, כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם׃ וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ, וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן׃ מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ, וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ׃ וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ, וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם׃ ====פ==== לַמְנַצֵּחַ אֶל שֹׁשַׁנִּים, עֵדוּת לְאָסָף מִזְמוֹר׃ רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה, נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף, יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה׃ לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ, וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ׃ אֱלֹהִים הֲשִׁיבֵנוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵעָה׃ יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת, עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ׃ הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה, וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ׃ תְּשִׂימֵנוּ מָדוֹן לִשְׁכֵנֵינוּ, וְאֹיְבֵינוּ יִלְעֲגוּ לָמוֹ׃ אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵעָה׃ גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ׃ פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ, וַתַּשְׁרֵשׁ שׇׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא אָרֶץ׃ כׇּסּוּ הָרִים צִלָּהּ, וַעֲנָפֶיהָ אַרְזֵי אֵל׃ תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד יָם, וְאֶל נָהָר יוֹנְקוֹתֶיהָ׃ לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ, וְאָרוּהָ כׇּל עֹבְרֵי דָרֶךְ׃ יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר, וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה׃ אֱלֹהִים צְבָאוֹת שוּב נָא, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת׃ וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ, וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ׃ שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה, מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ יֹאבֵדוּ׃ תְּהִי יָדְךָ עַל אִישׁ יְמִינֶךָ, עַל בֶּן אָדָם אִמַּצְתָּ לָּךְ׃ וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ, תְּחַיֵּנוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא׃ יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵעָה׃ ====קה==== הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו׃ שִירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ, שִׂיחוּ בְּכׇל נִפְלְאוֹתָיו׃ הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ, יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ׃ דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד׃ זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו׃ זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו׃ הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, בְּכׇל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו׃ זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר׃ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק׃ וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם׃ לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם׃ בִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ׃ וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר׃ לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעׇשְׁקָם, וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים׃ אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ׃ וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ, כׇּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר׃ שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ, לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף׃ עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ, בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשוֹ׃ עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרָפָתְהוּ׃ שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ, מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ׃ שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ, וּמֹשֵׁל בְּכׇל קִנְיָנוֹ׃ לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ, וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם׃ וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם, וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם׃ וַיֶּפֶר אֶת עַמּוֹ מְאֹד, וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו׃ הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ, לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו׃ שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ׃ שָמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו, וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם׃ שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ, וְלֹא מָרוּ אֶת דְּבָרוֹ׃ הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם, וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם׃ שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים, בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם׃ אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב, כִּנִּים בְּכׇל גְּבוּלָם׃ נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד, אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם׃ וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם, וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם׃ אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה, וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר׃ וַיֹּאכַל כׇּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם, וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם׃ וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם, רֵאשִׁית לְכׇל אוֹנָם׃ וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב, וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵל׃ שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם, כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם׃ פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ, וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה׃ שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו, וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם׃ פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם, הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר׃ כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קׇדְשׁוֹ, אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ׃ וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן, בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו׃ וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם, וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ׃ בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ, הַלְלוּיָהּ׃ ====קלה==== הַלְלוּיָהּ , הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ׃ שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ׃ הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב יְיָ, זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים׃ כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃ כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים׃ כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, בַּיַּמִּים וְכָל תְּהֹמוֹת׃ מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו׃ שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה׃ שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו׃ שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים׃ לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן׃ וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ׃ יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃ כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם׃ עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ, אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם׃ כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ אֶת יְיָ, בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃ בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת יְיָ, יִרְאֵי יְיָ בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃ בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם, הַלְלוּיָהּ׃ ====סו==== לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר, הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כׇּל הָאָרֶץ׃ זַמְּרוּ כְבוֹד שְׁמוֹ, שִׂימוּ כָבוֹד תְּהִלָּתוֹ׃ אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ, בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ׃ כׇּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃ לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים, נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם׃ הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה, בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל, שָׁם נִשְׂמְחָה בּוֹ׃ מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם, עֵינָיו בַּגּוֹיִם תִּצְפֶּינָה, הַסּוֹרְרִים אַל יָרוּמוּ לָמוֹ סֶלָה׃ בָּרְכוּ עַמִּים אֱלֹהֵינוּ, וְהַשְׁמִיעוּ קוֹל תְּהִלָּתוֹ׃ הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ׃ כִּי בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים, צְרַפְתָּנוּ כִּצְרׇף כָּסֶף׃ הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה, שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמׇתְנֵינוּ׃ הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ, בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם, וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה׃ אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת, אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי׃ אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתָי, וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי׃ עֹלוֹת מֵיחִים אַעֲלֶה לָּךְ עִם קְטֹרֶת אֵילִים, אֶעֱשֶה בָקָר עִם עַתּוּדִים סֶלָה׃ לְכוּ שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה כׇּל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִי׃ אֵלָיו פִּי קָרָאתִי, וְרוֹמַם תַּחַת לְשׁוֹנִי׃ אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי, לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי׃ אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים, הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי׃ בָּרוּךְ אֱלֹהִים, אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי׃ ====יח==== לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד יְיָ לְדָוִד, אֲשֶׁר דִּבֶּר לַייָ אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בְּיוֹם הִצִּיל יְיָ אוֹתוֹ מִכַּף כׇּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל׃ וַיֹּאמַר, אֶרְחׇמְךָ יְיָ חִזְקִי׃ יְיָ סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי, אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי׃ מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵעַ׃ אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת, וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתוּנִי׃ חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי, קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת׃ בַּצַּר לִי אֶקְרָא יְיָ, וְאֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ, יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי, וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו תָּבוֹא בְאׇזְנָיו׃ וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ, וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ׃ עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ, וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל, גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ׃ וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד, וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו׃ וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף, וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ׃ יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ, סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ, חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים׃ מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ, עָבָיו עָבְרוּ, בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ׃ וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם יְיָ, וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ, בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ׃ וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם, וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם׃ וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם, וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל, מִגַּעֲרָתְךָ יְיָ, מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֶּךָ׃ יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי, יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים׃ יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז, וּמִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי׃ יְקַדְּמוּנִי בְיוֹם אֵידִי, וַיְהִי יְיָ לְמִשְׁעָן לִי׃ וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב, יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי׃ יִגְמְלֵנִי יְיָ כְּצִדְקִי, כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי׃ כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְיָ, וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי׃ כִּי כׇל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי, וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסִיר מֶנִּי׃ וָאֱהִי תָמִים עִמּוֹ, וָאֶשְׁתַּמֵּר מֵעֲוֺנִי׃ וַיָּשֶׁב יְיָ לִי כְצִדְקִי, כְּבֹר יָדַי לְנֶגֶד עֵינָיו׃ עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד, עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם׃ עִם נָבָר תִּתְבָּרָר, וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל׃ כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ, וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל׃ כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי, יְיָ אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חׇשְׁכִּי׃ כִּי בְךָ אָרֻץ גְּדוּד, וּבֵאלֹהַי אֲדַלֶּג שוּר׃ הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃ כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ׃ הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל, וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי׃ מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת, וְעַל בָּמֹתַי יַעֲמִידֵנִי׃ מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה, וְנִחֲתָה קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָי׃ וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ, וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי, וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי׃ תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי, וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי׃ אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם, וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם׃ אֶמְחָצֵם וְלֹא יֻכְלוּ קוּם, יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי׃ וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה, תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתָּי׃ וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף, וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵם׃ יְשַׁוְּעוּ וְאֵין מוֹשִׁיעַ, עַל יְיָ וְלֹא עָנָם׃ וְאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר עַל פְּנֵי רוּחַ, כְּטִיט חוּצוֹת אֲרִיקֵם׃ תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עָם, תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם, עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדוּנִי׃ לְשֵׁמַע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי, בְּנֵי נֵכָר יְכַחֲשׁוּ לִי׃ בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ, וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם׃ חַי יְיָ וּבָרוּךְ צוּרִי, וְיָרוּם אֱלוֹהֵי יִשְׁעִי׃ הָאֵל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי, וַיַּדְבֵּר עַמִּים תַּחְתָּי׃ מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי, אַף מִן קָמַי תְּרוֹמְמֵנִי, מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי׃ עַל כֵּן אוֹדְךָ בַגּוֹיִם יְיָ, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה׃ מַגְדִּל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם׃ ===שבועות=== ====יום טוב ראשון==== {{ממס1|תהלים יט}} לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ׃ יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת׃ אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם׃ בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם, לַשֶּׁמֶשׁ שָם אֹהֶל בָּהֶם׃ וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׃ מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ׃ תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי׃ פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם׃ יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו׃ הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׃ גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָמְרָם עֵקֶב רָב׃ שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃ גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם, וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַע רָב׃ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃ ====יום טוב שני (בחו"ל)==== {{ממס1|תהלים סח}} לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר שִיר׃ יָקוּם אֱלֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו, וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו׃ כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף, כְּהִמֵּס דּוֹנַג מִפְּנֵי אֵשׁ, יֹאבְדוּ רְשָׁעִים מִפְּנֵי אֱלֹהִים׃ וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים, וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה׃ שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת, אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קׇדְשוֹ׃ אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה׃ אֱלֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ, בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה׃ אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים, זֶה סִינַי, מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים, נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ׃ חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ בָהּ, תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי אֱלֹהִים׃ אֲדֹנָי יִתֶּן אֹמֶר, הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב׃ מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן, וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל׃ אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם, כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף, וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ׃ בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ, תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן׃ הַר אֱלֹהִים הַר בָּשָׁן, הַר גַּבְנֻנִּים הַר בָּשָן׃ לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים, הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ, אַף יְיָ יִשְׁכֹּן לָנֶצַח׃ רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן, אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ׃ עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי, לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם, וְאַף סוֹרְרִים, לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים׃ בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם, יַעֲמׇס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה׃ הָאֵל  לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת, וְלֵייִ אֲדֹנָי, לַמָּוֶת תֹּצָאוֹת׃ אַךְ אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו, קׇדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו׃ אָמַר אֲדֹנָי מִבָּשָׁן אָשִׁיב, אָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם׃ לְמַעַן תִּמְחַץ רַגְלְךָ בְּדָם, לְשׁוֹן כְּלָבֶיךָ מֵאֹיְבִים מִנֵּהוּ׃ רָאוּ הֲלִיכוֹתֶיךָ אֱלֹהִים, הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ׃ קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים, בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת׃ בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים, אֲדֹנָי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל׃ שָׁם בִּנְיָמִן צָעִיר רֹדֵם, שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם, שָׂרֵי זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִי׃ צִוָּה אֱלֹהֶיךָ עֻזֶּךָ, עוּזָּה אֱלֹהִים, זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ׃ מֵהֵיכָלֶךָ עַל יְרוּשָׁלָ͏יִם, לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָי׃ גְּעַר חַיַּת קָנֶה, עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים, מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף, בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ׃ יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם, כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִים׃ מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ שִׁירוּ לֵאלֹהִים, זַמְּרוּ אֲדֹנָי סֶלָה׃ לָרֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז׃ תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ, וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים׃ נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ, אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם, בָּרוּךְ אֱלֹהִים׃ ===ראש השנה=== <קטע התחלה=ראש השנה/>{{ממס1|תהלים פא}} לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף׃ הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ שְאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל׃ תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ, בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע׃ הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ, כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה׃ בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ, אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם, אֶבְחׇנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה׃ שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ, יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי׃ לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר׃ אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ׃ וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי, וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה לִי׃ וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם׃ לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי, יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ׃ כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ, וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי׃ מְשַׂנְאֵי יְיָ יְכַחֲשׁוּ לוֹ, וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם׃ וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ׃<קטע סוף=ראש השנה/> ===יום כיפור=== {{ממס1|תהלים לב}} לְדָוִד מַשְׂכִּיל, אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע, כְּסוּי חֲטָאָה׃ אַשְרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב יְיָ לוֹ עָוֺן, וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה׃ כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי, בְּשַׁאֲגָתִי כׇּל הַיּוֹם׃ כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה׃ חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֺנִי לֹא כִסִּיתִי, אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַייָ, וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֺן חַטָּאתִי סֶלָה׃ עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כׇּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא, רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים, אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ׃ אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי, רׇנֵּי פַלֵּט, תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה׃ אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ, אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי׃ אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין, בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם, בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ׃ רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע, וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ׃ שִׂמְחוּ בַייָ וְגִילוּ צַדִּיקִים, וְהַרְנִינוּ כׇּל יִשְׁרֵי לֵב׃ ===סוכות=== <center>{{הור|לבני ארץ ישראל}}</center> {| class="wikitable" |- ! יום שבו יוצא יום טוב ראשון !! יום ראשון של סוכות !! יום שני של סוכות !! יום שלישי של סוכות !! יום רביעי של סוכות !! יום חמישי של סוכות !! יום שישי של סוכות !! הושענא רבה !!שמחת תורה |- | שני || ע"ו || כ"ט || נ' || צ"ד2 || צ"ד1 || צ"ב || פ"א || י"ב |- | שלישי|| ע"ו || כ"ט || נ' || צ"ד2 || צ"ב || צ"ד1 || פ"א ||י"ב |- | חמישי || ע"ו || כ"ט || צ"ב || נ' || צ"ד2 || צ"ד1 || פא ||י"ב |- | שבת || צ"ב || כ"ט || נ' || צ"ד2 || צ"ד1 || פ"א || פ"ב || צ"ב |} <center>{{הור|לבני חו"ל}}</center> {| class="wikitable" |- ! יום שבו יוצא יום טוב ראשון !! יום טוב ראשון !! יום טוב שני !! יום ראשון של חוה"מ !! יום שני של חוה"מ !! יום שלישי של חוה"מ !! יום רביעי של חוה"מ !! הושענא רבה !!שמיני עצרת !!שמחת תורה |- | שני || ע"ו || מ"ב || כ"ט || נ' || צ"ד2 || צ"ב|| פ"א || י"ב || ח |- | שלישי|| ע"ו || מ"ב || כ"ט || נ' || צ"ב || צ"ד2 || פ"א ||י"ב || ח |- | חמישי || ע"ו || מ"ב || צ"ב || כ"ט || נ' || צ"ד2 ||פ"א || י"ב || ח |- | שבת || צ"ב || מ"ב || כ"ט || נ' || צ"ד2 || פ"א || פ"ב || צ"ב || ח |} ====עו==== לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר לְאָסָף שִיר׃ נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ׃ וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ, וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן׃ שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת, מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה סֶלָה׃ נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר, מֵהַרְרֵי טָרֶף׃ אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב, נָמוּ שְׁנָתָם, וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם׃ מִגַּעֲרָתְךָ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס׃ אַתָּה נוֹרָא אַתָּה, וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מֵאָז אַפֶּךָ׃ מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין, אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה׃ בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים, לְהוֹשִׁיעַ כָּל עַנְוֵי אֶרֶץ סֶלָה׃ כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ, שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר׃ נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לַייָ אֱלֹהֵיכֶם, כָּל סְבִיבָיו יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא׃ יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים, נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ׃ ====מב==== לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח׃ כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים׃ צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים׃ הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה, בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי, כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים, בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעוֹת פָּנָיו׃ אֱלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח, עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן, וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר׃ תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ, כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ׃ יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי׃ אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי, לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב׃ בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי, בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי׃ ====כט==== מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ ====נ==== מִזְמוֹר לְאָסָף, אֵל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ, מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ׃ מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי, אֱלֹהִים הוֹפִיעַ׃ יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ, אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל, וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד׃ יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל, וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ׃ אִסְפוּ לִי חֲסִידָי, כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח׃ וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ, כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט הוּא סֶלָה׃ שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה, יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ, אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי׃ לֹא עַל זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָ, וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד׃ לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר, מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים׃ כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר, בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף׃ יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים, וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי׃ אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ, כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ׃ הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים, וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה׃ זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה, וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ׃ וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה, אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי׃ וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים, מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי, וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ׃ וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר, וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ׃ אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ, וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ׃ פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה, וּלְשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה׃ תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר, בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי׃ אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי, דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ, אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ׃ בִּינוּ נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלוֹהַּ, פֶּן אֶטְרֹף וְאֵין מַצִּיל׃ זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי, וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים׃ ====צד==== ;חלק ראשון אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃ עַד מָתַי רְשָׁעִים יְיָ, עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ׃ יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק, יִתְאַמְּרוּ כׇּל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ עַמְּךָ יְיָ יְדַכְּאוּ, וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ׃ אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ׃ וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ, וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם, וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ׃ הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע, אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט׃ הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ, הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת׃ יְיָ יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, כִּי הֵמָּה הָבֶל׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ, וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ׃ לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע, עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָחַת׃ כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃ כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט, וְאַחֲרָיו כׇּל יִשְׁרֵי לֵב׃ ;חלק שני מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים, מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִּי, כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִי׃ אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי, חַסְדְּךָ יְיָ יִסְעָדֵנִי׃ בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי, תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִי׃ הַיְחׇבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת, יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק׃ יָגוֹדּוּ עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק, וְדָם נָקִי יַרְשִיעוּ׃ וַיְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב, וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי׃ וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם, וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם, יַצְמִיתֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ ====פא==== לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף׃ הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ שְאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל׃ תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ, בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע׃ הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ, כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה׃ בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ, אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם, אֶבְחׇנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה׃ שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ, יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי׃ לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר׃ אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ׃ וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי, וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה לִי׃ וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם׃ לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי, יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ׃ כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ, וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי׃ מְשַׂנְאֵי יְיָ יְכַחֲשׁוּ לוֹ, וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם׃ וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ׃ ====פב==== מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט׃ עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל, וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה׃ שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם, עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ׃ פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן, מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ׃ לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ, יִמּוֹטוּ כׇּל מוֹסְדֵי אָרֶץ׃ אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם׃ אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ׃ קוּמָה אֱלֹהִים שׇׁפְטָה הָאָרֶץ, כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכׇל הַגּוֹיִם׃ ====יב==== לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית, מִזְמוֹר לְדָוִד׃ הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃ שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ שְׂפַת חֲלָקוֹת, בְּלֵב וָלֵב יְדַבֵּרוּ׃ יַכְרֵת יְיָ כׇּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת, לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת׃ אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר, שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ, מִי אָדוֹן לָנוּ׃ מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים, עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְיָ, אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ׃ אִמְﬞרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ, מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם׃ אַתָּה יְיָ תִּשְׁמְרֵם, תִּצְּרֶנּוּ מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם׃ סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן, כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם׃ ====ח==== לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית, מִזְמוֹר לְדָוִד׃ יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם׃ מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃ כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ, יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה׃ מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃ וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ׃ תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו׃ צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם, וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי׃ צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם, עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים׃ יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ׃ ===חנוכה=== {{ממס1|תהלים ל}} מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד׃ אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי, וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי׃ יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי׃ יְיָ הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר׃ זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃ כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ, בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה׃ וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם׃ יְיָ בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז, הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל׃ אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן׃ מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃ שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנִי, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי׃ הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃ לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם, יְיָ אֱלֹהָי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃ ===פורים=== {{ממס1|תהלים כב}} לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, מִזְמוֹר לְדָוִד׃ אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי, רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי׃ אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה, וְלַיְלָה וְלֹא דֻמִיָּה לִי׃ וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃ בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ׃ וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם׃ כׇּל רֹאַי יַלְעִגוּ לִי, יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ׃ גֹּל אֶל יְיָ יְפַלְּטֵהוּ, יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ׃ כִּי אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן, מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי׃ עָלֶיךָ הׇשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם, מִבֶּטֶן אִמִּי אֵלִי אָתָּה׃ אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר׃ סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים, אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי׃ פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם, אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג׃ כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כׇּל עַצְמוֹתָי, הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג, נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי׃ יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי, וְלַעֲפַר מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי׃ כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים, עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי, כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי׃ אֲסַפֵּר כׇּל עַצְמוֹתָי, הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ בִי׃ יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם, וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל׃ וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק, אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃ הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי, מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי׃ הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה, וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי׃ אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי, בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ׃ יִרְאֵי יְיָ הַלְלוּהוּ, כׇּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ, וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ כׇּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל׃ כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׃ מֵאִתְּךָ תְּהִלָּתִי בְּקָהָל רָב, נְדָרַי אֲשַׁלֵּם נֶגֶד יְרֵאָיו׃ יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ, יְהַלְלוּ יְיָ דֹּרְשָׁיו, יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד׃ יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל יְיָ כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם׃ כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃ אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ כׇּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ, לְפָנָיו יִכְרְעוּ כׇּל יוֹרְדֵי עָפָר, וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה׃ זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ, יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר׃ יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ, לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָה׃ ==לדוד== {{הור|מראש חודש אלול עד הושענא רבה אומרים {{צ|לדוד}} בבוקר ובערב בסיום התפילה (ויש שאין אומרים אותו):}} <קטע התחלה=לדוד/>{{ממס1|תהלים כז}} לְדָוִד, יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא, יְיָ מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד׃ בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי, הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ׃ אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ׃ אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְיָ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ כׇּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ׃ כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אׇהֳלוֹ, בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי׃ וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאׇהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה, אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַייָ׃ שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא, וְחׇנֵּנִי וַעֲנֵנִי׃ לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי, אֶת פָּנֶיךָ יְיָ אֲבַקֵּשׁ׃ אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ; עֶזְרָתִי הָיִיתָ, אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי׃ כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי, וַייָ יַאַסְפֵנִי׃ הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ, וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר, לְמַעַן שוֹרְרָי׃ אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי, כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס׃ לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְיָ בְּאֶרֶץ חַיִּים׃ קַוֵּה אֶל יְיָ חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ, וְקַוֵּה אֶל יְיָ׃<קטע סוף=לדוד/> ==מזמורים לבית האבל== <קטע התחלה=אבל/>{{הור|בבית האבל אומרים בבוקר ובערב מזמור מט בתהלים, וביום שאין בו תחנון מזמור טז. למנהג אשכנז המערבי אומרים תמיד מזמור טז.}} {{ממס1|תהלים מט}} לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר׃ שִׁמְעוּ זֹאת כׇּל הָעַמִּים, הַאֲזִינוּ כׇּל יֹשְׁבֵי חָלֶד׃ גַּם בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ, יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן׃ פִּי יְדַבֵּר חׇכְמוֹת, וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת׃ אַטֶּה לְמָשָׁל אׇזְנִי, אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי׃ לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע, עֲוֺן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי׃ הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם, וּבְרֹב עׇשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ׃ אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ, לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כׇּפְרוֹ׃ וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם, וְחָדַל לְעוֹלָם׃ וִיחִי עוֹד לָנֶצַח, לֹא יִרְאֶה הַשָּחַת׃ כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ, יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ, וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם׃ קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם, מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר, קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת׃ וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׃ זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ, וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה׃ כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם, וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר, וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ׃ אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה׃ אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ, כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ׃ כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל, לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ׃ כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ, וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ׃ תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו, עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר׃ אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׃ {{ממס1|תהלים טז}} מִכְתָּם לְדָוִד, שׇמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ אָמַרְתְּ לַייָ אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ׃ לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כׇּל חֶפְצִי בָם׃ יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ, בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי׃ יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃ חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָפְרָה עָלָי׃ אֲבָרֵךְ אֶת יְיָ אֲשֶׁר יְעָצָנִי, אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי׃ שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט׃ לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח׃ כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָחַת׃ תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃<קטע סוף=אבל/> ==שיר של יום למועדים – לפי מנהגי אשכנז== {{הור|אומרים מזמורים אלו '''אחר''' שיר של יום הקבוע.}}{{ש}} {{מקורות לסידור|מחזור רעדעלהיים}}, {{מקורות לסידור|סידור עבודת ישראל}}, {{מקורות לסידור|ספרי מנהגים}} ===פסח=== ====יום א'==== {{מקורות לסידור|[[תהלים קה]]}}{{ש}} הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו׃ שִירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ, שִׂיחוּ בְּכׇל נִפְלְאוֹתָיו׃ הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ, יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ׃ דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד׃ זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו׃ זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו׃ הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, בְּכׇל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו׃ זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר׃ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק׃ וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם׃ לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם׃ בִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ׃ וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר׃ לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעׇשְׁקָם, וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים׃ אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ׃ וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ, כׇּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר׃ שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ, לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף׃ עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ, בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשוֹ׃ עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרָפָתְהוּ׃ שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ, מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ׃ שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ, וּמֹשֵׁל בְּכׇל קִנְיָנוֹ׃ לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ, וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם׃ וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם, וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם׃ וַיֶּפֶר אֶת עַמּוֹ מְאֹד, וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו׃ הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ, לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו׃ שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ׃ שָמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו, וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם׃ שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ, וְלֹא מָרוּ אֶת דְּבָרוֹ׃ הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם, וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם׃ שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים, בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם׃ אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב, כִּנִּים בְּכׇל גְּבוּלָם׃ נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד, אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם׃ וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם, וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם׃ אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה, וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר׃ וַיֹּאכַל כׇּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם, וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם׃ וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם, רֵאשִׁית לְכׇל אוֹנָם׃ וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב, וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵל׃ שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם, כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם׃ פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ, וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה׃ שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו, וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם׃ פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם, הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר׃ כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קׇדְשׁוֹ, אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ׃ וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן, בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו׃ וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם, וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ׃ בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ, הַלְלוּיָהּ׃ ====יום ב'==== {{מקורות לסידור|[[תהלים סו]]}} {{מקורות לסידור|(מחזור רעדעלהיים)}}{{ש}} לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר, הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כׇּל הָאָרֶץ׃ זַמְּרוּ כְבוֹד שְׁמוֹ, שִׂימוּ כָבוֹד תְּהִלָּתוֹ׃ אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ, בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ׃ כׇּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃ לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים, נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם׃ הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה, בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל, שָׁם נִשְׂמְחָה בּוֹ׃ מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם, עֵינָיו בַּגּוֹיִם תִּצְפֶּינָה, הַסּוֹרְרִים אַל יָרוּמוּ ירימו לָמוֹ סֶלָה׃ בָּרְכוּ עַמִּים אֱלֹהֵינוּ, וְהַשְׁמִיעוּ קוֹל תְּהִלָּתוֹ׃ הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ׃ כִּי בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים, צְרַפְתָּנוּ כִּצְרׇף כָּסֶף׃ הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה, שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמׇתְנֵינוּ׃ הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ, בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם, וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה׃ אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת, אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי׃ אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתָי, וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי׃ עֹלוֹת מֵיחִים אַעֲלֶה לָּךְ, עִם קְטֹרֶת אֵילִים, אֶעֱשֶׂה בָקָר עִם עַתּוּדִים סֶלָה׃ לְכוּ שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה כׇּל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִׁי׃ אֵלָיו פִּי קָרָאתִי, וְרוֹמַם תַּחַת לְשׁוֹנִי׃ אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי, לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי׃ אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים, הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי׃ בָּרוּךְ אֱלֹהִים, אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי׃{{ש}} {{מקורות לסידור|[[תהלים קלו]]}} {{מקורות לסידור|(סידור עבודת ישראל)}}{{ש}} הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים, לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ נֹתֵן לֶחֶם לְכׇל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} ====יום ג'==== {{מקורות לסידור|[[תהלים עח]]}} {{ש}} מַשְׂכִּיל לְאָסָף, הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי, הַטּוּ אׇזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי׃ אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם׃ אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם, וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ׃ לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם, לְדוֹר אַחֲרוֹן, מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְיָ, וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָה׃ וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב, וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם׃ לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ, יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם׃ וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם, וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵל, וּמִצְוֺתָיו יִנְצֹרוּ׃ וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם, דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה, דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ׃ בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת, הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב׃ לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים, וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת׃ וַיִּשְׁכְּחוּ עֲלִילוֹתָיו, וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הֶרְאָם׃ נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן׃ בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם, וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ נֵד׃ וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם, וְכׇל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ׃ יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּה׃ וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע, וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם׃ וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא לוֹ, לַמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּה׃ וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם, לִשְׁאׇל אֹכֶל לְנַפְשָם׃ וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים, אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר׃ הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ׃ לָכֵן שָׁמַע יְיָ וַיִּתְעַבָּר, וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב, וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל׃ כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים, וְלֹא בָטְחוּ בִּישׁוּעָתוֹ׃ וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל, וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל, וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ׃ לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ, צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹבַע׃ יַסַּע קָדִים בַּשָּׁמָיִם, וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָן׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר, וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף׃ וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ, סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו׃ וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד, וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם׃ לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם, עוֹד אׇכְלָם בְּפִיהֶם׃ וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם, וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ׃ בְּכׇל זֹאת חָטְאוּ עוֹד, וְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו׃ וַיְכַל בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם, וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה׃ אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ, וְשָׁבוּ וְשִחֲרוּ אֵל׃ וַיִּזְכְּרוּ כִּי אֱלֹהִים צוּרָם, וְאֵל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָם׃ וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם, וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ׃ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ׃ וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ׃ וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה, רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשוּב׃ כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר, יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן׃ וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ אֵל, וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְווּ׃ לֹא זָכְרוּ אֶת יָדוֹ, יוֹם אֲשֶׁר פָּדָם מִנִּי צָר׃ אֲשֶׁר שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו, וּמוֹפְתָיו בִּשְׂדֵה צֹעַן׃ וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם, וְנֹזְלֵיהֶם בַּל יִשְׁתָּיוּן׃ יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם, וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם׃ וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם, וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה׃ יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם, וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל׃ וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם, וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים׃ יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים׃ יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ, לֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּיר׃ וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם, רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאׇהֳלֵי חָם׃ וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ, וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר׃ וַיַּנְחֵם לָבֶטַח וְלֹא פָחָדוּ, וְאֶת אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּם׃ וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קׇדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ׃ וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם, וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה, וַיַּשְׁכֵּן בְּאׇהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ אֶת אֱלֹהִים עֶלְיוֹן, וְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָרוּ׃ וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם, נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה׃ וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם, וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ׃ שָׁמַע אֱלֹהִים וַיִּתְעַבָּר, וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל׃ וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ, אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם׃ וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ, וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד צָר׃ וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ, וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּר׃ בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ, וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ׃ כֹּהֲנָיו בַּחֶרֶב נָפָלוּ, וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה׃ וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי, כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן׃ וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר, חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ׃ וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף, וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר׃ וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה, אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב׃ וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ, כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם׃ וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ, וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן׃ מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ, וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ׃ וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ, וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם׃{{ש}} ====יום ד'==== {{מקורות לסידור|[[תהלים קו]]}} {{מקורות לסידור|(מחזור רעדעלהיים)}}{{ש}} הַלְלוּ יָהּ, הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃ אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט, עֹשֵׂה צְדָקָה בְכׇל עֵת׃ זׇכְרֵנִי יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פׇּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ׃ לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ, לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ, לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ׃ חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃ אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ, נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף׃ וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ, לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ׃ וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב, וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר׃ וַיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא, וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵב׃ וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם, אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר׃ וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו, יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ׃ מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו, לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ׃ וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר, וַיְנַסּוּ אֵל בִּישִׁימוֹן׃ וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם, וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם׃ וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה, לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ׃ תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן, וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם׃ וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם, לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים׃ יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה׃ וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם, בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב׃ שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם, עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם׃ נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם, נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף׃ וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם, לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ, עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו, לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית׃ וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה, לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ׃ וַיֵּרָגְנוּ בְאׇהֳלֵיהֶם, לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְיָ׃ וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם, לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר׃ וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם, וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת׃ וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר, וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים׃ וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם, וַתִּפְרׇץ בָּם מַגֵּפָה׃ וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה׃ וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה, לְדֹר וָדֹר עַד עוֹלָם׃ וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה, וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם׃ כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ, וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו׃ לֹא הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַמִּים, אֲשֶׁר אָמַר יְיָ לָהֶם׃ וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם, וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם׃ וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם, וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ׃ וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם, לַשֵּׁדִים׃ וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי, דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן, וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים׃ וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם, וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם׃ וַיִּחַר אַף יְיָ בְּעַמּוֹ, וַיְתָעֵב אֶת נַחֲלָתוֹ׃ וַיִּתְּנֵם בְּיַד גּוֹיִם, וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם׃ וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם, וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם׃ פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם, וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם, וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֺנָם׃ וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם, בְּשׇׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם׃ וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃ וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים, לִפְנֵי כׇּל שׁוֹבֵיהֶם׃ הוֹשִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קׇדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃ בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, וְאָמַר כׇּל הָעָם אָמֵן, הַלְלוּ יָהּ׃{{ש}} {{מקורות לסידור|[[תהלים עח]]}} {{מקורות לסידור|(סידור עבודת ישראל)}}{{ש}} מַשְׂכִּיל לְאָסָף, הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי, הַטּוּ אׇזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי׃ אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם׃ אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם, וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ׃ לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם, לְדוֹר אַחֲרוֹן, מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְיָ, וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָה׃ וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב, וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם׃ לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ, יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם׃ וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם, וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵל, וּמִצְוֺתָיו יִנְצֹרוּ׃ וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם, דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה, דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ׃ בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת, הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב׃ לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים, וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת׃ וַיִּשְׁכְּחוּ עֲלִילוֹתָיו, וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הֶרְאָם׃ נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן׃ בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם, וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ נֵד׃ וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם, וְכׇל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ׃ יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּה׃ וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע, וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם׃ וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא לוֹ, לַמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּה׃ וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם, לִשְׁאׇל אֹכֶל לְנַפְשָם׃ וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים, אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר׃ הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ׃ לָכֵן שָׁמַע יְיָ וַיִּתְעַבָּר, וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב, וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל׃ כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים, וְלֹא בָטְחוּ בִּישׁוּעָתוֹ׃ וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל, וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל, וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ׃ לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ, צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹבַע׃ יַסַּע קָדִים בַּשָּׁמָיִם, וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָן׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר, וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף׃ וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ, סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו׃ וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד, וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם׃ לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם, עוֹד אׇכְלָם בְּפִיהֶם׃ וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם, וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ׃ בְּכׇל זֹאת חָטְאוּ עוֹד, וְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו׃ וַיְכַל בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם, וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה׃ אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ, וְשָׁבוּ וְשִחֲרוּ אֵל׃ וַיִּזְכְּרוּ כִּי אֱלֹהִים צוּרָם, וְאֵל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָם׃ וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם, וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ׃ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ׃ וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ׃ וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה, רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשוּב׃ כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר, יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן׃ וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ אֵל, וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְווּ׃ לֹא זָכְרוּ אֶת יָדוֹ, יוֹם אֲשֶׁר פָּדָם מִנִּי צָר׃ אֲשֶׁר שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו, וּמוֹפְתָיו בִּשְׂדֵה צֹעַן׃ וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם, וְנֹזְלֵיהֶם בַּל יִשְׁתָּיוּן׃ יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם, וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם׃ וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם, וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה׃ יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם, וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל׃ וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם, וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים׃ יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים׃ יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ, לֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּיר׃ וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם, רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאׇהֳלֵי חָם׃ וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ, וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר׃ וַיַּנְחֵם לָבֶטַח וְלֹא פָחָדוּ, וְאֶת אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּם׃ וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קׇדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ׃ וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם, וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה, וַיַּשְׁכֵּן בְּאׇהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ אֶת אֱלֹהִים עֶלְיוֹן, וְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָרוּ׃ וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם, נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה׃ וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם, וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ׃ שָׁמַע אֱלֹהִים וַיִּתְעַבָּר, וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל׃ וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ, אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם׃ וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ, וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד צָר׃ וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ, וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּר׃ בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ, וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ׃ כֹּהֲנָיו בַּחֶרֶב נָפָלוּ, וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה׃ וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי, כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן׃ וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר, חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ׃ וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף, וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר׃ וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה, אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב׃ וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ, כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם׃ וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ, וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן׃ מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ, וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ׃ וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ, וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם׃{{ש}} ====יום ה'==== {{מקורות לסידור|[[תהלים קז]]}} {{מקורות לסידור|(מחזור רעדעלהיים)}}{{ש}} הֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יְיָ, אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר׃ וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם, מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב, מִצָּפוֹן וּמִיָּם׃ תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ, עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ׃ רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים, נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף׃ וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם׃ וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב׃ יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃ כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה, וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב׃ יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל׃ כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל, וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ׃ וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם, כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר׃ וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם׃ יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק׃ יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃ כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת, וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ׃ אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם, וּמֵעֲוֺנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ׃ כׇּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת׃ וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם׃ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם׃ יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃ וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה, וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה׃ יוֹרְדֵי הַיָּם בׇּאֳנִיּוֹת, עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים׃ הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְיָ, וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה׃ וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה, וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו׃ יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת, נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג׃ יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכׇל חׇכְמָתָם תִּתְבַּלָּע׃ וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם, וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם׃ יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה, וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם׃ וַיִּשְׂמְחוּ כִי יִשְׁתֹּקוּ, וַיַּנְחֵם אֶל מְחוֹז חֶפְצָם׃ יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃ וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם, וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ׃ יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר, וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן׃ אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה, מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ׃ יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם, וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם׃ וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים, וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב׃ וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים, וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה׃ וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד, וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט׃ יִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ, מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן׃ שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים, וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ׃ וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי, וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת׃ יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ, וְכׇל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ׃ מִי חָכָם וְיִשְׁמׇר אֵלֶּה, וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יְיָ׃{{ש}} {{מקורות לסידור|[[תהלים עח]]}} {{מקורות לסידור|(סידור עבודת ישראל)}}{{ש}} מַשְׂכִּיל לְאָסָף, הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי, הַטּוּ אׇזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי׃ אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם׃ אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם, וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ׃ לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם, לְדוֹר אַחֲרוֹן, מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְיָ, וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָה׃ וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב, וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם׃ לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ, יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם׃ וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם, וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵל, וּמִצְוֺתָיו יִנְצֹרוּ׃ וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם, דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה, דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ׃ בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת, הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב׃ לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים, וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת׃ וַיִּשְׁכְּחוּ עֲלִילוֹתָיו, וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הֶרְאָם׃ נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן׃ בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם, וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ נֵד׃ וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם, וְכׇל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ׃ יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּה׃ וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע, וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם׃ וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא לוֹ, לַמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּה׃ וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם, לִשְׁאׇל אֹכֶל לְנַפְשָם׃ וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים, אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר׃ הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ׃ לָכֵן שָׁמַע יְיָ וַיִּתְעַבָּר, וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב, וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל׃ כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים, וְלֹא בָטְחוּ בִּישׁוּעָתוֹ׃ וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל, וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל, וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ׃ לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ, צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹבַע׃ יַסַּע קָדִים בַּשָּׁמָיִם, וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָן׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר, וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף׃ וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ, סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו׃ וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד, וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם׃ לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם, עוֹד אׇכְלָם בְּפִיהֶם׃ וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם, וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ׃ בְּכׇל זֹאת חָטְאוּ עוֹד, וְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו׃ וַיְכַל בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם, וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה׃ אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ, וְשָׁבוּ וְשִחֲרוּ אֵל׃ וַיִּזְכְּרוּ כִּי אֱלֹהִים צוּרָם, וְאֵל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָם׃ וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם, וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ׃ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ׃ וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ׃ וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה, רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשוּב׃ כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר, יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן׃ וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ אֵל, וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְווּ׃ לֹא זָכְרוּ אֶת יָדוֹ, יוֹם אֲשֶׁר פָּדָם מִנִּי צָר׃ אֲשֶׁר שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו, וּמוֹפְתָיו בִּשְׂדֵה צֹעַן׃ וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם, וְנֹזְלֵיהֶם בַּל יִשְׁתָּיוּן׃ יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם, וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם׃ וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם, וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה׃ יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם, וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל׃ וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם, וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים׃ יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים׃ יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ, לֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּיר׃ וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם, רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאׇהֳלֵי חָם׃ וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ, וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר׃ וַיַּנְחֵם לָבֶטַח וְלֹא פָחָדוּ, וְאֶת אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּם׃ וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קׇדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ׃ וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם, וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה, וַיַּשְׁכֵּן בְּאׇהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ אֶת אֱלֹהִים עֶלְיוֹן, וְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָרוּ׃ וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם, נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה׃ וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם, וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ׃ שָׁמַע אֱלֹהִים וַיִּתְעַבָּר, וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל׃ וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ, אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם׃ וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ, וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד צָר׃ וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ, וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּר׃ בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ, וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ׃ כֹּהֲנָיו בַּחֶרֶב נָפָלוּ, וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה׃ וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי, כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן׃ וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר, חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ׃ וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף, וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר׃ וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה, אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב׃ וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ, כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם׃ וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ, וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן׃ מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ, וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ׃ וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ, וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם׃{{ש}} ====יום ו'==== {{מקורות לסידור|[[תהלים קלה]]}} {{מקורות לסידור|(מחזור רעדעלהיים)}}{{ש}} הַלְלוּיָהּ , הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ׃ שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ׃ הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב יְיָ, זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים׃ כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃ כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים׃ כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, בַּיַּמִּים וְכָל תְּהֹמוֹת׃ מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו׃ שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה׃ שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו׃ שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים׃ לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן׃ וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ׃ יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃ כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם׃ עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ, אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם׃ כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ אֶת יְיָ, בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃ בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת יְיָ, יִרְאֵי יְיָ בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃ בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם, הַלְלוּיָהּ׃{{ש}} {{מקורות לסידור|[[תהלים עח]]}} {{מקורות לסידור|(סידור עבודת ישראל)}}{{ש}} מַשְׂכִּיל לְאָסָף, הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי, הַטּוּ אׇזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי׃ אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם׃ אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם, וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ׃ לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם, לְדוֹר אַחֲרוֹן, מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְיָ, וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָה׃ וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב, וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם׃ לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ, יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם׃ וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם, וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵל, וּמִצְוֺתָיו יִנְצֹרוּ׃ וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם, דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה, דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ׃ בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת, הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב׃ לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים, וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת׃ וַיִּשְׁכְּחוּ עֲלִילוֹתָיו, וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הֶרְאָם׃ נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן׃ בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם, וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ נֵד׃ וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם, וְכׇל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ׃ יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּה׃ וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע, וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם׃ וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא לוֹ, לַמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּה׃ וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם, לִשְׁאׇל אֹכֶל לְנַפְשָם׃ וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים, אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר׃ הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ׃ לָכֵן שָׁמַע יְיָ וַיִּתְעַבָּר, וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב, וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל׃ כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים, וְלֹא בָטְחוּ בִּישׁוּעָתוֹ׃ וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל, וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל, וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ׃ לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ, צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹבַע׃ יַסַּע קָדִים בַּשָּׁמָיִם, וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָן׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר, וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף׃ וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ, סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו׃ וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד, וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם׃ לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם, עוֹד אׇכְלָם בְּפִיהֶם׃ וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם, וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ׃ בְּכׇל זֹאת חָטְאוּ עוֹד, וְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו׃ וַיְכַל בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם, וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה׃ אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ, וְשָׁבוּ וְשִחֲרוּ אֵל׃ וַיִּזְכְּרוּ כִּי אֱלֹהִים צוּרָם, וְאֵל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָם׃ וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם, וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ׃ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ׃ וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ׃ וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה, רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשוּב׃ כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר, יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן׃ וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ אֵל, וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְווּ׃ לֹא זָכְרוּ אֶת יָדוֹ, יוֹם אֲשֶׁר פָּדָם מִנִּי צָר׃ אֲשֶׁר שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו, וּמוֹפְתָיו בִּשְׂדֵה צֹעַן׃ וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם, וְנֹזְלֵיהֶם בַּל יִשְׁתָּיוּן׃ יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם, וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם׃ וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם, וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה׃ יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם, וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל׃ וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם, וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים׃ יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים׃ יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ, לֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּיר׃ וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם, רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאׇהֳלֵי חָם׃ וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ, וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר׃ וַיַּנְחֵם לָבֶטַח וְלֹא פָחָדוּ, וְאֶת אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּם׃ וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קׇדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ׃ וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם, וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה, וַיַּשְׁכֵּן בְּאׇהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ אֶת אֱלֹהִים עֶלְיוֹן, וְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָרוּ׃ וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם, נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה׃ וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם, וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ׃ שָׁמַע אֱלֹהִים וַיִּתְעַבָּר, וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל׃ וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ, אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם׃ וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ, וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד צָר׃ וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ, וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּר׃ בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ, וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ׃ כֹּהֲנָיו בַּחֶרֶב נָפָלוּ, וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה׃ וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי, כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן׃ וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר, חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ׃ וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף, וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר׃ וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה, אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב׃ וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ, כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם׃ וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ, וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן׃ מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ, וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ׃ וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ, וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם׃{{ש}} ====יום ז'==== {{מקורות לסידור|[[תהלים קיד]]}} {{מקורות לסידור|(מחזור רעדעלהיים)}}{{ש}} בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז׃ הָיְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו׃ הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר׃ הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר׃ הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב׃ הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם׃{{ש}} {{מקורות לסידור|[[תהלים יח]]}} {{מקורות לסידור|(סידור עבודת ישראל)}}{{ש}} לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד יְיָ לְדָוִד, אֲשֶׁר דִּבֶּר לַייָ אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בְּיוֹם הִצִּיל יְיָ אוֹתוֹ מִכַּף כׇּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל׃ וַיֹּאמַר, אֶרְחׇמְךָ יְיָ חִזְקִי׃ יְיָ סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי, אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי׃ מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵעַ׃ אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת, וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתוּנִי׃ חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי, קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת׃ בַּצַּר לִי אֶקְרָא יְיָ, וְאֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ, יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי, וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו תָּבוֹא בְאׇזְנָיו׃ וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ, וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ׃ עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ, וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל, גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ׃ וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד, וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו׃ וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף, וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ׃ יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ, סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ, חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים׃ מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ, עָבָיו עָבְרוּ, בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ׃ וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם יְיָ, וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ, בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ׃ וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם, וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם׃ וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם, וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל, מִגַּעֲרָתְךָ יְיָ, מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֶּךָ׃ יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי, יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים׃ יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז, וּמִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי׃ יְקַדְּמוּנִי בְיוֹם אֵידִי, וַיְהִי יְיָ לְמִשְׁעָן לִי׃ וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב, יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי׃ יִגְמְלֵנִי יְיָ כְּצִדְקִי, כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי׃ כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְיָ, וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי׃ כִּי כׇל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי, וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסִיר מֶנִּי׃ וָאֱהִי תָמִים עִמּוֹ, וָאֶשְׁתַּמֵּר מֵעֲוֺנִי׃ וַיָּשֶׁב יְיָ לִי כְצִדְקִי, כְּבֹר יָדַי לְנֶגֶד עֵינָיו׃ עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד, עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם׃ עִם נָבָר תִּתְבָּרָר, וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל׃ כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ, וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל׃ כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי, יְיָ אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חׇשְׁכִּי׃ כִּי בְךָ אָרֻץ גְּדוּד, וּבֵאלֹהַי אֲדַלֶּג שוּר׃ הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃ כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ׃ הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל, וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי׃ מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת, וְעַל בָּמֹתַי יַעֲמִידֵנִי׃ מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה, וְנִחֲתָה קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָי׃ וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ, וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי, וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי׃ תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי, וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי׃ אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם, וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם׃ אֶמְחָצֵם וְלֹא יֻכְלוּ קוּם, יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי׃ וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה, תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתָּי׃ וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף, וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵם׃ יְשַׁוְּעוּ וְאֵין מוֹשִׁיעַ, עַל יְיָ וְלֹא עָנָם׃ וְאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר עַל פְּנֵי רוּחַ, כְּטִיט חוּצוֹת אֲרִיקֵם׃ תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עָם, תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם, עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדוּנִי׃ לְשֵׁמַע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי, בְּנֵי נֵכָר יְכַחֲשׁוּ לִי׃ בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ, וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם׃ חַי יְיָ וּבָרוּךְ צוּרִי, וְיָרוּם אֱלוֹהֵי יִשְׁעִי׃ הָאֵל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי, וַיַּדְבֵּר עַמִּים תַּחְתָּי׃ מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי, אַף מִן קָמַי תְּרוֹמְמֵנִי, מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי׃ עַל כֵּן אוֹדְךָ בַגּוֹיִם יְיָ, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה׃ מַגְדִּל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם׃ ====יום ח'==== {{מקורות לסידור|[[תהלים סו]]}} {{מקורות לסידור|(מחזור רעדעלהיים)}}{{ש}} לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר, הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כׇּל הָאָרֶץ׃ זַמְּרוּ כְבוֹד שְׁמוֹ, שִׂימוּ כָבוֹד תְּהִלָּתוֹ׃ אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ, בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ׃ כׇּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃ לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים, נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם׃ הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה, בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל, שָׁם נִשְׂמְחָה בּוֹ׃ מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם, עֵינָיו בַּגּוֹיִם תִּצְפֶּינָה, הַסּוֹרְרִים אַל יָרוּמוּ ירימו לָמוֹ סֶלָה׃ בָּרְכוּ עַמִּים אֱלֹהֵינוּ, וְהַשְׁמִיעוּ קוֹל תְּהִלָּתוֹ׃ הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ׃ כִּי בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים, צְרַפְתָּנוּ כִּצְרׇף כָּסֶף׃ הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה, שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמׇתְנֵינוּ׃ הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ, בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם, וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה׃ אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת, אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי׃ אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתָי, וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי׃ עֹלוֹת מֵיחִים אַעֲלֶה לָּךְ, עִם קְטֹרֶת אֵילִים, אֶעֱשֶׂה בָקָר עִם עַתּוּדִים סֶלָה׃ לְכוּ שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה כׇּל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִׁי׃ אֵלָיו פִּי קָרָאתִי, וְרוֹמַם תַּחַת לְשׁוֹנִי׃ אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי, לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי׃ אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים, הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי׃ בָּרוּךְ אֱלֹהִים, אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי׃{{ש}} {{מקורות לסידור|[[תהלים קיד]]}} {{מקורות לסידור|(סידור עבודת ישראל)}}{{ש}} בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז׃ הָיְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו׃ הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר׃ הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר׃ הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב׃ הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם׃ 4m9zxpdgq0e7uwuj55z26ph6adzfcrz 0 1719792 3079533 3028858 2026-08-28T08:37:38Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079533 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''שפטיה'''}} <קטע התחלה=נעילה/>יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ש}} גַּם הַיּוֹם יִוָּשְׁעוּ מִפִּיךָ שׁוֹכֵן מְרוֹמִים{{ר1}} כִּי אַתָּה רַב סְלִיחוֹת וּבַעַל הָרַחֲמִים<קטע סוף=נעילה/> {{סי|שְׁ}}עָרֶיךָ הֵם דּוֹפְקִים כַּעֲנִיִּים וְדַלִּים{{ש}} צָקוּן לַחֲשָׁם קְשׁוֹב יָהּ שׁוֹכֵן מְעֻלִּים{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|כִּי אַתָּה רַב סְלִיחוֹת וּבַעַל הָרַחֲמִים}}}} {{סי|פְּ}}חוּדִים הֵם מִכָּל צָרוֹת מִמְּחָרְפֵיהֶם וּמִלּוֹחֲצֵיהֶם{{ש}} נָא אַל תַּעַזְבֵם יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|כִּי אַתָּה רַב סְלִיחוֹת וּבַעַל הָרַחֲמִים}}}} {{סי|ט}}וֹבוֹתֶיךָ יְקַדְּמוּ לָהֶם בְּיוֹם תּוֹכֵחָה{{ש}} וּמִתּוֹךְ צָרָה הַמְצִיאֵם פְּדוּת וּרְוָחָה {{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|כִּי אַתָּה רַב סְלִיחוֹת וּבַעַל הָרַחֲמִים}}}} {{סי|יִ}}וָּשְׁעוּ לְעֵין כֹּל וְאַל יִמְשְׁלוּ בָם רְשָׁעִים{{ש}} כַּלֵּה שֵׂעִיר וְחוֹתְנוֹ וְיַעֲלוּ לְצִיּוֹן מוֹשִׁיעִים {{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|כִּי אַתָּה רַב סְלִיחוֹת וּבַעַל הָרַחֲמִים}}}} {{סי|הַ}}קְשִׁיבָה אָדוֹן לְקוֹל שַׁוְעָתָם{{ש}} וְלִמְכוֹן שִׁבְתְּךָ הַשָּׁמַיִם תַּעֲלֶה תְפִלָּתָם{{רפרן|הזחה=2|כִּי אַתָּה רַב סְלִיחוֹת וּבַעַל הָרַחֲמִים}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|{{הור|קהל:}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים|גַּם הַיּוֹם יִוָּשְׁעוּ מִפִּיךָ שׁוֹכֵן מְרוֹמִים|כִּי אַתָּה רַב סְלִיחוֹת וּבַעַל הָרַחֲמִים}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> spmw46lhgmd79jeqelxl84f1vz21wzg 0 1726386 3079500 3077002 2026-08-28T08:34:38Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079500 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} <קטע התחלה=נעילה/>{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר: {{{יום|}}}|יום כפור={{הור|חו"ק:}}{{רווח|1}}}}}}אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה{{ש}} אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר{{ר1}} לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ.{{ממס|דניאל ט יט}}<קטע סוף=נעילה/> {{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר: {{{יום|}}}|יום כפור={{הור|(ק':)}}{{רווח|1}}}}}}{{סי|אִ}}ם עָבַרְנוּ תוֹרוֹת וְחָלַפְנוּ חֻקִּים{{ש}} {{סי|בִּ}}יטָה בִּבְרִית שְׁלֹשֶׁת מְצוּקִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}זַע כָּאֵזוֹר בְּךָ דְּבֵקִים{{ש}} {{סי|דָּ}}פְיָם תַּשְׁלִיךְ בְּעִמְקֵי אֲרָקִים <noinclude>{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> {{סי|הִ}}נְנוּ אָתָאנוּ לְךָ שׁוֹעִים וְדַלִּים{{ש}} {{סי|וְ}}עוּדִים לְשַׁלֵּם שָׂפָה תְּמוּר אֵילִים{{ש}} {{סי|זַ}}עַם אִם יָצָא כְּרֹעַ מַעֲלָלִים{{ש}} {{סי|חֲ}}סָדֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ אֵל אֵלִים <noinclude>{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> {{סי|טֶ}}רֶם תֹּאבַד שְׁאֵרִית עַמֶּךָ{{ש}} {{סי|יֶ}}הֱמוּ עָלֵינוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ{{ש}} {{סי|כִּ}}י כָלִינוּ מִפְּנֵי זַעְמֶךָ{{ש}} {{סי|לְ}}חָנְנָם תֵּפֶן מִשָּׁמֶיךָ <noinclude>{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> {{סי|מֵ}}רֹב פְּשָׁעִים הָלַכְנוּ קְדוֹרַנִּית{{ש}} {{סי|נִ}}תַּנּוּ בְּיַד מַאֲרִיכֵי מַעֲנִית{{ש}} {{סי|סַ}}בּוּנוּ כִדְבוֹרִים מוֹשְׁכֵי קֶשֶׁת וַחֲנִית{{ש}} {{סי|עָ}}לֶיךָ הֹרַגְנוּ שְׂמָאלִית וִימָנִית <noinclude>{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> {{סי|פְּ}}קֹד הַיּוֹם גֶּפֶן יְמִינְךָ נָטְעָה{{ש}} {{סי|צָ}}קוּן לַחֲשָׁהּ הַקְשִׁיבָה וּשְׁמָעָה{{ש}} {{סי|קַ}}לַּע בִּיוֵן מְצוּל כֹּבֶד פִּשְׁעָהּ{{ש}} {{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ נֶצַח בְּפִיהָ לְהַבִּיעָה <noinclude>{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude>{{#בחר:{{{יום|}}}|אלול={{ש}}{{הור|חרוז זה נועד לימים נוראים, {{#בחר:{{{פרנקפורט|}}}|כן=לכן מדלגים עליו בפרנקפורט. ויש מקומות ש|ולכן{{רווח}}}}אומרים אותו בשינוי נוסח{{#בחר:{{{שובבים|}}}|כן=|. ובדפוסי רעדעלהיים נעתק כמו שהוא}}:}}{{ש}}}} {{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר: {{{יום|}}}|יום כפור={{הור|(ח':)}}{{רווח|1}}|אלול={{#בחר:{{{פרנקפורט|}}}|כן=[}}}}}}{{סי|שָׁ}}פְטֵנוּ בְצִדְקָתְךָ {{#בחר:{{{יום|}}}|אלול=<small>(}}הַמֶּלֶךְ{{#בחר:{{{יום|}}}|אלול=)</small> אֱלֹהֵי}} הַמִּשְׁפָּט<noinclude>{{הערה|כשאומרים פזמון זה בימי הסליחות (ובתענית שובבי"ם), משנים הנוסח ל"אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט".}}</noinclude>{{ש}} {{סי|שִׁ}}בְתְּךָ עַל כִּסֵּא דִין וּמִשְׁפָּט{{ש}} {{סי|תִּ}}זְכֹּר נָם לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט{{ש}} {{סי|תְּ}}גוֹנֵן פְּרָחָיו {{#בחר:{{{יום|}}}|אלול=<small>(}}הַיּוֹם בַּמִּשְׁפָּט<noinclude>{{הערה|כשאומרים פזמון זה בימי הסליחות (ובתענית שובבי"ם), משנים הנוסח ל"אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט" או ל"בְּבוֹאָם לַמִּשְׁפָּט".}}</noinclude>{{#בחר:{{{יום|}}}|אלול=)</small> אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט {{נוא|בְּבוֹאָם לַמִּשְׁפָּט}}{{#בחר:{{{פרנקפורט|}}}|כן=]}}}} {{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}{{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה|אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:ה' שמעה (סליחות)]] </noinclude> itwt21wanslm3rblsivy1mont8v1dp0 3079506 3079500 2026-08-28T08:37:30Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079506 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} <קטע התחלה=נעילה/>{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר: {{{יום|}}}|יום כפור={{הור|חו"ק:}}{{רווח|1}}}}}}אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה{{ש}} אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר{{ר1}} לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ.{{ממס|דניאל ט יט}}<קטע סוף=נעילה/> {{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר: {{{יום|}}}|יום כפור={{הור|(ק':)}}{{רווח|1}}}}}}{{סי|אִ}}ם עָבַרְנוּ תוֹרוֹת וְחָלַפְנוּ חֻקִּים{{ש}} {{סי|בִּ}}יטָה בִּבְרִית שְׁלֹשֶׁת מְצוּקִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}זַע כָּאֵזוֹר בְּךָ דְּבֵקִים{{ש}} {{סי|דָּ}}פְיָם תַּשְׁלִיךְ בְּעִמְקֵי אֲרָקִים <noinclude>{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> {{סי|הִ}}נְנוּ אָתָאנוּ לְךָ שׁוֹעִים וְדַלִּים{{ש}} {{סי|וְ}}עוּדִים לְשַׁלֵּם שָׂפָה תְּמוּר אֵילִים{{ש}} {{סי|זַ}}עַם אִם יָצָא כְּרֹעַ מַעֲלָלִים{{ש}} {{סי|חֲ}}סָדֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ אֵל אֵלִים <noinclude>{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> {{סי|טֶ}}רֶם תֹּאבַד שְׁאֵרִית עַמֶּךָ{{ש}} {{סי|יֶ}}הֱמוּ עָלֵינוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ{{ש}} {{סי|כִּ}}י כָלִינוּ מִפְּנֵי זַעְמֶךָ{{ש}} {{סי|לְ}}חָנְנָם תֵּפֶן מִשָּׁמֶיךָ <noinclude>{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> {{סי|מֵ}}רֹב פְּשָׁעִים הָלַכְנוּ קְדוֹרַנִּית{{ש}} {{סי|נִ}}תַּנּוּ בְּיַד מַאֲרִיכֵי מַעֲנִית{{ש}} {{סי|סַ}}בּוּנוּ כִדְבוֹרִים מוֹשְׁכֵי קֶשֶׁת וַחֲנִית{{ש}} {{סי|עָ}}לֶיךָ הֹרַגְנוּ שְׂמָאלִית וִימָנִית <noinclude>{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> {{סי|פְּ}}קֹד הַיּוֹם גֶּפֶן יְמִינְךָ נָטְעָה{{ש}} {{סי|צָ}}קוּן לַחֲשָׁהּ הַקְשִׁיבָה וּשְׁמָעָה{{ש}} {{סי|קַ}}לַּע בִּיוֵן מְצוּל כֹּבֶד פִּשְׁעָהּ{{ש}} {{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ נֶצַח בְּפִיהָ לְהַבִּיעָה <noinclude>{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude>{{#בחר:{{{יום|}}}|אלול={{ש}}{{הור|חרוז זה נועד לימים נוראים, {{#בחר:{{{פרנקפורט|}}}|כן=לכן מדלגים עליו בפרנקפורט. ויש מקומות ש|ולכן{{רווח}}}}אומרים אותו בשינוי נוסח{{#בחר:{{{שובבים|}}}|כן=|. ובדפוסי רעדעלהיים נעתק כמו שהוא}}:}}{{ש}}}} {{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר: {{{יום|}}}|יום כפור={{הור|(ח':)}}{{רווח|1}}|אלול={{#בחר:{{{פרנקפורט|}}}|כן=[}}}}}}{{סי|שָׁ}}פְטֵנוּ בְצִדְקָתְךָ {{#בחר:{{{יום|}}}|אלול=<small>(}}הַמֶּלֶךְ{{#בחר:{{{יום|}}}|אלול=)</small> אֱלֹהֵי}} הַמִּשְׁפָּט<noinclude>{{הערה|כשאומרים פזמון זה בימי הסליחות (ובתענית שובבי"ם), משנים הנוסח ל"אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט".}}</noinclude>{{ש}} {{סי|שִׁ}}בְתְּךָ עַל כִּסֵּא דִין וּמִשְׁפָּט{{ש}} {{סי|תִּ}}זְכֹּר נָם לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט{{ש}} {{סי|תְּ}}גוֹנֵן פְּרָחָיו {{#בחר:{{{יום|}}}|אלול=<small>(}}הַיּוֹם בַּמִּשְׁפָּט<noinclude>{{הערה|כשאומרים פזמון זה בימי הסליחות (ובתענית שובבי"ם), משנים הנוסח ל"אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט" או ל"בְּבוֹאָם לַמִּשְׁפָּט".}}</noinclude>{{#בחר:{{{יום|}}}|אלול=)</small> אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט {{נוא|בְּבוֹאָם לַמִּשְׁפָּט}}{{#בחר:{{{פרנקפורט|}}}|כן=]}}}} {{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}{{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה|אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:ה' שמעה (סליחות)]] </noinclude> mrtqtoynw3yu738au276d0wjbn3c4v5 3079545 3079506 2026-08-28T08:38:27Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: הסרה מ[[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079545 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} <קטע התחלה=נעילה/>{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר: {{{יום|}}}|יום כפור={{הור|חו"ק:}}{{רווח|1}}}}}}אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה{{ש}} אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר{{ר1}} לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ.{{ממס|דניאל ט יט}}<קטע סוף=נעילה/> {{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר: {{{יום|}}}|יום כפור={{הור|(ק':)}}{{רווח|1}}}}}}{{סי|אִ}}ם עָבַרְנוּ תוֹרוֹת וְחָלַפְנוּ חֻקִּים{{ש}} {{סי|בִּ}}יטָה בִּבְרִית שְׁלֹשֶׁת מְצוּקִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}זַע כָּאֵזוֹר בְּךָ דְּבֵקִים{{ש}} {{סי|דָּ}}פְיָם תַּשְׁלִיךְ בְּעִמְקֵי אֲרָקִים <noinclude>{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> {{סי|הִ}}נְנוּ אָתָאנוּ לְךָ שׁוֹעִים וְדַלִּים{{ש}} {{סי|וְ}}עוּדִים לְשַׁלֵּם שָׂפָה תְּמוּר אֵילִים{{ש}} {{סי|זַ}}עַם אִם יָצָא כְּרֹעַ מַעֲלָלִים{{ש}} {{סי|חֲ}}סָדֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ אֵל אֵלִים <noinclude>{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> {{סי|טֶ}}רֶם תֹּאבַד שְׁאֵרִית עַמֶּךָ{{ש}} {{סי|יֶ}}הֱמוּ עָלֵינוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ{{ש}} {{סי|כִּ}}י כָלִינוּ מִפְּנֵי זַעְמֶךָ{{ש}} {{סי|לְ}}חָנְנָם תֵּפֶן מִשָּׁמֶיךָ <noinclude>{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> {{סי|מֵ}}רֹב פְּשָׁעִים הָלַכְנוּ קְדוֹרַנִּית{{ש}} {{סי|נִ}}תַּנּוּ בְּיַד מַאֲרִיכֵי מַעֲנִית{{ש}} {{סי|סַ}}בּוּנוּ כִדְבוֹרִים מוֹשְׁכֵי קֶשֶׁת וַחֲנִית{{ש}} {{סי|עָ}}לֶיךָ הֹרַגְנוּ שְׂמָאלִית וִימָנִית <noinclude>{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> {{סי|פְּ}}קֹד הַיּוֹם גֶּפֶן יְמִינְךָ נָטְעָה{{ש}} {{סי|צָ}}קוּן לַחֲשָׁהּ הַקְשִׁיבָה וּשְׁמָעָה{{ש}} {{סי|קַ}}לַּע בִּיוֵן מְצוּל כֹּבֶד פִּשְׁעָהּ{{ש}} {{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ נֶצַח בְּפִיהָ לְהַבִּיעָה <noinclude>{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude>{{#בחר:{{{יום|}}}|אלול={{ש}}{{הור|חרוז זה נועד לימים נוראים, {{#בחר:{{{פרנקפורט|}}}|כן=לכן מדלגים עליו בפרנקפורט. ויש מקומות ש|ולכן{{רווח}}}}אומרים אותו בשינוי נוסח{{#בחר:{{{שובבים|}}}|כן=|. ובדפוסי רעדעלהיים נעתק כמו שהוא}}:}}{{ש}}}} {{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר: {{{יום|}}}|יום כפור={{הור|(ח':)}}{{רווח|1}}|אלול={{#בחר:{{{פרנקפורט|}}}|כן=[}}}}}}{{סי|שָׁ}}פְטֵנוּ בְצִדְקָתְךָ {{#בחר:{{{יום|}}}|אלול=<small>(}}הַמֶּלֶךְ{{#בחר:{{{יום|}}}|אלול=)</small> אֱלֹהֵי}} הַמִּשְׁפָּט<noinclude>{{הערה|כשאומרים פזמון זה בימי הסליחות (ובתענית שובבי"ם), משנים הנוסח ל"אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט".}}</noinclude>{{ש}} {{סי|שִׁ}}בְתְּךָ עַל כִּסֵּא דִין וּמִשְׁפָּט{{ש}} {{סי|תִּ}}זְכֹּר נָם לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט{{ש}} {{סי|תְּ}}גוֹנֵן פְּרָחָיו {{#בחר:{{{יום|}}}|אלול=<small>(}}הַיּוֹם בַּמִּשְׁפָּט<noinclude>{{הערה|כשאומרים פזמון זה בימי הסליחות (ובתענית שובבי"ם), משנים הנוסח ל"אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט" או ל"בְּבוֹאָם לַמִּשְׁפָּט".}}</noinclude>{{#בחר:{{{יום|}}}|אלול=)</small> אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט {{נוא|בְּבוֹאָם לַמִּשְׁפָּט}}{{#בחר:{{{פרנקפורט|}}}|כן=]}}}} {{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}{{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה|אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:ה' שמעה (סליחות)]] </noinclude> i6my8ju8rvrysinstnmj8if3en9ksoz 0 1726394 3079502 3029032 2026-08-28T08:34:39Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079502 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''אמתי'''}} <קטע התחלה=נעילה/>יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן {{ש}} אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת {{ש}} נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים {{ש}} נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה {{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ{{ממס|שמות לד#לד ו|שמות לד ו-ז, ט}}<קטע סוף=נעילה/> {{סי|אֶ}}זְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה{{ש}} בִּרְאוֹתִי כָּל עִיר עַל תִּלָּהּ בְּנוּיָה{{ש}} וְעִיר הָאֱלֹהִים מֻשְׁפֶּלֶת עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה{{ש}} וּבְכָל זֹאת אָנוּ לְיָהּ וְעֵינֵינוּ לְיָהּ{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|(ה' ה')}}}} {{סי|מִ}}דַּת הָרַחֲמִים עָלֵינוּ הִתְגַּלְגְּלִי{{ש}} וְלִפְנֵי קוֹנֵךְ תְּחִנָּתֵנוּ הַפִּילִי{{ש}} וּבְעַד עַמֵּךְ רַחֲמִים שַׁאֲלִי{{ש}} כִּי כָל לֵבָב דַּוָּי וְכָל רֹאשׁ לָחֳלִי{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|(ה' ה')}}}} {{סי|תָּ}}מַכְתִּי יְתֵדוֹתַי בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תֵבוֹת{{ש}} וּבְשַׁעֲרֵי דְמָעוֹת כִּי לֹא נִשְׁלָבוֹת{{ש}} לָכֵן שָׁפַכְתִּי שִׂיחַ פְּנֵי בוֹחֵן לִבּוֹת{{ש}} בָּטוּחַ אֲנִי בָּאֵלֶּה וּבִזְכוּת שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|(ה' ה')}}}} {{סי|יְ}}הִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שׁוֹמֵעַ קוֹל בִּכְיוֹת{{ש}} שֶׁתָּשִׂים דִּמְעוֹתֵינוּ בְּנֹאדְךָ לִהְיוֹת{{ש}} וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת אַכְזָרִיּוֹת{{ש}} כִּי לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|הזחה=2|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ}}{{ש}}{{רפרן|{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת|נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ}}}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|(ה' ה')}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:אמתי בן שפטיה]] [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]] [[קטגוריה:שלוש עשרה מידות]] [[en:Songs of Exile/Hymn of Weeping]] </noinclude> 902m27w4ennr61s1woc67a31zf8byqq 3079508 3079502 2026-08-28T08:37:31Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079508 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''אמתי'''}} <קטע התחלה=נעילה/>יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן {{ש}} אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת {{ש}} נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים {{ש}} נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה {{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ{{ממס|שמות לד#לד ו|שמות לד ו-ז, ט}}<קטע סוף=נעילה/> {{סי|אֶ}}זְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה{{ש}} בִּרְאוֹתִי כָּל עִיר עַל תִּלָּהּ בְּנוּיָה{{ש}} וְעִיר הָאֱלֹהִים מֻשְׁפֶּלֶת עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה{{ש}} וּבְכָל זֹאת אָנוּ לְיָהּ וְעֵינֵינוּ לְיָהּ{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|(ה' ה')}}}} {{סי|מִ}}דַּת הָרַחֲמִים עָלֵינוּ הִתְגַּלְגְּלִי{{ש}} וְלִפְנֵי קוֹנֵךְ תְּחִנָּתֵנוּ הַפִּילִי{{ש}} וּבְעַד עַמֵּךְ רַחֲמִים שַׁאֲלִי{{ש}} כִּי כָל לֵבָב דַּוָּי וְכָל רֹאשׁ לָחֳלִי{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|(ה' ה')}}}} {{סי|תָּ}}מַכְתִּי יְתֵדוֹתַי בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תֵבוֹת{{ש}} וּבְשַׁעֲרֵי דְמָעוֹת כִּי לֹא נִשְׁלָבוֹת{{ש}} לָכֵן שָׁפַכְתִּי שִׂיחַ פְּנֵי בוֹחֵן לִבּוֹת{{ש}} בָּטוּחַ אֲנִי בָּאֵלֶּה וּבִזְכוּת שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|(ה' ה')}}}} {{סי|יְ}}הִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שׁוֹמֵעַ קוֹל בִּכְיוֹת{{ש}} שֶׁתָּשִׂים דִּמְעוֹתֵינוּ בְּנֹאדְךָ לִהְיוֹת{{ש}} וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת אַכְזָרִיּוֹת{{ש}} כִּי לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|הזחה=2|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ}}{{ש}}{{רפרן|{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת|נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ}}}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|(ה' ה')}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:אמתי בן שפטיה]] [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]] [[קטגוריה:שלוש עשרה מידות]] [[en:Songs of Exile/Hymn of Weeping]] </noinclude> lo735th2achpx2m8n7ifh4gaq9wl4ua 3079547 3079508 2026-08-28T08:39:38Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3079547 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''אמתי'''}} <קטע התחלה=נעילה/>יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן {{ש}} אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת {{ש}} נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים {{ש}} נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה {{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ{{ממס|שמות לד#לד ו|שמות לד ו-ז, ט}}<קטע סוף=נעילה/> {{סי|אֶ}}זְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה{{ש}} בִּרְאוֹתִי כָּל עִיר עַל תִּלָּהּ בְּנוּיָה{{ש}} וְעִיר הָאֱלֹהִים מֻשְׁפֶּלֶת עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה{{ש}} וּבְכָל זֹאת אָנוּ לְיָהּ וְעֵינֵינוּ לְיָהּ{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|(ה' ה')}}}} {{סי|מִ}}דַּת הָרַחֲמִים עָלֵינוּ הִתְגַּלְגְּלִי{{ש}} וְלִפְנֵי קוֹנֵךְ תְּחִנָּתֵנוּ הַפִּילִי{{ש}} וּבְעַד עַמֵּךְ רַחֲמִים שַׁאֲלִי{{ש}} כִּי כָל לֵבָב דַּוָּי וְכָל רֹאשׁ לָחֳלִי{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|(ה' ה')}}}} {{סי|תָּ}}מַכְתִּי יְתֵדוֹתַי בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תֵבוֹת{{ש}} וּבְשַׁעֲרֵי דְמָעוֹת כִּי לֹא נִשְׁלָבוֹת{{ש}} לָכֵן שָׁפַכְתִּי שִׂיחַ פְּנֵי בוֹחֵן לִבּוֹת{{ש}} בָּטוּחַ אֲנִי בָּאֵלֶּה וּבִזְכוּת שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|(ה' ה')}}}} {{סי|יְ}}הִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שׁוֹמֵעַ קוֹל בִּכְיוֹת{{ש}} שֶׁתָּשִׂים דִּמְעוֹתֵינוּ בְּנֹאדְךָ לִהְיוֹת{{ש}} וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת אַכְזָרִיּוֹת{{ש}} כִּי לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|הזחה=2|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ}}{{ש}}{{רפרן|{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת|נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ}}}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|(ה' ה')}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:אמתי בן שפטיה]] [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]] [[קטגוריה:שלוש עשרה מידות]] [[en:Songs of Exile/Hymn of Weeping]] </noinclude> cancl6ulfsfbdbmlxxxn34dakfvox48 0 1726398 3079517 3072794 2026-08-28T08:37:34Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079517 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''' כפול, '''שלמה הקטן'''}} <קטע התחלה=נעילה/>אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ{{ש}} אָתָנוּ לְךָ וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ{{ש}} כְּרַחֵם אָב תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ{{ש}} כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ{{ר1}} אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ<קטע סוף=נעילה/> {{סי|אַ}}תָּה יְיָ טוֹב וְסַלָּח{{ש}} {{סי|א}}וֹתָנוּ רֹעַ יֵצֶר אִלַּח{{ש}} {{סי|בָּ}}נֶיךָ בְּיַד פִּשְׁעָם מִלְּשַׁלַּח{{ש}} {{סי|בְּ}}יַד מַסְרָיוֹת לִבֵּנוּ הַמֶּלַח{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ}}}} {{סי|גְּ}}דוֹל חֶסֶד נוֹצֵר לָאֲלָפִים{{ש}} {{סי|גַּ}}לְגֵּל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וְלֹא חִלּוּפִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרְךָ לֹא רֵיקָם וְסִלּוּפִים{{ש}} {{סי|דִּ}}מִּינוּ חַסְדְּךָ כַּעֲיֵפִים וְעִלּוּפִים{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ}}}} {{סי|הַ}}סְכֵּת צִית צִיר הִתְבּוֹנֵן{{ש}} {{סי|הָ}}חֵל דְּבָרֶיךָ אִם לְגוֹנֵן{{ש}} {{סי|וִ}}תַּקְתּוֹ דְּרָכֶיךָ חִנּוּן שַׁנֵּן{{ש}} {{סי|וּ}}בָהּ בְּמִדָּה אוֹתָנוּ חַנֵּן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ}}}} {{סי|זְ}}כוֹר נִשְׁכָּחוֹת לְךָ הִלּוּל{{ש}} {{סי|זַ}}עַם תַּקְטִין רֶגַע מִלּוּל{{ש}} {{סי|חֲ}}תֹךְ חַיִּים דִּין פִּלּוּל{{ש}} {{סי|חֹ}}ן חִנָּם חוֹקְרֶיךָ חִלּוּל{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ}}}} {{סי|טִ}}יט נִגְרָשׁ תּוֹכוֹ תַצְלִיל{{ש}} {{סי|טֹ}}עַ זָדוֹן טִמּוּן וַעֲלִיל{{ש}} {{סי|י}}וֹדֵעַ יֵצֶר מַה מַּעֲלִיל{{ש}} {{סי|יָ}}ד לְטוֹבָה עָלֵינוּ תַגְלִיל{{ש}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ}}}} {{סי|כְּ}}לָיוֹת בּוֹחֵן וּשְׁבִילֵי לֵב{{ש}} {{סי|כַּ}}שְׁרוּת יַשְׁרוּת וּשְׁרִירוּת הַלֵּב{{ש}} {{סי|לֵ}}ב עָלוּב עִם עוֹלֵב{{ש}} {{סי|לַ}}עַן מָתוֹק שׁוּב וּמַכְלֵב{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ}}}} {{סי|מַ}}צִּיל מַטֵּי דִּין הֶרֶג{{ש}} {{סי|מְ}}קֹרֶרֶת לְךָ עֶרֶג{{ש}} {{סי|נָ}}קֵל שֶׁקֶל עֲוֹן מֵהִשְׂתָּרֵג{{ש}} {{סי|נָ}}שְׂאוּ נָשׂוּי בְּבֹא מְקַטְרֵג{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ}}}} {{סי|סִ}}רְחוֹן כְּתַב עֵד הַנֶּחְתָּם{{ש}} {{סי|סִ}}פְרוֹ זִיֵּף טַעַן הִסְתַּתָּם{{ש}} {{סי|עֲ}}וֹן עַיִן הַנִּכְתָּם{{ש}} {{סי|עַ}}ל יַד רַחֲמֶיךָ יִתָּם{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ}}}} {{סי|פַּ}}נֵּה אֶבֶן מִדַּרְכֵּךְ הִתַּקֵּן{{ש}} {{סי|פַּ}}לְגֵי מַיִם פָּנוּי מִלְּהִתְרוֹקֵן{{ש}} {{סי|צ}}וּר מִכְשׁוֹל נַעַר וְזָקֵן{{ש}} {{סי|צַ}}מֵּת וּכְרַחֲמָן רַחֵם הַקֵּן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ}}}} {{סי|קָ}}רוֹב לְרַצּוֹת קִלּוּסָךְ אָמוּר{{ש}} {{סי|קְ}}שִׁי לִגְיוֹנְךָ שָׁנוּי וְתָמוּר{{ש}} {{סי|רִ}}יבָךְ לֹא לָנֶצַח שָׁמוּר{{ש}} {{סי|רַ}}חֵם בְּרֹגֶז דִּין גָּמוּר{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ}}}} {{סי|שָׂ}}בִים שָׁבִים שֶׁבַח שַׁחֲרוּת{{ש}} {{סי|שְׁ}}תוּלִים יֹשֶׁר יַלְדוּת בַּחֲרוּת{{ש}} {{סי|תָּ}}גֵן חֵרוּת מִצַּד תַּחֲרוּת{{ש}} {{סי|תָּ}}חֹן תַּו חַיִּים חָרוּת{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ}}}} {{סי|שָׁל}}וֹם שָׁלוֹם בַּשֵּׂר מִתְקָרֵב{{ש}} {{סי|מְ}}עַט סַיַּע קַדֵּשׁ הֶרֶב{{ש}} {{סי|הַ}}בַּכּוּרוֹת וְחִלּוּפֵיהֶן כְּאַחַת עָרֵב{{ש}} {{סי|הַקֵּ}}שׁ {{סי|טֶנֶ}}א יַחַד עָרֵב {{רפרן|אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ|אָתָנוּ לְךָ וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ|כְּרַחֵם אָב תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ|כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ}}{{רפרן|הזחה=2|אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]] </noinclude> pvzitmsnzq3b8lc7e0dile8z9x68phl 0 1726405 3079503 3072809 2026-08-28T08:34:40Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079503 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''שלמה הקטן'''}} <קטע התחלה=נעילה/>חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ / עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כג ג|וגם=מ"א יח לז}}{{ש}} עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים עט ט|וגם=דה"ב יד י}}<קטע סוף=נעילה/> {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|שָׁ}}לִישֵׁימוֹ / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּפָרָשֵׁימוֹ בִּקְרָב{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם קָדְשְׁךָ לְהִתְעָרֵב{{ש}} שׁוֹכֵן שַׁחַק לְיִשְׁעֵנוּ תְּקָרֵב{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנָם / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בִּגְאוֹנָם מִתְפָּאֲרִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּרַב לְהוֹשִׁיעַ מִתְגַּבְּרִים{{ש}} לַעֲזֹר לְאֵין כֹּחַ מַכְבִּירִים{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|מָ}}גִנָּתָם / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּצִנָּתָם מִסְתַּחֲרִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּאִמְרָתֶךָ מְהַסְתָּרִים{{ש}} מֵרוּחַ עָרִיצִים הֱיוֹת נִסְתָּרִים{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|הַ}}צְהָלָה וְשַׁעַט / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּצִחֲצוּחַ וּמַעַט{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּאוֹר כַּשַֹּלְמָה עָט{{ש}} מֵרוֹם שָֹרָם דִּכּוּי בַּעַט{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|הַ}}גָּפַת תְּרֵסִים / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּשִׁפְעַת קַלְגַּסִּים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּמָגֵן חוֹסִים, בְּמָגֵן מִתְגַּיְסִים{{ש}} שׁוֹבֵר מַטֵּה גְּאוֹן גַּסִּים{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|קַ}}רְנֵי נְבָחִים / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּקוֹל צְוָחִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּקוֹלוֹ בְּמֵי שְׁבָחִים{{ש}} מְפָרֵק וּמְפוֹצֵץ סַלְעֵי צְחִיחִים{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס עָרְכָּן / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּטַכְסִיס צָרְכָּן{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּאֵין כְּעֶרְכּוֹ עֶרְכָּן וְאַרְכָּן{{ש}} מֵקִים מוּרְכָן לְבָמוֹת דּוֹרְכָן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|נַ}}צְחָנֵימוֹ / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּרַצְחָנֵימוֹ הַבְטָחוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם נֵצַח יִשְֹרָאֵל כַּפֵּינוּ שְׁטוּחוֹת{{ש}} מִלַּעֲרוֹץ וּמִלִּירָא וּמִלֵּרוֹךְ טוּחוֹת{{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}{{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ / עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] [[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> ij39q1pg3zrj30alhixttfv81qrvanp 3079512 3079503 2026-08-28T08:37:32Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079512 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''שלמה הקטן'''}} <קטע התחלה=נעילה/>חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ / עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כג ג|וגם=מ"א יח לז}}{{ש}} עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים עט ט|וגם=דה"ב יד י}}<קטע סוף=נעילה/> {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|שָׁ}}לִישֵׁימוֹ / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּפָרָשֵׁימוֹ בִּקְרָב{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם קָדְשְׁךָ לְהִתְעָרֵב{{ש}} שׁוֹכֵן שַׁחַק לְיִשְׁעֵנוּ תְּקָרֵב{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנָם / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בִּגְאוֹנָם מִתְפָּאֲרִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּרַב לְהוֹשִׁיעַ מִתְגַּבְּרִים{{ש}} לַעֲזֹר לְאֵין כֹּחַ מַכְבִּירִים{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|מָ}}גִנָּתָם / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּצִנָּתָם מִסְתַּחֲרִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּאִמְרָתֶךָ מְהַסְתָּרִים{{ש}} מֵרוּחַ עָרִיצִים הֱיוֹת נִסְתָּרִים{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|הַ}}צְהָלָה וְשַׁעַט / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּצִחֲצוּחַ וּמַעַט{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּאוֹר כַּשַֹּלְמָה עָט{{ש}} מֵרוֹם שָֹרָם דִּכּוּי בַּעַט{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|הַ}}גָּפַת תְּרֵסִים / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּשִׁפְעַת קַלְגַּסִּים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּמָגֵן חוֹסִים, בְּמָגֵן מִתְגַּיְסִים{{ש}} שׁוֹבֵר מַטֵּה גְּאוֹן גַּסִּים{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|קַ}}רְנֵי נְבָחִים / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּקוֹל צְוָחִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּקוֹלוֹ בְּמֵי שְׁבָחִים{{ש}} מְפָרֵק וּמְפוֹצֵץ סַלְעֵי צְחִיחִים{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס עָרְכָּן / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּטַכְסִיס צָרְכָּן{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּאֵין כְּעֶרְכּוֹ עֶרְכָּן וְאַרְכָּן{{ש}} מֵקִים מוּרְכָן לְבָמוֹת דּוֹרְכָן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|נַ}}צְחָנֵימוֹ / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּרַצְחָנֵימוֹ הַבְטָחוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם נֵצַח יִשְֹרָאֵל כַּפֵּינוּ שְׁטוּחוֹת{{ש}} מִלַּעֲרוֹץ וּמִלִּירָא וּמִלֵּרוֹךְ טוּחוֹת{{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}{{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ / עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] [[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 3ub5fx6iukvbb48khzhi6bodnpv6c75 3079548 3079512 2026-08-28T08:39:51Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3079548 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''שלמה הקטן'''}} <קטע התחלה=נעילה/>חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ / עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כג ג|וגם=מ"א יח לז}}{{ש}} עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים עט ט|וגם=דה"ב יד י}}<קטע סוף=נעילה/> {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|שָׁ}}לִישֵׁימוֹ / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּפָרָשֵׁימוֹ בִּקְרָב{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם קָדְשְׁךָ לְהִתְעָרֵב{{ש}} שׁוֹכֵן שַׁחַק לְיִשְׁעֵנוּ תְּקָרֵב{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנָם / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בִּגְאוֹנָם מִתְפָּאֲרִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּרַב לְהוֹשִׁיעַ מִתְגַּבְּרִים{{ש}} לַעֲזֹר לְאֵין כֹּחַ מַכְבִּירִים{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|מָ}}גִנָּתָם / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּצִנָּתָם מִסְתַּחֲרִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּאִמְרָתֶךָ מְהַסְתָּרִים{{ש}} מֵרוּחַ עָרִיצִים הֱיוֹת נִסְתָּרִים{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|הַ}}צְהָלָה וְשַׁעַט / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּצִחֲצוּחַ וּמַעַט{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּאוֹר כַּשַֹּלְמָה עָט{{ש}} מֵרוֹם שָֹרָם דִּכּוּי בַּעַט{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|הַ}}גָּפַת תְּרֵסִים / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּשִׁפְעַת קַלְגַּסִּים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּמָגֵן חוֹסִים, בְּמָגֵן מִתְגַּיְסִים{{ש}} שׁוֹבֵר מַטֵּה גְּאוֹן גַּסִּים{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|קַ}}רְנֵי נְבָחִים / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּקוֹל צְוָחִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּקוֹלוֹ בְּמֵי שְׁבָחִים{{ש}} מְפָרֵק וּמְפוֹצֵץ סַלְעֵי צְחִיחִים{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס עָרְכָּן / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּטַכְסִיס צָרְכָּן{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּאֵין כְּעֶרְכּוֹ עֶרְכָּן וְאַרְכָּן{{ש}} מֵקִים מוּרְכָן לְבָמוֹת דּוֹרְכָן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|נַ}}צְחָנֵימוֹ / {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּרַצְחָנֵימוֹ הַבְטָחוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם נֵצַח יִשְֹרָאֵל כַּפֵּינוּ שְׁטוּחוֹת{{ש}} מִלַּעֲרוֹץ וּמִלִּירָא וּמִלֵּרוֹךְ טוּחוֹת{{רפרן|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}{{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ / עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ|עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 3hkw1465hmtdmylnmsoxarcxxlsj7ip 0 1726420 3079516 3028868 2026-08-28T08:37:34Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079516 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יצחק''' (אבן גיאת)}} בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר / קְרָאתִיךָ אֵל מְהֻלָּל{{ש}} {{סי|יֶ}}עֱרַב לְךָ חִין עֶרְכִּי / יוֹם לִבִּי לְךָ סוֹלָל{{ש}} וְתַגִּיהַּ אֶת חָשְׁכִּי / וּכְאוֹר בֹּקֶר יְהֻלָּל{{ר1}} מַלְכִּי וֵאלֹהָי, כִּי / אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל.{{ממס|תהלים ה ג}} {{סי|צָ}}רַי מַזְעִימֶיךָ / בְּאַף חֵרְפוּ עַמֶּךָ{{ש}} וְנָשָֹאתִי אֵימֶךָ / בְּרֶגֶשׁ שְׁאוֹן קָמֶיךָ{{ש}} שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ / וַחֲרוֹן אַף מִמְּרוֹמֶיךָ{{ר1}} וְקַנֵּא אֵל לִשְׁמֶךָ / אֲשֶׁר בַּגּוֹיִם מְחֻלָּל{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|הזחה=2|מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל}}}} {{סי|חַ}}י רוֹכֵב עַל עָב קַל / אִם תַּעֲלֵנִי בְּמִשְׁקַל{{ש}} צִדְקִי כְּחוֹל יָם יִתְקַל / וְרִשְׁעִי כְנוֹצָה יֵקַל{{ש}} וְאִם נְתִיב אָרְחִי מְעֻקָּל / וְדִינִי כְּשׁוֹר הַנִּסְקָל{{ר1}} שָׁקְלָה בְּפֶלֶס מְהֻלָּל / אִישׁ מִפְּשָׁעִים מְחוֹלָל{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|הזחה=2|מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל}}}} {{סי|ק}}וֹמֵם אָרוֹן וּבַדָּיו / וְהַלְבֵּשׁ אַהֲרֹן מַדָּיו{{ש}} וְרוֹבֶה וְצוֹדֶה בְּצֵדָיו / יֹאכַל פְּרִי מַעְבָּדָיו{{ש}} וְאִישׁ נוֹהֵם עַל מְרָדָיו / לְשׁוֹן אֵשׁ תֹּאכַל בַּדָּיו{{ר1}} וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו / כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|הזחה=2|מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל}}}} קָדוֹשׁ עַל כָּל אָדוֹן / עִם כָּל יְצוּרָיו נָדוֹן{{ש}} חֲזֵה יְרִיבִי אִישׁ מָדוֹן / מְדַבֵּר עָלַי בְּזָדוֹן{{ש}} וְנוֹכְחִי יְעוֹרֵר כִּידוֹן / וְתוֹתָח בִּי יָדוֹן{{ר1}} תְּנָה אֶת נַפְשִׁי לְשָׁלָל / מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל {{רפרן|הזחה=2|מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל}}{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|{{הור|קהל:}} בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר / קְרָאתִיךָ אֵל מְהֻלָּל|יֶעֱרַב לְךָ חִין עֶרְכִּי / יוֹם לִבִּי לְךָ סוֹלָל|וְתַגִּיהַּ אֶת חָשְׁכִּי / וּכְאוֹר בֹּקֶר יְהֻלָּל|מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:יצחק אבן גיאת]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 5bhm69nmwfxff1q1134b7ng8tp9x67f 0 1726432 3079523 3028685 2026-08-28T08:37:35Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079523 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יצחק'''}} חוֹקֵר הַכֹּל וְסוֹקֵר / וּמֵבִין אֶל מִפְעָלִי{{ש}} אִם פָּעַלְתִּי שֶׁקֶר / וּמַהֲתַלּוֹת בַּעֲמָלִי{{ש}} אֶת עֲוֹנִי לֹא תְבַקֵּר / וְאַל תִּדְרֹשׁ לְמַעֲלָלִי{{ר2}} יְיָ בֹּקֶר / תִּשְׁמַע קוֹלִי.{{ממס|תהלים ה ד}} {{סי|י}}וֹצְרִי אֲשֶׁר בַּזֶּרֶת / תִּכֵּן מְרוֹמֵי קֶרֶת{{ש}} לְךָ אֶכּוֹנָה עֲטֶרֶת / בַּשְּׁלִישִׁי אַשְׁמוֹרֶת{{ש}} אֲשֶׁר תַּאֲזִין הָעֲתֶרֶת / וּלְיֶשְׁעֲךָ סוֹבֶרֶת{{ש}} וְתִשְׁלַח הַמִּגְעֶרֶת / לְהוֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת{{ש}} אֲשֶׁר גַּאֲוָה מְדַבֶּרֶת / וְאֵין בִּלְתָּהּ אוֹמֶרֶת{{ש}} וּמְקוֹם מִקְטַר קְטֹרֶת / וְהַדְּבִיר וְהַמְכַפֶּרֶת{{ש}} אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם שָׁרֵת / שָׂמוּהוּ מַעֲבוֹרֶת{{ש}} תִּדְבַּק בָּהּ מַמְאֶרֶת / כְּמוֹ כָּבֵד לְיוֹתֶרֶת{{ר1}} וַחֲמַת קֶרִי יְקַר / כָּל מַכָּה וְכָל חֳלִי {{רפרן|הזחה=3|יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי}} {{סי|צ}}וּר שִׁמְךָ אֵל קַנָּא / עַתָּה מַה לְּךָ בַּשֵּׁנָה{{ש}} שָׁנָה אַחַר שָׁנָה / יְמִינְךָ נָטְעָה כַנָּה{{ש}} מְאֹד נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנָה / זֶה מָכַר וְזֶה קָנָה{{ש}} לְאוֹם בְּשִׁפְלוּת נִתְכַּנָּה / וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה{{ש}} מִשְׁפָּטֶיךָ נְכוֹנָה / אִין דִּינָא בְּלֹא דִּינָא{{ש}} אַךְ קַנֵּא לְנֶאֱמָנָה / מִימִינְךָ נִתָּנָה{{ש}} וּבָהּ כָּתוּב מִי מָנָה / וְעַתָּה כַּצֹּאן נִמְנָה{{ש}} צוּרִי עוֹרְרָה נָא / [וְהַשְׁחִיתָהּ מִכַּנָּהּ{{ר1}} וְאֶת הָרִשְׁעָה תְּעַקֵּר /] אֱלֹהִים יְיָ חֵילִי {{רפרן|הזחה=3|יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי}} {{סי|חֲ}}סִין {{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו / וְשׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים{{ש}} דּוֹן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן / מִשְׁפַּט רְצוּצִים וּמְעֻנִּים{{ש}} וְעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים / בְּיָדְךָ אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים{{ש}} וּמִשְׁפָּטִי מֵאִתְּךָ יֵצֵא כַּנֹּגַהּ אֵל אֱמוּנִים{{ש}} לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב אֲשֶׁר יַחֲלִיף עִנְיָנִים{{ש}} וְגָזַרְתָּ שֵׁשׁ שָׁנִים / אֲשֶׁר לַעֲבָדִים נִקְנִים{{ש}} וְכַמָּה שֵׁשׁ חָלְפוּ לִי וְלֹא אָהַבְתִּי אֲדוֹנִים{{ש}} וְאִם נִמְכַּרְתִּי לְעֵקֶר / וְלֹא אֶגָּאֵל בַּשָּׁנִים{{ר1}} בִּקְרוֹבִים דִּין עֵקֶר / וְאַתָּה קְרוֹבִי וְגוֹאֲלִי {{רפרן|הזחה=3|יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי}}<noinclude> [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:חתימה]] bqi9jtgjgrez40ws5wr93g17ur6fzv4 0 1726544 3079530 3028716 2026-08-28T08:37:37Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079530 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יצחק בן שמואל'''; '''א"ב'''}} <קטע התחלה=נעילה/>{{סי|יַ|1}}חְבִּיאֵנוּ {{סי|צֵ|1}}ל יָדוֹ / תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה{{ש}} {{סי|חֹ|1}}ן יָחֹן / כִּי יִבְחֹן / לֵב עָקֹב לְהָכִינָה{{ש}} {{סי|ק|1}}וּמָה נָא אֱלֹהֵינוּ / עֻזִּי עֻזָּה נָא{{ר1}} יְיָ לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה<קטע סוף=נעילה/> {{סי|אָ}}נָה אֵלֵךְ מֵרוּחֲךָ / וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח{{ש}} {{סי|בִּ}}ינוֹתִי אֵין מָנוֹס / פְּאַת מַעֲרָב וּמִזְרָח{{ש}} {{סי|גֻּ}}לְגַּלְתִּי אַחֲרֶיךָ / לְשַׁחֲרֶךָ / יַחַד כַּגֵּר כָּאֶזְרָח{{ר1}} {{סי|בְּ|1}}הִשָּׁפְטִי לְצִדְקָתִי / הַשְֹמְאִילָה וְהַיְמִינָה {{רפרן|הזחה=3|יְיָ לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה}} {{סי|דּ}}וֹק שָׁמֶיךָ בְּיַרְכְּתֵיהֶם / גַּם שָׁם אִם אֶסַּק{{ש}} {{סי|ה}}וֹדְךָ שָׁם לְשָׁפְטֵנִי / עַל כָּל הַנֶּעֱסַק{{ש}} {{סי|וַ}}הֲגִיגִי / בְּרֹב שִׁגְגִי / כְּכִיּוֹר אֵשׁ נִשַּׂק{{ר1}} {{סי|נִ|1}}צְרָה דַּל שְֹפָתֵינוּ / תֵּת לָנוּ חֲנִינָה {{רפרן|הזחה=3|יְיָ לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה}} {{סי|זָ}}וֵי שְׁאוֹל בְּמַחְתַּרְתּוֹ / אַף כִּי אַצִּיעַ{{ש}} {{סי|חָ}}זִיתִי וְהִנְּךָ שָׁם / לְחַבְּרָה וּלְהַפְצִיעַ{{ש}} {{סי|טָ}}פַשׁ לִבִּי וְהָחֳרַד / כִּי בֵּינִי לְבֵין מָוֶת כִּפְסִיעַ{{ר1}} {{סי|שָׁ|1}}מוֹר שְׁאֵרִית נִדָּחַי / בְּכָל פִּנָּה וּפִנָּה {{רפרן|הזחה=3|יְיָ לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה}} {{סי|יָ}}ם גָּדוֹל בְּאַחֲרִיתוֹ / אַף כִּי אֶשְׁכּוֹנָה{{ש}} {{סי|כַּ}}ף יְמִינְךָ תֹּאחֲזֵנִי / וּמַה לְּנַפְשִׁי אֶשְׁכּוֹנָה{{ש}} {{סי|ל}}וּלֵי רֹב רַחֲמֶיךָ / דְּרָכַי לֹא אֶסְכּוֹנָה{{ר1}} {{סי|מְ|1}}שֹׁךְ חֶסֶד לְנִגָּשִֹים / תַּחַת יַד עֲדִינָה {{רפרן|הזחה=3|יְיָ לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה}} {{סי|מִ}}דַּת לַיְלָה תְּסוֹבְבֵנִי / אָז יְשׁוּפֵנִי חשֶׁךְ{{ש}} {{סי|נְ}}גוֹהוֹת / לְךָ הָאֲפֵלוֹת / כְּאוֹר יָהֵל וּמוֹשֵׁךְ{{ש}} {{סי|סָ}}מַר בְּשָֹרִי מִפַּחְדְּךָ / כְּשֹׁךְ נָחָשׁ נוֹשֵׁךְ{{ר1}} {{סי|וְ|1}}עַל הַדָּם / כְּמוֹ נִרְדָּם / בְּיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה {{רפרן|הזחה=3|יְיָ לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה}} {{סי|עָ}}לַי שַׁתָּ כַּפֶּכָה / אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי{{ש}} {{סי|פָּ}}נֹה אֶפְנֶה / אָנָה וְאָנֶה / אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָנִי{{ש}} {{סי|צְ}}רַפְתַּנִי בַּל תִּמְצָא / יְיָ חֲקַרְתַּנִי{{ר1}} {{סי|אָ|1}}ח וְאָחוֹת / וְצַחְצָחוֹת / בְּלַעַג לָשׁוֹן וְאֵין בִּינָה {{רפרן|הזחה=3|יְיָ לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה}} {{סי|קַ}}דְּמָה נָא רַחֲמֶיךָ / כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה {{סי|שַׁ}}וְעַת גְּדָיֶיךָ / וַעֲמַל צֹאן אוֹבְדוֹת{{ש}} {{סי|תְּ}}פַלְּטֵנוּ / הֱיֵה לָנוּ / לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת{{ר1}} {{סי|לְ|1}}כָה לָנוּ לִישׁוּעָה / כִּלְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה {{רפרן|הזחה=3|יְיָ לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה|יַחְבִּיאֵנוּ…}}<noinclude> [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 749pnzbue75ap8l7vb5bc7eknloaolh 0 1726548 3079535 3028723 2026-08-28T08:37:39Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079535 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''שלמה ברבי שמואל ברבי אליה חזק'''}} <קטע התחלה=נעילה/>יַשְׁמִיעֵנוּ סָלַחְתִּי / יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן{{ש}} בִּימִין יֶשַׁע / לְהִוָּשַׁע / עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן{{ש}} בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ{{ר2}} יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ל יא}}<קטע סוף=נעילה/> {{סי|שִׁ}}וִּיתִי / עֶזְרָתִי / עַל גִּבּוֹר וְנִשָֹּא{{ש}} {{סי|לִ}}פְנֵי גוֹחִי / אֶשְׁפֹּךְ שִֹיחִי / אוּלַי פָּנַי יִשָֹא{{ש}} {{סי|מִ}}דָּתִי / כִּוַּנְתִּי / כַּסֵּדֶר אֲשֶׁר עָשָֹה{{ר1}} {{סי|הֲ}}לֹא יַקִּיר / מְקַרְקֵר קִיר / עוֹד זָכוֹר תִּזְכְּרֶנּוּ {{רפרן|הזחה=3|יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ}} {{סי|בְּ}}בֹא כְּגַל / הַגַּלְגַּל / לְהַחֲלִיף הַשִּׁטָּה{{ש}} {{סי|רַ}}עְיָתְךָ / יוֹנָתְךָ / לְךָ פּוֹנָה הַבִּיטָה{{ש}} {{סי|בְּ}}אַוַּת נַפְשָׁהּ / הִגִּישָׁה / לִפְתֹּחַ בַּחֲרָטָה{{ר1}} {{סי|יָ}}מִין פְּשׁוּטָה / מִלְּמַטָּה / בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ {{רפרן|הזחה=3|יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ}} {{סי|שׁ}}וֹאֵל חֶסֶד / בְּהִוָּסֵד / הִנְנִי תֹּאמַר{{ש}} {{סי|מָ}}רוּת יֶצֶר / הִבָּצֵר / קָבוּעַ כְּבַמַּסְמָר{{ש}} {{סי|וּ}}לְצַוָּאר / כְּמוֹ סַוָּאר / הֻטַּל לְמִשְׁמָר{{ר1}} וּמִי {{סי|אָ}}זַר / זֵר לְזָר / וּמִי אַכְזָר כִּי יְעוּרֶנּוּ {{רפרן|הזחה=3|יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ}} {{סי|לַ}}חֲבַצֶּלֶת / פְּתַח דֶּלֶת / אֱלוֹהַּ מִמַּעַל{{ש}} {{סי|בִּ}}ינָה הֲגִיגִי / לְהַצִּיגִי / בְּתוֹךְ שַׁעַר הַנִּנְעַל{{ש}} {{סי|רַ}}חֲמֵנוּ / קַדְּמֵנוּ / צֳרִי וּמָזוֹר הַתְעַל{{ר1}} {{סי|בָּ}}רֵר חִכִּי / לְהַצְדִּיקִי / יְבֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ {{רפרן|הזחה=3|יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ}} {{סי|י}}וֹנַת אֵלֶם / מִשָּׁלֵם / חֵלֶק יָפֶה תַּגִּיעַ{{ש}} {{סי|א}}וֹת צֶדֶק / בְּהִצְטַדֵּק / בְּיִרְאָתְךָ לְהוֹשִׁיעַ{{ש}} {{סי|לְ}}ךָ תִקְרָא / עֵת לְשַׁחְרְרָהּ / אָדוֹן בְּזוֹ הַשָּׁעָה{{ר1}} וַתֵּק {{נוא|{{סי|יַ}}תֵּק}} תֵּק / מִנַּרְתֵּק / כְּאוֹר תּוֹצִיא דִּינֵנוּ {{רפרן|הזחה=3|יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ}} {{סי|הַ}}צְלִיחִי / בְּמִשְׁלָחִי / אָשִׁיב שׁוֹלְחִי דָּבָר{{ש}} {{סי|חִזַּקְ}}תָּ / חֹק חַקְתָּ / עֶשֶֹר וְשָׁלשׁ כִּמְדֻבָּר{{ש}} מַחֲזִיקָם / וְלֹא רֵיקָם / שֻׁלַּחְתִּי לְהִתְגַּבָּר{{ר1}} וְכֹה תַעֲשֶֹה / עָוֹן נוֹשֵֹא / עַתָּה תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ {{רפרן|הזחה=3|יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ}}<noinclude> [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:חתימה]] 0q9mvgehy3fckvm9rs9v9rvwc1tor4r 0 1726549 3079525 3028698 2026-08-28T08:37:36Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079525 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יהודה אריה ממודינא'''}} {{סי|י}}וֹם זֶה יְהִי מִשְׁקַל כָּל חַטֹּאתַי {{ר1}} בָּטֵל בְּמִעוּטוֹ כִּדְמוּת יָרֵחַ {{ש}} {{סי|הַ}}יּוֹם, לְבַד מִסְפַּר זָכִיּוֹתַי {{ר1}} יַרְבֶּה, וְיָצִיץ צִיץ וִיהִי פוֹרֵחַ {{רפרן|הזחה=4|(יום זה)}} {{סי|וַ}}דַּאי זְדוֹן לִבִּי אֶצְלוֹ גָלוּי {{ר1}} חוּטֵי עֲוֹנוֹתַי עִם דּוֹק רִשְׁעִי {{ש}} {{סי|דִּ}}ינִי אֲנִי אֵדַע בָּאֵשׁ קָלוּי {{ר1}} כִּי רַע וּבִישׁ אָרַגְתִּי אֶל פִּשְׁעִי {{ר1}} {{סי|ה}}וֹלֵךְ בְּיוֹם וָיוֹם אַחַר בִּצְעִי {{ר2}} מִבֵּית מְקוֹם סֵפֶר תִּינוֹק בּוֹרֵחַ {{רפרן|הזחה=4|(יום זה)}} {{סי|אָ}}כֵן בְּחַבְלֵי שָׁוְא עָוֹן מוֹשֵׁךְ {{ר1}} אָחוֹר, לְךָ אֵלִי בָּאתִי נִצָּב {{ש}} {{סי|רִ}}פְאוּת לְאֶרֶס מַר נָחָשׁ נוֹשֵׁךְ {{ר1}} שׁוֹאֵל וּמִתְחַנֵּן נִכְאָב נֶעֱצָּב {{ר1}} {{סי|י}}וֹשֵׁב בְּעִנוּיֵי אֶבֶן מַחֲצָב {{ר2}} יָד פֶּה וְעַיִן אֵין לִי טַעַם וָרֵיחַ {{רפרן|הזחה=4|(יום זה)}} {{סי|הֵ}}ן רֹאשׁ חֳדָשִׁים אֶל עַמְּךָ נָתַתָּ {{ר1}} לִזְמַן כַּפָּרָה עַל כָּל תּוֹלְדוֹתָם {{ש}} {{סי|מֵ}}אֵת אֲהוּבֶיךָ שׂוֹטֵן הִשְׁבַּתָּ {{ר1}} עַל כֵּן אֲקַדֶּמְךָ בִּתְחִנָּתָם {{ר1}} {{סי|מִ}}יּוֹם לְפָנָיו בָּא כִּי אָז אֵיתָם {{ר2}} אָשׁוּב לְאִישׁ תּוֹשָׁב לֹא עוֹד אוֹרֵחַ {{רפרן|הזחה=4|(יום זה)}} {{סי|וּ}}בְרֹב חֲסָדֶיךָ אַתָּה מַלְכִּי {{ר1}} תָּקוּם תְּרַחֵם אֶת צִיּוֹן קָדְשֵׁנוּ {{ש}} {{סי|דִּי}}רַת מְנוּחָתְךָ שִׂים כָּבוֹד, כִּי {{ר1}} בָהּ נַעֲלֶה עוֹלוֹת רָאשֵׁי חָדְשֵׁנוּ {{ר1}} {{סי|נָא}} אֵל שְׁלַח נוֹשֵׂא נֵזֶר רֹאשֵׁנוּ {{ר2}} כִּי שָׁם לְבָבֵנוּ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ {{רפרן|הזחה=4|(יום זה)}}<noinclude> [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:יום כיפור קטן]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 0u1sba5gk5niz15ek4614kxe0doimej 0 1726584 3079543 3028560 2026-08-28T08:37:41Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079543 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח עדות אשכנז== <קטע התחלה=אשכנז/><קטע התחלה=מערבי1/>{{הור|סימן: '''שלמה''' (אבן גבירול)}} {{סי|שְׁ}}עֵה נֶאֱסַר / אֲשֶׁר נִמְסַר / בְּיַד בָּבֶל וְגַם שֵׂעִיר{{ש}} לְךָ יֶהֱמֶה / זֶה כַּמֶּה / וְיִתְחַנֵּן כְּבֶן צָעִיר{{ר1}} יוֹם גָּבַר הָאוֹיֵב / וַתִּבָּקַע הָעִיר {{סי|לְ}}זֹאת אִכַּף / וְאֶסְפֹּק כַּף / בְּיוֹם חִמֵּשׁ פִּזְרוֹנִי{{ש}} וְעַל רֶגֶל / הָעֵגֶל / הַלּוּחוֹת יְצָאוּנִי{{ש}} וְגַם הִשְׁמִיד / הַתָּמִיד / וּבַסּוּגַר הֱבִיאַנִי{{ש}} וְהוּשַׂם אֱלִיל / בְּהֵיכַל כְּלִיל / וּמֵעֲצָתוֹ כְּלָאַנִי{{ש}} וְהַמִּנְחָה / הוּנָחָה / וְדָתְךָ צָר בָּאֵשׁ הִבְעִיר <קטע סוף=מערבי1/>{{רפרן|יוֹם גָּבַר הָאוֹיֵב וַתִּבָּקַע הָעִיר}}<noinclude>{{הערה|החוזר נמצא לאורך כל הפיוט אף בחלק מדפוסי אשכנז המערבי (המאוחרים).}}</noinclude><קטע סוף=אשכנז/><קטע התחלה=מערבי1/><includeonly>{{רפרן|(יוֹם גָּבַר הָאוֹיֵב וַתִּבָּקַע הָעִיר)}}</includeonly><קטע התחלה=אשכנז/> {{סי|מְ}}אֹד אֶתְחַל / וְאֶתְחַלְחַל / בְּיוֹם שַׁדַּי דְּחָפַנִי{{ש}} <קטע סוף=מערבי1/><קטע התחלה=מערבי2/>וְהַשְּׁפִיפוֹן / מִצָּפוֹן / כְּשִׁבֹּלֶת שְׁטָפַנִי{{ש}} <קטע סוף=מערבי2/><קטע התחלה=מערבי1/>מְאוֹר חָשַׁךְ / וְגַם שֵׁשַׁךְ / כְּמוֹ כַדּוּר צְנָפַנִי<noinclude>{{הערה|בדפוסי אשכנז המערבי סדר שני חרוזים אלו הפוך.}}</noinclude>{{ש}} <קטע סוף=מערבי1/><קטע התחלה=מערבי2/>וְהַצַּיָּד / שָׁלַח יָד / וְהַצָּפִיר וְהַשָּׂעִיר <קטע סוף=מערבי2/>{{רפרן|יוֹם גָּבַר הָאוֹיֵב וַתִּבָּקַע הָעִיר}}<קטע סוף=אשכנז/><קטע התחלה=מערבי2/><includeonly>{{רפרן|(יוֹם גָּבַר הָאוֹיֵב וַתִּבָּקַע הָעִיר)}}</includeonly><קטע התחלה=אשכנז/> {{סי|ה}}וֹד לִבִּי / וּמִשְׂגַּבִּי / הֲלָעַד אַפְּךָ יֶעֱשַׁן{{ש}} [הֲלֹא תִרְאֶה / עַם נִלְאֶה / אֲשֶׁר הָשְׁחַר כְּמוֹ כִבְשָׁן]<noinclude>{{הערה|בער כתב שחרוז זה אינו בכ"י.}}</noinclude>{{ש}} גְּדֹר פִּרְצִי / בְּבֶן פַּרְצִי / וּמֵחֶדֶק לְקוֹט שׁוֹשָׁן{{ש}} בְּנֵה בֵּית זְבוּל / לְהָשִׁיב גְּבוּל / הַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן{{ש}} וְעַיִן פְּקַח / וְנָקָם קַח / מֵאֵצֶר וּמִדִּישָׁן{{ש}} שְׁפֹט אִלֵּם / וְאָז יְשַׁלֵּם / הַמַּבְעֶה וְהַמַּבְעִיר {{רפרן|יוֹם גָּבַר הָאוֹיֵב וַתִּבָּקַע הָעִיר}}<קטע סוף=אשכנז/><includeonly>{{רפרן|הזחה=2|{{הור|(קהל:)}} שְׁעֵה נֶאֱסַר / אֲשֶׁר נִמְסַר / בְּיַד בָּבֶל וְגַם שֵׂעִיר|לְךָ יֶהֱמֶה / זֶה כַּמֶּה / וְיִתְחַנֵּן כְּבֶן צָעִיר|יוֹם גָּבַר הָאוֹיֵב / וַתִּבָּקַע הָעִיר}}</includeonly><קטע סוף=מערבי2/> ==נוסח עדות המזרח== <קטע התחלה=מזרח/>{{סי|שְׁ}}עֵה נֶאְסָר / אֲשֶׁר נִמְסַר / בְּיַד בָּבֶל וְשַׂר הָעִיר{{ש}} לְךָ יֶהֱמֶה / זֶה כַמֶּה / וְיִתְחַנֵּן כְּבֵן צָעִיר{{ש}} מוּלְךָ צוּר / בְּלֵב עָצוּר / הֶמְיַת מֵעָיו יַסְעִיר{{ר1}} יוֹם גָּבַר הָאוֹיֵב / וַתִּבָּקַע הָעִיר {{סי|לְ}}זֹאת אִכַּף / וְאֶסְפֹּק כַּף / בְּיוֹם חָמֵשׁ קְרָאוּנִי{{ש}} וְעַל רֶגֶל / הָעֵגֶל / הַלּוּחוֹת יְצָאוּנִי{{ש}} וְלָכַד זָר / הַמִּבְצָר / וּבְמַסְגֵּר הֱבִיאָנִי{{ש}} וְגַם הִשְׁמִיד / הַתָּמִיד / וּמֵעֲשׂוֹתוֹ כְּלָאָנִי{{ש}} וְהוּשָׂם אֱלִיל / בְּהֵיכַל כְּלִיל / וְדָתְךָ זָר בָּאֵשׁ הִבְעִיר {{סי|מְ}}אֹד אֶתְחַל / וְאֶתְחַלְחַל / בְּיוֹם שַׁדַּי חֲשָׂפַנִי{{ש}} וְהַשְּׁפִיפוֹן / מִצָּפוֹן / כְּשִׁבֹּלֶת שְׁטָפַנִי{{ש}} וְנָהַג שְׁבִי / אֶרֶץ צְבִי / וְגַם כַּדּוּר צְנָפַנִי{{ש}} יוֹם חָשַׁךְ / מְאוֹר שֵׁשַׁךְ / לְיַד פָּרַס דְּחָפַנִי{{ש}} אֲכָלַנִי / הֲמָמַנִי / וְקִינָה עֲלֵי זֹאת אָעִיר {{סי|הֲ}}לָעַד בִּי / מִשְׂגַּבִּי / הֲלָעַד אַפְּךָ יֶעְשַׁן{{ש}} גְּדֹר פִּרְצִי / בְּבֶן פַּרְצִי / וּמֵחֶדֶק לְקֹט שׁוֹשָׁן{{ש}} עַיִן פְּקַח / תְּפִלָּתִי קַח / כְּמוֹ חֵלֶב הַמְדֻשָׁן{{ש}} בְּנֵה בֵית זְבוּל / וְהָשֵׁב גְּבוּל / הַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן{{ש}} שְׁפֹט אִלֵּם / וְאָז יְשַׁלֵּם / הַמַּבְעֶה וְהַמַּבְעִיר.<קטע סוף=מזרח/><noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:שירים במשקל המרנין]] [[קטגוריה:פיוטי שבעה עשר בתמוז]] </noinclude> pwr8no206of5vodyen0mzbrzldgj39x 0 1726886 3079522 3077451 2026-08-28T08:37:35Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079522 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן '''תשר"ק''', '''משלם'''}} בִּמְתֵי מִסְפָּר חִלִּינוּ פָנֶיךָ {{ש}} לְשַׁוְעַת נְכֵאִים אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ {{ש}} הַקְשֵׁב תְּחִנָּתָם מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ {{ש}} כְּבִימֵי מֹר וַהֲדַס הוֹשַׁעְתָּ בָנֶיךָ {{סי|תְּ}}הִלּוֹת יִשְׂרָאֵל אַתָּה יוֹשֵׁב {{ש}} {{סי|שַׁ}}וְעָתָם מַאֲזִין וְרִנָּתָם קוֹשֵׁב {{ש}} {{סי|רִ}}פְאוּת לְמַחַץ מַקְדִּים וּמְחַשֵּׁב {{ש}} {{סי|קְ}}נוּיֶיךָ לְהֵיטִיב וְנָוֵיהֶם לְיַשֵּׁב {{רפרן|הזחה=2|(במתי)}} {{סי|צָ}}ר וְאוֹיֵב הִלְטִישׁ עֵינָיו {{ש}} {{סי|פִּ}}יהוּ פָעַר לִשְׁאוֹף עָנָיו {{ש}} {{סי|עִ}}שֵּׁת בְּשֶׁלּוֹ לְהַשְׁמִיד קְהַל הֲמוֹנָיו {{ש}} {{סי|סֶ}}גֶל לְאַבֵּד חָרַת בְּנִשְׁתְּוָנָיו {{רפרן|הזחה=2|(במתי)}} {{סי|נ}}וֹקֵם לְצָרִים וְנוֹטֵר לְאוֹיְבִים {{ש}} {{סי|מָ}}דַדְתָּ מִדָּתָם כְּזָדוּ לַאֲהוּבִים {{ש}} {{סי|ל}}וֹחֵם וְנִינָיו הוּתְלוּ מֻצְלָבִים {{ש}} {{סי|כְּ}}בַחֲרוֹזֶת דָּגִים חֹרְזוּ תְּחוּבִים {{רפרן|הזחה=2|(במתי)}} {{סי|י}}וֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ צוֹרְרִים {{ש}} {{סי|טִ}}בְחָה לָשִׁית בְּעַם נְצוּרִים {{ש}} {{סי|חֻ}}לְּפָה הַדָּת וְנָפְלוּ פְגָרִים {{ש}} {{סי|זֻ}}לְעֲפוּ זוֹעֲמוּ מוּבָסִים מֻגָּרִים {{רפרן|הזחה=2|(במתי)}} {{סי|וּ}}בְכֵן יִתְעַלֶּה שִׁמְךָ וְיִתְנַשָּׂא {{ש}} {{סי|ה}}וֹדְךָ שְׁמֵי שָׁמַיִם כִּסָּה {{ש}} {{סי|דַּ}}כִּים בְּרוֹמִמְךָ נְתוּנִים לִמְשִׁסָּה {{ש}} {{סי|גֵּ}}יא וַאֲפָסֶיהָ תְּהִלָּתְךָ מְכַסָּה {{רפרן|הזחה=2|(במתי)}} {{סי|בִּ}}ינָה הֲגִינֵנוּ עַתָּה וּרְאֵה בַצָּר {{ש}} {{סי|בְּ}}אַפְּךָ קוּמָה עַל צוֹרֵר הַצָּר<noinclude>{{הערה|נ"א ('מפני השלום'): הֲשִׁיבֵנוּ לִמְנוּחָתֶךָ כִּי יָדְךָ לֹא תִקְצָר}}</noinclude>{{ש}} {{סי|אָ}}דוֹן קְרָאנוּךָ מִן הַמֵּצָר {{ש}} {{סי|אָ}}נָּא הוֹצִיאֵנוּ לַמֶּרְחָב וְחַלְּצֵנוּ מִצָּר {{רפרן|הזחה=2|(במתי)}} {{סי|מְ}}אֹד תַּרְבֶּה לָּנוּ מְחִילָה {{ש}} {{סי|שְׁ}}מַע תְּפִלָּה וְהַעֲבֵר תִּפְלָה {{ש}} {{סי|ל}}וֹחֲצֵינוּ הַמְעַד וּמַלְּאֵם חַלְחָלָה<noinclude>{{הערה|נ"א ('מפני השלום'): לוֹחֲצֵינוּ יַשְׁלִימוּ אִתָּנוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ תַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלָה}}</noinclude>{{ש}} {{סי|מִ}}מֶּנּוּ רַחֲמֶיךָ לֹא תִכְלָא {{רפרן|הזחה=2|(במתי)}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:תענית אסתר]] </noinclude> oudz0wq9bowp8kh3cdtur1g77112nc1 0 1727439 3079524 3072785 2026-08-28T08:37:36Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079524 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''בנימן'''}} הוֹרֵיתָ דֶרֶךְ תְּשׁוּבָה לְבַת הַשּׁוֹבֵבָה{{ש}} בֵּין כֶּסֶא לֶעָשׂוֹר עָדֶיךָ לָשׁוּבָה{{ר1}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה.{{ממס|איכה ה כא}} {{סי|אָ}}ז מֵאָז מִקֶּדֶם הִקְדַּמְתָּ תְּשׁוּבָה{{ש}} {{סי|בְּ}}טֶרֶם הִמְתַּחְתָּ עֶרֶץ וִיסוֹדֵי רְגוּבָה{{ש}} {{סי|גַּ}}ם לְכָל הַשָּׁבִים צֳרִי וּמַרְפֵּא חֲשׁוּבָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹפְקֵי דְלָתֶיךָ רֵיקָם מִלְּהָשִׁיבָה {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|(הורית)}}}} <noinclude>{{רפרן|הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה}}</noinclude> {{סי|הֵ}}ן רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל אֲשֶׁר רִאשׁוֹן נוֹצָר{{ש}} {{סי|וְ}}נִסִּיתוֹ בְּמִצְוָה קַלָּה וְאוֹתָהּ לֹא נָצָר{{ש}} {{סי|זָ}}עַמְתָּ וְאָנַפְתָּ עָלָיו שְׁנוֹתָיו לְקַצֵּר{{ש}} {{סי|חָ}}זַר בִּתְשׁוּבָה וּכְאִישׁוֹן הֻנְצָר{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|(הורית)}}}} <noinclude>{{רפרן|הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה}}</noinclude> {{סי|טָ}}עָה גִזְעוֹ דְּמֵי אָחִיו בְּשָׁפְכוֹ{{ש}} {{סי|יִ}}סַּרְתּוֹ בְּנָע וָנָד לֶכֶת כֹּה וָכֹה{{ש}} {{סי|כָּ}}עֵת שָׁב אֵלֶיךָ וְעָזַב רֹעַ דַּרְכּוֹ{{ש}} {{סי|לְ}}שִׁבְעָתַיִם הֶאֱרַכְתּוֹ כָּל מוֹצְאוֹ בְּלִי לְהַכּוֹ{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|(הורית)}}}} <noinclude>{{רפרן|הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה}}</noinclude> {{סי|מְ}}חַלֵּל יְצוּעֵי יוֹלְדוֹ אֲשֶׁר פָּחַז כַּמַּיִם{{ש}} {{סי|נָ}}טָיוּ רַגְלָיו כִּמְעַט לוּלֵי שָׁפַךְ לֵב כַּמַּיִם{{ש}} {{סי|סָ}}רַח גּוּר אַרְיֵה בִּקְדֵשָׁה הִיא בָּעֵינַיִם{{ש}} {{סי|עֲ}}וֹנוֹ הוֹדָה וְהִכְרַעְתּוֹ לְצֶדֶק בְּמֹאזְנַיִם{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|(הורית)}}}} <noinclude>{{רפרן|הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה}}</noinclude> {{סי|פָּ}}רַץ גִּדְרוֹת עוֹלָם בֶּן עָמְרִי בְּרֶשַׁע{{ש}} {{סי|צַ}}לְמֵי אֲשֵׁרִים חָשַׁק וְהוֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶּשַׁע{{ש}} {{סי|קָ}}רַעְתָּ גְּזַר דִּינוֹ בְּשׁוּבוֹ מִלִּפְשַׁע{{ש}} {{סי|רֻ}}חַם כְּמוֹדֶה וְעוֹזֵב וּבְךָ נוֹשָׁע{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|(הורית)}}}} <noinclude>{{רפרן|הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה}}</noinclude> {{סי|שָׁ}}נְנוּ לְשׁוֹנָם כְּחֵץ אַנְשֵׁי עִיר הַגְּדוֹלָה{{ש}} {{סי|שִׁ}}גְיוֹנָם וּזְדוֹנָם רַבּוּ עַד לְמַעְלָה{{ש}} {{סי|תִּ}}תָּךְ חֲזוֹן הֲפִיכָתָם אֲחָזוּם רֶתֶת וְחַלְחָלָה{{ש}} {{סי|תְּ}}שׁוּבָה עָשֹוּ כְּהֹגֶן וְלִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדְךָ נִתְקַבְּלָה{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|(הורית)}}}} <noinclude>{{רפרן|הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה}}</noinclude> {{סי|בּ}}וֹחֵ{{סי|ן}} כְּלָיוֹת וָלֵב נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה{{ש}} {{סי|יַ}}דְּעֵנוּ מַדַּע לֶכֶת בְּאֹרַח יְשָׁרָה{{ש}} {{סי|מְ}}שׁוּבוֹתֵינוּ אִם רַבּוּ בְּפֶשַׁע וּסְרָרָה{{ש}} {{סי|נָ}}א לְמַעַנְךָ הֲשִׁיבֵנוּ עֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה כְּשׁוּרָה{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|(הורית)}}}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה}}}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} הוֹרֵיתָ דֶרֶךְ תְּשׁוּבָה לְבַת הַשּׁוֹבֵבָה|בֵּין כֶּסֶא לֶעָשׂוֹר עָדֶיךָ לָשׁוּבָה|הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> jyb59sma864x66nnguus9d5lfextqqo 0 1727494 3079514 3028842 2026-08-28T08:37:33Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079514 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''סילנו'''}} <קטע התחלה=נעילה/>אֶנְקַת מְסַלְּדֶיךָ{{ש}} תַּעַל לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ{{ש}} מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת עַם מְיַחֲדֶיךָ{{ש}} שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת בָּאֵי עָדֶיךָ<קטע סוף=נעילה/> {{סי|סְ}}לָחָה מִבֹּא בְּמִשְׁפָּט{{ש}} עַל עִנּוּי וְעַל עִוּוּת מִשְׁפָּט{{ש}} כִּי אִם לְפִי מִשְׁפָּט{{ש}} מִי יִצְדַּק לִפְנֵי אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=3|(אנקת)}}|{{רפרן|שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת בָּאֵי עָדֶיךָ}}}} {{סי|יְ}}דֵי עַם הַדְּחוּיִים{{ש}} תְּחַזְּקֵנוּ כְּאָז הֱיוֹת לְךָ אֲחוּיִים{{ש}} כִּי אִם לְפִי רְאוּיִים{{ש}} מַה יִּתְרוֹן שֶׁהֵם חַיִּים {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=3|(אנקת)}}|{{רפרן|שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת בָּאֵי עָדֶיךָ}}}} {{סי|לְ}}ךָ בְּהִתְחַנְּנִי בְּמוֹ פִי{{ש}} קַבְּלֵנִי כִּבְמִכְלַל יֹפִי{{ש}} כִּי אִם לְפִי דֹפִי{{ש}} הֵן אֲנִי שַׂמְתִּי יָדִי לְמוֹ פִי {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=3|(אנקת)}}|{{רפרן|שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת בָּאֵי עָדֶיךָ}}}} {{סי|נָ}}אוֹר כְּרַב חֶסֶד עִמָּנוּ תִפְעַל{{ש}} וְלֹא תְשַׁלֵּם לָנוּ כְּמִפְעָל{{ש}} כִּי אִם לְפִי פֹעַל{{ש}} מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי מִמַּעַל {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=3|(אנקת)}}|{{רפרן|שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת בָּאֵי עָדֶיךָ}}}} {{סי|וְ}}אִם הֵמַרְנוּ אֹמֶר{{ש}} שְׁעֵה וְקַבֵּל זֶמֶר{{ש}} כִּי אִם לְפִי מֶמֶר{{ש}} מַה יַּעֲשׂוּ שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=3|(אנקת)}}|{{רפרן|שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת בָּאֵי עָדֶיךָ}}}} בְּרַחֲמִים וְלֹא בְכַעַס{{ש}} הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם תַּעַשׂ{{ש}} כִּי אִם לְפִי מַעַשׂ{{ש}} וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעַשׂ {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=3|(אנקת)}}|{{רפרן|שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת בָּאֵי עָדֶיךָ}}}}<noinclude> [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> penkwk8wunxv6a7e2r2tdkoo5ng6t01 0 1727496 3079499 3028791 2026-08-28T08:34:37Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079499 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> <קטע התחלה=נעילה/>אֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים / הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹנִים{{ש}} וְרַחֵם אֶבְיוֹנִים / כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים{{ש}} וּזְכֹר בְּרִית אֱמוּנִים / שִׁבְעָה<noinclude>{{הערה|יש גורסים "שִׁבְעָה" או "שִׁבְעַת" כשהכוונה לשבעת בעלי הברית הנזכרים בשמונת בתי הפיוט (אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, דוד, ופינחס/אליהו). ויש גורסים "שֶׁבַע" או "שְׁבוּעַת", ואז הכוונה לשבועת הברית.}}</noinclude> אֵיתָנִים{{ר1}} וְאַל<noinclude>{{הערה|נ"א (בכל הפיוט): '''אַל''' – כלשון הכתוב.}}</noinclude> תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים.{{ממס|תהלים עט ח}}<קטע סוף=נעילה/> זְכֹר בְּרִית אֶזְרָח / אֲשֶׁר בֵּין חוֹחִים פָּרַח{{ש}} וּמִפְּאַת הַמִּזְרָח / בְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ זָרַח{{ש}} וּמֵאַרְצוֹ בָרַח / וְאַחֲרֶיךָ אֵל אָרַח{{ר1}} וּלְשִׁמְךָ צָרַח / וְהוּא בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר בְּרִית אִישׁ חֲמוּדוֹ / אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ עֲקָדוֹ{{ש}} וְשָׁלַח אֶת יָדוֹ / בְּמַאֲכֶלֶת שְׁחֹט יְחִידוֹ{{ש}} וּפִדְיוֹן שָׂם בַּעֲדוֹ / אַיִל עוֹלֶה בְמַעֲמָדוֹ{{ר1}} וְזַרְעוֹ צוּר הוֹדוֹ / פְּדֵה הַיּוֹם מִזֵּידוֹנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר בְּרִית אִישׁ תָּמִים / בָּרַח מֵאִישׁ דָּמִים{{ש}} בְּסֻלָּם מִמְּרוֹמִים / בִּשַּׂרְתּוֹ נִחוּמִים{{ש}} וְשָׂרָה אֶת עֲצוּמִים / וּמָצָא חֶסֶד וְרַחֲמִים{{ר1}} וְהַעֲבֵר נָא כְּתָמִים / וְהַלְבֵּן כַּשֶּׁלֶג שָׁנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר בְּרִית אִישׁ עָנָו / וְאֶת דָּת הֶגְיוֹנָיו{{ש}} וְלִקְהִלּוֹת הֲמוֹנָיו / וְאֶת דָּת חֶזְיוֹנָיו{{ש}} נוֹרָא בְּעֶלְיוֹנָיו / כְּבוֹדְךָ רָאוּ עֵינָיו{{ר1}} וּזְכֹר זֹאת אֲדֹנָיו / יְדָעוֹ פָּנִים בְּפָנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר בְּרִית שְׁלוּחֶךָ / מְכַהֵן בִּמְנוּחֶךָ{{ש}} וְשָׂם עוֹלוֹת מֵחֶיךָ / לְרֵיחַ נִיחֹחֶיךָ{{ש}} וְתִמּוּר רִקּוּחֶיךָ / כָּלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ{{ר1}} וְעָלָיו נְחֵה רוּחֶךָ / בְּבוֹאוֹ לִפְנַי וְלִפְנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר בְּרִית תָּם בִּלְבָבוֹ / נָגִיד בָּחַרְתָּ בּוֹ{{ש}} אֲשֶׁר מִכָּל סְבִיבוֹ / הִנַּחְתּוֹ מֵאוֹיְבוֹ{{ש}} וְרוּחֲךָ אֵל שִׂגְבוֹ / בְּעוֹזְרוֹ לָצֵאת וְלָבוֹא{{ר1}} יְקַדְּמוּךָ בְנִיבוֹ / כַּמָּה שָׁרִים וְנוֹגְנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר הַבְּרִית הַמְקַנֵּא / לְדוֹר עִקֵּשׁ מִתְאַנֶּה{{ש}} וְהֶעֱלִיתוֹ מְמֻנֶּה / לִמְבַשֵּׂר וּמְפַנֶּה{{ש}} וְעִם עֲלוֹת וּמְעֻנֶּה / אֵלָיו לְטוֹב תִּפְנֶה{{ר1}} וּשְׁעֵה עַם מְכֻנֶּה / בְּרַחֲמֶיךָ נִשְׁעָנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר נְבִיאֵי שָׁוְא הִכְרִית / הִסְתַּרְתּוֹ נַחַל כְּרִית{{ש}} וְזְכָר לָנוּ הַבְּרִית / אֲשֶׁר כָּרַתָּ לְאַחֲרִית{{ש}} וְטַהֵר הַשְּׁאֵרִית / כְּמוֹ נֶתֶר וּכְבוֹרִית{{ר1}} וּלְשָׁבֵי שַׁעֲרוּרִית / סְלַח פֶּשַׁע וְזֵידוֹנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] [[קטגוריה:שבעה כרותי ברית]] i0taerbfmdcekwcy1ehbr93n52nks0g 3079505 3079499 2026-08-28T08:37:29Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079505 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> <קטע התחלה=נעילה/>אֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים / הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹנִים{{ש}} וְרַחֵם אֶבְיוֹנִים / כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים{{ש}} וּזְכֹר בְּרִית אֱמוּנִים / שִׁבְעָה<noinclude>{{הערה|יש גורסים "שִׁבְעָה" או "שִׁבְעַת" כשהכוונה לשבעת בעלי הברית הנזכרים בשמונת בתי הפיוט (אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, דוד, ופינחס/אליהו). ויש גורסים "שֶׁבַע" או "שְׁבוּעַת", ואז הכוונה לשבועת הברית.}}</noinclude> אֵיתָנִים{{ר1}} וְאַל<noinclude>{{הערה|נ"א (בכל הפיוט): '''אַל''' – כלשון הכתוב.}}</noinclude> תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים.{{ממס|תהלים עט ח}}<קטע סוף=נעילה/> זְכֹר בְּרִית אֶזְרָח / אֲשֶׁר בֵּין חוֹחִים פָּרַח{{ש}} וּמִפְּאַת הַמִּזְרָח / בְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ זָרַח{{ש}} וּמֵאַרְצוֹ בָרַח / וְאַחֲרֶיךָ אֵל אָרַח{{ר1}} וּלְשִׁמְךָ צָרַח / וְהוּא בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר בְּרִית אִישׁ חֲמוּדוֹ / אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ עֲקָדוֹ{{ש}} וְשָׁלַח אֶת יָדוֹ / בְּמַאֲכֶלֶת שְׁחֹט יְחִידוֹ{{ש}} וּפִדְיוֹן שָׂם בַּעֲדוֹ / אַיִל עוֹלֶה בְמַעֲמָדוֹ{{ר1}} וְזַרְעוֹ צוּר הוֹדוֹ / פְּדֵה הַיּוֹם מִזֵּידוֹנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר בְּרִית אִישׁ תָּמִים / בָּרַח מֵאִישׁ דָּמִים{{ש}} בְּסֻלָּם מִמְּרוֹמִים / בִּשַּׂרְתּוֹ נִחוּמִים{{ש}} וְשָׂרָה אֶת עֲצוּמִים / וּמָצָא חֶסֶד וְרַחֲמִים{{ר1}} וְהַעֲבֵר נָא כְּתָמִים / וְהַלְבֵּן כַּשֶּׁלֶג שָׁנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר בְּרִית אִישׁ עָנָו / וְאֶת דָּת הֶגְיוֹנָיו{{ש}} וְלִקְהִלּוֹת הֲמוֹנָיו / וְאֶת דָּת חֶזְיוֹנָיו{{ש}} נוֹרָא בְּעֶלְיוֹנָיו / כְּבוֹדְךָ רָאוּ עֵינָיו{{ר1}} וּזְכֹר זֹאת אֲדֹנָיו / יְדָעוֹ פָּנִים בְּפָנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר בְּרִית שְׁלוּחֶךָ / מְכַהֵן בִּמְנוּחֶךָ{{ש}} וְשָׂם עוֹלוֹת מֵחֶיךָ / לְרֵיחַ נִיחֹחֶיךָ{{ש}} וְתִמּוּר רִקּוּחֶיךָ / כָּלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ{{ר1}} וְעָלָיו נְחֵה רוּחֶךָ / בְּבוֹאוֹ לִפְנַי וְלִפְנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר בְּרִית תָּם בִּלְבָבוֹ / נָגִיד בָּחַרְתָּ בּוֹ{{ש}} אֲשֶׁר מִכָּל סְבִיבוֹ / הִנַּחְתּוֹ מֵאוֹיְבוֹ{{ש}} וְרוּחֲךָ אֵל שִׂגְבוֹ / בְּעוֹזְרוֹ לָצֵאת וְלָבוֹא{{ר1}} יְקַדְּמוּךָ בְנִיבוֹ / כַּמָּה שָׁרִים וְנוֹגְנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר הַבְּרִית הַמְקַנֵּא / לְדוֹר עִקֵּשׁ מִתְאַנֶּה{{ש}} וְהֶעֱלִיתוֹ מְמֻנֶּה / לִמְבַשֵּׂר וּמְפַנֶּה{{ש}} וְעִם עֲלוֹת וּמְעֻנֶּה / אֵלָיו לְטוֹב תִּפְנֶה{{ר1}} וּשְׁעֵה עַם מְכֻנֶּה / בְּרַחֲמֶיךָ נִשְׁעָנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר נְבִיאֵי שָׁוְא הִכְרִית / הִסְתַּרְתּוֹ נַחַל כְּרִית{{ש}} וְזְכָר לָנוּ הַבְּרִית / אֲשֶׁר כָּרַתָּ לְאַחֲרִית{{ש}} וְטַהֵר הַשְּׁאֵרִית / כְּמוֹ נֶתֶר וּכְבוֹרִית{{ר1}} וּלְשָׁבֵי שַׁעֲרוּרִית / סְלַח פֶּשַׁע וְזֵידוֹנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] [[קטגוריה:שבעה כרותי ברית]] hvq9mtdkqvfg7qty24ql036khhudfvr 3079544 3079505 2026-08-28T08:38:27Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: הסרה מ[[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079544 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> <קטע התחלה=נעילה/>אֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים / הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹנִים{{ש}} וְרַחֵם אֶבְיוֹנִים / כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים{{ש}} וּזְכֹר בְּרִית אֱמוּנִים / שִׁבְעָה<noinclude>{{הערה|יש גורסים "שִׁבְעָה" או "שִׁבְעַת" כשהכוונה לשבעת בעלי הברית הנזכרים בשמונת בתי הפיוט (אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, דוד, ופינחס/אליהו). ויש גורסים "שֶׁבַע" או "שְׁבוּעַת", ואז הכוונה לשבועת הברית.}}</noinclude> אֵיתָנִים{{ר1}} וְאַל<noinclude>{{הערה|נ"א (בכל הפיוט): '''אַל''' – כלשון הכתוב.}}</noinclude> תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים.{{ממס|תהלים עט ח}}<קטע סוף=נעילה/> זְכֹר בְּרִית אֶזְרָח / אֲשֶׁר בֵּין חוֹחִים פָּרַח{{ש}} וּמִפְּאַת הַמִּזְרָח / בְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ זָרַח{{ש}} וּמֵאַרְצוֹ בָרַח / וְאַחֲרֶיךָ אֵל אָרַח{{ר1}} וּלְשִׁמְךָ צָרַח / וְהוּא בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר בְּרִית אִישׁ חֲמוּדוֹ / אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ עֲקָדוֹ{{ש}} וְשָׁלַח אֶת יָדוֹ / בְּמַאֲכֶלֶת שְׁחֹט יְחִידוֹ{{ש}} וּפִדְיוֹן שָׂם בַּעֲדוֹ / אַיִל עוֹלֶה בְמַעֲמָדוֹ{{ר1}} וְזַרְעוֹ צוּר הוֹדוֹ / פְּדֵה הַיּוֹם מִזֵּידוֹנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר בְּרִית אִישׁ תָּמִים / בָּרַח מֵאִישׁ דָּמִים{{ש}} בְּסֻלָּם מִמְּרוֹמִים / בִּשַּׂרְתּוֹ נִחוּמִים{{ש}} וְשָׂרָה אֶת עֲצוּמִים / וּמָצָא חֶסֶד וְרַחֲמִים{{ר1}} וְהַעֲבֵר נָא כְּתָמִים / וְהַלְבֵּן כַּשֶּׁלֶג שָׁנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר בְּרִית אִישׁ עָנָו / וְאֶת דָּת הֶגְיוֹנָיו{{ש}} וְלִקְהִלּוֹת הֲמוֹנָיו / וְאֶת דָּת חֶזְיוֹנָיו{{ש}} נוֹרָא בְּעֶלְיוֹנָיו / כְּבוֹדְךָ רָאוּ עֵינָיו{{ר1}} וּזְכֹר זֹאת אֲדֹנָיו / יְדָעוֹ פָּנִים בְּפָנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר בְּרִית שְׁלוּחֶךָ / מְכַהֵן בִּמְנוּחֶךָ{{ש}} וְשָׂם עוֹלוֹת מֵחֶיךָ / לְרֵיחַ נִיחֹחֶיךָ{{ש}} וְתִמּוּר רִקּוּחֶיךָ / כָּלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ{{ר1}} וְעָלָיו נְחֵה רוּחֶךָ / בְּבוֹאוֹ לִפְנַי וְלִפְנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר בְּרִית תָּם בִּלְבָבוֹ / נָגִיד בָּחַרְתָּ בּוֹ{{ש}} אֲשֶׁר מִכָּל סְבִיבוֹ / הִנַּחְתּוֹ מֵאוֹיְבוֹ{{ש}} וְרוּחֲךָ אֵל שִׂגְבוֹ / בְּעוֹזְרוֹ לָצֵאת וְלָבוֹא{{ר1}} יְקַדְּמוּךָ בְנִיבוֹ / כַּמָּה שָׁרִים וְנוֹגְנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר הַבְּרִית הַמְקַנֵּא / לְדוֹר עִקֵּשׁ מִתְאַנֶּה{{ש}} וְהֶעֱלִיתוֹ מְמֻנֶּה / לִמְבַשֵּׂר וּמְפַנֶּה{{ש}} וְעִם עֲלוֹת וּמְעֻנֶּה / אֵלָיו לְטוֹב תִּפְנֶה{{ר1}} וּשְׁעֵה עַם מְכֻנֶּה / בְּרַחֲמֶיךָ נִשְׁעָנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}} זְכֹר נְבִיאֵי שָׁוְא הִכְרִית / הִסְתַּרְתּוֹ נַחַל כְּרִית{{ש}} וְזְכָר לָנוּ הַבְּרִית / אֲשֶׁר כָּרַתָּ לְאַחֲרִית{{ש}} וְטַהֵר הַשְּׁאֵרִית / כְּמוֹ נֶתֶר וּכְבוֹרִית{{ר1}} וּלְשָׁבֵי שַׁעֲרוּרִית / סְלַח פֶּשַׁע וְזֵידוֹנִים {{רפרן|הזחה=2|וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:שבעה כרותי ברית]] dyc0zfxn0juxkeieyxi4lg09neeln0m 0 1727505 3079518 3028778 2026-08-28T08:37:34Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079518 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''אליעזר ברבי שלמה'''}} בֵּין כֶּסֶה לֶעָשׂוֹר / הִשְׁלַכְנוּ רֹעַ שְׂאוֹר{{ש}} צַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט / בְּאוֹר הַחַיִּים לֵאוֹר{{ש}} הִנְנוּ אָתָאנוּ לְךָ / אַדִּיר וְנָאוֹר{{ר1}} כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר.{{ממס|תהלים לו י}} {{רפרן|הזחה=3|(בין)}} {{סי|אָ}}דוֹן עִמְּךָ סְלִיחָה / סְלַח וּמְחַל לְשָׁבֶיךָ{{ש}} {{סי|לְ}}עֵת חִתּוּם גְּזַר דִּינְךָ / לְטוֹבָה זָכְרָה אֲהוּבֶיךָ{{ש}} {{סי|יִ}}וָּדַע כִּי אֱלֹהִים / בִּישֻׁרוּן קְרוֹבֶיךָ{{ר1}} שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ.{{ממס|שה"ש ח ו}} {{רפרן|הזחה=3|(בין)}} {{סי|עֲ}}בָדֶיךָ לְטוֹב תַּעֲרֹב / צַו כִּתְמָם לְמָחְקָה{{ש}} {{סי|זָ}}כְרָה מְצוּקֵי תֵבֵל / פְּעֻלָּתָם אִם פָּסְקָה{{ש}} {{סי|רַ}}חֵם בְּרֹגֶז תִּזְכֹּר / בָּנֶיךָ עֵת חֲקִיקָה{{ר1}} כָּתְבָה עַל לוּחַ אִתָּם וְעַל סֵפֶר חֻקָּהּ.{{ממס|ישעיהו ל ח}} {{רפרן|הזחה=3|(בין)}} {{סי|בְּ}}תַחֲנוּנִים כְּרָשׁ וָדָל / לְפָנֶיךָ קָרָבוּ{{ש}} {{סי|רְ}}אֵה עָנְיָם מוֹרֶה מְאֹד / בְּלַחַץ בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁבוּ{{ש}} {{סי|בְּי}}וֹם חִפּוּשׂ תַּעֲלוּמוֹת / עֶלְיוֹן בְּךָ עֵינֶיךָ יֵיטִיבוּ{{ר1}} וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ.{{ממס|תהלים קלט טז}} {{רפרן|הזחה=3|(בין)}} {{סי|שׁ}}וֹחֲרֶיךָ הִמָּצֵא / לְחַנְּנָךְ עוֹמְדִים הַשְׁכֵּם{{ש}} {{סי|לְ}}בַל יָעֹז קַטֵּגוֹר / בְּעֵינֶיךָ בַּל יִתְחַכֵּם{{ש}} {{סי|מְ}}לִיצִים וּפְרַקְלִיטִים / בְּחַסְדְּךָ עִמָּם הַסְכֵּם{{ר1}} כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|אסתר ח ח}} {{רפרן|הזחה=3|(בין)}} {{סי|הֵ}}ן רוּחַ וְלֵב עַמְּךָ / שָׁבוּר וְחוֹלֶה{{ש}} הֵם חַטָּאת וְאָשָׁם / וְנֶדֶר אֲשֶׁר יַפְלֶא{{ש}} אֱמוּנִים וּבֵינוֹנִים / חֲתֹם חוֹתָם מָלֵא{{ר1}} אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה.{{ממס|דניאל יב ב}} {{רפרן|הזחה=3|(בין)}} לֹא לְפִי רְאוּיִם / תִּשְׁפֹּט הֲמוֹנַי{{ש}} יְשֻׁרוּן מְיַחֲדֶיךָ / אַף בְּלַחַץ מוֹנַי{{ש}} גְּלִיפַת כְּתָב צַוֵּה / לִשְׁבַח וְלֹא לִגְנַאי{{ר1}} מִכְתַּב פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ לַייָ.{{ממס|שמות לט ל}} {{רפרן|הזחה=3|(בין)}} לְפַתּוֹתְךָ בְּתַחַן / עֲבָדֶיךָ מַסְכִּימִים{{ש}} הִפָּתַח לָמוֹ / וּזְכֹר נִחוּמִים{{ש}} חַסְדְּךָ הַפְלֵא / וְהַעֲבֵר כְּתָמִים{{ר1}} אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.{{רווח|5}} {{רפרן|הזחה=3|(בין)}}<noinclude> [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] </noinclude> t9y6zd60m7upx8sr3cte6myof0yxh0l 0 1727532 3079534 3028870 2026-08-28T08:37:39Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079534 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''' (משובש וחסר)}} <קטע התחלה=נעילה/>{{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר{{ש}} {{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר{{ש}} {{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} חֶסֶד נֹצֵר{{ר1}} לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר<קטע סוף=נעילה/> {{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כָ{{סי|אֶ}}בֶן בְּיַד הַמְסַתֵּת{{ש}} {{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} <noinclude>{{סי|בּ}}וֹדֵל{{הערה|נוסח הדפוס: "אוֹחֵז", ויש עוד נוסח "גּוֹלֵל".}}</noinclude><includeonly>אוֹחֵז</includeonly> וּבִרְצוֹתוֹ מְכַתֵּת{{ש}} {{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} מְחַיֶּה וּמְמוֹתֵת{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}}} {{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כַ{{סי|גַּ}}רְזֶן בְּיַד הֶחָרָשׁ{{ש}} {{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} {{סי|דִּ}}בֵּק לָאוֹר וּבִרְצוֹתוֹ פֵּרַשׁ{{ש}} {{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} תּוֹמֵךְ עָנִי וָרָשׁ{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}}} {{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כָ{{סי|הֶ}}גֶה בְּיַד הַמַּלָּח{{ש}} {{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} א{{סי|וֹ}}חֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח{{ש}} {{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} אֵל טוֹב וְסַלָּח{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}}} {{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כַ{{סי|זְּ}}כוֹכִית בְּיַד הַמְזַגֵּג{{ש}} {{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} {{סי|ח}}וֹגֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְמוֹגֵג{{ש}} {{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} מַעֲבִיר זָדוֹן וְשׁוֹגֵג{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}}} {{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כַ{{סי|יְ}}רִיעָה בְּיַד הָרוֹקֵם{{ש}} {{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} מְיַשֵּׁר וּבִרְצוֹתוֹ מְעַקֵּם{{ש}} {{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}}} {{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כַ{{סי|כֶּ}}סֶף בְּיַד הַצּוֹרֵף{{ש}} {{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} מְסַגְסֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְצָרֵף{{ש}} {{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} מַמְצִיא לְמָזוֹר תֶּרֶף{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}}}<noinclude> {{הור|בנוסח אשכנז המערבי נוסף:}}</noinclude>{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=&#32; {{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כְּחַכָּה בְּיַד הַפּוֹרֵשׂ{{ש}} {{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} זוֹקֵף וּבִרְצוֹתוֹ מַשְׁפִּיל וְקוֹרֵס{{ש}} {{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} מֵאִיר סַהַר וָחֶרֶס<noinclude> {{רפרן|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}</noinclude> {{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כָאֵשׁ בְּיַד הַנַּפָּח{{ש}} {{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} נוֹפֵחַ וּבִרְצוֹתוֹ מַפִּיל פִּיחַ{{ש}} {{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} נְשָׁמָה בְּאַף מַנְפִּיח {{רפרן|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}}}{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} {{מילת קבע|{{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כַּחֹמֶר}} בְּיַד הַיּוֹצֵר|{{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר|{{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} חֶסֶד נֹצֵר|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> rhxr22zq3115opq8ho7drptlrb8qxbh 3079550 3079534 2026-08-28T09:24:08Z מו יו הו 37729 3079550 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''' (משובש וחסר)}} <קטע התחלה=נעילה/>{{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר{{ש}} {{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר{{ש}} {{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} חֶסֶד נֹצֵר{{ר1}} לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר<קטע סוף=נעילה/> {{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כָ{{סי|אֶ}}בֶן בְּיַד הַמְסַתֵּת{{ש}} {{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} <noinclude>{{סי|בּ}}וֹדֵל{{הערה|נוסח הדפוס: "אוֹחֵז", ויש עוד נוסח "גּוֹלֵל".}}</noinclude><includeonly>אוֹחֵז</includeonly> וּבִרְצוֹתוֹ מְכַתֵּת{{ש}} {{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} מְחַיֶּה וּמְמוֹתֵת{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}}} {{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כַ{{סי|גַּ}}רְזֶן בְּיַד הֶחָרָשׁ{{ש}} {{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} {{סי|דִּ}}בֵּק לָאוֹר וּבִרְצוֹתוֹ פֵּרַשׁ{{ש}} {{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} תּוֹמֵךְ עָנִי וָרָשׁ{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}}} {{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כָ{{סי|הֶ}}גֶה בְּיַד הַמַּלָּח{{ש}} {{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} א{{סי|וֹ}}חֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח{{ש}} {{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} אֵל טוֹב וְסַלָּח{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}}} {{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כַ{{סי|זְּ}}כוֹכִית בְּיַד הַמְזַגֵּג{{ש}} {{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} {{סי|ח}}וֹגֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְמוֹגֵג{{ש}} {{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} מַעֲבִיר זָדוֹן וְשׁוֹגֵג{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}}} {{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כַ{{סי|יְ}}רִיעָה בְּיַד הָרוֹקֵם{{ש}} {{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} מְיַשֵּׁר וּבִרְצוֹתוֹ מְעַקֵּם{{ש}} {{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}}} {{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כַ{{סי|כֶּ}}סֶף בְּיַד הַצּוֹרֵף{{ש}} {{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} מְסַגְסֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְצָרֵף{{ש}} {{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} מַמְצִיא {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=מָזוֹר וָתֶרֶף|מזרחי=לְמָזוֹר תֶּרֶף}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}}}<noinclude> {{הור|בנוסח אשכנז המערבי נוסף:}}</noinclude>{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי={{רווח}} {{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כְּחַכָּה בְּיַד הַפּוֹרֵשׂ{{ש}} {{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} זוֹקֵף וּבִרְצוֹתוֹ מַשְׁפִּיל וְקוֹרֵס{{ש}} {{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} מֵאִיר סַהַר וָחֶרֶס<noinclude> {{רפרן|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}</noinclude> {{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כָאֵשׁ בְּיַד הַנַּפָּח{{ש}} {{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} נוֹפֵחַ וּבִרְצוֹתוֹ מַפִּיל פִּיחַ{{ש}} {{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} נְשָׁמָה בְּאַף מַנְפִּיח {{רפרן|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}}}{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} {{מילת קבע|{{מילת קבע|כִּי הִנֵּה}} כַּחֹמֶר}} בְּיַד הַיּוֹצֵר|{{מילת קבע|בִּרְצוֹתוֹ}} מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר|{{מילת קבע|כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ}} חֶסֶד נֹצֵר|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> me2mdrspo7xog6h2afj3caah53lm75f 0 1727734 3079528 3024418 2026-08-28T08:37:37Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079528 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ===נוסח עדות המזרח=== {{הור2|במנהג עדות המזרח (כולל תימן) נעשו בפיוט זה שינויים כדי להתאימו להקפות של הושענא רבה: הושמטו שני קטעים (שני אחים, ברית נביא), ונוספו קטעים אחרים. למנהג זה מחלקים את הפיוט ל-7 חלקים הנאמרים בהקפות להושענא רבה.}} <קטע התחלה=א/>יָהּ אָיֹם / זְכֹר הַיּוֹם / בְּרִית שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ{{ש}} בְּרִית אֶזְרָח / אֲשֶׁר אָרַח / בְּחֻקּוֹת דָּת נְאוּמֶיךָ{{ש}} אָב רַחֲמָן / קָרֵב זְמַן / פְּדוּתֵנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} מְחוֹלֵל כֹּל / וְכֹל יָכֹל / הֱיֵה נִדְרָשׁ לְדוֹרְשֶׁיךָ{{ש}} וְהִמָּצֵא / וְהִתְרַצֶּה / לְעַם דּוֹפְקֵי דְלָתֶיךָ{{ש}} בְּהַזְכִּירָם / זְכוּת אַבְרָהָם / וְצִדְקַת כָּל חֲסִידֶיךָ{{ש}} שְׁעֵה נִיבָם / בְּהִתְקָרְבָם / בְּלוּלָבָם לְשַׁחֲרֶךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=ב/>בְּרִית נִפְקָד / אֲשֶׁר נֶעְקַד / לְהַעֲלוֹת לְפָנֶיךָ{{ש}} כְּשֶׂה נֶאֱסַר / וְגַם נִמְסַר / עֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ{{ש}} רְצֵה גִזְעוֹ / וְחֹן זַרְעוֹ / בְּעֵת בּוֹאָם לְפָנֶיךָ{{ש}} וְאִם חוֹבָם / עָנָה בָם / עֲשֵׂה נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} זְכוּת יִצְחָק / בַּשַּחַק / חָתוּם בְּמִדַּת הַגְּבוּרָה{{ש}} תִּזְכֹּר אֵלִי / צוּר גֹּאֲלִי / לְעַם שׁוֹאֵל מִמָּךְ עֶזְרָה{{ש}} עֲקֵדָתוֹ / וְצִדְקָתוֹ / מְשֹׁךְ לְעַם בִּשְׁמָךְ נִקְרָא{{ש}} חָתְמֵם לְטוֹבָה / בִּנְדָבָה / אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ש}} מִנַּחֲלָתְךָ / וּסְגֻלָּתְךָ / לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=ג/>לִמּוּדָךְ / וְגַם יְדִידָךְ / יִשְׂרָאֵל לָךְ מְקֹרָא{{ש}} אֲשֶׁר חָלַם / וְהֵן סֻלָּם / בַּמָּרוֹם לוֹ מוֹרָא{{ש}} אֵל אֶחָד / לְךָ פָחַד / וַיֹּאמֶר מַה נּוֹרָא{{ש}} זְכֹר צִדְקוֹ / וְגַם נַאֲקוֹ / לִשְׁאֵרִית נִשְׁאָרָה {{ש}} נַהֲלָאָה / אֲשֶׁר נָשְׁאָה / זֶה כַּמֶּה, אֵמֶיךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} זְכֹר אָחוּז / וְגַם שָׁבוּץ / חָתוּם בְּמִדַּת תִּפְאֶרֶת{{ש}} מְדַּת אֱמֶת / בֶּאֱמֶת / יְרֻשָּׁה לוֹ וְכוֹתֶרֶת{{ש}} תִּפְאַרְתּוֹ / בְּתֻמָּתוֹ / תָּמִיד בּוֹ נִקְשֶרֶת{{ש}} וּדְמוּתוֹ / וְצוּרָתוֹ / חֲקוּקָה בַּעֲטֶרֶת{{ש}} הוּא אִישׁ תָּם / בִּשְׁמָךְ נֶחְתָּם / שַׂמְתּוֹ עַל כֵּס רַחֲמֶיךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=ד/>זְכוּת מֹשֶׁה / אַל תִּנְשֶׁה / חָתוּם בְּמִדַּת הַנֶּצַח{{ש}} בִּזְכוּתוֹ / וְעַנְוָתוֹ / אוֹיְבֵינוּ תְּנַצֵּחַ{{ש}} וּבְהַר הַמּוֹר / שִׁיר מִזְמוֹר / נָשִׁיר, וְלַמְנַצֵּחַ{{ש}} אֵל נֶצַח / לָנֶצַח / רַחֵם עַם רוֹמְמֶךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} תּוֹרָה תְמִימָה / וּנְעִימָה / יָרַשׁ עָנָו בְּהַר סִינַי{{ש}} עִם אֵל אָיוֹם / אַרְבָּעִים יוֹם / עָמַד שָׁם עִם יְיָ{{ש}} לְקַבֵּל תּוֹרָה / זַכָּה וּבָרָה / מִשְּׁמֵי מְעוֹנַי{{ש}} אֵל אֱמֶת / תּוֹרַת אֱמֶת / הִנְחִיל לְעַם נֶאֱמָנַי{{ש}} צִדְקָתוֹ / וְתוֹרָתוֹ / זְכָר נָא מִשָּׁמֶיךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=ה/>בִּזְכוּת אַהֲרֹן / רֹן יָרֹן / עַמָּךְ, בְּאָמְרָם הוֹשַׁעְנָא{{ש}} נֶחְתָּם בְּכָבוֹד / בְּמִצְנֶפֶת נָאָה / לְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה{{ש}} בִּגְדֵי פְאֵר / לְפָאֵר / שִׁמְךָ לָבַשׁ בֶּאֱמוּנָה{{ש}} הוֹדוֹ הַרְאֶה / לְעַם נִכְאֶה / רָם שׁוֹכֵן בִּמְעוֹנָה{{ש}} וּבִזְכוּתוֹ / וּתְפִלָּתוֹ / תּוֹשִיעַ לִזְעוּמֶךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} בִּגְדֵי קֹדֶשׁ / לָקַח לְקַדֵּשׁ / לְשָׁרֵת בָּם לִפְנִים לִפְנָי{{ש}} וּלְבָשָׁם / בְּבֹאוֹ שָׁם / כְּקָדוֹשׁ כְּמַלְאַךְ יְיָ{{ש}} בְּקָרְבְּנוֹתָיו / וְעוֹלוֹתָיו / הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲוֹנָי{{ש}} תְּפִלּוֹתָיו / וּתְחִנּוֹתָיו / זְכֹר הַיּוֹם לְעַם אֱמוּנָי{{ש}} וְתִטָּעֵם / וְתַרְגִיעֵם / בְּמִקְדַּשׁ הֲדוֹמֶךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=ו/>זְכוּת נִשְׁמַר / בְּרִית שָׁמַר / בְּמִדַּת הַיְסוֹד חָתוּם{{ש}} לִמְלֹךְ זָכָה / וּבִמְלוּכָה / לוֹ נִגְלָה כָּל סָתוּם{{ש}} וּבִזְכוּתוֹ / לְאֻמָּתוֹ / גַּלֵּה קֵץ הֶחָתוּם{{ש}} וְתִרְדֹּף / וְגַם תַּהֲדֹף / לָרְשָׁעִים יְסִיתוּם{{ש}} זְכוּת אָבוֹת / רוֹכֵב עֲרָבוֹת / זְכֹר הַיּוֹם לְרוֹמְמֶךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} בִּזְכוּת יוֹסֵף / הֱיֶה מְאַסֵּף / נַחֲלָתְךָ בְּבֵית קָדְשֶׁךָ{{ש}} וּרְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / תְּפִלַּת עַם מְקֻדָּשֶׁךָ{{ש}} וּבְרִיתוֹ / וּזְכוּתוֹ / זְכֹר לְעַם מְגֹרָשֶׁךָ{{ש}} חָתְמֵם לְגִילָה / וְצָהֳלָה / וְקַבְּצֵם לְמִגְרָשֶׁךָ{{ש}} הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֵם נָא / בִּזְכוּתוֹ לְאֻמֶּךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} זְכוּת פִּינְחָס / הַמְּיֻחָס / לְמִדַּת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}} לִבְרִית קִנֵּא / וַיְפַלֵּל עִם קֹנֶה / הַמֵּבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם{{ש}} וַתֵּעָצַר / מִשְׁלַחַת צַר / וְהוּא נִתְבַּצַּר בְּרוּם עוֹלָם{{ש}} הֲגַם הֲלֹם / בְּרִית שָׁלוֹם / חַיִּים לְעֵילוֹם / לִכְהֻנַּת עוֹלָם{{ש}} וּבִזְכוּתוֹ / לַעֲדָתוֹ / קָרֵב קֵץ יְמִינֶךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} בִּזְכוּת מְקַנֵּא / הֱיֵה עוֹנֶה / לְשַׁוְעַת עַם מְקֻדָּשֶׁךָ{{ש}} רְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / חֵלֶף קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשֶּׁךָ{{ש}} וְשֶׂה פְזוּרָה / שַׁי לַמּוֹרָא / יוֹבִילוּ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ{{ש}} חָתְמֵם לְגִילָה / וְצָהֳלָה / וְקַבְּצֵם לְמִגְרָשֶׁךָ{{ש}} הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֶם נָא / לְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=ז/>זְכֹר סֶגֶן / אֲשֶׁר נִגֵּן / עֲלֵי עָשׂוֹר וְגַם נֶבֶל{{ש}} בְּשִׁירוֹתָיו / וּזְמִירוֹתָיו / יְהוֹדוּן לָךְ בְּכָל תֵּבֵל{{ש}} לָךְ נִמְשַׁח / וְנֶגְדָּךְ שַׁח / נְשֹׂא לָךְ עֹל וְגַם סֶבֶל{{ש}} פְּדֵה נְכֵאָה / מְקֹרָאָה / לְךָ נַחֲלָה וְגַם חֶבֶל{{ש}} לְהוֹשִׁיעָהּ / לְהַרְגִּיעָהּ / תִּגָּלֶה מִמְּרוֹמֶךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} בִּזְכוּת דָּוִד / אִישׁ יְדִיד / נֶחְתָּם בְּכֶתֶר מַלְכוּתֶךָ{{ש}} תְּרַחֵם / וְגַם תְּנַחֵם / עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}} בִּזְכוּתוֹ הַרְאֵה / לְעַם נִכְאֶה / בִּנְיַן בֵּיתְךָ וּנְוָתֶךָ{{ש}} וּזְכוּת אָבוֹת / מֵעֲרָבוֹת / זְכֹר נָא לַעֲדָתֶךָ{{ש}} וְנַטְּלֵם / וְנַשְּׂאֵם / בִּזְכוּת שִׁבְעָה תְמִימֶיךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} זְכָר לָנוּ / אֱלֹהֵינוּ / זְכוּת דָּוִד בְּנוֹ יִשַׁי{{ש}} וּמִגִּזְעוֹ / תְּצַו חֹטֶר / לְקַבֵּץ אֶת מְגֹרָשַׁי{{ש}} וּבִזְכוּתוֹ / אֱסֹף נִדְחוֹ / וְאֶת בָּנַי וְאֶת נָשַׁי{{ש}} וְנָגִילָה / בְּמַלְכוּתֶךָ / וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}<קטע סוף=ז/> ===אשכנז=== {{הור2|בחלק מקהילות אשכנז הפזמון נאמר כשיש ברית מילה ביום שאומרים בו סליחות (סליחות כמנהג בהמן-אונגרן; סידור השל"ה - שער השמים; מחזור כל-בו ח"ג).}} יָהּ אָיוֹם / זְכֹר הַיּוֹם / בְּרִית שְׁבוּעַת תְּמִימֶיךָ{{ש}} צִיר אֶזְרָח / אֲשֶׁר אָרַח / חֻקּוֹת דָּת נָאֳמֶךָ{{ש}} קְדוֹשׁ יַעֲקֹב / חִישׁ לִנְקֹב / שְׁמוֹתֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ{{ר1}} זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קו ד}} בְּרִית נִפְקַד / אֲשֶׁר נֶעְקַד / לְהַעֲלוֹת לְפָנֶיךָ{{ש}} כְּשֶׂה נֶאֱסַר / וְגַם נִמְסַר / עֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ{{ש}} רְצֵה זַרְעוֹ / וְחֹן גִּזְעוֹ / בְּעֵת בּוֹאָם בְּדִינֶךָ{{ש}} וְאִם חוֹבָם / עָנָה בָם / עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} לִמּוּדְךָ / וְגַם הוֹדְךָ / יִשְׂרָאֵל הַנִּקְרָא{{ש}} אֲשֶׁר חָלַם / וְחָז סֻלָּם / בַּמָּרוֹם לְךָ מְקֹרָא{{ש}} אֵל אֶחָד / הֲלֹא פָחַד / וַיֹּאמֶר מַה נּוֹרָא{{ש}} זְכֹר צִדְקוֹ / וְגַם חֻקּוֹ / לִשְׁאֵרִית נִשְׁאָרָה{{ש}} אֲשֶׁר נָשְׂאָה / וְגַם נִלְאָה / זֶה כַמֶּה בְּזַעְמֶךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} שְׁנֵי אַחִים / אֶזְרָחִים / מְשֻׁלָּחִים לִשְׁבִיָּה{{ש}} קִדַּשְׁתָּם / וְשִׁלַּחְתָּם / לְשַׂר עֶגְלָה יְפֵיפִיָּה{{ש}} אִישׁ עָנָו / בְּעִנְיָנָיו / הוֹרִיד דָּת פְּלִילִיָּה{{ש}} וְהַנִּרְצָה / אֲשֶׁר מָצָא / רְצוֹנְךָ רַב הָעֲלִילִיָּה{{ש}} בְּרִיתָם זְכֹר / וְאַל תַּעְכֹּר / עַם נְשׂוּאֵי רַחֲמֶיךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} זְכֹר סֶגֶן / אֲשֶׁר נִגֵּן / עֲלֵי כִנּוֹר וְגַם נֶבֶל{{ש}} בְּשִׁירוֹתָיו / וּזְמִירוֹתָיו / יוֹדוּן לְךָ בְּכָל תֵּבֵל{{ש}} לְךָ נִמְשַׁח / וְנֶגְדְּךָ שַׁח / נְשֹׂא לְךָ עֹל וְגַם סֵבֶל{{ש}} פְּדֵה נְכֵאָה / מְקֹרָאָה / לְךָ נַחֲלָה וְגַם חֶבֶל{{ש}} לְהוֹשִׁיעָהּ / לְהַרְגִּיעָהּ / צֵא נָא מִמְּקוֹמֶךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} בְּרִית נָבִיא / שְׁמוֹ תִּשְׁבִּי / הוֹאֵל נָא וְזָכְרָה אֵל{{ש}} לְהַמְצִיא פְדוּת / מֵעַבְדוּת / לְהוֹצִיא עַם בְּךָ שׁוֹאֵל{{ש}} דַּל שַׂמַּח / וְגַם צַמַּח / מוֹשִיעַ וְגַם גּוֹאֵל{{ש}} וְזָר תַּשְׁמִיד / וְגַם תַּעֲמִיד / הַמַּלְאָךְ מִיכָאֵל{{ש}} וְנִפְלָאוֹת / לְמַשּׁוּאוֹת / הָרִימָה פְעָמֶיךָ {{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:סליחות לברית מילה]] [[קטגוריה:שבעה כרותי ברית]] gzhgtwvgwfi4mchwmtdr90r1nwt5q6j 0 1727777 3079537 3072795 2026-08-28T08:37:39Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079537 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הור2|פיוט סליחות מרבי שלמה הבבלי שנועד למנחה של יום כיפור, וכך הוא מופיע במחזורי מזרח אשכנז המזרחי והאשכנזים באיטליה. למנהג אשכנז המערבי אומרים אותו ב[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שביעי|סליחות ליום שביעי]] בהשמטת הקטעים המסומנים להלן, כפי שכתוב בערוגת הבושם ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req{{=}}20771&st{{=}}&pgnum{{=}}464&hilite{{=}} כאן]). וכן אומרים את הבית הראשון שלו בנעילה, בתוך רצף של קטעי פזמונים. ציטוט ממנו מובא בתוספות על [[שבת קיד ב]].}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''תשר"ק''', '''שלמה''' (כפול)}}<includeonly> אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ</includeonly> <קטע התחלה=נעילה/>לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה תִּלְבֹּשֶׁת{{ש}} כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וְלָנוּ הַבֹּשֶׁת{{ש}} וַאֲנַחְנוּ הִרְשַׁעְנוּ וּבְפִינוּ אֲרֶשֶׁת{{ר1}} נוֹאַלְנוּ חָטָאנוּ נָא לָנוּ אַל תָּשֶׁת<קטע סוף=נעילה/> {{סי|תָּ}}עִינוּ אַחַר יֵצֶר{{ש}} {{סי|תִּ}}עְתַּעְנוּ דִּין יוֹצֵר{{ש}} {{סי|שָׁ}}לֹחַ לֹא עוֹצֵר{{ש}} {{סי|שַׁ}}חַר וָעֶרֶב נוֹצֵר {{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|נוֹאַלְנוּ חָטָאנוּ נָא לָנוּ אַל תָּשֶׁת}}}} {{סי|רַ}}צְנוּ רֹעַ הַרְגֵּל{{ש}} {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ צֶדֶק הַעֲגֵל{{ש}} {{סי|קָ}}שַׁרְנוּ אַהַב הַדְגֵּל{{ש}} {{סי|קִ}}לְקַלְנוּ קֶטֶט גַּלְגֵּל {{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|נוֹאַלְנוּ חָטָאנוּ נָא לָנוּ אַל תָּשֶׁת}}}} {{סי|צֵ}}רַפְנוּ מָקוֹר רָטֹב{{ש}} {{סי|צִ}}מָּאוֹן לֹא קֻרְטוֹב{{ש}} {{סי|פַּ}}צְנוּ רַע הַטּוֹב{{ש}} {{סי|פָּ}}רַקְנוּ עֹל מִלַּחֲטֹב {{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|נוֹאַלְנוּ חָטָאנוּ נָא לָנוּ אַל תָּשֶׁת}}}} {{סי|עַ}}ל עֵסֶק כִּעוּרִים{{ש}} {{סי|עָ}}זַבְנוּ אַלּוּף נְעוּרִים{{ש}} {{סי|סֹ}}חִים וְכֵן סְעוּרִים{{ש}} {{סי|סִ}}גּוּף עֳנִי וְצִעוּרִים {{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|נוֹאַלְנוּ חָטָאנוּ נָא לָנוּ אַל תָּשֶׁת}}}} {{סי|נַ}}חְנוּ בְּמֶרֶד וּבְמַעַל{{ש}} {{סי|נ}}וֹאַשְׁנוּ יֶשַׁע מִמַּעַל{{ש}} {{סי|מִ}}רְיֵנוּ מָאַס וְגָעַל{{ש}} {{סי|מִ}}דַּת רַחֲמִים נָעַל {{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|נוֹאַלְנוּ חָטָאנוּ נָא לָנוּ אַל תָּשֶׁת}}}} {{סי|לֹ}}א בְצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר{{ש}} {{סי|לָ}}נוּ נֶגְדְּךָ פַשֵּׁר{{ש}} {{סי|כֹּ}}חַ וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁר{{ש}} {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ תֵּן לְפַשֵּׁר {{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|נוֹאַלְנוּ חָטָאנוּ נָא לָנוּ אַל תָּשֶׁת}}}} {{סי|יָ}}ם שָׂם גֶּשֶׁר{{ש}} {{סי|יִ}}שְׂרָאֵל מִקְוֵה כֹשֶׁר{{ש}} {{סי|טָ}}הֳרָה תִזְרֹק וּתְחַשֵּׁר{{ש}} {{סי|טֻ}}מְאָה תַשְׁלִיךְ וּתְנַשֵּׁר {{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|נוֹאַלְנוּ חָטָאנוּ נָא לָנוּ אַל תָּשֶׁת}}}} {{סי|חַ}}בֵּא חֵטְא וּגְרַע{{ש}} {{סי|חֲ}}זֹר אָחוֹר מֵרַע{{ש}} {{סי|זְ}}כֻיּוֹת כַּף הַכְרַע{{ש}} {{סי|זְ}}רוֹת חוֹבוֹת מִלְּהִפָּרַע {{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|נוֹאַלְנוּ חָטָאנוּ נָא לָנוּ אַל תָּשֶׁת}}}} {{סי|וְ}}אַתָּה הוּא פּוֹנֶה{{ש}} {{סי|וְ}}לֹא בוֹזֶה, וְעוֹנֶה{{ש}} {{סי|הָ}}עָם עָנִי וּמְעֻנֶּה{{ש}} {{סי|הַ}}יּוֹם לְטוֹבָה תִפְנֶה {{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|נוֹאַלְנוּ חָטָאנוּ נָא לָנוּ אַל תָּשֶׁת}}}} {{סי|דַּ}}לַּת רֹאשׁ דַּלָּתֶךָ{{ש}} {{סי|דּ}}וֹפֶקֶת הַיּוֹם דְּלָתֶךָ{{ש}} {{סי|גַּ}}לֵּה לָהּ גְּאֻלָּתֶךָ{{ש}} {{סי|גֹּ}}נְנָהּ כִּי הִיא גְדֻלָּתֶךָ {{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|נוֹאַלְנוּ חָטָאנוּ נָא לָנוּ אַל תָּשֶׁת}} <noinclude>{{רקע אפור}}</noinclude> {{סי|דְּ}}רֹשׁ הַיּוֹם הִנָּם{{ש}} {{סי|דֵּ}}י דִגְלֵי מַחֲנָם{{ש}} {{סי|גִּ}}ישַׁת עֵרֶךְ חִנּוּנָם{{ש}} {{סי|גְּ}}מֹל חֶסֶד חִנָּם {{רפרן|נוֹאַלְנוּ חָטָאנוּ נָא לָנוּ אַל תָּשֶׁת}} {{סי|בְּ}}רִבּוּעַ תָּשִׁיב בְּמָצוּי{{ש}} {{סי|בְּ}}מִקְרָא מְשֻׁלָּשׁ בְּפִצּוּי{{ש}} {{סי|אַ}}חַר גְּמַר מִצּוּי{{ש}} {{סי|אֱ}}כֹל דָּצוּי וְרָצוּי {{רפרן|נוֹאַלְנוּ חָטָאנוּ נָא לָנוּ אַל תָּשֶׁת}} <noinclude>{{סוף}}</noinclude>}} {{סי|בַּ}}לַּע בֶּגֶד בּוֹגְדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}בֹא חֲמוּץ בְּגָדִים{{ש}} {{סי|אֱ}}סֹף אֲבוּדִים אֲגוּדִים{{ש}} {{סי|אֲ}}גוּד אֲחֵיהֶם אִזְגַּדִּים {{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|נוֹאַלְנוּ חָטָאנוּ נָא לָנוּ אַל תָּשֶׁת}}}} {{סי|שַׁ}}דַּי שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}} {{סי|שׁ}}וּר שִׁנַּיִם חֲרוּקִים{{ש}} {{סי|לְ}}ךָ לְבַד לְהָקִים{{ש}} {{סי|לְ}}קוּקִים בְּקוּקִים נְקוּקִים {{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|נוֹאַלְנוּ חָטָאנוּ נָא לָנוּ אַל תָּשֶׁת}}}} {{סי|מִ}}רְיָמוֹ מִרְדָמוֹ מְרוּקִים{{ש}} {{סי|מַ}}הֵר מְחֵה מְחוּקִים{{ש}} {{סי|הַ}}בְּרִית וְהַתּוֹרוֹת הָקִים{{ש}} {{סי|הִ}}זָּכֵר הָעֵדוּת וְהַחֻקִּים {{רפרן|נוֹאַלְנוּ חָטָאנוּ נָא לָנוּ אַל תָּשֶׁת}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|הזחה=2|<includeonly>{{הור|קהל:}} לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה תִּלְבֹּשֶׁת|כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וְלָנוּ הַבֹּשֶׁת|וַאֲנַחְנוּ הִרְשַׁעְנוּ וּבְפִינוּ אֲרֶשֶׁת|נוֹאַלְנוּ חָטָאנוּ נָא לָנוּ אַל תָּשֶׁת</includeonly>}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]] [[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]] </noinclude> 79tqvsuus6yj3qx9rhgxhodqxq4e8ll 0 1727799 3079539 3072807 2026-08-28T08:37:40Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079539 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} <קטע התחלה=נעילה/>רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה{{ש}} נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף{{ש}} יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה{{ש}} אֲדֹנָי אֱלֹהִים סְלַח נָא{{ר1}} מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא{{ממס|לפני=ע"פ|עמוס ז ב}}<קטע סוף=נעילה/> {{סי|אַ}}ל אֶחְסַר יְיָ רֹעִי{{ש}} {{סי|בִּ}}נְאוֹת דֶּשֶׁא תַּרְבִּיצֵנִי וְתַשְׁפִּיעִי{{ש}} {{סי|גַּ}}ם כִּי אֶעְתַּר לְמוֹשִׁיעִי{{ש}} {{סי|דַּ}}רְכֵי רַחֲמֶיךָ תַּרְאֵנִי וְתוֹדִיעִי{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}}}} {{סי|הַ}}עֶבֶד יִשְׂרָאֵל כִּי תְגָרְשֵׁהוּ{{ש}} {{סי|וְ}}אִם יְלִיד בַּיִת הוּא{{ש}} {{סי|זְ}}נַחְתּוֹ בְּיַד מוֹאֲסִים וַתִּבְזֵהוּ{{ש}} {{סי|חָ}}לִלָה לְּךָ מִסֵּפֶר לִמְחֵהוּ{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}}}} {{סי|טֹ}}רַח מַשָּׂא וְעֹל כָּבֵד{{ש}} {{סי|י}}וֹם יוֹם הוֹסַפְתִּי לְהִכָּבֵד{{ש}} {{סי|כָּ}}לוּ אֲשׁוּרַי כְּעֵינֵי הָעֶבֶד{{ש}} {{סי|לְ}}יַד אֲדוֹנִים לְקַבֵּל זָבֶד{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}}}} {{סי|מַ}}ה כֹּחִי כִּי אֲיַחֵל{{ש}} {{סי|נֶ}}אֱלַמְתִּי לִפְנֵי גוֹזְזַי כְּרָחֵל{{ש}} {{סי|סִ}}בַּרְתִּי מִמְּךָ יֶשַׁע לְהַשְׁחֵל{{ש}} {{סי|ע}}וֹרְרָה גְבוּרָתְךָ סוֹלֵחַ וּמוֹחֵל{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}}}} {{סי|פֻּ}}קַּד עָלַי כֹּבֶד חַטָּאתִי{{ש}} {{סי|צָ}}מְתוּ וְדָחֲקוּ בַבּוֹר חַיָּתִי{{ש}} {{סי|ק}}וּמָה יְיָ צוּר יְשׁוּעָתִי{{ש}} {{סי|רִ}}יבָה רִיבִי וּלְחֹם מִלְחַמְתִּי{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}}}} {{סי|שׁ}}וּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ{{ש}} {{סי|תָּ}}שִׁיב כַּאֲפִיקִים נִדְחֵי פְזוּרֵינוּ{{ש}} מִמְּכוֹן שִׁבְתְּךָ תַּשְׁגִּיחַ לְרַחֲמֵנוּ{{ר1}} יְיָ שֹׁפְטֵנוּ יְיָ מְחֹקְקֵנוּ.{{ממס|ישעיהו לג כב}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|[אֲדֹנָי אֱלֹהִים סְלַח נָא]|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}}}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|אֲדֹנָי אֱלֹהִים סְלַח נָא / מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}}{{ש}}{{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה / נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף|יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה|אֲדֹנָי אֱלֹהִים סְלַח נָא / מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}}}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] </noinclude> o6tgrdlufj2b7effu2glt3bxcqdxvo3 0 1727828 3079429 3078579 2026-08-27T21:37:19Z מו יו הו 37729 3079429 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|'''א"ב''', '''משלם ברבי קלונימוס חזק'''}} {{סי|אַ}}מִּיץ כֹּחַ כַּבִּיר וְרַב אוֹנִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שֶׁר מִי יַעֲשֶׂה כְּמַעַשׂ גְּבוּרוֹתֶיךָ{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶץ עֲלִיּוֹת קֵרִיתָ עַל קָרִים{{ש}} {{סי|אַ}}ף יִסַּדְתָּ תֵבֵל עַל בְּלִימָה {{סי|בִּ}}הְיוֹת עוֹלָם חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וְעֵיפָה{{ש}} {{סי|בְּ}}מַעֲטֵה לְבוּשְׁךָ אוֹר בֹּקֶר הִגַּהְתָּ{{ש}} {{סי|בֵּ}}ין זֵידוֹנִים חַצְתָּ כְּקֶרַח הַנּוֹרָא{{ש}} {{סי|בְּ}}צוּל הִקְוִיתָם לְבַל יְכַסּוּן חָלֶד {{סי|גִּ}}לִּיתָ פְּנֵי נֶשִׁי וְהֵנֵצָה תְנוּבָה{{ש}} {{סי|גַּ}}ן מִקֶּדֶם טַעְתָּ לְשַׁעֲשׁוּעַ מַאֲמִירֶיךָ{{ש}} {{סי|גֹּ}}דֶל מְאוֹרוֹת תַּתָּה בִּרְקִיעַ עֻזֶּךָ{{ש}} {{סי|גַּ}}ם צְבָא מַזָּרוֹת עִמָּם צִוִּיתָ {{סי|דֵּ}}י שָׂחִים וְדוֹאִים מִשַּׁעַל צַרְתָּ{{ש}} {{סי|דִּ}}מְיוֹן בָּרִיחַ לְכֵרַת יוֹשְׁבֵי גַנִּים{{ש}} {{סי|דְּ}}בוּקַת רְגָבִים הוֹצִיאָה רוֹמְשִׂים וְשׁוֹאֲפִים{{ש}} {{סי|דָּ}}ר קָנֶה וּבִצָּה לַאֲרוּחַת קְרוּאֶיךָ {{סי|הֵ}}כַנְתָּ טֶבַח וּמֶסֶךְ וְסוֹעֵד אָיִן{{ש}} {{סי|הִ}}קְרַצְתָּ גֹּלֶם מֵחֹמֶר בְּתַבְנִית חוֹתָמֶךָ{{ש}} {{סי|הִ}}פַּחְתָּ בְחֶלְדּוֹ טֹהַר נֶשֶׁם מִזְּבוּלֶךָ{{ש}} {{סי|הֻ}}רְדַּם וּמִצַּלְעוֹ עֵזֶר לוֹ יִעַדְתָּ {{סי|וְ}}צִוִּיתוֹ בְּלִי לָעוֹט מֵעֵץ הַדָּעַת{{ש}} {{סי|וְ}}הֵפֵר צִוּוּי כְּפֶתִי בְּהַשָּׁאַת זוֹחֵל{{ש}} {{סי|וְ}}עֻנַּשׁ בְּזֵעַת אַף לִטְרֹף חֻקּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}אִוֶּלֶת בְּצִירִים וְעָרוּם עָפָר לַחְמוֹ {{סי|זֵ}}רוּי רִבְעוֹ הִקְפֵּיתָ בְּבֶטֶן חוֹמֶדֶת{{ש}} {{סי|זָ}}רְעָה וְהוֹלִידָה אִכָּר וְרֹעֵה צֹאן{{ש}} {{סי|זֶ}}בַח וְשַׁי הִגִּישׁוּ לְמוּלְךָ יַחַד{{ש}} {{סי|זָ}}עַמְתָּ בָּרַב וְשַׁעְתָּ תְּשׁוּרַת צָעִיר {{סי|חֶ}}מֶל רַחֲמָיו שִׁחֵת וְעָרַף אָח{{ש}} {{סי|חִ}}לָּה פָנֶיךָ וְשַֹמְתָּ לוֹ אוֹת{{ש}} {{סי|חָ}}לוּ שָׁלִישִׁים קְרֹא בְשִׁמְךָ לַסֶּמֶל{{ש}} {{סי|חֵ}}יל נוֹזְלִים קָרָאתָ וּשְׁטָפוּם וְאָבָדוּ {{סי|טָ}}עוּ גֵאִים וּפָצוּ סוּר לְנֶגְדֶּךָ{{ש}} {{סי|טֹ}}רְפוּ בְּחֹם הוֹמִים וְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ{{ש}} {{סי|טָ}}עוּן גֹּפֶר נוֹשַׁע כְּסָגַרְתָּ בַּעֲדוֹ{{ש}} {{סי|טְ}}פוּלָיו הִפְרֵיתָ וּמָלְאוּ פְנֵי צִיָּה {{סי|יָ}}עֲצוּ נֶאֱחָדִים לָרוּם עַד לַשַּׁחַק{{ש}} {{סי|יֻ}}קְּשׁוּ נֻפְּצוּ בְּרוּחַ סֹעָה וָסָעַר{{ש}} {{סי|יְ}}דִיד אֲתוּי עֵבֶר יִדַּעֲךָ בָּעוֹלָם{{ש}} {{סי|יִ}}חוּם זְקוּנָיו הֶעֱלָה לְךָ לְכָלִיל {{סי|כְּ}}שֶׂה תָמִים בֻּחַר אִישׁ תָּם{{ש}} {{סי|כְּ}}חָשַׁק יְשִׁיבַת אֹהָלִים וְנִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר חֲנִיטֵי יֹף הוֹצֵאתָ מֵחֲלָצָיו{{ש}} {{סי|כֻּ}}לּוֹ זֶרַע אֱמֶת וְאֵין דֹּפִי {{סי|לְ}}שָׁרֶתְךָ אִוִּיתָ לֵוִי אִישׁ חֲסִידֶךָ{{ש}} {{סי|לְ}}הַבְדִּיל מִגִּזְעוֹ מֻקְדָּשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים{{ש}} {{סי|לִ}}קְשֹר נֶזֶר קֹדֶשׁ וְלַעֲטוֹת אוּרִים{{ש}} {{סי|לֵ}}ישֵׁב כִּכְבֻדָּה פְּנִימָה יָמִים שִׁבְעָה {{סי|מַ}}חֲזִיקֵי אֲמָנָה שָׁבוּעַ קֹדֶם לֶעָשׂוֹר{{ש}} {{סי|מַ}}פְרִישִׁים כֹּהֵן הָרֹאשׁ כְּדָת הַמִּלֻּאִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|מַ}}זִּים עָלָיו מֵי חַטָּאת לְטַהֲרוֹ{{ש}} זוֹרֵק {{סי|מַ}}קְטִיר וּמֵטִיב לְהִתְרַגֵּל בָּעֲבוֹדָה <noinclude>{{רקע אפור}}</noinclude> <includeonly>:</includeonly>כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה, צִוָּה יְיָ לַעֲשׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם:{{ממס|ויקרא ח לד}}<noinclude> {{סוף}}</noinclude> {{סי|נִ}}לְוִים אֵלָיו נְבוֹנִים יְשִׁישֵׁי שַׁעַר{{ש}} {{סי|נ}}וֹאֲמִים לוֹ קְרָא נָא בְּפִיךָ{{ש}} {{סי|נֹ}}גַהּ תְּשִׁיעִי יַעֲמִידוּהוּ בְּשַׁעַר קָדִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹי זִבְחֵי יוֹם לְפָנָיו יַעֲבִירוּ {{סי|סֶ}}מֶךְ בִּיאַת שֶׁמֶשׁ צֵידוֹ יַמְעִיטוּ{{ש}} {{סי|סַ}}אַב לֹבֶן פֶּן בְּרֶדֶם יִקְרֵהוּ{{ש}} {{סי|סָ}}בֵי שִׁבְטוֹ לְלַמֵּד חֵפֶן יוֹלִיכוּהוּ{{ש}} {{סי|סַ}}מִּים לְתַמֵּר בִּפְנִים אוֹתוֹ יַשְׁבִּיעוּ {{סי|סָ}}מַר בְּשָׂרוֹ וְהִדְמִיעַ כִּי נֶחֱשַׁד{{ש}} {{סי|סָ}}רוּ גַם הֵם וּבֶכֶה הִגִּירוּ{{ש}} {{סי|שִֹ}}יחַ מִדְרָשׁ בְּפֶה וּבִכְתַב הִגָּיוֹן{{ש}} {{סי|סְ}}בִיבָיו יְשַׁנְנוּ לְעוֹרְרוֹ עַד חֲצוֹת {{סי|עָ}}לְצוּ תְּרֹם דֶּשֶׁן בְּפַיֵּס רִאשׁוֹן{{ש}} {{סי|ע}}וֹד יָפִיסוּ לְדִּשּׁוּן פְּנִימִי וּמְנוֹרָה{{ש}} {{סי|עֵ}}קֶב קְטֹרֶת פַּיֵּס חֲדָשִׁים יְשַׁלֵּשׁוּ{{ש}} {{סי|עֲ}}רֹךְ נְתָחִים יַחַד פַּיֵּס הָרְבִיעִי {{סי|עָ}}לָה בְּרַק הַשַּׁחַר כְּנָם הַצּוֹפֶה{{ש}} {{סי|עָ}}לָיו פֵּרְשְׁזוּ מָסָךְ בּוּץ לְהֶצְנֵעַ{{ש}} {{סי|עֵ}}רָה סוּתוֹ טָבַל וְעָט זְהָבִים{{ש}} {{סי|עָ}}מַד וְקִדֵּשׁ וְקֵרַץ תְּמִיד הַשַּׁחַר {{סי|פִּ}}קֵּד לְמָרְקוֹ וְהוּא קִבֵּל וְזָרַק{{ש}} {{סי|פֵּ}}רַשׁ הִקְטִיר וְהֵטִיב הִקְרִיב וְנִסֵּךְ{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת כָּלִיל הִשְׁלִים וְעָשׂ כַּסֵּדֶר{{ש}} {{סי|פֵּ}}רְשׂוּ סָדִין לָבָן עוֹד כְּבָרִאשׁוֹנָה {{סי|פַּ}}רְוָה בַקֹּדֶשׁ שָׁם קִדֵּשׁ וּפָשַׁט{{ש}} {{סי|פָּ}}סַע וְטָבַל לְבָנִים עָט וְקִדֵּשׁ{{ש}} {{סי|פְּ}}לוּסִים עֶרְכָּם מָנִים שְׁמֹנָה עָשָׂר{{ש}} {{סי|פְּ}}אוּרִים לְשָׁרֵת בָּם לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד {{סי|פָּ}}רוֹ מֻצָּב בֵּין אוּלָם לַמִּזְבֵּחַ{{ש}} {{סי|פָּ}}נָיו יָמָּה וְרֹאשׁוֹ נֶגְבָּה מְעֻקָּם{{ש}} {{סי|פָּ}}גַשׁ וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ{{ש}} {{סי|פְּ}}שָׁעָיו הוֹדָה וּבְחֻבּוֹ לֹא טָמָן <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲו‍ֹנוֹת וּלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.{{ממס|ויקרא טז ל}} וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}} וְאַתָּה בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> {{סי|צָ}}עַד לֵילֵךְ לוֹ לְמִזְרַח עֲזָרָה{{ש}} {{סי|צֶ}}מֶד שְׂעִירִים שָׁם מֵהוֹן עֵדָה{{ש}} {{סי|צְ}}מוּדִים אֲחוּיִם שָׁוִים בְּתֹאַר וּבְקוֹמָה{{ש}} {{סי|צָ}}גִים לְכַפֵּר עֲו‍ֹן בַּת הַשּׁוֹבֵבָה {{סי|צֵ}}הוּב חֲלָשִׁים טָרַף וְהֶעֱלָה מִקַּלְפִּי{{ש}} {{סי|צָ}}נַח וְהִגְרִיל לְשֵׁם גָּבֹהַּ וְלַצּוּק{{ש}} {{סי|צָ}}עַק בְּקוֹל רָם לַייָ חַטָּאת{{ש}} {{סי|צ}}וֹתְתָיו עָנוּ לוֹ וּבֵרְכוּ אֶת הַשֵּׁם {{סי|צֶ}}בַע זְהוֹרִית קָשַׁר בְּרֹאשׁ הַמִּשְׁתַּלֵּחַ{{ש}} {{סי|צִ}}גָּתוֹ אִמֵּן נֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחַ{{ש}} {{סי|צָ}}לַח וּבָא אֵצֶל פָּרוֹ שֵׁנִית{{ש}} {{סי|צַ}}חַן מַטֵּהוּ פְּנֵי צוּר הִתְוַדָּה <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲו‍ֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ. וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}} וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְשֵׁבֶט מְשָׁרְתֶיךָ.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> {{סי|קָ}}ח מַאֲכֶלֶת חַדָּה וּשְׁחָטוֹ כַּסֵּדֶר{{ש}} {{סי|קִ}}בֵּל דָּם בְּמִזְרָק וּנְתָנוֹ לַמְמָרֵס{{ש}} {{סי|קְ}}רִישָׁתוֹ יִמַּס עַד עֵת הַזָּיָה{{ש}} {{סי|קָ}}פוּי פֶּן יְהִי וְתָעֳדַר סְלִיחָה {{סי|קֹ}}חַ לוֹחֲשׁוֹת חָת בְּמַחְתַּת פַּרְוַיִם{{ש}} {{סי|קַ}}לָּה וְגֶלֶד רַךְ וַאֲרֻכַּת יָד{{ש}} {{סי|קָ}}דַר לְתוֹכָהּ שְׁלשֶׁת קַבִּין גֶּחָלִים{{ש}} {{סי|קֵ}}רְבוּ לוֹ בָּזָךְ וּגְדוּשַׁת דַּקָּה {{סי|קָ}}לַט וְחָפַן וְהֵרִיק לְתוֹךְ בָּזָךְ{{ש}} {{סי|קָ}}פַץ מַחְתָּה בִּימִין וּבָזָךְ בִּשְׂמֹאל{{ש}} {{סי|קִ}}ישׁ צְעָדָיו לְפַרְכוֹת וְקֵרַב לַבַּדִּים{{ש}} {{סי|קְ}}טֹרֶת שָׂם בֵּינֵימוֹ וְעִשֵּׁן וְיָצָא {{סי|ר}}וֹבֶה מְמָרֵס מֶנּוּ נָטַל דָּם{{ש}} {{סי|רִ}}צֵּף וְנִכְנַס וְקָם בֵּין שָׁדַיִם{{ש}} {{סי|רִ}}צּוּי הַזָּיוֹת טָבַל וְהִצְלִיף בְמִנְיָן{{ש}} {{סי|ר}}וּם מַעְלָה אַחַת וּמַטָּה שֶׁבַע <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> {{סי|רָ}}ץ וְהִנִּיחוֹ בַּכָּן וְשָׁחַט שָׂעִיר{{ש}} {{סי|רִ}}צָּה וְקִבֵּל דָּמוֹ בַּאֲגַן קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|רִ}}גֵּל וְעָמַד מְקוֹם וִעוּד אָרוֹן{{ש}} {{סי|רִ}}צָּה הַזָּיוֹת כְּמַעֲשֵׂה דַם פָּר <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> {{סי|רָ}}הַט וְהִנִּיחוֹ וְדַם פָּר נָטַל{{ש}} {{סי|רַ}}גְלָיו הֵרִיץ וְצָג חוּץ לְבֹדָלֶת{{ש}} {{סי|רִ}}קְמֵי פָרֹכֶת יַז כְּמִשְׁפַּט כַּפֹּרֶת{{ש}} {{סי|רָ}}גַשׁ וְשָׁנָה וְהִזָּה מִדַּם שָׂעִיר {{סי|שָׁ}}ב וּבְלָלָם וְחִטֵּא מִזְבֵּחַ סָגוּר{{ש}} {{סי|שֶׁ}}בַע עַל טָהֳרוֹ וּבִקְרָנָיו אַרְבַּע{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|שָׁ}}קַד וּבָא אֵצֶל שָׂעִיר הֶחָי{{ש}} {{סי|שִׁ}}גְיוֹן עַם וּזְדוֹנוֹ יוֹדֶה לָאֵל <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטְאוּ, עָווּ, פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ, עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲו‍ֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ. כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ. וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה. כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם. וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}} וְאַתָּה בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ וְסוֹלֵחַ לַעֲדַת יְשֻׁרוּן.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> {{סי|שִׁ}}גְּרוֹ בְּיַד אִישׁ עִתִּי לְמִדְבַּר עָז{{ש}} {{סי|שֶׁ}}מֶץ כִּתְמֵי זוּ שְׂאֵת לִגְזֵרָה{{ש}} {{סי|שֵׁ}}ן סֶלַע הֲדָפוֹ וְגֻלְגַּל וְיָרַד{{ש}} {{סי|שֻׁ}}בְּרוּ עֲצָמָיו כְּנֶפֶץ כְּלִי יוֹצֵר {{סי|שְׁ}}חוּזָה אָחַז פָּר וְשָׂעִיר קָרַע{{ש}} {{סי|שָׁ}}לַף אֵמוּרִים וּגְוִיּוֹת קָלַע לִשְׂרֹף{{ש}} {{סי|שָׁ}}אַג סִדְרֵי יוֹם קִדֵּשׁ וּפָשַׁט{{ש}} {{סי|שִׁ}}לֵּשׁ וְטָבַל פַּזִּים עָט וְקִדֵּשׁ {{סי|תָּ}}כַף וְעָשׂ אֵילוֹ וְאֵיל עָם{{ש}} {{סי|תְּ}}רַב חַטָּאת וּמוּסָפִין הִקְרִיב כַּחֹק{{ש}} {{סי|תָּ}}ר וְקִדֵּשׁ פָּשַׁט טָבַל וְקִדֵּשׁ{{ש}} {{סי|תַּ}}כְרִיךְ בַּדִּים עָט וְנִכְנַס לַדְּבִיר {{סי|תְּ}}כוּנַת כְּלֵי קְטֹרֶת הוֹצִיא וְקִדֵּשׁ{{ש}} {{סי|תִּ}}לְבֹּשֶׁת מַדָּיו הִפְשִׁיט וְגָנַז נֶצַח{{ש}} {{סי|תִּ}}רְגֵּל וְטָבַל חֲרוּצִים עָט וְקִדֵּשׁ{{ש}} {{סי|תָּ}}מִיד הִסְדִּיר וְתִמֵּר וְנֵרוֹת הֶעֱלָה {{סי|תֶּ}}כֶל עֲבוֹדוֹת יָד וְרֶגֶל קִדֵּשׁ{{ש}} {{סי|תִּ}}מֵּם טְבִילוֹת חָמֵשׁ וְקִדּוּשִׁים עֲשָׂרָה{{ש}} {{סי|תֹּ}}אַר מְגַמָּתוֹ כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָה{{ש}} {{סי|תָּ}}קַף וְדָץ וְעָטָה בִּגְדֵי הוֹנוֹ {{סי|תַּ}}מָּה תְּלַוֶּה צִיר נֶאֱמָן לַבַּיִת{{ש}} {{סי|תָּ}}גֵל בְּהִתְבַּשֵּׂר הָשְׁלַג אֹדֶם תּוֹלָע{{ש}} {{סי|תַּ}}עְדֶה יֶשַׁע תַּעְטֶה מְעִיל צְדָקָה{{ש}} {{סי|תָּ}}פִיק צָהֳלָה תַּבִּיעַ דִיץ וְחֶדְוָה {{סי|תְּ}}לוּלֵי רוּם הִרְעִיפוּ זַרְזִיף טַלָּם{{ש}} {{סי|תַּ}}לְמֵי שָׂדַי רָווּ תֵּת יְבוּלָם{{ש}} {{סי|תּ}}וֹדָה נָתְנוּ אוֹסְפֵי זֶרַע שָׁלוֹם{{ש}} {{סי|תְּ}}הִלָּה בִּשְּׂרוּ נוֹשְׂאֵי אֲלֻמּוֹת בְּרֶנֶן {{סי|תַּ}}חְתִּיּוֹת אֶרֶץ צְבִי זֶמֶר שִׁמֵּעוּ{{ש}} {{סי|תִּ}}נּוּ צִדְקוֹתָיו חֲצַץ הוֹלְכֵי נְתִיבוֹת{{ש}} {{סי|תִּ}}קְוַת שׁוֹלְחָיו אֵמוּן לֹא אַכְזָב{{ש}} {{סי|תּ}}וֹחַלְתָּם כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר {{סי|מִ}}צֹּאָתָם רֻחָצוּ מִטֶּנֶף צַחֲנָתָם זַֽכּוּ{{ש}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים תְּמִימִים בְּבֹר כַּפֵּימוֹ זֻכְזָכוּ{{ש}} {{סי|לְ}}הַגִּיד כִּי מְטַהֲרָם מְקוֹר מַיִם חַיִּים{{ש}} {{סי|מִ}}קְוֵה יִשְׂרָאֵל מְנַקָּם מַיִם נֶאֱמָנוּ {{סי|בְּ}}טֹהַר וּבְנִקָּיוֹן יִנָּקוּ וְיֻטְהָרוּ{{ש}} {{סי|יְ}}חֻדְּשׁוּ כַּחֲדָשֵׁי בְקָרִים מִכֶּתֶם יְצֻחְצָחוּ{{ש}} {{סי|ר}}וֹמְמוֹת אֵל יֶהְגוּ בִגְרוֹנָם{{ש}} {{סי|בִּ}}לְשׁוֹנָם רֹן בְּפִימוֹ שִׁיר חָדָשׁ {{סי|יָ}}גִילוּ בְרַעַד יַעַבְדוּ בְיִרְאָה{{ש}} {{סי|קְ}}דוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מְקַדֵּשׁ קְדוֹשִׁים{{ש}} {{סי|לְ}}שַׁנֵּן לְרַנֵּן לְתֹפֵף וּלְצַלְצֵל{{ש}} {{סי|וּ}}לְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת וּלְהַנְעִים זֶמֶר {{סי|נֶ}}חֱבָקִים בְּעֹז יָמִין רוֹמֵמָה{{ש}} {{סי|יַ}}חַד נִתְמָכִים בִּמְלֵאָה צֶדֶק{{ש}} {{סי|מְ}}שׁוּכִים לָבֹא שְׁעָרָיו בִּרְנָנָה{{ש}} {{סי|וְ}}שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ נֶצַח {{סי|שָׂ}}שִׂים וְגָלִים בִּשְׁמוֹ כָּל הַיּוֹם{{ש}} {{סי|חָ}}דִים בְּשִׂמְחָה אֶת פָּנָיו{{ש}} {{סי|זִ}}יו אוֹרָם כַּשַּׁחַר יִבָּקַע{{ש}} {{סי|ק}}וֹלָם יִשְׂאוּ וְיָרֹנּוּ בִּגְאוֹן צוּר עוֹלָמִים {{ר1}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲיָ אֱלֹהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}} וְיוֹם טוֹב הָיָה עֹשֶׂה כֹּהֵן גָּדוֹל לְכָל אוֹהֲבָיו, כְּשֶׁנִּכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע.<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 4jbe0gv37dc0lw56yjnhnqp0xbx3821 0 1727829 3079430 3005516 2026-08-27T21:41:50Z מו יו הו 37729 3079430 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח ספרד== </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}תָּה כּוֹנַנְתָּ עוֹלָם מֵרֹאשׁ, יָסַדְתָּ תֵבֵל וְהַכֹּל פָּעַלְתָּ, וּבְרִיּוֹת בּוֹ יָצַרְתָּ.{{ש}} {{סי|בְּ}}שׁוּרְךָ עוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, גֵּרַשְׁתָּ אֹפֶל וְהִצַּבְתָּ נֹּגַהּ.{{ש}} {{סי|גֹּ}}לֶם תַּבְנִיתְךָ מִן הָאֲדָמָה יָצַרְתָּ, וְעַל עֵץ הַדַּעַת אוֹתוֹ פָּקַדְתָּ.{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרְךָ זָנַח וְנִזְנַח מֵעֵדֶן, וְלֹא כִלִּיתוֹ לְמַעַן אֶרֶךְ אַפֶּךָ.{{ש}} {{סי|הִ}}גְדַּלְתָּ פִרְיוֹ וּבֵרַכְתָּ זַרְעוֹ, וְהִפְרִיתָם בְּטוּבְךָ וְהוֹשַׁבְתָּם שָׁקֶט.{{ש}} {{סי|וַ}}יִּפְרְקוּ עֹל וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, וַהֲסִירֹתָ יָד כְּרֶגַע כֶּחָצִיר אֻמְלָלוּ.{{ש}} {{סי|זָ}}כַרְתָּ בְרִית לְתָמִים בְּדוֹרוֹ, וּבִזְכוּתוֹ שַׂמְתָּ לָעוֹלָם שְׁאֵרִית.{{ש}} {{סי|חֹ}}ק בְּרִית קֶשֶׁת לְמַעֲנוֹ כָּרַתָּ, וּבְאַהֲבַת נִיחֹחוֹ בָּנָיו בֵּרַכְתָּ.{{ש}} {{סי|טָ}}עוּ בְעָשְׁרָם וַיִּבְנוּ מִגְדָּל, וַיֹּאמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה וְנִבְקַע הָרָקִיעַ לְהִלָּחֶם בּוֹ.{{ש}} {{סי|יָ}}חִיד אַב הֲמוֹן פִּתְאֹם כְּכוֹכָב זָרַח מֵאוּר כַּשְׂדִּים לְהָאִיר בַּחֹשֶׁךְ.{{ש}} {{סי|כַּ}}עַסְךָ הֵפַרְתָּ בְּשׁוּרְךָ פָעֳלוֹ, וּלְעֵת שֵׂיבָתוֹ לְבָבוֹ חָקַרְתָּ.{{ש}} {{סי|לִ}}וְיַת חֵן מִמֶּנּוּ הוֹצֵאתָ, טָלֶה טָהוֹר מִכֶּבֶשׂ נִבְחָר.{{ש}} {{סי|מִ}}גִּזְעוֹ אִישׁ תָּם הוֹצֵאתָ, חָתוּם בִּבְרִיתְךָ מֵרֶחֶם לֻקָּח.{{ש}} {{סי|נָ}}תַתָּ לּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אֲהוּבֵי עֶלְיוֹן, עֲמוּסִים מִבֶּטֶן נִקְרָאוּ.{{ש}} {{סי|שַׂ}}מְתָּ עַל לֵוִי לִוְיַת חֵן וָחֶסֶד, וּמִכָּל אֶחָיו כֶּתֶר לוֹ עִטַּרְתָּ.{{ש}} {{סי|עַ}}מְרָם נִבְחַר מִזֶּרַע לֵוִי, אַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ לְשָׁרֶתְךָ קִדַּשְׁתָּ.{{ש}} {{סי|פֵּ}}אַרְתּוֹ בְּבִגְדֵי שְׂרָד, וּבְקָרְבְּנוֹתָיו הֵפֵר כַּעַסְךָ.{{ש}} {{סי|צִ}}יץ וּמְעִיל, חשֶׁן וְאֵפוֹד, כְּתֹנֶת וּמִכְנְסֵי בַד, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט.{{ש}} {{סי|קָ}}רְבְּנוֹת פָּרִים וְעוֹלוֹת כְּבָשִׂים וּשְׁחִיטַת שְׂעִירִים וְנִיחֹחֵי אֵילִים.{{ש}} {{סי|רֵ}}יחַ קְטֹרֶת רֹקַח מִרְקַחַת וּבִעוּר גֶּחָלִים, וּזְרִיקַת דָּם וּסְפִירַת יֹשֶׁר.{{ש}} {{סי|שׁ}}וּעַת קְטֹרֶת וּתְפִלַּת אֱמֶת, וּקְדֻשָּׁתוֹ מְכַפֶּרֶת עֲוֹנוֹתֵינוּ.{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן בּוּץ וַעֲרִיכַת אֶבֶן מְחֻגָּר בְּכֻלָּם, כַּמַּלְאָךְ מִיכָאֵל מְשָׁרֵת.{{ש}} {{סי|תִּ}}כַּנְתָּ כָל אֵלֶּה לִכְבוֹד אַהֲרן, כְּלִי כַפָּרָה לְיִשְׂרָאֵל שַׂמְתּוֹ, וְעַל יָדוֹ סְלִיחַת הֶעָוֹן נָתַתָּ. {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חַת אַהֲרֹן מִגִּזְעוֹ יַעֲמֹד, לְשָׁרֵת לְפָנֶיךָ בְּיוֹם הַסְּלִיחָה.{{ש}} {{סי|תּ}}וֹרַת מַעֲשֶׂה וַעֲבוֹדַת הַיּוֹם, שִׁבְעַת יָמִים בִּזְבוּלֵנוּ יִלְמֹד, וּמַזִּין עָלָיו שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי.{{ש}} {{סי|שְׁ}}לוּמֵי זִקְנֵי עָם וְחַכְמֵי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים תָּמִיד יְסוֹבְבוּהוּ, עַד בּוֹא יוֹם הֶעָשׂוֹר.{{ש}} וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בְּמִי שֶׁשִּׁכֵּן שְׁמוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה מִכָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ לוֹ, שֶׁמָּא יֵשׁ בְּלִבּוֹ צַד מִינוּת, הוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה עַל שֶׁחֲשָׁדוּהוּ, וְהֵם פּוֹרְשִׁים וּבוֹכִים, שֶׁחָשְׁדוּ לְמִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִים, שֶׁמָּא אֵין בְּלִבּוֹ כְּלוּם, וְאוֹמְרִים לוֹ:{{ש}} {{סי|רְ}}אֵה לִפְנֵי מִי אַתָּה נִכְנָס, לִמְקוֹם אֵשׁ לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת.{{ש}} {{סי|קְ}}הַל עֲדָתֵנוּ עָלֶיךָ יִסְמֹכוּ, וְעַל יָדְךָ תְּהֵא סְלִיחָתֵנוּ.{{ש}} {{סי|צִ}}וּוּהוּ וְהִרְגִּילוּהוּ עַד בּוֹא יוֹם הֶעָשׂוֹר, וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית הָיוּ מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח וּמַעֲבִירִים לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בָּעֲבוֹדָה.{{ש}} {{סי|פָּ}}רְשׂוּ לוֹ סָדִין שֶׁל בּוּץ בְּהַגִּיעַ עֵת שְׁחִיטַת כֶּבֶשׂ הַתָּמִיד, לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה בֵּינוֹ וּבֵין הָעָם.{{ש}} {{סי|ע}}וֹשֶׂה מִצְוָה בְּאֵימָה וְיִרְאָה, וּבוֹדֵק עַצְמוֹ מֵחוֹצְצֵי טְבִילָה.{{ש}} {{סי|שָׂ}}שׂ עַל מִצְוָה לְקַיֵּם דָּתוֹ, וּפָשַׁט בִּגְדֵי חֹל וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפַּג, כְּמוֹ שֶׁהֻזְהָר.{{ש}} {{סי|נָ}}תְנוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו (מִקִּתּוֹן שֶׁל זָהָב).{{ש}} {{סי|מִ}}יָּד מְקַבֵּל אֶת כֶּבֶשׂ הַתָּמִיד וְשׁוֹחֵט בּוֹ רֹב שְׁנַיִם, וּמַנִּיחַ לְאַחֵר לִגְמֹר הַשְּׁחִיטָה, וּמְקַבֵּל אֶת הַדָּם, וּזְרָקוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּמִצְוָתוֹ.{{ש}} {{סי|לִ}}פְנִים לַהֵיכָל יִכָּנֵס לְהֵיטִיב חָמֵשׁ נֵרוֹת וּלְהַקְטִיר קְטֹרֶת הַבֹּקֶר וּלְהֵיטִיב אֶת שְׁתֵּי הַנֵּרוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת, וְיָצָא וְהִקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָאֵבָרִים כְּמִצְוָתָן, וּמַקְטִיר מִנְחַת הַתָּמִיד כְּמִשְׁפָּטָהּ.{{ש}} {{סי|כְּ}}כָל יוֹם יַעֲשֶׂה מִנְחַת הַסֹּלֶת וּמִנְחַת חֲבִתִּין, וִינַסֵּךְ אֶת הַיַּיִן בְּכָל כְּלֵי שִׁיר, וְאַחַר הַתָּמִיד מַקְרִיב פַּר הָעוֹלָה וְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים שֶׁל מוּסַף הַיּוֹם וּמִנְחָתָם. {{הור1|בשבת|וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת מַקְרִיב קֹדֶם מוּסַף הַיּוֹם כְּבָשִׂים שֶׁל מוּסַף שַׁבָּת וּמִנְחָתָם, וְעוֹרֵךְ לֶחֶם הַפָּנִים וּמַקְטִיר הַבָּזִיכִין כְּמִשְׁפָּטָם}}.{{ש}} {{סי|יָ}}בוֹא מִיָּד לְבֵית הַפַּרְוָה, וּבַקֹּדֶשׁ הָיְתָה, וּפָרְשׂוּ לוֹ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם כְּבָרִאשׁוֹנָה.{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶם יִפְשֹׁט בִּגְדֵי זָהָב, מְקַדֵּשׁ בִּנְקִיּוּת יָדָיו וְרַגְלָיו.{{ש}} {{סי|חָ}}ל וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב, וְיָרַד וְטָבַל כְּמוֹ שֶׁהֻזְהָר, וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג.{{ש}} {{סי|זְ}}הָבִים מַעֲבִיר וּלְבָנִים לוֹבֵשׁ, שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי לָבָן.{{ש}} {{סי|וּ}}מִהַר וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּבָא לוֹ תְּחִלָּה אֵצֶל פָּרוֹ. וּפָרוֹ הָיָה עוֹמֵד בַּצָּפוֹן כְּנֶגֶד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב.{{ש}} {{סי|הָ}}יָה עוֹמֵד בְּאֵימָה לִפְנֵי אֵל עֶלְיוֹן, וְאוֹמֵר עָלָיו דִּבְרֵי וִדּוּי, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה. <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.{{ממס|ויקרא טז ל}} וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}} וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> {{סי|דָּ}}רַךְ וּבָא לוֹ לְשַׁעַר נִיקָנוֹר, וְהוּא לְמִזְרַח הָעֲזָרָה לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, הַסְּגָן מִימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ, וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים, פְּנֵיהֶם לַמַּעֲרָב וַאֲחוֹרֵיהֶם לַמִּזְרָח, אֶחָד לִימִינוֹ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֹ. טָרַף בְּקַלְפִּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת.{{ש}} {{סי|גּ}}וֹרַל יָמִין כְּשֶׁהוּא שֶׁל שֵׁם יִתְּנֵהוּ עַל הַשָּׂעִיר, וְאוֹמֵר לַייָ חַטָּאת.{{ש}} {{הור|כאן נוהגים שלא לכרוע.}}{{ש}} וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. {{סי|בִּ}}שְׂעִיר עֲזָאזֵל, לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים בֵּין קַרְנָיו יִקְשֹׁר, וְיַעֲמִידֵהוּ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח כְּנֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ.{{ש}} {{סי|אַ}}ף בְּשָׂעִיר שֶׁהוּא שֶׁל שֵׁם יִקְשֹׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ בַּצַּוָּאר. וּבָא לוֹ שֵׁנִית אֵצֶל פָּרוֹ וְאוֹמֵר עָלָיו וִדּוּי בֵּיתוֹ וּוִדּוּי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה. <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרן עַם קְדוֹשֶׁךָ. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרן עַם קְדוֹשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ. וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}} וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְשֵׁבֶט מְשָׁרְתֶיךָ.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}חַר וִדּוּי שָׁקַד בְּעָצְמָה לַעֲשׂוֹת חַטָּאתוֹ וְחַטַּאת הָעָם.{{ש}} {{סי|בָּ}}דַק סַכִּין וְשָׁחַט פָּרוֹ רֹב שְׁנַיִם, וּמֵרַק אַחֵר אֶת הַשְּׁחִיטָה, וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק טָהוֹר.{{ש}} {{סי|גַּ}}ם לַחֲבֵרוֹ יִתֵּן מִיַּד לְמָרֵס בְּדָמוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרשׁ.{{ש}} {{סי|דָּ}}ם זֶה הִנִּיחוֹ בְּיַד מִי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ בָּעֲזָרָה עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁמִּן הַהֵיכָל וְלַחוּץ, וְנָטַל מַחְתָּה שֶׁל זָהָב אָדֹם קַלָּה מַחֲזֶקֶת שְׁלֹשָׁה קַבִּין וְיָדָהּ אֲרֻכָּה, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וּפִנָּה גֶחָלִים שֶׁמַּחֲצִיתָן גַּחֶלֶת וּמַחֲצִיתָן שַׁלְהֶבֶת אֵילָךְ וְאֵילָךְ, וְחָתָה מִן הַלּוֹחֲשׁוֹת מִצַּד מַעֲרַב הַמִּזְבֵּחַ.{{ש}} {{סי|ה}}וֹרִידָהּ מְלֵאָה גַּחֲלֵי אֵשׁ לוֹחֲשׁוֹת, וְהִנִּיחָהּ עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה. הוֹצִיאוּ לוֹ כַּף רֵיקָן וּמַחְתָּה מְלֵאָה קְטֹרֶת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה.{{ש}} {{סי|וְ}}חָפַן מִמֶּנָּה מְלֹא חָפְנָיו, לֹא מְחוּקוֹת וְלֹא גְדוּשׁוֹת אֶלָּא טְפוּפוֹת, וְנָתַן לְתוֹךְ הַכַּף, וְנוֹטֵל בִּימִינוֹ מַחְתַּת הַגֶּחָלִים וּבִשְׂמֹאלוֹ כַּף הַקְּטֹרֶת.{{ש}} {{סי|זֵ}}רַז עַצְמוֹ וְנִכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָאָרוֹן, וְהִנִּיחַ הַמַּחְתָּה בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן, וּבְבַיִת שֵׁנִי מַנִּיחַ עַל אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה.{{ש}} {{סי|חָ}}פַן כָּל הַקְּטֹרֶת שֶׁבַּכַּף בְּחָפְנָיו וְצָבַר עַל הַגֶּחָלִים לְצַד מַעֲרָב, וּמַמְתִּין שָׁם עַד שֶׁנִּתְמַלֵּא הַבַּיִת כֻּלּוֹ עָשָׁן.{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר לֵב פָּסַע וְשָׁב לַאֲחוֹרָיו, פָּנָיו לַקֹּדֶשׁ וַאֲחוֹרָיו לַהֵיכָל, עַד שֶׁיָּצָא מִן הַפָּרֹכֶת, וּמִתְפַּלֵּל בַּהֵיכָל תְּפִלָּה קְצָרָה סָמוּךְ לַפָּרֹכֶת. <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל: {{:תפילתו של כהן גדול|נוסח=ספרד}}<noinclude> {{סוף}}</noinclude> {{סי|יָ}}צָא וְנָטַל דַּם הַפָּר מִמִּי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ, וְנִכְנַס לְמָקוֹם שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד בְּמָקוֹם שֶׁעָמַד, וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ עַל כָּל הַזָּיָה, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף. <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> יָצָא מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל.{{ש}} {{סי|כְּ}}צֵאתוֹ הֵבִיאוּ לוֹ שְׂעִיר חַטָּאת, שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק טָהוֹר.{{ש}} {{סי|לִ}}פְנִים יִכָּנֵס לְהַזּוֹת מִדָּמוֹ בֵּין שְׁנֵי בַדֵּי הָאָרוֹן כְּסֵדֶר דַּם הַפָּר, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף. <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל.{{ש}} {{סי|מִ}}הַר וְנָטַל דַּם הַפָּר מִן הַכַּן שֶׁהִנִּיחַ עָלָיו, וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ עַל כָּל הַזָּיָה. וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרֹכֶת כְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף. <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> {{סי|נָ}}חַץ וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר וְנָטַל דַּם הַשָּׂעִיר, וְעָשָׂה לְדָמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר. וְהִזָּה עַל הַפָּרֹכֶת כְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף. <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> {{סי|שָׂ}}שׂ וְעֵרָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ הַמִּזְרָק שֶׁבּוֹ דַּם הַשָּׂעִיר, וְנָתַן הַמָּלֵא בָּרֵיקָן כְּדֵי שֶׁיִּתְעָרְבוּ יָפֶה יָפֶה זֶה בָּזֶה. וּבָא וְעָמַד לִפְנִים מִמִּזְבַּח הַזָּהָב בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְהַמְּנוֹרָה, וּמַתְחִיל לְהַזּוֹת מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת.{{ש}} {{סי|עַ}}ל אַרְבַּע קַרְנוֹתָיו יִתֵּן כְּסִדְרָן, מַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וּמְסַיֵּם בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. וְחוֹתֶה הַגֶּחָלִים וְהָאֵפֶר שֶׁבְּמִזְבַּח הַזָּהָב הֵילָךְ וְהֵילָךְ עַד שֶׁמְגַלֶּה זְהָבוֹ, וּמַזֶּה מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת עַל טָהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים.{{ש}} {{סי|פָּ}}סַע וְיָצָא לְצַד דָּרוֹם חוּץ לָאוּלָם, וְשָׁפַךְ אֶת הַשִּׁירַיִם עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.{{ש}} {{סי|צָ}}עַד וּבָא לוֹ אֵצֶל הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לַעֲזָאזֵל לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו אַשְׁמַת קְהָלוֹ, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה. <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטְאוּ, עָווּ, פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ. וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}} וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לַעֲדַת יְשֻׁרוּן.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> {{סי|קָ}}רָא לְאֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים הַמְזֻמָּן מֵאֶתְמוֹל לְהוֹלִיכוֹ וּמְסָרוֹ לוֹ, וְהוֹלִיכוֹ אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה לְמִדְבָּר שָׁמֵם. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַצּוּק חוֹלֵק לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית שֶׁבְּקַרְנָיו, חֶצְיוֹ קוֹשֵׁר בַּסֶּלַע וְחֶצְיוֹ בֵּין קַרְנָיו, וּדְחָפוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו לַאֲחוֹרָיו, וְהוּא הָיָה מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד, וְלֹא הָיָה מַגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר עַד שֶׁנַּעֲשָׂה אֵבָרִים אֵבָרִים. וְאוֹמֵר: כָּךְ יִמָּחוּ עֲוֹנוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל.{{ש}} {{סי|רָ}}ץ לוֹ אֵצֶל הַפָּר וְאֵצֶל הַשָּׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים, וּקְרָעָן וְהוֹצִיא אֵמוּרֵיהֶם, וּנְתָנָם בְּמֶגֶס לְהַקְטִירָם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וּבְשָׂרָן קְלָעָן בְּמִקְלָעוֹת, וּמְשַׁלְּחָן בְּיַד אֲחֵרִים לְהוֹצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.{{ש}} {{סי|שָׁ}}ב וּבָא לְעֶזְרַת נָשִׁים אַחַר שֶׁהִגִּיעַ הַשָּׂעִיר לַמִּדְבָּר, וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה שֶׁלְּפָנֶיהָ, וְקוֹרֵא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר, וְגוֹלֵל הַסֵּפֶר תּוֹרָה וּמַנִּיחָהּ בְּחֵיקוֹ, וְאוֹמֵר: יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָרִיתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן. וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה. וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶם שְׁמֹנֶה בְרָכוֹת: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל הַהוֹדָאָה, וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל הַכֹּהֲנִים, וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה.{{ש}} {{סי|תִּ}}כֵּן צְעָדָיו וּבָא לְבֵית הַטְּבִילָה, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט בִּגְדֵי לָבָן, וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְעָשָׂה שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ, שֶׁהוּא מִמּוּסַף הַיּוֹם. וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת אֵילוֹ וְאֶת אֵיל הָעָם וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, וּמַקְטִיר הָאֵמוּרִים שֶׁל פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים. וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם כְּהִלְכָתוֹ. אַחַר כַּלּוֹתוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל אֵלֶּה, עוֹד בָּא לוֹ לְבֵית הַטְּבִילָה, מִהַר וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפַּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי לָבָן, לָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה שֶׁהִכְנִיס בְּשַׁחֲרִית. וְעוֹד בָּא לוֹ לְבֵית הַטְּבִילָה וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי לָבָן וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב, לָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לַהֵיכָל לְהַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת כְּבִשְׁאָר יָמִים, וְיָצָא וְהִקְרִיב מִנְחַת הַתָּמִיד וּמוֹתַר מִנְחַת חֲבִתִּין, וּמְנַסֵּךְ הַיַּיִן בְּכָל כְּלֵי שִׁיר כְּהִלְכָתוֹ. וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי עַצְמוֹ וְלָבַשׁ, וּמְלַוִּין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ. וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה בְּצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}} ==נוסח עדות המזרח== {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}תָּה כּוֹנַנְתָּ עוֹלָם מֵרֹאשׁ, יָסַדְתָּ תֵבֵל וְהַכֹּל פָּעַלְתָּ, וּבְרִיּוֹת בּוֹ יָצַרְתָּ.{{ש}} {{סי|בְּ}}שׁוּרְךָ עוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, גֵּרַשְׁתָּ אֹפֶל וְהִצַּבְתָּ נֹּגַהּ.{{ש}} {{סי|גֹּ}}לֶם תַּבְנִית מִן הָאֲדָמָה יָצַרְתָּ, וְעַל עֵץ הַדַּעַת אוֹתוֹ פָּקַדְתָּ.{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרְךָ זָנַח וְנִזְנַח מֵעֵדֶן, וְלֹא כִלִּיתוֹ לְמַעַן אֶרֶךְ אַפֶּךָ.{{ש}} {{סי|הִ}}גְדַּלְתָּ פִרְיוֹ וּבֵרַכְתָּ זַרְעוֹ, וְהִפְרִיתָם בְּטוּבְךָ וְהוֹשַׁבְתָּם שָׁקֶט.{{ש}} {{סי|וַ}}יִּפְרְקוּ עֹל וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, וַהֲסִירֹתָ יָד כְּרֶגַע אֻמְלְלוּ כֶּחָצִיר.{{ש}} {{סי|זָ}}כַרְתָּ בְרִית לְתָמִים בְּדוֹרוֹ, וּבִזְכוּתוֹ שַׂמְתָּ לָעוֹלָם שְׁאֵרִית.{{ש}} {{סי|חֹ}}ק בְּרִית קֶשֶׁת לְמַעֲנוֹ כָּרַתָּ, וּבְאַהֲבַת נִיחֹחוֹ בָּנָיו בֵּרַכְתָּ.{{ש}} {{סי|טָ}}עוּ בְעָשְׁרָם וַיִּבְנוּ מִגְדָּל, וַיֹּאמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה וְנִבְקַע הָרָקִיעַ לְהִלָּחֶם בּוֹ.{{ש}} {{סי|יָ}}חִיד אַב הֲמוֹן פִּתְאֹם כְּכוֹכָב זָרַח מֵאוּר כַּשְׂדִּים לְהָאִיר בַּחֹשֶׁךְ.{{ש}} {{סי|כַּ}}עַסְךָ הֵפַרְתָּ בְּשׁוּרְךָ פָעֳלוֹ, וּלְעֵת שֵׂיבָתוֹ לְבָבוֹ חָקַרְתָּ.{{ש}} {{סי|לִ}}וְיַת חֵן מִמֶּנּוּ הוֹצֵאתָ, טָלֶה טָהוֹר מִכֶּבֶשׂ נִבְחָר.{{ש}} {{סי|מִ}}גִּזְעוֹ אִישׁ תָּם הוֹצֵאתָ, חָתוּם בִּבְרִיתְךָ מֵרֶחֶם לֻקָּח.{{ש}} {{סי|נָ}}תַתָּ לּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אֲהוּבֵי עֶלְיוֹן, עֲמוּסִים מִבֶּטֶן נִקְרָאוּ.{{ש}} {{סי|שַׂ}}מְתָּ עַל לֵוִי לִוְיַת חֵן וָחֶסֶד, וּמִכָּל אֶחָיו כֶּתֶר לוֹ עִטַּרְתָּ.{{ש}} {{סי|עַ}}מְרָם נִבְחַר מִגֶּזַע לֵוִי, אַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ מִשָּׁרָשָׁיו קִדַּשְׁתָּ.{{ש}} {{סי|פֵּ}}אַרְתּוֹ בְּבִגְדֵי שְׂרָד, וּבְקָרְבְּנוֹתָיו הֵפֵר כַּעַסְךָ.{{ש}} {{סי|צִ}}יץ וּמְעִיל, חשֶׁן וְאֵפוֹד, כְּתֹנֶת וּמִכְנְסֵי בַד, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט.{{ש}} {{סי|קָ}}רְבְּנוֹת פָּרִים וְעוֹלוֹת כְּבָשִׂים וּשְׁחִיטַת שְׂעִירִים וְנִיחֹחֵי אֵילִים.{{ש}} {{סי|רֵ}}יחַ קְטֹרֶת רֹקַח מִרְקַחַת וּבִעוּר גֶּחָלִים, וּזְרִיקַת דָּם וּסְפִירַת יֹשֶׁר.{{ש}} {{סי|שׁ}}וּעַת קְטֹרֶת וּתְפִלַּת אֱמֶת, וּקְדֻשָּׁתוֹ מְכַפֶּרֶת עֲוֹנוֹתֵינוּ.{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן בּוּץ וַעֲרִיכַת אֶבֶן חָגוּר בְּכֻלָּם, כְּמַלְאָךְ מְשָׁרֵת.{{ש}} {{סי|תִּ}}כַּנְתָּ כָל אֵלֶּה לִכְבוֹד אַהֲרן, כְּלִי כַפָּרָה לְיִשְׂרָאֵל שַׂמְתּוֹ, וְעַל יָדוֹ סְלִיחַת הֶעָוֹן נָתַתָּ. {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חַת אַהֲרֹן מִגִּזְעוֹ יַעֲמֹד, לְשָׁרֵת לְפָנֶיךָ בְּיוֹם הַסְּלִיחָה.{{ש}} {{סי|תּ}}וֹרַת מַעֲשֶׂה וַעֲבוֹדַת הַיּוֹם, שִׁבְעַת יָמִים בִּזְבוּלֵנוּ יִלְמֹד, וּמַזִּין עָלָיו שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי.{{ש}} {{סי|שְׁ}}לוּמֵי זִקְנֵי עָם וְחַכְמֵי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים תָּמִיד יְסוֹבְבוּהוּ, עַד בּוֹא יוֹם הֶעָשׂוֹר.{{ש}} וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בְּמִי שֶׁשִּׁכֵּן שְׁמוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה דָּבָר מִכָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ לוֹ, שֶׁמֶּא יֵשׁ בְּלִבּוֹ צַד מִינוּת, הוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה עַל שֶׁחֲשָׁדוּהוּ, וְהֵם פּוֹרְשִׁים וּבוֹכִים, שֶׁחָשְׁדוּ לְמִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִים, שֶׁמֶּא אֵין בְּלִבּוֹ כְּלוּם, וְאוֹמְרִים לוֹ:{{ש}} {{סי|רְ}}אֵה לִפְנֵי מִי אַתָּה נִכְנָס, לִמְקוֹם אֵשׁ לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת.{{ש}} {{סי|קְ}}הַל עֲדָתֵנוּ עָלֶיךָ יִסְמֹכוּ, וְעַל יָדְךָ תְּהֵא סְלִיחָתֵנוּ.{{ש}} {{סי|צִ}}וּוּהוּ וְהִרְגִּילוּהוּ עַד בּוֹא יוֹם הֶעָשׂוֹר, וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית מַעֲמִידִים אוֹתוֹ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח וּמַעֲבִירִים לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בָּעֲבוֹדָה.{{ש}} {{סי|פָּ}}רְשׂוּ לוֹ סָדִין שֶׁל בּוּץ בְּהַגִּיעַ עֵת שְׁחִיטַת כֶּבֶשׂ הַתָּמִיד, לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה בֵּינוֹ וּבֵין הָעָם.{{ש}} {{סי|ע}}וֹשֶׂה מִצְוָה בְּאֵימָה וְיִרְאָה, וּבוֹדֵק עַצְמוֹ מֵחוֹצְצֵי טְבִילָה.{{ש}} {{סי|שָׂ}}שׂ עַל מִצְוָה לְקַיֵּם דָּתוֹ, וּפָשַׁט בִּגְדֵי חֹל וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפַּג, כְּמוֹ שֶׁהֻזְהָר.{{ש}} {{סי|נָ}}תְנוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.{{ש}} {{סי|מִ}}יָּד מְקַבֵּל אֶת כֶּבֶשׂ הַתָּמִיד וְשׁוֹחֵט בּוֹ רֹב שְׁנַיִם, וּמַנִּיחַ כֹּהֵן אַחֵר לִגְמֹר הַשְּׁחִיטָה, וּמְקַבֵּל אֶת הַדָּם, וְזוֹרְקוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּמִצְוָתוֹ.{{ש}} {{סי|לִ}}פְנִים לַהֵיכָל יִכָּנֵס לְהֵיטִיב חָמֵשׁ נֵרוֹת וּלְהַקְטִיר קְטֹרֶת הַבֹּקֶר וּלְהֵיטִיב אֶת שְׁתֵּי הַנֵּרוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת, וְיָצָא וְהִקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָאֵבָרִים כְּמִצְוָתָן.{{ש}} {{סי|כְּ}}כָל יוֹם יַעֲשֶׂה מִנְחַת הַתָּמִיד וַחֲבִיתִין, וִינַסֵּךְ אֶת הַיַּיִן בְּכָל כְּלֵי שִׁיר {{ק|[נ"א: בִּכְלִי יֹשֶׁר]}} {{הור1|י"א כשחל בשבת|וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת מַקְרִיב שְׁנֵי כִבְשֵׂי מוּסַף שַׁבָּת וּמִנְחָתָם, וְעוֹרְכִין לֶחֶם הַפָּנִים וּמַקְטִיר הַבָּזִיכִין כְּמִשְׁפָּטָם}}, וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב פַּר הָעוֹלָה וְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים שֶׁל מוּסַף הַיּוֹם וּמִנְחָתָם.{{ש}} {{סי|יָ}}בוֹא מִיָּד לְבֵית הַפַּרְוָה, וּבַקֹּדֶשׁ הָיְתָה, וְיִפְרְשׂוּ לוֹ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם כְּבָרִאשׁוֹנָה.{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶם יִפְשֹׁט בִּגְדֵי זָהָב, מְקַדֵּשׁ בִּנְקִיּוּת יָדָיו וְרַגְלָיו.{{ש}} {{סי|חָ}}ל וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב, וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג.{{ש}} {{סי|זְ}}הָבִים מַעֲבִיר וּלְבָנִים לוֹבֵשׁ, שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי לָבָן.{{ש}} {{סי|וּ}}מִהַר וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּבָא לוֹ תְּחִלָּה אֵצֶל פָּרוֹ. וּפָרוֹ הָיָה עוֹמֵד בַּצָּפוֹן כְּנֶגֶד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב.{{ש}} {{סי|ה}}וּא עוֹמֵד בְּאֵימָה לִפְנֵי אֵל עֶלְיוֹן, וְאוֹמֵר עָלָיו דִּבְרֵי וִדּוּי, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה. <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.{{ממס|ויקרא טז ל}} וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. אָז הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> {{סי|דָּ}}רַךְ וּבָא אֶל לְשַׁעַר נִיקָנוֹר, וְהוּא לְמִזְרַח הָעֲזָרָה לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, הַסְּגָן מִימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ, וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים, פְּנֵיהֶם לַמַּעֲרָב וַאֲחוֹרֵיהֶם לַמִּזְרָח, אֶחָד לִימִינוֹ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֹ. טָרַף בְּקַלְפִּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. אָחָד בַּיָּמִין וְאֶחָד בַּשְּׂמֹאל, אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַשֵּׁם וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַעֲזָאזֵל, וּנְתָנָם עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים.{{ש}} {{סי|גּ}}וֹרַל שֶׁהוּא שֶׁל שֵׁם יִתְּנֵהוּ עַל הַשָּׂעִיר, וְאוֹמֵר לַשֵּׁם חַטָּאת. וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. {{סי|בִּ}}שְׂעִיר עֲזָאזֵל, לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים בֵּין קַרְנָיו יִקְשֹׁר, וְיַעֲמִידֵהוּ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח נֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ.{{ש}} {{סי|אַ}}ךְ בְּשָׂעִיר שֶׁהוּא שֶׁל שֵׁם יִקְשֹׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית נֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ. וּבָא לוֹ שְׁנִיָּה אֵצֶל פָּרוֹ וְאוֹמֵר עָלָיו וִדּוּי בֵּיתוֹ וּוִדּוּי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה. <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרן עַם קְדוֹשֶׁךָ. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרן עַם קְדוֹשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ. וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. אָז הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְשֵׁבֶט מְשָׁרְתֶיךָ.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}חַר וִדּוּי שָׁקַד בְּעָצְמָה לַעֲשׂוֹת חַטָּאתוֹ וְחַטַּאת הָעָם.{{ש}} {{סי|בָּ}}דַק סַכִּין וְשָׁחַט פָּרוֹ רֹב שְׁנַיִם, וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק טָהוֹר.{{ש}} {{סי|גַּ}}ם לַחֲבֵרוֹ מִיַּד יִתְּנֵהוּ לְמָרֵס בְּדָמוֹ עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁל הֵיכָל מִבַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרשׁ.{{ש}} {{סי|דָּ}}ם זֶה הִנִּיחוֹ בְּיַד מִי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ, וְנוֹטֵל מַחְתָּה שֶׁל זָהָב אָדֹם קַלָּה מַחֲזֶקֶת שְׁלֹשָׁה קַבִּין וְיָדָהּ אֲרֻכָּה, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וּפִנָּה גֶחָלִים שֶׁמַּחֲצִיתָן גַּחֶלֶת וּמַחֲצִיתָן שַׁלְהֶבֶת {{ק|[אֵילָךְ וְאֵילָךְ]}}, וְחָתָה מִן הַלּוֹחֲשׁוֹת מִצַּד מַעֲרַב הַמִּזְבֵּחַ.{{ש}} {{סי|ה}}וֹרִידָהּ מְלֵאָה גַּחֲלֵי אֵשׁ לוֹחֲשׁוֹת, וְהִנִּיחָהּ עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה. וְהוֹצִיאוּ לוֹ כַּף רֵיקָן וּמַחְתָּה מְלֵאָה קְטֹרֶת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה.{{ש}} {{סי|וְ}}חָפַן מִמֶּנָּה מְלֹא חָפְנָיו, לֹא מְחוּקוֹת וְלֹא גְדוּשׁוֹת אֶלָּא טְפוּפוֹת, הַגָּדוֹל לְפִי גָדְלוֹ וְהַקָּטָן לְפִי קָטְנוֹ, וְנָתַן לְתוֹךְ הַכַּף, וְנוֹטֵל בִּימִינוֹ מַחְתַּת הַגֶּחָלִים וּבִשְׂמֹאלוֹ כַּף הַקְּטֹרֶת.{{ש}} {{סי|זֵ}}רַז עַצְמוֹ וְנִכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְהִנִּיחַ הַמַּחְתָּה בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן, וּבְבַיִת שֵׁנִי מַנִּיחוֹ עַל אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה.{{ש}} {{סי|חָ}}פַן וְעֵרָה הַקְּטֹרֶת בְּגוּדָלוֹ לְתוֹךְ חָפְנָיו, עַד שֶׁהֶחֱזִירָהּ לִמְלֹא חָפְנָיו כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה, וְצָבַר אֶת הַקְּטֹרֶת עַל גַּבֵּי גֶחָלִים לְצַד מַעֲרָב, וּמַמְתִּין שָׁם עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא הַבַּיִת כֻּלּוֹ עָשָׁן.{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר לֵב פָּסַע וְשָׁב לַאֲחוֹרָיו, פָּנָיו לַקֹּדֶשׁ וַאֲחוֹרָיו לַהֵיכָל, עַד שֶׁיָּצָא מֵהַפָּרֹכֶת, וּמִתְפַּלֵּל בַּהֵיכָל תְּפִלָּה קְצָרָה סָמוּךְ לַפָּרֹכֶת. <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בִּהְיוֹתוֹ בַּהֵיכָל: {{:תפילתו של כהן גדול|נוסח=מזרח}}<noinclude> {{סוף}}</noinclude> {{סי|יָ}}צָא וְנָטַל דַּם הַפָּר מִמִּי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ, וְנִכְנַס לְמָקוֹם שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד בְּמָקוֹם שֶׁעָמַד, וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ עַל כָּל הַזָּיָה, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ שָׁם בַּאֲוִיר שֶׁכְּבֵין בַּדֵּי הָאָרוֹן שֶׁלִּפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף. <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> יָצָא מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל.{{ש}} {{סי|כְּ}}צֵאתוֹ הֵבִיאוּ לוֹ שְׂעִיר חַטָּאת שֶׁל שֵׁם, שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק טָהוֹר.{{ש}} {{סי|לִ}}פְנִים יִכָּנֵס לְהַזּוֹת מִדָּמוֹ כְּסֵדֶר שֶׁהִזָּה דַּם הַפָּר, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף. <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל.{{ש}} {{סי|מִ}}הַר וְנָטַל דַּם הַפָּר מֵעַל כַּן הַזָּהָב. וְעוֹמֵד בֵּין מִזְבַּח הַזָּהָב לַפָּרֹכֶת, וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ עַל כָּל הַזָּיָה. וְהִזָּה מִמֶּנּוּ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת כְּנֶגֶד אֲוִיר שֶׁכְּבֵין בַּדֵּי הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף. <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> {{סי|נִ}}חֵץ וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר וְנָטַל דַּם הַשָּׂעִיר, וְעָשָׂה לְדָמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר. וְהִזָּה לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת כְּנֶגֶד אֲוִיר שֶׁכְּבֵין בַּדֵּי הָאָרוֹן מִבַּחוּץ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף. <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> {{סי|שָׂ}}שׂ וְעֵרָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ הַמִּזְרָק שֶׁבּוֹ דַּם הַשָּׂעִיר, וְחָזַר וְנָתַן אֶת הַמָּלֵא בָּרֵיקָן כְּדֵי שֶׁיִּתְעָרְבוּ יָפֶה יָפֶה. וּבָא וְעָמַד אֵצֶל מִזְבַּח הַזָּהָב בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְהַמְּנוֹרָה, וּמַתְחִיל לְהַזּוֹת מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת.{{ש}} {{סי|עַ}}ל אַרְבַּע קַרְנוֹתָיו יִתֵּן כְּסִדְרָן, מַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וּמְסַיֵּם בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. וְחוֹתֶה הַגֶּחָלִים וְהָאֵפֶר שֶׁבְּמִזְבַּח הַזָּהָב הֵילָךְ וְהֵילָךְ עַד שֶׁמְגַלֶּה זְהָבוֹ, וּמַזֶּה מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת עַל טָהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים בְּצַד דָּרוֹם, בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁלְמוּ מַתְּנוֹת קַרְנוֹתָיו.{{ש}} {{סי|פָּ}}סַע וְיָצָא לְצַד דָּרוֹם חוּץ לָאוּלָם, וְשָׁפַךְ אֶת הַשִּׁירַיִם עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.{{ש}} {{סי|צָ}}עַד וּבָא לוֹ אֵצֶל הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לַעֲזָאזֵל לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו אַשְׁמַת קְהִלָּה, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה. <noinclude>{{רקע אפור}} </noinclude>וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטְאוּ, עָווּ, פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ. וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. אָז הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לַעֲדַת יְשֻׁרוּן.<noinclude> {{סוף}}</noinclude> {{סי|קָ}}רָא לְאֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים הַמְזֻמָּן מֵאֶתְמוֹל, וּמְסָרוֹ לוֹ לְהוֹלִיכוֹ אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה לְמִדְבָּר שָׁמֵם. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לַצּוּק חוֹלֵק לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית שֶׁבְּקַרְנָיו, חֶצְיוֹ קוֹשֵׁר בַּסֶּלַע וְחֶצְיוֹ בֵּין קַרְנָיו, דְּחָפוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו לַאֲחוֹרָיו, וְהוּא הָיָה מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד, וְלֹא הָיָה מַגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר עַד שֶׁנַּעֲשָׂה אֵבָרִים אֵבָרִים. וְאוֹמֵר: כָּךְ יִמָּחוּ עֲוֹנוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. [וְדַרְכִיּוֹת הָיוּ עוֹשִׂין וּמְנִיפִין בְּסוּדָרִין, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר.]{{ש}} {{סי|רָ}}ץ וּבָא לוֹ אֵצֶל הַפָּר וְאֵצֶל הַשָּׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים, וּקְרָעָן וְהוֹצִיא אֶת אֵמוּרֵיהֶם, וּנְתָנָם בְּמֶגֶס לְהַקְטִירָם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וּבְשָׂרָן קְלָעָן כְּמִקְלָעוֹת, וּמְשַׁלְּחָן בְּיַד אֲחֵרִים לְהוֹצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.{{ש}} {{סי|שָׁ}}ב לְעֶזְרַת נָשִׁים אַחַר שֶׁהִגִּיעַ הַשָּׂעִיר לַמִּדְבָּר, וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה שֶׁלְּפָנֶיהָ, וְקוֹרֵא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת ובְאַךְ בֶּעָשׂוֹר, וְגוֹלֵל אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְּחֵיקוֹ, וְאוֹמֵר: יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָרִיתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן. וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה. וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶם שְׁמֹנֶה בְרָכוֹת: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל הַהוֹדָאָה, וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל הַכֹּהֲנִים, וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה.{{ש}} {{סי|תִּ}}כֵּן צְעָדָיו וּבָא לְבֵית הַטְּבִילָה, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט בִּגְדֵי לָבָן, וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְעָשָׂה שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ, שֶׁהוּא מִמּוּסַף הַיּוֹם. וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת אֵילוֹ וְאֶת אֵיל הָעָם, וְאַחַר כָּךְ מַקְטִיר אֵמוּרֵי הַחַטָּאוֹת, וְעוֹשֶׂה מִנְחַת שְׁנֵי הָאֵילִים כְּמִשְׁפָּטָן, וְאַחַר כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה נִסְכֵּי כָּל הַמּוּסָפִין כְּמִשְׁפָּטָן, וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְעָשָׂה אוֹתוֹ כְּהִלְכָתוֹ. אַחַר כַּלּוֹתוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל אֵלֶּה, עוֹד בָּא לוֹ לְבֵית הַטְּבִילָה, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי לָבָן וְלָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה שֶׁהִכְנִיס בְּשַׁחֲרִית. וְעוֹד בָּא לוֹ לְבֵית הַטְּבִילָה וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי לָבָן וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לַהֵיכָל לְהַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם, וְיָצָא וְהִקְרִיב מִנְחַת הַתָּמִיד וּמוֹתַר מִנְחַת חֲבִיתִין וְהַנְּסָכִים כְּמִשְׁפָּטָן. נִכְנַס לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב וְהֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי עַצְמוֹ וְלָבַשׁ, וּמְלַוִּין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ. וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה לְאֹהֲבָיו בְּצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}}<noinclude> {{סוף}} [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:הפיוט הקדום]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> sumnuo9lp637xefp8m57xf3uufbf2uf 0 1727843 3079408 3078583 2026-08-27T20:55:28Z מו יו הו 37729 3079408 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>'''אֱמֶת, מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע''' {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |כְּ{{סי|אֹ}}הֶל הַנִּמְתָּח בְּדָרֵי מַעְלָה {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כִּ{{סי|בְ}}רָקִים הַיּוֹצְאִים מִזִּיו הַחַיּוֹת {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|גֹ}}דֶל גְּדִילִים בְּאַרְבַּע קְצָווֹת {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כִּ{{סי|דְ}}מוּת הַקֶּשֶׁת בְּתוֹךְ הֶעָנָן {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}}<includeonly> |} <small> {|</includeonly> |- |כְּ{{סי|ה}}וֹד אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ צוּר לִיצוּרִים {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|וֶ}}רֶד הַנָּתוּן בְּתוֹךְ גִּנַּת חֶמֶד {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|זֵ}}ר הַנָּתוּן עַל מֵצַח מֶלֶךְ {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|חֶ}}סֶד הַנִּתָּן עַל פְּנֵי חָתָן {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|טֹ}}הַר הַנָּתוּן בְּצָנִיף טָהוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר לְחַלּוֹת פְּנֵי מֶלֶךְ {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|כ}}וֹכַב הַנֹּגַהּ בִּגְבוּל מִזְרָח {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כִּ{{סי|לְ}}בוּשׁ מְעִיל וּכְשִׁרְיוֹן צְדָקָה {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|מַ}}לְאָךְ הַנִּצָּב עַל רֹאשׁ דֶּרֶךְ {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|נֵ}}ר הַמֵּצִיץ מִבֵּין הַחַלּוֹנוֹת {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|שָׂ}}רֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ עַם קֹדֶשׁ {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|עֹ}}ז אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ טָהוֹר לַמִּטַּהֵר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|פַ}}עֲמוֹנֵי זָהָב בְּשׁוּלֵי הַמְּעִיל {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|צ}}וּרַת הַבַּיִת וּפָרֹכֶת הָעֵדוּת {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כִּ{{סי|קְ}}הִלָּה מְכֻסָּה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|ר}}וֹאֵי זְרִיחַת שֶׁמֶשׁ עַל הָאָרֶץ {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|שׁ}}וֹשַׁנַּת גַּן בֵּין הַחוֹחִים {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|תַ}}בְנִית כְּסִיל עָשׁ וְכִימָה מִתֵּימָן {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |}<includeonly></small></includeonly><noinclude> {{סוף}} ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=מראה כהן}} ==הערות== [[קטגוריה:מראה כהן (פיוטים)]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:הפיוט הקדום]] </noinclude> ezkn2wfn8l5pervd3n4vx1euqbc6g73 0 1727864 3079432 2958618 2026-08-27T21:44:05Z מו יו הו 37729 3079432 wikitext text/x-wiki {{הור2|פיוט לסדר העבודה שחיבר הפייטן יוסי בן יוסי. היה נהוג בצרפת (עם הרשות {{צ|[[אתן תהלה לאל המהולל]]}}). הנוסח על פי מחזור שד"ל.}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''' מרובע פעמיים}} {{סי|אַ}}תָּה כּוֹנַנְתָּ עוֹלָם בְּרָב חָסֶד. וּבוֹ יִתְנַהֵג עַד קֵץ הַיָּמִין׃{{ש}} {{סי|אֲ}}שֶׁר לֹא יִמּוֹט מֵעֲוֹן יְצוּרִים. וְלֹא יִמְעַד מִכֹּבֶד פְּשָׁעִים וַחֲטָאִים׃{{ש}} {{סי|אֲ}}דָמָה בְּעוֹדָהּ צִיָּה וְצַלְמָוֶת. בְּאוֹר דָּת שִׁעֲשַׁעְתָּ וְאֶצְלְךָ שִׂחֵקָה׃{{ש}} {{סי|אָ}}מַרְתָּ לְתִתָּהּ מַרְפֵּא לְכָל אֱנוֹשׁ. טֶרֶם תִּפְעָלֶנּוּ חַיָּיו הֲכִינֹתָ׃ {{סי|בֵּ}}רַרְתָּ שְׁחָקִים לִמְכוֹן שִׁבְתֶּךָ. וְרִוַּחְתָּ עֲלִיּוֹת לְכֵס הֲדָרֶךָ׃{{ש}} {{סי|בָּ}}ם תִּסָּתֵר בְּלִי תְשׁוּרְךָ עָיִן. וּמִשָּׁם עֵינֶיךָ מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל פֹּעַל׃{{ש}} {{סי|בַּ}}נְתָּה לְקָרוֹת אֶרֶץ עַל בְּלִי מָה. לַהֲדֹם רַגְלֶיךָ וּלְמוֹשַׁב יְצוּרֶיךָ׃{{ש}} {{סי|בְּ}}תֹהוּ וּבִסְעָרָה יְסוֹדוֹתֶיהָ תָלִיתָ. וְעֵת תַּשְׁגִּיחַ בָּהּ עַמּוּדֶיהָ יְפֻלָּצוּ׃ {{סי|גֵּ}}רַשְׁתָּ אֹפֶל וַתִּקְרָא אוֹר. בְּשֵׁם קְרָאתָם בְּמִדָּה חֲקַקְתָּם׃{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל לָהֶם שַׂמְתָּ וּפוּר בֵּינוֹתָם. לְבַל יִגְרְעוּן חֹק וִישַׁנּוּ סֵדֶר׃{{ש}} {{סי|גָּ}}דַרְתָּ רָקִיעַ וְכָמַסְתָּ חֲצִי מָיִם. וּמִפֵּירוֹתָם עָבִים יַחְשֹׁרוּ׃{{ש}} {{סי|גַּ}}ם מְדוּרַת אֵשׁ לְשֹׂנְאֶיךָ הִסַּקְתָּ. מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם אֹהֲבֶיךָ תַצִּיל׃ {{סי|דְּ}}מוּת זִיו אֲדָמָה יָעַצְתָּ לְגַלּוֹת. דִּכִּיתָ שְׁאָר מַיִם צְרַרְתָּם בְּמִקְוֶה׃{{ש}} {{סי|דִּ}}שְׁנֵי אֶרֶץ צָצוּ בְּמַאֲמָרֶךָ. דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע וְגַן עֵדֶן לְחוֹסֶיךָ׃{{ש}} {{סי|דָּ}}לְקוּ בְּרוּחַ פִּיךָ נֵרוֹת רָקִיעַ. לְהִפָּקֵד בָּם תְּקוּפוֹת וְעִתִּים׃{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ חַלּוֹנוֹת לָהֶם הוֹרֵיתָ. זֶה בַיּוֹם וְזֶה בַלַּיְלָה לְבַל יְאַחֲרוּ פָעַם׃ {{סי|הִ}}שְׁרַצְתָּ מִמַּיִם מְעוֹפְפֵי כָנָף. צִבְאוֹת דָּגִים וְתֹקֶף תַּנִּינִים׃{{ש}} {{סי|הִ}}תְוִיתָ לְיוֹדְעֶיךָ עֲטוּיֵי קַשְׂקֶשֶׂת. וְנָחָשׁ בָּרִיחַ לַאֲרוּחַת נֶצַח׃{{ש}} {{סי|הֲ}}לֹא מֵאֲדָמָה לָרֹב הֶעְדַּפְתָּ. בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אָרֶץ׃{{ש}} {{סי|ה}}וֹדַעְתָּ סִימָנֵי טָהֳרָה לְמַאֲכָל. וְלַחֲבוֹרַת צֶדֶק בְּהֵמוֹת הִכְשַׁרְתָּ׃ {{סי|וּ}}בְהִבָּנוֹת עוֹלָם בְּחָכְמָה. וּבְהֵעָרֵךְ נַחַת שֻׁלְחָן וָדָשֶׁן׃{{ש}} {{סי|וַ}}תִּשְׁקוֹד לְהַזְמִין אוֹרֵחַ. וּלְהַאֲכִילוֹ טוּב מִפְעָלֶיךָ׃{{ש}} {{סי|וּ}}לְהַרְדּוֹתוֹ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. הֱיוֹת כֵּאלֹהִים שׁוֹטֵר וּמוֹשֵׁל׃{{ש}} {{סי|וְ}}לָשֹׂר אֶל מַלְאָךְ וְלִקְרֹעַ מֵי שֹׁעַל. לְהַדְמִים מְאוֹרוֹת וּלְהַחֲיוֹת רְדוּמִים׃ {{סי|זִ}}כְרוֹן גָּלְמוֹ מֵחֹמֶר קָרַצְתָּ. רִקַּמְתּוֹ בַסֵּתֶר בְּצֶלֶם חֶזְיוֹנֶךָ׃{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר נֵר נְשָׁמָה בְּגֶוְיוֹ עָרַכְתָּ. כִּי הִיא תְחַפֵּשׂ חֶשְׁכֵי חֲדָרָיו׃{{ש}} {{סי|זְ}}בַדְתּוֹ כְבוּדָּה בְּתוֹךְ חֻפַּת עֵדֶן. בְּפָז וְאֶבֶן יְקָרָה יְצוּעוֹ יִפִּיתָ׃{{ש}} {{סי|זֶ}}ה מִלֵּאתוֹ רוּחַ תְּבוּנָה. לְכַלֵּל שֵׁמוֹת לְכֹל מִפְעָלֶיךָ׃ {{סי|חַ}}י עוֹלָמִים לְבָחֳנוֹ רָצִית. בְּמִצְוָה קַלָּה אִם יוּכַל קוּם׃{{ש}} {{סי|חֲ}}דַל מֵעֵץ הַדַּעַת פֶּן תִּנָּקֵשׁ. וּמֵעֲצֵי תְנוּבָה תְמַלֵּא בִטְנֶךָ׃{{ש}} {{סי|חֲ}}זִיתוֹ לְבַד וְשַׂחְתָּ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר. אִם יְסַלֵּף אֹרַח תְּהִי לוֹ לְמִכְשׁוֹל׃{{ש}} {{סי|חֲ}}טִיפַת שֵׁנָה עָלָיו הִמְתַּקְתָּ. צֵלָע אָצַלְתָּ וּבָשָׂר כּוֹנַנְתָּ׃ {{סי|טִ}}פַּחְתָּהּ בְּחֵן יִפִּיתָהּ בְּחֶסֶד. הֲבֵאתָם בְּחֻפָּה חֲנַנְתָּם בְּרָכוֹת׃{{ש}} {{סי|טָ}}עוּת כָּזָב רֶמֶשׂ הִשִּׁיאָהּ. מְשָׁכָהּ כְּשׁוֹר לָטֶבַח לְהָנִיא צִוּוּי׃{{ש}} {{סי|טַ}}עַם פְּרִי הֻזְהָרוּ לָעֲטָה וְהִלְעִיטָה. הֹעֲרָמוּ בְנַבְלוּת וְכֻסּוּ בְנוֹבְלוֹת׃{{ש}} {{סי|טֹ}}רְדוּ פַּעֲמֵי בַעַל הַלָּשׁוֹן. וְנֶהְפַּךְ אָכְלוֹ לְבַל יֵרָפֵא נֶצַח׃ {{סי|יֻ}}סְטַן בְּאֵיבָה לְהֵרָצֵץ רֹאשׁ. וְהוּא יָשׁוּף עָקֵב לִמְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר׃{{ש}} {{סי|יָ}}צָא דִין לַמָּוֶת וִיגִיעַת עָמָל. וְהִיא לְקֹשִׁי לֵדָה וְצִיָּה לְשָׁמִיר׃{{ש}} {{סי|יִ}}צְרוֹ הֻרְגַּל לְתַאֲוַת רִבְעוֹ. וְשִׁלְּחָה עֲוִילֶיהָ עֹבֵד וְרֹעֶה׃{{ש}} {{סי|יִ}}קְּרוּ בְמִנְחָה לְיוֹצֵר הַכֹּל. רַב בִּפְרִי הָאָרֶץ וְרַךְ בְּחֶלְבֵי צֹאן׃ {{סי|כְּ}}הַבִּיטְךָ רָם דִּכְאוּת שָׁפָל. שַׁעְתָּ מִנְחָתוֹ וְקַצְתָּ בְּנִיחֹחַ אָח׃{{ש}} {{סי|כָּ}}בַשׁ רַחֲמָיו וְלֹא כָפָה יֵצֶר. שָׁלַח יָד בְּצֶלֶם הֵחֵל שְׁפֹךְ דָּם׃{{ש}} {{סי|כְּ}}שָׁמְעֲךָ דוֹרֵשׁ קוֹל זַעֲקַת דָּם. עֲנַשְׁתּוֹ בְּנָע וָנָד וִיגִיעַת רִיק וָהָבֶל׃{{ש}} {{סי|כְּ}}הִתְוַדּוֹתוֹ אוֹת לוֹ חַקּוֹתָ. לְהָשִׁיב לְהוֹרְגוֹ נָקָם שִׁבְעָתָיִם׃ {{סי|לְ}}הַכְעִיסְךָ אֵל הֵחֵל דּוֹר אֱנוֹשׁ. לְהָמִיר כְּבוֹדְךָ וְלִקְרֹא בְּשֵׁם אֱלִיל׃{{ש}} {{סי|לַ}}יָּם חוֹל שַׂמְתָּ חֹק לֹא יַעֲבֹר. קְרָאתוֹ לְאַבְּדָם תְּמוּר קָרְאוּ בְשֵׁם׃{{ש}} {{סי|לָ}}מְדוּ הַעֲוֵה מְלֵאֵי חָמָס. שָׁמְנוּ עָשְׁתוּ וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר׃{{ש}} {{סי|לָ}}כֵן זְעַמְתָּם בְּמַעְיְנוֹת תְּהוֹם. וּפֶלֶג מָלֵא מַיִם עֲלֵיהֶם שָׁפָכְתָּ׃ {{סי|מֵ}}הֶם מָצָאתָ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים. צְפַנְתּוֹ בְּסֻכָּה עַד יַעֲבָר זָעַם׃{{ש}} {{סי|מִ}}מֶּנּוּ הֶעֱצַמְתָּ כָּל מִשְׁפְּחוֹת יְצוּר. וּבְהִנָּחֶמְךָ בוֹ לֹא אֲקַלֵּל שַׂחְתָּ׃{{ש}} {{סי|מָ}}רוּ בְשִׁמְךָ יוֹשְׁבֵי שִׁנְעָר. לָרוּם עַד כֵּס וְלַעֲשׂוֹת לָמוֹ שֵׁם׃{{ש}} {{סי|מִ}}לֵּאתָ חֶפְצָם בְּהַלְעִיגְךָ לָמוֹ. נְפַצְתָּם לְכָל רוּחַ בְּסַלֶּפְךָ לְשׁוֹנָם׃ {{סי|נֵ}}ר עָרוּךְ בְּתֹהוּ אַב הָמוֹן נוֹדָע. וְלִשְׁבִיב אִשּׁוֹ רָצוּ נִכְשָׁלִים׃{{ש}} {{סי|נְ}}תִיב מֵישָׁרִים הוֹדִיע לַתּוֹעִים. הִשָּׁעֲנוּ בְּאֵל חַי וּמַה יּוֹעִיל פֶּסֶל׃{{ש}} {{סי|נָ}}טַשׁ מְגוּרָיו וְנִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ. וְנִמְצֵאתָ לוֹ בְאֵשׁ וּבְמִלְחֶמֶת׃{{ש}} {{סי|נָ}}בֹס בְּדַם בְּרִית וְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. כִּי הִיא תַצִּיל עֲמוּסָיו מִשָּׁחַת׃ {{סי|שִׂ}}מַּחְתּוֹ מְאֹד בִּפְרִי שַׁעֲשׁוּעִים. בְּאָמְרוֹ אֻמְלַלְתִּי וְיָבְשׁוּ שָׁרָשָׁי׃{{ש}} {{סי|סָ}}בַל כְּגִבּוֹר כֹּבֶד נִסְיוֹנוֹת. וּבִיחִידוֹ לַטֶּבַח בְּחַנְתּוֹ וְעָמָד׃{{ש}} {{סי|שָׂ}}שׂ אָב לַעֲקֹד וּבֵן לְהֵעָקֵד. כִּי בָהּ יֻצְדְּקוּ עֲמוּסָיו בְּתוֹכָחַת׃{{ש}} {{סי|שַׂ}}מְתָּ כָפְרוֹ אַיִל וְנֶחְשַׁב לוֹ צֶדֶק. בְּיוֹם זֶה נַקְשִׁיב מָצָאתִי כֹפֶר׃ {{סי|עַ}}ד לֹא הוֹרֵיתָ אֵשׁ דָּת מִיָּמִין. נְצָרָהּ אִישׁ תָּם וְשָׁקַד דְּלָתֶיהָ׃{{ש}} {{סי|עֵ}}ת הֵרָדְמוֹ בַּמָּלוֹן מְצָאֲךָ. וַתַּבְטִיחֵהוּ הֱיוֹת לוֹ לְמִשְׂגָּב׃{{ש}} {{סי|עָ}}לָיו סַכֹּתָ מֵחֶרֶב רוֹדֵף. וְשַׂר אֵשׁ לוֹהֵט לְפָנָיו הֶחֱלַשְׁתָּ׃{{ש}} {{סי|עִ}}טַּרְתּוֹ לְאֻמִּים בְּמִסְפַּר מַזָּלִים. וְכִמְעוֹת יַמִּים קְהָלָיו הִרְבֵּיתָ׃ {{סי|פֶּ}}רַח מִשְּׁבָטָיו לְשָׁרֶתְךָ עִשַּׂרְתָּ. תְּמוּר עַשְּׂרוֹ לְךָ הוֹנוֹ בְּמַצֶּבֶת׃{{ש}} {{סי|פְּ}}רִי צַדִּיק הִצְמַחְתָּ מִגֶּזַע לֵוִי. עַמְרָם וְנִינָיו כְּגֶפֶן וְשָׂרִיגֶיהָ׃{{ש}} {{סי|פָּ}}קַדְתָּ צֹאנְךָ עַל יְדֵי נֶאֱמָן. לְחַלְּצָהּ מִצֹּעַן וּלְהַעֲבִירָהּ בְּמֵי שֹׁעַל׃{{ש}} {{סי|פֵּ}}אַרְתּוֹ בְּקִדּוּשׁ יוֹם וְסִכּוּךְ עָנָן. עַד יִשְׁבֶּה שֶׁבִי וְיִשְׁלוֹל נְוַת בָּיִת׃ {{סי|צִ}}יץ עֲטֶרֶת כְּהֻנָּה לִקְדוֹשְׁךָ הֶעֱטִיתָ. וְיַנְחִילֶנָּה לְבָנָיו אַחֲרָיו׃{{ש}} {{סי|צְ}}פוּנָה שְׁמוּרָה לְדֹרוֹת עוֹלָם. וּבוֹזֵי כְבוֹדָם יְבֻלְּעוּ וִינֻגָּעוּ׃{{ש}} {{סי|צ}}וּר הֶעֱנַקְתָּם רֹב מַתָּנוֹת. וּמִשֻּׁלְחַן מֶלֶךְ מַאֲכָלָם הֲכִינוֹתָ׃{{ש}} {{סי|צִ}}וִּיתָם שֶׁבֶת פִּתְחֵי אָהֳלֶךָ. לְמַלֵּא יָדָם יָמִים שִׁבְעָה׃ {{סי|קְ}}דוֹשִׁים יַבְדִּילוּ אִישׁ מִנָּוֵהוּ. לְעָצְרוֹ בְלִשְׁכָּה כְּחֹק מִלּוּאִים׃{{ש}} {{סי|קִ}}דְּשׁוּהוּ וְחִטְּאוּהוּ בְּמֵי נִדָּה. תְּמוּר חִטּוּי דָּם וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה׃{{ש}} {{סי|קְ}}צִינֵי מְזִמָּה הֵם נִתְחַבְּרוּ לוֹ. כְּשֶׁבֶת אָחִים יַחַד לְהוֹרֵהוּ סֵדֶר׃{{ש}} {{סי|ק}}וֹרֵץ וְזוֹרֵק מַקְטִיר וּמֵיטִיב. רִאשׁוֹן בְּרֹאשׁ וְרֶגֶל וְרִאשׁוֹן לִטֹּל חֵלֶק׃ {{סי|רִ}}צּוּי זְבָחָיו וְזִבְחֵי עֵדָה. לְפָנָיו יוֹבִילוֹ הֱיוֹת רָגִיל בָּם׃{{ש}} {{סי|רֹ}}ב שֵׁנָה וְאֹכֶל מִמֶּנּוּ יַמְעִיטוּ. עֶרֶב יוֹם סְלִיחָה פֶּן יֻרְגַּל לְקֶרִי׃{{ש}} {{סי|רָ}}אשֵׁי שְׁבָטָיו הֵם נֶעֶמְתוּ לוֹ. לְהַשְׁבִּיעוֹ בַשֵּׁם בַּעֲלִיַּת רַקָּחִים׃{{ש}} {{סי|רָ}}ד בִּדְמָעוֹת כִּי נֶחְשַׁב לְפֶתִי. וְהֵם בְּכִי יַזִּילוּ כִּי לְכָךְ הֻצְרָכוּ׃ {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ מִדְרָשׁ וְהֶגֶה כִּתְבֵי קֹדֶשׁ. אִם יֶחְכַּם לְפָנָיו יְשׂוֹחֵחוּ׃{{ש}} {{סי|שִׁ}}נּוּן שִׂיחוֹת מְלָכִים קַדְמוֹנִים. אִם יִהְיֶה בַעַר בָּם יַעֲסִיקוּהוּ׃{{ש}} {{סי|שִׁ}}יר יְשׁוֹרְרוּ לוֹ פִּרְחֵי דוּכָן. בְּפֶה וְחֵךְ עָרֵב וּנְעִימוּת צְרָדָה׃{{ש}} {{סי|שָׁ}}אוֹן יַגְבִּירוּ הֲמוֹן רַבָּתִי עָם. כִּי מִקּוֹלָם שְׁנָתוֹ תְפוֹרָר׃ {{סי|תּ}}וֹרְמֵי דֶשֶׁן בַּחֲצוֹת נוֹעָדוּ. לְקַיֵּים מִצְוַת חֹק עֲבוֹדַת לָיְלָה׃{{ש}} {{סי|תַּ}}קָּנַת פַּיִס לָהֶם הוּכָנָה. פֶּן יֶהְדְּפוּ בְּרִיצָתָם בַּכֶּבֶשׁ׃{{ש}} {{סי|תֶּ}}כֶף לוֹ יָפִיסוּ עוֹמְדֵי עֲזָרָה. לְמַעֲשֵׂה תָמִיד וְדִשּׁוּן פְּנִימִי וְחִיצוֹן׃{{ש}} {{סי|תְּ}}אֵבֵי בְרָכוֹת מִפִּי מוֹרֶה. לָשׂוּם קְטֹרֶת חֲדָשִׁים יָפִיסוּ׃ {{סי|אֱ}}מוּנֵי עִתִּים יְשֻׁלַּח לְקָדִים. אִם בָּרַק נֹגַהּ יִפֶן לִשְׁחִיטָה׃{{ש}} {{סי|אֶ}}חָיו יְלַוּוּהוּ לְבֵית טְבִילַת חוּץ. אֲשֶׁר שָׁם יְטֹהֲרוּ בָּאֵי עֲזָרָה׃{{ש}} {{סי|אָ}}ז יִנְהֲגוּ בוֹ גְּדֻלָּה וְכָבוֹד. וְיִפְרְסוּ מָסָךְ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם׃{{ש}} {{סי|אֶ}}ת כְּסוּת עַצְמוֹ יְמַהֵר וְיִפְשֹׁט. וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְסִפֵּג׃ {{סי|בְּ}}שִׁבּוּץ מִכְנְסֵי בַד כְּעֵין פָּרָשִׁים. תְּחִלָּה יְכַסֶּה חַמּוּקֵי יְרֵכָיו׃{{ש}} {{סי|בָּ}}ם יְכַסֶּה פֶּשַׂע עֶרְוַת שֵׂטִים. וִיגַלֶּה לָנוּ זְכוּת גַּן נָעוּל׃{{ש}} {{סי|בְּ}}כֶפֶל כְּתֹנֶת בַּד יְכַסֶּה שְׁאֵרוֹ. מִפַּסֵּי יָד עַד עֲקִיבַת רֶגֶל׃{{ש}} {{סי|בָּ}}ם יִפֶן מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְיָסִיר דַּאֲגַת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים׃ {{סי|גַּ}}ם מֵזַח אַבְנֵט יְשַׁנֶּה בְיוֹם צוֹם. כִּי כֻלּוֹ בַד בְּלֹא אֲרוּג כִּלְאָיִם׃{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלֵל וּמַקִּיף מְשַׁלְּשׁוֹ לְכָל עֵבֶר. בְּעַד חֲגוּרֵי אֵזוֹר צַלְמֵי כַשְׂדִּים׃{{ש}} {{סי|גָּ}}דוֹל נֶהְדָּר בְּנֵזֶר הַמְּלוּכָה. בְּהַגְבִּיהוֹ רֹאשׁ בְּמִצְנֶפֶת שֵׁשׁ׃{{ש}} {{סי|גַּ}}ם בָּהּ יְנַקֶּה דֹּפִי פְּרִיעַת רֹאשׁ. וְיַעֲבִיר כְּלִימַת אִשָּׁה זוֹנַת מֵצַח׃ {{סי|דְּ}}מוּתוֹ כַּתַּרְשִׁישׁ כְּמַרְאֵה רָקִיעַ. בְּלָבְשׁוֹ מְעִיל תְּכֵלֶת אָרוּג כְּכַוֶּרֶת׃{{ש}} {{סי|דַּ}}לַּת שְׂפָתוֹ גְּדִילָה כְּתַחְרָא. מֻקֶּפֶת לוֹ סָבִיב בְּלִי לְהִקָּרֵעַ׃{{ש}} {{סי|דָּ}}בֵק לְשׁוּלָיו רִמּוֹנֵי צְבָעִים. וּפַעֲמוֹנֵי פָז עָגֹל סָבִיב׃{{ש}} {{סי|דָּ}}גוּל כְּשָׁמְעוֹ קוֹל פַּעֲמוֹנָיו. מְכַפֵּר בְּעַד קוֹל מוֹצִיא שֵׁם רָע׃ {{סי|הֶ}}עֱטוּהוּ בְּאֵפוֹד דּוֹמֶה כְּמִין לֶבֶד. אָרוּג פָּז שֵׁשׁ שָׁנִי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן׃{{ש}} {{סי|הֲ}}לֹא בִּכְתֵפָיו שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם. וּבָם שְׁמוֹת שְׁבָטִים כְּמִסְפַּר דְּגָלִים׃{{ש}} {{סי|הֲ}}גוּיִם בְּשֵׁמוֹת חֲקוּקִים בְּאוֹתוֹת. בְּפִתּוּחַ שָׁמִיר נוֹצַר מִבְּרֵאשִׁית׃{{ש}} {{סי|הַ}}צְדֵּק בָּם לְנוֹקְשׁוֹ בְאֵפוֹד. וּמַחֲלִיפֵי כְבוֹד אֵל בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב׃ {{סי|וְ}}קָרוּעַ בְּלֵב אֵפוֹד מוּל חֹשֶׁן כָּפוּל. רָבוּע זֶרֶת עַל זֶרֶת אָרוּג כְּאֵפוֹד׃{{ש}} {{סי|וּ}}בוֹ טוּרֵי אֶבֶן אַחַת לְכָל שֵׁבֶט. מוּסַבּוֹת פָּז חֲקוּקוֹת בְּשָׁמִיר׃{{ש}} {{סי|וְ}}יִרְכְּסֵם בְּטַבָּעוֹת כְּחֹק לֹא יִזַּח. וּבְשַׁרְשְׁרוֹת גַּבְלוּת דְּבֵקֵימוֹ יְכַסֶּה׃{{ש}} {{סי|וְ}}אוֹהֵב מִשְׁפָּט קְרָאוֹ מִשְׁפָּט. לְהַצְדִּיק בַּמִּשְׁפָּט מְעַוְּתֵי מִשְׁפָּט׃ {{סי|זֵ}}ר זָהָב שָׂם עַל כִּפַּת תְּכֵלֶת. מֵאֹזֶן עַד‏ אֹזֶן מוּל פְּנֵי מִצְנָפֶת׃{{ש}} {{סי|זֵ}}כֶר שֵׁם נַעֲרָץ חָקוּק עַל צִיץ. נְתָנוֹ עַל מֵצַח מְחֻבָּר לַנֵּזֶר׃{{ש}} {{סי|זְ}}דוֹן טֻמְאַת דָּם וְקֹמֶץ וּנְסָכִים. יֵרָצוּ בַצִּיץ וְיַעֲלוּ לְרָצוֹן׃{{ש}} {{סי|זֻ}}מְּנוּ שְׁמוֹנָה לְגָדוֹל בְּאֶחָיו. לְשָׁרֵת וְלִשְׁאֹל בְּאוּרִים וְתֻמִּים׃ {{סי|חֲ}}גָרָם כַּדָּת לְבָשָׁם כַּסֵּדֶר. וַיְקַדֵּשׁ עוֹד יָדָיו וְרַגְלָיו׃{{ש}} {{סי|חֲ}}נִיכָיו יַגִּישׁוּ אֶת תְּמִיד הַשַּׁחַר. קְרָצוֹ וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק׃{{ש}} {{סי|חָ}}לַק פֵּרַשׁ וְהִקְטִיר וְנֵרוֹת הֵטִיב. הִקְרִיב רֹאשׁ וְנֶתַח חֲבִתִּים וָנֵסֶךְ׃{{ש}} {{סי|חָ}}שׁ לְגַג פַּרְוָה לְבֵית טְבִילַת קֹדֶשׁ. וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשָׁט׃ {{סי|טָ}}בַל וְסִפֵּג וְעָטָה כְּלֵי בַד. וַיְקַדֵּשׁ עוֹד יָדָיו וְרַגְלָיו׃{{ש}} {{סי|טָ}}הוֹר נִגַּשׁ אֵצֶל פַּר מָמוֹנוֹ. הָעוֹמֵד בֵּין אוּלָם לַמִּזְבֵּחַ׃{{ש}} {{סי|טְ}}מוּנוֹתָיו יְגַלֶּה לְיוֹצֵר הַכֹּל. וְלֹא יְכַסֶּה פֶּשַׁע כִּי בְכֵן יְרֻחָם׃{{ש}} {{סי|ט}}וֹב יִסְלַח לוֹ בְּהִתְוַדּוֹתוֹ. בְּסָמְכוֹ יָדָיו עַל פָּרוֹ בְּכֹבֶד׃{{ש}} {{רקע אפור|וכך היה אומר…{{ש}}והכהנים…{{ש}}ואף הוא…}} {{סי|יַ}}קִּיפוּהוּ סֶגֶן וְרֹאשׁ בֵּית אָב. וּבָא לְשַׁעַר הַתָּוֶךְ לְמִזְרַח הָעֲזָרָה׃{{ש}} {{סי|יִ}}מְצָא שָׁם שְׁנֵי שְׂעִירֵי עָם. וְגוֹרָלוֹת זָהָב נְתוּנִים בְּקַלְפִּי׃{{ש}} {{סי|יִ}}טְרוֹף בָּהּ וְיַעַל גּוֹרָלוֹת. זֶה לְשֵׁם נַעֲרָץ וְזֶה לִגְזֵרָה׃{{ש}} {{סי|יְ}}מִינוֹ אִם יַעַל גּוֹרָל שְׂעִיר שֵׁם. סֶגֶן יַשְׁמִיעַ לוֹ בְגִיל הַגְבֵּהַּ שְׂמֹאלֶךָ׃ {{סי|כַּ}}עֲלוֹתוֹ בְּיַד הַשְּׂמָאלִית. רֹאשׁ בֵּית אָב יָשִׂיחַ הַגְבֵּהַּ שְׂמֹאלֶךָ׃{{ש}} {{סי|כְּ}}הִנָּתְנָם עַל ‏שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים. קוֹרֵא בְּקוֹל רָם לַשֵּׁם חַטָּאת׃{{ש}} {{סי|כִּ}}וֵּן וּבָא אֵצֶל פַּר שְׁנִיָּה. לְהִתְוַדּוֹת בְּעַד חֵטְא וָפֶשַׁע׃{{ש}} {{סי|כָּ}}בַשׁ יָדָיו בֵּין קַרְנָיו בְּכֹבֶד. לְהִתְוַדּוֹת עוֹד עֲוֹן בֵּיתוֹ וּמַטֵּהוּ׃ {{רקע אפור|וכך היה אומר…{{ש}}והכהנים…{{ש}}ואף הוא…}} {{סי|לְ}}שָׁחֳטוֹ נִפְנָה וְקִבֵּל דָּמוֹ. וְצִוָּה לְמָרְסוֹ בְּרֹבֶד הָעֲזָרָה׃{{ש}} {{סי|לְ}}מִזְבַּח מוֹקְדָה עָלָה וְהִקִּיף. וּבְיָדוֹ מַחְתַּת זָהָב שָׁחוּט׃{{ש}} {{סי|ל}}וֹחֲשׁוֹת חָתָה מִפְּנֵי מַעֲרָב. וְיָרַד וְשָׂמָהּ בְּרֹבֶד הָעֲזָרָה׃{{ש}} {{סי|לְ}}פָנָיו יוֹבִילוּ כַּף הַזָּהָב. וְהַמָּגִיס אֲשֶׁר בָּהּ קְטֹרֶת דַּקָּה׃ {{סי|מִ}}לֵּא חָפְנָיו וְנָתַן לְתוֹךְ כָּף. נְטָלָהּ בִּשְׂמֹאל וּמַחְתָּה בְיָמִין׃{{ש}} {{סי|מְ}}הַלֵּךְ בַּהֵיכָל עַד בֹּא לַפָּרֹכֶת. צוֹעֵד בְּקִרְבָּהּ עַד גֶּשֶׁת לָאָרוֹן׃{{ש}} {{סי|מַ}}חְתָּה שָׂם בֵּין שְׁנֵי שָׁדַיִם. וְאִם אֵין אָרוֹן בְּאֶבֶן שְׁתִיָּה׃{{ש}} {{סי|מְ}}עָרֶה קְטֹרֶת עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ. כִּסָּה עָנָן צִדֵּד וְיָצָא׃ {{סי|נִ}}בְהַל לְשַׁוֵּעַ בְּקֹצֶר בַּהֵיכָל. לְבַל רְדוֹת עַם‏ קֹדֶשׁ רַב בְּצָעִיר׃{{ש}} {{סי|נָ}}ם לַמְמָרֵס הַגֵּשׁ דַּם פָּר. נָטַל וְנִכְנַס לְבֵין הַבַּדִּים׃{{ש}} {{סי|נֹ}}כַח הַכַּפֹּרֶת הִזָּה בְּאֶצְבַּע. אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה כְּמַצְלִיף׃{{ש}} {{סי|נְ}}תָנוֹ עַל כַּן זָהָב בַּהֵיכָל. שָׁחַט שְׂעִיר שֵׁם וְקִבֵּל דָּמוֹ׃ {{סי|ס}}וֹבֵב כְּדַרְכּוֹ וְעָמַד בְּעָמְדוֹ. וְהִצְלִיף מִמֶּנּוּ כְּמִשְׁפַּט דַּם פָּר׃{{ש}} {{סי|שָׂ}}מוֹ עַל כַּן שֵׁנִי בַּהֵיכָל. נָטַל דַּם פָּר וּבָא לַפָּרֹכֶת׃{{ש}} {{סי|סָ}}פַר וְהִזָּה מוּל אָרוֹן חוּצָה. אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה בְּמִסְפָּר׃{{ש}} {{סי|סָ}}ר וְהֶחֱלִיפוֹ בְּדַם הַשָּׂעִיר. וַיִּפְעַל בּוֹ כַּסֶּדֶר הָרִאשׁוֹן׃ {{סי|עֲ}}שָׂאוֹ בְּתַעֲרֹבֶת חַטָּאת אַחַת. וְיָצָא לְמִזְבַּח הַזָּהָב לְחַטְּאוֹ׃{{ש}} {{סי|עַ}}ל קַרְנוֹתָיו נָתַן בְּאֶצְבַּע סָבִיב. עַל אַרְבַּעַת רְבָעָיו וְחִטְּאוֹ׃{{ש}} {{סי|עַ}}ל צֶלַע מִזְרָח גָּמַר חִטּוּיוֹ. וּמִשָּׁם הִזָּה שֶׁבַע עַל טָהֳרוֹ׃{{ש}} {{סי|עֵ}}ת גָּמְרוֹ בָּא אֵצֶל שָׂעִיר חַי. וְסָמַךְ יָדָיו עָלָיו לְהִתְוַדּוֹת בְּעַד עָם׃{{ש}} {{רקע אפור|וכך היה אומר…{{ש}}והכהנים…{{ש}}ואף הוא…}} {{סי|פְּ}}קָדוֹ לְשַׁלְּחוֹ בְּיַד אִישׁ עִתִּי. עָמוּס עֲוֹנוֹת אֹם וּפְשָׁעֶיהָ׃{{ש}} {{סי|פָּ}}נָיו שָׂם בְּפָר וְשָׂעִיר. קְרָעָם וְהוֹצִיא חֶלְבָּם וְהִקְטִיר׃{{ש}} {{סי|פִּ}}רְחֵי כְהֻנָּה יִסְבְּלוּם בְּמוֹטוֹת. וְיִשְׁרְפוּ חוּץ לָעִיר עוֹר וּבָשָׂר וָפֶרֶשׁ׃{{ש}} {{סי|פָּ}}שַׁט שָׂעִיר לְרֹאשׁ הַמִּדְבָּר. מְנִיפֵי צְנִיפוֹת זֶה לָזֶה יְבַשֵּׂרוּ׃ {{סי|צָ}}הַל לְהַרְאוֹת תִּפְאַרְתּוֹ. וּלְהִתְנָאוֹת בְּמַלְבּוּשׁ יְקָרוֹ׃{{ש}} {{סי|צָ}}עַד וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. וּפָשַׁט כְּלֵי בַד וְעָטָה כְסוּתוֹ׃{{ש}} {{סי|צִ}}וּוּי סֵדֶר יוֹדִיעַ לָעֵדָה. וְיֻרְגַּל בְּפֶה חֹק הֶעָשׂוֹר׃{{ש}} {{סי|צֹ}}רֶךְ בְּרָכוֹת הִשְׁלִים וּפָשַׁט. וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְסִפֵּג׃ {{סי|קְ}}דֻשַּׁת בִּגְדֵי זָהָב לָבַשׁ. וַיְקַדֵּשׁ עוֹד יָדָיו וְרַגְלָיו׃{{ש}} {{סי|קִ}}דֵּם וְעָשָׂה שְׂעִיר הַמּוּסָף. וְהִכְלִיל אֵילוֹ עִם מוּסְפֵי יוֹם׃{{ש}} {{סי|קִ}}דֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט. וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְסִפֵּג׃{{ש}} {{סי|קֵ}}רְבוּ לְפָנָיו בִּגְדֵי לָבָן. לְבָשָׁם וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו׃ {{סי|רָ}}ץ כְּאִישׁ מָהִיר וְקָם לְבֵין הַבַּדִּים. וְהוֹצִיא מִשָּׁם כַּף וּמַחְתַּת פָּז׃{{ש}} {{סי|רַ}}גְלָיו וְיָדָיו קִדֵּשׁ כְּדָבְרוֹ. פָּשַׁט כְּלֵי בַד וְהִנִּיחָם נֶצַח׃{{ש}} {{סי|רָ}}חַץ וְסִפֵּג וְעָטָה כְלֵי פָז. וַיְקַדֵּשׁ עוֹד יָדָיו וְרַגְלָיו׃{{ש}} {{סי|רִ}}צּוּי תָּמִיד הִגִּישׁ בָּעַרְבַּיִם. וְהִקְטִיר קְטֹרֶת בֵּין נְתָחִים לַנָּסֶך׃ {{סי|שִׁ}}מֵּר בְּעֵקֶב דְּלִיקַת נֵרוֹת. כִּי מִצְוָתָם מֵעֶרֶב וְעַד עָרֶב׃{{ש}} {{סי|שָׁ}}ב שְׂאֵת כַּפַּיִם לְבָרֵךְ אֶת הָעָם. וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשָׁט׃{{ש}} {{סי|שְׁ}}אֵרוֹ יְכַסֶּה בְּבִגְדֵי עַצְמוֹ. וְשָׂרִים יְלַוּוּהוּ בְּהָדָר לְנָוֵהוּ׃{{ש}} {{סי|שָׁ}}לוֹם בְּצֵאתוֹ בְּלִי הֻקְרָה פִּסּוּל. תְּרַנֵּן עֵדָה בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵב׃ {{סי|תְּ}}הִלָּה יְבַשֵּׂר שְׁלִיחַ שָׂעִיר. נִרְצוּ עֲוֹנוֹת מִבַּת הַשּׁוֹבֵבָה׃{{ש}} {{סי|תֵּ}}ן לָנוּ מוֹפֵת שׁוֹלְחָיו יֹאמֵרוּ. בַּמֶּה נֵדַע כִּי יְכֻפַּר עָוֹן׃{{ש}} {{סי|תֹּ}}אֲרִית לְשׁוֹן הַשָּׁנִי כַּשֶּׁלֶג הִלְבִּינָה. וְשָׂעִיר הוֹלַכְתִּי נִדְחָה וָמֵת׃{{ש}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת יַעְטוּ הוֹד וְהָדָר יִלְבָּשׁוּ. שִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְשָׂשׂוֹן יִמְצָאוּ׃ [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:יוסי בן יוסי]] [[קטגוריה:מנהג צרפת]] 50p3jlrtzk690qkkbgtfozv2all0f37 3079433 3079432 2026-08-27T21:44:22Z מו יו הו 37729 3079433 wikitext text/x-wiki {{הור2|פיוט לסדר העבודה שחיבר הפייטן יוסי בן יוסי. היה נהוג בצרפת (עם הרשות {{צ|[[אתן תהלה לאל המהולל]]}}). הנוסח על פי מחזור שד"ל.}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''' מרובע פעמיים}} {{סי|אַ}}תָּה כּוֹנַנְתָּ עוֹלָם בְּרָב חָסֶד. וּבוֹ יִתְנַהֵג עַד קֵץ הַיָּמִין׃{{ש}} {{סי|אֲ}}שֶׁר לֹא יִמּוֹט מֵעֲוֹן יְצוּרִים. וְלֹא יִמְעַד מִכֹּבֶד פְּשָׁעִים וַחֲטָאִים׃{{ש}} {{סי|אֲ}}דָמָה בְּעוֹדָהּ צִיָּה וְצַלְמָוֶת. בְּאוֹר דָּת שִׁעֲשַׁעְתָּ וְאֶצְלְךָ שִׂחֵקָה׃{{ש}} {{סי|אָ}}מַרְתָּ לְתִתָּהּ מַרְפֵּא לְכָל אֱנוֹשׁ. טֶרֶם תִּפְעָלֶנּוּ חַיָּיו הֲכִינֹתָ׃ {{סי|בֵּ}}רַרְתָּ שְׁחָקִים לִמְכוֹן שִׁבְתֶּךָ. וְרִוַּחְתָּ עֲלִיּוֹת לְכֵס הֲדָרֶךָ׃{{ש}} {{סי|בָּ}}ם תִּסָּתֵר בְּלִי תְשׁוּרְךָ עָיִן. וּמִשָּׁם עֵינֶיךָ מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל פֹּעַל׃{{ש}} {{סי|בַּ}}נְתָּה לְקָרוֹת אֶרֶץ עַל בְּלִי מָה. לַהֲדֹם רַגְלֶיךָ וּלְמוֹשַׁב יְצוּרֶיךָ׃{{ש}} {{סי|בְּ}}תֹהוּ וּבִסְעָרָה יְסוֹדוֹתֶיהָ תָלִיתָ. וְעֵת תַּשְׁגִּיחַ בָּהּ עַמּוּדֶיהָ יְפֻלָּצוּ׃ {{סי|גֵּ}}רַשְׁתָּ אֹפֶל וַתִּקְרָא אוֹר. בְּשֵׁם קְרָאתָם בְּמִדָּה חֲקַקְתָּם׃{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל לָהֶם שַׂמְתָּ וּפוּר בֵּינוֹתָם. לְבַל יִגְרְעוּן חֹק וִישַׁנּוּ סֵדֶר׃{{ש}} {{סי|גָּ}}דַרְתָּ רָקִיעַ וְכָמַסְתָּ חֲצִי מָיִם. וּמִפֵּירוֹתָם עָבִים יַחְשֹׁרוּ׃{{ש}} {{סי|גַּ}}ם מְדוּרַת אֵשׁ לְשֹׂנְאֶיךָ הִסַּקְתָּ. מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם אֹהֲבֶיךָ תַצִּיל׃ {{סי|דְּ}}מוּת זִיו אֲדָמָה יָעַצְתָּ לְגַלּוֹת. דִּכִּיתָ שְׁאָר מַיִם צְרַרְתָּם בְּמִקְוֶה׃{{ש}} {{סי|דִּ}}שְׁנֵי אֶרֶץ צָצוּ בְּמַאֲמָרֶךָ. דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע וְגַן עֵדֶן לְחוֹסֶיךָ׃{{ש}} {{סי|דָּ}}לְקוּ בְּרוּחַ פִּיךָ נֵרוֹת רָקִיעַ. לְהִפָּקֵד בָּם תְּקוּפוֹת וְעִתִּים׃{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ חַלּוֹנוֹת לָהֶם הוֹרֵיתָ. זֶה בַיּוֹם וְזֶה בַלַּיְלָה לְבַל יְאַחֲרוּ פָעַם׃ {{סי|הִ}}שְׁרַצְתָּ מִמַּיִם מְעוֹפְפֵי כָנָף. צִבְאוֹת דָּגִים וְתֹקֶף תַּנִּינִים׃{{ש}} {{סי|הִ}}תְוִיתָ לְיוֹדְעֶיךָ עֲטוּיֵי קַשְׂקֶשֶׂת. וְנָחָשׁ בָּרִיחַ לַאֲרוּחַת נֶצַח׃{{ש}} {{סי|הֲ}}לֹא מֵאֲדָמָה לָרֹב הֶעְדַּפְתָּ. בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אָרֶץ׃{{ש}} {{סי|ה}}וֹדַעְתָּ סִימָנֵי טָהֳרָה לְמַאֲכָל. וְלַחֲבוֹרַת צֶדֶק בְּהֵמוֹת הִכְשַׁרְתָּ׃ {{סי|וּ}}בְהִבָּנוֹת עוֹלָם בְּחָכְמָה. וּבְהֵעָרֵךְ נַחַת שֻׁלְחָן וָדָשֶׁן׃{{ש}} {{סי|וַ}}תִּשְׁקוֹד לְהַזְמִין אוֹרֵחַ. וּלְהַאֲכִילוֹ טוּב מִפְעָלֶיךָ׃{{ש}} {{סי|וּ}}לְהַרְדּוֹתוֹ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. הֱיוֹת כֵּאלֹהִים שׁוֹטֵר וּמוֹשֵׁל׃{{ש}} {{סי|וְ}}לָשֹׂר אֶל מַלְאָךְ וְלִקְרֹעַ מֵי שֹׁעַל. לְהַדְמִים מְאוֹרוֹת וּלְהַחֲיוֹת רְדוּמִים׃ {{סי|זִ}}כְרוֹן גָּלְמוֹ מֵחֹמֶר קָרַצְתָּ. רִקַּמְתּוֹ בַסֵּתֶר בְּצֶלֶם חֶזְיוֹנֶךָ׃{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר נֵר נְשָׁמָה בְּגֶוְיוֹ עָרַכְתָּ. כִּי הִיא תְחַפֵּשׂ חֶשְׁכֵי חֲדָרָיו׃{{ש}} {{סי|זְ}}בַדְתּוֹ כְבוּדָּה בְּתוֹךְ חֻפַּת עֵדֶן. בְּפָז וְאֶבֶן יְקָרָה יְצוּעוֹ יִפִּיתָ׃{{ש}} {{סי|זֶ}}ה מִלֵּאתוֹ רוּחַ תְּבוּנָה. לְכַלֵּל שֵׁמוֹת לְכֹל מִפְעָלֶיךָ׃ {{סי|חַ}}י עוֹלָמִים לְבָחֳנוֹ רָצִית. בְּמִצְוָה קַלָּה אִם יוּכַל קוּם׃{{ש}} {{סי|חֲ}}דַל מֵעֵץ הַדַּעַת פֶּן תִּנָּקֵשׁ. וּמֵעֲצֵי תְנוּבָה תְמַלֵּא בִטְנֶךָ׃{{ש}} {{סי|חֲ}}זִיתוֹ לְבַד וְשַׂחְתָּ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר. אִם יְסַלֵּף אֹרַח תְּהִי לוֹ לְמִכְשׁוֹל׃{{ש}} {{סי|חֲ}}טִיפַת שֵׁנָה עָלָיו הִמְתַּקְתָּ. צֵלָע אָצַלְתָּ וּבָשָׂר כּוֹנַנְתָּ׃ {{סי|טִ}}פַּחְתָּהּ בְּחֵן יִפִּיתָהּ בְּחֶסֶד. הֲבֵאתָם בְּחֻפָּה חֲנַנְתָּם בְּרָכוֹת׃{{ש}} {{סי|טָ}}עוּת כָּזָב רֶמֶשׂ הִשִּׁיאָהּ. מְשָׁכָהּ כְּשׁוֹר לָטֶבַח לְהָנִיא צִוּוּי׃{{ש}} {{סי|טַ}}עַם פְּרִי הֻזְהָרוּ לָעֲטָה וְהִלְעִיטָה. הֹעֲרָמוּ בְנַבְלוּת וְכֻסּוּ בְנוֹבְלוֹת׃{{ש}} {{סי|טֹ}}רְדוּ פַּעֲמֵי בַעַל הַלָּשׁוֹן. וְנֶהְפַּךְ אָכְלוֹ לְבַל יֵרָפֵא נֶצַח׃ {{סי|יֻ}}סְטַן בְּאֵיבָה לְהֵרָצֵץ רֹאשׁ. וְהוּא יָשׁוּף עָקֵב לִמְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר׃{{ש}} {{סי|יָ}}צָא דִין לַמָּוֶת וִיגִיעַת עָמָל. וְהִיא לְקֹשִׁי לֵדָה וְצִיָּה לְשָׁמִיר׃{{ש}} {{סי|יִ}}צְרוֹ הֻרְגַּל לְתַאֲוַת רִבְעוֹ. וְשִׁלְּחָה עֲוִילֶיהָ עֹבֵד וְרֹעֶה׃{{ש}} {{סי|יִ}}קְּרוּ בְמִנְחָה לְיוֹצֵר הַכֹּל. רַב בִּפְרִי הָאָרֶץ וְרַךְ בְּחֶלְבֵי צֹאן׃ {{סי|כְּ}}הַבִּיטְךָ רָם דִּכְאוּת שָׁפָל. שַׁעְתָּ מִנְחָתוֹ וְקַצְתָּ בְּנִיחֹחַ אָח׃{{ש}} {{סי|כָּ}}בַשׁ רַחֲמָיו וְלֹא כָפָה יֵצֶר. שָׁלַח יָד בְּצֶלֶם הֵחֵל שְׁפֹךְ דָּם׃{{ש}} {{סי|כְּ}}שָׁמְעֲךָ דוֹרֵשׁ קוֹל זַעֲקַת דָּם. עֲנַשְׁתּוֹ בְּנָע וָנָד וִיגִיעַת רִיק וָהָבֶל׃{{ש}} {{סי|כְּ}}הִתְוַדּוֹתוֹ אוֹת לוֹ חַקּוֹתָ. לְהָשִׁיב לְהוֹרְגוֹ נָקָם שִׁבְעָתָיִם׃ {{סי|לְ}}הַכְעִיסְךָ אֵל הֵחֵל דּוֹר אֱנוֹשׁ. לְהָמִיר כְּבוֹדְךָ וְלִקְרֹא בְּשֵׁם אֱלִיל׃{{ש}} {{סי|לַ}}יָּם חוֹל שַׂמְתָּ חֹק לֹא יַעֲבֹר. קְרָאתוֹ לְאַבְּדָם תְּמוּר קָרְאוּ בְשֵׁם׃{{ש}} {{סי|לָ}}מְדוּ הַעֲוֵה מְלֵאֵי חָמָס. שָׁמְנוּ עָשְׁתוּ וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר׃{{ש}} {{סי|לָ}}כֵן זְעַמְתָּם בְּמַעְיְנוֹת תְּהוֹם. וּפֶלֶג מָלֵא מַיִם עֲלֵיהֶם שָׁפָכְתָּ׃ {{סי|מֵ}}הֶם מָצָאתָ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים. צְפַנְתּוֹ בְּסֻכָּה עַד יַעֲבָר זָעַם׃{{ש}} {{סי|מִ}}מֶּנּוּ הֶעֱצַמְתָּ כָּל מִשְׁפְּחוֹת יְצוּר. וּבְהִנָּחֶמְךָ בוֹ לֹא אֲקַלֵּל שַׂחְתָּ׃{{ש}} {{סי|מָ}}רוּ בְשִׁמְךָ יוֹשְׁבֵי שִׁנְעָר. לָרוּם עַד כֵּס וְלַעֲשׂוֹת לָמוֹ שֵׁם׃{{ש}} {{סי|מִ}}לֵּאתָ חֶפְצָם בְּהַלְעִיגְךָ לָמוֹ. נְפַצְתָּם לְכָל רוּחַ בְּסַלֶּפְךָ לְשׁוֹנָם׃ {{סי|נֵ}}ר עָרוּךְ בְּתֹהוּ אַב הָמוֹן נוֹדָע. וְלִשְׁבִיב אִשּׁוֹ רָצוּ נִכְשָׁלִים׃{{ש}} {{סי|נְ}}תִיב מֵישָׁרִים הוֹדִיע לַתּוֹעִים. הִשָּׁעֲנוּ בְּאֵל חַי וּמַה יּוֹעִיל פֶּסֶל׃{{ש}} {{סי|נָ}}טַשׁ מְגוּרָיו וְנִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ. וְנִמְצֵאתָ לוֹ בְאֵשׁ וּבְמִלְחֶמֶת׃{{ש}} {{סי|נָ}}בֹס בְּדַם בְּרִית וְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. כִּי הִיא תַצִּיל עֲמוּסָיו מִשָּׁחַת׃ {{סי|שִׂ}}מַּחְתּוֹ מְאֹד בִּפְרִי שַׁעֲשׁוּעִים. בְּאָמְרוֹ אֻמְלַלְתִּי וְיָבְשׁוּ שָׁרָשָׁי׃{{ש}} {{סי|סָ}}בַל כְּגִבּוֹר כֹּבֶד נִסְיוֹנוֹת. וּבִיחִידוֹ לַטֶּבַח בְּחַנְתּוֹ וְעָמָד׃{{ש}} {{סי|שָׂ}}שׂ אָב לַעֲקֹד וּבֵן לְהֵעָקֵד. כִּי בָהּ יֻצְדְּקוּ עֲמוּסָיו בְּתוֹכָחַת׃{{ש}} {{סי|שַׂ}}מְתָּ כָפְרוֹ אַיִל וְנֶחְשַׁב לוֹ צֶדֶק. בְּיוֹם זֶה נַקְשִׁיב מָצָאתִי כֹפֶר׃ {{סי|עַ}}ד לֹא הוֹרֵיתָ אֵשׁ דָּת מִיָּמִין. נְצָרָהּ אִישׁ תָּם וְשָׁקַד דְּלָתֶיהָ׃{{ש}} {{סי|עֵ}}ת הֵרָדְמוֹ בַּמָּלוֹן מְצָאֲךָ. וַתַּבְטִיחֵהוּ הֱיוֹת לוֹ לְמִשְׂגָּב׃{{ש}} {{סי|עָ}}לָיו סַכֹּתָ מֵחֶרֶב רוֹדֵף. וְשַׂר אֵשׁ לוֹהֵט לְפָנָיו הֶחֱלַשְׁתָּ׃{{ש}} {{סי|עִ}}טַּרְתּוֹ לְאֻמִּים בְּמִסְפַּר מַזָּלִים. וְכִמְעוֹת יַמִּים קְהָלָיו הִרְבֵּיתָ׃ {{סי|פֶּ}}רַח מִשְּׁבָטָיו לְשָׁרֶתְךָ עִשַּׂרְתָּ. תְּמוּר עַשְּׂרוֹ לְךָ הוֹנוֹ בְּמַצֶּבֶת׃{{ש}} {{סי|פְּ}}רִי צַדִּיק הִצְמַחְתָּ מִגֶּזַע לֵוִי. עַמְרָם וְנִינָיו כְּגֶפֶן וְשָׂרִיגֶיהָ׃{{ש}} {{סי|פָּ}}קַדְתָּ צֹאנְךָ עַל יְדֵי נֶאֱמָן. לְחַלְּצָהּ מִצֹּעַן וּלְהַעֲבִירָהּ בְּמֵי שֹׁעַל׃{{ש}} {{סי|פֵּ}}אַרְתּוֹ בְּקִדּוּשׁ יוֹם וְסִכּוּךְ עָנָן. עַד יִשְׁבֶּה שֶׁבִי וְיִשְׁלוֹל נְוַת בָּיִת׃ {{סי|צִ}}יץ עֲטֶרֶת כְּהֻנָּה לִקְדוֹשְׁךָ הֶעֱטִיתָ. וְיַנְחִילֶנָּה לְבָנָיו אַחֲרָיו׃{{ש}} {{סי|צְ}}פוּנָה שְׁמוּרָה לְדֹרוֹת עוֹלָם. וּבוֹזֵי כְבוֹדָם יְבֻלְּעוּ וִינֻגָּעוּ׃{{ש}} {{סי|צ}}וּר הֶעֱנַקְתָּם רֹב מַתָּנוֹת. וּמִשֻּׁלְחַן מֶלֶךְ מַאֲכָלָם הֲכִינוֹתָ׃{{ש}} {{סי|צִ}}וִּיתָם שֶׁבֶת פִּתְחֵי אָהֳלֶךָ. לְמַלֵּא יָדָם יָמִים שִׁבְעָה׃ {{סי|קְ}}דוֹשִׁים יַבְדִּילוּ אִישׁ מִנָּוֵהוּ. לְעָצְרוֹ בְלִשְׁכָּה כְּחֹק מִלּוּאִים׃{{ש}} {{סי|קִ}}דְּשׁוּהוּ וְחִטְּאוּהוּ בְּמֵי נִדָּה. תְּמוּר חִטּוּי דָּם וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה׃{{ש}} {{סי|קְ}}צִינֵי מְזִמָּה הֵם נִתְחַבְּרוּ לוֹ. כְּשֶׁבֶת אָחִים יַחַד לְהוֹרֵהוּ סֵדֶר׃{{ש}} {{סי|ק}}וֹרֵץ וְזוֹרֵק מַקְטִיר וּמֵיטִיב. רִאשׁוֹן בְּרֹאשׁ וְרֶגֶל וְרִאשׁוֹן לִטֹּל חֵלֶק׃ {{סי|רִ}}צּוּי זְבָחָיו וְזִבְחֵי עֵדָה. לְפָנָיו יוֹבִילוֹ הֱיוֹת רָגִיל בָּם׃{{ש}} {{סי|רֹ}}ב שֵׁנָה וְאֹכֶל מִמֶּנּוּ יַמְעִיטוּ. עֶרֶב יוֹם סְלִיחָה פֶּן יֻרְגַּל לְקֶרִי׃{{ש}} {{סי|רָ}}אשֵׁי שְׁבָטָיו הֵם נֶעֶמְתוּ לוֹ. לְהַשְׁבִּיעוֹ בַשֵּׁם בַּעֲלִיַּת רַקָּחִים׃{{ש}} {{סי|רָ}}ד בִּדְמָעוֹת כִּי נֶחְשַׁב לְפֶתִי. וְהֵם בְּכִי יַזִּילוּ כִּי לְכָךְ הֻצְרָכוּ׃ {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ מִדְרָשׁ וְהֶגֶה כִּתְבֵי קֹדֶשׁ. אִם יֶחְכַּם לְפָנָיו יְשׂוֹחֵחוּ׃{{ש}} {{סי|שִׁ}}נּוּן שִׂיחוֹת מְלָכִים קַדְמוֹנִים. אִם יִהְיֶה בַעַר בָּם יַעֲסִיקוּהוּ׃{{ש}} {{סי|שִׁ}}יר יְשׁוֹרְרוּ לוֹ פִּרְחֵי דוּכָן. בְּפֶה וְחֵךְ עָרֵב וּנְעִימוּת צְרָדָה׃{{ש}} {{סי|שָׁ}}אוֹן יַגְבִּירוּ הֲמוֹן רַבָּתִי עָם. כִּי מִקּוֹלָם שְׁנָתוֹ תְפוֹרָר׃ {{סי|תּ}}וֹרְמֵי דֶשֶׁן בַּחֲצוֹת נוֹעָדוּ. לְקַיֵּים מִצְוַת חֹק עֲבוֹדַת לָיְלָה׃{{ש}} {{סי|תַּ}}קָּנַת פַּיִס לָהֶם הוּכָנָה. פֶּן יֶהְדְּפוּ בְּרִיצָתָם בַּכֶּבֶשׁ׃{{ש}} {{סי|תֶּ}}כֶף לוֹ יָפִיסוּ עוֹמְדֵי עֲזָרָה. לְמַעֲשֵׂה תָמִיד וְדִשּׁוּן פְּנִימִי וְחִיצוֹן׃{{ש}} {{סי|תְּ}}אֵבֵי בְרָכוֹת מִפִּי מוֹרֶה. לָשׂוּם קְטֹרֶת חֲדָשִׁים יָפִיסוּ׃ {{סי|אֱ}}מוּנֵי עִתִּים יְשֻׁלַּח לְקָדִים. אִם בָּרַק נֹגַהּ יִפֶן לִשְׁחִיטָה׃{{ש}} {{סי|אֶ}}חָיו יְלַוּוּהוּ לְבֵית טְבִילַת חוּץ. אֲשֶׁר שָׁם יְטֹהֲרוּ בָּאֵי עֲזָרָה׃{{ש}} {{סי|אָ}}ז יִנְהֲגוּ בוֹ גְּדֻלָּה וְכָבוֹד. וְיִפְרְסוּ מָסָךְ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם׃{{ש}} {{סי|אֶ}}ת כְּסוּת עַצְמוֹ יְמַהֵר וְיִפְשֹׁט. וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְסִפֵּג׃ {{סי|בְּ}}שִׁבּוּץ מִכְנְסֵי בַד כְּעֵין פָּרָשִׁים. תְּחִלָּה יְכַסֶּה חַמּוּקֵי יְרֵכָיו׃{{ש}} {{סי|בָּ}}ם יְכַסֶּה פֶּשַׂע עֶרְוַת שֵׂטִים. וִיגַלֶּה לָנוּ זְכוּת גַּן נָעוּל׃{{ש}} {{סי|בְּ}}כֶפֶל כְּתֹנֶת בַּד יְכַסֶּה שְׁאֵרוֹ. מִפַּסֵּי יָד עַד עֲקִיבַת רֶגֶל׃{{ש}} {{סי|בָּ}}ם יִפֶן מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְיָסִיר דַּאֲגַת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים׃ {{סי|גַּ}}ם מֵזַח אַבְנֵט יְשַׁנֶּה בְיוֹם צוֹם. כִּי כֻלּוֹ בַד בְּלֹא אֲרוּג כִּלְאָיִם׃{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלֵל וּמַקִּיף מְשַׁלְּשׁוֹ לְכָל עֵבֶר. בְּעַד חֲגוּרֵי אֵזוֹר צַלְמֵי כַשְׂדִּים׃{{ש}} {{סי|גָּ}}דוֹל נֶהְדָּר בְּנֵזֶר הַמְּלוּכָה. בְּהַגְבִּיהוֹ רֹאשׁ בְּמִצְנֶפֶת שֵׁשׁ׃{{ש}} {{סי|גַּ}}ם בָּהּ יְנַקֶּה דֹּפִי פְּרִיעַת רֹאשׁ. וְיַעֲבִיר כְּלִימַת אִשָּׁה זוֹנַת מֵצַח׃ {{סי|דְּ}}מוּתוֹ כַּתַּרְשִׁישׁ כְּמַרְאֵה רָקִיעַ. בְּלָבְשׁוֹ מְעִיל תְּכֵלֶת אָרוּג כְּכַוֶּרֶת׃{{ש}} {{סי|דַּ}}לַּת שְׂפָתוֹ גְּדִילָה כְּתַחְרָא. מֻקֶּפֶת לוֹ סָבִיב בְּלִי לְהִקָּרֵעַ׃{{ש}} {{סי|דָּ}}בֵק לְשׁוּלָיו רִמּוֹנֵי צְבָעִים. וּפַעֲמוֹנֵי פָז עָגֹל סָבִיב׃{{ש}} {{סי|דָּ}}גוּל כְּשָׁמְעוֹ קוֹל פַּעֲמוֹנָיו. מְכַפֵּר בְּעַד קוֹל מוֹצִיא שֵׁם רָע׃ {{סי|הֶ}}עֱטוּהוּ בְּאֵפוֹד דּוֹמֶה כְּמִין לֶבֶד. אָרוּג פָּז שֵׁשׁ שָׁנִי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן׃{{ש}} {{סי|הֲ}}לֹא בִּכְתֵפָיו שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם. וּבָם שְׁמוֹת שְׁבָטִים כְּמִסְפַּר דְּגָלִים׃{{ש}} {{סי|הֲ}}גוּיִם בְּשֵׁמוֹת חֲקוּקִים בְּאוֹתוֹת. בְּפִתּוּחַ שָׁמִיר נוֹצַר מִבְּרֵאשִׁית׃{{ש}} {{סי|הַ}}צְדֵּק בָּם לְנוֹקְשׁוֹ בְאֵפוֹד. וּמַחֲלִיפֵי כְבוֹד אֵל בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב׃ {{סי|וְ}}קָרוּעַ בְּלֵב אֵפוֹד מוּל חֹשֶׁן כָּפוּל. רָבוּע זֶרֶת עַל זֶרֶת אָרוּג כְּאֵפוֹד׃{{ש}} {{סי|וּ}}בוֹ טוּרֵי אֶבֶן אַחַת לְכָל שֵׁבֶט. מוּסַבּוֹת פָּז חֲקוּקוֹת בְּשָׁמִיר׃{{ש}} {{סי|וְ}}יִרְכְּסֵם בְּטַבָּעוֹת כְּחֹק לֹא יִזַּח. וּבְשַׁרְשְׁרוֹת גַּבְלוּת דְּבֵקֵימוֹ יְכַסֶּה׃{{ש}} {{סי|וְ}}אוֹהֵב מִשְׁפָּט קְרָאוֹ מִשְׁפָּט. לְהַצְדִּיק בַּמִּשְׁפָּט מְעַוְּתֵי מִשְׁפָּט׃ {{סי|זֵ}}ר זָהָב שָׂם עַל כִּפַּת תְּכֵלֶת. מֵאֹזֶן עַד‏ אֹזֶן מוּל פְּנֵי מִצְנָפֶת׃{{ש}} {{סי|זֵ}}כֶר שֵׁם נַעֲרָץ חָקוּק עַל צִיץ. נְתָנוֹ עַל מֵצַח מְחֻבָּר לַנֵּזֶר׃{{ש}} {{סי|זְ}}דוֹן טֻמְאַת דָּם וְקֹמֶץ וּנְסָכִים. יֵרָצוּ בַצִּיץ וְיַעֲלוּ לְרָצוֹן׃{{ש}} {{סי|זֻ}}מְּנוּ שְׁמוֹנָה לְגָדוֹל בְּאֶחָיו. לְשָׁרֵת וְלִשְׁאֹל בְּאוּרִים וְתֻמִּים׃ {{סי|חֲ}}גָרָם כַּדָּת לְבָשָׁם כַּסֵּדֶר. וַיְקַדֵּשׁ עוֹד יָדָיו וְרַגְלָיו׃{{ש}} {{סי|חֲ}}נִיכָיו יַגִּישׁוּ אֶת תְּמִיד הַשַּׁחַר. קְרָצוֹ וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק׃{{ש}} {{סי|חָ}}לַק פֵּרַשׁ וְהִקְטִיר וְנֵרוֹת הֵטִיב. הִקְרִיב רֹאשׁ וְנֶתַח חֲבִתִּים וָנֵסֶךְ׃{{ש}} {{סי|חָ}}שׁ לְגַג פַּרְוָה לְבֵית טְבִילַת קֹדֶשׁ. וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשָׁט׃ {{סי|טָ}}בַל וְסִפֵּג וְעָטָה כְּלֵי בַד. וַיְקַדֵּשׁ עוֹד יָדָיו וְרַגְלָיו׃{{ש}} {{סי|טָ}}הוֹר נִגַּשׁ אֵצֶל פַּר מָמוֹנוֹ. הָעוֹמֵד בֵּין אוּלָם לַמִּזְבֵּחַ׃{{ש}} {{סי|טְ}}מוּנוֹתָיו יְגַלֶּה לְיוֹצֵר הַכֹּל. וְלֹא יְכַסֶּה פֶּשַׁע כִּי בְכֵן יְרֻחָם׃{{ש}} {{סי|ט}}וֹב יִסְלַח לוֹ בְּהִתְוַדּוֹתוֹ. בְּסָמְכוֹ יָדָיו עַל פָּרוֹ בְּכֹבֶד׃{{ש}} {{רקע אפור|וכך היה אומר…{{ש}}והכהנים…{{ש}}ואף הוא…}} {{סי|יַ}}קִּיפוּהוּ סֶגֶן וְרֹאשׁ בֵּית אָב. וּבָא לְשַׁעַר הַתָּוֶךְ לְמִזְרַח הָעֲזָרָה׃{{ש}} {{סי|יִ}}מְצָא שָׁם שְׁנֵי שְׂעִירֵי עָם. וְגוֹרָלוֹת זָהָב נְתוּנִים בְּקַלְפִּי׃{{ש}} {{סי|יִ}}טְרוֹף בָּהּ וְיַעַל גּוֹרָלוֹת. זֶה לְשֵׁם נַעֲרָץ וְזֶה לִגְזֵרָה׃{{ש}} {{סי|יְ}}מִינוֹ אִם יַעַל גּוֹרָל שְׂעִיר שֵׁם. סֶגֶן יַשְׁמִיעַ לוֹ בְגִיל הַגְבֵּהַּ שְׂמֹאלֶךָ׃ {{סי|כַּ}}עֲלוֹתוֹ בְּיַד הַשְּׂמָאלִית. רֹאשׁ בֵּית אָב יָשִׂיחַ הַגְבֵּהַּ שְׂמֹאלֶךָ׃{{ש}} {{סי|כְּ}}הִנָּתְנָם עַל ‏שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים. קוֹרֵא בְּקוֹל רָם לַשֵּׁם חַטָּאת׃{{ש}} {{סי|כִּ}}וֵּן וּבָא אֵצֶל פַּר שְׁנִיָּה. לְהִתְוַדּוֹת בְּעַד חֵטְא וָפֶשַׁע׃{{ש}} {{סי|כָּ}}בַשׁ יָדָיו בֵּין קַרְנָיו בְּכֹבֶד. לְהִתְוַדּוֹת עוֹד עֲוֹן בֵּיתוֹ וּמַטֵּהוּ׃ {{רקע אפור|וכך היה אומר…{{ש}}והכהנים…{{ש}}ואף הוא…}} {{סי|לְ}}שָׁחֳטוֹ נִפְנָה וְקִבֵּל דָּמוֹ. וְצִוָּה לְמָרְסוֹ בְּרֹבֶד הָעֲזָרָה׃{{ש}} {{סי|לְ}}מִזְבַּח מוֹקְדָה עָלָה וְהִקִּיף. וּבְיָדוֹ מַחְתַּת זָהָב שָׁחוּט׃{{ש}} {{סי|ל}}וֹחֲשׁוֹת חָתָה מִפְּנֵי מַעֲרָב. וְיָרַד וְשָׂמָהּ בְּרֹבֶד הָעֲזָרָה׃{{ש}} {{סי|לְ}}פָנָיו יוֹבִילוּ כַּף הַזָּהָב. וְהַמָּגִיס אֲשֶׁר בָּהּ קְטֹרֶת דַּקָּה׃ {{סי|מִ}}לֵּא חָפְנָיו וְנָתַן לְתוֹךְ כָּף. נְטָלָהּ בִּשְׂמֹאל וּמַחְתָּה בְיָמִין׃{{ש}} {{סי|מְ}}הַלֵּךְ בַּהֵיכָל עַד בֹּא לַפָּרֹכֶת. צוֹעֵד בְּקִרְבָּהּ עַד גֶּשֶׁת לָאָרוֹן׃{{ש}} {{סי|מַ}}חְתָּה שָׂם בֵּין שְׁנֵי שָׁדַיִם. וְאִם אֵין אָרוֹן בְּאֶבֶן שְׁתִיָּה׃{{ש}} {{סי|מְ}}עָרֶה קְטֹרֶת עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ. כִּסָּה עָנָן צִדֵּד וְיָצָא׃ {{סי|נִ}}בְהַל לְשַׁוֵּעַ בְּקֹצֶר בַּהֵיכָל. לְבַל רְדוֹת עַם‏ קֹדֶשׁ רַב בְּצָעִיר׃{{ש}} {{סי|נָ}}ם לַמְמָרֵס הַגֵּשׁ דַּם פָּר. נָטַל וְנִכְנַס לְבֵין הַבַּדִּים׃{{ש}} {{סי|נֹ}}כַח הַכַּפֹּרֶת הִזָּה בְּאֶצְבַּע. אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה כְּמַצְלִיף׃{{ש}} {{סי|נְ}}תָנוֹ עַל כַּן זָהָב בַּהֵיכָל. שָׁחַט שְׂעִיר שֵׁם וְקִבֵּל דָּמוֹ׃ {{סי|ס}}וֹבֵב כְּדַרְכּוֹ וְעָמַד בְּעָמְדוֹ. וְהִצְלִיף מִמֶּנּוּ כְּמִשְׁפַּט דַּם פָּר׃{{ש}} {{סי|שָׂ}}מוֹ עַל כַּן שֵׁנִי בַּהֵיכָל. נָטַל דַּם פָּר וּבָא לַפָּרֹכֶת׃{{ש}} {{סי|סָ}}פַר וְהִזָּה מוּל אָרוֹן חוּצָה. אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה בְּמִסְפָּר׃{{ש}} {{סי|סָ}}ר וְהֶחֱלִיפוֹ בְּדַם הַשָּׂעִיר. וַיִּפְעַל בּוֹ כַּסֶּדֶר הָרִאשׁוֹן׃ {{סי|עֲ}}שָׂאוֹ בְּתַעֲרֹבֶת חַטָּאת אַחַת. וְיָצָא לְמִזְבַּח הַזָּהָב לְחַטְּאוֹ׃{{ש}} {{סי|עַ}}ל קַרְנוֹתָיו נָתַן בְּאֶצְבַּע סָבִיב. עַל אַרְבַּעַת רְבָעָיו וְחִטְּאוֹ׃{{ש}} {{סי|עַ}}ל צֶלַע מִזְרָח גָּמַר חִטּוּיוֹ. וּמִשָּׁם הִזָּה שֶׁבַע עַל טָהֳרוֹ׃{{ש}} {{סי|עֵ}}ת גָּמְרוֹ בָּא אֵצֶל שָׂעִיר חַי. וְסָמַךְ יָדָיו עָלָיו לְהִתְוַדּוֹת בְּעַד עָם׃{{ש}} {{רקע אפור|וכך היה אומר…{{ש}}והכהנים…{{ש}}ואף הוא…}} {{סי|פְּ}}קָדוֹ לְשַׁלְּחוֹ בְּיַד אִישׁ עִתִּי. עָמוּס עֲוֹנוֹת אֹם וּפְשָׁעֶיהָ׃{{ש}} {{סי|פָּ}}נָיו שָׂם בְּפָר וְשָׂעִיר. קְרָעָם וְהוֹצִיא חֶלְבָּם וְהִקְטִיר׃{{ש}} {{סי|פִּ}}רְחֵי כְהֻנָּה יִסְבְּלוּם בְּמוֹטוֹת. וְיִשְׁרְפוּ חוּץ לָעִיר עוֹר וּבָשָׂר וָפֶרֶשׁ׃{{ש}} {{סי|פָּ}}שַׁט שָׂעִיר לְרֹאשׁ הַמִּדְבָּר. מְנִיפֵי צְנִיפוֹת זֶה לָזֶה יְבַשֵּׂרוּ׃ {{סי|צָ}}הַל לְהַרְאוֹת תִּפְאַרְתּוֹ. וּלְהִתְנָאוֹת בְּמַלְבּוּשׁ יְקָרוֹ׃{{ש}} {{סי|צָ}}עַד וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. וּפָשַׁט כְּלֵי בַד וְעָטָה כְסוּתוֹ׃{{ש}} {{סי|צִ}}וּוּי סֵדֶר יוֹדִיעַ לָעֵדָה. וְיֻרְגַּל בְּפֶה חֹק הֶעָשׂוֹר׃{{ש}} {{סי|צֹ}}רֶךְ בְּרָכוֹת הִשְׁלִים וּפָשַׁט. וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְסִפֵּג׃ {{סי|קְ}}דֻשַּׁת בִּגְדֵי זָהָב לָבַשׁ. וַיְקַדֵּשׁ עוֹד יָדָיו וְרַגְלָיו׃{{ש}} {{סי|קִ}}דֵּם וְעָשָׂה שְׂעִיר הַמּוּסָף. וְהִכְלִיל אֵילוֹ עִם מוּסְפֵי יוֹם׃{{ש}} {{סי|קִ}}דֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט. וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְסִפֵּג׃{{ש}} {{סי|קֵ}}רְבוּ לְפָנָיו בִּגְדֵי לָבָן. לְבָשָׁם וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו׃ {{סי|רָ}}ץ כְּאִישׁ מָהִיר וְקָם לְבֵין הַבַּדִּים. וְהוֹצִיא מִשָּׁם כַּף וּמַחְתַּת פָּז׃{{ש}} {{סי|רַ}}גְלָיו וְיָדָיו קִדֵּשׁ כְּדָבְרוֹ. פָּשַׁט כְּלֵי בַד וְהִנִּיחָם נֶצַח׃{{ש}} {{סי|רָ}}חַץ וְסִפֵּג וְעָטָה כְלֵי פָז. וַיְקַדֵּשׁ עוֹד יָדָיו וְרַגְלָיו׃{{ש}} {{סי|רִ}}צּוּי תָּמִיד הִגִּישׁ בָּעַרְבַּיִם. וְהִקְטִיר קְטֹרֶת בֵּין נְתָחִים לַנָּסֶך׃ {{סי|שִׁ}}מֵּר בְּעֵקֶב דְּלִיקַת נֵרוֹת. כִּי מִצְוָתָם מֵעֶרֶב וְעַד עָרֶב׃{{ש}} {{סי|שָׁ}}ב שְׂאֵת כַּפַּיִם לְבָרֵךְ אֶת הָעָם. וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשָׁט׃{{ש}} {{סי|שְׁ}}אֵרוֹ יְכַסֶּה בְּבִגְדֵי עַצְמוֹ. וְשָׂרִים יְלַוּוּהוּ בְּהָדָר לְנָוֵהוּ׃{{ש}} {{סי|שָׁ}}לוֹם בְּצֵאתוֹ בְּלִי הֻקְרָה פִּסּוּל. תְּרַנֵּן עֵדָה בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵב׃ {{סי|תְּ}}הִלָּה יְבַשֵּׂר שְׁלִיחַ שָׂעִיר. נִרְצוּ עֲוֹנוֹת מִבַּת הַשּׁוֹבֵבָה׃{{ש}} {{סי|תֵּ}}ן לָנוּ מוֹפֵת שׁוֹלְחָיו יֹאמֵרוּ. בַּמֶּה נֵדַע כִּי יְכֻפַּר עָוֹן׃{{ש}} {{סי|תֹּ}}אֲרִית לְשׁוֹן הַשָּׁנִי כַּשֶּׁלֶג הִלְבִּינָה. וְשָׂעִיר הוֹלַכְתִּי נִדְחָה וָמֵת׃{{ש}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת יַעְטוּ הוֹד וְהָדָר יִלְבָּשׁוּ. שִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְשָׂשׂוֹן יִמְצָאוּ׃ [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:יוסי בן יוסי]] [[קטגוריה:מנהג צרפת]] 5hpwep3vctms3ybykcirj926imi8hiv 0 1727890 3079431 2958662 2026-08-27T21:43:13Z מו יו הו 37729 3079431 wikitext text/x-wiki {{הור2|פיוט לסדר העבודה שחיבר רבי משולם בן קלונימוס. היה נהוג בחלק מקהילות אשכנז. הנוסח במהדורה זו מבוסס בעיקר על מחזור נירנברג.}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''' מרובע}} {{סי|אֲ}}שׂוֹחֵחַ נִפְלְאוֹתֶיךָ צוּר עוֹלָמִים{{ש}} {{סי|אַ}}הַג מִפְעֲלוֹתֶיךָ אַדִּיר בַּמְּרוֹמִים{{ש}} {{סי|אֲ}}דַבְּרָה גְּבוּרָתֶךָ בְּאֶרֶשׁ נִאוּמִים{{ש}} {{סי|אַ}}זְכִּירָה תְהִלָּתֶךָ קְצָת מֵעִצּוּמִים {{סי|בְּ}}טֶרֶם חָצַבְתָּ גְּדוּדֵי מְעוֹנָה{{ש}} {{סי|בְּ}}עֻזְּךָ נֶאֱזַרְתָּ אֵל אֱמוּנָה{{ש}} {{סי|בְּ}}רוּחֲךָ שֻׁפְּרוּ חֲזָקִים בִּתְבוּנָה{{ש}} {{סי|בֻּ}}סְּסָה תֵבֵל עַל מְכוֹנָהּ {{סי|גִּ}}יהַּ קָרָאתָ לְהָאִיר עֵיפָה{{ש}} {{סי|גֵּ}}אֶה דַּרְכְּךָ בִּסְעָרָה וְסוּפָה{{ש}} {{סי|גְּ}}לַלְתּוֹ וְהֻצְפַּן לְנוֹחֲלֵי צְרוּפָה{{ש}} {{סי|גָּ}}נוּז לָמוֹ לְתַעַל וְלִתְרוּפָה {{סי|דּ}}וֹד מְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹת{{ש}} {{סי|דִּ}}לִּיתָ בוֹדֵל לְתִוּוּךְ מֵיוֹת{{ש}} {{סי|דֶּ}}מַע בָּכוּ הִזִּילוּ תַחְתִּיּוֹת{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרְךָ קָשְׁבוּ וְהֻקְוּוּ בְדָכְיוֹת {{סי|הֵ}}נַצְתָּ צִיָּה צִיצֵי פְרָחִים{{ש}} {{סי|הֵ}}נִיבָה מֶגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים{{ש}} {{סי|הֻ}}חְנַט לְמִינֵימוֹ דְּשָׁאִים וְשִׂיחִים{{ש}} {{סי|הֲ}}כִינוֹתָ גָּן לִגְדֻלָּתְךָ שָׂחִים {{סי|וְ}}הֵאַרְתָּ נָאוֹר אוֹרִים גְּדוֹלִים{{ש}} {{סי|וְ}}הִשְׁוִיתָם יַחַד לְעִתּוֹתָם הַלִּים{{ש}} {{סי|וְ}}הֻקְטָן סַהַר כְּרִגֵּל מִלִּים{{ש}} {{סי|וְ}}רִבִּיתָ צְבָאוֹ עָשׁ וּכְסִילִים {{סי|זֶ}}רֶם הִשְׁרַצְתָּ שָׂחִים וְעָפִים{{ש}} {{סי|זִ}}יז וּבָרִיחַ לְכֵרַת יָפִים{{ש}} {{סי|זָ}}בַת הִשְׁרִיצָה צֹנֶה וַאֲלָפִים{{ש}} {{סי|זִ}}מַּנְתָּ אֵבוּס לְמֵסַב אַלּוּפִים {{סי|חַ}}י בְּשׁוּרְךָ מְלַאכְתְּךָ תַּמָּה{{ש}} {{סי|ח}}וֹצֵב עַמּוּדִים לְרִקּוּעַ בְּלִימָה{{ש}} {{סי|חֶ}}שֶׁק עִדּוּנִים מֶסֶךְ וּטְעִימָה{{ש}} {{סי|חַ}}שְׁתָּ לְבְראוֹת יְצִיר מֵאֲדָמָה {{סי|טֶ}}כֶס תַּבְנִיתוֹ הֵכַנְתָּ בְּחוֹתָמָךְ{{ש}} {{סי|טִ}}פּוּחַ חֶלְדוֹ גִּבַּלְתָּ מֵהֲדֹמָךְ{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר נִשְׁמָתוֹ עָרַכְתָּ מִמְּרוֹמָךְ{{ש}} {{סי|ט}}וֹב חִכַּמְתּוֹ כְּמַלְאֲכֵי מְרוֹמָךְ {{סי|יָ}}הּ רְאִיתוֹ גַּף בְּעוֹלָמוֹ{{ש}} {{סי|יִ}}עַדְתָּ לוֹ עֵזֶר מִגָּלְמוֹ{{ש}} {{סי|יָ}}שֵׁן וְנִנְעַר וְהִנֵּה לְעֻמּוֹ{{ש}} {{סי|יָ}}דַע וְהֵבִין שֶׁהִיא מֵעַצְמוֹ {{סי|כּ}}וֹנַנְתָּ לָמוֹ בְּעֵדֶן חֻפּוֹת{{ש}} {{סי|כָּ}}ל יְקָרָה סִכַּכְתָּם לְחַפּוֹת{{ש}} {{סי|כִּ}}וַּנְתָּ כְּרֵעַ כְּבוּדָּה לְיַפּוֹת{{ש}} {{סי|כִּ}}רְכְּרוּ כְּשָׁרִים אֵילֵי תוֹעֲפוֹת {{סי|לִ}}נְצֹר צִוּוּיָךְ לוּ חָכְמוּ{{ש}} {{סי|לְ}}חַיֵּי נְצָחִים חַיָּתָם קִיְּמוּ{{ש}} {{סי|לְ}}עִיטַת הַמָּוֶת אִוּוּ וַיִּטְעֲמוּ{{ש}} {{סי|לָ}}כֵן נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ {{סי|מִ}}גַּן אֱלֹהִים גֹּרְשׁוּ פּוֹתִים{{ש}} {{סי|מַ}}עֲקַשֵּׁי גֵּיא לַחֲרֹשׁ בְּאִתִּים{{ש}} {{סי|מַ}}עֲמַקֶּיהָ לְשַׂדֵּד בִּבְנֵי רְפָתִים{{ש}} {{סי|מַ}}אֲכָלָם בְּזֵעָם וּלְעָפָר שְׁפוּתִים {{סי|נֶ}}אֶרְרָה יוֹלֶדֶת כְּסִיל לְתוּגָה{{ש}} {{סי|נַ}}עֲצוּץ וְדַרְדַּר לְהַצְמִיחַ בַּעֲרוּגָה{{ש}} {{סי|נִ}}פְתֶּה וּפוֹתָה בְּעֶצֶב לְהִתְמוֹגְגָה{{ש}} {{סי|נָ}}חָשׁ בְּגָחוֹן מִבְּלִי פוּגָה {{סי|שָׂ}}רִיגִים שִׁלְּחוּ נוֹקֵד וְאִכָּר{{ש}} {{סי|שָׂ}}שׂוּ וַיַּקְרִיבוּ לְמוּלָךְ אֶשְׁכָּר{{ש}} {{סי|שַׂ}}גִּיא שַׁעְתָּ לְהָבִיא מִמְבֻכָּר{{ש}} {{סי|סִ}}יג נוֹבֵל מִלִּשְׁעוֹת נִתְנַכָּר {{סי|עַ}}ז בְּגָבְהוֹ שִׁחֵת רַחֲמָיו{{ש}} {{סי|עָ}}רַף נָקִי וְשָׁפַךְ דָּמָיו{{ש}} {{סי|עֲ}}נַשְׁתּוֹ לָנוּע וְלָנוּד בַּאֲשָׁמָיו{{ש}} {{סי|עֵ}}ת הִתְוַדָּה הִתְוִיתוֹ בְּרִשּׁוּמָיו {{סי|פָּ}}רִיצֵי שְׁלִישִׁים הֵחֵלּוּ לִמְעֹל{{ש}} {{סי|פְּ}}סִילִים הִמְלִיכוּ וַיִּפְרְקוּ עֹל{{ש}} {{סי|פָּ}}רַצְתָּ בַעֲדָם גָּדֵר מִלִּנְעֹל{{ש}} {{סי|פָּ}}שַׁט רַהַב לְבָלְעָם בִּשְׁאוֹל {{סי|צָ}}צוּ פּוֹעֲלֵי אָוֶן וּמִרְמָה{{ש}} {{סי|צָ}}רְחוּ סוּר יָדֵנוּ רָמָה{{ש}} {{סי|צִ}}דֵּי אֲרוּכוֹת פָּתַחְתָּ לְגָשְׁמָה{{ש}} {{סי|צ}}וּל הִבְקַעְתָּ מֵהַשְׁאִיר נְשָׁמָה {{סי|קָ}}פוּ גְּוִיָּתָם בְּשֶׁטֶף הוֹמִים{{ש}} {{סי|קָ}}לַטְתָּ מֵהֶם צַדִּיק תָּמִים{{ש}} {{סי|קִ}}נִּים עָשָׂה לְהֵחָבֵא מִזְּעָמִים{{ש}} {{סי|קֻ}}לְּעָה אֳנִיָּתוֹ מִיָּמִים יָמִים {{סי|רִ}}צּוּי תְּשׁוּרָה לְפָנֶיךָ הֶעֱלָה{{ש}} {{סי|רַ}}חְתָּ נִיחֹחוֹ וְשַׁוְּעוֹ עָלָה{{ש}} {{סי|רָ}}ם נִשְׁבַּעְתָּ מֵעֲשׂוֹתוֹ כָלָה{{ש}} {{סי|רִ}}עֲנַנְתּוֹ לְמַלּאוֹת תֵּבֵל כֻּלָּהּ {{סי|שָׁ}}לוּ בּוֹגְדִים וַיִּוָּעֲדוּ לְמָרְדָה{{ש}} {{סי|שִׁ}}כְנָם שִׁית בַּשַּׁחַק לְהֵאָגְדָה{{ש}} {{סי|שָׂ}}חַקְתָּ לָּמוֹ כְּפַצְתָּ נֵרְדָה{{ש}} {{סי|שִׂ}}עַרְתָּם בְּנֶפֶץ וַחֲבִילָתָם נִפְרְדָה {{סי|תֻּ}}עְתְּעוּ יְצוּרִים אַחֲרֵי הֲבָלִים{{ש}} {{סי|תָּ}}עוּ מִמַּסְלוּל שָׁגוּ כֶאֱוִילִים{{ש}} {{סי|תָּ}}מָר הִפְרַחְתָּ מִבֵּין חֲרוּלִים{{ש}} {{סי|תְּ}}רוּפָה לְנִמְחָצִים צֳרִי לְנֶחֱלִים {{הור|סימן: '''תשר"ק''' מרובע}} {{סי|תִּ}}רְגַּלְתָּ יָדִיד לְהַעֲמִיד נְשִׁיָּה{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן עַמּוּדֶיה מֵהִתְמוֹגֵג תּוּשִׁיָּה{{ש}} {{סי|תֻּ}}מְּכוּ אֲשׁוּרָיו בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ יָּהּ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹעִים הִסְלִיל בְּדֶרֶךְ תְּחִיָּה {{סי|שֻׁ}}תַּת עוֹלָם צִדְקוֹ כְּנִתְעוֹרַר{{ש}} {{סי|שָׁ}}אַף מֵעֶבֶר וְאַחֲרֶיךָ גֹרַר{{ש}} {{סי|שִׁ}}וַּע עָדֶיךָ שִׁכְנוֹ מֵהִתְחָרַר{{ש}} {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ הִגְזַעְתּוֹ וְלֹא הֻעֲרָר {{סי|רָ}}צִיתָ אָדוֹן לְבָחֳנוֹ בוֹ{{ש}} {{סי|רְ}}אוֹת סַרְעַפָּיו וְצֵרוּף לִבּוֹ{{ש}} {{סי|רַ}}כְּךָ יְחִידְךָ הַנֶּעְזָז אַהֲבוֹ{{ש}} {{סי|רַ}}צֵּהוּ לְפָנַי שַׁי לְהַקְרִיבוֹ {{סי|קָ}}דַם וְהִשְׁכִּים וְלָקַח כְּנִזְהָר{{ש}} {{סי|קָ}}פַץ כְּזָרִיז וְלֹא אֵחַר{{ש}} {{סי|קָ}}רְבָּן הֶעֱלָהוּ בְּמֹר הָהָר{{ש}} {{סי|קַ}}חַת מַאֲכֶלֶת חָשׁ וַיֻּמְהָר {{סי|צַ}}וָּאר פָּשׁוּט וְחֶרֶב נְחוּצָה{{ש}} {{סי|צָ}}עֲקוּ אֶרְאֶלָּם מַר חוּצָה{{ש}} {{סי|צִ}}בְאוֹת נִינֵימוֹ בְּהִצַּחְנָם שִׁמְצָה{{ש}} {{סי|צִ}}דְקָם תֵּפֶן וְכֹפֶר נִמְצָא {{סי|פְּ}}רִי הָדָר עִטַּרְתּוֹ לִצְפִירָה{{ש}} {{סי|פַּ}}רְצוּפוֹ חַקְתָּ בְּכִסְאֲךָ לְתַאֲרָה{{ש}} {{סי|פִּ}}רְחֵי בַדָּיו כְּמַזָּרוֹת שִׁפְרָה{{ש}} {{סי|פְּ}}רוּשִׁים לָךְ לְהוֹד וּלְתִפְאָרָה {{סי|עִ}}לִּיתָ שְׁלִישִׁי לְשֵׁרוּת אָהֳלָךְ{{ש}} {{סי|עֻ}}שַּׁר מֵאַחִים עֲמֹד בְּהֵיכָלָךְ{{ש}} {{סי|עֵ}}דוּת דָּתָךְ לְהוֹרוֹת לִקְהָלָךְ{{ש}} {{סי|עֲ}}מֹס בַּכָּתֵף אַפִּרְיוֹן כְּלוּלָךְ {{סי|סֻ}}לְסַל לְהִתְקַדֵּשׁ נֵצֶר עַמְרָם{{ש}} {{סי|סֻ}}לַּת וּכְמַעֲשֵׂר מִמַּעֲשֵׂר הוּרָם{{ש}} {{סי|סֶ}}גֶל לְבָרֵךְ בְּשִׁמְךָ צוּרָם{{ש}} {{סי|שִׂ}}ים בְּאַפֶּךָ קְטֹרֶת תִּמּוּרָם {{סי|נִ}}יחֹחִים לְהַכְלִיל וּלְהַרְגִּישׁ וַעַד{{ש}} {{סי|נַ}}חַת שֻׁלְחָנְךָ אָרוּחַ בְּמִסְעָד{{ש}} {{סי|נֶ}}אֱמֶנֶת בְּרִיתְךָ לוֹ עֲדֵי עַד{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹנוּ מָנוֹתָיו בְּמִשְׁמָרָיו לָעַד {{סי|מַ}}לְבּוּשֵׁי כָבוֹד מַעֲטֵהוּ תְהִלָּה{{ש}} {{סי|מְ}}שָׁרֵת כְּמַלְאָךְ בְּרַעַד וְחִילָה{{ש}} {{סי|מָ}}שׁוּחַ מֵחֲבֵרָיו שֶׁמֶן גִּילָה{{ש}} {{סי|מְ}}לֻבָּב אוּרֶיךָ שְׁאוֹל לְנִדְגָּלָה {{סי|לְ}}מַלֵּא יָדָיו שִׁבְעָה נֶעְצַר{{ש}} {{סי|לְ}}הִתְחַטֵּא בְדָמִים בַּזְּבוּל נִנְצַר{{ש}} {{סי|לְ}}דוֹרוֹת כְּמוֹ כֵן יֻעֲצַר{{ש}} {{סי|לִ}}פְנֵי כִפּוּר בַּלִּשְׁכָּה יִתְנַצָּר {{רקע אפור|כַּכָּתוּב: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה יְיָ לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׃{{ממס|ויקרא ח לד}}}} {{סי|כָּ}}ל שִׁבְעָה יְחַטְּאוּהוּ בַמַּיִם{{ש}} {{סי|כִּ}}י תְמוּרַת דָּם מָיִם{{ש}} {{סי|כִּ}}הוּן סִדֵּר בַּיּוֹם פַּעֲמַיִם{{ש}} {{סי|כִּ}}וּוּן זְרִיקָה וְהַקְטָרָה לַשָּׁמָיִם {{סי|י}}וֹרוּהוּ יְשִׁישִׁים מִיּוֹם לְיוֹם{{ש}} {{סי|יְ}}שַׁנְּנוּהוּ סֵדֶר עֲבוֹדַת יוֹם{{ש}} {{סי|יְ}}אַלְּפוּהוֹ עֲבֹד בְּיִרְאָה לְאָיֹם{{ש}} {{סי|יְ}}בוֹנְנוּהוּ מִלְּהַחֲלִיף חֹק הַיּוֹם {{סי|טֶ}}פֶל לְעָשׂוֹר אוֹר כְּהִזָּרַח{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹרִים יַצִּיגִיהוּ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח{{ש}} {{סי|טִ}}יב זְבָחִים לְפָנָיו לֶאֱרַח{{ש}} {{סי|טַ}}עַם לְהִתְרַגֵּל בָּם מֵהִטָּרַח {{סי|חֲ}}שֵׁכָה יַמְעִיטוּ צֵיד מַאֲכָלוֹ{{ש}} {{סי|חָ}}שְׂכוּ מֵרֶדֶם מִקְרֶה מֵהַרְגִּילוֹ{{ש}} {{סי|חַ}}כְמֵי מַטֵּהוּ זִוְּגוּ לוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}פִינַת קְטֹרֶת בַּעֲלִיָּה לְהַשְׂכִּילוֹ {{סי|זֵ}}רְזוּהוּ וְהִשְׁבִּיעוּהוּ בְּשֵׁם מוֹרָא{{ש}} {{סי|זְ}}חַל וְהִזָּהֵר אֹמֶר מִלְּהָמִירָה{{ש}} {{סי|זִ}}ילַת דֶּמַע עֵינָם נִגְּרָה{{ש}} {{סי|זֶ}}ה מֵחֲשַׁד וְאֵלָּה מֵהִסָּגֵרָה {{סי|וַ}}יְעוֹרְרוּהוּ מְשׁוֹרְרִים מַכֵּי בִצְרָדָה{{ש}} {{סי|וַ}}יּוּפַג בְּמִדְרָשׁ וְכִתְבֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|וְ}}עַל הָרִצְפָה יֵהָפֵךְ לִקּוֹדָה{{ש}} {{סי|וְ}}הָעִיר תֵּהוֹם שְׁנָתוֹ לְנַדְּדָה {{סי|הֶ}}עֱסִיקוּהוֹ לְעוֹרְרוֹ עַד הָאוֹרָה{{ש}} {{סי|ה}}וּקְמוּ מֵחֲצוֹת אֵפֶר לְנַעֲרָה{{ש}} {{סי|הֵ}}רִים בְּפַיִס דֶּשֶׁן הַבְעָרָה{{ש}} {{סי|הִ}}תְקִינוּ מוֹרִים בְּהֶרֶף מֵהִשָּׁבֵרָה {{סי|דָּ}}ת הַפְּיָסוֹת אַרְבַּע קִצְבָם {{ש}} {{סי|דִ}}בְרַת הֲרָמָה רִאשׁוֹן שֶׁבָּם{{ש}} {{סי|דַּ}}שֵּׁן פְּנִימִי וּמְנוֹרַת זְהָבָם{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר הַשֵּׁנִי לְהַעֲלוֹת חוֹבָם {{סי|גַּ}}ם לִקְטֹרָה פַּיִס יְשַׁלְּשׁוּ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹרָלָהּ לִתְמֹךְ סֶלָה יְחֻדָּשׁוּ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹמְלָם בְּרָכוֹת לְבַל יֻחְלְשׁוּ{{ש}} {{סי|גַּ}}בֵּר חֵילָם וְחֹסֶן יְגֻדָּשׁוּ {{סי|בְּ}}תַעֲרֹבֶת יוּבְאוּ לְפַיִס הָרְבִיעִי{{ש}} {{סי|בְּ}}תָרִים וּפְדָרִים הַעַל לִמְרֻבָּעִי{{ש}} {{סי|בְּ}}רֶגֶשׁ הִלּוּכָם לְרַצּוֹתְךָ רוֹעִי{{ש}} {{סי|בְּ}}מָעוֹז לְאַיְּלֵנִי וּלְאַמֵּץ זְרוֹעִי {{סי|אִ}}וּוּי דְּבִירְךָ רָפְסָה מַדְּקָה{{ש}} {{סי|אָ}}פְסוּ מְרַצֶּיךָ וְאֵיךְ אֶצְטַדְּקָה{{ש}} {{סי|א}}וֹחִילָה לְיֶשְׁעֲךָ לוֹבֵשׁ צְדָקָה{{ש}} {{סי|אַ}}רְמוֹנְךָ לְיַשֵּׁב לְכוֹנְנִי בִצְדָקָה {{הור|סימן: '''א"ב''' מרובע}} {{סי|אָ}}מַר שׁוֹמֵר אָתָא בֹקֶר{{ש}} {{סי|אָ}}ץ מֵחֲצָצִים שְׁאֵרוֹ לְבַקֵּר{{ש}} {{סי|אֲ}}צִילֵי שִׁבְטוֹ לִוּוּהוּ בְּיֹקֶר{{ש}} {{סי|א}}וֹתוֹ לְהַטְבִּיל כַּחֲדָשִׁים לַבֹּקֶר {{סי|בּ}}וּץ סָדִין פֵּרְשׂוּ לְמָסָךְ{{ש}} {{סי|בֵּ}}ינוֹ לְבֵין עַם מְמֻסָּךְ{{ש}} {{סי|בִּ}}גְדֵי מִכְסֵהוּ פָּשַׁט וְהֻחְשָׂךְ{{ש}} {{סי|בְּ}}שָׂרוֹ רָחַץ וּזְהָבִים הוּסָךְ {{סי|גָּ}}נַז חֲמוּקָיו בְּמִכְנְסֵי טֹהַר{{ש}} {{סי|גַּ}}וָּן פָּרָשִׁים רָצֵי בְדֹהַר{{ש}} {{סי|גִּ}}לּוּי עֲרָיוֹת יַלְדוּת שַׁחַר{{ש}} {{סי|גְּ}}נֹז וּלְכַסּוֹת בְּלִי לְהַשְׁחַר {{סי|דֵּ}}י מִדּוֹתָיו כְּתֹנֶת לֻבַּשׁ{{ש}} {{סי|דִּ}}מְיוֹן הָאִישׁ בַּדִּים מְלֻבָּשׁ{{ש}} {{סי|דְּ}}מֵי הַטְבָּלַת רֶצַח הַנִּכְבָּשׁ{{ש}} {{סי|דָּ}}גוּל יַדִּיחַ בְּמַחֲלָצוֹת הִתְלַבָּשׁ {{סי|הֻ}}חְגַּר אַבְנֵט שֵׁשׁ כֻּלּוֹ{{ש}} {{סי|הִ}}קִּיפוֹ בְשִׁלּוּשׁ כְּנָחָשׁ בְּעִקּוּלוֹ{{ש}} {{סי|ה}}וּכַן לְיַשֵּׁר עָקֹב מִפִּתּוּלוֹ{{ש}} {{סי|הֱ}}כִינוֹ כְּאֹמֶן מֵהַוֹּת הִתּוּלוֹ {{סי|וּ}}בְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף לְהִתְפָּאֵר{{ש}} {{סי|וּ}}מַרְאֵהוּ כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר{{ש}} {{סי|וּ}}בְגֹבַהּ הָרֹאשׁ שָׂמָהּ כִּבְאֵר{{ש}} {{סי|וּ}}בָהּ יְכַפֵּר לְיָהִיר בּוֹעֵר {{סי|זֶ}}בֶד הַמְּעִיל בְּשׂוּמוֹ חֲתֻלָּתוֹ{{ש}} {{סי|זָ}}עוּ אֵילִים מִזִּיו יִפְעָתוֹ{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר רִמּוֹנִים בְּשׁוּלֵי תְכֶלְתּוֹ{{ש}} {{סי|זַ}}גֵּי פָז נְתוּנִים בְּאֶמְצָעִיתוֹ {{סי|חֵ}}קֶר מִנְיָנָם שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים{{ש}} {{סי|חַ}}כְמוֹנֵי סַהַר נֶגְדָּם קְבוּעִים{{ש}} {{סי|חַ}}דְרֵי מֶלֶךְ בְּקוֹלָם יַרְעִים{{ש}} {{סי|חַ}}שּׁוֹת קוֹל מְלָשְׁנֵי רֵעִים {{סי|טֻ}}כַּס וְהֻאְפַּד בְּחֵשֶׁב הָאֲפֻדָּה{{ש}} {{סי|טֶ}}כֶס שֹׁהֲמִים מְכֻתָּף בִּרְפִידָה{{ש}} {{סי|טְ}}לָאֵי חָלָק מְפֻתָּחִים בִּתְעוּדָה{{ש}} {{סי|טָ}}בוּעַ לְכַפֵּר מַסֵּכַת אֲפֻדָּה {{סי|יְ}}קָרָה בְּלִבּוֹ בְּזֶרֶת רְבוּעָה{{ש}} {{סי|יִ}}רְכְּסוּ בוֹ חֹשֶׁן בִּקְבִיעָה{{ש}} {{סי|יְ}}סֻלְּאוּ בוֹ טוּרִים אַרְבָּעָה{{ש}} {{סי|י}}וּחֲקוּ בָם דִּגְלֵי מְרֻבָּעָה {{סי|כֹּ}}פֶר יַמְצִיא לְמַטֵּי מִשְׁפָּט{{ש}} {{סי|כִּ}}י נִקְרָא חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט{{ש}} {{סי|כְּ}}תָב צֵרוּפוֹ הֻצְדַּק בַּמִּשְׁפָּט{{ש}} {{סי|כְּ}}צֹהַר יָאִיר שׁוֹאֲלָיו בַּמִּשְׁפָּט {{סי|לָ}}אַט מִצְחוֹ בְּנֵזֶר הַקֹּדֶשׁ{{ש}} {{סי|לַ}}הַג פִּתּוּחוֹ לַייָ קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|לְ}}רַצּוֹת טֻמְאוֹת הַהֻקְרוּ בַקֹּדֶשׁ{{ש}} {{סי|לָ}}בוּשׁ כֻּלָּם עוֹד יִתְקַדֵּשׁ {{סי|מָ}}שְׁכוּ אֵלָיו טָלֶה מִלִּשְׁכָּה{{ש}} {{סי|מְ}}בֻקַּר מִמּוּם כַּדָּת וְכַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|מִ}}הֵר קְרָצוֹ בְּהוֹבָאָה וְהוֹלָכָה{{ש}} {{סי|מֵ}}רֵק חֲנִיכָיו וְלֹא חִכָּה {{סי|נְ}}טִיפַת דָּמוֹ לַמִּזְרָק זִחֵל{{ש}} {{סי|נְ}}טָלוֹ זְרָקוֹ וּקְטֹרֶת גִּחֵל{{ש}} {{סי|נְ}}תָחִים הִקְרִיב וַחֲבִתִּים שִׁחֵל{{ש}} {{סי|נִ}}סֵּךְ הַיַּיִן וְשִׁיר הֵחֵל {{סי|שְׂ}}רִידָיו לִשְׁכָּתָה הֱבִיאוּהוּ לִטְבִילָה{{ש}} {{סי|סָ}}כוּ סָדִין בֵּינוֹ לַקְּהִלָּה{{ש}} {{סי|שָׂ}}שׂ וְקִדֵּשׁ וּפָשַׁט בְּצָהֳלָה{{ש}} {{סי|סָ}}ע וְטָבַל וְסִפֵּג כְּבַתְּחִלָּה {{סי|עֲ}}דִי בוּץ כֻּרְבַּל וְהֻעֲטָה{{ש}} {{סי|ע}}וֹד קִדֵּשׁ שֵׁנִית לְיָעֲטָה{{ש}} {{סי|עַ}}ל פָּרוֹ יָדוֹ הִטָּה{{ש}} {{סי|עִ}}וּוּיוֹ הִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא {{רקע אפור|וכך היה אומר…{{ש}}והכהנים…{{ש}}ואף הוא…{{ש}}ואתה בטובך…}} {{סי|פּ}}וּרֵי פָז טָרַף וְהֶעְלָם{{ש}} {{סי|פָּ}}גַשׁ בִּשְׁנֵי שְׂעִירִים וְהִגְרִילָם{{ש}} {{סי|פֵּ}}רַשׁ זֶה לַשֵּׁם יֻשְׁלָם{{ש}} {{סי|פִּ}}לּוּשׁ רֵעֵהוּ לַדֶּחִי יְשֻׁלָּם {{סי|צִ}}יְּנָם אִישׁ אִישׁ כִּדְבָרוֹ{{ש}} {{סי|צָ}}עַד שֵׁנִית אֵצֶל פָּרוֹ{{ש}} {{סי|צְ}}פוּנָה חַטָּאתוֹ גִּלָּה לְצוּרוֹ{{ש}} {{סי|צַ}}חַן מַטֵּהוּ יוֹרֶה בִדְבָרוֹ {{רקע אפור|וכך היה אומר…{{ש}}והכהנים…{{ש}}ואף הוא…{{ש}}ואתה בטובך…}} {{סי|קָ}}פַץ שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל דָּמוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}פְאוֹנוֹ יְמָרֵס צִיר מִטַּעֲמוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}בֵּץ לוֹחֲשׁוֹת בְּמַחְתַּת אָדְמוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}יחָתָם מִבִּפְנִים לְמִזְבַּח הֲדֹמוֹ {{סי|ר}}וֹבִים יַמְצִיאוּהוּ מַחְתַּת דַּקָּה{{ש}} {{סי|רִ}}קֵּן כַּף בּוֹ לְהָרִיקָה{{ש}} {{סי|רָ}}ד בְּחָפְנָיו לְתוֹכוֹ שְׁחוּקָה{{ש}} {{סי|רִ}}שְּׁפָהּ פְּנִימָה וְתִמֵּר כַּחֻקָּה {{סי|שִׁ}}וַּע בְּצֵאתוֹ תְּפִלָּה קְצָרָה{{ש}} {{סי|שְׁ}}אֵרִית לְכַלְכֵּל לְלֹא קָצְרָה{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹבֵב הַמְמָרֵס דָּם לְכַפָּרָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}ב וְהִזָּהוּ פְּנִים בִּסְפִירָה {{סי|תָּ}}ר וַיַּז לְמַעְלָה אַחַת{{ש}} {{סי|תַּ}}חְתִּית שֶׁבַע וְלֹא פִחַת{{ש}} {{סי|תְּ}}כוּנָתוֹ עַל כַּן נִחַת{{ש}} {{סי|תָּ}}כַף שָׂעִיר וּשְׁחָטוֹ בְּאִבְחַת {{הור|סימן: '''תשר"ק''' כפול, '''משלם בירבי קלונימוס'''}} {{סי|תִּ}}קְבֹּלֶת הַדָּם בִּכְפוֹר קָלַט{{ש}} {{סי|תִּ}}רְגֵּל אֲשׁוּרָיו דְּבִירָה בַּלָּט{{ש}} {{סי|שָׁ}}נָה בֵּין בַּדֵּי מִבְלָט{{ש}} {{סי|שֶׁ}}בַע וְאַחַת מֶנָּה מִלַּט :וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה. אַחַת. :אַחַת וְאַחַת. :אַחַת וּשְׁתַּיִם בְּנַחַת. :אַחַת וְשָׁלֹשׁ נוֹכַחַת. :אַחַת וְאַרְבַּע מוּכַחַת. :אַחַת וְחָמֵשׁ לְלֹא נִקְשַׁחַת. :אַחַת וָשֵׁשׁ לְבַל נִשְׁכַּחַת. :אַחַת וָשֶׁבַע בְּלִי פַחַת. {{סי|רָ}}ץ וַיְמִירֵהוּ בְּדַם פָּר{{ש}} {{סי|רִ}}קְמֵי פָרֹכֶת הִזָּה בִּסְפָר{{ש}} {{סי|קַ}}ח שֶׁל שָׂעִיר וְהִצְלִיף בִּשְׁפָר{{ש}} {{סי|קְ}}רֹא אַחַת וְשֶׁבַע בַּמִּסְפָּר :וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה. אַחַת. :אַחַת וְאַחַת. :אַחַת וּשְׁתַּיִם בְּנַחַת. :אַחַת וְשָׁלֹשׁ נוֹכַחַת. :אַחַת וְאַרְבַּע מוּכַחַת. :אַחַת וְחָמֵשׁ לְלֹא נִקְשַׁחַת. :אַחַת וָשֵׁשׁ לְבַל נִשְׁכַּחַת. :אַחַת וָשֶׁבַע בְּלִי פַחַת. {{סי|צֵ}}רֵף וְעֵרָה זֶה בָזֶה{{ש}} {{סי|צֹ}}ק חִטּוּיָם רָבוּע מְפֻזֶּה{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר קַרְנוֹתָיו אַרְבַּע מַזֶּה{{ש}} {{סי|פְּ}}נֵי טָהֳרוֹ שֶׁבַע יַזֶּה {{סי|ע}}וֹד הַשִּׁירַיִם שָׁפַךְ בְּנַחְצוֹן{{ש}} {{סי|עַ}}ד יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל חִצּוֹן{{ש}} {{סי|סִ}}יֵּם אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע לְרָצוֹן{{ש}} {{סי|סְ}}דוּרוֹת כַּדָּת בְּלִי פִרְצוֹן {{סי|נִ}}גַּשׁ אֵצֶל שָׂעִיר בִּמְרוּצָה{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹן לַדֶּחִי מְעֻתָּד לִרְצִיצָה{{ש}} {{סי|מַ}}אֲמַר וִדּוּי עָלָיו הִפְצָה{{ש}} {{סי|מְ}}שׁוּגַת עָם הוֹדָה בְּפִיצָה {{רקע אפור|וכך היה אומר…{{ש}}והכהנים…{{ש}}ואף הוא…{{ש}}ואתה בטובך…}} {{סי|לְ}}עִתִּי מְסָרוֹ לְהוֹלִיכוֹ לִגְזֵרָה{{ש}} {{סי|לְ}}הַעֲמִיס עָלָיו פִּשְׁעֵי בָרָה{{ש}} {{סי|כִּ}}וּוּן זְהוֹרִית בְּקַרְנָיו לְאָזְרָה{{ש}} {{סי|כְּ}}הִדָּחְפוֹ גֻלְגַּל וְגֻזַּר בִּגְזֵרָה {{סי|יָ}}רִימוּ נֵס יוֹדְעֵי נִזּוּרִי{{ש}} {{סי|יְ}}רִיַּת שָׂעִיר חִתּוּל מְזוֹרִי{{ש}} {{סי|טָ}}ס כְּנֶשֶׁר וְגָבַר כַּאֲרִי{{ש}} {{סי|ט}}וֹל אֵמוּרֵי צְפִיר וּמְרִיא {{סי|חֲ}}נִיכָיו שְׂרָפוּם חוּצָה לַחוֹמִים{{ש}} {{סי|חִ}}וָּה סִדְרֵי עֲבוֹדָה לִרְחוּמִים{{ש}} {{סי|זֶ}}בֶד שְׁמֹנֶה בְּרָכוֹת הִתְמִים{{ש}} {{סי|זֹ}}רַז וְקִדֵּשׁ וּפָשַׁט כְּתָמִים {{סי|וְ}}הִטְבִּיל גֶּוְיוֹ וְעָדָה זְהָבִים{{ש}} {{סי|וַ}}יְקַדֵּשׁ עוֹד בְּלִי רְהָבִים{{ש}} {{סי|הִ}}קְרִיב אֵילוֹ וְשֶׁל עֲדַת אֲהוּבִים{{ש}} {{סי|הַ}}מּוּסָפִים וְחֶלְבֵי חַטָּאת לְהוּבִים {{סי|דָּ}}ץ וְקִדֵּשׁ וּפָשַׁט וְרָחַץ{{ש}} {{סי|דָּ}}רַשׁ וְלָבַשׁ בִּגְדֵי גַהַץ{{ש}} {{סי|גָּ}}שׁ וְקִדֵּשׁ וְלַדְּבִיר נִנְחַץ{{ש}} {{סי|גַּ}}חֶלֶת וּבָזָךְ הוֹצִיא מְנֻחָץ {{סי|בָּ}}ן וְקִדֵּשׁ וּפָשַׁט לְבָנִים{{ש}} {{סי|בְּ}}הִנּוֹחַ גְּנָזָם כְּהוֹרָיַת נְבוֹנִים{{ש}} {{סי|אָ}}ץ וְטָבַל וְעָטָה זַהֲבַנִּים{{ש}} {{סי|אַ}}ף קִדֵּשׁ לְרַצּוֹת כֵּנִים {{סי|מַ}}עֲשֵׂה תָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם{{ש}} {{סי|שִׁ}}לֵּם כְּסֵדֶר לְבוֹחֵן קְרָבַיִם{{ש}} {{סי|לִ}}הֵב קְטוֹרָה לְמִזְבַּח פַּרְוַיִם{{ש}} {{סי|מְ}}נוֹרָה וְנֵרוֹתֶיהָ הֶעֱלָה בַּעֲקֵבַיִם {{סי|בַּ}}סּוֹף קִדֵּשׁ רַגְלָיו וְיָדָיו{{ש}} {{סי|יַ}}שְׁלִים עֲשָׂרָה כְּחֹק נְגִידָיו{{ש}} {{סי|רִ}}צָּה לָאֵל פֹּעַל יָדָיו{{ש}} {{סי|בְּ}}פָשְׁטוֹ שְׂרָד וְעָט בְּגָדָיו {{סי|יָ}}גִיל וְיִשְׂמַח כְּהִשְׁלִים חֻקּוֹ{{ש}} {{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב מִכֶּתֶם בְּנַקּוֹ{{ש}} {{סי|לֹ}}א פָסַל בְּדַם זֵרוּקוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}לֹא פִגֵּל בְּאֵמוּרֵי הֶסֵּקוֹ {{סי|נְ}}דִיבֵי עַם קְרוּאֵי יְשֻׁרוּן{{ש}} {{סי|יְ}}לַוּוּהוּ לְנָוֵהוּ בְּשִׁיר וָרֹן{{ש}} {{סי|מַ}}עֲטֵה תְהִלָּה לְנִינֵי אַהֲרֹן{{ש}} {{סי|וְשׂ}}ושׂ תָּשִׂישׂ חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן. {{סוף}} [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]] ebo5e78o1hc2amk2w75mlx04tcboyry 0 1731138 3079428 3004011 2026-08-27T21:31:39Z מו יו הו 37729 3079428 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==רשות לסדר העבודה== {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |בֵּ{{סי|א}}וּר דִּבְרֵי נְכוֹחוֹת. לַמְּדֵנִי אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת. וְתַרְגִּילֵנִי לְדַבֵּר צָחוֹת.||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֵ{{סי|אָ}}לֵם׃ |- |בְּ{{סי|בִ}}ינָה תְבִינֵנִי. בְּדַעַת תְּיַשְּׁרֵנִי. בְּחָכְמָה תִסְעָדֵנִי. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֵ{{סי|ב}}וֹשׁ׃ |- |בָּ{{סי|גֹ}}ד לֹא אֶבְגֹּד. כִּי לְךָ לְבַדְּךָ אֶסְגֹּד. בְּטוּבְךָ אוֹתִי תִפְקֹד. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אָ{{סי|ג}}וּר׃ |- |בַּ{{סי|ד}} בְּבַד אֲמַלֵּל. בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלֵּל. וְאֵלֶיךָ אֶתְפַּלֵּל. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֶ{{סי|דְ}}אָג׃ |- |בְּ{{סי|הֶ}}גְיוֹן גְּרוֹנִי. אֲהַלֶּלְךָ גְאוֹנִי. חֵן וָחֶסֶד חַזְּקֵנִי. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֵ{{סי|הָ}}מֵם׃ |- |בּ{{סי|וֹ}}שֶׁת אַל תְּבוֹאֵנִי. כְּלִמָּה אַל תֶּאֱתֵנִי. רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנִי. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} א{{סי|וֹ}}בַד׃ |- |בָּ{{סי|ז}}וּי כְּטִפֵּשׁ. אַל אֵרָאֶה בְּיוֹם קֹדֶשׁ. הָסֵר מֶנִּי דְּבַר מוֹקֵשׁ. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֶ{{סי|זָּ}}עֵף׃ |- |בְּ{{סי|חִ}}ין תְּחָנֵּנִי. וּבִדְבָרַי תִּרְצֵנִי. בַּעַדְךָ תִסְמְכֵנִי. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֵ{{סי|חָ}}פֵר׃ |- |בִּ{{סי|טּ}}וּי אֲמָרַי. יְהִי חִזּוּק אֵבָרַי. הֱיוֹתְךָ בְעוֹזְרַי. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֶ{{סי|טָּ}}רֵף׃ |- |בֵּ{{סי|י}}ת תִּפְאַרְתֶּךָ. אֶעֱמֹד לְבָרֵר תֻּשְׁבְּחוֹתֶיךָ. חַזְּקֵנִי בְאִמְרָתֶךָ. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אִ{{סי|י}}עַף׃ |- |בִּ{{סי|כְ}}רָה קַלָּה. אַל יְהִי בְמִלָּה. נְכוֹחוֹת אַעַן בִּתְפִלָּה. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֶ{{סי|כָּ}}שֵׁל׃ |- |בַּ{{סי|ל}} אֶכָּשֵׁל בְּמִלַּי. וּבַל יִמְעֲדוּ קַרְסֻלַּי. תָּכִין בְּצֶדֶק רַגְלַי. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֶ{{סי|לָּ}}חֵץ׃ |- |בַּ{{סי|מָּ}}ה אֶשָּׁעֵן וְאֶתְחַזָּק. לְהַלְּלָךְ גִּבּוֹר וְחָזָק. עֲוֹן נְעוּרַי הַרְחַק. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֶ{{סי|מְ}}עַד׃ |- |בְּ{{סי|נֵ}}י אֱמוּנֶיךָ. הֶעֱמִידוּנִי לְפָנֶיךָ. אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֶ{{סי|נָּ}}גֵף׃ |- |בְּ{{סי|שָׂ}}פָה בְרוּרָה. אֲהַלְּלָךְ נוֹרָא. וְתַכְתִּירֵנִי אוֹרָה. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֶ{{סי|סָּ}}פֶה׃ |- |בְּ{{סי|עַ}}ת אֲבַקֵּשׁ מִמָּךְ. רַחֲמִים עַל עַמָּךְ. תַּעַשׂ שְׁאֵלַת עָנִי וָמָךְ. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֵ{{סי|עָ}}נֵשׁ׃ |- |בְּ{{סי|פִ}}תְחוֹן פֶּה תְּגַדְּלֵנִי. וּבְמַאֲמָר תְּעַטְּרֵנִי. בְּטוּבְךָ תַעֲנֵנִי. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֶ{{סי|פְ}}חָד׃ |- |בְּ{{סי|צַ}}עֲקִי אֵלֶיךָ שִׂיחָה. בְּיוֹם קֹדֶשׁ לְשׂוֹחֲחָה. תּוֹצִיאֵנִי לִרְוָחָה. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֵ{{סי|צַ}}ר׃ |- |בְּ{{סי|ק}}וּמִי לַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ. סֵדֶר מִפְעָלֶךָ. תִּסְמְכֵנִי בְּמַעַן מִלֶּיךָ. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֶ{{סי|קְ}}שֶׁה׃ |- |בַּ{{סי|ר}} וְיָשָׁר. הַרְאֵנִי לְאֶזְרָח וְגַם גָּר. פְּנֵה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֶ{{סי|רְ}}שַׁע׃ |- |בְּ{{סי|שָׁ}}לוֹם תַּכְנִיסֵנִי. וּבְמִישׁוֹר תּוֹצִיאֵנִי. עֲנֵנִי כְּנָאַם עֲנֵנִי. ||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֶ{{סי|שּׁ}}וֹמֵם׃ |- |בְּ{{סי|תַ}}לְמוּד אֲהַלְּלָךְ. רְצֵנִי עִם קְהָלָךְ. וּבְמַעֲנֵה לָשׁוֹן אֲיַחֵל לָךְ.||{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֶ{{סי|תְ}}עֶה׃ |} {{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשָׁךְ: לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵיְיָ מַעֲנֵה לָשׁוֹן׃{{ממס|משלי טז א}}}} {{:אוחילה לאל}} ::בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃{{ממס|תהלים קיט יב}} ==סדר עבודה== {| |- |colspan ="2" |{{סי|אֶ}}זָּכֵר סֶלָה. לְשָׂם פֶּה לָאָדָם. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|אֶ}}פְתַּח פִּי בְצֶדֶק. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֵאָלֵם׃ |- |colspan ="2" |{{סי|אֶ}}ת מִי נוֹעָץ. אָז וַיִּפְעָל. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|אֵ}}ל מְלַמֵּד הוּא. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יִתְלַמָּד׃ |- |colspan ="2" |{{סי|א}}וֹ מִי הִרְקִיעַ. עִמּוֹ שְׁחָקִים. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|אֲ}}שֶׁר מְתָחָם כָּאֹהֶל. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יִתְמוֹטָטוּ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|אֲ}}דָמָה יִסֵּד. וְאֵין אִישׁ אִתּוֹ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|אִ}}מְּצָהּ עַל מַיִם. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} תִתְפּוֹרָר׃ |- | |- |colspan ="2" |{{סי|בִּ}}הֵק נֹגַהּ. לְיַדַּע יוֹם לְפֹעַל. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|בֹּ}}הוּ סָגַר לְנֶשֶׁף. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יַחֲלִיפֵם׃ |- |colspan ="2" |{{סי|בֵּ}}ין מַיִם לָמַיִם. הֶחֱזִיק רָקִיע. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|בּ}}וֹ צָרַר חֶצְיָם. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יִבָּקַע׃ |- |colspan ="2" |{{סי|בְּ}}נִבְכֵי מְצוּלָה. עוֹד הִקְוָה מָיִם. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|בְּ}}רִיחַ גְּבוּלָם שָׂם. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יַעֲבֹרוּן׃ |- |colspan ="2" |{{סי|בְּ}}שִׂיחַ וְעֵשֶׂב מַזְרִיעַ. כִּלֵּל אֲדָמָה. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|בַּ}}קַּיִץ וּבַחֹרֶף תַּעַשׂ. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} תָמוּשׁ׃ |- | |- |colspan ="2" |{{סי|גָּ}}בְהֵי שַׁחַק הֶעֱטִיר. מְאוֹרוֹת וְצָבָא. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|גְּ}}בוּלָם וְדָבְרָם כַּחֹק. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} נֶעְדָּרוּ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|גִּ}}דֵּל מִמַּיִם. רֶמֶשׂ עִם תַּנִּין. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|גַּ}}ם עַיִט לָרֹב. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יִסָּפֵרוּ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|גָּ}}חוּ מִמְּעֵי חֶלֶד. גְּוִיּוֹת וּנְשָׁמוֹת. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|גָּ}}אוּ וְעָצְמוּ מְאֹד. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יִמָּנוּ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|גָּ}}מַר אֹמֶר. וְאָז יָעַץ בְּשֶׂכֶל. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|גֹּ}}לֶם לְרַקֵּם בְּצֶלֶם. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֵחַר׃ |- | |- |colspan ="2" |{{סי|דִּ}}בֶּר וְיָצַר. שָׂח וַיְהִי כֵן. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|דִּ}}לֵּק חֲדָרָיו בְּנֵר. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יִכְבֶּה׃ |- |colspan ="2" |{{סי|דֶּ}}רֶךְ גַּן עֵדֶן. מְשָׁכוֹ אֱלֹהִים לְבוֹחֲנוֹ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|דָּ}}בָר הֲיוּכַל נְצֹר. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יָמוּת׃ |- |colspan ="2" |{{סי|דִּ}}בֶּר לוֹ חֲדַל. מֵעֵץ תַּאֲוָה. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|דָּ}}אֲבָה נַפְשׁוֹ לֶאֱכֹל. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} שָׁמַר׃ |- |colspan ="2" |{{סי|דִּ}}מָּה יוֹצְרוֹ. לְכוֹנֵן לוֹ עֵזֶר. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|דָּ}}רֹשׁ דְּרָשׁוֹ לְבַדּוֹ. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} טוֹב׃ |- | |- |colspan ="2" |{{סי|הִ}}מְתִּיק לוֹ רֶדֶם. וְנָתַץ גֶּוְיוֹ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|הֶ}}עֱלָה בָּשָׂר כָּמֹהוּ. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} הֵבִין׃ |- |colspan ="2" |{{סי|הֶ}}רְאָה לוֹ. כְּלִילַת יֹפִי וְאָמַר. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|הֲ}}לֹא בְּשָׂרִי זֹאת. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} נָכְרִיָּה׃ |- |colspan ="2" |{{סי|ה}}וֹצִיא לָהּ שֵׁם. וְכֵן לִיצוּרִים. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|הֻ}}עֲלַס עִמָּהּ בַּחֻפָּה. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} לָן׃ |- |colspan ="2" |{{סי|הִ}}לְעִיטָהּ רֶמֶשׂ. וְהִיא מָשְׁכָה לְעֹפֶר. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|הֻ}}עֲרָמוּ וְעָטוּ עָלִים. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} עֶדִי׃ |- | |- |colspan ="2" |{{סי|וְ}}נֶאֶרְרָה אֵם לְעֶצֶב. וְאָב לְעִצָּבוֹן. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|וְ}}עָרוּם לְמַאֲכָלוֹ עָפָר. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} רֶגֶל׃ |- |colspan ="2" |{{סי|וְ}}גֹרְשׁוּ מִגַּן. וְיָרְשׁוּ נְקִיק סֶלַע. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|וְ}}הוּמַר כְּבוֹדָם לְמָוֶת. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} כֵאלֹהִים׃ |- |colspan ="2" |{{סי|וְ}}יֵצֶר צוּר הִתְאִיב. יְצוּר לְרֶבַע. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|וְ}}זֹאת תְּשׁוּקָתָם בָּשָׂר. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֵל׃ |- |colspan ="2" |{{סי|וְ}}הִזְרִיעַ עוֹבֵד. וְגַם רֹעֵה עֵדֶר. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|וּ}}פָעֳלָם לְבוֹרֵא עוֹלָם. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} לְאִישׁ׃ |- | |- |colspan ="2" |{{סי|זָ}}רַע פּוֹתֵחַ רֶחֶם. וּמִלָּא סִפְקוֹ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|זָ}}בַד בְּיִתְרוֹן לְקֹנֵהוּ. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} שָׁע׃ |- |colspan ="2" |{{סי|זָ}}בַח בְּכֹרוֹת צֹאנוֹ. וְטוּב חֶלְבֵהֶן. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|זָ}}בַד שָׁפָל לָרָם. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} הֱשִׁיבוֹ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|זָ}}עַם רַב. אֶת צָעִיר בְּרֶצַח. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|זָ}}עַק דָּמוֹ לָאֵל. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} בִזָּהוּ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|זְ}}עָפוֹ לְנָע וָנָד עַד הִתְוַדָּה. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|זִ}}מֵּן לוֹ אוֹת. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יֵהָרֵג׃ |- | |- |colspan ="2" |{{סי|חַ}}י קָרָא לַיָּם. וְהֶאֱבִיד בּוֹגְדִים. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|חֵ}}לֶף קָרְאוּ לֶאֱלִיל. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} לָאֵל׃ |- |colspan ="2" |{{סי|חָ}}מְסוּ חָמָס. עַם מֹרְדֵי אוֹר. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|חָ}}זוּ מַכַּת אֱנוֹשׁ. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} לָמָדוּ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|חִ}}בְּלוּם קָרִים. וְקָם תְּמִים דּוֹרוֹת. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|חִ}}תֵּל וְנִחַם אֶרֶץ. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} הוּשַׁמָּה׃ |- |colspan ="2" |{{סי|חָ}}שְׁבוּ עֲלוֹת לַשַּׁחַק. חֲלוּקִים וְנֻפָּצוּ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|חִ}}לֵּק אֱלֹהִים עֲצָתָם. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} קֻיָּמָה׃ |- | |- |colspan ="2" |{{סי|ט}}וֹב לָמַד. מֵאֵלָיו אִישׁ תָּם. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|טִ}}הֲרוֹ צְרָפוֹ בְּחָנוֹ. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אָט׃ |- |colspan ="2" |{{סי|טָ}}רַף לְפָנָיו. זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|טֶ}}רֶם הֶחֱזִיקוֹ בָאֵשׁ. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} נִכְוָה׃ |- |colspan ="2" |{{סי|טֶ}}נֶא בִכּוּרִים. נֶחְנַן בֶּן מְאַת. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|טָ}}הוֹר חֲשָׁקוֹ לְנִיחֹחַ. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} חָס׃ |- |colspan ="2" |{{סי|טָ}}לֶה בַמִּישׁוֹר. נִמְשַׁךְ לְמוֹ חָרֶב. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|טָ}}בוּחַ יִרְאֵהוּ חַי. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} נָמוּת׃ |- | |- |colspan ="2" |{{סי|יִ}}פָּה מְנָת תָּם. וְנָעִים חֶלְקוֹ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|יְ}}שִׁיבַת אֹהָלִים חִבֵּק. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} מָשׁ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|יִ}}קֵּר שְׁמוֹ לְמַעְלָה. בְּעֹלִים וְיֹרְדִים. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|יָ}}רַד כְּנֶגְדּוֹ שָׂר. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יָכֹל׃ |- |colspan ="2" |{{סי|יְ}}דֵי יוֹרֵשׁ חֶרֶב. שָׁר וַיִּדְאַג. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|יָ}}הּ צֵל יְמִינוֹ. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} הִזְנִיחוֹ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|יַ}}חַד הִקִּיפוּהוּ. שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|יְ}}דִידִים תְּמִימִים קְדוֹשִׁים. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} דֹפִי׃ |- | |- |colspan ="2" |{{סי|כָּ}}בוֹד נֶצַח נִשְׁמַר. לְמַטֵּה לֵוִי. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|כְּ}}קָרְבָם בְּרִחוּק עֵגֶל. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} תָעוּ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|כְּ}}רִיתוּת בְּרִית מֶלַח. נִכְרְתָה לְקָדוֹשׁ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|כִּ}}י לְמַקְדִּישָׁיו יְכַהֵן. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} לַזָּר׃ |- |colspan ="2" |{{סי|כְּ}}הֻנַּת עֲמוּסָיו. נֶצַח לְפָנַי מֶלֶךְ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|כְּ}}שָׁמְרָם פִּתְחֵי אֹהָלָיו. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} סָרוּ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|כְּ}}מוֹ כֵן יַבְדִּילוּ. אִישׁ קֹדֶם לֶעָשׂוֹר. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|כָּ}}מוּס בְּלִשְׁכָּה שָׁבוּעַ. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יִטַּמָּא׃ |} {{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה יְיָ לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׃{{ממס|ויקרא ח לד}}}} {| |- |colspan ="2" |{{סי|לָ}}מַד זְרִיקַת דָּם. וְרֶקַח וְנֵרוֹת. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|לְ}}מַהֵר בְּרֹאשׁ וָרֶגֶל. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} בַעֲצַלְתַּיִם׃ |- |colspan ="2" |{{סי|לִ}}וְיַת כְּבוֹדוֹ. בֵּין זִקְנֵי שֶׁבֶת. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|לַ}}הֲגוֹת לְפָנָיו בַּסֵּדֶר. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יִשְׁגֶּה׃ |- |colspan ="2" |{{סי|לְ}}פֶתַח הַקָּדִים. בְּעֶרֶב צוֹם יְלַוּוּהוּ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|לְ}}רַגְּלוֹ בְּזִבְחֵי יוֹם. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יֶחֱטָא׃ |- |colspan ="2" |{{סי|לְ}}עֵת עֶרֶב יַמְעִיטוּ. אָכְלוֹ וּמַשְׁקֵהוּ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|לְ}}בַל יֵרָדֵם וְיֵקַר. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יַעֲבֹר׃ |- | |- |colspan ="2" |{{סי|מְ}}הִירִי מַטֵּהוּ. הֵם חֻבְּרוּ לוֹ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|מַ}}זְהִירָיו בְּאֹמֶר חֲיֵה. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} תָמוּת׃ |- |colspan ="2" |{{סי|מְ}}קוֹם קְטֹרֶת יְבִיאוּהוּ. וְעוֹד יַשְׁבִּיעוּהוּ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|מִ}}צְוַת סַמִּים שְׁמֹר. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} תָפֵר׃ |- |colspan ="2" |{{סי|מַ}}זִּילִים בֶּכִי. כִּי לָכֵן הֻצְרָכוּ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|מְ}}תַמְּרֵי עָשָׁן בַּחוּץ. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} כַדָּת׃ |- |colspan ="2" |{{סי|מִ}}דְרָשׁ יְשַׁנֵּן. אוֹ יְשַׁנְּנוּ לוֹ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|מֵ}}פִיג בְּכִתְבֵי קֹדֶשׁ. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יֵצַר׃ |- | |- |colspan ="2" |{{סי|נ}}וֹגְנֵי דוּכָן. גַּם הֵם יַשְׁמִיעוּ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|נְ}}עִימַת צְרֵדָה בַּפֶּה. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} בְכִנּוֹר׃ |- |colspan ="2" |{{סי|נ}}וֹדְדִים עֲדֵי נֶשֶׁף. מֵעִיר יַשְׁמִיעוּ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|נ}}וֹהֲמִים בְּאָזְנָיו קוֹל. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יִישָׁן׃ |- |colspan ="2" |{{סי|נ}}וֹעֲדוּ חֲצוֹת לַיְלָה. מַעֲבִירֵי דֶשֶׁן. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|נִ}}צְּבוּ תֵּת פַּיִס. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יֶהְדָּפוּ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|נִ}}צְבְּעוּ שֵׁנִית. לְצֹרֶךְ מִזְבֵּחַ חוּצָה. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|נִ}}קּוּי פְּנִימִי וְנֵרוֹת. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יָמִירוּ׃ |- | |- |colspan ="2" |{{סי|סָ}}ח פָּקִיד. גֹּשוּ חֲדָשִׁים לִקְטֹרֶת. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|ס}}וֹד מַצְבִּיעִים בַּפַּיִס. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יִשְׁנוּ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|סִ}}לּוּק נְתָחִים בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|סִ}}דּוּרָם בְּפַיִס כַּדָּת. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יְאַחֵרוּ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|סֶ}}גֶן יִשְׁאַל. אִם בָּרַק נֹגַהּ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|שֶׂ}}ה לִקְרֹץ בַּשַּׁחַר. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} בְאִישׁוֹן׃ |- |colspan ="2" |{{סי|סְ}}בָבוּהוּ חֲנִיכָיו. לְבֵית טְבִילַת חוּצָה. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|סִ}}דֵּר מְחִיצָה בַּתָּוֶךְ. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יֵרָאֶה׃ |- | |- |colspan ="2" |{{סי|עֵ}}רַם שְׁאֵרוֹ. וְטָבַל וְלָבַשׁ שְׁמֹנָה. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|ע}}וֹד יִתְקַדַּשׁ כַּחֹק. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יָמוּשׁ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|עָ}}רַף כֶּבֶשׂ. וְזָרַק וְהִקְטִיר וְהֵיטִיב. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|עֶ}}רְכּוֹ וְנִסְכּוֹ בְּכֹשֶׁר. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} בִפְסוּל׃ |- |colspan ="2" |{{סי|ע}}וֹד בָּא לַפַּרְוָה. וְקִדֵּשׁ וְטָבַל. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|עָ}}טָה בְהִתְקַדְּשׁוֹ בַּדִּים. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} פָז׃ |- |colspan ="2" |{{סי|עַ}}ל פָּרוֹ בְּכֹבֶד. יָדֵהוּ סָמַךְ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|עֲ}}וֹנוֹ וְנָוֵהוּ הוֹדָה. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} בוֹשׁ׃ |- |} {{רקע אפור}}וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי. אָנָּא הַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲו‍ֹנוֹת וּלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדָּךְ לֵאמֹר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ.{{ממס|ויקרא טז ל}} וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְהוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. וְאַתָּה בְּרֹב טוּבְךָ תְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְתִסְלַח לְאִישׁ חֲסִידֶךָ, לְמַעַן קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ.{{סוף}} {| |- |colspan ="2" |{{סי|פָּ}}נָה לְשַׁעַר תָּוֶךְ. תָּמַךְ לִצְפוֹן מִזְבֵּחַ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|פְּ}}רָחִים מִזֶּה וּמִזֶּה. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} לְבַד׃ |- |colspan ="2" |{{סי|פָּ}}גַע שְׂעִירִים. וְגַם לְגוֹרָלוֹת פָּז. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|פִּ}}לְּשָׁם וְהִתְוָם בְּגוֹרָל. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} בַפֶּה׃ |- |colspan ="2"|{{סי|פָּ}}צַח בְּקוֹל לַייָ. זֶה לַטֶּבַח. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|פּ}}וּר שֵׁנִי לְמַדְחֵפוֹת. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} לְזָבַח׃ |- |colspan ="2"|{{סי|פְּ}}שָׁעָיו וּמַטֵּהוּ. עוֹד יוֹדֶה בְּפָר. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|פַּ}}עַם שֵׁנִית בִּסְמִיכָה. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} בְדָם׃ |} {{רקע אפור}}וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ. אָנָּא הַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲו‍ֹנוֹת וּלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדָּךְ לֵאמֹר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ.{{ממס|ויקרא טז ל}} וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְהוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. וְאַתָּה בְּרֹב טוּבְךָ תְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְתִסְלַח לְשֵׁבֶט מְשָׁרְתֶיךָ, לְמַעַן קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ.{{סוף}} {| |- |colspan ="2" |{{סי|צִ}}יר יִטְבָּחֶנּוּ. וְיִקַּח דָּם בַּכֶּלִי. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|צְ}}עִירוֹ יִמְרְסֶנּוּ בַיָּד. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יִקְפֶּה׃ |- |colspan ="2" |{{סי|צָ}}לַח לַמִּזְבֵּחַ. תְּפֹשׂ מַחְתַּת אֹדֶם. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|צְ}}בָרָהּ וּמְלָאָהּ רְשָׁפִים. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} אֵפֶר׃ |- |colspan ="2" |{{סי|צִ}}וָּה וְהוֹצִיאוּ. כַּף וּכְלִי קְטֹרֶת. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|צָ}}בַט לְכַף בְּחָפְנָיו. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יָמֹד׃ |- |colspan ="2" |{{סי|צִ}}דֵּד בְּיַד שְׂמֹאל. וּמַחְתָּה בְיָמִין. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|צִ}}עֵד לְפָנָיו בְּצִדּוֹ. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} לְנֹכַח׃ |- |colspan ="2" |{{סי|קָ}}דַם לְאִטּוֹ. בֵּין שְׁתֵּי פַּרְכוֹת. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|קָ}}ם בֵּין שָׁדַיִם. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יַבִּיטֵם׃ |- |colspan ="2" |{{סי|קְ}}טֹרֶת הִכְרָה. שָׁר עֲשָׁנָהּ וְיָצָא. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|קְ}}צָרָה יַפְגִּיעַ בַּהֵיכָל. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} לְאֹרֶךְ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|קֵ}}רַב דַּם פָּר. לַכַּפֹּרֶת, וְהִצְלִיף. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|קֵ}}דְמָה יַזֶּה בְאֶצְבַּע. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} בַכֶּלִי׃ |- |colspan ="2" |{{סי|קִ}}יֵּם אַחַת לְמַעְלָה. וְשֶׁבַע לְמַטָּה. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|קִ}}דֵּם לְדַרְכּוֹ לְפָנִים. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} לְעֹרֶף׃ |- |colspan ="2" |{{סי|רָ}}ץ וְשָׂמוֹ בַכָּן. וְזָבַח שָׂעִיר. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|רִ}}גֵּל וְהִצְלִיף כַּדָּת. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} שִׁנָּה׃ |- |colspan ="2" |{{סי|רָ}}מַס וְנִצָּב. מוּל אָרוֹן חוּצָה. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|רְ}}צוֹת שָׁם מִשְּׁנֵיהֶם. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יֵסְטְ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|רְ}}בִיעֵי מִזְבַּח פָּז. יְחַטֵּא בְּתַעֲרֹבֶת. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|ר}}וּם טָהֳרוֹ בְּשֶׁבַע. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יַמְעִיט׃ |- |colspan ="2" |{{סי|רִ}}צָּה וְכִלָּה. וּבָא לוֹ אֵצֶל שָׂעִיר חָי. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ יוֹדֶה לָאֵל. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יַרְשִׁיעַ׃ |} {{רקע אפור}}וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטְאוּ, עָווּ, פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ, עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא הַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲו‍ֹנוֹת וּלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטְאוּ, וְשֶׁעָווּ, וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ, עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדָּךְ לֵאמֹר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ.{{ממס|ויקרא טז ל}} וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְהוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. וְאַתָּה בְּרֹב טוּבְךָ תְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְתִסְלַח לַעֲדַת יְשֻׁרוּן, לְמַעַן קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ.{{סוף}} {| |- |colspan ="2" |{{סי|שִׁ}}לְּחוֹ בְּיַד אִישׁ עִתִּי. וְהִקְטִיר חֲלָבִים. |- |{{ש-רווח|1em}} {{סי|שְׁ}}חוּטִים יִשְׂרְפוּ בְמִפְקָד. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} בָעִיר׃ |- |colspan ="2" |{{סי|שִׁ}}נֵּן סִדְרֵי יוֹם. וְקִדֵּשׁ וְטָבַל. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|שְׁ}}מֹנָה יַעַט וְיִתְקַדַּשׁ. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} בְגֹדֶל׃ |- |colspan ="2" |{{סי|שַׁ}}י יַעַל. אֵילִים עִם מוּסָפִין. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|שׁ}}וּב יִתְקַדַּשׁ וְיִטְבֹּל. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} בַחוּץ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|שְׁ}}אֵרוֹ הֶעֱטָה. כְּלֵי בַד, וְקִדֵּשׁ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|שָׁ}}ב לְפָנִים לָעֲבוֹדָה. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} לָרִיק׃ |- |colspan ="2" |{{סי|תָּ}}מַךְ כְּלֵי קְטֹרֶת. וְיָצָא וְקִדֵּשׁ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|תִּ}}לְבֹּשֶׁת בַּד יִפְשֹׁט. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יִלְבָּשֶׁנָּה׃ |- |colspan ="2" |{{סי|תַּ}}כְלִית יִטְבֹּל. וְעָט שְׁמֹנָה וְקִדֵּשׁ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|תָּ}}מִיד יַגִּישׁ בָּעַרְבַּיִם. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} בָעֶרֶב׃ |- |colspan ="2" |{{סי|תָּ}}כַף לוֹ קְטֹרֶת. וּנְסָכִים וְנֵרוֹת. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|תֹּ}}כֶן קִדּוּשָׁיו יַשְׁלִים. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} בַּחֹל׃ |- |colspan ="2" |{{סי|תַּ}}מּוּ הָעֲבוֹדוֹת. וּבָא שְׂאֵת כַּפַּיִם. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|תֵּ}}ת בְּרָכָה לִישֻׁרוּן. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם׃ |- |colspan ="2" |{{סי|תְּ}}אֵבָיו יַפְשִׁיטוּ מִמֶּנּוּ. בִּגְדֵי קֹדֶשׁ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|תַּ}}חְתָּם יַעַט מֵעָשְׁרוֹ. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} יַעֲנִי׃ |- |colspan ="2" |{{סי|תָּ}}אֳרוֹ הִקְרִין. כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בְּתָקְפוֹ. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|תֵּ}}ת חֻקּוֹ בְשָׁלוֹם. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} בְּפֶגַע׃ |- |colspan ="2" |{{סי|תְּ}}חִלָּה יְבַשֵּׂר. צִיר אֱמֶת וְיֹאמַר. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|תַּ}}מּוּ חַטֹּאת עָם. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} תִמָּצֶאנָה׃ |- |colspan ="2" |{{סי|תּ}}וֹדָה יִתְּנוּ. כִּי שָׁרוּ מוֹפֵת. |- |{{ש-רווח|1em}}{{סי|תֹּ}}אַר חֲטָאֵיהֶם כַּשֶּׁלֶג. |{{ש-רווח|0.5em}}{{מילת קבע|וְלֹא}} כַשָּׁנִי׃ |} וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה לְכָל אֹהֲבָיו, שֶׁנִּכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם. [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:פיוטי רשות לסדר העבודה]] [[קטגוריה:יוחנן הכהן בירבי יהושע]] gw6myvopji0z73j23upvgb6nxpx7xm1 0 1732143 3079513 3028827 2026-08-28T08:37:33Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079513 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''אפרים הקטן'''}} {{סי|אִ}}ם יוֹסְפִים אֲנַחְנוּ / לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בִּשְׁמוֹ{{ש}} וְכַפַּיִם שִׁטַּחְנוּ / בְּאֶפֶס אִשֶּׁה לַחְמוֹ{{ש}} שְׁמַע יְיָ קוֹל עַמּוֹ / אֲשֶׁר חֵלֶף זְבָחֵימוֹ{{ר1}} לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ.{{ממס|מ"א ח נט}} {{סי|פַּ}}סּוּ שׁוֹמְרֵי הַסַּף / בְּדַלְתֵי אָרוֹן לִקֹּב{{ש}} אֵין קָרְבָּן וְאֵין מוּסָף / וְהַדִּין הָהָר יִקֹּב{{ר1}} בְּזֹאת יְכֻפַּר עֲוֹן יַעֲקֹב / הָסֵר חַטָּאתוֹ בְּצוּמוֹ {{רפרן|הזחה=2|לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ}} {{סי|רְ}}אֵה כִּי אָזְלַת בֶּקַע / כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכִּי{{ש}} לָמָּה נַפְשִׁי תֵּקַע / אַךְ אֶת יְיָ בָּרְכִי{{ר1}} עַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי / יָדִין יְיָ עַמּוֹ {{רפרן|הזחה=2|לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ}} {{סי|י}}וֹם סְלִיחָה הֵן הוּקַם / לַעֲלוֹת תְּשׁוּבוֹתֵינוּ{{ש}} אִם שֻׁלְחָנְךָ רֵיקָם / עִנּוּי נֶפֶשׁ חוֹבוֹתֵינוּ{{ר1}} בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ / בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ {{רפרן|הזחה=2|לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ}} {{סי|מִ}}פְּנֵי יָד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה / בְּמִשְׁכְּנוֹתָיו וּבְעָרָיו{{ש}} אֵין זֶבַח וְאֵין מִנְחָה / מֵעֵת מִקְדָּשׁ חָרַב{{ר1}} נָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו / וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ {{רפרן|הזחה=2|לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ}} {{סי|הַקְּטֹ}}רֶת לְפָנֶיךָ תִּטֹּף / מִלָּתִי כְמִרְקַחַת{{ש}} תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף / תַּחֲשֹׁב מְלֹא כַף נַחַת{{ר1}} וְלֹא יָמוּת לַשַּׁחַת / וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ {{רפרן|הזחה=2|לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ}} {{סי|נִ}}צְּרָה עַל דַּל שְׂפָתָי / כְּנִרְצֶה בִּמְלֹא קֻמְצוֹ{{ש}} בִּמְקוֹם תְּפִלַּת אֲבוֹתַי / יִנָּעֵר שׁוֹאֵל בְּעֵצוֹ{{ר1}} יְקַנֵּא יְיָ לְאַרְצוֹ / וְיַחְמֹל עַל עַמּוֹ {{רפרן|הזחה=2|לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ}}<noinclude> [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]] [[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]] </noinclude> 86la9wcqgeuosa70slww44i4o5cfrpw 0 1732186 3079439 3039288 2026-08-27T21:55:23Z מו יו הו 37729 3079439 wikitext text/x-wiki {{הור2|סדר העבודה שחיבר ראב"ע, היה נהוג בתימן (כיום נשמר ביהדות חבאן) ובקהילות אחרות. נוסח הפיוט במהדורה זו משולב מנוסח תימן ומסורות אחרות.}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (כפול שש), '''אני אברהם בן עזרא קטן חזק''' (כפול)}} {{סי|אֱ}}מוּנֵי לֵבָב הָבִינוּ / מַה נִּרְאָה סוֹד נֶעְלָם{{ש}} {{סי|אֱ}}לוֹהַּ רָאוּ וְהֶאֱמִינוּ / וֶאֱמֶת {{מילת קבע|יְיָ}} לְעוֹלָם.{{ממס|תהלים קיז ב}} {{סי|אֶ}}זְרוֹעַ נָטָה בְחָכְמָה / וְיֶשְׁנוֹ עַל אֵינוֹ גָּבָר{{ש}} {{סי|אַ}}ךְ בְּרִיאָה בְּדָבָר קָמָה / {{מילת קבע|מֵיְיָ}} יָצָא הַדָּבָר.{{ממס|בראשית כד נ}} {{סי|אֱ}}מוּנָתוֹ לְעֵדָה הִיא / זֶה אֱלֹהֵינוּ מְחוֹלְלֵנוּ{{ש}} {{סי|אָ}}מַר יְהִי אוֹר וַיֶּהִי / אֵל {{מילת קבע|יְיָ}} וַיָּאֶר לָנוּ.{{ממס|תהלים קיח כז}} {{סי|בֵּ}}ין עֶלְיוֹנִים וּשְׁפָלִים / הִבְדִּיל בִּרְקִיעַ נָשָׂא{{ש}} {{סי|בְּ}}כֹחוֹ יַבָּשָׁה הִשְׁלִים / {{מילת קבע|וַייָ}} שָׁמַיִם עָשָׂה.{{ממס|תהלים צו ה}} {{סי|בָּ}}אָרֶץ שָׁת מַתְכֹּנֶת / לְהוֹצִיא דֶשֶׁא וְעֵץ רָטֹב{{ש}} {{סי|בְּ}}מֹאזְנֵי צֶדֶק מְאֻזֶּנֶת / גַּם {{מילת קבע|יְיָ}} יִתֵּן הַטּוֹב.{{ממס|תהלים פה יג}} {{סי|בָּ}}רָא בִּגְבֹהִים סְדָרִים / וְהוֹצִיא בְּמִסְפָּר מַחֲנֵיהֶם{{ש}} {{סי|בָּ}}הֶם הִמְשִׁיל הָאוֹרִים / {{מילת קבע|יְיָ}} עָשָׂה גַם שְׁנֵיהֶם.{{ממס|משלי כ יב}} {{סי|גָּ}}זַר מִמַּיִם שֶׁרֶץ / וְעוֹף, כַּכָּתוּב בְּדָת סִינָי{{ש}} {{סי|גַּ}}ם בְּהֵמוֹת מֵאֶרֶץ / עֹשֵׂה כֻלָּם {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|משלי כב ב}} {{סי|גְּ}}דֻלָּתוֹ לְאֵין קֵץ עָצְמָה / יְהַלְלוּהוּ גְּדוּדָיו בְּסוֹדָם{{ש}} {{סי|גֹּ}}לֶם עַל צֶלֶם נְשָׁמָה / כִּי {{מילת קבע|לַייָ}} עֵין אָדָם.{{ממס|זכריה ט א}} {{סי|גִּ}}לָּה לִי סוֹד מַעֲרַכְתּוֹ / וְנִפְלָאוֹת שָׁמְעוּ אָזְנָי{{ש}} {{סי|גָּ}}מַר בְּסוֹף שִׁשָּׁה מְלַאכְתּוֹ / בְּיוֹם הָנִיחַ {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|ישעיהו יד ג}} {{סי|דֹּ}}ק וּמֻצָּק שָׂמְחוּ בְחֵילָם / וְנוֹלָדִים עָמְדוּ יָחַד{{ש}} {{סי|דּ}}וֹבְרִים בְּלִי שָׂפָה כֻלָּם / {{מילת קבע|יְיָ}} אֱלֹהֵינוּ {{מילת קבע|יְיָ}} אֶחָד.{{ממס|דברים ו ד}} {{סי|דַּ}}עַת בְּרוּרָה שָׁת בָּאָדָם / לִקְרֹא בְּשֵׁם עוֹף גַּם בְּהֵמָה{{ש}} {{סי|דַּ}}רְכָּם יָדַע וְהֵבִין סוֹדָם / כִּי {{מילת קבע|יְיָ}} יִתֵּן חָכְמָה.{{ממס|משלי ב ו}} {{סי|דִּ}}מָּה אֵל בְּעֵזֶר לְשַׁעְשְׁעוֹ / וְהִפִּיל שֵׁנָה בְּמָעֻזּוֹת{{ש}} {{סי|דָּ}}בַק בְּמוּצֵאת מִצַּלְעוֹ / מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}} הָיְתָה זֹּאת.{{ממס|תהלים קיח כג}} {{סי|הִ}}שְׁכִּינָם בַּגָּן, רַק עֵץ / אֶחָד מָנַע לְאָכְלוֹ{{ש}} {{סי|הֱ}}סִיתָם עָרוּם רַע יוֹעֵץ / לֹא יֹאבֶה {{מילת קבע|יְיָ}} סְלֹחַ לוֹ.{{ממס|דברים כט יט}} {{סי|הָ}}אִישׁ הַמַּאֲכָל הִשָּׁהוּ / וְעֵינוֹ מַעֲרֻמּוֹ חָזָה{{ש}} {{סי|הִ}}רְגִּישׁוֹ קוֹל גֵּרְשָׁהוּ / כִּי דְבַר {{מילת קבע|יְיָ}} בָּזָה.{{ממס|במדבר טו לא}} {{סי|הִ}}צְמִיחוּ שְׁנַיִם קְצִינִים / וְגָדוֹל מִקָּטֹן עָצַם{{ש}} {{סי|הֵ}}בִיא מִפְּרִי נוֹתָרִים / {{מילת קבע|וַייָ}} לֹא רָצָם.{{ממס|ירמיהו יד י}} {{סי|וְ}}דִבְרֵי הַצָּעִיר צָדְקוּ / שְׁעֵה אֵל אֶל קָרְבָּנַי{{ש}} {{סי|וְ}}אָח הֲרָגוֹ וְדָמָיו צָעֲקוּ / אֹתָם זָכַר {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|ירמיהו מד כא}} {{סי|וְ}}כִחֵשׁ מִפַּחַד אָיֹם / יָהִיר שְׁרִירוּת לֵב חָשָׁב{{ש}} {{סי|וְ}}שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם, יוֹם / {{מילת קבע|יְיָ}} לַמַּבּוּל יָשָׁב.{{ממס|תהלים כט י}} {{סי|וְ}}דַעַת בְּנֵי אָדָם רָמָה / זוּלָתִי תָּמִים בְּדוֹרוֹ{{ש}} {{סי|וּ}}לְהַמְטִיר עַל הָאֲדָמָה / פָּתַח {{מילת קבע|יְיָ}} אֶת אוֹצָרוֹ.{{ממס|ירמיהו נ כה}} {{סי|זָ}}ךְ נִמְלָט בְּתֵבָה, עֲשׂוּיָה / מְכוֹנוֹת רַבּוֹת גַּב עַל גָּב{{ש}} {{סי|זֶ}}רַע בָּאָרֶץ הֶחֱיָה / וּבוֹטֵחַ {{מילת קבע|בַּייָ}} יְשֻׂגָּב.{{ממס|משלי כט כה}} {{סי|זְ}}עִירִים לִבְנוֹת עִיר חָפְצוּ / לְבֵנוֹת בְּחֹמֶר הִדְבִּיקוּם{{ש}} {{סי|זֶ}}ה עִם זֶה הִתְיָעָצוּ / וַעֲצַת {{מילת קבע|יְיָ}} הִיא תָקוּם.{{ממס|משלי יט כא}} {{סי|זָ}}עַף אֵל בָּלַל לְשׁוֹנָם / וַיָּפֶץ כָּל אִישׁ לַפֵּאוֹת{{ש}} {{סי|זְ}}קוּפֵי לֵבָב שַׁח גְּאוֹנָם / וַיִּגְבַּהּ {{מילת קבע|יְיָ}} צְבָאוֹת.{{ממס|ישעיהו ה טז}} {{סי|חָ}}רָשִׁים שָׁמְעוּ קוֹל אוֹמֵר / בִּנְיָן בּוֹ עָמְלוּ בּוֹנָי{{ש}} {{סי|חִ}}נָּם יְהִי אֵל גּוֹמֵר / מִגְדַּל עֹז שֵׁם {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|משלי יח י}} {{סי|חֲ}}מוּדוֹ כַּשּׁוֹשָׁן פָּרַח / מִבֵּית אָב יִקָּחֶנּוּ{{ש}} {{סי|חֶ}}רֶס יָבֵא מִמִּזְרָח / רוּחַ {{מילת קבע|יְיָ}} תְּנִיחֶנּוּ.{{ממס|ישעיהו סג יד}} {{סי|חֲ}}נָנוֹ בֵּן וְנוֹדַע סוֹדוֹ / בּוֹ, כִּי טוֹבוּ מַעֲלָלָיו{{ש}} {{סי|חָ}}שׁ לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ / וְהִנֵּה דְבַר {{מילת קבע|יְיָ}} אֵלָיו.{{ממס|בראשית טו ד}} {{סי|טָ}}הוֹר קַח אַיִל תַּחַת / בִּנְךָ, וְהַעֲלֵהוּ לְפָנָי{{ש}} {{סי|ט}}וֹבָתְךָ לֹא נִשְׁכַּחַת / בָּרוּךְ אַתָּה {{מילת קבע|לַייָ}}.{{ממס|ש"א טו יג}} {{סי|ט}}וּבִי מְקַוִּים לֹא אֲבִישֵׁם / אֲנִי גֵּאֶה וְאוֹהֵב נִכְאֶה{{ש}} {{סי|טָ}}הוֹר שָׂשׂ, וַיִּקְרָא שֵׁם / הַמָּקוֹם הַהוּא {{מילת קבע|יְיָ}} יִרְאֶה.{{ממס|בראשית כב יד}} {{סי|ט}}וֹבָה וּצְדָקָה עָשָׂה / יִזָּכְרוּ הַיּוֹם לְצֶאֱצָאוֹ{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח גָּלוּת עֲדֶן נָשָׂא / {{מילת קבע|וַייָ}} חָפֵץ דַּכְּאוֹ.{{ממס|ישעיהו נג י}} {{סי|יָ}}חִיד נִכְבָּד לְכָל בָּשָׂר / הוֹלִיד אִישׁ תָּם וְאִישׁ מִרְמָה{{ש}} {{סי|יְ}}דִיד נִכְתָּר בִּשְׁנֵים עָשָׂר / בְּרוּכֵי {{מילת קבע|יְיָ}} הֵמָּה.{{ממס|ישעיהו סה כג}} {{סי|יֶ}}לֶד לְעֶבֶד בְּהִמָּכְרוֹ / רָעָה רַבָּה צְנָפָתְהוּ{{ש}} {{סי|יָ}}שַׁב בְּבוֹר עַד בֹּא דְּבָרוֹ / אִמְרַת {{מילת קבע|יְיָ}} צְרָפָתְהוּ.{{ממס|תהלים קה יט}} {{סי|יָ}}רְדוּ מִצְרַיְמָה יְשָׁרִים / אֶת יַעֲקֹב וְשִׁבְעִים בָּנָיו{{ש}} {{סי|יְ}}אֹר הִשְׁחִית בָּנִים זְכָרִים / וַיַּרְא {{מילת קבע|יְיָ}} וַיֵּרַע בְּעֵינָיו.{{ממס|ישעיהו נט טו}} {{סי|כֹּ}}חַ מוֹפְתִים נָתַן לְעָנָו / וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}} {{סי|כַּ}}אֲשֶׁר בָּא וּבִשַּׂר הֲמוֹנָיו / כִּי פָקַד {{מילת קבע|יְיָ}} אֶת עַמּוֹ.{{ממס|רות א ו}} {{סי|כְּ}}בוֹאוֹ אֶל תַּנִּין עָנָה / שַׁלַּח מִפֶּרֶךְ שְׁבוּיָה{{ש}} {{סי|כַּ}}מָּה הֶאֱכַלְתָּהּ לַעֲנָה / {{מילת קבע|וַייָ}} שָׁם הָיָה.{{ממס|יחזקאל לה י}} {{סי|כַּ}}בִּיר לֵבָב הִתְעַמַּר / וַיֹּסֶף לְעַנּוֹת אֱמוּנָי{{ש}} {{סי|כִּ}}חֵשׁ בֵּאלֹהִים וְאָמַר / לֹא יָדַעְתִּי אֶת {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|שמות ה ב}} {{סי|לְ}}רָעָתוֹ כְּסִיל הִשְׁתַּגַּע / כִּי רָעָה יִנְחֲלוּ רָעִים{{ש}} {{סי|לְ}}כָדוֹ עֲוֹנוֹ, וַיְנַגַּע / {{מילת קבע|יְיָ}} אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים.{{ממס|בראשית יב יז}} {{סי|לַ}}יְלָה הִכָּה בְּנוֹ בְכוֹרוֹ / וּבֵין טָמֵא לְטָהוֹר הִבְדִּיל{{ש}} {{סי|לַ}}יָּם הוֹלִיךְ צָר וְנִעֲרוֹ / כִּי עַל {{מילת קבע|יְיָ}} הִגְדִּיל.{{ממס|ירמיהו מח כו}} {{סי|לַ}}יַּבָּשָׁה הָפַךְ יָם / כִּי מִנָּה רוּחוֹת עַזּוֹת{{ש}} {{סי|לָ}}אֵל שׁוֹרְרוּ עַם הֶחֱיָם / כִּי יַד {{מילת קבע|יְיָ}} עָשְׂתָה זֹּאת.{{ממס|ישעיהו מא כ}} {{סי|מַ}}סָּעוֹת כְּמִנְיַן שְׁבָטִים / נָסְעוּ עַד בָּאוּ לְסִינָי{{ש}} {{סי|מִ}}פִּיו שָׁמְעוּ מִשְׁפָּטִים / פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|דברים ה ד}} {{סי|מִ}}קְדָּשׁ שָׁם עָשׂוּ לְעוֹשָׂם / לִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם תְּהִלָּתוֹ{{ש}} {{סי|מְ}}שָׁרְתָיו שֵׁבֶט שְׁלִישִׁי שָׂם / {{מילת קבע|יְיָ}} הוּא נַחֲלָתוֹ.{{ממס|דברים י ט}} {{סי|מֵ}}הַשָּׁלֹשׁ מִשְׁפָּחוֹת / נִבְחַר אַהֲרֹן וְהִבְדִּילוֹ{{ש}} {{סי|מַ}}קְרִיב עוֹלוֹת וְדָת מְנָחוֹת / הִפְלָה {{מילת קבע|יְיָ}} חָסִיד לוֹ.{{ממס|תהלים ד ד}} {{סי|נָ}}כוֹן לִלְבֹּשׁ שְׁמֹנָה תְמִימִים / מְכַפֵּר בְּיוֹם תַּעְנִית עֲוֹנָי{{ש}} {{סי|נִ}}פְרָשׁ מִשִּׁבְעָה יָמִים / לִפְנֵי בּוֹא יוֹם {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|יואל ג ד}} {{סי|נָ}}גִיד בְּתוֹרַת אֵל מַעֲטִיר / יִזְרֹק דָּם כְּדָת קָרְבָּנַי{{ש}} {{סי|נֵ}}רוֹת יֵיטִיב עֵת יַקְטִיר / קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|שמות ל ח}} {{סי|נְ}}כוֹנִים פָּרִים וְאֵלִים וּכְבָשִׂים / בָּם יַרְגִּילוּהוּ זְקֵנָי{{ש}} {{סי|נֶ}}אֱמַן רוּחַ לִבּוֹ יָשִׂים / כִּי מְלָאכָה הִיא {{מילת קבע|לַאדֹנָי}}.{{ממס|ירמיהו נ כה}} {{סי|סְ}}גָנֵי כְהֻנָּה יַשְׁבִּיעוּהוּ / וְעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, לֶאֱכֹל{{ש}} {{סי|סְ}}עוֹדָה רַבָּה יִמְנָעוּהוּ / וְדֹרְשֵׁי {{מילת קבע|יְיָ}} לֹא יַחְסְרוּ כֹל.{{ממס|תהלים לד יא}} {{סי|סְ}}בָבוּהוּ פִּרְחֵי לְוִיָּה / בְּאֶצְבַּע צְרֵדָה יַכּוּ נֶגְדּוֹ{{ש}} {{סי|ס}}וֹדְרִים סִפְרֵי פְלִילִיָּה / יוֹדוּ {{מילת קבע|לַייָ}} חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים קז ח}} {{סי|ס}}וֹד זְמַן הַשְּׁחִיטָה יִנְעַם / וְיִפְרְשׂוּ לְקָרֵב עוֹשֵׂהוּ{{ש}} {{סי|סָ}}דִין בּוּץ בֵּינוֹ וּבֵין הָעָם / כִּי {{מילת קבע|יְיָ}} מַחְסֵהוּ.{{ממס|תהלים יד ו}} {{סי|עֵ}}ת קַדְּשׁוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו / וּפָשַׁט וְיָרַד וְטָבַל לַעֲבֹד{{ש}} {{סי|עָ}}לָה וְנִסְתַּפַּג וְזוֹ מַעֲלָלָיו / יָשִׂימוּ {{מילת קבע|לַייָ}} כָּבוֹד.{{ממס|ישעיהו מב יב}} {{סי|עֲ}}טוֹת בִּגְדֵי זָהָב עָלָיו / חוֹבָה נֶאֶמְרָה בְּסִינָי{{ש}} {{סי|ע}}וֹד קַדְּשׁוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו / כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם {{מילת קבע|לַאדֹנָי}}.{{ממס|לפני=ע"פ|נחמיה ח י}} {{סי|עֹ}}לַת תָּמִיד אַחַר קְרָצוֹ / מֵרַק אֶחָד מִכֹּהֲנָי{{ש}} {{סי|עַ}}ל יָדוֹ שְׁחִיטָה כְּחֶפְצוֹ / הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|שמות טז כג}} {{סי|פִּ}}קּוּדֵי תָמִים יַשְׁלִים / יִזְרֹק וְיַקְרִיב רֹאשׁ וְאֵבָרִים{{ש}} {{סי|פְּ}}לִיאוֹת קְטֹרֶת וְנֵרוֹת כְּלוּלִים / פִּקּוּדֵי {{מילת קבע|יְיָ}} יְשָׁרִים.{{ממס|תהלים יט ט}} {{סי|פָּ}}רְשׂוּ סָדִין וּבָא לַעֲשׂוֹת / סֵדֶר טְבִילָה כְּבָרִאשׁוֹנָה{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר בִגְדֵי לָבָן לְכַסּוֹת / עֵדוּת {{מילת קבע|יְיָ}} נֶאֱמָנָה.{{ממס|תהלים יט ח}} {{סי|פָּ}}ר בֵּין מִזְבֵּחַ לָאוּלָם / סָמַךְ יָדָיו עָלָיו בְּעָמְדוֹ{{ש}} {{סי|פָּ}}תַח פִּיו בְּשֵׁם אֵל עוֹלָם / כִּי {{מילת קבע|יְיָ}} סוֹמֵךְ יָדוֹ.{{ממס|תהלים לז כד}} {{רקע אפור|וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה. וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר…}} {{סי|פָּ}}נָה לְמִזְרַח הָעֲזָרָה / לְגַלּוֹת הַסָּתוּם וְקָשְׁטוֹ{{ש}} {{סי|פִּ}}לְאֵי סוֹד קַלְפֵי נִקְרָא / {{מילת קבע|וּמֵיְיָ}} כָּל מִשְׁפָּטוֹ.{{ממס|משלי טז לג}} {{סי|פְּ}}קִיד אָב מִשְּׂמֹאלוֹ לְאוֹת / וּמִימִינוֹ סֶגֶן קְרוּאָיו{{ש}} {{סי|פְּ}}לִיאוֹת שֵׁם וַעֲזָאזֵל לִרְאוֹת / סוֹד {{מילת קבע|יְיָ}} לִירֵאָיו.{{ממס|תהלים כה יד}} {{סי|צְ}}נִיף כָּבוֹד בְּאֵל מְצַפֶּה / כִּי הוּא מְנָת חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ{{ש}} {{סי|צַ}}דִּיק טָרַף בְּקַלְפֵי / וְיֹדַע {{מילת קבע|יְיָ}} אֶת אֲשֶׁר לוֹ.{{ממס|במדבר טז ה}} {{סי|צִ}}דְקוֹ יֵרָאֶה לְמַאֲמִין / בַּעֲלוֹת שֵׁם מִימִין לְעָצְמָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹעֵק הַגְבֵּהַּ יָמִין / יְמִין {{מילת קבע|יְיָ}} רוֹמֵמָה.{{ממס|תהלים קיח טז}} {{סי|צ}}וּר אֶל רֹאשׁ בֵּית אָב יִגְמֹל / טוֹב, בַּעֲלוֹת שֵׁם בִּשְׂמֹאלוֹ{{ש}} {{סי|צֹ}}וֵחַ הַגְבֵּהַּ שְׂמֹאל / כִּי {{מילת קבע|מֵיְיָ}} הָיְתָה לּוֹ.{{ממס|מ"א ב טו}} {{סי|קָ}}שַׁר לְשׁוֹן זְהוֹרִית, בְּרֹאשׁ / שָׂעִיר יְשֻׁלַּח בְּעַד עֲוֹנָי{{ש}} {{סי|קֹ}}וִים יִתְאַוּוּ לִדְרֹשׁ / הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|מ"א יג ג}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ אֵל וְקָדוֹשׁ מְשָׁרְתוֹ / שָׂעִיר מְכַפֵּר עַל עֲוֹנָי{{ש}} {{סי|קִ}}דְּמוֹ כְּנֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ / בָּזֶה לֹא בָחַר {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|ש"א טז ח}} {{סי|קִ}}דַּם שְׂעִיר הַשֵּׁם, כְּנֶגֶד / בֵּית הַשְּׁחִיטָה יַעֲמִידֶנּוּ{{ש}} {{סי|קֹ}}דֶשׁ זֶה לַשֵּׁם יַגֵּד / אֲשֶׁר פִּי {{מילת קבע|יְיָ}} יִקֳּבֶנּוּ.{{ממס|ישעיהו סב ב}} {{סי|רָ}}צוּי מֵלִיץ עַל חֲסָדָיו / אָמַר וִדּוּי בְּעַד כֹּהֲנָי{{ש}} {{סי|רָ}}ץ וְסָמַךְ עַל פָּר יָדָיו / וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|תהלים לז יז}} {{רקע אפור|וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה. וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר…}} {{סי|רָ}}מָה קֶרֶן תִּפְאַרְתּוֹ / בְּשָׁחְטוֹ פָר וְקִבֵּל דָּמוֹ{{ש}} {{סי|רָ}}ץ הַמְּמָרֵס בּוֹ לְקַחְתּוֹ / {{מילת קבע|יְיָ}} אֱלֹהָיו עִמּוֹ.{{ממס|במדבר כג כא}} {{סי|רָ}}ץ וְנָטַל מַחְתָּה וְעָלָה / אֶל רֹאשׁ מִזְבַּח קָרְבָּנָי{{ש}} {{סי|רָ}}ד אַחַר חֲתוֹת וּמִלָּא / וַיַּנַּח לִפְנֵי {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|ש"א י כה}} {{סי|שָׁ}}ם כַּף וּמַחְתָּה הוֹצִיאוּ לוֹ / וּבִמְלֹא חָפְנָיו רַב הוֹדוֹ{{ש}} {{סי|שָׂ}}ם כַּף הַקְּטֹרֶת בִּשְׂמֹאלוֹ / {{מילת קבע|וַייָ}} יָכִין צַעֲדוֹ.{{ממס|משלי טז ט}} {{סי|שָׁ}}ת מַחְתָּה בֵּין שְׁנֵי הַבַּדִּים / הָאוֹת שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ{{ש}} {{סי|שָׁ}}ם נִכְנָס אִישׁ מַחֲמַדִּים / כִּי מַלְאַךְ {{מילת קבע|יְיָ}} צְבָאוֹת הוּא.{{ממס|מלאכי ב ז}} {{סי|שָׁ}}מַר הַדָּת כְּמָסֹרֶת / לְמַלֵּא עָשָׁן הֵיכָל לִפְנָי{{ש}} {{סי|שָׂ}}ם עַל גֶּחָלִים קְטֹרֶת / וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|ישעיהו יא ג}} {{סי|תָּ}}מִים לְחִיצוֹן יָצָא לוֹ / וְלִפְנֵי {{מילת קבע|יְיָ}} יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ{{ש}} {{סי|תְּ}}פִלָּה קְצָרָה בְּהִתְפַּלְּלוֹ / הוֹשִׁיעַ יְיָ מְשִׁיחוֹ.{{ממס|תהלים כ ז}} {{רקע אפור|[וְכָךְ הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁלַּכֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים…]}} {{סי|תְּ}}שׁוּעָה תִּצְּרֶנּוּ בְּקַחְתּוֹ / דָּם מְמָרֵס בּוֹ בְּמוֹרָא{{ש}} {{סי|תְּ}}שׁוּבָתוֹ לְבֵית תִּפְאַרְתּוֹ / כִּי {{מילת קבע|יְיָ}} עֶלְיוֹן נוֹרָא.{{ממס|תהלים מז ג}} {{סי|תְּ}}עוּדָה לְמַעְלָה גַּם לְמַטָּה / מִכָּל חָכָם נֶעֱלָמָה{{ש}} {{סי|תּ}}וֹרַת מַצְלִיף מִשְׁפָּטָהּ / תּוֹרַת {{מילת קבע|יְיָ}} תְּמִימָה.{{ממס|תהלים יט ח}} {{סי|אֶ}}ת הַדָּם יַנַּח עַל כַּן / בְּצֵאתוֹ, וְיָבִיאוּ כֹּהֲנָי{{ש}} {{סי|אֶ}}ת הַשָּׂעִיר הַמּוּכָן / אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|יהושע ז יד}} {{סי|נִ}}שְׁחַט וְקִבֵּל אֶת דָּמוֹ / וְחֻקּוֹ כְּחֻקֵּי פָר נָשָׂא{{ש}} {{סי|נִ}}כְנַס וְעָמַד עַל מְקוֹמוֹ / צִדְקַת {{מילת קבע|יְיָ}} עָשָׂה.{{ממס|דברים לג כא}} {{סי|יַ}}נַּח דָּם כְּדָת נֶעֱרֶכֶת / וְדַם פָּר יִטֹּל כְּדָת סִינָי{{ש}} {{סי|יַ}}ז כְּמַצְלִיף עַל הַפָּרֹכֶת / אֲשֶׁר לִפְנֵי {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|ויקרא טז יח}} {{סי|אֶ}}ת דַּם זֶה בְּדַם זֶה לַעֲרוֹת / הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינָי{{ש}} {{סי|אֶ}}ת הַמָּלֵא בְּרֵיקָן כְּתוֹרוֹת / מִלֵּא אַחֲרֵי {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|דברים א לו}} {{סי|בְּ}}צֵאתוֹ לַמִּזְבַּחַ יַעֲטֶה / מְעִיל חֵן בְּנַפְשׁוֹ עֹז יִרְהָב{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁבַע חַטָּאוֹת יְחַטֵּא / קֹדֶשׁ {{מילת קבע|יְיָ}} אֲשֶׁר אָהָב.{{ממס|מלאכי ב יא}} {{סי|רָ}}ץ לְשָׂעִיר גּוֹרַל עֲבָדָיו / עָלָיו יִתְוַדֶּה כַּחְשִׁי{{ש}} {{סי|רָ}}ץ וְסָמַךְ עָלָיו יָדָיו / {{מילת קבע|אֲדֹנָי}} בְּסֹמְכֵי נַפְשִׁי.{{ממס|תהלים נד ו}} {{רקע אפור|וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה. וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר…}} {{סי|הַ}}שָּׂעִיר הַחַי אוֹזֵל / וְנוֹשֵׂא עַל רֹאשׁוֹ עֲוֹנָי{{ש}} {{סי|הַ}}נּוֹשֵׂא אוֹתוֹ לַעֲזָאזֵל / יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|תהלים כד ה}} {{סי|מָ}}ה רַבּוּ גִּילַי בְּדַעְתִּי / כִּי נִטְהַרְתִּי מִזְּדוֹנָי{{ש}} {{סי|מְ}}שֻׁלָּח הוּא בְּיַד אִישׁ עִתִּי / עֵת לַעֲשׂוֹת {{מילת קבע|לַייָ}}.{{ממס|תהלים קיט קכו}} {{סי|בְּ}}הַגִּיעוֹ לַצּוּק, לַאֲחוֹרָיו / דּוֹחֲפוֹ וּמִתְגַּלְגֵּל לְעַצְמוֹ{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ אוֹת בְּהִתְפַּזֵּר אֵיבָרָיו / כִּי רוֹצֶה {{מילת קבע|יְיָ}} בְּעַמּוֹ.{{ממס|תהלים קמט ד}} {{סי|נֵ}}צֶר חֹק לְנֶפֶשׁ יִנְעָם / הַמָּשִׁיחַ רֹאשׁ כֹּהֲנָי{{ש}} {{סי|נִ}}שְׂרְפוּ פָּר וְשָׂעִיר קְרָעָם / לְמַלֵּא אֶת דְּבַר {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|מ"א ב כז}} {{סי|עֵ}}ת יוֹצִיא אֵמוּרִים נִרְצָה / וְנוֹתֵן בְּמַגָּס וּמַקְטִיר בְּעִתּוֹ{{ש}} {{סי|עֵ}}ת קְלָעָם וְהוֹצִיאָם חוּצָה / כִּי {{מילת קבע|יְיָ}} אִתּוֹ.{{ממס|בראשית לט ג}} {{סי|זָ}}ךְ יְבָרֵךְ שְׁמוֹנֶה בְרָכוֹת / אַחַר עָמְדוֹ בְּסוֹד כֹּהֲנָי{{ש}} {{סי|זָ}}כַר פַּרְשִׁיּוֹת עֲרוּכוֹת / בְּסֵפֶר תּוֹרַת {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|נחמיה ט ג}} {{סי|רָ}}ץ לַעֲשׂוֹת סֵדֶר טְבִילָה / וְלָבַשׁ בִּגְדֵי זָהָב בְּנֹגְהָיו{{ש}} {{סי|רָ}}חַץ יָדָיו וְרַגְלָיו וְנַעֲלָה / בִּגְאוֹן שֵׁם {{מילת קבע|יְיָ}} אֱלֹהָיו.{{ממס|מיכה ה ג}} {{סי|אֵ}}ילוֹ וְאֵיל הָעָם הִשְׁלִים / כַּאֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ זְקֵנָי{{ש}} {{סי|א}}וֹתוֹת וּמַעֲשִׂים הֵם גְּדוֹלִים / זֶה הַיּוֹם עָשָׂה {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|תהלים קיח כד}} {{סי|קִ}}דַּשׁ וּפָשַׁט וְהִשְׁלִים טְבִילָה / וְלָבַשׁ לָבָן וּבָא לִפְנָי{{ש}} {{סי|קִ}}דַּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו תְּחִלָּה / וְיָשֹׁב אֶל {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|ישעיהו נה ז}} {{סי|טַ}}עֲמֵי כַּף וּמַחְתָּה הֱבִיאָם / בֵּין שְׁנֵי בַדִּים שָׂם שְׁנֵיהֶם{{ש}} {{סי|טָ}}הוֹר יְמַלֵּא לְהוֹצִיאָם / וַעֲנַן {{מילת קבע|יְיָ}} עֲלֵיהֶם.{{ממס|במדבר י לד}} {{סי|נָ}}טַר דָּת קָדוֹשׁ בְּפָשְׁטוֹ / וְסֵדֶר טְבִילָה תְּהִלָּתוֹ{{ש}} {{סי|נָ}}אוֹר סוּת זָהָב יְעָטוֹ / כְּהֻנַּת {{מילת קבע|יְיָ}} נַחֲלָתוֹ.{{ממס|יהושע יח ז}} {{סי|חַ}}יִל גִּבַּר כְּאִישׁ גְּבוּרוֹת / בְּהַקְטִיר קְטֹרֶת וְעִשַּׁן{{ש}} {{סי|חָ}}שׁ לְהֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת / וּבוֹטֵחַ עַל {{מילת קבע|יְיָ}} יְדֻשָּׁן.{{ממס|משלי כח כה}} {{סי|זָ}}הִיר יְקַדֵּשׁ וּפָשַׁט זְהָבָיו / אָז יִלְבַּשׁ בִּגְדֵי עַצְמוֹ{{ש}} {{סי|זֶ}}ה יוֹם טוֹב עוֹשֶׂה לְאוֹהֲבָיו / כִּי הָיָה {{מילת קבע|יְיָ}} עִמּוֹ.{{ממס|ש"א יח יב}} {{סי|ק}}וֹל נָשְׂאוּ שָׁרַי וְנוֹגְנַי / שֹׂבַע שְׂמָחוֹת כְּגַן רָטֹב{{ש}} {{סי|ק}}וֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת יְיָ / הוֹדוּ {{מילת קבע|לַייָ}} כִּי טוֹב.{{ממס|תהלים קיח א}} [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:פיוטי ראב"ע]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] ngm21imiq1r6e0quyfe02j8a3uae7zh 0 1732329 3079421 2958585 2026-08-27T21:16:34Z מו יו הו 37729 3079421 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט לסדר העבודה שחיבר הפייטן יוסי בן יוסי. מתוך מבחר השירה (ברודי) עם כמה שינויים ע"פ סידור רס"ג. סימן: '''א"ב''' כפול 10 (ובאות ת' 18 שורות).}} {{סי|אַ}}זְכִּיר גְּבוּרוֹת אֱלוֹהַּ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יָחִיד וְאֵין עוֹד, אֶפֶס וְאֵין שֵׁנִי,{{ש}} {{סי|אַ}}חֲרוֹן אַיִן בַּחֶלֶד, לְפָנָיו אֵין בַּשַּׁחַק, אֵין בִּלְתּוֹ קֶדֶם, זוּלָתוֹ בְּעֵקֶב;{{ש}} {{סי|אָ}}דוֹן לַחְשֹׁב, אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת, נִמְלָךְ וְאֵין נֶעְדָּר, שָׂח וְאֵין מְאַחֵר;{{ש}} {{סי|אֹ}}מֵר וְעֹשֶׂה, יֹעֵץ וּמֵקִים, אַמִּיץ לָשֵׂאת וְגִבּוֹר לִסְבֹּל.{{ש}} {{סי|אֲ}}שֶׁר־לוֹ רְנָנוֹת מִפִּי יְצוּרָיו, מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה יִשָּׂא תְהִלָּה{{ש}} {{סי|אֵ}}ל אֶחָד בָּאָרֶץ וְקָדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם, מִמַּיִם יִשָּׂא שִׁיר אַדִּיר בַּמָּרוֹם,{{ש}} {{סי|אֶ}}דֶר מִתְּהוֹמוֹת, שֶׁבַח מִמְּאוֹרוֹת, אֹמֶר מִיָּמִים, זֶמֶר מִלֵּילוֹת,{{ש}} {{סי|אֵ}}שׁ תּוֹדִיעַ שְׁמוֹ, עֲצֵי־יַעַר יְרַנֵּנוּ, בְּהֵמָה תְלַמֵּד עֱזוּז נוֹרְאֹתָיו.{{ש}} {{סי|אָ}}מוֹן שַׂחֲקוֹ דָּת שַׁעֲשׁוּעָיו, הִיא הֶגְיוֹנוֹ עַד עֲמֹד סְגֻלָּה,{{ש}} {{סי|אָ}}ז קֶדֶם לְאֶלֶף דּוֹר עָלְתָה בַמַּחֲשָׁבֶת, מִמֶּנָּה תְּכוּנַת מְלֶאכֶת הַתָּכְנִית׃ {{סי|בַּ}}מָּרוֹם הֵכִין כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, פִּרְשֵׁז עֲנָנוֹ וְדֹק נָטָה לְאֹהֶל,{{ש}} {{סי|בַּ}}ל־יִצְעַן וּבַל־יִסַּע יְתֵדֹתָיו עַד־בֹּא קִצּוֹ וְיִתְחַדֵּשׁ בְּאֹמֶר.{{ש}} {{סי|בֵּ}}רַר עַל־מַיִם עַמּוּדֵי חֶלֶד וְשִׁנֵּס מָתְנֶיהָ בְּתֹהוּ וּבִסְעָרָה,{{ש}} {{סי|בַּ}}ל־יִמּוֹטוּ וּבַל־יִמְעֲדוּ מְכוֹנֶיהָ עַד־תִּבְלֶה כַבֶּגֶד וְתוּמַר כְּמֵאָז.{{ש}} {{סי|בֹּ}}הוּ וַאֲפֵלָה כִּסּוּ פְנֵי־אָרֶץ, וַתַּבְהִיק אוֹר מֵאוֹר פְּנֵי־מֶלֶךְ;{{ש}} {{סי|בִּ}}הַק נֹגַהּ לַיּוֹם לָצֵאת אָדָם לַפֹּעַל, וְשָׁת חֹשֶׁךְ לָאִישׁוֹן לִרְמֹשׂ חַיְתוֹ־יָעַר.{{ש}} {{סי|בְּ}}רַחֵף רוּחַ בֵּין שְׁחָקִים לְמַיִם שָׁת תִּקְרָה בַּתָּוֶךְ, שְׂאֵת חֲצִי מְדוּדִים,{{ש}} {{סי|בָּ}}ם יִוָּדַע פִּלְאוֹ לְפֹעֵל בַּטּוֹב, חַשְׁרַת פֵּיר פֶּלֶג מָלֵא מָיִם.{{ש}} {{סי|בְּ}}הַבְדִּילוֹ בֵּין מַיִם לָמַיִם הִשִּׂיק עֲלוּקָה, תָּפְתֶּה לִבְלִי חֹק,{{ש}} {{סי|בְּ}}אֵשׁ לֹא־נֻפַּח וְלֹא נִכְבֶּה נֵצַח, וְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ׃ {{סי|גָּ}}דַשׁ לְמִקְוֶה מַיִם אַדִּירִים וְשָׂם לָהֶם חוֹל בְּרִיחַ וּדְלָתַיִם,{{ש}} {{סי|גָּ}}דַר בַּעֲדָם בַּל־יְכַסּוּ אֶרֶץ, עַד נֶאֱמַן־בַּיִת יַעֲשֵׂם גְּזָרִים.{{ש}} {{סי|גִּ}}לָּה אֲדָמָה לַעֲבֹדַת אֱנוֹשׁ וְהִדְשִׁיאָהּ שִׂיחַ וְעֵשֶׂב מַזְרִיעַ זָרַע,{{ש}} {{סי|גַּ}}ם נָטַע בְּעֵדֶן גַּן רַעֲנָנָה לְחֻפַּת כְּבֻדַּת אַדִּירֵי חֵפֶץ.{{ש}} {{סי|גָּ}}מַר לְהַעְלִים אוֹר שִׁבְעָתָיִם, וְעָרַךְ נֵרוֹת לִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה,{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל לֹא יַסִּיגוּ וְלֶכֶת לֹא יְאַחֲרוּ, עַד מְשָׁרֵת אֹהֶל יַדְמִימֵם בָּעֵמֶק.{{ש}} {{סי|גָּ}}אוּ מִמַּיִם בְּרִיחֵי תְהֹמוֹת, אֲפִיקֵי מָגֵן, שְׁנוּנֵי חִצִּים,{{ש}} {{סי|גָּ}}נַז מֵהֶם לְמִשְׁתֵּה נְצָחִים, וְהֵכִין בָּם כֶּלֶא לְצִיר הַבֹּרֵחַ.{{ש}} {{סי|גְּ}}בֹהֵי עוּף צָצוּ מֵרֶקֶק מָיִם, לְאֹכֶל שֻׁלְחַן מֶלֶךְ וְחֵיל צִבְאֹתָיו,{{ש}} {{סי|גָּ}}זַר לְתוֹעֲבַת עוֹף לֹא טָהוֹר, עַד־בֹּא תִשְׁבִּי עֹרְבִים כִּלְכְּלוּהוּ׃ {{סי|דָּ}}גוּ מֵחֶלֶד מָקְרָנִים לִזְבֹּחַ, חַיּוֹת מַאֲכָל עִם־בְּהֵמָה וָרָמֶשׂ;{{ש}} {{סי|דִּ}}שּׁוּן בְּהֵמוֹת בְּבוּל הַרְרֵי־אָלֶף, בּוֹ בְּיוֹם זִבְחוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ.{{ש}} {{סי|דָּ}}ץ יוֹצֵר וְשָׂמַח בְּמַעֲשָׂיו, בְּהַבִּיטוֹ כִּי־טוֹב פָּעֳלוֹ,{{ש}} {{סי|דִּ}}שְׁאֵי מְנֻחוֹת וְאָכֳלֵי מְגָדִים וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וְאֵין מִי יְדֻשָּׁן,{{ש}} {{סי|דִּ}}בֶּר בְּלִבּוֹ מִי יָסֻר הֵנָּה לַטֶּבַח הַטָּבוּחַ וָיַיִן הַמָּסוּךְ?{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִי אִם־יַעַשׂ יְהִי כֵאלֹהִים, וְאִם יָמִיר אֹמֶר לְחָמְרוֹ אֲשִׁיבֶנּוּ;{{ש}} {{סי|דָּ}}רַשׁ וְהֵבִין וְיָדַע מְתֵי־שָׁוְא, כִּי לֹא־יָבִין לָלִין בִּיקָר.{{ש}} {{סי|דָּ}}מָהוּ בְצֶלֶם, חֲקָקוֹ בְתַבְנִית, לִהְיוֹת בְּדֹק וָחֶלֶד פַּחַד מוֹרָאוֹ,{{ש}} {{סי|דָּ}}גוּל בְּתוֹךְ עֵדֶן יִפָּה יְצוּעָיו, בְּפָז וְאֶבֶן יְקָרָה חַק מְסֻכָּתוֹ,{{ש}} {{סי|דַּ}}עַת קִשְּׁטוֹ וְרוּחַ חֲנָנוֹ, לְהַשְׂכִּיל מִקֶּדֶם קֵץ אֹתִיּוֹת׃ {{סי|הִ}}מְשִׁילוֹ בְּצַדִּיק מוֹשֵׁל לְכַלְכֵּל שֵׁמוֹת לָאֵל וּמִפְעָלָיו,{{ש}} {{סי|הִ}}זְהִירוֹ עַל־עֵץ הַדַּעַת פֶּן־יִנָּקֵשׁ בְּמַאֲכַל תַּאֲוָה,{{ש}} {{סי|הִ}}רְדִּימוֹ בְּנֹעַם שֵׁנָה, הֵרִים מִמֶּנּוּ עֶצֶם וְעָשָׂה עַלְמָה,{{ש}} {{סי|הֶ}}עְדָּה כַּכַּלָּה עֲדִי קִשֻּׁרִים, הִדְבִּיקָם יַחַד הֱיוֹת שְׁאֵר אֶחָד.{{ש}} {{סי|הִ}}שִּׁיא פוֹתָה זֹחֵל עָפָר לְהָנִיא אֹמֶר וְלָשׁוּב לֶעָפָר,{{ש}} {{סי|הֵ}}מִיתָה אִישׁ בְּתַאֲוַת עָצֵל, הִפִּילָה רַבִּים וְהָרְגָה עֲצֻמִים;{{ש}} {{סי|הֻ}}כָּה נָחָשׁ בְּטַרְפּוֹ וּבִפְעָמָיו לָנֶצַח, וְהוּא יְשֻׁלַּח צִיר לְפֹרְצֵי גָדֵר.{{ש}} {{סי|הָ}}עָרְמוּ וְכָסּוּ בְּעָלֶה נֹבֶלֶת, תְּמוּר לְבוּשׁ עָנָן – חֲתֻלַּת עֲרָפֶל;{{ש}} {{סי|ה}}וּמַר תָּאֳרָם וְהוּסַר פַּחְדָּם, לְהֵרָדוֹת מִכֹּל וְלֹא לִרְדּוֹת בַּכֹּל,{{ש}} {{סי|הֹ}}רְמוּ מֵעֵדֶן וְגֹרְשׁוּ מִגָּן, וְהוּכַן נְקִיק סֶלַע בֵּית־מָלוֹן לָמוֹ׃ {{סי|וְ}}יוֹצֵר הֵחִישׁ תַּאֲוַת יְצוּרוֹ, וְהִרְגִּיל עֶזְרוֹ לְרֶבַע תְּשׁוּקָתוֹ,{{ש}} {{סי|וְ}}יֵחֲמָה וְהִזְרִיעָה, וְחִבְּלָה וְיָלְדָה, וּבִכְּרָה מְשַׂדֵּד תַּלְמֵי אֲדָמָה,{{ש}} {{סי|וְ}}הוֹסִיפָה שֵׁנִית וְהִבְרִיכָה, וְשִׁלְּחָה עָוִיל, תּוֹמֵךְ שֵׁבֶט, רֹעֶה עֲדָרִים,{{ש}} {{סי|וּ}}בִתְשׁוּרַת שַׁי קִדְּמוּ פְּנֵי־מֶלֶךְ: זֶה בִּפְרִי אָרֶץ וְזֶה בְּבִכְרֵי צֹאן.{{ש}} {{סי|וְ}}הִבִּיט קָדוֹשׁ לַלֵּבָב וְלֹא לַעֵינָיִם, וְשָׁע עֵרֶךְ נִיחֹחַ צָעִיר,{{ש}} {{סי|וְ}}שִׂגֵּב אָח קֹדֵר לְמָרוֹם בִּרְצֹתוֹ שַׁי עֵרֶךְ נִיחֹחוֹ,{{ש}} {{סי|וְ}}הִקְדִּיר פְּנֵי־רַב וְגַם חָרָה לוֹ כִּי־מָאַס בְּשַׁי יֶתֶר מַאֲכָלוֹ,{{ש}} {{סי|וְ}}טָרַף אַף וְשָׁמַר עֶבְרָה, וְחִבֵּל מֵאֶרֶץ אָח וּמִשְׁפְּחֹתָיו,{{ש}} {{סי|וְ}}הִצְרִיחַ זְעָקָה דָּם הַשָּׁפוּךְ, וְנֶעֱנַשׁ בְּנָע וָנָד רֹאשׁ לְשֹׁפְכֵי דָמִים,{{ש}} {{סי|וְ}}הִתְוַדָּה עַל־פֶּשַׁע וְנִתַּן־לוֹ אוֹת, פֶּן־יִשָּׁפֵךְ דָּמוֹ בָּאָדָם׃ {{סי|זֶ}}ה, חִבֵּשׁ עֶצֶב יְצִיר קַדְמוֹנִי, כִּי־הֵחֵל שְׁתוֹת כּוֹס מָסוּךְ לְדֹרוֹת,{{ש}} {{סי|זָ}}כַר לָתֵת זֶרַע לַזֹּרֵעַ, לְהַחֲלִיף לוֹ פְּרִי הָאֻמְלָל;{{ש}} {{סי|זַ}}רְעוֹ הִשְׁרִישׁ שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְשִׂגְשֵׂג נִטְעוֹ עֲשׂוֹת פְּרִי בְאֻשִׁים.{{ש}} {{סי|זָ}}מְמוּ וְהֵחֵלּוּ דוֹר עֲקַלְקַלּוֹת לְהָמִיר בְּשֵׁם אֱלִיל שֵׁם אֵל אֶחָד,{{ש}} {{סי|זַ}}עַף מַיִם עֲצֻרִים עֲלֵיהֶם קָרָא, פָּרְצוּ גְבוּלָם וַיַּהַפְכוּ אָרֶץ;{{ש}} {{סי|זֵ}}כֶר תִּקְוַת אֱנוֹשׁ הֶאֱבִיד מֵאָרֶץ, וְשָׁטַף יְסֹדֵי סְפִיחֵי עֲפַר־אָרֶץ,{{ש}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים אֲשֶׁר בַּעֲצֵי־יַעַר עַד דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא־עָשׂוּ פֶּרִי,{{ש}} {{סי|זַ}}ךְ וְתָמִים בְּקִרְבָּם נִמְצָא, וְרֵיחַ מִפְעָלָיו כְּרֶקַח בְּדֹרֹתָיו.{{ש}} {{סי|זָ}}דוּ וּמָרְדוּ בְּשִׁבְעַת יְמֵי נוּגָה וּמֵרֹב כָּל־טוֹב אָמְרוּ לָאֵל סוּר,{{ש}} {{סי|זֹ}}עֲמוּ בְּמֵי מַעְלָה וְדֻכְּאוּ בְּמֵי מָטָּה, וְרָצָהוּ צַדִּיק בְּשַׁי מֵעֲבֹר מֵי־נֹח׃ {{סי|חֻ}}דְּשׁוּ פְנֵי־חֶלֶד וְשָׁבוּ לְקַדְמָתָן מִמְּתֵי מִסְפָּר יֹצְאֵי מִמַּסְגֵּר.{{ש}} {{סי|חָ}}שְׁבוּ וְנוֹעֲצוּ אָז דּוֹר חֲמִישִׁי לָרוּם וְלָשׂוּם קֵן בַּמָּרוֹם;{{ש}} {{סי|חַ}}י לֹא בִצֵּר מֵהֶם מְזִמָּה, מֵלִיץ לְלֵצִים חֶפְצָם הִשְׁלִים.{{ש}} {{סי|חִ}}לֵּק שְׂפַת לְשׁוֹן בַּעֲלֵי מַחֲלֹקוֹת וְכֻתְּתוּ זֶה בָזֶה וְנִלְחֲמוּ לְמַשְׁחִית,{{ש}} {{סי|חָ}}לְפוּ כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵינָם, וְהוּקַם צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם.{{ש}} {{סי|חָ}}שַׁב לְהָבִין סוֹד מִפְעֲלוֹת הַמִּתְנַהֲגִים בְּשֹׁטֵר וּמֹשֵׁל,{{ש}} {{סי|חֲ}}זוֹתוֹ מְרוּצַת שׁוֹאֵף וְזוֹרֵחַ שָׂשׂ כְּגִבּוֹר בְּצֵאתוֹ וְחַלָּשׁ בְּבֹאוֹ{{ש}} {{סי|חַ}}לּוֹנֵי שַׁחַק אֲשֶׁר בְּקֵדְמָה וָיָמָּה, אֲשֶׁר בָּם תְּנַתֵּר לְבָנָה יוֹם יוֹם,{{ש}} {{סי|חִ}}צֵּי בְרָקִים וְזֹהַר כּוֹכָבִים רָצִים וְשָׁבִים, אִישׁ לֹא נֶעְדָּר,{{ש}} {{סי|חָ}}כַם סוּג לֵב וְשָׂכַל מֵאֵלָיו, וְשָׂח: אָדוֹן לָאֵלֶּה, אַחֲרָיו אָרוּצָה! {{סי|טֶ}}רֶם הִקְדִּים אֵל בֵּרַר לוֹ דָּרֶךְ, לֶךְ־לְךָ מִמָּוֶת לְדֶרֶךְ חַיִּים.{{ש}} {{סי|טָ}}הוֹר בְּמַעֲשָׂיו דִּבֶּר גְּבוּרוֹת: נָא אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט שְׁפָט־נָא בְּרַחֲמִים!{{ש}} {{סי|טָ}}רַף רוֹזְנִים בְּלֹא מָגֵן וָחָרֶב, שִׂגְּבוֹ מֵאֵשׁ, עֲזָרוֹ בַמִּלְחָמָה.{{ש}} {{סי|טֶ}}בַע חוֹתַם בְּרִית שָׂם בִּשְׁאֵרוֹ, בָּהּ תֵּפֶן פֹּעֶרֶת וְאָז תִּקְפֹּץ פִּיהָ.{{ש}} {{סי|טַ}}רְפֵּי צֶמַח זְקֻנִים הֵנֵצוּ בוֹ, בְּהִפָּתֵחַ מָקוֹר לַעֲרוּגַת חֹרֶב.{{ש}} {{סי|טָ}}פַשׁ דּוֹרוֹ וְצוּר לֹא הִכִּירוּ, וְהוֹדִיעָם בְּאֵשֶׁל שֵׁם אֵל עוֹלָם.{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח בֹּחֵן מְנַסֵּהוּ עָמַס עַל־שֶׁכֶם וְגַם מָשַׁל בַּיֵּצֶר תֵּת שֵׂיוֹ לַזָּבַח,{{ש}} {{סי|טֶ}}נֶא בִכּוּרִים לְמִנְחָה הוֹבִיל, אָב לֹא־חָמַל, בֵּן לֹא־אֵחַר;{{ש}} {{סי|טָ}}בַח בַּעֲדוֹ שֶׂה, בְּעֵת תָּפַשׂ חֶרֶב מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר צָעֲקוּ בַּבֶּכִי,{{ש}} {{סי|ט}}וֹב וְרַחוּם שָׂח אַל־תַּשְׁחֵת נָעַר, נִרְצָה פָּעָלְכֶם כְּזֹבֵחַ וְנִזְבָּח׃ {{סי|יֻ}}סַּד אִישׁ תָּם בְּפִתְחֵי תְעוּדָה, טֶרֶם תֵּאָמֵר שִׁנֵּן אֲמָרֶיהָ,{{ש}} {{סי|יָ}}הּ מֵעוֹלָם בּוֹ נִתְפָּאַר וּבִשְׁמוֹ לְעוֹלָם יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת;{{ש}} {{סי|י}}וֹדְעוֹ נִצָּב עָלָיו בַּמָּלוֹן וְשָׂח: אֲנִי שֹׁמְרֶךָ, צֵל עַל־יְמִינֶךָ.{{ש}} {{סי|יֹ}}רְדִים וְעֹלִים קְדֹשִׁים לַמַּעֲנֵהוּ, לְהַכִּיר תָּאֳרוֹ חָקוּק בַּמְּרוֹמִים;{{ש}} {{סי|י}}וֹצֵר חִסְּרוֹ מְעַט מֵאֱלֹהִים, לְיַחֵם בְּמַקְלוֹת כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר;{{ש}} {{סי|יִ}}רְאַת חָזוֹן אֲרַמִּי בִּעֲתָתְהוּ: אַל־תִּגַּע בַּבֵּן עָמוּס מִנִּי־בָטֶן;{{ש}} {{סי|יִ}}דּוֹד אֵשׁ לֹהֵט בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וְנִתְחַנַּן בַּבֶּכִי;{{ש}} {{סי|יֶ}}שַׁע הִפְלִיא לוֹ מֵחֲגוּר חָרֶב, שֹׂטֵם וְשֹׁמֵר אֵיבַת עוֹלָם.{{ש}} {{סי|יָ}}רַשׁ תַּאֲוַת בִּרְכֹת הוֹרָיו, שְׁנֵים־עָשָׂר שֵׁבֶט כְּשֹׁטְרֵי הָרָקִיעַ,{{ש}} {{סי|י}}וּחַד שְׁלִישִׁי לִרְאוֹת פְּנֵי־מֶלֶךְ, לְשׁוֹרֵר, לְשָׁרֵת, לָבוֹא חֲדָרָיו׃ {{סי|כְּ}}עֵץ שָׁתוּל עַל־פַּלְגֵי מָיִם, הִפְרִיחַ מַטֵּהוּ שְׁלֹשֶׁת בַּדֵּי קֹדֶשׁ,{{ש}} {{סי|כְּ}}פוּפֵי סֵבֶל לָאֹהֶל וּקְרָשָׁיו, תֹּקְעֵי יָתֵד, פֹּרְשֵׂי יְרִיעָה,{{ש}} {{סי|כָּ}}תֵף נְטוּיָה כְּעֶגְלָה מְלֻמֶּדֶת לְעֹל עֲבֹדַת קֹדֶשׁ אֲדוֹן כָּל־הָאָרֶץ.{{ש}} {{סי|כְּ}}גֶפֶן אַדֶּרֶת יְפַת פְּרִי וְעָנָף הִצְמִיחַ עַמְרָם מִשֹּׁרֶשׁ לֵוִי,{{ש}} {{סי|כִּ}}י שִׁלַּח שְׁלֹשֶׁת שָׂרִיגֵי חָמֶד: מְכַהֵן וְרֹעֶה וְאִשָּׁה נְבִיאָה.{{ש}} {{סי|כְּ}}גֶשֶׁת עֵת דֹּדִים פִּרְחוֹ; הוּקַם לִשְׁבֹּר מֹסְרוֹת צֹעַן לִפְרֹץ גֶּדֶר שֹׁעַל,{{ש}} {{סי|כֻּ}}סָּה בֶּעָנָן וְנִתְקַדַּשׁ שָׁבוּעַ, נִצָּב בַּתָּוֶךְ בְּעֵת מַתָּן אֹמֶר, {{ש}} {{סי|כֹּ}}חַ אַדִּירִים לְפָנָיו נִכְנָעוּ, מִמּוֹרָאוֹ לֹא־עָמַד אִישׁ,{{ש}} {{סי|כִּ}}לְכֵּל צֹאן קֹדֶשׁ שְׁאֵר בִּישִׁימוֹן וְלֶחֶם שְׁחָקִים עַד־בֹּאָם לָאָרֶץ.{{ש}} {{סי|כֹּ}}רְתָה בְרִית עִם־עַלְמָה תּוֹפָפֶת, גָּוְעָה וְנֶאֶסְפָה וְלֹא־הָיָה מָיִם. {{סי|לִ}}וּוּי עַנֲנֵי הוֹד יְדִידִים נֵחַנֲנוּ עַל־יְדֵי מְכַהֵן בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר,{{ש}} {{סי|ל}}וֹ וּלְזַרְעוֹ בְּרִית אֱמֶת נֶחְקָקָה, בַּל־תַּשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית הַנִּיחֹחַ.{{ש}} {{סי|לְ}}קִנְאַת חֲמַת־גֶּבֶר גְּמוּל גָּמַל אֵל וְחֻדַּשׁ חֻקּוֹ לְדֹרֹת עוֹלָם.{{ש}} {{סי|לְ}}זָר לֹא־יָאֲתָה נַחֲלַת כְּבוֹדָם, לֹא יִירַשׁ אֱנוֹשׁ מַתַּת חֶלְקָם,{{ש}} {{סי|לְ}}צַלְמָוֶת הוּרְדוּ עֲדַת אַנְשֵׁי־שֵׁם, וְהוֹשִׁיבוּ עֹז מֶלֶךְ בְּבֵית הַחָפְשִׁית;{{ש}} {{סי|לֹ}}א יְקַנְאוּ בְּחֶבֶל אֲחֻזַּת אַחִים, אֱלֹהִים נִקְרָא מְנָת־גּוֹרָלָם,{{ש}} {{סי|לֶ}}חֶם הָאִשִּׁים לָהֶם הוּכָן, כְּהִתְקָרְבָם לָאֵל בְּעֵת רִחוּק עֵגֶל.{{ש}} {{סי|לִ}}מְּדָם מְחֹקֵק סִדְרֵי עֲבֹדָה, כִּי בְשִׁבְתָּם פֶּתַח עֲלֵיהֶם הָפְקָד{{ש}} {{סי|לִ}}רְחֹץ, לָסוּךְ, לְקַדֵּשׁ בְּדָם וָשָׁמֶן, לִלְבֹּשׁ בַּדִּים וְלַחֲגֹר בְּמֵזַח,{{ש}} {{סי|לְ}}מַלֵּא יָדָם יָמִים שִׁבְעָה – וַיְשִׂימֶהָ לְחֹק לְדֹרֹת עוֹלָם,{{ש}} {{רווח|9}}כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה יְיָ לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׃ {{סי|מִ}}שְׁפָּחוֹת בְּרוּרִים גּוֹרָל יָטִילוּ, לְגַדֵּל סָגָן לַעֲלֹתוֹ בֶעָשׂוֹר.{{ש}} {{סי|מֵ}}עֶרֶשׂ יְצוּעוֹ שְׁאֵרוֹ יַבְדִּילוּ, פֶּן‏־יִטְמָא שָׁבוּעַ בְּשִׁגֲגַת נִדָּה;{{ש}} {{סי|מְ}}קוֹם עֲצֶרֶת סְגָנִים בֵּית מוֹשָׁבוֹ, הֲלוֹא שָׁם יָלִין כָּל־יְמֵי שִׁבְעָה,{{ש}} {{סי|מַ}}עֲלֶה מִנְחָה וְנֹתֵן סַמִּים, וְעֹרֵךְ נֵרוֹת וְרִאשׁוֹן בְּרֹאשׁ וָרָגֶל;{{ש}} {{סי|מִ}}מְכַּר שַׁבָּתוֹת וְחֵלֶק מִשְׁמָרוֹת חֶלְקוֹ בְרֹאשׁ כְּנֶגֶד כֻּלָּם.{{ש}} {{סי|מַ}}חְכִּימֵי פֶתִי יַעֲמִיתוּ־לוֹ, לְחַנְּכוֹ, לְשַׁנְּנוֹ בְּחֻקֵּי עָשׂוֹר,{{ש}} {{סי|מַ}}רְאִים לוֹ בְּעֶרֶב יוֹם סְלִיחָה פָּרוֹ וְאֵילוֹ וְזִבְחֵי קָהָל;{{ש}} {{סי|מַ}}ה־נָּאָה עֲבֹדָתְךָ – יֹאמֵרוּ – חֲזַק וֶאֱמַץ כִּי כָל־אֵלֶּה פְּעָלֶיךָ!{{ש}} {{סי|מַ}}אֲכָל יַמְעִיטוּ מִמֶּנּוּ לְעֵת עָרֶב, פֶּן־יֵרָדֵם וְיִקֶר מִקְּרֵה־לָיְלָה,{{ש}} {{סי|מְ}}חַנְּכָיו יְחַבְּרוּהוּ לְזִקְנֵי מַטֵּהוּ, וּבְבֵית רֹקְחֵי רֶקַח בַּשֵּׁם יַשְׁבִּיעוּהוּ׃ {{סי|נֶ}}עְגַּם בִּבְכִי כִּי הֻרְשָׁע כְּפֶתִי, וְהֵם יִבְכּוּ פֶּן צַדִּיק יַרְשִׁיעוּ.{{ש}} {{סי|נְ}}עִמוֹת מִדְרָשׁ וּמִקְרָא יְשׂוֹחֵחוּ, אַף בִּכְתָבֵי קֹדֶשׁ הֵם יַעֲסִיקוּהוּ;{{ש}} {{סי|נַ}}פְשׁוֹ יְשׁוֹבֲבוּ בְּשִׂיחַ מַלְכֵי־קֶדֶם, אִם־בַּעַר הוּא וְלֹא־לָמַד לֶקַח.{{ש}} {{סי|נֹ}}תְנִים שָׁאוֹן בְּעִיר הוֹמִיָּה לְהַשְׂבִּיעוֹ נְדֻדִים עֲדֵי־נָשֶׁף,{{ש}} {{סי|נָ}}טָה לָנוּם שְׁנָתוֹ יַפְרִידוּ בִּנְעִימַת אֶצְבַּע צְרָדָה, בְּפֶה וְלֹא־בְכִנּוֹר.{{ש}} {{סי|נֹ}}צְרֵי חֻקִּים בֹּזְזֵי מִצְוֹת, לְהָרִים דֶּשֶׁן חֲצוֹת לַיְלָה הִקְדִּימוּ;{{ש}} {{סי|נֶ}}הֶדְפוּ רָצִים בְּמַעֲלוֹת מִזְבֵּחַ, וְשָׁקְדוּ בְּפַיִס לְהַשְׁבִּית מְדָנִים.{{ש}} {{סי|נ}}וֹעֲלוּ וְטָבְלוּ וְעָמְדוּ עֲטָרָה וְהֵפִיסוּ תְחִלָּה עַל־תְּרוּמַת דָּשֶׁן;{{ש}} {{סי|נִ}}צְבְּעוּ שֵׁנִית עַל־מַעֲשֵׂה כֶבֶשׂ וְעַל־דִּשּׁוּן מִזְבֵּחַ פְּנִימִי וְנֵרוֹת;{{ש}} {{סי|נִ}}תְחַדְּשׁוּ שְׁלִישִׁי לְסַמִּים, רְבִיעִי בְּתַעֲרוּבוֹת לְעֵרֶךְ הַנְּתָחִים׃ {{סי|שַׂ}}ר פָּקִיד נְגִיד מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ שָׁלַח לְקָדִים צִירֵי אֱמוּנָה,{{ש}} {{סי|שָׂ}}ח לָמוֹ: הַבִּיטוּ אִם־עָלָה הַשָּׁחַר, אִם־הֵפִיץ אוֹר קָדִים עֲלֵי־אָרֶץ,{{ש}} {{סי|סִ}}פְּרוּ־לוֹ כִּי בָרַק נֹגַהּ וְרָץ לְמִקְוֵה טֹהַר לְבֵית הָעֲזָרָה;{{ש}} {{סי|סָ}}כוּ מְחִיצַת שֵׁשׁ בֵּינוֹ לְבֵין עָם לִנְהַג־בּוֹ בְּגֹדֶל בְּלִי־חֲזוֹת מַעְרֵהוּ;{{ש}} {{סי|שִׂ}}מְלַת עֹרוֹ יְמַהֵר יִפְשָׁט, וַיֵּרֶד וַיִּטְבֹּל וַיַּעַל וַיִּסְתַּפָּג,{{ש}} {{סי|סָ}}גָן הַמַּלְבִּישׁ יְעָטָהוּ בַדִּים, וַיֹּסֶף לְגַדְּלוֹ בַּעֲדִי בִגְדֵי־פָז;{{ש}} {{סי|שָׂ}}שׂ בְּמַעֲטֵה הוֹד וְלֵב לֹא־יַגְבִּיהַּ, לְבָשָׁם לִכְבוֹד אֵל וְלֹא לַמַּעֲנֵהוּ.{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר מִלְחָמוֹת בָּהֶם יִשְׁאָל, וְעֵינָיו לְמוֹרֵהוּ כְּתַלְמִיד לָרָב;{{ש}} {{סי|ס}}וֹד יְגַלֶּה־לּוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים, אִם־עָלֹה אִם־חָדֹל, אִם־לְחֶרֶב אִם־לְיֵשַׁע.{{ש}} {{סי|סֹ}}לּוּ לֵאלֹהִים בְּנֵי גוֹי גָּדוֹל, קָרוֹב בְּכָל־עֵת לְבַשֵּׂר יְשׁוּעוֹת׃ {{סי|עָ}}לַץ כְּמַלְאָךְ בְּשִׁבּוּץ מִכְנְסֵי־בָד כְּפָרָשׁ מוּכָן צִיר אֱמֶת לְשֹׁלְחָיו,{{ש}} {{סי|עֶ}}רְוַת זִמָּה בָּהֶם יְכַסֶּה, כִּי כֵן מִצְוָתָם לְכַסּוֹת עֶרְוָה;{{ש}} {{סי|עַ}}לְמוּת קוֹמָה יְמַלֵּא בִּכְתֹנֶת כְּפוּלָה מְשֻׁבֶּצֶת עַד־פַּסֵּי יָד,{{ש}} {{סי|עֲ}}וֹן בֵּית יַעֲקֹב יְכַפֵּר בָּזֹאת, מֹכְרֵי צַדִּיק עַל־כְּתֹנֶת פַּסִּים;{{ש}} {{סי|עֹ}}ז אַבְנֵט הִתְאַזַּר בְּמֵזַח אֲרוּג־בָּד, וְלֹא־כִלְאַיִם כְּכָל־יְמֵי שָׁנָה,{{ש}} {{סי|עֲ}}טֶרֶת רֹאשׁוֹ כְּהוֹד הַמְּלוּכָה, צְנִיף צְפִירַת שֵׁשׁ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת;{{ש}} {{סי|עָ}}טוּי מְעִיל תְּכֵלֶת כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, מְמַלֵּא בֵית־יָד גְּלִילֵי זְרֹעָיו,{{ש}} {{סי|עָ}}גֹל שְׂפַת־פִּיו, רֹאשׁוֹ כְתַחְרָא, מֵסַב קָלַע בְּלִי לְהִקָּרֵעַ,{{ש}} {{סי|עַ}}ל־פְּאַת שׁוּלָיו רִמֹּנֵי צְבָעִים וּפַעֲמֹנֵי פָז סָבִיב בַּתָּוֶךְ,{{ש}} {{סי|עֵ}}ת יַשִּׁיקוּ קוֹל זֶה בָּזֶה יְכַפֵּר בְּעַד־קוֹל מַכֵּה רֵעַ בַּסָּתֶר׃ {{סי|פְּ}}עֻלַּת חֹשֵׁב אֲרִיגַת הָאֵפוֹד, מָשְׁזָר שֵׁשׁ שָׁנִי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן,{{ש}} {{סי|פְּ}}תִיל זָהָב נִטְוֶה בְּכָל־חוּט, וְנִתְלַבַּשׁ בּוֹ מִלֵּב וְעַד־טַבּוּר,{{ש}} {{סי|פִּ}}נּוֹת כְּתֵפָיו כְּזֹהַר הַמְּאֹרֹת, מַבְהִיקוֹת אוֹר מֵאַבְנֵי הַשֹּׁהַם,{{ש}} {{סי|פִּ}}תֻּחָם בְּשָׁמִיר זִכְרוֹן שְׁבָטִים הַמִּתְחַלְּקִים בְּשֵׁמוֹת וְאֹתוֹת;{{ש}} {{סי|פֵּ}}רַשׁ מִמֶּנּוּ חֵשֶׁב הָאֵפוֹד, אָרוּג כְּמַעֲשֵׂהוּ, וַיַּעַנְדוֹ לַאֲחוֹרָיו,{{ש}} {{סי|פֹּ}}רֵק עֲוֹן צַו רֹאשׁ דִּבְּרוֹת קֹדֶשׁ, אֲפֻדַּת מַסֵּכַת אֱלֹהֵי זָהָב;{{ש}} {{סי|פְּ}}נֵי לֵב הָאֵפוֹד קָרַע זֶרֶת עַל־זֶרֶת מְקוֹם יְרֻכַּס חֹשֶׁן בְּטַבְּעֹת זָהָב,{{ש}} {{סי|פָּ}}קַד טוּרֵי אֶבֶן כְּמִסְפַּר דְּגָלִים שְׁמָם חָקוּק בָּם וַיְמַלְּאוּ חֹשֶׁן,{{ש}} {{סי|פָּ}}ז מֻסַבֹּת בְּמִלֻּאֹתָם, מַרְאֵה דְמוּתָם כְּמַרְאֵה עֵינָיִם;{{ש}} {{סי|פֶּ}}רֶץ דְּבָקִים בֵּין אֵפוֹד לְחֹשֶׁן יְכַסֶּה בְּשַׁרְשְׁרֹת עֲבֹתֹת הַזָּהָב׃ {{סי|צִ}}יץ פָּז מֻקָּף צִצֵּי פְנִינִים דִּבֵּק וְחִבַּר לְנֵזֶר הַקֹּדֶשׁ;{{ש}} {{סי|צְ}}נִיף הוֹד שָׂם בַּמֵּצַח וְעָלָיו הַצִּיץ וְשִׁטַּת שֵׂעָר בֵּינוֹ לְמִצְנָפֶת,{{ש}} {{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים שֵׁם הַנַּעֲרָץ חָקוּק עַל־צִיץ בְּמִּכְתַּב חוֹתָם,{{ש}} {{סי|צֹ}}אַת טֻמְאַת עֲוֹן דָּם וָנֶסֶךְ יְרַצֶּה הַצִּיץ כְּנִיחֹחַ טָהוֹר.{{ש}} {{סי|צִ}}יץ נֹבֵל, תּוֹלַעַת וְלֹא־אִישׁ, נֶחְשָׁב לְשָׁרֵת לְחֵי הָעוֹלָם;{{ש}} {{סי|צֹ}}פֶה פְּנֵי־מֶלֶךְ וּבָא בְּחַדְרֵי־קֹדֶשׁ לָבֻשׁ בַּדִּים וְלֹא בְכֶתֶם אוֹפִיר!{{ש}} {{סי|צַ}}ו עֹנֶשׁ מִיתָה לְבָאֵי עֲזָרָה, לְהַרְחִיץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּבֹאָם,{{ש}} {{סי|צִ}}יר לָכֵן בְּטֶרֶם גִּשְׁתּוֹ לְשָׁרֵת יְמַהֵר יְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו;{{ש}} {{סי|צְ}}עִירָיו יַגִּישׁוּ אֵת תְּמִיד־הַשָּׁחַר, קְרָצוֹ וְקִבֵּל דָּמוֹ וְזָרָק,{{ש}} {{סי|צָ}}עַר לְהַקְטִיר קְטֹרֶת וּלְהֵיטִיב נֵרוֹת, לְהַקְרִיב רֹאשׁ וָנֵתַח חֲבִתִּים וָנָסֶךְ׃ {{סי|קָ}}דַם בְּצֵאתוֹ לְבֵית פַּרְוָה בַּקֹּדֶשׁ וְסָכוּ מְחִיצַת שֵׁשׁ בֵּינוֹ לְבֵין עָם,{{ש}} {{סי|קִ}}דַּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט וְעָטָה כְּלֵי בַד וְשָׁב וְנִתְקַדָּשׁ;{{ש}} {{סי|קָ}}רַב אֵצֶל פַּר חַטָּאתוֹ וְהוּא עֹמֵד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ :וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה, וְכָךְ הָיָה אֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר־נָא עַל־הַחֲטָאִים וְעַל־הָעֲוֹנוֹת וְעַל־הַפְּשָׁעִים שֶׁחָטָאתִי שֶׁעָוִיתִי שֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךְ: כִּי־בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ — וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהָעָם הָעֹמְדִים בָּעֲזָרָה וְהַמְּשַׁמְּשִׁים בַּהֵיכָל בִּזְמָן שֶׁשֹּׁמְעִים אֶת־הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ שֶׁהָיָה יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה הָיוּ כֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנֹפְלִים עַל־פְּנֵיהֶם וְאֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. אַף הוּא מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת־הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרֲכִים וְאֹמֵר לָהֶם: תִּטְהָרוּ! {{סי|קֵ}}דְמָה לְשַׁעַר אִיתוֹן לִצְפוֹן מִזְבֵּחַ יְלַוּוּהוּ בְכָבוֹד כֹּהֲנֵי מִשְׁנֶה,{{ש}} {{סי|קִ}}ימַת שְׂעִירִים הֲלוֹא שָׁם הָיְתָה וּכְלֵי בֵּית הַנָּחַת גֹּרָלוֹת זָהָב;{{ש}} {{סי|קֹ}}בְצָם עַל־יָד וְטֹרֵף וּמַעֲלֶה, זֶה לְחֵי עוֹלָם וְזֶה לְמִיתַת צוֹק.{{ש}} {{סי|קַ}}חְתּוֹ בְיָמִין פּוּר חָקוּק לַשֵּׁם, סָגָן יַשְׁמִיעַ־לוֹ הַגְבֵּהַּ יְמִינֶךָ,{{ש}} {{סי|קְ}}שִׁי מַעַלְלֵי־דוֹר בִּשְׂמֹאל אִם יַעַל, רֹאשׁ בֵּית אָב יָשִׂיחַ־לוֹ הַגְבֵּהַּ שְׂמֹאלֶךָ;{{ש}} {{סי|קָ}}פַץ וּנְתָנָם עַל־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים וְהִצְרִיחַ בְּקוֹל רָם: לַשֵּׁם חַטָּאת!{{ש}} {{סי|קָ}}שַׁר שָׁנִי בְּרֹאשׁ הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, דְּחָפוֹ לְמִדְבָּר וְזֶה לְבֵית שְׁחִיטָה. :וּבָא לוֹ שְׁנִיָּה אֵצֶל פָּרוֹ וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה, וְכָךְ הָיָה אֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר־נָא עַל־הַחֲטָאִים וְעַל־הָעֲוֹנוֹת וְעַל־הַפְּשָׁעִים שֶׁחָטָאתִי שֶׁעָוִיתִי שֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךְ: כִּי־בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ — וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהָעָם הָעֹמְדִים בָּעֲזָרָה וְהַמְּשַׁמְּשִׁים בַּהֵיכָל בִּזְמָן שֶׁשֹּׁמְעִים אֶת־הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ שֶׁהָיָה יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה הָיוּ כֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנֹפְלִים עַל־פְּנֵיהֶם וְאֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. אַף הוּא מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת־הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרֲכִים וְאֹמֵר לָהֶם: תִּטְהָרוּ! {{סי|רָ}}ץ כַּדָּת וְקִבֵּל דָּם בְּכֶלִי, וְאַחֵר יְמָרֲסֶנּוּ בְּמַעֲלוֹת אוּלָם.{{ש}} {{סי|רָ}}מַס כֶּבֶשׁ וְעָלָה לַמִּזְבֵּחַ וּבְיָדוֹ מַחְתַּת פָּז הָאָדֹם{{ש}} {{סי|רְ}}צָפִים מְלֵאָה מִפְּנֵי מַעֲרָב; יָרַד וְשָׂמָהּ בְּרֹבַד הַמַּרְצָפֶת.{{ש}} {{סי|רֵ}}עָיו יוֹצִיאוּ־לוֹ אֶת־הַכַּף וּכְלִי בֵית צְבִירַת דַּקַּת הַדָּק,{{ש}} {{סי|רָ}}קַח מְלֹא חָפְנָיו וְנָתַן לְתוֹךְ כָּף, נְטָלָהּ בִּשְׂמֹאל וּמַחְתָּה בְיָמִין;{{ש}} {{סי|רִ}}כֵּב כֹּבֶד יָמִין עַל־שְׂמֹאל וְהִשְׂמִיל בַּהֵיכָל בַּעֲקֵב הַפָּרֹכוֹת,{{ש}} {{סי|רִ}}גֵּל בְּקִרְבָּם מִנֶּגֶב לְצָפוֹן, וּבְהַגִּיעוֹ שָׁב עַד חֲצִי הַבָּיִת;{{ש}} {{סי|רָ}}אשֵׁי הַבַּדִּים כְּמַרְאֵה שָׁדַיִם לְחוּצִים בַּפָּרֹכֶת וְאֵין־דֶּרֶךְ לַעֲבֹר,{{ש}} {{סי|רָ}}ב־כֹּחַ יוֹדִיעַ וְיִדְחֶה בַפָּרֹכֶת וְיָבֹא בְּלִי־פֶסַע בֵּין־שְׁנֵי הַבַּדִּים,{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ עַפְרוֹת חֶלֶד, אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה מְקוֹם מְכוֹן אָרוֹן, שָׁם שָׂם מַחְתָּה׃ {{סי|שָׁ}}פַךְ בָּהּ קְטֹרֶת וְתִמֵּר עָשָׁן, וְהִצְדִּיד פָּנָיו וְיָצָא כְדַרְכּוֹ;{{ש}} {{סי|שִׁ}}וַּע בְּעַד־עָם בְּקֹצֶר בַּהֵיכָל, אֲשֶׁר לֹא יָשׂוּר רַב עַל־צָעִיר.{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹבֵב־לוֹ דָּם הַמְמָרֵס בּוֹ, וּבָא וְנִתְיַצַּב בִּמְקוֹם עָמְדוֹ;{{ש}} {{סי|שָׁ}}לַח אֶצְבַּע מְיֻמֶּנֶת וְטָבַל וְהִצְלִיף אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה בְּמִסְפָּר.{{ש}} {{סי|שָׁ}}ב וְשָׂמוֹ בְּכַן וְשָׁחַט שְׂעִיר עָם וְקִבֵּל דָּם וּבָא וְהִצְלִיף כְּדַרְכּוֹ;{{ש}} {{סי|שִׁ}}וָּהוּ בְּכַנּוֹ וְנָטַל דַּם פָּר וְכֵן יַזֶּה בָאֹהֶל מוּל אָרוֹן חוּצָה,{{ש}} {{סי|שָׁ}}ב וַיְמִירֶנּוּ בְּדַם הַשָּׂעִיר וַיִּפְעַל־בּוֹ כְּמִשְׁפַּט דַּם פָּר.{{ש}} {{סי|שָׁ}}לְמוּ כַדָּת הַזָּיוֹת פְּנִימָה, בְּלָלָם וְיָצָא לְחַטֵּא מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת,{{ש}} {{סי|שֶׁ}}יַּתְחִיל מִקֶּרֶן צָפוֹנָה מִזְרָחָה, וּבַמָּקוֹם יִגְמֹר שָׁם יַזֶּה שֶׁבַע;{{ש}} {{סי|שָׁ}}פַךְ שְׁאָר בַּחוּץ בַּיְסוֹד פְּנֵי פֶתַח, כִּי בָם יְכַפֵּר עַל־עֶזְרַת הַקֹּדֶשׁ׃ :וְאַחַר כָּךְ בָּא־לוֹ אֵצֶל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה, וְכָךְ הָיָה אֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטְאוּ וְעָווּ וּפָשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׁרָאֵל. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר־נָא עַל־הַחֲטָאִים וְעַל־הָעֲוֹנוֹת וְעַל־הַפְּשָׁעִים שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׁרָאֵל, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךְ: כִּי־בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ — וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהָעָם הָעֹמְדִים בָּעֲזָרָה וְהַמְּשַׁמְּשִׁים בַּהֵיכָל בִּזְמָן שֶׁשֹּׁמְעִים אֶת־הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ שֶׁהָיָה יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה הָיוּ כֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנֹפְלִים עַל־פְּנֵיהֶם וְאֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. אַף הוּא מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת־הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרֲכִים וְאֹמֵר לָהֶם: תִּטְהָרוּ! {{סי|תִּ}}כֵּן אִישׁ מוּעָד לְשַׁלְּחוֹ, וְעָלָה וְהִקְטִיר חֵלֶב פַּר וְשָׂעִיר;{{ש}} {{סי|תְּ}}קָפוּם בְּמֹטוֹת חוּץ לְמַחֲנֵה עִיר, שְׂרָפוּם כָּלִיל עוֹר וּבָשָׂר וָפָרֶשׁ.{{ש}} {{סי|תָּ}}אַר שָׂעִיר לְרֹאשׁ הַמִּדְבָּר, מְשָׁכוּהוּ לְשַׁנֵּן בְּחֻקֵּי עָשׂוֹר;{{ש}} {{סי|תְּ}}חִלָּה יְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וַיִּפְשַׁט כְּלֵי בַד וַיַּעַט כְּלֵי עָשְׁרוֹ.{{ש}} {{סי|תַּ}}ם הֶגְיוֹנוֹ פָּשַׁט וְטָבַל וְעָטָה שְׁמֹנָה בְגָדִים וְשָׁב וְנִתְקַדָּשׁ,{{ש}} {{סי|תְּ}}שׁוּרַת כְּבָשִׂים וְאֵילִים הִכְלִיל, קִדַּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשָׁט;{{ש}} {{סי|תִּ}}רְגֵּל פְּעָמָיו לְבֵית הַטְּבִילָה, טָבַל וְסִפַּג וְעָטָה כְלֵי בָד.{{ש}} {{סי|תַּ}}לְמוּדוֹ יַעַשׂ כְּדָבְרוֹ וְקִדַּשׁ וַיּוֹצֵא מִפְּנִימָה כַּף וּמַחְתַּת פָּר;{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן עֲבֹדַת כְּלֵי בַד הִשְׁלִים, קִדַּשׁ וּפָשַׁט וְהִנִּיחָם נֶצַח.{{ש}} {{סי|תָּ}}כַף טְבִילָה וְלָבַשׁ כְּלֵי פָז, וְשָׁב וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו;{{ש}} {{סי|תְּ}}מִיד הָעַרְבַּיִם יַעֲשֶׂה כַסֵּדֶר, וְהִקְטִיר קְטֹרֶת בֵּין נְתָחִים לָנֵסֶךְ.{{ש}} {{סי|תַּ}}כְלִית מַעֲשִׂים נֵרוֹת הִבְעִיר, פָּרַשׂ כַּפַּיִם, קִדַּשׁ וּפָשָׁט,{{ש}} {{סי|תִּ}}לְבֹּשֶׁת שְׁאֵרוֹ חֲנִיכָיו יָרִיצוּ, לְבָשָׁם בְּכָבוֹד וַיֵּצֵא בְּמָשׂוֹשׂ;{{ש}} {{סי|תָּ}}אֳרוֹ הֻקְרָן כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ, מְשַׁלֵּחַ לְשֹׁלְחָיו צְדָקָה וּמַרְפֵּא,{{ש}} {{סי|תְּ}}הִלָּה הִשְׁמִיעָם: לְכוּ שְׁתוּ בְלֶב־טוֹב, אֵל נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל־פֶּשַׁע!{{ש}} {{סי|תְּ}}מִימִים יְשָׁרִים לְנָוֵהוּ יְלַוּוּהוּ, שִׁמְחָה יַעֲשׂוּ בְּצֵאתוֹ בְלִי־פָגַע;{{ש}} {{סי|תֶּ}}ן־לָנוּ מוֹפֵת – בְּאָזְנָיו יֹאמֵרוּ – וְנֵדַע בַּמֶּה יְכֻפַּר עָוֹן; {{ש}} {{סי|תִּ}}תּוֹ צִיר שָׂעִיר, וְהוּא מְבַשֵּׂר יְשׁוּעוֹת – הִלְבִּין כַּשֶּׁלֶג אֹדֶם הַשָּׁנִי! [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:יוסי בן יוסי]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 0gtb12c2hakl6xdyrubck19cud09e3z 0 1732355 3079444 2958683 2026-08-27T22:04:06Z מו יו הו 37729 3079444 wikitext text/x-wiki {{הור2|רשות לסדר העבודה כמנהג צרפת (לפני סדר העבודה [[אתה כוננת עולם ברב חסד]]). מתוך מבחר השירה העברית (ברודי), עם שינויים ממקורות נוספים.}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {{סי|אֶ}}תֵּן תְּהִלָּה לָאֵל הַמְהֻלָּל, {{ר1}} אֲסַפֵּר בְּיִרְאָה מְעַט מִמַּעֲשָׂיו, {{ש}} {{סי|אֱ}}לוֹהַּ מֵעוֹלָם וְעַד־לֹא עוֹלָם, {{ר1}} לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לֹא־נוֹצַר אֵל׃ {{סי|בִּ}}לְבַדּוֹ הוּא וְאֵין־אִתּוֹ זָר, {{ר1}} אֹמֵר וְעֹשֶׂה וְאִישׁ לֹא נֶעְדָּר, {{ש}} {{סי|בְּ}}אֶחָד יִשְׁפֹּט וְאֵין־בּוֹ עַוְלָתָה, {{ר1}} אֱמֶת אִמְרָתוֹ וְעַל־שְׂפָתוֹ חָסֶד׃ {{סי|גִּ}}בּוֹר בַּכֹּחַ, נֹשֵׂא עָוֹן, {{ר1}} גְּדֹל הָעֵצָה וְעֹבֵר עַל־פָּשַׁע, {{ש}} {{סי|גֹּ}}לֶה עֲמֻקוֹת מִנִּי־חֹשֶׁךְ, {{ר1}} יֹשֵׁב בְּסֵתֶר וְרֹאֶה כָּל־סָתֶר׃ {{סי|דַּ}}עַת וּתְבוּנָה יֹצְאוֹת מִפִּיו, {{ר1}} וְעֵינָיו מְשֹׁטֲטוֹת וְעַיִן לֹא־תְשׁוּרֶנּוּ, {{ש}} {{סי|דְּ}}בָרוֹ הַמְשֵׁל וּמֶמְשַׁלְתּוֹ סֶלָה, {{ר1}} מָלֵא כָל־הָאָרֶץ וְרוֹם לֹא־יְכִילֶנּוּ׃ {{סי|הָ}}דוּר בִּלְבוּשׁוֹ הוֹד תִּפְאַרְתּוֹ, {{ר1}} הָדָר עֻזּוֹ וְכִשְׁמוֹ גְבוּרָתוֹ, {{ש}} {{סי|הָ}}אֵל תָּמִים, צוּר עוֹלָמִים, {{ר1}} הַכֹּל יַעֲבֹרוּן וְהוּא־לְבַד יַעֲמֹד׃ {{סי|וְ}}עַד־לֹא רָקַע תֵּבֵל עַל־תֹּהוּ, {{ר1}} וּמִקֹּלוֹת מַיִם אַדִּיר יַשְׁמִיעוּ, {{ש}} {{סי|וּ}}מָרוֹם שִׁבְתּוֹ וְהוּא־רָם עַל־כֹּל, {{ר1}} וּמַבִּיט אֶל־עָנִי וּנְכֵה־רוּחַ׃ {{סי|זַ}}רְתּוֹ תִּכְּנָה שָׁמַיִם בְּכֹחוֹ, {{ר1}} מְאֹרֹת וְכוֹכָבִים מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתָיו, {{ש}} {{סי|זָ}}מַם בַּמַּחְשֶׁבֶת וַתָּקָם וַתֵּעָשׂ, {{ר1}} יוֹעֵץ בְּלִבּוֹ וַתַּעֲמֹד עֲצָתוֹ׃ {{סי|חָ}}סִיד בְּמַעֲשָׂיו, רַחוּם לִמְנֻסָּיו, {{ר1}} צַדִּיק בִּדְרָכָיו וְקָרוֹב לְקֹרְאָיו, {{ש}} {{סי|חָ}}פֵץ לְהַצְדִּיק יְצוּרֵי כַפָּיו, {{ר1}} תָּמִיד יִשְׁקֹד בְּטוֹבַת בְּחִירָיו׃ {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם, רֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, {{ר1}} מַרְבֶּה לְזַכּוֹת, לְהָשִׁיב אַפּוֹ, {{ש}} {{סי|ט}}וּבוֹ בְּכָל־דּוֹר, מְדַבֵּר בִּצְדָקָה, {{ר1}} פְּאֵר רֹאשׁוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעָה׃ {{סי|יְ}}מִינוֹ פְתוּחָה לְכָל־שָׁבֵי פֶשַׁע, {{ר1}} אֹמֵר בְּכָל־עֵת: שׁוּבוּ וְאָשׁוּבָה! {{ש}} {{סי|יָ}}צַר מֵחֹמֶר צֶלֶם דְּמוּתוֹ, {{ר1}} רַחֲמָיו עַל־מַעֲשָׂיו, יֹדֵעַ יִצְרֵנוּ׃ {{סי|כֻּ}}לּוֹ כָבוֹד וְיַשְׁגִּיחַ בְּדַכָּא, {{ר1}} מַאֲזִין קוֹל לַחַשׁ רִנַּת לָשׁוֹן, {{ש}} {{סי|כָּ}}ל־צְבָא הַשָּׁמַיִם מִשְׁתַּחֲוִים לוֹ, {{ר1}} שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ יִכְרְעוּ לְפָנָיו׃ {{סי|לֹ}}א־נָטָה קָו נֶגֶד יְצוּרָיו, {{ר1}} בְּשִׁבְתּוֹ לְמִשְׁפָּט בְּרִיב לֹא־יַעְמִיק, {{ש}} {{סי|לְ}}מַעֲנוֹ פָעַל מִפְעֲלוֹת עוֹלָם, {{ר1}} קֹרֵא דֹרוֹת מִי יַעֲרָךְ־לוֹ? {{סי|מֵ}}עִמְקִי לֵב וְסִתְרֵי כְלָיוֹת {{ר1}} מֵבִין מַחְשְׁבוֹת כָּל־בְּנֵי אָדָם, {{ש}} {{סי|מֵ}}אָוֶן וּמֵעָמָל יַסְתִּיר פָּנָיו, {{ר1}} מֵרְאוֹת בְּרָע יַעְלִים עֵינָיו׃ {{סי|נֹ}}גַהּ סְבִיבָיו וְשָׁת־סִתְרוֹ חֹשֶׁךְ, {{ר1}} כִּי לֹא־יִרְאֵהוּ הָאָדָם וָחָי! {{ש}} {{סי|נ}}וֹרָא עֲלִילָה, תָּשֵׁב עַד־דַּכָּא {{ר1}} אֱנוֹשׁ, כִּי־יָשׁוּב וְיַאֲרִיךְ יָמִים׃ {{סי|שַׂ}}גִּיא כֹחַ, לֹבֵשׁ צְדָקָה, {{ר1}} מִי־אֵל כָּמוֹךָ אֶרֶךְ אַפַּיִם, {{ש}} {{סי|שֹׂ}}נֵא וּמְתָעֵב גָּזֵל בְּעוֹלָה, {{ר1}} אֹהֵב טְהָר־לֵב שְׁמֹעַ מִשַּׁי־טוֹב׃ {{סי|עֹ}}צֵר בְּגַעֲרָתוֹ וּמַחֲרִיב יַמִּים, {{ר1}} צֹרֵר בַּשִּׂמְלָה כָּל־מֵי בְרֵאשִׁית, {{ש}} {{סי|עֹ}}נֶה בְחַסְדּוֹ מִקַּרְנֵי רְאֵמִים, {{ר1}} מֹחֶה עֲוֹנוֹת כָּעָב וְכֶעָנָן׃ {{סי|פָּ}}עַל וְעָשָׂה הַכֹּל בְּדִבּוּר־פִּיו, {{ר1}} כִּי כָל דְּרָכָיו צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, {{ש}} {{סי|פִּ}}יו יֹאמַר זֹאת־עֲשׂוּ וִחְיוּ, {{ר1}} כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע׃ {{סי|צֹ}}פֶה רְחוֹקוֹת, נִשָּׂא וְנוֹרָא, {{ר1}} מְרוֹמָם כִּסְאוֹ וְשָׁפָל יִרְאֶה, {{ש}} {{סי|צֹ}}עֶה בְּרָב־כֹּחַ וְדֹאֶה עַל־כַּנְפֵי־רוּחַ, {{ר1}} בֹּחֵן לִבּוֹת וְאֵין־לְפָנָיו שִׁכְחָה׃ {{סי|קֹ}}רֵא בְקוֹל רָם: אֲנִי־אֵל וְאֵין־עוֹד, {{ר1}} שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, {{ש}} {{סי|קִ}}רְבוּ עָדַי בְּכֹחַ הַתְּשׁוּבָה! {{ר1}} וְאָזְנָיו קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל צַעֲקַת־דָּל׃ {{סי|רַ}}חוּם וְחַנּוּן שָׁפְטֵנוּ בְרַחֲמִים {{ר1}} וְצַדְּקֵנוּ, כִּי־אֲנַחְנוּ עָפָר וָאֵפֶר, {{ש}} {{סי|רָ}}ם בָּעֶלְיוֹנִים, מֶלֶךְ בַּשְּׁחָקִים, {{ר1}} שֹׁמֵעַ מִמְּרֹמִים זַעֲקַת אֶבְיוֹנִים! {{סי|שָׁ}}מַיִם כִּסְאוֹ וְהָאָרֶץ הֲדֹם־רַגְלָיו, {{ר1}} צְדָקָה שִׁרְיֹנוֹ וּמָאוֹר שַׂלְמָתוֹ, {{ש}} {{סי|שְׁ}}מוֹ נִקְרָא חַנּוּן וְרַחוּם, {{ר1}} בְּכָל דֹּר וָדֹר הִיא צִדְקָתוֹ׃ {{סי|תָּ}}מִים דַּרְכּוֹ וְאֵין־בּוֹ עָוֶל, {{ר1}} בְּכָל־בֹּקֶר יִתֵּן לְאוֹר מִשְׁפָּטוֹ, {{ש}} {{סי|תֹּ}}כֵן לִבּוֹת, רַב הָעֲלִילִיָּה, {{ר1}} מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת אֲדֹנָי. {{רקע אפור|כַּכָּתוּב: מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}}} {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי רשות לסדר העבודה]] [[קטגוריה:יוסי בן יוסי]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:מנהג צרפת]] 33eyh793txpmbt0fizrpdwpzqjp87ku 0 1732478 3079497 3078630 2026-08-28T08:24:42Z מו יו הו 37729 /* מנהג אשכנז המערבי */ 3079497 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= {{רקע אפור}} *תיקון חצות: ** [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]] ** [[קול ברמה נשמע ביללה]] ** [[עד מתי ה']] ** [[בהיכלך שמיר ושית]] ** [[על היכלי אבכה]] ** [[עורה נא ימינך רמה]] {{סוף}} *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[הבט משמים וראה]] *[[שומר ישראל]] *[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]] |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]]</small> |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== ===כללי=== * [[אור עולם באוצר חיים]] {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small> |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small> |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]</small> |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *<small>([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)</small> *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *תקיעתא: **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *תקיעתא: **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *<small>([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)</small> *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **<small>([[בהיות ארון בבית קדשי הקדשים]]) (וורמייזא)</small> **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אין לנו לא אשים ולא אשם]]{{הערה|נמצא גם במחזורי רעדעלהיים כמנהג אשכנז אבל לא במקורות אחרים למנהג זה.}} *[[תכפו עלינו צרות]] *[[תנות צרות לא נוכל]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[כתועים ואין לבקש]] *[[אם תעינו לא תתענו]] *[[תאות לב לא השגנו]] *[[תאמר למחות אשמינו]] *[[אורך תזריח לחשוכה]] *[[אופל אלמנה תאיר]] *[[תתן אחרית לעמך]] *[[תעינו מאחריך]] | *<small>([[לא ארמון על משפטו]]) (וורמייזא)</small> *[[תכפו עלינו צרות]] *[[תנות צרות לא נוכל]] *[[תאות לב לא השגנו]] *[[כתועים ואין לבקש]] *[[אם תעינו לא תתענו]] *[[תעינו מאחריך]] *[[תתן אחרית לעמך]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[תאמר למחות אשמינו]] *[[אורך תזריח לחשוכה]] *[[אופל אלמנה תאיר]] |} *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *<small>([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)</small> *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *<small>([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)</small> **[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#וחיות ארבע|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ועמך זכור למו|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואתה מקדם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואנחנו קמנו|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) * הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת"ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע"י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה"ב.}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}} <small>(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אמוניך שעה]] תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *עקידה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו) *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים) **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ה' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים) **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים==== {| class="wikitable" ! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא |- style="vertical-align: top;" | * [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}} * [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}} * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[חננו יי חננו]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[מלאכי רחמים]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל"ה, סליחות אוגשפורג רצ"ו), אין פזמון זה.}}{{ש}} * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}} | * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * שמע ישראל{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}} |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * <small>([[איך מכל אומות]])</small> * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] * <small>([[איך מכל אומות]])</small> * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי"ל ובמהר"ז יענט, בשינויים קלים מאד. ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אוי לי על שברי]] * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]]{{הערה|שם=אסב}} * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.|שם=אסב}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטי ברכת המזון= ;לנישואין *[[דוי הסר]] ;לברית מילה *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)#הרחמן הוא יזכנו|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א) =זמירות= {{הור2|שירים שאינם נדפסים עוד בימינו מסומנים {{סימון אפור|באפור}}}} ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] *{{סימון אפור|[[אשליך יגון ואנחה]]}} ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] *{{סימון אפור|[[ברבות עתים וימים]]}} *{{סימון אפור|[[אזי מים שטפוני]]}} *{{סימון אפור|[[אלי אלי חיש גואלי]]}} *{{סימון אפור|[[שומר יגיה חשכי]]}} ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *{{סימון אפור|[[ישמחו וירננו גיל במורא]]}} *[[אכלו משמנים]] *{{סימון אפור|[[אזכרה רחמיך]]}} ==פורים== * [[אגגי קם לאבד ידידים]] *{{סימון אפור|[[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]}} ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *{{סימון אפור|[[אחד יחיד ומיוחד אל]]}} *{{סימון אפור|[[ישמח חתן ושושביניו]]}} ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] =הערות= 5mwmlwr354uwcf7za8oe61fu5sx9p7r 0 1732627 3079485 3079087 2026-08-28T07:17:56Z בן עדריאל 9444 /* יום כיפור */ נדפס בתכלאל עץ חיים בלי ניקוד אחרי הסדר הנפוץ, וכן נדפס בתכלאל חבאן 3079485 wikitext text/x-wiki ==תפילות חול== *שחרית: [[אדון העולמים]] *לשני וחמישי: **[[אל תעש עמנו כלה]] **לשני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]] **לחמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]] ==תפילות שבת== *קבלת שבת: **[[לכה דודי]] **[[בר יוחאי]] **[[יגדל]] **לשבת ור"ח: [[שירו לאל נבוני]] *[[שלום עליכם מלאכי השרת|שלום עליכם]] *[[אל אדון]] *להכנסת ס"ת: [[אהוב נגלה על הר סיני]] *לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]], [[ישמח חתני]], [[קום חתן]] *[[אדון עולם]] *למוצ"ש: [[אליהו הנביא]] *לשבת זכור: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] ==ראש חודש== *לליל ר"ח: [[שער הרחמים]] ==ד' צומות== ===עשירי בטבת=== *[[וארץ שפל רומי וגדל שברי]] *[[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]] *[[שעה עליון לקול אביון]] *[[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]] *תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]] ===שבעה עשר בתמוז=== *[[וארץ שפל רומי יום דימה]] *[[אזי בבגדי אמרי דר מעוני|אז בבגדי]] *[[שעה נאסר]] *[[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]] *תחינה: [[ה' שטופה חטופה]] ===צום גדליה=== *[[אבלה נפשי וחשך תארי]] *[[יוקם דם עבדיך]] *תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]] ===צום אסתר=== *[[אגגי בהעמיקו]] *[[יחלת עבדיך]] *[[יהירים קמו]] *[[איך זרים אכזרים]] *תחינה: [[ה' אויב גבר]] ===לד' צומות=== *[[אנשי אמונה אבדו]] *[[תמהנו מרעות]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[אשמנו באומר ובפועל]] ==תשעה באב== ===ערבית=== *פתיחה: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]] *לפני איכה: [[למי אבכה וכף אכה]] *קינות: **[[זכור ה' - אקונן בכל שנה]] **[[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]] **[[מדי שנה קינה]] **[[על זה היה דוה לבנו]] **[[על יום חורבן היכל מקודש]] **[[אוי כי ירד אש]] **[[זכור ה' ליהודה ואפרים]] **[[אליכם עדה קדושה]] **[[אז בבית שביינו]] **[[עורה נא ימינך רמה]] **[[על היכלי חבלי כנחש הולך]] ===שחרית=== *קינות: **[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]] **[[ירדתי לתחתיות]] **[[דוק וחוג רעשו]] **[[שכינה צועקת בהרע]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[דממו שרפים]] **[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]] **[[אך זה היום]] **[[עד מתי ה']] **[[איכה צאן ההרגה]] **[[שאי קינה במגינה]] **[[גרושים מבית תענוגיהם]] **[[איך נוי שודד]] **[[אש תוקד בקרבי]] **[[אלי עדתי והילילי]] **[[שאו קינה בקול מרה]] **[[איך ידידות נפשי]] **[[שכורת ולא מיין]] **[[יונה מה לך מקוננת]] **[[יום אכפי הכבדתי]] **[[אומללה יולדת השבעה]] **[[איך נוי חטאתי השמימה]] **[[אבכה ועל שוד זבולי]] **[[יתומים היינו בארץ נכריה]] **[[עיני עיני יורדה מים]] **[[הרגת ביום אפך]] **[[שומרון קול תתן]] **[[קול יללה אשמיעה]] **[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] **[[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]] (שלם) **[[יום חובי ענה בי]] **[[אמרה ציון איך יצאוני בני]] **[[אח ועבד הדימוני]] **[[ארץ צבי תפרש כפיה]] **[[זכור ה' מה היה לאבותינו]] **[[אהה ידועת מכאובות]] **[[אמרה ציון מצאוני עווני]] **[[לשכינה עלתה]] **[[אללי לי אללי]] *להוצאת ס"ת: **[[על היכלי אבכה]] **[[על שוד היכלנו]] **[[ספר אמרי שפר]] **[[ספדי והילילי]] **קינה על הספר: [[קומי וספדי תורה]] **[[במקום אשרי העם]] **[[במקום ישמחו השמים]] *סיום: **לפני איכה: [[למי אבכה וכף אכה]] **אחרי איכה: [[אז בבית שביינו]] **נחמה: תרומם שפלה ===מנחה=== *[[נחמו נחמו - על חללי בת עמי]] *[[נחמו נחמו - אשא נס לגוים]] *[[אנא אב הרחמן אל עליון]] ==חופה== *[[אהוב מהר המור]] ==הצדקת הדין== *הצור תמים… אהוב הוא ה' אלהים אמת *נצדיק דין אהוב *הצור תמים… אהוב ירחמו *[[רחם נא עליו]] *צור ממעונו ==מספדות== *אהובי וחמודי נסע וילך *בזכרי יום הדין *אהוב ירחמו שוכן ערבות *אהוב ירחמו שוכן שמי שפר *אבכה ואקונן קינה אחר קינה *אהוב ירחמו שוכן שמי שפרה *אהוב ירחמו מרעיף מטרים *אהוב הוא ה' אלהים *אהוב ירחמו שוכן מרומים *נעימה בנשים ==רגלים== *בשבועות ושמחת תורה לאחר הוצאת ס"ת: [[אצולה לפנים]] ===ליל הסדר=== *בקידוש: [[תרומה הבדילנו]] *[[דיינו]] *בברכת אשר גאלנו: [[אתה גאלת את אבותינו]] ===תיקון הטל=== *[[שזופת שמש]] ===אזהרות=== *פתיחה: [[אמון יום זה]] *מצוות עשה: [[שמור לבי מענה]] *מצוות ל"ת: [[בצל שדי אחסה]] ===הושענות=== *[[הושענא למענך אלהינו]] *ליום א: **[[למענך אדיר באדירים]] **[[ענה אתויים]] **[[אנא אל אחד ושמו אחד]] *ליום ב: **[[למען אב עקד בן]] **[[ענה תאבי ישעך]] **[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] *ליום ג: **[[מארוד וארפד]] **[[ענה אוחזי ארבעה מינים]] **[[אנא האל הנקדש]] *ליום ד: **[[למען אב ידעך]] **[[ענה אומני חוקה נסוכה]] **[[אנא השם בכסאו]] *ליום ה: **[[למענך תקיף]] **[[ענה איומה]] **[[אנא המיחד לכבודו]] *ליום ו: **<nowiki>[</nowiki>[[למען אב נם יוקח נא]]<nowiki>]</nowiki> **<nowiki>[</nowiki>[[ענה איומים בעוז]]<nowiki>]</nowiki> **[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] *להושענא רבה: **(לפני ההקפות אומרים פיוטים מהימים הקודמים) **[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]] **[[יה איום זכור היום]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[אלהינו שבשמים]] ===תיקון הגשם=== *[[שפעת רביבים]] ===שמחת תורה=== *[[מברך רחמנא]] *[[אמונה יצרה]] *[[אשר בגלל אבות]] *[[שמחו בשמחת תורת משה]] *[[אנה משה רחימא]] *[[שמחו בשמחת תורה]] *[[חדו חדו רבנן]] *[[אשמחה בדודי]] *[[סימן טוב יהיה לכל]] *[[מפי אל]] (קצר) *[[מפי אל]] (ארוך) *[[כי בשם אדיר תצאון]] ==אשמורות== *[[ישן אל תרדם]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[בן אדם מה לך נרדם]] *[[קמתי ותדד שנתי]] *[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]] *[[שבט יהודה בדוחק ובצער]] *[[בעת רצון תחנתי]] *[[רחמנא אידכר לן]] *[[אנא כעב זדוני תמחהו]] *[[אנשי אמונה אבדו]] *[[תמהנו מרעות]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[אשמנו באומר ובפועל]] *[[אראלי מעלה]] *[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]] *[[אלהינו שבשמים]] *[[אלהים אתה ידעת]] *[[עננו אבינו]] *[[אדון הסליחות]] *[[אל רחום שמך]] *[[עשה למען שמך]] *[[דעני לעניי|דעני לעשיקי]] *[[אם אפס]] *[[למתודה חטאתיו]] *[[ה' איה חסדיך הראשונים]] *[[ה' שארית פליטת אריאל]] *[[ה' מושיב יחידים]] *[[אם אשמנו כתולע האדים]] *מרנות: **[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] **מתרצה ברחמים **[[שומר ישראל]] **[[מחי ומסי]] **[[רחמים פשוטים|רחמים בקשנו, חיים שאלנו]] **[[אליך ה' נשאתי עיני]] *[[אראלי מרומים]] *[[הושיענו למען שמך]] *[[אבינו מלכנו אבינו אתה|אבינו מלכנו רחם עלינו]] *[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] *[[אם תאהב דרך]] ==ראש השנה== *[[אחות קטנה]] *י"א בשחרית: [[שופט כל הארץ]] *לתקיעת שופר: **[[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רחמים להפתח]] **[[המלך ה']], [[ה' בקול שופר]] (לסירוגין) *סליחות לליל ב': **[[יעלו לאלף ולרבבה]] **[[רומה אלהים שמך לקדש]] **[[בליל זה בראש השנה]] **[[מנומם בעת קומם]] **[[שירו לאל שיר חדש]] **[[יום זה למול מלך ישפר]] **[[ישראל עם קדוש]] ==יום כיפור== *[[לך אלי תשוקתי]] *[[שמע קולי]] *[[יראים שלחוני]] *סדר העבודה: **פתיחה: [[ארוממך חזקי וחלקי]] **פתיחה: [[אערוך מדברי דתי]] **[[אתה כוננת עולם מראש]] **[[שנת אורה שנת ברכה]] **[[כאחלמה קבועה בעטרת]] **[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]] **[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]] **[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]] **[[אין לנו לא אשם ולא אשים]] **([[אבל בחטאינו]]) **[[שמם הר ציון]] **[[תאיר אורנו]] **([[תתמוך גורלנו]]) {{רקע אפור}} *סדר העבודה הישן: **פתיחה: [[אזכירה סדר עבודה]] **[[אמוני לבב]] **[[אשרי עין ראתה קדש הקדשים]] {{סוף}} *[[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות]] *[[אל נורא עלילה]] *סליחות לנעילה: **[[ידידיך מאמש]] **[[את גומל מערבות]] **[[בנשף קדמתי]] **[[עם ה' השלחה]] **[[עב קל ממרומיך]] **[[אשר לו כל תפילה]] **[[בני ישראל שמחו]] ===סליחות=== * פתיחה: [[בשם אלהי אברהם אפתחה]] *ליל יום כיפור: ** [[משתחוים להדרת קודש]] ** [[ירצה עם אביון]] ** [[דלתיך הלילה]] ** [[ישראל בחירי אל ילדי איתניך]] ** [[יצורים וצפון]] ** [[אשר לו ים וחרבה]] ** [[אלהים שחרתיך]] ** [[חרדתי ופחדתי מתגרת ידך]] *ליום: ** [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ** [[ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך]] ** [[רחמיך שאלתי]] ** [[יצו האל לדל שואל]] ** [[ילוד יעקב יצעק]] ** [[ימינך נושא עווני]] ** [[ידידי אל ברכוהו]] ** [[ביום זה כפור עוונינו]] ** [[ישראל עמך שמך במו קדש]] ** [[בעשור לחדש ביום בוא]] ** [[לשערי חסדיך]] ** [[ישראל עבדיך לפניך נאספים]] ** [[לכו נפיל פנינו]] ** [[יקירים אדירים]] ** [[שנאנים שאננים]] ** [[ידי דלים נחשלים]] ** [[יה שמך ארוממך]] ** [[יה למתי צפנת]] ** [[יצרי ראשית צרי]] ** [[יחו לשון חזות אישון]] ** [[שובי נפשי למנוחיכי (פיוט)|שובי נפשי]] ** [[יונה פותה]] ** [[יה אנה אמצאך]] ** [[אל איום שלח פדיום]] ** [[שטפוני דמעותי]] ** [[יעזוב רשע נתיבו]] ** [[מלך במעונך נשגב]] ** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]] ** [[אם עוונות יענו בנו]] ** [[לאט האל בעם נדכה]] ** [[אליך אלכה]] ** [[ליום להיטיב תקרא]] ** [[ירושלים למוגיך השקי]] ** [[ירושלים האנחי]] ** [[יונה נשאתה]] ** [[אלהי קדם מעונה]] ** [[יונות הושתו שכם]] ** [[יונה מה תהגי]] ** [[לכם בני ציון הכואבים]] ** [[יה מלאך שמך בקרבו]] ** [[יוני גאיות הומות בפחדן]] ** [[שבועה קבועה]] ** [[שכולה עכורה]] ** [[שנותינו ספו]] ** [[שולחה אמי בעוונותי]] ** [[שדודים נדודים]] ** [[שחורה ונאוה]] ** [[צור ישראל קדושו]] ** [[ציון וירושלים עד מה לא תרחמה]] ** [[צורנו הקשיבה]] ** [[צהלי יונה בתולת ישראל]] ** [[צר ומצוק מצאוני]] ** [[צדיק אתה ה' וישר משפטיך]] ** [[צמח בימינו תביא אלהינו]] ** [[צדקות אלהי אזכירה]] ** [[צדקנו אלהינו במשפטיך]] ** [[צוחתנו תשמעה]] ** סליחות מסידור רס"ג: *** [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *** [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]] *** [[תפן להקשיב ממעונים]] *** [[אזון שלש עשרה מדות]] *** [[תאחר מיום זכרון]] *** [[אשחר תשועתך]] *** [[תהום השוטף על ראשי צפה]] *** [[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]] *** [[אל תתעלם מתחנתי]] *** [[אביר יום העשור]] *** [[אערוץ ביום צומי]] *** [[אב הרחמן אשר הסליחה עמו]] *** [[אחננה לך רחום]] *** [[אמרתי נגזרתי]] *** [[הרבינו לפשוע]] ** [[דרכי שבעה רועים]] ===נצ'ד אלרחמים=== *[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה]] *[[אתאנו על שמך (פיוט)|אתאנו על שמך]] *[[רחמנא רחם עלן בקל ויעבור]] *[[הביטה וראה את אנחותינו]] *[[למה יאמרו הגוים (פיוט)|למה יאמרו הגוים]] *[[אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין]] *[[רחמנא דא היא אוריתך]] *[[אב הרחמן מלא רחמים]] *[[רחמנא חטינן]] *[[אל רחום שמך]] *[[עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]] *[[כשענית לאברהם]] *[[רחמנא ענינן בהדא שעתא]] *[[הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו]] *[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד]] *[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון]] *[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין]] *מרנות: **[[תורתא דמרביא]] **[[ה' את הוא אלהא מלך]] **[[אסתכל בעמך]] **[[ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא]] **[[ה' דבידיה אסו]] **[[ה' דסגיאין רחמוהי]] **[[ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה]] **[[מרן דבשמיא מר על כל מרי]] **[[את הוא אלהא דגלן]] **[[ה' אלהא דכל דמטמר]] **[[מלך עלמין דגלגלוהי]] **[[אכן אתה אל]] **[[במאי פומא נפתח]] **[[הא כעיני עבדיא]] **[[ה' אלהא את אמרת לכנישתא]] **[[שלמא לכון שארא דישראל]] **[[ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי]] **[[אנא אלהי הנאדר]] *[[אראלי מרומים]] *[[מכניסי רחמים]] cvess62vie375vspbhwuhvdixowz80d 0 1732646 3079551 2950414 2026-08-28T09:32:03Z מו יו הו 37729 3079551 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} <poem> {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|אַ}}פְּךָ וַחֲמָתְךָ {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|בִּ}}זָּה וְשִׁבְיָה {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|גָּ}}לוּת וְטִלְטוּל {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|דֶּ}}בֶר וּמַשְׁחִית {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|הֹ}}וָה עַל הֹוָה {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|וֶ}}סֶת עֲבוֹדָה זָרָה {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|זַ}}עַם וְעֶבְרָה {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|חֲ}}רוֹנָךְ וְקִצְפָּךְ {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|טִ}}נּוּף מַעֲשִׂים רָעִים {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|יֵ}}צֶר הָרָע {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|כִּ}}לְיוֹן עֵינַיִם {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|ל}}וֹחֲמִים וְלוֹחֲצִים {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|מַ}}לְאַךְ הַמָּוֶת {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|נֶ}}גֶף וְחָרוֹן {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|עַ}}יִן הָרָע {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|פִּ}}יק בִּרְכַּיִם {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|צָ}}רָה וְצוּקָה {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|קָ}}לוֹן וְחֶרְפָּה {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|רָ}}עֵי אָדָם {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|שִׁ}}לְטוֹנִים קָשִׁים {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|שְׁ}}מוּעוֹת רָעוֹת {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|תַּ}}חֲרוּת וְאֵיבָה {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} כָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת וְכָל מִינֵי יִסּוּרִים וָחֳלָאִים רָעִים. אָמֵן. </poem> [[קטגוריה:פיוטים]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 4et3mr2iewcrrnxia8imncn2yekdi1s 0 1732664 3079415 2958643 2026-08-27T21:05:36Z מו יו הו 37729 3079415 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''אלעזר'''}} {{סי|אִ}}פְנַנְתָּ עֲרוּגִים / {{סי|בְּ}}אֹמֶר נֶעֱרָגִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} {{סי|גּ}}וֹדֵר סִיגִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|דִּ}}לַּגְתָּ רְדִידִים / {{סי|הֶ}}גֶה מַרְבִּידִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} {{סי|וַ}}עַד אֲגוּדִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|זָ}}בַדְתָּ גִיהִים / {{סי|חֶ}}לֶד מַגִּיהִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} {{סי|לְ}}שִׁמְךָ מַנְוִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|מָ}}דַדְתָּ עַזִּים / {{סי|נִ}}זְעָפִים וְנִפְרָזִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} {{סי|ס}}וֹבֵל חֲזִיזִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|עָ}}רַגְתָּ פְרָחִים / {{סי|פְּ}}אֵר מְפַצְּחִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} {{סי|צ}}וֹפֶה צְלָחִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|קִ}}יַּמְתָּ לֹהֲטִים / {{סי|ר}}וֹגְשִׁים בְּלִהוּטִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} {{סי|שׁ}}וֹתֵל רְהִיטִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|תִּ}}כַּנְתָּ עֲלִיִּם / בְּסַעַר תְּלוּיִם{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} תּוֹכֵן בְּלוּיִם {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|אָ|1}}גַדְתָּ {{סי|לְ|1}}בוֹכִים / {{סי|עֲ|1}}רוּכִים {{סי|זְ|1}}כוּכִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} {{סי|ר|1}}וֹפֵשׁ פּוֹרְכִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשָׁךְ: נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה.{{ממס|תהלים צג ב}}}} [[קטגוריה:סדר בריות]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] jzebrhanzbq5mewvpm7nz01f05ze6if 0 1732853 3079410 3028452 2026-08-27T20:57:11Z מו יו הו 37729 3079410 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''אני יוסף בר יצחק'''}} '''וּבְכֵן מַה נֶּהְדַּר כֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ בְּשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ''' {{רן|כְּ{{סי|אַ}}חְלָמָה קְבוּעָה בַעֲטֶרֶת / כְּאֹדֶם קְשׁוּרָה בְכוֹתֶרֶת כְּ{{סי|נֹ}}פֶךְ בְּאֵפוֹד מוֹדַעַת / כְּ{{סי|יַ}}הֲלֹם בְּחֹשֶׁן נוֹדַעַת כְּ{{סי|יָ}}שְׁפֵה זוֹהֶרֶת בְּעַיִשׁ / כְּ[{{סי|וָ}}וֵי ]שֹׁהַם בְּעַמּוּדֵי שַׁיִשׁ כְּ{{סי|סֹ}}חֶרֶת מְמֻלָּאָה בְּמִכְתָּם / כְּ{{סי|פִ}}טְדָה מְשֻׁבֶּצֶת בְּחוֹתָם כְּ{{סי|בָ}}רֶקֶת זִיו הוֹד זוֹרֶקֶת / כְּ{{סי|רָ}}אמָה עַד מְאֹד מַבְרֶקֶת כְּ{{סי|יָ}}רֵחַ בְּהִלּוֹ בַּחֲבוּרָתוֹ / כְּ{{סי|צֵ}}את הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ כְּ{{סי|חַ}}מָּה בְּכוֹכְבֵי מְעוֹנַי / כְּ{{סי|קָ}}דוֹשׁ כְּמַלְאַךְ יְיָ.}} <noinclude>{{רקע אפור}}</noinclude>כַּכָּתוּב: כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת הוּא׃{{ממס|מלאכי ב ז}}<noinclude>{{סוף}} {{סוף}} [[קטגוריה:מראה כהן (פיוטים)]] [[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]] [[קטגוריה:חתימה]] kdb9shtu1t4xinykcwss9mfl7cq0oxz 0 1732854 3079450 3078622 2026-08-27T22:13:50Z מו יו הו 37729 מיון חדש ל[[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]]: "לא אשם" באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3079450 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח עדות המזרח== <קטע התחלה=מזרח/>{{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |colspan ="2" |גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין לָנוּ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|אָ}}שָׁם {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|אִ}}שִּׁים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|בַ}}דִּים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|בְ}}לוּלָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ג}}וֹרָל {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|גַ}}חֲלֵי אֵשׁ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|דְ}}בִיר {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|דַ}}קָּה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|הֵ}}יכָל {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|הַ}}ר הַמּוֹר |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|וַ}}עַד {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|וִ}}דּוּי בַּשֵּׁם |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|זֶ}}בַח {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|זְ}}רִיקָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|חַ}}טָּאת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|חֲ}}לָבִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|טָ}}הֳרָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|טְ}}בִילָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|יַ}}עַר הַלְּבָנוֹן |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|כַ}}פֹּרֶת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|כְ}}רוּבִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|לְ}}בוֹנָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|לֶ}}חֶם הַפָּנִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|מִ}}זְבֵּחַ {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|מְ}}נוֹרָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|נְ}}תִיחָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|נְ}}סָכִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|סֹ}}לֶת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|סַ}}מִּים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ע}}וֹלָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|עֲ}}בוֹדָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|פָ}}רֹכֶת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|פַּ}}ר הַחַטָּאת |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|צִ}}יּוֹן {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|צִ}}יץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|קִ}}דָּה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|קִ}}נָּמוֹן |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|רֵ}}יחַ סַמִּים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|רֵ}}יחַ נִיחוֹחַ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|שַׁ}}י {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|שְׁ}}לָמִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ת}}וֹדָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|תְ}}מִידִים. |}<קטע סוף=מזרח/> ==נוסח אשכנז== <קטע התחלה=אשכנז/>:'''וּמֵרֹב עֲו‍ֹנֵינוּ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |אֵין לָנוּ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|אִ}}שִּׁים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|אָ}}שָׁם |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|בַ}}דִּים {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|בְ}}לוּלוֹת |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ג}}וֹרָל {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|גַ}}חֲלֵי אֵשׁ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|דְ}}בִיר {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|דַ}}קָּה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|הֵ}}יכָל {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|הַ}}זָּיָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|וִ}}דּוּי {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} פַר חַטָּאת |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|זֶ}}בַח {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|זְ}}רִיקָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|חַ}}טָּאת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|חֲ}}לָבִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|טְ}}בִילָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|טָ}}הֳרָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|יַ}}עַר הַלְּבָנוֹן |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|כִ}}יּוֹר {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|כַ}}נּוֹ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|לְ}}בוֹנָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|לֶ}}חֶם הַפָּנִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|מִ}}זְבֵּחַ {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|מִ}}נְחָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|נִ}}יחֹחַ {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|נְ}}סָכִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|סֹ}}לֶת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|סַ}}מִּים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|עֵ}}רֶךְ {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|ע}}וֹלָה |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|פָ}}רֹכֶת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} כַפֹּרֶת |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|צִ}}יּוֹן {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|צִ}}יץ הַזָּהָב |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|קְ}}טֹרֶת {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|קָ}}רְבָּן |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ר}}וֹקֵחַ {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|רֵ}}יחַ נִיחֹחַ |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|שַׁ}}י {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|שְׁ}}לָמִים |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|ת}}וֹדָה {{רווח}} || {{מילת קבע|וְלֹא}} {{סי|תְ}}מִידִים. |}<קטע סוף=אשכנז/> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה|לא אשם]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 7uf1w7rw8qnrswfi78p6cnuv0aq5lbb 0 1732856 3079413 3040413 2026-08-27T20:58:47Z מו יו הו 37729 3079413 wikitext text/x-wiki {{הור2|תוספת לסדר העבודה במחזור אראגון}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אני שלמה קטן''' (כפול)}} '''וּבְכֵן מַה נֶּהְדַּר כֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ מִן הַקֹּדֶשׁ בְּשָׁלוֹם''' {{רן|בְּ{{סי|אֵ}}פוֹד חֹשֶׁן נִקְבַּעַת / בְּ{{סי|אַ}}בְנֵי טוּרִים אַרְבַּעַת בְּ{{סי|נֹ}}עַם אֹדֶם רְאוּבֵן לִטְעֹן / בְּ{{סי|נֹ}}גַהּ פִּטְדָה לְהַזְכִּיר שִׁמְעוֹן בִּ{{סי|י}}פִי בָרֶקֶת לְלֵוִי צְמוּדָה / בְּ{{סי|יִ}}קְרַת נֹפֶךְ לְהַזְכִּיר יְהוּדָה בְּ{{סי|שֶׁ}}פֶר סַפִּיר לְדָן מַפְלִיא / בְּ{{סי|שֶׁ}}זֶף יַהֲלֹם לְהַזְכִּיר נַפְתָּלִי בְּ{{סי|לֶ}}קֶט לֶשֶׁם לְגָד מְאַשֵּׁר / בְּ{{סי|לֶ}}קַח שְׁבוֹ לְהַזְכִּיר אָשֵׁר בְּ{{סי|מִ}}לּוּאֵי אַחְלָמָה לְיִשָּׂשכָר יַאֲהִילוּן / בְּ{{סי|מַ}}רְאֵה תַרְשִׁישׁ לְהַזְכִּיר זְבֻלוּן בְּ{{סי|הַ}}דְרַת שֹׁהַם לְיוֹסֵף מַזְמִין / בְּ{{סי|הִ}}לַּת יָשְׁפֵה לְהַזְכִּיר בִּנְיָמִן בְּ{{סי|קֶ}}רֶן אֵפוֹד מְלַמֵּד לְהוֹעִיל / בְּ{{סי|ק}}וֹל פַּעֲמוֹנִים עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל בְּ{{סי|טֹ}}הַר כְּתֹנֶת כְּצִיץ הַחוֹנֵט / בְּ{{סי|טֶ}}כֶס אֲפֻדַּת הָאַבְנֵט בְּ{{סי|נִ}}קְיוֹן מִצְנֶפֶת כְּנִיצוֹץ הַלַּהַב / בְּ{{סי|נֹ}}עַם צִיץ הַזָּהָב.}} {{סוף}} [[קטגוריה:מראה כהן (פיוטים)]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:חתימה]] 9n7eerte26pb2h0at8433xo5xp51cdk 0 1732918 3079409 2958627 2026-08-27T20:56:32Z מו יו הו 37729 3079409 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} '''מָה נֶהְדַּר כֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים בְּלִי פֶּגַע רָע''' {{הור|סימן: '''א"ב'''}} <poem> כְּ{{סי|א}}וֹר בָּקוּעַ בְּאֶשְׁנַבּוֹ כְּ{{סי|בָ}}חוּר עוֹמֵד עַל פִּרְקוֹ כְּ{{סי|גִ}}בּוֹר מְנַצֵּחַ בִּצְבָאוֹ כְּ{{סי|ד}}וֹרֵשׁ מוֹשֵׁךְ לֵב קְהָלוֹ כַּ{{סי|הֲ}}דַס קָשׁוּר בְּלוּלָבוֹ כְּ{{סי|וָ}}תִיק מְיֻשָּׁב בְּבֵית מוֹעֲדוֹ כְּ{{סי|זִ}}יו מַלְאָךְ בְּצוּרָתוֹ כְּ{{סי|חָ}}תָן מְפֹאָר בְּחֻפָּתוֹ כְּ{{סי|טַ}}ל חַיִּים בְּמוֹשָׁבוֹ כְּ{{סי|י}}וֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בְּעוֹנָתוֹ כְּ{{סי|כ}}וֹכַב הַנֹּגַהּ בַּמִּזְרָח כְּ{{סי|לָ}}בִיא גּוֹהֵר מִסֻּבְּכוֹ כְּ{{סי|מֶ}}לֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ כְּ{{סי|נָ}}בִיא מַבִּיעַ שִׂיחוֹ כְּ{{סי|שַׂ}}ר נָאֶה בְּמֶמְשַׁלְתּוֹ כְּ{{סי|עֶ}}צֶם הַשָּׁמַיִם לְטָהֳרוֹ כִּ{{סי|פְ}}קִיד הַמֶּלֶךְ בְּמִשְׁעַנְתּוֹ כְּ{{סי|צִ}}יר נֶאֱמָן בְּמִשְׁלַחְתּוֹ כְּ{{סי|ק}}וֹמַת תָּמָר בְּכַנָּתוֹ כְּ{{סי|ר}}וֹפֵא שׁוֹעֵן רְטִיָּתוֹ כְּ{{סי|שֶׁ}}מֶשׁ יוֹצֵא בִּתְקוּפָתוֹ כְּ{{סי|תַ}}בְנִית הַיָּרֵחַ בְּמִלּוּאָתוֹ כְּמַלְאַךְ יְיָ בְּדַעְתּוֹ </poem> {{רקע אפור|כַּכָּתוּב: כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת הוּא׃{{ממס|מלאכי ב ז}}}} {{סוף}} [[קטגוריה:מראה כהן (פיוטים)]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 6oxu9202i11krr3epoxyq3x81t4zfld 0 1732924 3079422 2958594 2026-08-27T21:18:55Z מו יו הו 37729 3079422 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (8 מחרוזות לכל אות), '''יוסף חזק'''}} {| |- |{{שמאל|'''אֵל'''}}||{{סי|אֱ}}'''לֹהִים''' בְּךָ יִצְדְּקוּ צָדוֹק / כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל |- | ||{{סי|אָ}}ז בְּטֶרֶם חוּג וָדֹק / וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה '''אֵל'''.{{ממס|תהלים צ ב}} |- |{{שמאל|'''אֵל'''}}||{{סי|אֶ}}'''חָד''' גָּדוֹל וָרָב / אֲרוֹמְמֶנְהוּ בְּלִי כַחַד |- | ||{{סי|אַ}}ף מִמִּזְרָח וְעַד מַעֲרָב / יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ '''אֶחָד'''.{{ממס|זכריה יד ט}} |- |{{שמאל|'''אֶחָד'''}}||{{סי|אֱ}}'''לֹהִים''' מְיֻחָד בְּפִי כֹל / בּוֹרֵא אֲרָקִים וּגְבֹהִים |- | ||{{סי|אֶ}}פֶס זוּלָתוֹ כֹּל יָכוֹל / מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ '''אֱלֹהִים'''.{{ממס|תהלים מז ח}} |- |{{שמאל|'''אֱלֹהִים'''}}||{{סי|אֹ}}'''מֶר''' יִחוּדוֹ מִפִּי לֹא אַכְרִית / אֲיַחֲדֶנּוּ בְּלִי מֶמֶר |- | ||{{סי|אֶ}}רֶץ וְעֶרֶץ עַרְבִית וְשַׁחֲרִית / יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ '''אֹמֶר'''.{{ממס|תהלים יט ג}} |- |{{שמאל|'''אֹמֶר'''}}||{{סי|בְּ}}'''דַעַת''' אָז מִלֵּל / בְּשׂוּמוֹ אַדְנֵי מַטְבַּעַת |- | ||{{סי|בִּ}}שְׁלֹשָׁה עוֹלָם שִׁכְלֵל / בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה '''וּבְדַעַת'''.{{ממס|שמות לא ג}} |- |{{שמאל|'''בְּדַעַת'''}}||{{סי|בֹּ}}'''קֶר''' קֵץ שָׂם לָאֹפֶל / וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר |- | ||{{סי|בְּ}}אָמְרוֹ יְהִי אוֹר סָר עֲרָפֶל / וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי '''בֹקֶר'''.{{ממס|בראשית א ה}} |- |{{שמאל|'''בֹּקֶר'''}}||{{סי|בַּ}}'''יּוֹם''' הַהוּא קָרָא בְּמַבַּע / אֵל נוֹרָא וְאָיֹם |- | ||{{סי|בְּ}}טֶרֶם בְּגַלְגַּל רוּם קָבַע / אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת '''בַּיּוֹם'''.{{ממס|תהלים קלו ח}} |- |{{שמאל|'''בַּיּוֹם'''}}||{{סי|בְּ}}'''דַבְּרוֹ''' שְׁמֹנָה נִבְרְאוּ / וְנִשְׁלְמוּ לְפִי דְּבָרוֹ |- | ||{{סי|בְּ}}קוֹלוֹ חוּג וְדֹק נִקְרְאוּ / כְּקוֹל אֵל שַׁדַּי '''בְּדַבְּרוֹ'''.{{ממס|יחזקאל י ה}} |- |{{שמאל|'''בְּדַבְּרוֹ'''}}||{{סי|גְּ}}'''בוּרוֹתָיו''' אָז יָצַר / חֲצוּבִים מְמֻנִּים בְּמִשְׁמְרוֹתָיו |- | ||{{סי|גַּ}}חַל וָשֶׁלֶג הִשְׁלִים בְּמִבְצָר / לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם '''גְּבוּרֹתָיו'''.{{ממס|תהלים קמה יב}} |- |{{שמאל|'''גְּבוּרוֹתָיו'''}}||{{סי|גְּ}}'''דוֹלִים''' שְׁתַּיִם כְּהִפְקִיעַ / שָׁת מַיִם מִמַּיִם בְּדוּלִים |- | ||{{סי|גַּ}}ם שָׁת מַבְדִּיל לָרָקִיעַ / עֹשֵׂה אוֹרִים '''גְּדֹלִים'''.{{ממס|תהלים קלו ז}} |- |{{שמאל|'''גְּדוֹלִים'''}}||{{סי|גַּ}}'''לָּיו''' שָׁת לָמו גְּדָרִים / וְאָז יִיחֲדָם לְמַעְגָּלָיו |- | ||{{סי|גָּ}}דְרוּ עַד יוֹם גְּזֵרַת גְּזָרִים / רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ '''גַּלָּיו'''.{{ממס|ישעיהו נא טו}} |- |{{שמאל|'''גַּלָּיו'''}}||{{סי|גְּ}}'''בוּרָה''' בָּמוֹ תַרְאֶה / יוֹם קִבּוּץ פְּזוּרָה |- | ||{{סי|גְּ}}זֹר עֵת תִּגְזְרֵם לְעַם נִכְאֶה / לְךָ זְרוֹעַ עִם '''גְּבוּרָה'''.{{ממס|תהלים פט יד}} |- |{{שמאל|'''גְּבוּרָה'''}}||{{סי|דָּ}}'''רַךְ''' הֲלִיכָיו / וְעַל כָּכָה יִשָּׂא בֶּרֶךְ |- | ||{{סי|דִּ}}בֶּר וַיִּקְרָא אֶרֶץ לְמַעֲרָכָיו / הַנּוֹתֵן בַּיָּם '''דָּרֶךְ'''.{{ממס|ישעיהו מג טז}} |- |{{שמאל|'''דֶּרֶךְ'''}}||{{סי|דֶּ}}'''שֶׁא''' וְעֵץ פְּרִי לְמִינוֹ / הֵנִיץ, כְּרַךְ כַּקָּשֶׁה |- | ||{{סי|דֵּ}}י סִפְּקָם לְהַשְׁקוֹתָם מִטּוּב יְמִינוֹ / וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא '''דֶשֶׁא'''.{{ממס|איוב לח כז}} |- |{{שמאל|'''דֶּשֶׁא'''}}||{{סי|דַּ}}'''רְכּוֹ''' נֶחֱלָק לְאֶלֶף / וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים כֹּה וָכֹה |- | ||{{סי|דָּ}}לָה שְׁלֹשִׁים נְטִיעִים בְּלִי חֶלֶף / הָאֵל תָּמִים '''דַּרְכּוֹ'''.{{ממס|ש"ב כב לא}} |- |{{שמאל|'''דַּרְכּוֹ'''}}||{{סי|דַּ}}'''עַת''' וְחָכְמָה / בְּהַשְׁלִימוֹ לְהַקְוֹת וְלָטַעַת |- | ||{{סי|דָּ}}ץ וּכְרָאָם לְיוֹדְעֵי מְזִמָּה / הַמְלַמֵּד אָדָם '''דָּעַת'''.{{ממס|תהלים צד י}} |- |{{שמאל|'''דַּעַת'''}}||{{סי|הֶ}}'''רְאָה''' לִיצוּרִים לְדוֹרוֹת / בּוֹרֵא כָּל בְּרִיאָה |- | ||{{סי|הֵ}}ן לַכֹּל יָצַר שְׁנֵי מְאוֹרוֹת / כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר '''הֶרְאָה'''.{{ממס|במדבר ח ד}} |- |{{שמאל|'''הֶרְאָה'''}}||{{סי|ה}}'''וֹד''' הַחֶרֶס בַּגַּלְגַּל / וְהַכֹּל יְסַהֲדוּן סָהֹד |- | ||{{סי|הֵ}}אִיר אוֹר לְהָאִיר כָּל מַעְגַּל / אֱלוֹהַּ נוֹרָא '''הוֹד'''.{{ממס|איוב לז כב}} |- |{{שמאל|'''הוֹד'''}}||{{סי|הַ}}'''שֶּׁמֶשׁ''' הַנֶּעְתָּק / הַמָּנוּי בְּרֵאשִׁית חָמֵשׁ |- | ||{{סי|הָ}}אוֹר הַטּוֹב הַנִּמְתָּק / וְיֹתֵר לְרֹאֵי '''הַשָּׁמֶשׁ'''.{{ממס|קהלת ז יא}} |- |{{שמאל|'''הַשֶּׁמֶשׁ'''}}||{{סי|הַ}}'''יּוֹם''' וְהַסַּהַר בַּלַּיְלָה / הִמְשִׁיל נוֹרָא וְאָיֹם |- | ||{{סי|הֵ}}ן עַד קָם צִיר וְהִדְמִימָם בְּמִלָּה / עַד נְכוֹן '''הַיּוֹם'''.{{ממס|משלי ד יח}} |- |{{שמאל|'''הַיּוֹם'''}}||{{סי|וּ}}'''מַעֲשֵׂהוּ''' עֵת הֵרִיץ / וַיָסֶךְ יָם בְּמִכְסֵהוּ |- | ||{{סי|וְ}}אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת הִשְׁרִיץ / פֹּעַל אֱלֹהִים '''וּמַעֲשֵׂהוּ'''.{{ממס|תהלים סד י}} |- |{{שמאל|'''וּמַעֲשֵׂהוּ'''}}||{{סי|וְ}}'''נִפְלְאוֹתָיו''' נָשְׂאוּ / עוֹף בְּלִי מִנְיָן מִמְּעוֹנוֹתָיו |- | ||{{סי|וְ}}יוֹרְדֵי הַיָּם הֵמָּה רָאוּ / מַעֲשֵׂי יְיָ '''וְנִפְלְאוֹתָיו'''.{{ממס|תהלים קז כד}} |- |{{שמאל|'''וְנִפְלְאוֹתָיו'''}}||{{סי|וְ}}'''עֹז''' גְּבוּרָתוֹ גִּלָּה / אַמִּיץ אֱלֹהֵי הַמָּעוֹז |- | ||{{סי|וּ}}בִשְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה הִכְשִׁיר לִסְגֻלָּה / לִי אָמַר צְדָקוֹת '''וָעֹז'''.{{ממס|ישעיהו מה כד}} |- |{{שמאל|'''וְעֹז'''}}||{{סי|וּ}}'''תְהִלָּה''' אָז נָשָׂא / בְּעַתְּדוֹ בְהֵמָה לְאָכְלָה |- | ||{{סי|וּ}}מֵהַכֹּל תְּהִלָּה יִשָּׂא / וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה '''וּתְהִלָּה'''.{{ממס|נחמיה ט ה}} |- |{{שמאל|'''וּתְהִלָּה'''}}||{{סי|זָ}}'''מַם''' לְיַחֵד לִשְׁמוֹ / גַּם לַיְלָה גַּם יוֹמָם |- | ||{{סי|זֹ}}הַר הָאָדָם בְּצַלְמוֹ / עָשָׂה יְיָ אֲשֶׁר '''זָמָם'''.{{ממס|איכה ב יז}} |- |{{שמאל|'''זָמַם'''}}||{{סי|זֹ}}'''את''' וְעֵדֶן הִנְחִילוֹ / וְהִקְרִיאוֹ שֵׁמוֹת בְּמָעֻזּוֹת |- | ||{{סי|זִ}}וְּגוֹ זִיְּנוֹ וְהִשְׂכִּילוֹ / כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה '''זֹּאת'''.{{ממס|בראשית ב כג}} |- |{{שמאל|'''זֹאת'''}}||{{סי|זָ}}'''דוֹן''' עוֹלְלָה לוֹ / לְהָנִיא נִיב אָדוֹן |- | ||{{סי|ז}}וֹעֵם כְּיָהִיר בְּמַעֲלוֹ / עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת '''זָדוֹן'''.{{ממס|משלי כא כד}} |- |{{שמאל|'''זָדוֹן'''}}||{{סי|זֶ}}'''ה''' הֵנִיאוֹ וְשָׂמוֹ / מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים נְמִבְזֶה |- | ||{{סי|זִ}}מֵּר וְנֶעֱתַר וְנָאַם בְּנָאֳמוֹ / הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ '''זֶה'''.{{ממס|ישעיהו כה ט}} |- |{{שמאל|'''זֶה'''}}||{{סי|חַ}}'''י''' בְּרוּם עֶרֶץ / אֵל חוֹקֵר טוּחָי |- | ||{{סי|חָ}}נַן חִנְּטָהּ בִּתְאוֹמִים בְּמֶרֶץ / אֵם כָּל '''חָי'''.{{ממס|בראשית ג כ}} |- |{{שמאל|'''חַי'''}}||{{סי|חֵ}}'''ן''' חַסְדּוֹ חִלּוּ בְּמִקְרָב / וְהוּא כָּל רָז בּוֹחֵן |- | ||{{סי|חֻ}}תַּת רַב וְצָעִיר נֶעֱרַב / שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן '''חֵן'''.{{ממס|משלי יג טו}} |- |{{שמאל|'''חֵן'''}}||{{סי|ח}}'''וֹקֵר''' כָּל קֶרֶב / הִנְאִיץ מְנֹאָץ לַבֹּקֶר |- | ||{{סי|חָ}}שׁ וְרָצַח אָח בַּחֶרֶב / וּלְכָל תַּכְלִית הוּא '''חוֹקֵר'''.{{ממס|איוב כח ג}} |- |{{שמאל|'''חוֹקֵר'''}}||{{סי|חֵ}}'''קֶר''' כָּל מִסְתּוֹר / הֵנִידוֹ הֵנִיעוֹ לְמוֹ עֵקֶר |- | ||{{סי|חִ}}לָּה וְנֶעְתַּר לוֹ נַעְתּוֹר / עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין '''חֵקֶר'''.{{ממס|איוב ט י}} |- |{{שמאל|'''חֵקֶר'''}}||{{סי|טֶ}}'''רֶף''' לֹא חָרַץ / לְדוֹר עוֹבְדֵי תֶרֶף |- | ||{{סי|טָ}}עוּ וְעָלֵימוֹ יָם פָּרַץ / אַדִּיר מֵהַרְרֵי '''טָרֶף'''.{{ממס|תהלים עו ה}} |- |{{שמאל|'''טֶרֶף'''}}||{{סי|ט}}'''וֹב''' מְאֹד הִרְבָּה / לְדוֹר עֲשִׂירִי בְּמַחְטוֹב |- | ||{{סי|טִ}}נְּפוּ אֶרֶץ רַבָּה / אֵין עֹשֵׂה '''טוֹב'''.{{ממס|תהלים יד א}} |- |{{שמאל|'''טוֹב'''}}||{{סי|ט}}'''וּבוֹ''' עֵת נִכְחַד / אִבְּדָם בְּמַבּוּל קָטְבוֹ |- | ||{{סי|טָ}}הוֹר הוֹתִיר כִּי פָחַד / אֶל יְיָ וְאֶל '''טוּבוֹ'''.{{ממס|הושע ג ה}} |- |{{שמאל|'''טוּבוֹ'''}}||{{סי|ט}}'''וֹבִים''' מְאֹד סוֹבַב / וְנִפְלְגוּ מְאֹד שׁוֹבָבִים |- | ||{{סי|טְ}}רָפָם בְּחֻקֵּי דּוֹר שׁוֹבָב / חֻקִּים לֹא '''טוֹבִים'''.{{ממס|יחזקאל כ כה}} |- |{{שמאל|'''טוֹבִים'''}}||{{סי|יְ}}'''שָׁרִים''' דְּרָכָיו / הִכִּיר אֶזְרָח מִנְּעוּרִים |- | ||{{סי|יְ}}צוּרִים הוֹרָה תַהֲלוּכָיו / פִּקּוּדֵי יְיָ '''יְשָׁרִים'''.{{ממס|תהלים יט ט}} |- |{{שמאל|'''יְשָׁרִים'''}}||{{סי|יָ}}'''שַׁב''' לְסַלְסֵל / אַרְבַּע מֵאוֹת בְּמַחְשָׁב |- | ||{{סי|יִ}}יחֲדָךְ בְּכוּר כֶּסֶל / וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא '''יָשָׁב'''.{{ממס|תהלים א א}} |- |{{שמאל|'''יָשַׁב'''}}||{{סי|יָ}}'''עַץ''' לְשָׂרְפוֹ רוֹעֵץ / וְאֵל חִלְּצוֹ מֵאֵשׁ וָרַעַץ |- | ||{{סי|יָ}}דוֹ אָסַף כָּל יוֹעֵץ / כִּי יְיָ צְבָאוֹת '''יָעָץ'''.{{ממס|ישעיהו יד כז}} |- |{{שמאל|'''יָעַץ'''}}||{{סי|יֵ}}'''רָאֶה''' יָשְׁרָךְ בְּמִקְהֶלֶת / וּשְׁחֹט בִּנְךָ הַנָּאֶה |- | ||{{סי|יָ}}דוֹ שָׁלַח בַּמַּאֲכֶלֶת / בְּהַר יְיָ '''יֵרָאֶה'''.{{ממס|בראשית כב יד}} |- |colspan ="2" |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְיָ יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְיָ יֵרָאֶה׃}} |- |{{שמאל|'''יֵרָאֶה'''}}||{{סי|כָּ}}'''ל''' מַבָּעוֹ / כְּצֵאתוֹ מוּל כֹּל יָכוֹל |- | ||{{סי|כְּ}}הַיּוֹם יוֹעִיל לְזַרְעוֹ / וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ '''כֹל'''.{{ממס|תהלים לד יא}} |- |{{שמאל|'''כָּל'''}}||{{סי|כְּ}}'''בוֹדוֹ''' נַחַל צְפִיעוֹ / וַיַּעֲטֵהוּ אֱלוֹהַּ כְּמַדּוֹ |- | ||{{סי|כָּ}}עֵת שְׁנַיִם הִגְזִיעוֹ / מְלֹא כָל הָאָרֶץ '''כְּבוֹדוֹ'''.{{ממס|ישעיהו ו ג}} |- |{{שמאל|'''כְּבוֹדוֹ'''}}||{{סי|כָּ}}'''בוֹד''' לַמְיַחֲלִים לוֹ / לָכֵן תָּם נִזְבַּד זָבֹד |- | ||{{סי|כָּ}}סַף שֶׁבֶת הֵיכָלוֹ / כֻּלּוֹ אֹמֵר '''כָּבוֹד'''.{{ממס|תהלים כט ט}} |- |{{שמאל|'''כָּבוֹד'''}}||{{סי|כְּ}}'''רַחֲמָיו''' כִּלְּלוֹ / בִּשְׁנֵים עָשָׂר רְחוּמָיו |- | ||{{סי|כֻּ}}לָּם יַעֲנוּ מַהֲלָלוֹ / אֲשֶׁר גְּמָלָם '''כְּרַחֲמָיו'''.{{ממס|ישעיהו סג ז}} |- |{{שמאל|'''כְּרַחֲמָיו'''}}||{{סי|לְ}}'''רֹאשׁ''' מִנָּה שְׁלִישִׁי / מַהֲלָלוֹ תָּמִיד לֶאֱרֹשׂ |- | ||{{סי|לְ}}שָׁרֵת בִּכְהֻנַּת קְדוֹשִׁי / הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל '''לְרֹאשׁ'''.{{ממס|דה"א כט יא}} |- |{{שמאל|'''לְרֹאשׁ'''}}||{{סי|לְ}}'''עוֹלָם''' לְיוֹצְאֵי פִתֹם / הוּא וּבָנָיו כֻּלָּם |- | ||{{סי|לָ}}עַד יְשָׁרֵת בְּתֹם / לֹא יִמּוֹט '''לְעוֹלָם'''.{{ממס|תהלים טו ה}} |- |{{שמאל|'''לְעוֹלָם'''}}||{{סי|לִ}}'''פְנַי''' לִפְנִים יְשָׁרֵת / פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי |- | ||{{סי|לְ}}תוֹךְ הֵיכַל תִּפְאֶרֶת / הוּא הַהֵיכָל '''לִפְנָי'''.{{ממס|מ"א ו יז}} |- |{{שמאל|'''לִפְנַי'''}}||{{סי|לַ}}'''עֲשׂוֹת''' כְּמִפְעָלוֹ / בְּמִשְׁכָּן לְקוּחָה בְּמַסּוֹת |- | ||{{סי|לְ}}שִׁבְעָה לָבוֹא פְּנֵי מְחוֹלְלוֹ / צִוָּה יְיָ '''לַעֲשֹׂת'''{{ממס|ויקרא ח לד}} |- |colspan ="2" |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה יְיָ לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׃}} |- |{{שמאל|'''לַעֲשׂוֹת'''}}||{{סי|מִ}}'''שְׁמֶרֶת''' אֵל בְּפַרְהֶדְרִין / מַפְרִישִׁין כֹּהֵן בְּמָסֹרֶת |- | ||{{סי|מ}}וֹסְרִין לוֹ זִקְנֵי סַנְהֶדְרִין / לִשְׁמֹר '''מִשְׁמֶרֶת'''.{{ממס|במדבר ח כו}} |- |{{שמאל|'''מִשְׁמֶרֶת'''}}||{{סי|מַ}}'''דָּע''' יַזְכִּירוּהוּ / וְסֵדֶר הַיּוֹם הַנּוֹדָע |- | ||{{סי|מִ}}נֹּעַר וְשָׁכַח יוֹרוּהוּ / יֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי '''מַדָּע'''.{{ממס|דניאל א ד}} |- |{{שמאל|'''מַדָּע'''}}||{{סי|מֵ}}'''רֹאשׁ''' כָּל שִׁבְעָה / מַרְגִּילִין אוֹתוֹ לִדְרֹשׁ |- | ||{{סי|מִ}}לִּשְׁגּוֹת פְּנֵי דָּר שִׁבְעָה / קֹרֵא הַדֹּרוֹת '''מֵרֹאשׁ'''.{{ממס|ישעיהו מא ד}} |- |{{שמאל|'''מֵרֹאשׁ'''}}||{{סי|מְ}}'''חֻכָּמִים''' יוֹרוּהוּ בִינָה / וְזוֹרֵק וּמַקְטִיר וּמֵטִיב וּמַקְרִיב כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים |- | ||{{סי|מ}}וֹסְרִין לוֹ זִקְנֵי כְהֻנָּה / וְהֵמָּה חֲכָמִים '''מְחֻכָּמִים'''.{{ממס|משלי ל כד}} |- |{{שמאל|'''מְחֻכָּמִים'''}}||{{סי|נֶ}}'''צַח''' יַשְׁבִּיעוּהוּ / מִלְּשַׁנּוֹת דָת בְּפֶצַח |- | ||{{סי|נְ}}עִמוֹת צְרָדָה יְסוֹבְבוּהוּ / נְעִמוֹת בִּימִינְךָ '''נֶצַח'''.{{ממס|תהלים טז יא}} |- |{{שמאל|'''נֶצַח'''}}||{{סי|נֹ}}'''עַם''' מַנְעִימִים לְפָנָיו / וְיִמְנָעוּהוּ מִמַּשְׁקֶה וּמַטְעַם |- | ||{{סי|נ}}וּמָה יַעֲבִיר מֵעֵינָיו / צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי '''נֹעַם'''.{{ממס|משלי טז כד}} |- |{{שמאל|'''נֹעַם'''}}||{{סי|נֶ}}'''אֱמָנָה''' סוֹדְרִים לְמוּלָיו / בְּאַרְבַּעַת סִפְרֵי תְבוּנָה |- | ||{{סי|נִ}}פְלָאוֹת יְשַׁעְשְׁעוּ כְסָלָיו / עֵדוּת יְיָ '''נֶאֱמָנָה'''.{{ממס|תהלים יט ח}} |- |{{שמאל|'''נֶאֱמָנָה'''}}||{{סי|נֶ}}'''אֱמָן''' מְאֹד מַנְעִים / וְעַל רִצְפָה לְהָפֵג יְזֻמַּן |- | ||{{סי|נָ}}דִיב עִם עַם נָעִים / וְעִם קְדוֹשִׁים '''נֶאֱמָן'''.{{ממס|הושע יב א}} |- |{{שמאל|'''נֶאֱמָן'''}}||{{סי|סֶ}}'''לָה''' מוֹרֶה הַצְבִּיעוּ / עַל אַרְבַּע פְּיָסוֹת כְּמִלָּה |- | ||{{סי|סִ}}דְּרוּם וְרֹן לָאֵל הִבִּיעוּ / מֶלֶךְ הַכָּבוֹד '''סֶלָה'''.{{ממס|תהלים כד י}} |- |{{שמאל|'''סֶלָה'''}}||{{סי|שִׂ}}'''מְחָה''' אוֹרָה וְצָהֳלָה / בִּקְרֹא הַקּוֹרֵא בְּשִׂיחָה |- | ||{{סי|שִׂ}}מְחוּ כִּי הַשַּׁחַר עָלָה / תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים '''שִׂמְחָה'''.{{ממס|משלי י כח}} |- |{{שמאל|'''שִׂמְחָה'''}}||{{סי|שִׂ}}'''יחוֹ''' בְּהַר קֹדֶשׁ / בְּצֵאתוֹ לִטְבִילָה נְכוֹחוֹ |- | ||{{סי|סָ}}פַג וְקִדֵּשׁ בַּקֹּדֶשׁ / וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ '''שִׂיחוֹ'''.{{ממס|תהלים קב א}} |- |{{שמאל|'''שִׂיחוֹ'''}}||{{סי|סֶ}}'''לָה''' רָנֵּי זְמִירוֹת / בְּקָרְצוֹ תָּמִיד לְעוֹלָה |- | ||{{סי|ס}}וֹבֵב וּמַקְטִיר וּמֵטִיב נֵרוֹת / לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב '''סֶלָה'''.{{ממס|תהלים מו ח}} |- |{{שמאל|'''סֶלָה'''}}||{{סי|עֶ}}'''לְיוֹן''' קִדֵּם כְּצֻוָּה / בַּחֲבִתִּים וְנִסְכֵּי רִצְיוֹן |- | ||{{סי|עָ}}לָה וְטָבַל בְּבֵית פַּרְוָה / קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי '''עֶלְיוֹן'''.{{ממס|תהלים מו ה}} |- |{{שמאל|'''עֶלְיוֹן'''}}||{{סי|ע}}'''וֹלָם''' מָלֵא כֻלּוֹ / קִדֵּם בֵּין מִזְבֵּחַ לְאוּלָם |- | ||{{סי|ע}}וֹמֵד וּמִתְוַדֶּה עַל מַעֲלוֹ / בְּשֵׁם יְיָ אֵל '''עוֹלָם'''.{{ממס|בראשית כא לג}} |- |colspan ="2" |{{רקע אפור|וסמך שתי ידיו והתודה וכך היה אומר… והכהנים… ואף הוא… ואתה בטובך…}} |- |{{שמאל|'''עוֹלָם'''}}||{{סי|ע}}'''וֹזֵר''' אָז יֵרָצֶה / וּלְמִזְרַח הָעֲזָרָה חוֹזֵר |- | ||{{סי|עֵ}}ת צְפוֹן מִזְבֵּחַ יֶחֱצֶה / אַתָּה הָיִיתָ '''עוֹזֵר'''.{{ממס|תהלים י יד}} |- |{{שמאל|'''עוֹזֵר'''}}||{{סי|עֹ}}'''ז''' חֲנַנְתּוֹ וְשִׁנֵּן / לְהָבִיא שְׁנֵי שְׂעִירִים בְּמָעוֹז |- | ||{{סי|עֲ}}לֵיהֶם נִצַּב וְחִנֵּן / אַתָּה מַחֲסִי '''עֹז'''.{{ממס|תהלים עא ז}} |- |{{שמאל|'''עֹז'''}}||{{סי|פִּ}}'''קּוּדֶיךָ''' לְמַלֹּאת / טָרַף בַּקַּלְפֵּי לְנֶגְדֶךָ |- | ||{{סי|פֶּ}}תַע הֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת / אַתָּה צִוִּיתָה '''פִקֻּדֶיךָ'''.{{ממס|תהלים קיט ד}} |- |{{שמאל|'''פִּקּוּדֶיךָ'''}}||{{סי|פֶּ}}'''לֶא''' לַכֹּל מַאֲמִין / שָׂם בִּימִינוֹ עֵת יַעֲלֶה |- | ||{{סי|פָּ}}ץ סֶגֶן הַגְבֵּהַּ יָמִין / כִּי עָשִׂיתָ '''פֶּלֶא'''.{{ממס|ישעיהו כה א}} |- |{{שמאל|'''פֶּלֶא'''}}||{{סי|פִּ}}'''תְאֹם''' אִם לִשְׁמֹאל יוּמַר / נָאַם רֹאשׁ בֵּית אָב נָאֹם |- | ||{{סי|פָּ}}עָלְךָ יִרְצֶה אֵל בְּמַאֲמָר / אַל תִּירָא מִפַּחַד '''פִּתְאֹם'''.{{ממס|משלי ג כה}} |- |{{שמאל|'''פִּתְאֹם'''}}||{{סי|פֶּ}}'''שַׁע''' וְעָוֹן וְאֶשֶׁם / יִסְלַח אֱלֹהֵי יֶשַׁע |- | ||{{סי|פָּ}}נָה וְהֵרִים שְׂמֹאל בְּשֵׁם / עֹבֵר עַל '''פֶּשַׁע'''.{{ממס|מיכה ז יח}} |- |{{שמאל|'''פֶּשַׁע'''}}||{{סי|צֶ}}'''דֶק''' יַעֲבִיר בְּנֹעַם / בֶּאָחְזוֹ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת בְּצֶדֶק |- | ||{{סי|צִ}}יְּנָם עַל שְׁנֵי שְׂעִירֵי עָם / עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה '''צֶדֶק'''.{{ממס|תהלים מה ה}} |- |{{שמאל|'''צֶדֶק'''}}||{{סי|צִ}}'''יּוֹן''' אָז יְחֻדַּשׁ / וְלַייָ חַטָּאת נָאַם בְּהֶגְיוֹן |- | ||{{סי|צִ}}דֵּק פּנּוֹת מִקְדָּשׁ / עִיר יְיָ '''צִיּוֹן'''.{{ממס|ישעיהו ס יד}} |- |{{שמאל|'''צִיּוֹן'''}}||{{סי|צָ}}'''הֲלוּ''' יְדִידִים כֻּלָּם / בְּהַזְכִּירוֹ הַשֵּׁם צִלְצְלוּ |- | ||{{סי|צִ}}פְצְפוּ בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם / בִּגְאוֹן יְיָ '''צָהֲלוּ'''.{{ממס|ישעיהו כד יד}} |- |{{שמאל|'''צָהֲלוּ'''}}||{{סי|צַ}}'''דִּיקִים''' אָז מֵרָחוֹק / בְּקָשְׁרוֹ שָׁנִי לְפִי חֻקִּים |- | ||{{סי|צֹ}}ג הִצִּיג נִשְׁחָט כָּחֹק / חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים '''צַדִּיקִם'''.{{ממס|דברים ד ח}} |- |{{שמאל|'''צַדִּיקִים'''}}||{{סי|ק}}'''וֹלוֹ''' יִשְׁמְעוּ וּמִשְׁפָּטוֹ / לְהַקְרִיב פָּר שְׁנִיָּה לְמוּלוֹ |- | ||{{סי|קְ}}רֹא וִדּוּי בַּעֲדוֹ וּבְעַד שִׁבְטוֹ / כִּי יִשָּׁמַע '''קוֹלוֹ'''.{{ממס|איוב לז ד}} |- |colspan ="2" |{{רקע אפור|וסמך שתי ידיו והתודה וכך היה אומר… והכהנים… ואף הוא… ואתה בטובך…}} |- |{{שמאל|'''קוֹלוֹ'''}}||{{סי|קֶ}}'''רֶת''' יִשְׁמְעוּ כְּחָלִיל / וְשׁוֹחֵט וּמְקַבֵּל דָּם כְּמָסֹרֶת |- | ||{{סי|קֵ}}רְבוֹ לַמְמָרֵס לְמָרְסוֹ כָּלִיל / עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי '''קָרֶת'''.{{ממס|משלי ט ג}} |- |{{שמאל|'''קֶרֶת'''}}||{{סי|קְ}}'''דוֹשִׁים''' תִּכּוֹן בְּנָטְלוֹ / בִּימִין, מַחְתָּה בְּגַחֲלֵי אִשִּׁים |- | ||{{סי|קִ}}בֵּל הַכַּף לְחַלּוֹת, בִּשְׂמֹאלוֹ, / נַעֲרָץ בְּסוֹד '''קְדֹשִׁים'''.{{ממס|תהלים פט ח}} |- |{{שמאל|'''קְדוֹשִׁים'''}}||{{סי|קְ}}'''טֹרֶת''' בְּהַקְרִיבוֹ יְצֻוֶּה / בְּבֹאוֹ לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת |- | ||{{סי|קִ}}יחַת הַכַּף בְּאֶצְבָּעוֹ יִנְוֶה / וּמְלֹא חָפְנָיו '''קְטֹרֶת'''.{{ממס|ויקרא טז יב}} |- |{{שמאל|'''קְטֹרֶת'''}}||{{סי|רָ}}'''צוֹן''' תְּעֻשַּׁן רָב / וְיוֹצֵא לְבַיִת הַחִיצוֹן |- | ||{{סי|רִ}}נֵּן קְצָרָה וְנָם תֶּעֱרַב / תְּפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת '''רָצוֹן'''.{{ממס|תהלים סט יד}} |- |{{שמאל|'''רָצוֹן'''}}||{{סי|רַ}}'''ב''' פָּנִים וָחוּץ / לְהַזּוֹת כְּמַצְלִיף עֵת יִקְרַב |- | ||{{סי|רָ}}חַשׁ אַחַת אַחַת וְשֶׁבַע נָחוּץ / בְּשָׁמְרָם עֵקֶב '''רָב'''.{{ממס|תהלים יט יב}} |- |{{שמאל|'''רַב'''}}||{{סי|רָ}}'''צוֹן''' כַּאֲשֶׁר כִּלָּה / וְשָׂעִיר שָׁחַט בְּלִי לָצוֹן |- | ||{{סי|רָ}}ץ לְהַצְלִיף דָּם כַּתְּחִלָּה / טוֹב יָפִיק '''רָצוֹן'''.{{ממס|משלי יב ב}} |- |{{שמאל|'''רָצוֹן'''}}||{{סי|רַ}}'''ב''' בְּלִי חֵסֶר / בְּגִשְׁתּוֹ לְעָרֵב דָּמִים בְּמִקְרָב |- | ||{{סי|רָ}}ץ לַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר, וּבִשֵּׂר / צֶדֶק בְּקָהָל '''רָב'''.{{ממס|תהלים מ י}} |- |{{שמאל|'''רָב'''}}||{{סי|שָׁ}}'''לוֹם''' עֵת יַזֶּה / שֶׁבַע עַל טָהֳרוֹ הֲלֹם |- | ||{{סי|שָׁ}}לְמוּ שָׁלֹשׁ בִּיאוֹת בַּמַּחֲזֶה / עַל רֹב '''שָׁלוֹם'''.{{ממס|תהלים לז יא}} |- |{{שמאל|'''שָׁלוֹם'''}}||{{סי|שְׁ}}'''מֶךָ''' קָרָא בְּנֹעַם / וְהִקְרִיב שָׂעִיר חַי כְּנָאֳמֶךָ |- | ||{{סי|שִׁ}}נֵּן וִדּוּי לְכַפֵּר עֲוֹן עָם / עַל דְּבַר כְּבוֹד '''שְׁמֶךָ'''.{{ממס|תהלים עט ט}} |- |colspan ="2" |{{רקע אפור|וסמך שתי ידיו והתודה וכך היה אומר… והכהנים… ואף הוא… ואתה בטובך…}} |- |{{שמאל|'''שִׁמְךָ'''}}||{{סי|שֶׁ}}'''פֶר''' מַהֲלָלוֹ הֶעְטִיר / וְשָׂעִיר יְשַׁלַּח לְכֹפֶר |- | ||{{סי|שָׁ}}ב אֱמוּרִים לְהַקְטִיר / הַנֹּתֵן אִמְרֵי '''שָׁפֶר'''.{{ממס|בראשית מט כא}} |- |{{שמאל|'''שֶׁפֶר'''}}||{{סי|שְׁ}}'''מוֹר''' וְטָבַל וְקִדֵּשׁ / אֵילוֹ וְאֵיל הָעָם לִגְמֹר |- | ||{{סי|שְׁ}}לִישִׁית טְבִילָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ / פִּי מֶלֶךְ '''שְׁמוֹר'''.{{ממס|קהלת ח ב}} |- |{{שמאל|'''שְׁמוֹר'''}}||{{סי|שָׁ}}'''ם''' חֻקּוֹ חָשׁ וְלֹא בָשׁ / וְטָבַל וְהוֹצִיא כַּף וּמַחְתָּה כְּנִרְשָׁם |- | ||{{סי|שָׁ}}קַד לִפְשֹׁט בְּגָדִים אֲשֶׁר לָבַשׁ / וְהִנִּיחָם '''שָׁם'''.{{ממס|ויקרא טז כג}} |- |{{שמאל|'''שָׁם'''}}||{{סי|תָּ}}'''מִיד''' יִשָּׁאֲרוּן נְעוּלִים / וְיוֹצֵא וְטוֹבֵל וְקִדּוּשׁ יַתְמִיד |- | ||{{סי|תִּ}}לְבֹּשֶׁת פָּז עֹטֶה לְהַשְׁלִים / שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה '''תָמִיד'''.{{ממס|במדבר כח ג}} |- |{{שמאל|'''תָּמִיד'''}}||{{סי|תְּ}}'''הִלָּה''' יָרֹן וְזִמְרָה / יַקְטִיר וְיֵיטִיב וִיבָרֵךְ קְהִלָּה |- | ||{{סי|תָּ}}ר לְקַדֵּשׁ לְמַלֹּאת עֲשָׂרָה / לַיְשָׁרִים נָאוָה '''תְהִלָּה'''.{{ממס|תהלים לג א}} |- |{{שמאל|'''תְּהִלָּה'''}}||{{סי|תֹּ}}'''ם''' דֶּרֶךְ תְּסוֹבֵב / וִיסוֹבְבוּהוּ יֹצְאִי פִתֹם |- | ||{{סי|תְּ}}בֹרַךְ מִטּוֹב לְבָרֵי לֵבָב / מָגֵן לְהֹלְכֵי '''תֹם'''.{{ממס|משלי ב ז}} |- |{{שמאל|'''תֹּם'''}}||{{סי|תִּ}}'''פְאָרָה''' אָז יְפָאֲרוּהוּ / יְלַוּוּהוּ בִּתְהִלָּה מְבֹאָרָה |- | ||{{סי|תְּ}}מִימִים יְהַדְּרוּהוּ יְהוֹדוּהוּ / לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת '''תִּפְאָרָה'''.{{ממס|ישעיהו כח ה}} |- |{{שמאל|'''תִּפְאָרָה'''}}||{{סי|יַ}}'''חְדָּו''' תֶּרֶב וְצָהֳלָה / וְצִיר נֶאֱמָן יָשִׁיב לְפִקּוּדָיו |- | ||{{סי|יַ}}עַן בִּשֵּׂר בֹּאוּ נְצַלְצְלָה / וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ '''יַחְדָּו'''.{{ממס|תהלים לד ד}} |- |{{שמאל|'''יַחְדָּו'''}}||{{סי|וְ}}'''נִשְׂמְחָה''' בְּאֵל אָיֹם / אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה |- | ||{{סי|וְ}}נִפְצֶה בְּרִנָּה זֶה הַיּוֹם / נָגִילָה '''וְנִשְׂמְחָה'''.{{ממס|תהלים קיח כד}} |- |{{שמאל|'''וְנִשְׂמְחָה'''}}||{{סי|שִׂ}}'''מְחָה''' מִכָּל עֵבֶר / כִּי זְהוֹרִית הִלְבִּינָה וְצָחָה |- | ||{{סי|שָׂ}}עִיר נִשְׁמַט אֵבֶר אֵבֶר / וּלְיִשְׁרֵי לֵב '''שִׂמְחָה'''.{{ממס|תהלים צז יא}} |- |{{שמאל|'''שִׂמְחָה'''}}||{{סי|פְּ}}'''דוּת''' וְחֵן וָחֶסֶד / בַּת קוֹל תְּפוֹצֵץ לְעֵדוּת |- | ||שִׂישׂוּ כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד / וְהַרְבֵּה עִמּוֹ '''פְדוּת'''.{{ממס|תהלים קל ז}} |- |{{שמאל|'''פְּדוּת'''}}||{{סי|חָ}}שׁ אֵל מַחְסֶךָ / {{סי|זֶ}}מֶר {{סי|קְ}}רָא עַל נִסֶּיךָ |- | ||לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה כוֹסֶךָ / כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת '''מַעֲשֶׂיךָ'''.{{ממס|קהלת ט ז}} |- |colspan ="2" |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ, כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ׃}} |} {{סוף}} [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] oqb282lri75v4kxyyid41qkvynziegc 3079487 3079422 2026-08-28T07:28:28Z מו יו הו 37729 3079487 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (8 מחרוזות לכל אות), '''יוסף חזק'''}} {| |- |{{שמאל|'''אֵל'''{{רווח}}}}||{{סי|אֱ}}'''לֹהִים''' בְּךָ יִצְדְּקוּ צָדוֹק / כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל |- | ||{{סי|אָ}}ז בְּטֶרֶם חוּג וָדֹק / וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה '''אֵל'''.{{ממס|תהלים צ ב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''אֵל'''{{רווח}}}}||{{סי|אֶ}}'''חָד''' גָּדוֹל וָרָב / אֲרוֹמְמֶנְהוּ בְּלִי כַחַד |- | ||{{סי|אַ}}ף מִמִּזְרָח וְעַד מַעֲרָב / יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ '''אֶחָד'''.{{ממס|זכריה יד ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''אֶחָד'''{{רווח}}}}||{{סי|אֱ}}'''לֹהִים''' מְיֻחָד בְּפִי כֹל / בּוֹרֵא אֲרָקִים וּגְבֹהִים |- | ||{{סי|אֶ}}פֶס זוּלָתוֹ כֹּל יָכוֹל / מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ '''אֱלֹהִים'''.{{ממס|תהלים מז ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''אֱלֹהִים'''{{רווח}}}}||{{סי|אֹ}}'''מֶר''' יִחוּדוֹ מִפִּי לֹא אַכְרִית / אֲיַחֲדֶנּוּ בְּלִי מֶמֶר |- | ||{{סי|אֶ}}רֶץ וְעֶרֶץ עַרְבִית וְשַׁחֲרִית / יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ '''אֹמֶר'''.{{ממס|תהלים יט ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''אֹמֶר'''{{רווח}}}}||{{סי|בְּ}}'''דַעַת''' אָז מִלֵּל / בְּשׂוּמוֹ אַדְנֵי מַטְבַּעַת |- | ||{{סי|בִּ}}שְׁלֹשָׁה עוֹלָם שִׁכְלֵל / בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה '''וּבְדַעַת'''.{{ממס|שמות לא ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''בְּדַעַת'''{{רווח}}}}||{{סי|בֹּ}}'''קֶר''' קֵץ שָׂם לָאֹפֶל / וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר |- | ||{{סי|בְּ}}אָמְרוֹ יְהִי אוֹר סָר עֲרָפֶל / וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי '''בֹקֶר'''.{{ממס|בראשית א ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''בֹּקֶר'''{{רווח}}}}||{{סי|בַּ}}'''יּוֹם''' הַהוּא קָרָא בְּמַבַּע / אֵל נוֹרָא וְאָיֹם |- | ||{{סי|בְּ}}טֶרֶם בְּגַלְגַּל רוּם קָבַע / אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת '''בַּיּוֹם'''.{{ממס|תהלים קלו ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''בַּיּוֹם'''{{רווח}}}}||{{סי|בְּ}}'''דַבְּרוֹ''' שְׁמֹנָה נִבְרְאוּ / וְנִשְׁלְמוּ לְפִי דְּבָרוֹ |- | ||{{סי|בְּ}}קוֹלוֹ חוּג וְדֹק נִקְרְאוּ / כְּקוֹל אֵל שַׁדַּי '''בְּדַבְּרוֹ'''.{{ממס|יחזקאל י ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''בְּדַבְּרוֹ'''{{רווח}}}}||{{סי|גְּ}}'''בוּרוֹתָיו''' אָז יָצַר / חֲצוּבִים מְמֻנִּים בְּמִשְׁמְרוֹתָיו |- | ||{{סי|גַּ}}חַל וָשֶׁלֶג הִשְׁלִים בְּמִבְצָר / לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם '''גְּבוּרֹתָיו'''.{{ממס|תהלים קמה יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''גְּבוּרוֹתָיו'''{{רווח}}}}||{{סי|גְּ}}'''דוֹלִים''' שְׁתַּיִם כְּהִפְקִיעַ / שָׁת מַיִם מִמַּיִם בְּדוּלִים |- | ||{{סי|גַּ}}ם שָׁת מַבְדִּיל לָרָקִיעַ / עֹשֵׂה אוֹרִים '''גְּדֹלִים'''.{{ממס|תהלים קלו ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''גְּדוֹלִים'''{{רווח}}}}||{{סי|גַּ}}'''לָּיו''' שָׁת לָמו גְּדָרִים / וְאָז יִיחֲדָם לְמַעְגָּלָיו |- | ||{{סי|גָּ}}דְרוּ עַד יוֹם גְּזֵרַת גְּזָרִים / רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ '''גַּלָּיו'''.{{ממס|ישעיהו נא טו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''גַּלָּיו'''{{רווח}}}}||{{סי|גְּ}}'''בוּרָה''' בָּמוֹ תַרְאֶה / יוֹם קִבּוּץ פְּזוּרָה |- | ||{{סי|גְּ}}זֹר עֵת תִּגְזְרֵם לְעַם נִכְאֶה / לְךָ זְרוֹעַ עִם '''גְּבוּרָה'''.{{ממס|תהלים פט יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''גְּבוּרָה'''{{רווח}}}}||{{סי|דָּ}}'''רַךְ''' הֲלִיכָיו / וְעַל כָּכָה יִשָּׂא בֶּרֶךְ |- | ||{{סי|דִּ}}בֶּר וַיִּקְרָא אֶרֶץ לְמַעֲרָכָיו / הַנּוֹתֵן בַּיָּם '''דָּרֶךְ'''.{{ממס|ישעיהו מג טז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''דֶּרֶךְ'''{{רווח}}}}||{{סי|דֶּ}}'''שֶׁא''' וְעֵץ פְּרִי לְמִינוֹ / הֵנִיץ, כְּרַךְ כַּקָּשֶׁה |- | ||{{סי|דֵּ}}י סִפְּקָם לְהַשְׁקוֹתָם מִטּוּב יְמִינוֹ / וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא '''דֶשֶׁא'''.{{ממס|איוב לח כז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''דֶּשֶׁא'''{{רווח}}}}||{{סי|דַּ}}'''רְכּוֹ''' נֶחֱלָק לְאֶלֶף / וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים כֹּה וָכֹה |- | ||{{סי|דָּ}}לָה שְׁלֹשִׁים נְטִיעִים בְּלִי חֶלֶף / הָאֵל תָּמִים '''דַּרְכּוֹ'''.{{ממס|ש"ב כב לא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''דַּרְכּוֹ'''{{רווח}}}}||{{סי|דַּ}}'''עַת''' וְחָכְמָה / בְּהַשְׁלִימוֹ לְהַקְוֹת וְלָטַעַת |- | ||{{סי|דָּ}}ץ וּכְרָאָם לְיוֹדְעֵי מְזִמָּה / הַמְלַמֵּד אָדָם '''דָּעַת'''.{{ממס|תהלים צד י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''דַּעַת'''{{רווח}}}}||{{סי|הֶ}}'''רְאָה''' לִיצוּרִים לְדוֹרוֹת / בּוֹרֵא כָּל בְּרִיאָה |- | ||{{סי|הֵ}}ן לַכֹּל יָצַר שְׁנֵי מְאוֹרוֹת / כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר '''הֶרְאָה'''.{{ממס|במדבר ח ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''הֶרְאָה'''{{רווח}}}}||{{סי|ה}}'''וֹד''' הַחֶרֶס בַּגַּלְגַּל / וְהַכֹּל יְסַהֲדוּן סָהֹד |- | ||{{סי|הֵ}}אִיר אוֹר לְהָאִיר כָּל מַעְגַּל / אֱלוֹהַּ נוֹרָא '''הוֹד'''.{{ממס|איוב לז כב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''הוֹד'''{{רווח}}}}||{{סי|הַ}}'''שֶּׁמֶשׁ''' הַנֶּעְתָּק / הַמָּנוּי בְּרֵאשִׁית חָמֵשׁ |- | ||{{סי|הָ}}אוֹר הַטּוֹב הַנִּמְתָּק / וְיֹתֵר לְרֹאֵי '''הַשָּׁמֶשׁ'''.{{ממס|קהלת ז יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''הַשֶּׁמֶשׁ'''{{רווח}}}}||{{סי|הַ}}'''יּוֹם''' וְהַסַּהַר בַּלַּיְלָה / הִמְשִׁיל נוֹרָא וְאָיֹם |- | ||{{סי|הֵ}}ן עַד קָם צִיר וְהִדְמִימָם בְּמִלָּה / עַד נְכוֹן '''הַיּוֹם'''.{{ממס|משלי ד יח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''הַיּוֹם'''{{רווח}}}}||{{סי|וּ}}'''מַעֲשֵׂהוּ''' עֵת הֵרִיץ / וַיָסֶךְ יָם בְּמִכְסֵהוּ |- | ||{{סי|וְ}}אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת הִשְׁרִיץ / פֹּעַל אֱלֹהִים '''וּמַעֲשֵׂהוּ'''.{{ממס|תהלים סד י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''וּמַעֲשֵׂהוּ'''{{רווח}}}}||{{סי|וְ}}'''נִפְלְאוֹתָיו''' נָשְׂאוּ / עוֹף בְּלִי מִנְיָן מִמְּעוֹנוֹתָיו |- | ||{{סי|וְ}}יוֹרְדֵי הַיָּם הֵמָּה רָאוּ / מַעֲשֵׂי יְיָ '''וְנִפְלְאוֹתָיו'''.{{ממס|תהלים קז כד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''וְנִפְלְאוֹתָיו'''{{רווח}}}}||{{סי|וְ}}'''עֹז''' גְּבוּרָתוֹ גִּלָּה / אַמִּיץ אֱלֹהֵי הַמָּעוֹז |- | ||{{סי|וּ}}בִשְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה הִכְשִׁיר לִסְגֻלָּה / לִי אָמַר צְדָקוֹת '''וָעֹז'''.{{ממס|ישעיהו מה כד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''וְעֹז'''{{רווח}}}}||{{סי|וּ}}'''תְהִלָּה''' אָז נָשָׂא / בְּעַתְּדוֹ בְהֵמָה לְאָכְלָה |- | ||{{סי|וּ}}מֵהַכֹּל תְּהִלָּה יִשָּׂא / וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה '''וּתְהִלָּה'''.{{ממס|נחמיה ט ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''וּתְהִלָּה'''{{רווח}}}}||{{סי|זָ}}'''מַם''' לְיַחֵד לִשְׁמוֹ / גַּם לַיְלָה גַּם יוֹמָם |- | ||{{סי|זֹ}}הַר הָאָדָם בְּצַלְמוֹ / עָשָׂה יְיָ אֲשֶׁר '''זָמָם'''.{{ממס|איכה ב יז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''זָמַם'''{{רווח}}}}||{{סי|זֹ}}'''את''' וְעֵדֶן הִנְחִילוֹ / וְהִקְרִיאוֹ שֵׁמוֹת בְּמָעֻזּוֹת |- | ||{{סי|זִ}}וְּגוֹ זִיְּנוֹ וְהִשְׂכִּילוֹ / כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה '''זֹּאת'''.{{ממס|בראשית ב כג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''זֹאת'''{{רווח}}}}||{{סי|זָ}}'''דוֹן''' עוֹלְלָה לוֹ / לְהָנִיא נִיב אָדוֹן |- | ||{{סי|ז}}וֹעֵם כְּיָהִיר בְּמַעֲלוֹ / עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת '''זָדוֹן'''.{{ממס|משלי כא כד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''זָדוֹן'''{{רווח}}}}||{{סי|זֶ}}'''ה''' הֵנִיאוֹ וְשָׂמוֹ / מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים נְמִבְזֶה |- | ||{{סי|זִ}}מֵּר וְנֶעֱתַר וְנָאַם בְּנָאֳמוֹ / הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ '''זֶה'''.{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''זֶה'''{{רווח}}}}||{{סי|חַ}}'''י''' בְּרוּם עֶרֶץ / אֵל חוֹקֵר טוּחָי |- | ||{{סי|חָ}}נַן חִנְּטָהּ בִּתְאוֹמִים בְּמֶרֶץ / אֵם כָּל '''חָי'''.{{ממס|בראשית ג כ}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''חַי'''{{רווח}}}}||{{סי|חֵ}}'''ן''' חַסְדּוֹ חִלּוּ בְּמִקְרָב / וְהוּא כָּל רָז בּוֹחֵן |- | ||{{סי|חֻ}}תַּת רַב וְצָעִיר נֶעֱרַב / שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן '''חֵן'''.{{ממס|משלי יג טו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''חֵן'''{{רווח}}}}||{{סי|ח}}'''וֹקֵר''' כָּל קֶרֶב / הִנְאִיץ מְנֹאָץ לַבֹּקֶר |- | ||{{סי|חָ}}שׁ וְרָצַח אָח בַּחֶרֶב / וּלְכָל תַּכְלִית הוּא '''חוֹקֵר'''.{{ממס|איוב כח ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''חוֹקֵר'''{{רווח}}}}||{{סי|חֵ}}'''קֶר''' כָּל מִסְתּוֹר / הֵנִידוֹ הֵנִיעוֹ לְמוֹ עֵקֶר |- | ||{{סי|חִ}}לָּה וְנֶעְתַּר לוֹ נַעְתּוֹר / עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין '''חֵקֶר'''.{{ממס|איוב ט י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''חֵקֶר'''{{רווח}}}}||{{סי|טֶ}}'''רֶף''' לֹא חָרַץ / לְדוֹר עוֹבְדֵי תֶרֶף |- | ||{{סי|טָ}}עוּ וְעָלֵימוֹ יָם פָּרַץ / אַדִּיר מֵהַרְרֵי '''טָרֶף'''.{{ממס|תהלים עו ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''טֶרֶף'''{{רווח}}}}||{{סי|ט}}'''וֹב''' מְאֹד הִרְבָּה / לְדוֹר עֲשִׂירִי בְּמַחְטוֹב |- | ||{{סי|טִ}}נְּפוּ אֶרֶץ רַבָּה / אֵין עֹשֵׂה '''טוֹב'''.{{ממס|תהלים יד א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''טוֹב'''{{רווח}}}}||{{סי|ט}}'''וּבוֹ''' עֵת נִכְחַד / אִבְּדָם בְּמַבּוּל קָטְבוֹ |- | ||{{סי|טָ}}הוֹר הוֹתִיר כִּי פָחַד / אֶל יְיָ וְאֶל '''טוּבוֹ'''.{{ממס|הושע ג ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''טוּבוֹ'''{{רווח}}}}||{{סי|ט}}'''וֹבִים''' מְאֹד סוֹבַב / וְנִפְלְגוּ מְאֹד שׁוֹבָבִים |- | ||{{סי|טְ}}רָפָם בְּחֻקֵּי דּוֹר שׁוֹבָב / חֻקִּים לֹא '''טוֹבִים'''.{{ממס|יחזקאל כ כה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''טוֹבִים'''{{רווח}}}}||{{סי|יְ}}'''שָׁרִים''' דְּרָכָיו / הִכִּיר אֶזְרָח מִנְּעוּרִים |- | ||{{סי|יְ}}צוּרִים הוֹרָה תַהֲלוּכָיו / פִּקּוּדֵי יְיָ '''יְשָׁרִים'''.{{ממס|תהלים יט ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''יְשָׁרִים'''{{רווח}}}}||{{סי|יָ}}'''שַׁב''' לְסַלְסֵל / אַרְבַּע מֵאוֹת בְּמַחְשָׁב |- | ||{{סי|יִ}}יחֲדָךְ בְּכוּר כֶּסֶל / וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא '''יָשָׁב'''.{{ממס|תהלים א א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''יָשַׁב'''{{רווח}}}}||{{סי|יָ}}'''עַץ''' לְשָׂרְפוֹ רוֹעֵץ / וְאֵל חִלְּצוֹ מֵאֵשׁ וָרַעַץ |- | ||{{סי|יָ}}דוֹ אָסַף כָּל יוֹעֵץ / כִּי יְיָ צְבָאוֹת '''יָעָץ'''.{{ממס|ישעיהו יד כז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''יָעַץ'''{{רווח}}}}||{{סי|יֵ}}'''רָאֶה''' יָשְׁרָךְ בְּמִקְהֶלֶת / וּשְׁחֹט בִּנְךָ הַנָּאֶה |- | ||{{סי|יָ}}דוֹ שָׁלַח בַּמַּאֲכֶלֶת / בְּהַר יְיָ '''יֵרָאֶה'''.{{ממס|בראשית כב יד}} |- |colspan ="2" |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְיָ יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְיָ יֵרָאֶה׃}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''יֵרָאֶה'''{{רווח}}}}||{{סי|כָּ}}'''ל''' מַבָּעוֹ / כְּצֵאתוֹ מוּל כֹּל יָכוֹל |- | ||{{סי|כְּ}}הַיּוֹם יוֹעִיל לְזַרְעוֹ / וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ '''כֹל'''.{{ממס|תהלים לד יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''כָּל'''{{רווח}}}}||{{סי|כְּ}}'''בוֹדוֹ''' נַחַל צְפִיעוֹ / וַיַּעֲטֵהוּ אֱלוֹהַּ כְּמַדּוֹ |- | ||{{סי|כָּ}}עֵת שְׁנַיִם הִגְזִיעוֹ / מְלֹא כָל הָאָרֶץ '''כְּבוֹדוֹ'''.{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''כְּבוֹדוֹ'''{{רווח}}}}||{{סי|כָּ}}'''בוֹד''' לַמְיַחֲלִים לוֹ / לָכֵן תָּם נִזְבַּד זָבֹד |- | ||{{סי|כָּ}}סַף שֶׁבֶת הֵיכָלוֹ / כֻּלּוֹ אֹמֵר '''כָּבוֹד'''.{{ממס|תהלים כט ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''כָּבוֹד'''{{רווח}}}}||{{סי|כְּ}}'''רַחֲמָיו''' כִּלְּלוֹ / בִּשְׁנֵים עָשָׂר רְחוּמָיו |- | ||{{סי|כֻּ}}לָּם יַעֲנוּ מַהֲלָלוֹ / אֲשֶׁר גְּמָלָם '''כְּרַחֲמָיו'''.{{ממס|ישעיהו סג ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''כְּרַחֲמָיו'''{{רווח}}}}||{{סי|לְ}}'''רֹאשׁ''' מִנָּה שְׁלִישִׁי / מַהֲלָלוֹ תָּמִיד לֶאֱרֹשׂ |- | ||{{סי|לְ}}שָׁרֵת בִּכְהֻנַּת קְדוֹשִׁי / הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל '''לְרֹאשׁ'''.{{ממס|דה"א כט יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''לְרֹאשׁ'''{{רווח}}}}||{{סי|לְ}}'''עוֹלָם''' לְיוֹצְאֵי פִתֹם / הוּא וּבָנָיו כֻּלָּם |- | ||{{סי|לָ}}עַד יְשָׁרֵת בְּתֹם / לֹא יִמּוֹט '''לְעוֹלָם'''.{{ממס|תהלים טו ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''לְעוֹלָם'''{{רווח}}}}||{{סי|לִ}}'''פְנַי''' לִפְנִים יְשָׁרֵת / פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי |- | ||{{סי|לְ}}תוֹךְ הֵיכַל תִּפְאֶרֶת / הוּא הַהֵיכָל '''לִפְנָי'''.{{ממס|מ"א ו יז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''לִפְנַי'''{{רווח}}}}||{{סי|לַ}}'''עֲשׂוֹת''' כְּמִפְעָלוֹ / בְּמִשְׁכָּן לְקוּחָה בְּמַסּוֹת |- | ||{{סי|לְ}}שִׁבְעָה לָבוֹא פְּנֵי מְחוֹלְלוֹ / צִוָּה יְיָ '''לַעֲשֹׂת'''{{ממס|ויקרא ח לד}} |- |colspan ="2" |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה יְיָ לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׃}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''לַעֲשׂוֹת'''{{רווח}}}}||{{סי|מִ}}'''שְׁמֶרֶת''' אֵל בְּפַרְהֶדְרִין / מַפְרִישִׁין כֹּהֵן בְּמָסֹרֶת |- | ||{{סי|מ}}וֹסְרִין לוֹ זִקְנֵי סַנְהֶדְרִין / לִשְׁמֹר '''מִשְׁמֶרֶת'''.{{ממס|במדבר ח כו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''מִשְׁמֶרֶת'''{{רווח}}}}||{{סי|מַ}}'''דָּע''' יַזְכִּירוּהוּ / וְסֵדֶר הַיּוֹם הַנּוֹדָע |- | ||{{סי|מִ}}נֹּעַר וְשָׁכַח יוֹרוּהוּ / יֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי '''מַדָּע'''.{{ממס|דניאל א ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''מַדָּע'''{{רווח}}}}||{{סי|מֵ}}'''רֹאשׁ''' כָּל שִׁבְעָה / מַרְגִּילִין אוֹתוֹ לִדְרֹשׁ |- | ||{{סי|מִ}}לִּשְׁגּוֹת פְּנֵי דָּר שִׁבְעָה / קֹרֵא הַדֹּרוֹת '''מֵרֹאשׁ'''.{{ממס|ישעיהו מא ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''מֵרֹאשׁ'''{{רווח}}}}||{{סי|מְ}}'''חֻכָּמִים''' יוֹרוּהוּ בִינָה / וְזוֹרֵק וּמַקְטִיר וּמֵטִיב וּמַקְרִיב כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים |- | ||{{סי|מ}}וֹסְרִין לוֹ זִקְנֵי כְהֻנָּה / וְהֵמָּה חֲכָמִים '''מְחֻכָּמִים'''.{{ממס|משלי ל כד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''מְחֻכָּמִים'''{{רווח}}}}||{{סי|נֶ}}'''צַח''' יַשְׁבִּיעוּהוּ / מִלְּשַׁנּוֹת דָת בְּפֶצַח |- | ||{{סי|נְ}}עִמוֹת צְרָדָה יְסוֹבְבוּהוּ / נְעִמוֹת בִּימִינְךָ '''נֶצַח'''.{{ממס|תהלים טז יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''נֶצַח'''{{רווח}}}}||{{סי|נֹ}}'''עַם''' מַנְעִימִים לְפָנָיו / וְיִמְנָעוּהוּ מִמַּשְׁקֶה וּמַטְעַם |- | ||{{סי|נ}}וּמָה יַעֲבִיר מֵעֵינָיו / צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי '''נֹעַם'''.{{ממס|משלי טז כד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''נֹעַם'''{{רווח}}}}||{{סי|נֶ}}'''אֱמָנָה''' סוֹדְרִים לְמוּלָיו / בְּאַרְבַּעַת סִפְרֵי תְבוּנָה |- | ||{{סי|נִ}}פְלָאוֹת יְשַׁעְשְׁעוּ כְסָלָיו / עֵדוּת יְיָ '''נֶאֱמָנָה'''.{{ממס|תהלים יט ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''נֶאֱמָנָה'''{{רווח}}}}||{{סי|נֶ}}'''אֱמָן''' מְאֹד מַנְעִים / וְעַל רִצְפָה לְהָפֵג יְזֻמַּן |- | ||{{סי|נָ}}דִיב עִם עַם נָעִים / וְעִם קְדוֹשִׁים '''נֶאֱמָן'''.{{ממס|הושע יב א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''נֶאֱמָן'''{{רווח}}}}||{{סי|סֶ}}'''לָה''' מוֹרֶה הַצְבִּיעוּ / עַל אַרְבַּע פְּיָסוֹת כְּמִלָּה |- | ||{{סי|סִ}}דְּרוּם וְרֹן לָאֵל הִבִּיעוּ / מֶלֶךְ הַכָּבוֹד '''סֶלָה'''.{{ממס|תהלים כד י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''סֶלָה'''{{רווח}}}}||{{סי|שִׂ}}'''מְחָה''' אוֹרָה וְצָהֳלָה / בִּקְרֹא הַקּוֹרֵא בְּשִׂיחָה |- | ||{{סי|שִׂ}}מְחוּ כִּי הַשַּׁחַר עָלָה / תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים '''שִׂמְחָה'''.{{ממס|משלי י כח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''שִׂמְחָה'''{{רווח}}}}||{{סי|שִׂ}}'''יחוֹ''' בְּהַר קֹדֶשׁ / בְּצֵאתוֹ לִטְבִילָה נְכוֹחוֹ |- | ||{{סי|סָ}}פַג וְקִדֵּשׁ בַּקֹּדֶשׁ / וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ '''שִׂיחוֹ'''.{{ממס|תהלים קב א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''שִׂיחוֹ'''{{רווח}}}}||{{סי|סֶ}}'''לָה''' רָנֵּי זְמִירוֹת / בְּקָרְצוֹ תָּמִיד לְעוֹלָה |- | ||{{סי|ס}}וֹבֵב וּמַקְטִיר וּמֵטִיב נֵרוֹת / לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב '''סֶלָה'''.{{ממס|תהלים מו ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''סֶלָה'''{{רווח}}}}||{{סי|עֶ}}'''לְיוֹן''' קִדֵּם כְּצֻוָּה / בַּחֲבִתִּים וְנִסְכֵּי רִצְיוֹן |- | ||{{סי|עָ}}לָה וְטָבַל בְּבֵית פַּרְוָה / קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי '''עֶלְיוֹן'''.{{ממס|תהלים מו ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''עֶלְיוֹן'''{{רווח}}}}||{{סי|ע}}'''וֹלָם''' מָלֵא כֻלּוֹ / קִדֵּם בֵּין מִזְבֵּחַ לְאוּלָם |- | ||{{סי|ע}}וֹמֵד וּמִתְוַדֶּה עַל מַעֲלוֹ / בְּשֵׁם יְיָ אֵל '''עוֹלָם'''.{{ממס|בראשית כא לג}} |- |colspan ="2" |{{רקע אפור|וסמך שתי ידיו והתודה וכך היה אומר… והכהנים… ואף הוא… ואתה בטובך…}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''עוֹלָם'''{{רווח}}}}||{{סי|ע}}'''וֹזֵר''' אָז יֵרָצֶה / וּלְמִזְרַח הָעֲזָרָה חוֹזֵר |- | ||{{סי|עֵ}}ת צְפוֹן מִזְבֵּחַ יֶחֱצֶה / אַתָּה הָיִיתָ '''עוֹזֵר'''.{{ממס|תהלים י יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''עוֹזֵר'''{{רווח}}}}||{{סי|עֹ}}'''ז''' חֲנַנְתּוֹ וְשִׁנֵּן / לְהָבִיא שְׁנֵי שְׂעִירִים בְּמָעוֹז |- | ||{{סי|עֲ}}לֵיהֶם נִצַּב וְחִנֵּן / אַתָּה מַחֲסִי '''עֹז'''.{{ממס|תהלים עא ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''עֹז'''{{רווח}}}}||{{סי|פִּ}}'''קּוּדֶיךָ''' לְמַלֹּאת / טָרַף בַּקַּלְפֵּי לְנֶגְדֶךָ |- | ||{{סי|פֶּ}}תַע הֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת / אַתָּה צִוִּיתָה '''פִקֻּדֶיךָ'''.{{ממס|תהלים קיט ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''פִּקּוּדֶיךָ'''{{רווח}}}}||{{סי|פֶּ}}'''לֶא''' לַכֹּל מַאֲמִין / שָׂם בִּימִינוֹ עֵת יַעֲלֶה |- | ||{{סי|פָּ}}ץ סֶגֶן הַגְבֵּהַּ יָמִין / כִּי עָשִׂיתָ '''פֶּלֶא'''.{{ממס|ישעיהו כה א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''פֶּלֶא'''{{רווח}}}}||{{סי|פִּ}}'''תְאֹם''' אִם לִשְׁמֹאל יוּמַר / נָאַם רֹאשׁ בֵּית אָב נָאֹם |- | ||{{סי|פָּ}}עָלְךָ יִרְצֶה אֵל בְּמַאֲמָר / אַל תִּירָא מִפַּחַד '''פִּתְאֹם'''.{{ממס|משלי ג כה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''פִּתְאֹם'''{{רווח}}}}||{{סי|פֶּ}}'''שַׁע''' וְעָוֹן וְאֶשֶׁם / יִסְלַח אֱלֹהֵי יֶשַׁע |- | ||{{סי|פָּ}}נָה וְהֵרִים שְׂמֹאל בְּשֵׁם / עֹבֵר עַל '''פֶּשַׁע'''.{{ממס|מיכה ז יח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''פֶּשַׁע'''{{רווח}}}}||{{סי|צֶ}}'''דֶק''' יַעֲבִיר בְּנֹעַם / בֶּאָחְזוֹ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת בְּצֶדֶק |- | ||{{סי|צִ}}יְּנָם עַל שְׁנֵי שְׂעִירֵי עָם / עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה '''צֶדֶק'''.{{ממס|תהלים מה ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''צֶדֶק'''{{רווח}}}}||{{סי|צִ}}'''יּוֹן''' אָז יְחֻדַּשׁ / וְלַייָ חַטָּאת נָאַם בְּהֶגְיוֹן |- | ||{{סי|צִ}}דֵּק פּנּוֹת מִקְדָּשׁ / עִיר יְיָ '''צִיּוֹן'''.{{ממס|ישעיהו ס יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''צִיּוֹן'''{{רווח}}}}||{{סי|צָ}}'''הֲלוּ''' יְדִידִים כֻּלָּם / בְּהַזְכִּירוֹ הַשֵּׁם צִלְצְלוּ |- | ||{{סי|צִ}}פְצְפוּ בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם / בִּגְאוֹן יְיָ '''צָהֲלוּ'''.{{ממס|ישעיהו כד יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''צָהֲלוּ'''{{רווח}}}}||{{סי|צַ}}'''דִּיקִים''' אָז מֵרָחוֹק / בְּקָשְׁרוֹ שָׁנִי לְפִי חֻקִּים |- | ||{{סי|צֹ}}ג הִצִּיג נִשְׁחָט כָּחֹק / חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים '''צַדִּיקִם'''.{{ממס|דברים ד ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''צַדִּיקִים'''{{רווח}}}}||{{סי|ק}}'''וֹלוֹ''' יִשְׁמְעוּ וּמִשְׁפָּטוֹ / לְהַקְרִיב פָּר שְׁנִיָּה לְמוּלוֹ |- | ||{{סי|קְ}}רֹא וִדּוּי בַּעֲדוֹ וּבְעַד שִׁבְטוֹ / כִּי יִשָּׁמַע '''קוֹלוֹ'''.{{ממס|איוב לז ד}} |- |colspan ="2" |{{רקע אפור|וסמך שתי ידיו והתודה וכך היה אומר… והכהנים… ואף הוא… ואתה בטובך…}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''קוֹלוֹ'''{{רווח}}}}||{{סי|קֶ}}'''רֶת''' יִשְׁמְעוּ כְּחָלִיל / וְשׁוֹחֵט וּמְקַבֵּל דָּם כְּמָסֹרֶת |- | ||{{סי|קֵ}}רְבוֹ לַמְמָרֵס לְמָרְסוֹ כָּלִיל / עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי '''קָרֶת'''.{{ממס|משלי ט ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''קֶרֶת'''{{רווח}}}}||{{סי|קְ}}'''דוֹשִׁים''' תִּכּוֹן בְּנָטְלוֹ / בִּימִין, מַחְתָּה בְּגַחֲלֵי אִשִּׁים |- | ||{{סי|קִ}}בֵּל הַכַּף לְחַלּוֹת, בִּשְׂמֹאלוֹ, / נַעֲרָץ בְּסוֹד '''קְדֹשִׁים'''.{{ממס|תהלים פט ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''קְדוֹשִׁים'''{{רווח}}}}||{{סי|קְ}}'''טֹרֶת''' בְּהַקְרִיבוֹ יְצֻוֶּה / בְּבֹאוֹ לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת |- | ||{{סי|קִ}}יחַת הַכַּף בְּאֶצְבָּעוֹ יִנְוֶה / וּמְלֹא חָפְנָיו '''קְטֹרֶת'''.{{ממס|ויקרא טז יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''קְטֹרֶת'''{{רווח}}}}||{{סי|רָ}}'''צוֹן''' תְּעֻשַּׁן רָב / וְיוֹצֵא לְבַיִת הַחִיצוֹן |- | ||{{סי|רִ}}נֵּן קְצָרָה וְנָם תֶּעֱרַב / תְּפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת '''רָצוֹן'''.{{ממס|תהלים סט יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''רָצוֹן'''{{רווח}}}}||{{סי|רַ}}'''ב''' פָּנִים וָחוּץ / לְהַזּוֹת כְּמַצְלִיף עֵת יִקְרַב |- | ||{{סי|רָ}}חַשׁ אַחַת אַחַת וְשֶׁבַע נָחוּץ / בְּשָׁמְרָם עֵקֶב '''רָב'''.{{ממס|תהלים יט יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''רַב'''{{רווח}}}}||{{סי|רָ}}'''צוֹן''' כַּאֲשֶׁר כִּלָּה / וְשָׂעִיר שָׁחַט בְּלִי לָצוֹן |- | ||{{סי|רָ}}ץ לְהַצְלִיף דָּם כַּתְּחִלָּה / טוֹב יָפִיק '''רָצוֹן'''.{{ממס|משלי יב ב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''רָצוֹן'''{{רווח}}}}||{{סי|רַ}}'''ב''' בְּלִי חֵסֶר / בְּגִשְׁתּוֹ לְעָרֵב דָּמִים בְּמִקְרָב |- | ||{{סי|רָ}}ץ לַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר, וּבִשֵּׂר / צֶדֶק בְּקָהָל '''רָב'''.{{ממס|תהלים מ י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''רָב'''{{רווח}}}}||{{סי|שָׁ}}'''לוֹם''' עֵת יַזֶּה / שֶׁבַע עַל טָהֳרוֹ הֲלֹם |- | ||{{סי|שָׁ}}לְמוּ שָׁלֹשׁ בִּיאוֹת בַּמַּחֲזֶה / עַל רֹב '''שָׁלוֹם'''.{{ממס|תהלים לז יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''שָׁלוֹם'''{{רווח}}}}||{{סי|שְׁ}}'''מֶךָ''' קָרָא בְּנֹעַם / וְהִקְרִיב שָׂעִיר חַי כְּנָאֳמֶךָ |- | ||{{סי|שִׁ}}נֵּן וִדּוּי לְכַפֵּר עֲוֹן עָם / עַל דְּבַר כְּבוֹד '''שְׁמֶךָ'''.{{ממס|תהלים עט ט}} |- |colspan ="2" |{{רקע אפור|וסמך שתי ידיו והתודה וכך היה אומר… והכהנים… ואף הוא… ואתה בטובך…}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''שִׁמְךָ'''{{רווח}}}}||{{סי|שֶׁ}}'''פֶר''' מַהֲלָלוֹ הֶעְטִיר / וְשָׂעִיר יְשַׁלַּח לְכֹפֶר |- | ||{{סי|שָׁ}}ב אֱמוּרִים לְהַקְטִיר / הַנֹּתֵן אִמְרֵי '''שָׁפֶר'''.{{ממס|בראשית מט כא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''שֶׁפֶר'''{{רווח}}}}||{{סי|שְׁ}}'''מוֹר''' וְטָבַל וְקִדֵּשׁ / אֵילוֹ וְאֵיל הָעָם לִגְמֹר |- | ||{{סי|שְׁ}}לִישִׁית טְבִילָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ / פִּי מֶלֶךְ '''שְׁמוֹר'''.{{ממס|קהלת ח ב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''שְׁמוֹר'''{{רווח}}}}||{{סי|שָׁ}}'''ם''' חֻקּוֹ חָשׁ וְלֹא בָשׁ / וְטָבַל וְהוֹצִיא כַּף וּמַחְתָּה כְּנִרְשָׁם |- | ||{{סי|שָׁ}}קַד לִפְשֹׁט בְּגָדִים אֲשֶׁר לָבַשׁ / וְהִנִּיחָם '''שָׁם'''.{{ממס|ויקרא טז כג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''שָׁם'''{{רווח}}}}||{{סי|תָּ}}'''מִיד''' יִשָּׁאֲרוּן נְעוּלִים / וְיוֹצֵא וְטוֹבֵל וְקִדּוּשׁ יַתְמִיד |- | ||{{סי|תִּ}}לְבֹּשֶׁת פָּז עֹטֶה לְהַשְׁלִים / שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה '''תָמִיד'''.{{ממס|במדבר כח ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''תָּמִיד'''{{רווח}}}}||{{סי|תְּ}}'''הִלָּה''' יָרֹן וְזִמְרָה / יַקְטִיר וְיֵיטִיב וִיבָרֵךְ קְהִלָּה |- | ||{{סי|תָּ}}ר לְקַדֵּשׁ לְמַלֹּאת עֲשָׂרָה / לַיְשָׁרִים נָאוָה '''תְהִלָּה'''.{{ממס|תהלים לג א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''תְּהִלָּה'''{{רווח}}}}||{{סי|תֹּ}}'''ם''' דֶּרֶךְ תְּסוֹבֵב / וִיסוֹבְבוּהוּ יֹצְאִי פִתֹם |- | ||{{סי|תְּ}}בֹרַךְ מִטּוֹב לְבָרֵי לֵבָב / מָגֵן לְהֹלְכֵי '''תֹם'''.{{ממס|משלי ב ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''תֹּם'''{{רווח}}}}||{{סי|תִּ}}'''פְאָרָה''' אָז יְפָאֲרוּהוּ / יְלַוּוּהוּ בִּתְהִלָּה מְבֹאָרָה |- | ||{{סי|תְּ}}מִימִים יְהַדְּרוּהוּ יְהוֹדוּהוּ / לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת '''תִּפְאָרָה'''.{{ממס|ישעיהו כח ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''תִּפְאָרָה'''{{רווח}}}}||{{סי|יַ}}'''חְדָּו''' תֶּרֶב וְצָהֳלָה / וְצִיר נֶאֱמָן יָשִׁיב לְפִקּוּדָיו |- | ||{{סי|יַ}}עַן בִּשֵּׂר בֹּאוּ נְצַלְצְלָה / וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ '''יַחְדָּו'''.{{ממס|תהלים לד ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''יַחְדָּו'''{{רווח}}}}||{{סי|וְ}}'''נִשְׂמְחָה''' בְּאֵל אָיֹם / אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה |- | ||{{סי|וְ}}נִפְצֶה בְּרִנָּה זֶה הַיּוֹם / נָגִילָה '''וְנִשְׂמְחָה'''.{{ממס|תהלים קיח כד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''וְנִשְׂמְחָה'''{{רווח}}}}||{{סי|שִׂ}}'''מְחָה''' מִכָּל עֵבֶר / כִּי זְהוֹרִית הִלְבִּינָה וְצָחָה |- | ||{{סי|שָׂ}}עִיר נִשְׁמַט אֵבֶר אֵבֶר / וּלְיִשְׁרֵי לֵב '''שִׂמְחָה'''.{{ממס|תהלים צז יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''שִׂמְחָה'''{{רווח}}}}||{{סי|פְּ}}'''דוּת''' וְחֵן וָחֶסֶד / בַּת קוֹל תְּפוֹצֵץ לְעֵדוּת |- | ||שִׂישׂוּ כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד / וְהַרְבֵּה עִמּוֹ '''פְדוּת'''.{{ממס|תהלים קל ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''פְּדוּת'''{{רווח}}}}||{{סי|חָ}}שׁ אֵל מַחְסֶךָ / {{סי|זֶ}}מֶר {{סי|קְ}}רָא עַל נִסֶּיךָ |- | ||לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה כוֹסֶךָ / כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת '''מַעֲשֶׂיךָ'''.{{ממס|קהלת ט ז}} |- |colspan ="2" |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ, כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ׃}} |} {{סוף}} [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] rgly0m04ud87zcvw8ni89kju6qiizof 3079493 3079487 2026-08-28T07:51:24Z מו יו הו 37729 3079493 wikitext text/x-wiki {{הור2|סדר עבודה שחיבר רבי שלמה אבן גבירול, אשר שוחזר מתוך שרידים מגניזת קהיר. פורסם ע"י אלבוגן, ביאליק-רבניצקי ודב ירדן. במהדורה זו, ברוב המקומות שבהם נותרו מילים חסרות, התקבלו הצעות החוקרים.}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''שלמה חזק'''}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֱ}}לֹהִים{{רווח}}}}}} || {{סי|אֵ}}ל רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / נַעֲלֶה עַל כָּל גְּבֹהִים |- | ||{{סי|אֲ}}יַחֲדֶנּוּ וְאֶקְרָא בְגָרוֹן / בְּרֵאשִׁית בָּרָא {{מודגש|אֱלֹהִים}}.{{ממס|בראשית א א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֱ}}לֹהִים{{רווח}}}}}} || {{סי|אֲ}}דֹנָי אֵל עוֹלָם / יְעִידוּהוּ לִבּוֹת אֱמוּנַי |- | ||{{סי|אַ}}ף מַעֲשָׂיו יוֹדוּ כֻלָּם / אָכֵן יֵשׁ {{מודגש|יְיָ}}.{{ממס|בראשית כח טז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֲ}}דֹנָי{{רווח}}}}}} || {{סי|אֶ}}חָד מֵאָז נִקְדָּשׁ / בַּלֵּב נִמְצָא וְלֹא נִכְחָד |- | ||{{סי|אֱ}}מֶת יוֹדֶה כִּי כָל יְצִיר חָדָשׁ / נִתְּנוּ מֵרֹעֶה {{מודגש|אֶחָד}}.{{ממס|קהלת יב יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֶ}}חָד{{רווח}}}}}} || {{סי|אֲ}}דֹנָי רָם וְנִשָּׂא / עַד לֹא שַׁפְרִירֵי מְעוֹנַי |- | ||{{סי|אָ}}כֵן הוּא פָעַל וְעָשָׂה / כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ {{מודגש|יְיָ}}.{{ממס|תהלים קלה ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֲ}}דֹנָי{{רווח}}}}}} || {{סי|אֵ}}ל אֶפֶס בִּלְתּוֹ / יִוָּדַע לְכָל שׁוֹאֵל |- | ||{{סי|אַ}}ף הוּא רִאשׁוֹן וְהַכֹּל בְּעִתּוֹ / וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן {{מודגש|אֵל}}.{{ממס|ישעיהו מ יח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֵ}}ל{{רווח}}}}}} || {{סי|א}}וֹר אָז קָרָא בְמַאֲמָר / וַיְגָרֶשׁ מַאֲפֵל וָאוֹר |- | ||{{סי|אֲ}}פֻדַּת עֹז לָבַשׁ וְאָמַר / יְהִי אוֹר, וַיְהִי {{מודגש|אוֹר}}.{{ממס|בראשית א ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|א}}וֹר{{רווח}}}}}} || {{סי|אֶ}}רֶץ וְשַׁחַק לַיְלָה וְיוֹמָם / יַבִּיעוּ אֹמֶר בְּמֶרֶץ |- | ||{{סי|אֵ}}ין קָדוֹשׁ כָּאֵל מְרוֹמָם / אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי {{מודגש|אָרֶץ}}.{{ממס|תהלים צה ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֶ}}רֶץ{{רווח}}}}}} || {{סי|בַּ}}מִּדָּה יָסַד וְקִלְקַל / חוּג מִתְהַלֵּךְ עַל אֲגֻדָּה |- | ||{{סי|בַּ}}עֲשׂוֹתוֹ לָרוּחַ מִשְׁקָל / וּמַיִם תִּכֵּן {{מודגש|בְּמִדָּה}}.{{ממס|איוב כח כה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בְּ}}מִדָּה{{רווח}}}}}} || {{סי|בְ}}רָאתָם תּוֹכֵן שְׁחָקָיו / וְעָמְדוּ יַחְדָּו עֵת קְרָאתָם |- | ||{{סי|בְּ}}הַטְבִּיעַ אֶבֶן בְּתוֹךְ קָו / צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה {{מודגש|בְרָאתָם}}.{{ממס|תהלים פט יג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בְּ}}רָאתָם{{רווח}}}}}} || {{סי|בְּ}}לִימָה לִהְיוֹת בֹּהוּ / לְעֵת תַּחְלִיף כַּלְּבוּשׁ אֲדָמָה |- | ||{{סי|בִּ}}נְטוֹת צָפוֹן עַל תֹּהוּ / תֹּלֶה אֶרֶץ עַל {{מודגש|בְּלִימָה}}.{{ממס|איוב כו ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בְּ}}לִימָה{{רווח}}}}}} || {{סי|בִּ}}גְבוּרָה שָׁת מְמַדִּים / בְּקֶרֶב סַגְרִירֵי סְעָרָה |- | ||{{סי|בְּ}}הַקְצוֹתוֹ פִּנּוֹת וְצִדִּים / נֶאְזָר {{מודגש|בִּגְבוּרָה}}.{{ממס|תהלים סה ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בִּ}}גְבוּרָה{{רווח}}}}}} || {{סי|בְּ}}מֹאזְנַיִם הֵרִים / זְרוּמֵי תַּחְתִּיּוֹת שְׁנָיִם |- | ||{{סי|בַּ}}פֶּלֶס שָׁקַל הָרִים / וּגְבָעוֹת {{מודגש|בְּמֹאזְנָיִם}}.{{ממס|ישעיהו מ יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בְּ}}מֹאזְנַיִם{{רווח}}}}}} || {{סי|בְּ}}כֹחוֹ לַעֲשׂוֹת הִגְדִּיל / בְּצִנּוֹר הַנִּגְדָּשׁ בְּגִיחוֹ |- | ||{{סי|בָּ}}רָקִיעַ בֵּינָיו הִבְדִּיל / מֵכִין הָרִים {{מודגש|בְּכֹחוֹ}}.{{ממס|תהלים סה ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בְּ}}כֹחוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|בְּ}}עִתּוֹ קֵרָה עֲלִיּוֹת / מְפַלֵּג שֶׁטֶף לְקוֹל תִּתּוֹ |- | ||{{סי|בְּ}}רוּחוֹ יַעַרְפוּ בְצִיּוֹת / יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ {{מודגש|בְּעִתּוֹ}}.{{ממס|ירמיהו ה כד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בְּ}}עִתּוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|גְּ}}דֹלוֹת תִּכֵּן מְזָרָיו / כָּמוּס בָּמוֹ שֶׁלֶג מְצוּלוֹת |- | ||{{סי|גַּ}}פֵּי רֶשֶׁף הֶעְמִיק לְצָרָיו / עֹשֶׂה {{מודגש|גְדֹלוֹת}}.{{ממס|איוב ה ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גְּ}}דוֹלוֹת{{רווח}}}}}} || {{סי|גְּ}}בוּרוֹת שָׁת בְּאוֹצָר / אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ יְקָרוֹת |- | ||{{סי|גָּ}}נַז קִפָּאוֹן לְעֵת צָר / וּדְבַר {{מודגש|גְּבוּרוֹת}}.{{ממס|איוב מא ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גְּ}}בוּרוֹת{{רווח}}}}}} || {{סי|גָּ}}דוֹל מִסְפָּר עֲצוּמוֹת / בְּהַבְדִּיל תַּחְתִּיִּם בָּדֹל |- | ||{{סי|גַּ}}ם בְּקָרְאוֹ לְמִקְוֵה תְהוֹמוֹת / זֶה הַיָּם {{מודגש|גָּדוֹל}}.{{ממס|תהלים קד כה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גָּ}}דוֹל{{רווח}}}}}} || {{סי|גַּ}}לֵּיהֶם יַחְדָּו הִגִּיר / וַיִּשְׁבֹּר חֻקּוֹ עֲלֵיהֶם |- | ||{{סי|גְּ}}בוּל גָּדַר בַּעֲדָם לְהַסְגִּיר / שְׁאוֹן יַמִּים שְׁאוֹן {{מודגש|גַּלֵּיהֶם}}.{{ממס|תהלים סה ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גַּ}}לֵּיהֶם{{רווח}}}}}} || {{סי|גְּ}}אוּלִים שָׁת וְזִקֵּק / מְחוֹז יַבֶּשֶׁת מִמְּצוּלִים |- | ||{{סי|גְּ}}רָפָם עַד יְפַלֵּס מְחוֹקֵק / דֶּרֶךְ לַעֲבֹר {{מודגש|גְּאוּלִים}}.{{ממס|ישעיהו נא י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גְּ}}אוּלִים{{רווח}}}}}} || {{סי|גַּ}}לָּיו אָז לַעֲבֹר / הוֹלִיךְ בִּנְתִיבֵי שְׁבִילָיו |- | ||{{סי|גְּ}}זָרָם בַּשֵּׁבֶט אֵל גִּבּוֹר / רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ {{מודגש|גַּלָּיו}}.{{ממס|ישעיהו נא טו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גַּ}}לָּיו{{רווח}}}}}} || {{סי|גְּ}}בוּרוֹתָיו בָּם יְקַוּוּ / לְהַרְאוֹת שֵׁנִית נוֹרְאוֹתָיו |- | ||{{סי|גְּ}}דֻלָּתוֹ אָז אִיִּים יְחַוּוּ / וְרַעַם {{מודגש|גְּבוּרוֹתָיו}}.{{ממס|איוב כו יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גְּ}}בוּרוֹתָיו{{רווח}}}}}} || {{סי|דֶּ}}שֶׁא דִּמּוּ לְהַפְרוֹת / וְעֵשֶׂב לַעֲבוֹדַת נִקְשֶׁה |- | ||{{סי|דִּ}}שְׁנֵי אֶרֶץ צָצוּ לְהַבְרוֹת / וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ {{מודגש|דֶּשֶׁא}}.{{ממס|בראשית א יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דֶּ}}שֶׁא{{רווח}}}}}} || {{סי|דֶּ}}שֶׁן לְאֶלֶף מְנוּיִם / וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים לְדַשֵּׁן |- | ||{{סי|דִּ}}עֵץ גַּם שְׁלֹשִׁים שִׁנּוּיִם / וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן {{מודגש|דָּשֶׁן}}.{{ממס|תהלים סה יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דֶּ}}שֶׁן{{רווח}}}}}} || {{סי|דְּ}}רָכָיו יָזַם לְהַפְאִיר / צוּר מָעוֹז וּמַחֲסֶה לְחֹכָיו |- | ||{{סי|דְּ}}בִיר עֵדֶן לָהֶם הִתְאִיר / הֶן אֵלֶּה קְצוֹת {{מודגש|דְּרָכָיו}}.{{ממס|איוב כו יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דְּ}}רָכָיו{{רווח}}}}}} || {{סי|דְּ}}בָרוֹ הִשְׁלִים וְזָרַח / שֶׁמֶשׁ וָסַהַר, לֵאוֹר בְּאוֹרוֹ |- | ||{{סי|דָּ}}צִים כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח / לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל {{מודגש|דְּבָרוֹ}}.{{ממס|תהלים קג כ}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דְּ}}בָרוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|דִּ}}בֵּר לָרוּץ תָּמִיד / עַד בִּן נוּן חֲיָלִים יְגַבֵּר |- | ||{{סי|דֹּ}}הַר מְרוּצָתָם הֶעֱמִיד / כִּי פִּי יְיָ {{מודגש|דִּבֵּר}}.{{ממס|ישעיהו מ ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דִּ}}בֵּר{{רווח}}}}}} || {{סי|דִּ}}גְלוֹ שִׁבְעָה לְהַצְמִיד / בְּשִׁבְעָה גַּלְגִּלֵּי זְבוּלוֹ |- | ||{{סי|דְּ}}גָלִים בְּגַלְגַּל רוֹם הֶעֱמִיד / אִישׁ עַל {{מודגש|דִּגְלוֹ}}.{{ממס|במדבר ב ב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דִּ}}גְלוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|דָּ}}גִים תְּהֹם שָׁרַץ / וְעוֹפוֹת מֵרְקַק פְּלָגִים |- | ||{{סי|דֶּ}}גֶר תַּנִּינִים פָּרַץ / וּבְצִלְצַל {{מודגש|דָּגִים}}.{{ממס|איוב מ לא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דָּ}}גִים{{רווח}}}}}} || {{סי|הָ}}אֹכֶל הִתִּיר לְחוֹסָיו / וְהֵכִין לִוְיָתָן לְתֶכֶל |- | ||{{סי|הֵ}}ן עָלָיו יִכְרוּ עֲמוּסָיו / לְעֵת {{מודגש|הָאֹכֶל}}.{{ממס|רות ב יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הָ}}אֹכֶל{{רווח}}}}}} || {{סי|הַ}}בָּא מִטּוּב יְמִינוֹ / עָרַךְ עַל הַשֻּׁלְחָן וְהִרְבָּה |- | ||{{סי|הֵ}}ן כָּל זֶה שַׁדַּי הֱכִינוֹ / לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ {{מודגש|הַבָּא}}.{{ממס|ש"ב יב ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}בָּא{{רווח}}}}}} || {{סי|הַ}}בַּיְתָה עֵת קְרָאוֹ / שָׂם נֶפֶשׁ בְּגַו עֲמוּתָה |- | ||{{סי|הִ}}זְמִין הֵלֶךְ לַהֲבִיאוֹ / וַיָּבֹא {{מודגש|הַבַּיְתָה}}.{{ממס|בראשית לט יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}בַּיְתָה{{רווח}}}}}} || {{סי|ה}}וֹדוֹ עָלָיו יֵאוֹר / בְּהַכְתִּירוֹ יִפְעַת כְּבוֹדוֹ |- | ||{{סי|הֱ}}פִיקוֹ נְוַת בַּיִת נָאוֹר / כִּסָּה שָׁמַיִם {{מודגש|הוֹדוֹ}}.{{ממס|חבקוק ג ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ה}}וֹדוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|הַ}}זֶּה נָתַן עָלָיו / לַעֲשׂוֹת לוֹ עִם שְׁאוֹל חוֹזֶה |- | ||{{סי|הֵ}}שִׁית מִתַּחַת לְרַגְלָיו / אֵת כָּל הַכָּבֹד {{מודגש|הַזֶּה}}.{{ממס|בראשית לא א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}זֶּה{{רווח}}}}}} || {{סי|הַ}}גַּן הִפְקִיד בְּיָדוֹ / וְנַחַת שֻׁלְחָנוֹ מְמֻגָּן |- | ||{{סי|הִ}}שְׁלִיטוֹ לֶאֱכֹל מְעוֹדְדוֹ / מִכֹּל עֵץ {{מודגש|הַגָּן}}.{{ממס|בראשית ב טז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}גַּן{{רווח}}}}}} || {{סי|הִ}}יא תִּתֵּן מֶגֶד / וְזֶה יֻתַּן לָכֶם וִיהִי |- | ||{{סי|הַ}}רְחֵק מִן הָעֵץ נֶגֶד / כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ {{מודגש|הִיא}}.{{ממס|מ"ב יח לו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הִ}}יא{{רווח}}}}}} || {{סי|וָ}}הוּא אִוּוּ אֹכֶל / וּשְׁנֵיהֶם שִׁנֵּיהֶם קָהוּ |- | ||{{סי|וְ}}הִשִּׁיאָם עָרוּם נוֹכֵל / וַתֹּאכַל הִיא {{מודגש|וָהוּא}}.{{ממס|מ"א יז טו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וָ}}הוּא{{רווח}}}}}} || {{סי|וְ}}נִסְתָּר חָשַׁב דַּרְכּוֹ / מִמְּגַלֶּה מַצְפּוּן וּמִסְתָּר |- | ||{{סי|וּ}}בְהִתְהַלֵּךְ קוֹל בְּסֻכּוֹ / רָאָה רָעָה {{מודגש|וְנִסְתָּר}}.{{ממס|משלי כב ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וְ}}נִסְתָּר{{רווח}}}}}} || {{סי|וְ}}נָלוֹז גָּעַר צוּרִי / לֹא תוֹסִיפוּ עוֹד לַעֲלֹז |- | ||{{סי|וְ}}זֹאת עַל מָאָסְכֶם דְּבָרִי / וַתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק {{מודגש|וְנָלוֹז}}.{{ממס|ישעיהו ל יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וְ}}נָלוֹז{{רווח}}}}}} || {{סי|וְ}}חָלַף חֹק לְעָמָל / הֱיוֹתוֹ בְגוּשׁ עָפָר מְעֻלָּף |- | ||{{סי|וְ}}הוּא כַּחֲצִיר גַּנּוֹת יִמָּל / בַּבֹּקֶר יָצִיץ {{מודגש|וְחָלָף}}.{{ממס|תהלים צ ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וְ}}חָלַף{{רווח}}}}}} || {{סי|וְ}}יָבֵשׁ צִיץ פָּרַח / וּבַל יָלִין בִּיקָר חוֹבֵשׁ |- | ||{{סי|וּ}}מֵעֵדֶן כַּצֵּל בָּרַח / וְלָעֶרֶב יְמוֹלֵל {{מודגש|וְיָבֵשׁ}}.{{ממס|תהלים צ ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וְ}}יָבֵשׁ{{רווח}}}}}} || {{סי|וְ}}יֵצְאוּ לְמִדְלָח / עֵקֶב כִּי חָטְאוּ |- | ||{{סי|וְ}}צוּרָם הִשְׁמִיעָם שַׁלַּח / מֵעַל פָּנַי {{מודגש|וְיֵצֵאוּ}}.{{ממס|ירמיהו טו א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וְ}}יֵצְאוּ{{רווח}}}}}} || {{סי|וְ}}יָשׁוּבוּ לַחֲזוֹת / עֲצָבִים כְּחֶתֶף יֶאֱרֹבוּ |- | ||{{סי|וְ}}שׁוֹבָבִים כִּי יִשְׁמְעוּ זֹאת / יִזְכְּרוּ {{מודגש|וְיָשֻׁבוּ}}.{{ממס|תהלים כב כח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וְ}}יָשׁוּבוּ{{רווח}}}}}} || {{סי|זַ}}עַם אַף לְכַלּוֹת / בְּזָכְרָם יְצִיר שָׁב בְּנֹעַם |- | ||{{סי|זִ}}מֵּר לְשֵׁם יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / עַד יַעֲבָר {{מודגש|זָעַם}}.{{ממס|ישעיהו כו כ}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זַ}}עַם{{רווח}}}}}} || {{סי|זֶ}}ה מָלְאוּ נְסוֹגִים / עַד שׁוּב מֵישָׁרִים חוֹזֶה |- | ||{{סי|זְ}}בָדָם שְׁנַיִם שָׂרִיגִים / אֶת זֶה לְעֻמַּת {{מודגש|זֶה}}.{{ממס|קהלת ז יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זֶ}}ה{{רווח}}}}}} || {{סי|זִ}}כְרָם שָׁלְחוּ לְמִקְנֶה / לְהִתְעַדֵּן בִּפְרִי סַחֲרָם |- | ||{{סי|זְ}}רֹעַ יְבוּל וּרְעוֹת צֹנֶה / מֵאֶרֶץ {{מודגש|זִכְרָם}}.{{ממס|תהלים לד יז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זִ}}כְרָם{{רווח}}}}}} || {{סי|זִ}}מְרָה לָקְחוּ לְקָרֵב / פְּרִי וּבִכְרַת צֹאן תְּשׁוּרָה |- | ||{{סי|זֻ}}מַּן לְמוֹבִיל שַׁי עָרֵב / תּוֹדָה וְקוֹל {{מודגש|זִמְרָה}}.{{ממס|ישעיהו נא ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זִ}}מְרָה{{רווח}}}}}} || {{סי|זָ}}מַם עֵת רָצוֹן / וְרֹב נִיבוֹ נִבְזֶה נִשְׁמַם |- | ||{{סי|זָ}}ר לַעֲשׂוֹת חוֹמֵד לָצוֹן / לוֹ כַּאֲשֶׁר {{מודגש|זָמַם}}.{{ממס|דברים יט יט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זָ}}מַם{{רווח}}}}}} || {{סי|זְ}}וָעָה יָד לַהֲפֹךְ / חוֹרֵשׁ עַל אָחִיו רָעָה |- | ||{{סי|זָ}}עַף דָּם נָקִי לִשְׁפֹּךְ / וְהָיָה רַק {{מודגש|זְוָעָה}}.{{ממס|ישעיהו כח יט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זְ}}וָעָה{{רווח}}}}}} || {{סי|זָ}}ר מֵרֹאשׁ רוֹחֵשׁ / פֶּשַׁע כִּסָּה וְנָזַר |- | ||{{סי|זַ}}ךְ עָנָהוּ מַה תְּכַחֵשׁ / וְעֵינַי רָאוּ וְלֹא {{מודגש|זָר}}.{{ממס|איוב יט כז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זָ}}ר{{רווח}}}}}} || {{סי|חֶ}}רֶב שָׁלַף נִכְנַע / וְאוֹת שָׂם חוֹפֵשׂ קֶרֶב |- | ||{{סי|חֻ}}לַּץ בְּלֶכְתּוֹ נָד וָנָע / וּבְמִלְחָמָה מִידֵי {{מודגש|חָרֶב}}.{{ממס|איוב ה כ}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חֶ}}רֶב{{רווח}}}}}} || {{סי|חַ}}יִל לֹא קָרַב / וַיַּחְלְפוּ יוֹם וָלַיִל |- | ||{{סי|חֲ}}בוּר עֲצַבִּים מְאֹד רַב / עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ {{מודגש|חָיִל}}.{{ממס|איוב כא ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חַ}}יִל{{רווח}}}}}} || {{סי|חָ}}נֵף רַב תָּקְפּוֹ / וּמַטֵּה רֶשַׁע צָץ וְעָנֵף |- | ||{{סי|חֲ}}בָלִים חִלֵּק אֵל בְּאַפּוֹ / כִּי כֻלּוֹ {{מודגש|חָנֵף}}.{{ממס|ישעיהו ט טז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חָ}}נֵף{{רווח}}}}}} || {{סי|חַ}}י נִאֵץ וְאָמַר / לָאֵל סוּר מִנִּי אֳרָחַי |- | ||{{סי|ח}}וֹקֵר סֵתֶר אָז גָּמַר / לְהַכּוֹת אֶת כָּל {{מודגש|חַי}}.{{ממס|בראשית ח כא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חַ}}י{{רווח}}}}}} || {{סי|חָ}}שַׂךְ יַד מְתֵי אָוֶן / וּמַסֵּכָה עֲלֵיהֶם נָסַךְ |- | ||{{סי|חִ}}בְּלָם יַחַד בְּטִיט יָוֵן / וְאֶת עַבְדּוֹ {{מודגש|חָשַׂךְ}}.{{ממס|ש"א כה לט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חָ}}שַׂךְ{{רווח}}}}}} || {{סי|חֹ}}ק זֶרֶם כַּבִּיר / וְקֻמְּטוּ וְלֹא עֵת מֵרָחוֹק |- | ||{{סי|חַ}}שְׁרַת מַיִם עֲלֵיהֶם הֶעֱבִיר / כִּי עָבְרוּ תוֹרֹת חָלְפוּ {{מודגש|חֹק}}.{{ממס|ישעיהו כד ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חֹ}}ק{{רווח}}}}}} || {{סי|חָ}}סִיד לֹא הִכְרִית / בִּמְחוֹתוֹ יְקוּם מַפְסִיד |- | ||{{סי|חִ}}יָּה לָאָרֶץ שְׁאֵרִית / כִּי הִפְלָה יְיָ {{מודגש|חָסִיד}}.{{ממס|תהלים ד ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חָ}}סִיד{{רווח}}}}}} || {{סי|טָ}}רַף מִכֹּל שְׁנַיִם / וּבְעֵץ גֹּפֶר קָץ וְחָרָף |- | ||{{סי|טִ}}לְטֵל יוֹנָה לָעֵינַיִם / וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת {{מודגש|טָרָף}}.{{ממס|בראשית ח יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|טָ}}רַף{{רווח}}}}}} || {{סי|ט}}וֹב כָּל בְרוּאָיו / וְהִצִּילוֹ מִשַּׂ[עַר קָטֹב] |- | ||{{סי|טֶ}}רֶף נָתַן לִירֵאָיו / וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל {{מודגש|טוֹב}}.{{ממס|תהלים לד יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ט}}וֹב{{רווח}}}}}} || {{סי|ט}}וּבָם לֹא נָעַר / וְשָׂם אֵיתָן מוֹשָׁבָם |- | ||{{סי|טָ}}חוּ תָפֵל יוֹשְׁבֵי שִׁנְעָר / הֵן לֹא בְיָדָם {{מודגש|טוּבָם}}.{{ממס|איוב כא טז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ט}}וּבָם{{רווח}}}}}} || {{סי|טִ}}יט הֻשְׁלַךְ בִּשְׁאָט / בְּאָמְרָם לְהַכְבִּיד עַבְטִיט |- | ||{{סי|טִ}}אֵט מָעֻזָּם וְלֹא אָט / וּכְמוֹ יוֹצֵר יִרְמָס {{מודגש|טִיט}}.{{ממס|ישעיהו מא כה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|טִ}}יט{{רווח}}}}}} || {{סי|טַ}}בּוּר זֵדִים רָמַס / לְבַל יָקוּם דָּבָר דָּבֻר |- | ||{{סי|טִ}}לְטֵל אַנְשֵׁי תוֹךְ וְחָמָס / יֹשְׁבֵי עַל {{מודגש|טַבּוּר}}.{{ממס|יחזקאל לח יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|טַ}}בּוּר{{רווח}}}}}} || {{סי|טָ}}הוֹר לָאוֹר יָצָא / וּמֵאֵלָיו נִזְהַר נִזְהֹר |- | ||{{סי|ט}}וֹעִים נִמְצְאוּ סִיג וְנִמְצָא / זָהָב {{מודגש|טָהוֹר}}.{{ממס|שמות כה יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|טָ}}הוֹר{{רווח}}}}}} || {{סי|ט}}וֹב בָּחַר בָּחֹר / בֶּן שָׁלֹשׁ כְּגַן רָטֹב |- | ||{{סי|טִ}}עֵם לִנְסוֹגִים אָחוֹר / טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי {{מודגש|טוֹב}}.{{ממס|תהלים לד ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ט}}וֹב{{רווח}}}}}} || {{סי|יָ}}עַץ לְהָעִיר אֵיתָן / וּמֵאֵשׁ גִּבּוֹר לֹא נִרְעַץ |- | ||{{סי|יָ}}זַם כְּרֹת גִּלּוּל מִפְתָּן / וְנָדִיב נְדִיבוֹת {{מודגש|יָעָץ}}.{{ממס|ישעיהו לב ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יָ}}עַץ{{רווח}}}}}} || {{סי|יָ}}שְׁרוֹ מִנְּעוּרָיו / לֶאֱחֹז רֶגֶל בַּאֲשׁוּרוֹ |- | ||{{סי|יָ}}הּ צְרָפוֹ מֵבִין סְתָרָיו / לְהַגִּיד לְאָדָם {{מודגש|יָשְׁרוֹ}}.{{ממס|איוב לג כג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יָ}}שְׁרוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|יִ}}בְחַן לִשְׁחֹט יָחִיד / עַד יֵקַר דָּמוֹ וְיוּחַן |- | ||[{{סי|יִ}}רְאַת שַׁ]דַּי לֹא הִכְחִיד / יְיָ צַדִּיק {{מודגש|יִבְחָן}}.{{ממס|תהלים יא ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יִ}}בְחַן{{רווח}}}}}} || {{סי|יִ}}רְאֶה מִמְּכוֹן כִּסְאוֹ / תְּבוּסַת עַם עָנִי וְנִכְאֶה |- | ||{{סי|יִ}}זְכֹּר בְּרִית אֵיתָן בְּקָרְאוֹ / יְיָ {{מודגש|יִרְאֶה}}.{{ממס|בראשית כב יד}} |} {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְיָ יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְיָ יֵרָאֶה׃ {{סוף}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יֵ}}רָאֶה{{רווח}}}}}} || {{סי|יִ}}שְׁעוֹ גֶזַע אֱמוּנַי / וְיִמְחֶה בִשְׂכַר זֹאת פִּשְׁעוֹ |- | ||{{סי|יִ}}שָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ / וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי {{מודגש|יִשְׁעוֹ}}.{{ממס|תהלים כד ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יִ}}שְׁעוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|יֶ}}הְגֶּה בֵּן נִבְחָר / כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה |- | ||{{סי|י}}וֹשֵׁב אֹהֶל דָּת שָׁחַר / וּבְתוֹרָתוֹ {{מודגש|יֶהְגֶּה}}.{{ממס|תהלים א ב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יֶ}}הְגֶּה{{רווח}}}}}} || {{סי|יִ}}פְרַח בֵּית מְגוּרָיו / תָּם נָעוּר וָרֵק בָּרַח |- | ||{{סי|יַ}}עֲטוּהוּ בַּדֵּי אֲמִירָיו / צַדִּיק כַּתָּמָר {{מודגש|יִפְרָח}}.{{ממס|תהלים צב יג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יִ}}פְרַח{{רווח}}}}}} || {{סי|כַּ}}דָּת גֶּזַע יְדִידוּת / עַד בְּנֵי חָם הִקְשׁוּ עֲבוֹדַת |- | ||{{סי|כָּ}}בְשׁוּ אֲדוֹנֵיהֶם לְעַבְדוּת / אֲשֶׁר לֹא {{מודגש|כַדָּת}}.{{ממס|אסתר ד טז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כַּ}}דָּת{{רווח}}}}}} || {{סי|כֻּ}}לּוֹ גַּן נִנְעָל / הֵצִיץ וַיֶּעְשַׁר חֵילוֹ |- | ||{{סי|כֶּ}}רֶם לְחַבֵּל יָזַם שׁוּעָל / וְהִנֵּה עָלָה {{מודגש|כֻלּוֹ}}.{{ממס|משלי כד לא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כֻּ}}לּוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|כַ}}לְּבָנוֹן זָרַח / מִתַּחַת סִבְלוֹת מָנוֹן |- | ||{{סי|כְּ}}שׁוֹשָׁן בֵּין חוֹחִים פָּרַח / וְיַךְ שָׁרָשָׁיו {{מודגש|כַּלְּבָנוֹן}}.{{ממס|הושע יד ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כַּ}}לְּבָנוֹן{{רווח}}}}}} || {{סי|כָּ}}בוֹד רַב הֶעְדָּם / וַיֹּאבְדוּ זָרִים אָבֹד |- | ||{{סי|כָּ}}רְעוּ שָׂרֵי נֹף נֶגְדָּם / וְנֶגֶד זְקֵנָיו {{מודגש|כָּבוֹד}}.{{ממס|ישעיהו כד כג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כָּ}}בוֹד{{רווח}}}}}} || {{סי|כָּ}}עֵדֶר שִׁלְּחָם / בַּיְשִׁימוֹן חֶדֶר בְּחָדֶר |- | ||{{סי|כַּ}}סּוּס בַּמִּדְבָּר הִנְחָם / וַיְנַהֲגֵם {{מודגש|כַּעֵדֶר}}.{{ממס|תהלים עח נב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כָּ}}עֵדֶר{{רווח}}}}}} || {{סי|כָּ}}אֵלֶּה בְּנָסְעָם / עֵת מָסָךְ פָּרוּשׂ יַעֲלֶה |- | ||{{סי|כָּ}}זֹאת מִי שָׁמַע עַל עָם / מִי רָאָה {{מודגש|כָּאֵלֶּה}}.{{ממס|ישעיהו סו ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כָּ}}אֵלֶּה{{רווח}}}}}} || {{סי|כֹּ}}הֲנִים הֵם לְאֵלִי / קְרוּאֵי רֵאשִׁית אוֹנִים |- | ||{{סי|כָּ}}אָמוּר וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי / מַמְלֶכֶת {{מודגש|כֹּהֲנִים}}.{{ממס|שמות יט ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כֹּ}}הֲנִים{{רווח}}}}}} || {{סי|לִ}}סְבֹּל קֹדֶשׁ אִנָּה / וְהַזָּר הַקָּרֵב יִבֹּל |- | ||{{סי|לֵ}}וִי לַעֲמֹד לְפָנָיו מִנָּה / וַיֵּט שִׁכְמוֹ {{מודגש|לִסְבֹּל}}.{{ממס|בראשית מט טו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לִ}}סְבֹּל{{רווח}}}}}} || {{סי|לְ}}עוֹלָם פִּנַּת יִקְרַת / אֲבִיר יַעֲקֹב הֶאֱצִילָם |- | ||{{סי|לְ}}אַהֲרֹן קְדוֹשׁוֹ בְּרִית כָּרַת / אַתָּה כֹהֵן {{מודגש|לְעוֹלָם}}.{{ממס|תהלים קי ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לְ}}עוֹלָם{{רווח}}}}}} || {{סי|לַ}}יְיָ נִבְדַּל / לְכַהֵן בַּהֵיכָל לִפְנָי |- | ||{{סי|ל}}וֹ וּלְזַרְעוֹ כִּי יִגְדַּל / יִכְתֹּב יָדוֹ {{מודגש|לַייָ}}.{{ממס|ישעיהו מד ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לַ}}ייָ{{רווח}}}}}} || {{סי|לַ}}עֲשׂוֹת חֻקִּים נְעִימִים / תִּהְיֶינָה כַפָּיו פְּרוּשׂוֹת |- | ||{{סי|לְ}}מַלֵּא יָדוֹ שִׁבְעַת יָמִים / כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְיָ {{מודגש|לַעֲשֹׂת}}.{{ממס|ויקרא ח לד}} |} {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה יְיָ לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׃ {{סוף}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לַ}}עֲשׂוֹת{{רווח}}}}}} || {{סי|לְ}}שׁוֹלְחָיו דָּת יְפַנֶּה / שְׁאֵר גָּדוֹל מֵאֶחָיו |- | ||{{סי|לְ}}לִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין יִפְנֶה / צִיר נֶאֱמָן {{מודגש|לְשֹׁלְחָיו}}.{{ממס|משלי כה יג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לְ}}שׁוֹלְחָיו{{רווח}}}}}} || {{סי|לֶ}}קַח טוֹב יְזֻמַּן / בְּהַקְהִיל תַּחְכְּמוֹנֵי פֶקַח |- | ||{{סי|לְ}}הוֹרוֹת חֹק עָשׂוֹר נֶאֱמָן / יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף {{מודגש|לֶקַח}}.{{ממס|משלי א ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לֶ}}קַח{{רווח}}}}}} || {{סי|לְ}}שׁוֹלְחֶיךָ תַקְשִׁיב / וְאָז יִישַׁר כֹּחֶךָ |- | ||{{סי|לָ}}כֵן הִתְאַמֵּץ לְהָשִׁיב / אֲמָרִים אֱמֶת {{מודגש|לְשֹׁלְחֶיךָ}}.{{ממס|משלי כב כא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לְ}}שֹׁלְחֶיךָ{{רווח}}}}}} || {{סי|מָ}}תְנֶיךָ תְשַׁנֵּס / וְיִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֶךָ |- | ||{{סי|מִ}}מָּרוֹם יִתֵּן לְךָ נֵס / וְאַתָּה תֶּאְזֹר {{מודגש|מָתְנֶיךָ}}.{{ממס|ירמיהו א יז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מָ}}תְנֶיךָ{{רווח}}}}}} || {{סי|מִ}}פַּח מוּעָק יְמַלֵּט / בְּאֶפֶס תִּקְוַת מַפָּח |- | ||{{סי|מַ}}עְגְּלוֹתֶיךָ יִתְמֹךְ פַּלֵּט / כִּי הוּא יַצִּילְךָ {{מודגש|מִפַּח}}.{{ממס|תהלים צא ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מִ}}פַּח{{רווח}}}}}} || {{סי|מֵ}}לִיץ טוֹב נֶאֱצָל / עֵת יְכוֹנֵן נַפְשׁוֹ לְהַחֲלִיץ |- | ||{{סי|מִ}}מָּוֶת פִּתְאֹם נִצָּל / מַלְאָךְ {{מודגש|מֵלִיץ}}.{{ממס|איוב לג כג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מֵ}}לִיץ{{רווח}}}}}} || {{סי|מַ}}רְפֵּא [וַאֲרוּכָה] / וַעֲבוֹדוֹת אַרְבַּע יְיַפֶּה |- | ||{{סי|מִ}}שְׁמָ[ר הַלַּילָה וְהַיּוֹם] מְלָא[כָ]ה / וְצִיר אֱמוּנִים {{מודגש|מַרְפֵּא}}.{{ממס|משלי יג יז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מַ}}רְפֵּא{{רווח}}}}}} || {{סי|מְ}}שִׁיחוֹ יִשְׁלַח תָּמִיד / בְּהַרְאוֹתוֹ זִבְחֵי עַם [נִכְחוֹ] |- | ||[{{סי|מַ}}עֲבִירִים] פַּר וָאַיִל לְהַעֲמִיד / נֶגֶד יְיָ וְנֶגֶד {{מודגש|מְשִׁיחוֹ}}.{{ממס|ש"א יב ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מְ}}שִׁיחוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|מִ}}זֶּה סָר לְבֵית רֶקַח / עִם זִקְנֵי כְהֻנָּה בַּמַּחֲזֶה |- | ||{{סי|מַ}}שְׁבִּיעִים עָלָיו שֵׁם בְּלֶקַח / אַל נָא תָמֻשׁ {{מודגש|מִזֶּה}}.{{ממס|שופטים ו יח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מִ}}זֶּה{{רווח}}}}}} || {{סי|מְ}}כֻבָּד בְּקוֹל תְּשׁוּאָה / וְנֹעַם צְרָדָה בַּפֶּה בִּלְבַד |- | ||{{סי|מְ}}מַעֵט אֹכֶל פֶּן תִּקֶר תְּנוּאָה / לִקְדוֹשׁ יְיָ {{מודגש|מְכֻבָּד}}.{{ממס|ישעיהו נח יג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מְ}}כֻבָּד{{רווח}}}}}} || {{סי|נְ}}כֹחִים יֶהְגּוּ לְפָנָיו / בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ אוֹ בְשִׂיחִים |- | ||{{סי|נְ}}דוּדִים יִשְׂבַּע בֵּית מְלוֹנָיו / מֵשִׁיב דְּבָרִים {{מודגש|נְכֹחִים}}.{{ממס|משלי כד כו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נְ}}כֹחִים{{רווח}}}}}} || {{סי|נַ}}פְשָׁם חֲצוֹת לַיִל / יְעִירוּן לַעֲבוֹדַת קְדוֹשָׁם |- | ||{{סי|נִ}}צְבְּעוּ בְּפַיִס לֹא בְחַיִל / לְהַצִּיל מִמָּוֶת {{מודגש|נַפְשָׁם}}.{{ממס|תהלים לג יט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נַ}}פְשָׁם{{רווח}}}}}} || {{סי|נְ}}כֹחָה רִאשׁוֹנִית / תְּרֹם דֶּשֶׁן עוֹלָה קְדוּחָה |- | ||{{סי|נִ}}תְכַּן פְּנִימִי וְנֵרוֹת שֵׁנִית / יָדְעוּ עֲשׂוֹת {{מודגש|נְכֹחָה}}.{{ממס|עמוס ג י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נְ}}כֹחָה{{רווח}}}}}} || {{סי|נֶ}}אֱמָנָה שְׁלִישִׁית / […] |- | ||{{סי|נְ}}תָחִים בָּרְבִיעִית לָשִׁית / עֵדוּת יְיָ {{מודגש|נֶאֱמָנָה}}.{{ממס|תהלים יט ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נֶ}}אֱמָנָה{{רווח}}}}}} || {{סי|נֶ}}חְפְּזוּ צְנוּפִים / לַעֲשׂוֹת […] |- | ||[{{סי|נְ}}גִיד מְלֶאכֶ]ת יִשְׁלַח צוֹפִים / נִבְהֲלוּ {{מודגש|נֶחְפָּזוּ}}.{{ממס|תהלים מח ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נֶ}}חְפְּזוּ{{רווח}}}}}} || {{סי|נֵ}}ס לַעֲשׂוֹת וְלַחֲזוֹת / אִם שַׁחַר קָדִים […] |- | ||{{סי|נֹ}}גַהּ כְּצֵאתוֹ עַל פְּרָזוֹת / נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ {{מודגש|נֵּס}}.{{ממס|תהלים ס ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נֵ}}ס{{רווח}}}}}} || {{סי|נֶ}}אֱמָנִים צוּר יְצַוֶּה / בְּהִוָּסְדָם עַל צִיר [אֱמוּנִים] |- | ||{{סי|נָ}}כוֹן לָצֵאת חוּץ לְמִקְוֶה / מֵימָיו {{מודגש|נֶאֱמָנִים}}.{{ממס|ישעיהו לג טז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נֶ}}אֱמָנִים{{רווח}}}}}} || {{סי|סְ}}בָבֻהוּ בְנָסְעָם / וּלְשַׁעַר הַמַּיִם קֵרְבוּהוּ |- | ||{{סי|ס}}וּת פָּרְשׂוּ בֵּינוֹ לְבֵין עָם / אֲשֶׁר {{מודגש|סְבָבֻהוּ}}.{{ממס|מ"א ה יז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|סְ}}בָבֻהוּ{{רווח}}}}}} || {{סי|שְׂ}}מָלוֹת וְנֶחְפַּז / לִטְבֹּל וּלְהִסְתַּפֵּג וְלַעֲלוֹת |- | ||{{סי|סְ}}גָן יַעֲטֵהוּ כְלֵי פָז / חֲלִפוֹת {{מודגש|שְׂמָלֹת}}.{{ממס|בראשית מה כב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|שְׂ}}מָלוֹת{{רווח}}}}}} || {{סי|סִ}}בָּה הֵם לִדְחוֹת / בְּמִכְנְסֵי בַד שֶׁמֶץ וְדִבָּה |- | ||{{סי|סְ}}אוֹן חֶרְפַּת שִׁטִּים לִמְחוֹת / כִּי הָיְתָה {{מודגש|סִבָּה}}.{{ממס|מ"א יב טו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|סִ}}בָּה{{רווח}}}}}} || {{סי|סְ}}לוּלָה בִּכְתֹנֶת בַּד / לִפְנֵי נוֹרָא עֲלִילָה |- | ||{{סי|ס}}וֹד פַּסִּים תָּסִיר וּמַעְבַּד / דֶּרֶךְ לֹא {{מודגש|סְלוּלָה}}.{{ממס|ירמיהו יח טו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|סְ}}לוּלָה{{רווח}}}}}} || {{סי|סְ}}בִיבָיו אִמְרַת צוּרוֹ / בְּאַבְנֵט יַחְגֹּר שַׂר קְרֵבָיו |- | ||{{סי|סְ}}חוֹת צַלְמֵי כַשְׂדִּים בְּחָגְרוֹ / עַל כָּל {{מודגש|סְבִיבָיו}}.{{ממס|תהלים פט ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|סְ}}בִיבָיו{{רווח}}}}}} || {{סי|סָ}}בִיב מִצְנֶפֶת תַּעֲבִיר / פֶּרַע, וְתַצְדִּיק אוֹת חָבִיב |- | ||{{סי|סִ}}כְלוּת לָשׁוֹן בְּקוֹל יַגְבִּיר / עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל {{מודגש|סָבִיב}}.{{ממס|שמות כח לד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|סָ}}בִיב{{רווח}}}}}} || {{סי|סֻ}}בֳּלוֹ אֵפוֹד עָרֵב / וְחֹשֶׁן שְׂאֵת לִפְנֵי מְחוֹלְלוֹ. |- | ||{{סי|סֵ}}מֶל הֶעָשׂוּי בְּחוֹרֵב / בַּיּוֹם הַהוּא יָסוּר {{מודגש|סֻבֳּלוֹ}}.{{ממס|ישעיהו י כז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|סֻ}}בֳּלוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|ע}}וֹלָם בְּצִיץ יַצְמִיד / רַצּוֹת דָּם וָנֶסֶךְ וּמַעֲלָם |- | ||{{סי|עַ}}ל מִצְחוֹ יִהְיֶה תָמִיד / כְּיָרֵחַ יִכּוֹן {{מודגש|עוֹלָם}}.{{ממס|תהלים פט לח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ע}}וֹלָם{{רווח}}}}}} || {{סי|עֲ}}דֵי עַד צִיר נִקְדָּשׁ / עֵת לַעֲשׂוֹת תָּמִיד יִצְעַד |- | ||{{סי|עֲ}}שָׂרָה בֶעָשׂוֹר יְקֻדַּשׁ / בַּייָ עֲדֵי {{מודגש|עַד}}.{{ממס|ישעיהו כו ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עַ}}ד{{רווח}}}}}} || {{סי|עִ}}מּוֹ עֹז כְּקָרַץ / הַתָּמִיד וְקִבֵּל דָּמוֹ |- | ||{{סי|עָ}}מַד לְהַקְטִיר וּלְהֵיטִיב רָץ / וַייָ {{מודגש|עִמּוֹ}}.{{ממס|ש"א טז יח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עִ}}מּוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|עֲ}}טֶרֶת רָצוֹן בְּעָרְכוֹ / רֹאשׁ וּנְתָחִים לַעֲתֶרֶת |- | ||{{סי|עֵ}}ת יַקְרִיב סֹלֶת וְנִסְכּוֹ / תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ {{מודגש|עֲטֶרֶת}}.{{ממס|תהלים כא ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עֲ}}טֶרֶת{{רווח}}}}}} || {{סי|עַ}}מּוֹ אָץ כְּכַלּוֹת / תְּמִיד הַשַּׁחַר מֵהֲקִימוֹ |- | ||{{סי|עַ}}ד פַּרְוָה יְמַהֵר לַעֲלוֹת / עִם נְדִיבֵי {{מודגש|עַמּוֹ}}.{{ממס|תהלים קיג ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עַ}}מּוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|עָ}}לָיו סַךְ וְקִדֵּשׁ / וְיָרַד וְטָבַל מוּל אֲצִילָיו |- | ||{{סי|עָ}}טָה בַד וְעֵת קִדּוּשׁ חִדֵּשׁ / הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה {{מודגש|עָלָיו}}.{{ממס|תהלים כא ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עָ}}לָיו{{רווח}}}}}} || {{סי|ע}}וֹמֵד אֵל עוֹלָם / צֶדֶק עֵדְוֹתָיו לְלַמֵּד |- | ||{{סי|עֵ}}ת בֵּין מִזְבֵּחַ לְאוּלָם / הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל {{מודגש|עֹמֵד}}.{{ממס|זכריה ג א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ע}}וֹמֵד{{רווח}}}}}} || {{סי|פָּ}}נָיו בְּעֵת יִקְרַב / לְחַלּוֹת וּלְגַלּוֹת טְמוּנָיו |- | ||{{סי|פַּ}}ר הִקְרִיב וּפְאַת מַעֲרָב / אֶל עֵבֶר {{מודגש|פָּנָיו}}.{{ממס|יחזקאל א ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פָּ}}נָיו{{רווח}}}}}} || {{סי|פֶּ}}שַׁע בַּל יְכַסֶּה / וּבְסָמְכוֹ יִסְמֹךְ יֶשַׁע |- | ||{{סי|פֹּ}}ה יַעֲנֵהוּ צוּר מַחְסֶה / אַשְׁרֵי נְשׂוּי {{מודגש|פֶּשַׁע}}.{{ממס|תהלים לב א}} |} {{רקע אפור}} סומך שתי ידיו… וכך היה אומר… {{סוף}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פֶּ}}שַׁע{{רווח}}}}}} || {{סי|פֹּ}}ה כָּעֵת יְכֻפַּר / סְגָן וְרֹאשׁ בֵּית אָב אֲפָפוֹ |- | ||{{סי|פָּ}}נָה וַיַּצֵּג הַפָּר / עַד בֹּאוֹ {{מודגש|פֹה}}.{{ממס|ש"א טז יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פֹּ}}ה{{רווח}}}}}} || {{סי|פְּ}}נֵיהֶם שָׂמוּ כְּהוֹאֵל / לָלֶכֶת עִמּוֹ שְׁנֵיהֶם |- | ||{{סי|פֶּ}}תַח יְסוֹד לִצְפוֹן אֲרִיאֵל / מְגַמַּת {{מודגש|פְּנֵיהֶם}}.{{ממס|חבקוק א ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פְּ}}נֵיהֶם{{רווח}}}}}} || {{סי|פְּ}}אֵר עָטָה, בְּמָצְאוֹ / שְׂעִירִים וְקַלְפֵי פּוּר מְבָאֵר |- | ||{{סי|פּ}}וּרֵי פַז טָרַף בְּנָשְׂאוֹ / כֶּחָתָן יְכַהֵן {{מודגש|פְּאֵר}}.{{ממס|ישעיהו סא י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פְּ}}אֵר{{רווח}}}}}} || {{סי|פָּ}}עַלְתָּ עֵת רְצוֹנְךָ / וְשֵׁם עַל יְמִינוֹ הֵטַלְתָּ |- | ||{{סי|פָּ}}ץ סְגָן הַעַל יְמִינְךָ / כָּל מַעֲשֵׂינוּ {{מודגש|פָּעַלְתָּ}}.{{ממס|ישעיהו כו יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פָּ}}עַלְתָּ{{רווח}}}}}} || {{סי|פַּ}}חַד כְּקָמַץ / בִּשְׂמֹאל וַיִּרְהוּ יַחַד |- | ||{{סי|פִּ}}י רֹאשׁ בֵּית אָב חֲזַק וֶאֱמַץ / לֹא הָיָה {{מודגש|פָחַד}}.{{ממס|תהלים נג ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פַּ}}חַד{{רווח}}}}}} || {{סי|צִ}}דְקוֹ צִיר יַעְטֶה / תָּמִיד כִּי יִשְׁעֶה בְחֻקּוֹ |- | ||{{סי|צ}}וּר שָׁלוֹם אֵלָיו יַטֶּה / יְיָ חָפֵץ לְמַעַן {{מודגש|צִדְקוֹ}}.{{ממס|ישעיהו מב כא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צִ}}דְקוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|צְ}}בִי וּפְאֵר נִכְתָּם / בְּתָפְשׂוֹ שְׁנֵי שְׂעִירִים כְּלָבִיא |- | ||{{סי|צִ}}מֵּד גּוֹרָלוֹת בְּתִתָּם / לַעֲטֶרֶת {{מודגש|צְבִי}}.{{ממס|ישעיהו כח ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צְ}}בִי{{רווח}}}}}} || {{סי|צְ}}בָאוֹת תַּעֲלֹז בְּנָשְׂאוֹ / לַשֵּׁם חַטָּאת בְּקוֹל תְּשׁוּאוֹת |- | ||{{סי|צִ}}לְצְלוּ צַדִּיקִים בְּקָרְאוֹ / בְּשֵׁם יְיָ {{מודגש|צְבָאוֹת}}.{{ממס|ש"א יז מה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צִ}}בְאוֹת{{רווח}}}}}} || {{סי|צִ}}יּוֹן רָאוּ אוֹרָה / בְּשָׁמְעָם שֵׁם אֱלֹהִים עֶלְיוֹן |- | ||{{סי|צִ}}פְצְפוּ יַחַד בְּקוֹל זִמְרָה / וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם {{מודגש|צִיּוֹן}}.{{ממס|ירמיהו לא יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צִ}}יּוֹן{{רווח}}}}}} || {{סי|צִ}}דְקָהּ לֹא לְהַכְרִית / כְּדָת שְׂעִיר הָעֲזָאזֵל חֻקָּהּ |- | ||{{סי|צִ}}מֵּד בּוֹ תִּקְוַת זְהוֹרִית / עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ {{מודגש|צִדְקָהּ}}.{{ממס|ישעיהו סב א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צִ}}דְקָהּ{{רווח}}}}}} || {{סי|צָ}}פַנְתָּ לְהַרְאוֹת / מֵלִיץ לְשַׁוְעוֹ הֶאֱזַנְתָּ |- | ||{{סי|צָ}}עַד בֵּין אוּלָם לִרְאוֹת / טוּבְךָ אֲשֶׁר {{מודגש|צָפַנְתָּ}}.{{ממס|תהלים לא כ}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צָ}}פַנְתָּ{{רווח}}}}}} || {{סי|צִ}}דְקִי בְּדָרְשׁוֹ / לָצֵאת עִם שִׁבְטוֹ נָקִי |- | ||{{סי|צָ}}עַק עַל הַפָּר בְּרַחֲשׁוֹ / עֲנֵנִי אֱלֹהֵי {{מודגש|צִדְקִי}}.{{ממס|תהלים ד ב}} |} {{רקע אפור}} סומך שתי ידיו… וכך היה אומר… והכהנים… {{סוף}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צִ}}דְקִי{{רווח}}}}}} || {{סי|קְ}}דוֹשׁוֹ אָז יַעֲנֶה / כְּכַלּוֹת לָצֶקֶת לַחְשׁוֹ |- | ||{{סי|קָ}}ם לִשְׁחֹט הַפָּר לִפְנֵי / גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל {{מודגש|קְדוֹשׁוֹ}}.{{ממס|ישעיהו מט ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|קְ}}דוֹשׁוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|ק}}וֹלוֹ יַאֲזִין רָב / כְּקִבֵּל דָּם לִרְצוֹת פָּעֳלוֹ |- | ||{{סי|קָ}}רָא לְמָרְסוֹ וְאָז יֶעֱרַב / אֶת הוֹד {{מודגש|קוֹלוֹ}}.{{ממס|ישעיהו ל ל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ק}}וֹלוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|קָ}}דְשׁוֹ אָז יַעֲלֶה / בְּמַחְתַּת פָּז לַחְתּוֹת אִשּׁוֹ |- | ||{{סי|קָ}}רַב לְמַלֵּא אֵשׁ, לְמַלֵּא / אֶת דְּבַר {{מודגש|קָדְשׁוֹ}}.{{ממס|תהלים קה מב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|קָ}}דְשׁוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|קְ}}טֹרֶת בִּשְׂמֹאל נְתוּנָה / מְלֹא חָפְנָיו לִמְצֹא עֲתֶרֶת |- | ||{{סי|קָ}}ח מַחְתָּה בְיָמִין, וּפָנָה / לְהַקְטִיר {{מודגש|קְטֹרֶת}}.{{ממס|במדבר יז ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|קְ}}טֹרֶת{{רווח}}}}}} || {{סי|קֶ}}דֶם מִזְבֵּחַ פְּנִימָה / לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת יְקַדֵּם |- | ||{{סי|קְ}}צֵה צָפוֹן יָתוּר בְּעָצְמָה / לָרֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי {{מודגש|קֶדֶם}}.{{ממס|תהלים סח לד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|קֶ}}דֶם{{רווח}}}}}} || {{סי|קֶ}}רֶן יִשְׁעוֹ יָרִים / לָשֵׂאת נֵס וּלְחַזֵּק תֹּרֶן |- | ||{{סי|קִ}}דֵּם מַחְתָּה בֵּין שְׁנֵי עֳפָרִים / הַנֹּשְׂאִים {{מודגש|קֶרֶן}}.{{ממס|זכריה ב ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|קֶ}}רֶן{{רווח}}}}}} || {{סי|קָ}}דְשׁוֹ כִסְּתָה עֲנָנָה / בְּתִתּוֹ קְטֹרֶת עַל אִשּׁוֹ |- | ||{{סי|קִ}}צַּר עֵת צֵאתוֹ רְנָנָה / בְּהֵיכַל {{מודגש|קָדְשׁוֹ}}.{{ממס|חבקוק ב כ}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|קָ}}דְשׁוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|רַ}}בּוֹת רָץ נָחוּץ / קַחַת דַּם פָּר מִמְּסִבּוֹת |- | ||{{סי|רָ}}ץ לְהַזּוֹתוֹ פְּנִים וָחוּץ / פְּעָמִים {{מודגש|רַבּוֹת}}.{{ממס|תהלים קו מג}} |} {{רקע אפור}} וכך היה מונה אחת ואחת… יצא והניחו על כן הזהב {{סוף}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רַ}}בּוֹת{{רווח}}}}}} || {{סי|רָ}}צָה צוּר עֶרְכּוֹ / עֵת לִשְׁחֹט שָׂעִיר יָצָא |- | ||{{סי|רָ}}חַשׁ לְהַזּוֹת וְשָׁב לְדַרְכּוֹ / כִּי כְבָר {{מודגש|רָצָה}}.{{ממס|קהלת ט ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רָ}}צָה{{רווח}}}}}} || {{סי|רָ}}צוֹן לְכַפֵּר מְשׁוּחַי / וְהִצְלִיף עַל קִיצוֹן וְחִיצוֹן |- | ||{{סי|רִ}}צֵּף הַשָּׂעִיר הֶחָי / שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ {{מודגש|רָצוֹן}}.{{ממס|משלי יא כז}} |} {{רקע אפור}} וכך היה מונה אחת ואחת… יצא והניחו על כן השני {{סוף}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רָ}}צוֹן{{רווח}}}}}} || {{סי|רֹ}}אשׁ פָּעֳלוֹ יְחַבֵּר / שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְיִדְרֹשׁ |- | ||{{סי|רָ}}חַשׁ פִּשְׁעֵי עָם וְדִבֵּר / יָחֻלוּ עַל {{מודגש|רֹאשׁ}}.{{ממס|ש"ב ג כט}} |} {{רקע אפור}} וכך היה אומר… {{סוף}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רֹ}}אשׁ{{רווח}}}}}} || {{סי|רֹ}}אשׁ מִדְבַּר צוֹק יְשֻׁלַּח / שָׂעִיר בְּיַד עִתִּי נִפְרַשׁ נִפְרֹשׁ |- | ||{{סי|רֻ}}צַּץ בְּהַשְׁלִיכוֹ וּפֻלַּח / מִכַּף רֶגֶל וְעַד {{מודגש|רֹאשׁ}}.{{ממס|ישעיהו א ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רֹ}}אשׁ{{רווח}}}}}} || {{סי|רַ}}בּוֹת יַעַשׂ, בְּהַקְטִיר / חַטָּאת לְצוּר תּוֹכֵן לִבּוֹת |- | ||{{סי|רָ}}חַץ וְקִדַּשׁ וְעוֹלָה הֶעֱטִיר / וְכָהֵנָּה {{מודגש|רַבּוֹת}}.{{ממס|איוב כג יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רַ}}בּוֹת{{רווח}}}}}} || {{סי|רָ}}ע לֹא יִמְצָא / וְחֹק טְבִילָה לֹא יִגְרָע |- | ||{{סי|רִ}}גֵּל כַּף וּמַחְתָּה וְיָצָא / וְאֵין פֶּגַע {{מודגש|רָע}}.{{ממס|מ"א ה יח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רָ}}ע{{רווח}}}}}} || {{סי|שָׁ}}מוּר בְּפָשְׁטוֹ כְלֵי בַד / וְטָבַל וְקִדַּשׁ כְּחֹק אָמוּר |- | ||{{סי|שָׁ}}קַד לִלְבֹּשׁ פַּז מְכֻבָּד / כִּי לַמּוֹעֵד {{מודגש|שָׁמוּר}}.{{ממס|ש"א ט כד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|שָׁ}}מוּר{{רווח}}}}}} || {{סי|תִּ}}רְצֶה תָּמִיד כְּעוֹרֵךְ / וְעֵת יַקְטִיר וְיֵיטִיב תִּפְצֶה |- | ||{{סי|תָּ}}ר לָשֵׂאת יָדוֹ לְבָרֵךְ / וּפֹעַל יָדָיו {{מודגש|תִּרְצֶה}}.{{ממס|דברים לג יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|תִּ}}רְצֶה{{רווח}}}}}} || {{סי|שָׁ}}לוֹם לְעַם מְאֻשָּׁר / בְּצֵאתוֹ בְאֵין פֶּגַע לִבְלֹם |- | ||{{סי|שְׁ}}מָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר / כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ {{מודגש|שָׁלוֹם}}.{{ממס|תהלים לז לז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|שָׁ}}לוֹם{{רווח}}}}}} || {{סי|לְ}}עַמּוֹ צִיר יִזְבֹּד / וְהֵם יְסוֹבְבוּהוּ לְרוֹמְמוֹ |- | ||{{סי|לְ}}בֵיתוֹ יְלַוּוּ בְכָבוֹד / דֹּרֵשׁ טוֹב {{מודגש|לְעַמּוֹ}}.{{ממס|אסתר י ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לְ}}עַמּוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|מ}}וֹפֵת טוֹב יְבֻשַּׂר / בְּאָמְרָם לְצִיר שָׂעִיר שׁוֹפֵת |- | ||{{סי|מִ}}י יוֹדֵעַ כִּי עָוֹן סָר / תְּנוּ לָכֶם {{מודגש|מוֹפֵת}}.{{ממס|שמות ז ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מ}}וֹפֵת{{רווח}}}}}} || {{סי|הָ}}אוֹת עֵת יְעִירוּן / אָז יְבַשֵּׂר צִיר פְּלָאוֹת |- | ||{{סי|ה}}וּסַר עֲוֹנְךָ עַם יְשׁוּרוּן / וְזֶה לְּךָ {{מודגש|הָאוֹת}}.{{ממס|שמות ג יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הָ}}אוֹת{{רווח}}}}}} || לָבָן מְאֹד כְּבֹרִית / וּטְהוֹרִים נִצְּבוּ כְדָרְבָן |- | ||לִרְאוֹת פֶּלֶא חוּט זְהוֹרִית / כֻּלּוֹ הָפַךְ {{מודגש|לָבָן}}.{{ממס|ויקרא יג יג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|לָבָן{{רווח}}}}}} || עָוֹן וְסָר פֶּשַׁע / דִּבְּרָה בַת קוֹל בַּהֲדֹמוֹ |- | ||{{סי|חֲ}}סִידִים {{סי|זִ}}מְּרוּ {{סי|ק}}וֹל יֶשַׁע / כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ.{{ממס|תהלים קמט ד}} |} {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה׃ {{סוף}} [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] d864riw6oj8stk1j9vqcq56f28jww2r 3079494 3079493 2026-08-28T07:52:45Z מו יו הו 37729 ביטול גרסה [[Special:Diff/3079493|3079493]] של [[Special:Contributions/מו יו הו|מו יו הו]] ([[User talk:מו יו הו|שיחה]]) 3079494 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (8 מחרוזות לכל אות), '''יוסף חזק'''}} {| |- |{{שמאל|'''אֵל'''{{רווח}}}}||{{סי|אֱ}}'''לֹהִים''' בְּךָ יִצְדְּקוּ צָדוֹק / כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל |- | ||{{סי|אָ}}ז בְּטֶרֶם חוּג וָדֹק / וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה '''אֵל'''.{{ממס|תהלים צ ב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''אֵל'''{{רווח}}}}||{{סי|אֶ}}'''חָד''' גָּדוֹל וָרָב / אֲרוֹמְמֶנְהוּ בְּלִי כַחַד |- | ||{{סי|אַ}}ף מִמִּזְרָח וְעַד מַעֲרָב / יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ '''אֶחָד'''.{{ממס|זכריה יד ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''אֶחָד'''{{רווח}}}}||{{סי|אֱ}}'''לֹהִים''' מְיֻחָד בְּפִי כֹל / בּוֹרֵא אֲרָקִים וּגְבֹהִים |- | ||{{סי|אֶ}}פֶס זוּלָתוֹ כֹּל יָכוֹל / מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ '''אֱלֹהִים'''.{{ממס|תהלים מז ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''אֱלֹהִים'''{{רווח}}}}||{{סי|אֹ}}'''מֶר''' יִחוּדוֹ מִפִּי לֹא אַכְרִית / אֲיַחֲדֶנּוּ בְּלִי מֶמֶר |- | ||{{סי|אֶ}}רֶץ וְעֶרֶץ עַרְבִית וְשַׁחֲרִית / יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ '''אֹמֶר'''.{{ממס|תהלים יט ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''אֹמֶר'''{{רווח}}}}||{{סי|בְּ}}'''דַעַת''' אָז מִלֵּל / בְּשׂוּמוֹ אַדְנֵי מַטְבַּעַת |- | ||{{סי|בִּ}}שְׁלֹשָׁה עוֹלָם שִׁכְלֵל / בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה '''וּבְדַעַת'''.{{ממס|שמות לא ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''בְּדַעַת'''{{רווח}}}}||{{סי|בֹּ}}'''קֶר''' קֵץ שָׂם לָאֹפֶל / וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר |- | ||{{סי|בְּ}}אָמְרוֹ יְהִי אוֹר סָר עֲרָפֶל / וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי '''בֹקֶר'''.{{ממס|בראשית א ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''בֹּקֶר'''{{רווח}}}}||{{סי|בַּ}}'''יּוֹם''' הַהוּא קָרָא בְּמַבַּע / אֵל נוֹרָא וְאָיֹם |- | ||{{סי|בְּ}}טֶרֶם בְּגַלְגַּל רוּם קָבַע / אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת '''בַּיּוֹם'''.{{ממס|תהלים קלו ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''בַּיּוֹם'''{{רווח}}}}||{{סי|בְּ}}'''דַבְּרוֹ''' שְׁמֹנָה נִבְרְאוּ / וְנִשְׁלְמוּ לְפִי דְּבָרוֹ |- | ||{{סי|בְּ}}קוֹלוֹ חוּג וְדֹק נִקְרְאוּ / כְּקוֹל אֵל שַׁדַּי '''בְּדַבְּרוֹ'''.{{ממס|יחזקאל י ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''בְּדַבְּרוֹ'''{{רווח}}}}||{{סי|גְּ}}'''בוּרוֹתָיו''' אָז יָצַר / חֲצוּבִים מְמֻנִּים בְּמִשְׁמְרוֹתָיו |- | ||{{סי|גַּ}}חַל וָשֶׁלֶג הִשְׁלִים בְּמִבְצָר / לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם '''גְּבוּרֹתָיו'''.{{ממס|תהלים קמה יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''גְּבוּרוֹתָיו'''{{רווח}}}}||{{סי|גְּ}}'''דוֹלִים''' שְׁתַּיִם כְּהִפְקִיעַ / שָׁת מַיִם מִמַּיִם בְּדוּלִים |- | ||{{סי|גַּ}}ם שָׁת מַבְדִּיל לָרָקִיעַ / עֹשֵׂה אוֹרִים '''גְּדֹלִים'''.{{ממס|תהלים קלו ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''גְּדוֹלִים'''{{רווח}}}}||{{סי|גַּ}}'''לָּיו''' שָׁת לָמו גְּדָרִים / וְאָז יִיחֲדָם לְמַעְגָּלָיו |- | ||{{סי|גָּ}}דְרוּ עַד יוֹם גְּזֵרַת גְּזָרִים / רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ '''גַּלָּיו'''.{{ממס|ישעיהו נא טו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''גַּלָּיו'''{{רווח}}}}||{{סי|גְּ}}'''בוּרָה''' בָּמוֹ תַרְאֶה / יוֹם קִבּוּץ פְּזוּרָה |- | ||{{סי|גְּ}}זֹר עֵת תִּגְזְרֵם לְעַם נִכְאֶה / לְךָ זְרוֹעַ עִם '''גְּבוּרָה'''.{{ממס|תהלים פט יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''גְּבוּרָה'''{{רווח}}}}||{{סי|דָּ}}'''רַךְ''' הֲלִיכָיו / וְעַל כָּכָה יִשָּׂא בֶּרֶךְ |- | ||{{סי|דִּ}}בֶּר וַיִּקְרָא אֶרֶץ לְמַעֲרָכָיו / הַנּוֹתֵן בַּיָּם '''דָּרֶךְ'''.{{ממס|ישעיהו מג טז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''דֶּרֶךְ'''{{רווח}}}}||{{סי|דֶּ}}'''שֶׁא''' וְעֵץ פְּרִי לְמִינוֹ / הֵנִיץ, כְּרַךְ כַּקָּשֶׁה |- | ||{{סי|דֵּ}}י סִפְּקָם לְהַשְׁקוֹתָם מִטּוּב יְמִינוֹ / וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא '''דֶשֶׁא'''.{{ממס|איוב לח כז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''דֶּשֶׁא'''{{רווח}}}}||{{סי|דַּ}}'''רְכּוֹ''' נֶחֱלָק לְאֶלֶף / וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים כֹּה וָכֹה |- | ||{{סי|דָּ}}לָה שְׁלֹשִׁים נְטִיעִים בְּלִי חֶלֶף / הָאֵל תָּמִים '''דַּרְכּוֹ'''.{{ממס|ש"ב כב לא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''דַּרְכּוֹ'''{{רווח}}}}||{{סי|דַּ}}'''עַת''' וְחָכְמָה / בְּהַשְׁלִימוֹ לְהַקְוֹת וְלָטַעַת |- | ||{{סי|דָּ}}ץ וּכְרָאָם לְיוֹדְעֵי מְזִמָּה / הַמְלַמֵּד אָדָם '''דָּעַת'''.{{ממס|תהלים צד י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''דַּעַת'''{{רווח}}}}||{{סי|הֶ}}'''רְאָה''' לִיצוּרִים לְדוֹרוֹת / בּוֹרֵא כָּל בְּרִיאָה |- | ||{{סי|הֵ}}ן לַכֹּל יָצַר שְׁנֵי מְאוֹרוֹת / כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר '''הֶרְאָה'''.{{ממס|במדבר ח ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''הֶרְאָה'''{{רווח}}}}||{{סי|ה}}'''וֹד''' הַחֶרֶס בַּגַּלְגַּל / וְהַכֹּל יְסַהֲדוּן סָהֹד |- | ||{{סי|הֵ}}אִיר אוֹר לְהָאִיר כָּל מַעְגַּל / אֱלוֹהַּ נוֹרָא '''הוֹד'''.{{ממס|איוב לז כב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''הוֹד'''{{רווח}}}}||{{סי|הַ}}'''שֶּׁמֶשׁ''' הַנֶּעְתָּק / הַמָּנוּי בְּרֵאשִׁית חָמֵשׁ |- | ||{{סי|הָ}}אוֹר הַטּוֹב הַנִּמְתָּק / וְיֹתֵר לְרֹאֵי '''הַשָּׁמֶשׁ'''.{{ממס|קהלת ז יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''הַשֶּׁמֶשׁ'''{{רווח}}}}||{{סי|הַ}}'''יּוֹם''' וְהַסַּהַר בַּלַּיְלָה / הִמְשִׁיל נוֹרָא וְאָיֹם |- | ||{{סי|הֵ}}ן עַד קָם צִיר וְהִדְמִימָם בְּמִלָּה / עַד נְכוֹן '''הַיּוֹם'''.{{ממס|משלי ד יח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''הַיּוֹם'''{{רווח}}}}||{{סי|וּ}}'''מַעֲשֵׂהוּ''' עֵת הֵרִיץ / וַיָסֶךְ יָם בְּמִכְסֵהוּ |- | ||{{סי|וְ}}אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת הִשְׁרִיץ / פֹּעַל אֱלֹהִים '''וּמַעֲשֵׂהוּ'''.{{ממס|תהלים סד י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''וּמַעֲשֵׂהוּ'''{{רווח}}}}||{{סי|וְ}}'''נִפְלְאוֹתָיו''' נָשְׂאוּ / עוֹף בְּלִי מִנְיָן מִמְּעוֹנוֹתָיו |- | ||{{סי|וְ}}יוֹרְדֵי הַיָּם הֵמָּה רָאוּ / מַעֲשֵׂי יְיָ '''וְנִפְלְאוֹתָיו'''.{{ממס|תהלים קז כד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''וְנִפְלְאוֹתָיו'''{{רווח}}}}||{{סי|וְ}}'''עֹז''' גְּבוּרָתוֹ גִּלָּה / אַמִּיץ אֱלֹהֵי הַמָּעוֹז |- | ||{{סי|וּ}}בִשְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה הִכְשִׁיר לִסְגֻלָּה / לִי אָמַר צְדָקוֹת '''וָעֹז'''.{{ממס|ישעיהו מה כד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''וְעֹז'''{{רווח}}}}||{{סי|וּ}}'''תְהִלָּה''' אָז נָשָׂא / בְּעַתְּדוֹ בְהֵמָה לְאָכְלָה |- | ||{{סי|וּ}}מֵהַכֹּל תְּהִלָּה יִשָּׂא / וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה '''וּתְהִלָּה'''.{{ממס|נחמיה ט ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''וּתְהִלָּה'''{{רווח}}}}||{{סי|זָ}}'''מַם''' לְיַחֵד לִשְׁמוֹ / גַּם לַיְלָה גַּם יוֹמָם |- | ||{{סי|זֹ}}הַר הָאָדָם בְּצַלְמוֹ / עָשָׂה יְיָ אֲשֶׁר '''זָמָם'''.{{ממס|איכה ב יז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''זָמַם'''{{רווח}}}}||{{סי|זֹ}}'''את''' וְעֵדֶן הִנְחִילוֹ / וְהִקְרִיאוֹ שֵׁמוֹת בְּמָעֻזּוֹת |- | ||{{סי|זִ}}וְּגוֹ זִיְּנוֹ וְהִשְׂכִּילוֹ / כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה '''זֹּאת'''.{{ממס|בראשית ב כג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''זֹאת'''{{רווח}}}}||{{סי|זָ}}'''דוֹן''' עוֹלְלָה לוֹ / לְהָנִיא נִיב אָדוֹן |- | ||{{סי|ז}}וֹעֵם כְּיָהִיר בְּמַעֲלוֹ / עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת '''זָדוֹן'''.{{ממס|משלי כא כד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''זָדוֹן'''{{רווח}}}}||{{סי|זֶ}}'''ה''' הֵנִיאוֹ וְשָׂמוֹ / מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים נְמִבְזֶה |- | ||{{סי|זִ}}מֵּר וְנֶעֱתַר וְנָאַם בְּנָאֳמוֹ / הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ '''זֶה'''.{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''זֶה'''{{רווח}}}}||{{סי|חַ}}'''י''' בְּרוּם עֶרֶץ / אֵל חוֹקֵר טוּחָי |- | ||{{סי|חָ}}נַן חִנְּטָהּ בִּתְאוֹמִים בְּמֶרֶץ / אֵם כָּל '''חָי'''.{{ממס|בראשית ג כ}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''חַי'''{{רווח}}}}||{{סי|חֵ}}'''ן''' חַסְדּוֹ חִלּוּ בְּמִקְרָב / וְהוּא כָּל רָז בּוֹחֵן |- | ||{{סי|חֻ}}תַּת רַב וְצָעִיר נֶעֱרַב / שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן '''חֵן'''.{{ממס|משלי יג טו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''חֵן'''{{רווח}}}}||{{סי|ח}}'''וֹקֵר''' כָּל קֶרֶב / הִנְאִיץ מְנֹאָץ לַבֹּקֶר |- | ||{{סי|חָ}}שׁ וְרָצַח אָח בַּחֶרֶב / וּלְכָל תַּכְלִית הוּא '''חוֹקֵר'''.{{ממס|איוב כח ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''חוֹקֵר'''{{רווח}}}}||{{סי|חֵ}}'''קֶר''' כָּל מִסְתּוֹר / הֵנִידוֹ הֵנִיעוֹ לְמוֹ עֵקֶר |- | ||{{סי|חִ}}לָּה וְנֶעְתַּר לוֹ נַעְתּוֹר / עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין '''חֵקֶר'''.{{ממס|איוב ט י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''חֵקֶר'''{{רווח}}}}||{{סי|טֶ}}'''רֶף''' לֹא חָרַץ / לְדוֹר עוֹבְדֵי תֶרֶף |- | ||{{סי|טָ}}עוּ וְעָלֵימוֹ יָם פָּרַץ / אַדִּיר מֵהַרְרֵי '''טָרֶף'''.{{ממס|תהלים עו ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''טֶרֶף'''{{רווח}}}}||{{סי|ט}}'''וֹב''' מְאֹד הִרְבָּה / לְדוֹר עֲשִׂירִי בְּמַחְטוֹב |- | ||{{סי|טִ}}נְּפוּ אֶרֶץ רַבָּה / אֵין עֹשֵׂה '''טוֹב'''.{{ממס|תהלים יד א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''טוֹב'''{{רווח}}}}||{{סי|ט}}'''וּבוֹ''' עֵת נִכְחַד / אִבְּדָם בְּמַבּוּל קָטְבוֹ |- | ||{{סי|טָ}}הוֹר הוֹתִיר כִּי פָחַד / אֶל יְיָ וְאֶל '''טוּבוֹ'''.{{ממס|הושע ג ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''טוּבוֹ'''{{רווח}}}}||{{סי|ט}}'''וֹבִים''' מְאֹד סוֹבַב / וְנִפְלְגוּ מְאֹד שׁוֹבָבִים |- | ||{{סי|טְ}}רָפָם בְּחֻקֵּי דּוֹר שׁוֹבָב / חֻקִּים לֹא '''טוֹבִים'''.{{ממס|יחזקאל כ כה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''טוֹבִים'''{{רווח}}}}||{{סי|יְ}}'''שָׁרִים''' דְּרָכָיו / הִכִּיר אֶזְרָח מִנְּעוּרִים |- | ||{{סי|יְ}}צוּרִים הוֹרָה תַהֲלוּכָיו / פִּקּוּדֵי יְיָ '''יְשָׁרִים'''.{{ממס|תהלים יט ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''יְשָׁרִים'''{{רווח}}}}||{{סי|יָ}}'''שַׁב''' לְסַלְסֵל / אַרְבַּע מֵאוֹת בְּמַחְשָׁב |- | ||{{סי|יִ}}יחֲדָךְ בְּכוּר כֶּסֶל / וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא '''יָשָׁב'''.{{ממס|תהלים א א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''יָשַׁב'''{{רווח}}}}||{{סי|יָ}}'''עַץ''' לְשָׂרְפוֹ רוֹעֵץ / וְאֵל חִלְּצוֹ מֵאֵשׁ וָרַעַץ |- | ||{{סי|יָ}}דוֹ אָסַף כָּל יוֹעֵץ / כִּי יְיָ צְבָאוֹת '''יָעָץ'''.{{ממס|ישעיהו יד כז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''יָעַץ'''{{רווח}}}}||{{סי|יֵ}}'''רָאֶה''' יָשְׁרָךְ בְּמִקְהֶלֶת / וּשְׁחֹט בִּנְךָ הַנָּאֶה |- | ||{{סי|יָ}}דוֹ שָׁלַח בַּמַּאֲכֶלֶת / בְּהַר יְיָ '''יֵרָאֶה'''.{{ממס|בראשית כב יד}} |- |colspan ="2" |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְיָ יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְיָ יֵרָאֶה׃}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''יֵרָאֶה'''{{רווח}}}}||{{סי|כָּ}}'''ל''' מַבָּעוֹ / כְּצֵאתוֹ מוּל כֹּל יָכוֹל |- | ||{{סי|כְּ}}הַיּוֹם יוֹעִיל לְזַרְעוֹ / וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ '''כֹל'''.{{ממס|תהלים לד יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''כָּל'''{{רווח}}}}||{{סי|כְּ}}'''בוֹדוֹ''' נַחַל צְפִיעוֹ / וַיַּעֲטֵהוּ אֱלוֹהַּ כְּמַדּוֹ |- | ||{{סי|כָּ}}עֵת שְׁנַיִם הִגְזִיעוֹ / מְלֹא כָל הָאָרֶץ '''כְּבוֹדוֹ'''.{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''כְּבוֹדוֹ'''{{רווח}}}}||{{סי|כָּ}}'''בוֹד''' לַמְיַחֲלִים לוֹ / לָכֵן תָּם נִזְבַּד זָבֹד |- | ||{{סי|כָּ}}סַף שֶׁבֶת הֵיכָלוֹ / כֻּלּוֹ אֹמֵר '''כָּבוֹד'''.{{ממס|תהלים כט ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''כָּבוֹד'''{{רווח}}}}||{{סי|כְּ}}'''רַחֲמָיו''' כִּלְּלוֹ / בִּשְׁנֵים עָשָׂר רְחוּמָיו |- | ||{{סי|כֻּ}}לָּם יַעֲנוּ מַהֲלָלוֹ / אֲשֶׁר גְּמָלָם '''כְּרַחֲמָיו'''.{{ממס|ישעיהו סג ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''כְּרַחֲמָיו'''{{רווח}}}}||{{סי|לְ}}'''רֹאשׁ''' מִנָּה שְׁלִישִׁי / מַהֲלָלוֹ תָּמִיד לֶאֱרֹשׂ |- | ||{{סי|לְ}}שָׁרֵת בִּכְהֻנַּת קְדוֹשִׁי / הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל '''לְרֹאשׁ'''.{{ממס|דה"א כט יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''לְרֹאשׁ'''{{רווח}}}}||{{סי|לְ}}'''עוֹלָם''' לְיוֹצְאֵי פִתֹם / הוּא וּבָנָיו כֻּלָּם |- | ||{{סי|לָ}}עַד יְשָׁרֵת בְּתֹם / לֹא יִמּוֹט '''לְעוֹלָם'''.{{ממס|תהלים טו ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''לְעוֹלָם'''{{רווח}}}}||{{סי|לִ}}'''פְנַי''' לִפְנִים יְשָׁרֵת / פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי |- | ||{{סי|לְ}}תוֹךְ הֵיכַל תִּפְאֶרֶת / הוּא הַהֵיכָל '''לִפְנָי'''.{{ממס|מ"א ו יז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''לִפְנַי'''{{רווח}}}}||{{סי|לַ}}'''עֲשׂוֹת''' כְּמִפְעָלוֹ / בְּמִשְׁכָּן לְקוּחָה בְּמַסּוֹת |- | ||{{סי|לְ}}שִׁבְעָה לָבוֹא פְּנֵי מְחוֹלְלוֹ / צִוָּה יְיָ '''לַעֲשֹׂת'''{{ממס|ויקרא ח לד}} |- |colspan ="2" |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה יְיָ לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׃}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''לַעֲשׂוֹת'''{{רווח}}}}||{{סי|מִ}}'''שְׁמֶרֶת''' אֵל בְּפַרְהֶדְרִין / מַפְרִישִׁין כֹּהֵן בְּמָסֹרֶת |- | ||{{סי|מ}}וֹסְרִין לוֹ זִקְנֵי סַנְהֶדְרִין / לִשְׁמֹר '''מִשְׁמֶרֶת'''.{{ממס|במדבר ח כו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''מִשְׁמֶרֶת'''{{רווח}}}}||{{סי|מַ}}'''דָּע''' יַזְכִּירוּהוּ / וְסֵדֶר הַיּוֹם הַנּוֹדָע |- | ||{{סי|מִ}}נֹּעַר וְשָׁכַח יוֹרוּהוּ / יֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי '''מַדָּע'''.{{ממס|דניאל א ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''מַדָּע'''{{רווח}}}}||{{סי|מֵ}}'''רֹאשׁ''' כָּל שִׁבְעָה / מַרְגִּילִין אוֹתוֹ לִדְרֹשׁ |- | ||{{סי|מִ}}לִּשְׁגּוֹת פְּנֵי דָּר שִׁבְעָה / קֹרֵא הַדֹּרוֹת '''מֵרֹאשׁ'''.{{ממס|ישעיהו מא ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''מֵרֹאשׁ'''{{רווח}}}}||{{סי|מְ}}'''חֻכָּמִים''' יוֹרוּהוּ בִינָה / וְזוֹרֵק וּמַקְטִיר וּמֵטִיב וּמַקְרִיב כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים |- | ||{{סי|מ}}וֹסְרִין לוֹ זִקְנֵי כְהֻנָּה / וְהֵמָּה חֲכָמִים '''מְחֻכָּמִים'''.{{ממס|משלי ל כד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''מְחֻכָּמִים'''{{רווח}}}}||{{סי|נֶ}}'''צַח''' יַשְׁבִּיעוּהוּ / מִלְּשַׁנּוֹת דָת בְּפֶצַח |- | ||{{סי|נְ}}עִמוֹת צְרָדָה יְסוֹבְבוּהוּ / נְעִמוֹת בִּימִינְךָ '''נֶצַח'''.{{ממס|תהלים טז יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''נֶצַח'''{{רווח}}}}||{{סי|נֹ}}'''עַם''' מַנְעִימִים לְפָנָיו / וְיִמְנָעוּהוּ מִמַּשְׁקֶה וּמַטְעַם |- | ||{{סי|נ}}וּמָה יַעֲבִיר מֵעֵינָיו / צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי '''נֹעַם'''.{{ממס|משלי טז כד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''נֹעַם'''{{רווח}}}}||{{סי|נֶ}}'''אֱמָנָה''' סוֹדְרִים לְמוּלָיו / בְּאַרְבַּעַת סִפְרֵי תְבוּנָה |- | ||{{סי|נִ}}פְלָאוֹת יְשַׁעְשְׁעוּ כְסָלָיו / עֵדוּת יְיָ '''נֶאֱמָנָה'''.{{ממס|תהלים יט ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''נֶאֱמָנָה'''{{רווח}}}}||{{סי|נֶ}}'''אֱמָן''' מְאֹד מַנְעִים / וְעַל רִצְפָה לְהָפֵג יְזֻמַּן |- | ||{{סי|נָ}}דִיב עִם עַם נָעִים / וְעִם קְדוֹשִׁים '''נֶאֱמָן'''.{{ממס|הושע יב א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''נֶאֱמָן'''{{רווח}}}}||{{סי|סֶ}}'''לָה''' מוֹרֶה הַצְבִּיעוּ / עַל אַרְבַּע פְּיָסוֹת כְּמִלָּה |- | ||{{סי|סִ}}דְּרוּם וְרֹן לָאֵל הִבִּיעוּ / מֶלֶךְ הַכָּבוֹד '''סֶלָה'''.{{ממס|תהלים כד י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''סֶלָה'''{{רווח}}}}||{{סי|שִׂ}}'''מְחָה''' אוֹרָה וְצָהֳלָה / בִּקְרֹא הַקּוֹרֵא בְּשִׂיחָה |- | ||{{סי|שִׂ}}מְחוּ כִּי הַשַּׁחַר עָלָה / תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים '''שִׂמְחָה'''.{{ממס|משלי י כח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''שִׂמְחָה'''{{רווח}}}}||{{סי|שִׂ}}'''יחוֹ''' בְּהַר קֹדֶשׁ / בְּצֵאתוֹ לִטְבִילָה נְכוֹחוֹ |- | ||{{סי|סָ}}פַג וְקִדֵּשׁ בַּקֹּדֶשׁ / וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ '''שִׂיחוֹ'''.{{ממס|תהלים קב א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''שִׂיחוֹ'''{{רווח}}}}||{{סי|סֶ}}'''לָה''' רָנֵּי זְמִירוֹת / בְּקָרְצוֹ תָּמִיד לְעוֹלָה |- | ||{{סי|ס}}וֹבֵב וּמַקְטִיר וּמֵטִיב נֵרוֹת / לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב '''סֶלָה'''.{{ממס|תהלים מו ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''סֶלָה'''{{רווח}}}}||{{סי|עֶ}}'''לְיוֹן''' קִדֵּם כְּצֻוָּה / בַּחֲבִתִּים וְנִסְכֵּי רִצְיוֹן |- | ||{{סי|עָ}}לָה וְטָבַל בְּבֵית פַּרְוָה / קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי '''עֶלְיוֹן'''.{{ממס|תהלים מו ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''עֶלְיוֹן'''{{רווח}}}}||{{סי|ע}}'''וֹלָם''' מָלֵא כֻלּוֹ / קִדֵּם בֵּין מִזְבֵּחַ לְאוּלָם |- | ||{{סי|ע}}וֹמֵד וּמִתְוַדֶּה עַל מַעֲלוֹ / בְּשֵׁם יְיָ אֵל '''עוֹלָם'''.{{ממס|בראשית כא לג}} |- |colspan ="2" |{{רקע אפור|וסמך שתי ידיו והתודה וכך היה אומר… והכהנים… ואף הוא… ואתה בטובך…}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''עוֹלָם'''{{רווח}}}}||{{סי|ע}}'''וֹזֵר''' אָז יֵרָצֶה / וּלְמִזְרַח הָעֲזָרָה חוֹזֵר |- | ||{{סי|עֵ}}ת צְפוֹן מִזְבֵּחַ יֶחֱצֶה / אַתָּה הָיִיתָ '''עוֹזֵר'''.{{ממס|תהלים י יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''עוֹזֵר'''{{רווח}}}}||{{סי|עֹ}}'''ז''' חֲנַנְתּוֹ וְשִׁנֵּן / לְהָבִיא שְׁנֵי שְׂעִירִים בְּמָעוֹז |- | ||{{סי|עֲ}}לֵיהֶם נִצַּב וְחִנֵּן / אַתָּה מַחֲסִי '''עֹז'''.{{ממס|תהלים עא ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''עֹז'''{{רווח}}}}||{{סי|פִּ}}'''קּוּדֶיךָ''' לְמַלֹּאת / טָרַף בַּקַּלְפֵּי לְנֶגְדֶךָ |- | ||{{סי|פֶּ}}תַע הֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת / אַתָּה צִוִּיתָה '''פִקֻּדֶיךָ'''.{{ממס|תהלים קיט ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''פִּקּוּדֶיךָ'''{{רווח}}}}||{{סי|פֶּ}}'''לֶא''' לַכֹּל מַאֲמִין / שָׂם בִּימִינוֹ עֵת יַעֲלֶה |- | ||{{סי|פָּ}}ץ סֶגֶן הַגְבֵּהַּ יָמִין / כִּי עָשִׂיתָ '''פֶּלֶא'''.{{ממס|ישעיהו כה א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''פֶּלֶא'''{{רווח}}}}||{{סי|פִּ}}'''תְאֹם''' אִם לִשְׁמֹאל יוּמַר / נָאַם רֹאשׁ בֵּית אָב נָאֹם |- | ||{{סי|פָּ}}עָלְךָ יִרְצֶה אֵל בְּמַאֲמָר / אַל תִּירָא מִפַּחַד '''פִּתְאֹם'''.{{ממס|משלי ג כה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''פִּתְאֹם'''{{רווח}}}}||{{סי|פֶּ}}'''שַׁע''' וְעָוֹן וְאֶשֶׁם / יִסְלַח אֱלֹהֵי יֶשַׁע |- | ||{{סי|פָּ}}נָה וְהֵרִים שְׂמֹאל בְּשֵׁם / עֹבֵר עַל '''פֶּשַׁע'''.{{ממס|מיכה ז יח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''פֶּשַׁע'''{{רווח}}}}||{{סי|צֶ}}'''דֶק''' יַעֲבִיר בְּנֹעַם / בֶּאָחְזוֹ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת בְּצֶדֶק |- | ||{{סי|צִ}}יְּנָם עַל שְׁנֵי שְׂעִירֵי עָם / עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה '''צֶדֶק'''.{{ממס|תהלים מה ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''צֶדֶק'''{{רווח}}}}||{{סי|צִ}}'''יּוֹן''' אָז יְחֻדַּשׁ / וְלַייָ חַטָּאת נָאַם בְּהֶגְיוֹן |- | ||{{סי|צִ}}דֵּק פּנּוֹת מִקְדָּשׁ / עִיר יְיָ '''צִיּוֹן'''.{{ממס|ישעיהו ס יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''צִיּוֹן'''{{רווח}}}}||{{סי|צָ}}'''הֲלוּ''' יְדִידִים כֻּלָּם / בְּהַזְכִּירוֹ הַשֵּׁם צִלְצְלוּ |- | ||{{סי|צִ}}פְצְפוּ בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם / בִּגְאוֹן יְיָ '''צָהֲלוּ'''.{{ממס|ישעיהו כד יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''צָהֲלוּ'''{{רווח}}}}||{{סי|צַ}}'''דִּיקִים''' אָז מֵרָחוֹק / בְּקָשְׁרוֹ שָׁנִי לְפִי חֻקִּים |- | ||{{סי|צֹ}}ג הִצִּיג נִשְׁחָט כָּחֹק / חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים '''צַדִּיקִם'''.{{ממס|דברים ד ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''צַדִּיקִים'''{{רווח}}}}||{{סי|ק}}'''וֹלוֹ''' יִשְׁמְעוּ וּמִשְׁפָּטוֹ / לְהַקְרִיב פָּר שְׁנִיָּה לְמוּלוֹ |- | ||{{סי|קְ}}רֹא וִדּוּי בַּעֲדוֹ וּבְעַד שִׁבְטוֹ / כִּי יִשָּׁמַע '''קוֹלוֹ'''.{{ממס|איוב לז ד}} |- |colspan ="2" |{{רקע אפור|וסמך שתי ידיו והתודה וכך היה אומר… והכהנים… ואף הוא… ואתה בטובך…}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''קוֹלוֹ'''{{רווח}}}}||{{סי|קֶ}}'''רֶת''' יִשְׁמְעוּ כְּחָלִיל / וְשׁוֹחֵט וּמְקַבֵּל דָּם כְּמָסֹרֶת |- | ||{{סי|קֵ}}רְבוֹ לַמְמָרֵס לְמָרְסוֹ כָּלִיל / עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי '''קָרֶת'''.{{ממס|משלי ט ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''קֶרֶת'''{{רווח}}}}||{{סי|קְ}}'''דוֹשִׁים''' תִּכּוֹן בְּנָטְלוֹ / בִּימִין, מַחְתָּה בְּגַחֲלֵי אִשִּׁים |- | ||{{סי|קִ}}בֵּל הַכַּף לְחַלּוֹת, בִּשְׂמֹאלוֹ, / נַעֲרָץ בְּסוֹד '''קְדֹשִׁים'''.{{ממס|תהלים פט ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''קְדוֹשִׁים'''{{רווח}}}}||{{סי|קְ}}'''טֹרֶת''' בְּהַקְרִיבוֹ יְצֻוֶּה / בְּבֹאוֹ לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת |- | ||{{סי|קִ}}יחַת הַכַּף בְּאֶצְבָּעוֹ יִנְוֶה / וּמְלֹא חָפְנָיו '''קְטֹרֶת'''.{{ממס|ויקרא טז יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''קְטֹרֶת'''{{רווח}}}}||{{סי|רָ}}'''צוֹן''' תְּעֻשַּׁן רָב / וְיוֹצֵא לְבַיִת הַחִיצוֹן |- | ||{{סי|רִ}}נֵּן קְצָרָה וְנָם תֶּעֱרַב / תְּפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת '''רָצוֹן'''.{{ממס|תהלים סט יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''רָצוֹן'''{{רווח}}}}||{{סי|רַ}}'''ב''' פָּנִים וָחוּץ / לְהַזּוֹת כְּמַצְלִיף עֵת יִקְרַב |- | ||{{סי|רָ}}חַשׁ אַחַת אַחַת וְשֶׁבַע נָחוּץ / בְּשָׁמְרָם עֵקֶב '''רָב'''.{{ממס|תהלים יט יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''רַב'''{{רווח}}}}||{{סי|רָ}}'''צוֹן''' כַּאֲשֶׁר כִּלָּה / וְשָׂעִיר שָׁחַט בְּלִי לָצוֹן |- | ||{{סי|רָ}}ץ לְהַצְלִיף דָּם כַּתְּחִלָּה / טוֹב יָפִיק '''רָצוֹן'''.{{ממס|משלי יב ב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''רָצוֹן'''{{רווח}}}}||{{סי|רַ}}'''ב''' בְּלִי חֵסֶר / בְּגִשְׁתּוֹ לְעָרֵב דָּמִים בְּמִקְרָב |- | ||{{סי|רָ}}ץ לַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר, וּבִשֵּׂר / צֶדֶק בְּקָהָל '''רָב'''.{{ממס|תהלים מ י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''רָב'''{{רווח}}}}||{{סי|שָׁ}}'''לוֹם''' עֵת יַזֶּה / שֶׁבַע עַל טָהֳרוֹ הֲלֹם |- | ||{{סי|שָׁ}}לְמוּ שָׁלֹשׁ בִּיאוֹת בַּמַּחֲזֶה / עַל רֹב '''שָׁלוֹם'''.{{ממס|תהלים לז יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''שָׁלוֹם'''{{רווח}}}}||{{סי|שְׁ}}'''מֶךָ''' קָרָא בְּנֹעַם / וְהִקְרִיב שָׂעִיר חַי כְּנָאֳמֶךָ |- | ||{{סי|שִׁ}}נֵּן וִדּוּי לְכַפֵּר עֲוֹן עָם / עַל דְּבַר כְּבוֹד '''שְׁמֶךָ'''.{{ממס|תהלים עט ט}} |- |colspan ="2" |{{רקע אפור|וסמך שתי ידיו והתודה וכך היה אומר… והכהנים… ואף הוא… ואתה בטובך…}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''שִׁמְךָ'''{{רווח}}}}||{{סי|שֶׁ}}'''פֶר''' מַהֲלָלוֹ הֶעְטִיר / וְשָׂעִיר יְשַׁלַּח לְכֹפֶר |- | ||{{סי|שָׁ}}ב אֱמוּרִים לְהַקְטִיר / הַנֹּתֵן אִמְרֵי '''שָׁפֶר'''.{{ממס|בראשית מט כא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''שֶׁפֶר'''{{רווח}}}}||{{סי|שְׁ}}'''מוֹר''' וְטָבַל וְקִדֵּשׁ / אֵילוֹ וְאֵיל הָעָם לִגְמֹר |- | ||{{סי|שְׁ}}לִישִׁית טְבִילָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ / פִּי מֶלֶךְ '''שְׁמוֹר'''.{{ממס|קהלת ח ב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''שְׁמוֹר'''{{רווח}}}}||{{סי|שָׁ}}'''ם''' חֻקּוֹ חָשׁ וְלֹא בָשׁ / וְטָבַל וְהוֹצִיא כַּף וּמַחְתָּה כְּנִרְשָׁם |- | ||{{סי|שָׁ}}קַד לִפְשֹׁט בְּגָדִים אֲשֶׁר לָבַשׁ / וְהִנִּיחָם '''שָׁם'''.{{ממס|ויקרא טז כג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''שָׁם'''{{רווח}}}}||{{סי|תָּ}}'''מִיד''' יִשָּׁאֲרוּן נְעוּלִים / וְיוֹצֵא וְטוֹבֵל וְקִדּוּשׁ יַתְמִיד |- | ||{{סי|תִּ}}לְבֹּשֶׁת פָּז עֹטֶה לְהַשְׁלִים / שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה '''תָמִיד'''.{{ממס|במדבר כח ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''תָּמִיד'''{{רווח}}}}||{{סי|תְּ}}'''הִלָּה''' יָרֹן וְזִמְרָה / יַקְטִיר וְיֵיטִיב וִיבָרֵךְ קְהִלָּה |- | ||{{סי|תָּ}}ר לְקַדֵּשׁ לְמַלֹּאת עֲשָׂרָה / לַיְשָׁרִים נָאוָה '''תְהִלָּה'''.{{ממס|תהלים לג א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''תְּהִלָּה'''{{רווח}}}}||{{סי|תֹּ}}'''ם''' דֶּרֶךְ תְּסוֹבֵב / וִיסוֹבְבוּהוּ יֹצְאִי פִתֹם |- | ||{{סי|תְּ}}בֹרַךְ מִטּוֹב לְבָרֵי לֵבָב / מָגֵן לְהֹלְכֵי '''תֹם'''.{{ממס|משלי ב ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''תֹּם'''{{רווח}}}}||{{סי|תִּ}}'''פְאָרָה''' אָז יְפָאֲרוּהוּ / יְלַוּוּהוּ בִּתְהִלָּה מְבֹאָרָה |- | ||{{סי|תְּ}}מִימִים יְהַדְּרוּהוּ יְהוֹדוּהוּ / לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת '''תִּפְאָרָה'''.{{ממס|ישעיהו כח ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''תִּפְאָרָה'''{{רווח}}}}||{{סי|יַ}}'''חְדָּו''' תֶּרֶב וְצָהֳלָה / וְצִיר נֶאֱמָן יָשִׁיב לְפִקּוּדָיו |- | ||{{סי|יַ}}עַן בִּשֵּׂר בֹּאוּ נְצַלְצְלָה / וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ '''יַחְדָּו'''.{{ממס|תהלים לד ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''יַחְדָּו'''{{רווח}}}}||{{סי|וְ}}'''נִשְׂמְחָה''' בְּאֵל אָיֹם / אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה |- | ||{{סי|וְ}}נִפְצֶה בְּרִנָּה זֶה הַיּוֹם / נָגִילָה '''וְנִשְׂמְחָה'''.{{ממס|תהלים קיח כד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''וְנִשְׂמְחָה'''{{רווח}}}}||{{סי|שִׂ}}'''מְחָה''' מִכָּל עֵבֶר / כִּי זְהוֹרִית הִלְבִּינָה וְצָחָה |- | ||{{סי|שָׂ}}עִיר נִשְׁמַט אֵבֶר אֵבֶר / וּלְיִשְׁרֵי לֵב '''שִׂמְחָה'''.{{ממס|תהלים צז יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''שִׂמְחָה'''{{רווח}}}}||{{סי|פְּ}}'''דוּת''' וְחֵן וָחֶסֶד / בַּת קוֹל תְּפוֹצֵץ לְעֵדוּת |- | ||שִׂישׂוּ כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד / וְהַרְבֵּה עִמּוֹ '''פְדוּת'''.{{ממס|תהלים קל ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|'''פְּדוּת'''{{רווח}}}}||{{סי|חָ}}שׁ אֵל מַחְסֶךָ / {{סי|זֶ}}מֶר {{סי|קְ}}רָא עַל נִסֶּיךָ |- | ||לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה כוֹסֶךָ / כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת '''מַעֲשֶׂיךָ'''.{{ממס|קהלת ט ז}} |- |colspan ="2" |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ, כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ׃}} |} {{סוף}} [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] rgly0m04ud87zcvw8ni89kju6qiizof 0 1732934 3079553 2951832 2026-08-28T09:34:54Z מו יו הו 37729 3079553 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט לחופה במנהג תימן}} {| |- |{{סי|אָ}}הוּב מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|בָּ}}רוּךְ מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|גִּ}}בּוֹר מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|דָּ}}גוּל מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|הָ}}דוּר מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|וַ}}תִּיק מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|זַ}}כַּאי מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|חַ}}נּוּן מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|טָ}}הוֹר מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|יָ}}חִיד מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|כַּ}}בִּיר מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|ל}}וֹבֵשׁ מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|מֶ}}לֶך מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|נ}}וֹרָא מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|ס}}וֹמֵך מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|ע}}וֹזֵר מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|פּ}}וֹדֶה מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|צַ}}דִּיק מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|קָ}}דוֹש מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|רַ}}חוּם מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|שַׁ}}דַּי מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |- |{{סי|תּ}}וֹמֵך מֵהַר הַמּוֹר {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|נָתַן לִי מוֹרָשָׁה}} |} '''מוֹרָשָׁה''' נָחַלְתִּי / וְקִבַּלתִּי בִּקְדֻשָּׁה{{ש}} בִּקְדֻשָּׁה שָׁמַעְתִּי / כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה{{ש}} אִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה / מְאֹרָסָה מְקֻדָּשָׁה{{ש}} הַלְלוּ־יָהּ כִּי טוֹב / כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. [[קטגוריה:פיוטי חתונה]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 8uertv7z5d85v8um4f3ml129bs18lym 0 1732967 3079555 3040206 2026-08-28T09:37:51Z מו יו הו 37729 3079555 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {| |- |{{סי|אֲ}}צוּלָה לְפָנִים בְּכִסֵּא עֲרָבוֹת |- |לְאֶרֶץ מְשׁוּכָה בְּחַבְלֵי אֲהָבוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{ע|אצולה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|בְּ}}אָרוֹן גְּנָזָהּ אֲבִיר הַתְּעוּדָה |- |וְעִזּוּז צְפָנָהּ בְּחַדְרֵי לְבָבוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{ע|אצולה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|רְ}}בִיד חֵן נְתַתָּהּ מְסַיֵּם חֲתַמְתָּהּ |- |בְּפֶה הַחֲלַצְתָּהּ כְּגִשְׁמֵי נְדָבוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{ע|אצולה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|הֲ}}מוֹנֵי חֲסָדִים תְּשַׁלַּח סְבִיבָךְ |- |וּבִמְצוֹק זְמַנִּים תְּהִי לָךְ רְחוֹבוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{ע|אצולה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|מְ}}אוֹרָהּ יְאִירָךְ בְּלֵילָךְ וְיוֹמָךְ |- |אֲבָל לֹא כַשֶּׁמֶשׁ תְּכֻסֶּה בְעָבוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{ע|אצולה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |שְׂמַח כִּי בְשֶׁלָּהּ תְּאֻשַּׁר תְּבֹרָךְ |- |בְּכָל הַבְּרָכוֹת אֲשֶׁר בָּהּ כְּתוּבוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{ע|אצולה}} |} [[קטגוריה:פיוטי ראב"ע]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:שירים במשקל המתקרב]] 7q19d8zfdka8vn5y7ao51n5frrix0vz 0 1732968 3079567 2951960 2026-08-28T09:49:08Z מו יו הו 37729 3079567 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''יחיה''' (סיאני)}} חֲתַן בַּר מִצְוָה עֲלֵה בְּתוֹךְ עַם אֱמוּנָי{{ש}} לִקְרֹא בְּסֵפֶר תּוֹרַת יְיָ {{רפרן|לִקְרֹא בְּסֵפֶר תּוֹרַת יְיָ}} {{סי|יִ}}פְתַּח אֵל לִבְּךָ לְתַלְמוּד תּוֹרָתוֹ{{ש}} לִשְׁמֹר חֻקּוֹתָיו וּמִצְווֹתָיו לְקַיֵּם אִמְרָתוֹ{{ש}} לְהַמְתִּיק סוֹד מִשְׂרָה בִּקְהַל עֲדָתוֹ{{ש}} כֵּן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ {{רפרן|לִקְרֹא בְּסֵפֶר תּוֹרַת יְיָ}} {{סי|חֵ}}ן וְחֶסֶד תַּעְטֶה עֵת כִּי תִדְרְשָׁה{{ש}} בּוֹרַאֲךָ זְכֹר תָּמִיד וְגוּפָךְ קַדְּשָׁה{{ש}} וּבְתוֹרַת אֵל דְּבַק אֲשֶׁר הִיא מוֹרָשָׁה{{ש}} אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ {{רפרן|לִקְרֹא בְּסֵפֶר תּוֹרַת יְיָ}} {{סי|יְ}}הִי תְּפִלִּין שֶׁלַּיָּד לְאוֹת עַל יָדֶךָ{{ש}} וְטוֹטָפוֹת כֶּתֶר לְרֹאשְׁךָ{{ש}} וּטְלִית מְצֻיֶּצֶת כְּהִלְכָּתָהּ תְּהִי עָלֶיךָ{{ש}} תִּזְכֶּה וְתִרְאֶה יְשׁוּעַת יְיָ {{רפרן|לִקְרֹא בְּסֵפֶר תּוֹרַת יְיָ}} {{סי|ה}}וֹרֶיךָ יִשְׂמְחוּ בַּעֲלוֹתְךָ לִקְרֹא בְּתוֹרַת יְיָ{{ש}} בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ בְּתוֹךְ קְהַל עַם אֱמוּנָי{{ש}} יְרֵא אוֹתָם וְכַבְּדֵם כִּדְבַר יְיָ{{ש}} תִּשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ {{רפרן|לִקְרֹא בְּסֵפֶר תּוֹרַת יְיָ}} קוּם חֲתַן הַבַּר מִצְוָה לִקְרֹא בַּתּוֹרָה קוּם בִּמְהֵרָה{{ש}} הִתְגַּבֵּר כָּאֲרִי וְקַל כִּצְבִי לַעֲבֹד אֶת הָאֵל נוֹרָא{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ [[קטגוריה:פיוטי בר מצוה]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] a18mgevr21i8f2jf816oxdw1sd7jis4 0 1732973 3079574 2951970 2026-08-28T09:59:59Z מו יו הו 37729 3079574 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} שִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרַת מֹשֶׁה / כִּי נְתָנָהּ אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה {{רפרן|עַל הַר סִינַי יָרַד וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה}} שִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרַת {{סי|אַ}}דִּיר / כִּי נְתָנָהּ {{סי|בָּ}}רוּךְ לְמֹשֶׁה {{רפרן|עַל הַר סִינַי יָרַד וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה}} שִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרַת {{סי|גִּ}}בּוֹר / כִּי נְתָנָהּ {{סי|דָּ}}גוּל לְמֹשֶׁה {{רפרן|עַל הַר סִינַי יָרַד וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה}} שִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרַת {{סי|הָ}}דוּר / כִּי נְתָנָהּ {{סי|וָ}}עֵד לְמֹשֶׁה {{רפרן|עַל הַר סִינַי יָרַד וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה}} שִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרַת {{סי|זַ}}כַּאי / כִּי נְתָנָהּ {{סי|חַ}}נּוּן לְמֹשֶׁה {{רפרן|עַל הַר סִינַי יָרַד וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה}} שִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרַת {{סי|טָ}}הוֹר / כִּי נְתָנָהּ {{סי|יָ}}חִיד לְמֹשֶׁה {{רפרן|עַל הַר סִינַי יָרַד וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה}} שִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרַת {{סי|כַּ}}בִּיר / כִּי נְתָנָהּ {{סי|ל}}וֹבֵשׁ לְמֹשֶׁה {{רפרן|עַל הַר סִינַי יָרַד וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה}} שִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרַת {{סי|מֶ}}לֶךְ / כִּי נְתָנָהּ {{סי|נ}}וֹרָא לְמֹשֶׁה {{רפרן|עַל הַר סִינַי יָרַד וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה}} שִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרַת {{סי|ס}}וֹמֵךְ / כִּי נְתָנָהּ {{סי|ע}}וֹזֵר לְמֹשֶׁה {{רפרן|עַל הַר סִינַי יָרַד וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה}} שִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרַת {{סי|פּ}}וֹדֶה / כִּי נְתָנָהּ {{סי|צַ}}דִּיק לְמֹשֶׁה {{רפרן|עַל הַר סִינַי יָרַד וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה}} שִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרַת {{סי|קָ}}דוֹשׁ / כִּי נְתָנָהּ {{סי|רַ}}חוּם לְמֹשֶׁה {{רפרן|עַל הַר סִינַי יָרַד וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה}} שִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרַת {{סי|שַׁ}}דַּי / כִּי נְתָנָהּ {{סי|תַּ}}קִּיף לְמֹשֶׁה {{רפרן|עַל הַר סִינַי יָרַד וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה}} שִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרַת {{סי|תּ}}וֹמֵךְ / כִּי נְתָנָהּ {{סי|תָּ}}מִים לְמֹשֶׁה {{רפרן|עַל הַר סִינַי יָרַד וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה}} [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] o4u38jaohqvumwn2d1sdthljweifbkc 0 1733000 3079571 2979461 2026-08-28T09:56:05Z מו יו הו 37729 3079571 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט הושענות מסידור רס"ג. למנהג עדות המזרח אומרים אותו בכל יום (עד אות ל'). למנהג תימן אומרים אותו ביום הראשון שלא חל בשבת.}} ==נוסח עדות המזרח== <poem> לְמַעֲנָךְ {{סי|אַ}}דִּיר אַדִּירִים לְמַעֲנָךְ {{סי|בֹּ}}רֵא רוּחַ וְיוֹצֵר הָרִים לְמַעֲנָךְ {{סי|גְּ}}דֹל הָעֵצָה מַשְׁפִּיל וּמֵרִים לְמַעֲנָךְ {{סי|דֹּ}}בֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים לְמַעֲנָךְ {{סי|הַ}}יּוֹדֵעַ וָעֵד אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים לְמַעֲנָךְ {{סי|וְ}}הוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ אֲמָרִים לְמַעֲנָךְ {{סי|זַ}}ךְ וְנָקִי וּמִתְבָּרֵר עִם בָּרִים לְמַעֲנָךְ {{סי|חֹ}}פֵשׂ מַצְפּוּן וְחֹקֵר כָּל חֲדָרִים לְמַעֲנָךְ {{סי|טִ}}פְּחָה יְמִינוֹ שָׁמַיִם וְעָשָׂה מְאוֹרִים לְמַעֲנָךְ {{סי|יָ}}סַד אָרֶץ בַּצּוּרוֹת בִּקַּע יְאוֹרִים לְמַעֲנָךְ {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ מְכֻבָּד בָּאוּרִים לְמַעֲנָךְ {{סי|לֹ}}א יִתַּמּוּ שְׁנוֹתָיו לְדוֹר דּוֹרִים. </poem> הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא. ==נוסח תימן== {|<קטע התחלה=תימן/> |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|אַ}}דִּיר בָּאַדִּירִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|בֹּ}}רֵא רוּחַ וְיוֹצֵר הָרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|גְּ}}דֹל הָעֵצָה מַשְׁפִּיל וּמֵרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|דֹּ}}בֵר צֶדֶק וּמַגִּיד מֵישָׁרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|הַ}}יּוֹדֵעַ וָעֵד וְאִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|וְ}}הוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ אֲמָרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית יְשָׁרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|חֹ}}קֵר כְּלָיוֹת חֹפֵשׂ כָּל חֲדָרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|טִ}}פְּחָה יְמִינְךָ שָׁמַיִם וְעָשְׂתָה מְאוֹרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|יָ}}סַד אָרֶץ בַּצּוּרוֹת בִּקַּע יְאוֹרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ מְכֻבָּד בָּאֻרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|לֹ}}א יִתַּמּוּ שְׁנוֹתֶיךָ לְדוֹרֵי דוֹרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|מַ}}שְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים חָרָה בַנְּהָרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|נ}}וֹתֵן רוֹזְנִים לְאַיִן וּמְלָכִים וְשָׂרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|ס}}וֹעֵד בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ וּבַהֲדָרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|עָ}}נָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו וְנֹגַהּ יְקָרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|פֹּ}}קֵחַ עִוְרִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|צ}}וֹפֶה עֲתִידוֹת מַה יְּהִי בְסוֹף דּוֹרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|קָ}}רוֹב לְנִשְׁבָּרִים דַּכְּאֵי רוּחַ נֶעְזָרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא הִשְׁכִּין צְחִיחָה הַסּוֹרְרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|שִׁ}}מְךָ אֶחָד לֹא תִתֵּן כְּבוֹדְךָ לַאֲחֵרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |- |לְמַעֲנָךְ {{סי|תּ}}וֹכֵן יְשׁוּעוֹת לְהוֹשִׁיעַ עַם נִבְחָרִים{{רווח|3}}||{{ע|הוֹשַׁעְנָא}} |}<קטע סוף=תימן/> [[קטגוריה:הושענות מסידור רס"ג]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] c56lmkb5j0k09d7dskonpi2vvwkyj8s 0 1733089 3079559 2993557 2026-08-28T09:44:28Z מו יו הו 37729 3079559 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח איטליה== <poem> רַחֲמָנָא עֲוֵינַן רַחֲמָנָא חֲטֵינַן רַחֲמָנָא אַסְכַּלְנַן רַחֲמָנָא וּמְרֵדְנַן רַחֲמָנָא חֲטֵינַן וְאַרְשַׁעְנַן וְאַסְכַּלְנַן וּמְרֵדְנַן קַמָּךְ רַחֲמָנָא לָא נְטַרְנַן פִּקּוֹדָךְ רַחֲמָנָא וְלָא הַלֵּכְנַן בְּאָרְחָתָךְ רַחֲמָנָא וְלָא עֲבַדְנַן רְעוּתָךְ רַחֲמָנָא וַעֲבַרְנַן עַל מֵימְרָךְ רַחֲמָנָא לָא בְזָכוּ וְלָא בְעֹבָדִין טָבִין אֲתֵינַן לְמִקְרֵי קַמָּךְ רַחֲמָנָא עֲבֵד גַּבַּן בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא רַחֲמָנָא וְלָא תֵיתֵי בְדִינָא בַּהֲדַן רַחֲמָנָא דְּאִי דָּיְנַת לַן לֵית בַּן דְּזָכֵי רַחֲמָנָא לָא תְשַׁלֵּם לַן כְּחֶטְאַן רַחֲמָנָא לָא תְדוֹנִינַן כְּחוֹבִין רַחֲמָנָא לָא תִגְמֹל לַן כְּעֹבָדֵי יְדַן רַחֲמָנָא לָא תִפְרַע מִנַּן כְּאָרְחָתִין רַחֲמָנָא הַב לַן לִבָּא דִתְיֻבְתָּא רַחֲמָנָא הַב בְּלִבַּן לְמִנְדַּע דַּחְלְתָךְ רַחֲמָנָא אַהְדַּר אַפָּךְ בְּרַחֲמֵי גַּבַּן רַחֲמָנָא גַּלְיָא קַמָּךְ דְּרַשִׁיעֵי אֲנַן מֵעָלַם רַחֲמָנָא גַּלְיָא קַמָּךְ דְּחַטָּאֵי אֲנַן מֵעָלַם רַחֲמָנָא בְּרָךְ וְעַבְדָּךְ אֲנַן רַחֲמָנָא לֵית בְּרָא דְּלָא חָטֵי לַאֲבוּהִי רַחֲמָנָא בְּרָא חָטֵי לַאֲבוּהֵי חָיֵס רַחֲמָנָא לֵית עַבְדָא דְּלָא מָרֵד קַמֵּהּ מָרֵהּ רַחֲמָנָא עַבְדָא מָרֵד מָרֵהּ תָּאֵב רַחֲמָנָא גְּעַר בֵּהּ בְּיִצְרָא בִישָׁא מִנַּן רַחֲמָנָא לָא תִמְסְרִנַּן בִּידֵהּ רַחֲמָנָא גַּלְיָא קַמָּךְ דְּאִיהוּ דְּנוּרָא וַאֲנַן דְּבִשְׂרָא רַחֲמָנָא אַמְלִיךְ עֲלַן יִצְרָא טָבָא רַחֲמָנָא סַיַּע בַּהֲדַן לְמִנְדַּע דַּחְלְתָךְ רַחֲמָנָא אַתְּ בְּרַחֲמָךְ הֲוֵי לַן עֶזְרָא וְסֻמְכָא רַחֲמָנָא פְּרֹקְנַן הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא רַחֲמָנָא רְחַם עֲלַן בִּסְגֵי רַחֲמָךְ רַחֲמָנָא וְלָא נֶהְדַּר בְּפַחֵי נְפַשׁ מִקַּמָּךְ רַחֲמָנָא וּתְהֵא שַׁעְתָּא הָדָא שְׁעַת רַעֲוָא מִקַּמָּךְ רַחֲמָנָא וּתְהֵא שַׁתָּא הָדָא שְׁנַת פֻּרְקָנָא לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנָא פְּרֹק חַיֵּי וְאַיְתִי מִיתֵי רַחֲמָנָא פְּרֹק חַיֵּי דְּבִישׁ לְהוּ כְּמִיתֵי רַחֲמָנָא אַעְדִּי מִנַּן גִּירֵי דְּמוֹתָא רַחֲמָנָא אַעְדִּי מִנַּן גִּירֵי דְּכַפְנָא רַחֲמָנָא אַעְדִּי מִנַּן גִּירֵי דְּדֻחְקָא רַחֲמָנָא אַעְדִּי מִנַּן גִּירֵי דְּכָל מַרְעִין רַחֲמָנָא פְּרֹקְנַן וְאַפֵּקְנַן מֵחֲשֹׁכָא לִנְהֹרָא רַחֲמָנָא גַּלְיָא קַמָּךְ דְּלֵית לַן אֱלָהָא בַּר מִנָּךְ רַחֲמָנָא לֵית לַן לְמִקְרֵי אֶלָּא לָךְ רַחֲמָנָא לָךְ קָרֵינַן וְאַתְּ עֲנֵינַן רַחֲמָנָא פְּתַח תַּרְעֵי שְׁמַיָּא לִצְלוֹתִין רַחֲמָנָא וּשְׁמֵי שְׁמַיָּא לְבָעוּתִין רַחֲמָנָא שַׁמְעֵהּ לְקָלִין וְקַבְּלַהּ לִצְלוֹתִין רַחֲמָנָא וְתִגְמֹל צְלוֹתִין חִסְדָא וְרַחֲמֵי קַמָּךְ מַלְכָּא רָמָא רַחֲמָנָא וְחַנָּנָא רַחֵם עֲלַן מַלְכָּא רָמָא רַחֲמָנָא וְחַנָּנָא חוּס עֲלַן מַלְכָּא רָמָא רַחֲמָנָא וְחַנָּנָא פְּרֹקְנַן מִן כָּל עָקָא מַלְכָּא רָמָא רַחֲמָנָא וְחַנָּנָא שֵׁזֵבְנַן מִן כָּל מַרְעִין </poem> ==נוסח תימן== {| |- |רַחֲמָנָא חֲטֵינַן{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |אַסְכַּלְנַן{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |אַרְשַׁעְנַן{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |מְרֵינַן{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |מְרֵדְנַן{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |חֲטֵינַן וְאַסְכַּלְנַן וְאַרְשַׁעְנַן וּמְרֵינַן וּמְרֵדְנַן קַמָּךְ{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |לָא הַלֵּכְנָא בְּאֹרְחָתָךְ{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |וְלָא עֲבַדְנָא דְּשַׁפִּיר קַמָּךְ{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |בְּחֻצְפָּא יַתִּירָא אֲתֵינָא לִמִקְרֵי קַמָּךְ{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |חַטָּאֵי אַנַּן מֵעָלַם{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |רַשִּׁיעֵי אֲנַן קַמָּךְ{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |לָא תְשַׁלֵּם לַן כַּחֲטָאַן{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |לָא תִתְפְּרַע מִנַּן כְּאֹרְחָתַן{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |לָא תֵיתֵי בְּדִינָא בַּהְדַּן{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |עוּבָדֵי יְדָךְ אַנַּן{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |אַפְּקִנַּן מֵחֲשֹׁכָא לִנְהֹרָא{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |אַפְּקִנַּן מֵעָקְתָא לִרְוַחָא{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |פְּרֹק חַיֵּי וְאַחְיֵי מִיתֵי{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |סַלֵּק תַּקְלָא מֵאֹרְחָתַן{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |סַלֵּק הַרְהוּרֵי בִּישֵׁי מִלִּבַּן{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |סַלֵּק מִנַּן לִבָּא דְּאַבְנָא{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |וְהַב לַן לִבָּא דְּבִשְׂרָא{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |גְּעַר בֵּהּ בְּיִצְרָא בִּישָׁא מִלִּבַּן{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |גָּלֵי קַמָּךְ דְּהוּא נוּרָא וְאַנַּן בִּשְׂרָא{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |וְתִהְוֵי הָדָא שַׁתָּא שַׁתָּא דְּפֻרְקָנָא לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |כַּתְבִנַּן בְּסִפְרָא דְּחַיֵּי{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |כַּתְבִנַּן בְּסִפְרָא דְּרַחֲמֵי{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |כַּתְבִנַּן בְּסִפְרָא דִּמְזוֹנֵי{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |אַיְתֵּהּ לְמָשִׁיחַ בַּר דָּוִד בְּחַיַּין{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |זְרַע שְׁלָמָא רַבָּא בְּמוֹתְבָנֵי יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |רַחֵם עֲלַן{{ש-רווח|1em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |} [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] rp4qhd78lugzuzx0xacf2oheilpadlw 0 1733135 3079417 2976159 2026-08-27T21:08:54Z מו יו הו 37729 3079417 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} '''עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן''' {{סי|אִ}}הַלְתָּ מְתוּחִים / אִמַּצְתָּ נִמְלָחִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מְאַהֵל טְפוּחִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|בַּ}}נְתָּ בְעָרְמָה / לִרְקֹעַ אֲדָמָה{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} יוֹעֵץ בְּחָכְמָה {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|גִּ}}לִּיתָ חֹשֶׁךְ מִתְּהוֹם / בְּהַרְעִיפְךָ רוּחַ עַל פְּנֵי תְהוֹם{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מְחוֹלֵל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|דִּ}}הַרְתָּ אוֹר עֲלֵי אֶרֶץ / בְּהַעֲבִירְךָ בֹּהוּ מֵאֶרֶץ{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מַבְהִיק פְּנֵי אֶרֶץ {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|הִ}}קְפֵּיתָ רָקִיעַ בְּמַשָּׂאוֹת / לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ לְהִתְנַשְּׂאוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} יוֹעֵץ וּבָן עֲשׂוֹת {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|וּ}}פָעַלְתָּ דְמוּת כִּסֵּא / וְקֶרַח הַנּוֹרָא עַל הַכִּסֵּא{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} יַעַשׂ וְיִתְנַשֵּׂא {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|זְ}}בַדְתּוֹ בְחַיּוֹת / פָּנִים אַרְבַּע לָמוֹ לִהְיוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} עָתִיד לִהְיוֹת {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|חָ}}צַבְתָּ אוֹפַנִּים / סוֹבְבוֹת כֵּס בְּכָל פִּנִּים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מַאֲזִין מֵהֶם רְנָנִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|טָ}}סוֹת לְכָל רוּחַ / וּפוֹנוֹת בְּכָל רוּחַ{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} יוֹצֵר הָרוּחַ {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|יְ}}צִירָתָם מֵאֵשׁ / וְהֵגֶא דִבּוּרָם מֵאֵשׁ{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מְחַלֵּק נַהֲרֵי אֵשׁ {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|כְּ}}בוֹדָךְ לֹא רוֹאוֹת / וְקָדוֹשׁ וּבָרוּךְ מַכְתִּירוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} כֹּל חוֹקֵר לִרְאוֹת {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|ל}}וֹהֲטוֹת בְּשַׁלְהֶבֶת / וְרֶגֶל יְשָׁרָה נִצֶּבֶת{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} עֲלֵיהֶם לָשֶׁבֶת {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|מַ}}חֲנָם קָדוֹשׁ / עֵל אֵשׁ לָדוֹשׁ{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} בִּתְהִלּוֹת קָדוֹשׁ {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|נ}}וֹגְנוֹת בְּקוֹלָם / נוֹשְׂאוֹת כֵּס בְּחֵילָם{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} יוֹדֵעַ פָּעֳלָם {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|ס}}וֹעֲרוֹת בְּחֵמָה / וַעֲלֵיהֶם בְּאֵימָה{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} שׁוֹכֵן בְּקוֹל דְּמָמָה {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|עֲ}}לֵיהֶם יִחוּדָךְ / וּמְזִיעוֹת אֵשׁ מֵאֵימַת כְּבוֹדָךְ{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מִשְׂגָּב לַדָּךְ {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|פְּ}}נֵיהֶם פְּנֵי אָדָם / וּפְנֵי שׁוֹר נֶגֶד אָדָם{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מְלַמֵּד יֹשֶׁר לְאָדָם {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|צָ}}גוֹת בְּכֹשֶׁר / וְחָקוּק בָּם נֶשֶׁר{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} לְהַגִּיד לְאָדָם יֹשֶׁר {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|ק}}וֹמָתָם כְּאַרְיֵה / וּזְרוֹעוֹת עֻזָּם כְּאַרְיֵה{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} שׁוֹאֵג כְּאַרְיֵה {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|רַ}}ב מְאֹד מַחֲנָם / וְשֶׁפֶר הֶגְיוֹנָם{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מֵבִין מַעֲנָם {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|שׁ}}וֹחֲחוֹת וְכוֹרְעוֹת / וּפָנִים לֹא רוֹאוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} שׁוֹקֵד בַּדּוֹרוֹת {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|תּ}}וֹמְכוֹת כִּסְאָךְ / תּוֹקְפוֹת כֵּס לְנַשְּׂאָךְ{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} אֵין כְּמוֹרָאָךְ {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשָׁךְ: נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה.{{ממס|תהלים צג ב}}}} {{סוף}} [[קטגוריה:סדר בריות]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] ihpbvsc189n0d4gssz7q5hj8v98k5tr 3079426 3079417 2026-08-27T21:29:13Z בן עדריאל 9444 הסרת [[קטגוריה:אלעזר הקליר]]; הוספת [[קטגוריה:מיוחסים לקליר]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3079426 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} '''עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן''' {{סי|אִ}}הַלְתָּ מְתוּחִים / אִמַּצְתָּ נִמְלָחִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מְאַהֵל טְפוּחִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|בַּ}}נְתָּ בְעָרְמָה / לִרְקֹעַ אֲדָמָה{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} יוֹעֵץ בְּחָכְמָה {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|גִּ}}לִּיתָ חֹשֶׁךְ מִתְּהוֹם / בְּהַרְעִיפְךָ רוּחַ עַל פְּנֵי תְהוֹם{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מְחוֹלֵל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|דִּ}}הַרְתָּ אוֹר עֲלֵי אֶרֶץ / בְּהַעֲבִירְךָ בֹּהוּ מֵאֶרֶץ{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מַבְהִיק פְּנֵי אֶרֶץ {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|הִ}}קְפֵּיתָ רָקִיעַ בְּמַשָּׂאוֹת / לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ לְהִתְנַשְּׂאוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} יוֹעֵץ וּבָן עֲשׂוֹת {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|וּ}}פָעַלְתָּ דְמוּת כִּסֵּא / וְקֶרַח הַנּוֹרָא עַל הַכִּסֵּא{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} יַעַשׂ וְיִתְנַשֵּׂא {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|זְ}}בַדְתּוֹ בְחַיּוֹת / פָּנִים אַרְבַּע לָמוֹ לִהְיוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} עָתִיד לִהְיוֹת {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|חָ}}צַבְתָּ אוֹפַנִּים / סוֹבְבוֹת כֵּס בְּכָל פִּנִּים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מַאֲזִין מֵהֶם רְנָנִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|טָ}}סוֹת לְכָל רוּחַ / וּפוֹנוֹת בְּכָל רוּחַ{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} יוֹצֵר הָרוּחַ {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|יְ}}צִירָתָם מֵאֵשׁ / וְהֵגֶא דִבּוּרָם מֵאֵשׁ{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מְחַלֵּק נַהֲרֵי אֵשׁ {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|כְּ}}בוֹדָךְ לֹא רוֹאוֹת / וְקָדוֹשׁ וּבָרוּךְ מַכְתִּירוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} כֹּל חוֹקֵר לִרְאוֹת {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|ל}}וֹהֲטוֹת בְּשַׁלְהֶבֶת / וְרֶגֶל יְשָׁרָה נִצֶּבֶת{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} עֲלֵיהֶם לָשֶׁבֶת {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|מַ}}חֲנָם קָדוֹשׁ / עֵל אֵשׁ לָדוֹשׁ{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} בִּתְהִלּוֹת קָדוֹשׁ {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|נ}}וֹגְנוֹת בְּקוֹלָם / נוֹשְׂאוֹת כֵּס בְּחֵילָם{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} יוֹדֵעַ פָּעֳלָם {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|ס}}וֹעֲרוֹת בְּחֵמָה / וַעֲלֵיהֶם בְּאֵימָה{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} שׁוֹכֵן בְּקוֹל דְּמָמָה {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|עֲ}}לֵיהֶם יִחוּדָךְ / וּמְזִיעוֹת אֵשׁ מֵאֵימַת כְּבוֹדָךְ{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מִשְׂגָּב לַדָּךְ {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|פְּ}}נֵיהֶם פְּנֵי אָדָם / וּפְנֵי שׁוֹר נֶגֶד אָדָם{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מְלַמֵּד יֹשֶׁר לְאָדָם {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|צָ}}גוֹת בְּכֹשֶׁר / וְחָקוּק בָּם נֶשֶׁר{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} לְהַגִּיד לְאָדָם יֹשֶׁר {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|ק}}וֹמָתָם כְּאַרְיֵה / וּזְרוֹעוֹת עֻזָּם כְּאַרְיֵה{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} שׁוֹאֵג כְּאַרְיֵה {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|רַ}}ב מְאֹד מַחֲנָם / וְשֶׁפֶר הֶגְיוֹנָם{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מֵבִין מַעֲנָם {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|שׁ}}וֹחֲחוֹת וְכוֹרְעוֹת / וּפָנִים לֹא רוֹאוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} שׁוֹקֵד בַּדּוֹרוֹת {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|תּ}}וֹמְכוֹת כִּסְאָךְ / תּוֹקְפוֹת כֵּס לְנַשְּׂאָךְ{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} אֵין כְּמוֹרָאָךְ {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשָׁךְ: נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה.{{ממס|תהלים צג ב}}}} {{סוף}} [[קטגוריה:סדר בריות]] [[קטגוריה:מיוחסים לקליר]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] ckh16olh8krryaqj2a831z6t5jlg3h4 0 1733548 3079552 2993556 2026-08-28T09:33:20Z מו יו הו 37729 /* נוסח תימן */ 3079552 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח איטליה== רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ {{סי|אָ}}ב הָרַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹרֵא רַחֲמִים {{רפרן|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} {{סי|גְּ}}דוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת וּמַגִּיד מֵישָׁרִים{{ש}} {{סי|הָ}}דוּר בַּלְּבוּשׁ וְנָאֶה בַכֶּתֶר{{ש}} {{סי|וּ}}בוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב {{רפרן|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} {{סי|זַ}}ךְ וְיָשָׁר{{ש}} {{סי|חַ}}נּוּן וְרַחוּם {{ש}} {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב לַכֹּל{{ש}} {{סי|י}}וֹשֵׁב בַּסֵּתֶר וְרוֹאֶה כָּל סֵתֶר{{ש}} {{סי|כּ}}וֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת וּמַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם{{ש}} {{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וִישׁוּעָה כְּכוֹבַע {{רפרן|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} {{סי|מֶ}}לֶךְ מַמְלִיךְ מְלָכִים וּלְךָ הַמְּלוּכָה{{ש}} {{סי|נֹ}}צֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹמֵךְ נֹפְלִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹנֶה עֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל{{ש}} {{סי|צַ}}דִּיק וְיָשָׁר {{רפרן|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} {{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קֹרְאֶיךָ בֶאֱמֶת{{ש}} {{סי|רָ}}חוֹק יוֹשֵׁב וְקָרוֹב שׁוֹמֵעַ{{ש}} {{סי|שַׁ}}דַּי שׁוֹכֵן שְׁחָקִים שׁוֹמֵר שׁוֹמֵעַ שַׁוְעָה{{ש}} {{סי|תַּ}}קִּיף עַל כֹּל תָּמִים פָּעֳלוֹ{{ש}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת {{רפרן|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} ==נוסח תימן== {| |- |רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|אָ}}ב הָרַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|בּ}}וֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמִים||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|גּ}}וֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|דַּ}}יַּן אַלְמָנוֹת||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|הַ}}יּוֹדֵעַ וָעֵד||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|וְ}}רַב חֶסֶד וֶאֱמֶת||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|ז}}וֹכֵר הַבְּרִית||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|חַ}}י וְקַיָּם||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|ט}}וֹב וּמֵיטִיב לַכֹּל||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|כּ}}וֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת וּמַשְׁלִיךְ חֲטָאוֹת||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקוֹת||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|מ}}וֹחֵל וְסוֹלֵחַ||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|נ}}וֹרָא וְנִשְׂגָּב||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|ס}}וֹמֵךְ נוֹפְלִים||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|ע}}וֹנֶה עֲשׁוּקִים||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|צַ}}דִּיק וּמַצְדִּיק||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|קָ}}רוֹב לְכָל קוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא ||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|תּ}}וֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה||{{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |} [[קטגוריה:תחינות לנפילת אפים]] [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 3n287r0l4tmk54xu7j61i2wn04pqsg6 0 1733594 3079495 3040384 2026-08-28T07:53:16Z מו יו הו 37729 3079495 wikitext text/x-wiki {{הור2|סדר עבודה שחיבר רבי שלמה אבן גבירול, אשר שוחזר מתוך שרידים מגניזת קהיר. פורסם ע"י אלבוגן, ביאליק-רבניצקי ודב ירדן. במהדורה זו, ברוב המקומות שבהם נותרו מילים חסרות, התקבלו הצעות החוקרים.}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''שלמה חזק'''}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֱ}}לֹהִים{{רווח}}}}}} || {{סי|אֵ}}ל רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / נַעֲלֶה עַל כָּל גְּבֹהִים |- | ||{{סי|אֲ}}יַחֲדֶנּוּ וְאֶקְרָא בְגָרוֹן / בְּרֵאשִׁית בָּרָא {{מודגש|אֱלֹהִים}}.{{ממס|בראשית א א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֱ}}לֹהִים{{רווח}}}}}} || {{סי|אֲ}}דֹנָי אֵל עוֹלָם / יְעִידוּהוּ לִבּוֹת אֱמוּנַי |- | ||{{סי|אַ}}ף מַעֲשָׂיו יוֹדוּ כֻלָּם / אָכֵן יֵשׁ {{מודגש|יְיָ}}.{{ממס|בראשית כח טז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֲ}}דֹנָי{{רווח}}}}}} || {{סי|אֶ}}חָד מֵאָז נִקְדָּשׁ / בַּלֵּב נִמְצָא וְלֹא נִכְחָד |- | ||{{סי|אֱ}}מֶת יוֹדֶה כִּי כָל יְצִיר חָדָשׁ / נִתְּנוּ מֵרֹעֶה {{מודגש|אֶחָד}}.{{ממס|קהלת יב יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֶ}}חָד{{רווח}}}}}} || {{סי|אֲ}}דֹנָי רָם וְנִשָּׂא / עַד לֹא שַׁפְרִירֵי מְעוֹנַי |- | ||{{סי|אָ}}כֵן הוּא פָעַל וְעָשָׂה / כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ {{מודגש|יְיָ}}.{{ממס|תהלים קלה ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֲ}}דֹנָי{{רווח}}}}}} || {{סי|אֵ}}ל אֶפֶס בִּלְתּוֹ / יִוָּדַע לְכָל שׁוֹאֵל |- | ||{{סי|אַ}}ף הוּא רִאשׁוֹן וְהַכֹּל בְּעִתּוֹ / וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן {{מודגש|אֵל}}.{{ממס|ישעיהו מ יח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֵ}}ל{{רווח}}}}}} || {{סי|א}}וֹר אָז קָרָא בְמַאֲמָר / וַיְגָרֶשׁ מַאֲפֵל וָאוֹר |- | ||{{סי|אֲ}}פֻדַּת עֹז לָבַשׁ וְאָמַר / יְהִי אוֹר, וַיְהִי {{מודגש|אוֹר}}.{{ממס|בראשית א ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|א}}וֹר{{רווח}}}}}} || {{סי|אֶ}}רֶץ וְשַׁחַק לַיְלָה וְיוֹמָם / יַבִּיעוּ אֹמֶר בְּמֶרֶץ |- | ||{{סי|אֵ}}ין קָדוֹשׁ כָּאֵל מְרוֹמָם / אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי {{מודגש|אָרֶץ}}.{{ממס|תהלים צה ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֶ}}רֶץ{{רווח}}}}}} || {{סי|בַּ}}מִּדָּה יָסַד וְקִלְקַל / חוּג מִתְהַלֵּךְ עַל אֲגֻדָּה |- | ||{{סי|בַּ}}עֲשׂוֹתוֹ לָרוּחַ מִשְׁקָל / וּמַיִם תִּכֵּן {{מודגש|בְּמִדָּה}}.{{ממס|איוב כח כה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בְּ}}מִדָּה{{רווח}}}}}} || {{סי|בְ}}רָאתָם תּוֹכֵן שְׁחָקָיו / וְעָמְדוּ יַחְדָּו עֵת קְרָאתָם |- | ||{{סי|בְּ}}הַטְבִּיעַ אֶבֶן בְּתוֹךְ קָו / צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה {{מודגש|בְרָאתָם}}.{{ממס|תהלים פט יג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בְּ}}רָאתָם{{רווח}}}}}} || {{סי|בְּ}}לִימָה לִהְיוֹת בֹּהוּ / לְעֵת תַּחְלִיף כַּלְּבוּשׁ אֲדָמָה |- | ||{{סי|בִּ}}נְטוֹת צָפוֹן עַל תֹּהוּ / תֹּלֶה אֶרֶץ עַל {{מודגש|בְּלִימָה}}.{{ממס|איוב כו ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בְּ}}לִימָה{{רווח}}}}}} || {{סי|בִּ}}גְבוּרָה שָׁת מְמַדִּים / בְּקֶרֶב סַגְרִירֵי סְעָרָה |- | ||{{סי|בְּ}}הַקְצוֹתוֹ פִּנּוֹת וְצִדִּים / נֶאְזָר {{מודגש|בִּגְבוּרָה}}.{{ממס|תהלים סה ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בִּ}}גְבוּרָה{{רווח}}}}}} || {{סי|בְּ}}מֹאזְנַיִם הֵרִים / זְרוּמֵי תַּחְתִּיּוֹת שְׁנָיִם |- | ||{{סי|בַּ}}פֶּלֶס שָׁקַל הָרִים / וּגְבָעוֹת {{מודגש|בְּמֹאזְנָיִם}}.{{ממס|ישעיהו מ יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בְּ}}מֹאזְנַיִם{{רווח}}}}}} || {{סי|בְּ}}כֹחוֹ לַעֲשׂוֹת הִגְדִּיל / בְּצִנּוֹר הַנִּגְדָּשׁ בְּגִיחוֹ |- | ||{{סי|בָּ}}רָקִיעַ בֵּינָיו הִבְדִּיל / מֵכִין הָרִים {{מודגש|בְּכֹחוֹ}}.{{ממס|תהלים סה ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בְּ}}כֹחוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|בְּ}}עִתּוֹ קֵרָה עֲלִיּוֹת / מְפַלֵּג שֶׁטֶף לְקוֹל תִּתּוֹ |- | ||{{סי|בְּ}}רוּחוֹ יַעַרְפוּ בְצִיּוֹת / יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ {{מודגש|בְּעִתּוֹ}}.{{ממס|ירמיהו ה כד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בְּ}}עִתּוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|גְּ}}דֹלוֹת תִּכֵּן מְזָרָיו / כָּמוּס בָּמוֹ שֶׁלֶג מְצוּלוֹת |- | ||{{סי|גַּ}}פֵּי רֶשֶׁף הֶעְמִיק לְצָרָיו / עֹשֶׂה {{מודגש|גְדֹלוֹת}}.{{ממס|איוב ה ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גְּ}}דוֹלוֹת{{רווח}}}}}} || {{סי|גְּ}}בוּרוֹת שָׁת בְּאוֹצָר / אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ יְקָרוֹת |- | ||{{סי|גָּ}}נַז קִפָּאוֹן לְעֵת צָר / וּדְבַר {{מודגש|גְּבוּרוֹת}}.{{ממס|איוב מא ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גְּ}}בוּרוֹת{{רווח}}}}}} || {{סי|גָּ}}דוֹל מִסְפָּר עֲצוּמוֹת / בְּהַבְדִּיל תַּחְתִּיִּם בָּדֹל |- | ||{{סי|גַּ}}ם בְּקָרְאוֹ לְמִקְוֵה תְהוֹמוֹת / זֶה הַיָּם {{מודגש|גָּדוֹל}}.{{ממס|תהלים קד כה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גָּ}}דוֹל{{רווח}}}}}} || {{סי|גַּ}}לֵּיהֶם יַחְדָּו הִגִּיר / וַיִּשְׁבֹּר חֻקּוֹ עֲלֵיהֶם |- | ||{{סי|גְּ}}בוּל גָּדַר בַּעֲדָם לְהַסְגִּיר / שְׁאוֹן יַמִּים שְׁאוֹן {{מודגש|גַּלֵּיהֶם}}.{{ממס|תהלים סה ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גַּ}}לֵּיהֶם{{רווח}}}}}} || {{סי|גְּ}}אוּלִים שָׁת וְזִקֵּק / מְחוֹז יַבֶּשֶׁת מִמְּצוּלִים |- | ||{{סי|גְּ}}רָפָם עַד יְפַלֵּס מְחוֹקֵק / דֶּרֶךְ לַעֲבֹר {{מודגש|גְּאוּלִים}}.{{ממס|ישעיהו נא י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גְּ}}אוּלִים{{רווח}}}}}} || {{סי|גַּ}}לָּיו אָז לַעֲבֹר / הוֹלִיךְ בִּנְתִיבֵי שְׁבִילָיו |- | ||{{סי|גְּ}}זָרָם בַּשֵּׁבֶט אֵל גִּבּוֹר / רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ {{מודגש|גַּלָּיו}}.{{ממס|ישעיהו נא טו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גַּ}}לָּיו{{רווח}}}}}} || {{סי|גְּ}}בוּרוֹתָיו בָּם יְקַוּוּ / לְהַרְאוֹת שֵׁנִית נוֹרְאוֹתָיו |- | ||{{סי|גְּ}}דֻלָּתוֹ אָז אִיִּים יְחַוּוּ / וְרַעַם {{מודגש|גְּבוּרוֹתָיו}}.{{ממס|איוב כו יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גְּ}}בוּרוֹתָיו{{רווח}}}}}} || {{סי|דֶּ}}שֶׁא דִּמּוּ לְהַפְרוֹת / וְעֵשֶׂב לַעֲבוֹדַת נִקְשֶׁה |- | ||{{סי|דִּ}}שְׁנֵי אֶרֶץ צָצוּ לְהַבְרוֹת / וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ {{מודגש|דֶּשֶׁא}}.{{ממס|בראשית א יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דֶּ}}שֶׁא{{רווח}}}}}} || {{סי|דֶּ}}שֶׁן לְאֶלֶף מְנוּיִם / וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים לְדַשֵּׁן |- | ||{{סי|דִּ}}עֵץ גַּם שְׁלֹשִׁים שִׁנּוּיִם / וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן {{מודגש|דָּשֶׁן}}.{{ממס|תהלים סה יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דֶּ}}שֶׁן{{רווח}}}}}} || {{סי|דְּ}}רָכָיו יָזַם לְהַפְאִיר / צוּר מָעוֹז וּמַחֲסֶה לְחֹכָיו |- | ||{{סי|דְּ}}בִיר עֵדֶן לָהֶם הִתְאִיר / הֶן אֵלֶּה קְצוֹת {{מודגש|דְּרָכָיו}}.{{ממס|איוב כו יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דְּ}}רָכָיו{{רווח}}}}}} || {{סי|דְּ}}בָרוֹ הִשְׁלִים וְזָרַח / שֶׁמֶשׁ וָסַהַר, לֵאוֹר בְּאוֹרוֹ |- | ||{{סי|דָּ}}צִים כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח / לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל {{מודגש|דְּבָרוֹ}}.{{ממס|תהלים קג כ}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דְּ}}בָרוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|דִּ}}בֵּר לָרוּץ תָּמִיד / עַד בִּן נוּן חֲיָלִים יְגַבֵּר |- | ||{{סי|דֹּ}}הַר מְרוּצָתָם הֶעֱמִיד / כִּי פִּי יְיָ {{מודגש|דִּבֵּר}}.{{ממס|ישעיהו מ ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דִּ}}בֵּר{{רווח}}}}}} || {{סי|דִּ}}גְלוֹ שִׁבְעָה לְהַצְמִיד / בְּשִׁבְעָה גַּלְגִּלֵּי זְבוּלוֹ |- | ||{{סי|דְּ}}גָלִים בְּגַלְגַּל רוֹם הֶעֱמִיד / אִישׁ עַל {{מודגש|דִּגְלוֹ}}.{{ממס|במדבר ב ב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דִּ}}גְלוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|דָּ}}גִים תְּהֹם שָׁרַץ / וְעוֹפוֹת מֵרְקַק פְּלָגִים |- | ||{{סי|דֶּ}}גֶר תַּנִּינִים פָּרַץ / וּבְצִלְצַל {{מודגש|דָּגִים}}.{{ממס|איוב מ לא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דָּ}}גִים{{רווח}}}}}} || {{סי|הָ}}אֹכֶל הִתִּיר לְחוֹסָיו / וְהֵכִין לִוְיָתָן לְתֶכֶל |- | ||{{סי|הֵ}}ן עָלָיו יִכְרוּ עֲמוּסָיו / לְעֵת {{מודגש|הָאֹכֶל}}.{{ממס|רות ב יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הָ}}אֹכֶל{{רווח}}}}}} || {{סי|הַ}}בָּא מִטּוּב יְמִינוֹ / עָרַךְ עַל הַשֻּׁלְחָן וְהִרְבָּה |- | ||{{סי|הֵ}}ן כָּל זֶה שַׁדַּי הֱכִינוֹ / לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ {{מודגש|הַבָּא}}.{{ממס|ש"ב יב ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}בָּא{{רווח}}}}}} || {{סי|הַ}}בַּיְתָה עֵת קְרָאוֹ / שָׂם נֶפֶשׁ בְּגַו עֲמוּתָה |- | ||{{סי|הִ}}זְמִין הֵלֶךְ לַהֲבִיאוֹ / וַיָּבֹא {{מודגש|הַבַּיְתָה}}.{{ממס|בראשית לט יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}בַּיְתָה{{רווח}}}}}} || {{סי|ה}}וֹדוֹ עָלָיו יֵאוֹר / בְּהַכְתִּירוֹ יִפְעַת כְּבוֹדוֹ |- | ||{{סי|הֱ}}פִיקוֹ נְוַת בַּיִת נָאוֹר / כִּסָּה שָׁמַיִם {{מודגש|הוֹדוֹ}}.{{ממס|חבקוק ג ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ה}}וֹדוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|הַ}}זֶּה נָתַן עָלָיו / לַעֲשׂוֹת לוֹ עִם שְׁאוֹל חוֹזֶה |- | ||{{סי|הֵ}}שִׁית מִתַּחַת לְרַגְלָיו / אֵת כָּל הַכָּבֹד {{מודגש|הַזֶּה}}.{{ממס|בראשית לא א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}זֶּה{{רווח}}}}}} || {{סי|הַ}}גַּן הִפְקִיד בְּיָדוֹ / וְנַחַת שֻׁלְחָנוֹ מְמֻגָּן |- | ||{{סי|הִ}}שְׁלִיטוֹ לֶאֱכֹל מְעוֹדְדוֹ / מִכֹּל עֵץ {{מודגש|הַגָּן}}.{{ממס|בראשית ב טז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}גַּן{{רווח}}}}}} || {{סי|הִ}}יא תִּתֵּן מֶגֶד / וְזֶה יֻתַּן לָכֶם וִיהִי |- | ||{{סי|הַ}}רְחֵק מִן הָעֵץ נֶגֶד / כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ {{מודגש|הִיא}}.{{ממס|מ"ב יח לו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הִ}}יא{{רווח}}}}}} || {{סי|וָ}}הוּא אִוּוּ אֹכֶל / וּשְׁנֵיהֶם שִׁנֵּיהֶם קָהוּ |- | ||{{סי|וְ}}הִשִּׁיאָם עָרוּם נוֹכֵל / וַתֹּאכַל הִיא {{מודגש|וָהוּא}}.{{ממס|מ"א יז טו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וָ}}הוּא{{רווח}}}}}} || {{סי|וְ}}נִסְתָּר חָשַׁב דַּרְכּוֹ / מִמְּגַלֶּה מַצְפּוּן וּמִסְתָּר |- | ||{{סי|וּ}}בְהִתְהַלֵּךְ קוֹל בְּסֻכּוֹ / רָאָה רָעָה {{מודגש|וְנִסְתָּר}}.{{ממס|משלי כב ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וְ}}נִסְתָּר{{רווח}}}}}} || {{סי|וְ}}נָלוֹז גָּעַר צוּרִי / לֹא תוֹסִיפוּ עוֹד לַעֲלֹז |- | ||{{סי|וְ}}זֹאת עַל מָאָסְכֶם דְּבָרִי / וַתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק {{מודגש|וְנָלוֹז}}.{{ממס|ישעיהו ל יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וְ}}נָלוֹז{{רווח}}}}}} || {{סי|וְ}}חָלַף חֹק לְעָמָל / הֱיוֹתוֹ בְגוּשׁ עָפָר מְעֻלָּף |- | ||{{סי|וְ}}הוּא כַּחֲצִיר גַּנּוֹת יִמָּל / בַּבֹּקֶר יָצִיץ {{מודגש|וְחָלָף}}.{{ממס|תהלים צ ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וְ}}חָלַף{{רווח}}}}}} || {{סי|וְ}}יָבֵשׁ צִיץ פָּרַח / וּבַל יָלִין בִּיקָר חוֹבֵשׁ |- | ||{{סי|וּ}}מֵעֵדֶן כַּצֵּל בָּרַח / וְלָעֶרֶב יְמוֹלֵל {{מודגש|וְיָבֵשׁ}}.{{ממס|תהלים צ ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וְ}}יָבֵשׁ{{רווח}}}}}} || {{סי|וְ}}יֵצְאוּ לְמִדְלָח / עֵקֶב כִּי חָטְאוּ |- | ||{{סי|וְ}}צוּרָם הִשְׁמִיעָם שַׁלַּח / מֵעַל פָּנַי {{מודגש|וְיֵצֵאוּ}}.{{ממס|ירמיהו טו א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וְ}}יֵצְאוּ{{רווח}}}}}} || {{סי|וְ}}יָשׁוּבוּ לַחֲזוֹת / עֲצָבִים כְּחֶתֶף יֶאֱרֹבוּ |- | ||{{סי|וְ}}שׁוֹבָבִים כִּי יִשְׁמְעוּ זֹאת / יִזְכְּרוּ {{מודגש|וְיָשֻׁבוּ}}.{{ממס|תהלים כב כח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וְ}}יָשׁוּבוּ{{רווח}}}}}} || {{סי|זַ}}עַם אַף לְכַלּוֹת / בְּזָכְרָם יְצִיר שָׁב בְּנֹעַם |- | ||{{סי|זִ}}מֵּר לְשֵׁם יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / עַד יַעֲבָר {{מודגש|זָעַם}}.{{ממס|ישעיהו כו כ}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זַ}}עַם{{רווח}}}}}} || {{סי|זֶ}}ה מָלְאוּ נְסוֹגִים / עַד שׁוּב מֵישָׁרִים חוֹזֶה |- | ||{{סי|זְ}}בָדָם שְׁנַיִם שָׂרִיגִים / אֶת זֶה לְעֻמַּת {{מודגש|זֶה}}.{{ממס|קהלת ז יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זֶ}}ה{{רווח}}}}}} || {{סי|זִ}}כְרָם שָׁלְחוּ לְמִקְנֶה / לְהִתְעַדֵּן בִּפְרִי סַחֲרָם |- | ||{{סי|זְ}}רֹעַ יְבוּל וּרְעוֹת צֹנֶה / מֵאֶרֶץ {{מודגש|זִכְרָם}}.{{ממס|תהלים לד יז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זִ}}כְרָם{{רווח}}}}}} || {{סי|זִ}}מְרָה לָקְחוּ לְקָרֵב / פְּרִי וּבִכְרַת צֹאן תְּשׁוּרָה |- | ||{{סי|זֻ}}מַּן לְמוֹבִיל שַׁי עָרֵב / תּוֹדָה וְקוֹל {{מודגש|זִמְרָה}}.{{ממס|ישעיהו נא ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זִ}}מְרָה{{רווח}}}}}} || {{סי|זָ}}מַם עֵת רָצוֹן / וְרֹב נִיבוֹ נִבְזֶה נִשְׁמַם |- | ||{{סי|זָ}}ר לַעֲשׂוֹת חוֹמֵד לָצוֹן / לוֹ כַּאֲשֶׁר {{מודגש|זָמַם}}.{{ממס|דברים יט יט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זָ}}מַם{{רווח}}}}}} || {{סי|זְ}}וָעָה יָד לַהֲפֹךְ / חוֹרֵשׁ עַל אָחִיו רָעָה |- | ||{{סי|זָ}}עַף דָּם נָקִי לִשְׁפֹּךְ / וְהָיָה רַק {{מודגש|זְוָעָה}}.{{ממס|ישעיהו כח יט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זְ}}וָעָה{{רווח}}}}}} || {{סי|זָ}}ר מֵרֹאשׁ רוֹחֵשׁ / פֶּשַׁע כִּסָּה וְנָזַר |- | ||{{סי|זַ}}ךְ עָנָהוּ מַה תְּכַחֵשׁ / וְעֵינַי רָאוּ וְלֹא {{מודגש|זָר}}.{{ממס|איוב יט כז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זָ}}ר{{רווח}}}}}} || {{סי|חֶ}}רֶב שָׁלַף נִכְנַע / וְאוֹת שָׂם חוֹפֵשׂ קֶרֶב |- | ||{{סי|חֻ}}לַּץ בְּלֶכְתּוֹ נָד וָנָע / וּבְמִלְחָמָה מִידֵי {{מודגש|חָרֶב}}.{{ממס|איוב ה כ}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חֶ}}רֶב{{רווח}}}}}} || {{סי|חַ}}יִל לֹא קָרַב / וַיַּחְלְפוּ יוֹם וָלַיִל |- | ||{{סי|חֲ}}בוּר עֲצַבִּים מְאֹד רַב / עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ {{מודגש|חָיִל}}.{{ממס|איוב כא ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חַ}}יִל{{רווח}}}}}} || {{סי|חָ}}נֵף רַב תָּקְפּוֹ / וּמַטֵּה רֶשַׁע צָץ וְעָנֵף |- | ||{{סי|חֲ}}בָלִים חִלֵּק אֵל בְּאַפּוֹ / כִּי כֻלּוֹ {{מודגש|חָנֵף}}.{{ממס|ישעיהו ט טז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חָ}}נֵף{{רווח}}}}}} || {{סי|חַ}}י נִאֵץ וְאָמַר / לָאֵל סוּר מִנִּי אֳרָחַי |- | ||{{סי|ח}}וֹקֵר סֵתֶר אָז גָּמַר / לְהַכּוֹת אֶת כָּל {{מודגש|חַי}}.{{ממס|בראשית ח כא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חַ}}י{{רווח}}}}}} || {{סי|חָ}}שַׂךְ יַד מְתֵי אָוֶן / וּמַסֵּכָה עֲלֵיהֶם נָסַךְ |- | ||{{סי|חִ}}בְּלָם יַחַד בְּטִיט יָוֵן / וְאֶת עַבְדּוֹ {{מודגש|חָשַׂךְ}}.{{ממס|ש"א כה לט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חָ}}שַׂךְ{{רווח}}}}}} || {{סי|חֹ}}ק זֶרֶם כַּבִּיר / וְקֻמְּטוּ וְלֹא עֵת מֵרָחוֹק |- | ||{{סי|חַ}}שְׁרַת מַיִם עֲלֵיהֶם הֶעֱבִיר / כִּי עָבְרוּ תוֹרֹת חָלְפוּ {{מודגש|חֹק}}.{{ממס|ישעיהו כד ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חֹ}}ק{{רווח}}}}}} || {{סי|חָ}}סִיד לֹא הִכְרִית / בִּמְחוֹתוֹ יְקוּם מַפְסִיד |- | ||{{סי|חִ}}יָּה לָאָרֶץ שְׁאֵרִית / כִּי הִפְלָה יְיָ {{מודגש|חָסִיד}}.{{ממס|תהלים ד ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חָ}}סִיד{{רווח}}}}}} || {{סי|טָ}}רַף מִכֹּל שְׁנַיִם / וּבְעֵץ גֹּפֶר קָץ וְחָרָף |- | ||{{סי|טִ}}לְטֵל יוֹנָה לָעֵינַיִם / וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת {{מודגש|טָרָף}}.{{ממס|בראשית ח יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|טָ}}רַף{{רווח}}}}}} || {{סי|ט}}וֹב כָּל בְרוּאָיו / וְהִצִּילוֹ מִשַּׂ[עַר קָטֹב] |- | ||{{סי|טֶ}}רֶף נָתַן לִירֵאָיו / וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל {{מודגש|טוֹב}}.{{ממס|תהלים לד יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ט}}וֹב{{רווח}}}}}} || {{סי|ט}}וּבָם לֹא נָעַר / וְשָׂם אֵיתָן מוֹשָׁבָם |- | ||{{סי|טָ}}חוּ תָפֵל יוֹשְׁבֵי שִׁנְעָר / הֵן לֹא בְיָדָם {{מודגש|טוּבָם}}.{{ממס|איוב כא טז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ט}}וּבָם{{רווח}}}}}} || {{סי|טִ}}יט הֻשְׁלַךְ בִּשְׁאָט / בְּאָמְרָם לְהַכְבִּיד עַבְטִיט |- | ||{{סי|טִ}}אֵט מָעֻזָּם וְלֹא אָט / וּכְמוֹ יוֹצֵר יִרְמָס {{מודגש|טִיט}}.{{ממס|ישעיהו מא כה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|טִ}}יט{{רווח}}}}}} || {{סי|טַ}}בּוּר זֵדִים רָמַס / לְבַל יָקוּם דָּבָר דָּבֻר |- | ||{{סי|טִ}}לְטֵל אַנְשֵׁי תוֹךְ וְחָמָס / יֹשְׁבֵי עַל {{מודגש|טַבּוּר}}.{{ממס|יחזקאל לח יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|טַ}}בּוּר{{רווח}}}}}} || {{סי|טָ}}הוֹר לָאוֹר יָצָא / וּמֵאֵלָיו נִזְהַר נִזְהֹר |- | ||{{סי|ט}}וֹעִים נִמְצְאוּ סִיג וְנִמְצָא / זָהָב {{מודגש|טָהוֹר}}.{{ממס|שמות כה יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|טָ}}הוֹר{{רווח}}}}}} || {{סי|ט}}וֹב בָּחַר בָּחֹר / בֶּן שָׁלֹשׁ כְּגַן רָטֹב |- | ||{{סי|טִ}}עֵם לִנְסוֹגִים אָחוֹר / טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי {{מודגש|טוֹב}}.{{ממס|תהלים לד ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ט}}וֹב{{רווח}}}}}} || {{סי|יָ}}עַץ לְהָעִיר אֵיתָן / וּמֵאֵשׁ גִּבּוֹר לֹא נִרְעַץ |- | ||{{סי|יָ}}זַם כְּרֹת גִּלּוּל מִפְתָּן / וְנָדִיב נְדִיבוֹת {{מודגש|יָעָץ}}.{{ממס|ישעיהו לב ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יָ}}עַץ{{רווח}}}}}} || {{סי|יָ}}שְׁרוֹ מִנְּעוּרָיו / לֶאֱחֹז רֶגֶל בַּאֲשׁוּרוֹ |- | ||{{סי|יָ}}הּ צְרָפוֹ מֵבִין סְתָרָיו / לְהַגִּיד לְאָדָם {{מודגש|יָשְׁרוֹ}}.{{ממס|איוב לג כג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יָ}}שְׁרוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|יִ}}בְחַן לִשְׁחֹט יָחִיד / עַד יֵקַר דָּמוֹ וְיוּחַן |- | ||[{{סי|יִ}}רְאַת שַׁ]דַּי לֹא הִכְחִיד / יְיָ צַדִּיק {{מודגש|יִבְחָן}}.{{ממס|תהלים יא ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יִ}}בְחַן{{רווח}}}}}} || {{סי|יִ}}רְאֶה מִמְּכוֹן כִּסְאוֹ / תְּבוּסַת עַם עָנִי וְנִכְאֶה |- | ||{{סי|יִ}}זְכֹּר בְּרִית אֵיתָן בְּקָרְאוֹ / יְיָ {{מודגש|יִרְאֶה}}.{{ממס|בראשית כב יד}} |} {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְיָ יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְיָ יֵרָאֶה׃ {{סוף}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יֵ}}רָאֶה{{רווח}}}}}} || {{סי|יִ}}שְׁעוֹ גֶזַע אֱמוּנַי / וְיִמְחֶה בִשְׂכַר זֹאת פִּשְׁעוֹ |- | ||{{סי|יִ}}שָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ / וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי {{מודגש|יִשְׁעוֹ}}.{{ממס|תהלים כד ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יִ}}שְׁעוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|יֶ}}הְגֶּה בֵּן נִבְחָר / כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה |- | ||{{סי|י}}וֹשֵׁב אֹהֶל דָּת שָׁחַר / וּבְתוֹרָתוֹ {{מודגש|יֶהְגֶּה}}.{{ממס|תהלים א ב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יֶ}}הְגֶּה{{רווח}}}}}} || {{סי|יִ}}פְרַח בֵּית מְגוּרָיו / תָּם נָעוּר וָרֵק בָּרַח |- | ||{{סי|יַ}}עֲטוּהוּ בַּדֵּי אֲמִירָיו / צַדִּיק כַּתָּמָר {{מודגש|יִפְרָח}}.{{ממס|תהלים צב יג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יִ}}פְרַח{{רווח}}}}}} || {{סי|כַּ}}דָּת גֶּזַע יְדִידוּת / עַד בְּנֵי חָם הִקְשׁוּ עֲבוֹדַת |- | ||{{סי|כָּ}}בְשׁוּ אֲדוֹנֵיהֶם לְעַבְדוּת / אֲשֶׁר לֹא {{מודגש|כַדָּת}}.{{ממס|אסתר ד טז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כַּ}}דָּת{{רווח}}}}}} || {{סי|כֻּ}}לּוֹ גַּן נִנְעָל / הֵצִיץ וַיֶּעְשַׁר חֵילוֹ |- | ||{{סי|כֶּ}}רֶם לְחַבֵּל יָזַם שׁוּעָל / וְהִנֵּה עָלָה {{מודגש|כֻלּוֹ}}.{{ממס|משלי כד לא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כֻּ}}לּוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|כַ}}לְּבָנוֹן זָרַח / מִתַּחַת סִבְלוֹת מָנוֹן |- | ||{{סי|כְּ}}שׁוֹשָׁן בֵּין חוֹחִים פָּרַח / וְיַךְ שָׁרָשָׁיו {{מודגש|כַּלְּבָנוֹן}}.{{ממס|הושע יד ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כַּ}}לְּבָנוֹן{{רווח}}}}}} || {{סי|כָּ}}בוֹד רַב הֶעְדָּם / וַיֹּאבְדוּ זָרִים אָבֹד |- | ||{{סי|כָּ}}רְעוּ שָׂרֵי נֹף נֶגְדָּם / וְנֶגֶד זְקֵנָיו {{מודגש|כָּבוֹד}}.{{ממס|ישעיהו כד כג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כָּ}}בוֹד{{רווח}}}}}} || {{סי|כָּ}}עֵדֶר שִׁלְּחָם / בַּיְשִׁימוֹן חֶדֶר בְּחָדֶר |- | ||{{סי|כַּ}}סּוּס בַּמִּדְבָּר הִנְחָם / וַיְנַהֲגֵם {{מודגש|כַּעֵדֶר}}.{{ממס|תהלים עח נב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כָּ}}עֵדֶר{{רווח}}}}}} || {{סי|כָּ}}אֵלֶּה בְּנָסְעָם / עֵת מָסָךְ פָּרוּשׂ יַעֲלֶה |- | ||{{סי|כָּ}}זֹאת מִי שָׁמַע עַל עָם / מִי רָאָה {{מודגש|כָּאֵלֶּה}}.{{ממס|ישעיהו סו ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כָּ}}אֵלֶּה{{רווח}}}}}} || {{סי|כֹּ}}הֲנִים הֵם לְאֵלִי / קְרוּאֵי רֵאשִׁית אוֹנִים |- | ||{{סי|כָּ}}אָמוּר וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי / מַמְלֶכֶת {{מודגש|כֹּהֲנִים}}.{{ממס|שמות יט ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כֹּ}}הֲנִים{{רווח}}}}}} || {{סי|לִ}}סְבֹּל קֹדֶשׁ אִנָּה / וְהַזָּר הַקָּרֵב יִבֹּל |- | ||{{סי|לֵ}}וִי לַעֲמֹד לְפָנָיו מִנָּה / וַיֵּט שִׁכְמוֹ {{מודגש|לִסְבֹּל}}.{{ממס|בראשית מט טו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לִ}}סְבֹּל{{רווח}}}}}} || {{סי|לְ}}עוֹלָם פִּנַּת יִקְרַת / אֲבִיר יַעֲקֹב הֶאֱצִילָם |- | ||{{סי|לְ}}אַהֲרֹן קְדוֹשׁוֹ בְּרִית כָּרַת / אַתָּה כֹהֵן {{מודגש|לְעוֹלָם}}.{{ממס|תהלים קי ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לְ}}עוֹלָם{{רווח}}}}}} || {{סי|לַ}}יְיָ נִבְדַּל / לְכַהֵן בַּהֵיכָל לִפְנָי |- | ||{{סי|ל}}וֹ וּלְזַרְעוֹ כִּי יִגְדַּל / יִכְתֹּב יָדוֹ {{מודגש|לַייָ}}.{{ממס|ישעיהו מד ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לַ}}ייָ{{רווח}}}}}} || {{סי|לַ}}עֲשׂוֹת חֻקִּים נְעִימִים / תִּהְיֶינָה כַפָּיו פְּרוּשׂוֹת |- | ||{{סי|לְ}}מַלֵּא יָדוֹ שִׁבְעַת יָמִים / כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְיָ {{מודגש|לַעֲשֹׂת}}.{{ממס|ויקרא ח לד}} |} {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה יְיָ לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׃ {{סוף}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לַ}}עֲשׂוֹת{{רווח}}}}}} || {{סי|לְ}}שׁוֹלְחָיו דָּת יְפַנֶּה / שְׁאֵר גָּדוֹל מֵאֶחָיו |- | ||{{סי|לְ}}לִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין יִפְנֶה / צִיר נֶאֱמָן {{מודגש|לְשֹׁלְחָיו}}.{{ממס|משלי כה יג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לְ}}שׁוֹלְחָיו{{רווח}}}}}} || {{סי|לֶ}}קַח טוֹב יְזֻמַּן / בְּהַקְהִיל תַּחְכְּמוֹנֵי פֶקַח |- | ||{{סי|לְ}}הוֹרוֹת חֹק עָשׂוֹר נֶאֱמָן / יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף {{מודגש|לֶקַח}}.{{ממס|משלי א ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לֶ}}קַח{{רווח}}}}}} || {{סי|לְ}}שׁוֹלְחֶיךָ תַקְשִׁיב / וְאָז יִישַׁר כֹּחֶךָ |- | ||{{סי|לָ}}כֵן הִתְאַמֵּץ לְהָשִׁיב / אֲמָרִים אֱמֶת {{מודגש|לְשֹׁלְחֶיךָ}}.{{ממס|משלי כב כא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לְ}}שֹׁלְחֶיךָ{{רווח}}}}}} || {{סי|מָ}}תְנֶיךָ תְשַׁנֵּס / וְיִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֶךָ |- | ||{{סי|מִ}}מָּרוֹם יִתֵּן לְךָ נֵס / וְאַתָּה תֶּאְזֹר {{מודגש|מָתְנֶיךָ}}.{{ממס|ירמיהו א יז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מָ}}תְנֶיךָ{{רווח}}}}}} || {{סי|מִ}}פַּח מוּעָק יְמַלֵּט / בְּאֶפֶס תִּקְוַת מַפָּח |- | ||{{סי|מַ}}עְגְּלוֹתֶיךָ יִתְמֹךְ פַּלֵּט / כִּי הוּא יַצִּילְךָ {{מודגש|מִפַּח}}.{{ממס|תהלים צא ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מִ}}פַּח{{רווח}}}}}} || {{סי|מֵ}}לִיץ טוֹב נֶאֱצָל / עֵת יְכוֹנֵן נַפְשׁוֹ לְהַחֲלִיץ |- | ||{{סי|מִ}}מָּוֶת פִּתְאֹם נִצָּל / מַלְאָךְ {{מודגש|מֵלִיץ}}.{{ממס|איוב לג כג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מֵ}}לִיץ{{רווח}}}}}} || {{סי|מַ}}רְפֵּא [וַאֲרוּכָה] / וַעֲבוֹדוֹת אַרְבַּע יְיַפֶּה |- | ||{{סי|מִ}}שְׁמָ[ר הַלַּילָה וְהַיּוֹם] מְלָא[כָ]ה / וְצִיר אֱמוּנִים {{מודגש|מַרְפֵּא}}.{{ממס|משלי יג יז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מַ}}רְפֵּא{{רווח}}}}}} || {{סי|מְ}}שִׁיחוֹ יִשְׁלַח תָּמִיד / בְּהַרְאוֹתוֹ זִבְחֵי עַם [נִכְחוֹ] |- | ||[{{סי|מַ}}עֲבִירִים] פַּר וָאַיִל לְהַעֲמִיד / נֶגֶד יְיָ וְנֶגֶד {{מודגש|מְשִׁיחוֹ}}.{{ממס|ש"א יב ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מְ}}שִׁיחוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|מִ}}זֶּה סָר לְבֵית רֶקַח / עִם זִקְנֵי כְהֻנָּה בַּמַּחֲזֶה |- | ||{{סי|מַ}}שְׁבִּיעִים עָלָיו שֵׁם בְּלֶקַח / אַל נָא תָמֻשׁ {{מודגש|מִזֶּה}}.{{ממס|שופטים ו יח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מִ}}זֶּה{{רווח}}}}}} || {{סי|מְ}}כֻבָּד בְּקוֹל תְּשׁוּאָה / וְנֹעַם צְרָדָה בַּפֶּה בִּלְבַד |- | ||{{סי|מְ}}מַעֵט אֹכֶל פֶּן תִּקֶר תְּנוּאָה / לִקְדוֹשׁ יְיָ {{מודגש|מְכֻבָּד}}.{{ממס|ישעיהו נח יג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מְ}}כֻבָּד{{רווח}}}}}} || {{סי|נְ}}כֹחִים יֶהְגּוּ לְפָנָיו / בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ אוֹ בְשִׂיחִים |- | ||{{סי|נְ}}דוּדִים יִשְׂבַּע בֵּית מְלוֹנָיו / מֵשִׁיב דְּבָרִים {{מודגש|נְכֹחִים}}.{{ממס|משלי כד כו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נְ}}כֹחִים{{רווח}}}}}} || {{סי|נַ}}פְשָׁם חֲצוֹת לַיִל / יְעִירוּן לַעֲבוֹדַת קְדוֹשָׁם |- | ||{{סי|נִ}}צְבְּעוּ בְּפַיִס לֹא בְחַיִל / לְהַצִּיל מִמָּוֶת {{מודגש|נַפְשָׁם}}.{{ממס|תהלים לג יט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נַ}}פְשָׁם{{רווח}}}}}} || {{סי|נְ}}כֹחָה רִאשׁוֹנִית / תְּרֹם דֶּשֶׁן עוֹלָה קְדוּחָה |- | ||{{סי|נִ}}תְכַּן פְּנִימִי וְנֵרוֹת שֵׁנִית / יָדְעוּ עֲשׂוֹת {{מודגש|נְכֹחָה}}.{{ממס|עמוס ג י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נְ}}כֹחָה{{רווח}}}}}} || {{סי|נֶ}}אֱמָנָה שְׁלִישִׁית / […] |- | ||{{סי|נְ}}תָחִים בָּרְבִיעִית לָשִׁית / עֵדוּת יְיָ {{מודגש|נֶאֱמָנָה}}.{{ממס|תהלים יט ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נֶ}}אֱמָנָה{{רווח}}}}}} || {{סי|נֶ}}חְפְּזוּ צְנוּפִים / לַעֲשׂוֹת […] |- | ||[{{סי|נְ}}גִיד מְלֶאכֶ]ת יִשְׁלַח צוֹפִים / נִבְהֲלוּ {{מודגש|נֶחְפָּזוּ}}.{{ממס|תהלים מח ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נֶ}}חְפְּזוּ{{רווח}}}}}} || {{סי|נֵ}}ס לַעֲשׂוֹת וְלַחֲזוֹת / אִם שַׁחַר קָדִים […] |- | ||{{סי|נֹ}}גַהּ כְּצֵאתוֹ עַל פְּרָזוֹת / נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ {{מודגש|נֵּס}}.{{ממס|תהלים ס ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נֵ}}ס{{רווח}}}}}} || {{סי|נֶ}}אֱמָנִים צוּר יְצַוֶּה / בְּהִוָּסְדָם עַל צִיר [אֱמוּנִים] |- | ||{{סי|נָ}}כוֹן לָצֵאת חוּץ לְמִקְוֶה / מֵימָיו {{מודגש|נֶאֱמָנִים}}.{{ממס|ישעיהו לג טז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נֶ}}אֱמָנִים{{רווח}}}}}} || {{סי|סְ}}בָבֻהוּ בְנָסְעָם / וּלְשַׁעַר הַמַּיִם קֵרְבוּהוּ |- | ||{{סי|ס}}וּת פָּרְשׂוּ בֵּינוֹ לְבֵין עָם / אֲשֶׁר {{מודגש|סְבָבֻהוּ}}.{{ממס|מ"א ה יז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|סְ}}בָבֻהוּ{{רווח}}}}}} || {{סי|שְׂ}}מָלוֹת וְנֶחְפַּז / לִטְבֹּל וּלְהִסְתַּפֵּג וְלַעֲלוֹת |- | ||{{סי|סְ}}גָן יַעֲטֵהוּ כְלֵי פָז / חֲלִפוֹת {{מודגש|שְׂמָלֹת}}.{{ממס|בראשית מה כב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|שְׂ}}מָלוֹת{{רווח}}}}}} || {{סי|סִ}}בָּה הֵם לִדְחוֹת / בְּמִכְנְסֵי בַד שֶׁמֶץ וְדִבָּה |- | ||{{סי|סְ}}אוֹן חֶרְפַּת שִׁטִּים לִמְחוֹת / כִּי הָיְתָה {{מודגש|סִבָּה}}.{{ממס|מ"א יב טו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|סִ}}בָּה{{רווח}}}}}} || {{סי|סְ}}לוּלָה בִּכְתֹנֶת בַּד / לִפְנֵי נוֹרָא עֲלִילָה |- | ||{{סי|ס}}וֹד פַּסִּים תָּסִיר וּמַעְבַּד / דֶּרֶךְ לֹא {{מודגש|סְלוּלָה}}.{{ממס|ירמיהו יח טו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|סְ}}לוּלָה{{רווח}}}}}} || {{סי|סְ}}בִיבָיו אִמְרַת צוּרוֹ / בְּאַבְנֵט יַחְגֹּר שַׂר קְרֵבָיו |- | ||{{סי|סְ}}חוֹת צַלְמֵי כַשְׂדִּים בְּחָגְרוֹ / עַל כָּל {{מודגש|סְבִיבָיו}}.{{ממס|תהלים פט ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|סְ}}בִיבָיו{{רווח}}}}}} || {{סי|סָ}}בִיב מִצְנֶפֶת תַּעֲבִיר / פֶּרַע, וְתַצְדִּיק אוֹת חָבִיב |- | ||{{סי|סִ}}כְלוּת לָשׁוֹן בְּקוֹל יַגְבִּיר / עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל {{מודגש|סָבִיב}}.{{ממס|שמות כח לד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|סָ}}בִיב{{רווח}}}}}} || {{סי|סֻ}}בֳּלוֹ אֵפוֹד עָרֵב / וְחֹשֶׁן שְׂאֵת לִפְנֵי מְחוֹלְלוֹ. |- | ||{{סי|סֵ}}מֶל הֶעָשׂוּי בְּחוֹרֵב / בַּיּוֹם הַהוּא יָסוּר {{מודגש|סֻבֳּלוֹ}}.{{ממס|ישעיהו י כז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|סֻ}}בֳּלוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|ע}}וֹלָם בְּצִיץ יַצְמִיד / רַצּוֹת דָּם וָנֶסֶךְ וּמַעֲלָם |- | ||{{סי|עַ}}ל מִצְחוֹ יִהְיֶה תָמִיד / כְּיָרֵחַ יִכּוֹן {{מודגש|עוֹלָם}}.{{ממס|תהלים פט לח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ע}}וֹלָם{{רווח}}}}}} || {{סי|עֲ}}דֵי עַד צִיר נִקְדָּשׁ / עֵת לַעֲשׂוֹת תָּמִיד יִצְעַד |- | ||{{סי|עֲ}}שָׂרָה בֶעָשׂוֹר יְקֻדַּשׁ / בַּייָ עֲדֵי {{מודגש|עַד}}.{{ממס|ישעיהו כו ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עַ}}ד{{רווח}}}}}} || {{סי|עִ}}מּוֹ עֹז כְּקָרַץ / הַתָּמִיד וְקִבֵּל דָּמוֹ |- | ||{{סי|עָ}}מַד לְהַקְטִיר וּלְהֵיטִיב רָץ / וַייָ {{מודגש|עִמּוֹ}}.{{ממס|ש"א טז יח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עִ}}מּוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|עֲ}}טֶרֶת רָצוֹן בְּעָרְכוֹ / רֹאשׁ וּנְתָחִים לַעֲתֶרֶת |- | ||{{סי|עֵ}}ת יַקְרִיב סֹלֶת וְנִסְכּוֹ / תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ {{מודגש|עֲטֶרֶת}}.{{ממס|תהלים כא ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עֲ}}טֶרֶת{{רווח}}}}}} || {{סי|עַ}}מּוֹ אָץ כְּכַלּוֹת / תְּמִיד הַשַּׁחַר מֵהֲקִימוֹ |- | ||{{סי|עַ}}ד פַּרְוָה יְמַהֵר לַעֲלוֹת / עִם נְדִיבֵי {{מודגש|עַמּוֹ}}.{{ממס|תהלים קיג ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עַ}}מּוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|עָ}}לָיו סַךְ וְקִדֵּשׁ / וְיָרַד וְטָבַל מוּל אֲצִילָיו |- | ||{{סי|עָ}}טָה בַד וְעֵת קִדּוּשׁ חִדֵּשׁ / הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה {{מודגש|עָלָיו}}.{{ממס|תהלים כא ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עָ}}לָיו{{רווח}}}}}} || {{סי|ע}}וֹמֵד אֵל עוֹלָם / צֶדֶק עֵדְוֹתָיו לְלַמֵּד |- | ||{{סי|עֵ}}ת בֵּין מִזְבֵּחַ לְאוּלָם / הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל {{מודגש|עֹמֵד}}.{{ממס|זכריה ג א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ע}}וֹמֵד{{רווח}}}}}} || {{סי|פָּ}}נָיו בְּעֵת יִקְרַב / לְחַלּוֹת וּלְגַלּוֹת טְמוּנָיו |- | ||{{סי|פַּ}}ר הִקְרִיב וּפְאַת מַעֲרָב / אֶל עֵבֶר {{מודגש|פָּנָיו}}.{{ממס|יחזקאל א ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פָּ}}נָיו{{רווח}}}}}} || {{סי|פֶּ}}שַׁע בַּל יְכַסֶּה / וּבְסָמְכוֹ יִסְמֹךְ יֶשַׁע |- | ||{{סי|פֹּ}}ה יַעֲנֵהוּ צוּר מַחְסֶה / אַשְׁרֵי נְשׂוּי {{מודגש|פֶּשַׁע}}.{{ממס|תהלים לב א}} |} {{רקע אפור}} סומך שתי ידיו… וכך היה אומר… {{סוף}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פֶּ}}שַׁע{{רווח}}}}}} || {{סי|פֹּ}}ה כָּעֵת יְכֻפַּר / סְגָן וְרֹאשׁ בֵּית אָב אֲפָפוֹ |- | ||{{סי|פָּ}}נָה וַיַּצֵּג הַפָּר / עַד בֹּאוֹ {{מודגש|פֹה}}.{{ממס|ש"א טז יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פֹּ}}ה{{רווח}}}}}} || {{סי|פְּ}}נֵיהֶם שָׂמוּ כְּהוֹאֵל / לָלֶכֶת עִמּוֹ שְׁנֵיהֶם |- | ||{{סי|פֶּ}}תַח יְסוֹד לִצְפוֹן אֲרִיאֵל / מְגַמַּת {{מודגש|פְּנֵיהֶם}}.{{ממס|חבקוק א ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פְּ}}נֵיהֶם{{רווח}}}}}} || {{סי|פְּ}}אֵר עָטָה, בְּמָצְאוֹ / שְׂעִירִים וְקַלְפֵי פּוּר מְבָאֵר |- | ||{{סי|פּ}}וּרֵי פַז טָרַף בְּנָשְׂאוֹ / כֶּחָתָן יְכַהֵן {{מודגש|פְּאֵר}}.{{ממס|ישעיהו סא י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פְּ}}אֵר{{רווח}}}}}} || {{סי|פָּ}}עַלְתָּ עֵת רְצוֹנְךָ / וְשֵׁם עַל יְמִינוֹ הֵטַלְתָּ |- | ||{{סי|פָּ}}ץ סְגָן הַעַל יְמִינְךָ / כָּל מַעֲשֵׂינוּ {{מודגש|פָּעַלְתָּ}}.{{ממס|ישעיהו כו יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פָּ}}עַלְתָּ{{רווח}}}}}} || {{סי|פַּ}}חַד כְּקָמַץ / בִּשְׂמֹאל וַיִּרְהוּ יַחַד |- | ||{{סי|פִּ}}י רֹאשׁ בֵּית אָב חֲזַק וֶאֱמַץ / לֹא הָיָה {{מודגש|פָחַד}}.{{ממס|תהלים נג ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פַּ}}חַד{{רווח}}}}}} || {{סי|צִ}}דְקוֹ צִיר יַעְטֶה / תָּמִיד כִּי יִשְׁעֶה בְחֻקּוֹ |- | ||{{סי|צ}}וּר שָׁלוֹם אֵלָיו יַטֶּה / יְיָ חָפֵץ לְמַעַן {{מודגש|צִדְקוֹ}}.{{ממס|ישעיהו מב כא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צִ}}דְקוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|צְ}}בִי וּפְאֵר נִכְתָּם / בְּתָפְשׂוֹ שְׁנֵי שְׂעִירִים כְּלָבִיא |- | ||{{סי|צִ}}מֵּד גּוֹרָלוֹת בְּתִתָּם / לַעֲטֶרֶת {{מודגש|צְבִי}}.{{ממס|ישעיהו כח ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צְ}}בִי{{רווח}}}}}} || {{סי|צְ}}בָאוֹת תַּעֲלֹז בְּנָשְׂאוֹ / לַשֵּׁם חַטָּאת בְּקוֹל תְּשׁוּאוֹת |- | ||{{סי|צִ}}לְצְלוּ צַדִּיקִים בְּקָרְאוֹ / בְּשֵׁם יְיָ {{מודגש|צְבָאוֹת}}.{{ממס|ש"א יז מה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צִ}}בְאוֹת{{רווח}}}}}} || {{סי|צִ}}יּוֹן רָאוּ אוֹרָה / בְּשָׁמְעָם שֵׁם אֱלֹהִים עֶלְיוֹן |- | ||{{סי|צִ}}פְצְפוּ יַחַד בְּקוֹל זִמְרָה / וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם {{מודגש|צִיּוֹן}}.{{ממס|ירמיהו לא יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צִ}}יּוֹן{{רווח}}}}}} || {{סי|צִ}}דְקָהּ לֹא לְהַכְרִית / כְּדָת שְׂעִיר הָעֲזָאזֵל חֻקָּהּ |- | ||{{סי|צִ}}מֵּד בּוֹ תִּקְוַת זְהוֹרִית / עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ {{מודגש|צִדְקָהּ}}.{{ממס|ישעיהו סב א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צִ}}דְקָהּ{{רווח}}}}}} || {{סי|צָ}}פַנְתָּ לְהַרְאוֹת / מֵלִיץ לְשַׁוְעוֹ הֶאֱזַנְתָּ |- | ||{{סי|צָ}}עַד בֵּין אוּלָם לִרְאוֹת / טוּבְךָ אֲשֶׁר {{מודגש|צָפַנְתָּ}}.{{ממס|תהלים לא כ}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צָ}}פַנְתָּ{{רווח}}}}}} || {{סי|צִ}}דְקִי בְּדָרְשׁוֹ / לָצֵאת עִם שִׁבְטוֹ נָקִי |- | ||{{סי|צָ}}עַק עַל הַפָּר בְּרַחֲשׁוֹ / עֲנֵנִי אֱלֹהֵי {{מודגש|צִדְקִי}}.{{ממס|תהלים ד ב}} |} {{רקע אפור}} סומך שתי ידיו… וכך היה אומר… והכהנים… {{סוף}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צִ}}דְקִי{{רווח}}}}}} || {{סי|קְ}}דוֹשׁוֹ אָז יַעֲנֶה / כְּכַלּוֹת לָצֶקֶת לַחְשׁוֹ |- | ||{{סי|קָ}}ם לִשְׁחֹט הַפָּר לִפְנֵי / גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל {{מודגש|קְדוֹשׁוֹ}}.{{ממס|ישעיהו מט ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|קְ}}דוֹשׁוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|ק}}וֹלוֹ יַאֲזִין רָב / כְּקִבֵּל דָּם לִרְצוֹת פָּעֳלוֹ |- | ||{{סי|קָ}}רָא לְמָרְסוֹ וְאָז יֶעֱרַב / אֶת הוֹד {{מודגש|קוֹלוֹ}}.{{ממס|ישעיהו ל ל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ק}}וֹלוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|קָ}}דְשׁוֹ אָז יַעֲלֶה / בְּמַחְתַּת פָּז לַחְתּוֹת אִשּׁוֹ |- | ||{{סי|קָ}}רַב לְמַלֵּא אֵשׁ, לְמַלֵּא / אֶת דְּבַר {{מודגש|קָדְשׁוֹ}}.{{ממס|תהלים קה מב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|קָ}}דְשׁוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|קְ}}טֹרֶת בִּשְׂמֹאל נְתוּנָה / מְלֹא חָפְנָיו לִמְצֹא עֲתֶרֶת |- | ||{{סי|קָ}}ח מַחְתָּה בְיָמִין, וּפָנָה / לְהַקְטִיר {{מודגש|קְטֹרֶת}}.{{ממס|במדבר יז ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|קְ}}טֹרֶת{{רווח}}}}}} || {{סי|קֶ}}דֶם מִזְבֵּחַ פְּנִימָה / לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת יְקַדֵּם |- | ||{{סי|קְ}}צֵה צָפוֹן יָתוּר בְּעָצְמָה / לָרֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי {{מודגש|קֶדֶם}}.{{ממס|תהלים סח לד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|קֶ}}דֶם{{רווח}}}}}} || {{סי|קֶ}}רֶן יִשְׁעוֹ יָרִים / לָשֵׂאת נֵס וּלְחַזֵּק תֹּרֶן |- | ||{{סי|קִ}}דֵּם מַחְתָּה בֵּין שְׁנֵי עֳפָרִים / הַנֹּשְׂאִים {{מודגש|קֶרֶן}}.{{ממס|זכריה ב ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|קֶ}}רֶן{{רווח}}}}}} || {{סי|קָ}}דְשׁוֹ כִסְּתָה עֲנָנָה / בְּתִתּוֹ קְטֹרֶת עַל אִשּׁוֹ |- | ||{{סי|קִ}}צַּר עֵת צֵאתוֹ רְנָנָה / בְּהֵיכַל {{מודגש|קָדְשׁוֹ}}.{{ממס|חבקוק ב כ}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|קָ}}דְשׁוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|רַ}}בּוֹת רָץ נָחוּץ / קַחַת דַּם פָּר מִמְּסִבּוֹת |- | ||{{סי|רָ}}ץ לְהַזּוֹתוֹ פְּנִים וָחוּץ / פְּעָמִים {{מודגש|רַבּוֹת}}.{{ממס|תהלים קו מג}} |} {{רקע אפור}} וכך היה מונה אחת ואחת… יצא והניחו על כן הזהב {{סוף}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רַ}}בּוֹת{{רווח}}}}}} || {{סי|רָ}}צָה צוּר עֶרְכּוֹ / עֵת לִשְׁחֹט שָׂעִיר יָצָא |- | ||{{סי|רָ}}חַשׁ לְהַזּוֹת וְשָׁב לְדַרְכּוֹ / כִּי כְבָר {{מודגש|רָצָה}}.{{ממס|קהלת ט ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רָ}}צָה{{רווח}}}}}} || {{סי|רָ}}צוֹן לְכַפֵּר מְשׁוּחַי / וְהִצְלִיף עַל קִיצוֹן וְחִיצוֹן |- | ||{{סי|רִ}}צֵּף הַשָּׂעִיר הֶחָי / שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ {{מודגש|רָצוֹן}}.{{ממס|משלי יא כז}} |} {{רקע אפור}} וכך היה מונה אחת ואחת… יצא והניחו על כן השני {{סוף}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רָ}}צוֹן{{רווח}}}}}} || {{סי|רֹ}}אשׁ פָּעֳלוֹ יְחַבֵּר / שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְיִדְרֹשׁ |- | ||{{סי|רָ}}חַשׁ פִּשְׁעֵי עָם וְדִבֵּר / יָחֻלוּ עַל {{מודגש|רֹאשׁ}}.{{ממס|ש"ב ג כט}} |} {{רקע אפור}} וכך היה אומר… {{סוף}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רֹ}}אשׁ{{רווח}}}}}} || {{סי|רֹ}}אשׁ מִדְבַּר צוֹק יְשֻׁלַּח / שָׂעִיר בְּיַד עִתִּי נִפְרַשׁ נִפְרֹשׁ |- | ||{{סי|רֻ}}צַּץ בְּהַשְׁלִיכוֹ וּפֻלַּח / מִכַּף רֶגֶל וְעַד {{מודגש|רֹאשׁ}}.{{ממס|ישעיהו א ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רֹ}}אשׁ{{רווח}}}}}} || {{סי|רַ}}בּוֹת יַעַשׂ, בְּהַקְטִיר / חַטָּאת לְצוּר תּוֹכֵן לִבּוֹת |- | ||{{סי|רָ}}חַץ וְקִדַּשׁ וְעוֹלָה הֶעֱטִיר / וְכָהֵנָּה {{מודגש|רַבּוֹת}}.{{ממס|איוב כג יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רַ}}בּוֹת{{רווח}}}}}} || {{סי|רָ}}ע לֹא יִמְצָא / וְחֹק טְבִילָה לֹא יִגְרָע |- | ||{{סי|רִ}}גֵּל כַּף וּמַחְתָּה וְיָצָא / וְאֵין פֶּגַע {{מודגש|רָע}}.{{ממס|מ"א ה יח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רָ}}ע{{רווח}}}}}} || {{סי|שָׁ}}מוּר בְּפָשְׁטוֹ כְלֵי בַד / וְטָבַל וְקִדַּשׁ כְּחֹק אָמוּר |- | ||{{סי|שָׁ}}קַד לִלְבֹּשׁ פַּז מְכֻבָּד / כִּי לַמּוֹעֵד {{מודגש|שָׁמוּר}}.{{ממס|ש"א ט כד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|שָׁ}}מוּר{{רווח}}}}}} || {{סי|תִּ}}רְצֶה תָּמִיד כְּעוֹרֵךְ / וְעֵת יַקְטִיר וְיֵיטִיב תִּפְצֶה |- | ||{{סי|תָּ}}ר לָשֵׂאת יָדוֹ לְבָרֵךְ / וּפֹעַל יָדָיו {{מודגש|תִּרְצֶה}}.{{ממס|דברים לג יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|תִּ}}רְצֶה{{רווח}}}}}} || {{סי|שָׁ}}לוֹם לְעַם מְאֻשָּׁר / בְּצֵאתוֹ בְאֵין פֶּגַע לִבְלֹם |- | ||{{סי|שְׁ}}מָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר / כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ {{מודגש|שָׁלוֹם}}.{{ממס|תהלים לז לז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|שָׁ}}לוֹם{{רווח}}}}}} || {{סי|לְ}}עַמּוֹ צִיר יִזְבֹּד / וְהֵם יְסוֹבְבוּהוּ לְרוֹמְמוֹ |- | ||{{סי|לְ}}בֵיתוֹ יְלַוּוּ בְכָבוֹד / דֹּרֵשׁ טוֹב {{מודגש|לְעַמּוֹ}}.{{ממס|אסתר י ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לְ}}עַמּוֹ{{רווח}}}}}} || {{סי|מ}}וֹפֵת טוֹב יְבֻשַּׂר / בְּאָמְרָם לְצִיר שָׂעִיר שׁוֹפֵת |- | ||{{סי|מִ}}י יוֹדֵעַ כִּי עָוֹן סָר / תְּנוּ לָכֶם {{מודגש|מוֹפֵת}}.{{ממס|שמות ז ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מ}}וֹפֵת{{רווח}}}}}} || {{סי|הָ}}אוֹת עֵת יְעִירוּן / אָז יְבַשֵּׂר צִיר פְּלָאוֹת |- | ||{{סי|ה}}וּסַר עֲוֹנְךָ עַם יְשׁוּרוּן / וְזֶה לְּךָ {{מודגש|הָאוֹת}}.{{ממס|שמות ג יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הָ}}אוֹת{{רווח}}}}}} || לָבָן מְאֹד כְּבֹרִית / וּטְהוֹרִים נִצְּבוּ כְדָרְבָן |- | ||לִרְאוֹת פֶּלֶא חוּט זְהוֹרִית / כֻּלּוֹ הָפַךְ {{מודגש|לָבָן}}.{{ממס|ויקרא יג יג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|לָבָן{{רווח}}}}}} || עָוֹן וְסָר פֶּשַׁע / דִּבְּרָה בַת קוֹל בַּהֲדֹמוֹ |- | ||{{סי|חֲ}}סִידִים {{סי|זִ}}מְּרוּ {{סי|ק}}וֹל יֶשַׁע / כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ.{{ממס|תהלים קמט ד}} |} {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה׃ {{סוף}} [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] d864riw6oj8stk1j9vqcq56f28jww2r 0 1733625 3079423 2961770 2026-08-27T21:19:37Z מו יו הו 37729 3079423 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''אני משה בר יעקב אבן עזרה'''}} {{סי|אֵ}}ל {{סי|אֱ}}לֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם / הֶאֱמִירְכֶם זֶרַע אֱמוּנַי{{ר1}} {{סי|אָ}}ז, אָהַבְתִּי אֶתְכֶם / אָמַר יְיָ.{{ממס|מלאכי א ב}} {{סי|אֲ}}דֹנָי {{סי|בִּ}}גְלַל בְּרִיתוֹ יִשַּׁק / כָּל עַם עַל פִּיכֶם{{ר1}} {{סי|בְּ}}חַסְדּוֹ, לֹא מֵרֻבְּכֶם, חָשַׁק / יְיָ בָּכֶם.{{ממס|דברים ז ז}} {{סי|בָּ}}כֶם {{סי|בָּ}}חַר וּבְעַמִּים בּוֹחֵל / הָיָה, וּבִלְשׁוֹנוֹת אִיִּים{{ר1}} {{סי|בְּ}}הַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם, בְּהַנְחֵל / עֶלְיוֹן גּוֹיִם.{{ממס|דברים לב ח}} {{סי|גּ}}וֹיִם {{סי|גָּ}}עוּ לְעֹצֶם שִׁמְעֲכֶם / וְשִׂיאֲכֶם אַךְ מִתְגַּבֵּר{{ר1}} {{סי|גַּ}}ם זָחֲלוּ כִּי עִמָּכֶם / פִּי יְיָ דִּבֵּר.{{ממס|ישעיהו מ ה}} {{סי|דִּ}}בֶּר {{סי|דָּ}}בָר וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ / זָע, כִּי הַיּוֹם הַהוּא אָיֹם{{ר1}} {{סי|דָּ}}הֲרוּ לִשְׁמֹעַ אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע / לְמִן הַיּוֹם.{{ממס|דברים ד לב}} {{סי|הַ}}יּוֹם {{סי|הַ}}הוּא בְּהִגָּלוֹת מֵעֶרֶץ / חָרַד כָּל הַיְקוּם וְרָעַשׁ{{ר1}} {{סי|הָ}}יְתָה לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים אֶרֶץ / וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ.{{ממס|תהלים יח ח}} {{סי|וַ}}תִּרְעַשׁ {{סי|וַ}}תֵּהֹם כִּי בְיִשְׂרָאֵל מִתְכַּנֶּה / וְיִתְפָּאֵר עַל יְדֵי חֹזֶה{{ר1}} {{סי|וְ}}הֵם קְבְּלוּ וְאָמְרוּ: הִנֵּה / אֱלֹהֵינוּ זֶה.{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{סי|זֶ}}ה {{סי|זִ}}כְרוֹ יְהִי לַעֲדֵי עַד / כּוֹנְנוּ יַחַד אֲמָרִים{{ר1}} {{סי|זָ}}מְמוּ יִחוּדוֹ בְּלִי כַחַד / כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים.{{ממס|שופטים כ יא}} {{סי|חֲ}}בֵרִים {{סי|חֻ}}בְּרוּ וּפֶה הָעָם יַחַד / נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע נִיבוֹ{{ר1}} {{סי|חָ}}דוּ כִּי פָחֲדוּ פַחַד / אֶל יְיָ וְאֶל טוּבוֹ.{{ממס|הושע ג ה}} {{סי|ט}}וּבוֹ {{סי|טַ}}עַם וְעִם קִצְפּוֹ הִתְאִים / כֻּלָּם שָׂשׂוּ וְנִבְהָלוּ{{ר1}} {{סי|טַ}}עַם עֲלֵיהֶם יָחוּלוּ, אִם / יִשְׁמְעוּ וְאִם יֶחְדָּלוּ.{{ממס|יחזקאל ב ה}} {{סי|יֶ}}חְדְּלוּ {{סי|יַ}}חַד כַּאֲשֶׁר פִּלְאוֹ / שָׁכְחוּ, וְלֹא הִתְמַהְמָהוּ{{ר1}} {{סי|יְ}}צוּרִים כָּזֶה הֲרָאוּ אוֹ / הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ.{{ממס|דברים ד לב}} {{סי|כָּ}}מֹהוּ {{סי|כִּ}}חֲשׁוּ מִלְּבַד אֲהוּבִים / אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אִמְרָתוֹ{{ר1}} {{סי|כֵּ}}ן הָיוּ הֵם הַקְּרוֹבִים / אֶל יְיָ לְשָׁרְתוֹ.{{ממס|יחזקאל מ מו}} {{סי|לְ}}שָׁרְתוֹ {{סי|לָ}}מְדוּ יוֹם הִתְאַחַד / הָעָם אֲשֶׁר פֶּלֶא עוֹלֶה{{ר1}} {{סי|לֵ}}וִי אַךְ בִּלְבַד בָּחַר / וּבְיָדוֹ מִלֵּא.{{ממס|מ"א ח טו}} {{סי|מִ}}לֵּא {{סי|מְ}}כַהֵן שׁוֹכֵן מְעוֹנַי / אַהֲרֹן קְדוֹשׁוֹ לְשָׁרְתוֹ{{ר1}} {{סי|מִ}}בָּנָיו תַּחְתָּיו, כִּי כְהֻנַּת יְיָ / תִּהְיֶה נַחֲלָתוֹ.{{ממס|לפני=ע"פ|יהושע יח ז}} {{סי|נַ}}חֲלָתוֹ {{סי|נִ}}קְרְאוּ וְנִינָיו נָפְלוּ / לְהָשִׁיב אֲמָרִים נְכוֹחִים{{ר1}} {{סי|נִ}}כְּרוּ בְּסִינַי וְעָלוּ / מִשָּׁם שְׂמֵחִים.{{ממס|מ"א א מה}} {{סי|שְׂ}}מֵחִים {{סי|שָׂ}}שׂוּ בִּנְשֹׂא בְּכָתֵף וְהַקְרֵב / וּלְכַפֵּר בְּעַד עֲדָתוֹ{{ר1}} {{סי|סְ}}גֻלָּה יִהְיוּ וְהַזָּר הַקָּרֵב / נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ.{{ממס|ישעיהו כח כא}} {{סי|עֲ}}בוֹדָתוֹ {{סי|עֹ}}שֶׂה שִׁבְעַת יָמִים / בְּפַלְהֶדְרִין, מַעֲשִׂים נְכוֹנִים{{ר1}} {{סי|עִ}}נְיַן הַיּוֹם יְלַמְּדוּהוּ תְּמִימִים / פָּנִים אֶל פָּנִים.{{ממס|דברים לד י}} {{סי|פָּ}}נִים {{סי|פִּ}}קּוּדִים יַרְאוּהוּ לְהָקִים / הֱיוֹתָם בִּלְבָבוֹ דְּבֵקִים{{ר1}} {{סי|פַּ}}עְמַיִם זוֹרֵק וּמַקְטִיר, חֻקִּים / וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם.{{ממס|דברים ד ח}} {{סי|צַ}}דִּיקִים {{סי|צ}}וֹעֲדִים עִמּוֹ לְהַמְלִיךְ / דֵּעָה וְהַשְׁפִּיל פְּתַיּוּת{{ר1}} {{סי|צְ}}פוּנוֹ לְבָרֵר וּמֵחֵטְא לְהוֹלִיךְ / אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת.{{ממס|ויקרא כו יג}} {{סי|ק}}וֹמְמִיּוּת {{סי|קַ}}יְּמֵם וְהָאֵל נָכְחֶךָ / שִׂימָה, וְאֵלָיו הִשְׁתָּאֵה{{ר1}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ נֶאֱמָן הֱיֵה לְשׁוֹלְחֶיךָ / אָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה.{{ממס|ש"א כד יא}} {{סי|רְ}}אֵה {{סי|רֹ}}עֵד הֱיֵה לוֹ וְסוֹעֵד / וְהִתְקַדֵּשׁ לְהַקְדִּישֵׁם{{ר1}} {{סי|ר}}וֹחֲשִׁים לוֹ כָּזֹאת קְרִאֵי מוֹעֵד / אַנְשֵׁי שֵׁם.{{ממס|במדבר טז ב}} {{סי|שֵׁ}}ם {{סי|שָׁ}}ם לוֹ נוֹטֵל כִּי בְמִדָּה / מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה תְּהִי שׂוּמָה{{ר1}} {{סי|שֵׁ}}נָה יְנַדֵּד בְּאֶצְבַּע צְרָדָה / בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה.{{ממס|איוב ד יג}} {{סי|תַּ}}רְדֵּמָה {{סי|תָּ}}נוּד וּבְסִפְרֵי חָזוֹן וְכֹשֶׁר / יִקְרְאוּ נְגִידֵי נְבוֹנֵינוּ{{ר1}} {{סי|תְּ}}כוּנוֹת אַרְבַּע עֲבוֹדוֹת וְכָל אֲשֶׁר / יֹאמַר אֱלֹהֵינוּ.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו מב כ}} {{סי|אֱ}}לֹהֵנוּ {{סי|אִ}}מְּצוֹ לְבַל יִכָּשֵׁל בְּמִלָּה / וּבַעֲבֹדָה לִהְיוֹת זָהִיר{{ר1}} {{סי|אָ}}ז שׁוֹמֵר יִקְרָא שַׁחַר עָלָה / אוֹר בָּהִיר.{{ממס|איוב לז כא}} {{סי|בָּ}}הִיר {{סי|בָּ}}א וּבְמִקְוֶה טָבַל / וְנִסְתַּפַּג לְיַשֵּׁר שְׁבִילוֹ{{ר1}} {{סי|בֵּ}}ינוֹ לְבֵינָם הִפְרִישׁ וּזְהָבִים סָבַל / דֶּרֶךְ גְּבוּלוֹ.{{ממס|ש"א ו ט}} {{סי|גְּ}}בוּלוֹ {{סי|גָּ}}זַר וּשְׁמֹנָה כֵלִים עֲנָדָם / צוּרוֹ בָּם הִפְאִירוֹ{{ר1}} {{סי|גֵּ}}אֶה יְצַוֶּה עַל שְׁמֹנָה לְכַפֵּר כְּנֶגְדָּם / לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ.{{ממס|במדבר ל ג}} {{סי|דְּ}}בָרוֹ {{סי|דָּ}}בוּר עַל פִּי דַּרְכּוֹ / וְהֵיטִיב וְהִקְטִיר חֻקֵּי תָמִיד שְׁלֵמִים{{ר1}} {{סי|דּ}}וֹהֵר לְבֵית פַּרְוָה וְקִדֵּשׁ, וְכֹה / מִשְׁפָּטוֹ כָּל הַיָּמִים.{{ממס|ש"א כז יא}} {{סי|הַ}}יָּמִים {{סי|הָ}}הֵם פָּר וָאַיִל לְמוּלוֹ / הֵבִיא וְלָבַשׁ בִּגְדֵי בַד נְכוֹנִים{{ר1}} {{סי|הֵ}}סֵב וְהִתְוַדָּה עַל מַעֲלוֹ / רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים.{{ממס|זכריה יב י}} {{רקע אפור|וסומך שתי ידיו עליו ומתודה וכך היה אומר… והכהנים… ואף הוא… ואתה בטובך}} {{סי|וְ}}תַחֲנוּנִים {{סי|וְ}}גַם יֹשֶׁר מִדְבָּרִים / שָׁפַךְ וְטֹהַר אֲמָרוֹת{{ר1}} {{סי|וְ}}טָרַף גּוֹרָלוֹת בַּקַּלְפִּי עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים / וּנְעִים זְמִירוֹת {{סי|זְ}}מִירוֹת {{סי|זַ}}כִּים סְגַן וְרֹאשׁ בֵּית אָב יִפָּלֵא / זָהֳרָם כְּכוֹכְבֵי לַיִל{{ר1}} {{סי|זְ}}הִירִים זְמָן עִמּוֹ וְכָל אֵלֶּה / אַנְשֵׁי חָיִל.{{ממס|שופטים כ מד}} {{סי|חַ}}יִל {{סי|חָ}}גְרוּ וּסְגָן מִימִין תּוֹלֶה / עַיִן, וְכַעֲלוֹת שֶׁל שֵׁם נִיבוֹ{{ר1}} {{סי|חֹ}}סֶן יְמִינְךָ אִישִׁי הַעֲלֵה / הִנֵּה מַה טּוּבוֹ {{סי|ט}}וּבוֹ {{סי|טַ}}עַם רֹאשׁ בֵּית אָב לְבַשֵּׂר הֲמוֹנַי / בְּהַבִּיטוֹ יַחַד חֲפָצֶיךָ{{ר1}} {{סי|ט}}וֹבָה תָּפֵק הַגְבֵּהּ שְׂמֹאלֶךָ כִּי יְיָ / אֱלֹהֶיךָ יִרְצֶךָ {{סי|יִ}}רְצְךָ {{סי|יָ}}הּ בְּהַטִּיל גּוֹרָלוֹת / וְחֶלְקָם הֵן וָהֵן{{ר1}} {{סי|יִ}}פְצְחוּ בְּזִכְרוֹן הַשֵּׁם וְשִׁירֵי תְהִלּוֹת / שִׂפְתֵי כֹהֵן {{סי|כֹּ}}הֵן {{סי|כְּ}}הַזְכִּירוֹ הַשֵּׁם בְּמֹעַל יָדַיִם / הָעָם צִלְצְלוּ וְעָנוּ{{ר1}} {{סי|כִּ}}י יְיָ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם / הוּא יַצְלִיחַ לָנוּ.{{ממס|נחמיה ב כ}} {{סי|לָ}}נוּ {{סי|לָ}}עַד בְּקַרְנֵי שֵׂעִיר / תִּקְוַת זְהוֹרִית מֵאָז הֻכְּרָה{{ר1}} {{סי|לָ}}כֶם הָאֵל בְּשׂוֹרָה יָעִיר / מִסֶּלַע מִדְבָּרָה.{{ממס|ישעיהו טז א}} {{סי|מִ}}דְבָּרָה יַכִּיר וְהוּא יִצְעַד סָבִיב / בֵּין הָאוּלָם וּמְקוֹם זְבָחִים{{ר1}} וּבְעַד שִׁבְטוֹ עַל הַפָּר יָשִׁיב / דְּבָרִים נְכֹחִים.{{ממס|משלי כד כו}} {{רקע אפור|וסומך…}} {{סי|נְ}}כוֹחִים {{סי|נָ}}אַם לִשְׁחֹט הַפָּר לְעֵינָיו / וְנוֹתֵן לִמְמָרֵס דָּמִים{{ר1}} {{סי|נָ}}שָׂא מַחְתָּה בְיָמִין וּמְלֹא חָפְנָיו / קְטֹרֶת סַמִּים.{{ממס|ויקרא טז יב}} {{סי|סַ}}מִּים {{סי|שָׂ}}ם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ בַּהֵיכָל לִפְנַי / בֵּינוֹת כְּרוּבִים תַּמִּים{{ר1}} {{סי|סַ}}עֲדוּ וְחִזָקוּ יָהּ יְיָ / צוּר עוֹלָמִים.{{ממס|ישעיהו כו ד}} {{סי|ע}}וֹלָמִים {{סי|עֲ}}זָרָם וְקִבֵּל עֲתֶרֶת / יַחַד מִבֵּין כַּנְפֵיהֶם{{ר1}} {{סי|עֹ}}ז פְּנֵיהֶם בַּעֲלוֹת עֲנַן הַקְּטֹרֶת / לְעֻמַּת פְּנֵיהֶם {{סי|פְּ}}נֵיהֶם {{סי|פּ}}וֹקֵד וְיִשְׁלַח כַּפָּרָה / וְיַרְאֶה לְעַמּוֹ פְּלָאוֹת{{ר1}} {{סי|פָּ}}נָה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה / בְּשֵׁם יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|ש"ב ו יח}} {{סי|צְ}}בָאוֹת {{סי|צִ}}יר יְאַמֵּץ וְיִקַּח נָחוּץ / מִיַּד מְמָרֵס דַּם הַפָּר אֲשֶׁר לוֹ{{ר1}} {{סי|צָ}}עַד לְהַצְלִיף מִבַּיִת וּמִחוּץ / וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ.{{ממס|שמות כח לה}} {{סי|ק}}וֹלוֹ {{סי|קָ}}דַם בִּדְבַר מְחוֹלְלוֹ / וְשָׁחַט שְׂעִיר חֲטָאִים{{ר1}} {{סי|קָ}}רָא וִדּוּי עֲוֹנוֹת עַמּוֹ וּמַעֲלוֹ / בִּמְקוֹם רֹאִים.{{ממס|איוב לד כו}} {{סי|ר}}וֹאִים {{סי|רָ}}אוּ בַּהֲזוֹת דָּמִים / צָפוֹנָה כְּפִי הַנִּרְשָׁם{{ר1}} {{סי|רָ}}ץ לְהַצְלִיף לְמַעְלָה וּלְמַטָּה שֶׁבַע פְּעָמִים / סָבִיב הוֹלֵךְ שָׁם {{סי|שָׁ}}ם {{סי|שֻׁ}}לַּח שָׂעִיר וְכָל עֲוֹנֵימוֹ / בְּסָמְכוֹ יָדָיו עָלָיו יִזְכְּרֵם{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי יִשָּׂא אֶת כָּל פְּשָׁעֵימוֹ / אַתָּה תְכַפְּרֵם.{{ממס|תהלים סה ד}} {{רקע אפור|וסומך…}} {{סי|תְּ}}כַפְּרֵם {{סי|תְּ}}כוּנַת כָּל חֵטְא וּמַעַל / יִשָּׂא, וּבְיַד אִישׁ עִתִּי יְשַׁלְּחֶנּוּ{{ר1}} {{סי|תְּ}}שׁוּעַת אֵל תְּבַשְּׂרֵם מִמַּעַל / וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ.{{ממס|ישעיהו יד כה}} {{סי|אֲ}}בוּסֶנּוּ {{סי|אָ}}ז וְכְחֹק הָהוֹיֶה / דְּחָפוֹ לְאָחוֹר וְגוֹלְלוֹ{{ר1}} {{סי|אֵ}}בֶר אֵבֶר נַעֲשֶׂה כִּי לֹא יִחְיֶה / אַחֲרֵי נִפְלוֹ.{{ממס|ש"ב א י}} {{סי|נִ}}פְלוֹ {{סי|נְ}}דִיבִים יְטַהֵר מֵחֵטְא וּסְכֹל / וְכָל זְדוֹנֵיהֶם כַּפֵּי הָאֵל{{ר1}} {{סי|נְ}}אַם עִתִּי כָּכָה יִמָּחוּ / כָּל עֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ויקרא טז כא}} {{סי|יִ}}שְׂרָאֵל {{סי|יָ}}גִיל כִּי פֻזַּר וּפֻלַּח / שֵׂעִיר, וְנִכְחַד קִיְּמוֹ{{ר1}} {{סי|יִ}}צְהַל כִּי סָף עָוֹן נֶאֱלַח / וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ.{{ממס|נחום ג יז}} {{סי|מְ}}קוֹמוֹ {{סי|מְ}}כַהֵן יָשׁוּב וּמַעֲטִיר / שָׂמֵחַ בְּאוֹן וְעָצְמוֹ{{ר1}} {{סי|מִ}}הַר חַטָּאוֹת וְתָמִיד לְהַקְרִיב וּלְהַקְטִיר / יָשׁוּב שָׁמָּה.{{ממס|איוב א כא}} {{סי|שָׁ}}מָּה {{סי|שָׁ}}ב וְרָחַץ וְקִדַּשׁ בְּנַחַת / בְּבִגְדֵי בַד תַּחַת זְהָבִים{{ר1}} {{סי|שָׁ}}ב לְהוֹצִיא מַחְתָּה וְכַף מִתַּחַת / כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים.{{ממס|מ"א ח ו}} {{סי|הַ}}כְּרוּבִים {{סי|הֶ}}עֱלִים מֵהֶם עַיִן וְכָבַשׁ / וְגָנַז לְשָׁם חֲמוּדִים{{ר1}} {{סי|הֵ}}שִׁיב בִּגְדֵי כָבוֹד וְלָבַשׁ / חֲלִיפוֹת בְּגָדִים.{{ממס|שופטים יד יג}} {{סי|בְּ}}גָדִים {{סי|בָּ}}חַר לְבִלְתִּי יֵחַת / הֵטִיב וְהִקְטִיר לְבִלְתִּי יֶאְשַׁם{{ר1}} {{סי|בְּ}}שָׁלוֹם יָצָא וְהָעָם עִמּוֹ, וְשִׂמְחַת / עוֹלָם עַל רֹאשָׁם.{{ממס|ישעיהו לה י}} {{סי|רֹ}}אשָׁם {{סי|ר}}וֹם יָרוּם וְאֵלָיו יְקַוּוּ / וְצַהֲלַת עוֹלָם יַשְׂכִּילֵם{{ר1}} {{סי|רְ}}צוֹן צוּרָם נֶצַח יְחַוּוּ / וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם.{{ממס|ש"א ב ח}} {{סי|יַ}}נְחִילֵם {{סי|יֵ}}שַׁע מִשְּׁמֵיכֶם אֵלַי / מֵרוֹם הַיּוֹם יַשְׁמִעֲכֶם{{ר1}} {{סי|יַ}}חַד שִׂמְחוּ כִּי הִפְלִיא / עָשָׂה יְיָ עִמָּכֶם.{{ממס|לפני=ע"פ|יואל ב כו}} {{סי|עִ}}מָּכֶם {{סי|עָ}}שָׂה לָהֶם יְמַלֵּל / לְחַדֵּשׁ שִׁירֵי מַהֲלָלָם{{ר1}} {{סי|עִ}}מּוֹ כֻּלָּם בְּשִׁיר וְהַלֵּל / יִשְׂאוּ קוֹלָם.{{ממס|ישעיהו כד יד}} {{סי|ק}}וֹלָם {{סי|קָ}}הָל יִשְׂאוּ כִּי בָחַר בָּהֶם / וְנָהֲרוּ אֶל יְיָ וְאֶל טוּבוֹ{{ר1}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ קִבְּלָם וְנַעְתּוֹר לָהֶם / כִּי בָטְחוּ בוֹ.{{ממס|דה"א ה כ}} {{סי|בּ}}וֹ {{סי|בָ}}טְחוֹ וְכֹהֵן יְלַוּוּ / וְיֵלְכוּ כֻּלָּם סְבִיבוֹ{{ר1}} {{סי|בְּ}}יוֹם טוֹב יִהְיוּ עִמּוֹ וִיקַוּוּ / כִּי יְיָ אֲהֵבוֹ.{{ממס|לפני=ע"פ|שמואל ב יב כד}} {{סי|אֲ}}הֵבוֹ {{סי|אֱ}}לוֹהַּ וְשָׁלַח פִּדְיוֹם / וְעַל יָדוֹ הֵפִיק כַּפָּרָה{{ר1}} {{סי|אֶ}}ל שׁוֹלְחָיו יֹאמַר הַיּוֹם / הַזֶּה יוֹם בְּשֹׂרָה.{{ממס|מ"ב ז ט}} {{סי|בְּ}}שׂוֹרָה {{סי|בִּ}}שֵּׂר עַם כְּמֵהִים / כִּי חַטָּאָתָם כֻּפְּרָה{{ר1}} {{סי|בָּ}}רִים יָצְאוּ וְזִבְחֵי אֱלֹהִים / רוּחַ נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים נא יט}} {{סי|נִ}}שְׁבְּרָה {{סי|נֶ}}פֶשׁ כְּמֵהֵינוּ / וְנָקְטָה מְאֹד בְּצוּקוֹתָם{{ר1}} {{סי|נָ}}א בַּשְּׂרֵם יַחַד יְיָ אֱלֹהֵינוּ / אַתָּה עֲנִיתָם.{{ממס|תהלים צט ח}} {{סי|עֲ}}נִיתָם {{סי|ע}}וֹנֶה וְנִמְחֶה עֲוֹנָם / בְּעִתּוֹת רָצוֹן וְכִשְׁרוֹן{{ר1}} וְנִכְתַּב לְפָנֶיךָ צִדְקָם / וְהִנָּם בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן.{{ממס|לפני=ע"פ|מלאכי ג טז}} {{סי|זִ}}כְרוֹן {{סי|זְ}}כוּתָם תְּבַאֵר בָּאֹר / וְכָעָב תִּמְחֶה עֲוֹנוֹתָם{{ר1}} {{סי|זַ}}רְעָם תְּבָרֵךְ וַעֲלֵיהֶם אוֹר / פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם.{{ממס|תהלים מד ד}} {{סי|רְ}}צִיתָם {{סי|רַ}}חוּם וּלְחַיּוֹתָם מִמַּעַל / אוֹר סְלִיחָה עֲלֵיהֶם נִגְלָה{{ר1}} {{סי|רָ}}צוֹן עֲטַרְתֶּם וַעֲבַרְתֶּם עַל / מַעַל הַגּוֹלָה.{{ממס|עזרא ט ד}} {{סי|הַ}}גּוֹלָה תְּקַבֵּץ וְיִשְׁמְעוּ הֲמוֹנַי / הִנְנִי וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם{{ר1}} {{סי|הַ}}רְנִינוּ כִּי טְהַרְתֶּם לִפְנֵי יְיָ / מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}} וְנֶאֱמַר: חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַייָ׃{{ממס|תהלים לא כה}} {{סוף}} {{סוף}} [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:משה אבן עזרא]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] 0sf39kp502t9jvaofya1i1z13sdqu8s 3079472 3079423 2026-08-28T06:05:26Z מו יו הו 37729 3079472 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''אני משה בר יעקב אבן עזרה''' (משולש)}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֵ}}ל}}}} || {{סי|אֱ}}לֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם / הֶאֱמִירְכֶם זֶרַע אֱמוּנַי |- | ||{{סי|אָ}}ז, אָהַבְתִּי אֶתְכֶם / אָמַר '''יְיָ'''.{{ממס|מלאכי א ב}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֲ}}דֹנָי}}}} || {{סי|בִּ}}גְלַל בְּרִיתוֹ יִשַּׁק / כָּל עַם עַל פִּיכֶם |- | ||{{סי|בְּ}}חַסְדּוֹ, לֹא מֵרֻבְּכֶם, חָשַׁק / יְיָ '''בָּכֶם'''.{{ממס|דברים ז ז}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בָּ}}כֶם}}}} || {{סי|בָּ}}חַר וּבְעַמִּים בּוֹחֵל / הָיָה, וּבִלְשׁוֹנוֹת אִיִּים |- | ||{{סי|בְּ}}הַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם, בְּהַנְחֵל / עֶלְיוֹן '''גּוֹיִם'''.{{ממס|דברים לב ח}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גּ}}וֹיִם}}}} || {{סי|גָּ}}עוּ לְעֹצֶם שִׁמְעֲכֶם / וְשִׂיאֲכֶם אַךְ מִתְגַּבֵּר |- | ||{{סי|גַּ}}ם זָחֲלוּ כִּי עִמָּכֶם / פִּי יְיָ '''דִּבֵּר'''.{{ממס|ישעיהו מ ה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דִּ}}בֶּר}}}} || {{סי|דָּ}}בָר וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ / זָע, כִּי הַיּוֹם הַהוּא אָיֹם |- | ||{{סי|דָּ}}הֲרוּ לִשְׁמֹעַ אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע / לְמִן '''הַיּוֹם'''.{{ממס|דברים ד לב}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}יּוֹם}}}} || {{סי|הַ}}הוּא בְּהִגָּלוֹת מֵעֶרֶץ / חָרַד כָּל הַיְקוּם וְרָעַשׁ |- | ||{{סי|הָ}}יְתָה לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים אֶרֶץ / וַתִּגְעַשׁ '''וַתִּרְעַשׁ'''.{{ממס|תהלים יח ח}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וַ}}תִּרְעַשׁ}}}} || {{סי|וַ}}תֵּהֹם כִּי בְיִשְׂרָאֵל מִתְכַּנֶּה / וְיִתְפָּאֵר עַל יְדֵי חֹזֶה |- | ||{{סי|וְ}}הֵם קְבְּלוּ וְאָמְרוּ: הִנֵּה / אֱלֹהֵינוּ '''זֶה'''.{{ממס|ישעיהו כה ט}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זֶ}}ה}}}} || {{סי|זִ}}כְרוֹ יְהִי לַעֲדֵי עַד / כּוֹנְנוּ יַחַד אֲמָרִים |- | ||{{סי|זָ}}מְמוּ יִחוּדוֹ בְּלִי כַחַד / כְּאִישׁ אֶחָד '''חֲבֵרִים'''.{{ממס|שופטים כ יא}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חֲ}}בֵרִים}}}} || {{סי|חֻ}}בְּרוּ וּפֶה הָעָם יַחַד / נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע נִיבוֹ |- | ||{{סי|חָ}}דוּ כִּי פָחֲדוּ פַחַד / אֶל יְיָ וְאֶל '''טוּבוֹ'''.{{ממס|הושע ג ה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ט}}וּבוֹ}}}} || {{סי|טַ}}עַם וְעִם קִצְפּוֹ הִתְאִים / כֻּלָּם שָׂשׂוּ וְנִבְהָלוּ |- | ||{{סי|טַ}}עַם עֲלֵיהֶם יָחוּלוּ, אִם / יִשְׁמְעוּ וְאִם '''יֶחְדָּלוּ'''.{{ממס|יחזקאל ב ה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יֶ}}חְדְּלוּ}}}} || {{סי|יַ}}חַד כַּאֲשֶׁר פִּלְאוֹ / שָׁכְחוּ, וְלֹא הִתְמַהְמָהוּ |- | ||{{סי|יְ}}צוּרִים כָּזֶה הֲרָאוּ אוֹ / הֲנִשְׁמַע '''כָּמֹהוּ'''.{{ממס|דברים ד לב}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כָּ}}מֹהוּ}}}} || {{סי|כִּ}}חֲשׁוּ מִלְּבַד אֲהוּבִים / אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אִמְרָתוֹ |- | ||{{סי|כֵּ}}ן הָיוּ הֵם הַקְּרוֹבִים / אֶל יְיָ '''לְשָׁרְתוֹ'''.{{ממס|יחזקאל מ מו}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לְ}}שָׁרְתוֹ}}}} || {{סי|לָ}}מְדוּ יוֹם הִתְאַחַד / הָעָם אֲשֶׁר פֶּלֶא עוֹלֶה |- | ||{{סי|לֵ}}וִי אַךְ בִּלְבַד בָּחַר / וּבְיָדוֹ '''מִלֵּא'''.{{ממס|מ"א ח טו}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מִ}}לֵּא}}}} || {{סי|מְ}}כַהֵן שׁוֹכֵן מְעוֹנַי / אַהֲרֹן קְדוֹשׁוֹ לְשָׁרְתוֹ |- | ||{{סי|מִ}}בָּנָיו תַּחְתָּיו, כִּי כְהֻנַּת יְיָ / תִּהְיֶה '''נַחֲלָתוֹ'''.{{ממס|לפני=ע"פ|יהושע יח ז}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נַ}}חֲלָתוֹ}}}} || {{סי|נִ}}קְרְאוּ וְנִינָיו נָפְלוּ / לְהָשִׁיב אֲמָרִים נְכוֹחִים |- | ||{{סי|נִ}}כְּרוּ בְּסִינַי וְעָלוּ / מִשָּׁם '''שְׂמֵחִים'''.{{ממס|מ"א א מה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|שְׂ}}מֵחִים}}}} || {{סי|שָׂ}}שׂוּ בִּנְשֹׂא בְּכָתֵף וְהַקְרֵב / וּלְכַפֵּר בְּעַד עֲדָתוֹ |- | ||{{סי|סְ}}גֻלָּה יִהְיוּ וְהַזָּר הַקָּרֵב / נָכְרִיָּה '''עֲבֹדָתוֹ'''.{{ממס|ישעיהו כח כא}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עֲ}}בוֹדָתוֹ}}}} || {{סי|עֹ}}שֶׂה שִׁבְעַת יָמִים / בְּפַלְהֶדְרִין, מַעֲשִׂים נְכוֹנִים |- | ||{{סי|עִ}}נְיַן הַיּוֹם יְלַמְּדוּהוּ תְּמִימִים / פָּנִים אֶל '''פָּנִים'''.{{ממס|דברים לד י}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פָּ}}נִים}}}} || {{סי|פִּ}}קּוּדִים יַרְאוּהוּ לְהָקִים / הֱיוֹתָם בִּלְבָבוֹ דְּבֵקִים |- | ||{{סי|פַּ}}עְמַיִם זוֹרֵק וּמַקְטִיר, חֻקִּים / וּמִשְׁפָּטִים '''צַדִּיקִם'''.{{ממס|דברים ד ח}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צַ}}דִּיקִים}}}} || {{סי|צ}}וֹעֲדִים עִמּוֹ לְהַמְלִיךְ / דֵּעָה וְהַשְׁפִּיל פְּתַיּוּת |- | ||{{סי|צְ}}פוּנוֹ לְבָרֵר וּמֵחֵטְא לְהוֹלִיךְ / אֶתְכֶם '''קוֹמְמִיּוּת'''.{{ממס|ויקרא כו יג}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ק}}וֹמְמִיּוּת}}}} || {{סי|קַ}}יְּמֵם וְהָאֵל נָכְחֶךָ / שִׂימָה, וְאֵלָיו הִשְׁתָּאֵה |- | ||{{סי|קָ}}דוֹשׁ נֶאֱמָן הֱיֵה לְשׁוֹלְחֶיךָ / אָבִי רְאֵה גַּם '''רְאֵה'''.{{ממס|ש"א כד יא}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רְ}}אֵה}}}} || {{סי|רֹ}}עֵד הֱיֵה לוֹ וְסוֹעֵד / וְהִתְקַדֵּשׁ לְהַקְדִּישֵׁם |- | ||{{סי|ר}}וֹחֲשִׁים לוֹ כָּזֹאת קְרִאֵי מוֹעֵד / אַנְשֵׁי '''שֵׁם'''.{{ממס|במדבר טז ב}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|שֵׁ}}ם}}}} || {{סי|שָׁ}}ם לוֹ נוֹטֵל כִּי בְמִדָּה / מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה תְּהִי שׂוּמָה |- | ||{{סי|שֵׁ}}נָה יְנַדֵּד בְּאֶצְבַּע צְרָדָה / בִּנְפֹל '''תַּרְדֵּמָה'''.{{ממס|איוב ד יג}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|תַּ}}רְדֵּמָה}}}} || {{סי|תָּ}}נוּד וּבְסִפְרֵי חָזוֹן וְכֹשֶׁר / יִקְרְאוּ נְגִידֵי נְבוֹנֵינוּ |- | ||{{סי|תְּ}}כוּנוֹת אַרְבַּע עֲבוֹדוֹת וְכָל אֲשֶׁר / יֹאמַר '''אֱלֹהֵינוּ'''.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו מב כ}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֱ}}לֹהֵנוּ}}}} || {{סי|אִ}}מְּצוֹ לְבַל יִכָּשֵׁל בְּמִלָּה / וּבַעֲבֹדָה לִהְיוֹת זָהִיר |- | ||{{סי|אָ}}ז שׁוֹמֵר יִקְרָא שַׁחַר עָלָה / אוֹר '''בָּהִיר'''.{{ממס|איוב לז כא}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בָּ}}הִיר}}}} || {{סי|בָּ}}א וּבְמִקְוֶה טָבַל / וְנִסְתַּפַּג לְיַשֵּׁר שְׁבִילוֹ |- | ||{{סי|בֵּ}}ינוֹ לְבֵינָם הִפְרִישׁ וּזְהָבִים סָבַל / דֶּרֶךְ '''גְּבוּלוֹ'''.{{ממס|ש"א ו ט}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גְּ}}בוּלוֹ}}}} || {{סי|גָּ}}זַר וּשְׁמֹנָה כֵלִים עֲנָדָם / צוּרוֹ בָּם הִפְאִירוֹ |- | ||{{סי|גֵּ}}אֶה יְצַוֶּה עַל שְׁמֹנָה לְכַפֵּר כְּנֶגְדָּם / לֹא יַחֵל '''דְּבָרוֹ'''.{{ממס|במדבר ל ג}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דְּ}}בָרוֹ}}}} || {{סי|דָּ}}בוּר עַל פִּי דַּרְכּוֹ / וְהֵיטִיב וְהִקְטִיר חֻקֵּי תָמִיד שְׁלֵמִים |- | ||{{סי|דּ}}וֹהֵר לְבֵית פַּרְוָה וְקִדֵּשׁ, וְכֹה / מִשְׁפָּטוֹ כָּל '''הַיָּמִים'''.{{ממס|ש"א כז יא}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}יָּמִים}}}} || {{סי|הָ}}הֵם פָּר וָאַיִל לְמוּלוֹ / הֵבִיא וְלָבַשׁ בִּגְדֵי בַד נְכוֹנִים |- | ||{{סי|הֵ}}סֵב וְהִתְוַדָּה עַל מַעֲלוֹ / רוּחַ חֵן '''וְתַחֲנוּנִים'''.{{ממס|זכריה יב י}} |} {{רקע אפור|וסומך שתי ידיו עליו ומתודה וכך היה אומר… והכהנים… ואף הוא… ואתה בטובך}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וְ}}תַחֲנוּנִים}}}} || {{סי|וְ}}גַם יֹשֶׁר מִדְבָּרִים / שָׁפַךְ וְטֹהַר אֲמָרוֹת |- | ||{{סי|וְ}}טָרַף גּוֹרָלוֹת בַּקַּלְפִּי עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים / וּנְעִים '''זְמִירוֹת'''.{{ממס|ש"ב כג א}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זְ}}מִירוֹת}}}} || {{סי|זַ}}כִּים סְגַן וְרֹאשׁ בֵּית אָב יִפָּלֵא / זָהֳרָם כְּכוֹכְבֵי לַיִל |- | ||{{סי|זְ}}הִירִים זְמָן עִמּוֹ וְכָל אֵלֶּה / אַנְשֵׁי '''חָיִל'''.{{ממס|שופטים כ מד}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חַ}}יִל}}}} || {{סי|חָ}}גְרוּ וּסְגָן מִימִין תּוֹלֶה / עַיִן, וְכַעֲלוֹת שֶׁל שֵׁם נִיבוֹ |- | ||{{סי|חֹ}}סֶן יְמִינְךָ אִישִׁי הַעֲלֵה / הִנֵּה מַה '''טּוּבוֹ'''.{{ממס|זכריה ט יז}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ט}}וּבוֹ}}}} || {{סי|טַ}}עַם רֹאשׁ בֵּית אָב לְבַשֵּׂר הֲמוֹנַי / בְּהַבִּיטוֹ יַחַד חֲפָצֶיךָ |- | ||{{סי|ט}}וֹבָה תָּפֵק הַגְבֵּהּ שְׂמֹאלֶךָ כִּי יְיָ / אֱלֹהֶיךָ '''יִרְצֶךָ'''.{{ממס|ש"ב כד כג}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יִ}}רְצְךָ}}}} || {{סי|יָ}}הּ בְּהַטִּיל גּוֹרָלוֹת / וְחֶלְקָם הֵן וָהֵן |- | ||{{סי|יִ}}פְצְחוּ בְּזִכְרוֹן הַשֵּׁם וְשִׁירֵי תְהִלּוֹת / שִׂפְתֵי '''כֹהֵן'''.{{ממס|מלאכי ב ז}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כֹּ}}הֵן}}}} || {{סי|כְּ}}הַזְכִּירוֹ הַשֵּׁם בְּמֹעַל יָדַיִם / הָעָם צִלְצְלוּ וְעָנוּ |- | ||{{סי|כִּ}}י יְיָ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם / הוּא יַצְלִיחַ '''לָנוּ'''.{{ממס|נחמיה ב כ}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לָ}}נוּ}}}} || {{סי|לָ}}עַד בְּקַרְנֵי שֵׂעִיר / תִּקְוַת זְהוֹרִית מֵאָז הֻכְּרָה |- | ||{{סי|לָ}}כֶם הָאֵל בְּשׂוֹרָה יָעִיר / מִסֶּלַע '''מִדְבָּרָה'''.{{ממס|ישעיהו טז א}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מִ}}דְבָּרָה}}}} || יַכִּיר וְהוּא יִצְעַד סָבִיב / בֵּין הָאוּלָם וּמְקוֹם זְבָחִים |- | ||וּבְעַד שִׁבְטוֹ עַל הַפָּר יָשִׁיב / דְּבָרִים '''נְכֹחִים'''.{{ממס|משלי כד כו}} |} {{רקע אפור|וסומך…}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נְ}}כוֹחִים}}}} || {{סי|נָ}}אַם לִשְׁחֹט הַפָּר לְעֵינָיו / וְנוֹתֵן לִמְמָרֵס דָּמִים |- | ||{{סי|נָ}}שָׂא מַחְתָּה בְיָמִין וּמְלֹא חָפְנָיו / קְטֹרֶת '''סַמִּים'''.{{ממס|ויקרא טז יב}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|סַ}}מִּים}}}} || {{סי|שָׂ}}ם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ בַּהֵיכָל לִפְנַי / בֵּינוֹת כְּרוּבִים תַּמִּים |- | ||{{סי|סַ}}עֲדוּ וְחִזָקוּ יָהּ יְיָ / צוּר '''עוֹלָמִים'''.{{ממס|ישעיהו כו ד}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ע}}וֹלָמִים}}}} || {{סי|עֲ}}זָרָם וְקִבֵּל עֲתֶרֶת / יַחַד מִבֵּין כַּנְפֵיהֶם |- | ||{{סי|עֹ}}ז פְּנֵיהֶם בַּעֲלוֹת עֲנַן הַקְּטֹרֶת / לְעֻמַּת '''פְּנֵיהֶם'''.{{ממס|יחזקאל ג ח}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פְּ}}נֵיהֶם}}}} || {{סי|פּ}}וֹקֵד וְיִשְׁלַח כַּפָּרָה / וְיַרְאֶה לְעַמּוֹ פְּלָאוֹת |- | ||{{סי|פָּ}}נָה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה / בְּשֵׁם יְיָ '''צְבָאוֹת'''.{{ממס|ש"ב ו יח}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צְ}}בָאוֹת}}}} || {{סי|צִ}}יר יְאַמֵּץ וְיִקַּח נָחוּץ / מִיַּד מְמָרֵס דַּם הַפָּר אֲשֶׁר לוֹ |- | ||{{סי|צָ}}עַד לְהַצְלִיף מִבַּיִת וּמִחוּץ / וְנִשְׁמַע '''קוֹלוֹ'''.{{ממס|שמות כח לה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ק}}וֹלוֹ}}}} || {{סי|קָ}}דַם בִּדְבַר מְחוֹלְלוֹ / וְשָׁחַט שְׂעִיר חֲטָאִים |- | ||{{סי|קָ}}רָא וִדּוּי עֲוֹנוֹת עַמּוֹ וּמַעֲלוֹ / בִּמְקוֹם '''רֹאִים'''.{{ממס|איוב לד כו}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ר}}וֹאִים}}}} || {{סי|רָ}}אוּ בַּהֲזוֹת דָּמִים / צָפוֹנָה כְּפִי הַנִּרְשָׁם |- | ||{{סי|רָ}}ץ לְהַצְלִיף לְמַעְלָה וּלְמַטָּה שֶׁבַע פְּעָמִים / סָבִיב הוֹלֵךְ '''שָׁם''' |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|שָׁ}}ם}}}} || {{סי|שֻׁ}}לַּח שָׂעִיר וְכָל עֲוֹנֵימוֹ / בְּסָמְכוֹ יָדָיו עָלָיו יִזְכְּרֵם |- | ||{{סי|שַׁ}}דַּי יִשָּׂא אֶת כָּל פְּשָׁעֵימוֹ / אַתָּה '''תְכַפְּרֵם'''.{{ממס|תהלים סה ד}} |} {{רקע אפור|וסומך…}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|תְּ}}כַפְּרֵם}}}} || {{סי|תְּ}}כוּנַת כָּל חֵטְא וּמַעַל / יִשָּׂא, וּבְיַד אִישׁ עִתִּי יְשַׁלְּחֶנּוּ |- | ||{{סי|תְּ}}שׁוּעַת אֵל תְּבַשְּׂרֵם מִמַּעַל / וְעַל הָרַי '''אֲבוּסֶנּוּ'''.{{ממס|ישעיהו יד כה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֲ}}בוּסֶנּוּ}}}} || {{סי|אָ}}ז וְכְחֹק הָהוֹיֶה / דְּחָפוֹ לְאָחוֹר וְגוֹלְלוֹ |- | ||{{סי|אֵ}}בֶר אֵבֶר נַעֲשֶׂה כִּי לֹא יִחְיֶה / אַחֲרֵי '''נִפְלוֹ'''.{{ממס|ש"ב א י}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נִ}}פְלוֹ}}}} || {{סי|נְ}}דִיבִים יְטַהֵר מֵחֵטְא וּסְכֹל / וְכָל זְדוֹנֵיהֶם כַּפֵּי הָאֵל |- | ||{{סי|נְ}}אַם עִתִּי כָּכָה יִמָּחוּ / כָּל עֲוֹנֹת בְּנֵי '''יִשְׂרָאֵל'''.{{ממס|ויקרא טז כא}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יִ}}שְׂרָאֵל}}}} || {{סי|יָ}}גִיל כִּי פֻזַּר וּפֻלַּח / שֵׂעִיר, וְנִכְחַד קִיְּמוֹ |- | ||{{סי|יִ}}צְהַל כִּי סָף עָוֹן נֶאֱלַח / וְלֹא נוֹדַע '''מְקוֹמוֹ'''.{{ממס|נחום ג יז}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מְ}}קוֹמוֹ}}}} || {{סי|מְ}}כַהֵן יָשׁוּב וּמַעֲטִיר / שָׂמֵחַ בְּאוֹן וְעָצְמוֹ |- | ||{{סי|מִ}}הַר חַטָּאוֹת וְתָמִיד לְהַקְרִיב וּלְהַקְטִיר / יָשׁוּב '''שָׁמָּה'''.{{ממס|איוב א כא}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|שָׁ}}מָּה}}}} || {{סי|שָׁ}}ב וְרָחַץ וְקִדַּשׁ בְּנַחַת / בְּבִגְדֵי בַד תַּחַת זְהָבִים |- | ||{{סי|שָׁ}}ב לְהוֹצִיא מַחְתָּה וְכַף מִתַּחַת / כַּנְפֵי '''הַכְּרוּבִים'''.{{ממס|מ"א ח ו}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}כְּרוּבִים}}}} || {{סי|הֶ}}עֱלִים מֵהֶם עַיִן וְכָבַשׁ / וְגָנַז לְשָׁם חֲמוּדִים |- | ||{{סי|הֵ}}שִׁיב בִּגְדֵי כָבוֹד וְלָבַשׁ / חֲלִיפוֹת '''בְּגָדִים'''.{{ממס|שופטים יד יג}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בְּ}}גָדִים}}}} || {{סי|בָּ}}חַר לְבִלְתִּי יֵחַת / הֵטִיב וְהִקְטִיר לְבִלְתִּי יֶאְשַׁם |- | ||{{סי|בְּ}}שָׁלוֹם יָצָא וְהָעָם עִמּוֹ, וְשִׂמְחַת / עוֹלָם עַל '''רֹאשָׁם'''.{{ממס|ישעיהו לה י}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רֹ}}אשָׁם}}}} || {{סי|ר}}וֹם יָרוּם וְאֵלָיו יְקַוּוּ / וְצַהֲלַת עוֹלָם יַשְׂכִּילֵם |- | ||{{סי|רְ}}צוֹן צוּרָם נֶצַח יְחַוּוּ / וְכִסֵּא כָבוֹד '''יַנְחִלֵם'''.{{ממס|ש"א ב ח}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יַ}}נְחִילֵם}}}} || {{סי|יֵ}}שַׁע מִשְּׁמֵיכֶם אֵלַי / מֵרוֹם הַיּוֹם יַשְׁמִעֲכֶם |- | ||{{סי|יַ}}חַד שִׂמְחוּ כִּי הִפְלִיא / עָשָׂה יְיָ '''עִמָּכֶם'''.{{ממס|לפני=ע"פ|יואל ב כו}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עִ}}מָּכֶם}}}} || {{סי|עָ}}שָׂה לָהֶם יְמַלֵּל / לְחַדֵּשׁ שִׁירֵי מַהֲלָלָם |- | ||{{סי|עִ}}מּוֹ כֻּלָּם בְּשִׁיר וְהַלֵּל / יִשְׂאוּ '''קוֹלָם'''.{{ממס|ישעיהו כד יד}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ק}}וֹלָם}}}} || {{סי|קָ}}הָל יִשְׂאוּ כִּי בָחַר בָּהֶם / וְנָהֲרוּ אֶל יְיָ וְאֶל טוּבוֹ |- | ||{{סי|קָ}}דוֹשׁ קִבְּלָם וְנַעְתּוֹר לָהֶם / כִּי בָטְחוּ '''בוֹ'''.{{ממס|דה"א ה כ}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בּ}}וֹ}}}} || {{סי|בָ}}טְחוֹ וְכֹהֵן יְלַוּוּ / וְיֵלְכוּ כֻּלָּם סְבִיבוֹ |- | ||{{סי|בְּ}}יוֹם טוֹב יִהְיוּ עִמּוֹ וִיקַוּוּ / כִּי יְיָ '''אֲהֵבוֹ'''.{{ממס|לפני=ע"פ|שמואל ב יב כד}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֲ}}הֵבוֹ}}}} || {{סי|אֱ}}לוֹהַּ וְשָׁלַח פִּדְיוֹם / וְעַל יָדוֹ הֵפִיק כַּפָּרָה |- | ||{{סי|אֶ}}ל שׁוֹלְחָיו יֹאמַר הַיּוֹם / הַזֶּה יוֹם '''בְּשֹׂרָה'''.{{ממס|מ"ב ז ט}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בְּ}}שׂוֹרָה}}}} || {{סי|בִּ}}שֵּׂר עַם כְּמֵהִים / כִּי חַטָּאָתָם כֻּפְּרָה |- | ||{{סי|בָּ}}רִים יָצְאוּ וְזִבְחֵי אֱלֹהִים / רוּחַ '''נִשְׁבָּרָה'''.{{ממס|תהלים נא יט}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נִ}}שְׁבְּרָה}}}} || {{סי|נֶ}}פֶשׁ כְּמֵהֵינוּ / וְנָקְטָה מְאֹד בְּצוּקוֹתָם |- | ||{{סי|נָ}}א בַּשְּׂרֵם יַחַד יְיָ אֱלֹהֵינוּ / אַתָּה '''עֲנִיתָם'''.{{ממס|תהלים צט ח}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עֲ}}נִיתָם}}}} || {{סי|ע}}וֹנֶה וְנִמְחֶה עֲוֹנָם / בְּעִתּוֹת רָצוֹן וְכִשְׁרוֹן |- | ||וְנִכְתַּב לְפָנֶיךָ צִדְקָם / וְהִנָּם בְּסֵפֶר '''זִכָּרוֹן'''.{{ממס|לפני=ע"פ|מלאכי ג טז}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זִ}}כְרוֹן}}}} || {{סי|זְ}}כוּתָם תְּבַאֵר בָּאֹר / וְכָעָב תִּמְחֶה עֲוֹנוֹתָם |- | ||{{סי|זַ}}רְעָם תְּבָרֵךְ וַעֲלֵיהֶם אוֹר / פָּנֶיךָ כִּי '''רְצִיתָם'''.{{ממס|תהלים מד ד}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רְ}}צִיתָם}}}} || {{סי|רַ}}חוּם וּלְחַיּוֹתָם מִמַּעַל / אוֹר סְלִיחָה עֲלֵיהֶם נִגְלָה |- | ||{{סי|רָ}}צוֹן עֲטַרְתֶּם וַעֲבַרְתֶּם עַל / מַעַל '''הַגּוֹלָה'''.{{ממס|עזרא ט ד}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}גּוֹלָה}}}} || תְּקַבֵּץ וְיִשְׁמְעוּ הֲמוֹנַי / הִנְנִי וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם |- | ||{{סי|הַ}}רְנִינוּ כִּי טְהַרְתֶּם לִפְנֵי יְיָ / מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם. |} {{רקע אפור|כַּכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}וְנֶאֱמַר: חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַייָ׃{{ממס|תהלים לא כה}}}} {{סוף}} [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:משה אבן עזרא]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] mm3d1b3zd2h6a0vk6bvb9v48urgl7ih 3079484 3079472 2026-08-28T07:16:26Z מו יו הו 37729 3079484 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''אני משה בר יעקב אבן עזרה''' (משולש)}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֵ}}ל}}{{רווח}}}} || {{סי|אֱ}}לֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם / הֶאֱמִירְכֶם זֶרַע אֱמוּנַי |- | ||{{סי|אָ}}ז, אָהַבְתִּי אֶתְכֶם / אָמַר '''יְיָ'''.{{ממס|מלאכי א ב}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֲ}}דֹנָי}}{{רווח}}}} || {{סי|בִּ}}גְלַל בְּרִיתוֹ יִשַּׁק / כָּל עַם עַל פִּיכֶם |- | ||{{סי|בְּ}}חַסְדּוֹ, לֹא מֵרֻבְּכֶם, חָשַׁק / יְיָ '''בָּכֶם'''.{{ממס|דברים ז ז}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בָּ}}כֶם}}{{רווח}}}} || {{סי|בָּ}}חַר וּבְעַמִּים בּוֹחֵל / הָיָה, וּבִלְשׁוֹנוֹת אִיִּים |- | ||{{סי|בְּ}}הַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם, בְּהַנְחֵל / עֶלְיוֹן '''גּוֹיִם'''.{{ממס|דברים לב ח}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גּ}}וֹיִם}}{{רווח}}}} || {{סי|גָּ}}עוּ לְעֹצֶם שִׁמְעֲכֶם / וְשִׂיאֲכֶם אַךְ מִתְגַּבֵּר |- | ||{{סי|גַּ}}ם זָחֲלוּ כִּי עִמָּכֶם / פִּי יְיָ '''דִּבֵּר'''.{{ממס|ישעיהו מ ה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דִּ}}בֶּר}}{{רווח}}}} || {{סי|דָּ}}בָר וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ / זָע, כִּי הַיּוֹם הַהוּא אָיֹם |- | ||{{סי|דָּ}}הֲרוּ לִשְׁמֹעַ אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע / לְמִן '''הַיּוֹם'''.{{ממס|דברים ד לב}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}יּוֹם}}{{רווח}}}} || {{סי|הַ}}הוּא בְּהִגָּלוֹת מֵעֶרֶץ / חָרַד כָּל הַיְקוּם וְרָעַשׁ |- | ||{{סי|הָ}}יְתָה לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים אֶרֶץ / וַתִּגְעַשׁ '''וַתִּרְעַשׁ'''.{{ממס|תהלים יח ח}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וַ}}תִּרְעַשׁ}}{{רווח}}}} || {{סי|וַ}}תֵּהֹם כִּי בְיִשְׂרָאֵל מִתְכַּנֶּה / וְיִתְפָּאֵר עַל יְדֵי חֹזֶה |- | ||{{סי|וְ}}הֵם קְבְּלוּ וְאָמְרוּ: הִנֵּה / אֱלֹהֵינוּ '''זֶה'''.{{ממס|ישעיהו כה ט}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זֶ}}ה}}{{רווח}}}} || {{סי|זִ}}כְרוֹ יְהִי לַעֲדֵי עַד / כּוֹנְנוּ יַחַד אֲמָרִים |- | ||{{סי|זָ}}מְמוּ יִחוּדוֹ בְּלִי כַחַד / כְּאִישׁ אֶחָד '''חֲבֵרִים'''.{{ממס|שופטים כ יא}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חֲ}}בֵרִים}}{{רווח}}}} || {{סי|חֻ}}בְּרוּ וּפֶה הָעָם יַחַד / נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע נִיבוֹ |- | ||{{סי|חָ}}דוּ כִּי פָחֲדוּ פַחַד / אֶל יְיָ וְאֶל '''טוּבוֹ'''.{{ממס|הושע ג ה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ט}}וּבוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|טַ}}עַם וְעִם קִצְפּוֹ הִתְאִים / כֻּלָּם שָׂשׂוּ וְנִבְהָלוּ |- | ||{{סי|טַ}}עַם עֲלֵיהֶם יָחוּלוּ, אִם / יִשְׁמְעוּ וְאִם '''יֶחְדָּלוּ'''.{{ממס|יחזקאל ב ה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יֶ}}חְדְּלוּ}}{{רווח}}}} || {{סי|יַ}}חַד כַּאֲשֶׁר פִּלְאוֹ / שָׁכְחוּ, וְלֹא הִתְמַהְמָהוּ |- | ||{{סי|יְ}}צוּרִים כָּזֶה הֲרָאוּ אוֹ / הֲנִשְׁמַע '''כָּמֹהוּ'''.{{ממס|דברים ד לב}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כָּ}}מֹהוּ}}{{רווח}}}} || {{סי|כִּ}}חֲשׁוּ מִלְּבַד אֲהוּבִים / אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אִמְרָתוֹ |- | ||{{סי|כֵּ}}ן הָיוּ הֵם הַקְּרוֹבִים / אֶל יְיָ '''לְשָׁרְתוֹ'''.{{ממס|יחזקאל מ מו}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לְ}}שָׁרְתוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|לָ}}מְדוּ יוֹם הִתְאַחַד / הָעָם אֲשֶׁר פֶּלֶא עוֹלֶה |- | ||{{סי|לֵ}}וִי אַךְ בִּלְבַד בָּחַר / וּבְיָדוֹ '''מִלֵּא'''.{{ממס|מ"א ח טו}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מִ}}לֵּא}}{{רווח}}}} || {{סי|מְ}}כַהֵן שׁוֹכֵן מְעוֹנַי / אַהֲרֹן קְדוֹשׁוֹ לְשָׁרְתוֹ |- | ||{{סי|מִ}}בָּנָיו תַּחְתָּיו, כִּי כְהֻנַּת יְיָ / תִּהְיֶה '''נַחֲלָתוֹ'''.{{ממס|לפני=ע"פ|יהושע יח ז}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נַ}}חֲלָתוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|נִ}}קְרְאוּ וְנִינָיו נָפְלוּ / לְהָשִׁיב אֲמָרִים נְכוֹחִים |- | ||{{סי|נִ}}כְּרוּ בְּסִינַי וְעָלוּ / מִשָּׁם '''שְׂמֵחִים'''.{{ממס|מ"א א מה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|שְׂ}}מֵחִים}}{{רווח}}}} || {{סי|שָׂ}}שׂוּ בִּנְשֹׂא בְּכָתֵף וְהַקְרֵב / וּלְכַפֵּר בְּעַד עֲדָתוֹ |- | ||{{סי|סְ}}גֻלָּה יִהְיוּ וְהַזָּר הַקָּרֵב / נָכְרִיָּה '''עֲבֹדָתוֹ'''.{{ממס|ישעיהו כח כא}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עֲ}}בוֹדָתוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|עֹ}}שֶׂה שִׁבְעַת יָמִים / בְּפַלְהֶדְרִין, מַעֲשִׂים נְכוֹנִים |- | ||{{סי|עִ}}נְיַן הַיּוֹם יְלַמְּדוּהוּ תְּמִימִים / פָּנִים אֶל '''פָּנִים'''.{{ממס|דברים לד י}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פָּ}}נִים}}{{רווח}}}} || {{סי|פִּ}}קּוּדִים יַרְאוּהוּ לְהָקִים / הֱיוֹתָם בִּלְבָבוֹ דְּבֵקִים |- | ||{{סי|פַּ}}עְמַיִם זוֹרֵק וּמַקְטִיר, חֻקִּים / וּמִשְׁפָּטִים '''צַדִּיקִם'''.{{ממס|דברים ד ח}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צַ}}דִּיקִים}}{{רווח}}}} || {{סי|צ}}וֹעֲדִים עִמּוֹ לְהַמְלִיךְ / דֵּעָה וְהַשְׁפִּיל פְּתַיּוּת |- | ||{{סי|צְ}}פוּנוֹ לְבָרֵר וּמֵחֵטְא לְהוֹלִיךְ / אֶתְכֶם '''קוֹמְמִיּוּת'''.{{ממס|ויקרא כו יג}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ק}}וֹמְמִיּוּת}}{{רווח}}}} || {{סי|קַ}}יְּמֵם וְהָאֵל נָכְחֶךָ / שִׂימָה, וְאֵלָיו הִשְׁתָּאֵה |- | ||{{סי|קָ}}דוֹשׁ נֶאֱמָן הֱיֵה לְשׁוֹלְחֶיךָ / אָבִי רְאֵה גַּם '''רְאֵה'''.{{ממס|ש"א כד יא}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רְ}}אֵה}}{{רווח}}}} || {{סי|רֹ}}עֵד הֱיֵה לוֹ וְסוֹעֵד / וְהִתְקַדֵּשׁ לְהַקְדִּישֵׁם |- | ||{{סי|ר}}וֹחֲשִׁים לוֹ כָּזֹאת קְרִאֵי מוֹעֵד / אַנְשֵׁי '''שֵׁם'''.{{ממס|במדבר טז ב}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|שֵׁ}}ם}}{{רווח}}}} || {{סי|שָׁ}}ם לוֹ נוֹטֵל כִּי בְמִדָּה / מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה תְּהִי שׂוּמָה |- | ||{{סי|שֵׁ}}נָה יְנַדֵּד בְּאֶצְבַּע צְרָדָה / בִּנְפֹל '''תַּרְדֵּמָה'''.{{ממס|איוב ד יג}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|תַּ}}רְדֵּמָה}}{{רווח}}}} || {{סי|תָּ}}נוּד וּבְסִפְרֵי חָזוֹן וְכֹשֶׁר / יִקְרְאוּ נְגִידֵי נְבוֹנֵינוּ |- | ||{{סי|תְּ}}כוּנוֹת אַרְבַּע עֲבוֹדוֹת וְכָל אֲשֶׁר / יֹאמַר '''אֱלֹהֵינוּ'''.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו מב כ}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֱ}}לֹהֵנוּ}}{{רווח}}}} || {{סי|אִ}}מְּצוֹ לְבַל יִכָּשֵׁל בְּמִלָּה / וּבַעֲבֹדָה לִהְיוֹת זָהִיר |- | ||{{סי|אָ}}ז שׁוֹמֵר יִקְרָא שַׁחַר עָלָה / אוֹר '''בָּהִיר'''.{{ממס|איוב לז כא}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בָּ}}הִיר}}{{רווח}}}} || {{סי|בָּ}}א וּבְמִקְוֶה טָבַל / וְנִסְתַּפַּג לְיַשֵּׁר שְׁבִילוֹ |- | ||{{סי|בֵּ}}ינוֹ לְבֵינָם הִפְרִישׁ וּזְהָבִים סָבַל / דֶּרֶךְ '''גְּבוּלוֹ'''.{{ממס|ש"א ו ט}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גְּ}}בוּלוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|גָּ}}זַר וּשְׁמֹנָה כֵלִים עֲנָדָם / צוּרוֹ בָּם הִפְאִירוֹ |- | ||{{סי|גֵּ}}אֶה יְצַוֶּה עַל שְׁמֹנָה לְכַפֵּר כְּנֶגְדָּם / לֹא יַחֵל '''דְּבָרוֹ'''.{{ממס|במדבר ל ג}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דְּ}}בָרוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|דָּ}}בוּר עַל פִּי דַּרְכּוֹ / וְהֵיטִיב וְהִקְטִיר חֻקֵּי תָמִיד שְׁלֵמִים |- | ||{{סי|דּ}}וֹהֵר לְבֵית פַּרְוָה וְקִדֵּשׁ, וְכֹה / מִשְׁפָּטוֹ כָּל '''הַיָּמִים'''.{{ממס|ש"א כז יא}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}יָּמִים}}{{רווח}}}} || {{סי|הָ}}הֵם פָּר וָאַיִל לְמוּלוֹ / הֵבִיא וְלָבַשׁ בִּגְדֵי בַד נְכוֹנִים |- | ||{{סי|הֵ}}סֵב וְהִתְוַדָּה עַל מַעֲלוֹ / רוּחַ חֵן '''וְתַחֲנוּנִים'''.{{ממס|זכריה יב י}} |} {{רקע אפור|וסומך שתי ידיו עליו ומתודה וכך היה אומר… והכהנים… ואף הוא… ואתה בטובך}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וְ}}תַחֲנוּנִים}}{{רווח}}}} || {{סי|וְ}}גַם יֹשֶׁר מִדְבָּרִים / שָׁפַךְ וְטֹהַר אֲמָרוֹת |- | ||{{סי|וְ}}טָרַף גּוֹרָלוֹת בַּקַּלְפִּי עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים / וּנְעִים '''זְמִירוֹת'''.{{ממס|ש"ב כג א}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זְ}}מִירוֹת}}{{רווח}}}} || {{סי|זַ}}כִּים סְגַן וְרֹאשׁ בֵּית אָב יִפָּלֵא / זָהֳרָם כְּכוֹכְבֵי לַיִל |- | ||{{סי|זְ}}הִירִים זְמָן עִמּוֹ וְכָל אֵלֶּה / אַנְשֵׁי '''חָיִל'''.{{ממס|שופטים כ מד}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חַ}}יִל}}{{רווח}}}} || {{סי|חָ}}גְרוּ וּסְגָן מִימִין תּוֹלֶה / עַיִן, וְכַעֲלוֹת שֶׁל שֵׁם נִיבוֹ |- | ||{{סי|חֹ}}סֶן יְמִינְךָ אִישִׁי הַעֲלֵה / הִנֵּה מַה '''טּוּבוֹ'''.{{ממס|זכריה ט יז}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ט}}וּבוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|טַ}}עַם רֹאשׁ בֵּית אָב לְבַשֵּׂר הֲמוֹנַי / בְּהַבִּיטוֹ יַחַד חֲפָצֶיךָ |- | ||{{סי|ט}}וֹבָה תָּפֵק הַגְבֵּהּ שְׂמֹאלֶךָ כִּי יְיָ / אֱלֹהֶיךָ '''יִרְצֶךָ'''.{{ממס|ש"ב כד כג}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יִ}}רְצְךָ}}{{רווח}}}} || {{סי|יָ}}הּ בְּהַטִּיל גּוֹרָלוֹת / וְחֶלְקָם הֵן וָהֵן |- | ||{{סי|יִ}}פְצְחוּ בְּזִכְרוֹן הַשֵּׁם וְשִׁירֵי תְהִלּוֹת / שִׂפְתֵי '''כֹהֵן'''.{{ממס|מלאכי ב ז}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כֹּ}}הֵן}}{{רווח}}}} || {{סי|כְּ}}הַזְכִּירוֹ הַשֵּׁם בְּמֹעַל יָדַיִם / הָעָם צִלְצְלוּ וְעָנוּ |- | ||{{סי|כִּ}}י יְיָ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם / הוּא יַצְלִיחַ '''לָנוּ'''.{{ממס|נחמיה ב כ}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לָ}}נוּ}}{{רווח}}}} || {{סי|לָ}}עַד בְּקַרְנֵי שֵׂעִיר / תִּקְוַת זְהוֹרִית מֵאָז הֻכְּרָה |- | ||{{סי|לָ}}כֶם הָאֵל בְּשׂוֹרָה יָעִיר / מִסֶּלַע '''מִדְבָּרָה'''.{{ממס|ישעיהו טז א}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מִ}}דְבָּרָה}}{{רווח}}}} || יַכִּיר וְהוּא יִצְעַד סָבִיב / בֵּין הָאוּלָם וּמְקוֹם זְבָחִים |- | ||וּבְעַד שִׁבְטוֹ עַל הַפָּר יָשִׁיב / דְּבָרִים '''נְכֹחִים'''.{{ממס|משלי כד כו}} |} {{רקע אפור|וסומך…}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נְ}}כוֹחִים}}{{רווח}}}} || {{סי|נָ}}אַם לִשְׁחֹט הַפָּר לְעֵינָיו / וְנוֹתֵן לִמְמָרֵס דָּמִים |- | ||{{סי|נָ}}שָׂא מַחְתָּה בְיָמִין וּמְלֹא חָפְנָיו / קְטֹרֶת '''סַמִּים'''.{{ממס|ויקרא טז יב}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|סַ}}מִּים}}{{רווח}}}} || {{סי|שָׂ}}ם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ בַּהֵיכָל לִפְנַי / בֵּינוֹת כְּרוּבִים תַּמִּים |- | ||{{סי|סַ}}עֲדוּ וְחִזָקוּ יָהּ יְיָ / צוּר '''עוֹלָמִים'''.{{ממס|ישעיהו כו ד}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ע}}וֹלָמִים}}{{רווח}}}} || {{סי|עֲ}}זָרָם וְקִבֵּל עֲתֶרֶת / יַחַד מִבֵּין כַּנְפֵיהֶם |- | ||{{סי|עֹ}}ז פְּנֵיהֶם בַּעֲלוֹת עֲנַן הַקְּטֹרֶת / לְעֻמַּת '''פְּנֵיהֶם'''.{{ממס|יחזקאל ג ח}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פְּ}}נֵיהֶם}}{{רווח}}}} || {{סי|פּ}}וֹקֵד וְיִשְׁלַח כַּפָּרָה / וְיַרְאֶה לְעַמּוֹ פְּלָאוֹת |- | ||{{סי|פָּ}}נָה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה / בְּשֵׁם יְיָ '''צְבָאוֹת'''.{{ממס|ש"ב ו יח}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צְ}}בָאוֹת}}{{רווח}}}} || {{סי|צִ}}יר יְאַמֵּץ וְיִקַּח נָחוּץ / מִיַּד מְמָרֵס דַּם הַפָּר אֲשֶׁר לוֹ |- | ||{{סי|צָ}}עַד לְהַצְלִיף מִבַּיִת וּמִחוּץ / וְנִשְׁמַע '''קוֹלוֹ'''.{{ממס|שמות כח לה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ק}}וֹלוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|קָ}}דַם בִּדְבַר מְחוֹלְלוֹ / וְשָׁחַט שְׂעִיר חֲטָאִים |- | ||{{סי|קָ}}רָא וִדּוּי עֲוֹנוֹת עַמּוֹ וּמַעֲלוֹ / בִּמְקוֹם '''רֹאִים'''.{{ממס|איוב לד כו}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ר}}וֹאִים}}{{רווח}}}} || {{סי|רָ}}אוּ בַּהֲזוֹת דָּמִים / צָפוֹנָה כְּפִי הַנִּרְשָׁם |- | ||{{סי|רָ}}ץ לְהַצְלִיף לְמַעְלָה וּלְמַטָּה שֶׁבַע פְּעָמִים / סָבִיב הוֹלֵךְ '''שָׁם''' |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|שָׁ}}ם}}{{רווח}}}} || {{סי|שֻׁ}}לַּח שָׂעִיר וְכָל עֲוֹנֵימוֹ / בְּסָמְכוֹ יָדָיו עָלָיו יִזְכְּרֵם |- | ||{{סי|שַׁ}}דַּי יִשָּׂא אֶת כָּל פְּשָׁעֵימוֹ / אַתָּה '''תְכַפְּרֵם'''.{{ממס|תהלים סה ד}} |} {{רקע אפור|וסומך…}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|תְּ}}כַפְּרֵם}}{{רווח}}}} || {{סי|תְּ}}כוּנַת כָּל חֵטְא וּמַעַל / יִשָּׂא, וּבְיַד אִישׁ עִתִּי יְשַׁלְּחֶנּוּ |- | ||{{סי|תְּ}}שׁוּעַת אֵל תְּבַשְּׂרֵם מִמַּעַל / וְעַל הָרַי '''אֲבוּסֶנּוּ'''.{{ממס|ישעיהו יד כה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֲ}}בוּסֶנּוּ}}{{רווח}}}} || {{סי|אָ}}ז וְכְחֹק הָהוֹיֶה / דְּחָפוֹ לְאָחוֹר וְגוֹלְלוֹ |- | ||{{סי|אֵ}}בֶר אֵבֶר נַעֲשֶׂה כִּי לֹא יִחְיֶה / אַחֲרֵי '''נִפְלוֹ'''.{{ממס|ש"ב א י}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נִ}}פְלוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|נְ}}דִיבִים יְטַהֵר מֵחֵטְא וּסְכֹל / וְכָל זְדוֹנֵיהֶם כַּפֵּי הָאֵל |- | ||{{סי|נְ}}אַם עִתִּי כָּכָה יִמָּחוּ / כָּל עֲוֹנֹת בְּנֵי '''יִשְׂרָאֵל'''.{{ממס|ויקרא טז כא}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יִ}}שְׂרָאֵל}}{{רווח}}}} || {{סי|יָ}}גִיל כִּי פֻזַּר וּפֻלַּח / שֵׂעִיר, וְנִכְחַד קִיְּמוֹ |- | ||{{סי|יִ}}צְהַל כִּי סָף עָוֹן נֶאֱלַח / וְלֹא נוֹדַע '''מְקוֹמוֹ'''.{{ממס|נחום ג יז}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מְ}}קוֹמוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|מְ}}כַהֵן יָשׁוּב וּמַעֲטִיר / שָׂמֵחַ בְּאוֹן וְעָצְמוֹ |- | ||{{סי|מִ}}הַר חַטָּאוֹת וְתָמִיד לְהַקְרִיב וּלְהַקְטִיר / יָשׁוּב '''שָׁמָּה'''.{{ממס|איוב א כא}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|שָׁ}}מָּה}}{{רווח}}}} || {{סי|שָׁ}}ב וְרָחַץ וְקִדַּשׁ בְּנַחַת / בְּבִגְדֵי בַד תַּחַת זְהָבִים |- | ||{{סי|שָׁ}}ב לְהוֹצִיא מַחְתָּה וְכַף מִתַּחַת / כַּנְפֵי '''הַכְּרוּבִים'''.{{ממס|מ"א ח ו}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}כְּרוּבִים}}{{רווח}}}} || {{סי|הֶ}}עֱלִים מֵהֶם עַיִן וְכָבַשׁ / וְגָנַז לְשָׁם חֲמוּדִים |- | ||{{סי|הֵ}}שִׁיב בִּגְדֵי כָבוֹד וְלָבַשׁ / חֲלִיפוֹת '''בְּגָדִים'''.{{ממס|שופטים יד יג}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בְּ}}גָדִים}}{{רווח}}}} || {{סי|בָּ}}חַר לְבִלְתִּי יֵחַת / הֵטִיב וְהִקְטִיר לְבִלְתִּי יֶאְשַׁם |- | ||{{סי|בְּ}}שָׁלוֹם יָצָא וְהָעָם עִמּוֹ, וְשִׂמְחַת / עוֹלָם עַל '''רֹאשָׁם'''.{{ממס|ישעיהו לה י}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רֹ}}אשָׁם}}{{רווח}}}} || {{סי|ר}}וֹם יָרוּם וְאֵלָיו יְקַוּוּ / וְצַהֲלַת עוֹלָם יַשְׂכִּילֵם |- | ||{{סי|רְ}}צוֹן צוּרָם נֶצַח יְחַוּוּ / וְכִסֵּא כָבוֹד '''יַנְחִלֵם'''.{{ממס|ש"א ב ח}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יַ}}נְחִילֵם}}{{רווח}}}} || {{סי|יֵ}}שַׁע מִשְּׁמֵיכֶם אֵלַי / מֵרוֹם הַיּוֹם יַשְׁמִעֲכֶם |- | ||{{סי|יַ}}חַד שִׂמְחוּ כִּי הִפְלִיא / עָשָׂה יְיָ '''עִמָּכֶם'''.{{ממס|לפני=ע"פ|יואל ב כו}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עִ}}מָּכֶם}}{{רווח}}}} || {{סי|עָ}}שָׂה לָהֶם יְמַלֵּל / לְחַדֵּשׁ שִׁירֵי מַהֲלָלָם |- | ||{{סי|עִ}}מּוֹ כֻּלָּם בְּשִׁיר וְהַלֵּל / יִשְׂאוּ '''קוֹלָם'''.{{ממס|ישעיהו כד יד}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ק}}וֹלָם}}{{רווח}}}} || {{סי|קָ}}הָל יִשְׂאוּ כִּי בָחַר בָּהֶם / וְנָהֲרוּ אֶל יְיָ וְאֶל טוּבוֹ |- | ||{{סי|קָ}}דוֹשׁ קִבְּלָם וְנַעְתּוֹר לָהֶם / כִּי בָטְחוּ '''בוֹ'''.{{ממס|דה"א ה כ}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בּ}}וֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|בָ}}טְחוֹ וְכֹהֵן יְלַוּוּ / וְיֵלְכוּ כֻּלָּם סְבִיבוֹ |- | ||{{סי|בְּ}}יוֹם טוֹב יִהְיוּ עִמּוֹ וִיקַוּוּ / כִּי יְיָ '''אֲהֵבוֹ'''.{{ממס|לפני=ע"פ|שמואל ב יב כד}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֲ}}הֵבוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|אֱ}}לוֹהַּ וְשָׁלַח פִּדְיוֹם / וְעַל יָדוֹ הֵפִיק כַּפָּרָה |- | ||{{סי|אֶ}}ל שׁוֹלְחָיו יֹאמַר הַיּוֹם / הַזֶּה יוֹם '''בְּשֹׂרָה'''.{{ממס|מ"ב ז ט}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בְּ}}שׂוֹרָה}}{{רווח}}}} || {{סי|בִּ}}שֵּׂר עַם כְּמֵהִים / כִּי חַטָּאָתָם כֻּפְּרָה |- | ||{{סי|בָּ}}רִים יָצְאוּ וְזִבְחֵי אֱלֹהִים / רוּחַ '''נִשְׁבָּרָה'''.{{ממס|תהלים נא יט}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נִ}}שְׁבְּרָה}}{{רווח}}}} || {{סי|נֶ}}פֶשׁ כְּמֵהֵינוּ / וְנָקְטָה מְאֹד בְּצוּקוֹתָם |- | ||{{סי|נָ}}א בַּשְּׂרֵם יַחַד יְיָ אֱלֹהֵינוּ / אַתָּה '''עֲנִיתָם'''.{{ממס|תהלים צט ח}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עֲ}}נִיתָם}}{{רווח}}}} || {{סי|ע}}וֹנֶה וְנִמְחֶה עֲוֹנָם / בְּעִתּוֹת רָצוֹן וְכִשְׁרוֹן |- | ||וְנִכְתַּב לְפָנֶיךָ צִדְקָם / וְהִנָּם בְּסֵפֶר '''זִכָּרוֹן'''.{{ממס|לפני=ע"פ|מלאכי ג טז}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זִ}}כְרוֹן}}{{רווח}}}} || {{סי|זְ}}כוּתָם תְּבַאֵר בָּאֹר / וְכָעָב תִּמְחֶה עֲוֹנוֹתָם |- | ||{{סי|זַ}}רְעָם תְּבָרֵךְ וַעֲלֵיהֶם אוֹר / פָּנֶיךָ כִּי '''רְצִיתָם'''.{{ממס|תהלים מד ד}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רְ}}צִיתָם}}{{רווח}}}} || {{סי|רַ}}חוּם וּלְחַיּוֹתָם מִמַּעַל / אוֹר סְלִיחָה עֲלֵיהֶם נִגְלָה |- | ||{{סי|רָ}}צוֹן עֲטַרְתֶּם וַעֲבַרְתֶּם עַל / מַעַל '''הַגּוֹלָה'''.{{ממס|עזרא ט ד}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}גּוֹלָה}}{{רווח}}}} || תְּקַבֵּץ וְיִשְׁמְעוּ הֲמוֹנַי / הִנְנִי וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם |- | ||{{סי|הַ}}רְנִינוּ כִּי טְהַרְתֶּם לִפְנֵי יְיָ / מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם. |} {{רקע אפור|כַּכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}וְנֶאֱמַר: חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַייָ׃{{ממס|תהלים לא כה}}}} {{סוף}} [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:משה אבן עזרא]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] 0mb4cs1wpc46auawivkfhbm6elugvup 3079486 3079484 2026-08-28T07:18:59Z מו יו הו 37729 3079486 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''אני משה בר יעקב אבן עזרה''' (משולש)}} {| |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֵ}}ל}}{{רווח}}}} || {{סי|אֱ}}לֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם / הֶאֱמִירְכֶם זֶרַע אֱמוּנַי |- | ||{{סי|אָ}}ז, אָהַבְתִּי אֶתְכֶם / אָמַר '''יְיָ'''.{{ממס|מלאכי א ב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֲ}}דֹנָי}}{{רווח}}}} || {{סי|בִּ}}גְלַל בְּרִיתוֹ יִשַּׁק / כָּל עַם עַל פִּיכֶם |- | ||{{סי|בְּ}}חַסְדּוֹ, לֹא מֵרֻבְּכֶם, חָשַׁק / יְיָ '''בָּכֶם'''.{{ממס|דברים ז ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בָּ}}כֶם}}{{רווח}}}} || {{סי|בָּ}}חַר וּבְעַמִּים בּוֹחֵל / הָיָה, וּבִלְשׁוֹנוֹת אִיִּים |- | ||{{סי|בְּ}}הַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם, בְּהַנְחֵל / עֶלְיוֹן '''גּוֹיִם'''.{{ממס|דברים לב ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גּ}}וֹיִם}}{{רווח}}}} || {{סי|גָּ}}עוּ לְעֹצֶם שִׁמְעֲכֶם / וְשִׂיאֲכֶם אַךְ מִתְגַּבֵּר |- | ||{{סי|גַּ}}ם זָחֲלוּ כִּי עִמָּכֶם / פִּי יְיָ '''דִּבֵּר'''.{{ממס|ישעיהו מ ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דִּ}}בֶּר}}{{רווח}}}} || {{סי|דָּ}}בָר וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ / זָע, כִּי הַיּוֹם הַהוּא אָיֹם |- | ||{{סי|דָּ}}הֲרוּ לִשְׁמֹעַ אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע / לְמִן '''הַיּוֹם'''.{{ממס|דברים ד לב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}יּוֹם}}{{רווח}}}} || {{סי|הַ}}הוּא בְּהִגָּלוֹת מֵעֶרֶץ / חָרַד כָּל הַיְקוּם וְרָעַשׁ |- | ||{{סי|הָ}}יְתָה לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים אֶרֶץ / וַתִּגְעַשׁ '''וַתִּרְעַשׁ'''.{{ממס|תהלים יח ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וַ}}תִּרְעַשׁ}}{{רווח}}}} || {{סי|וַ}}תֵּהֹם כִּי בְיִשְׂרָאֵל מִתְכַּנֶּה / וְיִתְפָּאֵר עַל יְדֵי חֹזֶה |- | ||{{סי|וְ}}הֵם קְבְּלוּ וְאָמְרוּ: הִנֵּה / אֱלֹהֵינוּ '''זֶה'''.{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זֶ}}ה}}{{רווח}}}} || {{סי|זִ}}כְרוֹ יְהִי לַעֲדֵי עַד / כּוֹנְנוּ יַחַד אֲמָרִים |- | ||{{סי|זָ}}מְמוּ יִחוּדוֹ בְּלִי כַחַד / כְּאִישׁ אֶחָד '''חֲבֵרִים'''.{{ממס|שופטים כ יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חֲ}}בֵרִים}}{{רווח}}}} || {{סי|חֻ}}בְּרוּ וּפֶה הָעָם יַחַד / נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע נִיבוֹ |- | ||{{סי|חָ}}דוּ כִּי פָחֲדוּ פַחַד / אֶל יְיָ וְאֶל '''טוּבוֹ'''.{{ממס|הושע ג ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ט}}וּבוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|טַ}}עַם וְעִם קִצְפּוֹ הִתְאִים / כֻּלָּם שָׂשׂוּ וְנִבְהָלוּ |- | ||{{סי|טַ}}עַם עֲלֵיהֶם יָחוּלוּ, אִם / יִשְׁמְעוּ וְאִם '''יֶחְדָּלוּ'''.{{ממס|יחזקאל ב ה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יֶ}}חְדְּלוּ}}{{רווח}}}} || {{סי|יַ}}חַד כַּאֲשֶׁר פִּלְאוֹ / שָׁכְחוּ, וְלֹא הִתְמַהְמָהוּ |- | ||{{סי|יְ}}צוּרִים כָּזֶה הֲרָאוּ אוֹ / הֲנִשְׁמַע '''כָּמֹהוּ'''.{{ממס|דברים ד לב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כָּ}}מֹהוּ}}{{רווח}}}} || {{סי|כִּ}}חֲשׁוּ מִלְּבַד אֲהוּבִים / אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אִמְרָתוֹ |- | ||{{סי|כֵּ}}ן הָיוּ הֵם הַקְּרוֹבִים / אֶל יְיָ '''לְשָׁרְתוֹ'''.{{ממס|יחזקאל מ מו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לְ}}שָׁרְתוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|לָ}}מְדוּ יוֹם הִתְאַחַד / הָעָם אֲשֶׁר פֶּלֶא עוֹלֶה |- | ||{{סי|לֵ}}וִי אַךְ בִּלְבַד בָּחַר / וּבְיָדוֹ '''מִלֵּא'''.{{ממס|מ"א ח טו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מִ}}לֵּא}}{{רווח}}}} || {{סי|מְ}}כַהֵן שׁוֹכֵן מְעוֹנַי / אַהֲרֹן קְדוֹשׁוֹ לְשָׁרְתוֹ |- | ||{{סי|מִ}}בָּנָיו תַּחְתָּיו, כִּי כְהֻנַּת יְיָ / תִּהְיֶה '''נַחֲלָתוֹ'''.{{ממס|לפני=ע"פ|יהושע יח ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נַ}}חֲלָתוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|נִ}}קְרְאוּ וְנִינָיו נָפְלוּ / לְהָשִׁיב אֲמָרִים נְכוֹחִים |- | ||{{סי|נִ}}כְּרוּ בְּסִינַי וְעָלוּ / מִשָּׁם '''שְׂמֵחִים'''.{{ממס|מ"א א מה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|שְׂ}}מֵחִים}}{{רווח}}}} || {{סי|שָׂ}}שׂוּ בִּנְשֹׂא בְּכָתֵף וְהַקְרֵב / וּלְכַפֵּר בְּעַד עֲדָתוֹ |- | ||{{סי|סְ}}גֻלָּה יִהְיוּ וְהַזָּר הַקָּרֵב / נָכְרִיָּה '''עֲבֹדָתוֹ'''.{{ממס|ישעיהו כח כא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עֲ}}בוֹדָתוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|עֹ}}שֶׂה שִׁבְעַת יָמִים / בְּפַלְהֶדְרִין, מַעֲשִׂים נְכוֹנִים |- | ||{{סי|עִ}}נְיַן הַיּוֹם יְלַמְּדוּהוּ תְּמִימִים / פָּנִים אֶל '''פָּנִים'''.{{ממס|דברים לד י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פָּ}}נִים}}{{רווח}}}} || {{סי|פִּ}}קּוּדִים יַרְאוּהוּ לְהָקִים / הֱיוֹתָם בִּלְבָבוֹ דְּבֵקִים |- | ||{{סי|פַּ}}עְמַיִם זוֹרֵק וּמַקְטִיר, חֻקִּים / וּמִשְׁפָּטִים '''צַדִּיקִם'''.{{ממס|דברים ד ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צַ}}דִּיקִים}}{{רווח}}}} || {{סי|צ}}וֹעֲדִים עִמּוֹ לְהַמְלִיךְ / דֵּעָה וְהַשְׁפִּיל פְּתַיּוּת |- | ||{{סי|צְ}}פוּנוֹ לְבָרֵר וּמֵחֵטְא לְהוֹלִיךְ / אֶתְכֶם '''קוֹמְמִיּוּת'''.{{ממס|ויקרא כו יג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ק}}וֹמְמִיּוּת}}{{רווח}}}} || {{סי|קַ}}יְּמֵם וְהָאֵל נָכְחֶךָ / שִׂימָה, וְאֵלָיו הִשְׁתָּאֵה |- | ||{{סי|קָ}}דוֹשׁ נֶאֱמָן הֱיֵה לְשׁוֹלְחֶיךָ / אָבִי רְאֵה גַּם '''רְאֵה'''.{{ממס|ש"א כד יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רְ}}אֵה}}{{רווח}}}} || {{סי|רֹ}}עֵד הֱיֵה לוֹ וְסוֹעֵד / וְהִתְקַדֵּשׁ לְהַקְדִּישֵׁם |- | ||{{סי|ר}}וֹחֲשִׁים לוֹ כָּזֹאת קְרִאֵי מוֹעֵד / אַנְשֵׁי '''שֵׁם'''.{{ממס|במדבר טז ב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|שֵׁ}}ם}}{{רווח}}}} || {{סי|שָׁ}}ם לוֹ נוֹטֵל כִּי בְמִדָּה / מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה תְּהִי שׂוּמָה |- | ||{{סי|שֵׁ}}נָה יְנַדֵּד בְּאֶצְבַּע צְרָדָה / בִּנְפֹל '''תַּרְדֵּמָה'''.{{ממס|איוב ד יג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|תַּ}}רְדֵּמָה}}{{רווח}}}} || {{סי|תָּ}}נוּד וּבְסִפְרֵי חָזוֹן וְכֹשֶׁר / יִקְרְאוּ נְגִידֵי נְבוֹנֵינוּ |- | ||{{סי|תְּ}}כוּנוֹת אַרְבַּע עֲבוֹדוֹת וְכָל אֲשֶׁר / יֹאמַר '''אֱלֹהֵינוּ'''.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו מב כ}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֱ}}לֹהֵנוּ}}{{רווח}}}} || {{סי|אִ}}מְּצוֹ לְבַל יִכָּשֵׁל בְּמִלָּה / וּבַעֲבֹדָה לִהְיוֹת זָהִיר |- | ||{{סי|אָ}}ז שׁוֹמֵר יִקְרָא שַׁחַר עָלָה / אוֹר '''בָּהִיר'''.{{ממס|איוב לז כא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בָּ}}הִיר}}{{רווח}}}} || {{סי|בָּ}}א וּבְמִקְוֶה טָבַל / וְנִסְתַּפַּג לְיַשֵּׁר שְׁבִילוֹ |- | ||{{סי|בֵּ}}ינוֹ לְבֵינָם הִפְרִישׁ וּזְהָבִים סָבַל / דֶּרֶךְ '''גְּבוּלוֹ'''.{{ממס|ש"א ו ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|גְּ}}בוּלוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|גָּ}}זַר וּשְׁמֹנָה כֵלִים עֲנָדָם / צוּרוֹ בָּם הִפְאִירוֹ |- | ||{{סי|גֵּ}}אֶה יְצַוֶּה עַל שְׁמֹנָה לְכַפֵּר כְּנֶגְדָּם / לֹא יַחֵל '''דְּבָרוֹ'''.{{ממס|במדבר ל ג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|דְּ}}בָרוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|דָּ}}בוּר עַל פִּי דַּרְכּוֹ / וְהֵיטִיב וְהִקְטִיר חֻקֵּי תָמִיד שְׁלֵמִים |- | ||{{סי|דּ}}וֹהֵר לְבֵית פַּרְוָה וְקִדֵּשׁ, וְכֹה / מִשְׁפָּטוֹ כָּל '''הַיָּמִים'''.{{ממס|ש"א כז יא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}יָּמִים}}{{רווח}}}} || {{סי|הָ}}הֵם פָּר וָאַיִל לְמוּלוֹ / הֵבִיא וְלָבַשׁ בִּגְדֵי בַד נְכוֹנִים |- | ||{{סי|הֵ}}סֵב וְהִתְוַדָּה עַל מַעֲלוֹ / רוּחַ חֵן '''וְתַחֲנוּנִים'''.{{ממס|זכריה יב י}} |} {{רקע אפור|וסומך שתי ידיו עליו ומתודה וכך היה אומר… והכהנים… ואף הוא… ואתה בטובך}} {| {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|וְ}}תַחֲנוּנִים}}{{רווח}}}} || {{סי|וְ}}גַם יֹשֶׁר מִדְבָּרִים / שָׁפַךְ וְטֹהַר אֲמָרוֹת |- | ||{{סי|וְ}}טָרַף גּוֹרָלוֹת בַּקַּלְפִּי עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים / וּנְעִים '''זְמִירוֹת'''.{{ממס|ש"ב כג א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זְ}}מִירוֹת}}{{רווח}}}} || {{סי|זַ}}כִּים סְגַן וְרֹאשׁ בֵּית אָב יִפָּלֵא / זָהֳרָם כְּכוֹכְבֵי לַיִל |- | ||{{סי|זְ}}הִירִים זְמָן עִמּוֹ וְכָל אֵלֶּה / אַנְשֵׁי '''חָיִל'''.{{ממס|שופטים כ מד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|חַ}}יִל}}{{רווח}}}} || {{סי|חָ}}גְרוּ וּסְגָן מִימִין תּוֹלֶה / עַיִן, וְכַעֲלוֹת שֶׁל שֵׁם נִיבוֹ |- | ||{{סי|חֹ}}סֶן יְמִינְךָ אִישִׁי הַעֲלֵה / הִנֵּה מַה '''טּוּבוֹ'''.{{ממס|זכריה ט יז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ט}}וּבוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|טַ}}עַם רֹאשׁ בֵּית אָב לְבַשֵּׂר הֲמוֹנַי / בְּהַבִּיטוֹ יַחַד חֲפָצֶיךָ |- | ||{{סי|ט}}וֹבָה תָּפֵק הַגְבֵּהּ שְׂמֹאלֶךָ כִּי יְיָ / אֱלֹהֶיךָ '''יִרְצֶךָ'''.{{ממס|ש"ב כד כג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יִ}}רְצְךָ}}{{רווח}}}} || {{סי|יָ}}הּ בְּהַטִּיל גּוֹרָלוֹת / וְחֶלְקָם הֵן וָהֵן |- | ||{{סי|יִ}}פְצְחוּ בְּזִכְרוֹן הַשֵּׁם וְשִׁירֵי תְהִלּוֹת / שִׂפְתֵי '''כֹהֵן'''.{{ממס|מלאכי ב ז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|כֹּ}}הֵן}}{{רווח}}}} || {{סי|כְּ}}הַזְכִּירוֹ הַשֵּׁם בְּמֹעַל יָדַיִם / הָעָם צִלְצְלוּ וְעָנוּ |- | ||{{סי|כִּ}}י יְיָ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם / הוּא יַצְלִיחַ '''לָנוּ'''.{{ממס|נחמיה ב כ}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|לָ}}נוּ}}{{רווח}}}} || {{סי|לָ}}עַד בְּקַרְנֵי שֵׂעִיר / תִּקְוַת זְהוֹרִית מֵאָז הֻכְּרָה |- | ||{{סי|לָ}}כֶם הָאֵל בְּשׂוֹרָה יָעִיר / מִסֶּלַע '''מִדְבָּרָה'''.{{ממס|ישעיהו טז א}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מִ}}דְבָּרָה}}{{רווח}}}} || יַכִּיר וְהוּא יִצְעַד סָבִיב / בֵּין הָאוּלָם וּמְקוֹם זְבָחִים |- | ||וּבְעַד שִׁבְטוֹ עַל הַפָּר יָשִׁיב / דְּבָרִים '''נְכֹחִים'''.{{ממס|משלי כד כו}} |} {{רקע אפור|וסומך…}} {| {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נְ}}כוֹחִים}}{{רווח}}}} || {{סי|נָ}}אַם לִשְׁחֹט הַפָּר לְעֵינָיו / וְנוֹתֵן לִמְמָרֵס דָּמִים |- | ||{{סי|נָ}}שָׂא מַחְתָּה בְיָמִין וּמְלֹא חָפְנָיו / קְטֹרֶת '''סַמִּים'''.{{ממס|ויקרא טז יב}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|סַ}}מִּים}}{{רווח}}}} || {{סי|שָׂ}}ם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ בַּהֵיכָל לִפְנַי / בֵּינוֹת כְּרוּבִים תַּמִּים |- | ||{{סי|סַ}}עֲדוּ וְחִזָקוּ יָהּ יְיָ / צוּר '''עוֹלָמִים'''.{{ממס|ישעיהו כו ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ע}}וֹלָמִים}}{{רווח}}}} || {{סי|עֲ}}זָרָם וְקִבֵּל עֲתֶרֶת / יַחַד מִבֵּין כַּנְפֵיהֶם |- | ||{{סי|עֹ}}ז פְּנֵיהֶם בַּעֲלוֹת עֲנַן הַקְּטֹרֶת / לְעֻמַּת '''פְּנֵיהֶם'''.{{ממס|יחזקאל ג ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|פְּ}}נֵיהֶם}}{{רווח}}}} || {{סי|פּ}}וֹקֵד וְיִשְׁלַח כַּפָּרָה / וְיַרְאֶה לְעַמּוֹ פְּלָאוֹת |- | ||{{סי|פָּ}}נָה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה / בְּשֵׁם יְיָ '''צְבָאוֹת'''.{{ממס|ש"ב ו יח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|צְ}}בָאוֹת}}{{רווח}}}} || {{סי|צִ}}יר יְאַמֵּץ וְיִקַּח נָחוּץ / מִיַּד מְמָרֵס דַּם הַפָּר אֲשֶׁר לוֹ |- | ||{{סי|צָ}}עַד לְהַצְלִיף מִבַּיִת וּמִחוּץ / וְנִשְׁמַע '''קוֹלוֹ'''.{{ממס|שמות כח לה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ק}}וֹלוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|קָ}}דַם בִּדְבַר מְחוֹלְלוֹ / וְשָׁחַט שְׂעִיר חֲטָאִים |- | ||{{סי|קָ}}רָא וִדּוּי עֲוֹנוֹת עַמּוֹ וּמַעֲלוֹ / בִּמְקוֹם '''רֹאִים'''.{{ממס|איוב לד כו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ר}}וֹאִים}}{{רווח}}}} || {{סי|רָ}}אוּ בַּהֲזוֹת דָּמִים / צָפוֹנָה כְּפִי הַנִּרְשָׁם |- | ||{{סי|רָ}}ץ לְהַצְלִיף לְמַעְלָה וּלְמַטָּה שֶׁבַע פְּעָמִים / סָבִיב הוֹלֵךְ '''שָׁם''' {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|שָׁ}}ם}}{{רווח}}}} || {{סי|שֻׁ}}לַּח שָׂעִיר וְכָל עֲוֹנֵימוֹ / בְּסָמְכוֹ יָדָיו עָלָיו יִזְכְּרֵם |- | ||{{סי|שַׁ}}דַּי יִשָּׂא אֶת כָּל פְּשָׁעֵימוֹ / אַתָּה '''תְכַפְּרֵם'''.{{ממס|תהלים סה ד}} |} {{רקע אפור|וסומך…}} {| {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|תְּ}}כַפְּרֵם}}{{רווח}}}} || {{סי|תְּ}}כוּנַת כָּל חֵטְא וּמַעַל / יִשָּׂא, וּבְיַד אִישׁ עִתִּי יְשַׁלְּחֶנּוּ |- | ||{{סי|תְּ}}שׁוּעַת אֵל תְּבַשְּׂרֵם מִמַּעַל / וְעַל הָרַי '''אֲבוּסֶנּוּ'''.{{ממס|ישעיהו יד כה}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֲ}}בוּסֶנּוּ}}{{רווח}}}} || {{סי|אָ}}ז וְכְחֹק הָהוֹיֶה / דְּחָפוֹ לְאָחוֹר וְגוֹלְלוֹ |- | ||{{סי|אֵ}}בֶר אֵבֶר נַעֲשֶׂה כִּי לֹא יִחְיֶה / אַחֲרֵי '''נִפְלוֹ'''.{{ממס|ש"ב א י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נִ}}פְלוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|נְ}}דִיבִים יְטַהֵר מֵחֵטְא וּסְכֹל / וְכָל זְדוֹנֵיהֶם כַּפֵּי הָאֵל |- | ||{{סי|נְ}}אַם עִתִּי כָּכָה יִמָּחוּ / כָּל עֲוֹנֹת בְּנֵי '''יִשְׂרָאֵל'''.{{ממס|ויקרא טז כא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יִ}}שְׂרָאֵל}}{{רווח}}}} || {{סי|יָ}}גִיל כִּי פֻזַּר וּפֻלַּח / שֵׂעִיר, וְנִכְחַד קִיְּמוֹ |- | ||{{סי|יִ}}צְהַל כִּי סָף עָוֹן נֶאֱלַח / וְלֹא נוֹדַע '''מְקוֹמוֹ'''.{{ממס|נחום ג יז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|מְ}}קוֹמוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|מְ}}כַהֵן יָשׁוּב וּמַעֲטִיר / שָׂמֵחַ בְּאוֹן וְעָצְמוֹ |- | ||{{סי|מִ}}הַר חַטָּאוֹת וְתָמִיד לְהַקְרִיב וּלְהַקְטִיר / יָשׁוּב '''שָׁמָּה'''.{{ממס|איוב א כא}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|שָׁ}}מָּה}}{{רווח}}}} || {{סי|שָׁ}}ב וְרָחַץ וְקִדַּשׁ בְּנַחַת / בְּבִגְדֵי בַד תַּחַת זְהָבִים |- | ||{{סי|שָׁ}}ב לְהוֹצִיא מַחְתָּה וְכַף מִתַּחַת / כַּנְפֵי '''הַכְּרוּבִים'''.{{ממס|מ"א ח ו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}כְּרוּבִים}}{{רווח}}}} || {{סי|הֶ}}עֱלִים מֵהֶם עַיִן וְכָבַשׁ / וְגָנַז לְשָׁם חֲמוּדִים |- | ||{{סי|הֵ}}שִׁיב בִּגְדֵי כָבוֹד וְלָבַשׁ / חֲלִיפוֹת '''בְּגָדִים'''.{{ממס|שופטים יד יג}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בְּ}}גָדִים}}{{רווח}}}} || {{סי|בָּ}}חַר לְבִלְתִּי יֵחַת / הֵטִיב וְהִקְטִיר לְבִלְתִּי יֶאְשַׁם |- | ||{{סי|בְּ}}שָׁלוֹם יָצָא וְהָעָם עִמּוֹ, וְשִׂמְחַת / עוֹלָם עַל '''רֹאשָׁם'''.{{ממס|ישעיהו לה י}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רֹ}}אשָׁם}}{{רווח}}}} || {{סי|ר}}וֹם יָרוּם וְאֵלָיו יְקַוּוּ / וְצַהֲלַת עוֹלָם יַשְׂכִּילֵם |- | ||{{סי|רְ}}צוֹן צוּרָם נֶצַח יְחַוּוּ / וְכִסֵּא כָבוֹד '''יַנְחִלֵם'''.{{ממס|ש"א ב ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|יַ}}נְחִילֵם}}{{רווח}}}} || {{סי|יֵ}}שַׁע מִשְּׁמֵיכֶם אֵלַי / מֵרוֹם הַיּוֹם יַשְׁמִעֲכֶם |- | ||{{סי|יַ}}חַד שִׂמְחוּ כִּי הִפְלִיא / עָשָׂה יְיָ '''עִמָּכֶם'''.{{ממס|לפני=ע"פ|יואל ב כו}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עִ}}מָּכֶם}}{{רווח}}}} || {{סי|עָ}}שָׂה לָהֶם יְמַלֵּל / לְחַדֵּשׁ שִׁירֵי מַהֲלָלָם |- | ||{{סי|עִ}}מּוֹ כֻּלָּם בְּשִׁיר וְהַלֵּל / יִשְׂאוּ '''קוֹלָם'''.{{ממס|ישעיהו כד יד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|ק}}וֹלָם}}{{רווח}}}} || {{סי|קָ}}הָל יִשְׂאוּ כִּי בָחַר בָּהֶם / וְנָהֲרוּ אֶל יְיָ וְאֶל טוּבוֹ |- | ||{{סי|קָ}}דוֹשׁ קִבְּלָם וְנַעְתּוֹר לָהֶם / כִּי בָטְחוּ '''בוֹ'''.{{ממס|דה"א ה כ}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בּ}}וֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|בָ}}טְחוֹ וְכֹהֵן יְלַוּוּ / וְיֵלְכוּ כֻּלָּם סְבִיבוֹ |- | ||{{סי|בְּ}}יוֹם טוֹב יִהְיוּ עִמּוֹ וִיקַוּוּ / כִּי יְיָ '''אֲהֵבוֹ'''.{{ממס|לפני=ע"פ|שמואל ב יב כד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|אֲ}}הֵבוֹ}}{{רווח}}}} || {{סי|אֱ}}לוֹהַּ וְשָׁלַח פִּדְיוֹם / וְעַל יָדוֹ הֵפִיק כַּפָּרָה |- | ||{{סי|אֶ}}ל שׁוֹלְחָיו יֹאמַר הַיּוֹם / הַזֶּה יוֹם '''בְּשֹׂרָה'''.{{ממס|מ"ב ז ט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|בְּ}}שׂוֹרָה}}{{רווח}}}} || {{סי|בִּ}}שֵּׂר עַם כְּמֵהִים / כִּי חַטָּאָתָם כֻּפְּרָה |- | ||{{סי|בָּ}}רִים יָצְאוּ וְזִבְחֵי אֱלֹהִים / רוּחַ '''נִשְׁבָּרָה'''.{{ממס|תהלים נא יט}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|נִ}}שְׁבְּרָה}}{{רווח}}}} || {{סי|נֶ}}פֶשׁ כְּמֵהֵינוּ / וְנָקְטָה מְאֹד בְּצוּקוֹתָם |- | ||{{סי|נָ}}א בַּשְּׂרֵם יַחַד יְיָ אֱלֹהֵינוּ / אַתָּה '''עֲנִיתָם'''.{{ממס|תהלים צט ח}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|עֲ}}נִיתָם}}{{רווח}}}} || {{סי|ע}}וֹנֶה וְנִמְחֶה עֲוֹנָם / בְּעִתּוֹת רָצוֹן וְכִשְׁרוֹן |- | ||וְנִכְתַּב לְפָנֶיךָ צִדְקָם / וְהִנָּם בְּסֵפֶר '''זִכָּרוֹן'''.{{ממס|לפני=ע"פ|מלאכי ג טז}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|זִ}}כְרוֹן}}{{רווח}}}} || {{סי|זְ}}כוּתָם תְּבַאֵר בָּאֹר / וְכָעָב תִּמְחֶה עֲוֹנוֹתָם |- | ||{{סי|זַ}}רְעָם תְּבָרֵךְ וַעֲלֵיהֶם אוֹר / פָּנֶיךָ כִּי '''רְצִיתָם'''.{{ממס|תהלים מד ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|רְ}}צִיתָם}}{{רווח}}}} || {{סי|רַ}}חוּם וּלְחַיּוֹתָם מִמַּעַל / אוֹר סְלִיחָה עֲלֵיהֶם נִגְלָה |- | ||{{סי|רָ}}צוֹן עֲטַרְתֶּם וַעֲבַרְתֶּם עַל / מַעַל '''הַגּוֹלָה'''.{{ממס|עזרא ט ד}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{מודגש|{{סי|הַ}}גּוֹלָה}}{{רווח}}}} || תְּקַבֵּץ וְיִשְׁמְעוּ הֲמוֹנַי / הִנְנִי וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם |- | ||{{סי|הַ}}רְנִינוּ כִּי טְהַרְתֶּם לִפְנֵי יְיָ / מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם. |} {{רקע אפור|כַּכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}וְנֶאֱמַר: חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַייָ׃{{ממס|תהלים לא כה}}}} {{סוף}} [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:משה אבן עזרא]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] jabsx1iyevl6uk8tmbo6o5ev02r8c04 0 1733628 3079440 2958588 2026-08-27T21:56:03Z מו יו הו 37729 3079440 wikitext text/x-wiki {{הור2|רשות לסדר העבודה שחיבר רבי משולם ברבי קלונימוס}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''משלם חזק'''}} {{סי|אַ}}טִּיף אֶרֶשׁ מִלּוּלִי{{ש}} {{סי|בְּ}}נִיב דֶּבֶב פִּלּוּלִי{{ש}} {{סי|גַּ}}בֵּר וְחַזֵּק חֵילֵי{{ר1}} אֱלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי.{{ממס|חבקוק ג יט}} {{סי|דַּ}}עֵנִי דְּבָרִים לִנְכֹחַ{{ש}} {{סי|ה}}וֹרֵנִי מִלִּשְׁגוֹת וּשְׁכֹחַ{{ש}} {{סי|וְ}}אַיְּלֵנִי וְחַיְּלֵנִי כֹחַ{{ר1}} נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ.{{ממס|ישעיהו מ כט}} {{סי|זֵ}}כֶר עֵרֶךְ פִּיּוֹתַיִם{{ש}} {{סי|חַ}}וּוֹת כְּסֶדֶר בְּמַקְהֵלוֹתַיִם{{ש}} {{סי|טַ}}עַם חִין צֹק בְּשִׂפְתוֹתַיִם{{ר1}} בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם.{{ממס|ישעיהו נז יט}} {{סי|יַ}}שֵּׁר סַרְעַף וְלָשׁוֹן{{ש}} {{סי|כַּ}}וֵּן צָקוּן לַחְשׁוֹן{{ש}} {{סי|לְ}}בָרֵר מֶלֶל לָשׁוֹן{{ר1}} וּמֵיְיָ מַעֲנֵה לָשׁוֹן.{{ממס|משלי טז א}} {{סי|מַ}}אֲמַר סֵפֶר חִזָּיוֹן{{ש}} {{סי|נֹ}}עַם אִמְרֵי רִצָּיוֹן{{ש}} {{סי|סְ}}כֹת וְהַמְצֵא פִדְיוֹן{{ר1}} קָדוֹשׁ שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן.{{ממס|יואל ד כא}} {{סי|עֲ}}רֹב לְטוֹב עַבְדֶּךָ{{ש}} {{סי|פָּ}}נֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ{{ש}} {{סי|צַ}}וֵּה יְשׁוּעוֹת עֲבָדֶיךָ{{ר1}} זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ.{{ממס|דברים ט כז}} {{סי|קָ}}רְבָּן מַמְחֶה זְדוֹנַי{{ש}} {{סי|רְ}}אֵה כִּי פַס מִמְּעוֹנַי{{ש}} {{סי|שְׁ}}עוֹת שִׁלּוּם הֶגְיוֹנַי{{ר1}} יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי.{{ממס|במדבר יד יז}} {{סי|תַּ}}אֲזִין רִנּוּן{{ש}} {{סי|תַּ}}חֲשֹׁב שִׁנּוּן{{ש}} {{סי|תַּ}}קְשִׁיב תַּחֲנוּן{{ר1}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.{{ממס|שמות לד ו}} {{סי|מִ}}כָּל מוֹקֵשׁ מַלְּטֵנִי{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר פִּי מִלְּעַקְּשֵׁנִי{{ש}} {{סי|לֹ}}א תַחְפִּירֵנִי וּתְבַיְּשֵׁנִי{{ש}} {{סי|מִ}}מַּעַד וּמִמֹּרֶךְ תַּמְשֵׁנִי {{סי|חַ}}ף תַּכְנִיסֵנִי{{ש}} {{סי|זַ}}ךְ תּוֹצִיאֵנִי{{ש}} {{סי|ק}}וֹמְמֵנִי וַהֲקִימֵנִי{{ש}} לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים תְּנֵנִי. ::{{רקע אפור|{{ק|'''כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם׃{{ממס|משלי ג ד}}'''}}}} ==ראו גם== פיוטים לסדר העבודה מרבי משולם ברבי קלונימוס: *[[אמיץ כח]] *[[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] [[קטגוריה:פיוטי רשות לסדר העבודה]] [[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] 5xo1j3a01bxck0dtu109lgv9yhwuo1u 0 1733631 3079412 3028594 2026-08-27T20:58:28Z מו יו הו 37729 3079412 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} '''וּבְכֵן מַה נֶּהְדַּר כֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ בְּשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ בְּלִי פֶגַע''' <poem> בְּצֵאתוֹ מִן הַדְּבִיר שָׁלֵם בְּלִי פֶגַע וָחֶרֶץ / הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ.{{ממס|בראשית יט כג}} בְּצַעֲדוֹ בְּהֵיכָל וּבְמֵישָׁרִים יִתְהַלֵּךְ / יָרֵחַ יָקָר הֹלֵךְ.{{ממס|איוב לא כו}} בְּהָלְכוֹ בָאוּלָם בְּהַדְרַת מֶלֶךְ / צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ.{{ממס|תהלים פה יד}} בְּדָרְכוֹ בְּרִצְפַת שַׁיִשׁ רָכָב / דָּרַךְ כּוֹכָב.{{ממס|במדבר כד יז}} בַּעֲלוֹתוֹ מֵעֲזָרָה נֹכַח הַרְכֶם / כִּיּוּן כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם.{{ממס|עמוס ה כו}} הַדְרַת פָּנָיו וְתָאֳרוֹ יַאֲדִים / כְּאֹדֶם וְתַבְנִית מַאֲדִים. זָהֳרוֹ בְּדָרְכוֹ לְבֵתוֹ מַרְקִיעַ / כְּזֹהַר הָרָקִיעַ.{{ממס|דניאל יב ג}} הוּא וְסִיעָתוֹ בְּיוֹם הִוָּעֵד / כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד.{{ממס|דניאל יב ג}} </poem> {{סוף}} [[קטגוריה:מראה כהן (פיוטים)]] [[קטגוריה:יצחק אבן גיאת]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] qe5qbziymp4eey67uaztp3yvhwb9xjc 0 1733641 3079443 2958605 2026-08-27T21:59:04Z מו יו הו 37729 3079443 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אני יצחק הלוי בר זרחיה''' (משולש)}} {{סי|אֶ}}צֹּר לִסְפֹּר חֹק תְּעוּדָה{{ש}} {{סי|אָ}}בֹא בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה{{ש}} {{סי|אֶ}}עֱרֹךְ נְעִים שִׁירָה חֲמוּדָה{{ר1}} מִדֵּי '''הָעֲבֹדָה'''.{{ממס|שמות לו ה}} {{סי|נִ}}גַּשׁ נִגַּשׂ מִשְּׂאֵתוֹ{{ש}} {{סי|נ}}וֹעַד נִרְעַד אֶל רְאוֹתוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}כְסַף שֶׁבֶת סַף נְוָתוֹ{{ר1}} בְּנוֹ '''הָעֹבֵד''' אֹתוֹ.{{ממס|מלאכי ג יז}} {{סי|יִ}}דְרֹשׁ לֶאֱרֹשׁ מַהֲלָלוֹ{{ש}} {{סי|יִ}}זְעַק מִמּוּעַק לְמוּלוֹ{{ש}} {{סי|י}}וֹם יוֹם בְּמַלְכֻּדְתּוֹ וְחֶבְלוֹ{{ר1}} נִקְלֶה '''וְעֶבֶד''' לוֹ.{{ממס|משלי יב ט}} {{סי|יִ}}סְּרוּהוּ מַעֲלוֹת גְּבֹהִים{{ש}} {{סי|יְ}}צוּרֵי לֵב יָרֵא וּמֵהִים{{ש}} {{סי|יְ}}עָצוּהוּ עִם עֲלוֹת נְגוֹהִים{{ר1}} לֵךְ '''עֲבֹד''' אֱלֹהִים.{{ממס|ש"א כו יט}} {{סי|צ}}וּר צַדֵּק חֶזְיוֹן מַשָּׂאוֹ{{ש}} {{סי|צַ}}וֵּה נֵס לְכַנֵּס צְבָאוֹ{{ש}} {{סי|צ}}וֹפֶה לְךָ קָרְאוֹ בְּכִלְאוֹ{{ר1}} עַל '''עֲבֹדָתוֹ''' וְעַל מַשָּׂאוֹ.{{ממס|במדבר ד מט}} {{סי|חַ}}דֵּשׁ תָּכְנִית הַר מְרוֹמִים{{ש}} {{סי|חַ}}לּוֹנֵי שְׁקוּפִים אֲטוּמִים{{ש}} {{סי|חֲ}}בֵרִים שָׁם כְּיָמִים קְדוּמִים{{ר1}} '''יַעַבְדוּךָ''' עַמִּים.{{ממס|בראשית כז כט}} {{סי|קְ}}נוּיִם לְהִקָּנוֹת עֲתִידִים{{ש}} {{סי|קְ}}רוּאִים שִׁבְטֵי יָהּ שְׂרִידִים{{ש}} {{סי|קַ}}בֵּץ לְתוֹךְ מַרְבֵּץ אֲחָדִים{{ר1}} וְהָיִינוּ לְךָ '''לַעֲבָדִים'''.{{ממס|לפני=ע"פ|בראשית נ יח}} {{סי|הִ}}תְקַדְּשׁוּ כַּיּוֹם הֲמוֹנַי{{ש}} {{סי|הִ}}טַּהֲרוּ כָּעֵת קְצִינַי{{ש}} {{סי|הֵ}}ן אִם לֹא בְּפִיכֶם אֱמוּנַי{{ר1}} מַה '''נַּעֲבֹד''' אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י כו}} {{סי|לִ}}שְׁמוֹ וְלִכְבוֹדוֹ תְּהוֹדוּן{{ש}} {{סי|לְ}}פַחְדּוֹ וּלְמוֹרָאוֹ תְּעִידוּן{{ש}} {{סי|לִ}}בְנֵיכֶם כָּכֶם תְּלַמְּדוּן{{ר1}} אֶת מִי '''תַעֲבֹדוּן'''.{{ממס|יהושע כד טו}} {{סי|וְ}}הִכּוֹנוּ לִקְרַאת אֱלֹהֵיכֶם{{ש}} {{סי|וְ}}הָכִינוּ לְעָבְדוֹ לְבַבְכֶם{{ש}} {{סי|וְ}}נֶחְשַׁב כְּדַם זִבְחֲכֶם וְחֶלְבְּכֶם{{ר1}} '''הָעֲבֹדָה''' הַזֹּאת לָכֶם.{{ממס|שמות יב כו}} {{סי|יָ}}חִישׁ עִתִּים לֹא חָשִׁים{{ש}} {{סי|יָ}}מִים לְחֶפְצֵיהֶם דְּרוּשִׁים{{ש}} {{סי|י}}וֹם תִּכְבַּד בֵּין יְדֵי קְדוֹשִׁים{{ר1}} '''הָעֲבֹדָה''' עַל הָאֲנָשִׁים.{{ממס|שמות ה ט}} {{סי|בָּ}}נִים פָּנִים שְׂאוּ לִמְעוֹנָיו{{ש}} {{סי|בְּ}}זֹאת תִּנְחֲלוּ אוֹרוֹ וּפָנָיו{{ש}} {{סי|בְּ}}תֵת רְצוֹנְכֶם אַחַר רְצוֹנָיו{{ר1}} '''כַּעֶבֶד''' כַּאדֹנָיו.{{ממס|ישעיהו כד ב}} {{סי|רִ}}שְׁיוֹן מַלְכוּתוֹ וְיִחוּדוֹ{{ש}} {{סי|רְ}}אוּ קַחַת נָתִיב לְהוֹדוֹ{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ דְּבַר נְבִיאוֹ וְאִישׁ חֲסִידוֹ{{ר1}} לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם '''וּלְעָבְדוֹ'''.{{ממס|דברים יא יג}} {{סי|זַ}}מְּרוּ לְזִמְרַת כָּל חַיַּתְכֶם{{ש}} {{סי|זִ}}כְרוּ בְּעוֹד יוֹם מָחֳרַתְכֶם{{ש}} {{סי|זִ}}בְחוּ לוֹ פָּרֵי שְׂפַתְכֶם{{ר1}} חֵלֶף '''עֲבֹדַתְכֶם'''.{{ממס|במדבר יח לא}} {{סי|רְ}}כוּבוֹ מֶרְכֶּבֶת נוֹרָאָה{{ש}} {{סי|ר}}וֹמְמוּתוֹ כֵּן נִפְלָאָה{{ש}} {{סי|ר}}וּחֲכֶם מַה מְּאֹד נְכֵאָה{{ר1}} '''עִבְדוּ''' אֶת יְיָ בְּיִרְאָה.{{ממס|תהלים ב יא}} {{סי|חַ}}יִּים הִזָּבְדוּ לוֹ זָבֹד{{ש}} {{סי|חֲ}}נֵפִים עֵת יֹאבְדוּ אָבֹד{{ש}} {{סי|חֶ}}לְקְכֶם שָׁמוּר אָז לְכָבוֹד{{ר1}} כִּי אֶת יְיָ '''נַעֲבֹד'''.{{ממס|יהושע כד כא}} {{סי|י}}וֹם כָּל עֵינַיִם יְעִידוּהוּ{{ש}} {{סי|יַ}}חְדָּו כָּל בָּשָׂר יוֹדוּהוּ{{ש}} {{סי|י}}וֹם כָּל מַמְלָכוֹת יְכַבְּדוּהוּ{{ר1}} כָּל גּוֹיִם '''יַעַבְדוּהוּ'''.{{ממס|תהלים עב יא}} {{סי|הָ}}עֵת הוֹד שִׁמְכֶם יִשְׁפַּר{{ש}} {{סי|הָ}}עֵת כָּל עָוֹן יוּפַר{{ש}} {{סי|הָ}}עֵת כָּל חַטָּאת תְּכֻפַּר{{ר1}} זֶרַע '''יַעַבְדֶנּוּ''' יְסֻפַּר {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר.{{ממס|תהלים כב לא}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי.{{ממס|תהלים יט טו}} {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי רשות לסדר העבודה]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] jokffsq3oplvt3z6m4z8hx0o1esu9oq 0 1733642 3079442 2958601 2026-08-27T21:57:11Z מו יו הו 37729 3079442 wikitext text/x-wiki {{הור2|רשות לסדר העבודה ממחזור קטלוניה}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מילת קבע|אָנָּא}} אֵל נָאוֹר הָאִירָה פָּנֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|אָנָּא}} יִגְדַּל נָא כֹּחֲךָ וְעֹז יְמִינֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|אָנָּא}} שָׂא נָא לְפֶשַׁע בְּנֵי אֱמוּנֶיךָ {{רפרן|תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ}} {{מילת קבע|אָנָּא}} אַל תָּפֵר אֶת בְּרִית אֵיתָנֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|אָנָּא}} אַל תָּבוֹא בְדִין עִם אֶבְיוֹנֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|אָנָּא}} מֵישָׁרִים תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ {{רפרן|תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ}} {{מילת קבע|אָנָּא}} כְּבֹשׁ נָא אַפְּךָ וַחֲרוֹנְךָ{{ש}} {{מילת קבע|אָנָּא}} הִתְרַצֵּה לִמְיַחֲלֵי רְצוֹנְךָ{{ש}} {{מילת קבע|אָנָּא}} הֵעָתֵר לִקְרוּאִים בָּנֶיךָ {{רפרן|תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ}} {{מילת קבע|אָנָּא}} הָשֵׁב אֶת נִדְחֵי צֹאנֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|אָנָּא}} הַרְבִּיצֵם בִּנְוֵה בֵּית מְעוֹנֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|אָנָּא}} עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְיָשִׁירוּ רְנָנֶיךָ {{רפרן|תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ}} {{מילת קבע|אָנָּא}} שׁוּב נָא וּפְקֹד אֶת גַּפְנֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|אָנָּא}} כּוֹנֵן נָא אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|אָנָּא}} בַּשְּׂרֵם נָא הֶעֱבַרְתִּי עֲוֹנֶךָ {{רפרן|תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ}} {{רקע אפור|כַּכָּתוּב: תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְיָ, תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ׃{{ממס|תהלים י יז}}}} [[קטגוריה:פיוטי רשות לסדר העבודה]] nzwbr2milz473si3p9b2m759a2zx06c 0 1733695 3079531 3028718 2026-08-28T08:37:38Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079531 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''ישעיה'''}} {{סי|יָ}}צִיץ צוּר מֵחֲרַכּוֹ / וְיַשְׁגִּיחַ אֵל מִפִּתְחוֹ{{ש}} לְכוֹרֵעַ עַל בִּרְכּוֹ / וְשׁוֹפֵךְ מֶרֶר שִׂיחוֹ{{ש}} יַסְכִּית נִיב עֶרְכּוֹ / בַּעֲטֹף לְפָנָיו רוּחוֹ{{ש}} כְּמִנְחָתוֹ וּכְנִסְכּוֹ / כְּעוֹלָתוֹ וּכְזִבְחוֹ{{ש}} יְהִי נָא נֶגְדּוֹ דַּרְכּוֹ / וְנִכְחוֹ יְהִי אָרְחוֹ{{ר1}} מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ / וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ.{{ממס|ש"ב כב נא}} {{סי|שַׁ}}דַּי אִם גֵּרַשְׁתָּ / אִשְׁתְּךָ הִיא קְרוּאָה{{ש}} וְסֵפֶר כְּרִיתוּת נָתַתָּ / בְּיָדָהּ, לֹא נִטְמָאָה{{ש}} הַחֲזִירֶהָ עַתָּה / בְּרֹב אַהֲבָה נִפְלָאָה{{ש}} וְאִם אוֹתָהּ מָכַרְתָּ / כְּשִׁפְחָה דֹּפִי מְלֵאָה{{ש}} פְּדֶהָ כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ / פְּלֵיטָה הַנִּמְצָאָה{{ר1}} וְחִישׁ גּוֹאֵל וְהָבִיאָה / צִיץ נֵזֶר עַל מִצְחוֹ {{רפרן|הזחה=2|מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ}} {{סי|עַ}}ל מַה יֶּחֱרֶה אַפֶּךָ / לְעַמְּךָ מִמִּצְרָיִם{{ש}} הוֹצֵאתוֹ עֵת נָגְפֶּךָ / עַד בְּכוֹר הָרֵחַיִם{{ש}} וְשַׂכּוֹתוֹ עִם כַּפֶּךָ / לְצֵל מֵחֹם צָהֳרַיִם{{ש}} וּבְנָוְךָ וּבְסִפֶּךָ / הֲבֵאתוֹ יְרוּשָׁלַיִם{{ש}} שְׁפֹךְ אֶת קִצְפֶּךָ / לָרָעִים, מִשָּׁמַיִם{{ר1}} וְנוֹשֵׂא לְךָ עֵינַיִם / תְּנִיחֵהוּ בִמְנוּחוֹ {{רפרן|הזחה=2|מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ}} {{סי|יָ}}הּ נַחֵם עַמְּךָ בְּכֶפֶל / כַּאֲשֶׁר הִלְקִיתוֹ בּוֹ{{ש}} וְאוֹרָה תַּחַת אֹפֶל / שַׁכֵּן הָאֵר סְבִיבוֹ{{ש}} וְתַחַת הָיָה שָׁפֵל / תְּנָה כִּסֵּא מוֹשָׁבוֹ{{ש}} נִשָּׂא עַד הָעֲרָפֶל / וּמְחֵה חֶטְאוֹ וְחוֹבוֹ{{ש}} אַל תִּזְכֹּר עוֹד אֹפֶל / זְדוֹנוֹ אֲשֶׁר הוּא אֲהֵבוֹ{{ר1}} אַל יְהִי לוֹ אוֹיְבוֹ / לַעֲמֹד לְשָׂטָן נִכְחוֹ {{רפרן|הזחה=2|מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ}} {{סי|הֲ}}לֹא דֶּרֶךְ אֱנוֹשׁ לִמְעֹל / וְדַרְכָּךְ אֵל לִסְלֹחַ{{ש}} אִם כַּחֲטָאָיו תִּפְעֹל / הֲיוּכַל לַעֲצֹר כֹּחַ{{ש}} סְגֹר פִּתְחֵיהֶם לִנְעֹל / וְדַלְתּוֹתֵיהֶם לִבְרֹחַ{{ש}} וְאַל נָא תִּגְעַל גָּעֹל / וְאַל תִּזְנַח זָנֹחַ{{ש}} שְׁבָר נָא מוֹטוֹת הָעֹל / וְחִישׁ יֶשַׁע לִסְלֹחַ{{ר1}} כְּקֶדֶם אֲבִי זָנוֹחַ / בְּנֹא צִוִּיתָ לְשָׁלְחוֹ {{רפרן|הזחה=2|מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ}} [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] [[קטגוריה:חתימה]] pyyvgtccvn3encubg4ewxee696z1spb 0 1733921 3079406 2958624 2026-08-27T20:52:43Z מו יו הו 37729 3079406 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''אֱמֶת מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ'''}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|אֶ}}רֶז גָּדוֹל עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|אַ}}דִּיר בַּמָּרוֹם |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|בָ}}חוּר בִּפְאֵרוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|בָ}}חוּר כָּאֲרָזִים |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|גִ}}בּוֹר גָּבֹהַּ{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|גָ}}אֹה גָּאָה |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|ד}}וֹרֵשׁ שָׁלוֹם{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|דָ}}אָה עַל כַּנְפֵי רוּחַ |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|הָ}}דוּר בְּתָאֳרוֹ {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|הָ}}יֹה הָיָה |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|וֶ}}רֶד שׁוֹשָׁן {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|וָ}}תִיק יָמִים |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|זֵ}}ר נָתוּן בְּרֹאשׁ כַּלָּה{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|זֶ}}ה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|חַ}}מָּה בִּזְרִיחָתָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|חַ}}י הָעוֹלָמִים |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|טַ}}ל בְּיוֹם קָצִיר {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לִ{{סי|טְ}}הוֹר עֵינָיִם |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|יָ}}רֵחַ מֵאִיר עוֹלָם {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|י}}וֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|כ}}וֹכַב נֹגַהּ {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|כָ}}ל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|לֵ}}ב תְּמָרָה {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לֵ{{סי|א}}לֹהֵי הָאֱלֹהִים |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|מֶ}}לֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|מֶ}}לֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|נֶ}}שֶׁר מְרַחֵף עַל קִנּוֹ {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|נ}}וֹרָא וְאָיֹם |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|שַׂ}}ר צָבָא גָּדוֹל{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|ר}}וֹכֵב בָּעֲרָבוֹת |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|עֱ}}זוּז גִּבּוֹר מִלְחָמָה{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|עָ}}זִּי וְזִמְרָת יָהּ |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|פַ}}עֲמוֹן וְרִמּוֹן {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|פ}}וֹעֵל פְּלָאוֹת |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|צֵ}}את הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|צ}}וּר הָעוֹלָמִים |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|ק}}וֹמַת תְּמָרָה {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|קָ}}דוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|ר}}וֹעֵה עֶדְרוֹ {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|רַ}}חוּם וְחַנּוּן יְיָ |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|שׁ}}וֹשַׁן עֲמָקִים{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|תָ}}מִים בְּתֻמָּתוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|תַ}}קִּיף בְּתִפְאַרְתּוֹ. |- |} [[קטגוריה:מראה כהן (פיוטים)]] [[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 7mhvnbhla6yi4snxxpmktxmwskjejlr 3079407 3079406 2026-08-27T20:53:06Z מו יו הו 37729 3079407 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''אֱמֶת מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ'''}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|אֶ}}רֶז גָּדוֹל עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|אַ}}דִּיר בַּמָּרוֹם |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|בָ}}חוּר בִּפְאֵרוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|בָ}}חוּר כָּאֲרָזִים |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|גִ}}בּוֹר גָּבֹהַּ{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|גָ}}אֹה גָּאָה |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|ד}}וֹרֵשׁ שָׁלוֹם{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|דָ}}אָה עַל כַּנְפֵי רוּחַ |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|הָ}}דוּר בְּתָאֳרוֹ {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|הָ}}יֹה הָיָה |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|וֶ}}רֶד שׁוֹשָׁן {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|וָ}}תִיק יָמִים |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|זֵ}}ר נָתוּן בְּרֹאשׁ כַּלָּה{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|זֶ}}ה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|חַ}}מָּה בִּזְרִיחָתָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|חַ}}י הָעוֹלָמִים |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|טַ}}ל בְּיוֹם קָצִיר {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לִ{{סי|טְ}}הוֹר עֵינָיִם |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|יָ}}רֵחַ מֵאִיר עוֹלָם {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|י}}וֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|כ}}וֹכַב נֹגַהּ {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|כָ}}ל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|לֵ}}ב תְּמָרָה {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לֵ{{סי|א}}לֹהֵי הָאֱלֹהִים |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|מֶ}}לֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|מֶ}}לֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|נֶ}}שֶׁר מְרַחֵף עַל קִנּוֹ {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|נ}}וֹרָא וְאָיֹם |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|שַׂ}}ר צָבָא גָּדוֹל{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|ר}}וֹכֵב בָּעֲרָבוֹת |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|עֱ}}זוּז גִּבּוֹר מִלְחָמָה{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|עָ}}זִּי וְזִמְרָת יָהּ |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|פַ}}עֲמוֹן וְרִמּוֹן {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|פ}}וֹעֵל פְּלָאוֹת |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|צֵ}}את הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|צ}}וּר הָעוֹלָמִים |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|ק}}וֹמַת תְּמָרָה {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|קָ}}דוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|ר}}וֹעֵה עֶדְרוֹ {{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|רַ}}חוּם וְחַנּוּן יְיָ |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|שׁ}}וֹשַׁן עֲמָקִים{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים |- |{{מילת קבע|דּוֹמֶה}} לְ{{סי|תָ}}מִים בְּתֻמָּתוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|עַל כִּי שֵׁרֵת}} לְ{{סי|תַ}}קִּיף בְּתִפְאַרְתּוֹ. |} {{סוף}} [[קטגוריה:מראה כהן (פיוטים)]] [[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] i83565sloh13w2wze47qgzrpefribbs 0 1733922 3079445 2986584 2026-08-27T22:07:08Z מו יו הו 37729 3079445 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} כָּל אֵלֶּה {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} הֵיכָל עַל יְסוֹדוֹתָיו{{ש}} וּמִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ עַל מְכוֹנָתוֹ{{ש}} כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְשָׁרֵת{{ש}} דּוֹרוֹ רָאוּ וְשָׂמְחוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} <poem> {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|אֲ}}רוֹן הַבַּיִת עַל כַּנּוֹ {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|בַּ}}דִּים בְּטַבְּעוֹת הָאָרוֹן {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|גְּ}}דוֹלִים עַל יְשִׁיבָתָם {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|דַּ}}קָּה עַל הַגֶּחָלִים {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|הַ}}הֵיכָל עַל מְעוֹנוֹתָיו {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|וָ}}וִים עַל הָעַמּוּדִים {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|זַ}}כָּה עַל הַמַּעֲרָכָה {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|חֲ}}לָבִים כְּזִבְחִי הַשְּׁלָמִים {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|טֶ}}נֶא מֻנָּח עַל הַמִּזְבֵּחַ {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|יֵ}}ינוֹת עַל הַנְּסָכִים {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|כַּ}}פֹּרֶת מוּכֶנֶת לְהַבְדִּיל {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|לֶ}}חֶם עַל הַשֻּׁלְחָן {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|מְ}}נוֹרָה עַל הַכַּפְתּוֹרִים {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|נֵ}}רוֹת שִׁבְעָה עָלֶיהָ {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|סֹ}}לֶת עַל הַמַּרְחֶשֶׁת {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|ע}}וֹלָה עַל הָאֵשׁ {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|פָּ}}רֹכֶת עַל הַבַּדִּים {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|צְ}}עִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|קְ}}טֹרֶת מֻקְטֶרֶת {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ רַבָּתִי עָם {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|שִׁ}}ירוֹנִין עַל הַדּוּכָן {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|תֻּ}}פִּים בְּיַד הַמְחוֹלְלִים. </poem> [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:מנהג רומניא]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] oudgua9gr4oi1362f5pwvkk12023ela 3079446 3079445 2026-08-27T22:07:20Z מו יו הו 37729 3079446 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} כָּל אֵלֶּה בִּהְיוֹת הֵיכָל עַל יְסוֹדוֹתָיו{{ש}} וּמִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ עַל מְכוֹנָתוֹ{{ש}} כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְשָׁרֵת{{ש}} דּוֹרוֹ רָאוּ וְשָׂמְחוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} <poem> {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|אֲ}}רוֹן הַבַּיִת עַל כַּנּוֹ {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|בַּ}}דִּים בְּטַבְּעוֹת הָאָרוֹן {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|גְּ}}דוֹלִים עַל יְשִׁיבָתָם {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|דַּ}}קָּה עַל הַגֶּחָלִים {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|הַ}}הֵיכָל עַל מְעוֹנוֹתָיו {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|וָ}}וִים עַל הָעַמּוּדִים {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|זַ}}כָּה עַל הַמַּעֲרָכָה {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|חֲ}}לָבִים כְּזִבְחִי הַשְּׁלָמִים {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|טֶ}}נֶא מֻנָּח עַל הַמִּזְבֵּחַ {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|יֵ}}ינוֹת עַל הַנְּסָכִים {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|כַּ}}פֹּרֶת מוּכֶנֶת לְהַבְדִּיל {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|לֶ}}חֶם עַל הַשֻּׁלְחָן {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|מְ}}נוֹרָה עַל הַכַּפְתּוֹרִים {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|נֵ}}רוֹת שִׁבְעָה עָלֶיהָ {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|סֹ}}לֶת עַל הַמַּרְחֶשֶׁת {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|ע}}וֹלָה עַל הָאֵשׁ {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|פָּ}}רֹכֶת עַל הַבַּדִּים {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|צְ}}עִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|קְ}}טֹרֶת מֻקְטֶרֶת {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ רַבָּתִי עָם {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|שִׁ}}ירוֹנִין עַל הַדּוּכָן {{מילת קבע|בִּהְיוֹת}} {{סי|תֻּ}}פִּים בְּיַד הַמְחוֹלְלִים. </poem> [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:מנהג רומניא]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 05jzuoz3d5a9b6we0slqxn6zbc3r0ro 0 1733934 3079420 2958587 2026-08-27T21:13:59Z מו יו הו 37729 3079420 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} '''עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן''' {{סי|אָ}}זַרְתָּ עֹז מִלְּפָנִים {{ש}} {{סי|בְּ}}שַׁעֲשׁוּעַ יְקָרָה מִפְּנִינִים {{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} {{ש}} {{סי|גָּ}}נַזְתָּ אַלְפַּיִם מִלְּפָנִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|דַּ}}לְתֵי תְשׁוּבָה {{ש}} {{סי|הֵ}}כַנְתָּ לְבַת שׁוֹבֵבָה {{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} {{ש}} {{סי|וְ}}אָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשֻׁבָה {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|זְ}}רוּתִים עַד לֹא קֵרִיתָ {{ש}} {{סי|חֶ}}סֶד וְאֱמֶת הִקַּפְתָּ {{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} {{ש}} {{סי|טֶ}}רֶם מֵעוֹלָם אָתָּה {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|יְ}}שִׁיבַת כֵּס וַהֲדֹם {{ש}} {{סי|כּ}}וֹנַנְתָּ עַד לֹא מָרוֹם {{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} {{ש}} {{סי|לְ}}עוֹלָם אַתָּה מָרוֹם {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|מְ}}דוֹרַת אֵשׁ וְעֵצִים {{ש}} {{סי|נִ}}בְעָרָה מֵאֶתְמוֹל לְהַעֲצִים {{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} {{ש}} {{סי|ס}}וֹרְרִים לְהַצִּית כְּקוֹצִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|עִ}}דַּנְתָּ עֵדֶן בְּתַעֲנוּגִים {{ש}} {{סי|פּ}}וֹעֲלֵי צֶדֶק הֱיוֹת בָּם מִתְעַנְּגִים {{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} {{ש}} {{סי|צ}}וּר מֵאַחֲרֶיךָ לֹא נְסוֹגִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|קִ}}דַּמְתָּ עַד לֹא מָאוֹר וָשֶׁמֶשׁ {{ש}} {{סי|רִ}}שַּׁמְתָּ מָגֵן וָשֶׁמֶשׁ {{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} {{ש}} {{סי|שְׁ}}מוֹ יִנּוֹן לִפְנֵי שָׁמֶשׁ {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|תְּ}}גַלֶּה מַלְכוּתָךְ {{ש}} {{סי|תָּ}}חִישׁ יְשׁוּעָתָךְ {{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} {{ש}} {{סי|תִּ}}סְלַח לְכָל עֲדָתָך {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשָׁךְ: נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃{{ממס|תהלים צג ב}}}} [[קטגוריה:סדר בריות]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 6ds5jooaowi7yct249uo3wa3g90l64n 0 1733937 3079441 3028590 2026-08-27T21:56:23Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:סיומת מקראית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3079441 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אני יצחק בן''' (משולש) '''יהודה גיאת'''}} <poem> {{סי|אֶ}}כּוֹן לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ / {{סי|אֶ}}עֱמֹד מִשְׁמְרֵי רְנָנֶיךָ // {{סי|אֶ}}קְרְבָה שַׁי לִבִּי לְפָנֶיךָ / לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ.{{ממס|שמות לג יג}} {{סי|נַ}}פְשִׁי לְמִנְחָה נָשָׂאתִי / {{סי|נְ}}עִים בִּכּוּרֵי זְמִירוֹת הֵבֵאתִי // {{סי|נָ}}א הִקָּרֵה לִקְרָאתִי / וְקַח נָא אֶת בִּרְכָתִי.{{ממס|בראשית לג יא}} {{סי|יָ}}סַף לִבִּי לְהַקְרֵב / {{סי|יַ}}עְרַת צוּף שִׁיר דְּבַשׁ עָרֵב // {{סי|יִ}}שָּׂא, לְהֵרָצוֹת וְהֵעָרֵב / מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב.{{ממס|תהלים קמא ב}} {{סי|יָ}}פִיק רְצוֹנוֹ רְצוֹנֶךָ / {{סי|יַ}}מְצִיא בְלִבּוֹ תָּמִיד חִנֶּךָ // {{סי|יִ}}כּוֹנוּ נֶגְדּוֹ מַעֲנֶיךָ / הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ.{{ממס|בראשית יט כא}} {{סי|צ}}וּר צָם הִמְעִיט חֶלְבּוֹ / {{סי|צָ}}הֳלָה יְחַדֵּשׁ בְּקִרְבּוֹ // {{סי|צָ}}מֵא לְךָ בָּקְרוֹ וְעַרְבּוֹ / מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ.{{ממס|ש"ב ז כז}} {{סי|חֶ}}לְבִּי לְאִשִּׁי הֶעֱלֵיתִי / {{סי|חַ}}וּוֹת גְּבוּרָתְךָ נִקְרֵאתִי // {{סי|חָ}}דְשֵׁי תְפִלּוֹת הִפְלֵתִי / בְּכָל לִבִּי הֱכִינוֹתִי.{{ממס|לפני=ע"פ|דה"א כט ב}} {{סי|קַ}}מְתִּי בְּעָם לִי {{נוא|בַּעֲמָלִי}} לְהַצְעִיד / {{סי|קָ}}רְבַּן סֵדֶר הַיּוֹם לְהַגִּיד // {{סי|ק}}שְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָעִיד / עָמַדְתִּי מַרְעִיד.{{ממס|דניאל י יא}} {{סי|בָּ}}נִים נָשְׂאוּ עַיִן אֶל אֲבִיהֶם / {{סי|בְּ}}סֵדֶר עֲבוֹדָה הַיּוֹם בְּפִיהֶם // {{סי|בַּ}}שֵּׂר כִּי נִרְצָה קָרְבְּנֵיהֶם / לִפְנֵי יְיָ אַתָּה וָהֵם.{{ממס|במדבר טז טז}} {{סי|נֶ}}גְדְּךָ חַשְׁתִּי וְקָרַבְתִּי / {{סי|נְ}}גִידֵי דְבָרִים לָקַחְתִּי // {{סי|נְ}}כוֹחוֹת לְדַבֵּר יִשַּׁרְתִּי / הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי.{{ממס|בראשית יח כז}} {{סי|יָ}}הּ הוֹרוֹת דָּתְךָ הוֹרֵנִי / {{סי|גַּ}}ם מֵעֲלוּמוֹת תְּטַהֲרֵנִי // {{סי|וּ}}מֵעֲוֹן מְשׁוּגָה תִּשְׁמְרֵנִי / תְּהִי יָדְךָ לְעָזְרֵנִי.{{ממס|תהלים קיט קעג}} {{סי|יִ}}צְדְּקוּ הוֹגֵי צִדְקֶךָ / {{סי|יִ}}לְבְּשׁוּ בשֶׁת רְחֵקֶיךָ // {{סי|יַ}}עֲטוּ מַעֲטֶה תְהִלָּה חוֹשְׁקֶיךָ / כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ.{{ממס|תהלים קיט קעא}} {{סי|אִ}}מְרֵי תְחִנּוֹת מוּסָפִי / {{סי|יַ}}עֲלוּ לְרָצוֹן בְּהִתְעַטְּפִי // {{סי|וּ}}בְעָרְכִי נִדְבוֹת צִפְצוּפִי / שִׁיתָה יְיָ שָׁמְרָה לְפִי. </poem> {{רקע אפור|כַּכָּתוּב: שִׁיתָה יְיָ שָׁמְרָה לְפִי, נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתָי׃{{ממס|תהלים קמא ג}}{{ש}}וְנֶאֱמַר: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}}}} [[קטגוריה:פיוטי רשות לסדר העבודה]] [[קטגוריה:יצחק אבן גיאת]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] fiwilmut3wsjru62hjuc8ifb5qp57t4 0 1733938 3079437 2992131 2026-08-27T21:52:05Z מו יו הו 37729 3079437 wikitext text/x-wiki {{הור2|רשות לסדר העבודה [[אמוני לבב]]}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (כפול), '''אברם'''}} {{סי|אַ}}זְכִּירָה סֵדֶר עֲבוֹדָה / {{סי|אַ}}זְכִּיר תְּהִלֹּת {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|ישעיהו סג ז}}{{ש}} {{סי|בְּ}}קוֹל רִנָּה וְתוֹדָה / {{סי|בָּ}}רְכִי נַפְשִׁי אֶת {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים קד א}} {{סי|גַּ}}אֲוָתוֹ הִבְהִילַתְנִי / {{סי|גְּ}}דֹלִים מַעֲשֵׂי {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים קיא ב}}{{ש}} {{סי|דָּ}}תוֹ הִשְׂכִּילַתְנִי / {{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי אֶת {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים לד ה}} {{סי|הַ}}דָּת הַשְּׁמוּרָה לְפָנִים / {{סי|הִ}}גַּדְתִּי הַיּוֹם {{מילת קבע|לַייָ}}{{ממס|דברים כו ג}}{{ש}} {{סי|וָ}}אָכִין תַּחֲנוּנִים / {{סי|וָ}}אֶתְחַנַּן אֶל {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|דברים ג כג}} {{סי|זָ}}חַלְתִּי וָאִירָא / {{סי|זְ}}כֹר רַחֲמֶיךָ {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}} {{סי|חֲ}}סָדֶיךָ יְבוֹאֻנִי מְהֵרָה / {{סי|חֵ}}ן וְכָבוֹד יִתֵּן {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים פד יב}} {{סי|ט}}וּבְךָ הֶחֱיָה רוּחִי / {{סי|טֶ}}רֶם יָדַע אֶת {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|ש"א ג ז}}{{ש}} {{סי|יִ}}שְּׁרָה אִמְרָתְךָ כֹּחִי / {{סי|יָ}}דַעְתִּי כִּי גָדוֹל {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|שמות יח יא}} {{סי|כֹּ}}חַ הַשְׂכֵּל תֵּן בְּלִבִּי / {{סי|כִּ}}י יָשָׁר דְּבַר {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים לג ד}}{{ש}} {{סי|לֵ}}ב טָהוֹר חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי / {{סי|לָ}}דַעַת אֶת {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|הושע ו ג}} {{סי|מֵ}}אִתְּךָ מַהְלָלִי / {{סי|מְ}}הֻלָּל אֶקְרָא {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|ש"ב כב ד}}{{ש}} {{סי|נֶ}}עְלַמְתָּ, וּבְעֵין שִׂכְלִי / {{סי|נִ}}רְאָה אַתָּה {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|במדבר יד יד}} {{סי|סְ}}מֹךְ לֵבָב מַשְׂכִּיל, שָׂם / {{סי|שִׂ}}בְרוֹ עַל {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים קמו ה}}{{ש}} {{סי|עֲ}}נָוִים דְּבֵקִים בְּעֹשָׂם / {{סי|עָ}}לַץ לִבִּי {{מילת קבע|בַּייָ}}{{ממס|ש"א ב א}} {{סי|פָּ}}תַחְתִּי שַׁעֲרֵי תְהִלָּה / {{סי|פָּ}}צִיתִי פִי אֶל {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|שופטים יא לה}}{{ש}} {{סי|צִ}}דְקָתְךָ בִּשַּׂרְתִּי תְּחִלָּה / {{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים קיט קלז}} {{סי|קְ}}רָאתִיךָ בְּשִׁיר הֶגְיוֹנַי / {{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים קיט קנא}}{{ש}} {{סי|רַ}}בִּים אִם הֵם עֲוֹנַי / {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ רַבִּים {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים קיט קנו}} {{סי|שְׁ}}עֵה אֵלַי עֵת אֲגַדְּלָךְ / {{סי|שִׁ}}מְעָה תְפִלָּתִי {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים לט יג}}{{ש}} {{סי|תְּ}}חִי נַפְשִׁי וּתְהַלְּלָךְ / {{סי|תִּ}}תְעַנַּג עַל {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|ישעיהו נח יד}} {{סי|אֶ}}פְרֹשׂ כַּפַּי אֶל {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|שמות ט כט}}{{ש}} {{סי|בַּ}}צַּר לִי אֶקְרָא {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|ש"ב כב ז}}{{ש}} {{סי|רָ}}מָה קַרְנִי {{מילת קבע|בַּייָ}}{{ממס|ש"א ב א}}{{ש}} {{סי|מַ}}הֵר עֲנֵנִי {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים קמג ז}} {{מילת קבע|יְיָ}} קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי{{ממס|תהלים קמא א}}{{ש}} {{מילת קבע|אֲדֹנָי}} שִׁמְעָה בְקוֹלִי{{ממס|תהלים קל ב}}{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ}} הֱיֵה עֹזֵר לִי{{ממס|תהלים ל יא}}{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ}} צוּרִי וְגֹאֲלִי{{ממס|תהלים יט טו}} {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי רשות לסדר העבודה]] [[קטגוריה:פיוטי ראב"ע]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] 9cpd6ftlraxrhvru3a3upyyl8ygi4mt 3079438 3079437 2026-08-27T21:52:22Z מו יו הו 37729 3079438 wikitext text/x-wiki {{הור2|רשות לסדר העבודה [[אמוני לבב]]}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (כפול), '''אברם'''}} {{סי|אַ}}זְכִּירָה סֵדֶר עֲבוֹדָה / {{סי|אַ}}זְכִּיר תְּהִלֹּת {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|ישעיהו סג ז}}{{ש}} {{סי|בְּ}}קוֹל רִנָּה וְתוֹדָה / {{סי|בָּ}}רְכִי נַפְשִׁי אֶת {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים קד א}} {{סי|גַּ}}אֲוָתוֹ הִבְהִילַתְנִי / {{סי|גְּ}}דֹלִים מַעֲשֵׂי {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים קיא ב}}{{ש}} {{סי|דָּ}}תוֹ הִשְׂכִּילַתְנִי / {{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי אֶת {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים לד ה}} {{סי|הַ}}דָּת הַשְּׁמוּרָה לְפָנִים / {{סי|הִ}}גַּדְתִּי הַיּוֹם {{מילת קבע|לַייָ}}{{ממס|דברים כו ג}}{{ש}} {{סי|וָ}}אָכִין תַּחֲנוּנִים / {{סי|וָ}}אֶתְחַנַּן אֶל {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|דברים ג כג}} {{סי|זָ}}חַלְתִּי וָאִירָא / {{סי|זְ}}כֹר רַחֲמֶיךָ {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}} {{סי|חֲ}}סָדֶיךָ יְבוֹאֻנִי מְהֵרָה / {{סי|חֵ}}ן וְכָבוֹד יִתֵּן {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים פד יב}} {{סי|ט}}וּבְךָ הֶחֱיָה רוּחִי / {{סי|טֶ}}רֶם יָדַע אֶת {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|ש"א ג ז}}{{ש}} {{סי|יִ}}שְּׁרָה אִמְרָתְךָ כֹּחִי / {{סי|יָ}}דַעְתִּי כִּי גָדוֹל {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|שמות יח יא}} {{סי|כֹּ}}חַ הַשְׂכֵּל תֵּן בְּלִבִּי / {{סי|כִּ}}י יָשָׁר דְּבַר {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים לג ד}}{{ש}} {{סי|לֵ}}ב טָהוֹר חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי / {{סי|לָ}}דַעַת אֶת {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|הושע ו ג}} {{סי|מֵ}}אִתְּךָ מַהְלָלִי / {{סי|מְ}}הֻלָּל אֶקְרָא {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|ש"ב כב ד}}{{ש}} {{סי|נֶ}}עְלַמְתָּ, וּבְעֵין שִׂכְלִי / {{סי|נִ}}רְאָה אַתָּה {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|במדבר יד יד}} {{סי|סְ}}מֹךְ לֵבָב מַשְׂכִּיל, שָׂם / {{סי|שִׂ}}בְרוֹ עַל {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים קמו ה}}{{ש}} {{סי|עֲ}}נָוִים דְּבֵקִים בְּעֹשָׂם / {{סי|עָ}}לַץ לִבִּי {{מילת קבע|בַּייָ}}{{ממס|ש"א ב א}} {{סי|פָּ}}תַחְתִּי שַׁעֲרֵי תְהִלָּה / {{סי|פָּ}}צִיתִי פִי אֶל {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|שופטים יא לה}}{{ש}} {{סי|צִ}}דְקָתְךָ בִּשַּׂרְתִּי תְּחִלָּה / {{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים קיט קלז}} {{סי|קְ}}רָאתִיךָ בְּשִׁיר הֶגְיוֹנַי / {{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים קיט קנא}}{{ש}} {{סי|רַ}}בִּים אִם הֵם עֲוֹנַי / {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ רַבִּים {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים קיט קנו}} {{סי|שְׁ}}עֵה אֵלַי עֵת אֲגַדְּלָךְ / {{סי|שִׁ}}מְעָה תְפִלָּתִי {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים לט יג}}{{ש}} {{סי|תְּ}}חִי נַפְשִׁי וּתְהַלְּלָךְ / {{סי|תִּ}}תְעַנַּג עַל {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|ישעיהו נח יד}} {{סי|אֶ}}פְרֹשׂ כַּפַּי אֶל {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|שמות ט כט}}{{ש}} {{סי|בַּ}}צַּר לִי אֶקְרָא {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|ש"ב כב ז}}{{ש}} {{סי|רָ}}מָה קַרְנִי {{מילת קבע|בַּייָ}}{{ממס|ש"א ב א}}{{ש}} {{סי|מַ}}הֵר עֲנֵנִי {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים קמג ז}} {{מילת קבע|יְיָ}} קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי{{ממס|תהלים קמא א}}{{ש}} {{מילת קבע|אֲדֹנָי}} שִׁמְעָה בְקוֹלִי{{ממס|תהלים קל ב}}{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ}} הֱיֵה עֹזֵר לִי{{ממס|תהלים ל יא}}{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ}} צוּרִי וְגֹאֲלִי{{ממס|תהלים יט טו}} {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי רשות לסדר העבודה]] [[קטגוריה:פיוטי ראב"ע]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] 00kq1e8afnz2vkyt662e421jj9zeruq 0 1733945 3079434 2958593 2026-08-27T21:46:35Z מו יו הו 37729 3079434 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אני יוסף חזק'''}} {{סי|אָ}}בוֹאָה בְּרִשְׁיוֹן מְחוֹלְלִי / אַף מֵרִשְׁיוֹן קְהָלִי{{ר1}} {{סי|אֲ}}דֹנָי מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי.{{ממס|תהלים טז ה}} {{סי|נְ}}שֹׂא לְמֵרָחוֹק שִׂכְלִי / נְתֹן צֶדֶק לְפוֹעֲלִי{{ר1}} {{סי|נָ}}כוֹן לִבִּי אֱלֹהִים אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לְאֵלִי.{{ממס|תהלים קח ב}} {{סי|י}}וֹם נָשָׂאתִי בְּנָטְלִי / יַחַד כַּפּוֹת שָׁעֳלִי{{ר1}} {{סי|יַ}}עֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי.{{ממס|ישעיהו כז ה}} {{סי|יִ}}רְצֵנִי יוֹמִי וְלֵילִי / יָחֹן כְּיוֹנְקִי כְּעוֹלָלִי{{ר1}} {{סי|י}}וֹם אֶקְרָא זֶה יָדַעְתִּי כִּי אֱלֹהִים לִי.{{ממס|תהלים נו י}} {{סי|וַ}}אֲהוֹדֶנּוּ מִשִּׁיר הִלּוּלִי / וַאֲזַמְּרֶנּוּ מִזֶּמֶר חֲלִילִי{{ר1}} {{סי|וְ}}אֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי.{{ממס|תהלים יח ז}} {{סי|וִ}}יחַדֵּשׁ פִּנּוֹת הֵיכָלִי / וִישִׁיבֵנִי כְּקַדְמָתִי לִזְבוּלִי{{ר1}} {{סי|וְ}}אָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי.{{ממס|תהלים מג ד}} {{סי|שַׂ}}גְּבֵנִי בְּהִשְׁתַּטְּחִי בְּהִתְנַפְּלִי / סְעָדֵנִי בְּצִגְתִי בְּשַׁאֲלִי{{ר1}} {{סי|סַ}}לְעִי וּמְצֻדָתִי וּמְפַלְטִי לִי.{{ממס|ש"ב כב ב}} {{סי|פְּ}}דוּת בְּשָׁלְחָךְ לְמוּלִי / פָּעָלְךָ אוֹדֶה בְּמִלּוּלִי{{ר1}} {{סי|פָּ}}דָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי.{{ממס|תהלים נה יט}} {{סי|חַזְּקֵ}}נִי בְּעֵת סִלְסוּלִי / יֶשְׁעֲךָ צַוֵּה לְמוּלִי{{ר1}} וְקַבֵּל בְּרָצוֹן פִּלּוּלִי / וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי.{{ממס|תהלים יט טו}} {{רקע אפור|כַּכָּתוּב: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃}} {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי רשות לסדר העבודה]] [[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] iscf9c62r0aikqg92rowizpfuxunki3 0 1733950 3079453 2958651 2026-08-27T22:18:09Z מו יו הו 37729 3079453 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} :אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} <poem> תִּ{{סי|תְ}}מֹךְ גּוֹרָלֵנוּ וְתַ{{סי|שְׁ}}פִּיעַ שְׁלוֹמֵנוּ תִּ{{סי|רְ}}אֶה בְּעָנְיֵנוּ תְּ{{סי|קָ}}רֵב קֵץ גְּאֻלָּתֵנוּ תַּ{{סי|צְ}}מִיחַ צֶמַח צְדָקָה בְּיָמֵינוּ תְּ{{סי|פָ}}אֵר בֵּית חַיֵּינוּ וּמַאֲוַיֵּינוּ תַּ{{סי|עֲ}}לֵנוּ בְּקָרוֹב לְאַרְצֵנוּ תִּ{{סי|סְ}}מֹךְ נְפִילַת סֻכָּתֵנוּ תְּ{{סי|נַ}}הֵל עַל מֵי מְנוּחוֹת קְהָלֵנוּ תִּ{{סי|מְ}}חֶה דִּמְעָה מֵעַל פָּנֵינוּ תַּ{{סי|לְ}}בִּין כַּשֶּׁלֶג אֹדֶם חֲטָאֵינוּ תְּ{{סי|כַ}}פֵּר עַל כָּל עֲוֹנֹתֵינוּ תְּ{{סי|יַ}}שֵּׁר דַּרְכְּךָ לְפָנֶיךָ תִּ{{סי|טַּ}}ע שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ תְּ{{סי|חַ}}דֵּשׁ עֲבוֹדַת בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ תְּ{{סי|זַ}}כֵּנוּ לְבִיאַת מְשִׁיחֵנוּ תְּ{{סי|וֵ}}ה תָּיו עַל מִצְחוֹת קָמֵינוּ תַּ{{סי|הֲ}}פֹךְ לְשָׂשׂוֹן אֶבְלֵנוּ תַּ{{סי|דְ}}רִיכֵנוּ עַל בָּמוֹת אוֹיְבֵינוּ תְּ{{סי|גַ}}דְּלֵנוּ וְתָרִים קַרְנֵנוּ תְּ{{סי|בָ}}רְכֵנוּ וְתָאֵר פָּנֶיךָ אִתָּנוּ תַּ{{סי|אֲ}}רִיךְ אַפְּךָ עִמָּנוּ וְתַעֲשֶׂה לְמַעַנְךָ לֹא לְמַעֲנֵינוּ.</poem> [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] nx9gftquq7rq6tyj3s0c64mln6hkugo 0 1733955 3079436 2958868 2026-08-27T21:48:10Z מו יו הו 37729 3079436 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|רשות לסדר העבודה המיוחסת לרבי אלעזר הקליר, על פי כתבי יד מגניזת קהיר.}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''אלעזר''' (מרובע)}} {{סי|אֶ}}דְפֹּק בַּצָּהֳרַיִם פֶּתַח{{ש}} {{סי|אֶ}}שְׁאֲלָה שְׁאֵלָה בְּרֶתַח{{ש}} {{סי|אֵ}}רָשֶׁה וּדְבָרַי אֶפְתַּח{{ר1}} {{סי|אֲ}}דֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח.{{ממס|תהלים נא יז}} {{סי|בַּ}}חֲצִי יוֹם בַּחֲנִינָה{{ש}} {{סי|בָּ}}אתִי שֵׁנִית לְחַנְנָה{{ש}} {{סי|בִּ}}רְשׁוּת קְהָלִי לְדַבֵּר וְלְהָבִינָה{{ר1}} {{סי|בִּ}}ישִׁישִׁים חָכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה.{{ממס|איוב יב יב}} {{סי|גְּ}}מִילַת חֶסֶד אֶתְחַבְּטָה{{ש}} {{סי|גְּ}}נוּת בַּעַת בַּל אֶחֱטָא{{ש}} {{סי|גְּ}}דֻלָּה בְּתַחַן אֲשׁוֹטְטָה{{ר1}} {{סי|גַּ}}ל עֵינַי וְאַבִּיטָה.{{ממס|תהלים קיט יח}} {{סי|דְּ}}בָרַי בְּפִי בְּהִשְׁתַּמְעָם{{ש}} {{סי|דֹּ}}פִי מֵאִתִּי אַל יֶאֶרְעָם{{ש}} {{סי|דֻּ}}גַּלְתִּי לְחַנֵּן בְּעַד עָם{{ר1}} {{סי|דְּ}}רָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם.{{ממס|משלי ג יז}} {{סי|הָ}}עֳמַדְתִּי כְּעָנִי עַל מְיֻדָּעַי{{ש}} {{סי|הֶ}}תֶל אֶל יְאַרְעִי{{ש}} {{סי|הֲ}}גִיג הַמּוּסָף בְּשַׁעְשְׁעִי{{ר1}} {{סי|הַ}}קְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי.{{ממס|תהלים ה ג}} {{סי|וּ}}בָאתִי רָעֵב וְצָמֵא{{ש}} {{סי|וּ}}בַחֲצִי יוֹם לִמְאֹד מַצְמֵא{{ש}} {{סי|וְ}}לָקַחַת רְשׁוּת כָּל שָׁעָה אֲדַמֶּה{{ר1}} {{סי|וְ}}צָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה.{{ממס|תהלים נה יח}} {{סי|זֹ}}את הָרְשׁוּת יִדְּעִי{{ש}} {{סי|זְ}}קֵנִי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי{{ש}} {{סי|זְ}}וָעָה מִכֶּם אַל תֶּאֶרְעִי{{ר1}} {{סי|זָ}}חַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוֹּת דֵּעִי.{{ממס|איוב לב ו}} {{סי|חֲ}}טָאַי לְהִתְוַדּוֹת לֹא מָאַסְתִּי{{ש}} {{סי|חֲ}}צִי יוֹם כִּי נִכְנַסְתִּי{{ש}} {{סי|חַ}}לּוֹת פָּנֶיךָ שַׂשְׂתִּי{{ר1}} {{סי|חַ}}טָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי.{{ממס|תהלים לב ה}} {{סי|ט}}וּב טַעַם בַּמּוּסָף אוֹסֵף{{ש}} {{סי|ט}}וֹל רְשׁוּת בְּתֹסֶף{{ש}} {{סי|טִ}}פְּשׁוּת מִלִּבִּי לְהָסֵף{{ר1}} {{סי|ט}}וֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף.{{ממס|תהלים קיט עב}} {{סי|יָ}}הּ הַבֵּט רֶגֶל יִחוּפִי{{ש}} {{סי|י}}וֹם נֶפֶשׁ עִיּוּפִי{{ש}} {{סי|יְ}}הִי רָצוֹן שֶׁלֹּא אֵעָנֵשׁ בְּמוּסָפִי{{ר1}} {{סי|יִ}}הְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי.{{ממס|תהלים יט טו}} {{סי|כְּ}}עָנִי מְרַכֵּךְ לְשׁוֹנוֹ{{ש}} {{סי|כֵּ}}ן עָמַדְתִּי לְצוּרִי לְחַנְנוֹ{{ש}} {{סי|כַּ}}פָּרָה לְהַמְצִיא פְּנֵי צֹאנוֹ{{ר1}} {{סי|כִּ}}י רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ.{{ממס|תהלים ל ו}} {{סי|לְ}}הָפִיק תַּחַן לַחֲשׁוֹן{{ש}} {{סי|לְ}}הַלֵּל פְּנֵי אַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן{{ש}} {{סי|לִ}}תְבֹּעַ חָכְמָה בְּפִרְשׁוֹן{{ר1}} {{סי|לְ}}אָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵיְיָ מַעֲנֵה לָשׁוֹן.{{ממס|משלי טז א}} {{סי|מִ}}נַּעֲרוּתִי וְעַד גְּדֻלָּתִי{{ש}} {{סי|מִ}}תְגַּדֵּל בֵּין חֲכָמִים הָיִיתִי{{ש}} {{סי|מֵ}}רְשׁוּת כָּל קְהִלָּתִי{{ר1}} {{סי|מִ}}כָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי.{{ממס|תהלים קיט צט}} {{סי|נִ}}צַּבְתִּי לְחַלּוֹתְךָ כְּעָנִי{{ש}} {{סי|נִ}}בְכִי לְהַאֲרִישׁ בְּמַעֲנִי{{ש}} {{סי|נ}}וֹאֲמִי עֲנֵנִי יְיָ עֲנֵנִי{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנִי.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סה ו}} {{סי|שַׂ}}שְׂתִּי בַּצָּהֳרַיִם לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} {{סי|סָ}}מְכֵנִי נָא בִּתְהִלָּתֶךָ{{ש}} {{סי|סַ}}פְּרִי נוֹרְאוֹת מִפְעֲלוֹתֶךָ{{ר1}} {{סי|שְׂ}}פָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ.{{ממס|תהלים נא יז}} {{סי|עֶ}}תֶר מוּסָף הֵפַקְתִּי בְּשִׂיחָה{{ש}} {{סי|עֲ}}וֹנִי לְמַעַנְךָ סְלָחָה{{ש}} {{סי|עֲ}}נֵנִי כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ר1}} {{סי|עֶ}}רֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה.{{ממס|תהלים נה יח}} {{סי|פֶּ}}גַע צָהֳרַיִם בְּחַנְּנִי{{ש}} {{סי|פְּ}}דֵנִי מִקֶּטֶב יָשׁוּד וַעֲנֵנִי{{ש}} {{סי|פֶּ}}ן מִכְשׁוֹל יְעַנֵּנִי{{ר1}} {{סי|פְּ}}נֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי.{{ממס|תהלים כה טז}} {{סי|צַ}}גְתִּי לַחֲנֹן בְּעַד צֹאן{{ש}} {{סי|צָ}}גִים פְּנִימִי וְחִיצוֹן{{ש}} {{סי|צַ}}עֵד מֵהֶם קֶצֶף וְלָצוֹן{{ר1}} {{סי|צ}}וֹם וְיוֹם רָצוֹן.{{ממס|ישעיהו נח ה}} {{סי|קַ}}מְתִּי שֵׁנִית לְמִקְרָא{{ש}} {{סי|קַ}}חַת רְשׁוּת בַּחֲקִירָה{{ש}} {{סי|ק}}וֹל אוֹמֵר קְרָא{{ר1}} {{סי|ק}}וֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא.{{ממס|תהלים ג ה}} {{סי|רֶ}}שַׁע לֹא יְחֻבַּר{{ש}} {{סי|רְ}}שׁוּת קַחַת אֶסְבַּר{{ש}} {{סי|רְ}}אוּיָה בְּכָל סְבָר{{ר1}} {{סי|רָ}}חַשׁ לִבִּי דָּבָר.{{ממס|תהלים מה ב}} {{סי|שְׁ}}לֹךְ לַיָּם עִקְּשׁוּתִי{{ש}} {{סי|שִׁ}}נַּנְתִּי חִצֵּי קַשְׁתִּי{{ש}} {{סי|שְׁ}}מַע תְּפִלָּתִי וּרְחִישָׁתִי{{ר1}} {{סי|שְׁ}}אֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי.{{ממס|אסתר ה ז}} {{סי|תְּ}}פִלַּת מוּסָף בְּהַפְצִיחוֹ{{ש}} {{סי|תִּ}}שְׁעֶה וְתִרְצֶה רֵיחוֹ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹעֶה לְמָחְלוֹ וּלְסָלְחוֹ{{ר1}} {{סי|תְּ}}פִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ.{{ממס|תהלים קב א}} {{סי|אֵ}}ל הַנּוֹתֵן מַעֲנֶה {{ש}} {{סי|אָ}}הָלְךָ בַּצָּהֳרַיִם אֶפְנֶה{{ש}} {{סי|אֶ}}נְקָתִי כִּי תַעֲנֶה{{ר1}} {{סי|אֶ}}פְתַּח שְׂפָתַי וְאֶעֱנֶה.{{ממס|איוב לב כ}} {{סי|לִ}}י צוּרִי וְגוֹאֲלִי{{ש}} {{סי|לְ}}הָפִיק תַּחַן מִלּוּלִי{{ש}} {{סי|לָ}}קַחַת רְשׁוּת בְּעַד קְהָלִי{{ר1}} {{סי|לֵ}}ב טָהוֹר אֱלֹהִים בְּרָא לִי.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים נא יב}} {{סי|עֲ}}תִירָתִי בִּרְצוֹנְךָ הֵיטִיבָה{{ש}} {{סי|עֱ}}נוּתִי לֹא תִבְזֶה וַאֲדוֹבְבָה{{ש}} {{סי|עֵ}}ינַי אֵלֶיךָ אֲסוֹבְבָה{{ר1}} {{סי|עֲ}}שֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה.{{ממס|תהלים פו יז}} {{סי|זַ}}עַק קוֹלִי אַל תַּפְסִיד{{ש}} {{סי|זַ}}[עֲקָ]תִי בְּמִזְבֵּחַ מְיֻסָּד בַּסִּיד{{ש}} {{סי|זְ}}כֹר לִי כִּי תַסְעִיד{{ר1}} {{סי|זֹ}}את יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד.{{ממס|תהלים לב ו}} {{סי|רָ}}נּוּ שָׁמַיִם בְּעָב מִכְסֶה{{ש}} {{סי|רִ}}נַּנְתִּי מִצְוַת חוֹסֶה{{ש}} {{סי|רֶ}}שַׁע אַהַב תְּכַסֶּה{{ר1}} {{סי|רְ}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה. {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃{{ממס|תהלים קמה יט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}}{{ש}} [וְנֶאֱמַר:] לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׃{{ממס|תהלים נא יב}}{{ש}} [וְנֶאֱמַר:] עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי׃{{ממס|תהלים נה יח}}{{ש}} [וְנֶאֱמַר:] יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} {{סוף}} ==קישורים== #[https://genizah.bodleian.ox.ac.uk/fragments/full/MS_HEB_c_12_13a.jpg כתב יד1] #[https://genizah.bodleian.ox.ac.uk/fragments/full/MS_HEB_e_37_63a.jpg כתב יד2] {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי רשות לסדר העבודה]] [[קטגוריה:מיוחסים לקליר]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] rz7r6t25kd63wjvzxwo4bh63qckkwmd 0 1733956 3079435 2958700 2026-08-27T21:47:29Z מו יו הו 37729 3079435 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי{{ש}} פְּנֵי סוֹלְחִי וּמוֹחֲלֵי{{ש}} אֱלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי{{ש}} הַמְאַזְּרֵנִי חַיִל לְחַיְּלִי {{סי|בְּ}}הֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ{{ש}} וּמָה אֶזְכֶּה לְעֻמָּךְ{{ש}} בָּאתִי בְּתַחֲנוּנִים כְּמָךְ{{ש}} לְבַקֵּשׁ מַעֲנֶה מִמָּךְ {{סי|גַּ}}שְּׁתִי לְפָנֶיךָ בְּחִנּוּן{{ש}} כְּרָשׁ בְּפִיו תַּחֲנוּן{{ש}} גְּדוֹלִים מַעֲשֶׂיךָ חַנּוּן{{ש}} וּבָם אֶהְיֶה חָנוּן {{סי|דִּ}}בַּרְתִּי בְּמַעֲנֶה רַךְ{{ש}} מֵרְשׁוּת זָקֵן וָרַךְ{{ש}} לְבָבִי אַל יִכְרַךְ (אולי צ"ל: יִמְרַךְ){{ש}} וּלְשׁוֹנִי אֶל יֵרַךְ {{סי|הַ}}דְרִיכֵנִי בַאֲמִתְּךָ וְלַמְּדֵנִי{{ש}} וְעַל בָּמוֹתַי תַּעֲמִידֵנִי{{ש}} הִרְשׁוּנִי עַמְּךָ וְלִמְּדוּנִי{{ש}} לְחַנֵּן לְךָ הֶעֱמִידוּנִי {{סי|וַ}}אֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע{{ש}} מִפְעֲלוֹתֶיךָ אֵין לִדַּע{{ש}} וְעַתָּה חָכְמָה וּמַדָּע{{ש}} תֶּן לִי וְאֵדָע {{סי|זָ}}חַלְתִּי וָאִירָא{{ש}} כִּי טָעַנְתִּי מוֹרָא{{ש}} זָכַרְתִּי הַבְטָחָה מְפֹאָרָה{{ש}} אָמַרְתָּ אַל תִּירָא {{סי|חַ}}סְדְּךָ יְיָ יִסְעָדֵנִי{{ש}} נָא אַל תַּמְעִידֵנִי{{ש}} חֵן וָחֶסֶד סְעָדֵנִי{{ש}} חֵן וְכָבוֹד עָנְדֵנִי {{סי|ט}}וּב טַעַם וָדַעַת{{ש}} לַמְּדֵנִי לָדַעַת{{ש}} טֶרֶם זֹאת מוּדַעַת{{ש}} חַכְמֵנִי כְּלוֹמְדֵי דַעַת {{סי|יִ}}הְיוּ אֲמָרַי לְרָצוֹן {{ש}} וְעָמְדִי לְפָנֶיךָ בְּעֵת לַחֲצוֹן{{ש}} יוּפַק לִי סֵדֶר צוֹם{{ש}} בְּפִי בְּלִי לַחֲצוֹן {{סי|כִּ}}י כֹחַ אֵין בִּי {{ש}} עָלֶיךָ הִשְׁלַכְתִּי יְהָבִי{{ש}} נָא אַל תַּכְאִיבִי{{ש}} כִּי אַתָּה אָבִי {{סי|לֹ}}א בְכֹחַ עָמַדְתִּי{{ש}} כִּי בִרְשׁוּתְךָ הָעֳמַדְתִּי{{ש}} לֹא כְרַב לָמַדְתִּי{{ש}} כִּי כְתַלְמִיד לֻמַּדְתִּי {{סי|מֵ}}רְשׁוּת כָּל הָעָם{{ש}} אֲהַדֶּרְךָ בְּרָב עָם{{ש}} מִלּוּלִי יֻחְזַק וְיֻרְעַם{{ש}} וְקוֹלִי בְּנֹעַם יֻנְעָם {{סי|נְ}}עִימָה בְּפִי הָשֵׁת{{ש}} לְבַת אֶלָּכֵד בְּרֶשֶׁת{{ש}} נְאִימָה תִּהְיֶה אֲרֶשֶׁת{{ש}} וְאֵצֵא בְּלֹא בֹשֶׁת {{סי|שִׂ}}יחִי עָלֶיךָ יֶעֱרַב{{ש}} וְרִנָּתִי לְפָנֶיךָ תִקְרַב{{ש}} שְׂאֵתִי כְּתַלְמִיד מֵרַב{{ש}} רְשׁוּת קָהָל רָב {{סי|עָ}}לֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן{{ש}} נָא אַל יַשְׂטִינֵנִי שׂוֹטֵן{{ש}} עַבְדְּךָ אָנִי מִקֹּטֶן{{ש}} סוּג עֲרֵמַת בָּטֶן {{סי|פְּ}}נֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי{{ש}} הַקְשִׁיבָה לִי וַעֲנֵנִי{{ש}} פַּצְתִּי חָנֻּנִי חָנֻּנִי{{ש}} סֵדֶר יְגִיעָתִי הֲבִינֵנִי {{סי|צ}}וֹם אַל יַעְלִיפִי{{ש}} כִּי כֹּחַ אַחֲלִיפִי{{ש}} וְצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי{{ש}} לֹא נִפְתָּל וְלֹא הַחֲלִיפִי {{סי|ק}}וֹלִי בְּנֹעַם חַזֵּק{{ש}} כְּקוֹל הוֹלֵךְ וְחָזֵק{{ש}} קוֹמָתִי אַמֵּץ וְחַזֵּק{{ש}} שָׁמְרֵנִי לְבַל אֶנָּזֵק {{סי|רְ}}שׁוּת רָצִיתִי לִשָּׂא{{ש}} כִּי טָעַנְתִּי מַשָּׂא{{ש}} רוּחִי לֹא אָגִיסָה{{ש}} כִּי תִהְיֶה לִי לִמְנוּסָה {{סי|שְׁ}}מַע קוֹלִי וּבִי תִרְצֶה{{ש}} וְלִידֵי חוֹבַת צִבּוּר אֵצֵא{{ש}} וְשָׁלוֹם כְּבִיאָתִי אֵצֵא{{ש}} וְחֵטְא בִּי לֹא יִמָּצֵא {{סי|תְּ}}הִלָּתִי פִּי יִפְתַּח{{ש}} וְהֶגְיוֹנְךָ לִי יִפָּתַח{{ש}} תַּחֲנוּנִים כְּרָשׁ אֶפְתַּח{{ש}} יְיָ שְׁפָתַי תִּפְתָּח {{רקע אפור|כַּכָּתוּב: אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃{{ממס|תהלים קיט יב}}}} {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי רשות לסדר העבודה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 4vfr6he111pjpf6apy3yygni7jc2qyy 0 1734016 3079515 3028845 2026-08-28T08:37:33Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079515 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''; '''מאיר'''}} <קטע התחלה=נעילה/>מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן {{ש}} וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ {{ש}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ {{ש}} כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא{{ממס|מיכה ז יח}}<קטע סוף=נעילה/> {{סי|אַ}}נְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד{{ש}} {{סי|בָּ}}טְלוּ מִבֵּית כְּרַךְ הַנֶּחְמָד{{ש}} {{סי|גָּ}}מְרוּ אִשִּׁים בְּכִפּוּר הַנִּתְמָד{{ש}} {{סי|דָּ}}גוּל יִתְפָּאֵר בַּעֲדָיֵי מַחְמָד{{ר1}} {{סי|מַ|1}}דָּיו כְּמִדּוֹתָיו לֶעָנָו בְּסוֹדֵהוּ {{רפרן|הזחה=2|כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא}} {{סי|הַ}}צִּיץ מְרַצֶּה עַל עֲוֹן הַקֹּדֶשׁ{{ש}} {{סי|וְ}}הַכֶּבֶשׁ וְהַמִּזְבֵּחַ הָרָאוּי לְקַדֵּשׁ{{ש}} {{סי|זְ}}מָן כָּזֹאת כְּגָע לְהָדֵשׁ{{ש}} {{סי|חֹ}}ק לִישֻׁרוּן מַעְלָה חִדֵּשׁ{{ר1}} {{סי|אֲ|1}}רִיאֵל כַּאֲרִיאֵל כְּרֵיחַ שָׂדֵהוּ {{רפרן|הזחה=2|כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא}} {{סי|טִ}}יגָנִים חֲמִשָּׁה מִינֵי מִנְחָה{{ש}} {{סי|יְ}}צִיקָה וּבְלִילָה הִדּוּר לְנוֹחֲחָה{{ש}} {{סי|כְּ}}דַעַת עֶלְיוֹנָה נֶהֱנִית [וְנוֹחָה] {{ש}} {{סי|לְ}}רַחַשׁ וּמַחֲבֵא כַּפָּרָה נָחָה{{ר1}} {{סי|יְ|1}}חִידָתוֹ עָנִי כְּתֶשֶׁר יְסוֹדֵהוּ {{רפרן|הזחה=2|כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא}} {{סי|מִ}}דַּת יָבֵשׁ וּכְלִי לַח{{ש}} {{סי|נְ}}סָכִים וַחֲבִתִּים וּסְפוֹגֵי מֶלַח{{ש}} {{סי|סֻ}}לְּקָה כַפָּרָתָם וְנָוֶה מְשֻׁלָּח{{ש}} {{סי|עֲ}}שֵׂה לְמַעַנְךָ טוֹב וְסַלָּח{{ר1}} {{סי|רַ|1}}חֵם כַּפֵּר כְּאָז בְּמַסָּדֵהוּ {{רפרן|הזחה=2|כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא}} {{סי|פִּ}}טּוּם הַקְּטֹרֶת חֲשָׁיִים מָנֶה{{ש}} {{סי|צֳ}}רִי וְצִפֹּרֶן וּשְׁאָר הַנִּמְנֶה{{ש}} {{סי|קָ}}רֵב וְצָרֵף פּוֹשְׁעִים בְּהִתְעַנֶּה{{ש}} {{סי|רֵ}}יחַ חֶלְבְּנָה כִּבְסַמָּנִים לְהִמָּנֶה{{ר1}} אֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסוֹדֵהוּ {{רפרן|הזחה=2|כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא}} {{סי|שְׁ}}לֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַחֲבִיבוֹת{{ש}} {{סי|תָּ}}מִיד קְבוּעוֹת כְּאִשֵּׁי חוֹבוֹת{{ש}} וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד בְּתַלאוּבוֹת{{ש}} יִזְכֹּר רַחֲמָיו וּזְכוּת אָבוֹת{{ר1}} תָּם וְעָקוּד וְנָדִיב חֲסִידֵהוּ {{רפרן|הזחה=2|כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא}}<includeonly>{{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן|וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ|לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ|כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא}}</includeonly> [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]] [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] skt9ysobfqykt35xxavyyurr3u3fk57 0 1734444 3079501 3028796 2026-08-28T08:34:38Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079501 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|פזמון לראש חודש סיון{{הערה|אחד מבין [[w:תעניות וורמייזא|תעניות וורמייזא]]. מקור הנוסח https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=65}}}} אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה{{ש}} אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר{{ר1}} לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ.{{ממס|דניאל ט יט}} יְיָ אֱלֹהִים הֲלֹא עֵינֶיךָ לֶאֱמוּנָה{{ש}} זְכֹר לְצֶדֶק לַעֲדַת נֶאֱמָנָה{{ש}} הָאָב שׁוֹחֵט אֶת בְּנוֹ וְהָאֵם אֶת בְּנָהּ{{ר1}} וְהָיָה לְךָ לְמָנָה.{{ממס|שמות כט כו}} <noinclude>{{רפרן|הזחה=2|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> בְּחֵיק אִמֹּתָם הֵכִינוּ מַטְבֵּחַ{{ש}} בְּמַאֲכֶלֶת חַד וּבְחֶרֶב אֶבַח{{ש}} הָאֵם עוֹקֶדֶת אֶת בְּנָהּ וְהָאָב טוֹבֵחַ{{ר1}} כִּי הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַזֶּבַח.{{ממס|ש"א ט יג}} <noinclude>{{רפרן|הזחה=2|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> הֵתִיקוּ כֻּלָּם עַצְמָם לְטִבְחָה{{ש}} שִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְקָדֵשׁ וּלְשַׁבְּרָהּ{{ש}} וְזֶה לָזֶה צוֹעֲקִים בִּצְוָחָה{{ר1}} כִּי זֶבַח מִשְׁפָּחָה.{{ממס|ש"א כ כט}} <noinclude>{{רפרן|הזחה=2|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> רָצוּ בְּךָ כֻּלָּם לְחַשְּׁקָהּ{{ש}} בְּיִרְאָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ לְדָבְקָה,{{ש}} בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לְחַנְקָה{{ר1}} מַגִּישֵׁי מִנְחָה לַייָ בִּצְדָקָה.{{ממס|מלאכי ג ג}} <noinclude>{{רפרן|הזחה=2|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> טְבִיחָתָם וַהֲרִיגָתָם בְּרַחֲמִים תִּפְקְדֵהוּ{{ש}} לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה עַם זוּ לְזָכְרֵהוּ{{ש}} וְדָמָם עַל פּוֹרְפֵרָךְ הַזֵּהוּ{{ר1}} כִּי קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים הוּא.{{ממס|ויקרא כד ט}} {{רפרן|הזחה=2|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}<noinclude> {{סוף}} [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] [[קטגוריה:סיון]] [[קטגוריה:מנהג וורמייזא]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:פיוטים על גזירות תתנ"ו]] [[קטגוריה:ה' שמעה (סליחות)]] </noinclude> 5gshorpkgikoaluizmm207rw5vdwl4k 3079507 3079501 2026-08-28T08:37:30Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079507 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|פזמון לראש חודש סיון{{הערה|אחד מבין [[w:תעניות וורמייזא|תעניות וורמייזא]]. מקור הנוסח https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=65}}}} אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה{{ש}} אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר{{ר1}} לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ.{{ממס|דניאל ט יט}} יְיָ אֱלֹהִים הֲלֹא עֵינֶיךָ לֶאֱמוּנָה{{ש}} זְכֹר לְצֶדֶק לַעֲדַת נֶאֱמָנָה{{ש}} הָאָב שׁוֹחֵט אֶת בְּנוֹ וְהָאֵם אֶת בְּנָהּ{{ר1}} וְהָיָה לְךָ לְמָנָה.{{ממס|שמות כט כו}} <noinclude>{{רפרן|הזחה=2|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> בְּחֵיק אִמֹּתָם הֵכִינוּ מַטְבֵּחַ{{ש}} בְּמַאֲכֶלֶת חַד וּבְחֶרֶב אֶבַח{{ש}} הָאֵם עוֹקֶדֶת אֶת בְּנָהּ וְהָאָב טוֹבֵחַ{{ר1}} כִּי הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַזֶּבַח.{{ממס|ש"א ט יג}} <noinclude>{{רפרן|הזחה=2|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> הֵתִיקוּ כֻּלָּם עַצְמָם לְטִבְחָה{{ש}} שִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְקָדֵשׁ וּלְשַׁבְּרָהּ{{ש}} וְזֶה לָזֶה צוֹעֲקִים בִּצְוָחָה{{ר1}} כִּי זֶבַח מִשְׁפָּחָה.{{ממס|ש"א כ כט}} <noinclude>{{רפרן|הזחה=2|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> רָצוּ בְּךָ כֻּלָּם לְחַשְּׁקָהּ{{ש}} בְּיִרְאָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ לְדָבְקָה,{{ש}} בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לְחַנְקָה{{ר1}} מַגִּישֵׁי מִנְחָה לַייָ בִּצְדָקָה.{{ממס|מלאכי ג ג}} <noinclude>{{רפרן|הזחה=2|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> טְבִיחָתָם וַהֲרִיגָתָם בְּרַחֲמִים תִּפְקְדֵהוּ{{ש}} לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה עַם זוּ לְזָכְרֵהוּ{{ש}} וְדָמָם עַל פּוֹרְפֵרָךְ הַזֵּהוּ{{ר1}} כִּי קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים הוּא.{{ממס|ויקרא כד ט}} {{רפרן|הזחה=2|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}<noinclude> {{סוף}} [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] [[קטגוריה:סיון]] [[קטגוריה:מנהג וורמייזא]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:פיוטים על גזירות תתנ"ו]] [[קטגוריה:ה' שמעה (סליחות)]] </noinclude> es12z2tfczuwh9nvu2l80djk55rbcul 3079546 3079507 2026-08-28T08:39:28Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3079546 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|פזמון לראש חודש סיון{{הערה|אחד מבין [[w:תעניות וורמייזא|תעניות וורמייזא]]. מקור הנוסח https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=65}}}} אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה{{ש}} אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר{{ר1}} לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ.{{ממס|דניאל ט יט}} יְיָ אֱלֹהִים הֲלֹא עֵינֶיךָ לֶאֱמוּנָה{{ש}} זְכֹר לְצֶדֶק לַעֲדַת נֶאֱמָנָה{{ש}} הָאָב שׁוֹחֵט אֶת בְּנוֹ וְהָאֵם אֶת בְּנָהּ{{ר1}} וְהָיָה לְךָ לְמָנָה.{{ממס|שמות כט כו}} <noinclude>{{רפרן|הזחה=2|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> בְּחֵיק אִמֹּתָם הֵכִינוּ מַטְבֵּחַ{{ש}} בְּמַאֲכֶלֶת חַד וּבְחֶרֶב אֶבַח{{ש}} הָאֵם עוֹקֶדֶת אֶת בְּנָהּ וְהָאָב טוֹבֵחַ{{ר1}} כִּי הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַזֶּבַח.{{ממס|ש"א ט יג}} <noinclude>{{רפרן|הזחה=2|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> הֵתִיקוּ כֻּלָּם עַצְמָם לְטִבְחָה{{ש}} שִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְקָדֵשׁ וּלְשַׁבְּרָהּ{{ש}} וְזֶה לָזֶה צוֹעֲקִים בִּצְוָחָה{{ר1}} כִּי זֶבַח מִשְׁפָּחָה.{{ממס|ש"א כ כט}} <noinclude>{{רפרן|הזחה=2|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> רָצוּ בְּךָ כֻּלָּם לְחַשְּׁקָהּ{{ש}} בְּיִרְאָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ לְדָבְקָה,{{ש}} בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לְחַנְקָה{{ר1}} מַגִּישֵׁי מִנְחָה לַייָ בִּצְדָקָה.{{ממס|מלאכי ג ג}} <noinclude>{{רפרן|הזחה=2|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}</noinclude> טְבִיחָתָם וַהֲרִיגָתָם בְּרַחֲמִים תִּפְקְדֵהוּ{{ש}} לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה עַם זוּ לְזָכְרֵהוּ{{ש}} וְדָמָם עַל פּוֹרְפֵרָךְ הַזֵּהוּ{{ר1}} כִּי קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים הוּא.{{ממס|ויקרא כד ט}} {{רפרן|הזחה=2|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ}}<noinclude> {{סוף}} [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:סיון]] [[קטגוריה:מנהג וורמייזא]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:פיוטים על גזירות תתנ"ו]] [[קטגוריה:ה' שמעה (סליחות)]] </noinclude> anc0dixn1yb1jj1c6v74mfvdibvemfy 0 1734575 3079536 3028680 2026-08-28T08:37:39Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079536 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|פזמון לי׳ אדר (שני) וכ״ג אייר{{הערה|מבין [[w: תעניות וורמייזא|תעניות וורמייזא]]. מקור הנוסח ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=61 קונטרס הפיוטים] של הקהילה}}}} לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק {{ש}} תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה לִרְחוֹק {{ממס|לפני=ע"פ|תהלים י א}}{{ש}} כִּי אֲיֻמָּתְךָ הָיְתָה שְׂחוֹק{{ש}} {{רפרן|לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק}} {{סי|אֵ}}יךְ נָרִים רֹאשׁ בְּאֶרֶץ אוֹיְבִים{{ש}} {{סי|בַּ}}חֲרָפוֹת מְחָרְפִים וּמַלְעִיבִים{{ש}} {{סי|גְּ}}עַלְכֶם מְאַסְכֶם דָּר בֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים{{ש}} {{רפרן|לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק}} {{סי|דָּ}}מְמוּ פֶּלֶל מֵרֹב פִּיּוֹת{{ש}} {{סי|הִ}}טְבִּילוּם אוֹיְבִים בְּצַחֲנוֹת{{ש}} {{סי|וּ}}מַה יוּכַל גְּדִי בֵּין שִׁבְעִים אֲרָיוֹת{{ש}} {{רפרן|לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק}} {{סי|זִ}}עֲכוּנוּ צָרִים מִתְּחִלָּה{{ש}} {{סי|חִ}}יְּבוּנִי כַּמָּה בְּנֵי עַוְלָה{{ש}} {{סי|טָ}}בַעְנוּ עַתָּה בִּיוֵן מְצוּלָה{{ש}} {{רפרן|לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק}} {{סי|יֻ}}קַּשְׁנוּ כְּפַחִים קָשִׁים וְגַם מְשֻׁנִּים{{ש}} {{סי|כְּ}}קַו לָאוֹר וְהִנֵּה אַשְׁמַנִּים{{ש}} {{סי|לְ}}קֵץ שָׁנִים תַּתְּנ״וּ קָם עַז פָּנִים{{ש}} {{רפרן|לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק}} {{סי|מִ}}י יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם{{ש}} {{סי|נָ}}אוֹק יוֹם וָלַיְלָה לָאֵל בַּשָּׁמַיִם{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹטֵן כִּי יַדְמִים עֵדוּת פַּעֲמַיִם{{ש}} {{רפרן|לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק}} {{סי|עַ}}ל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה{{ש}} {{סי|פְּ}}רִי שַׁעֲשׁוּעִים כְּנִפְרָדוּ מִתּוֹרַת יָהּ{{ש}} {{סי|צָ}}בוּר תַּעְתּוּעַי וּמַתְעִים מֵת בִּשְׁאִיָּה{{ש}} {{רפרן|לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק}} {{סי|קַ}}יֵּם הַבְטָחַת מִלְּמָאֵס וּמִלְּהַגְעִיל{{ש}} {{סי|רְ}}פוּאָה לְטוֹבָה תַּקְדִּים וְתַתְעִיל{{ש}} {{סי|שֶׁ}}לֹּא נָמִיר כְּבוֹדָךְ בְּלֹא יוֹעִיל{{ש}} {{רפרן|לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק}} {{סי|תָּ}}שִׁיב בְּכָל לֵב צֹאנָךְ לְבֶטַח{{ש}} יְיַשֵּׁר יְרֵאִים מֵרֶשֶׁת מִשְׁטָח{{ש}} אֲנִי יוֹם אֵלֶיךָ אֶבְטַח{{ש}} {{רפרן|לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:מנהג וורמייזא]] [[קטגוריה:פיוטים על גזירות תתנ"ו]] 8uap9phranymsucnzhr3i4v5kfsmgf0 0 1735065 3079474 3079328 2026-08-28T06:19:14Z Roxette5 5159 ריש עמוד 30 3079474 wikitext text/x-wiki __TOC__ ===מעלות וסגולות ארץ ישראל=== שמעו דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד אמנה. ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר ואודיע קושט אמרי אמת מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא, כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר"ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר"י דבי עלאי''' זלה"ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה"ה. {{ש}} עלימו תטוף מלתי. ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע"ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם' דברי האר"י זלה"ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. הלא כה דברו על מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר"ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז"ל: {{ש}} {{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו"ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו"ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. פירש גם האר"י זלה"ה כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ"א ע"א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח"כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ"י שאמר בפרשת ויקהל דף ר"א ע"ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ"ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז"ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל. '''והרב חיים ויטאל ז"ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}} דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו"ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע"א}} פתחים לקבל ע"א סנהדרין. וכל הני פתחים ע"א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח"ו. ויש סביב ע"א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז"ל על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב"ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. <big>(</big>ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו"ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו"ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} - ר"ת '''צבי'''. ר"ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא 'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו"ן מגדו"ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי"ק}}. וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.<big>)</big> ומ{{גמט דגש|ע"א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח"ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע"י אותו הריח העולה משם כנזכר. אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח"כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים. ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}} לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. וא"ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה? התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב"ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר. וכוונת פרוכתא דא נלע"ד חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין על ידי לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ"א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם. וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה - ולא מצד הטומאה, רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}} '''והרב המקובל האלהי מוהר"ר משה קורדוירו זל"ה''' כתב זה לשונו: {{ש}} {{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ יקראו פתח אחד. ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש, כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה - ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים {{גמט דגש|ע'}} אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל ה{{גמט דגש|ע'}} יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל"א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז"ל), מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. וכל {{גמט דגש|ע'}} ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד {{צ|הנוגה}} כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות, ושוכן בארץ ישראל בסוד {{צ|סתר המדרגה}} הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה. והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה - היו האומות שולטות בארץ, נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל, וישראל נמסרין תחת ידם, כגון סנחריב וכיוצא. עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח"ו, עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע"ג דדחה לון לבר - עכ"ד משכנם שם אינו קבוע - דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, ולא הרגיעה שם לילי"ת. וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם. ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל - עכ"ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן דמסיק לבד{{הערה|יתכן שיש להגיה כאן "דמפיק לבר", וכפי שנזכר לעיל בענין עבד שברח וכולי, וצע"ע - ויקיעורך}}. וקב"ה עבד דלא תשלוט. שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם. אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון. ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונם - לא היה צריך דבר, שהיה ראוי שע"י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל. מה עשה הקב"ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}}, והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש. והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה. אמנם בהיות ישראל על מכונם - אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל, ויושבי חוץ לארץ הם שואבים דרך ד' קליפות. והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים, ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם, אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת. ועדיפא מחוץ לארץ שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות, אלא כבוד השם המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא - יאספהו. לזה בזמן רשב"י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא, ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח"ו. אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל. ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים - מאי איכא למימר? שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי"ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}!? {{ש}} וי"ל שזו שליטת ש‎‎ָׂרָם שנתן לו הקב"ה בזכות המילה כנזכר בזהר. אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם, ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ"ש במה שלמעלה ממנו. ואותה העבודה שהם עושים - מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר. ודע כי תחלת המציאות אחר התגברות החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו הדורות הראשונים דור אחר דור - נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה, ועמדה שכינה בעליונים זולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת של ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע"ה {{ממ|שמות|ג|ב}} נראה {{צ|מתוך הסנה}} (דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות) - {{צ|'''לַבת אש'''}} - שהיא 'בת עין' הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. * האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יהוה סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם. וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם. * שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און, כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ מתקדש. ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}}. כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות, ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם, והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה. וז"ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}} שהוא היסוד וייחוד. וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח"ש שר"פ ועקר"ב וצמאו"ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם. כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו. וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך פגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל. וזהו גלות השכינה החלטי - לא צער שתצטער היא מכאב הבן - אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה. וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה. ופירשו {{צ|יחרב}} בבית ראשון - כי {{צ|יחרב}} הוא כמו {{צ|חרבו המים}}, שאינו יבשות אלא נגיבות, אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת. {{צ|ויבש}} - בבית שני, כי {{צ|יבש}} היינו שנתייבש מכל וכל, שנסתם שער השפע מכל וכל. וז"ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר"ת '''הצב"י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא ל{{גמט דגש|ע'}} שרים, בני שפחה בישא. והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק"ב}}. חִדֵש שעל ידי הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה '''ק"ב''' ישן ו'''ק"ב''' חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד"קדושה ו"ברכה - הוא יורד לעלמא דחרוב, סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה (כנודע בדרושי האר"י זלה"ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל). ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ"ל מנרת) זהב טהור וגו'. וא"ת - כיון שנסתם שער השפע - אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}} וי"ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא - ועכ"ז יש לו שכר טוב. ועל זה נאמר {{צ|שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה - עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות. ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך. לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא! <big>(</big>זהו סוד שאמרו ז"ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק"מ ע"א וזה לשונו: {{ש}} {{צ|א"ר יוחנן "טוב פת חרבה" {{ממ|משלי|יז|א}} - זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה"ב. "מבית מלא זבחי ריב" - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות}}. הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא, כמה דאת אמר {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}}. אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש - מכל השפע היורד בחוץ לארץ בתוך אויר הטמא. וז"ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה"ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז"ל. וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי יָרֵח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב"י''' למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה.<big>)</big> ועל דרך הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול. כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות. מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד - לזה היה לה שפעה בכל יום כנודע. אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}} - 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע עתה בזמן הגלות, ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה. כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק ,וספיחו ספחים שהוא השיחים הוא יותר מעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט. ולכן עיקר כוונת הרשב"י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת"ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו{{הערה|נלע"ד שיש להוסיף כאן מלת "כן". "וכמו כן וכולי". וצע"ע - ויקיעורך}} כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב"ה ושכינתיה ע"י היסוד שהוא סוד {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. וגם על ידי החיבור הזה הוא ביטול הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא {{צ|חיוון בישין ודובין דאכלין ענא}} שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}}. ועסק התורה יקרא {{צ|הקלע והחרב והרומח}}, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ"ש בס' התיקונים דף ע"ג ע"ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}: : מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{ממ|ישעיה|מ|ו}} {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}}. והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא - כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}} {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. : ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת '''ב'''' יבישא.{{ש}} ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך: ===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל=== ועתה נבאר יניקת {{גמט דגש|ע'}} שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. דע כי הנה '''לילי"ת''' נקראת 'אימא דערב רב'. וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי"ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא"ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם {{גמט דגש|ע'}} ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי"ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה, וצדה מבפנים היא טהורה. כקליפת האילן - שצדו מבחוץ הוא פגום, וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. * ושיעורו מלמעלה {{גמט דגש|ת"ק}} אמה על {{גמט דגש|ת"ק}} אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. * ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה"ק ירושלם ת"ו. * ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, כשיעור כל ארץ ישראל, וכל ארץ ישראל תחתיו. וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה - היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש, ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב, והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון - עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב"ה את החלון, ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד. ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר. ומיד נתגרשו משם. ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה, ומגרשת כל זר מתוכה. ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעולות החיצונית הזאת שהוא בעת החורבן - עכ"ז אינה שולטת בארץ ישראל. אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה - עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני. וכל מקום דשן ושמן - נקמט ונתכווץ. וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו. ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה. ואפילו שזורעין בטרשין שבה - כמאן דליתא דמי. והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל - שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר - הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני. רק אם ישליטוהו ברשע ע"י כישוף וע"ז ועבירות - שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם. אבל לא שתשלוט הקליפה. {{ש}} ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} - שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ. לא שגושמו בארץ - שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב"ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש, וחזרו להם ונסתמה הפרצה. וכן פי' הרשב"י בזוהר פ' תרומה ע"ש. ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל. כי ימשיך אור רוחני, אויר ארץ ישראל הטהור. שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ, אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה, ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת 'חכמה'. וענין זה תלוי בקדושת הארץ. והיינו שפירשו בזוהר לך לך{{הערה|מצאתי אולי {{ממ זהר|א|עח|א}} - ויקיעורך}} שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה, ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירד לעומקן, ובארץ ישראל לא השיג. עד שאמר לו הקב"ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כמו שאמרו רז"ל, ושם תשיג שליטת הארץ. וכן השיג בנבואה. אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח"ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא, שנאמר {{ממ|משלי|כב|ג}} {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}. והנה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות. וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר. ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה. שנתן רשות להתפשט - אבל לא כולם, אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא {{צ|נוקבא דתהומא רבא}} כמ"ש, והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם - {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם. ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ - שם הקליפות נאחזות, והן כעין קליפת האגוז. שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש, והקליפה נאחזת מבחוץ - דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו. ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד"ו - דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם. ולזה לצד צפונה הוא פתוח - שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}}. והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם. וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה - היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם, שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}}. ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות, וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם. וכל הנדחה - דרך אותו נקב הוא ידחה. ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. שח"ו כשידחה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות - נוח לו שלא נברא, כי הם שולטות עליו כשכיר יומו. {{ש}} ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}}. {{ש}} ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס {{תיקון גירסה|בל|אל}} יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}}. והיינו גיהנם רוחני. ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה. {{ש}} ועל זה הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} - שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה. ואח"כ סתם הקב"ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה. והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} - כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים. הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים, ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל. והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של {{צ|עשר קדושות}}. ואחר כך סובב עזרות ולשכות. ואחר כך סובב הר הבית. ואחר כך סובב ירושלם. ואח"כ סובב ארץ ישראל. ואח"כ חוץ לארץ שהוא משכן השרים{{כך מובא בדפוס וינציא. ויתכן כי יש ספרים אחרים שגורסים "משכן ע' שרים"}}. ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל, ובירושלם מדרגו' קדושה יותר, והר הבית יותר כמשרז"ל {{צ|עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל}}. והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל. ואפילו עתה בגלות - מכל מקום {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וזה יובן ממה שמביא הזוהר בפרשת שמות {{ממ זהר|ב|יד|א}}, וזה לשונו: {{ש}} {{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או כעופר האיילים. בזמן שהוא בורח - הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו, ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמר ישראל: רבש"ע! אם אנו גורמים שתסתלק מביננו - יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח. עכ"ל. והנה עתה בגלות אעפ"י שנסתלק הקב"ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה - מ"מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עיר הקדש כדי להשפיע בה תמיד. וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה..}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וצריך להבין למה אמר דווקא {{צ|עיני}}? הוה ליה למימר "יהוה אלהיך" בלבד? ולמה מדייק דווקא {{צ|עיני}} ולא תואר אחר?{{ש}} הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה. ולא בעצם קדושתה - כי היא מסתלקת תמיד למעלה, אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים. ולכן נקרא {{צ|ארץ הצבי}} שהיא דומה לצבי. ועתה ישפוט המעיין בשכלו - כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה - מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות - {{צ|תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח"ו כדפירש בזוהר. עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} - בעמקי הקליפות. וכמה יצא לבם באומרם "''איה תעלנה תפלותינו? איה יתקשר הבל פה תורתינו?''". עד שנתבשרו ואמר {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}}. ממש פתח הקב"ה פתחי הרקיעים ואמר "''דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו"ל! ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם. ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על ארץ ישראל''". ואז בטחו ישראל בהקב"ה והתנחמו מאבלותם. האמנם דרך רדתה היא - כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ - כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל. אמנם דרך פריצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. וא"ת אם כן נתבלבלו כל המעלות ח"ו!? {{ש}} אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנזכר לעיל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל. כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות. כאמרו {{צ|למענכם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}}. ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו - שכינה עמו, כמ"ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגומר}} {{ממ|דברים|ל|ד}} - משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד. אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה -- כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר! באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום, אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום. תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל תוך אותו השר שבחוץ לארץ ואל אותו הגבול. ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם. והיינו {{צ|נפתחו השמים}} - שהיו נגדיים לגולה. {{צ|ואראה מראות אלהים}} - היא השכינה שירדה שם, והיינו דרך ירידתה. וא"ת אם כן לפי דברי אלה - ארץ ישראל וחוץ לארץ בימי הגולה הם שוים!? ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח"ו!? כבר פירשו רז"ל ואמרו {{ממ|כתובות|קיא|א}} {{צ|אינו דומה קולטתו בחיק אמו וגו'}}! ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל.{{ש}} הענין הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי, אלא כדפרישית בסוד 'פתח היכל לבנת הספיר' קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש. ובקדשי קדשים שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר"ת {{צ|'''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון}} - הוא '''צב"י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג"כ{{הערה|היה נראה להגיה י"ס דהיינו עשר ספירות - ויקיעורך}} מדריגות הקדושה בלי לבוש. ובארץ ישראל בלי לבוש. ואז ממש שוכנים באויר הטהור. אמנם בחוץ לארץ ח"ו שתרד כך השכינה - שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}} - אם כן היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח"ו להיות בניה עזובים שם באויר הטמא?! אי אפשר! אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל. והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ עם ישראל לשמרם. והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} - לא עצמותה ממש, אלא ניצוץ אורה. לפיכך {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}} - מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ מתלבש בשר, כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל. שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה, והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל. ואין בארץ ישראל 'רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת', אלא גבוליה {{צ|נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל}}. לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים. וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ - סובב ענן גדול ואש מתלקחת. וחוצה להם רוח סערה. שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל. וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} - ר"ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל, דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל. ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: והנה המת בארץ ישראל - קולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה. ואם רעה תתגרש. ואם טובה תתקבל. והרשעים צריכים להנער ממנה. אמנם בחוץ לארץ הוא להפך - כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ, והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל (שהם ג' קליפות) ויכנסו בתוכם. וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב שנאמר {{צ|והנה רוח...רעש...אש}} - ג' קליפות. ואח"כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח, מפני שהיה בחו"ל. וכן יחזקאל. אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד את הקול. והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}} את הקליפות, שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש - {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר"ת '''צב"י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב"ה'. וזהו שכתוב {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. ואין יחוד כלל. כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות - כל הספירות הם בלתי שלימות. כי אין אור הא"ס מתגלה בהם בתוספת האור יותר על כדי חיותם. כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה (שהם הכסא שלו) בייחודם. והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות. ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה, ואין בה אור כלל על ידי היחוד. אמנם נמשך אליה על ידי תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפירש בזוהר בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}}. וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל, שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות. שאפילו שחרב מקדשנו - לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר, ואח"כ תכף נסעה. ואלו הגוים יושבי הארץ - אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה, אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי. כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות. ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה. והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה. כי ביום יסתם נוקבא דתהומא רבא, ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - ואז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו. והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}}, ויתפשטו החיצונים בעולם. וכל העולם טועמים טעם מיתה, והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה, אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח"ו. והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות - הנה הקליפה הנקראת {{צ|אש מתלקחת}} יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים, והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם. והם מחלקים העולם לע' חלקים, ע' גבולי האומות, כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל באמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}}. והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה, והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג"כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה. והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה ({{קטן|שהיא שורש לשריהם כנודע}}) נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש ברשות לבד נפש הבהמית מזיווג סמא"ל ובת זוגו שרי הקליפות. ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים, ונותנים ומשפיעים להם, והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה', דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל. ומהם פריצי ישראל. והכל מצדינו. שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היתה החיצוניות נכנסת שם. ונחזור למה שפירשנו ש{{גמט דגש|ע'}} שרים הם סביבות ירושלם. {{ש}} ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. {{ש}} והענין כי הנה הרקיעים שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה, ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בגן עדן הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא 'העור' כנודע. ועל גבי העור הם הקליפין. וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים. וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי האר"י זלה"ה. וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} - כי מלכות דעשיה הנקרא {{צ|ירושלם}} - סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר. וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעות הקרקע הוא גן עדן הארץ, והוא חומר זך מאד וקדוש. וסביבותיו הוא הארץ הזאת - חומרית מאד, ששם שליטת הקליפות. ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם, והוא תכלית הבירור והעכירות. כי כמו שגן עדן הארץ הוא תכלית הגסות והעביות של העולמות וההיכלות העליונים דקדושה -- כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות. ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים, והרשעים גוברים בו, בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת. והנה צריך לדקדק - היאך הם עשרה רקיעים - והלא רז"ל לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}} והענין זה הוא כמו שבעה היכלות - שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד, והשנים אחרונות גם כן נחשבות כאחד. דהיינו '''כתר חכמה בינה''' - הוא היכל קדש קדשים, ואח"כ הם חמשה היכלות שהם '''חסד גבורה תפארת נצח הוד''', ו'''יסוד והמלכות''' הוא {{צ|היכל לבנת הספיר}}. הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטיים וז' רקיעים בכללות. והנה הרקיע העשירי הוא קודש, והוא כתר של מלכות דעשיה. והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא 'גלגל יומי'. ואין בו כוכבים כלל. והוא חכמה של מלכות דעשיה. וזהו סוד {{ממ|תהילים|קד|כד}} {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} - בבינה. ר"ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה, ואח"כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל. והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות, שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י"ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי {{צ|נוצצים הוא}} לשון 'ניצוצות', כי כשהקב"ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו"ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות. ומנורה אחת תלויה לפני הקב"ה, וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות. ואח"כ העודפים על הנרות - מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו - אז הולך מטטרו"ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע"ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' - הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}.{{ש}} וזהו גם כן {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}} שאמרו רז"ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא 'בינה דמלכות דעשיה'. {{ש}} ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים 'כוכבים'. גם ניצוצות הגבורות שנקרא 'מזלות'. וכנודע בדרושי האר"י זלה"ה שיסוד דבינה נקרא {{צ|רקיע}} שבו חמה ולבנה ({{קטן|שהם זעיר ונוקביה}}) וכוכבים ומזלות כנזכר. והם י"ב מזלות '''טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד'''. ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות, ונקראים {{צ|קדש הקדשים}}. {{ש}} והשבעה רקיעים תחתיהם - שם ז' כוכבי לכת '''שצ"ם חנכ"ל''', שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה '''חג"ת נהי"ם''', שבהם ז' כוכבי לכת ({{קטן|שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע}}). {{ש}} והשנים תחתונים נחשבים גם כן לאחד. ובאלו הז' רקיעים הם נשמות {{גמט דגש|ע'}} אומות - {{גמט דגש|י'}} אומות תחת כל כוכב. והי"ב מזלות משפיעים להם. ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו. ותחת גלגל הלבנה - אחרון שבכולם - יש רקיע חלק שאינו משמש כלום, ושם נשמות השדים ורוחין ולילין - איש כפי מצבו. וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא {{צ|תבל}}. ויש להם מדריגות בד' יסודות '''אש רוח מים עפר'''. כי יש מהם מאש ויש מרוח ונקראים {{צ|רוחין}}. ויש במים ובעפר ונקראים {{צ|שדים ומזיקים}}. ועל כל כת יש עליהם ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם, ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם - עד מקום הקדושה שבז' רקיעים; {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח"ו - הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע, וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות, ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים. ומשם - {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. ===מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא=== '''מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא''' דע כי כל חלק וחלק מהארץ נתן לאומה המתייחסת אל החלק ההוא. וזהו שכתוב {{צ|כי לבני לוט נתתי את ער ירושה}} {{ממ|דברים|ב|ט}}. ממש מתייחס לבני לוט הוא ער. וכן לעשו הר שעיר. וכן פירשו רז"ל {{צ|הוא אדום וארצו אדומה}} - מורה שממש יחס הארץ לפי האומה השוכנת בה. והטעם, כי השר השולט על האומה גם כן יש לו יחס להשפיע בחלק הארץ ההיא. וכן הנשמות ההם הם מחלק הקליפה שמתייחסת לאותו עפר החיצוני. בענין שהם שלשה יחסים: יחס האומה, ויחס הארץ, ויחס השר בנשמות ובהשגחה. וזהו סוד {{צ|לשמרך מ'''אשה''' '''זרה''' מנכריה}} - ראשי תיבות '''א''''ומה '''ש''''ר '''ה''''ארץ. שכל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד עבודה '''זרה''' כמו שנבאר לקמן. וכן ענין זה ממש לישראל בארץ ישראל, ונשמתם ותורתם ואלהיהם. כי ארץ ישראל הוא עפר קדוש, והעם היושב בה - עם קדוש, ונשמתם קדושה, ותורתם קדושה, ואלהיהם קדוש - שהוא השר של ישראל. ולא זה בלבד אלא כמו שארץ ישראל אין לה יחוס ברוב מצותיה עם שאר ארצות - כן אין לה יחס התורה עם שאר התורות והחוקים אשר לאומות העולם. ולזה אמר {{צ|ולא תעשו מכל התועבות האלה... כי את כל התועבות.. ולא תקיא אתכם כאשר קאה וגו'}} {{הפניה לפסוקים|ויקרא|יח|כו|כח}}. הנה שהתורה הקדושה וארץ ישראל יש להם יחס יחד, וכן יש לישראל יחס עִם הארץ בלי ספק בשביל יחס נשמתם. והראיה מיחזקאל {{ממ|יחזקאל|מז}} שחלק ארץ ישראל לי"ב שבטים ויחס כל שבט ושבט בגבול אחד. ולפי יחס השבט כן משכנו במה שהוא נגדיי לגבול אשר שם אצילות נשמת אותו השבט כדי שיהיה שופע עליו. {{ש}} וכן המצות הנעשות בארץ עולות ומקשטות כל גבול וגבול בסוד נשמת כל שבט ושבט, בענין ששלמות הנשמות בחלקם בארץ ושלמות הארץ בחלק הנשמות המגיע אליה נגדייות אל מציאותה{{הערה|אולי יש להגיה "אל מצוותיה" וצע"ע - ויקיעורך}}. והענין כי גם נקודת ציון אשר היא נקודה שממנה הושתת העולם כנודע - היא מתייחסת אל השכינה בסוד י"ב גבוליה המתפשטים מהנקודה האמצעית. והיינו סוד {{צ|מדות הארץ}} הנזכרים בפסוקי יחזקאל, והמקדש בתוכו. וישראל חוסים תחת שולי כנפיה הנפרשות מלא רוחב הארץ. וכן גם כן כמו שהשכינה אינה בשלימות בעוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות על מכונו - כן גם כן השכינה אינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת, וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתי הנגדיי אל גבולו. כנודע כי עשר ארצות הבטיח האל יתברך לאברהם לתת לזרעו כנגד מדת המלכות המקננת בעשיה שהיא כלולה מעשר. ובימי משה לא הבטיחם על ידו אלא על שבעה ארצות של שבע עממין בלבד, שהם כנגד שבעה ספירות התחתונות. אמנם ארץ {{צ|קני וקניזי וקדמוני}} שהם כנגד שלשה ספירות העליונות - לא הבטיחם, לפי שבזמן הזה אינם פועלים אלא התחתונים. אבל אחר הגאולה האחרונה שיפעלו השלשה עליונות - אז יותן להם כל העשר. והנה נודע כי השבעה עממין הם רמוזים בזעיר ונוקביה דקליפות נוגה. כי זעיר הוא ששה קצוות ונוקביה היא שביעית להם. ולכן נראה לפי עניות דעתי כי הראשי תיבות של ז' עממין שהם '''כ'''נעני '''ח'''תי '''א'''מורי '''פ'''רזי '''ח'''וי '''י'''בוסי '''ג'''רגשי{{הערה|{{גמט דגש|כחאפחיג}}}} - גימטריא {{גמט דגש|סמאל}}, שהוא זעיר דקליפת נגה. ו{{גמט דגש|ארץ כנען}} גימטריה {{גמט דגש|לילית}}, מפני שהיא מקבלת מכל הששה קצוות דדכורא.{{ש}} וגם {{גמט דגש|כנעני חתי אמורי פרזי חוי יבוסי גרגשי}} עם כללות עשר עממין - גימטריא '''ארץ כנען''' באותיות '''נ"ץ'''(?) דמנצפ"ך{{הערה|לא הבנתי את התחשיב, וצע"ע - ויקיעורך}}, להורות שהיא המלכות דקליפה והיא כללות מן העשר ספירות דקליפות נוגה. אבל המלכות דקדושה נקראת {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} כמו שאמר הפסוק {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני}} {{ממ|שמות|יג|ה}}. <big>(</big> ושמעתי מהחכם השלם '''מוהר"ר זכות נר"ו''' ש{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} גימטריה {{גמט דגש|מלכות}} דקדושה מפני שנתחבר עמה שם {{גמט דגש|י"ה}} בסוד {{צ|אמרתי לא אראה יה [יה]{{הערה|כאן הוספתי את המילה כפי הפסוק אצלנו, ובדפוס לא הופיע - ויקיעורך}} בארץ החיים}} {{ממ|ישעיהו|לח|יא}}. וכן '''י"ה''' במילוי כזה {{גמט דגש|יו"ד וי"ו דל"ת ה"ה ה"ה}} עולה {{גמט דגש|מלכות}} ו{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} - שכל כחה היא משם '''י"ה''' בסוד {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. ולכן '''אויר''' שלה מחכים דאיתגלי בה '''אור י''''. והנה {{גמט דגש|י', יו"ד, יו"ד ו"ו דל"ת}} - הרי {{גמט דגש|מלכות}}. וסוד הוא מ"ש בספר הזהר {{צ|אבא יסד ברתא}}. ואז איהי {{צ|ארץ ישראל}} - ישראל סבא. וכוללת עשר דרגין לקבל י' עממין דאינון {{גמט דגש|כח"ב גג"ת נהי"ם}} העולים {{גמט דגש|ישראל}} - דמתמן אתקדישת בעשר קדושות. והיודע מדרגת חם בן נח - שעליה נאמר {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}} - ישמח ויבין כי נהפך ל{{גמט דגש|הוד}} והדר. פי' כי בהגלו' קרני ה{{גמט דגש|הוד}} דאיהו {{גמט דגש|י"ה}} על ארץ כנען שהיתה {{גמט דגש|דוה}} בנדתה - אז נתקדשה. וזהו סוד {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם '''אודה י"ה'''}}. ולכן דוד שהוא בסוד {{צ|איהי בהוד}} - חבר {{גמט דגש|ק"נ}} הודאות - {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|י"ה}}. ובו חתם ספרו. ועל כל הנזכר בכאן דוק ולא תשכח שנקרא ארץ ישראל בשם {{צ|ארץ הכנעני}} רק בעת גאולת מצרים דאז איתמר {{צ|עזי וזמרת '''י"ה'''}}. {{ש}} עכ"ל. ודברי פי חכם חן <big>)</big> ולכן גם כן כל הששה עממין אחרים כולם נקראים {{צ|ארץ כנען}} על שמה. וגם כמו שאמר האר"י זלה"ה בסוד {{צ|פתורה...'''על''' הנהר}} - שהנקבה היא על הזכר. וזהו {{צ|יותרת '''על''' הכבד}} כנזכר בזוהר פרשת פנחס דף רל"א ע"ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. וזהו דווקא בארץ בני עמין שהם בקליפות. אבל בקדושה כתיב {{צ|והארץ הדום רגלי}}, וגם {{צ|והיה יהוה למלך על כל הארץ}}. ולכן בקדושה נקרא '''ארץ ישראל''' שהיא טפלה לזכר. ואז נקרא {{צ|ארעא רעוא}} - כי '''כנען''' ראשי תיבות {{צ|'''כ'''י '''נ'''רצה '''ע'''ונה}} עם נו"ן של {{צ|עו'''נ'''ה}} {{ממ|ישעיהו|מ|ב}}. כי מה שהיה '''כנען''' נעשה 'ארעא דרעוא' בסוד {{צ|עונות כזכיות}}. וזהו סוד {{צ|שאו זמרה ותנו {{גמט דגש|תף}}}}. כי על ידי הזמר הוא {{צ|זמיר עריצים}}. וזהו {{צ|ותנו '''תף'''}} - שמכניע ה{{גמט דגש|לילי"ת}} שגימטריא {{גמט דגש|ת"ף}}. ואז {{צ|כנור נעים עם נבל}} - ר"ל מה שהיה {{גמט דגש|ארץ כנען}} ביד {{גמט דגש|ת"ף}} ו{{גמט דגש|מחול}} שהם שתים נשים זונות {{גמט דגש|לילית}} ו{{גמט דגש|מחלת}} - עתה נהפך ל'''נבל וכנור''' שהוא ביד הקדושה תחת '''הוי"ה'''. {{ש}} כי שם '''י"ה''' רומז ל'''נבל''' - שהוא '''נ'''' שערי בינה, '''ל"ב''' נתיבות חכמה. ושם '''ו"ה''' רומז ל'''כנור''' שהוא '''כ"ו נ"ר''' - זעיר ונוקביה. וזה רמז כי ראשי תיבות {{צ|'''כ'''נור '''נ'''עים '''ע'''ם '''נ'''בל}} הוא '''כנען''', להורות שנכנע {{גמט דגש|ארץ כנען}} תחת '''הנבל והכנור''' שהם חכמה ובינה תפארת ומלכות. וזה נעשה בזכות האבות כמ"ש {{צ|וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען}} {{ממ|שמות|ו|ד}}. וזהו רמז {{גמט דגש|כנור נעים עם נבל}} גימטריה {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. שבזכותם יצא ארץ כנען מתוך החיצונים ונכנס תחת הקדושה, תחת שם '''הוי"ה'''. וזהו שאמר {{ממ|תהלים|מח|ב}} {{צ|גדול יהוה ומהולל מאד}} - אימתי הוא גדול מאד? כשהוא {{צ|בעיר אלהינו הר קדשו}}. וזהו {{צ|ויהוה בהיכל קדשו}} {{ממ|חבקוק|ב|כ}} - ששם '''הויה''' אינו שלם אלא {{צ|בהיכלו}} - שהיא ארץ הקדושה בסוד {{צ|'''י'''שמחו '''ה'''שמים '''ו'''תגל '''ה'''ארץ}} - שמה(?) הוא שער השמים, ומתחבר '''י"ה''' עם '''ו"ה''' ביחד. והנה כתב האר"י זלה"ה כי ארץ ישראל היו בה {{גמט דגש|י'}} עממין כנגד {{גמט דגש|י'}} מדות שבה. וישראל כבשו חלק השביעי לבד. כי כנגד עשר שבה בקדושה יש גם כן עשר בטומאה. והשבעה שהם תחתונים - יכלו ישראל לכבוש. אבל הקליפות שכנגד ג' עליונות שלה - לא יוכלו, שהם קליפות דקות גדולות יותר. * והם '''הקני''' - והוא מה שכנגד הבינה שבה. וכן עולה {{גמט דגש|קנ"י}} - {{גמט דגש|קס"א}}{{הערה|שהוא מילוי אהי"ה ביודין - ויקיעורך}}. * ו{{גמט דגש|קניזי}} הוא מה שכנגד החכמה שבה. ונקרא '''זקן''' - זה שקנה חכמה. ובקליפה נקרא '''קניזי'''. * '''{{גמט|הקדמוני}}''' הוא כנגד הכתר ונקרא {{צ|ארץ כנען}} משום שכנען היה מה(?) שכנגד מלכות שבה שהיא הכוללת בה כל העליונות. ולפי שרחל היא {{גמט דגש|חו"ה}} שהיא מילוי שם מ"ה{{הערה|{{גמט דגש|ו"ד, א', א"ו, א'}}}}, ו{{גמט דגש|י'}} מדות שבה עם י' פעמים י"ט. וכן עולה {{גמט דגש|כנען}} - י' פעמים י"ט. וזהו {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימין}}. ומה שכנגדה הוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימים}}. ונלע"ד שאחר כך שאמר משה {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל {{גמט דגש|ארץ הכנעני}}}} שגימטריא {{גמט דגש|מלכות}} - אז {{צ|'''י"ה''' בארץ החיים}}. וזהו שאמר {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה '''יה'''}} - שהוא השפע דחכמה ובינה במלכות. שהוא עשר מילוי ע"ב - שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ"ו}}, ועשר מילוי ס"ג שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|ל"ז}} ({{קטן|בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע ויביאה אל האדם}}, ואז היא ראוי לחבור עם זעיר אנפין הנקרא 'ישראל'}}). ואזי היא נקרא {{גמט דגש|ארץ ישראל}} שגימטריה {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ"ו ל"ז}} עם השני כוללים. וגם נודע כי שם '''י"ה''' יש לו ג' מילויים שהם יו"דין אל"פין והה"ין. {{ש}} והנה {{מכפלת גימטריה|יו"ד|פעמים|ה"י}} עולה {{גמט דגש|ש'}}. וגם {{מכפלת גימטריה|יו"ד|פעמים|ה"ה}} עולה {{גמט דגש|ר'}}. ועוד {{מכפלת גימטריה|יו"ד|פעמים|ה"א}} עולה {{גמט דגש|ק"ך}}. והכל עולה כמנין {{גמט דגש|כתר}}.{{ש}} ועוד שלשה מילויים {{גמט דגש|יו"ד ה"י, יו"ד ה"ה, יו"ד ה"א}} - גימטריא {{גמט דגש|יאהדונה"י}}. סך הכל במספר {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} - להורות בעת שהיא מקבלת מחכמה ובינה הנקראים '''י"ה''' כנזכר (וגם הם נקראים 'קדש קדשים') - אזי היא גם כן נקרא {{צ|ארץ הקדושה}} על שם ששוכנים בה קדש קדשים. וזה סוד שאמר יעקב (<small>שהוא זעיר אנפין</small>) ללבן (<small>שהוא לובן העליון כנזכר בדרוש אדם קדמון</small>) {{צ|הבה לי אשתי}} - רוצה לומר כי מלת {{צ|הבה}} הוא לשון הזמנה והכנה וחבור. והכוונה הוא שזעיר מבקש ממאציל עליון עתה בזמן חורבנה שיעשה תיקון לנוקביה כדי שעל ידה שנקרא {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} שגימטריא {{גמט דגש|אשתי}} שהוא במספר '''י"ה''' כנזכר לעיל. ואז יזכה גם הוא לשם '''י"ה'''. וזהו שאמר {{צ|ואבואה '''אליה'''}}. והוא אותיות {{צ|'''אל יה'''}}. הכוונה הוא שבזמן הגאולה שתבנה ארץ הקדושה ויבנה בית המקדש במהרה בימינו שהוא תיקון מלכות דאצילות - אזי גם הזעיר יהיה לו מוחין הנקראים '''י"ה''' בשלימות, ולא יסתלקו ממנו עוד לעולם. ואז ישתמשו שניהם בכתר אחד בסוד {{צ|והיה אור הלבנה כאור החמה}}. ויעלו ***{{הערה|לא ברור. ואולי זו"ן והכוונה זעיר ונוקביה. צע"ע - ויקיעורך}} במקום חכמה ובינה בסוד '''י"ה''', ואז שם '''הויה''' יקרא '''יהיה''', דזהו {{צ|ביום ההוא '''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}. וגם נקרא '''ארץ ישראל'''. והוא כמ"ש בתיקונים דעולם היצירה שלטא בארעא דישראל. והכוונה הוא כי ביצירה תמן מקנן הזעיר דאצילות הנקרא 'ישראל'. והיסוד ומלכות שלו - הם נקראים {{צ|היכל לבנת הספיר}} - שהם תמיד פתוחים להשפיע בארץ ישראל. וכמו ש{{גמט דגש|לבנת}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|הספיר}} הוא זכר -- כן {{גמט דגש|ארץ}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|ישראל}} הוא זכר. וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארץ ישראל}} גימטריא {{גמט דגש|לבנת ספיר}} - כי הם מכוונים זה כנגד זה. וגם נקרא '''ארץ ישראל''' על שם שתמיד עיני ה' אלהיך דורש אותה. והחיבור היה תמיד. ולכן י' פעמים ס"ה א האלהים{{הערה|לא ברור. ולא הבנתי את הכוונה - ויקיעורך}} גימטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}, שתמיד היתה הנוקבא עם הדכורא כנודע. כי הז' תחתונות כלולים בג' ראשונות. '''כלל העולה''' מכל הנזכר לעיל כי השלשה ראשונות (שהם '''קני קנזי קדמוני''' כנזכר) - לא ירשו ישראל עד לעתיד. וזהו רמז כי {{גמט דגש|קני קנזי קדמוני}}{{הערה|לא ברור. ואולי כוונתו עם ג' כוללים של המילים ועוד כולל של שלשתם ביחד מגיע אל 541 - ויקיעורך}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}}. ולכן היה נקרא 'ארץ ישראל' על שם העתיד שירשו גם כן השלשה ראשונות. והנה עתה רמז בתיבת '''ישראל''' - '''לא ירש'''; שלא יירשו עדיין. אבל לעתיד יהיה '''לי ראש''' - רוצה לומר שהשלשה ראשונות יכנסו גם כן בקדושה.{{ש}} וזהו הראשי תיבות שלהם '''קק"ק''' - להורות על השלשה קדושות שרומזים בכתר חכמה ובינה דקדושה, שיהיו מקודשים גם כן כמוהם. ומאחר שהבטיח הקב"ה את אברהם שיתן לנו עשר עממין - לכן בשעת עקידת יצחק אמר לו {{צ|לך לך אל ארץ המוריה}} - לרמוז לו כי הג' ראשונות עם כללות כל עשרה עממין גימטריא {{גמט דגש|ארץ המריה}}{{הערה|כנ"ל אולי, שמוסיף ג' כוללים של ג' מילים ועוד כולל של שלשתם, וצע"ע - ויקיעורך}}. והוא אותיות '''הרם יה''' - רוצה לומר שלא ירשו כי אם ז' תחתונות בלבד, אבל הג' ראשונות הנקראים '''י"ה''' - '''הרם''' אותם לעתיד בזמן הגאולה. והטעם שלא יוכלו לרשת גם כן הג' ראשונוות - זה היה תלוי במשה רבנו ע"ה שלא זכה ל'''יחידה''' שהיא בחינת כתר דאצילות שכולל בו ג' ראשונות - {{גמט דגש|חכמה בינה ודעת}} שגימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ולא זכה כי אם לבחינת {{גמט דגש|חיה}} שהיא חכמה דאצילות (כנודע בספר הגלגולים). ואם היה זוכה גם כן לבחינת יחידה - היה לו כח בידו להכניס הג' ראשונות גם כן ולברר מהם כל הקדושה. וכשיבא משיח בע"ה יזכה הוא לבחינת יחידה, ולכן אז יהיה לו כח להנחיל לישראל הג' ראשונות גם כן. והנה צפה הקב"ה שישראל יעשו את העגל, ולכן לא הבטיח למשה אלא ז' עממין. וזה המעשה גרם למשה רבנו ע"ה גם כן שלא יזכה ליחידה. {{ש}} וז"ש במדרש ילקוט פרשת לך לך זה לשונו:{{ש}} רבנן אמרי אדום ומואב {{להשלים}} ----------- ly440pyo1e6np22k4uyhczorrz90a7i 3079579 3079474 2026-08-28T11:07:37Z Roxette5 5159 עמוד 33 3079579 wikitext text/x-wiki __TOC__ ===מעלות וסגולות ארץ ישראל=== שמעו דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד אמנה. ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר ואודיע קושט אמרי אמת מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא, כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר"ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר"י דבי עלאי''' זלה"ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה"ה. {{ש}} עלימו תטוף מלתי. ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע"ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם' דברי האר"י זלה"ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. הלא כה דברו על מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר"ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז"ל: {{ש}} {{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו"ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו"ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. פירש גם האר"י זלה"ה כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ"א ע"א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח"כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ"י שאמר בפרשת ויקהל דף ר"א ע"ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ"ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז"ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל. '''והרב חיים ויטאל ז"ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}} דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו"ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע"א}} פתחים לקבל ע"א סנהדרין. וכל הני פתחים ע"א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח"ו. ויש סביב ע"א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז"ל על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב"ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. <big>(</big>ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו"ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו"ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} - ר"ת '''צבי'''. ר"ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא 'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו"ן מגדו"ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי"ק}}. וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.<big>)</big> ומ{{גמט דגש|ע"א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח"ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע"י אותו הריח העולה משם כנזכר. אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח"כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים. ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}} לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. וא"ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה? התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב"ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר. וכוונת פרוכתא דא נלע"ד חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין על ידי לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ"א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם. וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה - ולא מצד הטומאה, רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}} '''והרב המקובל האלהי מוהר"ר משה קורדוירו זל"ה''' כתב זה לשונו: {{ש}} {{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ יקראו פתח אחד. ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש, כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה - ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים {{גמט דגש|ע'}} אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל ה{{גמט דגש|ע'}} יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל"א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז"ל), מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. וכל {{גמט דגש|ע'}} ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד {{צ|הנוגה}} כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות, ושוכן בארץ ישראל בסוד {{צ|סתר המדרגה}} הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה. והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה - היו האומות שולטות בארץ, נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל, וישראל נמסרין תחת ידם, כגון סנחריב וכיוצא. עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח"ו, עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע"ג דדחה לון לבר - עכ"ד משכנם שם אינו קבוע - דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, ולא הרגיעה שם לילי"ת. וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם. ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל - עכ"ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן דמסיק לבד{{הערה|יתכן שיש להגיה כאן "דמפיק לבר", וכפי שנזכר לעיל בענין עבד שברח וכולי, וצע"ע - ויקיעורך}}. וקב"ה עבד דלא תשלוט. שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם. אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון. ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונם - לא היה צריך דבר, שהיה ראוי שע"י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל. מה עשה הקב"ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}}, והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש. והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה. אמנם בהיות ישראל על מכונם - אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל, ויושבי חוץ לארץ הם שואבים דרך ד' קליפות. והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים, ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם, אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת. ועדיפא מחוץ לארץ שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות, אלא כבוד השם המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא - יאספהו. לזה בזמן רשב"י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא, ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח"ו. אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל. ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים - מאי איכא למימר? שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי"ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}!? {{ש}} וי"ל שזו שליטת ש‎‎ָׂרָם שנתן לו הקב"ה בזכות המילה כנזכר בזהר. אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם, ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ"ש במה שלמעלה ממנו. ואותה העבודה שהם עושים - מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר. ודע כי תחלת המציאות אחר התגברות החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו הדורות הראשונים דור אחר דור - נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה, ועמדה שכינה בעליונים זולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת של ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע"ה {{ממ|שמות|ג|ב}} נראה {{צ|מתוך הסנה}} (דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות) - {{צ|'''לַבת אש'''}} - שהיא 'בת עין' הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. * האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יהוה סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם. וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם. * שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און, כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ מתקדש. ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}}. כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות, ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם, והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה. וז"ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}} שהוא היסוד וייחוד. וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח"ש שר"פ ועקר"ב וצמאו"ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם. כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו. וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך פגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל. וזהו גלות השכינה החלטי - לא צער שתצטער היא מכאב הבן - אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה. וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה. ופירשו {{צ|יחרב}} בבית ראשון - כי {{צ|יחרב}} הוא כמו {{צ|חרבו המים}}, שאינו יבשות אלא נגיבות, אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת. {{צ|ויבש}} - בבית שני, כי {{צ|יבש}} היינו שנתייבש מכל וכל, שנסתם שער השפע מכל וכל. וז"ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר"ת '''הצב"י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא ל{{גמט דגש|ע'}} שרים, בני שפחה בישא. והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק"ב}}. חִדֵש שעל ידי הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה '''ק"ב''' ישן ו'''ק"ב''' חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד"קדושה ו"ברכה - הוא יורד לעלמא דחרוב, סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה (כנודע בדרושי האר"י זלה"ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל). ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ"ל מנרת) זהב טהור וגו'. וא"ת - כיון שנסתם שער השפע - אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}} וי"ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא - ועכ"ז יש לו שכר טוב. ועל זה נאמר {{צ|שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה - עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות. ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך. לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא! <big>(</big>זהו סוד שאמרו ז"ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק"מ ע"א וזה לשונו: {{ש}} {{צ|א"ר יוחנן "טוב פת חרבה" {{ממ|משלי|יז|א}} - זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה"ב. "מבית מלא זבחי ריב" - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות}}. הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא, כמה דאת אמר {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}}. אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש - מכל השפע היורד בחוץ לארץ בתוך אויר הטמא. וז"ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה"ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז"ל. וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי יָרֵח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב"י''' למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה.<big>)</big> ועל דרך הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול. כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות. מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד - לזה היה לה שפעה בכל יום כנודע. אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}} - 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע עתה בזמן הגלות, ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה. כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק ,וספיחו ספחים שהוא השיחים הוא יותר מעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט. ולכן עיקר כוונת הרשב"י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת"ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו{{הערה|נלע"ד שיש להוסיף כאן מלת "כן". "וכמו כן וכולי". וצע"ע - ויקיעורך}} כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב"ה ושכינתיה ע"י היסוד שהוא סוד {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. וגם על ידי החיבור הזה הוא ביטול הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא {{צ|חיוון בישין ודובין דאכלין ענא}} שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}}. ועסק התורה יקרא {{צ|הקלע והחרב והרומח}}, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ"ש בס' התיקונים דף ע"ג ע"ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}: : מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{ממ|ישעיה|מ|ו}} {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}}. והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא - כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}} {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. : ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת '''ב'''' יבישא.{{ש}} ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך: ===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל=== ועתה נבאר יניקת {{גמט דגש|ע'}} שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. דע כי הנה '''לילי"ת''' נקראת 'אימא דערב רב'. וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי"ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא"ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם {{גמט דגש|ע'}} ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי"ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה, וצדה מבפנים היא טהורה. כקליפת האילן - שצדו מבחוץ הוא פגום, וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. * ושיעורו מלמעלה {{גמט דגש|ת"ק}} אמה על {{גמט דגש|ת"ק}} אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. * ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה"ק ירושלם ת"ו. * ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, כשיעור כל ארץ ישראל, וכל ארץ ישראל תחתיו. וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה - היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש, ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב, והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון - עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב"ה את החלון, ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד. ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר. ומיד נתגרשו משם. ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה, ומגרשת כל זר מתוכה. ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעולות החיצונית הזאת שהוא בעת החורבן - עכ"ז אינה שולטת בארץ ישראל. אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה - עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני. וכל מקום דשן ושמן - נקמט ונתכווץ. וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו. ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה. ואפילו שזורעין בטרשין שבה - כמאן דליתא דמי. והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל - שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר - הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני. רק אם ישליטוהו ברשע ע"י כישוף וע"ז ועבירות - שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם. אבל לא שתשלוט הקליפה. {{ש}} ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} - שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ. לא שגושמו בארץ - שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב"ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש, וחזרו להם ונסתמה הפרצה. וכן פי' הרשב"י בזוהר פ' תרומה ע"ש. ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל. כי ימשיך אור רוחני, אויר ארץ ישראל הטהור. שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ, אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה, ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת 'חכמה'. וענין זה תלוי בקדושת הארץ. והיינו שפירשו בזוהר לך לך{{הערה|מצאתי אולי {{ממ זהר|א|עח|א}} - ויקיעורך}} שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה, ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירד לעומקן, ובארץ ישראל לא השיג. עד שאמר לו הקב"ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כמו שאמרו רז"ל, ושם תשיג שליטת הארץ. וכן השיג בנבואה. אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח"ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא, שנאמר {{ממ|משלי|כב|ג}} {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}. והנה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות. וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר. ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה. שנתן רשות להתפשט - אבל לא כולם, אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא {{צ|נוקבא דתהומא רבא}} כמ"ש, והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם - {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם. ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ - שם הקליפות נאחזות, והן כעין קליפת האגוז. שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש, והקליפה נאחזת מבחוץ - דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו. ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד"ו - דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם. ולזה לצד צפונה הוא פתוח - שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}}. והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם. וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה - היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם, שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}}. ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות, וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם. וכל הנדחה - דרך אותו נקב הוא ידחה. ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. שח"ו כשידחה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות - נוח לו שלא נברא, כי הם שולטות עליו כשכיר יומו. {{ש}} ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}}. {{ש}} ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס {{תיקון גירסה|בל|אל}} יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}}. והיינו גיהנם רוחני. ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה. {{ש}} ועל זה הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} - שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה. ואח"כ סתם הקב"ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה. והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} - כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים. הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים, ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל. והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של {{צ|עשר קדושות}}. ואחר כך סובב עזרות ולשכות. ואחר כך סובב הר הבית. ואחר כך סובב ירושלם. ואח"כ סובב ארץ ישראל. ואח"כ חוץ לארץ שהוא משכן השרים{{כך מובא בדפוס וינציא. ויתכן כי יש ספרים אחרים שגורסים "משכן ע' שרים"}}. ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל, ובירושלם מדרגו' קדושה יותר, והר הבית יותר כמשרז"ל {{צ|עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל}}. והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל. ואפילו עתה בגלות - מכל מקום {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וזה יובן ממה שמביא הזוהר בפרשת שמות {{ממ זהר|ב|יד|א}}, וזה לשונו: {{ש}} {{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או כעופר האיילים. בזמן שהוא בורח - הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו, ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמר ישראל: רבש"ע! אם אנו גורמים שתסתלק מביננו - יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח. עכ"ל. והנה עתה בגלות אעפ"י שנסתלק הקב"ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה - מ"מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עיר הקדש כדי להשפיע בה תמיד. וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה..}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וצריך להבין למה אמר דווקא {{צ|עיני}}? הוה ליה למימר "יהוה אלהיך" בלבד? ולמה מדייק דווקא {{צ|עיני}} ולא תואר אחר?{{ש}} הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה. ולא בעצם קדושתה - כי היא מסתלקת תמיד למעלה, אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים. ולכן נקרא {{צ|ארץ הצבי}} שהיא דומה לצבי. ועתה ישפוט המעיין בשכלו - כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה - מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות - {{צ|תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח"ו כדפירש בזוהר. עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} - בעמקי הקליפות. וכמה יצא לבם באומרם "''איה תעלנה תפלותינו? איה יתקשר הבל פה תורתינו?''". עד שנתבשרו ואמר {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}}. ממש פתח הקב"ה פתחי הרקיעים ואמר "''דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו"ל! ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם. ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על ארץ ישראל''". ואז בטחו ישראל בהקב"ה והתנחמו מאבלותם. האמנם דרך רדתה היא - כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ - כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל. אמנם דרך פריצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. וא"ת אם כן נתבלבלו כל המעלות ח"ו!? {{ש}} אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנזכר לעיל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל. כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות. כאמרו {{צ|למענכם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}}. ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו - שכינה עמו, כמ"ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגומר}} {{ממ|דברים|ל|ד}} - משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד. אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה -- כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר! באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום, אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום. תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל תוך אותו השר שבחוץ לארץ ואל אותו הגבול. ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם. והיינו {{צ|נפתחו השמים}} - שהיו נגדיים לגולה. {{צ|ואראה מראות אלהים}} - היא השכינה שירדה שם, והיינו דרך ירידתה. וא"ת אם כן לפי דברי אלה - ארץ ישראל וחוץ לארץ בימי הגולה הם שוים!? ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח"ו!? כבר פירשו רז"ל ואמרו {{ממ|כתובות|קיא|א}} {{צ|אינו דומה קולטתו בחיק אמו וגו'}}! ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל.{{ש}} הענין הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי, אלא כדפרישית בסוד 'פתח היכל לבנת הספיר' קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש. ובקדשי קדשים שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר"ת {{צ|'''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון}} - הוא '''צב"י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג"כ{{הערה|היה נראה להגיה י"ס דהיינו עשר ספירות - ויקיעורך}} מדריגות הקדושה בלי לבוש. ובארץ ישראל בלי לבוש. ואז ממש שוכנים באויר הטהור. אמנם בחוץ לארץ ח"ו שתרד כך השכינה - שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}} - אם כן היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח"ו להיות בניה עזובים שם באויר הטמא?! אי אפשר! אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל. והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ עם ישראל לשמרם. והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} - לא עצמותה ממש, אלא ניצוץ אורה. לפיכך {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}} - מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ מתלבש בשר, כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל. שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה, והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל. ואין בארץ ישראל 'רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת', אלא גבוליה {{צ|נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל}}. לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים. וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ - סובב ענן גדול ואש מתלקחת. וחוצה להם רוח סערה. שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל. וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} - ר"ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל, דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל. ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: והנה המת בארץ ישראל - קולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה. ואם רעה תתגרש. ואם טובה תתקבל. והרשעים צריכים להנער ממנה. אמנם בחוץ לארץ הוא להפך - כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ, והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל (שהם ג' קליפות) ויכנסו בתוכם. וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב שנאמר {{צ|והנה רוח...רעש...אש}} - ג' קליפות. ואח"כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח, מפני שהיה בחו"ל. וכן יחזקאל. אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד את הקול. והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}} את הקליפות, שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש - {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר"ת '''צב"י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב"ה'. וזהו שכתוב {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. ואין יחוד כלל. כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות - כל הספירות הם בלתי שלימות. כי אין אור הא"ס מתגלה בהם בתוספת האור יותר על כדי חיותם. כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה (שהם הכסא שלו) בייחודם. והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות. ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה, ואין בה אור כלל על ידי היחוד. אמנם נמשך אליה על ידי תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפירש בזוהר בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}}. וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל, שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות. שאפילו שחרב מקדשנו - לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר, ואח"כ תכף נסעה. ואלו הגוים יושבי הארץ - אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה, אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי. כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות. ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה. והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה. כי ביום יסתם נוקבא דתהומא רבא, ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - ואז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו. והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}}, ויתפשטו החיצונים בעולם. וכל העולם טועמים טעם מיתה, והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה, אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח"ו. והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות - הנה הקליפה הנקראת {{צ|אש מתלקחת}} יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים, והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם. והם מחלקים העולם לע' חלקים, ע' גבולי האומות, כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל באמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}}. והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה, והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג"כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה. והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה ({{קטן|שהיא שורש לשריהם כנודע}}) נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש ברשות לבד נפש הבהמית מזיווג סמא"ל ובת זוגו שרי הקליפות. ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים, ונותנים ומשפיעים להם, והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה', דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל. ומהם פריצי ישראל. והכל מצדינו. שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היתה החיצוניות נכנסת שם. ונחזור למה שפירשנו ש{{גמט דגש|ע'}} שרים הם סביבות ירושלם. {{ש}} ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. {{ש}} והענין כי הנה הרקיעים שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה, ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בגן עדן הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא 'העור' כנודע. ועל גבי העור הם הקליפין. וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים. וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי האר"י זלה"ה. וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} - כי מלכות דעשיה הנקרא {{צ|ירושלם}} - סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר. וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעות הקרקע הוא גן עדן הארץ, והוא חומר זך מאד וקדוש. וסביבותיו הוא הארץ הזאת - חומרית מאד, ששם שליטת הקליפות. ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם, והוא תכלית הבירור והעכירות. כי כמו שגן עדן הארץ הוא תכלית הגסות והעביות של העולמות וההיכלות העליונים דקדושה -- כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות. ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים, והרשעים גוברים בו, בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת. והנה צריך לדקדק - היאך הם עשרה רקיעים - והלא רז"ל לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}} והענין זה הוא כמו שבעה היכלות - שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד, והשנים אחרונות גם כן נחשבות כאחד. דהיינו '''כתר חכמה בינה''' - הוא היכל קדש קדשים, ואח"כ הם חמשה היכלות שהם '''חסד גבורה תפארת נצח הוד''', ו'''יסוד והמלכות''' הוא {{צ|היכל לבנת הספיר}}. הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטיים וז' רקיעים בכללות. והנה הרקיע העשירי הוא קודש, והוא כתר של מלכות דעשיה. והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא 'גלגל יומי'. ואין בו כוכבים כלל. והוא חכמה של מלכות דעשיה. וזהו סוד {{ממ|תהילים|קד|כד}} {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} - בבינה. ר"ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה, ואח"כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל. והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות, שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י"ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי {{צ|נוצצים הוא}} לשון 'ניצוצות', כי כשהקב"ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו"ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות. ומנורה אחת תלויה לפני הקב"ה, וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות. ואח"כ העודפים על הנרות - מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו - אז הולך מטטרו"ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע"ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' - הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}.{{ש}} וזהו גם כן {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}} שאמרו רז"ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא 'בינה דמלכות דעשיה'. {{ש}} ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים 'כוכבים'. גם ניצוצות הגבורות שנקרא 'מזלות'. וכנודע בדרושי האר"י זלה"ה שיסוד דבינה נקרא {{צ|רקיע}} שבו חמה ולבנה ({{קטן|שהם זעיר ונוקביה}}) וכוכבים ומזלות כנזכר. והם י"ב מזלות '''טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד'''. ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות, ונקראים {{צ|קדש הקדשים}}. {{ש}} והשבעה רקיעים תחתיהם - שם ז' כוכבי לכת '''שצ"ם חנכ"ל''', שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה '''חג"ת נהי"ם''', שבהם ז' כוכבי לכת ({{קטן|שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע}}). {{ש}} והשנים תחתונים נחשבים גם כן לאחד. ובאלו הז' רקיעים הם נשמות {{גמט דגש|ע'}} אומות - {{גמט דגש|י'}} אומות תחת כל כוכב. והי"ב מזלות משפיעים להם. ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו. ותחת גלגל הלבנה - אחרון שבכולם - יש רקיע חלק שאינו משמש כלום, ושם נשמות השדים ורוחין ולילין - איש כפי מצבו. וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא {{צ|תבל}}. ויש להם מדריגות בד' יסודות '''אש רוח מים עפר'''. כי יש מהם מאש ויש מרוח ונקראים {{צ|רוחין}}. ויש במים ובעפר ונקראים {{צ|שדים ומזיקים}}. ועל כל כת יש עליהם ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם, ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם - עד מקום הקדושה שבז' רקיעים; {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח"ו - הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע, וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות, ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים. ומשם - {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. ===מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא=== '''מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא''' דע כי כל חלק וחלק מהארץ נתן לאומה המתייחסת אל החלק ההוא. וזהו שכתוב {{צ|כי לבני לוט נתתי את ער ירושה}} {{ממ|דברים|ב|ט}}. ממש מתייחס לבני לוט הוא ער. וכן לעשו הר שעיר. וכן פירשו רז"ל {{צ|הוא אדום וארצו אדומה}} - מורה שממש יחס הארץ לפי האומה השוכנת בה. והטעם, כי השר השולט על האומה גם כן יש לו יחס להשפיע בחלק הארץ ההיא. וכן הנשמות ההם הם מחלק הקליפה שמתייחסת לאותו עפר החיצוני. בענין שהם שלשה יחסים: יחס האומה, ויחס הארץ, ויחס השר בנשמות ובהשגחה. וזהו סוד {{צ|לשמרך מ'''אשה''' '''זרה''' מנכריה}} - ראשי תיבות '''א''''ומה '''ש''''ר '''ה''''ארץ. שכל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד עבודה '''זרה''' כמו שנבאר לקמן. וכן ענין זה ממש לישראל בארץ ישראל, ונשמתם ותורתם ואלהיהם. כי ארץ ישראל הוא עפר קדוש, והעם היושב בה - עם קדוש, ונשמתם קדושה, ותורתם קדושה, ואלהיהם קדוש - שהוא השר של ישראל. ולא זה בלבד אלא כמו שארץ ישראל אין לה יחוס ברוב מצותיה עם שאר ארצות - כן אין לה יחס התורה עם שאר התורות והחוקים אשר לאומות העולם. ולזה אמר {{צ|ולא תעשו מכל התועבות האלה... כי את כל התועבות.. ולא תקיא אתכם כאשר קאה וגו'}} {{הפניה לפסוקים|ויקרא|יח|כו|כח}}. הנה שהתורה הקדושה וארץ ישראל יש להם יחס יחד, וכן יש לישראל יחס עִם הארץ בלי ספק בשביל יחס נשמתם. והראיה מיחזקאל {{ממ|יחזקאל|מז}} שחלק ארץ ישראל לי"ב שבטים ויחס כל שבט ושבט בגבול אחד. ולפי יחס השבט כן משכנו במה שהוא נגדיי לגבול אשר שם אצילות נשמת אותו השבט כדי שיהיה שופע עליו. {{ש}} וכן המצות הנעשות בארץ עולות ומקשטות כל גבול וגבול בסוד נשמת כל שבט ושבט, בענין ששלמות הנשמות בחלקם בארץ ושלמות הארץ בחלק הנשמות המגיע אליה נגדייות אל מציאותה{{הערה|אולי יש להגיה "אל מצוותיה" וצע"ע - ויקיעורך}}. והענין כי גם נקודת ציון אשר היא נקודה שממנה הושתת העולם כנודע - היא מתייחסת אל השכינה בסוד י"ב גבוליה המתפשטים מהנקודה האמצעית. והיינו סוד {{צ|מדות הארץ}} הנזכרים בפסוקי יחזקאל, והמקדש בתוכו. וישראל חוסים תחת שולי כנפיה הנפרשות מלא רוחב הארץ. וכן גם כן כמו שהשכינה אינה בשלימות בעוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות על מכונו - כן גם כן השכינה אינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת, וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתי הנגדיי אל גבולו. כנודע כי עשר ארצות הבטיח האל יתברך לאברהם לתת לזרעו כנגד מדת המלכות המקננת בעשיה שהיא כלולה מעשר. ובימי משה לא הבטיחם על ידו אלא על שבעה ארצות של שבע עממין בלבד, שהם כנגד שבעה ספירות התחתונות. אמנם ארץ {{צ|קני וקניזי וקדמוני}} שהם כנגד שלשה ספירות העליונות - לא הבטיחם, לפי שבזמן הזה אינם פועלים אלא התחתונים. אבל אחר הגאולה האחרונה שיפעלו השלשה עליונות - אז יותן להם כל העשר. והנה נודע כי השבעה עממין הם רמוזים בזעיר ונוקביה דקליפות נוגה. כי זעיר הוא ששה קצוות ונוקביה היא שביעית להם. ולכן נראה לפי עניות דעתי כי הראשי תיבות של ז' עממין שהם '''כ'''נעני '''ח'''תי '''א'''מורי '''פ'''רזי '''ח'''וי '''י'''בוסי '''ג'''רגשי{{הערה|{{גמט דגש|כחאפחיג}}}} - גימטריא {{גמט דגש|סמאל}}, שהוא זעיר דקליפת נגה. ו{{גמט דגש|ארץ כנען}} גימטריה {{גמט דגש|לילית}}, מפני שהיא מקבלת מכל הששה קצוות דדכורא.{{ש}} וגם {{גמט דגש|כנעני חתי אמורי פרזי חוי יבוסי גרגשי}} עם כללות עשר עממין - גימטריא '''ארץ כנען''' באותיות '''נ"ץ'''(?) דמנצפ"ך{{הערה|לא הבנתי את התחשיב, וצע"ע - ויקיעורך}}, להורות שהיא המלכות דקליפה והיא כללות מן העשר ספירות דקליפות נוגה. אבל המלכות דקדושה נקראת {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} כמו שאמר הפסוק {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני}} {{ממ|שמות|יג|ה}}. <big>(</big> ושמעתי מהחכם השלם '''מוהר"ר זכות נר"ו''' ש{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} גימטריה {{גמט דגש|מלכות}} דקדושה מפני שנתחבר עמה שם {{גמט דגש|י"ה}} בסוד {{צ|אמרתי לא אראה יה [יה]{{הערה|כאן הוספתי את המילה כפי הפסוק אצלנו, ובדפוס לא הופיע - ויקיעורך}} בארץ החיים}} {{ממ|ישעיהו|לח|יא}}. וכן '''י"ה''' במילוי כזה {{גמט דגש|יו"ד וי"ו דל"ת ה"ה ה"ה}} עולה {{גמט דגש|מלכות}} ו{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} - שכל כחה היא משם '''י"ה''' בסוד {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. ולכן '''אויר''' שלה מחכים דאיתגלי בה '''אור י''''. והנה {{גמט דגש|י', יו"ד, יו"ד ו"ו דל"ת}} - הרי {{גמט דגש|מלכות}}. וסוד הוא מ"ש בספר הזהר {{צ|אבא יסד ברתא}}. ואז איהי {{צ|ארץ ישראל}} - ישראל סבא. וכוללת עשר דרגין לקבל י' עממין דאינון {{גמט דגש|כח"ב גג"ת נהי"ם}} העולים {{גמט דגש|ישראל}} - דמתמן אתקדישת בעשר קדושות. והיודע מדרגת חם בן נח - שעליה נאמר {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}} - ישמח ויבין כי נהפך ל{{גמט דגש|הוד}} והדר. פי' כי בהגלו' קרני ה{{גמט דגש|הוד}} דאיהו {{גמט דגש|י"ה}} על ארץ כנען שהיתה {{גמט דגש|דוה}} בנדתה - אז נתקדשה. וזהו סוד {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם '''אודה י"ה'''}}. ולכן דוד שהוא בסוד {{צ|איהי בהוד}} - חבר {{גמט דגש|ק"נ}} הודאות - {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|י"ה}}. ובו חתם ספרו. ועל כל הנזכר בכאן דוק ולא תשכח שנקרא ארץ ישראל בשם {{צ|ארץ הכנעני}} רק בעת גאולת מצרים דאז איתמר {{צ|עזי וזמרת '''י"ה'''}}. {{ש}} עכ"ל. ודברי פי חכם חן <big>)</big> ולכן גם כן כל הששה עממין אחרים כולם נקראים {{צ|ארץ כנען}} על שמה. וגם כמו שאמר האר"י זלה"ה בסוד {{צ|פתורה...'''על''' הנהר}} - שהנקבה היא על הזכר. וזהו {{צ|יותרת '''על''' הכבד}} כנזכר בזוהר פרשת פנחס דף רל"א ע"ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. וזהו דווקא בארץ בני עמין שהם בקליפות. אבל בקדושה כתיב {{צ|והארץ הדום רגלי}}, וגם {{צ|והיה יהוה למלך על כל הארץ}}. ולכן בקדושה נקרא '''ארץ ישראל''' שהיא טפלה לזכר. ואז נקרא {{צ|ארעא רעוא}} - כי '''כנען''' ראשי תיבות {{צ|'''כ'''י '''נ'''רצה '''ע'''ונה}} עם נו"ן של {{צ|עו'''נ'''ה}} {{ממ|ישעיהו|מ|ב}}. כי מה שהיה '''כנען''' נעשה 'ארעא דרעוא' בסוד {{צ|עונות כזכיות}}. וזהו סוד {{צ|שאו זמרה ותנו {{גמט דגש|תף}}}}. כי על ידי הזמר הוא {{צ|זמיר עריצים}}. וזהו {{צ|ותנו '''תף'''}} - שמכניע ה{{גמט דגש|לילי"ת}} שגימטריא {{גמט דגש|ת"ף}}. ואז {{צ|כנור נעים עם נבל}} - ר"ל מה שהיה {{גמט דגש|ארץ כנען}} ביד {{גמט דגש|ת"ף}} ו{{גמט דגש|מחול}} שהם שתים נשים זונות {{גמט דגש|לילית}} ו{{גמט דגש|מחלת}} - עתה נהפך ל'''נבל וכנור''' שהוא ביד הקדושה תחת '''הוי"ה'''. {{ש}} כי שם '''י"ה''' רומז ל'''נבל''' - שהוא '''נ'''' שערי בינה, '''ל"ב''' נתיבות חכמה. ושם '''ו"ה''' רומז ל'''כנור''' שהוא '''כ"ו נ"ר''' - זעיר ונוקביה. וזה רמז כי ראשי תיבות {{צ|'''כ'''נור '''נ'''עים '''ע'''ם '''נ'''בל}} הוא '''כנען''', להורות שנכנע {{גמט דגש|ארץ כנען}} תחת '''הנבל והכנור''' שהם חכמה ובינה תפארת ומלכות. וזה נעשה בזכות האבות כמ"ש {{צ|וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען}} {{ממ|שמות|ו|ד}}. וזהו רמז {{גמט דגש|כנור נעים עם נבל}} גימטריה {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. שבזכותם יצא ארץ כנען מתוך החיצונים ונכנס תחת הקדושה, תחת שם '''הוי"ה'''. וזהו שאמר {{ממ|תהלים|מח|ב}} {{צ|גדול יהוה ומהולל מאד}} - אימתי הוא גדול מאד? כשהוא {{צ|בעיר אלהינו הר קדשו}}. וזהו {{צ|ויהוה בהיכל קדשו}} {{ממ|חבקוק|ב|כ}} - ששם '''הויה''' אינו שלם אלא {{צ|בהיכלו}} - שהיא ארץ הקדושה בסוד {{צ|'''י'''שמחו '''ה'''שמים '''ו'''תגל '''ה'''ארץ}} - שמה(?) הוא שער השמים, ומתחבר '''י"ה''' עם '''ו"ה''' ביחד. והנה כתב האר"י זלה"ה כי ארץ ישראל היו בה {{גמט דגש|י'}} עממין כנגד {{גמט דגש|י'}} מדות שבה. וישראל כבשו חלק השביעי לבד. כי כנגד עשר שבה בקדושה יש גם כן עשר בטומאה. והשבעה שהם תחתונים - יכלו ישראל לכבוש. אבל הקליפות שכנגד ג' עליונות שלה - לא יוכלו, שהם קליפות דקות גדולות יותר. * והם '''הקני''' - והוא מה שכנגד הבינה שבה. וכן עולה {{גמט דגש|קנ"י}} - {{גמט דגש|קס"א}}{{הערה|שהוא מילוי אהי"ה ביודין - ויקיעורך}}. * ו{{גמט דגש|קניזי}} הוא מה שכנגד החכמה שבה. ונקרא '''זקן''' - זה שקנה חכמה. ובקליפה נקרא '''קניזי'''. * '''{{גמט|הקדמוני}}''' הוא כנגד הכתר ונקרא {{צ|ארץ כנען}} משום שכנען היה מה(?) שכנגד מלכות שבה שהיא הכוללת בה כל העליונות. ולפי שרחל היא {{גמט דגש|חו"ה}} שהיא מילוי שם מ"ה{{הערה|{{גמט דגש|ו"ד, א', א"ו, א'}}}}, ו{{גמט דגש|י'}} מדות שבה עם י' פעמים י"ט. וכן עולה {{גמט דגש|כנען}} - י' פעמים י"ט. וזהו {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימין}}. ומה שכנגדה הוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימים}}. ונלע"ד שאחר כך שאמר משה {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל {{גמט דגש|ארץ הכנעני}}}} שגימטריא {{גמט דגש|מלכות}} - אז {{צ|'''י"ה''' בארץ החיים}}. וזהו שאמר {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה '''יה'''}} - שהוא השפע דחכמה ובינה במלכות. שהוא עשר מילוי ע"ב - שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ"ו}}, ועשר מילוי ס"ג שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|ל"ז}} ({{קטן|בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע ויביאה אל האדם}}, ואז היא ראוי לחבור עם זעיר אנפין הנקרא 'ישראל'}}). ואזי היא נקרא {{גמט דגש|ארץ ישראל}} שגימטריה {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ"ו ל"ז}} עם השני כוללים. וגם נודע כי שם '''י"ה''' יש לו ג' מילויים שהם יו"דין אל"פין והה"ין. {{ש}} והנה {{מכפלת גימטריה|יו"ד|פעמים|ה"י}} עולה {{גמט דגש|ש'}}. וגם {{מכפלת גימטריה|יו"ד|פעמים|ה"ה}} עולה {{גמט דגש|ר'}}. ועוד {{מכפלת גימטריה|יו"ד|פעמים|ה"א}} עולה {{גמט דגש|ק"ך}}. והכל עולה כמנין {{גמט דגש|כתר}}.{{ש}} ועוד שלשה מילויים {{גמט דגש|יו"ד ה"י, יו"ד ה"ה, יו"ד ה"א}} - גימטריא {{גמט דגש|יאהדונה"י}}. סך הכל במספר {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} - להורות בעת שהיא מקבלת מחכמה ובינה הנקראים '''י"ה''' כנזכר (וגם הם נקראים 'קדש קדשים') - אזי היא גם כן נקרא {{צ|ארץ הקדושה}} על שם ששוכנים בה קדש קדשים. וזה סוד שאמר יעקב (<small>שהוא זעיר אנפין</small>) ללבן (<small>שהוא לובן העליון כנזכר בדרוש אדם קדמון</small>) {{צ|הבה לי אשתי}} - רוצה לומר כי מלת {{צ|הבה}} הוא לשון הזמנה והכנה וחבור. והכוונה הוא שזעיר מבקש ממאציל עליון עתה בזמן חורבנה שיעשה תיקון לנוקביה כדי שעל ידה שנקרא {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} שגימטריא {{גמט דגש|אשתי}} שהוא במספר '''י"ה''' כנזכר לעיל. ואז יזכה גם הוא לשם '''י"ה'''. וזהו שאמר {{צ|ואבואה '''אליה'''}}. והוא אותיות {{צ|'''אל יה'''}}. הכוונה הוא שבזמן הגאולה שתבנה ארץ הקדושה ויבנה בית המקדש במהרה בימינו שהוא תיקון מלכות דאצילות - אזי גם הזעיר יהיה לו מוחין הנקראים '''י"ה''' בשלימות, ולא יסתלקו ממנו עוד לעולם. ואז ישתמשו שניהם בכתר אחד בסוד {{צ|והיה אור הלבנה כאור החמה}}. ויעלו ***{{הערה|לא ברור. ואולי זו"ן והכוונה זעיר ונוקביה. צע"ע - ויקיעורך}} במקום חכמה ובינה בסוד '''י"ה''', ואז שם '''הויה''' יקרא '''יהיה''', דזהו {{צ|ביום ההוא '''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}. וגם נקרא '''ארץ ישראל'''. והוא כמ"ש בתיקונים דעולם היצירה שלטא בארעא דישראל. והכוונה הוא כי ביצירה תמן מקנן הזעיר דאצילות הנקרא 'ישראל'. והיסוד ומלכות שלו - הם נקראים {{צ|היכל לבנת הספיר}} - שהם תמיד פתוחים להשפיע בארץ ישראל. וכמו ש{{גמט דגש|לבנת}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|הספיר}} הוא זכר -- כן {{גמט דגש|ארץ}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|ישראל}} הוא זכר. וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארץ ישראל}} גימטריא {{גמט דגש|לבנת ספיר}} - כי הם מכוונים זה כנגד זה. וגם נקרא '''ארץ ישראל''' על שם שתמיד עיני ה' אלהיך דורש אותה. והחיבור היה תמיד. ולכן י' פעמים ס"ה א האלהים{{הערה|לא ברור. ולא הבנתי את הכוונה - ויקיעורך}} גימטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}, שתמיד היתה הנוקבא עם הדכורא כנודע. כי הז' תחתונות כלולים בג' ראשונות. '''כלל העולה''' מכל הנזכר לעיל כי השלשה ראשונות (שהם '''קני קנזי קדמוני''' כנזכר) - לא ירשו ישראל עד לעתיד. וזהו רמז כי {{גמט דגש|קני קנזי קדמוני}}{{הערה|לא ברור. ואולי כוונתו עם ג' כוללים של המילים ועוד כולל של שלשתם ביחד מגיע אל 541 - ויקיעורך}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}}. ולכן היה נקרא 'ארץ ישראל' על שם העתיד שירשו גם כן השלשה ראשונות. והנה עתה רמז בתיבת '''ישראל''' - '''לא ירש'''; שלא יירשו עדיין. אבל לעתיד יהיה '''לי ראש''' - רוצה לומר שהשלשה ראשונות יכנסו גם כן בקדושה.{{ש}} וזהו הראשי תיבות שלהם '''קק"ק''' - להורות על השלשה קדושות שרומזים בכתר חכמה ובינה דקדושה, שיהיו מקודשים גם כן כמוהם. ומאחר שהבטיח הקב"ה את אברהם שיתן לנו עשר עממין - לכן בשעת עקידת יצחק אמר לו {{צ|לך לך אל ארץ המוריה}} - לרמוז לו כי הג' ראשונות עם כללות כל עשרה עממין גימטריא {{גמט דגש|ארץ המריה}}{{הערה|כנ"ל אולי, שמוסיף ג' כוללים של ג' מילים ועוד כולל של שלשתם, וצע"ע - ויקיעורך}}. והוא אותיות '''הרם יה''' - רוצה לומר שלא ירשו כי אם ז' תחתונות בלבד, אבל הג' ראשונות הנקראים '''י"ה''' - '''הרם''' אותם לעתיד בזמן הגאולה. והטעם שלא יוכלו לרשת גם כן הג' ראשונוות - זה היה תלוי במשה רבנו ע"ה שלא זכה ל'''יחידה''' שהיא בחינת כתר דאצילות שכולל בו ג' ראשונות - {{גמט דגש|חכמה בינה ודעת}} שגימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ולא זכה כי אם לבחינת {{גמט דגש|חיה}} שהיא חכמה דאצילות (כנודע בספר הגלגולים). ואם היה זוכה גם כן לבחינת יחידה - היה לו כח בידו להכניס הג' ראשונות גם כן ולברר מהם כל הקדושה. וכשיבא משיח בע"ה יזכה הוא לבחינת יחידה, ולכן אז יהיה לו כח להנחיל לישראל הג' ראשונות גם כן. והנה צפה הקב"ה שישראל יעשו את העגל, ולכן לא הבטיח למשה אלא ז' עממין. וזה המעשה גרם למשה רבנו ע"ה גם כן שלא יזכה ליחידה. {{ש}} וז"ש במדרש ילקוט פרשת לך לך זה לשונו:{{ש}} :רבנן אמרי אדום ומואב וראשי' בני עמון הם כג(?) שלא נתן להם בעולם הזה שנאמר {{צ|כי לא אתן לך מארצו ירושה}}. ובמואב כתיב {{צ|אל תצר את מואב}}. '''קיני''' הוא עשו. '''קניזי וקדמוני''' - עמון ומואב. ולימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקב"ה. עכ"ל. ודע שארץ סיחון ועוג היא קצת גבול השלשה הנזכר, ולזה בחרו בהם בני גד לפי שעתיד להיות כנגד שלש עליונות, והוא עתיד שיהיה מובחר כל הארץ. ועם היות שעדיין לא נתקדש עד אחר הגאולה. ואפשר לזה נקבר שם משה רבנו ע"ה שהוא מסוד הדעת כנודע. והנה מאחר שלא היו יכולים ישראל לכבוש את הארץ של שלשה ראשובו', ולכן גם כן תמצא שלא היו ישראל על שלימותם ושכינה על שלימותה עד לעתיד בע"ה שכל ישראל יכנסו בה ואז תהיה הארץ מלאה. והיינו שלימותה האמיתי. ואז תתתקן השכינה שהיא העומדת על י"ב בקר ויתתקנו החיות שהם בעלות מ(?)נים נגדיים לי"ב בקר הנזכר. ויתקן כסא הכבוד שאינו על שלימותו - כי אחר שהשכינה שהיא למעלה ממנה והחיות שהם למטה ממנה אינם על תיקונם - ממילא משתמע שהיא עצמה אינה על שלימותה. ותתקן ארץ ישראל עצמה. שתיקון ארץ ישראל היא על ידי השכינה שהיא שורה בה ועל ידי החוקים(?). ואחר ששכינה לא שרתה בה כראוי ואפילו בימי יהושע כי היו שני שבטים וחצי חוץ לארץ ישראל - ולזה ארץ ישראל אינה מתוקנת על שלימותה. והטעם שלא היתה יכולה השכינה להיות בשלימותה - זה תלוי על קטרוג הלבנה עם החמה. וכל זמן שאינה חוזרת לסוד {{צ|אור הלבנה כאור החמה}} ממש לשישתמשו בכתר אחד כמו בעת בריאתם - אין השכינה יכולה לחיות בשלימותה. כמו שמביא האר"י זלה"ה בדרוש שבעה בחינות שיש למלכות דאצילות עיין שם, ותמצא עומק ענין זה בשורשו. וזהו שכתוב {{צ|{{גמט דגש|זה}} יהוה קוינו לו}} - רוצה לומר בזמן שישתלם שנים עשר שבטי '''י"ה''' בארץ החיים - אזי גם כן יהיה השם שלם. כי '''זה וזאת''' כחדא אזלין. ו{{צ|זאת}} שהיא מלכות אחידת ביסוד שנקרא {{צ|זה}} כנודע בזוהר בפרקת חקת עיין שם. כי '''זאת''' במספר קטן גימטריה ג"ס(?) '''זה'''. ועוד הנעלם של '''זה''' במילוי כזה '''זי"ן ה"ה'''{{הערה|{{גמט דגש|י"ן ה}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}}. ===[הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ]=== ועתה נבאר ההבדל שיש בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, והבדל הנהגת ישראל ואומות העולם, והבדל הנביא והמכשף ובעל תשובה והגר. הענין - להיות מציאות משכן החיצונים למעלה מן הרקיעים והיות הנהגה הזאת שהיא הנהגת השמים מבולבלת - פעמים היא תחת שליטה עליונה. כן ממש היא הנהגת הגוף! שההנהגה הזאת הנזכרת תמצא אל כל החיים, בין מן האומות בין מישראל, מפני שהם יסודות מיוסדות מעת בריאת האדם ואין בהם תוספת ומגרעת לכל אדם. רק שישראל מגבר בהם קדושה העליונה ותקדשם. ומה גם מצד הכנת אביו ואמו בעת הולדתם. ולכך תתלבש בהם הקדושה בעודם בחיים. אמנם אומות העולם תתלבש בהם טומאה. אבל בבחינות אחרות כל בני אדם שוים. אמנם ישתנו בסוד ב' בחינות.{{ש}} ההנהגות הנזכר - כי אומות העולם שהם תחת שליטת החיצונים הם שואבים החיים שלהם בעת שהטומאה מתפשטת. וישראל שואב בעת שמתפשטת הקדושה. וזהו כעין מעט(?) שליטת הקדושה העליונה בהנהגת הרקיעים והחיצונים. וכמו שסוד(?) ההנהגה הזאת תלויה במעשי בני אדם. אם מטיבין מעשיהם יכנעו החיצונים ותהיה ההנהגה הזאת במסרת(?) אל הקדושה. ואם ח"ו מקלקלים מעשיהם נמסרת אל החיצונים. כך הוא האדם ממש! בהיותו מגביר בו סוד היצר הרע והטומאה - יתן ההנהגה כולה אל החיצונים. ובהיותו מגביר בו סוד הקדושה שהיא הנפש הקדושה ושאר פרטים(?) אשר נבאר - יותן הנהגה זו כולה אל הקדושה ותתקדש. ועתה דמה(?) בדעתך שני עניינים קודם ה"* הנהגת ארץ ישראל והיא הנהגת הקדושים והנביאים שהיו מזדכים(?) חומרם והיו מתקנים עצמם - כל חושיהם והשכלתם להתקדש, והיו שולטים במדות הנפשיות ומשעבדות אותם אל הקדש. ואין להם מדות נפשיות חומריות כלל. כעין שהיו שולטים בגלגלים ומכניעים אותם אל רצונם. השני היא הנהגת חוץ לארץ שהכל נמסרת לשרים, והיא חכמת החרטומים והמכשפים ושאר החכמות שהיו משועבדים מדות נפשיות שבהם אל צורך אותם החכמות. והם כעין בלעם ותלמידיו. ונודע שיש עתה שתי הנהגות תחת אלו והם דומות לאלו. * הא' היושב בארץ ויצא חוץ לארץ. דהיינו שיצא מהנהגת הקדושה אל הנהגת השרים. כך ממש הוא ישראל ששעבד מדות רעות על עצמו ונתן כחתוו(?) הנפשיות משעובדות לרצון יצרו הרע. והרי זה כעין מי שהשלים החצוני על עצמו ושעבד הגלגלים אל תחת שליטת השרים כנזכר. והיינו מי שהיה בארץ ויצא חוצה שלא לדבר מצוה. * השני הוא בהפך. והיינו הגר המתגייר והרשע השב בתשובה וכיוצא. דהיינו שהיה בחוץ ויצר הרע שולט במדותיו הנפשיות - ועתה הכניע יצר הרע ונכנס לפנים בקדושה והשליט על עצמו כל הקדושה העליונה ושעבד כחותיו אל הקדושה. וראוי להזכיר לכל מעיין שלא יחשוב בראותו בספר הזוהר {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} וכיוצא בהן שהדברים כפשטן ח"ו. כי הקב"ה קדוש - וכי יעלה על הדעת אפילו בבריאה(?) בקודש הקדשים אין מלאך ולא שרף ולא שום בריה יכולה להיכנס לאצילות! ואיך יעלה על הדעת שתכנס שפחה במקום גברתה?! אך הכוונה כי העולם מתנהג על פי המדות העליונות, וכולן משפיעות וממשיכות שפע אל המלכות. והיינו היות *"*(?) מתייחד עם המלכות והמלכות מחלקת מזון מהשפע הנזכר מנהגת ומנהלת העליונים ותחתונים, חיצונים ופנימיים. ובהיות ישראל על אדמתם היתה בחינה אחת של המלכות הנקרא '''א(?) פן א''' בארץ שפירושו שהיא בארץ לנהל התחתונים ומשם מקבלים שפעם ומזונם(?) ישראל. וממה שרמסו ישראל ברגליהם היה נמשך אל החיצונים ביד אמן המקוללת לזון את בניה כמו שהוא סוד פרי החג. כאשר גרמו עונותינו ונחרב בית תפארתנו - הנה אופן הזה אשר באר' הנה היא עמנו בגלות שוממה - פירוש שאין ההנהגה על ידה עלינו, ונתלבשה בלבושי גלות לבושי חול. והיא מנהגת על ידי השפע ההוא בתחתתונים(?). ואותם לבושי חול שהם מצד מטט"רון סביב למשכנו יחנו החיצונים ואמן המקוללת תובעת חלקה וחלק אנשיה. ואנחנו בגלותינו יונקים משדים(?) המקוללים מפני שאנו ניזונים על ידה. וז"ס(?) לעומדים בחוץ לארץ עובדים עבודה זרה בטהרה, שהם אומרים {{צ|ברך עלינו וגו'}} ואין ספק שהשפע נתן למקוללת לזון בניה שהם עיקר ואנחנו טפילים להם. ומתמצית אנחנו ניזונים כי אין שפע מתחלק חוץ לארץ שלא ינתן לשר של האומ' ההיא כאמור {{צ|ועל המדינות בו יאמר וגו'}}. והנה אמנו - אין בידה להשפיענו מפני שנטלה ההנהגה ממנה בערך שאין ההנהגה ממנה בלתי אמצעי. ולכן ענין זה יוחס בלשון {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} - שהיא נוטלת חלק השפע ומחלקת לבניה כרצונה. משל לבן מלך שבהיותו בהיכל אביו היתה פרנסתו ומנת מזונותיו נתונות לאמו, ואמה זנה אותו בהנהגתה הראויה. וכאשר הרבה לפשוע - גרשו אביו מאת פניו, והלכו הוא ואמו בגולה בין הגוים. ובהיותו שם המלך אביו נתן מזונותיו בצמצום על ידי השפחה ההיא שהבן בביתה. והשפחה ההיא נותנת לבניה הטוב והמובחר, והמותרות נותנת לבן המלך. ואין לה דעת ותבונה להשיג שכל המזונות לא נתן לה אלא על ידי בן המלך שברשותה. והנה בערך בחינת המזון - הרי השפחה יורשת גברתה, כי הנהגת בן המלך על ידה והיא נושאת משאת בן המלך מאת פני המלך. לא שהיא תכנס לפני המלך ח"ו, אלא שהמלך נותן את המשאת ביד השר והשר אל העבד ועבדו אל השפחה. והנה מטעם שמתוך היכל המלך יוצא החלק אל השפחה - אם כן אין לך פגם גדול מזה אל המלכה. והנה השראת אלהותו יתברך עלינו הוא בשני דרכים. * האחד הוא על ידי התלבשות המדה הזאת שהיא השכינה השוכנת עלינו בלבוש נכרי, דהיינו בשרים החיצונים, על ידי התפשטותה באופנים. ולזה העומד בחוץ לארץ מקבל אלהותו בדרך זה. אמנם דרך זה יקרא העבודה לאלהים אחרים מפני שקבל השפע מתחת יד השרים. ועל זה נאמר {{צ|גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}}. והיינו ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הם. ואלו אינם מקבלים אלוהותו כראוי אחר שיקרא *** *** מפני שהוא השפיע לחוץ. * הדרך השני הוא על ידי פשיטת לבוש נכרי כנז"ל. דהיינו שלא יהיה נמצא שם שום מפסיק אלא שכינה שוכנת דרך המדרגות הקדושות על ישראל. והיינו היושב בארץ ישראל שאינה מתלבשת בשרים אלא ממש דרך *** היכל לבנת הספיר תתפשט ותשתרבב שכינה באויר ארץ ישראל ותשכון באויר ארץ ישראל המחכים מצד חכמה - זאת חכמה שלמה. ומטעם זה ארץ ישראל היא המלכות מפני ש**** משכן לשכינה ואין השכינה שוכנת בערלים מפני שאינה מתייחדת לחיצונים. ולכך צריך השוכן בארץ לימול בשרו. שאם לא - מטמא הארץ. נמצאת למד שקבול אלהותו תלוי בישיבת הארץ וישיבת הארץ תלוי במילה. וזה ה(?)שלימות כי זה תלוי בזה כמ"ש במדרש ילקוט דף רע"א ע"א כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וסמיך ליה וזכרתי את בריתי וגו'. מכאן אתה למד ב' דברים. האחד שארץ ישראל שקולה כמצות מילה ש** זכרתי את בריתי וגו' והארץ אזכור - לומר מה מילה דוחה שבת אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת.{{ש}} הב' לומר ששקולה ארץ ישראל כנגד כל מה שנברא בששת ימי בראשית וכו', עיין שם. וזהו רמז כי בשמות הנקרא ארץ ישראל תמצא בסופי תיבות דילהון '''מילה''' כזה: * ארץ החיי''''ם''' * ארץ צב''''י''' * ארץ ישרא''''ל''' * ארץ הקדוש''''ה'''. וזהו גם כן רמז {{צ|'''ה'''ן '''צ'''דיק '''ב'''ארץ '''י'''שולם}} {{ממ|משלי|יא|לא}}. כי מי ששומר הברית נקרא 'צדיק' ועומד בניסיון כמו שמנינו ביוסף הצדיק. אבל מכל מקום אינו שלם עד שנכנס לארץ ישראל ויושב בה. וז"ש {{צ|הן '''צדיק בארץ'''}} - דהיינו שהצדיק דר בארץ - אזי הוא {{צ|ישולם}}. וראשי תיבות '''הצבי''' - ר"ל באיזו ארץ. וזהו רומז הראשי תיבות שהוא דווקא בארץ '''הצבי'''. כי זה תלוי בזה. וגם כן קבלת האלהות תלוי במילה לבד. וזה אם לא יזכו לארץ(?) אבל אינה בשלימות כי הוא בהתלבשות על דרך שפירשנו. ולזה גלו לבבל שכינה ביניהם. וזהו בזכות המילה. וז"ש(?) {{צ|והייתי להם לאלהים וגו'}}. ===[מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל]=== מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל בין בחייו בין במותו. בהיותו בארץ ישראל {{להשלים}} ----------- g3vc8xgloqg7p15oj7rfmsjyetbpyk1 0 1735554 3079526 3028853 2026-08-28T08:37:36Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079526 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פזמון לשעת רעב, מאת רבי [[w:אליעזר אשכנזי|אליעזר השכנזי]]}} {{הור|סימן: '''אליעזר בר אליה חזק'''}} טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ / כִּי לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה {{ש}} טוֹב לְהוֹדוֹת לַייָ / כִּי לוֹ נָאוָה תְּהִלָּה {{רפרן|טוֹב יִתֵּן יְיָ וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ}} {{סי|אֵ}}ל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת / שְׁמָעָה וּסְלָחָה {{ש}} לְפָנֶיךָ נִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה / טוֹבָה מִמִּנְחָה בְלוּלָה {{רפרן|טוֹב יִתֵּן יְיָ וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ}} {{סי|לְ}}ךָ בָּאנוּ בִּתְחִנָּה / רַחֵם עַל צֹאן מַרְעִיתֶךָ {{ש}} עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ / גְּשׁוּמָה וּטְלוּלָה {{רפרן|טוֹב יִתֵּן יְיָ וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ}} {{סי|יַ}}עֲלֶה לְפָנֶיךָ קוֹל תְּחִנָּתֵנוּ / וְחַטָּאתֵנוּ תְּכֻפַּר {{ש}} תִּיטַב בְּעֵינֶיךָ מִשּׁוֹר פַּר / וּמִקָּרְבָּן וְעוֹלָה {{רפרן|טוֹב יִתֵּן יְיָ וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ}} {{סי|עָ}}זְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ אַתָּה / אָנוּ עַמְּךָ אֲשֶׁר כּוֹנַנְתָּ {{ש}} מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ / אֵל נוֹרָא עֲלִילָה {{רפרן|טוֹב יִתֵּן יְיָ וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ}} {{סי|זָ}}כְרֵנוּ יְיָ בִּישׁוּעָתֶךָ / כִּי אֲנַחְנוּ דַּלִּים וַעֲנִיִּים {{ש}} כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים / צוּרִי וְלֹא עַוְלָה {{רפרן|טוֹב יִתֵּן יְיָ וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ}} {{סי|רַ}}חוּם עוֹשֶׂה חֶסֶד חִנָּם / עֲשֵׂה לְמַעַן בְּחִירֶךָ {{ש}} טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ / כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה {{רפרן|טוֹב יִתֵּן יְיָ וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ}} {{סי|בָּרֵ}}ךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ / וְכַלְכְּלֵנוּ בְּאַהֲבָה{{ש}} וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ / שְׁנַת פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה {{רפרן|טוֹב יִתֵּן יְיָ וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ}} {{סי|אָ}}נָּא לָנוּ הַעְתֵּר / מִבִּרְכָתְךָ תְּמַלֵּא יָדֵינוּ {{ש}} וְזֶבֶד טוֹב תִּזְבְּדֵנוּ / בְּקוֹל רִנָּה וְצָהֳלָה {{רפרן|טוֹב יִתֵּן יְיָ וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ}} {{סי|לֹ}}א עַל צִדְקוֹתֵינוּ אָנוּ נִשְׁעָנִים / כִּי אִם בָּנִים עַל אָבוֹת {{ש}} כְּשֶׁבַע שִׁבֳּלִים הַטּוֹבוֹת / תְּהִי שְׁנָתֵנוּ בְּגִילָה {{רפרן|טוֹב יִתֵּן יְיָ וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ}} {{סי|יָ}}הּ בַּשֵּׂר צְבָאֶיךָ / לִתְשׁוּעָתוֹ עוֹלָמִים {{ש}} לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים / שְׁנַת יְשׁוּעָה וּגְאֻלָּה {{רפרן|טוֹב יִתֵּן יְיָ וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ}} {{סי|הָ}}רֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל / הַמְּיַחֲדִים שִׁמְךָ פַּעֲמַיִם {{ש}} וּפְתַח אוֹצָרְךָ מִן הַשָּׁמַיִם / נִשְׂמָחָה וְנָגִילָה {{רפרן|טוֹב יִתֵּן יְיָ וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ}} לֶחֶם לְפִי הַטַּף תֵּן / לֹא נִדְאַג בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת {{ש}} תְּפִלָּתֵנוּ בִּמְקוֹם קְטֹרֶת / לְבוֹנָה מֹר וַאֲהָלָה {{רפרן|טוֹב יִתֵּן יְיָ וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ}} {{סי|חַזֵּק}} בֶּדֶק עַם סְגֻלָּה / לֹא תִּהְיֶה עוֹד גְּעוּלָה {{ש}} מְהֵרָה תִּהְיֶה בְּעֻלָּה / בְּחִבָּה וְאַהֲבָה מְגֻלָּה {{רפרן|טוֹב יִתֵּן יְיָ וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ}} טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ / כִּי לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה {{ש}} טוֹב לְהוֹדוֹת לַייָ / כִּי לוֹ נָאוָה תְּהִלָּה {{רפרן|טוֹב יִתֵּן יְיָ וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ}} [[קטגוריה:סליחות רבי אליעזר]] [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:חתימה]] ne52r5qbcenq2ucwpfbb6mmxxxa5crj 0 1735827 3079569 2993553 2026-08-28T09:51:39Z מו יו הו 37729 3079569 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|לְךָ {{סי|אֲ}}דֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים.{{ממס|דניאל ט ז}}}} |- |בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתֵינוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|גַ}}בְהוּת עֵינֵינוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|דִ}}בּוּר לְשׁוֹנֵנוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|הַ}}רְהוּר לִבֵּנוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|וֵ}}עוּדֵנוּ לְרָעָה{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|זִ}}מַּת בְּשָׂרֵנוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|חִ}}מּוּד עֵינֵינוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|טַ}}פְשׁוּת לִבֵּנוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|יִ}}פּוּי לַשָּׁוְא עֵינֵינוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|כַ}}חְשׁוּת שְׂפָתֵינוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בִּ{{סי|לְ}}קִיחַת יָדֵינוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עֵינֵינוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גְּרוֹנֵנוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|סִ}}קּוּר עֵינֵינוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מִצְחֵנוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עֻלֵּנוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵעֵינוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עָרְפֵּנוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלֵינוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|שֵׁ}}מַע אָזְנֵינוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|תֵ}}עוּב מַעֲשֵׂינוּ{{רווח|3}}||{{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |} [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] 2istjph4k4eavxeoht2y5sedinzt3hf 0 1735828 3079557 2993554 2026-08-28T09:40:37Z מו יו הו 37729 3079557 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{מילת קבע|אָתָאנוּ}} עַל שְׁמָךְ יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ{{ר1}} כִּי אֵל מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן אָתָּה {{מילת קבע|אָתָאנוּ לְפָנֶיךָ}} בַּאֲשָׁמוֹת מְרֻבּוֹת{{ר1}} אַל תַּכְלִימֵנוּ שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת {{מילת קבע|אָתָאנוּ לְפָנֶיךָ}} בְּבֹשֶׁת פָּנִים{{ר1}} אַל תַּכְלִימֵנוּ שׁוֹכֵן מְעוֹנִים {{מילת קבע|אָתָאנוּ לְפָנֶיךָ}} מְלֵאִים עָוֹן{{ר1}} אַל תַּכְלִימֵנוּ נֹשֵׂא עָוֹן {{מילת קבע|אָתָאנוּ לְפָנֶיךָ}} עֲמוּסִים כָּל רֶשַׁע{{ר1}} אַל תַּכְלִימֵנוּ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע. לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים:{{ממס|דניאל ט יח}}{{ש}} וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה וְאַל תַּעַזְבֵנוּ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה:{{ממס|לפני=ע"פ|נחמיה ט לא}}{{ש}} אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ:{{ממס|דניאל ט יט}}<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] fktukte0syp979ri9h7f8cieqyedkzm 0 1735888 3079510 3039166 2026-08-28T08:37:32Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079510 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אני קרא חזק'''}} {{סי|אֵ}}ל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ נְקֹם וּתְבַע עֶלְבּוֹנַי{{ש}} {{סי|נִ}}קְמַת תּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ נְעָרַי עַם זְקֵנַי{{ש}} {{סי|יַ}}עֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ דְּמֵי נַפְשׁוֹת הֲמוֹנַי {{ר1}} לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי יְיָ.{{ממס|במדבר לא נד}} {{סי|קְ}}דוֹשׁ יַעֲקֹב הוֹשִׁיעָה פְּקַח וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתַי{{ש}} פִּתְאוֹם שֻׁדְּדָה אָהֳלִי רֶגַע יְרִיעוֹתַי{{ש}} וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי מָוֶת מֵעַצְמוֹתַי{{ר1}} עַל חַלְלֵי עַמִּי, הַבָּנוֹת בְּנֹתַי / וְהַבָּנִים בָּנַי.{{ממס|בראשית לא מג}} {{רפרן|הזחה=2|לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי יְיָ}} {{סי|רֹ}}אשׁ אַשְׁפִּיל לֶעָפָר עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה{{ש}} בִּרְאוֹתִי בְכוֹרֶךָ לְעֶבֶד יְלִיד בַּיִת נִדְמֶה{{ש}} צוֹרֵחַ וְשׁוֹאֵג קוֹל כַּיָּם יֶהֱמֶה {{ר1}} עַד כַּמֶּה, וּמֶה / קוֹל הַצֹּאן הַזֶּה בְּאָזְנָי.{{ממס|ש"א טו יד}} {{רפרן|הזחה=2|לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי יְיָ}} {{סי|אֲ}}הָהּ כִּי נִדְמֵיתִי גַּלְמוּד אֵשֵׁב בָּדָד{{ש}} כִּי כָל טוּב חָסַרְתִּי מֵעֵת מִקְדָּשִׁי שֻׁדַּד{{ש}} מִשָּׁם לֹא פָסַקְתִּי מִצְּעֹק אוֹי וְהֵידָד{{ר1}} יוֹם וָלַיְלָה, וַתִּדַּד / שְׁנָתִי מֵעֵינָי.{{ממס|בראשית לא מ}} {{רפרן|הזחה=2|לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי יְיָ}} {{סי|חַ}}נּוּן חוֹנֵן דַּלִּים מֵרִים אֶבְיוֹן מֵאַשְׁפָּה{{ש}} שְׁמַע אוֹנָאַת מוֹנַי וְעוֹד אֲנִי מְצַפָּה{{ש}} דִּמְעָתִי בְנֹאדֶךָ צְרֹף טִפָּה אֶל טִפָּה{{ר1}} כִּי עָלֶיךָ נָשָׂאתִי חֶרְפָּה / כִּסְּתָה כְלִמָּה פָנָי.{{ממס|תהלים סט ח}} {{רפרן|הזחה=2|לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי יְיָ}} {{סי|זְ}}כָר נָא מִנְחַת נֶפֶשׁ בִּתְּךָ הָעִבְרִיָּה{{ש}} תְּשִׁיבֶנָּה כְּמֵאָז אֶל שָׁלֵם הַבְּנוּיָה{{ש}} וְעָרְבָה לְךָ מִנְחָתָהּ כִּימֵי עוֹלָם רְצוּיָה{{ר1}} כְּעֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה / בְּהַר סִינַי.{{ממס|במדבר כח ו}} {{רפרן|הזחה=2|לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי יְיָ}} {{סי|קְ}}רָא נָקָם וְשִׁלֵּם לִגְבֶרֶת הָעֲדִינָה{{הערה|נוסח מאוחר בגלל הצנזורה: קְרָא נָקָם וְשִׁלֵּם '''אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ עַוְלָה'''}}{{ש}} קָרֵב בָּנֶיךָ וְעָלָה מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה{{ש}} וּדְבָרִי תַּנְחוּמֶיךָ אֵלֵינוּ יֵאָמְנוּ נָא{{ר1}} הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה / דֶרֶךְ לְפָנָי.{{ממס|מלאכי ג א}} {{רפרן|הזחה=2|לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי יְיָ}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:אביגדור קרא]] [[קטגוריה:פיוטים על גזירות באירופה בתקופת האחרונים]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] c73a2t1wh4dmgyz3pt3dufz2ltrp91o 14 1736211 3079496 3005713 2026-08-28T08:18:59Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:פיוטים לפי סוג]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3079496 wikitext text/x-wiki פיוטי 'ביכור' או 'תוספת' הנוספים למערבית בברכת הפורש סוכת שלום. [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטים על עבודת המקדש]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]] 98l8kta9dg0z3equ8rrvf06kx9f5pkd 0 1736814 3079414 2984766 2026-08-27T21:02:52Z מו יו הו 37729 3079414 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (מקוטע)}} '''עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן''' {{סי|אִ}}דַּרְתָּ חֲזָקִים / כּוֹנַנְתָּ אֲרָקִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} אֹמֵר עֲצָתִי תָקִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|בָּ}}נִית עִלִּיִים / יִסַּדְתָּ תַּחְתִּיִּים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} אֱלֹהִים חַיִּים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|גִּ}}הִיתָ מַאֲפֵל / צַלְמָוֶת וְתֹפֶל{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} חֹקֵר אֶבֶן וָאֹפֶל {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|דָּ}}חִית בְּאוֹר / וְהִבְהַקְתָּ הָאוֹר{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|הֵ}}חַצְתָּ עַזִּים / דִּכִּיתָ פֹּחֲזִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} עֹשֶׂה חֲזִיזִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|וְ}}הִבְדַּלְתָּ בֵינַיִם / הִצְבֵּאתָ מַחֲנַיִם{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מְמַלֵּא גַבּוֹתָם עֵינַיִם {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|שִׁ}}בְחֲךָ מְפִיקִים / וְעָלֶיךָ מִתְפָּרְקִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מֵרְאֵה אֲפִיקִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|תְּ}}הִלָּה תַעֲטֶה / נִצְחֲךָ בְּנִיב לְבַטֵּא {{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} אוֹר כַּשַּׂלְמָה עֹטֶה {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} [[קטגוריה:סדר בריות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] oao75itglmafdbyfvebfll6vszywjcr 3079427 3079414 2026-08-27T21:29:21Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:מיוחסים לקליר]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3079427 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (מקוטע)}} '''עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן''' {{סי|אִ}}דַּרְתָּ חֲזָקִים / כּוֹנַנְתָּ אֲרָקִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} אֹמֵר עֲצָתִי תָקִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|בָּ}}נִית עִלִּיִים / יִסַּדְתָּ תַּחְתִּיִּים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} אֱלֹהִים חַיִּים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|גִּ}}הִיתָ מַאֲפֵל / צַלְמָוֶת וְתֹפֶל{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} חֹקֵר אֶבֶן וָאֹפֶל {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|דָּ}}חִית בְּאוֹר / וְהִבְהַקְתָּ הָאוֹר{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|הֵ}}חַצְתָּ עַזִּים / דִּכִּיתָ פֹּחֲזִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} עֹשֶׂה חֲזִיזִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|וְ}}הִבְדַּלְתָּ בֵינַיִם / הִצְבֵּאתָ מַחֲנַיִם{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מְמַלֵּא גַבּוֹתָם עֵינַיִם {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|שִׁ}}בְחֲךָ מְפִיקִים / וְעָלֶיךָ מִתְפָּרְקִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} מֵרְאֵה אֲפִיקִים {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} {{סי|תְּ}}הִלָּה תַעֲטֶה / נִצְחֲךָ בְּנִיב לְבַטֵּא {{ש}} {{מילת קבע|וְאֵין מִלְּבַדָּךְ}} אוֹר כַּשַּׂלְמָה עֹטֶה {{רפרן|עַד לֹא מָכוֹן כִּסְאֲךָ נָכוֹן}} [[קטגוריה:סדר בריות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:מיוחסים לקליר]] p4hyuuagzrcia6gwsvgxp21l172j1y7 0 1736862 3079451 2986582 2026-08-27T22:14:12Z מו יו הו 37729 מיון חדש ל[[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]]: "לא אורים ותומים" באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3079451 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} וּמֵרֹב עֲוֹנֵינוּ אֵין לָנוּ {| |- |לֹא {{סי|א}}וּרִים וְתֻמִּים עַל לֵב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|בָּ}}לוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|גּ}}וֹרָלוֹת לְהַגִּישׁ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|דִּ}}ירַת עֵצִים לְסַדֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|הֲ}}טָבַת נֵרוֹת לְהַדְלִיק{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|וִ}}דּוּי מַעֲשֵׂר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|זַ}}כָּה לְבוֹנָה לְהַקְטִיר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|חַ}}לּוֹת תּוֹדָה לְחַלּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|טֶ}}נֶא בִכּוּרִים לִטֹּל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|יַ}}יִן לְנַסֵּךְ נֶסֶךְ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|כֶּ}}בֶשׂ וּפָרָה לַעֲשׂוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|לֹ}}ג מִנְחָה מוֹדֵד{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|מִ}}זְבַּח זָהָב לְכַפֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|נֹ}}שֵׂא עֲוֹנוֹת לְשַׁלֵּחַ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|סֵ}}דֶר מַעֲרָכוֹת לְסַדֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|פֶּ}}דֶר זְבָחִים לִזְבֹּחַ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|צִ}}נּוֹרוֹת וּמַגְרֵפוֹת לַעֲבֹד{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|קָ}}רְבְּנוֹת מוֹעֲדוֹת לְהַקְרִיב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|רְ}}חִיצַת יָד וְרֶגֶל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|שְׁ}}חִיטַת תָּמִיד לִשְׁחֹט{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |- |לֹא {{סי|תּ}}וֹלַעַת שָׁנִי לְחַלֵּק{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כֹּהֵן}} |} [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה|לא אורים ותומים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] g2ixbhftd9bphyaapicoch6fu5orc5a 3079452 3079451 2026-08-27T22:15:49Z מו יו הו 37729 3079452 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} וּמֵרֹב עֲוֹנֵינוּ אֵין לָנוּ {| |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|א}}וּרִים וְתֻמִּים עַל לֵב{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|בָּ}}לוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|גּ}}וֹרָלוֹת לְהַגִּישׁ{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|דִּ}}ירַת עֵצִים לְסַדֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|הֲ}}טָבַת נֵרוֹת לְהַדְלִיק{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|וִ}}דּוּי מַעֲשֵׂר{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|זַ}}כָּה לְבוֹנָה לְהַקְטִיר{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|חַ}}לּוֹת תּוֹדָה לְחַלּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|טֶ}}נֶא בִכּוּרִים לִטֹּל{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|יַ}}יִן לְנַסֵּךְ נֶסֶךְ{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|כֶּ}}בֶשׂ וּפָרָה לַעֲשׂוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|לֹ}}ג מִנְחָה מוֹדֵד{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|מִ}}זְבַּח זָהָב לְכַפֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|נֹ}}שֵׂא עֲוֹנוֹת לְשַׁלֵּחַ{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|סֵ}}דֶר מַעֲרָכוֹת לְסַדֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|פֶּ}}דֶר זְבָחִים לִזְבֹּחַ{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|צִ}}נּוֹרוֹת וּמַגְרֵפוֹת לַעֲבֹד{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|קָ}}רְבְּנוֹת מוֹעֲדוֹת לְהַקְרִיב{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|רְ}}חִיצַת יָד וְרֶגֶל{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|שְׁ}}חִיטַת תָּמִיד לִשְׁחֹט{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|תּ}}וֹלַעַת שָׁנִי לְחַלֵּק{{ש-רווח|1em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |} [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה|לא אורים ותומים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 28y5h8rq4k5op8gbz8cblnl953bdudo 3079491 3079452 2026-08-28T07:42:48Z בן עדריאל 9444 3079491 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} וּמֵרֹב עֲוֹנֵינוּ אֵין לָנוּ {| |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|א}}וּרִים וְתֻמִּים עַל לֵב{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|בָּ}}לוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|גּ}}וֹרָלוֹת לְהַגִּישׁ{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|דִּ}}ירַת עֵצִים לְסַדֵּר{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|הֲ}}טָבַת נֵרוֹת לְהַדְלִיק{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|וִ}}דּוּי מַעֲשֵׂר{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|זַ}}כָּה לְבוֹנָה לְהַקְטִיר{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|חַ}}לּוֹת תּוֹדָה לְחַלּוֹת{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|טֶ}}נֶא בִכּוּרִים לִטֹּל{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|יַ}}יִן לְנַסֵּךְ נֶסֶךְ{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|כֶּ}}בֶשׂ וּפָרָה לַעֲשׂוֹת{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|לֹ}}ג מִנְחָה מוֹדֵד{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|מִ}}זְבַּח זָהָב לְכַפֵּר{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|נֹ}}שֵׂא עֲוֹנוֹת לְשַׁלֵּחַ{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|סֵ}}דֶר מַעֲרָכוֹת לְסַדֵּר{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|פֶּ}}דֶר זְבָחִים לִזְבֹּחַ{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|צִ}}נּוֹרוֹת וּמַגְרֵפוֹת לַעֲבֹד{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|קָ}}רְבְּנוֹת מוֹעֲדוֹת לְהַקְרִיב{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|רְ}}חִיצַת יָד וְרֶגֶל{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|שְׁ}}חִיטַת תָּמִיד לִשְׁחֹט{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |- |{{מילת קבע|לֹא}} {{סי|תּ}}וֹלַעַת שָׁנִי לְחַלֵּק{{ש-רווח|0.5em}}||{{מילת קבע|כֹּהֵן}} |} [[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה|לא אורים ותומים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] abyd3ejyr3cvk5ynqeu3gbmxafu0u9o 0 1736867 3079504 3028816 2026-08-28T08:34:40Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079504 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן '''שמעון בר יצחק חזק'''}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בָרֶכֶב {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בַסּוּסִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר{{ש}} הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד{{ר1}} יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ{{ממס|תהלים כ|תהלים כ ח–י}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|שֶׁ}}ן סֶלַע מְצוּדָתָם{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בִּ{{סי|שְׁ}}קַף כֵּפִים צֵדָתָם{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל וְחֶמְדָּתָם{{ר1}} נִצָּב בַּעֲדָתָם / וּמֵחִישׁ פְּדוּתָם {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|מָ}}עֻזְנֵי עֹפֶל נֶעֱצָרִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי קִרְיָה וּמִבְצָרִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם צוּר יִשְׂרָאֵל נִנְצָרִים{{ר1}} יוֹצֵר יְצוּרִים / וּמַעְתִּיק צוּרִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בַּ{{סי|עֲ}}בִי גַּבֵּי מָגִנִּים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בַּ{{סי|עֲ}}רִיצֵי גּוֹיִים וְלִגְיוֹנִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מִתְכַּנִּים{{ר1}} מֵטִיב נִגּוּנִים / לַעֲגוּמִים וַעֲגוּנִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|וַ}}עַד שִׁרְיוֹנִים וְכוֹבָעִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּרֹפֶד שְׁלָטִים מְצֻבָּעִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם הַמְפֹרָשׁ מִשִּׁבְעִים{{ר1}} תְּמִים דֵּעִים / וְקוֹבֵעַ קוֹבְעִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|נִ}}שְׁקֵי שֶׁלַח מִתְאַכְזְרִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּלוּלְכִיּוֹת וְכִידוֹנוֹת מִתְאַזְּרִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם צוּר יִשְׂרָאֵל נֶעֱזָרִים{{ר1}} מֵסִיר נְזָרִים / וְגוֹזֵר גְּזָרִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|בִ}}רְקֵי חֲרָבוֹת נִלְחָמִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּפִתְקֵי חֲנִיתוֹת נִתְלַחֲמִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם צוּר מֶלֶךְ עוֹלָמִים{{ר1}} יוֹדֵעַ תְּמִימִים / וְדוֹרֵשׁ דָּמִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בִּ{{סי|רְ}}מָחִים וּמוּרְנִיּוֹת שְׁחוּזִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּ{{סי|רַ}}בֵּי בִירָנִיּוֹת אֲחוּזִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נֶעֱזָזִים{{ר1}} שׁוֹבֵר אֲרָזִים / וַחֲכַם הָרָזִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בִּ{{סי|י}}קָר זָהָב וּכְסָפִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּ{{סי|י}}וֹדְעֵי שִׁמּוּט סְיָפִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּצֵל שַׁדַּי מִסְתּוֹפְפִים{{ר1}} מְחַזֵּק רָפִים / וּמַחְזִיק עֲיֵפִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|צַ}}הַל סוּסִים וּפָרָשִׁים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּ{{סי|צָ}}בָא וּגְיָסִים נִדְרָשִׁים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם שׁוֹכֵן תַּרְשִׁישִׁים{{ר1}} מֵסִיר רָאשִׁים / וּמַעֲשִׁיר רָשִׁים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|חִ}}צִּים כּוֹנְנִים עַל יֶתֶר{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּ{{סי|חֹ}}זֶק קְשָׁתוֹת לְהַכְתֵּר{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם יוֹשֵׁב סֵתֶר{{ר1}} מַכְתִּיר כֶּתֶר / וּמַקְשִׁיב עֶתֶר {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בִּ{{סי|קְ}}לָעִים וְאַבְנֵי בָּלִיסְתְּרָאוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּ{{סי|קַ}}רְדֻּמֵּי גְּזֻזְטְרָאוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ר1}} מַפְלִיא פְּלָאוֹת / וְעוֹשֶׂה נוֹרָאוֹת {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|חַ}}מָּנִים וּגְלוּלֵי כְלִמּוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּ{{סי|זֵ}}רֵי {{סי|קַ}}לְקָלוֹת אֲשָׁמוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם שׁוֹכֵן מְרוֹמוֹת{{ר1}} מֵשִׂים שַׁמּוֹת / וּמַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}}<noinclude> [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:חתימה]] a2ulazvmkhc43v51tcx6fl4sb9ig5j0 3079509 3079504 2026-08-28T08:37:32Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079509 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן '''שמעון בר יצחק חזק'''}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בָרֶכֶב {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בַסּוּסִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר{{ש}} הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד{{ר1}} יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ{{ממס|תהלים כ|תהלים כ ח–י}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|שֶׁ}}ן סֶלַע מְצוּדָתָם{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בִּ{{סי|שְׁ}}קַף כֵּפִים צֵדָתָם{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל וְחֶמְדָּתָם{{ר1}} נִצָּב בַּעֲדָתָם / וּמֵחִישׁ פְּדוּתָם {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|מָ}}עֻזְנֵי עֹפֶל נֶעֱצָרִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי קִרְיָה וּמִבְצָרִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם צוּר יִשְׂרָאֵל נִנְצָרִים{{ר1}} יוֹצֵר יְצוּרִים / וּמַעְתִּיק צוּרִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בַּ{{סי|עֲ}}בִי גַּבֵּי מָגִנִּים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בַּ{{סי|עֲ}}רִיצֵי גּוֹיִים וְלִגְיוֹנִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מִתְכַּנִּים{{ר1}} מֵטִיב נִגּוּנִים / לַעֲגוּמִים וַעֲגוּנִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|וַ}}עַד שִׁרְיוֹנִים וְכוֹבָעִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּרֹפֶד שְׁלָטִים מְצֻבָּעִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם הַמְפֹרָשׁ מִשִּׁבְעִים{{ר1}} תְּמִים דֵּעִים / וְקוֹבֵעַ קוֹבְעִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|נִ}}שְׁקֵי שֶׁלַח מִתְאַכְזְרִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּלוּלְכִיּוֹת וְכִידוֹנוֹת מִתְאַזְּרִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם צוּר יִשְׂרָאֵל נֶעֱזָרִים{{ר1}} מֵסִיר נְזָרִים / וְגוֹזֵר גְּזָרִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|בִ}}רְקֵי חֲרָבוֹת נִלְחָמִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּפִתְקֵי חֲנִיתוֹת נִתְלַחֲמִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם צוּר מֶלֶךְ עוֹלָמִים{{ר1}} יוֹדֵעַ תְּמִימִים / וְדוֹרֵשׁ דָּמִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בִּ{{סי|רְ}}מָחִים וּמוּרְנִיּוֹת שְׁחוּזִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּ{{סי|רַ}}בֵּי בִירָנִיּוֹת אֲחוּזִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נֶעֱזָזִים{{ר1}} שׁוֹבֵר אֲרָזִים / וַחֲכַם הָרָזִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בִּ{{סי|י}}קָר זָהָב וּכְסָפִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּ{{סי|י}}וֹדְעֵי שִׁמּוּט סְיָפִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּצֵל שַׁדַּי מִסְתּוֹפְפִים{{ר1}} מְחַזֵּק רָפִים / וּמַחְזִיק עֲיֵפִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|צַ}}הַל סוּסִים וּפָרָשִׁים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּ{{סי|צָ}}בָא וּגְיָסִים נִדְרָשִׁים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם שׁוֹכֵן תַּרְשִׁישִׁים{{ר1}} מֵסִיר רָאשִׁים / וּמַעֲשִׁיר רָשִׁים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|חִ}}צִּים כּוֹנְנִים עַל יֶתֶר{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּ{{סי|חֹ}}זֶק קְשָׁתוֹת לְהַכְתֵּר{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם יוֹשֵׁב סֵתֶר{{ר1}} מַכְתִּיר כֶּתֶר / וּמַקְשִׁיב עֶתֶר {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בִּ{{סי|קְ}}לָעִים וְאַבְנֵי בָּלִיסְתְּרָאוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּ{{סי|קַ}}רְדֻּמֵּי גְּזֻזְטְרָאוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ר1}} מַפְלִיא פְּלָאוֹת / וְעוֹשֶׂה נוֹרָאוֹת {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|חַ}}מָּנִים וּגְלוּלֵי כְלִמּוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּ{{סי|זֵ}}רֵי {{סי|קַ}}לְקָלוֹת אֲשָׁמוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם שׁוֹכֵן מְרוֹמוֹת{{ר1}} מֵשִׂים שַׁמּוֹת / וּמַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}}<noinclude> [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:חתימה]] 56kwgqlt4yy99p90gigpjwqk2v0k9u5 3079549 3079509 2026-08-28T08:40:03Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהג אשכנז]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3079549 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן '''שמעון בר יצחק חזק'''}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בָרֶכֶב {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בַסּוּסִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר{{ש}} הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד{{ר1}} יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ{{ממס|תהלים כ|תהלים כ ח–י}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|שֶׁ}}ן סֶלַע מְצוּדָתָם{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בִּ{{סי|שְׁ}}קַף כֵּפִים צֵדָתָם{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל וְחֶמְדָּתָם{{ר1}} נִצָּב בַּעֲדָתָם / וּמֵחִישׁ פְּדוּתָם {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|מָ}}עֻזְנֵי עֹפֶל נֶעֱצָרִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי קִרְיָה וּמִבְצָרִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם צוּר יִשְׂרָאֵל נִנְצָרִים{{ר1}} יוֹצֵר יְצוּרִים / וּמַעְתִּיק צוּרִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בַּ{{סי|עֲ}}בִי גַּבֵּי מָגִנִּים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בַּ{{סי|עֲ}}רִיצֵי גּוֹיִים וְלִגְיוֹנִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מִתְכַּנִּים{{ר1}} מֵטִיב נִגּוּנִים / לַעֲגוּמִים וַעֲגוּנִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|וַ}}עַד שִׁרְיוֹנִים וְכוֹבָעִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּרֹפֶד שְׁלָטִים מְצֻבָּעִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם הַמְפֹרָשׁ מִשִּׁבְעִים{{ר1}} תְּמִים דֵּעִים / וְקוֹבֵעַ קוֹבְעִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|נִ}}שְׁקֵי שֶׁלַח מִתְאַכְזְרִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּלוּלְכִיּוֹת וְכִידוֹנוֹת מִתְאַזְּרִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם צוּר יִשְׂרָאֵל נֶעֱזָרִים{{ר1}} מֵסִיר נְזָרִים / וְגוֹזֵר גְּזָרִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|בִ}}רְקֵי חֲרָבוֹת נִלְחָמִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּפִתְקֵי חֲנִיתוֹת נִתְלַחֲמִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם צוּר מֶלֶךְ עוֹלָמִים{{ר1}} יוֹדֵעַ תְּמִימִים / וְדוֹרֵשׁ דָּמִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בִּ{{סי|רְ}}מָחִים וּמוּרְנִיּוֹת שְׁחוּזִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּ{{סי|רַ}}בֵּי בִירָנִיּוֹת אֲחוּזִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נֶעֱזָזִים{{ר1}} שׁוֹבֵר אֲרָזִים / וַחֲכַם הָרָזִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בִּ{{סי|י}}קָר זָהָב וּכְסָפִים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּ{{סי|י}}וֹדְעֵי שִׁמּוּט סְיָפִים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּצֵל שַׁדַּי מִסְתּוֹפְפִים{{ר1}} מְחַזֵּק רָפִים / וּמַחְזִיק עֲיֵפִים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|צַ}}הַל סוּסִים וּפָרָשִׁים{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּ{{סי|צָ}}בָא וּגְיָסִים נִדְרָשִׁים{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם שׁוֹכֵן תַּרְשִׁישִׁים{{ר1}} מֵסִיר רָאשִׁים / וּמַעֲשִׁיר רָשִׁים {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|חִ}}צִּים כּוֹנְנִים עַל יֶתֶר{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּ{{סי|חֹ}}זֶק קְשָׁתוֹת לְהַכְתֵּר{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם יוֹשֵׁב סֵתֶר{{ר1}} מַכְתִּיר כֶּתֶר / וּמַקְשִׁיב עֶתֶר {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בִּ{{סי|קְ}}לָעִים וְאַבְנֵי בָּלִיסְתְּרָאוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּ{{סי|קַ}}רְדֻּמֵּי גְּזֻזְטְרָאוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ר1}} מַפְלִיא פְּלָאוֹת / וְעוֹשֶׂה נוֹרָאוֹת {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּ{{סי|חַ}}מָּנִים וּגְלוּלֵי כְלִמּוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּ{{סי|זֵ}}רֵי {{סי|קַ}}לְקָלוֹת אֲשָׁמוֹת{{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם שׁוֹכֵן מְרוֹמוֹת{{ר1}} מֵשִׂים שַׁמּוֹת / וּמַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת {{רפרן|הזחה=2|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ}}<noinclude> [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:חתימה]] 8pz5msospalr2c2wk9py2ljhsmbgf84 0 1737201 3079566 3024307 2026-08-28T09:48:49Z מו יו הו 37729 3079566 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''חֲדוֹ חֲדוֹ רַבָּנַן בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה תְּמִימָה'''}} |- |{{סי|אָ}}תֵי מְשִׁיחָא פְּרַק לְעַמֵּהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|בָּ}}נֵי בֵיתָא וְשַׁכְלֵל הֵיכְלָא {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|גְּ}}בוּרְתֵהּ מְזַעְזְעָא כֻּלֵּי עָלְמָא {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|דִּ}}ינִין דִּקְשֹׁט דָּאֵן לְעַמֵּהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|ה}}וּא שְׁלִיחַ מְהֵימָן שַׁדְּרֵהּ מָרֵהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|וְ}}אֵימְתֵהּ וְדַחְלְתֵהּ תִּתְרְמֵי עַל מַלְכְוָתָא {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|זִ}}יוֵהּ מַבְהֵק כְּנֵהוֹר שִׁמְשָׁא {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|חֲ}}סִידִין וּמַלְכִין מַקְּפִין לֵהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|ט}}וּרִין וְרָמָן חָדַן לְקִבְלֵהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|יְ}}מִין רָמָא מְסַעֲדָא לֵהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|כְּ}}לִילִין תְּלָתָא קְטַר לְעַמֵּהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|לְ}}עַמֵּהּ יְכַנֵּשׁ מְאַרְבַּע רוּחֵי עָלְמָא {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|מַ}}לְאֲכֵהּ יִשְׁלַח וְיִפְרֹק לְעַמֵּהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|נֵ}}הוֹר יְקָרֵהּ יִשְׁלַח קֳדָם עַמֵּהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|סָ}}עֵד לְהוֹן בְּהַדְרֵהּ וּבִיקָרֵהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|עָ}}לְמָא מִזְדַּעְזַע מֵאֵמְתֵהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|פְּ}}רִישָׁן רַבְרְבָן עָבֵד לְעַמֵּהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|צְ}}לוֹתְהוֹן שָׁמַע מִכֻּרְסֵי יְקָרֵהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|קָ}}רֵבִנּוּן לְפִתְגָמֵי אוֹרָיְתֵהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|רָ}}גְגִין אנּוּן לְמִלֵּי נְבוּאֲתֵהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|שְׁ}}לָמְהוֹן אַסְגִּי בְּתֻקְפָּא וּבִיקָרָא {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |- |{{סי|תַּ}}בַּר נִיר שָׂנְאָה וּבְעֵל דְּבָבָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|חדו}} |} [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] ksi4coorqs1pvhp7tziuw9jeleigocm 0 1737202 3079556 2992183 2026-08-28T09:39:25Z מו יו הו 37729 3079556 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{מר|'''הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ'''}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|אֶ}}שְׂמְחָה בְדוֹדִי אָמְרָה אֲיֻמָּה עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|בָּ}}חַר בִּי מִכָּל אֻמּוֹת עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|גְּ}}אָלַנִי מִפֶּרֶךְ לוֹחֲצִים עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|דִּ}}בֶּר עִמִּי פָּנִים בְּפָנִים עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|ה}}וֹד וְהָדָר הִעְטַנִי עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|וִ}}עַד אוֹתִי מִכָּל אֻמּוֹת עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|זֵ}}כֶר לִי חֶסֶד נְעוּרַי עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|חֵ}}ן וָחֶסֶד הִלְבִּישַׁנִי עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|טִ}}הַר אוֹתִי מִכָּל טֻמְאוֹת עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|יְ}}מִינוֹ פָּרַשׂ עָלַי עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|כְּ}}לִיל הוֹד כִּלְלַנִי עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|לִ}}וְיַת חֵן הִעְנִיקַנִי עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|מְ}}נִיךְ הוֹד הִמְנִיכַנִי עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|נֶ}}צַח נְצָחִים עִלַּנִי עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|שִׂ}}מְחָה גְדוֹלָה שִׂמְּחַנִי עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|עֶ}}לְיוֹן עַל כָּל הָאֻמּוֹת נְתָנַנִי עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|פְּ}}אֵר צְדָקָה פֵּאֲרַנִי עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|צְ}}פִירַת תִּפְאָרָה עִטְּרַנִי עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|קְ}}דֻשַּׁת עוֹלָם קִדְּשַׁנִי עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|רַ}}עְיָתִי בְחוֹרֵב קְרָאַנִי עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|שׁ}}וּלַמִּית מִכָּל מוּם נְתָנַנִי עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |- |{{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה הִנְחִילַנִי עַל זֹאת{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הַלְלוּיָהּ וְהַלְלוּיָהּ}} |} [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 1lir2bwcb5px5jwp0ays9gtlld6dduu 0 1737203 3079572 2992185 2026-08-28T09:57:49Z מו יו הו 37729 3079572 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''סִימָן טוֹב סִימָן טוֹב סִימָן טוֹב יִהְיֶה לַכֹּל'''}} |- |{{סי|אִ}}תִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה.{{ממס|שה"ש ד ח}} {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|אֶ}}שְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי.{{ממס|שה"ש א יד}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|בָּ}}אתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה.{{ממס|שה"ש ה א}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|בִּ}}טְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים.{{ממס|שה"ש ז ג}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|גַּ}}ן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה.{{ממס|שה"ש ד יב}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|גַּ}}ל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם.{{ממס|שה"ש ד יב}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|דּ}}וֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ.{{ממס|שה"ש ב טז}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|דּ}}וֹדִי צַח וְאָדוֹם.{{ממס|שה"ש ה י}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|הִ}}נָּךְ יָפָה רַעְיָתִי.{{ממס|שה"ש א טו}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|הֱ}}בִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן.{{ממס|שה"ש ב ד}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|וְ}}דִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה.{{ממס|שה"ש ב ד}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|וְ}}חִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב.{{ממס|שה"ש ז י}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|זֹ}}את קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר.{{ממס|שה"ש ז ח}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|זֶ}}ה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ.{{ממס|שמות טו ב}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|חִ}}כּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים.{{ממס|שה"ש ה טז}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|ח}}וֹמָה אֲנִי וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת.{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ח י}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|ט}}וֹב יְיָ וּמֵטִיב לַכֹּל.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמה ט|וגם=תהלים קיט סח}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|טַ}}עֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ.{{ממס|תהלים לד ט}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|יָ}}פָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה.{{ממס|שה"ש ו ד}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|יִ}}שָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.{{ממס|שה"ש א ב}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|כְּ}}שׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים.{{ממס|שה"ש ב ב}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|כֻּ}}לָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ.{{ממס|שה"ש ד ז}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|לִ}}בַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה.{{ממס|שה"ש ד ט}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|לְ}}חָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם.{{ממס|שה"ש ה יג}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|מַ}}ה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים.{{ממס|שה"ש ז ב}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|מִ}}י זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר.{{ממס|שה"ש ו י}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|נָ}}אווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים.{{ממס|שה"ש א י}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|נֹ}}פֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה.{{ממס|שה"ש ד יא}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|שְׂ}}מֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי.{{ממס|שה"ש ב ו}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|סַ}}מְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת.{{ממס|שה"ש ב ה}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|ע}}וּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן.{{ממס|שה"ש ד טז}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|עָ}}נָה דוֹדִי וְאָמַר לִי.{{ממס|שה"ש ב י}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|פָּ}}תַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי.{{ממס|שה"ש ה ו}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|פִּ}}רְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי.{{ממס|שה"ש ב ג}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|צְ}}אֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.{{ממס|שה"ש ג יא}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|צְ}}רוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי.{{ממס|שה"ש א יג}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|ק}}וֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל.{{ממס|ישעיהו נב ח}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא.{{ממס|שה"ש ב ח}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|רַ}}נְּנוּ פִּצְחוּ חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו נב ט}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|רֹ}}אשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים.{{ממס|שה"ש ה יא}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|שִׁ}}יר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה.{{ממס|שה"ש א א}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|שָׁ}}רְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר.{{ממס|שה"ש ז ג}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|תּ}}וֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שה"ש א יא}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |- |{{סי|תַּ}}חַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב.{{ממס|ישעיהו ס יז}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|סימן טוב}} |} [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] bu89j0fhqqp0772w8qi4kiz2r1app1d 0 1737204 3079568 2992191 2026-08-28T09:51:12Z מו יו הו 37729 3079568 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="3" |{{מר|'''כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן{{ש}}הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה{{ש}}וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף:{{ממס|ישעיהו נה יב}}'''}} |- |כִּי בְּשֵׁם {{סי|אַ}}דִּיר תֵּצֵאוּן{{ש-רווח|0.5em}}||וּבְשֵׁם {{סי|בָּ}}רוּךְ תּוּבָלוּן{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|כי}} |- |כִּי בְּשֵׁם {{סי|גִּ}}בּוֹר תֵּצֵאוּן{{ש-רווח|0.5em}}||וּבְשֵׁם {{סי|דָּ}}גוּל תּוּבָלוּן{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|כי}} |- |כִּי בְּשֵׁם {{סי|הָ}}דוּר תֵּצֵאוּן{{ש-רווח|0.5em}}||וּבְשֵׁם {{סי|וָ}}עֶד תּוּבָלוּן{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|כי}} |- |כִּי בְּשֵׁם {{סי|זַ}}כַּאי תֵּצֵאוּן{{ש-רווח|0.5em}}||וּבְשֵׁם {{סי|חַ}}נּוּן תּוּבָלוּן{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|כי}} |- |כִּי בְּשֵׁם {{סי|טָ}}הוֹר תֵּצֵאוּן{{ש-רווח|0.5em}}||וּבְשֵׁם {{סי|יָ}}חִיד תּוּבָלוּן{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|כי}} |- |כִּי בְּשֵׁם {{סי|כַּ}}בִּיר תֵּצֵאוּן{{ש-רווח|0.5em}}||וּבְשֵׁם {{סי|ל}}וֹבֵשׁ תּוּבָלוּן{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|כי}} |- |כִּי בְּשֵׁם {{סי|מֶ}}לֶךְ תֵּצֵאוּן{{ש-רווח|0.5em}}||וּבְשֵׁם {{סי|נ}}וֹרָא תּוּבָלוּן{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|כי}} |- |כִּי בְּשֵׁם {{סי|ס}}וֹמֵךְ תֵּצֵאוּן{{ש-רווח|0.5em}}||וּבְשֵׁם {{סי|ע}}וֹזֵר תּוּבָלוּן{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|כי}} |- |כִּי בְּשֵׁם {{סי|פּ}}וֹדֶה תֵּצֵאוּן{{ש-רווח|0.5em}}||וּבְשֵׁם {{סי|צַ}}דִּיק תּוּבָלוּן{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|כי}} |- |כִּי בְּשֵׁם {{סי|קָ}}דוֹשׁ תֵּצֵאוּן{{ש-רווח|0.5em}}||וּבְשֵׁם {{סי|רַ}}חוּם תּוּבָלוּן{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|כי}} |- |כִּי בְּשֵׁם {{סי|שַׁ}}דַּי תֵּצֵאוּן{{ש-רווח|0.5em}}||וּבְשֵׁם {{סי|תַּ}}קִּיף תּוּבָלוּן{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|כי}} |- |כִּי בְּשֵׁם {{סי|תּ}}וֹמֵךְ תֵּצֵאוּן{{ש-רווח|0.5em}}||וּבְשֵׁם {{סי|תָּ}}מִים תּוּבָלוּן{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|כי}} |} [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] sp4tijds8j8cm0qvipww6gqnt00lbg6 0 1737368 3079563 3024313 2026-08-28T09:46:36Z מו יו הו 37729 3079563 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל |- |דְּ{{סי|אָ}}תַן לְמִסְגַּד קַמָּךְ וְלִבְּהוֹן תְּבִירֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|בְ}}אַרְבַּע זָוְיָן מִתְבַּדְּרִין בְּבִדּוּרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|גָ}}לַן מִכְּרָךְ לִכְּרָךְ וּמִקְּרֵי לִקְרֵי {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|דָ}}מַן לְאִמְּרָא חֲדָא בֵּינֵי דֻּבִּין וְנִמְרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|הַ}}כְּדֵין קָיְמִין לְצַלָּאָה קַמָּךְ בְּאַרְבַּע מְדוֹרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|וָ}}י וָי אָמְרִין מִצַּעֲרֵי וּמִיִּסּוּרֵי {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|זָ}}יְעִין מִדַּחְלְתָךְ כִּמְרִיעֵי וְכִקְצִירֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|חָ}}שְׁקִין לְמֶעֱבַד רְעוּתָךְ חַבְרֵי עִם חַבְרֵי {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|טְ}}רִידִין מֵאֲתַרְהוֹן לְכָל אֲתַר דְּאִנּוּן דָּיְרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|יָ}}תְבִין לְמִבְעֵי רַחֲמֵי כְּעַנְיֵי עַל דַּשֵּׁי עַתִּירֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|כְ}}רוּם אֻכָּמִין כְּקִדְרָא אַפֵּיהוֹן, כְּמָנֵי דְּפַחְרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|לָ}}מָא חֲשִׁיבִין בֵּינֵי גֻּבְרִין דְּמִתְגַּבְּרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|מֵ}}ימְרָךְ מְקַיְּמִין וּפִקּוֹדָךְ נָטְרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|נָ}}יְדִין עִדָּן צְלוֹתְהוֹן כְּגֻבְרָא דְּמִשְׁתַּטֵּי מֵחַמְרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|סָ}}לֵק עַל גַּבֵּיהוֹן נִירָא דְּמַלְכוּתָא, כִּד סָלֵק עַל פַּדָּנֵי תוֹרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|עָ}}סְקִין בְּאוֹרָיְתָךְ בְּשִׁעְבּוּדָא וְצַעֲרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|פְ}}רַקְתָּא יָתְהוֹן מִשִּׁעְבּוּד מִצְרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|צְ}}לוֹתָא מַסְגַּן בְּבֵית כַּפּוֹרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|קְ}}רֵיתָא לְהוֹן בְּנִין חַבִּיבִין וְיַקִּירֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|רָ}}גְשִׁין לְבָתֵּי כְּנֵשָׁתָא כְּעָנָא לְגוֹ עֶדְרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|שְׁ}}כִינָתָךְ שָׁרְיָא בֵינֵיהוֹן וּשְׁמָךְ עֲלֵיהוֹן מִתְקְרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|תָ}}בְעִין יָתָךְ לְדָרֵי דָרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |} [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] p7h2i7wwta790ycg6ou4pwo5iz87lwv 0 1737369 3079562 3024314 2026-08-28T09:45:59Z מו יו הו 37729 3079562 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''דויד בן עמרם יזכה אמן''' (ר' דויד העדני בעל מדרש הגדול)}} {| |- |רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל |- |דְּ{{סי|אַ}}פֵּקְתָא יָתְהוֹן בְּחֵילֵךְ מִבֵּית עַבְדּוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|בְ}}רִי בֻּכְרִי קְרֵיתָא לְהוֹן וְחַבִּיבוּתָא וְיַקִּירוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|גְ}}בוּרָן עֲבַדְתָּא לְהוֹן וְנִסִּין וּפְרִישָׁתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|דַ}}בַּרְתָּא יָתְהוֹן בְּעַמּוּדָא דַּעֲנָנָא וְאִישָׁתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|הַ}}אֲכֵלְתִּנּוּן מַנָּא, וּמַיָּא מִטָּנָּרָא אַפֵּקְתָּא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|וַ}}עֵדְתִּנּוּן וְקַדֵּשְׁתִּנּוּן לְמַתַּן אוֹרָיְתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|זְ}}כוֹ וְקַבִּילוּ תְּרֵין לוּחֵי סָהֲדוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|חַ}}יֵי וְטָבְתָא וּמוֹתָא וּבִשְׁתָּא קֳדָמֵיהוֹן סַדַּרְתָּא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|ט}}וּרִין וְרָמָן חָדַן לְקִבְלְהוֹן וְאָמְרִין תֻּשְׁבַּחְתָּא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|י}}וֹם דִּינָא קְבַעְתָּא לְהוֹן לְמִהְוֵי בְּרֵישׁ שַׁתָּא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|כִ}}פּוּרָא יְהַבְתָּא לְהוֹן לְכַפָּרָא לְכָל שָׁלוּ וְזֵדָנוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|לְ}}אֲרַע קֻדְשָׁךְ אַעֵלְתִּנּוּן וּבֵית מַקְדְּשָׁא בְּנֵיתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|מַ}}לְכִין וְשִׁלְטוֹנִין שְׁתַלְתָּא בְּהוֹן וְסִגְנֵי וּפַחֲוָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|נְ}}בִיאַיָּא וְסָפְרַיָּא אֲקֵימְתָּא לְאַנְהָרָא לְהוֹן וּלְאַזְהָרוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|ס}}וֹבַרְתִּנּוּן וְנַטֵּלְתִּנּוּן כַּד הֲווֹ מְהַלְּכִין קֳדָמָךְ בְּהֵימָנוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|עַ}}ל מֵימְרָךְ עֲבַרוּ וְקַלְקִילוּ בְּכָל אֹרְחָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|פְ}}תַח עֲלֵיהוֹן שָׂנְאָה כַּד סְטוֹ מִן אֹרְחָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|צַ}}לָּא שִׂפְוָתְהוֹן כַּד אִסְתַּלַּקַת נְבוּאֲתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|קְ}}לִיעִין מֵאֲרַעְהוֹן וּמִתְבַּדְּרִין בְּאַרְבַּע זָוְיָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|רְ}}תֵתָא וּזְיָע אֲחֵדִנּוּן כְּחִבְלִין לְיָלֵדְתָּא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|שְׁ}}לָמְהוֹן סָף וְאִתְקְצַר חֵילֵיהוֹן בַּאֲרַע גָּלוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|תָ}}לַן עֵינֵיהוֹן לְתַרְעָךְ: לָא תִהְדְּרַן מָרַן רֵיקָנוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|דָ}}מַן לְיוֹנָה דְּעָרְקָא מִנַּצָּא וְחָוָרִיתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|וָ}}י וָי צָוְחִין מִסְּגִיאוּת חוֹבִין וּמִגְּזֵרָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|יַ}}דְהוֹן פָּרְסִין בִּצְלוֹ וְלִבְּהוֹן שָׁפְכִין בִּתְיֻבְתָּא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|דַ}}מְהוֹן וְתַרְבְּהוֹן מַסְּקִין קַמָּךְ וְדִמְעִין לְנַסָּכוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|בָ}}כַן וּמִתְאָנְחִין עַל דַּחֲטוֹ וְטַפְּחִין עַל יִרְכָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|נָ}}יְדִין וְאָמְרִין: אַתְּ הוּא אֱלָהָא שָׁבֵק לַעֲוָיָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|עַ}}נְיוּתָא תְּבַרַת לִבְּהוֹן טַפְשָׁא, וּמִסְכֵּנוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|מְ}}סַבְּרִין לְפֻרְקָנָךְ וּמָה דִּכְתִיב בְּמִלֵּי נֶחָמָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|ר}}וּחֲהוֹן מְשַׁלְהֲיָא לְרַחְמְתָךְ בַּאֲרַע בֵּית צַהְוָנוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|מַ}}לְכוּתָךְ תָּבְעִין: תִּמְלֹךְ מַבַּע בְּהָא שָׁעֲתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|יַ}}מִּינָךְ אַדִּירָא בְּחֵילָא, וְתַקִּיף אַתְּ בְּגִבָּרוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|זְ}}כוּת אֲבָהָתָא אַתְּ מַדְכַר, וְלֵית קֳדָמָךְ נַשְׁיוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|כָ}}ל עוּבָדָךְ קְשֹׁט, וְגָמֵל חִסְדִּין אַתְּ, וְטָב וּצְדַקְתָּא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|הַ}}כְּדֵין בָּךְ רְחִיצִין, לָא עַל קֻשְׁטַן וְלָא עַל זְכוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דַּ{{סי|אֲ}}מַרְתָּא: בְּדִיל שְׁמִי, בְּדִיל מֵימְרִי אַעֲבֵד, דְּלָא לְאַחָלוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|מַ}}נְהֵג עָלְמָךְ בִּתְלָת עֲשַׂר מִלֵּי רַחֲמָנוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|נֻ}}צְחַן וְתֻקְפַן אַתְּ מִיּוֹמֵי עָלְמָא וְעַד סוֹפֵי דָּרָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |בְּבָעוּ מִנָּךְ אֱלָהָא דִּשְׁכִינְתָךְ שָׁרְיָא עֵיל מִן כָּפֻרְתָּא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |תִּשְׁבֹּק לְחוֹבַנָא וְתַחְסְנִנַּנָא כְּיוֹמַיָּא קַדְמַיָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |} [[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] qqsvzy5eyxfxl651trzs36ju4mnxj71 0 1737370 3079561 2993561 2026-08-28T09:45:37Z מו יו הו 37729 3079561 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל |- |דְּ{{סי|אִ}}נּוּן קָיְמִין קַמָּךְ בְּתַחֲנוּנָא וּצְלוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|בְ}}אַרְבַּע זָוְיָן מְבֻדַּר וְגָלֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|גָ}}לַן מֵאֲרַעְהוֹן וְרֵישְׁהוֹן גְּלֵי {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|דִ}}מְעֲהוֹן מְשַׁפַּע הָא כְמַיָּא דְנַחְלֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|הָ}}דֵף לְהוֹן סָנְאָה כְּדֵי דְּיִגְלוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|וָ}}י וָי אָמְרִין בִּימָם וְלֵילֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|זִ}}מְרָא אִשְׁתַּתַּק מִנְּהוֹן, וְכִנָּרֵי וְנִבְלֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דַּ{{סי|חֲ}}שִׁיבוּ וּדְמוּ כְּחָלָא דְּיַמָּא, קְטִילֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|טְ}}בַּעוּ חַכִּימֵי וְסַאִיבוּ תְּפִלֵּי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|יֵ}}י יִפַּשׁ בִּשְׁוָקִין וּבְכָל שְׁבִילֵי {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|כָ}}הֲנַיָּא, סָנְאֵיהוֹן גַּלְגִּילוּנוּן בְּקֻלָּרֵי וּבְשַׁלְשְׁלֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|לְ}}כָל אֻמָּא וְלִשָּׁן הָוַן שֹׁעִי וּמַתְלֵי {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|מִ}}נְּהוֹן אִשְׁתַּתַּק שְׁבָחָא וּצְלוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|נַ}}פְשְׁהוֹן גְּרַמַת לְהוֹן מִסְפְּדֵי וְאֶבְלֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|סַ}}קָא לְבַשׁ נְבִיָּא וּפְסַק כְּלִילֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דַּ{{סי|עֲ}}לֵיהוֹן סְפַדוּ כּוֹכְבֵי וּמַזָּלֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|פָ}}תוּרָא וַאֲרוֹנָא דִּילְהוֹן בְּנוּרָא אִקְּלוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|צַ}}עְרָא אִתַּקַּף עֲלֵיהוֹן תִּלֵּי תִּלֵּי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|קְ}}לִיעִין מֵאֲרַעְהוֹן לַאֲרַע בָּבְלֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|רְ}}דִּיפִין וְלָא רָדְפִין, וְלָא יָכְלִין לְמֵימַר מִלֵּי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|שָׁ}}טְחִין לָךְ כַּפִּין בִּימָם וְלֵילֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|תָ}}לַן לָךְ עַיְנִין, אַתְּ הוּא אֱלָהָא דִּי רַחְמָנוּתָא מָלֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |} [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] r7vhkw7p2azbymb1r2ynpk24z0jmw9r 0 1737379 3079558 2993632 2026-08-28T09:42:56Z מו יו הו 37729 3079558 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''' (חלקי)<noinclude>{{הערה|נראה שהחלק האלפביתי לקוח מ{{צ|[[אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין]]}}.}}</noinclude>}} {| |- |הָרַחֲמָן אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כַּחֲטָאֵינוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |אַל תְּשַׁלֵּם לָנוּ כַּעֲוֹנוֹתֵינוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |אַל תִּגְמְלֵנוּ כְּרֹעַ מַעֲלָלֵינוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |אַל תְּדִינֵנוּ כִּזְדוֹן לִבֵּנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |הָפֵר כַּעַס וּבַטֵּל גְּזֵרָה||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |בַּטֵּל כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת מִמֶּנּוּ וּמֵעַמְּךָ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |טַע שָׁלוֹם בֵּינוֹתֵינוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |סַלֵּק שִׂנְאַת חִנָּם מִבֵּינֵינוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |זוּנֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |פַּרְנְסֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |כַלְכְּלֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם אַל תַּצְרִיכֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |תֶּן בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |שְׁבֹר עֹל מַלְכוּת מֵעַל צַוָּארֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |בְּסֵתֶר כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |מַהֵר בְּבִיאַת מְשִׁיחֵנוּ ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |הַעֲלֵנוּ בְּקָרוֹב לְאַרְצֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |יַסֵּד עִירֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |שַׁכְלֵל מִקְדָּשֵׁנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |הַחְזֵר שְׁכִינָה לְתוֹכֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |מִבְּנֵי עוֹלָם הַבָּא שִׂימֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|כָּ}}לָה אַל תַּעַשׂ לִשְׁאֵרִיתֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|לְ}}מַעֲנָךְ עֲשֵׂה וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|מַ}}לֵּא בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|נַ}}חֲמֵנוּ מֵאֶבְלֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|סְ}}מֹךְ נְפִילָתֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|עֲ}}נֵה אֶת עֲתִירָתֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|פְּ}}נֵה אֶל תְּפִלָּתֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|צַ}}פֵּה צַעֲקָתֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|קַ}}בֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|רְ}}אֵה עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|שְׁ}}עֵה שַׁוְעָתֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|תְּ}}נָה שְׁאֵלָתֵנוּ וּבַקָּשָׁתֵנוּ||{{ע|הָרַחֲמָן}} |}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 6v6h1i96jnm8gtmb0ngqxgnkbt52gf3 0 1737380 3079560 2993558 2026-08-28T09:45:03Z מו יו הו 37729 3079560 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {| |- |רַחְמָנָא עֲנֵינַן בְּהַדָא שָׁעֲתָא||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |וְתִהְוֵי הַדָא שָׁעֲתָא דְּרַעֲוָא קַמָּךְ||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |הַב לַן טַלָּא וּמִטְרָא דְּבִרְכָתָא||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |הַב לַחְמָא לֶאֱנָשָׁא וְעִשְׂבָּא לִבְעִירָא||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |סַלֵּק שִׂנְאַת מַגָּנָא מֵעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |זְרַע שְׁלָמָא רַבָּא בְּמוֹתְבָנֵי יִשְׂרָאֵל||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |דְּמָלֵי רַחֲמִים עֲנֵינַן וְאַפְּקִנַּן מֵאֵרַע שִׁבְיַן וּמֵאֵרַע גָּלוּתַן הַשַׁתָּא בַּעֲגַלָא עַל יַד מְהֵימָן{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |רַחֵם עֲלַן||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |מַלְכָּא רָמָא חַיָּא וְקַיָּמָא||{{ע|רַחֲמָנָא}} |- |וְחַנָּנָא, רַחֵם||{{ע|רַחֲמָנָא}} |}<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] 644dmc6m3fto9xe5z1mbstqjd04qx9g 0 1737401 3079564 2993623 2026-08-28T09:47:06Z מו יו הו 37729 3079564 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |רַחְמָנָא רַחֵם עֲלַן {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|אִ}}ירַצִּי לַן {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|בִּ}}רְכְתָךְ אַיְתִי לַן {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|גַּ}}לִּי גְּבוּרְתָךְ עֲלַן {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|דַּ}}בְּרִנַּן בְּרַחְמְתָךְ {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|הֱ}}וִי לַן סָעֲדָא וְסָמְכָא {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|וְ}}יִבְסַם קָלַן קַמָּךְ {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|זָ}}כְוָן חַפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|חֲ}}טָאַן יִתְכַּפְּרוּן לַן {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|טָ}}בְוָן אַיְתִי לַן {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|יִ}}תְגּוֹלַלוּ רַחֲמָךְ עֲלַן {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|כְּ}}בֹשׁ מִנַּן רֻגְזָא וְחִמְתָּא {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|לַ}}ן תִּהְוֵי חָזֵי {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|מְ}}חֹל וּשְׁבֹק לְחוֹבַן וְלִחְטָאַן {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|נְ}}הוֹרָךְ אַנְהַר לַן {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|סָ}}עֵד וְסָמֵךְ הֱוִי לַן {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|עֲ}}נֵינַן {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|פְּ}}רֹקִנַּן {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|צְ}}לוֹתַנָא תִּשְׁתְּמַע קַמָּךְ {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|קָ}}רְבִנַּן וְלָא תְרַחֲקִנַּן {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|רְ}}מִי חוֹבַן וַחֲטָאַן לְעֻמְקֵי יַמָּא {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|שַׁ}}מְעֵהּ לְקָלַן וְקַבְּלֵהּ לִצְלוֹתַן {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|תִּ}}גְמֹל צְלוֹתַן חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי {{ש-רווח|0.5em}}||בְּקָל וַיַּעֲבֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |} {| |- |מָה נְתִיב וּמָה נֵימַר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |מָה נְמַלֵּל וּמָה נִזְכֵּי {{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |בְּחֻצְפָּא יַתִּירָא אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |סְגִיאוּ חוֹבַן וּתְקִיפוּ חֲטָאַן{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |חוֹבַן סְגִיאוּ עַל חוֹבֵי קַדְמָאֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |לֵית לַן זָכְוָן לְאַגָּנָא עֲלַן{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} |- |מְחֹל וּשְׁבֹק לְחוֹבַן וְלִחְטָאַן{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|רַחְמָנָא}} [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] md5bgqmi7adythb2xp26rl2v1gskehk 0 1737405 3079570 2993629 2026-08-28T09:52:28Z מו יו הו 37729 3079570 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם {{מילת קבע|אַיֵּה}} נָא אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|תהלים קטו ב}} {| |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} צוּר חָסָיוּ בוֹ||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַמּוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַקּוֹרֵעַ לָמוֹ אֶת הַיָּם||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַמּוֹלִיכָם בִּתְהוֹמוֹת כְּסוּס בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַמַּמְטִיר לָהֶם אֶת הַמָּן||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַמֵּגִיז לָהֶם אֶת הַשְּׂלָו||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַמַּקִּיף לָהֶם עַנְנֵי כָּבוֹד||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַמְּכַלְכְּלָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַמְּקָרְבָם לִפְנֵי הַר סִינַי||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַמַּנְחִילָם אֶת הַתּוֹרָה||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַמּוֹשִׁיעָם בְּעֵת צָרָה||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |} [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] qfnv6r01tixzf825z84ks42uxtnku6r 0 1737406 3079554 2993634 2026-08-28T09:35:51Z מו יו הו 37729 3079554 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה׃{{ממס|תהלים קטו ג}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים |- |{{סי|אַ}}ל תַּעֲמֹד לָנוּ בְּמִדַּת הַדִּין{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|בְּ}}רִיתְךָ זְכֹר וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|גַּ}}לֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|דְּ}}רֹשׁ דָּמֵינוּ מִיַּד צָרֵינוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|הֱ}}יֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|וְ}}נִקְרָא וְאַתָּה תַּעֲנֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|זְ}}כֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|ח}}וּס וְרַחֵם עָלֵינוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|טַ}}הֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|יֶ}}הֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|כָּ}}לָה אַל תַּעַשׂ לִשְׁאֵרִיתֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|לְ}}מַעַנָךְ עֲשֵׂה לֹא לְמַעֲנֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|מַ}}לֵּא בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|נַ}}חֲמֵנוּ מֵאֶבְלֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|סְ}}מֹךְ אֶת נְפִילָתֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|עֲ}}נֵה אֶת עֲתִירָתֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|פְּ}}נֵה אֶל תְּפִלָּתֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|צַ}}פֵּה צַעֲקָתֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|קַ}}בֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|רְ}}אֵה עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|שְׁ}}עֵה אֶת שַׁוְעָתֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|תְּ}}נָה שְׁאָלָתֵנוּ וּבַקָּשָׁתֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |} [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] sijeq9a0r2rhhluwvb78g0s4etnv675 0 1737407 3079565 2993637 2026-08-28T09:47:38Z מו יו הו 37729 3079565 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} רַחְמָנָא דָּא הִיא אוֹרָיְתָךְ דִּיהַבְתְּ לְהוֹן לְיִשְׂרָאֵל דִּי מִנַּהּ זָעוּ כָּל טוּרַיָּא רָמַיָּא וְנַדָא כָּל רָמָתָא מְנֻטָּלָתָא וּנְפַקַת נִשְׁמַת כָּל בִּרְיָתָא וְזָעוּ כָל מַלְכַיָּא בְּהֵיכְלֵיהוֹן{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} חֲזִי לְעַמָּךְ דִּבְזִיזִין וּמְטֻלְטְלִין{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} הָוַן כִּסְפִינְתָא דְּלֵית לַהּ מְדַבְּרַנָא{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} הָוַן כְּיַתְמֵי דְּלֵית לְהוֹן אַבָּא{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} מְטָא מַיָּא עַד נְחִירֵי{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} תְּקִיפוּ חוֹבַן מִלְּסוֹבָרָא{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} גְּזֵרָתָא מִתְחַדְּתָן עֲלַן בְּכָל יוֹמָא{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} עָקְתָן בְּכָל עִדָּנָא אָזְלִין וּמוֹסְפִין{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} לֵית לַן זָכְוָן לְאַגָּנָא עֲלַן{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} הַא כַּמָּה שְׁנֵי וְהַא כַּמָּה דָרֵי{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} דָּרָא אָזֵל וְדָרָא אָתֵי{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} עֲדוֹ כָּל זִמְנִין שְׁלִימוּ כָּל קִצִּין וַאֲנַחְנָא לָא מִתְפַּרְקִין{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} אִתְמְסַרְנָא בְּיַד אַכְזְרָאִין וּמְחַסֵּד לַן כָּל דְּעָבַר וָתָאֵב{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} הֲוֵינָא כְּמָנָא דְּלֵית בֵּהּ צְרֹךְ{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} פְּרֹקִנַּן הַשַׁתָּא בַּעֲגַלָא{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} לֵית הֲנָאָה מֵרִמְּתָא וְתוֹלַעְתָּא{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} אַעְדִּי מִנַּן גִּירֵי מוֹתָא{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} אַעְדִּי מִנַּן גִּירֵי חַרְבָּא{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} אַעְדִּי מִנַּן גִּירֵי כַּפְנָא{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} אַעְדִּי מִנַּן גִּירֵי שִׁבְיָא{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} אַעְדִּי מִנַּן גִּירֵי גָּלוּתָא{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} וְיִדְּעוּן עַמְמַיָּא דְּאִית לְהוֹן פָּרִיקָא לְיִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} וְלָא יֵימְרוּן דֵּין הוּא עַמָּא דְּשַׁבְקֵהּ מָרֵהּ{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} וְלָא יֵימְרוּן דְּלֵית מְשַׁשָׁא בִּכְתָבֵיהוֹן{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} וְלָא יֵימְרוּן צְוַחוּ קַמֵּהּ וְלָא אַשְׁגַּח בְּהוֹן{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} אִדְּכַר רַחֲמָךְ וְאָנַח רֻגְזָךְ{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} בַּטֵּל מִנַּן כָּל גְּזֵרָתָא קַשְׁיָתָא{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} אַתְּ הוּא תֻּקְפַן{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} אַתְּ הוּא רֻחְצַן{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} אַתְּ הוּא מְשֵׁזִבַן{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} אִתְרְעִי לְאֵיטָבָא לַן{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} כְּבֹשׁ עַל חוֹבַן בְּרַחְמָתָךְ{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}}{{ש}} כְּבֹשׁ מִנַּן רֻגְזָךְ וְחִמְתָּךְ{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}} [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] cz0dc6fyn30mxlx3tj0iuvl0d0u1hte 0 1737516 3079575 2993807 2026-08-28T10:01:43Z מו יו הו 37729 3079575 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תְּ}}אַחֵר מִיּוֹם זִכָּרוֹן חוֹתָם קְרִיאָה{{ש}} עֲדֵי יוֹם כִּפּוּר אֵינָהּ יוֹצְאָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}בִים אוּלַי יָשׁוּבוּ וְעָדֶיךָ נָבוֹאָה{{ר1}} {{מילת קבע|אֱלֹהִים}} חָנֵּנוּ נַפְשֵׁנוּ רְפָאָה.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים מא ה}} {{סי|רְ}}פָאָה לְמַכָּתֵנוּ וְאוֹתָנוּ אַל תָּדִיק{{ש}} בְּחַפֶּשְׂךָ מַעַשׂ כָּל רָשָׁע וְצַדִּיק{{ש}} {{סי|ק}}וֹרְאֵי צוֹם לְכַפָּרָה, בַּמִּשְׁפָּט הַצְדִּיק{{ר1}} {{מילת קבע|אֱלֹהִים}} שׁוֹפֵט צַדִּיק.{{ממס|תהלים ז יב}} {{סי|צַ}}דִּיק הֱיֵה לָנוּ לְמָעוֹז{{ש}} וְנֶחֱסֶה בְּצִלְּךָ כְּמִגְדַּל עֹז{{ש}} {{סי|פָּ}}קְדֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְאַל נְהִי לְלָעוֹז{{ר1}} {{מילת קבע|אֱלֹהִים}} לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז.{{ממס|תהלים מו ב}} {{סי|עֹ}}ז וְתַעֲצוּמוֹת תְּעַטֵּר יוֹנָה{{ש}} הַנּוֹדֶדֶת כְּצִפּוֹר מִן קִנָּהּ{{ש}} {{סי|סְ}}לַח לַעֲוֹנָהּ וְאַל תִּזְנָחֶנָּה{{ר1}} {{מילת קבע|אֱלֹהִים}} צְבָאוֹת שׁוּב נָא.{{ממס|תהלים פ טו}} {{סי|נָ}}א עַד מָתַי אוֹיֵב יְחָרְפִי{{ש}} וּמִמְּקוֹם מַרְגּוֹעִי הוֹדְפִי{{ש}} {{סי|מַ}}לְכוּתְךָ גַּלֵּה עָלַי וְהוֹד וְהָדָר הַצְנִיפִי{{ר1}} {{מילת קבע|אֱלֹהִים}} שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִי.{{ממס|תהלים נד ד}} {{סי|לְ}}אִמְרֵי פִי הַט אֹזֶן שַׁחָה אֲיֻמָּתִי{{ש}} כִּי בְצֵל כְּנָפֶיךָ חָסִיתִי מִיְּגִיעָתִי{{ש}} {{סי|כָּ}}שַׁלְתִּי בַּעֲוֹנִי עַד תִּדְלֶה שְׁקִיעָתִי{{ר1}} {{מילת קבע|אֱלֹהִים}} אֲדֹנָי עֹז יְשׁוּעָתִי.{{ממס|תהלים קמ ח}} {{סי|יְ}}שׁוּעָתִי חָשָׁה פָּנֶיךָ בְּחַלִּי{{ש}} וְחֶסֶד וְרַחֲמִים הַנְחִילִי{{ש}} {{סי|טִ}}פְּשִׁי הַעֲבֵר, סוֹלְחֵי וּמוֹחֲלֵי{{ר1}} {{מילת קבע|אֱלֹהִים}} אֲדֹנָי חֵילִי.{{ממס|חבקוק ג יט}} {{סי|חֵ}}ילִי הַאֲזִינָה חִין עֶרְכֵּנוּ{{ש}} כִּי לְךָ נִקּוֹד וְנִכְרַע עַל בִּרְכֵּנוּ{{ש}} {{סי|זְ}}רוּיֵינוּ אֱסֹף וְאֶל נָוְךָ הוֹלִיכֵנוּ{{ר1}} {{מילת קבע|אֱלֹהִים}} יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ.{{ממס|תהלים סז ב}} {{סי|וִ}}יבָרְכֵנוּ תּוֹחַלְתֵּנוּ אָמְרוּ מְחַכֶּיךָ{{ש}} אֲשֶׁר כָּלְתָה נַפְשָׁם לְיוֹם מָלְכֶךָ{{ש}} {{סי|הֲ}}לוֹא הֵם גְּאוּלֶיךָ רוֹאִי הִלּוּכֶיךָ{{ר1}} {{מילת קבע|אֱלֹהִים}} בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ.{{ממס|תהלים עז יד}} {{סי|דַּ}}רְכְּךָ לְהָשִׁיב אַף מִזֶּרַע יִדּוּעֶיךָ{{ש}} מִבָּנִים יְקָרִים יַלְדֵי שַׁעֲשׁוּעֶיךָ{{ש}} {{סי|גַּ}}שְּׁתִי בְּכִפּוּר חֵטְא בַּעֲדָם לְשׁוֹעֲךָ{{ר1}} {{מילת קבע|אֱלֹהִים}} בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ.{{ממס|תהלים סט יד}} {{סי|בֶּ}}אֱמֶת יֶשְׁעֲךָ וּבֶעֱזוּז הֲדָרֶךָ{{ש}} מְחֵה כָּעָב חַטֹּאת מַעְתִּירֶיךָ{{ש}} {{סי|אָ}}נָּא הוֹשִׁיעָה לִבְנֵי בְחִירֶיךָ{{ר1}} {{מילת קבע|אֱלֹהִים}} אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ.{{ממס|תהלים סג ב}} [[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] mhxc9shtrouod0ayq745jvpc101imql 0 1738392 3079576 3078793 2026-08-28T10:11:26Z Nahum 68 3079576 wikitext text/x-wiki {{מ:טעמי המקרא|18}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/א|פרק א]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/א|שופטים א}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ב|פרק ב]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ב|שופטים ב}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג|פרק ג]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג|שופטים ג}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד|פרק ד]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד|שופטים ד}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ה|פרק ה]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ה|שופטים ה}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו|פרק ו]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו|שופטים ו}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ז|פרק ז]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ז|שופטים ז}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ח|פרק ח]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ח|שופטים ח}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ט|פרק ט]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ט|שופטים ט}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/י|פרק י]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/י|שופטים י}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יא|פרק יא]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יא|שופטים יא}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יב|פרק יב]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יב|שופטים יב}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יג|פרק יג]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יג|שופטים יג}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יד|פרק יד]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יד|שופטים יד}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/טו|פרק טו]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/טו|שופטים טו}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/טז|פרק טז]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/טז|שופטים טז}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יז|פרק יז]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יז|שופטים יז}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יח|פרק יח]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יח|שופטים יח}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יט|פרק יט]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יט|שופטים יט}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/כ|פרק כ]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/כ|שופטים כ}} ===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/כא|פרק כא]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/כא|שופטים כא}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==הערות== <references /> ==מקורות== {{טקסט מנוקד|גודל=15}} <references group="מקור" /> {{סוף}} [[קטגוריה:רש"י מנוקד על שופטים|*]] pnf7vob2h1sz26zf1c6hlki4xoo3kqg 0 1738622 3079511 3028824 2026-08-28T08:37:32Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079511 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אבי העזרי'''}} {{סי|אֱ}}לֹהֵינוּ אֵל שַׁדַּי / {{סי|בָּ}}רוּךְ שְׁמוֹ וּמְשֻׁבָּח{{ש}} {{סי|יִ}}שְׁלַח מִבּוֹר שְׂרִידַי / וּבֶאֱדוֹם גָּדוֹל טֶבַח{{ש}} בְּדַם הַבְּרִית לִידִידַי / מוּלֵי חַרְבוֹת אֶבַח{{ר1}} אִסְפוּ לִי חֲסִידָי / כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח.{{ממס|תהלים נ ה}} {{סי|הֲ}}לֹא מֵרֹב אַהֲבָתְךָ / {{סי|ע}}וֹרְכִים שְׁתֵּי כִסְאוֹתָם{{ש}} {{סי|זָ}}מוּן לְמַלְאַךְ אִישׁ בְּרִיתְךָ / וּמִי מָנָה עֲפַר אִישׁ תָּם {{ר1}} וְנִמְצָה דַּם בְּנֵי עֲדָתְךָ / מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח.{{ממס|דברים יח ג}} {{רפרן|הזחה=2|אִסְפוּ לִי חֲסִידַי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח}} {{סי|רָ}}ם הַבֵּט כִּי מָלְאוּ / מַחֲשַׁכֵּי נְאוֹת חָמָס{{ש}} {{סי|יָ}}הּ הֵיכָלָךְ טִמְּאוּ / וּבְרִית קֹדֶשׁ לְמִרְמָס{{ר1}} בְּפִיהֶם מָלֵא קָרְאוּ / לֹא לְעוֹלָה וְלֹא לְזָבַח.{{ממס|יהושע כב כו}} {{רפרן|הזחה=2|אִסְפוּ לִי חֲסִידַי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח}} בַּיּוֹם וְלֹא בְאֶמֶשׁ / וּבְבוֹא שְׁמֹנַת יָמִים{{ש}} אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ / עָלָיו, לוֹ דָּמִים{{ר1}} שְׁקוּלָה מִילָה כְּחָמֵשׁ / זֹאת תּוֹרַת הַזֶּבַח {{רפרן|הזחה=2|אִסְפוּ לִי חֲסִידַי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח}} מִילָה וְגַם צִיצֶיהָ / דּוֹחִים יוֹם מַרְגּוֹעַ{{ש}} וְהַנּוֹלָד בְּקִצֶּיהָ / לֹא נִתַּן לִנְגֹּעַ{{ר1}} עֵץ חַיִּים לְאוֹמְצֶיהָ / שְׁמֹעַ טוֹב מִזֶּבַח.{{ממס|ש"א טו כב}} {{רפרן|הזחה=2|אִסְפוּ לִי חֲסִידַי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח}} יוֹם עִנּוּי וְהַמִּילָה / אֲשֶׁר יַחְדָּו נִפְגָּשׁוּ{{ש}} יִרְצֵם שׁוֹכֵן מַעְלָה / מִבְּלִי עוֹד תִּנְגֹּשׁוּ{{ר1}} אַתֵּן צֹאן סְגֻלָּה / צֹאן קָרְבָּנוֹ לְזֶבַח.{{ממס|ויקרא ג ו}} {{רפרן|הזחה=2|אִסְפוּ לִי חֲסִידַי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח}} הֲלוֹא בִּדְמֵי עוֹלָתוֹ / יִתְרַצֶּה אֶל אֲדוֹנוֹ{{ש}} בְּקוֹמֵץ דָּל מִנְחָתוֹ / נַפְשׁוֹ הִקְרִיב לְקוֹנוֹ{{ר1}} וְאַף בִּדְמֵי יְחִידָתוֹ / נִבְחָר לַייָ מִזָּבַח.{{ממס|משלי כא ג}} {{רפרן|הזחה=2|אִסְפוּ לִי חֲסִידַי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח}} יְגִילוּן כָּל רֹאֶיהָ / כִּי בְשִׂמְחָה קַבְּלוּהָ{{ש}} יוֹם מִשְׁתֶּה לְבָאֶיהָ / טַף וְנָשִׁים יְהַלְלוּהָ{{ר1}} וְהָאָב בְּרֹאשׁ קְרוּאֶיהָ / כִּי הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח.{{ממס|ש"א ט יג}} {{רפרן|הזחה=2|אִסְפוּ לִי חֲסִידַי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח}} [[קטגוריה:סליחות לברית מילה]] [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:ראבי"ה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] gbfsg0z0ayfechw6k52jp5y4n6qvccp 2 1738966 3079353 3079138 2026-08-27T13:04:05Z בן עדריאל 9444 3079353 wikitext text/x-wiki {{מקורות לסידור|על פי: מחזור לנוסח ברצלונה מנהג קאטאלוניה, סלוניקי רפ"ז}} ==ראש השנה== ===שבת לפני ר"ה=== * אזהרות: אלהים נצב בעדת אל * פזמון: אסיר תקוה לקץ ימין ===ערבית לראש השנה=== * פזמון: [[אחות קטנה]] ===שחרית יום א'=== * רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]] * מחרך: [[רעה בשבטך]] * נשמת: [[נשמת ידידי עליון]] * קדיש: [[יה שמך ארוממך]] * אופן: [[ידי רשים|ידי רשים נחלשים]] * זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]] * מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]] * פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]] * מסתג'אב: מלך שדי השוכן * כרוג': יחזו פנימו * מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עוז שם ה']] * סליחה: מלאך שמך בקרבו * מסתג'אב: אזכיר קצות הנוראות * כרוג': ישראל להשית חלקם בחיים * משלש: למשפט כונן כסאו * פזמון: יוצר רום בבינה * מסתג'אב: לאדיר נורא תהלות * תוכחה: אם חסדך שכחנו * פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]] * פזמון: אדירי ישורון יברכו בקול * סלוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]] * [[היום תאמצנו|היום תאמצם]] * פזמון לאחר תקיעת שופר: קול שופר הדרור ===שחרית יום ב'=== * רשות: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] * רשות: [[שואף כמו עבד]] * מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]] * נשמת: נשמת ישורון יום זה * אופן: חרדו רעיוני * זולת: שב מן הפסילים * מגן: אדר היקר העיר מזבוליו * פזמון: יום לריב תעמוד * פזמון: [[המלך ה']] * מסתג'אב: מחסי לשחר פניך קמתי * כרוג': יושיע וישיב * מחיה: יונת אלם מזת האור * פזמון: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]] * מסתג'אב: אמיץ גוזר ומקים * כרוג': ייראה ויוקשב * משלש: צמח צדיק אצפצף קורותיו * פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה * מסתג'אב: אל איום ונורא מכין הרים בגבורה * תוכחה: יגדל נא חסדך * פזמון: מלאכי צבא מעלה * סלוק: לך יאתה יקר תפארת המלוכה * פזמון לאחר תקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] ==יום כיפור== ===ערבית=== * פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] * סליחה: [[אנשי אמונה אבדו]] * סליחה: יעשה תבואה ופרי * סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]] * פזמון: שירו ילדי אמוני * תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]] * [[רחמנא אידכר לן]] * גמר (חטאנו): יצר עזוב חטא ומעל * גמר (שמע): [[אנשי לבב שמעו לי]] * גמר (בשכמל"ו): אעזבה מחשבות און * [[אלהינו שבשמים]] * [[שנת אורה שנת ברכה]] * פזמון: בליל עשור להתכפר * סליחה: מבורך זה היום * מסתג'אב: ה' הקשיבה ===שחרית=== * רשות לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג * בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]] * רשות לנשמת: אקום להודות לך * נשמת: נשמת אסירי עוונות * מסתג'אב: [[ברכי אצולה]] * אופן: התעוררו תמהים * זולת: אחלה פניך באימתה * כרוג': אמרים עמכם קחו * רשות למגן: וארץ אקוד ואשתחוה בפחד * פזמון: ה' רצה נא מחמד הילולי * מגן: אמונת השורש * פזמון: יענה כבוד אבות * כרוג': אמץ בן רצוי * מחיה: אלמד ארחות אלהי * פזמון: חרדים לבית תפלתם * כרוג': אל ביתך רצתי * משלש: אמון יוכח ודרכו תמימה * פזמון: יום צעקו שבים * קיקלר: שעה זכרון דתי * פזמון: אפס גאון עוזי * מסתג'אב: אפיל תחינתי לפניך * תוכחה: אין מילה בלשוני * פזמון: אסיר מעל יצף פועל * פזמון: תקרב ותרצה ותבחר * פזמון: כל המיחלים לישע צורכם * מסתג'אב: אחרי שובי נחמתי * מסתג'אב: מראש מקדמי עולמים * מסתג'אב: [[ה' מה אדם]] * עסתריוטא: את חטאי נוכח פני שמתי * רהיט: [[החרשים שמעו]] * פזמון: [[מרום וקדוש שעה]] * פזמון: ממרום לבן עירם * סלוק: אל אל הנורא ====סליחות לשחרית==== * מה נאמר לפניך אדון הסליחות * פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]] * פזמון: נורא מכל ואיום * פזמון: ידידים לבית אל חשו * תוכחה: ישני לב מה לכם * פזמון: [[יה איום]] * גמר (חטאנו): אליכם אקרא נמהרים * גמר (שמע): אזמרה למפיק מאויי * גמר (בשכמל"ו): אצלצלה ברכותיך * גמר (ה' מלך): בטרם אמון תחלת כל תחלה * מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים ===מוסף=== * מגן: אלהים למשפטיך עמדו היום * פזמון: אל מעמדי שבתי * כרוג': משמים עוונימו * מחיה: אילת אהבים נגידי * פזמון: נאור מקור חיים * כרוג': מקשיב מענה * מחיה: תמהים מחובם * תוכחה: ימי האדם צבא * רהיט: חי אני תמים דעים * רהיט: אנה אדון עולם * רהיט: [[ישן אל תרדם]] * תוכחה: שעה קולי בהתעטפי * פזמון: זה אל זה ישאלון * קדושה: [[אלהים אל מי אמשילך]] ====סדר עבודה==== * [[אוחילה לאל]] * פזמון רשות: אנא אל נאור * [[היה עם פיפיות]] * רשות: [[אבואה ברשיון מחוללי]] * עבודה: [[אל אלהים בך יצדקו צדוק]] * מה נהדר: [[כאור בקוע באשנבו]] * אשרי עין: [[אשרי עין ראתה ארון הקדש|ארון הקדש בני אהרן]] * [[לא אשים ולא אשם|אין לנו לא אשים ולא אשם]] ====סליחות למוסף==== * פזמון: יוספים שנית לעמוד * תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] * פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע נתיבות]] * גמר (חטאנו): אומללנו בנפש אנושה * גמר (שמע): אזמר לאל המיוחד * מי אל כמוך: [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] ===מנחה=== * מגן: אשלש תפלות * כרוג': ה' נאמי יקרב אצלך * מחיה: בקר וערב שם אל להודות * כרוג': ארנן בקול רם * משלש: השכם והערב לצורי מניתי * תוכחה: נפשי אל צורך ילדך * פזמון: היום יוודע אל רם * סילוק: אחד לבדו באין סמוך ====סליחות למנחה==== * פזמון: מעלות השחר קראתיך * פזמון: יה אשר אשפוך לפניו * עקידה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]] * גמר (חטאנו): מחטאתי אדאג תמיד * גמר (שמע): מיחד כל יום שם האל ===נעילה=== * מגן: אדון היושב על חוג הארץ * כרוג': כחגבים נחשבו * מחיה: בבכי יונת אלם * כרוג': ענך בחמלתו * משלש: אילי הצדק * תוכחה: מצעק מעלות השחר * סלוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]] ====סליחות לנעילה==== * פזמון: [[בנשף קדמתי]] * פזמון: [[אל נורא עלילה]] * פזמון: אנא ה' חתמנו לחיים * פזמון: ידעו הבנים השובבים * סליחה: [[אנא בקראנו]] * פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]] * מי אל כמוך: [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] gy4knfvwisdtcihpsvc28jsxfyn56b4 2 1738967 3079401 3079094 2026-08-27T20:14:19Z מו יו הו 37729 /* שבת שובה */ 3079401 wikitext text/x-wiki {{מקורות לסידור|מחזור ארם צובא (שני חלקים), ונציה רפ"ז}} ==חלק א== ==כל השנה== ===בקשות=== * [[כתר מלכות (אבן גבירול)]] * [[לך אלי תשוקתי]] (טו.) * [[כל ברואי מעלה ומטה]] (יו:) * [[אדון עולם]] (יז.) * [[שמע קולי]] (יז:) * [[קמתי להלל]] (יח:) * [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (יט.) * [[אם אפס]] (יט:) * [[אדני נגדך כל תאותי]] (כ:) * [[המבדיל בין קדש לחול]] (כא.) * [[בת אהובת אל קמה בשחר]] (כא:) * [[אשתחוה אפים ארצה]] (כב:) * [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (כג.) * [[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]] (כג:) * [[שופט כל הארץ]] (כד:) * [[שחר אבקשך]] (כה.) * [[חשתי ולא התמהמתי בתנומות]] (כה.) * תחנון: אבי יתומים ודיין אלמנות חטאנו לפניך רחם עלינו (נב:) * ליל שבת: [[יגדל]] (עח:) * שחרית של שבת (פתיחה לפסוד"ז): אנעים זמירות לאדיר ונורא (עט.) * מוצאי שבת: [[אליהו הנביא|איש אשר קינא]] (קלו.) ==שבת זכור== * [[אדון חסדך בל יחדל]] (קנה:) ==פסח== * מדכר עבדכון (טל) (רכז:) * שנת רצון שנת רחמים (רכח:) * [[שנת אורה שנת ברכה]] (רכח:) ==שבועות== * פיוט לאחר ההפטרה: שוכן עד וקדוש (רעב.) * רשות לאזהרות יום א': ** אל רוכב שמים בעזרו (רעב:) ** [[אי זה מקום בינה]] (רעג.) ** [[אוחילה לאל]] (רעד:) * אזהרות: [[שמור לבי מענה]] (רעה.) * רשות לאזהרות יום ב': ** אבוא בדתך להתחכמה (רפו.) ** [[אוחילה לאל]] (רפז.) * אזהרות: [[בצל שדי אחסה]] (רפז.) ==י"ז בתמוז== * [[אנשי אמונה אבדו]] (רצז.) * [[תמהנו מרעות]] (רצז:) * אלהי הרוחות לכל בשר (רצח.) * תוחלת אבותינו (רצח:) * (סדר פסוקים:) הרבינו לפשוע (רצט.) * חטאנו: אמרתי לנטעי אתה נוטעי (שג.) * חטאנו למנחה: דפקו דלתיך בתחנוניהם (שד:) ==תשעה באב== ===ליל תשעה באב=== * ברוך הדן בצדק ושופט ברחמים (שיב:) * אלא דמתחדתא (שיג.) * תחת אשר לא שמענו (שיג:) * אלי ציון ועריה - אלי ציון לאפריון (שיד.) * בכו עמי וחגרו שק (שיד:) * אני עדה מועדה (שיו.) * איך נחרב ברוב כחשי (שיו:) * שמעו קולי אני זכריה (שיז:) * יום אכפי הכבדתי (שיח.) * עיני עיני ירדה מים (שיט.) * אבכה ואצוח לקהלי (שיט:) * למוצ"ש: אוי מפי בן ובת - יונה המהוללה (שכ.) * לבי לציון כים יהמה (שכ:) * חטאנו: אנשי לבב שמעו זאת (שכא.) * בליל זה יבכיון (שכב.) * אלי ציון ועריה - לאהלך אשר שודד (שכב:) * כי כלו ביגון חיי (שכג:) * סגולה בה בחרי (שכד.) * למוצ"ש: בליל זה נפקדתי (שכה.) ===שחרית=== * אייליל הה ליום (שכט.) * אבוי לירח חמישי (שכט:) * אנא אל עליון (של.) * איכה ישבה בדד עיר תהלות (של:) * איכה יעיב באפו עיר מבצר (שלא.) * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (שלא:) ===מנחה=== * חטאנו: [[אומללה יולדת השבעה]] (שלד.) * חטאנו: אצפצף תלאי ועצבי (שלה.) ==סדר שבתות הרחמים== ===לשבת ור"ח והוא שבת ראה=== * אראלי רום ועליה (שלט.) * שנאני מרומים (שלט:) * משאת שיר ותהלה (שמ.) * ישאו ישרים ידיהם למעלה (שמא.) * מאין יבוא עזרי ומאין (שמא:) * נפוגותי וחלתי באהבתך (שמב.) * בקשו אל וחלו פניו (שמב:) * יחיד יחידה יחדי (שמג.) * ישמיעני אלהים בקראי לנגדו (שמד.) * יום שביעי קדשת (שמד:) * יסוד הכל וכל יכול (שמה.) * שובו נא משובת (שמו.) * אדון אשר יציריו יצר (שמז:) * ידיכם צבאות ה' (שמז:) * תבוא לפניך תפלתי (שמח.) * אז משבעים לאומים (שמח:) * נאום עבדך צור (שמט.) * יעלו צור ישראל קדושו (שנ.) * יקר שירים מהודרים (שנא.) * שמחו נא קהל קדש (שנא:) * עם האל קדושו (שנב.) * יה מרום השקיפה (שנב:) * צור עולמים יה ה' (שנב:) ===סיום=== * [[רחמנא אידכר לן]] (שנד.) * [[עשה למען שמך]] (שנד:) ===שופטים=== * בשם אלהי אברהם אפתחה - אליך כפי שטוחה (שנה:) * היכל ה' ומקדש הדומו (שנו.) * אליך אלכה (שנו.) * ה' שומר את עמו ישראל (שנז.) * לשמך יהללו עם עני ואביון (שנח.) * שוחר צורך אליו שבת (שנח:) * ישן עד מתי תנומתך (שנט.) * הלל תמלל (שס.) * מוסד מכיל עולם (שסא.) * בחצות לילה הקמים אמוני (שסא:) * [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]] (שסב.) * שנאני אלים (שסב:) * זעירא ורבא קדמך תבנא (שסה.) * בכיסופא אתינא לבית ריבוננא (שסה:) * אמונתך יודיעו (שסו.) * שמע קול עשוקים (שסו:) * איום צוה את עמו (שסח.) * שבת זכור ושמור (שסח:) * התבשרי ענייה (שסט.) * שמע נא לקולות בוטים (שסט:) * עתירתנו תקבל (שע:) ===כי תצא=== * שעריך לדל עומד נגדך (שעא.) * שלח לנו משיח (שעא:) * יחידה ממסגרות (שעב.) * יחיש פדיון (שעב:) * רנו ושמחו בני יעקב (שעג:) * ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך (שעד.) * אשחר קוני (שעד:) * אשר יסד ארקים (שעה.) * ידידי צור (שעו:) * כבוד וחן יתן ה' (שעז.) * תן זמירות עמי (שעז:) * יום יום יחידתי (שעח.) * ה' שמעה נא את קולנו (שעט.) * אשר נטה שחקים (שעט:) * יעירוני סעיפי (שפא.) * שבח אסדיר (שפא.) * שבח יזכירו עם קודש (שפג.) * ברוך ה' אשר נתן מנוחה לזרע איתני (שפג:) * שבת טוב ומבורך לכם (שפד:) * עדי נפשי (שפה:) * ענו עמי סגולת אל (שפו.) * שוכן בגלות (שפז.) * למילה: ענו בהמון שיר כל המוני (שפז:) ===כי תבוא=== * [[בשם אלהי אברהם אפתחה]] (שפח.) * [[לא בקשתי אל אבטח]] (שפח:) * אספר פלאך נגד עמים (שפט.) * אלהי האלהים בעמדי נגדך (שצ.) * צבא מרום יתנו לך (שצא.) * יקושים מחטא הזרה (שצב.) * עם סגולתך ממך רהו (שצב:) * נדיבים בניבים (שצג.) * עזרי מעם מגני וסתרי (שצד.) * נפשי דרשי צורך וקונך (שצד:) * ה' ה' אל רם (שצד:) * שרפי צבא שחק (שצה:) * אמונתך ואמרתך (שצו:) * הקיצוני עבותות אהבתך (שצז:) * אלהי הצבאות ובעל הפלאות (שצח.) * בשם ה' אדמות ומרומות נקראו (שצט.) * נודה ממציא יש מאין (תא:) * חנון הנחיל מנוחה מאתו (תב:) * יהי נא חסדך האל (תב:) * קהלי זה יפיק רצונכם (תג.) * אשר אמר במאמרו (תג:) * לחתן: ענו בשבח ובתהלה (תו:) * אעלוז אלהי בזכרך (תז.) ===נצבים=== * בשם אלהי אברהם אפתחה - שוכן עד וקדוש נקראת (תז:) * להודות לשמך שחר קמנו (תח.) * מי עוד שאלתי (תח:) * משען לכל אביון (תט.) * יה צרי ניחתו בי (תי.) * משגיב בכוחו (תי:) * יה שוכן מעוניך (תיא.) * עמדו פלכים קט (תיא:) * יה רם על שחקים (תיב:) * לשם אל המיוחד (תיג:) * ישן עורה מחמת שכלך (תיד.) * עומדים בני יעקב (תיד.) * ה' שלומך שים עלינו (תטו.) * שדי ממעון שבתך (תטז:) * יקירים ואדירים (תיז.) * שירו לאל ידידים (תיח.) * שמעה אלהים קול רננינו (תיט.) * לעמו ישראל יצו שדי סליחה (תכ:) * ששוני בקול רינה אפציחה (תכא.) * איום ונורא עוטה אורה (תכא:) * זרע הקודש שיחו בשירכם (תכב.) ===תקון סליחות=== * [[רחמנא אידכר לן]] (תכג:) * [[אנשי אמונה אבדו]] (תכד:) * [[תמהנו מרעות]] (תכה.) * [[אל תעש עמנו כלה]] (תכה.) * [[אשמנו מכל עם]] (תכו.) * [[אראלי מעלה]] (תכו.) * [[בטרם שחקים וארקים נמתחו]] (תכו:) * [[לקדושת שמך]] (תכו:) * [[אלהינו שבשמים]] (תכז.) * [[אלהים אתה ידעת]] (תכח:) * [[עננו אבינו]] (תכח:) * [[אדון הסליחות]] (תכט.) * [[עשה למען שמך]] (תכט:) * [[דעני לעניי]] (תל:) * [[למתודה חטאתיו]] (תלא.) * [[ה' מושיב יחידים]] (תלא:) * [[אם אשמנו כתולע האדים]] (תלא:) * [[אתאנו לחלות פניך]] (תלב.) * [[מרנא דבשמיא]] (תלב.) * [[מתרצה ברחמים]] (תלב.) * [[שומר ישראל]] (תלב:) * [[מחי ומסי]] (תלב:) * [[רחמים פשוטים|חיים טובים שאלנו]] (תלב:) * [[אליך ה' נשאתי עיני]] (תלג) * [[הושיענו למען שמך]] (תלד.) ==חלק ב== ==ראש השנה== ===סליחות=== * ה' שמעה בקולי ראה עניי ועמלי (תמ:) * יונה זמיריך הרבי (תמא.) * [[יחידה לחנות מחנה]] (תמא:) * ה' לקראתי חסדיך הקרה (תמב.) * [[יום צעקי מאישון]] (תמג.) * שדי שוכן רום (תמג:) * שוב דל והלך (תמד.) * נצבה יונה בשערי תחנה (תמד:) * ישראל עם קדש יגל וישמח לבו (תמה.) * אל דמי לכם ילידי איתני (תמו.) * יום לריב תעמוד (תמז.) * מנומם בעת קומם (תמז:) * יוצר רום ונשיה (תמח.) * אנא הושיעה לאום בך נושעה (תמט.) * אל רם ונשא החיש ישועה (תנ.) * ציון גדריך אבנה ועריך (תנא.) * שדי שעה שועת (תנא:) * יודעי תרועה בליל זה (תנב.) * שיר ורון מגרון (תנב:) * [[בליל זה בראש השנה|בליל ראש השנה]] (תנג.) * [[המלך ה']], [[ה' בקול שופר]] (לסירוגין) (תנד.) * יום זה למול זה (תנה.) * אל נדרש לשואל (תנה:) * קול שופר ההדור (תנו.) * יום זה באו (תנו:) * באנו לחלותך (תנז.) * שועת עניים באו להלום (תנז:) * שמע עמי אחווך (תנח.) * שדי לדורשו (תס.) * ה' נגדך כל תאותי רצה נא (תס:) * אנא זוכר הברית (תסא.) * מלאך שמך בקרבו (תסא:) * עליון עלה על כל רמים (תסב:) * שוכן על ממעל (תסג.) * עקידה: [[יה איום]] (תסד.) * עקידה: אנא זכור נא את יום העקדה (תסה.) * אלהים לא תבזה (תסה:) * אנא כשלג (תסו:) * על פתחך באה (תסז:) * תפלה לעני יעטוף בלקחו (תסח:) * סלח ורב חסד (תסט:) * זך אערוך לך שיר (תעא.) * שעריך שוקדה (תעא:) * (עקידה:) שערי רצון פתח (תעב.) * אלהים אל דמי לך (תעג.) * שירו לאל שיר חדש (תעד.) * אל ההרים נשאתי עיני (תעד:) * חסדך זכור שדי (תעה.) * [[ישראל בחירי אל ילידי איתניך]] (תעו.) * אלהי ישראל אל תפן (תעח:) * אלהי ישראל ישעה קול רנני (תעט.) * (עקידה:) עת שערי צדק לעם פתחת (תעט:) * שירו לאלהים פליטת (תפא.) * [[יעלו לאלף ולרבבה]] (תפב.) * (עקידה:) שומר צאנו ונוקד (תפב:) * חנון פשעינו הדיקם (תפד:) * אם יאמרו אויבי (תפה:) * עם עוברים כבני מרון (תפו:) * שדי גדולתו ברום מושלת (תפז.) * (עקידה:) עת אהבת אוהב (תפח:) * (עקידה:) עוקד לעקוד לקח ועלה (תצא:) * (עקידה:) [[עת שערי רצון להפתח]] (תצב.) * (עקידה:) אלהי התעודה (תצג:) * נאלם שופך לבו (תצד.) * אלוה רם במלכותו (תצד:) * ישלח פדות לעם נשבה (תצה.) ==צום גדליה== ===סליחות=== * ענני ה' ענני ובדרך אמת נחני (תקטו.) * שומע לאביונים (תקטו:) * [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (תקטז:) * רחמיך שאלתי (תקיז.) * [[יעירוני רעיוני]] (תקיח.) * שובב בעולמך כמו אורח (תקיט.) * [[יה למתי צפנת]] (תקיט:) * ישנתי ואעירה (תקכ.) * ענני ה' ענני מן המצר (תקכא.) * [[יצו האל לדל שואל]] (תקכב.) * בליל צאת המועד (תקכב:) * חי בכל ממשלתו (תקכג:) * ידיכם קודש תשאו (תקכד.) * עת שערי רחמים (תקכד:) * שלום שלום תקרא (תקכה.) * יומם ולילה אשפוך שיחה (תקכו.) * חטאנו: שמע קול תחנוננו (תקכו.) * מחי ומסי - באי דין פומא (תקכו:) * שערי רחמים תפתח לרחומים (תקכז.) * בערב כפורים שמע קול נעצרים (תקכז:) * מכניסי רחמים זכרו במרומים (תקכח.) * אנא אל עליון שוכן רום חביון (תקכט.) * שחותי לפני כוכבים מונה (תקכט.) * שחר אעירה אזמר אשירה (תקכט:) * שדי שוב ורצה (תקל:) ===שחרית=== * [[אבלה נפשי וחשך תארי]] (תקלא.) * [[תאלת יום ענוי]] (תקלא:) * חטאנו: שערי רחמיך דפקתי בתשובתי (תקלב:) * חטאנו למנחה: דרוש נא ידידיך (תקלג:) * חטאנו למנחה: שדי מה תעשה (תקלד:) ==שבת שובה== ===סליחות=== * דלתי רחמיך פתח נא לשביך (תקלה:) * שינה אזורר (תקלו.) * שבנו אליך נערים ושבים (תקלו:) * שובו שובו עזבו חטאות (תקלז.) * אשר עשה וכל נושא (תקלח.) * משתחוים לפני דביר היכלך (תקלח:) * סומך לבבנו (תקלט.) * ידעו הבנים השובבים (תקלט:) * [[יעזוב רשע נתיבו]] (תקמ:) * מלא רחמים מגלה סתומים (תקמא:) * היום דרשנוך (תקמא:) * שובה שובה שובה (תקמב:) * שוב אדם לצור קדם (תקמג.) * אלהים ברוב חסדך שמע אנקת דליך (תקמד.) * יום עמדתי להודות (תקמד:) * שלשת ישני חברונה (תקמה.) * עומדים בלילות על מצבה (תקמה:) * שובה ה' את שביתנו רחם ואל תבזה ענותנו (תקמז:) * ימינך נושא עווני (תקמח.) * רופא משובה (תקמט.) * עזוב בן אדם עווניך (תקמט:) * שמע קולי סלח מעלי (תקנ.) * שלום שלום לזרע שלום (תקנ:) * [[אשר לו ים וחרבה]] (תקנא:) * אם עוונינו ענו בנו והרחיקו צור ממנו (תקנב:) * בשערי רחמיך עדתך נצבה (תקנג.) * יחיד נדרש לקוראיו (תקנג:) * יעקב חבלי (תקנד.) ==יום כיפור== ===סליחות לערבית=== * בשם אלהי אברהם אפתחה - דובבתי לשפוך שיחה * על פתחך עם זו קם * דלתי רחמיך * ישעך לעמך שלח נא ממרומך * משתחווים להדרת קודש * בך בטחו אל נורא * אנוש עצל בלבב מר * שוררו ילידי אמוני * ברכי אצולה * הללי אזורה בעוז ===סליחות לאשמורת=== * שקדו עלי דלת * מי יפתח שערי רחמים * [[דלתיך הלילה]] * ענה עמך אלי * יראים מרוב מעלם * יה למלל ביום וליל * תכון תפילתי קטורת לפניך * אל איום שלח פדיום * עבדי זמן אל יד אדונים * יום עירם אעמוד מצדקתי * סגולתי בשובכם * [[ישן אל תרדם]] * מאין יבוא עזרי ומאין * מלא רחמים ונושא עוון * שחקי רום גבהו * ידידי אל ברכוהו * לבי לכה נשוב * אלהי קדם צפון לב חוזה * ביום כפור פשעים * בני ישראל שמחו היום * ישראל עמך שמו במו קדש * צועקה מים חטא וגלי שקר * בעשור לחודש ביום כפור עווני * שירו לעם זה שלום לכם * מאמש עבדיך * חלו נא פני אל בלילכם ===סליחות לשחרית=== * [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]] * תפן להקשיב ממעונים * [[אזון שלש עשרה מדות]] * תאחר מיום זכרון חותם קרואה * אשחר תשועתך נוצר חסדים * תהום השוטף על ראשי צפה * חטאנו: אז בסיני הורתנו דברות עשרה * אם אשמתנו גדלה * שמע קול תחנונינו ורחם עלינו… אדון שמע קול תחנונינו * רועה ישראל האזינה לקול צאנך * שלח עזרי מקדש אל רועי ===סליחות לנעילה=== * [[ידידיך מאמש]] * מאמש עמדתי לפני יוצר נשמתי * חסדך בל תמש * [[עב קל ממרומיך]] * אשר לו כל תפילה * חרדים לאל צמאו * [[בנשף קדמתי]] * שמעו משמי מעלה ==הושענות== ===יום א=== * למען עמידת סיני * למען אדיר באדירים * ענה אומני חוקת נסוכה * למענך אל שוכן עליה * אנא אל אחד ושמו אחד ===יום ב=== * למען אב ידעך בין מנאצים * ענה אוחזי ארבעה מינים * אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים ===יום ג=== * למען תקיף אלהי קדם מעונה * ענה תאבי ישעך שוכן שחקים * מארוד וארפד ואכד * אנא האל הנקדש בקדושות שלשה ===יום ד=== * למען אב עקד בן * ענה איומה אמרתך לוקחת * אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה ===יום ה=== * אנא המיחד לכבודו שמות חמשה ===יום ו=== * אנא הבורא עולמו בימים ששה ===יום ז=== * למענך תקיף אלהי קדם מעונה * ענה אתויים בשמך רצים * אנא המקדים לעולם דברים שבעה * תענה אמונים * קול מבשר: אמרו לנמהרי לב חזקו ==שמיני עצרת== * מדכר עבדכון (גשם) ==שמחת תורה== ===פיוטים=== * אלהי קדם הדר במעונה * פצחו רון ותהלה * קום ועלה משה * איה גביר * על משה ארגז * על משה גביר כל המוני * לבי ליוכבד * בשאר שמחות * ידידים זכרו * אל עליון ונורא * בא"י [[אשר בגלל אבות]] * שמחו בשמחת תורת משה * שמחו בשמחת תורה כי היא אורה * שמחו נא שמחו נא * יום שמחה יום שמחה * שדי אל מה נורא * זה אלי זה אלי * אלוה נאמן בברית * שמו לעד לי מסעד * אחו פלא תמים דעה * מפי אל… אלוה חי וגם קיים * ה' לי ה' לי * ענו שירים ומהללים * קול מבשר… אמרו לנמהרי לב * רשות לתרגום מעונה * רשות לתרגום ויעל * אחרת לויעל (מרשות האל) ==עשרה בטבת== ===סליחות=== * אז בעזבי מקרא דת * אבותינו בשלוותם (תרפו.) * חטאנו: אריה עלה מסובכו * חטאנו למנחה: דכאונו ניני אדום ==צום אסתר== ===סליחות=== * אז בגורי בצל מלכי פרס * תלאותי ביום צומי אספרה * אזכור מעלליך בכל פעלתם * חטאנו: אתאנו עדיך היום רחמיך לדרוש * חטאנו למנחה: ה' מה רבו צרי בקום עלי ==שירים== ===פסח=== * שלמים נכנסו תחתם שבחים * ארומם יה אדוני האדונים * אברך שם כבוד שוכן מעונים * שמנים מבשמי שיר רקוחים * שיר אענה היום לאל שמים * שמחו ועלצו כל בני אפרים * תמים דעים נחה עמך * במיטב שיר ענו היום בשמחה * בידך כוס קחה ראשית תחילה * לאל אשר נטה בעוז שמים * אהלל אל נערץ בסוד קדושים * תנו תודה לאל גאל ידידים * ארומם צור עושה גדולות * ששון ויקר נתחברו * ידידים יוצאים מפרך ענמים * ישראל שמחו בחג * חבושים גדושים * שמחו אמוני ואמרו לפני * שמחו אמוני ואמרו נאמני * מי כמוך באלים אל עליון מי כמוך * בין שבת ומועד מלחמה ערוכה * אמונים ערכו שבח לאל * שדי ראה לחצנו * שיחו נוראותיו אל נעלה * זרע יעקב מבחר יצור * ליל שמורים תתענגו דודים * יונה מה תהגי ומה תהמי ===שבועות=== * אברך שם כבוד נורא עלילה * זכור משכיל עשרת הדברים * שלשת מועדי האל היקרים * אשבח לאל אשר יצר יצורים * אמת עלי לספר מאמרות * יבורך עם נברא * דביר קדשך פתח יומי * רוח חכמה ובינה * ברוך אשר על סיני להמוני * שש אנכי יום נחלו * שוכן עד וקדוש נגלה בשמי מעונו * מקול התרועה * יום מעמד סיני * אלה ימי מועדים * יוצאת חפשית עולך נשבר * יום קבלו תורה בנים בהר סיני * יגדל שמך נורא ===סוכות=== * בסתר חסדך נורא עלילה * ארבעת מינים בלולב * מתי תתן צורי ברכת * סורה ידיד לגנה * יום נחית גאולים * האל תמים דרכו * עדת יעקב הקדושים * אל חי יואל ממעונה * יוצאים מנוף ופרך ענמים * שמחו עמי בנים ואבות… הרנינו עם * שמח עמי בנים ואבות… מלכי ציוה * איתנים ונאמנים * זרע חכמים * שרי הללו שמעו תמימים ===שמחת תורה=== * ירעפו שחקים * סגולת אל ועדה נאמנה * שמיני חג עצרת ===ראש השנה=== * היום הזה לזרע הקודש * אלהי לא כמעלי תגמלני * שמע אנקת עבדיך * שוכן מרומי ===יום טוב=== * שרינו קהל הקדש ===מילה=== * יבורך שם כבוד שוכן מעונים * בטח לבי באל שוכן מרומים * שמחו חברים בני איתני * ילד שנולד ולשמונה נימול * אלהים חק ביום גילה * הגישו כשי עולות * הקריבו כשה תמים * ילד שנולד יוחק לחיים * ברינת וגילת * למשוש רננים * אודך אל בקהל אמוני * שמח יולד בילד זה * יחונן צור בחמלתו * מילה היא זכות נשלם * כל שיר אשר יושר ברננים * לבית לוי ומשפחתו * יאות לכם להודות לה' * יחיד חמול על עמך * פקוד אפקוד עמי אמוני * אל שמחת גילי * ארים קול שירים נחמדים * נצר אשר קם בחצריך * אל נורא עמך הצדק * לשבת ומילה: שבת ומילה שם דר מעונה * פיצחו ברנה קהל אמוני * מאד צוה לילד ברכה * בני לוי ביחד רוממו אל * שיר מזמור שירו לנו… יגל שחק * יקיים אל ברית שבת ומילה * קדושים שבחו לאל ולשמו * יהי שלום בחילינו שלוה בקהלנו ===חתן=== * בלבי צמחו היום שמחות * סהר וחמה מזבול ירדו * יהולל אל בפי שרפי מעונה * יחי חתן כמו עיש וכימה * בטרם יערוך לבי אמרות * אהלל אל ברוב שמחה ושירים * חתני מה מאוד יקרה מנתו * שמע מכל עבריך שלומות * אברך שם כבוד שוכן מעונים * ראו חתן צעיר ימים ושנים * הקול כנור אם זה קול זמירות * חתן עמוד ביקר הדרך * נופת וצוף דבש לשונך * חתן יהי שלום סביביך * יום זה ארנן ברנני * אל אשר לו הגדולה * אלהים יברך חתן וכלה * אנא שפתי אל באמרתך * היום יהי ראשית ששוניך * דרוש אדרוש שם דר מעוני * אמונים ברכו שם דר מעונים * צבי פניו מאירים * השר שמח כי רב הדרך ===לקורא ההפטרה=== * שוכן בלבבי * היום יהי שמחה ובשורה * אל תירא אל תירא ===קינות על המתים=== * צידוק הדין: הצור תמים (תשעא:) * אנא הלך זה (תשעב.) * לבשי יחידה עוז (תשעב:) * יום הנדוד כלו עיני (תשעג:) * תדמו כי יכילוני מגורות (תשעד.) * שמשי הלוא ערבה (תשעה:) * על בחורה בתומתה (תשעו:) * על פלוני הבחור (תשעז.) * איך סוד חתנים ואנה (תשעז:) * ספדוני רעי בקול נהי (תשעח.) * איך פן תהי יורד שאול קמיע (תשעח:) * יום סוב השר (תשעט:) * אבל המר מאוד (תשפ.) * לקול צועק במרוצה (תשפא.) * [[שכחי יגונך]] (תשפא.) * היום שמחו מתים (תשפב.) * על אשה בתומתה (תשפב:) * סעדאל סעדאל (תשפב:) * אהה נלקח ארון (תשפג:) * יחזו הדר וכבוד (תשפד:) * שאון לבי וגם צערו (תשפה.) * יריבוני לרוב בכיי (תשפה:) * בני הזכירוני (תשפו.) * ידיד נפשי חביב רוחי (תשפו:) * צדיק וחסיד בכל מעשה (תשפו:) * נפשי תני לבך (תשפז:) * ספדו נא הבנות (תשפז:) * בכו עמי קהל צובה (תשפח:) * אצילי עם שאו קינה (תשפט:) * הצור חמסי עליך (תשצ.) * הצור הצדיק אבד (תשצ:) * הצור עיני נגרה (תשצ:) * הצור החסיד נפטר (תשצא:) * הצור היום אעורר בכי (תשצב.) 85uwoctsbbda3jutiahod512senw94t 3079402 3079401 2026-08-27T20:26:40Z מו יו הו 37729 /* יום כיפור */ 3079402 wikitext text/x-wiki {{מקורות לסידור|מחזור ארם צובא (שני חלקים), ונציה רפ"ז}} ==חלק א== ==כל השנה== ===בקשות=== * [[כתר מלכות (אבן גבירול)]] * [[לך אלי תשוקתי]] (טו.) * [[כל ברואי מעלה ומטה]] (יו:) * [[אדון עולם]] (יז.) * [[שמע קולי]] (יז:) * [[קמתי להלל]] (יח:) * [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (יט.) * [[אם אפס]] (יט:) * [[אדני נגדך כל תאותי]] (כ:) * [[המבדיל בין קדש לחול]] (כא.) * [[בת אהובת אל קמה בשחר]] (כא:) * [[אשתחוה אפים ארצה]] (כב:) * [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (כג.) * [[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]] (כג:) * [[שופט כל הארץ]] (כד:) * [[שחר אבקשך]] (כה.) * [[חשתי ולא התמהמתי בתנומות]] (כה.) * תחנון: אבי יתומים ודיין אלמנות חטאנו לפניך רחם עלינו (נב:) * ליל שבת: [[יגדל]] (עח:) * שחרית של שבת (פתיחה לפסוד"ז): אנעים זמירות לאדיר ונורא (עט.) * מוצאי שבת: [[אליהו הנביא|איש אשר קינא]] (קלו.) ==שבת זכור== * [[אדון חסדך בל יחדל]] (קנה:) ==פסח== * מדכר עבדכון (טל) (רכז:) * שנת רצון שנת רחמים (רכח:) * [[שנת אורה שנת ברכה]] (רכח:) ==שבועות== * פיוט לאחר ההפטרה: שוכן עד וקדוש (רעב.) * רשות לאזהרות יום א': ** אל רוכב שמים בעזרו (רעב:) ** [[אי זה מקום בינה]] (רעג.) ** [[אוחילה לאל]] (רעד:) * אזהרות: [[שמור לבי מענה]] (רעה.) * רשות לאזהרות יום ב': ** אבוא בדתך להתחכמה (רפו.) ** [[אוחילה לאל]] (רפז.) * אזהרות: [[בצל שדי אחסה]] (רפז.) ==י"ז בתמוז== * [[אנשי אמונה אבדו]] (רצז.) * [[תמהנו מרעות]] (רצז:) * אלהי הרוחות לכל בשר (רצח.) * תוחלת אבותינו (רצח:) * (סדר פסוקים:) הרבינו לפשוע (רצט.) * חטאנו: אמרתי לנטעי אתה נוטעי (שג.) * חטאנו למנחה: דפקו דלתיך בתחנוניהם (שד:) ==תשעה באב== ===ליל תשעה באב=== * ברוך הדן בצדק ושופט ברחמים (שיב:) * אלא דמתחדתא (שיג.) * תחת אשר לא שמענו (שיג:) * אלי ציון ועריה - אלי ציון לאפריון (שיד.) * בכו עמי וחגרו שק (שיד:) * אני עדה מועדה (שיו.) * איך נחרב ברוב כחשי (שיו:) * שמעו קולי אני זכריה (שיז:) * יום אכפי הכבדתי (שיח.) * עיני עיני ירדה מים (שיט.) * אבכה ואצוח לקהלי (שיט:) * למוצ"ש: אוי מפי בן ובת - יונה המהוללה (שכ.) * לבי לציון כים יהמה (שכ:) * חטאנו: אנשי לבב שמעו זאת (שכא.) * בליל זה יבכיון (שכב.) * אלי ציון ועריה - לאהלך אשר שודד (שכב:) * כי כלו ביגון חיי (שכג:) * סגולה בה בחרי (שכד.) * למוצ"ש: בליל זה נפקדתי (שכה.) ===שחרית=== * אייליל הה ליום (שכט.) * אבוי לירח חמישי (שכט:) * אנא אל עליון (של.) * איכה ישבה בדד עיר תהלות (של:) * איכה יעיב באפו עיר מבצר (שלא.) * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (שלא:) ===מנחה=== * חטאנו: [[אומללה יולדת השבעה]] (שלד.) * חטאנו: אצפצף תלאי ועצבי (שלה.) ==סדר שבתות הרחמים== ===לשבת ור"ח והוא שבת ראה=== * אראלי רום ועליה (שלט.) * שנאני מרומים (שלט:) * משאת שיר ותהלה (שמ.) * ישאו ישרים ידיהם למעלה (שמא.) * מאין יבוא עזרי ומאין (שמא:) * נפוגותי וחלתי באהבתך (שמב.) * בקשו אל וחלו פניו (שמב:) * יחיד יחידה יחדי (שמג.) * ישמיעני אלהים בקראי לנגדו (שמד.) * יום שביעי קדשת (שמד:) * יסוד הכל וכל יכול (שמה.) * שובו נא משובת (שמו.) * אדון אשר יציריו יצר (שמז:) * ידיכם צבאות ה' (שמז:) * תבוא לפניך תפלתי (שמח.) * אז משבעים לאומים (שמח:) * נאום עבדך צור (שמט.) * יעלו צור ישראל קדושו (שנ.) * יקר שירים מהודרים (שנא.) * שמחו נא קהל קדש (שנא:) * עם האל קדושו (שנב.) * יה מרום השקיפה (שנב:) * צור עולמים יה ה' (שנב:) ===סיום=== * [[רחמנא אידכר לן]] (שנד.) * [[עשה למען שמך]] (שנד:) ===שופטים=== * בשם אלהי אברהם אפתחה - אליך כפי שטוחה (שנה:) * היכל ה' ומקדש הדומו (שנו.) * אליך אלכה (שנו.) * ה' שומר את עמו ישראל (שנז.) * לשמך יהללו עם עני ואביון (שנח.) * שוחר צורך אליו שבת (שנח:) * ישן עד מתי תנומתך (שנט.) * הלל תמלל (שס.) * מוסד מכיל עולם (שסא.) * בחצות לילה הקמים אמוני (שסא:) * [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]] (שסב.) * שנאני אלים (שסב:) * זעירא ורבא קדמך תבנא (שסה.) * בכיסופא אתינא לבית ריבוננא (שסה:) * אמונתך יודיעו (שסו.) * שמע קול עשוקים (שסו:) * איום צוה את עמו (שסח.) * שבת זכור ושמור (שסח:) * התבשרי ענייה (שסט.) * שמע נא לקולות בוטים (שסט:) * עתירתנו תקבל (שע:) ===כי תצא=== * שעריך לדל עומד נגדך (שעא.) * שלח לנו משיח (שעא:) * יחידה ממסגרות (שעב.) * יחיש פדיון (שעב:) * רנו ושמחו בני יעקב (שעג:) * ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך (שעד.) * אשחר קוני (שעד:) * אשר יסד ארקים (שעה.) * ידידי צור (שעו:) * כבוד וחן יתן ה' (שעז.) * תן זמירות עמי (שעז:) * יום יום יחידתי (שעח.) * ה' שמעה נא את קולנו (שעט.) * אשר נטה שחקים (שעט:) * יעירוני סעיפי (שפא.) * שבח אסדיר (שפא.) * שבח יזכירו עם קודש (שפג.) * ברוך ה' אשר נתן מנוחה לזרע איתני (שפג:) * שבת טוב ומבורך לכם (שפד:) * עדי נפשי (שפה:) * ענו עמי סגולת אל (שפו.) * שוכן בגלות (שפז.) * למילה: ענו בהמון שיר כל המוני (שפז:) ===כי תבוא=== * [[בשם אלהי אברהם אפתחה]] (שפח.) * [[לא בקשתי אל אבטח]] (שפח:) * אספר פלאך נגד עמים (שפט.) * אלהי האלהים בעמדי נגדך (שצ.) * צבא מרום יתנו לך (שצא.) * יקושים מחטא הזרה (שצב.) * עם סגולתך ממך רהו (שצב:) * נדיבים בניבים (שצג.) * עזרי מעם מגני וסתרי (שצד.) * נפשי דרשי צורך וקונך (שצד:) * ה' ה' אל רם (שצד:) * שרפי צבא שחק (שצה:) * אמונתך ואמרתך (שצו:) * הקיצוני עבותות אהבתך (שצז:) * אלהי הצבאות ובעל הפלאות (שצח.) * בשם ה' אדמות ומרומות נקראו (שצט.) * נודה ממציא יש מאין (תא:) * חנון הנחיל מנוחה מאתו (תב:) * יהי נא חסדך האל (תב:) * קהלי זה יפיק רצונכם (תג.) * אשר אמר במאמרו (תג:) * לחתן: ענו בשבח ובתהלה (תו:) * אעלוז אלהי בזכרך (תז.) ===נצבים=== * בשם אלהי אברהם אפתחה - שוכן עד וקדוש נקראת (תז:) * להודות לשמך שחר קמנו (תח.) * מי עוד שאלתי (תח:) * משען לכל אביון (תט.) * יה צרי ניחתו בי (תי.) * משגיב בכוחו (תי:) * יה שוכן מעוניך (תיא.) * עמדו פלכים קט (תיא:) * יה רם על שחקים (תיב:) * לשם אל המיוחד (תיג:) * ישן עורה מחמת שכלך (תיד.) * עומדים בני יעקב (תיד.) * ה' שלומך שים עלינו (תטו.) * שדי ממעון שבתך (תטז:) * יקירים ואדירים (תיז.) * שירו לאל ידידים (תיח.) * שמעה אלהים קול רננינו (תיט.) * לעמו ישראל יצו שדי סליחה (תכ:) * ששוני בקול רינה אפציחה (תכא.) * איום ונורא עוטה אורה (תכא:) * זרע הקודש שיחו בשירכם (תכב.) ===תקון סליחות=== * [[רחמנא אידכר לן]] (תכג:) * [[אנשי אמונה אבדו]] (תכד:) * [[תמהנו מרעות]] (תכה.) * [[אל תעש עמנו כלה]] (תכה.) * [[אשמנו מכל עם]] (תכו.) * [[אראלי מעלה]] (תכו.) * [[בטרם שחקים וארקים נמתחו]] (תכו:) * [[לקדושת שמך]] (תכו:) * [[אלהינו שבשמים]] (תכז.) * [[אלהים אתה ידעת]] (תכח:) * [[עננו אבינו]] (תכח:) * [[אדון הסליחות]] (תכט.) * [[עשה למען שמך]] (תכט:) * [[דעני לעניי]] (תל:) * [[למתודה חטאתיו]] (תלא.) * [[ה' מושיב יחידים]] (תלא:) * [[אם אשמנו כתולע האדים]] (תלא:) * [[אתאנו לחלות פניך]] (תלב.) * [[מרנא דבשמיא]] (תלב.) * [[מתרצה ברחמים]] (תלב.) * [[שומר ישראל]] (תלב:) * [[מחי ומסי]] (תלב:) * [[רחמים פשוטים|חיים טובים שאלנו]] (תלב:) * [[אליך ה' נשאתי עיני]] (תלג) * [[הושיענו למען שמך]] (תלד.) ==חלק ב== ==ראש השנה== ===סליחות=== * ה' שמעה בקולי ראה עניי ועמלי (תמ:) * יונה זמיריך הרבי (תמא.) * [[יחידה לחנות מחנה]] (תמא:) * ה' לקראתי חסדיך הקרה (תמב.) * [[יום צעקי מאישון]] (תמג.) * שדי שוכן רום (תמג:) * שוב דל והלך (תמד.) * נצבה יונה בשערי תחנה (תמד:) * ישראל עם קדש יגל וישמח לבו (תמה.) * אל דמי לכם ילידי איתני (תמו.) * יום לריב תעמוד (תמז.) * מנומם בעת קומם (תמז:) * יוצר רום ונשיה (תמח.) * אנא הושיעה לאום בך נושעה (תמט.) * אל רם ונשא החיש ישועה (תנ.) * ציון גדריך אבנה ועריך (תנא.) * שדי שעה שועת (תנא:) * יודעי תרועה בליל זה (תנב.) * שיר ורון מגרון (תנב:) * [[בליל זה בראש השנה|בליל ראש השנה]] (תנג.) * [[המלך ה']], [[ה' בקול שופר]] (לסירוגין) (תנד.) * יום זה למול זה (תנה.) * אל נדרש לשואל (תנה:) * קול שופר ההדור (תנו.) * יום זה באו (תנו:) * באנו לחלותך (תנז.) * שועת עניים באו להלום (תנז:) * שמע עמי אחווך (תנח.) * שדי לדורשו (תס.) * ה' נגדך כל תאותי רצה נא (תס:) * אנא זוכר הברית (תסא.) * מלאך שמך בקרבו (תסא:) * עליון עלה על כל רמים (תסב:) * שוכן על ממעל (תסג.) * עקידה: [[יה איום]] (תסד.) * עקידה: אנא זכור נא את יום העקדה (תסה.) * אלהים לא תבזה (תסה:) * אנא כשלג (תסו:) * על פתחך באה (תסז:) * תפלה לעני יעטוף בלקחו (תסח:) * סלח ורב חסד (תסט:) * זך אערוך לך שיר (תעא.) * שעריך שוקדה (תעא:) * (עקידה:) שערי רצון פתח (תעב.) * אלהים אל דמי לך (תעג.) * שירו לאל שיר חדש (תעד.) * אל ההרים נשאתי עיני (תעד:) * חסדך זכור שדי (תעה.) * [[ישראל בחירי אל ילידי איתניך]] (תעו.) * אלהי ישראל אל תפן (תעח:) * אלהי ישראל ישעה קול רנני (תעט.) * (עקידה:) עת שערי צדק לעם פתחת (תעט:) * שירו לאלהים פליטת (תפא.) * [[יעלו לאלף ולרבבה]] (תפב.) * (עקידה:) שומר צאנו ונוקד (תפב:) * חנון פשעינו הדיקם (תפד:) * אם יאמרו אויבי (תפה:) * עם עוברים כבני מרון (תפו:) * שדי גדולתו ברום מושלת (תפז.) * (עקידה:) עת אהבת אוהב (תפח:) * (עקידה:) עוקד לעקוד לקח ועלה (תצא:) * (עקידה:) [[עת שערי רצון להפתח]] (תצב.) * (עקידה:) אלהי התעודה (תצג:) * נאלם שופך לבו (תצד.) * אלוה רם במלכותו (תצד:) * ישלח פדות לעם נשבה (תצה.) ==צום גדליה== ===סליחות=== * ענני ה' ענני ובדרך אמת נחני (תקטו.) * שומע לאביונים (תקטו:) * [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (תקטז:) * רחמיך שאלתי (תקיז.) * [[יעירוני רעיוני]] (תקיח.) * שובב בעולמך כמו אורח (תקיט.) * [[יה למתי צפנת]] (תקיט:) * ישנתי ואעירה (תקכ.) * ענני ה' ענני מן המצר (תקכא.) * [[יצו האל לדל שואל]] (תקכב.) * בליל צאת המועד (תקכב:) * חי בכל ממשלתו (תקכג:) * ידיכם קודש תשאו (תקכד.) * עת שערי רחמים (תקכד:) * שלום שלום תקרא (תקכה.) * יומם ולילה אשפוך שיחה (תקכו.) * חטאנו: שמע קול תחנוננו (תקכו.) * מחי ומסי - באי דין פומא (תקכו:) * שערי רחמים תפתח לרחומים (תקכז.) * בערב כפורים שמע קול נעצרים (תקכז:) * מכניסי רחמים זכרו במרומים (תקכח.) * אנא אל עליון שוכן רום חביון (תקכט.) * שחותי לפני כוכבים מונה (תקכט.) * שחר אעירה אזמר אשירה (תקכט:) * שדי שוב ורצה (תקל:) ===שחרית=== * [[אבלה נפשי וחשך תארי]] (תקלא.) * [[תאלת יום ענוי]] (תקלא:) * חטאנו: שערי רחמיך דפקתי בתשובתי (תקלב:) * חטאנו למנחה: דרוש נא ידידיך (תקלג:) * חטאנו למנחה: שדי מה תעשה (תקלד:) ==שבת שובה== ===סליחות=== * דלתי רחמיך פתח נא לשביך (תקלה:) * שינה אזורר (תקלו.) * שבנו אליך נערים ושבים (תקלו:) * שובו שובו עזבו חטאות (תקלז.) * אשר עשה וכל נושא (תקלח.) * משתחוים לפני דביר היכלך (תקלח:) * סומך לבבנו (תקלט.) * ידעו הבנים השובבים (תקלט:) * [[יעזוב רשע נתיבו]] (תקמ:) * מלא רחמים מגלה סתומים (תקמא:) * היום דרשנוך (תקמא:) * שובה שובה שובה (תקמב:) * שוב אדם לצור קדם (תקמג.) * אלהים ברוב חסדך שמע אנקת דליך (תקמד.) * יום עמדתי להודות (תקמד:) * שלשת ישני חברונה (תקמה.) * עומדים בלילות על מצבה (תקמה:) * שובה ה' את שביתנו רחם ואל תבזה ענותנו (תקמז:) * ימינך נושא עווני (תקמח.) * רופא משובה (תקמט.) * עזוב בן אדם עווניך (תקמט:) * שמע קולי סלח מעלי (תקנ.) * שלום שלום לזרע שלום (תקנ:) * [[אשר לו ים וחרבה]] (תקנא:) * אם עוונינו ענו בנו והרחיקו צור ממנו (תקנב:) * בשערי רחמיך עדתך נצבה (תקנג.) * יחיד נדרש לקוראיו (תקנג:) * יעקב חבלי (תקנד.) ==יום כיפור== ===סליחות לערבית=== * בשם אלהי אברהם אפתחה - דובבתי לשפוך שיחה (תקסד.) * על פתחך עם זו קם (תקסד:) * דלתי רחמיך (תקסה.) * ישעך לעמך שלח נא ממרומך (תקסו.) * [[משתחוים להדרת קודש]] (תקסו:) * בך בטחו אל נורא (תקסז.) * אנוש עצל בלבב מר (תקסז:) * שוררו ילידי אמוני (תקסח.) * [[ברכי אצולה]] (תקסח:) * הללי אזורה בעוז (תקעא.) ===סליחות לאשמורת=== * שקדו עלי דלת (תקעג:) * מי יפתח שערי רחמים (תקעד.) * [[דלתיך הלילה]] (תקעד:) * ענה עמך אלי (תקעה.) * יראים מרוב מעלם (תקעה:) * יה למלל ביום וליל (תקעו.) * תכון תפילתי קטורת לפניך (תקעז.) * אל איום שלח פדיום (תקעז:) * עבדי זמן אל יד אדונים (תקעח.) * יום עירם אעמוד מצדקתי (תקעח:) * סגולתי בשובכם (תקעט.) * [[ישן אל תרדם]] (תקעט:) * מאין יבוא עזרי ומאין (תקפא.) * מלא רחמים ונושא עוון (תקפא:) * שחקי רום גבהו (תקפב.) * ידידי אל ברכוהו (תקפב:) * לבי לכה נשוב (תקפג.) * אלהי קדם צפון לב חוזה (תקפג:) * ביום כפור פשעים (תקפה.) * בני ישראל שמחו היום (תקפה:) * ישראל עמך שמך במו קדש (תקפו.) * צועקה מים חטא (תקפו:) * בעשור לחודש ביום כפור עווני (תקפז:) * שירו לעם זה שלום לכם (תקפז:) * מאמש עבדיך (תקפח:) * חלו נא פני אל בלילכם (תקפט.) ===סליחות לשחרית=== * [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]] (תקצה.) * תפן להקשיב ממעונים (תקצה:) * [[אזון שלש עשרה מדות]] (תקצו.) * [[תאחר מיום זכרון]] (תקצז.) * אשחר תשועתך נוצר חסדים (תקצז:) * תהום השוטף על ראשי צפה (תקצח:) * חטאנו: אז בסיני הורתנו (תקצט:) * אם אשמתנו גדלה (תר:) * שמע קול תחנונינו ורחם עלינו… אדון שמע קול תחנונינו (תרא:) * רועה ישראל האזינה לקול צאנך (תרב.) * שלח עזרי מקודש אל רועי (תרב:) ===סליחות לנעילה=== * [[ידידיך מאמש]] (תרטז.) * מאמש עמדתי לפני יוצר נשמתי (תריז.) * חסדך בל תמש (תריז:) * [[עב קל ממרומך|עב קל ממרומיך]] (תריח.) * אשר לו כל תפילה (תריח:) * חרדים לאל צמאו (תריט:) * [[בנשף קדמתי]] (תרכ.) * שמעו משמי מעלה (תרכ:) ==הושענות== ===יום א=== * למען עמידת סיני * למען אדיר באדירים * ענה אומני חוקת נסוכה * למענך אל שוכן עליה * אנא אל אחד ושמו אחד ===יום ב=== * למען אב ידעך בין מנאצים * ענה אוחזי ארבעה מינים * אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים ===יום ג=== * למען תקיף אלהי קדם מעונה * ענה תאבי ישעך שוכן שחקים * מארוד וארפד ואכד * אנא האל הנקדש בקדושות שלשה ===יום ד=== * למען אב עקד בן * ענה איומה אמרתך לוקחת * אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה ===יום ה=== * אנא המיחד לכבודו שמות חמשה ===יום ו=== * אנא הבורא עולמו בימים ששה ===יום ז=== * למענך תקיף אלהי קדם מעונה * ענה אתויים בשמך רצים * אנא המקדים לעולם דברים שבעה * תענה אמונים * קול מבשר: אמרו לנמהרי לב חזקו ==שמיני עצרת== * מדכר עבדכון (גשם) ==שמחת תורה== ===פיוטים=== * אלהי קדם הדר במעונה * פצחו רון ותהלה * קום ועלה משה * איה גביר * על משה ארגז * על משה גביר כל המוני * לבי ליוכבד * בשאר שמחות * ידידים זכרו * אל עליון ונורא * בא"י [[אשר בגלל אבות]] * שמחו בשמחת תורת משה * שמחו בשמחת תורה כי היא אורה * שמחו נא שמחו נא * יום שמחה יום שמחה * שדי אל מה נורא * זה אלי זה אלי * אלוה נאמן בברית * שמו לעד לי מסעד * אחו פלא תמים דעה * מפי אל… אלוה חי וגם קיים * ה' לי ה' לי * ענו שירים ומהללים * קול מבשר… אמרו לנמהרי לב * רשות לתרגום מעונה * רשות לתרגום ויעל * אחרת לויעל (מרשות האל) ==עשרה בטבת== ===סליחות=== * אז בעזבי מקרא דת * אבותינו בשלוותם (תרפו.) * חטאנו: אריה עלה מסובכו * חטאנו למנחה: דכאונו ניני אדום ==צום אסתר== ===סליחות=== * אז בגורי בצל מלכי פרס * תלאותי ביום צומי אספרה * אזכור מעלליך בכל פעלתם * חטאנו: אתאנו עדיך היום רחמיך לדרוש * חטאנו למנחה: ה' מה רבו צרי בקום עלי ==שירים== ===פסח=== * שלמים נכנסו תחתם שבחים * ארומם יה אדוני האדונים * אברך שם כבוד שוכן מעונים * שמנים מבשמי שיר רקוחים * שיר אענה היום לאל שמים * שמחו ועלצו כל בני אפרים * תמים דעים נחה עמך * במיטב שיר ענו היום בשמחה * בידך כוס קחה ראשית תחילה * לאל אשר נטה בעוז שמים * אהלל אל נערץ בסוד קדושים * תנו תודה לאל גאל ידידים * ארומם צור עושה גדולות * ששון ויקר נתחברו * ידידים יוצאים מפרך ענמים * ישראל שמחו בחג * חבושים גדושים * שמחו אמוני ואמרו לפני * שמחו אמוני ואמרו נאמני * מי כמוך באלים אל עליון מי כמוך * בין שבת ומועד מלחמה ערוכה * אמונים ערכו שבח לאל * שדי ראה לחצנו * שיחו נוראותיו אל נעלה * זרע יעקב מבחר יצור * ליל שמורים תתענגו דודים * יונה מה תהגי ומה תהמי ===שבועות=== * אברך שם כבוד נורא עלילה * זכור משכיל עשרת הדברים * שלשת מועדי האל היקרים * אשבח לאל אשר יצר יצורים * אמת עלי לספר מאמרות * יבורך עם נברא * דביר קדשך פתח יומי * רוח חכמה ובינה * ברוך אשר על סיני להמוני * שש אנכי יום נחלו * שוכן עד וקדוש נגלה בשמי מעונו * מקול התרועה * יום מעמד סיני * אלה ימי מועדים * יוצאת חפשית עולך נשבר * יום קבלו תורה בנים בהר סיני * יגדל שמך נורא ===סוכות=== * בסתר חסדך נורא עלילה * ארבעת מינים בלולב * מתי תתן צורי ברכת * סורה ידיד לגנה * יום נחית גאולים * האל תמים דרכו * עדת יעקב הקדושים * אל חי יואל ממעונה * יוצאים מנוף ופרך ענמים * שמחו עמי בנים ואבות… הרנינו עם * שמח עמי בנים ואבות… מלכי ציוה * איתנים ונאמנים * זרע חכמים * שרי הללו שמעו תמימים ===שמחת תורה=== * ירעפו שחקים * סגולת אל ועדה נאמנה * שמיני חג עצרת ===ראש השנה=== * היום הזה לזרע הקודש * אלהי לא כמעלי תגמלני * שמע אנקת עבדיך * שוכן מרומי ===יום טוב=== * שרינו קהל הקדש ===מילה=== * יבורך שם כבוד שוכן מעונים * בטח לבי באל שוכן מרומים * שמחו חברים בני איתני * ילד שנולד ולשמונה נימול * אלהים חק ביום גילה * הגישו כשי עולות * הקריבו כשה תמים * ילד שנולד יוחק לחיים * ברינת וגילת * למשוש רננים * אודך אל בקהל אמוני * שמח יולד בילד זה * יחונן צור בחמלתו * מילה היא זכות נשלם * כל שיר אשר יושר ברננים * לבית לוי ומשפחתו * יאות לכם להודות לה' * יחיד חמול על עמך * פקוד אפקוד עמי אמוני * אל שמחת גילי * ארים קול שירים נחמדים * נצר אשר קם בחצריך * אל נורא עמך הצדק * לשבת ומילה: שבת ומילה שם דר מעונה * פיצחו ברנה קהל אמוני * מאד צוה לילד ברכה * בני לוי ביחד רוממו אל * שיר מזמור שירו לנו… יגל שחק * יקיים אל ברית שבת ומילה * קדושים שבחו לאל ולשמו * יהי שלום בחילינו שלוה בקהלנו ===חתן=== * בלבי צמחו היום שמחות * סהר וחמה מזבול ירדו * יהולל אל בפי שרפי מעונה * יחי חתן כמו עיש וכימה * בטרם יערוך לבי אמרות * אהלל אל ברוב שמחה ושירים * חתני מה מאוד יקרה מנתו * שמע מכל עבריך שלומות * אברך שם כבוד שוכן מעונים * ראו חתן צעיר ימים ושנים * הקול כנור אם זה קול זמירות * חתן עמוד ביקר הדרך * נופת וצוף דבש לשונך * חתן יהי שלום סביביך * יום זה ארנן ברנני * אל אשר לו הגדולה * אלהים יברך חתן וכלה * אנא שפתי אל באמרתך * היום יהי ראשית ששוניך * דרוש אדרוש שם דר מעוני * אמונים ברכו שם דר מעונים * צבי פניו מאירים * השר שמח כי רב הדרך ===לקורא ההפטרה=== * שוכן בלבבי * היום יהי שמחה ובשורה * אל תירא אל תירא ===קינות על המתים=== * צידוק הדין: הצור תמים (תשעא:) * אנא הלך זה (תשעב.) * לבשי יחידה עוז (תשעב:) * יום הנדוד כלו עיני (תשעג:) * תדמו כי יכילוני מגורות (תשעד.) * שמשי הלוא ערבה (תשעה:) * על בחורה בתומתה (תשעו:) * על פלוני הבחור (תשעז.) * איך סוד חתנים ואנה (תשעז:) * ספדוני רעי בקול נהי (תשעח.) * איך פן תהי יורד שאול קמיע (תשעח:) * יום סוב השר (תשעט:) * אבל המר מאוד (תשפ.) * לקול צועק במרוצה (תשפא.) * [[שכחי יגונך]] (תשפא.) * היום שמחו מתים (תשפב.) * על אשה בתומתה (תשפב:) * סעדאל סעדאל (תשפב:) * אהה נלקח ארון (תשפג:) * יחזו הדר וכבוד (תשפד:) * שאון לבי וגם צערו (תשפה.) * יריבוני לרוב בכיי (תשפה:) * בני הזכירוני (תשפו.) * ידיד נפשי חביב רוחי (תשפו:) * צדיק וחסיד בכל מעשה (תשפו:) * נפשי תני לבך (תשפז:) * ספדו נא הבנות (תשפז:) * בכו עמי קהל צובה (תשפח:) * אצילי עם שאו קינה (תשפט:) * הצור חמסי עליך (תשצ.) * הצור הצדיק אבד (תשצ:) * הצור עיני נגרה (תשצ:) * הצור החסיד נפטר (תשצא:) * הצור היום אעורר בכי (תשצב.) rj83m3r0lk564mzzrbd3axtz38cqpb1 2 1738969 3079356 3078750 2026-08-27T13:47:06Z בן עדריאל 9444 3079356 wikitext text/x-wiki =חכמת המסכן= {{מקורות לסידור|על פי: ספר חכמת המסכן, ליוורנו תקל"ב}} ==עד פסח== ===שבת פורים=== * רשות: אל חי משוש לבי * מחרך: כל הנשמה תהלל במליה * נשמת: נשמת ישראל עמך לביתך משכימים * שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך * קדיש: אלהים על שבח רמת * ברכו: יחדו ייחודו יחיד ואין בלעדו * [[שמחים בצאתם ובביאתם]] * אחר תתקבל, פזמון: בשנת בוקר (פתיחה למי כמוך) * מי כמוך: אדיר טובתך תמימה רמה ====למנחה==== * אשרי, פזמון: מרום לעמך גאלת (פתיחה למי כמוך) * מי כמוך: אדון אשר לו תאות מלוכה * גאולה: אם קמי לחרדתי * ובא לציון, לקדיש: אל שמחת גילי * זולת: אומר לצפון תני ===ד' מרחשוון פורים אדום=== * זולת: עושה נפלאות בורא נוראות * לקדיש: אל שמחת גילי שוכן הדביר * ברכו: השתחווי וברכי * מסתגאב: (לפני ובא לציון, רשות למי כמוך) אמליך אל ראשון בלי תכלה * מי כמוך: אביר יעקב חסדך הפק * קדיש: אל יחיד ומיוחד * ברכו: צור לבבי רב חסדים ===שקלים=== * מגן: יונה בצלמון * פזמון: ירד צווה אז מענה * כרוג': עדר נפוץ * מחיה: ידך נשאת * פזמון: יוסיף לקנות * כרוג': ה' יחיה * משלש: זיו כבודך * פזמון: זבוד יה * קיקלר: ימי פרישה וזמן קדושה * עסטריותא: ילבש צדקה כשריון * פזמון: יושב תהילות מאין תחילות * סילוק: כי אתה יוצר נגוהים ===זכור=== * רשות: דורשי ומצילי * מחרך: תרומה הרמנו * נשמת: נשמת ידועי חלאים * רשות למי כמוך: מי כמוך באלים ידידים קדמוך * מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]] * קדיש: שיר אה<!-- % --> בה חדש * ברכו: סודך לא נחקר * מגן: את מלחמות ה' * פזמון: יעץ הצר תחבולות * כרוג': ירים הוד המוניו * מחיה: מכנף הארץ * כרוג': לפניו ילין בכי * משלש: לוכד חכמים בערמם * פזמון: יאמר נא ישראל * פזמון: יושב תהילות * סילוק: אמר אויב ארדוף כאריה ===פורים=== * ביום לפני המגילה: * יסוד הכול אשר אין לו תחילה * פזמון: על אודות ימי הפורים * פזמון: קומה אלהים עזרתה לי * מאורה: איומה נאוה ושחורה * פזמון: זכר פורים לא יעבור * פזמון: יום פוריא יומא דנן * פזמון: [[קוראי מגילה]] * פזמון: יום שאת ויתר * פזמון: המן נלחץ ===שבת פרה=== * מגן: אספרה אל חוק * פזמון: אלהים צמאה לך נפש גולים * כרוג': ישראל יושיע אל * מחיה: טהור עינים בצוותו * כרוג': הפרה עוד יגל אל * משלש: פדות שלח מראש * פזמון: יושב תהלות * סילוק: אלפתנו להטהר ===שבת החודש=== * מגן: ירח למועדים * פזמון: יה אור מסות * כרוג': יעקב יתר צור * מחיה: יצאת לישע * פזמון: יודעי דעת אלהיכם * כרוג': ה' יואל צפות * משלש: יוסף ידו * פזמון: יוצק יום יום לחשו * פזמון: יושב תהלות * סילוק: כי אתה אל עולם ===שבת הגדול=== * אזהרות: ** [[בנים שמעו לי ילדי איתני]] ** פזמון: ימינך אל נגלתה ==פסח== ===ליל פסח=== * [[ליל שמורים אותו אל חצה]] ===א' של פסח=== * רשות: יונה מעונה מה * מחרך: כיום ולחי * נשמת: נשמת חוגגי חג המצות * שבח: אתה נורא אתה * קדיש: [[האל העירה וראה]] * מאורה: ירוחם בך * ברכו: יבורך גואלי * [[שמחים בצאתם ובביאתם]] * אופן: יקרו להלל ===טל=== * מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]] * מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]] * סדר הטל: ** בטל אצור לברר וללבן ** פזמון: יום הפילי תחינתי ** גאולה: יום פדותי ** פזמון: [[שזופת שמש#לך|לך שלום גשם]] ===ב' של פסח=== * רשות: בצר פקדנוך * מחרך: יקרו נסיך * אופן: יושב הכרובים על כנפי שחקים * נשמת: נשמת ישראל עמך * קדיש: שעה ניב דל * מאורה: יזכרו פלאך * ברכו: שחק וכל המון זבול * גאולה: אמרו בני אלהים * [[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===שבת חוה"מ פסח=== * רשות: שאל להודות לך * מחרך: אערוך בשבחי * נשמת: נשמת שומרי משמרת * שבח: אתה נורא אתה * קדיש: ברום גלגל * אופן: מחנות עליונים * ברכו: צור לבבי רב חסדים * אהבה: יונה נכספה * [[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===יום שירה=== * רשות: יקרה תהלתך * מחרך: כל הנשמה תהלל במליה * נשמת: נשמת ישראל עמך * שבח: אתה נורא * קדיש: שבעה שחקים לא יכלכלוך * אופן: יחיד בגאונו וחסדו * ברכו: השתחווי וברכי * גאולה: [[יום ליבשה]] * יצאו בני ישראל חמושים ===אחרון של פסח=== * רשות: שורש בנו ישי * מחרך: נגדך אשים מגמתי * אופן: יה שכינתך * נשמת: נשמת שזופת שמש * קדיש: אל שמחת גילי * מאורה: כל פה צח * ברכו: זמירות אפצחה * אהבה: אהבה נוססה בי * גאולה: אני יום פדותי * [[שמחים בצאתם ובביאתם]] * גאולה: כי ימי צבאי * זולת: תביאמו ותטעמו ותקל כובד נוגשים ==שבועות== ===א' שבועות=== * רשות: יום מעמד סיני * מחרך: דת אלהים צלך * מאורה: השכל והדת * נשמת: נשמת ידידים זרע איתני * שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך * קדיש: קול מהלל יגדל * אהבה: אם תאהב דרך אמת * ברכו: נעים שמך להודות * זולת: אומר לצפון תני * פזמון אחרי הקריאה: אמת עלי לספר מאמרות * פזמון: בצר מנוסי אשימה * רשות לאזהרות: שולמית שחרחורת * אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]] * פזמון: יום יצאה כלת עדנים * אזהרות: [[אי זה מקום בינה]] ===ב' שבועות=== * רשות: יעירוני בשמך רעיוני * מחרך: אל אלהים נצחי * פזמון: בצר מנוסי אשימה * נשמת: נשמת ישורון ממטיף * קדיש: ה' אלהי גדלת * מאורה: כימי הנעורים * ברכו: עם בחרתם * אהבה: אל בדתך האמרתנו * גאולה: ישעך אקו בגלותי * [[שמחים בצאתם ובביאתם]] * פזמון: אמת עלי לספר מאמרות * רשות למל"ת: כמה ירדפני * מל"ת: [[בצל שדי אחסה]] * פזמון: אלוה מתימן יבוא * אזהרות מל"ת: [[אי זה מקום בינה#מצוות לא תעשה|איסרה אתכם אמוני]] ==סוכות== ===א' של סוכות=== * רשות: יצב גבול שמם * מחרך: שם אל אשר אין לו ערך * אופן: מחנות עליונים * נשמת: נשמת ישורון החוגג * שבח: אתה נורא אתה * קדיש: יחד קרבי * מאורה: שאלו ידידי בעדי * ברכו: השתחווי וברכי * אהבה: חופף עלינו כל היום * גאולה: יהמה לבבי * [[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===הושענות ליום א=== * [[למענך אלהינו]] * [[אנא אל אחד ושמו אחד]] * [[אנא אל אחרון וראשון]] * [[כהושעת ירויי היאור]] ===ב' של סוכות=== * רשות: לשובב נות בית * מחרך: אל חי בקרבי * נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני * קדיש: יחד בני עליון * ברכו: אפצחה רינה ותודה * אופן: יעריצון אלי * מאורה: יעלת אהבים שמחי ורוני * אהבה: יונה איך תדמי * גאולה: אחשוק ולא אדע מקום ===הושענות יום ב=== * [[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] * [[אנא יוצרי דרשני]] * [[כהושעת יגיעי נשם]] ===הושענות יום ג=== * [[אנא האל הנקדש]] * [[אנא יסד יסודות מקדשי]] * [[כהושעת ידידים מכף מעבידים|כהושעת יפה נוף]] ===הושענות יום ד=== * [[אנא השם בכסאו]] * [[אנא צור מושיעי]] * [[כהושעת יקיר]] ===הושענות יום ה=== * אנא האל המיחד * [[אנא יוצרי וקדושי]] * [[כהושעת יקושי מלבן]] ===הושענות יום ו=== * [[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] * [[אנא ישר מערכי]] * [[כהושעת ילידי אהב]] ===שבת חוה"מ=== * רשות: יסוד הכל והוא בכל * מחרך: נגדך אשים מגמתי * נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני * קדיש: יה לרוב חסדך * אופן: יעריצון אלי מלכי בקדש * ברכו: ידך אלהים יסדה * מאורה: אל אלהים חילי * אהבה: בעלת אוב וקסם * [[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===הושענות לשבת=== * אלהים אזון בטובך * אנא הנראה בלבת * [[כהושעת יהודה ואפרים]] ===הו"ר=== * נראה שזה כמו הספרדים אבל נוסף בהקפה ד' סליחה: יום באתם לחלות * הקפה ה': צאן מרעיתך לביתך פונות * צריך לבדוק שוב * סיום: נא חתמנו לחיים ==שמיני עצרת ושמחת תורה== ===שמיני עצרת=== * רשות: ידועת אמונות * מחרך: בשם אל חי הגיון לשוננו * אופן: אל אשר מעשיו עצומים * נשמת: נשמת מחנות מקהלות * קדיש: ישראל בחירי אל * ברכו: שאלוני בליל גדוד רעיוני * אהבה: ימי קדם לבן רודם * מאורה: יום תאוה ===תקון הגשם=== * מגן: אל חי יפתח אוצר * מחיה: אל חי יפתח ידו * עסטריותא: אל מעלה נשיאים * פזמון: אל בשמים * פזמון: אל חי יפתח אוצרות שמים * בגשמי אורה תאיר אדמה ===שמחת תורה=== * רשות: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] * מחרך: מנחה טהורה * נשמת להקת עם אל * ברכו: אל פעליו גברו * מאורה: [[אמרות האל טהורות]] * אהבה: נודע בכל המון ===פזמונים על פטירת מרע"ה=== * יצורי כצל כולם * למי נתן צור מתן * [[אשריך הר העברים]] * אז איש עניו כשעלה אל הר העברים * קול מבשר: [[אבי עד חש לתארך|אבי עד חש לטהרך]] * גאולה: אסכלה נדודי * פזמון: [[צעקה יוכבד]] =מחזור קטן= {{מקורות לסידור|על פי: ספר מחזור קטן לימים נוראים כמנהג ק"ק ארגיל יע"א, ליוורנו תרמ"א}} ==ראש השנה== ===שחרית יום א'=== * פתיחה: אקום לשורר * בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] * רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]] * מחרך: [[רעה בשבטך]] * נשמת: [[נשמת ידידי עליון]] * אופן: [[ידי רשים]] * זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]] * מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]] * פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]] * כרוג': יחזו פנימו * מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עז שם ה']] * פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו * פזמון (לשבת): שני ימים מקוימים * כרוג': ישראל להשית * משלש: למשפט כונן כסאו * פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]] * ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול * סלוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]] ===שחרית יום ב'=== * פתיחה: סמר גבי צור משגבי * בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]] * רשות: [[שואף כמו עבד]] * מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]] * נשמת: נשמת יראיך * אופן: [[יה שמך ארוממך]] * זולת: שב מן הפסילים * רשות למגן: וארץ אתנפל * פזמון: יחיד אלהי אמן * מגן: אב המון גוים * פזמון: יום לריב תעמוד * כרוג': יאזין צורי * מחיה: איתן אוהבך * פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה * כרוג': יחיה צבאיו אל דעות * משלש: אהוב מבטן * עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]] * ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול * סלוק: יאתה לך יקר תפארת המלוכה ==יום כיפור== * בקשה: [[לך אלי תשוקתי]] * בקשה: [[שמע קולי]] * מסתגאב: [[ברכי אצולה]] * מסתגאב: אוילים מדרך פשעם ===סליחות ליל כיפור=== * פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי * [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] * סליחה: בליל עשור להתכפר * סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]] * תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]] * [[רחמנא אידכר לן]] * [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] * מי אל כמוך: אשמינו תבלע ===בקשות לחזרה=== * שחרית: ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה * מוסף: ה' בצר פקדוך * מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו * נעילה: ה' חסדו יצוה ===שחרית=== * פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג * פתיחה: סלח רשעתי * בקשה: שעה שוועי * רשות: אקום להודות לך * נשמת: נשמת אסירי עוונות * אופן: התעוררו תמהים * מאורה: אעמוד במשמר מנעמי * אהבה: אסירי תקותם * זולת: אחלה פניך באימתה * כרוג': אמרים עמכם קחו * רשות למגן: מארץ שפלנו * מגן: אזרח רענן * פזמון: מדמי הלבבות * כרוג': מחבש עצבות שרידי פאות * מחיה: אלוה פקד גפן פוריה * פזמון: חרדים לבית תפלתם * כרוג': מרפא יהיה דבר פי ועניניו * משלש: תם אהל צדק * עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי * (רהיט): החרשים שמעו * פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא * פזמון: מרום וקדוש שעה * ה' מלך: בטרם אמון * סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח ====סליחות לשחרית==== * סליחה: [[שופט כל הארץ]] * סליחה: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו * מי אל כמוך: אשמנו תבלע ===מוסף=== * מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום * פזמון: נאור מקור חיים * כרוג': משמים עוונימו * מחיה: אילת אהבים * פזמון: יוספים שנית לעמוד * כרוג': מקשיב מענה * משלש: תמהים מחובם * תוכחה: ימי האדם צבא * (רהיט): אנא אדון עולם * פזמון: [[ישן אל תרדם]] * סלוק: אתה אלהי האלהים ====סדר עבודה==== * רשות: [[אערוך מדברי דתי]] * עבודה: [[אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני]] * [[שנת אורה שנת ברכה]] * [[כמראה השמש באדר וזוהר]] * [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] * [[אין לנו לא אשם ולא אשים]] ====סליחות למוסף==== * [[ישראל עבדיך]] * מסתגאב: אומר אני מעשי למלך * רהוטה: אדני חזקי ארחמך * מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים ===מנחה=== * תוכחה: [[בן אדמה]] * פזמון: אשם זע מזדונהו * פזמון: [[יה שמע אביוניך]] * מגן: אנושי לב כארי * כרוג': ישע יעטרהו * מחיה: מפרי שפתיו * כרוג': קדש תפארתנו * משלש: אתיתי מתחנן * תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] * פזמון: מושכי עול עוונים * היום יוודע * סילוק: אדיר אשר עולם בראת ====סליחות למנחה==== * יה אשר אשפוך לפניו * קראתי מצרה * מי אל כמוך: [[אדיר ונאור]] ===נעילה=== * רשות לאשרי: [[מלכי עולם בורא]] * מגן: אדון היושב על חוג הארץ * כרוג': כחגבים נחשבו * מחיה: בבכי יונת אלם * כרוג': ענך בחמלתו * משלש: אילי הצדק * תוכחה: מצעק מעלות שחר * אדירי ישורון יברכו בקול * סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]] ====סליחות לנעילה==== * [[בנשף קדמתי]] * [[אל נורא עלילה]] * [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]] 2gzlbujkntj3ma71t6xwpcadi3qn3ah 2 1739013 3079349 3078748 2026-08-27T12:58:12Z בן עדריאל 9444 3079349 wikitext text/x-wiki {{מקורות לסידור| מקורות: * מחזור קטן – קצונטינא, ליוורנו תרל"ב * מחזור קטן – קצונטינא, תונס תרע"ג הפיוטים שקוצצו במהדורת תרע"ג מסומנים {{סימון אפור|באפור}}{{ש}} הפיוטים שנוספו במהדורה זו מסומנים באמצעות * }} ===א' של ראש השנה=== * יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא * בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] * רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]] * מחרך: [[רעה בשבטך]] * נשמת: [[נשמת ידידי עליון]] * שבח: האל המלך יושב * אופן: [[ידי רשים]] * קדיש: יה צור העולמים {{רקע אפור}} * קדיש: מרומם אל בישראל * יוצר: אסיר משחר * מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]] * כרוג': יחזו פנימו * מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עוז]] * משלש: למשפט כונן כסאו * סילוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]] {{סוף}} * סליחה למלכיות: יום לריב תעמוד* * עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]] * [[עת שערי רצון להפתח]]* * [[ה' בקול שופר]]* * פזמון: קול שופר הדרור * אדירי ישורון יברכו בקול ===בקשות=== * לאדון כל (פתיחה לכל ברואי) * [[כל ברואי מעלה ומטה]] * ישתבח שמך (פתיחה לאדון עולם) * [[אדון עולם]] * יתברך צור (פתיחה ליגדל) * [[יגדל]] * [[בת אהובת אל קמה בשחר]] * [[שופט כל הארץ]] * יום זה דר במרומים * [[ה' יום לך אערוך תחינה]] ===ב' של ראש השנה=== * בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]] * רשות: [[שואף כמו עבד]] * מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]] * נשמת: נשמת יראיך עורכי * אופן: [[יה שמך ארוממך]] {{רקע אפור}} * רשות למגן: וארץ אתנפל * פזמון: ירצה צור * מגן: אב המון גוים * סליחה: [[מנומם בעת קומם]] {{סוף}} * כרוג': יאזין צור היום * מחיה: איתן אוהבך {{רקע אפור}} * ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה * משלש: אהוב מבטן * עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]] * סלוק: יאתה לך {{סוף}} * ה' מלך: מלאכי צבא מעלה * פזמון: ה' אלהינו יחיד הוא ושמו === יום כיפור=== {{רקע אפור}} * יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא {{סוף}} * רשות לה' מלך: שבחי איומה ה' אחד * רשות להלל הגדול: שוררו נאמני * נשמת: נשמת אסירי עוונות * שבח: האל המלך * שבח: אל אדון סלח נא * אופן: התעוררו תמהים * מאורה: אעמוד במשמר מנעמי * רשות לקדיש: שמעה אדון עולם {{רקע אפור}} * רשות: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]] {{סוף}} * סליחה: [[יה איום]] {{רקע אפור}} * מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]] * סליחה: [[יענה בבור אבות]] * כרוג': [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן#כרוג'|שמע לחש]] * מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]] * כרוג': [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה#כרוג'|שלום רב]] * משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם יושב]] {{סוף}} * סליחה: [[יום צעקו שבים]] * וזה אל זה שואלים. זוהר הרקיע בעין חשמליו * סליחה: מה לך בן אדם {{רקע אפור}} * פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע דרכו ונתיבו]] * ועתה ה' אלהינו לא בצדקתי * סליחה: כל מעשה ה' * קרוב אתה לכל מבקשיך * יה"ר שתחשב עמידתי * חרדים לבית תפילתם * מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים {{סוף}} * ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול {{רקע אפור}} * בקשה: שעה שועי ורפא מחלתי {{סוף}} ===מוסף=== * סלוק: אלהי ישראל אאדירה * רשות לסדר עבודה: [[אדברה וירוח לי]] * סדר עבודה: [[אזכיר גבורות אלוה]]{{הערה|לפי המנהג שבמהד' תרל"ב החזן מפסיקים באות ק' והחזן אומר את סדר העבודה שבדפוס ([[אתה כוננת עולם מראש]]), ואחר כך ממשיכים מהמקום שהפסיקו. במהד' תרע"ג קיצצו את סדר העבודה משם ואילך.}} {{רקע אפור}} * מה נהדר: [[כאומן רופא]] * [[אשרי עין ראתה ארון התפארת]] * [[נשארנו ריקים וצועקים]] {{סוף}} ;סליחות: {{רקע אפור}} * סליחה: אמצה ממנו אשמתנו * סליחה: [[יוספים שנית]] * אנה אדון העולם * אבאר דת שעשועים * מחרך: לערוך שיר באנו * סליחה: אלהי נשמת אנוש * סליחה: מציב אדמה * סליחה: האומרים בקול שירים * סליחה: כל היצור יאבד * סליחה: שוכן שמי ערץ * סליחה: [[שנאנים שאננים]] * סליחה: שם ה' צבאות * סליחה: יה יעריצון * סליחה: שובה שביתנו * מי כמוך אל יוסד אדניי * מי כמוך שדי עד לא ראשית * אנחנו החומר * מעשה אלהינו אדיר בויעודו * אמרו לאלהים אל מלך בעולמו * כי רכובו בערבות * יתגדל אדיר בשמי ערץ * סליחה: יה צוה הנחה * סליחה: יום אחד בשנה * סליחה: מושכי עול עוונים * היום יודע אל רם {{סוף}} * תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] {{רקע אפור}} * עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]] {{סוף}} * סליחה: יה אשר אשפוך לפני * סליחה: ייטב רחשי * סליחה: [[אנא כעב זדוני תמחהו]] {{רקע אפור}} * סליחה: אלהי קדם מעונה * סליחה: [[מרום וקדוש שעה]] * סליחה: רועה ישראל האזן * סליחה: זכור נא אלהינו * סליחה: [[מצעק מעלות השחר]] * פזמון: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]] * סליחה: [[ידידיך מאמש]] * סליחה: [[בנשף קדמתי]] * סליחה: אנא ה' היטיבה חתימה * סליחה: [[אל נורא עלילה]] {{סוף}} * סליחה: [[מלכי עולם בורא]] {{רקע אפור}} * סליחה: [[שם אל קמתי לברך]] * סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]] {{סוף}} ===עשרת ימי תשובה=== * סליחה: ה' יושב קדם ==בקשות ופזמונים== … ==הערות== rczdnsuy8gl9ot8fh3jgy6vpr4appja 3079350 3079349 2026-08-27T13:01:07Z בן עדריאל 9444 /* מוסף */ 3079350 wikitext text/x-wiki {{מקורות לסידור| מקורות: * מחזור קטן – קצונטינא, ליוורנו תרל"ב * מחזור קטן – קצונטינא, תונס תרע"ג הפיוטים שקוצצו במהדורת תרע"ג מסומנים {{סימון אפור|באפור}}{{ש}} הפיוטים שנוספו במהדורה זו מסומנים באמצעות * }} ===א' של ראש השנה=== * יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא * בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] * רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]] * מחרך: [[רעה בשבטך]] * נשמת: [[נשמת ידידי עליון]] * שבח: האל המלך יושב * אופן: [[ידי רשים]] * קדיש: יה צור העולמים {{רקע אפור}} * קדיש: מרומם אל בישראל * יוצר: אסיר משחר * מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]] * כרוג': יחזו פנימו * מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עוז]] * משלש: למשפט כונן כסאו * סילוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]] {{סוף}} * סליחה למלכיות: יום לריב תעמוד* * עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]] * [[עת שערי רצון להפתח]]* * [[ה' בקול שופר]]* * פזמון: קול שופר הדרור * אדירי ישורון יברכו בקול ===בקשות=== * לאדון כל (פתיחה לכל ברואי) * [[כל ברואי מעלה ומטה]] * ישתבח שמך (פתיחה לאדון עולם) * [[אדון עולם]] * יתברך צור (פתיחה ליגדל) * [[יגדל]] * [[בת אהובת אל קמה בשחר]] * [[שופט כל הארץ]] * יום זה דר במרומים * [[ה' יום לך אערוך תחינה]] ===ב' של ראש השנה=== * בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]] * רשות: [[שואף כמו עבד]] * מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]] * נשמת: נשמת יראיך עורכי * אופן: [[יה שמך ארוממך]] {{רקע אפור}} * רשות למגן: וארץ אתנפל * פזמון: ירצה צור * מגן: אב המון גוים * סליחה: [[מנומם בעת קומם]] {{סוף}} * כרוג': יאזין צור היום * מחיה: איתן אוהבך {{רקע אפור}} * ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה * משלש: אהוב מבטן * עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]] * סלוק: יאתה לך {{סוף}} * ה' מלך: מלאכי צבא מעלה * פזמון: ה' אלהינו יחיד הוא ושמו === יום כיפור=== {{רקע אפור}} * יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא {{סוף}} * רשות לה' מלך: שבחי איומה ה' אחד * רשות להלל הגדול: שוררו נאמני * נשמת: נשמת אסירי עוונות * שבח: האל המלך * שבח: אל אדון סלח נא * אופן: התעוררו תמהים * מאורה: אעמוד במשמר מנעמי * רשות לקדיש: שמעה אדון עולם {{רקע אפור}} * רשות: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]] {{סוף}} * סליחה: [[יה איום]] {{רקע אפור}} * מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]] * סליחה: [[יענה בבור אבות]] * כרוג': [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן#כרוג'|שמע לחש]] * מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]] * כרוג': [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה#כרוג'|שלום רב]] * משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם יושב]] {{סוף}} * סליחה: [[יום צעקו שבים]] * וזה אל זה שואלים. זוהר הרקיע בעין חשמליו * סליחה: מה לך בן אדם {{רקע אפור}} * פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע דרכו ונתיבו]] * ועתה ה' אלהינו לא בצדקתי * סליחה: כל מעשה ה' * קרוב אתה לכל מבקשיך * יה"ר שתחשב עמידתי * חרדים לבית תפילתם * מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים {{סוף}} * ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול {{רקע אפור}} * בקשה: שעה שועי ורפא מחלתי {{סוף}} ===מוסף=== * סלוק: אלהי ישראל אאדירה * רשות לסדר עבודה: [[אדברה וירוח לי]] * סדר עבודה: [[אזכיר גבורות אלוה]]{{הערה|לפי המנהג שבמהד' תרל"ב החזן מפסיקים באות ק' והחזן אומר את סדר העבודה שבדפוס ([[אתה כוננת עולם מראש]]), ואחר כך ממשיכים מהמקום שהפסיקו. במהד' תרע"ג קיצצו את סדר העבודה משם ואילך.}} {{רקע אפור}} * מה נהדר: [[כאומן רופא]] * [[אשרי עין ראתה ארון התפארת]] * [[נשארנו ריקים וצועקים]] {{סוף}} ;סליחות: {{רקע אפור}} * סליחה: אמצה ממנו אשמתנו * סליחה: [[יוספים שנית]] * אנה אדון העולם * אבאר דת שעשועים * מחרך: לערוך שיר באנו * סליחה: אלהי נשמת אנוש * סליחה: מציב אדמה * סליחה: האומרים בקול שירים * סליחה: כל היצור יאבד * סליחה: שוכן שמי ערץ * סליחה: [[שנאנים שאננים]] * סליחה: שם ה' צבאות * סליחה: יה יעריצון * סליחה: שובה שביתנו * מי כמוך אל יוסד אדניי * מי כמוך שדי עד לא ראשית * אנחנו החומר * [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] * [[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] * [[כי רכובו בערבות]] * יתגדל אדיר בשמי ערץ * סליחה: יה צוה הנחה * סליחה: יום אחד בשנה * סליחה: מושכי עול עוונים * היום יודע אל רם {{סוף}} * תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] {{רקע אפור}} * עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]] {{סוף}} * סליחה: יה אשר אשפוך לפני * סליחה: ייטב רחשי * סליחה: [[אנא כעב זדוני תמחהו]] {{רקע אפור}} * סליחה: אלהי קדם מעונה * סליחה: [[מרום וקדוש שעה]] * סליחה: רועה ישראל האזן * סליחה: זכור נא אלהינו * סליחה: [[מצעק מעלות השחר]] * פזמון: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]] * סליחה: [[ידידיך מאמש]] * סליחה: [[בנשף קדמתי]] * סליחה: אנא ה' היטיבה חתימה * סליחה: [[אל נורא עלילה]] {{סוף}} * סליחה: [[מלכי עולם בורא]] {{רקע אפור}} * סליחה: [[שם אל קמתי לברך]] * סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]] {{סוף}} ===עשרת ימי תשובה=== * סליחה: ה' יושב קדם ==בקשות ופזמונים== … ==הערות== mqcarpehji96uaezpqujpbx03mipmhn 2 1739014 3079351 3077261 2026-08-27T13:02:09Z בן עדריאל 9444 3079351 wikitext text/x-wiki {{מקורות לסידור|על פי: מחזור קטן כמנהג ק"ק תוניס יע"א, ליוורנו תרל"ח}} ==ראש השנה== ===שחרית יום א=== * בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] * רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]] * מחרך: [[רעה בשבטך]] * נשמת: [[נשמת ידידי עליון]] * קדיש: מרומם אל בישראל * אופן: [[ידי רשים]] * מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]] * פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]] * מסתגאב: מחסי לשחר פניך קמתי * כרוג': יחזו פנימו * מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עוז]] * פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו * מסתגאב: אמיץ גוזר ומקים * כרוג': ישראל להשית * משלש: למשפט כונן כסאו * פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]] * מסתגאב: אל איום ונורא * תוכחה: אנא צורי וגואלי * עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]] * פזמון: [[מרום וקדוש שעה]] * מי אשר יכול * ה' מלך: מלאכי צבא מעלה * סלוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]] ===שחרית יום ב'=== * בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]] * רשות: [[שואף כמו עבד]] * מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]] * אופן: [[יה שמך ארוממך]] * רשות למגן: וארץ אתנפל * פזמון: יחיד אלהי אמן * מגן: אב המון גוים * פזמון: יום לריב תעמוד * מסתגאב: אחזתני היום רעדה * כרוג': יאזין צורי * מחיה: איתן אוהבך * פזמון: יבואוני חסדיך * מסתגאב: אזכיר קצות הנוראות * כרוג': יחיה צבאיו אל דעות * משלש: אהוב מבטן * פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה * מסתגאב: לאדיר נורא תהלות * תוכחה: יגדל נא חסדך * עקידה גדולה: [[עת שערי רצון להפתח]] * פזמון: [[מרום וקדוש שעה]] * מי אשר יכול * ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול * סילוק: יאתה לך ===לתקיעות=== * [[ה' בקול שופר]] ===מוסף=== * קודם חזרת מוסף: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] * [[בת אהובת אל קמה בשחר#חון תחון|חון תחון על בניך]] * פזמון למוסף יום א': ה' אלהים שמעה * פזמון למוסף יום ב': קול שופר הדרור ==יום כיפור== ===ליל כפור=== * בקשה: [[לך אלי תשוקתי]] * בקשה: [[שמע קולי]] * סליחות: ** פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי ** [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] ** סליחה: בליל עשור להתכפר ** [[אנשי אמונה אבדו]] ** סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]] ** [[תמהנו מרעות]] ** מסתגאב: איותה אל נפשי ** תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]] ** [[רחמנא אידכר לן]] ** [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] ===בקשות לחזרה=== * שחרית: ה' שמעתי שמעך * מוסף: ה' בצר פקדוך * מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו * נעילה: ה' חסדו יצוה ===שחרית=== * [[אתאנו לחלות פניך]] * אבוא כעני * [[וידוי הגדול לרבנו נסים]] * סליחות: ** סליחה: [[שופט כל הארץ]] ** פזמון: ממרום לבן עירם ** תוכחה: תקרב תרצה ותבחר ** רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו ===סדר מחזור לשחרית=== * פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש * בקשה: שעה שועי ורפא מחלתי * רשות: אקום להודות לך * נשמת: נשמת אסירי עוונות * קדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה * אופן: התעוררו תמהים * מאורה: אעמוד במשמר מנעמי * אהבה: אסירי תקותם * זולת: אחלה פניך באימתה * כרוג' לזולת: אמרים עמכם קחו * רשות למגן: מארץ שפלנו ברובי עוונינו * פזמון: מדמי הלבבות * מגן: אזרח רענן * פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא * כרוג': מחבש עצבות * מחיה: אלוה פקד גפן פוריה * פזמון: מלך מכל על מרומם ומתנשא * כרוג': מרפא יהיה * משלש: תם אהל צדק * פזמון: יום צעקו שבים * פזמון: חרדים לבית תפלתם * עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי * החרשים שמעו מפי נוראות * מסתגאב: מראש מקדמי עולמים * פזמון: מרום וקדוש שעה * מי אשר יכול * ה' מלך: בטרם אמון * סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח ===מוסף=== (בסדר חזרת הש"ץ מופיע [[אתה כוננת עולם מראש|סדר העבודה הספרדי]]) סליחות: * [[ישראל עבדיך]] * תוכחה: אם חסדך שכחנו * אל מי מגואלי דם אצעק * [[אם אפס]] * סליחה: [[יה איום]] * פזמון: [[מקור עיני]] * סליחה: בני תמימים משכימים * תוכחה: שעה קול בהתעטפי * רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו ===מחזור למוסף=== * מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום * פזמון: [[יוספים שנית]] * כרוג': משמים עוונימו * מחיה: איילת אהבים * כרוג': מקשיב מענה * משלש: תמהים מחובם * פזמון: [[ישן אל תרדם]] * (אנא) [אנה] אדון עולם אברח ממך * סילוק: אתה אלהי האלהים ===סליחות למנחה=== * סליחה: קראתי מצרה * תוכחה: מזמרת שירתי * סליחה: [[אנא כעב זדוני תמחהו]] * סליחה: אליך ה' אקרא * סליחה: יה אשר אשפוך לפניו * תוכחה: אם חסדך שכחנו * סליחה: קראתי מצרה * תוכחה: מזמרת שירתי * תוכחה: ימי האדם צבא * פזמון: [[אם אפס]] ===מחזור למנחה=== * מגן: אנושי לב כארי * כרוג': ישע יעטרהו * מחיה: מפרי שפתיו * כרוג': קדש תפארתנו * משלש: אתיתי מתחנן * פזמון: מושבי עול עוונים * היום יודע אל רם * תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] * סליחה: [[אנא בקראנו]] * סילוק: אדיר אשר עולם בראת ===נעילה=== * פתיחה לנעילה: [[אל נורא עלילה]] * וידוי: רבון העולמים חתמנו לחיים * ([[שבט יהודה בדוחק ובצער]]) * (סליחה: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]) * רחמנא חתמינן * סליחות: [[בנשף קדמתי]] * מגן: אדון היושב על חוג הארץ * כרוג': כחגבים נחשבו * מחיה: בבכי יונת אלם תתן קולה * פזמון: אחרית ותקוה יתן אלהיכם * כרוג': ענך בחמלתו * משלש: אילי הצדק עברו בשערים * תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]] * סלוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם|אנשי חסד הנושאים את הוד קולם]] * סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]] * [[שומר ישראל]] 57lmji0q2hzub9gxxknkhctrekq6ok5 0 1739606 3079411 3003902 2026-08-27T20:58:00Z מו יו הו 37729 3079411 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''משה הקטן חזק'''}} {| |- |colspan ="3" |{{מר|'''וּבְכֵן מַה נֶּהְדַּר כֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ בְּשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ'''}} |- |כְּ{{סי|מַ}}רְאֵה הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶדֶר וָזֹהַר{{ש-רווח|0.5em}}||כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר{{ממס|שמות כד י}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|שֹׁ}}הַם וּזְהַב פַּרְוַיִם וְאוֹפִיר{{ש-רווח|0.5em}}||כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר{{ממס|שמות כד י}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|ה}}וֹד יָרֵחַ בְּתֻמּוֹ מַבְקִיעַ{{ש-רווח|0.5em}}||כְּזֹהַר הָרָקִיעַ{{ממס|דניאל יב ג}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|הַ}}דְרַת שַׁחַר מְאַחֵז עוֹלָם תְּהִלָּתוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ{{ממס|שופטים ה לא}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|קַ}}רְנַיִם עַל פְּנֵי יוֹם הוֹלֵךְ וָאוֹר{{ש-רווח|0.5em}}||כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר{{ממס|ישעיהו יח ד}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|טֹ}}הַר כְּסִיל וְזֹהַר כִּימָה{{ש-רווח|0.5em}}||כְּטַל שֶׁיִּפֹּל עַל הָאֲדָמָה{{ממס|לפני=ע"פ|ש"ב יז יב}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|נֹ}}גַהּ בָּרָק בְּחֹשֶׁךְ וְעֵיפָה{{ש-רווח|0.5em}}||כְּצֵל סֶלַע כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה{{ממס|ישעיהו לב ב}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|חֶ}}צְיוֹן צִיצֵי חֶמֶד בִּיבֹשׁ כָּל קָצִיר{{ש-רווח|0.5em}}||כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר{{ממס|משלי כה יג}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|זִ}}יו מֶלֶךְ בְּצֵאתוֹ לִפְנֵי הֲמוֹנָיו{{ש-רווח|0.5em}}||כְּגַן עֵדֶן הָאָרֶץ לְפָנָיו{{ממס|יואל ב ג}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כִּ{{סי|קְ}}צִירֵי בֹשֶׂם בְּגַן עֲדָנַי{{ש-רווח|0.5em}}||כַּאֲהָלִים נָטַע יְיָ{{ממס|במדבר כד ו}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |- |כְּ{{סי|מֶ}}לֶךְ בַּגְּדוּד בַּעֲדַת כְּמֵהִים{{ש-רווח|0.5em}}||כְּחָכְמַת מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים{{ממס|ש"ב יד כ}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|מַרְאֵה כֹהֵן}} |} [[קטגוריה:מראה כהן (פיוטים)]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:משה אבן עזרא]] n9cmmb0th1v8cgkknk6vgopaxfhyxq2 2 1739610 3079354 3078692 2026-08-27T13:04:49Z בן עדריאל 9444 3079354 wikitext text/x-wiki {{מקורות לסידור| מקורות: * מחזור לראש השנה כמנהג ק"ק והראן תלמסאן ומעסכר ואגפיהם, וינה תרמ"ח * מחזור ליום הכפורים כמנהג ק"ק והראן תלמסאן ומעסכר ואגפיהם, וינה תרמ"ח * מחזור קטן לימים נוראים כמנהג ק"ק תלמסאן יע"א, ליוורנו תרס"ח }} ==ראש השנה== ===יום ראשון של ראש השנה=== * בקשה: אקום לשורר וזמר אעורר * פזמון: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] * בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] * רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]] * מחרך: [[רעה בשבטך]] * נשמת: [[נשמת ידידי עליון]] * אופן: [[יה שמך ארוממך]] * (קדיש?) חנון קח * יחיד השיבנו (קטע מ[[ברכי אצולה]]) * ליוצר: אל אדון יוצר רוח אדם * אופן: [[ידי רשים]] * זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]] * מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]] * פזמון: ירצה צור * כרוג': יחזו פנימו * מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עז שם ה']] * כרוג': ישראל להשית * משלש: למשפט כונן כסאו * פזמון: יום לריב תעמוד * פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו * פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]] * פזמון: [[המלך ה']] * עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]] * סלוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]] * ה' מלך: אדירי ישורון ===יום שני של ראש השנה=== * פתיחה: יה מושיעי * בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]] * רשות: [[שואף כמו עבד]] * מחרך: מי יתנני עבד * נשמת: נשמת יראיך * קדיש: יסוד הסוד וסוד היסוד * זולת: שב מן הפסילים * רשות למגן: וארץ אתנפל * פזמון: יחיד אלהי אמן * מגן: אב המון גוים * פזמון: יגלה צור ישועתו * כרוג': יאזין צורי * מחיה: איתן אוהבך * פזמון: יבואוני חסדיך * כרוג': יחיה צבאיו * משלש: אהוב מבטן * פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה * עקידה גדולה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]] * סלוק: יאתה לך * ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול ===תקיעות=== * עקידה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]] ** (תוספת: חזק והכן לב / אמר לאברהם אדון שמים) * [[ה' בקול שופר]] ==יום הכיפורים== ===ליל כיפור=== * בקשה: [[לך אלי תשוקתי]] * בקשה: [[שמע קולי]] * פזמון (לפני שהחיינו): לזמן הזה צור הגיענו * מסתגאב: [[ברכי אצולה]] * מסתגאב: אוילים מדרך פשעם ===סליחות לערבית=== * לך ה' הצדקה מעונה אלהי קדם * פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי * סליחה: בליל עשור להתכפר * סליחה: משתחוים להדרת קדש * סליחה: שעה שועתי בשקדי * סליחה: מרום וקדוש שעה * סליחה לשבת: יצו שדי לעמו ישראל סליחה * תוכחה: יחידה עקבך כרוך ===בקשות=== * לחזרת שחרית: ה' אלהי צבאות * לחזרת מוסף: ה' בצר פקדוך * לחזרת מנחה: ה' אשר עמדתי * לחזרת נעילה: ה' חסדו יצוה ===שחרית=== * פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחלד * אשתחוה אפים ארצה כי אין למטה ממנה * פזמון: אלוה מאד נעלה * בקשה: שמע קולי * רשות: אקום להודות לך אלהי * נשמת: נשמת אסירי עוונות * קדיש: אלה מהימן די ברא זמן * ליוצר: אל אדון יוצר רוח אדם * אופן: [[התעוררו תמהים]] * מאורה: אעמוד במשמר מנעמי * אהבה: אסירי תקותם * זולת: אז דברת תמים דעים * רשות למגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל ואפיל תחנתי]] * מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]] * פזמון: [[יענה בבור אבות]] * כרוג': שמע לחש מעון השליט * מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]] * פזמון: [[יום צדו צעדי]] * כרוג': שלום לרוב מזבול הנערב * משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם יושב]] * פזמון: [[יום צעקו שבים]] * פזמון: היום תישע * תוכחה: ישני לב מה לכם * סלוק: [[אלהים אל מי אמשילך]] ===סליחות לשחרית=== * סליחה: זמן הבלי ימי סבלי * סליחה: קול יעקב יקרא ממעמקים * סליחה: שני חיי ומאויי * סליחה: יערב לפניך מעמד השחר * פזמון: ממרום לבן ערום * סליחה: [[שופט כל הארץ]] * סליחה: [[אנא בקראנו]] * סליחה: זכור נא אלהינו ברחמיך * תוכחה: אמונת יה נפשי חכי ===לאחר ההפטרה=== * פזמון (בין הפטרה לאשרי): אדון עולם אשר נעלה ===סדר העבודה=== * רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]] * רשות: [[אערוך מדברי דתי]] * [[אתה כוננת עולם מראש]] * [[שנת אורה שנת ברכה]] * [[כמראה השמש באדר וזוהר]] * [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] * [[אין לנו לא אשם ולא אשים]] ===מוסף=== * מגן: יונה שוכבת * פזמון: [[יוספים שנית]] * כרוג': ישעך אל תלבש * מחיה: [[יונה שוכבת בין שפתים/מחיה|אבני קדש]] * [[ישראל עבדיך]] * כרוג': יקח צפצוף * משלש: תמימי אורה * פזמון: ה' ה' אל רם * תוכחה: [[אין מילה בלשוני]] * סילוק: אתה אלהי האלהים ===סליחות למוסף=== * סליחה: [[יה איום זכור היום]] * פזמון: יערב לפניך * תוכחה: ימי האדם צבא ===לפני מנחה=== * פזמון: [[בן אדמה]] * פזמון: [[יה שמע אביוניך]] ===מנחה=== * מגן: שלישית שוקדת * פזמון: אליך עינינו אל חנון וחומל * כרוג': יבואו ותבשרם * מחיה: יונה מצפצפת בקול ערב * סליחה: קראתי מצרה * כרוג': ישע ועוז * משלש: צפרתי משחר * היום יודע * מסתגאב: ה' הוא בורא כל בחכמה * תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] * סילוק: אמונתך אצחצחה ===סליחות למנחה=== * פזמון: מושכי עול עוונים * סליחה: יערב לפניך תפילת המנחה * סליחה: בלבב בר * תוכחה: [[שכחי יגונך]] ===נעילה=== * מגן: ברביעית עורכת * כרוג': יושיעם ויחתום * מחיה: במקהל מצער * כרוג': ישעך ועוזך * משלש: יחידים קדמו * פזמון: אנא ה' המסדר כוכבים * סליחה: [[ידידיך מאמש]] * סילוק: ארשת שפתי פציתי ואפער ===סליחות לנעילה=== * סליחה: [[בנשף קדמתי]] * פזמון: אחרית ותקוה * [[אל נורא עלילה]] * סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]] * תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]] ppc2r30l1oedac0701a11azhfj1erh0 2 1739611 3079352 3079067 2026-08-27T13:03:30Z בן עדריאל 9444 3079352 wikitext text/x-wiki =סדר התמיד= * {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ"ז}} * {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ"ז}} ==כל השנה== *בקשות קודם התפילה: ** [[אודה לאל לבב חוקר]] ** [[יה ריבון]] ** [[ידיד נפש]] ** [[שחר להודות לך קמתי]] ** [[שחר אבקשך]] ** [[ה' בקר אערך לך]] ** [[אדון עולם]] ** [[יגדל]] * בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]] * לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] * תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]] *[[לכה דודי]] ===תחינות לשני וחמישי=== *נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]] *לך לך: [[ה' רב העליליה]] *וירא: [[ה' ריבה את יריבי]] *חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]] *תולדות: [[ה' רבו תלאות]] *ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]] *וישלח: [[ה' רפא נא שברי]] *וישב: [[ה' רועה נאמן]] *מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]] *ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]] *ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]] *שמות: [[ה' רבת צררוני]] *וארא: [[ה' רבו משנאים]] *בא: [[ה' רבים רדפונו]] *בשלח: [[ה' רזי לי]] *יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]] *משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]] *תרומה: [[ה' רב כל מחולל]] *תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]] *כי תשא: [[ה' רם ונשא]] *ויקהל: [[ה' רבו תלאות]] *פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]] *ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]] *צו: [[ה' יוצר כל]] *שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]] *תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]] *מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]] *אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]] *קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אמור: [[ה' אלהי ישועתי]] *בהר: [[ה' רם על כל רמים]] *בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]] *במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]] *נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]] *בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]] *שלח: [[ה' רצה אל עליון]] *קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]] *חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]] *בלק: [[ה' רוחך העיר]] *פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]] *מטות: [[ה' רפא שבריה]] *מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]] *דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]] *ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]] *עקב: [[ה' רוע מפעלי]] *ראה: [[ה' ראה אנכי]] *שופטים: [[ה' רחום וחנון]] *כי תצא: [[ה' רחום רחם]] *כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]] *נצבים: [[ה' רשים ודלים]] *האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]] *לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]] *לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]] ==שבת בראשית== *עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]] ==שבת חנוכה== *רשות: [[חבוש מחצה]] *מחרך: [[כל הנפשים נגהים]] *נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]] *לפני הלל: [[נסים להזכיר]] *להוצאת ס"ת: [[לא אהלך במעקשים]] *למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]] ==שבת זכור== *[[אדון חסדך בל יחדל]] ==פורים== *לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]] *לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]] *לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]] *אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]] *לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]] ==ימים טובים של קהל== *כ"ח בשבט (א) ** [[על הנסים ועל הנפלאות]] *ט"ו בכסלו (ק) **רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]] **[[על הנסים הראית אלינו]] **רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]] **מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]] **נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]] **לפני הלל: [[ישעך תשלח]] *ט' בניסן (ק) **רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]] **[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]] **רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]] **מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]] **נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]] **לפני הלל: [[ישעך תשלח]] *כ"ה באייר (קוואליאון) **רשות לברכו: [[בשיר נעים]] **[[על הנסים ועל הגבורות]] *כ"ט בסיוון (קוואליאון) **רשות לברכו: [[במקהלות שירו]] *[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]] ==להולדת בן== *[[יה בשר שר צבאיך]] ==ברית מילה== *זמירות לברית מילה: **[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]] **[[אפתח שפתי ברנה]] **[[שמעו עמים דברתי]] **[[ברוכים אתם קהל אמוני]] **[[שבת ומילה]] **[[ארזי לבנון יפרחו]] ==פדיון הבן== *[[ברוך אשר כרת את אברהם]] =סדר הקונטרס= * {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}} ==לשבת== *[[מנוחה ושמחה]] *[[יה ריבון]] *[[כי אשמרה שבת]] *[[יום זה מכובד]] *דשנת בשמן ראשי *לכבוד שבת *זכור את יום *מזמור ליום שבת *לשבת ור"ח: [[שירו לאל נבוני]] *לשבת ור"ח: אלהים אשחרך *[[צור משלו]] *אברך צור בשמו ==למוצאי שבת== *[[במוצאי יום מנוחה]] *משביח שאון ימים *[[המבדיל בין קודש לחול]] *[[אליהו הנביא]] ==לפורים== *[[קוראי מגילה]] ==ליל הסדר== *[[דיינו]] *פסח מצרים אסירי יצאו חופשים *מבית אוון שבת מדניי *[[חד גדיא]] ==ליום טוב== (אולי לסוכות?) *נברך אלהינו משלו האכילנו *[[אחד מי יודע]] ==לחתנים== *לחופה **את צביה נדרשת **צאי נא לקראתי **אם תלכי לך *לשחרית של שבת חתן: **שאלי יפהפיה **מחרך: נחל אל עליון **נשמת יראיך תמים דעי **לאחר קדיש: היית לי סגולה **לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]] **לפני "ואברהם זקן": יסוד כל נבראים **לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך **לאחר מי שברך: המונים באו הלום **אח"כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני **לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל *(לסעודה): היושבת בגנים *לדרשה: השתונן והיכונן *אחר: יושב תהלות מאין תחלות *נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו') ==לברית מילה== *ישמעו אחי ורעי *אפתח שפתי ברינה *שירו נא עדת אמוניי *משביע לכל חי *עניים ומרודים שירו *ילד היולד *לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון) ==להכנסת ס"ת== *אזמרה לאל נורא *אזמרה שמך מעוזי *יבורך עם נברא ==לשמחות== *אתה האל עושה פלא *אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות *אשיר שירה חדשה *אשא קולי לך אקרא *אליך נפשי ה' אשא *אהללה שם אלהים *אשירה לה' בחיי *אגדלך… אין קדוש *אתה הוא אלהינו לבדך *אברכה שמך *אודך בכל לבי אל נעלם *אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך *אשיר שירי לאל עליון *אשיר במישרים לשוכן מרומים *נהלל מלכנו *ראשון לציון העזובה *גואלי שעה קולי *אשירה אשירה *שירו שירו אתם עמי *השב עבודה למקומה *אודה לאל פודה וגואל *אזמר שם כבוד מלכותך *שירי עמי קול גדול *פרשז עלי *סומך נופלים *אל מסתתר עין לא תשורך *רננו זמרו *לשביעי של פסח: מי כמוך באלים *התקבצו כל נדחים *נוצרי מצוותיך *לשבת וחנוכה: האל ראה *[[אדיר הוא]] =ארבע צומות וארבע פרשיות= * {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק"ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ב}} ==פרשת שקלים== *[מגן]: יונה בצלמון *פזמון: ירד ציוה אז מענה *כרוג: ימנה עד נפוץ *מחיה: ידך נשאת לעם *פזמון: יוסיף לקנות מקנה *כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו *[משלש]: זיו כבודך תמוץ *פזמון: זבוד יה *קיקלר: ימי פרישה *פזמון: ידך תחיש לישא *פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו) *סלוק: כי אתה יוצר נגוהים *פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה ==פרשת זכור== *רשות: [[ידידי השכחת]] *מחרך: ינתן לי בשאלתי *נשמת ידועי חלאים *מאורה: איומה נאוה שחורה *זולת: אלהים ה' חילי *מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]] *[מגן]: את מלחמות ה' *פזמון: יעץ הצר תחבולות *כרוג: ירים הוד המוניו *מחיה: מכנף הארץ זמירות *פזמון: יזם אגגי לחלק *כרוג: ילין בכי ערב *משלש: לוכד חכמים בערמם *פזמון: יראיו בתום מנחה *סלוק: אמר אויב ארדוף *להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה *שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם ==תענית אסתר== *קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה *סליחה: חנון ורחום ה' *רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]] *סליחה: [[איך זרים אכזרים]] *רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]] *תחינה: ה' הרימה יד מהומות ==פרשת פרה== *[מגן]: אספרה אל חוק *פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים *כרוג: ישראל יושיע *מחיה: טהור עינים *פזמון: אסירים המקוים *כרוג: הפרה עוד יגל אל *משלש: פדות שלח מראש *פזמון: יסוד טעם סתרי חוק *סליק: אלפתנו להטהר *להוצאת התורה: אמרות האל טהורות *שלום: הגיון דל ואביון ==פרשת החודש== *[מגן]: ירח למועדים *פזמון: יה אור מסות אור *כרוג: יעקב יתר צור *מחיה: יצאת לישע *פזמון: יודעי דעת אלהיכם *כרוג: יה יואל צפות *משלש: יוסף שנית ידו *פזמון: ימי חדות מעוזכם *סלוק: כי אתה אל עולם *להוצאת התורה: שמש יודיע *שלום: ישעו יחיש אלהיכם ==י"ז תמוז== *רשות למגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]] *קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה|בחדש הרביעי אפפו עלי רעות]] *סליחה: [[שעה נאסר]] *רהוטה: אנחנו בני גלות *סליחה: שרקתי וקבצתי *רהוטה: יחיל לבי *תחינה: [[ה' זעקתי בחבלי]] ==תשעה באב== ===ערבית=== *קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה *השפילו שבו *[[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]] *במוצ"ש: [[בליל זה יבכיון - בליל זה אשומם]] *[[אליכם עדה קדושה]] *[[אוי כי קינה רבת]] *לאיכה: איכף ואך כף *צור עד מתי תהי *קולי הקשב *[[זכור ה' - בתינו לנכרים אכזרים]] *[[אז בחטאינו]] ===שחרית=== *[[אש תוקד בקרבי]] *אמרה ציון מצאוני עווני *אללי לי אללי *[[אוי כי ירד אש]] *[[איך נוי שודד]] *[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] *אשפוך כים מי דמעות *נחמה: קול ברמה נהי ותמרורים *אבכה בלב מר *יומם ולילה אבכה *נחמה: חסדי האל אקו *אדברה במר נפשי *נחמה: הקם נא בית תפילתך *על שבר בת עמי *זאבי ערב *יריעות שלמה איך *יום נלחמו בי *[[יהודה וישראל דעו]] *לשכינה עלתה *מקור דמעה אתן עיני *מפתח לנחמות: הגיון דל ואביון *נחמה: לחוץ ומחוץ *אחרת: גולה וסורה חכי לצורך *בקומו יאמר: אתה תקום תרחם ציון *[[ציון הלא תשאלי]] *עלי ובא לציון: קוממיות נהלנו ==צום גדליה== (סליחות לשחרית בנוסף לסדר האשמורת) *סליחה: רנתי לפניך *רהוטה: אבדה ממנו אמונה *סליחה: יום באתם לחלות *רהוטה: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] *תחינה: [[ה' רבו משערות ראשי]] ==עשרה בטבת== *רשות למגן: מתוך [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]] *קרובות: בחדש העשירי אאנח בשברון מתנים *סליחה: שארית אום נעצבת *רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]] *סליחה: צור ישעי ומושיעי *רהוטה: שחותי ונדכיתי *תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]] ==לעצירת גשמים== *אשפוך כים מי דמעות *האל הגדול קדמון נמצא יחיד בעולמו *נקה ינקה לשבים *אנא האלהים הנותן מטר *[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה תאדר אדמה]] ==סדר אבלים== *הקפות: [[רחם נא עליו]] *צידוק הדין: הצור תמים *תנחומי אבלים: כולא מאית =שלש רגלים= * {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק"ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקי"ט}} ==פסח== ===שבת הגדול=== *אזהרות: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|בנים שמעו לי זרע אמוני]] *פזמון: ימינך אל נגלתה *כשחל י"ד בשבת: אליכם אישים אקרא ===יום א=== *רשות לשחרית: יחיד עולם אשר כל היצורים *מחרך: זמיר מצחי *נשמת ילד עונה ומפיל תחינה *בשבת: נשמת יראיך יודעיך *לפני הלל: כמה במאסרי *להוצאת התורה: יבושר עם אביון *אלהיכם: אלהים אל עליון השוכן ברום חביון *טל: **מגן: אמון מנעוריו אל אל שם לבו **רשות: אחד צר כל צורה **סדר הטל: אלוה טובו לא נכחד **לך לשלום גשם **או"א בטללי אורות תאדר אדמה **שלום: צרי חיים קוה **אחר: יבוא כטל להמוניי ===יום ב=== *קודם ברכו לשבת: ה' ברכה עד בלי די *פיוט למוצ"ש: מבשר ששון למועד *רשות לשחרית: יונה מעונה *אחר: [[שפל רוח]] *מחרך: בפסח אקרא *אחר ליום ההסגר: בהיכל סוגרה *נשמת ישראל עמך מייחלים פדות וגאולה *ליום ההסגר: נשמת לחוץ ומחוץ *לפני הלל: בורא כל יש מלא יש *להוצאת התורה: אתה כוננת זבול צאצאיך ===שבת חול המועד=== *קודם ברכו: ראשון לכל מועד *אחר: צור אשר בששה ימים *רשות לשחרית: יחיש להקים *מחרך: אשפוך שיחי *נשמת הדופים רדופים *להלל: שעני נא רצני *להוצאת התורה: שער אשר נסגר *אחר: מלך בורא חיי *שלום למנחה: עד מתי צור ===שביעי של פסח=== *קודם ברכו: עוד אתנה פדיום *רשות לשחרית: חזק יחידתי *אחר (על הנס): יה צור ישראל ותהלתם *מחרך: כל הנשמה תהלל במליה *נשמת ישורון ישורר לנשגב בהדומו *נשמת על הנס (תי"א): נשמת העניים והאביונים הקהל הקדוש הזה *להלל: הראנו ידו הנפלאה *להוצאת התורה: גלילי זבול ראו *אחר: דברו בצוען שלח *מי כמוך (על הנס הנ"ל): מי כמוך באלים ה'… אודך ה' בכל לבבי כי פדית אותי *שלום: רחש תנין לוחשי אמוני *שלום למנחה: אל גבור צאן לצבור ===שמיני של פסח=== *קודם ברכו: [[אשיר במישרים]] *רשות לשחרית: שורש בנו ישי *מחרך: הלל תהלל *נשמת שארית עדת אל *לשבת: נשמת אלוה באפיו *להלל: קומו ענו *להוצאת התורה: צאינה וראינה משפיל שיר ידידים *שלום: היושבת בגנים צופיה הומיה ==שבועות== ===יום א=== *לפני ברכו: בידך עיתותיי *רשות לשחרית: [[ידידי השכחת]] *מחרך: מציב אדמה וכל גבוליה *נשמת ידידים חרדים נועדים בכל המוניי *להלל: בורא כל יש מלא יש *אחר לשבת: ותפדה פטר חמור (אולי קטע מאזהרות) *להוצאת התורה: לא אהלך במעקשים *פזמון קודם האזהרות: לבי חלל בחליל יהמה ממרי *רשות: [[אמון יום זה]] *אזהרות: [[שמור לבי מענה]] *פזמון: שלמו בחוקותם *אזהרות למנחה, פזמון: יושב נענה *מצוות עשה: [[אני בינה שוכנה]] ===יום ב=== *לברכו: בקול רינה ותודות *רשות לשחרית: מלא פחד בביתך אעמודה *מחרך: השכל והדעת שני מאורות *נשמת נעימה פנימה *להלל: רחום בך אתגברה *להוצאת התורה: שובה אלהי שבות עמים *פזמון קודם האזהרות: אוחילה לאל חי *אזהרות ליום ב: [[בצל שדי אחסה]] *אזהרות למנחה, פזמון: לו יסיעך *לא תעשה: אני פי מלך שמור ==סוכות== =אשמורות= * {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר"ח אלול ועשי"ת כמנהג ק"ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ"ג}} * {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר"ח אלול ועשי"ת כמנהג ק"ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}} * {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר"ה ועיו"כ] כמנהג ק"ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ"א – כולל סליחות לעיו"כ בסדר שונה מהנדפס ב"אשמורות", כדלהלן}} ==יום א== *[גמר]: בנפש לך שוקקה *מה נאמר לפניך אדון הסליחות *אלהי ישראל כפר לעמך ישראל *[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני *סליחה: [[יחידה לחנות מחנה]] *תוכחה: [[אין מילה בלשוני]] *רהוטה: אדון הביטה משמיך *סליחה: יום לאל צמאתי *תוכחה: אמלא פי תוכחות *רהוטה: האל מעון לכל נברא *סליחה: בני תמימים משכימים *תוכחה: בחסד אלהים ינוחם *רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]] *[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]] *[[עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל *[[שומר ישראל]] ==מוצאי שבת== *סליחה: [[במוצאי מנוחה תהילות תצמיח|במוצאי שבת תהלות תצמיח]] *תוכחה: ישני לב מה לכם *רהוטה: אשירה ואזמרה שמך גואלי *סליחה: יחידה לחנות מחנה *תוכחה: אוכיח בפי רוחי *רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך *סליחה: ישאו קולם חרדים *תוכחה: אריב עם רעיוני *רהוטה: אני אדרוש אל אל *בקשה: ה' אצתי להסתופף ==יום ב== *סליחה: יוצר רום ונשיה *תוכחה: [[יחידה עקבך כרוך]] *רהוטה: אבדה מפינו אמונה *סליחה: [[ישן אל תרדם]] *תוכחה: אוכיח בפי רוחי *רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק *סליחה: בלבב בר *תוכחה: את רוחי אוכיחה *רהוטה: אשתחוה אפים ארצה *בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] ==יום ג== *סליחה: יה מלכי וקדושי *תוכחה: אני בחפשי את רוחי *רהוטה: האל יסלח לכל זדון *סליחה: אלהים שחרתיך *תוכחה: אשרי איש שם אל לבו *רהוטה: חוסה ה' על עמך *סליחה: בוקר התנפלתי *תוכחה: אותות מעשי אלהים *רהוטה: עד אנה ה' *בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] ==יום ד== *סליחה: אעירה שנת עיני *תוכחה: התבוננו ונדעה *רהוטה: אנחנו בני גלות *סליחה: דלת חסד ושערו *תוכחה: ימי האדם צבא *רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]] *סליחה: [[בלילי על משכבי]] *תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות *רהוטה: מי יעלה לי השמים ==יום ה== *סליחה: יה שימה פדיום *תוכחה: אני בחפשי את רוחי *רהוטה: יוצר נשיה *סליחה: יצרי ראשית צרי *תוכחה: אשרי איש שם אל לבו *רהוטה: אלכה ואשובה *סליחה: חרדים לבית תפלתם *תוכחה: אותות מעשי אלהים *רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל ==יום ו== *סליחה: יה לספר אודות *תוכחה: קולי במוסר ארים *רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]] *סליחה: זמן הבלי *תוכחה: יחד עשיר ואביון *רהוטה: את מי זנחת נצח *סליחה: חופש חדרי צפוני *תוכחה: [[יחידה החטאה]] *רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל *בקשה: תחי נפשי ותהללך ==ערב ראש השנה== *[גמר]: שפל רוח אני *סליחה: רינתי לפניך *תוכחה: שובה ישראל עד *רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי *סליחה: מרום וקדוש שעה *תוכחה: באו ימי פקודתכם *רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך *סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה *תוכחה: שמעו ותחי נפשכם *סליחה: יום באתם לחלות *תוכחה: יצורי שורו מתי *רהוטה: אלי אליך *סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו *(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]] *תחינה: [[אחות קטנה]] ==צום גדליה== *[גמר]: שפל רוח אני *סליחה: [[יעירוני רעיוני]] *תוכחה: מאד כל יצר יהים *רהוטה: אויבי יאמרו *מסתג'אב: לאומר ועושה בלי יגיעה *סליחה למלכיות: אל בית המלך *תוכחה: שפכו בבית אל שיחה *רהוטה: אזכור ימים מקדם *מסתג'אב: מלך שדי השוכן רומה *סליחה: חצות לילה אקום *תוכחה: [[רוח ובשר צמדו|רוח ובשר נצמדו]] *רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק *עלי רחמנא: המון חסדו וטובו *אחר: יום באתם לחלות *[[רחמנא אידכר לן]] *תחינה: מרעיד פני צורו שיחר *[[אבינו מלכנו]] ==ב עשי"ת== *[גמר]: שפל רוח אני *סליחה: אלהים שחרתיך *תוכחה: ישני לב מה לכם *רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך *מסתג'אב: ה' אדיר השוכן מרומים *סליחה: קרוב לכל קוראיך *תוכחה: אמונת יה נפש חכי *רהוטה: האל יסלח לכל זדון *מסתג'אב: אנא אזון נא שוענו *סליחה: יעלה שועת עמך *תוכחה: [[יחידה החטאה]] *רהוטה: האל מעון לכל נברא ==ג עשי"ת== *[גמר]: שפל רוח אני *סליחה: מתרצה בתחנונים *תוכחה: אם חסדך שכחנו *רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו *מסתג'אב: אמרי האזינו עדת אמוני *סליחה: [[שחר קמתי להודות]] *תוכחה: שפכו בבית אל שיחה *רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך *מסתג'אב: ה' דרך עדותיך הביננו *סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]] *תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]] *רהוטה: אני אדרוש אל אל *תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם ==ד עשי"ת== *[גמר]: שפל רוח אני *סליחה: [[מנומם בעת קומם]] *תוכחה: מאד כל יציר יהים *רהוטה: אלכה ואשובה *מסתג'אב: שוכן עד מאז נשגב לבדו *סליחה: יוושעון ידידיך *תוכחה: מתי תבל התקוששו *רהוטה: אהה נפשי *מסתג'אב: [[שדודים נדודים]] *סליחה: רצה רינת מתוודים *תוכחה: אמלא פי תוכחות *רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו ==ה' עשי"ת== *[גמר]: שפל רוח אני *סליחה: יום בדינך אעמוד *תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]] *רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] *מסתג'אב: [[לך אמר לבי בעודי]] *סליחה: ידידי אל עליון *תוכחה: שובה ישראל עד *רהוטה: מי יעלה לי השמים *מסתג'אב: אשפוך כים מי דמעות *סליחה: בלב חרד *תוכחה: שמעו ותחי נפשכם *רהוטה: עדר צאן הנהלאה *תחינה: יה הדרש לעדה חשה ==ערב צום כפור (תקכ"ג)== *[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] *אלהי ישראל כפר לעמך ישראל *[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני *(מסתג'אב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני *סליחה: אל חסדך ייחלנו *תוכחה: שמעו ותחי נפשכם *רהוטה: מנומי קמתי ובאתי *מסתג'אב: [[שדודים נדודים]] *סליחה: אנא שעה שה פזורה *תוכחה: מהרו להשיג תשובה *רהוטה: האל יסלח לכל זדון *מסתג'אב: אריד בשיחי ואהימה *סליחה: צור יעקב קדושו *תוכחה: עמך בית ישראל *רהוטה: האל מעון לכל נברא *מסתג'אב: אפיל תחינתי לפניך *סליחה: [[אנא בקראנו]] *תוכחה: שובה ישראל עד *רהוטה: אודה עלי פשעי לה' *[[רחמנא אידכר לן]] *[מסתג'אב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי *מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו *תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד) ==ערב יום כיפור (תקכ"א)== *סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]] *מסתג'אב: כונן תכונן *סליחה למוצ"ש: [[במוצאי מנוחה תהילות תצמיח|במוצאי שבת תהלות תצמיח]] *רהוטה למוצ"ש: אשירה ואזמרה *מסתג'אב: אריד בשיחי ואהימה *סליחה: יענה כבוד (!) אבות *תוכחה: [[אין מילה בלשוני]] *רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]] *מסתג'אב: איותה נפשי למקום נפשה *סליחה: יום צרו צעדי וניטתה *תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]] *רהוטה: אשתחוה אפים ארצה *מסתג'אב: אמיץ אשר לו הגדולה *סליחה: יום צעקו שבים *תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] *רהוטה: אנחנו בני גלות *מסתג'אב: אספר גבורות אל נורא עלילה *סליחה: [[שופט כל הארץ]] *תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר *רהוטה: [[תמהנו מרעות]] *מסתג'אב: אסור בכלוא מצוקה *סליחה: [[יה איום זכור היום]] *תוכחה: ימי האדם צבא *רהוטה: אין דורש ואין מבקש *סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים *רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]] *פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו *פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות *[[רחמנא אידכר לן]] *[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]] *[[עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[אבינו מלכנו]] *[[שומר ישראל]] *מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו *תכון תפלתי לאל ישועתי =ראש השנה= * {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק"ק קארפינטראץ, אמשטרדם תצ"ט}} * {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק"ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}} {{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}} ==יום א== *לפני ערבית: [[אחות קטנה]] *מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון *פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק) *[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *רשות: [[שואף כמו עבד]] *מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]] *[[נשמת ידידי עליון]] *מי כמוך: יצרי ויצוריי (א) *פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *לברכו: שנה שנה (א) *יוצר: אסיר משחר פני רבו *זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]] *אחר יותר נכון: נוה האולם *מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]] *פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]] *אל כרוג: יחזו פנימו *מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עוז]] *פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים *פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי *אל כרוג: ישראל להשית *משלש: למשפט כונן כסאו *פזמון: [[ה' בקול שופר]] *פזמון: שם ה' לבדו (א) *[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות *[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול *פזמון לקדושה: חרדו רעיוני *מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א) *סלוק לקדושה: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]] *פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק) *פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק) *פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק) *פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]] (א) *פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה *פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק) *תקיעתא: (א) *מלכיות: ארנן לאל חי *פזמון: שכינת עוזך אל *זכרונות: אחלה פני אל *פזמון: שערי תפילה פתח *שופרות: אפכה דמעיי *פזמון: שופר המבשר ==יום ב== *לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה *אתה האל עושה פלא (א) *מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק) *[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק) *בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] *רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק) *מחרך: [[רעה בשבטך]] *נשמת שאר יעקב *מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק) *לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה *אחר: שנה שנה (ק) *[יוצר]: מלך אשר דמותו *זולת: זך הכיר תמים דעים *מגן: אביר אזרחים *פזמון: יגלה צור ישועתו *אל כרוג: מאד מושך נצח *מחיה: אשורו צרף *פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק *כרוג: מציל מעיר נשיה *משלש: אהול מנוער *פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א) *פזמון: יוצר מרומות ונגהם *[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות *פזמון: ימלוך מבין נעלם (א) *[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו *פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים *סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך *פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק) *להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א) *פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]] *פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א) *פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק) *תקיעתא: (א) *מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]] *פזמון: ?יה? מוסרך נאוה *זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] *פזמון: אפסי ארץ *שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *פזמון: אלהים נפלאת =יום כיפור= * {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק"ק קארפינטראץ, אמשטרדם תצ"ט (דרוש מידע על סריקה זמינה)}} * {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק"ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}} {{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}} ==ערבית== *לשהחיינו: לזמן הזה צור הגיענו *מסתג'אב: אוילים מדרך פשעם זכרו *מסתג'אב לשבת: [[ברכי אצולה]] *סליחות סדר אויניון **סליחה: [[בליל עשור להתכפר]] **מסתג'אב: אותה נפשי אל מקום נפשה **סליחה: [[אלהים שחרתיך]] **סליחה לשבת: יצו שדי לעמו **מסתג'אב לשבת: מזמור יתנו עם קדש **סליחה: יה לשועת מתענה **סליחה: ישראל משתחוים להדרת **מסתג'אב: זועק בקראו **סליחה: [[ירצה עם אביון]] **תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]] **סליחה: [[ירצה צום עמך]] **סליחה: שעה שועתי בשקדי **רהוטה: אל נגלה במדות *סליחות סדר קארפינטראץ **סליחה: [[בליל עשור להתכפר]] **סליחה: ישראל משתחוים להדרת **תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]] **סליחה: [[ירצה עם אביון]] **מסתג'אב: זועק בקראו **סליחה: יה לשועת מתענה **סליחה: [[אלהים שחרתיך]] **מסתג'אב: אותה נפשי אל מקום נפשה **סליחה לשבת: יצו שדי לעמו **מסתג'אב לשבת: מזמור יתנו עם קדש **סליחה: שעה שועתי בשקדי **סליחה לוידוי: בלבב בר **רהוטה: אל נגלה במדות *וידוי: [[אשמנו מכל עם]] *מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]] ==שחרית== *וידוי: טרם אענה אני שוגג (א) *בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (א) *בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (ק) *רשות לנשמת: אקום להודות לך *נשמת: נשמת אסירי עוונות *נשמת לשבת: נשמת מתענה ביום עונג (א) *נשמת לשבת: נשמת צבאות נוחלי אש (ק) *יוצר: אלהים אל נורא *אופן: התעוררו תמהים *מאורה: אעמוד במשמר מנעמי *אהבה: אסירי תקותם *זולת: אז דברת תמים דעים *רשות למגן: מארץ שפלנו *מגן: אזרח רענן *פזמון: [[יענה כבוד אבות]] *כרוג': מחבש עצבות *מחיה: אלוה פקד גפן פוריה *פזמון: [[יום צדו צעדי]] *כרוג': מרפא יהיה *משלש: תם אוהל צדק *פזמון: [[יום צעקו שבים]] *קיקלר: מעשה שמרתי במו פי *פזמון: [[מדמי הלבבות]] * עסתריוטא: את חטאי נוכח פני *החרשים שמעו *פזמון: האל התולה על בלימה *תוכחה: התבוננו ונדעה *רהיט: כל אשר עלה במחשבה (ק) *פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא *פזמון: מקור עיני (א) *מסתג'אב: מי תמים יעיר לבבו *פזמון: מי אל נסתר מפני *פזמון: [[חרדים לבית תפילתם]] *פזמון: מרום וקדוש *פזמון: ממרום לבן ערום *פזמון: שרפים וקדושים (א) *פזמון לסילוק: חרדו רעיוני (ק) *סילוק: אל אל הנורא (א) *סילוק: האל הנקרא ממערב ומזרח (ק) ===סליחות לשחרית=== *אויניון **סליחה: [[שופט כל הארץ]] **תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר **סליחה: בבוקר בבוקר בתום לבבו **סליחה: ירצה לפניך מעמד השחר **סליחה: נורא מכל ואיום **סליחה לשבת: ידידים לבית אל **סליחה: [[יה איום]] **סליחה: בני תמימים משכימים **רהוטה: אשתחוה אפים ארצה *קארפינטראץ **סליחה: [[שופט כל הארץ]] **סליחה לשבת: ידידים לבית אל **סליחה: נורא מכל ואיום **סליחה: ירצה לפניך מעמד השחר **תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר **סליחה: [[יה איום]] **[[ירצה צום עמך]] **סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים **רהוטה: אל נגלה במדות *וידוי: [[אשמנו מכל עם]] *מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]] *[[היום תאמצנו]] *לשיר של יום: צדק כפרך תגדיל (ק) *למי שברך: אנא אלהים חיים (א) ==מוסף== *מגן: אלהים למשפטיך *פזמון: אל מעמדי שבתי *כרוג': משמים עוונימו *מחיה: אילת אהבים *פזמון: נאור מקור חיים *כרוג': מקשיב מענה *משלש: תמהים מחובם *תוכחה: ימי האדם צבא *קיקלר: חי אני תמים דעים *קיקלר: אנה אדון עולם *עסתריוטא: ויאמן אומר *תוכחה: שעה קולי בהתעטפי *פזמון: ידי דלים נחשלים *סילוק: אתה אלהי האלהים *[[אוחילה לאל]] *[[היה עם פיפיות|היה עם פיות]] *רשות לסדר עבודה: [[אזכירה סדר עבודה|אזכיר סדר עבודה]] *עבודה: [[אמוני לבב]] *מראה כהן: [[כמראה השמש באדר וזוהר]] *אשרי עין: [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] *[[אין לנו לא אשם ולא אשים]] ===סליחות למוסף=== *סליחה: [[יוספים שנית לעמוד]] *סליחה: יערב לפניך *תוכחה: אם חסדך שכחנו (א) *סליחה: [[ישראל עבדיך]] *סליחה: זמן הבלי *סליחה לוידוי: בלבב בר (ק) *רהוטה: אל נגלה במדות (ק) *וידוי: [[אשמנו מכל עם]] *מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]] *[[היום תאמצנו]] ==מנחה== *קודם מנחה: שבחי אמלל (א) *קודם מנחה: אקום להודות לך (ק) *שעה צור קדושי (א) *שער חנינה (א) *ה' יה שמך (א) *להוצאת ספר תורה: נפשי נשפכה (א) *להוצאת ספר תורה: מליץ טוב (ק) *מגן: אנושי לב *כרוג': ישע יעטרהו *מחיה: מפרי שפתיו *כרוג': קדש תפארתנו *משלש: אתיתי מתחנן *תוכחה: נחמתי על זדוני *קיקלר: יה שעה שופכי שיחה *סילוק: אדיר אשר עולם בראת ===סליחות למנחה=== *אויניון **סליחה: תערב לפניך תפילת המנחה **תוכחה: מזמרת שירתי **סליחה: קראתי מצרה *קארפינטראץ **סליחה: קראתי מצרה **סליחה: תערב לפניך תפילת המנחה **תוכחה: מזמרת שירתי *וידוי: [[אשמנו מכל עם]] *מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]] *[[היום תאמצנו]] (א) ==נעילה== *לפני נעילה: אחלה ליוצרי *שערי חנינה *מגן: אדון היושב על חוג *כרוג': כחגבים נחשבו *מחיה: בבכי יונת אלם *כרוג': ענך בחמלתו *משלש: אילי הצדק *תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]] *סילוק: אנשי חסד הנושאים קולם (ק) *[[אבי עד חש לתארך|חיים נמצא והנחה]] (א) ===סליחות לנעילה=== *סליחה: [[בנשף קדמתי]] *סליחה: אלהים צמאו לך (א) *סליחה: אחרית ותקוה *סליחה: יהיו נא אמרי פי (ק) *סליחה לשבת: במוצאי שבת תהלות תצמיח (ק) *סליחה: [[אל נורא עלילה]] *סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]] *המון חסדו וטובו (ק) * יום באתם לחלות (ק) *[[רחמנא אידכר לן]] *מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]] *[[היום תאמצנו]] *עושה השלום: אלהים צמאו לך (ק) 1egv81phi4oj071srl4wcyhqiluy5nd 0 1739747 3079375 3079332 2026-08-27T17:52:47Z מו יו הו 37729 למיטב הבנתי 3079375 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|מחבר: דון יהודה בן דוד יחייא}} {{סי|יְהוּדָה}} וְיִשְׂרָאֵל / דְּעוּ מַר לִי מְאֹד{{ש}} לָכֵן בְּחַטֹּאתַי / אֲנִי אֶרְעַד רְעוֹד יִהְיֶה לְבָבִי בִי / בְּעֵת אֶשְׁמַע בְּכוֹת{{ש}} וְעֵת שְׂחוֹק אֶרְאֶה / אֲזַי אֶסְלֹד סְלוֹד {{סי|בֶּן}} אָח וְאָחוֹת אֵם / וְאַף גַּם כָּל שְׁאֵר{{ש}} תִּבְכּוּ לְמִשְׁפָּחוֹת / וְגָדְדוּ בָם גְּדוֹד {{סי|דּוֹד}} טוֹב וְכָל אִישִׁים / וְגַם נָשִׁים בְּכוּ{{ש}} וַאֲנִי בְּבִכְיָתִי / אֲזַי אַחֲרִיד חֲרוֹד חָסְרָה נְגִינָתִי / וְשִׂמְחָתִי בְּעוֹד{{ש}} אֶזְכֹּר לְמִקְדָּשׁ, כִּי / אֲבַדְנוּהוּ אֲבוֹד חָסְרָה קְהִלַּת אֵל / וְלוֹמְדֵי דָת וָדִין{{ש}} עַל זֹאת יְהוּדָה קוּם / וְיִשְׂרָאֵל סְפֹד חָסְרָה וְגַם קָצְרָה / יְחִידָתִי, לְרֹב{{ש}} אַבְדָן קְהִלּוֹתַי / וְנִשְׁמָדוּ שְׁמוֹד חָסְרָה יְדִיעָתִי / בְּקוֹרוֹת הַזְּמָן{{ש}} אֶמְאַס לְקוֹל שִׁירִים / וּמָחוֹל גַּם רְקוֹד חָסְרָה עֲצַת לוֹמְדִים / לְתוּשִׁיָּה, וְצַר{{ש}} הָרַג בְּחִירֵיהֶם / כְּמוֹ צֹאן וַעֲרוֹד חָסְרָה חֲנִינַת אֵל / וְרַחֲמָיו נִשְׁכְּחוּ{{ש}} הוּא לִי כְּמוֹ אַכְזָר / וְהֵמַר לִי מְאֹד חָסְרָה זְכוּת אָבוֹת / וְלֹא תָלִיץ בְּעַד{{ש}} זַרְעָם, וְסַף גִּזְעָם / וְנֶחֶרְדוּ חֲרוֹד חָסְרָה צְנִיעוּת כָּל־ / נְשֵׁי יַהְרוּת, בְּיוֹם{{ש}} נָפְלוּ בְיַד זָרִים / וְקָפְדוּ בָם קְפוֹד חָסְרָה נֶחָמַת כָּל־ / יְהוּדָה כִּי יְאוּשׁ{{ש}} צָמַח בְּלִבּוֹתָם / וְנֶעֱקַד בָּם עֲקוֹד חָסְרָה פְּקֻדַּת אֵל / עֲלֵי הוֹרְגִים בְּנֵי{{ש}} עַמִּי, וְגַם גּוֹזְלִים / וְחוֹשְׁדִים בָּם חֲשׁוֹד חָסְרָה אֱמֶת תּוֹרָה / וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר{{ש}} עִם רֹב גְּאוֹן זָרִים / שְׁכוּחָה מִלְּמוֹד חָסְרָה מְתִיקוּת / מִבְּנֵי עַמִּי, וְלֹא{{ש}} חָסְרָה מְרִירוּתָם / וְתִשְׁקֹד בָּם שְׁקוֹד חָסְרָה עֲרֵבוּתָם / וְטוֹבָתָם וְכָל{{ש}} חָכְמַת חֲכָמֵיהֶם / וְנֶחֶלְדָה חֲלוֹד חָסְרָה תְּשׁוּבַת אֵל / לְצַעֲקָתָם, וְאֵין{{ש}} עוֹנֶה וְאֵין חוֹמֵל / וְנִלְאָה מִפְּקוֹד חָסְרָה שְׁכִינָה מִ/שְּׁכוֹן מַטָּה בְּתוֹךְ{{ש}} מִקְדָּשׁ וְיִשְׂרָאֵל / וְחָדְלָה מִן רְבוֹד חָסְרָה עֲנוֹת קַדִּישׁ / וַעֲנוֹת בָּרְכוּ{{ש}} בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת / חֲרֵבִים מִיְּסוֹד חָסְרָה זְכִירַת צוּר / יְיָ צְבָאוֹת{{ש}} יָהּ וֵאלֹהִים אֵל / וְשִׁין דָּלֶת וְיוֹד חָסְרָה נְבוּאָה בִּי / וְנִסְתָּם כָּל חֲזוֹן{{ש}} אוּרִים וְגַם תֻּמִּים / וְצֵרוּף שֵׁם בְּסוֹד חָסְרָה הֲגוֹת תּוֹרָה / יְלָדִים עֵת גְּמוֹר{{ש}} שַׂק אֶחְגֹּר עַל זֹאת / וְאֶפְדֶּנּוּ אֲפוֹד חָסְרָה כְּבוֹד שַׁבָּת / כְּבוֹד מוֹעֵד בְּכֵן{{ש}} חֹשֶׁךְ וְקַדְרוּת קַח / יְצוּעֵךְ בּוֹ רְפֹד חָסְרָה עֲרֵבוּת קוֹל / חֲזָנִים מִזְּמוֹר{{ש}} מַפְטִיר וּמוּצָנִיף / וְגַם פַּיְטָן לְחוֹד חָסְרָה כְּבוֹד מַלְכוּת / {{סי|יְהוּדָה}}, עַד מְלוֹךְ{{ש}} הָאִישׁ {{סי|בְּנ}}וֹ {{סי|דָּוִד}} / {{סי|יְחַיֶּה}} עַם בְּסוֹד.<noinclude> [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] [[קטגוריה:פיוטים על גזירות קנ"א]] [[קטגוריה:שירים במשקל השלם]] dhd7pcavmp9vxilxgknn7xkwky56jiw 3079378 3079375 2026-08-27T18:02:34Z מו יו הו 37729 3079378 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|מחבר: דון יהודה בן דוד יחייא}} {{סי|יְהוּדָה}} וְיִשְׂרָאֵל / דְּעוּ מַר לִי מְאֹד{{ש}} לָכֵן בְּחַטֹּאתַי / אֲנִי אֶרְעַד רְעוֹד יִהְיֶה לְבָבִי בִי / בְּעֵת אֶשְׁמַע בְּכוֹת{{ש}} וְעֵת שְׂחוֹק אֶרְאֶה / אֲזַי אֶסְלֹד סְלוֹד {{סי|בֶּן}} אָח וְאָחוֹת אֵם / וְאַף גַּם כָּל שְׁאֵר{{ש}} תִּבְכּוּ לְמִשְׁפָּחוֹת / וְגָדְדוּ בָם גְּדוֹד {{סי|דּוֹד}} טוֹב וְכָל אִישִׁים / וְגַם נָשִׁים בְּכוּ{{ש}} וַאֲנִי בְּבִכְיָתִי / אֲזַי אַחֲרִיד חֲרוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} נְגִינָתִי / וְשִׂמְחָתִי בְּעוֹד{{ש}} אֶזְכֹּר לְמִקְדָּשׁ, כִּי / אֲבַדְנוּהוּ אֲבוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} קְהִלַּת אֵל / וְלוֹמְדֵי דָת וָדִין{{ש}} עַל זֹאת יְהוּדָה קוּם / וְיִשְׂרָאֵל סְפֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} וְגַם קָצְרָה / יְחִידָתִי, לְרֹב{{ש}} אַבְדָן קְהִלּוֹתַי / וְנִשְׁמָדוּ שְׁמוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} יְדִיעָתִי / בְּקוֹרוֹת הַזְּמָן{{ש}} אֶמְאַס לְקוֹל שִׁירִים / וּמָחוֹל גַּם רְקוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} עֲצַת לוֹמְדִים / לְתוּשִׁיָּה, וְצַר{{ש}} הָרַג בְּחִירֵיהֶם / כְּמוֹ צֹאן וַעֲרוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} חֲנִינַת אֵל / וְרַחֲמָיו נִשְׁכְּחוּ{{ש}} הוּא לִי כְּמוֹ אַכְזָר / וְהֵמַר לִי מְאֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} זְכוּת אָבוֹת / וְלֹא תָלִיץ בְּעַד{{ש}} זַרְעָם, וְסַף גִּזְעָם / וְנֶחֶרְדוּ חֲרוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} צְנִיעוּת כָּל־ / נְשֵׁי יַהְרוּת, בְּיוֹם{{ש}} נָפְלוּ בְיַד זָרִים / וְקָפְדוּ בָם קְפוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} נֶחָמַת כָּל־ / יְהוּדָה כִּי יְאוּשׁ{{ש}} צָמַח בְּלִבּוֹתָם / וְנֶעֱקַד בָּם עֲקוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} פְּקֻדַּת אֵל / עֲלֵי הוֹרְגִים בְּנֵי{{ש}} עַמִּי, וְגַם גּוֹזְלִים / וְחוֹשְׁדִים בָּם חֲשׁוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} אֱמֶת תּוֹרָה / וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר{{ש}} עִם רֹב גְּאוֹן זָרִים / שְׁכוּחָה מִלְּמוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} מְתִיקוּת / מִבְּנֵי עַמִּי, וְלֹא{{ש}} {{מילת קבע|חָסְרָה}} מְרִירוּתָם / וְתִשְׁקֹד בָּם שְׁקוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} עֲרֵבוּתָם / וְטוֹבָתָם וְכָל{{ש}} חָכְמַת חֲכָמֵיהֶם / וְנֶחֶלְדָה חֲלוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} תְּשׁוּבַת אֵל / לְצַעֲקָתָם, וְאֵין{{ש}} עוֹנֶה וְאֵין חוֹמֵל / וְנִלְאָה מִפְּקוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} שְׁכִינָה מִ/שְּׁכוֹן מַטָּה בְּתוֹךְ{{ש}} מִקְדָּשׁ וְיִשְׂרָאֵל / וְחָדְלָה מִן רְבוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} עֲנוֹת קַדִּישׁ / וַעֲנוֹת בָּרְכוּ{{ש}} בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת / חֲרֵבִים מִיְּסוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} זְכִירַת צוּר / יְיָ צְבָאוֹת{{ש}} יָהּ וֵאלֹהִים אֵל / וְשִׁין דָּלֶת וְיוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} נְבוּאָה בִּי / וְנִסְתָּם כָּל חֲזוֹן{{ש}} אוּרִים וְגַם תֻּמִּים / וְצֵרוּף שֵׁם בְּסוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} הֲגוֹת תּוֹרָה / יְלָדִים עֵת גְּמוֹר{{ש}} שַׂק אֶחְגֹּר עַל זֹאת / וְאֶפְדֶּנּוּ אֲפוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} כְּבוֹד שַׁבָּת / כְּבוֹד מוֹעֵד בְּכֵן{{ש}} חֹשֶׁךְ וְקַדְרוּת קַח / יְצוּעֵךְ בּוֹ רְפֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} עֲרֵבוּת קוֹל / חֲזָנִים מִזְּמוֹר{{ש}} מַפְטִיר וּמוּצָנִיף / וְגַם פַּיְטָן לְחוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} כְּבוֹד מַלְכוּת / {{סי|יְהוּדָה}}, עַד מְלוֹךְ{{ש}} הָאִישׁ {{סי|בְּנ}}וֹ {{סי|דָּוִד}} / {{סי|יְחַיֶּה}} עַם בְּסוֹד.<noinclude> [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] [[קטגוריה:פיוטים על גזירות קנ"א]] [[קטגוריה:שירים במשקל השלם]] g5tws1370ih5h00fsa5lggkn7s2alab 3079399 3079378 2026-08-27T19:56:01Z מו יו הו 37729 3079399 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|מחבר: דון יהודה בן דוד יחייא}} {{סי|יְהוּדָה}} וְיִשְׂרָאֵל / דְּעוּ מַר לִי מְאֹד{{ש}} לָכֵן בְּחַטֹּאתַי / אֲנִי אֶרְעַד רְעוֹד {{סי|יִהְיֶה}} <noinclude>{{נוא|{{סי|יִחְיֶה}}}} </noinclude>לְבָבִי בִי / בְּעֵת אֶשְׁמַע בְּכוֹת{{ש}} וְעֵת שְׂחוֹק אֶרְאֶה / אֲזַי אֶסְלֹד סְלוֹד {{סי|בֶּן}} אָח וְאָחוֹת אֵם / וְאַף גַּם כָּל שְׁאֵר{{ש}} תִּבְכּוּ לְמִשְׁפָּחוֹת / וְגָדְדוּ בָם גְּדוֹד {{סי|דּוֹד}} טוֹב וְכָל אִישִׁים / וְגַם נָשִׁים בְּכוּ{{ש}} וַאֲנִי בְּבִכְיָתִי / אֲזַי אַחֲרִיד חֲרוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} נְגִינָתִי / וְשִׂמְחָתִי בְּעוֹד{{ש}} אֶזְכֹּר לְמִקְדָּשׁ, כִּי / אֲבַדְנוּהוּ אֲבוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} קְהִלַּת אֵל / וְלוֹמְדֵי דָת וָדִין{{ש}} עַל זֹאת יְהוּדָה קוּם / וְיִשְׂרָאֵל סְפֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} וְגַם קָצְרָה / יְחִידָתִי, לְרֹב{{ש}} אַבְדָן קְהִלּוֹתַי / וְנִשְׁמָדוּ שְׁמוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} יְדִיעָתִי / בְּקוֹרוֹת הַזְּמָן{{ש}} אֶמְאַס לְקוֹל שִׁירִים / וּמָחוֹל גַּם רְקוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} עֲצַת לוֹמְדִים / לְתוּשִׁיָּה, וְצַר{{ש}} הָרַג בְּחִירֵיהֶם / כְּמוֹ צֹאן וַעֲרוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} חֲנִינַת אֵל / וְרַחֲמָיו נִשְׁכְּחוּ{{ש}} הוּא לִי כְּמוֹ אַכְזָר / וְהֵמַר לִי מְאֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} זְכוּת אָבוֹת / וְלֹא תָלִיץ בְּעַד{{ש}} זַרְעָם, וְסַף גִּזְעָם / וְנֶחֶרְדוּ חֲרוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} צְנִיעוּת כָּל־ / נְשֵׁי יַהְרוּת, בְּיוֹם{{ש}} נָפְלוּ בְיַד זָרִים / וְקָפְדוּ בָם קְפוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} נֶחָמַת כָּל־ / יְהוּדָה כִּי יְאוּשׁ{{ש}} צָמַח בְּלִבּוֹתָם / וְנֶעֱקַד בָּם עֲקוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} פְּקֻדַּת אֵל / עֲלֵי הוֹרְגִים בְּנֵי{{ש}} עַמִּי, וְגַם גּוֹזְלִים / וְחוֹשְׁדִים בָּם חֲשׁוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} אֱמֶת תּוֹרָה / וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר{{ש}} עִם רֹב גְּאוֹן זָרִים / שְׁכוּחָה מִלְּמוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} מְתִיקוּת / מִבְּנֵי עַמִּי, וְלֹא{{ש}} {{מילת קבע|חָסְרָה}} מְרִירוּתָם / וְתִשְׁקֹד בָּם שְׁקוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} עֲרֵבוּתָם / וְטוֹבָתָם וְכָל{{ש}} חָכְמַת חֲכָמֵיהֶם / וְנֶחֶלְדָה חֲלוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} תְּשׁוּבַת אֵל / לְצַעֲקָתָם, וְאֵין{{ש}} עוֹנֶה וְאֵין חוֹמֵל / וְנִלְאָה מִפְּקוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} שְׁכִינָה מִ/שְּׁכוֹן מַטָּה בְּתוֹךְ{{ש}} מִקְדָּשׁ וְיִשְׂרָאֵל / וְחָדְלָה מִן רְבוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} עֲנוֹת קַדִּישׁ / וַעֲנוֹת בָּרְכוּ{{ש}} בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת / חֲרֵבִים מִיְּסוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} זְכִירַת צוּר / יְיָ צְבָאוֹת{{ש}} יָהּ וֵאלֹהִים אֵל / וְשִׁין דָּלֶת וְיוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} נְבוּאָה בִּי / וְנִסְתָּם כָּל חֲזוֹן{{ש}} אוּרִים וְגַם תֻּמִּים / וְצֵרוּף שֵׁם בְּסוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} הֲגוֹת תּוֹרָה / יְלָדִים עֵת גְּמוֹר{{ש}} שַׂק אֶחְגֹּר עַל זֹאת / וְאֶפְדֶּנּוּ אֲפוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} כְּבוֹד שַׁבָּת / כְּבוֹד מוֹעֵד בְּכֵן{{ש}} חֹשֶׁךְ וְקַדְרוּת קַח / יְצוּעֵךְ בּוֹ רְפֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} עֲרֵבוּת קוֹל / חֲזָנִים מִזְּמוֹר{{ש}} מַפְטִיר וּמוּצָנִיף / וְגַם פַּיְטָן לְחוֹד {{מילת קבע|חָסְרָה}} כְּבוֹד מַלְכוּת / {{סי|יְהוּדָה}}, עַד מְלוֹךְ{{ש}} הָאִישׁ {{סי|בְּנ}}וֹ {{סי|דָּוִד}} / {{סי|יְחַיֶּה}} עַם בְּסוֹד.<noinclude> [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] [[קטגוריה:פיוטים על גזירות קנ"א]] [[קטגוריה:שירים במשקל השלם]] jxofwa7szqklx3utrrmfnx47tbn7v6h 0 1740101 3079527 3028708 2026-08-28T08:37:37Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079527 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''ישראל בן הר"ר מאיר זצ"ל'''}} {{סי|יֹ}}שֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן וּשְׁכִינָתְךָ בְּחֶבְיוֹן{{ש}} {{סי|שְׁ}}לַח פְּדוּת לְצִיּוֹן וְלִגְאֹל עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן{{ש}} {{סי|רַ}}חֵם עַל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְקַבֵּל נִיב וְהִגָּיוֹן{{ש}} {{סי|אֶ}}ת פָּנֶיךָ אֲנַחְנוּ חֶבְרָה הַקְּדוֹשָׁה הַקַּבְּרָנִים שׁוֹפְכִים לֵב בְּדִוָּיוֹן{{ר1}} [{{סי|לְ}}ךָ יְיָ אֶקְרָא] אֵל אֱלֹהִים עֶלְיוֹן {{סי|בְּ}}הַסְכָּמָה אַחַת בָּאנוּ לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} {{סי|נִ}}גַּשְׁנוּ לְפָנֶיךָ לִשְׁפֹּךְ שִׂיחֵנוּ לְבַקֵּשׁ מְחִילָתֶךָ{{ש}} וְ{{סי|הַ}}רְאֵה אוֹת לְטוֹבָה לְעַם סְגֻלָּתֶךָ{{ש}} {{סי|רְ}}אֵה כִּי שָׁמְמוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם וְהַר קָדְשֶׁךָ{{ש}} {{סי|רַ}}חֲמִים תְּעוֹרֵר וְיַעֲלוּ מוֹשִׁיעִים לְצִיּוֹן{{הערה|במקור: לציון מושיעים אל אלהים עליון, ואח"כ הוראה: "יושב". ההוראה הזו מופיעה גם לאחר הבתים האחרים. אולם כל הבתים מסתיימים בחריזה "-יוֹן" ואחריה המילים "לך ה' אקרא", ובאחרון גם "אל אלהים עליון". מכך, וגם מהאקרוסטיכון, ניתן ללמוד שהמשפט המסיים את הבית הראשון הוא "לך ה' אקרא אלהים עליון, ומשפט זה הוא שנועד להיות פזמון חוזר, אלא שהמילים "לך ה' אקרא" שנועדו להיות הוראה לחזור על המשפט הנ"ל הפכו לחלק מפיוט, ובמקומו חזרו על הבית הראשון או על חלקו.}} {{רפרן|לְךָ יְיָ אֶקְרָא [אֵל אֱלֹהִים עֶלְיוֹן]}} {{סי|מִ}}עוּט הַיָּרֵחַ תְּמַלֵּא זִיו אוֹרָהּ{{ש}} [{{סי|א}}וֹר] הַגָּנוּז לַצַּדִּיקִים וְלַיְשָׁרִים תָּאִיר בְּיָמֵינוּ בִּמְהֵרָה{{ש}} {{סי|י}}וֹסִיף שֵׁנִית יָדוֹ וְאֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי יְבַשֵּׂר הַבְּשׂוֹרָה{{ש}} {{סי|ר}}וֹמֵם נָא קֶרֶן עַמְּךָ וְאָז יִתְעוֹרֵר לְבָבֵנוּ לְדַבֵּר בְּשִׁיר וּבְבִנְיַן אַפִּרְיוֹן {{רפרן|לְךָ יְיָ אֶקְרָא [אֵל אֱלֹהִים עֶלְיוֹן]}} {{סי|זְ}}כֹר יְיָ חֶרְפַּת עֲבָדֶיךָ וְקוֹמֵם נָא בֵּית שְׁכִינַת אוּלָמֶךָ{{ש}} {{סי|צַ}}הֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֲסָדֶיךָ{{ש}} {{סי|לְ}}חַסְדֵי דָוִד זְכֹר וַעֲשֵׂה נִפְלְאוֹתֶיךָ{{ש}} לְהָקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפּוֹת יָרִים אֶבְיוֹן כִּי נִחַם יְיָ אֶת צִיּוֹן {{רפרן|לְךָ יְיָ אֶקְרָא [אֵל אֱלֹהִים עֶלְיוֹן]}} שַׁדַּי תְּקַנֵּא אֶת קִנְאָתֶךָ{{ש}} וּנְקֹם אֶת נִקְמָתֶךָ מֵהַר נַחֲלָתֶךָ{{ש}} וּתְעַקֵּר פֻּלְחָנָא נֻכְרָאָה מִנַּחֲלָתָךְ{{ש}} וְשִׁמְךָ יִמָּלֵא וִיהֵא רַבָּא וְתַשְׁלִים כִּסְאֲךָ לְמוֹשָׁב לָךְ כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן {{רפרן|לְךָ יְיָ אֶקְרָא אֵל אֱלֹהִים עֶלְיוֹן}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:סליחות ותחינות לחברה קדישא]] [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:חתימה]] ceew3netict7wma0piy5qa4nzyogekk 0 1740117 3079492 3026910 2026-08-28T07:49:18Z בן עדריאל 9444 3079492 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''יהודה בן דוד''' (אבן יחייא)}} שִׁמְעוּ כָל עַמִּים תּוּגָתִי {{ש}} כִּי גָדְלָה, וְגַם אַנְחָתִי{{ש}} לָזֹאת עֵינִי בְדִמְעָתִי{{ש}} אֲרַוֶּה, וְתִדַּד שְׁנָתִי שִׁמְעוּ נְהָרוֹת וְיַמִּים{{ש}} וּגְבָעוֹת וְהָרִים רָמִים{{ש}} אֶבְכֶּה בֵּין אֵפֶר וּפֶחָמִים{{ש}} אֶתְאַבֵּל לֵילוֹת וְיָמִים שִׁמְעוּ אֶרֶץ וְשָׁמַיִם{{ש}} וְאֶבְכֶּה בְּכִי אֶגְלַיִם{{ש}} עַל שִׁמְמוֹת רִבּוֹתַים{{ש}} מִיוֹם צֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם בִּפְרָט יְלָלָה רַבָּה נִהְיָה{{ש}} בִּשְׁנַת הַקַּנָּ"א בִּשְׁאִיָּה{{ש}} כִּי נֶחֱרַב קְהַל אִישְׂבִילְיָא{{ש}} וּקְהִלּוֹת רַבּוֹת בְּקַשְׂטִילְיָא וּקְהִלּוֹת כָּל אַנְדְּלוּס{{ש}} וּבִפְרוֹבִינְצְיָא רַע נָחוּץ{{ש}} וּבְקָטָלוֹנְיָא הָיָה לָבוּז{{ש}} וְאָרָגוֹן עִמָּם אָחוּז {{סי|יְהוּדָה}} וְעַם יִשְׂרָאֵל{{ש}} סוּרוּ מִן יֵצֶר מִתְגָּאֵל{{ש}} וְאוּלַי יֶחֱנַן הָאֵל{{ש}} וְיִשְׁלַח לָכֶם הַגּוֹאֵל {{סי|בֶּן דָּוִד}} יָבוֹא לִקְהָלָם{{ש}} יִבְנֶה מִקְדַּשׁ אֵל וְאוּלָם{{ש}} שָׁם יְשַׁבְּחוּהוּ כֻּלָּם{{ש}} בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. [[קטגוריה:פיוטי רשות לברוך שאמר]] [[קטגוריה:פיוטים על גזירות קנ"א]] fthgihx84ye8ah5lbhpe9atxgkarqr1 0 1744201 3079358 3079312 2026-08-27T14:49:04Z בריח 46338 /* 2.3 */ 3079358 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, בכדי כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם, לפיכך לא נמנה עם הטעמים ולא עם המשרתים, מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד והוא הקל שבהם, והיַתר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים: האחד יהיה לו משרת אחד והוא הסילוק כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. והב' יהיה לו ב' משרתים והם ד' טעמים: לגרמיה כגון {{צ|כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט ׀}} {{ק|([[שמואל א כז א]])}}. ואתנח כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}. וזקף כגון "אשר יצא ממעיך". וטפחה "ויבא לו יין". והחלק הג' יהיו לו ג' משרתים והוא הרביע כגון "גם בן ואח אין לו". והד' יהיו לו ד' משרתים והם זרקא ותביר. הזרקא כגון "הנני עומד לפניך שם על הצור". התביר "כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשה-אל". וה' יהיו לו ה' משרתים והם תלשא וטרס. כגון "ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל". הטרס כגון "יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים". והויו יהיו לו ו' משרתים והוא פזר והיתיב. הפזר כגון "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר". והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ז' משרתים והוא "וישלח חזקיה מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי". ודע שאלה הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. ודע שאילו י'ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק לבד הסילוק בכ"א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק לפי ששם ישרתהו יותר משמש אחד. ובכ"א ספרי' לא ישרתהו כי אם שמש אחד. ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים. בעבור כן יתכן להיות סילוק בג' ספרים בראש הפסוק. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד לימינו על אופן מכל פנים כי אם ג'. והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון" ודומ' מן המונח. ומן העילוי כגון "כי מה ראית". ומרכא כגון "אשר בית ישראל". ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר , וליתיב אשר יש לו ה' משרתים. והמיוחד במקר' שיש לו ו' ז'? משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא כגון "גם בן ואח אין לו". ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך כגון "וקראתי עליו לכל הרי". ויהיה שכן מאיילא כגון "ומזון לכלא ביה". ויהיה שכן לה מרכא כגון "וישלח האלהים מלאך לירושלם". ויהיה שכן לה דרגא כגון "ויקרא ייי למשה". ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים. ביתיב כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו". ובטרס כגון "בהעביר בניכם באש". ובזרקא כגון "ואשר יבוא את רעהו ביער". ובתביר כגון "נחלת עבדי ייי וצדקתם". מרכא יהיה לה שכן כמוה כגון "אשר בית ישראל עושים". ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד "אם ארץ מאפליה". ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח כגון "לא בסתר דברתי". ותהיה שכינה למרכא מוכפלת "ויבא לו יין וישת". ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה לו שכן שופר עילוי "אשר כופר בהם". שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו "כה אמר". שופר עילוי יהיה לג' טעמ' שכן. אתנח' וזקף וזרקא. וסימ' אז'ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחת' וסוף פסוק כגון "קפדה בא" וכגון "להחלו". הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד כגון "ויהושע בן נון". ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם ולא יועדו בפסוק אחד. לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת כגון "והכהן המקריב". אבל היא סימן לביטול הגעיא לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד. והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק אזלא שיהיה שכינה לטרס ולשארי הטעמים לא תתחבר. והתלישא הקטנה היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מרכבה אם היה תחת המם ג' נקודות יהיה לשון יחיד כגון "מעל מרכבתו". "מרכבה וסוסים". ואם יהיה תחת המם פתח גדול תהיה המלה לשון רבים כגון "מרכבות פרעה". "פעמי מרכבותיו". ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה והיא "במרכבת המשנה" נקודה אחת תחת המם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן כגון "ברכו". ואשר יהיה על הכ' יהיה שבא מניע כגון "בעבור תברכני נפשך". חוץ ממקומות "ולעילאה ברכת". "ומברכתך יבורך בית עבדך". "ברכות אביך". ==2.6== פרק לדבר על י'ב טעמ' הפזר בכ"א ספרים משני פנים. האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל. והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות. והם "את פאת קדמה אלפים באמה". "ויקבץ את הכהנים הלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה" דדברי-הימים. "גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים" דעזרא. "ויעשו לו לשכה גדולה ושם היו לפנים" בסוף עזרא. וישרת' ג' משרת' בה' מקומות. "ובאו אליך ואמרו אליך". "וירם יאשיהו לבני העם צאן". "והיה כמלאת שבעים שנה" דירמיה. "ומביאים ערימות ועומסים על החמורים". "גם הנה העץ אשר עשה המן". ויש לו ד' משרתים בג' מקומות "ושני אנשים היו גדודים היו בן שאול". "ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבא לך שבע שנים רעב בארצך". "ואמרת להם כה אמר ייי הנני ממלא את כל יושבי הארץ הזאת" דירמיה. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון". "ויקהל דוד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך". ויש לו ו' משרתים בב' מקומות. "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחוזת העיר". "ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלוון לאלה שמיא". ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. התלשא משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת. אבל ההפרש שיש ביניהם. התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה. ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה. וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. הטרס פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח. כגון "תחת הנחשת". "הן הנה" ודומ'. ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא. כגון "ויקח קרח" והדומ' לו. ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא. כגון "והרסתי" "וסלחתי" "והסירותי" "ואנכי השמדתי". ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר. כגון "ויהי ברכת ייי". "ויאמרו איש אל אחיו". ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון "ויעש" "ויאמר" והדומה להם. לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס אם ישרתוהו ב' משרת'. הראשון לעולם תלישא והב' אזלא. "ויאמר ייי לו עוד". "ויעש לו אהוד חרב". ואם היו לו יותר מב' משרת' יהיו כולם שופרות מונחים. כגון "יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים" והדומ' לו. היתיב יש לו ב' דמיונות. האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה. וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון "ככה". וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון "מפני תנופת". ואשר הביא שינוי הדמיון הזה. אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון. "ככה" "הוי המרבה". ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו "העבד ישראל". והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף. אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה. והם "או בנבלת". "את סיחן". "כי מאסו את תורת" דישעיה. "איש יושב". "כל מעבר מטה". "איש הולך אחרי שרירות". "שקר הנביאים". "די כל מלך רב ושליט". "די מלכות". "כל חרד" דעזרא. "די בעבר נהרא" דעזרא. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת. אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון "שבע שנים הנה". "אך את זה לא תאכלו". ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי'א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת הרי לך ראיה משני פנים. אופן אחד. אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת. ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא. ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל. אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה. והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו. כגון "בן אדם ארץ כי תחטא לי" ודומ'. וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד. והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים י'א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה. ומי שקרא "שתים" ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה. לפי שהנחת הדיבור "שתים" נהיה עם האות הגימל. ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה "שתים" ולכך אתה רואה בספרים הטובים "שתים". ואל תתמה על דיבור "שתים" שעיקרו אשתים כי הוא כמו "אשה אל אחותה". ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר "שתים" הוא אשתים. הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא. התנאי על זה הוא שאם אין בו מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון "והכן לי בזה". "היתה תהו ובהו" ודומ'. ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון "וחגותם אתו". "וידבר משה" ודומ'. זה הכלל. לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא. ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו. כגון "יוצר אור". "מה מצאו אבותיכם בי". "האלהים אני". ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך. ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק. הלא תראה שהתיו של "תוהו" הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרת' הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח. והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח. כגון "ליל שימורים הוא לייי". "כי ארץ פסילים היא" ודומ'. ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא. כגון "וכי מי אנכי". "אשר אמרו לרואים". ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא. כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו" והדומ' לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח. כגון "וישלח חזקיהו מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי". המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ==2.7== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן. והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרת'. שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל. כמו "מי גוי גדול". "רגע אדבר". "לא דוכאו" ודומ'. ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי. כגון "ולא פחדו". "ורגע אדבר" ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרת' יהיה הראשון מכרבל. או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר והמשרת השני עילוי. כגון "אשר כופר בהם". "אשר יצא ממעיך" ודומ'. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער: הגעיא מן האות אשר היא עליו. כגון "והכהן" והדומ' לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה. כגון "ויעמוד בין המתים ובין החיים". "ויבא עד לפני שער המלך" ודומ'. שתי אתנח' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק. ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי'א מקומות שתשרתה המאיילא. והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד בר מן חד "וישבו בה ויבנו בה" דדברי-הימ'. ואלה הם. "ויצא נח". "בשבועותיכם" ד"וביום הביכורים". "קפדה בא". "מאפילייה". "לאופנים". "ובאו שמה והסירו" דיחזקאל. "ותאמרנה לה". "ומזון לכולא ביה" וחב' דדניאל. "ובאת שמה" דמלכים. "וישבו בה" דדברי-הימ'. ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון "כי מה ראית". "כי לא תחפירי" ודומ'. ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו "ובהר" במדבר". "ויאמר אל נא אחי". וזה הטעם יקרא מונח. לפי שאתה מניחו בלי מתינה והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם. אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג. כגון "ואת הארץ". "כנמא". "והמלך". או בלעדי אלה. ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי. כגון "ויהי אור". "היש לכם אב או אח" "ישראל לא ידע". ==2.8== שער הזרקא. אם היה בלא משרת אין עליה דיבור. ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי. כגון "ויאמר ייי אל ישעיהו". "כה אמר ייי למשיחו". והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא. והם "כי תשא את ראש בני ישראל". "לכן אמר לבני ישראל". "בכל אשר התהלכתי". "ויעלו בבעל-פרצים". "נספה מפני צריך" דדברי-הימ'. "ויזבח שור ומריא וצאן לרוב". "בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה". "קנה נגד היושבים". "בכל אשר התהלכתי" דדברי-הימ'. ואם היה לזרקא ב' משרת' יהיה הראשון אזלא. כגון "ויאמר משה לפרעה". "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת-פענח" ודומ'. חוץ מב' שהן למטה. והן "ויהי הוא מספר למלך" דמלכים. "אשר לא מעמך ישראל". וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה. שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה. כגון "רוח אלהין קדישין". "הן קרבו ימיך". ==2.9== שער לגרמיה. הלגרמיה ישרתוהו ב' משרת' והם ב' מרכות. כגון "אשר בית ישראל". "כי המלט אמלט". והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה. והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק. והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ==2.10== שער הרביע. הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון "ולא יכלו לשתות". "או אז יכנע" ודומ'. ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות. והם "ועתה אל תעצבו". "אנא חטא". "ואסערם". "ואילו האחד". "בלטשצר". ואם שרתוהו ב' משרת' יהיה הראשון דרגא. כגון "כי על אפי ועל חמתי" והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרת' יהיה הראשון שופר מונח כגון "לא מבני ישראל המה". "גם בן ואח אין לו". ==2.11== שער התביר. התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו ב' תנאים. האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אה או אי. כגון "יצאו" "ישתרגו" "התבוננו" בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה. והוא "בבירתא במדי מדינתא" דעזרא. ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף-פתח בין המרכא והתביר. והם "וידרש חזקיהו על הכהנים". "אל תלחמו". "ותעלו על שפת לשון". ואין זולתם. ואילו לא אחזו אלו הג' או "ורחצו" יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא. כגון "ויכם דוד". "כי כה אמר" ודומ'. שאין ביניהן אלא מלך אחד. "כי לא שונא הוא לו". "ויקרא שם אברם בשם ייי" ודומ'. שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא. ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא. כגון "ויקם יהושע". "וילונו העם". "וישב על ברכיה" ודומ'. ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון "אשר לקחו" ישרתהו מרכא. ואם היה מלך ושבא מניע כגון "ואשר תאמרו אלי אתן" ישרתהו דרגא. וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט'ו מקומות היוצאים מתנאי זה. שאע'פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא. והם "ואברהם היו יהיה". "וכי יגף שור איש". "לא תהיה משכלה". "וכל אשר אין לו" דמשנה-תורה. "ובני אשר ימנה וישוה". "וישלחם יהושע". "וישבו בין ביתאל". "וישם אותם אורב בין ביתאל". "כי אם ארבע מאות איש נער". "אשר ברכו ייי צבאות". "כשד שלמן בית-ארבאל". "הפוך ידך" דדברי-הימ'. "כי לא יכלו לעשותו". "כל אשר תמצא ידך". "כי אין לעמוד". "ועד הם עומדים" דעזרא. ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא. או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך. כגון "המול ימול". "וישם המלך אחשורוש מס". ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח. כגון "עיר שופכת דם". ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא. כגון "ואיש ראש בית אבותיו" והדומ' לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא. כגון "כי אעלה ארוכה לך". "נחלת עבדי ייי וצדקתם". ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה. וזהו משפט התלשא. לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח. כגון "כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשה-אל" והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב"אם תעירו ואם תעוררו" וחבריו. הטפחה לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי'ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד. והם "ויבא לו יין וישת". "למה תעשה כה". "אשר לא צוה". "הלא טוב לנו". "ויקרא לה נבח". "אני ייי נעניתי לו בה ברוב גילוליו" דיחזקאל. "ויחנו אלה נכח אלה". "אשר לא הגיד לה" דמלכים וחברו דדברי-הימ'. "ויהי ריב ומדון" דחבקוק. "ויחי לב לעם" דעזרא. ולא יהיו לו יותר מב' משרת' על זה האופן. ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות. והם "בכל מושבותיכם". "את כל ההרותיה בקע". "מבליגיתי". "ומכל גילוליכם" דיחזקאל. "מכל תועבותיכם" דיחזקאל. "כי למבראשונה". "ונבזביתך" דדניאל. "שהם הרהיבוני". וסימ' מה'ם גתלו'ש. מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה. והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח'. ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא. כגון "את השמים" והדומ' לו. אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא. וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג. כגון "ונתתם לי אות אמת". ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים. אחד בתיבת המרכא כגון "כי לא מלו אותם" והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא. כגון "יעשה לו" והדומ' לו. מושלת בהם מרכא בלי מתיגה. ואם נתרחקה המרכא הרבה מן הטפחא והיה ביניהם תיבה במקף. מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה. כגון "סורה שבה פה". "הוא יבנה בית" ודומ'. ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתג. כגון "כי עשיתי עמכם חסד". "ואלכה אליה ואדרשה בה" ודומ'. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה "כי" והשניה "לא" והשלישית תהיה טפחה. הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה. אם עומדת האות הראשונה במלך. שים "כי" במרכא ולא במקף. כגון "כי לא נסב". "כי לא כלו רחמיו". "כי לא האמין". ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה. שים "כי" במקף ולא במרכא. כגון "כי לא דרשנוהו". "כי לא ביד יקחו". "כי לא בכח". חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון "כי" במקף ולא במרכא. והוא "כי לא תעבור את הירדן". וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.12== שער הסילוק. הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא. "להחלו". "לדורותיכם" ד"שמן משחת קודש". "וקויתי לו". "ממועצותייהם" בהושע וראש פסוקו "וחלה חרב". "והאשתאולי" דדברי-הימ'. ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם. ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה. לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא. וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת. כגון "ואת הארץ" וכמהו. ==2.13== שער על הגעיא. הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה. וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות. וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי'ב טעמ' ולא עם המשרת' ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף. והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון "כי לא ישנו" שהוא מן שינה ותנומה. ואילו נחטפה היוד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון "אחרי דברי לא ישנו". וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.14== שער על חניית המשרת'. שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמ'. לזרקא וזקף ואתנח'. וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים. פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר. הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל והתלישא זולתו. והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמ'. והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד. הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא. כגון "ויבא לו יין" וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמ'. טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידועים. מספר חלקי הדרגא בשני טעמ'. רביע ותביר במקום ידוע. ==2.15== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק. יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו כגון "הלא ביום ההוא". והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח'. והוא "אם ארץ מאפליה". ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק. כגון "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". ומן זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד. והוא "כה אמר ייי למשיחו לכורש אשר חחזקתי בימינו". ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמ'. והם תביר שאחריו טפחה וטפחה לאתנחתה וסילוק וזרקא לסגולה. ==2.16== שער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה. הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון "זרע וקציר". והיתיב כגון "ותשובנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל" וכגון "ועתה אל ישם אדוני המלך בלבו". והזרקא כגון "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה". ויתכן אחריו התביר. כגון "והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה". ויתכן אחריו טרס. כגון "ויהי מאז הפקיד אותו בביתו". ויתכן אחריו לגרמיה. כגון "שלח למכנש לאחשדרפניא". "וישוע ובני ושרביה ימין". אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם. כגון "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס. כגון "וכנניהו ושמעיהו ונתנאל". "כי בליל שודד". ויתכן אחריה הזרקא. כגון "והביאו את אחיכם הקטן אלי". ויתכן אחריה היתיב. כמו "כי יען בטחך במעשיך". "פלא יועץ אל גיבור". ויתכן אחריה תביר. כגון "ושמע ויזדי ויעבץ". ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר הטרס כגון להיות אחריו רביע. כגון "והיו בתי ירושלם". ותלישא. כגון "ביום ההוא תתעלפנה". וזרקא. כגון "ויכס את עין + הארץ". ולגרמיה. כגון "כי אביאנו אל האדמה". ויתיב. כגון "ועשה למבצרי מעוזים". ותביר "דמות כמראה אדם". הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע. כגון "ואיבה אשית". "זה יתנו". "ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו". ופזר "למכנש לאחשדרפניא". "ושרביה ימין". וטרס לא יהיה אלא אזל-ואתי בי'א מקומות במקרא. והם "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". "מעי מעי אוחילה". "ויקח עבד מלך את האנשים". "הן ישא איש בשר קודש". "ויעש בירושלם חשבונות". "איכבוד בן פנחס בן עלי". "ויען יונדב בן שמעה אחי דוד". "במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה". "את תרתן ואת רבשקה מלכיש". "באים מדרך שער העליון". "וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום". ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות. והם "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה". "ושם שני בניו מחלון וכליון". "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו". ויתכן אחריו תביר במקום אחד. "וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלם". ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא. כגון "ויהי בשלח פרעה". והיתיב. כגון "ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא". והתביר. כגון "וילך בכל דרך". ותלישא. כגון "ויאמר קראתי מצרה לי". וטרס. כגון "אנא חטא". ויתכן אחריו פזר. כגון "ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והסיקו". והטפחא במקום אחד. "אני ייי נעניתי לו בה". ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף. כגון "ויקרא אלהים לאור יום". הרביע. כגון "המים האלה יוצאים אל הגלילה". אלא יש לו זה התנאי. כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר. כגון "המשלחים עליך לדרש המופת" דדברי-הימ'. "והמן נופל על המטה". בר מן ב'. "ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת". "אבי דבר גדול הנביא". ותלישא. כגון "כי פשה הנגע בבגד". ולגרמיה "ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות". וזרקא "הילדים אשר גדלו אתו". "ולקחת מדמו ונתת". ותביר "על העיר אשר היא עושה עמך מלחמה". "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות". וטרס "חי אני אם יפול". ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה. כגון "ויצא ייי ונלחם". והתביר. כגון "ויאמר ייי כאשר הלך עבדי ישעיהו". ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא. "חי אדני המלך כי במקום". והיתיב "ממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נויהו". אלא שיש לו זה התנאי. כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף. כגון "כי אמר איוב אולי חטאו בני". "ואני זאת בריתי אותם אמר ייי רוחי אשר עליך". "ומשפחות אבי קרית-יערים היתרי והפותי". והרביע מבלעדי הקמת היתיב. "ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז". "אוי לי אמי כי ילידתיני". "לא שלחך ייי ואתה". והטרס. כגון "מזריע זרע עץ פרי". ולגרמיה "אל העגלה ואת כלי הזהב". "ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא". ואתנחתא במקום אחד "לייי בשבועותיכם". והסילוק במקום אחד "הצרעתי והאשתאולי". האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. סופ' פסוק ימנעו אחריו כל הטעמ'. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף. כגון "רק אתכם ידעתי". ויתיב כמוהו. כגון "או בנבלת". וטרס. כגון " אפס כי לא תהיה תפארתך". ==2.17== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמ'. שמשי הפזר הקטן שופר מונח. שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא שופר מונח. שמשי הטרס ג'. שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב'. שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב'. שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה'. שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב'. שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב'. דרגא ומרכא. שמשי האתנחת' ב'. שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב'. מרכא ומאיילא. ==2.18== פרק על סדר הטעמ' האחד אחר אחד. אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה. הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק. ואם יבוא אחריו טרס לא יהא אזל-ואתי והם י'א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנח' וסילוק. וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנח' וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא וסילוק. ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד "והאשתאולי". במקום אחד "בשבועותיכם". האתנח' לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. הזרקא ימנעו מאחריה ג'. טפחה ואתנח' וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה. אבל במקום ימצא אחריו אתנח'. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי'א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי'ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד. והם "ויצאו יושבי ישראל" אשר יחסר ממנו היא אחד והיא תמצא בפסוק האחר והוא "ויאמרו אליו איש עלה לקראתינו ויאמר אליו לכו שובו". ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. וגם אמרו בעלי הדקדוק. ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא. ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא. ותהיה הראשנה סופה יוד או ויו. כגון "ופניתי אני". "ואם העלם יעלימו עם הארץ". "ויהי כי הקיפו ימי המשתה". כל "רמה" דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל. והם "ידינו רמה". "רמה קרני בייי". "ייי רמה ידך". כל "פלא" דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול. "הלמתים תעשה פלא". "כי עשית פלא". "בהן" ג' בסגול וסימ' "ויבאו פלשתים וישבו בהן" דשמואל. "ולכל בהן חיי רוחי" דישעיה. "ישרתו בהן" דמשכנא דיחזקאל. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר. כגון צפית "הכית" "צוית" צפיתי "הכיתי" "ציויתי". ואם נוספה ויו בראש התיבה. כגון "וצפית" "והכיתי" "וצויתי" וציפיתי "וציוית" וטעמ' מלרע ולהבא. אבל "והכית" מתחלף מהם. יש "והכית" מלעיל. "והכית" מלרע. אם הוא סמוך לטעמ' מלרע. ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל. והסמוכה לאלף הן ה' במסורת בתיו. ושאינן סמוכין לאלף כגון "והכית בצור". ועוד "שמת" "שמתי" "קמתי" "שבתי" "דברתי" "נתתי" מלעיל. מפני שהן לשעבר. ואם נוספה ויו בראשון חזר ולהבא. ומלרע כגון "ושמתי" "וקמתי" "ושבת" "ושבתי" "ונתת" "ונתתי". אבל "ודברתי" יש בו כמעט חילוק. אם אות א'ח-ה'ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל. כגון "ודברתי על הנביאים". וכן "והוספתי על כל תהלתך". "הגדלתי והוספתי חכמה". ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמ' תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים. כגון "מאה ארך". "מאה איש". וכמוהו הרבה. בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל. וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה. כמו "עד בעלת באר". עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא. וכמהו "ויטב לך ותחי נפשך". "שמש ירח עמד זבולה". "ובישועתך מה יגל מאד". ודע כי כל הא הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה. אותה הא באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל. כגון "שאלי נס ונמלטה". "השפלה הגבה". "כמו תנור בוערה מאופה". שעיקרו ונמלט. השפל. בער. כי הם לשון זכר והם לווי. וכמו כן דרך כל השמות הנוסף הא בסופן. כמו שם "שמה". ים "ימה". נחל "נחלה". מצרים "מצרימה". העיר "העירה". ירושלם "ירושלימה". נב "ויבא דוד נבה". דדן "ודדנה". הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא הא. ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו. כמו "תשמעון" "תאבדון". ואם אין שם נון יהיה הטעם בעין או בדלת. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם הם אתנח' או סוף פסוק' הטע' או בב' או במם. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת. כללו שלדבר. פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם. וכן "הביאותיהו" "עשיתיהו" כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] 13tpxgn3lngn7haj8a5qxbfawotvcji 3079359 3079358 2026-08-27T14:53:20Z בריח 46338 /* 2.3 */ 3079359 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, בכדי כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם, לפיכך לא נמנה עם הטעמים ולא עם המשרתים, מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד והוא הקל שבהם, והיַתר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים: האחד יהיה לו משרת אחד והוא הסילוק כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. והב' יהיה לו ב' משרתים והם ד' טעמים: לגרמיה כגון {{צ|כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט ׀}} {{ק|([[שמואל א כז א]])}}. ואתנח כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}. וזקף כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}. וטפחה {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. והחלק הג' יהיו לו ג' משרתים והוא הרביע כגון "גם בן ואח אין לו". והד' יהיו לו ד' משרתים והם זרקא ותביר. הזרקא כגון "הנני עומד לפניך שם על הצור". התביר "כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשה-אל". וה' יהיו לו ה' משרתים והם תלשא וטרס. כגון "ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל". הטרס כגון "יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים". והויו יהיו לו ו' משרתים והוא פזר והיתיב. הפזר כגון "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר". והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ז' משרתים והוא "וישלח חזקיה מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי". ודע שאלה הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. ודע שאילו י'ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק לבד הסילוק בכ"א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק לפי ששם ישרתהו יותר משמש אחד. ובכ"א ספרי' לא ישרתהו כי אם שמש אחד. ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים. בעבור כן יתכן להיות סילוק בג' ספרים בראש הפסוק. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד לימינו על אופן מכל פנים כי אם ג'. והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון" ודומ' מן המונח. ומן העילוי כגון "כי מה ראית". ומרכא כגון "אשר בית ישראל". ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר , וליתיב אשר יש לו ה' משרתים. והמיוחד במקר' שיש לו ו' ז'? משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא כגון "גם בן ואח אין לו". ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך כגון "וקראתי עליו לכל הרי". ויהיה שכן מאיילא כגון "ומזון לכלא ביה". ויהיה שכן לה מרכא כגון "וישלח האלהים מלאך לירושלם". ויהיה שכן לה דרגא כגון "ויקרא ייי למשה". ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים. ביתיב כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו". ובטרס כגון "בהעביר בניכם באש". ובזרקא כגון "ואשר יבוא את רעהו ביער". ובתביר כגון "נחלת עבדי ייי וצדקתם". מרכא יהיה לה שכן כמוה כגון "אשר בית ישראל עושים". ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד "אם ארץ מאפליה". ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח כגון "לא בסתר דברתי". ותהיה שכינה למרכא מוכפלת "ויבא לו יין וישת". ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה לו שכן שופר עילוי "אשר כופר בהם". שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו "כה אמר". שופר עילוי יהיה לג' טעמ' שכן. אתנח' וזקף וזרקא. וסימ' אז'ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחת' וסוף פסוק כגון "קפדה בא" וכגון "להחלו". הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד כגון "ויהושע בן נון". ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם ולא יועדו בפסוק אחד. לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת כגון "והכהן המקריב". אבל היא סימן לביטול הגעיא לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד. והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק אזלא שיהיה שכינה לטרס ולשארי הטעמים לא תתחבר. והתלישא הקטנה היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מרכבה אם היה תחת המם ג' נקודות יהיה לשון יחיד כגון "מעל מרכבתו". "מרכבה וסוסים". ואם יהיה תחת המם פתח גדול תהיה המלה לשון רבים כגון "מרכבות פרעה". "פעמי מרכבותיו". ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה והיא "במרכבת המשנה" נקודה אחת תחת המם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן כגון "ברכו". ואשר יהיה על הכ' יהיה שבא מניע כגון "בעבור תברכני נפשך". חוץ ממקומות "ולעילאה ברכת". "ומברכתך יבורך בית עבדך". "ברכות אביך". ==2.6== פרק לדבר על י'ב טעמ' הפזר בכ"א ספרים משני פנים. האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל. והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות. והם "את פאת קדמה אלפים באמה". "ויקבץ את הכהנים הלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה" דדברי-הימים. "גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים" דעזרא. "ויעשו לו לשכה גדולה ושם היו לפנים" בסוף עזרא. וישרת' ג' משרת' בה' מקומות. "ובאו אליך ואמרו אליך". "וירם יאשיהו לבני העם צאן". "והיה כמלאת שבעים שנה" דירמיה. "ומביאים ערימות ועומסים על החמורים". "גם הנה העץ אשר עשה המן". ויש לו ד' משרתים בג' מקומות "ושני אנשים היו גדודים היו בן שאול". "ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבא לך שבע שנים רעב בארצך". "ואמרת להם כה אמר ייי הנני ממלא את כל יושבי הארץ הזאת" דירמיה. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון". "ויקהל דוד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך". ויש לו ו' משרתים בב' מקומות. "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחוזת העיר". "ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלוון לאלה שמיא". ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. התלשא משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת. אבל ההפרש שיש ביניהם. התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה. ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה. וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. הטרס פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח. כגון "תחת הנחשת". "הן הנה" ודומ'. ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא. כגון "ויקח קרח" והדומ' לו. ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא. כגון "והרסתי" "וסלחתי" "והסירותי" "ואנכי השמדתי". ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר. כגון "ויהי ברכת ייי". "ויאמרו איש אל אחיו". ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון "ויעש" "ויאמר" והדומה להם. לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס אם ישרתוהו ב' משרת'. הראשון לעולם תלישא והב' אזלא. "ויאמר ייי לו עוד". "ויעש לו אהוד חרב". ואם היו לו יותר מב' משרת' יהיו כולם שופרות מונחים. כגון "יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים" והדומ' לו. היתיב יש לו ב' דמיונות. האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה. וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון "ככה". וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון "מפני תנופת". ואשר הביא שינוי הדמיון הזה. אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון. "ככה" "הוי המרבה". ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו "העבד ישראל". והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף. אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה. והם "או בנבלת". "את סיחן". "כי מאסו את תורת" דישעיה. "איש יושב". "כל מעבר מטה". "איש הולך אחרי שרירות". "שקר הנביאים". "די כל מלך רב ושליט". "די מלכות". "כל חרד" דעזרא. "די בעבר נהרא" דעזרא. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת. אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון "שבע שנים הנה". "אך את זה לא תאכלו". ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי'א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת הרי לך ראיה משני פנים. אופן אחד. אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת. ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא. ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל. אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה. והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו. כגון "בן אדם ארץ כי תחטא לי" ודומ'. וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד. והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים י'א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה. ומי שקרא "שתים" ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה. לפי שהנחת הדיבור "שתים" נהיה עם האות הגימל. ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה "שתים" ולכך אתה רואה בספרים הטובים "שתים". ואל תתמה על דיבור "שתים" שעיקרו אשתים כי הוא כמו "אשה אל אחותה". ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר "שתים" הוא אשתים. הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא. התנאי על זה הוא שאם אין בו מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון "והכן לי בזה". "היתה תהו ובהו" ודומ'. ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון "וחגותם אתו". "וידבר משה" ודומ'. זה הכלל. לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא. ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו. כגון "יוצר אור". "מה מצאו אבותיכם בי". "האלהים אני". ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך. ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק. הלא תראה שהתיו של "תוהו" הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרת' הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח. והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח. כגון "ליל שימורים הוא לייי". "כי ארץ פסילים היא" ודומ'. ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא. כגון "וכי מי אנכי". "אשר אמרו לרואים". ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא. כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו" והדומ' לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח. כגון "וישלח חזקיהו מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי". המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ==2.7== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן. והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרת'. שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל. כמו "מי גוי גדול". "רגע אדבר". "לא דוכאו" ודומ'. ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי. כגון "ולא פחדו". "ורגע אדבר" ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרת' יהיה הראשון מכרבל. או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר והמשרת השני עילוי. כגון "אשר כופר בהם". "אשר יצא ממעיך" ודומ'. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער: הגעיא מן האות אשר היא עליו. כגון "והכהן" והדומ' לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה. כגון "ויעמוד בין המתים ובין החיים". "ויבא עד לפני שער המלך" ודומ'. שתי אתנח' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק. ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי'א מקומות שתשרתה המאיילא. והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד בר מן חד "וישבו בה ויבנו בה" דדברי-הימ'. ואלה הם. "ויצא נח". "בשבועותיכם" ד"וביום הביכורים". "קפדה בא". "מאפילייה". "לאופנים". "ובאו שמה והסירו" דיחזקאל. "ותאמרנה לה". "ומזון לכולא ביה" וחב' דדניאל. "ובאת שמה" דמלכים. "וישבו בה" דדברי-הימ'. ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון "כי מה ראית". "כי לא תחפירי" ודומ'. ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו "ובהר" במדבר". "ויאמר אל נא אחי". וזה הטעם יקרא מונח. לפי שאתה מניחו בלי מתינה והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם. אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג. כגון "ואת הארץ". "כנמא". "והמלך". או בלעדי אלה. ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי. כגון "ויהי אור". "היש לכם אב או אח" "ישראל לא ידע". ==2.8== שער הזרקא. אם היה בלא משרת אין עליה דיבור. ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי. כגון "ויאמר ייי אל ישעיהו". "כה אמר ייי למשיחו". והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא. והם "כי תשא את ראש בני ישראל". "לכן אמר לבני ישראל". "בכל אשר התהלכתי". "ויעלו בבעל-פרצים". "נספה מפני צריך" דדברי-הימ'. "ויזבח שור ומריא וצאן לרוב". "בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה". "קנה נגד היושבים". "בכל אשר התהלכתי" דדברי-הימ'. ואם היה לזרקא ב' משרת' יהיה הראשון אזלא. כגון "ויאמר משה לפרעה". "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת-פענח" ודומ'. חוץ מב' שהן למטה. והן "ויהי הוא מספר למלך" דמלכים. "אשר לא מעמך ישראל". וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה. שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה. כגון "רוח אלהין קדישין". "הן קרבו ימיך". ==2.9== שער לגרמיה. הלגרמיה ישרתוהו ב' משרת' והם ב' מרכות. כגון "אשר בית ישראל". "כי המלט אמלט". והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה. והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק. והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ==2.10== שער הרביע. הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון "ולא יכלו לשתות". "או אז יכנע" ודומ'. ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות. והם "ועתה אל תעצבו". "אנא חטא". "ואסערם". "ואילו האחד". "בלטשצר". ואם שרתוהו ב' משרת' יהיה הראשון דרגא. כגון "כי על אפי ועל חמתי" והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרת' יהיה הראשון שופר מונח כגון "לא מבני ישראל המה". "גם בן ואח אין לו". ==2.11== שער התביר. התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו ב' תנאים. האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אה או אי. כגון "יצאו" "ישתרגו" "התבוננו" בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה. והוא "בבירתא במדי מדינתא" דעזרא. ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף-פתח בין המרכא והתביר. והם "וידרש חזקיהו על הכהנים". "אל תלחמו". "ותעלו על שפת לשון". ואין זולתם. ואילו לא אחזו אלו הג' או "ורחצו" יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא. כגון "ויכם דוד". "כי כה אמר" ודומ'. שאין ביניהן אלא מלך אחד. "כי לא שונא הוא לו". "ויקרא שם אברם בשם ייי" ודומ'. שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא. ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא. כגון "ויקם יהושע". "וילונו העם". "וישב על ברכיה" ודומ'. ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון "אשר לקחו" ישרתהו מרכא. ואם היה מלך ושבא מניע כגון "ואשר תאמרו אלי אתן" ישרתהו דרגא. וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט'ו מקומות היוצאים מתנאי זה. שאע'פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא. והם "ואברהם היו יהיה". "וכי יגף שור איש". "לא תהיה משכלה". "וכל אשר אין לו" דמשנה-תורה. "ובני אשר ימנה וישוה". "וישלחם יהושע". "וישבו בין ביתאל". "וישם אותם אורב בין ביתאל". "כי אם ארבע מאות איש נער". "אשר ברכו ייי צבאות". "כשד שלמן בית-ארבאל". "הפוך ידך" דדברי-הימ'. "כי לא יכלו לעשותו". "כל אשר תמצא ידך". "כי אין לעמוד". "ועד הם עומדים" דעזרא. ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא. או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך. כגון "המול ימול". "וישם המלך אחשורוש מס". ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח. כגון "עיר שופכת דם". ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא. כגון "ואיש ראש בית אבותיו" והדומ' לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא. כגון "כי אעלה ארוכה לך". "נחלת עבדי ייי וצדקתם". ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה. וזהו משפט התלשא. לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח. כגון "כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשה-אל" והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב"אם תעירו ואם תעוררו" וחבריו. הטפחה לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי'ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד. והם "ויבא לו יין וישת". "למה תעשה כה". "אשר לא צוה". "הלא טוב לנו". "ויקרא לה נבח". "אני ייי נעניתי לו בה ברוב גילוליו" דיחזקאל. "ויחנו אלה נכח אלה". "אשר לא הגיד לה" דמלכים וחברו דדברי-הימ'. "ויהי ריב ומדון" דחבקוק. "ויחי לב לעם" דעזרא. ולא יהיו לו יותר מב' משרת' על זה האופן. ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות. והם "בכל מושבותיכם". "את כל ההרותיה בקע". "מבליגיתי". "ומכל גילוליכם" דיחזקאל. "מכל תועבותיכם" דיחזקאל. "כי למבראשונה". "ונבזביתך" דדניאל. "שהם הרהיבוני". וסימ' מה'ם גתלו'ש. מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה. והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח'. ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא. כגון "את השמים" והדומ' לו. אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא. וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג. כגון "ונתתם לי אות אמת". ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים. אחד בתיבת המרכא כגון "כי לא מלו אותם" והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא. כגון "יעשה לו" והדומ' לו. מושלת בהם מרכא בלי מתיגה. ואם נתרחקה המרכא הרבה מן הטפחא והיה ביניהם תיבה במקף. מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה. כגון "סורה שבה פה". "הוא יבנה בית" ודומ'. ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתג. כגון "כי עשיתי עמכם חסד". "ואלכה אליה ואדרשה בה" ודומ'. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה "כי" והשניה "לא" והשלישית תהיה טפחה. הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה. אם עומדת האות הראשונה במלך. שים "כי" במרכא ולא במקף. כגון "כי לא נסב". "כי לא כלו רחמיו". "כי לא האמין". ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה. שים "כי" במקף ולא במרכא. כגון "כי לא דרשנוהו". "כי לא ביד יקחו". "כי לא בכח". חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון "כי" במקף ולא במרכא. והוא "כי לא תעבור את הירדן". וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.12== שער הסילוק. הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא. "להחלו". "לדורותיכם" ד"שמן משחת קודש". "וקויתי לו". "ממועצותייהם" בהושע וראש פסוקו "וחלה חרב". "והאשתאולי" דדברי-הימ'. ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם. ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה. לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא. וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת. כגון "ואת הארץ" וכמהו. ==2.13== שער על הגעיא. הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה. וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות. וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי'ב טעמ' ולא עם המשרת' ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף. והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון "כי לא ישנו" שהוא מן שינה ותנומה. ואילו נחטפה היוד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון "אחרי דברי לא ישנו". וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.14== שער על חניית המשרת'. שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמ'. לזרקא וזקף ואתנח'. וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים. פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר. הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל והתלישא זולתו. והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמ'. והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד. הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא. כגון "ויבא לו יין" וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמ'. טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידועים. מספר חלקי הדרגא בשני טעמ'. רביע ותביר במקום ידוע. ==2.15== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק. יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו כגון "הלא ביום ההוא". והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח'. והוא "אם ארץ מאפליה". ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק. כגון "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". ומן זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד. והוא "כה אמר ייי למשיחו לכורש אשר חחזקתי בימינו". ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמ'. והם תביר שאחריו טפחה וטפחה לאתנחתה וסילוק וזרקא לסגולה. ==2.16== שער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה. הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון "זרע וקציר". והיתיב כגון "ותשובנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל" וכגון "ועתה אל ישם אדוני המלך בלבו". והזרקא כגון "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה". ויתכן אחריו התביר. כגון "והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה". ויתכן אחריו טרס. כגון "ויהי מאז הפקיד אותו בביתו". ויתכן אחריו לגרמיה. כגון "שלח למכנש לאחשדרפניא". "וישוע ובני ושרביה ימין". אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם. כגון "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס. כגון "וכנניהו ושמעיהו ונתנאל". "כי בליל שודד". ויתכן אחריה הזרקא. כגון "והביאו את אחיכם הקטן אלי". ויתכן אחריה היתיב. כמו "כי יען בטחך במעשיך". "פלא יועץ אל גיבור". ויתכן אחריה תביר. כגון "ושמע ויזדי ויעבץ". ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר הטרס כגון להיות אחריו רביע. כגון "והיו בתי ירושלם". ותלישא. כגון "ביום ההוא תתעלפנה". וזרקא. כגון "ויכס את עין + הארץ". ולגרמיה. כגון "כי אביאנו אל האדמה". ויתיב. כגון "ועשה למבצרי מעוזים". ותביר "דמות כמראה אדם". הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע. כגון "ואיבה אשית". "זה יתנו". "ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו". ופזר "למכנש לאחשדרפניא". "ושרביה ימין". וטרס לא יהיה אלא אזל-ואתי בי'א מקומות במקרא. והם "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". "מעי מעי אוחילה". "ויקח עבד מלך את האנשים". "הן ישא איש בשר קודש". "ויעש בירושלם חשבונות". "איכבוד בן פנחס בן עלי". "ויען יונדב בן שמעה אחי דוד". "במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה". "את תרתן ואת רבשקה מלכיש". "באים מדרך שער העליון". "וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום". ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות. והם "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה". "ושם שני בניו מחלון וכליון". "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו". ויתכן אחריו תביר במקום אחד. "וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלם". ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא. כגון "ויהי בשלח פרעה". והיתיב. כגון "ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא". והתביר. כגון "וילך בכל דרך". ותלישא. כגון "ויאמר קראתי מצרה לי". וטרס. כגון "אנא חטא". ויתכן אחריו פזר. כגון "ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והסיקו". והטפחא במקום אחד. "אני ייי נעניתי לו בה". ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף. כגון "ויקרא אלהים לאור יום". הרביע. כגון "המים האלה יוצאים אל הגלילה". אלא יש לו זה התנאי. כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר. כגון "המשלחים עליך לדרש המופת" דדברי-הימ'. "והמן נופל על המטה". בר מן ב'. "ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת". "אבי דבר גדול הנביא". ותלישא. כגון "כי פשה הנגע בבגד". ולגרמיה "ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות". וזרקא "הילדים אשר גדלו אתו". "ולקחת מדמו ונתת". ותביר "על העיר אשר היא עושה עמך מלחמה". "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות". וטרס "חי אני אם יפול". ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה. כגון "ויצא ייי ונלחם". והתביר. כגון "ויאמר ייי כאשר הלך עבדי ישעיהו". ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא. "חי אדני המלך כי במקום". והיתיב "ממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נויהו". אלא שיש לו זה התנאי. כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף. כגון "כי אמר איוב אולי חטאו בני". "ואני זאת בריתי אותם אמר ייי רוחי אשר עליך". "ומשפחות אבי קרית-יערים היתרי והפותי". והרביע מבלעדי הקמת היתיב. "ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז". "אוי לי אמי כי ילידתיני". "לא שלחך ייי ואתה". והטרס. כגון "מזריע זרע עץ פרי". ולגרמיה "אל העגלה ואת כלי הזהב". "ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא". ואתנחתא במקום אחד "לייי בשבועותיכם". והסילוק במקום אחד "הצרעתי והאשתאולי". האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. סופ' פסוק ימנעו אחריו כל הטעמ'. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף. כגון "רק אתכם ידעתי". ויתיב כמוהו. כגון "או בנבלת". וטרס. כגון " אפס כי לא תהיה תפארתך". ==2.17== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמ'. שמשי הפזר הקטן שופר מונח. שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא שופר מונח. שמשי הטרס ג'. שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב'. שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב'. שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה'. שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב'. שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב'. דרגא ומרכא. שמשי האתנחת' ב'. שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב'. מרכא ומאיילא. ==2.18== פרק על סדר הטעמ' האחד אחר אחד. אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה. הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק. ואם יבוא אחריו טרס לא יהא אזל-ואתי והם י'א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנח' וסילוק. וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנח' וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא וסילוק. ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד "והאשתאולי". במקום אחד "בשבועותיכם". האתנח' לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. הזרקא ימנעו מאחריה ג'. טפחה ואתנח' וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה. אבל במקום ימצא אחריו אתנח'. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי'א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי'ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד. והם "ויצאו יושבי ישראל" אשר יחסר ממנו היא אחד והיא תמצא בפסוק האחר והוא "ויאמרו אליו איש עלה לקראתינו ויאמר אליו לכו שובו". ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. וגם אמרו בעלי הדקדוק. ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא. ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא. ותהיה הראשנה סופה יוד או ויו. כגון "ופניתי אני". "ואם העלם יעלימו עם הארץ". "ויהי כי הקיפו ימי המשתה". כל "רמה" דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל. והם "ידינו רמה". "רמה קרני בייי". "ייי רמה ידך". כל "פלא" דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול. "הלמתים תעשה פלא". "כי עשית פלא". "בהן" ג' בסגול וסימ' "ויבאו פלשתים וישבו בהן" דשמואל. "ולכל בהן חיי רוחי" דישעיה. "ישרתו בהן" דמשכנא דיחזקאל. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר. כגון צפית "הכית" "צוית" צפיתי "הכיתי" "ציויתי". ואם נוספה ויו בראש התיבה. כגון "וצפית" "והכיתי" "וצויתי" וציפיתי "וציוית" וטעמ' מלרע ולהבא. אבל "והכית" מתחלף מהם. יש "והכית" מלעיל. "והכית" מלרע. אם הוא סמוך לטעמ' מלרע. ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל. והסמוכה לאלף הן ה' במסורת בתיו. ושאינן סמוכין לאלף כגון "והכית בצור". ועוד "שמת" "שמתי" "קמתי" "שבתי" "דברתי" "נתתי" מלעיל. מפני שהן לשעבר. ואם נוספה ויו בראשון חזר ולהבא. ומלרע כגון "ושמתי" "וקמתי" "ושבת" "ושבתי" "ונתת" "ונתתי". אבל "ודברתי" יש בו כמעט חילוק. אם אות א'ח-ה'ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל. כגון "ודברתי על הנביאים". וכן "והוספתי על כל תהלתך". "הגדלתי והוספתי חכמה". ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמ' תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים. כגון "מאה ארך". "מאה איש". וכמוהו הרבה. בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל. וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה. כמו "עד בעלת באר". עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא. וכמהו "ויטב לך ותחי נפשך". "שמש ירח עמד זבולה". "ובישועתך מה יגל מאד". ודע כי כל הא הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה. אותה הא באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל. כגון "שאלי נס ונמלטה". "השפלה הגבה". "כמו תנור בוערה מאופה". שעיקרו ונמלט. השפל. בער. כי הם לשון זכר והם לווי. וכמו כן דרך כל השמות הנוסף הא בסופן. כמו שם "שמה". ים "ימה". נחל "נחלה". מצרים "מצרימה". העיר "העירה". ירושלם "ירושלימה". נב "ויבא דוד נבה". דדן "ודדנה". הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא הא. ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו. כמו "תשמעון" "תאבדון". ואם אין שם נון יהיה הטעם בעין או בדלת. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם הם אתנח' או סוף פסוק' הטע' או בב' או במם. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת. כללו שלדבר. פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם. וכן "הביאותיהו" "עשיתיהו" כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] 54agcebwv6pwcr38ipssycap6q1xzzp 3079476 3079359 2026-08-28T06:31:52Z בריח 46338 /* 2.3 */ 3079476 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, בכדי כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם, לפיכך לא נמנה עם הטעמים ולא עם המשרתים, מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד והוא הקל שבהם, והיַתר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים: האחד יהיה לו משרת אחד והוא הסילוק כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. והב' יהיה לו ב' משרתים והם ד' טעמים: לגרמיה כגון {{צ|כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט ׀}} {{ק|([[שמואל א כז א]])}}. ואתנח כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}. וזקף כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}. וטפחה {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. והחלק הג' יהיו לו ג' משרתים והוא הרביע כגון "גם בן ואח אין לו". והד' יהיו לו ד' משרתים והם זרקא ותביר. הזרקא כגון "הנני עומד לפניך שם על הצור". התביר "כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשה-אל". וה' יהיו לו ה' משרתים והם תלשא וטרס. כגון "ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל". הטרס כגון "יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים". והויו יהיו לו ו' משרתים והוא פזר והיתיב. הפזר כגון "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר". והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ז' משרתים והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֩ ׀ לָכִ֨ישָׁה ׀ לֵאמֹ֤ר ׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מלכים ב יח יד]])}}. ודע שאלה הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. ודע שאילו י'ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק לבד הסילוק בכ"א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק לפי ששם ישרתהו יותר משמש אחד. ובכ"א ספרי' לא ישרתהו כי אם שמש אחד. ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים. בעבור כן יתכן להיות סילוק בג' ספרים בראש הפסוק. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד לימינו על אופן מכל פנים כי אם ג'. והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון" ודומ' מן המונח. ומן העילוי כגון "כי מה ראית". ומרכא כגון "אשר בית ישראל". ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר , וליתיב אשר יש לו ה' משרתים. והמיוחד במקר' שיש לו ו' ז'? משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא כגון "גם בן ואח אין לו". ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך כגון "וקראתי עליו לכל הרי". ויהיה שכן מאיילא כגון "ומזון לכלא ביה". ויהיה שכן לה מרכא כגון "וישלח האלהים מלאך לירושלם". ויהיה שכן לה דרגא כגון "ויקרא ייי למשה". ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים. ביתיב כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו". ובטרס כגון "בהעביר בניכם באש". ובזרקא כגון "ואשר יבוא את רעהו ביער". ובתביר כגון "נחלת עבדי ייי וצדקתם". מרכא יהיה לה שכן כמוה כגון "אשר בית ישראל עושים". ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד "אם ארץ מאפליה". ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח כגון "לא בסתר דברתי". ותהיה שכינה למרכא מוכפלת "ויבא לו יין וישת". ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה לו שכן שופר עילוי "אשר כופר בהם". שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו "כה אמר". שופר עילוי יהיה לג' טעמ' שכן. אתנח' וזקף וזרקא. וסימ' אז'ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחת' וסוף פסוק כגון "קפדה בא" וכגון "להחלו". הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד כגון "ויהושע בן נון". ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם ולא יועדו בפסוק אחד. לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת כגון "והכהן המקריב". אבל היא סימן לביטול הגעיא לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד. והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק אזלא שיהיה שכינה לטרס ולשארי הטעמים לא תתחבר. והתלישא הקטנה היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מרכבה אם היה תחת המם ג' נקודות יהיה לשון יחיד כגון "מעל מרכבתו". "מרכבה וסוסים". ואם יהיה תחת המם פתח גדול תהיה המלה לשון רבים כגון "מרכבות פרעה". "פעמי מרכבותיו". ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה והיא "במרכבת המשנה" נקודה אחת תחת המם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן כגון "ברכו". ואשר יהיה על הכ' יהיה שבא מניע כגון "בעבור תברכני נפשך". חוץ ממקומות "ולעילאה ברכת". "ומברכתך יבורך בית עבדך". "ברכות אביך". ==2.6== פרק לדבר על י'ב טעמ' הפזר בכ"א ספרים משני פנים. האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל. והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות. והם "את פאת קדמה אלפים באמה". "ויקבץ את הכהנים הלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה" דדברי-הימים. "גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים" דעזרא. "ויעשו לו לשכה גדולה ושם היו לפנים" בסוף עזרא. וישרת' ג' משרת' בה' מקומות. "ובאו אליך ואמרו אליך". "וירם יאשיהו לבני העם צאן". "והיה כמלאת שבעים שנה" דירמיה. "ומביאים ערימות ועומסים על החמורים". "גם הנה העץ אשר עשה המן". ויש לו ד' משרתים בג' מקומות "ושני אנשים היו גדודים היו בן שאול". "ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבא לך שבע שנים רעב בארצך". "ואמרת להם כה אמר ייי הנני ממלא את כל יושבי הארץ הזאת" דירמיה. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון". "ויקהל דוד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך". ויש לו ו' משרתים בב' מקומות. "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחוזת העיר". "ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלוון לאלה שמיא". ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. התלשא משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת. אבל ההפרש שיש ביניהם. התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה. ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה. וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. הטרס פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח. כגון "תחת הנחשת". "הן הנה" ודומ'. ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא. כגון "ויקח קרח" והדומ' לו. ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא. כגון "והרסתי" "וסלחתי" "והסירותי" "ואנכי השמדתי". ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר. כגון "ויהי ברכת ייי". "ויאמרו איש אל אחיו". ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון "ויעש" "ויאמר" והדומה להם. לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס אם ישרתוהו ב' משרת'. הראשון לעולם תלישא והב' אזלא. "ויאמר ייי לו עוד". "ויעש לו אהוד חרב". ואם היו לו יותר מב' משרת' יהיו כולם שופרות מונחים. כגון "יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים" והדומ' לו. היתיב יש לו ב' דמיונות. האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה. וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון "ככה". וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון "מפני תנופת". ואשר הביא שינוי הדמיון הזה. אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון. "ככה" "הוי המרבה". ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו "העבד ישראל". והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף. אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה. והם "או בנבלת". "את סיחן". "כי מאסו את תורת" דישעיה. "איש יושב". "כל מעבר מטה". "איש הולך אחרי שרירות". "שקר הנביאים". "די כל מלך רב ושליט". "די מלכות". "כל חרד" דעזרא. "די בעבר נהרא" דעזרא. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת. אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון "שבע שנים הנה". "אך את זה לא תאכלו". ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי'א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת הרי לך ראיה משני פנים. אופן אחד. אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת. ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא. ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל. אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה. והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו. כגון "בן אדם ארץ כי תחטא לי" ודומ'. וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד. והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים י'א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה. ומי שקרא "שתים" ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה. לפי שהנחת הדיבור "שתים" נהיה עם האות הגימל. ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה "שתים" ולכך אתה רואה בספרים הטובים "שתים". ואל תתמה על דיבור "שתים" שעיקרו אשתים כי הוא כמו "אשה אל אחותה". ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר "שתים" הוא אשתים. הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא. התנאי על זה הוא שאם אין בו מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון "והכן לי בזה". "היתה תהו ובהו" ודומ'. ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון "וחגותם אתו". "וידבר משה" ודומ'. זה הכלל. לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא. ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו. כגון "יוצר אור". "מה מצאו אבותיכם בי". "האלהים אני". ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך. ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק. הלא תראה שהתיו של "תוהו" הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרת' הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח. והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח. כגון "ליל שימורים הוא לייי". "כי ארץ פסילים היא" ודומ'. ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא. כגון "וכי מי אנכי". "אשר אמרו לרואים". ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא. כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו" והדומ' לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח. כגון "וישלח חזקיהו מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי". המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ==2.7== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן. והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרת'. שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל. כמו "מי גוי גדול". "רגע אדבר". "לא דוכאו" ודומ'. ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי. כגון "ולא פחדו". "ורגע אדבר" ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרת' יהיה הראשון מכרבל. או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר והמשרת השני עילוי. כגון "אשר כופר בהם". "אשר יצא ממעיך" ודומ'. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער: הגעיא מן האות אשר היא עליו. כגון "והכהן" והדומ' לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה. כגון "ויעמוד בין המתים ובין החיים". "ויבא עד לפני שער המלך" ודומ'. שתי אתנח' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק. ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי'א מקומות שתשרתה המאיילא. והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד בר מן חד "וישבו בה ויבנו בה" דדברי-הימ'. ואלה הם. "ויצא נח". "בשבועותיכם" ד"וביום הביכורים". "קפדה בא". "מאפילייה". "לאופנים". "ובאו שמה והסירו" דיחזקאל. "ותאמרנה לה". "ומזון לכולא ביה" וחב' דדניאל. "ובאת שמה" דמלכים. "וישבו בה" דדברי-הימ'. ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון "כי מה ראית". "כי לא תחפירי" ודומ'. ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו "ובהר" במדבר". "ויאמר אל נא אחי". וזה הטעם יקרא מונח. לפי שאתה מניחו בלי מתינה והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם. אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג. כגון "ואת הארץ". "כנמא". "והמלך". או בלעדי אלה. ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי. כגון "ויהי אור". "היש לכם אב או אח" "ישראל לא ידע". ==2.8== שער הזרקא. אם היה בלא משרת אין עליה דיבור. ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי. כגון "ויאמר ייי אל ישעיהו". "כה אמר ייי למשיחו". והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא. והם "כי תשא את ראש בני ישראל". "לכן אמר לבני ישראל". "בכל אשר התהלכתי". "ויעלו בבעל-פרצים". "נספה מפני צריך" דדברי-הימ'. "ויזבח שור ומריא וצאן לרוב". "בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה". "קנה נגד היושבים". "בכל אשר התהלכתי" דדברי-הימ'. ואם היה לזרקא ב' משרת' יהיה הראשון אזלא. כגון "ויאמר משה לפרעה". "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת-פענח" ודומ'. חוץ מב' שהן למטה. והן "ויהי הוא מספר למלך" דמלכים. "אשר לא מעמך ישראל". וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה. שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה. כגון "רוח אלהין קדישין". "הן קרבו ימיך". ==2.9== שער לגרמיה. הלגרמיה ישרתוהו ב' משרת' והם ב' מרכות. כגון "אשר בית ישראל". "כי המלט אמלט". והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה. והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק. והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ==2.10== שער הרביע. הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון "ולא יכלו לשתות". "או אז יכנע" ודומ'. ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות. והם "ועתה אל תעצבו". "אנא חטא". "ואסערם". "ואילו האחד". "בלטשצר". ואם שרתוהו ב' משרת' יהיה הראשון דרגא. כגון "כי על אפי ועל חמתי" והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרת' יהיה הראשון שופר מונח כגון "לא מבני ישראל המה". "גם בן ואח אין לו". ==2.11== שער התביר. התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו ב' תנאים. האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אה או אי. כגון "יצאו" "ישתרגו" "התבוננו" בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה. והוא "בבירתא במדי מדינתא" דעזרא. ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף-פתח בין המרכא והתביר. והם "וידרש חזקיהו על הכהנים". "אל תלחמו". "ותעלו על שפת לשון". ואין זולתם. ואילו לא אחזו אלו הג' או "ורחצו" יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא. כגון "ויכם דוד". "כי כה אמר" ודומ'. שאין ביניהן אלא מלך אחד. "כי לא שונא הוא לו". "ויקרא שם אברם בשם ייי" ודומ'. שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא. ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא. כגון "ויקם יהושע". "וילונו העם". "וישב על ברכיה" ודומ'. ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון "אשר לקחו" ישרתהו מרכא. ואם היה מלך ושבא מניע כגון "ואשר תאמרו אלי אתן" ישרתהו דרגא. וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט'ו מקומות היוצאים מתנאי זה. שאע'פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא. והם "ואברהם היו יהיה". "וכי יגף שור איש". "לא תהיה משכלה". "וכל אשר אין לו" דמשנה-תורה. "ובני אשר ימנה וישוה". "וישלחם יהושע". "וישבו בין ביתאל". "וישם אותם אורב בין ביתאל". "כי אם ארבע מאות איש נער". "אשר ברכו ייי צבאות". "כשד שלמן בית-ארבאל". "הפוך ידך" דדברי-הימ'. "כי לא יכלו לעשותו". "כל אשר תמצא ידך". "כי אין לעמוד". "ועד הם עומדים" דעזרא. ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא. או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך. כגון "המול ימול". "וישם המלך אחשורוש מס". ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח. כגון "עיר שופכת דם". ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא. כגון "ואיש ראש בית אבותיו" והדומ' לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא. כגון "כי אעלה ארוכה לך". "נחלת עבדי ייי וצדקתם". ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה. וזהו משפט התלשא. לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח. כגון "כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשה-אל" והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב"אם תעירו ואם תעוררו" וחבריו. הטפחה לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי'ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד. והם "ויבא לו יין וישת". "למה תעשה כה". "אשר לא צוה". "הלא טוב לנו". "ויקרא לה נבח". "אני ייי נעניתי לו בה ברוב גילוליו" דיחזקאל. "ויחנו אלה נכח אלה". "אשר לא הגיד לה" דמלכים וחברו דדברי-הימ'. "ויהי ריב ומדון" דחבקוק. "ויחי לב לעם" דעזרא. ולא יהיו לו יותר מב' משרת' על זה האופן. ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות. והם "בכל מושבותיכם". "את כל ההרותיה בקע". "מבליגיתי". "ומכל גילוליכם" דיחזקאל. "מכל תועבותיכם" דיחזקאל. "כי למבראשונה". "ונבזביתך" דדניאל. "שהם הרהיבוני". וסימ' מה'ם גתלו'ש. מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה. והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח'. ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא. כגון "את השמים" והדומ' לו. אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא. וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג. כגון "ונתתם לי אות אמת". ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים. אחד בתיבת המרכא כגון "כי לא מלו אותם" והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא. כגון "יעשה לו" והדומ' לו. מושלת בהם מרכא בלי מתיגה. ואם נתרחקה המרכא הרבה מן הטפחא והיה ביניהם תיבה במקף. מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה. כגון "סורה שבה פה". "הוא יבנה בית" ודומ'. ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתג. כגון "כי עשיתי עמכם חסד". "ואלכה אליה ואדרשה בה" ודומ'. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה "כי" והשניה "לא" והשלישית תהיה טפחה. הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה. אם עומדת האות הראשונה במלך. שים "כי" במרכא ולא במקף. כגון "כי לא נסב". "כי לא כלו רחמיו". "כי לא האמין". ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה. שים "כי" במקף ולא במרכא. כגון "כי לא דרשנוהו". "כי לא ביד יקחו". "כי לא בכח". חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון "כי" במקף ולא במרכא. והוא "כי לא תעבור את הירדן". וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.12== שער הסילוק. הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא. "להחלו". "לדורותיכם" ד"שמן משחת קודש". "וקויתי לו". "ממועצותייהם" בהושע וראש פסוקו "וחלה חרב". "והאשתאולי" דדברי-הימ'. ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם. ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה. לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא. וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת. כגון "ואת הארץ" וכמהו. ==2.13== שער על הגעיא. הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה. וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות. וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי'ב טעמ' ולא עם המשרת' ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף. והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון "כי לא ישנו" שהוא מן שינה ותנומה. ואילו נחטפה היוד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון "אחרי דברי לא ישנו". וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.14== שער על חניית המשרת'. שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמ'. לזרקא וזקף ואתנח'. וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים. פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר. הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל והתלישא זולתו. והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמ'. והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד. הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא. כגון "ויבא לו יין" וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמ'. טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידועים. מספר חלקי הדרגא בשני טעמ'. רביע ותביר במקום ידוע. ==2.15== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק. יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו כגון "הלא ביום ההוא". והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח'. והוא "אם ארץ מאפליה". ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק. כגון "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". ומן זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד. והוא "כה אמר ייי למשיחו לכורש אשר חחזקתי בימינו". ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמ'. והם תביר שאחריו טפחה וטפחה לאתנחתה וסילוק וזרקא לסגולה. ==2.16== שער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה. הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון "זרע וקציר". והיתיב כגון "ותשובנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל" וכגון "ועתה אל ישם אדוני המלך בלבו". והזרקא כגון "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה". ויתכן אחריו התביר. כגון "והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה". ויתכן אחריו טרס. כגון "ויהי מאז הפקיד אותו בביתו". ויתכן אחריו לגרמיה. כגון "שלח למכנש לאחשדרפניא". "וישוע ובני ושרביה ימין". אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם. כגון "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס. כגון "וכנניהו ושמעיהו ונתנאל". "כי בליל שודד". ויתכן אחריה הזרקא. כגון "והביאו את אחיכם הקטן אלי". ויתכן אחריה היתיב. כמו "כי יען בטחך במעשיך". "פלא יועץ אל גיבור". ויתכן אחריה תביר. כגון "ושמע ויזדי ויעבץ". ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר הטרס כגון להיות אחריו רביע. כגון "והיו בתי ירושלם". ותלישא. כגון "ביום ההוא תתעלפנה". וזרקא. כגון "ויכס את עין + הארץ". ולגרמיה. כגון "כי אביאנו אל האדמה". ויתיב. כגון "ועשה למבצרי מעוזים". ותביר "דמות כמראה אדם". הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע. כגון "ואיבה אשית". "זה יתנו". "ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו". ופזר "למכנש לאחשדרפניא". "ושרביה ימין". וטרס לא יהיה אלא אזל-ואתי בי'א מקומות במקרא. והם "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". "מעי מעי אוחילה". "ויקח עבד מלך את האנשים". "הן ישא איש בשר קודש". "ויעש בירושלם חשבונות". "איכבוד בן פנחס בן עלי". "ויען יונדב בן שמעה אחי דוד". "במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה". "את תרתן ואת רבשקה מלכיש". "באים מדרך שער העליון". "וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום". ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות. והם "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה". "ושם שני בניו מחלון וכליון". "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו". ויתכן אחריו תביר במקום אחד. "וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלם". ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא. כגון "ויהי בשלח פרעה". והיתיב. כגון "ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא". והתביר. כגון "וילך בכל דרך". ותלישא. כגון "ויאמר קראתי מצרה לי". וטרס. כגון "אנא חטא". ויתכן אחריו פזר. כגון "ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והסיקו". והטפחא במקום אחד. "אני ייי נעניתי לו בה". ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף. כגון "ויקרא אלהים לאור יום". הרביע. כגון "המים האלה יוצאים אל הגלילה". אלא יש לו זה התנאי. כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר. כגון "המשלחים עליך לדרש המופת" דדברי-הימ'. "והמן נופל על המטה". בר מן ב'. "ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת". "אבי דבר גדול הנביא". ותלישא. כגון "כי פשה הנגע בבגד". ולגרמיה "ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות". וזרקא "הילדים אשר גדלו אתו". "ולקחת מדמו ונתת". ותביר "על העיר אשר היא עושה עמך מלחמה". "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות". וטרס "חי אני אם יפול". ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה. כגון "ויצא ייי ונלחם". והתביר. כגון "ויאמר ייי כאשר הלך עבדי ישעיהו". ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא. "חי אדני המלך כי במקום". והיתיב "ממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נויהו". אלא שיש לו זה התנאי. כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף. כגון "כי אמר איוב אולי חטאו בני". "ואני זאת בריתי אותם אמר ייי רוחי אשר עליך". "ומשפחות אבי קרית-יערים היתרי והפותי". והרביע מבלעדי הקמת היתיב. "ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז". "אוי לי אמי כי ילידתיני". "לא שלחך ייי ואתה". והטרס. כגון "מזריע זרע עץ פרי". ולגרמיה "אל העגלה ואת כלי הזהב". "ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא". ואתנחתא במקום אחד "לייי בשבועותיכם". והסילוק במקום אחד "הצרעתי והאשתאולי". האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. סופ' פסוק ימנעו אחריו כל הטעמ'. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף. כגון "רק אתכם ידעתי". ויתיב כמוהו. כגון "או בנבלת". וטרס. כגון " אפס כי לא תהיה תפארתך". ==2.17== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמ'. שמשי הפזר הקטן שופר מונח. שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא שופר מונח. שמשי הטרס ג'. שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב'. שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב'. שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה'. שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב'. שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב'. דרגא ומרכא. שמשי האתנחת' ב'. שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב'. מרכא ומאיילא. ==2.18== פרק על סדר הטעמ' האחד אחר אחד. אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה. הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק. ואם יבוא אחריו טרס לא יהא אזל-ואתי והם י'א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנח' וסילוק. וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנח' וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא וסילוק. ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד "והאשתאולי". במקום אחד "בשבועותיכם". האתנח' לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. הזרקא ימנעו מאחריה ג'. טפחה ואתנח' וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה. אבל במקום ימצא אחריו אתנח'. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי'א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי'ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד. והם "ויצאו יושבי ישראל" אשר יחסר ממנו היא אחד והיא תמצא בפסוק האחר והוא "ויאמרו אליו איש עלה לקראתינו ויאמר אליו לכו שובו". ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. וגם אמרו בעלי הדקדוק. ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא. ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא. ותהיה הראשנה סופה יוד או ויו. כגון "ופניתי אני". "ואם העלם יעלימו עם הארץ". "ויהי כי הקיפו ימי המשתה". כל "רמה" דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל. והם "ידינו רמה". "רמה קרני בייי". "ייי רמה ידך". כל "פלא" דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול. "הלמתים תעשה פלא". "כי עשית פלא". "בהן" ג' בסגול וסימ' "ויבאו פלשתים וישבו בהן" דשמואל. "ולכל בהן חיי רוחי" דישעיה. "ישרתו בהן" דמשכנא דיחזקאל. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר. כגון צפית "הכית" "צוית" צפיתי "הכיתי" "ציויתי". ואם נוספה ויו בראש התיבה. כגון "וצפית" "והכיתי" "וצויתי" וציפיתי "וציוית" וטעמ' מלרע ולהבא. אבל "והכית" מתחלף מהם. יש "והכית" מלעיל. "והכית" מלרע. אם הוא סמוך לטעמ' מלרע. ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל. והסמוכה לאלף הן ה' במסורת בתיו. ושאינן סמוכין לאלף כגון "והכית בצור". ועוד "שמת" "שמתי" "קמתי" "שבתי" "דברתי" "נתתי" מלעיל. מפני שהן לשעבר. ואם נוספה ויו בראשון חזר ולהבא. ומלרע כגון "ושמתי" "וקמתי" "ושבת" "ושבתי" "ונתת" "ונתתי". אבל "ודברתי" יש בו כמעט חילוק. אם אות א'ח-ה'ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל. כגון "ודברתי על הנביאים". וכן "והוספתי על כל תהלתך". "הגדלתי והוספתי חכמה". ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמ' תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים. כגון "מאה ארך". "מאה איש". וכמוהו הרבה. בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל. וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה. כמו "עד בעלת באר". עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא. וכמהו "ויטב לך ותחי נפשך". "שמש ירח עמד זבולה". "ובישועתך מה יגל מאד". ודע כי כל הא הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה. אותה הא באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל. כגון "שאלי נס ונמלטה". "השפלה הגבה". "כמו תנור בוערה מאופה". שעיקרו ונמלט. השפל. בער. כי הם לשון זכר והם לווי. וכמו כן דרך כל השמות הנוסף הא בסופן. כמו שם "שמה". ים "ימה". נחל "נחלה". מצרים "מצרימה". העיר "העירה". ירושלם "ירושלימה". נב "ויבא דוד נבה". דדן "ודדנה". הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא הא. ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו. כמו "תשמעון" "תאבדון". ואם אין שם נון יהיה הטעם בעין או בדלת. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם הם אתנח' או סוף פסוק' הטע' או בב' או במם. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת. כללו שלדבר. פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם. וכן "הביאותיהו" "עשיתיהו" כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] favvrdzoa4g1fypf3xkore4cy5h6cej 3079477 3079476 2026-08-28T06:38:03Z בריח 46338 /* 2.3 */ 3079477 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, בכדי כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם, לפיכך לא נמנה עם הטעמים ולא עם המשרתים, מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד והוא הקל שבהם, והיַתר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים: האחד יהיה לו משרת אחד והוא הסילוק כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. והב' יהיה לו ב' משרתים והם ד' טעמים: לגרמיה כגון {{צ|כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט ׀}} {{ק|([[שמואל א כז א]])}}. ואתנח כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}. וזקף כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}. וטפחה {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. והחלק הג' יהיו לו ג' משרתים והוא הרביע כגון "גם בן ואח אין לו". והד' יהיו לו ד' משרתים והם זרקא ותביר. הזרקא כגון "הנני עומד לפניך שם על הצור". התביר "כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשה-אל". וה' יהיו לו ה' משרתים והם תלשא וטרס. כגון "ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל". הטרס כגון "יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים". והויו יהיו לו ו' משרתים והוא פזר והיתיב. הפזר כגון "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר". והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ז' משרתים והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֩ ׀ לָכִ֨ישָׁה ׀ לֵאמֹ֤ר ׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{הערה|סימון הטעמים כאן הוא כפי שהוא לפנינו בששה משרתים, מסתבר שהנוסח שלפניו כלל 'מונח' נוסף במקום מקף. ויקיעורך.}} {{ק|([[מלכים ב יח יד]])}}. ודע שאלה הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. ודע שאילו י'ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק לבד הסילוק בכ"א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק לפי ששם ישרתהו יותר משמש אחד. ובכ"א ספרי' לא ישרתהו כי אם שמש אחד. ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים. בעבור כן יתכן להיות סילוק בג' ספרים בראש הפסוק. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד לימינו על אופן מכל פנים כי אם ג'. והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון" ודומ' מן המונח. ומן העילוי כגון "כי מה ראית". ומרכא כגון "אשר בית ישראל". ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר , וליתיב אשר יש לו ה' משרתים. והמיוחד במקר' שיש לו ו' ז'? משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא כגון "גם בן ואח אין לו". ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך כגון "וקראתי עליו לכל הרי". ויהיה שכן מאיילא כגון "ומזון לכלא ביה". ויהיה שכן לה מרכא כגון "וישלח האלהים מלאך לירושלם". ויהיה שכן לה דרגא כגון "ויקרא ייי למשה". ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים. ביתיב כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו". ובטרס כגון "בהעביר בניכם באש". ובזרקא כגון "ואשר יבוא את רעהו ביער". ובתביר כגון "נחלת עבדי ייי וצדקתם". מרכא יהיה לה שכן כמוה כגון "אשר בית ישראל עושים". ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד "אם ארץ מאפליה". ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח כגון "לא בסתר דברתי". ותהיה שכינה למרכא מוכפלת "ויבא לו יין וישת". ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה לו שכן שופר עילוי "אשר כופר בהם". שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו "כה אמר". שופר עילוי יהיה לג' טעמ' שכן. אתנח' וזקף וזרקא. וסימ' אז'ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחת' וסוף פסוק כגון "קפדה בא" וכגון "להחלו". הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד כגון "ויהושע בן נון". ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם ולא יועדו בפסוק אחד. לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת כגון "והכהן המקריב". אבל היא סימן לביטול הגעיא לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד. והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק אזלא שיהיה שכינה לטרס ולשארי הטעמים לא תתחבר. והתלישא הקטנה היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מרכבה אם היה תחת המם ג' נקודות יהיה לשון יחיד כגון "מעל מרכבתו". "מרכבה וסוסים". ואם יהיה תחת המם פתח גדול תהיה המלה לשון רבים כגון "מרכבות פרעה". "פעמי מרכבותיו". ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה והיא "במרכבת המשנה" נקודה אחת תחת המם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן כגון "ברכו". ואשר יהיה על הכ' יהיה שבא מניע כגון "בעבור תברכני נפשך". חוץ ממקומות "ולעילאה ברכת". "ומברכתך יבורך בית עבדך". "ברכות אביך". ==2.6== פרק לדבר על י'ב טעמ' הפזר בכ"א ספרים משני פנים. האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל. והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות. והם "את פאת קדמה אלפים באמה". "ויקבץ את הכהנים הלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה" דדברי-הימים. "גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים" דעזרא. "ויעשו לו לשכה גדולה ושם היו לפנים" בסוף עזרא. וישרת' ג' משרת' בה' מקומות. "ובאו אליך ואמרו אליך". "וירם יאשיהו לבני העם צאן". "והיה כמלאת שבעים שנה" דירמיה. "ומביאים ערימות ועומסים על החמורים". "גם הנה העץ אשר עשה המן". ויש לו ד' משרתים בג' מקומות "ושני אנשים היו גדודים היו בן שאול". "ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבא לך שבע שנים רעב בארצך". "ואמרת להם כה אמר ייי הנני ממלא את כל יושבי הארץ הזאת" דירמיה. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון". "ויקהל דוד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך". ויש לו ו' משרתים בב' מקומות. "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחוזת העיר". "ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלוון לאלה שמיא". ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. התלשא משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת. אבל ההפרש שיש ביניהם. התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה. ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה. וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. הטרס פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח. כגון "תחת הנחשת". "הן הנה" ודומ'. ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא. כגון "ויקח קרח" והדומ' לו. ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא. כגון "והרסתי" "וסלחתי" "והסירותי" "ואנכי השמדתי". ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר. כגון "ויהי ברכת ייי". "ויאמרו איש אל אחיו". ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון "ויעש" "ויאמר" והדומה להם. לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס אם ישרתוהו ב' משרת'. הראשון לעולם תלישא והב' אזלא. "ויאמר ייי לו עוד". "ויעש לו אהוד חרב". ואם היו לו יותר מב' משרת' יהיו כולם שופרות מונחים. כגון "יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים" והדומ' לו. היתיב יש לו ב' דמיונות. האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה. וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון "ככה". וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון "מפני תנופת". ואשר הביא שינוי הדמיון הזה. אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון. "ככה" "הוי המרבה". ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו "העבד ישראל". והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף. אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה. והם "או בנבלת". "את סיחן". "כי מאסו את תורת" דישעיה. "איש יושב". "כל מעבר מטה". "איש הולך אחרי שרירות". "שקר הנביאים". "די כל מלך רב ושליט". "די מלכות". "כל חרד" דעזרא. "די בעבר נהרא" דעזרא. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת. אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון "שבע שנים הנה". "אך את זה לא תאכלו". ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי'א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת הרי לך ראיה משני פנים. אופן אחד. אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת. ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא. ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל. אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה. והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו. כגון "בן אדם ארץ כי תחטא לי" ודומ'. וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד. והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים י'א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה. ומי שקרא "שתים" ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה. לפי שהנחת הדיבור "שתים" נהיה עם האות הגימל. ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה "שתים" ולכך אתה רואה בספרים הטובים "שתים". ואל תתמה על דיבור "שתים" שעיקרו אשתים כי הוא כמו "אשה אל אחותה". ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר "שתים" הוא אשתים. הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא. התנאי על זה הוא שאם אין בו מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון "והכן לי בזה". "היתה תהו ובהו" ודומ'. ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון "וחגותם אתו". "וידבר משה" ודומ'. זה הכלל. לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא. ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו. כגון "יוצר אור". "מה מצאו אבותיכם בי". "האלהים אני". ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך. ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק. הלא תראה שהתיו של "תוהו" הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרת' הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח. והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח. כגון "ליל שימורים הוא לייי". "כי ארץ פסילים היא" ודומ'. ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא. כגון "וכי מי אנכי". "אשר אמרו לרואים". ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא. כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו" והדומ' לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח. כגון "וישלח חזקיהו מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי". המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ==2.7== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן. והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרת'. שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל. כמו "מי גוי גדול". "רגע אדבר". "לא דוכאו" ודומ'. ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי. כגון "ולא פחדו". "ורגע אדבר" ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרת' יהיה הראשון מכרבל. או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר והמשרת השני עילוי. כגון "אשר כופר בהם". "אשר יצא ממעיך" ודומ'. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער: הגעיא מן האות אשר היא עליו. כגון "והכהן" והדומ' לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה. כגון "ויעמוד בין המתים ובין החיים". "ויבא עד לפני שער המלך" ודומ'. שתי אתנח' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק. ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי'א מקומות שתשרתה המאיילא. והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד בר מן חד "וישבו בה ויבנו בה" דדברי-הימ'. ואלה הם. "ויצא נח". "בשבועותיכם" ד"וביום הביכורים". "קפדה בא". "מאפילייה". "לאופנים". "ובאו שמה והסירו" דיחזקאל. "ותאמרנה לה". "ומזון לכולא ביה" וחב' דדניאל. "ובאת שמה" דמלכים. "וישבו בה" דדברי-הימ'. ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון "כי מה ראית". "כי לא תחפירי" ודומ'. ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו "ובהר" במדבר". "ויאמר אל נא אחי". וזה הטעם יקרא מונח. לפי שאתה מניחו בלי מתינה והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם. אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג. כגון "ואת הארץ". "כנמא". "והמלך". או בלעדי אלה. ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי. כגון "ויהי אור". "היש לכם אב או אח" "ישראל לא ידע". ==2.8== שער הזרקא. אם היה בלא משרת אין עליה דיבור. ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי. כגון "ויאמר ייי אל ישעיהו". "כה אמר ייי למשיחו". והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא. והם "כי תשא את ראש בני ישראל". "לכן אמר לבני ישראל". "בכל אשר התהלכתי". "ויעלו בבעל-פרצים". "נספה מפני צריך" דדברי-הימ'. "ויזבח שור ומריא וצאן לרוב". "בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה". "קנה נגד היושבים". "בכל אשר התהלכתי" דדברי-הימ'. ואם היה לזרקא ב' משרת' יהיה הראשון אזלא. כגון "ויאמר משה לפרעה". "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת-פענח" ודומ'. חוץ מב' שהן למטה. והן "ויהי הוא מספר למלך" דמלכים. "אשר לא מעמך ישראל". וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה. שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה. כגון "רוח אלהין קדישין". "הן קרבו ימיך". ==2.9== שער לגרמיה. הלגרמיה ישרתוהו ב' משרת' והם ב' מרכות. כגון "אשר בית ישראל". "כי המלט אמלט". והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה. והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק. והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ==2.10== שער הרביע. הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון "ולא יכלו לשתות". "או אז יכנע" ודומ'. ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות. והם "ועתה אל תעצבו". "אנא חטא". "ואסערם". "ואילו האחד". "בלטשצר". ואם שרתוהו ב' משרת' יהיה הראשון דרגא. כגון "כי על אפי ועל חמתי" והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרת' יהיה הראשון שופר מונח כגון "לא מבני ישראל המה". "גם בן ואח אין לו". ==2.11== שער התביר. התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו ב' תנאים. האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אה או אי. כגון "יצאו" "ישתרגו" "התבוננו" בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה. והוא "בבירתא במדי מדינתא" דעזרא. ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף-פתח בין המרכא והתביר. והם "וידרש חזקיהו על הכהנים". "אל תלחמו". "ותעלו על שפת לשון". ואין זולתם. ואילו לא אחזו אלו הג' או "ורחצו" יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא. כגון "ויכם דוד". "כי כה אמר" ודומ'. שאין ביניהן אלא מלך אחד. "כי לא שונא הוא לו". "ויקרא שם אברם בשם ייי" ודומ'. שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא. ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא. כגון "ויקם יהושע". "וילונו העם". "וישב על ברכיה" ודומ'. ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון "אשר לקחו" ישרתהו מרכא. ואם היה מלך ושבא מניע כגון "ואשר תאמרו אלי אתן" ישרתהו דרגא. וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט'ו מקומות היוצאים מתנאי זה. שאע'פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא. והם "ואברהם היו יהיה". "וכי יגף שור איש". "לא תהיה משכלה". "וכל אשר אין לו" דמשנה-תורה. "ובני אשר ימנה וישוה". "וישלחם יהושע". "וישבו בין ביתאל". "וישם אותם אורב בין ביתאל". "כי אם ארבע מאות איש נער". "אשר ברכו ייי צבאות". "כשד שלמן בית-ארבאל". "הפוך ידך" דדברי-הימ'. "כי לא יכלו לעשותו". "כל אשר תמצא ידך". "כי אין לעמוד". "ועד הם עומדים" דעזרא. ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא. או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך. כגון "המול ימול". "וישם המלך אחשורוש מס". ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח. כגון "עיר שופכת דם". ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא. כגון "ואיש ראש בית אבותיו" והדומ' לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא. כגון "כי אעלה ארוכה לך". "נחלת עבדי ייי וצדקתם". ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה. וזהו משפט התלשא. לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח. כגון "כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשה-אל" והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב"אם תעירו ואם תעוררו" וחבריו. הטפחה לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי'ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד. והם "ויבא לו יין וישת". "למה תעשה כה". "אשר לא צוה". "הלא טוב לנו". "ויקרא לה נבח". "אני ייי נעניתי לו בה ברוב גילוליו" דיחזקאל. "ויחנו אלה נכח אלה". "אשר לא הגיד לה" דמלכים וחברו דדברי-הימ'. "ויהי ריב ומדון" דחבקוק. "ויחי לב לעם" דעזרא. ולא יהיו לו יותר מב' משרת' על זה האופן. ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות. והם "בכל מושבותיכם". "את כל ההרותיה בקע". "מבליגיתי". "ומכל גילוליכם" דיחזקאל. "מכל תועבותיכם" דיחזקאל. "כי למבראשונה". "ונבזביתך" דדניאל. "שהם הרהיבוני". וסימ' מה'ם גתלו'ש. מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה. והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח'. ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא. כגון "את השמים" והדומ' לו. אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא. וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג. כגון "ונתתם לי אות אמת". ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים. אחד בתיבת המרכא כגון "כי לא מלו אותם" והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא. כגון "יעשה לו" והדומ' לו. מושלת בהם מרכא בלי מתיגה. ואם נתרחקה המרכא הרבה מן הטפחא והיה ביניהם תיבה במקף. מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה. כגון "סורה שבה פה". "הוא יבנה בית" ודומ'. ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתג. כגון "כי עשיתי עמכם חסד". "ואלכה אליה ואדרשה בה" ודומ'. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה "כי" והשניה "לא" והשלישית תהיה טפחה. הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה. אם עומדת האות הראשונה במלך. שים "כי" במרכא ולא במקף. כגון "כי לא נסב". "כי לא כלו רחמיו". "כי לא האמין". ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה. שים "כי" במקף ולא במרכא. כגון "כי לא דרשנוהו". "כי לא ביד יקחו". "כי לא בכח". חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון "כי" במקף ולא במרכא. והוא "כי לא תעבור את הירדן". וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.12== שער הסילוק. הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא. "להחלו". "לדורותיכם" ד"שמן משחת קודש". "וקויתי לו". "ממועצותייהם" בהושע וראש פסוקו "וחלה חרב". "והאשתאולי" דדברי-הימ'. ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם. ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה. לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא. וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת. כגון "ואת הארץ" וכמהו. ==2.13== שער על הגעיא. הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה. וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות. וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי'ב טעמ' ולא עם המשרת' ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף. והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון "כי לא ישנו" שהוא מן שינה ותנומה. ואילו נחטפה היוד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון "אחרי דברי לא ישנו". וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.14== שער על חניית המשרת'. שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמ'. לזרקא וזקף ואתנח'. וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים. פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר. הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל והתלישא זולתו. והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמ'. והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד. הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא. כגון "ויבא לו יין" וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמ'. טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידועים. מספר חלקי הדרגא בשני טעמ'. רביע ותביר במקום ידוע. ==2.15== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק. יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו כגון "הלא ביום ההוא". והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח'. והוא "אם ארץ מאפליה". ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק. כגון "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". ומן זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד. והוא "כה אמר ייי למשיחו לכורש אשר חחזקתי בימינו". ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמ'. והם תביר שאחריו טפחה וטפחה לאתנחתה וסילוק וזרקא לסגולה. ==2.16== שער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה. הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון "זרע וקציר". והיתיב כגון "ותשובנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל" וכגון "ועתה אל ישם אדוני המלך בלבו". והזרקא כגון "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה". ויתכן אחריו התביר. כגון "והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה". ויתכן אחריו טרס. כגון "ויהי מאז הפקיד אותו בביתו". ויתכן אחריו לגרמיה. כגון "שלח למכנש לאחשדרפניא". "וישוע ובני ושרביה ימין". אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם. כגון "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס. כגון "וכנניהו ושמעיהו ונתנאל". "כי בליל שודד". ויתכן אחריה הזרקא. כגון "והביאו את אחיכם הקטן אלי". ויתכן אחריה היתיב. כמו "כי יען בטחך במעשיך". "פלא יועץ אל גיבור". ויתכן אחריה תביר. כגון "ושמע ויזדי ויעבץ". ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר הטרס כגון להיות אחריו רביע. כגון "והיו בתי ירושלם". ותלישא. כגון "ביום ההוא תתעלפנה". וזרקא. כגון "ויכס את עין + הארץ". ולגרמיה. כגון "כי אביאנו אל האדמה". ויתיב. כגון "ועשה למבצרי מעוזים". ותביר "דמות כמראה אדם". הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע. כגון "ואיבה אשית". "זה יתנו". "ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו". ופזר "למכנש לאחשדרפניא". "ושרביה ימין". וטרס לא יהיה אלא אזל-ואתי בי'א מקומות במקרא. והם "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". "מעי מעי אוחילה". "ויקח עבד מלך את האנשים". "הן ישא איש בשר קודש". "ויעש בירושלם חשבונות". "איכבוד בן פנחס בן עלי". "ויען יונדב בן שמעה אחי דוד". "במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה". "את תרתן ואת רבשקה מלכיש". "באים מדרך שער העליון". "וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום". ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות. והם "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה". "ושם שני בניו מחלון וכליון". "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו". ויתכן אחריו תביר במקום אחד. "וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלם". ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא. כגון "ויהי בשלח פרעה". והיתיב. כגון "ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא". והתביר. כגון "וילך בכל דרך". ותלישא. כגון "ויאמר קראתי מצרה לי". וטרס. כגון "אנא חטא". ויתכן אחריו פזר. כגון "ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והסיקו". והטפחא במקום אחד. "אני ייי נעניתי לו בה". ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף. כגון "ויקרא אלהים לאור יום". הרביע. כגון "המים האלה יוצאים אל הגלילה". אלא יש לו זה התנאי. כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר. כגון "המשלחים עליך לדרש המופת" דדברי-הימ'. "והמן נופל על המטה". בר מן ב'. "ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת". "אבי דבר גדול הנביא". ותלישא. כגון "כי פשה הנגע בבגד". ולגרמיה "ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות". וזרקא "הילדים אשר גדלו אתו". "ולקחת מדמו ונתת". ותביר "על העיר אשר היא עושה עמך מלחמה". "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות". וטרס "חי אני אם יפול". ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה. כגון "ויצא ייי ונלחם". והתביר. כגון "ויאמר ייי כאשר הלך עבדי ישעיהו". ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא. "חי אדני המלך כי במקום". והיתיב "ממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נויהו". אלא שיש לו זה התנאי. כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף. כגון "כי אמר איוב אולי חטאו בני". "ואני זאת בריתי אותם אמר ייי רוחי אשר עליך". "ומשפחות אבי קרית-יערים היתרי והפותי". והרביע מבלעדי הקמת היתיב. "ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז". "אוי לי אמי כי ילידתיני". "לא שלחך ייי ואתה". והטרס. כגון "מזריע זרע עץ פרי". ולגרמיה "אל העגלה ואת כלי הזהב". "ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא". ואתנחתא במקום אחד "לייי בשבועותיכם". והסילוק במקום אחד "הצרעתי והאשתאולי". האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. סופ' פסוק ימנעו אחריו כל הטעמ'. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף. כגון "רק אתכם ידעתי". ויתיב כמוהו. כגון "או בנבלת". וטרס. כגון " אפס כי לא תהיה תפארתך". ==2.17== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמ'. שמשי הפזר הקטן שופר מונח. שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא שופר מונח. שמשי הטרס ג'. שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב'. שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב'. שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה'. שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב'. שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב'. דרגא ומרכא. שמשי האתנחת' ב'. שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב'. מרכא ומאיילא. ==2.18== פרק על סדר הטעמ' האחד אחר אחד. אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה. הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק. ואם יבוא אחריו טרס לא יהא אזל-ואתי והם י'א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנח' וסילוק. וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנח' וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא וסילוק. ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד "והאשתאולי". במקום אחד "בשבועותיכם". האתנח' לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. הזרקא ימנעו מאחריה ג'. טפחה ואתנח' וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה. אבל במקום ימצא אחריו אתנח'. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי'א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי'ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד. והם "ויצאו יושבי ישראל" אשר יחסר ממנו היא אחד והיא תמצא בפסוק האחר והוא "ויאמרו אליו איש עלה לקראתינו ויאמר אליו לכו שובו". ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. וגם אמרו בעלי הדקדוק. ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא. ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא. ותהיה הראשנה סופה יוד או ויו. כגון "ופניתי אני". "ואם העלם יעלימו עם הארץ". "ויהי כי הקיפו ימי המשתה". כל "רמה" דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל. והם "ידינו רמה". "רמה קרני בייי". "ייי רמה ידך". כל "פלא" דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול. "הלמתים תעשה פלא". "כי עשית פלא". "בהן" ג' בסגול וסימ' "ויבאו פלשתים וישבו בהן" דשמואל. "ולכל בהן חיי רוחי" דישעיה. "ישרתו בהן" דמשכנא דיחזקאל. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר. כגון צפית "הכית" "צוית" צפיתי "הכיתי" "ציויתי". ואם נוספה ויו בראש התיבה. כגון "וצפית" "והכיתי" "וצויתי" וציפיתי "וציוית" וטעמ' מלרע ולהבא. אבל "והכית" מתחלף מהם. יש "והכית" מלעיל. "והכית" מלרע. אם הוא סמוך לטעמ' מלרע. ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל. והסמוכה לאלף הן ה' במסורת בתיו. ושאינן סמוכין לאלף כגון "והכית בצור". ועוד "שמת" "שמתי" "קמתי" "שבתי" "דברתי" "נתתי" מלעיל. מפני שהן לשעבר. ואם נוספה ויו בראשון חזר ולהבא. ומלרע כגון "ושמתי" "וקמתי" "ושבת" "ושבתי" "ונתת" "ונתתי". אבל "ודברתי" יש בו כמעט חילוק. אם אות א'ח-ה'ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל. כגון "ודברתי על הנביאים". וכן "והוספתי על כל תהלתך". "הגדלתי והוספתי חכמה". ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמ' תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים. כגון "מאה ארך". "מאה איש". וכמוהו הרבה. בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל. וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה. כמו "עד בעלת באר". עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא. וכמהו "ויטב לך ותחי נפשך". "שמש ירח עמד זבולה". "ובישועתך מה יגל מאד". ודע כי כל הא הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה. אותה הא באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל. כגון "שאלי נס ונמלטה". "השפלה הגבה". "כמו תנור בוערה מאופה". שעיקרו ונמלט. השפל. בער. כי הם לשון זכר והם לווי. וכמו כן דרך כל השמות הנוסף הא בסופן. כמו שם "שמה". ים "ימה". נחל "נחלה". מצרים "מצרימה". העיר "העירה". ירושלם "ירושלימה". נב "ויבא דוד נבה". דדן "ודדנה". הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא הא. ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו. כמו "תשמעון" "תאבדון". ואם אין שם נון יהיה הטעם בעין או בדלת. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם הם אתנח' או סוף פסוק' הטע' או בב' או במם. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת. כללו שלדבר. פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם. וכן "הביאותיהו" "עשיתיהו" כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] 75kstdsdylbx4eqdp8is7gqfv7w8r45 3079478 3079477 2026-08-28T06:39:27Z בריח 46338 /* 2.3 */ 3079478 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, בכדי כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם, לפיכך לא נמנה עם הטעמים ולא עם המשרתים, מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד והוא הקל שבהם, והיַתר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים: האחד יהיה לו משרת אחד והוא הסילוק כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. והב' יהיה לו ב' משרתים והם ד' טעמים: לגרמיה כגון {{צ|כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט ׀}} {{ק|([[שמואל א כז א]])}}. ואתנח כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}. וזקף כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}. וטפחה {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. והחלק הג' יהיו לו ג' משרתים והוא הרביע כגון "גם בן ואח אין לו". והד' יהיו לו ד' משרתים והם זרקא ותביר. הזרקא כגון "הנני עומד לפניך שם על הצור". התביר "כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשה-אל". וה' יהיו לו ה' משרתים והם תלשא וטרס. כגון "ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל". הטרס כגון "יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים". והויו יהיו לו ו' משרתים והוא פזר והיתיב. הפזר כגון "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר". והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ז' משרתים והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֩ ׀ לָכִ֨ישָׁה ׀ לֵאמֹ֤ר ׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{הערה|סימון הטעמים כאן הוא כפי שהוא לפנינו בששה משרתים, מסתבר שהנוסח שהיה לפני המחבר כלל 'מונח' נוסף במקום מקף. ויקיעורך.}} {{ק|([[מלכים ב יח יד]])}}. ודע שאלה הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. ודע שאילו י'ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק לבד הסילוק בכ"א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק לפי ששם ישרתהו יותר משמש אחד. ובכ"א ספרי' לא ישרתהו כי אם שמש אחד. ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים. בעבור כן יתכן להיות סילוק בג' ספרים בראש הפסוק. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד לימינו על אופן מכל פנים כי אם ג'. והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון" ודומ' מן המונח. ומן העילוי כגון "כי מה ראית". ומרכא כגון "אשר בית ישראל". ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר , וליתיב אשר יש לו ה' משרתים. והמיוחד במקר' שיש לו ו' ז'? משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא כגון "גם בן ואח אין לו". ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך כגון "וקראתי עליו לכל הרי". ויהיה שכן מאיילא כגון "ומזון לכלא ביה". ויהיה שכן לה מרכא כגון "וישלח האלהים מלאך לירושלם". ויהיה שכן לה דרגא כגון "ויקרא ייי למשה". ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים. ביתיב כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו". ובטרס כגון "בהעביר בניכם באש". ובזרקא כגון "ואשר יבוא את רעהו ביער". ובתביר כגון "נחלת עבדי ייי וצדקתם". מרכא יהיה לה שכן כמוה כגון "אשר בית ישראל עושים". ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד "אם ארץ מאפליה". ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח כגון "לא בסתר דברתי". ותהיה שכינה למרכא מוכפלת "ויבא לו יין וישת". ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה לו שכן שופר עילוי "אשר כופר בהם". שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו "כה אמר". שופר עילוי יהיה לג' טעמ' שכן. אתנח' וזקף וזרקא. וסימ' אז'ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחת' וסוף פסוק כגון "קפדה בא" וכגון "להחלו". הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד כגון "ויהושע בן נון". ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם ולא יועדו בפסוק אחד. לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת כגון "והכהן המקריב". אבל היא סימן לביטול הגעיא לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד. והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק אזלא שיהיה שכינה לטרס ולשארי הטעמים לא תתחבר. והתלישא הקטנה היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מרכבה אם היה תחת המם ג' נקודות יהיה לשון יחיד כגון "מעל מרכבתו". "מרכבה וסוסים". ואם יהיה תחת המם פתח גדול תהיה המלה לשון רבים כגון "מרכבות פרעה". "פעמי מרכבותיו". ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה והיא "במרכבת המשנה" נקודה אחת תחת המם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן כגון "ברכו". ואשר יהיה על הכ' יהיה שבא מניע כגון "בעבור תברכני נפשך". חוץ ממקומות "ולעילאה ברכת". "ומברכתך יבורך בית עבדך". "ברכות אביך". ==2.6== פרק לדבר על י'ב טעמ' הפזר בכ"א ספרים משני פנים. האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל. והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות. והם "את פאת קדמה אלפים באמה". "ויקבץ את הכהנים הלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה" דדברי-הימים. "גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים" דעזרא. "ויעשו לו לשכה גדולה ושם היו לפנים" בסוף עזרא. וישרת' ג' משרת' בה' מקומות. "ובאו אליך ואמרו אליך". "וירם יאשיהו לבני העם צאן". "והיה כמלאת שבעים שנה" דירמיה. "ומביאים ערימות ועומסים על החמורים". "גם הנה העץ אשר עשה המן". ויש לו ד' משרתים בג' מקומות "ושני אנשים היו גדודים היו בן שאול". "ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבא לך שבע שנים רעב בארצך". "ואמרת להם כה אמר ייי הנני ממלא את כל יושבי הארץ הזאת" דירמיה. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון". "ויקהל דוד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך". ויש לו ו' משרתים בב' מקומות. "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחוזת העיר". "ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלוון לאלה שמיא". ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. התלשא משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת. אבל ההפרש שיש ביניהם. התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה. ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה. וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. הטרס פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח. כגון "תחת הנחשת". "הן הנה" ודומ'. ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא. כגון "ויקח קרח" והדומ' לו. ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא. כגון "והרסתי" "וסלחתי" "והסירותי" "ואנכי השמדתי". ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר. כגון "ויהי ברכת ייי". "ויאמרו איש אל אחיו". ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון "ויעש" "ויאמר" והדומה להם. לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס אם ישרתוהו ב' משרת'. הראשון לעולם תלישא והב' אזלא. "ויאמר ייי לו עוד". "ויעש לו אהוד חרב". ואם היו לו יותר מב' משרת' יהיו כולם שופרות מונחים. כגון "יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים" והדומ' לו. היתיב יש לו ב' דמיונות. האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה. וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון "ככה". וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון "מפני תנופת". ואשר הביא שינוי הדמיון הזה. אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון. "ככה" "הוי המרבה". ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו "העבד ישראל". והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף. אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה. והם "או בנבלת". "את סיחן". "כי מאסו את תורת" דישעיה. "איש יושב". "כל מעבר מטה". "איש הולך אחרי שרירות". "שקר הנביאים". "די כל מלך רב ושליט". "די מלכות". "כל חרד" דעזרא. "די בעבר נהרא" דעזרא. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת. אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון "שבע שנים הנה". "אך את זה לא תאכלו". ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי'א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת הרי לך ראיה משני פנים. אופן אחד. אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת. ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא. ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל. אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה. והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו. כגון "בן אדם ארץ כי תחטא לי" ודומ'. וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד. והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים י'א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה. ומי שקרא "שתים" ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה. לפי שהנחת הדיבור "שתים" נהיה עם האות הגימל. ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה "שתים" ולכך אתה רואה בספרים הטובים "שתים". ואל תתמה על דיבור "שתים" שעיקרו אשתים כי הוא כמו "אשה אל אחותה". ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר "שתים" הוא אשתים. הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא. התנאי על זה הוא שאם אין בו מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון "והכן לי בזה". "היתה תהו ובהו" ודומ'. ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון "וחגותם אתו". "וידבר משה" ודומ'. זה הכלל. לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא. ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו. כגון "יוצר אור". "מה מצאו אבותיכם בי". "האלהים אני". ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך. ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק. הלא תראה שהתיו של "תוהו" הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרת' הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח. והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח. כגון "ליל שימורים הוא לייי". "כי ארץ פסילים היא" ודומ'. ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא. כגון "וכי מי אנכי". "אשר אמרו לרואים". ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא. כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו" והדומ' לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח. כגון "וישלח חזקיהו מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי". המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ==2.7== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן. והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרת'. שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל. כמו "מי גוי גדול". "רגע אדבר". "לא דוכאו" ודומ'. ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי. כגון "ולא פחדו". "ורגע אדבר" ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרת' יהיה הראשון מכרבל. או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר והמשרת השני עילוי. כגון "אשר כופר בהם". "אשר יצא ממעיך" ודומ'. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער: הגעיא מן האות אשר היא עליו. כגון "והכהן" והדומ' לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה. כגון "ויעמוד בין המתים ובין החיים". "ויבא עד לפני שער המלך" ודומ'. שתי אתנח' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק. ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי'א מקומות שתשרתה המאיילא. והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד בר מן חד "וישבו בה ויבנו בה" דדברי-הימ'. ואלה הם. "ויצא נח". "בשבועותיכם" ד"וביום הביכורים". "קפדה בא". "מאפילייה". "לאופנים". "ובאו שמה והסירו" דיחזקאל. "ותאמרנה לה". "ומזון לכולא ביה" וחב' דדניאל. "ובאת שמה" דמלכים. "וישבו בה" דדברי-הימ'. ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון "כי מה ראית". "כי לא תחפירי" ודומ'. ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו "ובהר" במדבר". "ויאמר אל נא אחי". וזה הטעם יקרא מונח. לפי שאתה מניחו בלי מתינה והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם. אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג. כגון "ואת הארץ". "כנמא". "והמלך". או בלעדי אלה. ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי. כגון "ויהי אור". "היש לכם אב או אח" "ישראל לא ידע". ==2.8== שער הזרקא. אם היה בלא משרת אין עליה דיבור. ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי. כגון "ויאמר ייי אל ישעיהו". "כה אמר ייי למשיחו". והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא. והם "כי תשא את ראש בני ישראל". "לכן אמר לבני ישראל". "בכל אשר התהלכתי". "ויעלו בבעל-פרצים". "נספה מפני צריך" דדברי-הימ'. "ויזבח שור ומריא וצאן לרוב". "בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה". "קנה נגד היושבים". "בכל אשר התהלכתי" דדברי-הימ'. ואם היה לזרקא ב' משרת' יהיה הראשון אזלא. כגון "ויאמר משה לפרעה". "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת-פענח" ודומ'. חוץ מב' שהן למטה. והן "ויהי הוא מספר למלך" דמלכים. "אשר לא מעמך ישראל". וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה. שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה. כגון "רוח אלהין קדישין". "הן קרבו ימיך". ==2.9== שער לגרמיה. הלגרמיה ישרתוהו ב' משרת' והם ב' מרכות. כגון "אשר בית ישראל". "כי המלט אמלט". והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה. והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק. והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ==2.10== שער הרביע. הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון "ולא יכלו לשתות". "או אז יכנע" ודומ'. ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות. והם "ועתה אל תעצבו". "אנא חטא". "ואסערם". "ואילו האחד". "בלטשצר". ואם שרתוהו ב' משרת' יהיה הראשון דרגא. כגון "כי על אפי ועל חמתי" והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרת' יהיה הראשון שופר מונח כגון "לא מבני ישראל המה". "גם בן ואח אין לו". ==2.11== שער התביר. התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו ב' תנאים. האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אה או אי. כגון "יצאו" "ישתרגו" "התבוננו" בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה. והוא "בבירתא במדי מדינתא" דעזרא. ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף-פתח בין המרכא והתביר. והם "וידרש חזקיהו על הכהנים". "אל תלחמו". "ותעלו על שפת לשון". ואין זולתם. ואילו לא אחזו אלו הג' או "ורחצו" יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא. כגון "ויכם דוד". "כי כה אמר" ודומ'. שאין ביניהן אלא מלך אחד. "כי לא שונא הוא לו". "ויקרא שם אברם בשם ייי" ודומ'. שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא. ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא. כגון "ויקם יהושע". "וילונו העם". "וישב על ברכיה" ודומ'. ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון "אשר לקחו" ישרתהו מרכא. ואם היה מלך ושבא מניע כגון "ואשר תאמרו אלי אתן" ישרתהו דרגא. וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט'ו מקומות היוצאים מתנאי זה. שאע'פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא. והם "ואברהם היו יהיה". "וכי יגף שור איש". "לא תהיה משכלה". "וכל אשר אין לו" דמשנה-תורה. "ובני אשר ימנה וישוה". "וישלחם יהושע". "וישבו בין ביתאל". "וישם אותם אורב בין ביתאל". "כי אם ארבע מאות איש נער". "אשר ברכו ייי צבאות". "כשד שלמן בית-ארבאל". "הפוך ידך" דדברי-הימ'. "כי לא יכלו לעשותו". "כל אשר תמצא ידך". "כי אין לעמוד". "ועד הם עומדים" דעזרא. ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא. או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך. כגון "המול ימול". "וישם המלך אחשורוש מס". ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח. כגון "עיר שופכת דם". ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא. כגון "ואיש ראש בית אבותיו" והדומ' לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא. כגון "כי אעלה ארוכה לך". "נחלת עבדי ייי וצדקתם". ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה. וזהו משפט התלשא. לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח. כגון "כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשה-אל" והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב"אם תעירו ואם תעוררו" וחבריו. הטפחה לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי'ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד. והם "ויבא לו יין וישת". "למה תעשה כה". "אשר לא צוה". "הלא טוב לנו". "ויקרא לה נבח". "אני ייי נעניתי לו בה ברוב גילוליו" דיחזקאל. "ויחנו אלה נכח אלה". "אשר לא הגיד לה" דמלכים וחברו דדברי-הימ'. "ויהי ריב ומדון" דחבקוק. "ויחי לב לעם" דעזרא. ולא יהיו לו יותר מב' משרת' על זה האופן. ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות. והם "בכל מושבותיכם". "את כל ההרותיה בקע". "מבליגיתי". "ומכל גילוליכם" דיחזקאל. "מכל תועבותיכם" דיחזקאל. "כי למבראשונה". "ונבזביתך" דדניאל. "שהם הרהיבוני". וסימ' מה'ם גתלו'ש. מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה. והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח'. ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא. כגון "את השמים" והדומ' לו. אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא. וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג. כגון "ונתתם לי אות אמת". ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים. אחד בתיבת המרכא כגון "כי לא מלו אותם" והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא. כגון "יעשה לו" והדומ' לו. מושלת בהם מרכא בלי מתיגה. ואם נתרחקה המרכא הרבה מן הטפחא והיה ביניהם תיבה במקף. מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה. כגון "סורה שבה פה". "הוא יבנה בית" ודומ'. ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתג. כגון "כי עשיתי עמכם חסד". "ואלכה אליה ואדרשה בה" ודומ'. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה "כי" והשניה "לא" והשלישית תהיה טפחה. הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה. אם עומדת האות הראשונה במלך. שים "כי" במרכא ולא במקף. כגון "כי לא נסב". "כי לא כלו רחמיו". "כי לא האמין". ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה. שים "כי" במקף ולא במרכא. כגון "כי לא דרשנוהו". "כי לא ביד יקחו". "כי לא בכח". חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון "כי" במקף ולא במרכא. והוא "כי לא תעבור את הירדן". וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.12== שער הסילוק. הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא. "להחלו". "לדורותיכם" ד"שמן משחת קודש". "וקויתי לו". "ממועצותייהם" בהושע וראש פסוקו "וחלה חרב". "והאשתאולי" דדברי-הימ'. ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם. ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה. לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא. וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת. כגון "ואת הארץ" וכמהו. ==2.13== שער על הגעיא. הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה. וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות. וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי'ב טעמ' ולא עם המשרת' ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף. והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון "כי לא ישנו" שהוא מן שינה ותנומה. ואילו נחטפה היוד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון "אחרי דברי לא ישנו". וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.14== שער על חניית המשרת'. שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמ'. לזרקא וזקף ואתנח'. וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים. פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר. הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל והתלישא זולתו. והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמ'. והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד. הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא. כגון "ויבא לו יין" וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמ'. טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידועים. מספר חלקי הדרגא בשני טעמ'. רביע ותביר במקום ידוע. ==2.15== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק. יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו כגון "הלא ביום ההוא". והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח'. והוא "אם ארץ מאפליה". ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק. כגון "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". ומן זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד. והוא "כה אמר ייי למשיחו לכורש אשר חחזקתי בימינו". ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמ'. והם תביר שאחריו טפחה וטפחה לאתנחתה וסילוק וזרקא לסגולה. ==2.16== שער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה. הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון "זרע וקציר". והיתיב כגון "ותשובנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל" וכגון "ועתה אל ישם אדוני המלך בלבו". והזרקא כגון "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה". ויתכן אחריו התביר. כגון "והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה". ויתכן אחריו טרס. כגון "ויהי מאז הפקיד אותו בביתו". ויתכן אחריו לגרמיה. כגון "שלח למכנש לאחשדרפניא". "וישוע ובני ושרביה ימין". אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם. כגון "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס. כגון "וכנניהו ושמעיהו ונתנאל". "כי בליל שודד". ויתכן אחריה הזרקא. כגון "והביאו את אחיכם הקטן אלי". ויתכן אחריה היתיב. כמו "כי יען בטחך במעשיך". "פלא יועץ אל גיבור". ויתכן אחריה תביר. כגון "ושמע ויזדי ויעבץ". ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר הטרס כגון להיות אחריו רביע. כגון "והיו בתי ירושלם". ותלישא. כגון "ביום ההוא תתעלפנה". וזרקא. כגון "ויכס את עין + הארץ". ולגרמיה. כגון "כי אביאנו אל האדמה". ויתיב. כגון "ועשה למבצרי מעוזים". ותביר "דמות כמראה אדם". הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע. כגון "ואיבה אשית". "זה יתנו". "ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו". ופזר "למכנש לאחשדרפניא". "ושרביה ימין". וטרס לא יהיה אלא אזל-ואתי בי'א מקומות במקרא. והם "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". "מעי מעי אוחילה". "ויקח עבד מלך את האנשים". "הן ישא איש בשר קודש". "ויעש בירושלם חשבונות". "איכבוד בן פנחס בן עלי". "ויען יונדב בן שמעה אחי דוד". "במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה". "את תרתן ואת רבשקה מלכיש". "באים מדרך שער העליון". "וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום". ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות. והם "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה". "ושם שני בניו מחלון וכליון". "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו". ויתכן אחריו תביר במקום אחד. "וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלם". ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא. כגון "ויהי בשלח פרעה". והיתיב. כגון "ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא". והתביר. כגון "וילך בכל דרך". ותלישא. כגון "ויאמר קראתי מצרה לי". וטרס. כגון "אנא חטא". ויתכן אחריו פזר. כגון "ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והסיקו". והטפחא במקום אחד. "אני ייי נעניתי לו בה". ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף. כגון "ויקרא אלהים לאור יום". הרביע. כגון "המים האלה יוצאים אל הגלילה". אלא יש לו זה התנאי. כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר. כגון "המשלחים עליך לדרש המופת" דדברי-הימ'. "והמן נופל על המטה". בר מן ב'. "ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת". "אבי דבר גדול הנביא". ותלישא. כגון "כי פשה הנגע בבגד". ולגרמיה "ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות". וזרקא "הילדים אשר גדלו אתו". "ולקחת מדמו ונתת". ותביר "על העיר אשר היא עושה עמך מלחמה". "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות". וטרס "חי אני אם יפול". ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה. כגון "ויצא ייי ונלחם". והתביר. כגון "ויאמר ייי כאשר הלך עבדי ישעיהו". ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא. "חי אדני המלך כי במקום". והיתיב "ממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נויהו". אלא שיש לו זה התנאי. כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף. כגון "כי אמר איוב אולי חטאו בני". "ואני זאת בריתי אותם אמר ייי רוחי אשר עליך". "ומשפחות אבי קרית-יערים היתרי והפותי". והרביע מבלעדי הקמת היתיב. "ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז". "אוי לי אמי כי ילידתיני". "לא שלחך ייי ואתה". והטרס. כגון "מזריע זרע עץ פרי". ולגרמיה "אל העגלה ואת כלי הזהב". "ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא". ואתנחתא במקום אחד "לייי בשבועותיכם". והסילוק במקום אחד "הצרעתי והאשתאולי". האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. סופ' פסוק ימנעו אחריו כל הטעמ'. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף. כגון "רק אתכם ידעתי". ויתיב כמוהו. כגון "או בנבלת". וטרס. כגון " אפס כי לא תהיה תפארתך". ==2.17== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמ'. שמשי הפזר הקטן שופר מונח. שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא שופר מונח. שמשי הטרס ג'. שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב'. שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב'. שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה'. שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב'. שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב'. דרגא ומרכא. שמשי האתנחת' ב'. שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב'. מרכא ומאיילא. ==2.18== פרק על סדר הטעמ' האחד אחר אחד. אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה. הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק. ואם יבוא אחריו טרס לא יהא אזל-ואתי והם י'א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנח' וסילוק. וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנח' וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא וסילוק. ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד "והאשתאולי". במקום אחד "בשבועותיכם". האתנח' לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. הזרקא ימנעו מאחריה ג'. טפחה ואתנח' וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה. אבל במקום ימצא אחריו אתנח'. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי'א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי'ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד. והם "ויצאו יושבי ישראל" אשר יחסר ממנו היא אחד והיא תמצא בפסוק האחר והוא "ויאמרו אליו איש עלה לקראתינו ויאמר אליו לכו שובו". ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. וגם אמרו בעלי הדקדוק. ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא. ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא. ותהיה הראשנה סופה יוד או ויו. כגון "ופניתי אני". "ואם העלם יעלימו עם הארץ". "ויהי כי הקיפו ימי המשתה". כל "רמה" דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל. והם "ידינו רמה". "רמה קרני בייי". "ייי רמה ידך". כל "פלא" דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול. "הלמתים תעשה פלא". "כי עשית פלא". "בהן" ג' בסגול וסימ' "ויבאו פלשתים וישבו בהן" דשמואל. "ולכל בהן חיי רוחי" דישעיה. "ישרתו בהן" דמשכנא דיחזקאל. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר. כגון צפית "הכית" "צוית" צפיתי "הכיתי" "ציויתי". ואם נוספה ויו בראש התיבה. כגון "וצפית" "והכיתי" "וצויתי" וציפיתי "וציוית" וטעמ' מלרע ולהבא. אבל "והכית" מתחלף מהם. יש "והכית" מלעיל. "והכית" מלרע. אם הוא סמוך לטעמ' מלרע. ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל. והסמוכה לאלף הן ה' במסורת בתיו. ושאינן סמוכין לאלף כגון "והכית בצור". ועוד "שמת" "שמתי" "קמתי" "שבתי" "דברתי" "נתתי" מלעיל. מפני שהן לשעבר. ואם נוספה ויו בראשון חזר ולהבא. ומלרע כגון "ושמתי" "וקמתי" "ושבת" "ושבתי" "ונתת" "ונתתי". אבל "ודברתי" יש בו כמעט חילוק. אם אות א'ח-ה'ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל. כגון "ודברתי על הנביאים". וכן "והוספתי על כל תהלתך". "הגדלתי והוספתי חכמה". ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמ' תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים. כגון "מאה ארך". "מאה איש". וכמוהו הרבה. בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל. וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה. כמו "עד בעלת באר". עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא. וכמהו "ויטב לך ותחי נפשך". "שמש ירח עמד זבולה". "ובישועתך מה יגל מאד". ודע כי כל הא הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה. אותה הא באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל. כגון "שאלי נס ונמלטה". "השפלה הגבה". "כמו תנור בוערה מאופה". שעיקרו ונמלט. השפל. בער. כי הם לשון זכר והם לווי. וכמו כן דרך כל השמות הנוסף הא בסופן. כמו שם "שמה". ים "ימה". נחל "נחלה". מצרים "מצרימה". העיר "העירה". ירושלם "ירושלימה". נב "ויבא דוד נבה". דדן "ודדנה". הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא הא. ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו. כמו "תשמעון" "תאבדון". ואם אין שם נון יהיה הטעם בעין או בדלת. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם הם אתנח' או סוף פסוק' הטע' או בב' או במם. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת. כללו שלדבר. פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם. וכן "הביאותיהו" "עשיתיהו" כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] przsr42ag5ygghxrpaxcv892jekzsyy 3079480 3079478 2026-08-28T07:03:21Z בריח 46338 /* 2.3 */ 3079480 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, בכדי כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם, לפיכך לא נמנה עם הטעמים ולא עם המשרתים, מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד והוא הקל שבהם, והיַתר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים: האחד יהיה לו משרת אחד והוא הסילוק כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. והב' יהיה לו ב' משרתים והם ד' טעמים: לגרמיה כגון {{צ|כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט ׀}} {{ק|([[שמואל א כז א]])}}. ואתנח כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}. וזקף כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}. וטפחה {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. והחלק הג' יהיו לו ג' משרתים והוא הרביע כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. והד' יהיו לו ד' משרתים והם זרקא ותביר. הזרקא כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}. התביר {{צ|כׇּל־הַבָּ֣א אֶל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[שמואל ב ב כג]])}}. וה' יהיו לו ה' משרתים והם תלשא וטרס. כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ כׇּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָ֠ל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}} . הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והויו יהיו לו ו' משרתים והוא פזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}. והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֩ ׀ לָכִ֨ישָׁה ׀ לֵאמֹ֤ר ׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מלכים ב יח יד]])}}. ודע שאלה הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. ודע שאילו י"ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק לבד הסילוק בכ"א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק לפי ששם ישרתהו יותר משמש אחד. ובכ"א ספרי' לא ישרתהו כי אם שמש אחד. ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים. בעבור כן יתכן להיות סילוק בג' ספרים בראש הפסוק. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד לימינו על אופן מכל פנים כי אם ג'. והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון" ודומ' מן המונח. ומן העילוי כגון "כי מה ראית". ומרכא כגון "אשר בית ישראל". ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר , וליתיב אשר יש לו ה' משרתים. והמיוחד במקר' שיש לו ו' ז'? משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא כגון "גם בן ואח אין לו". ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך כגון "וקראתי עליו לכל הרי". ויהיה שכן מאיילא כגון "ומזון לכלא ביה". ויהיה שכן לה מרכא כגון "וישלח האלהים מלאך לירושלם". ויהיה שכן לה דרגא כגון "ויקרא ייי למשה". ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים. ביתיב כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו". ובטרס כגון "בהעביר בניכם באש". ובזרקא כגון "ואשר יבוא את רעהו ביער". ובתביר כגון "נחלת עבדי ייי וצדקתם". מרכא יהיה לה שכן כמוה כגון "אשר בית ישראל עושים". ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד "אם ארץ מאפליה". ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח כגון "לא בסתר דברתי". ותהיה שכינה למרכא מוכפלת "ויבא לו יין וישת". ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה לו שכן שופר עילוי "אשר כופר בהם". שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו "כה אמר". שופר עילוי יהיה לג' טעמ' שכן. אתנח' וזקף וזרקא. וסימ' אז'ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחת' וסוף פסוק כגון "קפדה בא" וכגון "להחלו". הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד כגון "ויהושע בן נון". ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם ולא יועדו בפסוק אחד. לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת כגון "והכהן המקריב". אבל היא סימן לביטול הגעיא לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד. והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק אזלא שיהיה שכינה לטרס ולשארי הטעמים לא תתחבר. והתלישא הקטנה היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מרכבה אם היה תחת המם ג' נקודות יהיה לשון יחיד כגון "מעל מרכבתו". "מרכבה וסוסים". ואם יהיה תחת המם פתח גדול תהיה המלה לשון רבים כגון "מרכבות פרעה". "פעמי מרכבותיו". ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה והיא "במרכבת המשנה" נקודה אחת תחת המם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן כגון "ברכו". ואשר יהיה על הכ' יהיה שבא מניע כגון "בעבור תברכני נפשך". חוץ ממקומות "ולעילאה ברכת". "ומברכתך יבורך בית עבדך". "ברכות אביך". ==2.6== פרק לדבר על י'ב טעמ' הפזר בכ"א ספרים משני פנים. האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל. והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות. והם "את פאת קדמה אלפים באמה". "ויקבץ את הכהנים הלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה" דדברי-הימים. "גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים" דעזרא. "ויעשו לו לשכה גדולה ושם היו לפנים" בסוף עזרא. וישרת' ג' משרת' בה' מקומות. "ובאו אליך ואמרו אליך". "וירם יאשיהו לבני העם צאן". "והיה כמלאת שבעים שנה" דירמיה. "ומביאים ערימות ועומסים על החמורים". "גם הנה העץ אשר עשה המן". ויש לו ד' משרתים בג' מקומות "ושני אנשים היו גדודים היו בן שאול". "ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבא לך שבע שנים רעב בארצך". "ואמרת להם כה אמר ייי הנני ממלא את כל יושבי הארץ הזאת" דירמיה. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון". "ויקהל דוד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך". ויש לו ו' משרתים בב' מקומות. "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחוזת העיר". "ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלוון לאלה שמיא". ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. התלשא משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת. אבל ההפרש שיש ביניהם. התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה. ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה. וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. הטרס פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח. כגון "תחת הנחשת". "הן הנה" ודומ'. ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא. כגון "ויקח קרח" והדומ' לו. ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא. כגון "והרסתי" "וסלחתי" "והסירותי" "ואנכי השמדתי". ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר. כגון "ויהי ברכת ייי". "ויאמרו איש אל אחיו". ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון "ויעש" "ויאמר" והדומה להם. לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס אם ישרתוהו ב' משרת'. הראשון לעולם תלישא והב' אזלא. "ויאמר ייי לו עוד". "ויעש לו אהוד חרב". ואם היו לו יותר מב' משרת' יהיו כולם שופרות מונחים. כגון "יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים" והדומ' לו. היתיב יש לו ב' דמיונות. האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה. וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון "ככה". וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון "מפני תנופת". ואשר הביא שינוי הדמיון הזה. אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון. "ככה" "הוי המרבה". ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו "העבד ישראל". והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף. אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה. והם "או בנבלת". "את סיחן". "כי מאסו את תורת" דישעיה. "איש יושב". "כל מעבר מטה". "איש הולך אחרי שרירות". "שקר הנביאים". "די כל מלך רב ושליט". "די מלכות". "כל חרד" דעזרא. "די בעבר נהרא" דעזרא. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת. אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון "שבע שנים הנה". "אך את זה לא תאכלו". ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי'א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת הרי לך ראיה משני פנים. אופן אחד. אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת. ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא. ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל. אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה. והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו. כגון "בן אדם ארץ כי תחטא לי" ודומ'. וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד. והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים י'א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה. ומי שקרא "שתים" ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה. לפי שהנחת הדיבור "שתים" נהיה עם האות הגימל. ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה "שתים" ולכך אתה רואה בספרים הטובים "שתים". ואל תתמה על דיבור "שתים" שעיקרו אשתים כי הוא כמו "אשה אל אחותה". ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר "שתים" הוא אשתים. הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא. התנאי על זה הוא שאם אין בו מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון "והכן לי בזה". "היתה תהו ובהו" ודומ'. ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון "וחגותם אתו". "וידבר משה" ודומ'. זה הכלל. לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא. ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו. כגון "יוצר אור". "מה מצאו אבותיכם בי". "האלהים אני". ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך. ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק. הלא תראה שהתיו של "תוהו" הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרת' הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח. והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח. כגון "ליל שימורים הוא לייי". "כי ארץ פסילים היא" ודומ'. ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא. כגון "וכי מי אנכי". "אשר אמרו לרואים". ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא. כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו" והדומ' לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח. כגון "וישלח חזקיהו מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי". המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ==2.7== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן. והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרת'. שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל. כמו "מי גוי גדול". "רגע אדבר". "לא דוכאו" ודומ'. ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי. כגון "ולא פחדו". "ורגע אדבר" ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרת' יהיה הראשון מכרבל. או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר והמשרת השני עילוי. כגון "אשר כופר בהם". "אשר יצא ממעיך" ודומ'. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער: הגעיא מן האות אשר היא עליו. כגון "והכהן" והדומ' לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה. כגון "ויעמוד בין המתים ובין החיים". "ויבא עד לפני שער המלך" ודומ'. שתי אתנח' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק. ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי'א מקומות שתשרתה המאיילא. והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד בר מן חד "וישבו בה ויבנו בה" דדברי-הימ'. ואלה הם. "ויצא נח". "בשבועותיכם" ד"וביום הביכורים". "קפדה בא". "מאפילייה". "לאופנים". "ובאו שמה והסירו" דיחזקאל. "ותאמרנה לה". "ומזון לכולא ביה" וחב' דדניאל. "ובאת שמה" דמלכים. "וישבו בה" דדברי-הימ'. ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון "כי מה ראית". "כי לא תחפירי" ודומ'. ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו "ובהר" במדבר". "ויאמר אל נא אחי". וזה הטעם יקרא מונח. לפי שאתה מניחו בלי מתינה והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם. אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג. כגון "ואת הארץ". "כנמא". "והמלך". או בלעדי אלה. ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי. כגון "ויהי אור". "היש לכם אב או אח" "ישראל לא ידע". ==2.8== שער הזרקא. אם היה בלא משרת אין עליה דיבור. ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי. כגון "ויאמר ייי אל ישעיהו". "כה אמר ייי למשיחו". והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא. והם "כי תשא את ראש בני ישראל". "לכן אמר לבני ישראל". "בכל אשר התהלכתי". "ויעלו בבעל-פרצים". "נספה מפני צריך" דדברי-הימ'. "ויזבח שור ומריא וצאן לרוב". "בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה". "קנה נגד היושבים". "בכל אשר התהלכתי" דדברי-הימ'. ואם היה לזרקא ב' משרת' יהיה הראשון אזלא. כגון "ויאמר משה לפרעה". "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת-פענח" ודומ'. חוץ מב' שהן למטה. והן "ויהי הוא מספר למלך" דמלכים. "אשר לא מעמך ישראל". וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה. שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה. כגון "רוח אלהין קדישין". "הן קרבו ימיך". ==2.9== שער לגרמיה. הלגרמיה ישרתוהו ב' משרת' והם ב' מרכות. כגון "אשר בית ישראל". "כי המלט אמלט". והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה. והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק. והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ==2.10== שער הרביע. הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון "ולא יכלו לשתות". "או אז יכנע" ודומ'. ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות. והם "ועתה אל תעצבו". "אנא חטא". "ואסערם". "ואילו האחד". "בלטשצר". ואם שרתוהו ב' משרת' יהיה הראשון דרגא. כגון "כי על אפי ועל חמתי" והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרת' יהיה הראשון שופר מונח כגון "לא מבני ישראל המה". "גם בן ואח אין לו". ==2.11== שער התביר. התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו ב' תנאים. האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אה או אי. כגון "יצאו" "ישתרגו" "התבוננו" בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה. והוא "בבירתא במדי מדינתא" דעזרא. ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף-פתח בין המרכא והתביר. והם "וידרש חזקיהו על הכהנים". "אל תלחמו". "ותעלו על שפת לשון". ואין זולתם. ואילו לא אחזו אלו הג' או "ורחצו" יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא. כגון "ויכם דוד". "כי כה אמר" ודומ'. שאין ביניהן אלא מלך אחד. "כי לא שונא הוא לו". "ויקרא שם אברם בשם ייי" ודומ'. שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא. ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא. כגון "ויקם יהושע". "וילונו העם". "וישב על ברכיה" ודומ'. ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון "אשר לקחו" ישרתהו מרכא. ואם היה מלך ושבא מניע כגון "ואשר תאמרו אלי אתן" ישרתהו דרגא. וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט'ו מקומות היוצאים מתנאי זה. שאע'פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא. והם "ואברהם היו יהיה". "וכי יגף שור איש". "לא תהיה משכלה". "וכל אשר אין לו" דמשנה-תורה. "ובני אשר ימנה וישוה". "וישלחם יהושע". "וישבו בין ביתאל". "וישם אותם אורב בין ביתאל". "כי אם ארבע מאות איש נער". "אשר ברכו ייי צבאות". "כשד שלמן בית-ארבאל". "הפוך ידך" דדברי-הימ'. "כי לא יכלו לעשותו". "כל אשר תמצא ידך". "כי אין לעמוד". "ועד הם עומדים" דעזרא. ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא. או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך. כגון "המול ימול". "וישם המלך אחשורוש מס". ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח. כגון "עיר שופכת דם". ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא. כגון "ואיש ראש בית אבותיו" והדומ' לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא. כגון "כי אעלה ארוכה לך". "נחלת עבדי ייי וצדקתם". ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה. וזהו משפט התלשא. לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח. כגון "כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשה-אל" והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב"אם תעירו ואם תעוררו" וחבריו. הטפחה לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי'ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד. והם "ויבא לו יין וישת". "למה תעשה כה". "אשר לא צוה". "הלא טוב לנו". "ויקרא לה נבח". "אני ייי נעניתי לו בה ברוב גילוליו" דיחזקאל. "ויחנו אלה נכח אלה". "אשר לא הגיד לה" דמלכים וחברו דדברי-הימ'. "ויהי ריב ומדון" דחבקוק. "ויחי לב לעם" דעזרא. ולא יהיו לו יותר מב' משרת' על זה האופן. ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות. והם "בכל מושבותיכם". "את כל ההרותיה בקע". "מבליגיתי". "ומכל גילוליכם" דיחזקאל. "מכל תועבותיכם" דיחזקאל. "כי למבראשונה". "ונבזביתך" דדניאל. "שהם הרהיבוני". וסימ' מה'ם גתלו'ש. מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה. והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח'. ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא. כגון "את השמים" והדומ' לו. אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא. וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג. כגון "ונתתם לי אות אמת". ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים. אחד בתיבת המרכא כגון "כי לא מלו אותם" והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא. כגון "יעשה לו" והדומ' לו. מושלת בהם מרכא בלי מתיגה. ואם נתרחקה המרכא הרבה מן הטפחא והיה ביניהם תיבה במקף. מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה. כגון "סורה שבה פה". "הוא יבנה בית" ודומ'. ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתג. כגון "כי עשיתי עמכם חסד". "ואלכה אליה ואדרשה בה" ודומ'. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה "כי" והשניה "לא" והשלישית תהיה טפחה. הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה. אם עומדת האות הראשונה במלך. שים "כי" במרכא ולא במקף. כגון "כי לא נסב". "כי לא כלו רחמיו". "כי לא האמין". ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה. שים "כי" במקף ולא במרכא. כגון "כי לא דרשנוהו". "כי לא ביד יקחו". "כי לא בכח". חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון "כי" במקף ולא במרכא. והוא "כי לא תעבור את הירדן". וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.12== שער הסילוק. הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא. "להחלו". "לדורותיכם" ד"שמן משחת קודש". "וקויתי לו". "ממועצותייהם" בהושע וראש פסוקו "וחלה חרב". "והאשתאולי" דדברי-הימ'. ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם. ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה. לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא. וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת. כגון "ואת הארץ" וכמהו. ==2.13== שער על הגעיא. הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה. וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות. וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי'ב טעמ' ולא עם המשרת' ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף. והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון "כי לא ישנו" שהוא מן שינה ותנומה. ואילו נחטפה היוד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון "אחרי דברי לא ישנו". וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.14== שער על חניית המשרת'. שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמ'. לזרקא וזקף ואתנח'. וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים. פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר. הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל והתלישא זולתו. והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמ'. והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד. הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא. כגון "ויבא לו יין" וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמ'. טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידועים. מספר חלקי הדרגא בשני טעמ'. רביע ותביר במקום ידוע. ==2.15== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק. יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו כגון "הלא ביום ההוא". והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח'. והוא "אם ארץ מאפליה". ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק. כגון "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". ומן זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד. והוא "כה אמר ייי למשיחו לכורש אשר חחזקתי בימינו". ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמ'. והם תביר שאחריו טפחה וטפחה לאתנחתה וסילוק וזרקא לסגולה. ==2.16== שער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה. הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון "זרע וקציר". והיתיב כגון "ותשובנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל" וכגון "ועתה אל ישם אדוני המלך בלבו". והזרקא כגון "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה". ויתכן אחריו התביר. כגון "והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה". ויתכן אחריו טרס. כגון "ויהי מאז הפקיד אותו בביתו". ויתכן אחריו לגרמיה. כגון "שלח למכנש לאחשדרפניא". "וישוע ובני ושרביה ימין". אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם. כגון "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס. כגון "וכנניהו ושמעיהו ונתנאל". "כי בליל שודד". ויתכן אחריה הזרקא. כגון "והביאו את אחיכם הקטן אלי". ויתכן אחריה היתיב. כמו "כי יען בטחך במעשיך". "פלא יועץ אל גיבור". ויתכן אחריה תביר. כגון "ושמע ויזדי ויעבץ". ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר הטרס כגון להיות אחריו רביע. כגון "והיו בתי ירושלם". ותלישא. כגון "ביום ההוא תתעלפנה". וזרקא. כגון "ויכס את עין + הארץ". ולגרמיה. כגון "כי אביאנו אל האדמה". ויתיב. כגון "ועשה למבצרי מעוזים". ותביר "דמות כמראה אדם". הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע. כגון "ואיבה אשית". "זה יתנו". "ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו". ופזר "למכנש לאחשדרפניא". "ושרביה ימין". וטרס לא יהיה אלא אזל-ואתי בי'א מקומות במקרא. והם "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". "מעי מעי אוחילה". "ויקח עבד מלך את האנשים". "הן ישא איש בשר קודש". "ויעש בירושלם חשבונות". "איכבוד בן פנחס בן עלי". "ויען יונדב בן שמעה אחי דוד". "במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה". "את תרתן ואת רבשקה מלכיש". "באים מדרך שער העליון". "וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום". ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות. והם "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה". "ושם שני בניו מחלון וכליון". "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו". ויתכן אחריו תביר במקום אחד. "וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלם". ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא. כגון "ויהי בשלח פרעה". והיתיב. כגון "ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא". והתביר. כגון "וילך בכל דרך". ותלישא. כגון "ויאמר קראתי מצרה לי". וטרס. כגון "אנא חטא". ויתכן אחריו פזר. כגון "ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והסיקו". והטפחא במקום אחד. "אני ייי נעניתי לו בה". ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף. כגון "ויקרא אלהים לאור יום". הרביע. כגון "המים האלה יוצאים אל הגלילה". אלא יש לו זה התנאי. כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר. כגון "המשלחים עליך לדרש המופת" דדברי-הימ'. "והמן נופל על המטה". בר מן ב'. "ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת". "אבי דבר גדול הנביא". ותלישא. כגון "כי פשה הנגע בבגד". ולגרמיה "ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות". וזרקא "הילדים אשר גדלו אתו". "ולקחת מדמו ונתת". ותביר "על העיר אשר היא עושה עמך מלחמה". "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות". וטרס "חי אני אם יפול". ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה. כגון "ויצא ייי ונלחם". והתביר. כגון "ויאמר ייי כאשר הלך עבדי ישעיהו". ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא. "חי אדני המלך כי במקום". והיתיב "ממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נויהו". אלא שיש לו זה התנאי. כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף. כגון "כי אמר איוב אולי חטאו בני". "ואני זאת בריתי אותם אמר ייי רוחי אשר עליך". "ומשפחות אבי קרית-יערים היתרי והפותי". והרביע מבלעדי הקמת היתיב. "ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז". "אוי לי אמי כי ילידתיני". "לא שלחך ייי ואתה". והטרס. כגון "מזריע זרע עץ פרי". ולגרמיה "אל העגלה ואת כלי הזהב". "ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא". ואתנחתא במקום אחד "לייי בשבועותיכם". והסילוק במקום אחד "הצרעתי והאשתאולי". האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. סופ' פסוק ימנעו אחריו כל הטעמ'. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף. כגון "רק אתכם ידעתי". ויתיב כמוהו. כגון "או בנבלת". וטרס. כגון " אפס כי לא תהיה תפארתך". ==2.17== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמ'. שמשי הפזר הקטן שופר מונח. שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא שופר מונח. שמשי הטרס ג'. שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב'. שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב'. שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה'. שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב'. שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב'. דרגא ומרכא. שמשי האתנחת' ב'. שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב'. מרכא ומאיילא. ==2.18== פרק על סדר הטעמ' האחד אחר אחד. אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה. הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק. ואם יבוא אחריו טרס לא יהא אזל-ואתי והם י'א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנח' וסילוק. וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנח' וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא וסילוק. ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד "והאשתאולי". במקום אחד "בשבועותיכם". האתנח' לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. הזרקא ימנעו מאחריה ג'. טפחה ואתנח' וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה. אבל במקום ימצא אחריו אתנח'. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי'א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי'ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד. והם "ויצאו יושבי ישראל" אשר יחסר ממנו היא אחד והיא תמצא בפסוק האחר והוא "ויאמרו אליו איש עלה לקראתינו ויאמר אליו לכו שובו". ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. וגם אמרו בעלי הדקדוק. ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא. ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא. ותהיה הראשנה סופה יוד או ויו. כגון "ופניתי אני". "ואם העלם יעלימו עם הארץ". "ויהי כי הקיפו ימי המשתה". כל "רמה" דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל. והם "ידינו רמה". "רמה קרני בייי". "ייי רמה ידך". כל "פלא" דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול. "הלמתים תעשה פלא". "כי עשית פלא". "בהן" ג' בסגול וסימ' "ויבאו פלשתים וישבו בהן" דשמואל. "ולכל בהן חיי רוחי" דישעיה. "ישרתו בהן" דמשכנא דיחזקאל. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר. כגון צפית "הכית" "צוית" צפיתי "הכיתי" "ציויתי". ואם נוספה ויו בראש התיבה. כגון "וצפית" "והכיתי" "וצויתי" וציפיתי "וציוית" וטעמ' מלרע ולהבא. אבל "והכית" מתחלף מהם. יש "והכית" מלעיל. "והכית" מלרע. אם הוא סמוך לטעמ' מלרע. ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל. והסמוכה לאלף הן ה' במסורת בתיו. ושאינן סמוכין לאלף כגון "והכית בצור". ועוד "שמת" "שמתי" "קמתי" "שבתי" "דברתי" "נתתי" מלעיל. מפני שהן לשעבר. ואם נוספה ויו בראשון חזר ולהבא. ומלרע כגון "ושמתי" "וקמתי" "ושבת" "ושבתי" "ונתת" "ונתתי". אבל "ודברתי" יש בו כמעט חילוק. אם אות א'ח-ה'ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל. כגון "ודברתי על הנביאים". וכן "והוספתי על כל תהלתך". "הגדלתי והוספתי חכמה". ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמ' תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים. כגון "מאה ארך". "מאה איש". וכמוהו הרבה. בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל. וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה. כמו "עד בעלת באר". עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא. וכמהו "ויטב לך ותחי נפשך". "שמש ירח עמד זבולה". "ובישועתך מה יגל מאד". ודע כי כל הא הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה. אותה הא באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל. כגון "שאלי נס ונמלטה". "השפלה הגבה". "כמו תנור בוערה מאופה". שעיקרו ונמלט. השפל. בער. כי הם לשון זכר והם לווי. וכמו כן דרך כל השמות הנוסף הא בסופן. כמו שם "שמה". ים "ימה". נחל "נחלה". מצרים "מצרימה". העיר "העירה". ירושלם "ירושלימה". נב "ויבא דוד נבה". דדן "ודדנה". הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא הא. ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו. כמו "תשמעון" "תאבדון". ואם אין שם נון יהיה הטעם בעין או בדלת. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם הם אתנח' או סוף פסוק' הטע' או בב' או במם. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת. כללו שלדבר. פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם. וכן "הביאותיהו" "עשיתיהו" כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] 13jsyxk43326cz305uwkqem5rthigkj 3079482 3079480 2026-08-28T07:05:29Z בריח 46338 /* 2.4 */ 3079482 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, בכדי כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם, לפיכך לא נמנה עם הטעמים ולא עם המשרתים, מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד והוא הקל שבהם, והיַתר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים: האחד יהיה לו משרת אחד והוא הסילוק כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. והב' יהיה לו ב' משרתים והם ד' טעמים: לגרמיה כגון {{צ|כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט ׀}} {{ק|([[שמואל א כז א]])}}. ואתנח כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}. וזקף כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}. וטפחה {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. והחלק הג' יהיו לו ג' משרתים והוא הרביע כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. והד' יהיו לו ד' משרתים והם זרקא ותביר. הזרקא כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}. התביר {{צ|כׇּל־הַבָּ֣א אֶל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[שמואל ב ב כג]])}}. וה' יהיו לו ה' משרתים והם תלשא וטרס. כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ כׇּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָ֠ל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}} . הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והויו יהיו לו ו' משרתים והוא פזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}. והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֩ ׀ לָכִ֨ישָׁה ׀ לֵאמֹ֤ר ׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מלכים ב יח יד]])}}. ודע שאלה הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. ודע שאילו י"ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק לבד הסילוק בכ"א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק לפי ששם ישרתהו יותר משמש אחד. ובכ"א ספרי' לא ישרתהו כי אם שמש אחד. ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים. בעבור כן יתכן להיות סילוק בג' ספרים בראש הפסוק. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד לימינו על אופן מכל פנים כי אם ג'. והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון" ודומ' מן המונח. ומן העילוי כגון "כי מה ראית". ומרכא כגון "אשר בית ישראל". ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר , וליתיב אשר יש לו ה' משרתים. והמיוחד במקר' שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא כגון "גם בן ואח אין לו". ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך כגון "וקראתי עליו לכל הרי". ויהיה שכן מאיילא כגון "ומזון לכלא ביה". ויהיה שכן לה מרכא כגון "וישלח האלהים מלאך לירושלם". ויהיה שכן לה דרגא כגון "ויקרא ייי למשה". ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים. ביתיב כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו". ובטרס כגון "בהעביר בניכם באש". ובזרקא כגון "ואשר יבוא את רעהו ביער". ובתביר כגון "נחלת עבדי ייי וצדקתם". מרכא יהיה לה שכן כמוה כגון "אשר בית ישראל עושים". ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד "אם ארץ מאפליה". ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח כגון "לא בסתר דברתי". ותהיה שכינה למרכא מוכפלת "ויבא לו יין וישת". ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה לו שכן שופר עילוי "אשר כופר בהם". שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו "כה אמר". שופר עילוי יהיה לג' טעמ' שכן. אתנח' וזקף וזרקא. וסימ' אז'ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחת' וסוף פסוק כגון "קפדה בא" וכגון "להחלו". הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד כגון "ויהושע בן נון". ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם ולא יועדו בפסוק אחד. לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת כגון "והכהן המקריב". אבל היא סימן לביטול הגעיא לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד. והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק אזלא שיהיה שכינה לטרס ולשארי הטעמים לא תתחבר. והתלישא הקטנה היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מרכבה אם היה תחת המם ג' נקודות יהיה לשון יחיד כגון "מעל מרכבתו". "מרכבה וסוסים". ואם יהיה תחת המם פתח גדול תהיה המלה לשון רבים כגון "מרכבות פרעה". "פעמי מרכבותיו". ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה והיא "במרכבת המשנה" נקודה אחת תחת המם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן כגון "ברכו". ואשר יהיה על הכ' יהיה שבא מניע כגון "בעבור תברכני נפשך". חוץ ממקומות "ולעילאה ברכת". "ומברכתך יבורך בית עבדך". "ברכות אביך". ==2.6== פרק לדבר על י'ב טעמ' הפזר בכ"א ספרים משני פנים. האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל. והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות. והם "את פאת קדמה אלפים באמה". "ויקבץ את הכהנים הלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה" דדברי-הימים. "גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים" דעזרא. "ויעשו לו לשכה גדולה ושם היו לפנים" בסוף עזרא. וישרת' ג' משרת' בה' מקומות. "ובאו אליך ואמרו אליך". "וירם יאשיהו לבני העם צאן". "והיה כמלאת שבעים שנה" דירמיה. "ומביאים ערימות ועומסים על החמורים". "גם הנה העץ אשר עשה המן". ויש לו ד' משרתים בג' מקומות "ושני אנשים היו גדודים היו בן שאול". "ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבא לך שבע שנים רעב בארצך". "ואמרת להם כה אמר ייי הנני ממלא את כל יושבי הארץ הזאת" דירמיה. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון". "ויקהל דוד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך". ויש לו ו' משרתים בב' מקומות. "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחוזת העיר". "ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלוון לאלה שמיא". ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. התלשא משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת. אבל ההפרש שיש ביניהם. התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה. ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה. וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. הטרס פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח. כגון "תחת הנחשת". "הן הנה" ודומ'. ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא. כגון "ויקח קרח" והדומ' לו. ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא. כגון "והרסתי" "וסלחתי" "והסירותי" "ואנכי השמדתי". ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר. כגון "ויהי ברכת ייי". "ויאמרו איש אל אחיו". ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון "ויעש" "ויאמר" והדומה להם. לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס אם ישרתוהו ב' משרת'. הראשון לעולם תלישא והב' אזלא. "ויאמר ייי לו עוד". "ויעש לו אהוד חרב". ואם היו לו יותר מב' משרת' יהיו כולם שופרות מונחים. כגון "יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים" והדומ' לו. היתיב יש לו ב' דמיונות. האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה. וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון "ככה". וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון "מפני תנופת". ואשר הביא שינוי הדמיון הזה. אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון. "ככה" "הוי המרבה". ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו "העבד ישראל". והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף. אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה. והם "או בנבלת". "את סיחן". "כי מאסו את תורת" דישעיה. "איש יושב". "כל מעבר מטה". "איש הולך אחרי שרירות". "שקר הנביאים". "די כל מלך רב ושליט". "די מלכות". "כל חרד" דעזרא. "די בעבר נהרא" דעזרא. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת. אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון "שבע שנים הנה". "אך את זה לא תאכלו". ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי'א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת הרי לך ראיה משני פנים. אופן אחד. אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת. ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא. ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל. אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה. והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו. כגון "בן אדם ארץ כי תחטא לי" ודומ'. וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד. והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים י'א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה. ומי שקרא "שתים" ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה. לפי שהנחת הדיבור "שתים" נהיה עם האות הגימל. ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה "שתים" ולכך אתה רואה בספרים הטובים "שתים". ואל תתמה על דיבור "שתים" שעיקרו אשתים כי הוא כמו "אשה אל אחותה". ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר "שתים" הוא אשתים. הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא. התנאי על זה הוא שאם אין בו מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון "והכן לי בזה". "היתה תהו ובהו" ודומ'. ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון "וחגותם אתו". "וידבר משה" ודומ'. זה הכלל. לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא. ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו. כגון "יוצר אור". "מה מצאו אבותיכם בי". "האלהים אני". ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך. ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק. הלא תראה שהתיו של "תוהו" הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרת' הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח. והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח. כגון "ליל שימורים הוא לייי". "כי ארץ פסילים היא" ודומ'. ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא. כגון "וכי מי אנכי". "אשר אמרו לרואים". ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא. כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו" והדומ' לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח. כגון "וישלח חזקיהו מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי". המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ==2.7== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן. והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרת'. שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל. כמו "מי גוי גדול". "רגע אדבר". "לא דוכאו" ודומ'. ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי. כגון "ולא פחדו". "ורגע אדבר" ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרת' יהיה הראשון מכרבל. או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר והמשרת השני עילוי. כגון "אשר כופר בהם". "אשר יצא ממעיך" ודומ'. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער: הגעיא מן האות אשר היא עליו. כגון "והכהן" והדומ' לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה. כגון "ויעמוד בין המתים ובין החיים". "ויבא עד לפני שער המלך" ודומ'. שתי אתנח' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק. ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי'א מקומות שתשרתה המאיילא. והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד בר מן חד "וישבו בה ויבנו בה" דדברי-הימ'. ואלה הם. "ויצא נח". "בשבועותיכם" ד"וביום הביכורים". "קפדה בא". "מאפילייה". "לאופנים". "ובאו שמה והסירו" דיחזקאל. "ותאמרנה לה". "ומזון לכולא ביה" וחב' דדניאל. "ובאת שמה" דמלכים. "וישבו בה" דדברי-הימ'. ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון "כי מה ראית". "כי לא תחפירי" ודומ'. ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו "ובהר" במדבר". "ויאמר אל נא אחי". וזה הטעם יקרא מונח. לפי שאתה מניחו בלי מתינה והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם. אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג. כגון "ואת הארץ". "כנמא". "והמלך". או בלעדי אלה. ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי. כגון "ויהי אור". "היש לכם אב או אח" "ישראל לא ידע". ==2.8== שער הזרקא. אם היה בלא משרת אין עליה דיבור. ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי. כגון "ויאמר ייי אל ישעיהו". "כה אמר ייי למשיחו". והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא. והם "כי תשא את ראש בני ישראל". "לכן אמר לבני ישראל". "בכל אשר התהלכתי". "ויעלו בבעל-פרצים". "נספה מפני צריך" דדברי-הימ'. "ויזבח שור ומריא וצאן לרוב". "בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה". "קנה נגד היושבים". "בכל אשר התהלכתי" דדברי-הימ'. ואם היה לזרקא ב' משרת' יהיה הראשון אזלא. כגון "ויאמר משה לפרעה". "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת-פענח" ודומ'. חוץ מב' שהן למטה. והן "ויהי הוא מספר למלך" דמלכים. "אשר לא מעמך ישראל". וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה. שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה. כגון "רוח אלהין קדישין". "הן קרבו ימיך". ==2.9== שער לגרמיה. הלגרמיה ישרתוהו ב' משרת' והם ב' מרכות. כגון "אשר בית ישראל". "כי המלט אמלט". והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה. והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק. והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ==2.10== שער הרביע. הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון "ולא יכלו לשתות". "או אז יכנע" ודומ'. ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות. והם "ועתה אל תעצבו". "אנא חטא". "ואסערם". "ואילו האחד". "בלטשצר". ואם שרתוהו ב' משרת' יהיה הראשון דרגא. כגון "כי על אפי ועל חמתי" והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרת' יהיה הראשון שופר מונח כגון "לא מבני ישראל המה". "גם בן ואח אין לו". ==2.11== שער התביר. התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו ב' תנאים. האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אה או אי. כגון "יצאו" "ישתרגו" "התבוננו" בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה. והוא "בבירתא במדי מדינתא" דעזרא. ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף-פתח בין המרכא והתביר. והם "וידרש חזקיהו על הכהנים". "אל תלחמו". "ותעלו על שפת לשון". ואין זולתם. ואילו לא אחזו אלו הג' או "ורחצו" יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא. כגון "ויכם דוד". "כי כה אמר" ודומ'. שאין ביניהן אלא מלך אחד. "כי לא שונא הוא לו". "ויקרא שם אברם בשם ייי" ודומ'. שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא. ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא. כגון "ויקם יהושע". "וילונו העם". "וישב על ברכיה" ודומ'. ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון "אשר לקחו" ישרתהו מרכא. ואם היה מלך ושבא מניע כגון "ואשר תאמרו אלי אתן" ישרתהו דרגא. וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט'ו מקומות היוצאים מתנאי זה. שאע'פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא. והם "ואברהם היו יהיה". "וכי יגף שור איש". "לא תהיה משכלה". "וכל אשר אין לו" דמשנה-תורה. "ובני אשר ימנה וישוה". "וישלחם יהושע". "וישבו בין ביתאל". "וישם אותם אורב בין ביתאל". "כי אם ארבע מאות איש נער". "אשר ברכו ייי צבאות". "כשד שלמן בית-ארבאל". "הפוך ידך" דדברי-הימ'. "כי לא יכלו לעשותו". "כל אשר תמצא ידך". "כי אין לעמוד". "ועד הם עומדים" דעזרא. ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא. או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך. כגון "המול ימול". "וישם המלך אחשורוש מס". ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח. כגון "עיר שופכת דם". ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא. כגון "ואיש ראש בית אבותיו" והדומ' לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא. כגון "כי אעלה ארוכה לך". "נחלת עבדי ייי וצדקתם". ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה. וזהו משפט התלשא. לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח. כגון "כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשה-אל" והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב"אם תעירו ואם תעוררו" וחבריו. הטפחה לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי'ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד. והם "ויבא לו יין וישת". "למה תעשה כה". "אשר לא צוה". "הלא טוב לנו". "ויקרא לה נבח". "אני ייי נעניתי לו בה ברוב גילוליו" דיחזקאל. "ויחנו אלה נכח אלה". "אשר לא הגיד לה" דמלכים וחברו דדברי-הימ'. "ויהי ריב ומדון" דחבקוק. "ויחי לב לעם" דעזרא. ולא יהיו לו יותר מב' משרת' על זה האופן. ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות. והם "בכל מושבותיכם". "את כל ההרותיה בקע". "מבליגיתי". "ומכל גילוליכם" דיחזקאל. "מכל תועבותיכם" דיחזקאל. "כי למבראשונה". "ונבזביתך" דדניאל. "שהם הרהיבוני". וסימ' מה'ם גתלו'ש. מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה. והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח'. ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא. כגון "את השמים" והדומ' לו. אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא. וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג. כגון "ונתתם לי אות אמת". ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים. אחד בתיבת המרכא כגון "כי לא מלו אותם" והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא. כגון "יעשה לו" והדומ' לו. מושלת בהם מרכא בלי מתיגה. ואם נתרחקה המרכא הרבה מן הטפחא והיה ביניהם תיבה במקף. מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה. כגון "סורה שבה פה". "הוא יבנה בית" ודומ'. ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתג. כגון "כי עשיתי עמכם חסד". "ואלכה אליה ואדרשה בה" ודומ'. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה "כי" והשניה "לא" והשלישית תהיה טפחה. הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה. אם עומדת האות הראשונה במלך. שים "כי" במרכא ולא במקף. כגון "כי לא נסב". "כי לא כלו רחמיו". "כי לא האמין". ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה. שים "כי" במקף ולא במרכא. כגון "כי לא דרשנוהו". "כי לא ביד יקחו". "כי לא בכח". חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון "כי" במקף ולא במרכא. והוא "כי לא תעבור את הירדן". וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.12== שער הסילוק. הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא. "להחלו". "לדורותיכם" ד"שמן משחת קודש". "וקויתי לו". "ממועצותייהם" בהושע וראש פסוקו "וחלה חרב". "והאשתאולי" דדברי-הימ'. ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם. ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה. לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא. וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת. כגון "ואת הארץ" וכמהו. ==2.13== שער על הגעיא. הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה. וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות. וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי'ב טעמ' ולא עם המשרת' ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף. והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון "כי לא ישנו" שהוא מן שינה ותנומה. ואילו נחטפה היוד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון "אחרי דברי לא ישנו". וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.14== שער על חניית המשרת'. שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמ'. לזרקא וזקף ואתנח'. וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים. פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר. הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל והתלישא זולתו. והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמ'. והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד. הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא. כגון "ויבא לו יין" וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמ'. טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידועים. מספר חלקי הדרגא בשני טעמ'. רביע ותביר במקום ידוע. ==2.15== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק. יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו כגון "הלא ביום ההוא". והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח'. והוא "אם ארץ מאפליה". ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק. כגון "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". ומן זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד. והוא "כה אמר ייי למשיחו לכורש אשר חחזקתי בימינו". ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמ'. והם תביר שאחריו טפחה וטפחה לאתנחתה וסילוק וזרקא לסגולה. ==2.16== שער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה. הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון "זרע וקציר". והיתיב כגון "ותשובנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל" וכגון "ועתה אל ישם אדוני המלך בלבו". והזרקא כגון "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה". ויתכן אחריו התביר. כגון "והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה". ויתכן אחריו טרס. כגון "ויהי מאז הפקיד אותו בביתו". ויתכן אחריו לגרמיה. כגון "שלח למכנש לאחשדרפניא". "וישוע ובני ושרביה ימין". אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם. כגון "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס. כגון "וכנניהו ושמעיהו ונתנאל". "כי בליל שודד". ויתכן אחריה הזרקא. כגון "והביאו את אחיכם הקטן אלי". ויתכן אחריה היתיב. כמו "כי יען בטחך במעשיך". "פלא יועץ אל גיבור". ויתכן אחריה תביר. כגון "ושמע ויזדי ויעבץ". ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר הטרס כגון להיות אחריו רביע. כגון "והיו בתי ירושלם". ותלישא. כגון "ביום ההוא תתעלפנה". וזרקא. כגון "ויכס את עין + הארץ". ולגרמיה. כגון "כי אביאנו אל האדמה". ויתיב. כגון "ועשה למבצרי מעוזים". ותביר "דמות כמראה אדם". הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע. כגון "ואיבה אשית". "זה יתנו". "ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו". ופזר "למכנש לאחשדרפניא". "ושרביה ימין". וטרס לא יהיה אלא אזל-ואתי בי'א מקומות במקרא. והם "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". "מעי מעי אוחילה". "ויקח עבד מלך את האנשים". "הן ישא איש בשר קודש". "ויעש בירושלם חשבונות". "איכבוד בן פנחס בן עלי". "ויען יונדב בן שמעה אחי דוד". "במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה". "את תרתן ואת רבשקה מלכיש". "באים מדרך שער העליון". "וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום". ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות. והם "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה". "ושם שני בניו מחלון וכליון". "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו". ויתכן אחריו תביר במקום אחד. "וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלם". ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא. כגון "ויהי בשלח פרעה". והיתיב. כגון "ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא". והתביר. כגון "וילך בכל דרך". ותלישא. כגון "ויאמר קראתי מצרה לי". וטרס. כגון "אנא חטא". ויתכן אחריו פזר. כגון "ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והסיקו". והטפחא במקום אחד. "אני ייי נעניתי לו בה". ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף. כגון "ויקרא אלהים לאור יום". הרביע. כגון "המים האלה יוצאים אל הגלילה". אלא יש לו זה התנאי. כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר. כגון "המשלחים עליך לדרש המופת" דדברי-הימ'. "והמן נופל על המטה". בר מן ב'. "ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת". "אבי דבר גדול הנביא". ותלישא. כגון "כי פשה הנגע בבגד". ולגרמיה "ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות". וזרקא "הילדים אשר גדלו אתו". "ולקחת מדמו ונתת". ותביר "על העיר אשר היא עושה עמך מלחמה". "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות". וטרס "חי אני אם יפול". ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה. כגון "ויצא ייי ונלחם". והתביר. כגון "ויאמר ייי כאשר הלך עבדי ישעיהו". ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא. "חי אדני המלך כי במקום". והיתיב "ממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נויהו". אלא שיש לו זה התנאי. כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף. כגון "כי אמר איוב אולי חטאו בני". "ואני זאת בריתי אותם אמר ייי רוחי אשר עליך". "ומשפחות אבי קרית-יערים היתרי והפותי". והרביע מבלעדי הקמת היתיב. "ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז". "אוי לי אמי כי ילידתיני". "לא שלחך ייי ואתה". והטרס. כגון "מזריע זרע עץ פרי". ולגרמיה "אל העגלה ואת כלי הזהב". "ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא". ואתנחתא במקום אחד "לייי בשבועותיכם". והסילוק במקום אחד "הצרעתי והאשתאולי". האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. סופ' פסוק ימנעו אחריו כל הטעמ'. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף. כגון "רק אתכם ידעתי". ויתיב כמוהו. כגון "או בנבלת". וטרס. כגון " אפס כי לא תהיה תפארתך". ==2.17== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמ'. שמשי הפזר הקטן שופר מונח. שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא שופר מונח. שמשי הטרס ג'. שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב'. שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב'. שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה'. שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב'. שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב'. דרגא ומרכא. שמשי האתנחת' ב'. שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב'. מרכא ומאיילא. ==2.18== פרק על סדר הטעמ' האחד אחר אחד. אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה. הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק. ואם יבוא אחריו טרס לא יהא אזל-ואתי והם י'א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנח' וסילוק. וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנח' וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא וסילוק. ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד "והאשתאולי". במקום אחד "בשבועותיכם". האתנח' לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. הזרקא ימנעו מאחריה ג'. טפחה ואתנח' וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה. אבל במקום ימצא אחריו אתנח'. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי'א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי'ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד. והם "ויצאו יושבי ישראל" אשר יחסר ממנו היא אחד והיא תמצא בפסוק האחר והוא "ויאמרו אליו איש עלה לקראתינו ויאמר אליו לכו שובו". ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. וגם אמרו בעלי הדקדוק. ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא. ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא. ותהיה הראשנה סופה יוד או ויו. כגון "ופניתי אני". "ואם העלם יעלימו עם הארץ". "ויהי כי הקיפו ימי המשתה". כל "רמה" דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל. והם "ידינו רמה". "רמה קרני בייי". "ייי רמה ידך". כל "פלא" דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול. "הלמתים תעשה פלא". "כי עשית פלא". "בהן" ג' בסגול וסימ' "ויבאו פלשתים וישבו בהן" דשמואל. "ולכל בהן חיי רוחי" דישעיה. "ישרתו בהן" דמשכנא דיחזקאל. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר. כגון צפית "הכית" "צוית" צפיתי "הכיתי" "ציויתי". ואם נוספה ויו בראש התיבה. כגון "וצפית" "והכיתי" "וצויתי" וציפיתי "וציוית" וטעמ' מלרע ולהבא. אבל "והכית" מתחלף מהם. יש "והכית" מלעיל. "והכית" מלרע. אם הוא סמוך לטעמ' מלרע. ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל. והסמוכה לאלף הן ה' במסורת בתיו. ושאינן סמוכין לאלף כגון "והכית בצור". ועוד "שמת" "שמתי" "קמתי" "שבתי" "דברתי" "נתתי" מלעיל. מפני שהן לשעבר. ואם נוספה ויו בראשון חזר ולהבא. ומלרע כגון "ושמתי" "וקמתי" "ושבת" "ושבתי" "ונתת" "ונתתי". אבל "ודברתי" יש בו כמעט חילוק. אם אות א'ח-ה'ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל. כגון "ודברתי על הנביאים". וכן "והוספתי על כל תהלתך". "הגדלתי והוספתי חכמה". ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמ' תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים. כגון "מאה ארך". "מאה איש". וכמוהו הרבה. בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל. וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה. כמו "עד בעלת באר". עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא. וכמהו "ויטב לך ותחי נפשך". "שמש ירח עמד זבולה". "ובישועתך מה יגל מאד". ודע כי כל הא הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה. אותה הא באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל. כגון "שאלי נס ונמלטה". "השפלה הגבה". "כמו תנור בוערה מאופה". שעיקרו ונמלט. השפל. בער. כי הם לשון זכר והם לווי. וכמו כן דרך כל השמות הנוסף הא בסופן. כמו שם "שמה". ים "ימה". נחל "נחלה". מצרים "מצרימה". העיר "העירה". ירושלם "ירושלימה". נב "ויבא דוד נבה". דדן "ודדנה". הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא הא. ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו. כמו "תשמעון" "תאבדון". ואם אין שם נון יהיה הטעם בעין או בדלת. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם הם אתנח' או סוף פסוק' הטע' או בב' או במם. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת. כללו שלדבר. פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם. וכן "הביאותיהו" "עשיתיהו" כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] to8s1ckiz0k9yapo4uwqnm96j0jrqv3 3079483 3079482 2026-08-28T07:13:09Z בריח 46338 /* 2.3 */ 3079483 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, בכדי כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם, לפיכך לא נמנה עם הטעמים ולא עם המשרתים, מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד והוא הקל שבהם, והיַתר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים: האחד יהיה לו משרת אחד והוא הסילוק כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. והב' יהיה לו ב' משרתים והם ד' טעמים: לגרמיה כגון {{צ|כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט ׀}} {{ק|([[שמואל א כז א]])}}. ואתנח כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}. וזקף כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}. וטפחה {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. והחלק הג' יהיו לו ג' משרתים והוא הרביע כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. והד' יהיו לו ד' משרתים והם זרקא ותביר. הזרקא כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}. התביר {{צ|כׇּל־הַבָּ֣א אֶל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם (עֲשָׂה־אֵ֛ל) [עֲשָׂהאֵ֛ל]}} {{ק|([[שמואל ב ב כג]])}}. וה' יהיו לו ה' משרתים והם תלשא וטרס. כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ כׇּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָ֠ל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}} . הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והויו יהיו לו ו' משרתים והוא פזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}. והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֩ ׀ לָכִ֨ישָׁה ׀ לֵאמֹ֤ר ׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מלכים ב יח יד]])}}. ודע שאלה הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. ודע שאילו י"ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק לבד הסילוק בכ"א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק לפי ששם ישרתהו יותר משמש אחד. ובכ"א ספרי' לא ישרתהו כי אם שמש אחד. ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים. בעבור כן יתכן להיות סילוק בג' ספרים בראש הפסוק. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד לימינו על אופן מכל פנים כי אם ג'. והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון" ודומ' מן המונח. ומן העילוי כגון "כי מה ראית". ומרכא כגון "אשר בית ישראל". ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר , וליתיב אשר יש לו ה' משרתים. והמיוחד במקר' שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא כגון "גם בן ואח אין לו". ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך כגון "וקראתי עליו לכל הרי". ויהיה שכן מאיילא כגון "ומזון לכלא ביה". ויהיה שכן לה מרכא כגון "וישלח האלהים מלאך לירושלם". ויהיה שכן לה דרגא כגון "ויקרא ייי למשה". ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים. ביתיב כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו". ובטרס כגון "בהעביר בניכם באש". ובזרקא כגון "ואשר יבוא את רעהו ביער". ובתביר כגון "נחלת עבדי ייי וצדקתם". מרכא יהיה לה שכן כמוה כגון "אשר בית ישראל עושים". ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד "אם ארץ מאפליה". ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח כגון "לא בסתר דברתי". ותהיה שכינה למרכא מוכפלת "ויבא לו יין וישת". ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה לו שכן שופר עילוי "אשר כופר בהם". שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו "כה אמר". שופר עילוי יהיה לג' טעמ' שכן. אתנח' וזקף וזרקא. וסימ' אז'ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחת' וסוף פסוק כגון "קפדה בא" וכגון "להחלו". הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד כגון "ויהושע בן נון". ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם ולא יועדו בפסוק אחד. לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת כגון "והכהן המקריב". אבל היא סימן לביטול הגעיא לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד. והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק אזלא שיהיה שכינה לטרס ולשארי הטעמים לא תתחבר. והתלישא הקטנה היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מרכבה אם היה תחת המם ג' נקודות יהיה לשון יחיד כגון "מעל מרכבתו". "מרכבה וסוסים". ואם יהיה תחת המם פתח גדול תהיה המלה לשון רבים כגון "מרכבות פרעה". "פעמי מרכבותיו". ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה והיא "במרכבת המשנה" נקודה אחת תחת המם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן כגון "ברכו". ואשר יהיה על הכ' יהיה שבא מניע כגון "בעבור תברכני נפשך". חוץ ממקומות "ולעילאה ברכת". "ומברכתך יבורך בית עבדך". "ברכות אביך". ==2.6== פרק לדבר על י'ב טעמ' הפזר בכ"א ספרים משני פנים. האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל. והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות. והם "את פאת קדמה אלפים באמה". "ויקבץ את הכהנים הלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה" דדברי-הימים. "גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים" דעזרא. "ויעשו לו לשכה גדולה ושם היו לפנים" בסוף עזרא. וישרת' ג' משרת' בה' מקומות. "ובאו אליך ואמרו אליך". "וירם יאשיהו לבני העם צאן". "והיה כמלאת שבעים שנה" דירמיה. "ומביאים ערימות ועומסים על החמורים". "גם הנה העץ אשר עשה המן". ויש לו ד' משרתים בג' מקומות "ושני אנשים היו גדודים היו בן שאול". "ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבא לך שבע שנים רעב בארצך". "ואמרת להם כה אמר ייי הנני ממלא את כל יושבי הארץ הזאת" דירמיה. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון". "ויקהל דוד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך". ויש לו ו' משרתים בב' מקומות. "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחוזת העיר". "ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלוון לאלה שמיא". ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. התלשא משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת. אבל ההפרש שיש ביניהם. התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה. ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה. וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. הטרס פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח. כגון "תחת הנחשת". "הן הנה" ודומ'. ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא. כגון "ויקח קרח" והדומ' לו. ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא. כגון "והרסתי" "וסלחתי" "והסירותי" "ואנכי השמדתי". ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר. כגון "ויהי ברכת ייי". "ויאמרו איש אל אחיו". ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון "ויעש" "ויאמר" והדומה להם. לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס אם ישרתוהו ב' משרת'. הראשון לעולם תלישא והב' אזלא. "ויאמר ייי לו עוד". "ויעש לו אהוד חרב". ואם היו לו יותר מב' משרת' יהיו כולם שופרות מונחים. כגון "יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים" והדומ' לו. היתיב יש לו ב' דמיונות. האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה. וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון "ככה". וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון "מפני תנופת". ואשר הביא שינוי הדמיון הזה. אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון. "ככה" "הוי המרבה". ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו "העבד ישראל". והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף. אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה. והם "או בנבלת". "את סיחן". "כי מאסו את תורת" דישעיה. "איש יושב". "כל מעבר מטה". "איש הולך אחרי שרירות". "שקר הנביאים". "די כל מלך רב ושליט". "די מלכות". "כל חרד" דעזרא. "די בעבר נהרא" דעזרא. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת. אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון "שבע שנים הנה". "אך את זה לא תאכלו". ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי'א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת הרי לך ראיה משני פנים. אופן אחד. אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת. ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא. ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל. אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה. והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו. כגון "בן אדם ארץ כי תחטא לי" ודומ'. וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד. והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים י'א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה. ומי שקרא "שתים" ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה. לפי שהנחת הדיבור "שתים" נהיה עם האות הגימל. ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה "שתים" ולכך אתה רואה בספרים הטובים "שתים". ואל תתמה על דיבור "שתים" שעיקרו אשתים כי הוא כמו "אשה אל אחותה". ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר "שתים" הוא אשתים. הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא. התנאי על זה הוא שאם אין בו מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון "והכן לי בזה". "היתה תהו ובהו" ודומ'. ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון "וחגותם אתו". "וידבר משה" ודומ'. זה הכלל. לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא. ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו. כגון "יוצר אור". "מה מצאו אבותיכם בי". "האלהים אני". ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך. ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק. הלא תראה שהתיו של "תוהו" הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרת' הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח. והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח. כגון "ליל שימורים הוא לייי". "כי ארץ פסילים היא" ודומ'. ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא. כגון "וכי מי אנכי". "אשר אמרו לרואים". ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא. כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו" והדומ' לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח. כגון "וישלח חזקיהו מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי". המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ==2.7== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן. והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרת'. שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל. כמו "מי גוי גדול". "רגע אדבר". "לא דוכאו" ודומ'. ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי. כגון "ולא פחדו". "ורגע אדבר" ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרת' יהיה הראשון מכרבל. או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר והמשרת השני עילוי. כגון "אשר כופר בהם". "אשר יצא ממעיך" ודומ'. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער: הגעיא מן האות אשר היא עליו. כגון "והכהן" והדומ' לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה. כגון "ויעמוד בין המתים ובין החיים". "ויבא עד לפני שער המלך" ודומ'. שתי אתנח' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק. ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי'א מקומות שתשרתה המאיילא. והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד בר מן חד "וישבו בה ויבנו בה" דדברי-הימ'. ואלה הם. "ויצא נח". "בשבועותיכם" ד"וביום הביכורים". "קפדה בא". "מאפילייה". "לאופנים". "ובאו שמה והסירו" דיחזקאל. "ותאמרנה לה". "ומזון לכולא ביה" וחב' דדניאל. "ובאת שמה" דמלכים. "וישבו בה" דדברי-הימ'. ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון "כי מה ראית". "כי לא תחפירי" ודומ'. ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו "ובהר" במדבר". "ויאמר אל נא אחי". וזה הטעם יקרא מונח. לפי שאתה מניחו בלי מתינה והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם. אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג. כגון "ואת הארץ". "כנמא". "והמלך". או בלעדי אלה. ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי. כגון "ויהי אור". "היש לכם אב או אח" "ישראל לא ידע". ==2.8== שער הזרקא. אם היה בלא משרת אין עליה דיבור. ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי. כגון "ויאמר ייי אל ישעיהו". "כה אמר ייי למשיחו". והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא. והם "כי תשא את ראש בני ישראל". "לכן אמר לבני ישראל". "בכל אשר התהלכתי". "ויעלו בבעל-פרצים". "נספה מפני צריך" דדברי-הימ'. "ויזבח שור ומריא וצאן לרוב". "בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה". "קנה נגד היושבים". "בכל אשר התהלכתי" דדברי-הימ'. ואם היה לזרקא ב' משרת' יהיה הראשון אזלא. כגון "ויאמר משה לפרעה". "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת-פענח" ודומ'. חוץ מב' שהן למטה. והן "ויהי הוא מספר למלך" דמלכים. "אשר לא מעמך ישראל". וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה. שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה. כגון "רוח אלהין קדישין". "הן קרבו ימיך". ==2.9== שער לגרמיה. הלגרמיה ישרתוהו ב' משרת' והם ב' מרכות. כגון "אשר בית ישראל". "כי המלט אמלט". והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה. והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק. והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ==2.10== שער הרביע. הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון "ולא יכלו לשתות". "או אז יכנע" ודומ'. ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות. והם "ועתה אל תעצבו". "אנא חטא". "ואסערם". "ואילו האחד". "בלטשצר". ואם שרתוהו ב' משרת' יהיה הראשון דרגא. כגון "כי על אפי ועל חמתי" והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרת' יהיה הראשון שופר מונח כגון "לא מבני ישראל המה". "גם בן ואח אין לו". ==2.11== שער התביר. התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו ב' תנאים. האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אה או אי. כגון "יצאו" "ישתרגו" "התבוננו" בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה. והוא "בבירתא במדי מדינתא" דעזרא. ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף-פתח בין המרכא והתביר. והם "וידרש חזקיהו על הכהנים". "אל תלחמו". "ותעלו על שפת לשון". ואין זולתם. ואילו לא אחזו אלו הג' או "ורחצו" יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא. כגון "ויכם דוד". "כי כה אמר" ודומ'. שאין ביניהן אלא מלך אחד. "כי לא שונא הוא לו". "ויקרא שם אברם בשם ייי" ודומ'. שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא. ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא. כגון "ויקם יהושע". "וילונו העם". "וישב על ברכיה" ודומ'. ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון "אשר לקחו" ישרתהו מרכא. ואם היה מלך ושבא מניע כגון "ואשר תאמרו אלי אתן" ישרתהו דרגא. וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט'ו מקומות היוצאים מתנאי זה. שאע'פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא. והם "ואברהם היו יהיה". "וכי יגף שור איש". "לא תהיה משכלה". "וכל אשר אין לו" דמשנה-תורה. "ובני אשר ימנה וישוה". "וישלחם יהושע". "וישבו בין ביתאל". "וישם אותם אורב בין ביתאל". "כי אם ארבע מאות איש נער". "אשר ברכו ייי צבאות". "כשד שלמן בית-ארבאל". "הפוך ידך" דדברי-הימ'. "כי לא יכלו לעשותו". "כל אשר תמצא ידך". "כי אין לעמוד". "ועד הם עומדים" דעזרא. ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא. או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך. כגון "המול ימול". "וישם המלך אחשורוש מס". ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח. כגון "עיר שופכת דם". ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא. כגון "ואיש ראש בית אבותיו" והדומ' לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא. כגון "כי אעלה ארוכה לך". "נחלת עבדי ייי וצדקתם". ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה. וזהו משפט התלשא. לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח. כגון "כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשה-אל" והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב"אם תעירו ואם תעוררו" וחבריו. הטפחה לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי'ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד. והם "ויבא לו יין וישת". "למה תעשה כה". "אשר לא צוה". "הלא טוב לנו". "ויקרא לה נבח". "אני ייי נעניתי לו בה ברוב גילוליו" דיחזקאל. "ויחנו אלה נכח אלה". "אשר לא הגיד לה" דמלכים וחברו דדברי-הימ'. "ויהי ריב ומדון" דחבקוק. "ויחי לב לעם" דעזרא. ולא יהיו לו יותר מב' משרת' על זה האופן. ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות. והם "בכל מושבותיכם". "את כל ההרותיה בקע". "מבליגיתי". "ומכל גילוליכם" דיחזקאל. "מכל תועבותיכם" דיחזקאל. "כי למבראשונה". "ונבזביתך" דדניאל. "שהם הרהיבוני". וסימ' מה'ם גתלו'ש. מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה. והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח'. ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא. כגון "את השמים" והדומ' לו. אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא. וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג. כגון "ונתתם לי אות אמת". ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים. אחד בתיבת המרכא כגון "כי לא מלו אותם" והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא. כגון "יעשה לו" והדומ' לו. מושלת בהם מרכא בלי מתיגה. ואם נתרחקה המרכא הרבה מן הטפחא והיה ביניהם תיבה במקף. מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה. כגון "סורה שבה פה". "הוא יבנה בית" ודומ'. ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתג. כגון "כי עשיתי עמכם חסד". "ואלכה אליה ואדרשה בה" ודומ'. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה "כי" והשניה "לא" והשלישית תהיה טפחה. הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה. אם עומדת האות הראשונה במלך. שים "כי" במרכא ולא במקף. כגון "כי לא נסב". "כי לא כלו רחמיו". "כי לא האמין". ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה. שים "כי" במקף ולא במרכא. כגון "כי לא דרשנוהו". "כי לא ביד יקחו". "כי לא בכח". חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון "כי" במקף ולא במרכא. והוא "כי לא תעבור את הירדן". וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.12== שער הסילוק. הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא. "להחלו". "לדורותיכם" ד"שמן משחת קודש". "וקויתי לו". "ממועצותייהם" בהושע וראש פסוקו "וחלה חרב". "והאשתאולי" דדברי-הימ'. ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם. ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה. לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא. וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת. כגון "ואת הארץ" וכמהו. ==2.13== שער על הגעיא. הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה. וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות. וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי'ב טעמ' ולא עם המשרת' ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף. והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון "כי לא ישנו" שהוא מן שינה ותנומה. ואילו נחטפה היוד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון "אחרי דברי לא ישנו". וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.14== שער על חניית המשרת'. שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמ'. לזרקא וזקף ואתנח'. וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים. פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר. הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל והתלישא זולתו. והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמ'. והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד. הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא. כגון "ויבא לו יין" וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמ'. טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידועים. מספר חלקי הדרגא בשני טעמ'. רביע ותביר במקום ידוע. ==2.15== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק. יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו כגון "הלא ביום ההוא". והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח'. והוא "אם ארץ מאפליה". ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק. כגון "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". ומן זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד. והוא "כה אמר ייי למשיחו לכורש אשר חחזקתי בימינו". ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמ'. והם תביר שאחריו טפחה וטפחה לאתנחתה וסילוק וזרקא לסגולה. ==2.16== שער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה. הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון "זרע וקציר". והיתיב כגון "ותשובנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל" וכגון "ועתה אל ישם אדוני המלך בלבו". והזרקא כגון "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה". ויתכן אחריו התביר. כגון "והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה". ויתכן אחריו טרס. כגון "ויהי מאז הפקיד אותו בביתו". ויתכן אחריו לגרמיה. כגון "שלח למכנש לאחשדרפניא". "וישוע ובני ושרביה ימין". אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם. כגון "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס. כגון "וכנניהו ושמעיהו ונתנאל". "כי בליל שודד". ויתכן אחריה הזרקא. כגון "והביאו את אחיכם הקטן אלי". ויתכן אחריה היתיב. כמו "כי יען בטחך במעשיך". "פלא יועץ אל גיבור". ויתכן אחריה תביר. כגון "ושמע ויזדי ויעבץ". ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר הטרס כגון להיות אחריו רביע. כגון "והיו בתי ירושלם". ותלישא. כגון "ביום ההוא תתעלפנה". וזרקא. כגון "ויכס את עין + הארץ". ולגרמיה. כגון "כי אביאנו אל האדמה". ויתיב. כגון "ועשה למבצרי מעוזים". ותביר "דמות כמראה אדם". הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע. כגון "ואיבה אשית". "זה יתנו". "ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו". ופזר "למכנש לאחשדרפניא". "ושרביה ימין". וטרס לא יהיה אלא אזל-ואתי בי'א מקומות במקרא. והם "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". "מעי מעי אוחילה". "ויקח עבד מלך את האנשים". "הן ישא איש בשר קודש". "ויעש בירושלם חשבונות". "איכבוד בן פנחס בן עלי". "ויען יונדב בן שמעה אחי דוד". "במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה". "את תרתן ואת רבשקה מלכיש". "באים מדרך שער העליון". "וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום". ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות. והם "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה". "ושם שני בניו מחלון וכליון". "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו". ויתכן אחריו תביר במקום אחד. "וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלם". ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא. כגון "ויהי בשלח פרעה". והיתיב. כגון "ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא". והתביר. כגון "וילך בכל דרך". ותלישא. כגון "ויאמר קראתי מצרה לי". וטרס. כגון "אנא חטא". ויתכן אחריו פזר. כגון "ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והסיקו". והטפחא במקום אחד. "אני ייי נעניתי לו בה". ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף. כגון "ויקרא אלהים לאור יום". הרביע. כגון "המים האלה יוצאים אל הגלילה". אלא יש לו זה התנאי. כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר. כגון "המשלחים עליך לדרש המופת" דדברי-הימ'. "והמן נופל על המטה". בר מן ב'. "ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת". "אבי דבר גדול הנביא". ותלישא. כגון "כי פשה הנגע בבגד". ולגרמיה "ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות". וזרקא "הילדים אשר גדלו אתו". "ולקחת מדמו ונתת". ותביר "על העיר אשר היא עושה עמך מלחמה". "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות". וטרס "חי אני אם יפול". ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה. כגון "ויצא ייי ונלחם". והתביר. כגון "ויאמר ייי כאשר הלך עבדי ישעיהו". ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא. "חי אדני המלך כי במקום". והיתיב "ממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נויהו". אלא שיש לו זה התנאי. כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף. כגון "כי אמר איוב אולי חטאו בני". "ואני זאת בריתי אותם אמר ייי רוחי אשר עליך". "ומשפחות אבי קרית-יערים היתרי והפותי". והרביע מבלעדי הקמת היתיב. "ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז". "אוי לי אמי כי ילידתיני". "לא שלחך ייי ואתה". והטרס. כגון "מזריע זרע עץ פרי". ולגרמיה "אל העגלה ואת כלי הזהב". "ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא". ואתנחתא במקום אחד "לייי בשבועותיכם". והסילוק במקום אחד "הצרעתי והאשתאולי". האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. סופ' פסוק ימנעו אחריו כל הטעמ'. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף. כגון "רק אתכם ידעתי". ויתיב כמוהו. כגון "או בנבלת". וטרס. כגון " אפס כי לא תהיה תפארתך". ==2.17== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמ'. שמשי הפזר הקטן שופר מונח. שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא שופר מונח. שמשי הטרס ג'. שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב'. שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב'. שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה'. שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב'. שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב'. דרגא ומרכא. שמשי האתנחת' ב'. שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב'. מרכא ומאיילא. ==2.18== פרק על סדר הטעמ' האחד אחר אחד. אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה. הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק. ואם יבוא אחריו טרס לא יהא אזל-ואתי והם י'א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנח' וסילוק. וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנח' וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא וסילוק. ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד "והאשתאולי". במקום אחד "בשבועותיכם". האתנח' לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. הזרקא ימנעו מאחריה ג'. טפחה ואתנח' וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה. אבל במקום ימצא אחריו אתנח'. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי'א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי'ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד. והם "ויצאו יושבי ישראל" אשר יחסר ממנו היא אחד והיא תמצא בפסוק האחר והוא "ויאמרו אליו איש עלה לקראתינו ויאמר אליו לכו שובו". ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. וגם אמרו בעלי הדקדוק. ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא. ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא. ותהיה הראשנה סופה יוד או ויו. כגון "ופניתי אני". "ואם העלם יעלימו עם הארץ". "ויהי כי הקיפו ימי המשתה". כל "רמה" דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל. והם "ידינו רמה". "רמה קרני בייי". "ייי רמה ידך". כל "פלא" דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול. "הלמתים תעשה פלא". "כי עשית פלא". "בהן" ג' בסגול וסימ' "ויבאו פלשתים וישבו בהן" דשמואל. "ולכל בהן חיי רוחי" דישעיה. "ישרתו בהן" דמשכנא דיחזקאל. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר. כגון צפית "הכית" "צוית" צפיתי "הכיתי" "ציויתי". ואם נוספה ויו בראש התיבה. כגון "וצפית" "והכיתי" "וצויתי" וציפיתי "וציוית" וטעמ' מלרע ולהבא. אבל "והכית" מתחלף מהם. יש "והכית" מלעיל. "והכית" מלרע. אם הוא סמוך לטעמ' מלרע. ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל. והסמוכה לאלף הן ה' במסורת בתיו. ושאינן סמוכין לאלף כגון "והכית בצור". ועוד "שמת" "שמתי" "קמתי" "שבתי" "דברתי" "נתתי" מלעיל. מפני שהן לשעבר. ואם נוספה ויו בראשון חזר ולהבא. ומלרע כגון "ושמתי" "וקמתי" "ושבת" "ושבתי" "ונתת" "ונתתי". אבל "ודברתי" יש בו כמעט חילוק. אם אות א'ח-ה'ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל. כגון "ודברתי על הנביאים". וכן "והוספתי על כל תהלתך". "הגדלתי והוספתי חכמה". ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמ' תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים. כגון "מאה ארך". "מאה איש". וכמוהו הרבה. בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל. וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה. כמו "עד בעלת באר". עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא. וכמהו "ויטב לך ותחי נפשך". "שמש ירח עמד זבולה". "ובישועתך מה יגל מאד". ודע כי כל הא הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה. אותה הא באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל. כגון "שאלי נס ונמלטה". "השפלה הגבה". "כמו תנור בוערה מאופה". שעיקרו ונמלט. השפל. בער. כי הם לשון זכר והם לווי. וכמו כן דרך כל השמות הנוסף הא בסופן. כמו שם "שמה". ים "ימה". נחל "נחלה". מצרים "מצרימה". העיר "העירה". ירושלם "ירושלימה". נב "ויבא דוד נבה". דדן "ודדנה". הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא הא. ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו. כמו "תשמעון" "תאבדון". ואם אין שם נון יהיה הטעם בעין או בדלת. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם הם אתנח' או סוף פסוק' הטע' או בב' או במם. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת. כללו שלדבר. פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם. וכן "הביאותיהו" "עשיתיהו" כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] ec6rcci1skdt7itnpjrrtttgp6zelbd 3079488 3079483 2026-08-28T07:29:54Z בריח 46338 /* 2.4 */ 3079488 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, בכדי כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם, לפיכך לא נמנה עם הטעמים ולא עם המשרתים, מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד והוא הקל שבהם, והיַתר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים: האחד יהיה לו משרת אחד והוא הסילוק כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. והב' יהיה לו ב' משרתים והם ד' טעמים: לגרמיה כגון {{צ|כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט ׀}} {{ק|([[שמואל א כז א]])}}. ואתנח כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}. וזקף כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}. וטפחה {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. והחלק הג' יהיו לו ג' משרתים והוא הרביע כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. והד' יהיו לו ד' משרתים והם זרקא ותביר. הזרקא כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}. התביר {{צ|כׇּל־הַבָּ֣א אֶל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם (עֲשָׂה־אֵ֛ל) [עֲשָׂהאֵ֛ל]}} {{ק|([[שמואל ב ב כג]])}}. וה' יהיו לו ה' משרתים והם תלשא וטרס. כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ כׇּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָ֠ל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}} . הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והויו יהיו לו ו' משרתים והוא פזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}. והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֩ ׀ לָכִ֨ישָׁה ׀ לֵאמֹ֤ר ׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מלכים ב יח יד]])}}. ודע שאלה הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. ודע שאילו י"ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק לבד הסילוק בכ"א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק לפי ששם ישרתהו יותר משמש אחד. ובכ"א ספרי' לא ישרתהו כי אם שמש אחד. ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים. בעבור כן יתכן להיות סילוק בג' ספרים בראש הפסוק. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד לימינו על אופן מכל פנים כי אם ג', והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא. אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן ׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן יהושע יט נא ודומ' מן המונח. ומן העילוי כגון כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית שמואל א כח יג. ומרכא כגון אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ יחזקאל ח ו. ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר, וליתיב אשר יש לו ה' משרתים והמיוחד במקר' שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא כגון "גם בן ואח אין לו". ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך כגון וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכׇל־הָרַי֙ יחזקאל לח כא. ויהיה שכן מאיילא כגון וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ דניאל ד ט דניאל ד יח. ויהיה שכן לה מרכא כגון וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים ׀ מַלְאָ֥ךְ ׀ לִֽירוּשָׁלַ֘͏ִם֮ דברי הימים א כא טו. ויהיה שכן לה דרגא כגון וַיִּקְרָ֨א י֧'י לְמֹשֶׁ֛ה שמות יט כ. ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים. ביתיב כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו". ובטרס כגון "בהעביר בניכם באש". ובזרקא כגון "ואשר יבוא את רעהו ביער". ובתביר כגון "נחלת עבדי ייי וצדקתם". מרכא יהיה לה שכן כמוה כגון "אשר בית ישראל עושים". ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד "אם ארץ מאפליה". ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח כגון "לא בסתר דברתי". ותהיה שכינה למרכא מוכפלת "ויבא לו יין וישת". ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה לו שכן שופר עילוי "אשר כופר בהם". שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו "כה אמר". שופר עילוי יהיה לג' טעמ' שכן. אתנח' וזקף וזרקא. וסימ' אז'ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחת' וסוף פסוק כגון "קפדה בא" וכגון "להחלו". הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד כגון "ויהושע בן נון". ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם ולא יועדו בפסוק אחד. לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת כגון "והכהן המקריב". אבל היא סימן לביטול הגעיא לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד. והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק אזלא שיהיה שכינה לטרס ולשארי הטעמים לא תתחבר. והתלישא הקטנה היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מרכבה אם היה תחת המם ג' נקודות יהיה לשון יחיד כגון "מעל מרכבתו". "מרכבה וסוסים". ואם יהיה תחת המם פתח גדול תהיה המלה לשון רבים כגון "מרכבות פרעה". "פעמי מרכבותיו". ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה והיא "במרכבת המשנה" נקודה אחת תחת המם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן כגון "ברכו". ואשר יהיה על הכ' יהיה שבא מניע כגון "בעבור תברכני נפשך". חוץ ממקומות "ולעילאה ברכת". "ומברכתך יבורך בית עבדך". "ברכות אביך". ==2.6== פרק לדבר על י'ב טעמ' הפזר בכ"א ספרים משני פנים. האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל. והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות. והם "את פאת קדמה אלפים באמה". "ויקבץ את הכהנים הלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה" דדברי-הימים. "גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים" דעזרא. "ויעשו לו לשכה גדולה ושם היו לפנים" בסוף עזרא. וישרת' ג' משרת' בה' מקומות. "ובאו אליך ואמרו אליך". "וירם יאשיהו לבני העם צאן". "והיה כמלאת שבעים שנה" דירמיה. "ומביאים ערימות ועומסים על החמורים". "גם הנה העץ אשר עשה המן". ויש לו ד' משרתים בג' מקומות "ושני אנשים היו גדודים היו בן שאול". "ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבא לך שבע שנים רעב בארצך". "ואמרת להם כה אמר ייי הנני ממלא את כל יושבי הארץ הזאת" דירמיה. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון". "ויקהל דוד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך". ויש לו ו' משרתים בב' מקומות. "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחוזת העיר". "ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלוון לאלה שמיא". ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. התלשא משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת. אבל ההפרש שיש ביניהם. התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה. ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה. וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. הטרס פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח. כגון "תחת הנחשת". "הן הנה" ודומ'. ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא. כגון "ויקח קרח" והדומ' לו. ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא. כגון "והרסתי" "וסלחתי" "והסירותי" "ואנכי השמדתי". ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר. כגון "ויהי ברכת ייי". "ויאמרו איש אל אחיו". ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון "ויעש" "ויאמר" והדומה להם. לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס אם ישרתוהו ב' משרת'. הראשון לעולם תלישא והב' אזלא. "ויאמר ייי לו עוד". "ויעש לו אהוד חרב". ואם היו לו יותר מב' משרת' יהיו כולם שופרות מונחים. כגון "יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים" והדומ' לו. היתיב יש לו ב' דמיונות. האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה. וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון "ככה". וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון "מפני תנופת". ואשר הביא שינוי הדמיון הזה. אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון. "ככה" "הוי המרבה". ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו "העבד ישראל". והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף. אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה. והם "או בנבלת". "את סיחן". "כי מאסו את תורת" דישעיה. "איש יושב". "כל מעבר מטה". "איש הולך אחרי שרירות". "שקר הנביאים". "די כל מלך רב ושליט". "די מלכות". "כל חרד" דעזרא. "די בעבר נהרא" דעזרא. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת. אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון "שבע שנים הנה". "אך את זה לא תאכלו". ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי'א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת הרי לך ראיה משני פנים. אופן אחד. אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת. ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא. ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל. אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה. והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו. כגון "בן אדם ארץ כי תחטא לי" ודומ'. וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד. והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים י'א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה. ומי שקרא "שתים" ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה. לפי שהנחת הדיבור "שתים" נהיה עם האות הגימל. ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה "שתים" ולכך אתה רואה בספרים הטובים "שתים". ואל תתמה על דיבור "שתים" שעיקרו אשתים כי הוא כמו "אשה אל אחותה". ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר "שתים" הוא אשתים. הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא. התנאי על זה הוא שאם אין בו מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון "והכן לי בזה". "היתה תהו ובהו" ודומ'. ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון "וחגותם אתו". "וידבר משה" ודומ'. זה הכלל. לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא. ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו. כגון "יוצר אור". "מה מצאו אבותיכם בי". "האלהים אני". ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך. ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק. הלא תראה שהתיו של "תוהו" הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרת' הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח. והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח. כגון "ליל שימורים הוא לייי". "כי ארץ פסילים היא" ודומ'. ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא. כגון "וכי מי אנכי". "אשר אמרו לרואים". ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא. כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו" והדומ' לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח. כגון "וישלח חזקיהו מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי". המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ==2.7== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן. והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרת'. שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל. כמו "מי גוי גדול". "רגע אדבר". "לא דוכאו" ודומ'. ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי. כגון "ולא פחדו". "ורגע אדבר" ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרת' יהיה הראשון מכרבל. או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר והמשרת השני עילוי. כגון "אשר כופר בהם". "אשר יצא ממעיך" ודומ'. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער: הגעיא מן האות אשר היא עליו. כגון "והכהן" והדומ' לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה. כגון "ויעמוד בין המתים ובין החיים". "ויבא עד לפני שער המלך" ודומ'. שתי אתנח' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק. ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי'א מקומות שתשרתה המאיילא. והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד בר מן חד "וישבו בה ויבנו בה" דדברי-הימ'. ואלה הם. "ויצא נח". "בשבועותיכם" ד"וביום הביכורים". "קפדה בא". "מאפילייה". "לאופנים". "ובאו שמה והסירו" דיחזקאל. "ותאמרנה לה". "ומזון לכולא ביה" וחב' דדניאל. "ובאת שמה" דמלכים. "וישבו בה" דדברי-הימ'. ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון "כי מה ראית". "כי לא תחפירי" ודומ'. ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו "ובהר" במדבר". "ויאמר אל נא אחי". וזה הטעם יקרא מונח. לפי שאתה מניחו בלי מתינה והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם. אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג. כגון "ואת הארץ". "כנמא". "והמלך". או בלעדי אלה. ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי. כגון "ויהי אור". "היש לכם אב או אח" "ישראל לא ידע". ==2.8== שער הזרקא. אם היה בלא משרת אין עליה דיבור. ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי. כגון "ויאמר ייי אל ישעיהו". "כה אמר ייי למשיחו". והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא. והם "כי תשא את ראש בני ישראל". "לכן אמר לבני ישראל". "בכל אשר התהלכתי". "ויעלו בבעל-פרצים". "נספה מפני צריך" דדברי-הימ'. "ויזבח שור ומריא וצאן לרוב". "בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה". "קנה נגד היושבים". "בכל אשר התהלכתי" דדברי-הימ'. ואם היה לזרקא ב' משרת' יהיה הראשון אזלא. כגון "ויאמר משה לפרעה". "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת-פענח" ודומ'. חוץ מב' שהן למטה. והן "ויהי הוא מספר למלך" דמלכים. "אשר לא מעמך ישראל". וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה. שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה. כגון "רוח אלהין קדישין". "הן קרבו ימיך". ==2.9== שער לגרמיה. הלגרמיה ישרתוהו ב' משרת' והם ב' מרכות. כגון "אשר בית ישראל". "כי המלט אמלט". והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה. והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק. והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ==2.10== שער הרביע. הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון "ולא יכלו לשתות". "או אז יכנע" ודומ'. ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות. והם "ועתה אל תעצבו". "אנא חטא". "ואסערם". "ואילו האחד". "בלטשצר". ואם שרתוהו ב' משרת' יהיה הראשון דרגא. כגון "כי על אפי ועל חמתי" והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרת' יהיה הראשון שופר מונח כגון "לא מבני ישראל המה". "גם בן ואח אין לו". ==2.11== שער התביר. התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו ב' תנאים. האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אה או אי. כגון "יצאו" "ישתרגו" "התבוננו" בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה. והוא "בבירתא במדי מדינתא" דעזרא. ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף-פתח בין המרכא והתביר. והם "וידרש חזקיהו על הכהנים". "אל תלחמו". "ותעלו על שפת לשון". ואין זולתם. ואילו לא אחזו אלו הג' או "ורחצו" יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא. כגון "ויכם דוד". "כי כה אמר" ודומ'. שאין ביניהן אלא מלך אחד. "כי לא שונא הוא לו". "ויקרא שם אברם בשם ייי" ודומ'. שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא. ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא. כגון "ויקם יהושע". "וילונו העם". "וישב על ברכיה" ודומ'. ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון "אשר לקחו" ישרתהו מרכא. ואם היה מלך ושבא מניע כגון "ואשר תאמרו אלי אתן" ישרתהו דרגא. וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט'ו מקומות היוצאים מתנאי זה. שאע'פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא. והם "ואברהם היו יהיה". "וכי יגף שור איש". "לא תהיה משכלה". "וכל אשר אין לו" דמשנה-תורה. "ובני אשר ימנה וישוה". "וישלחם יהושע". "וישבו בין ביתאל". "וישם אותם אורב בין ביתאל". "כי אם ארבע מאות איש נער". "אשר ברכו ייי צבאות". "כשד שלמן בית-ארבאל". "הפוך ידך" דדברי-הימ'. "כי לא יכלו לעשותו". "כל אשר תמצא ידך". "כי אין לעמוד". "ועד הם עומדים" דעזרא. ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא. או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך. כגון "המול ימול". "וישם המלך אחשורוש מס". ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח. כגון "עיר שופכת דם". ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא. כגון "ואיש ראש בית אבותיו" והדומ' לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא. כגון "כי אעלה ארוכה לך". "נחלת עבדי ייי וצדקתם". ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה. וזהו משפט התלשא. לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח. כגון "כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשה-אל" והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב"אם תעירו ואם תעוררו" וחבריו. הטפחה לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי'ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד. והם "ויבא לו יין וישת". "למה תעשה כה". "אשר לא צוה". "הלא טוב לנו". "ויקרא לה נבח". "אני ייי נעניתי לו בה ברוב גילוליו" דיחזקאל. "ויחנו אלה נכח אלה". "אשר לא הגיד לה" דמלכים וחברו דדברי-הימ'. "ויהי ריב ומדון" דחבקוק. "ויחי לב לעם" דעזרא. ולא יהיו לו יותר מב' משרת' על זה האופן. ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות. והם "בכל מושבותיכם". "את כל ההרותיה בקע". "מבליגיתי". "ומכל גילוליכם" דיחזקאל. "מכל תועבותיכם" דיחזקאל. "כי למבראשונה". "ונבזביתך" דדניאל. "שהם הרהיבוני". וסימ' מה'ם גתלו'ש. מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה. והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח'. ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא. כגון "את השמים" והדומ' לו. אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא. וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג. כגון "ונתתם לי אות אמת". ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים. אחד בתיבת המרכא כגון "כי לא מלו אותם" והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא. כגון "יעשה לו" והדומ' לו. מושלת בהם מרכא בלי מתיגה. ואם נתרחקה המרכא הרבה מן הטפחא והיה ביניהם תיבה במקף. מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה. כגון "סורה שבה פה". "הוא יבנה בית" ודומ'. ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתג. כגון "כי עשיתי עמכם חסד". "ואלכה אליה ואדרשה בה" ודומ'. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה "כי" והשניה "לא" והשלישית תהיה טפחה. הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה. אם עומדת האות הראשונה במלך. שים "כי" במרכא ולא במקף. כגון "כי לא נסב". "כי לא כלו רחמיו". "כי לא האמין". ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה. שים "כי" במקף ולא במרכא. כגון "כי לא דרשנוהו". "כי לא ביד יקחו". "כי לא בכח". חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון "כי" במקף ולא במרכא. והוא "כי לא תעבור את הירדן". וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.12== שער הסילוק. הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא. "להחלו". "לדורותיכם" ד"שמן משחת קודש". "וקויתי לו". "ממועצותייהם" בהושע וראש פסוקו "וחלה חרב". "והאשתאולי" דדברי-הימ'. ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם. ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה. לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא. וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת. כגון "ואת הארץ" וכמהו. ==2.13== שער על הגעיא. הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה. וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות. וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי'ב טעמ' ולא עם המשרת' ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף. והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון "כי לא ישנו" שהוא מן שינה ותנומה. ואילו נחטפה היוד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון "אחרי דברי לא ישנו". וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.14== שער על חניית המשרת'. שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמ'. לזרקא וזקף ואתנח'. וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים. פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר. הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל והתלישא זולתו. והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמ'. והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד. הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא. כגון "ויבא לו יין" וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמ'. טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידועים. מספר חלקי הדרגא בשני טעמ'. רביע ותביר במקום ידוע. ==2.15== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק. יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו כגון "הלא ביום ההוא". והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח'. והוא "אם ארץ מאפליה". ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק. כגון "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". ומן זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד. והוא "כה אמר ייי למשיחו לכורש אשר חחזקתי בימינו". ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמ'. והם תביר שאחריו טפחה וטפחה לאתנחתה וסילוק וזרקא לסגולה. ==2.16== שער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה. הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון "זרע וקציר". והיתיב כגון "ותשובנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל" וכגון "ועתה אל ישם אדוני המלך בלבו". והזרקא כגון "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה". ויתכן אחריו התביר. כגון "והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה". ויתכן אחריו טרס. כגון "ויהי מאז הפקיד אותו בביתו". ויתכן אחריו לגרמיה. כגון "שלח למכנש לאחשדרפניא". "וישוע ובני ושרביה ימין". אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם. כגון "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס. כגון "וכנניהו ושמעיהו ונתנאל". "כי בליל שודד". ויתכן אחריה הזרקא. כגון "והביאו את אחיכם הקטן אלי". ויתכן אחריה היתיב. כמו "כי יען בטחך במעשיך". "פלא יועץ אל גיבור". ויתכן אחריה תביר. כגון "ושמע ויזדי ויעבץ". ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר הטרס כגון להיות אחריו רביע. כגון "והיו בתי ירושלם". ותלישא. כגון "ביום ההוא תתעלפנה". וזרקא. כגון "ויכס את עין + הארץ". ולגרמיה. כגון "כי אביאנו אל האדמה". ויתיב. כגון "ועשה למבצרי מעוזים". ותביר "דמות כמראה אדם". הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע. כגון "ואיבה אשית". "זה יתנו". "ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו". ופזר "למכנש לאחשדרפניא". "ושרביה ימין". וטרס לא יהיה אלא אזל-ואתי בי'א מקומות במקרא. והם "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". "מעי מעי אוחילה". "ויקח עבד מלך את האנשים". "הן ישא איש בשר קודש". "ויעש בירושלם חשבונות". "איכבוד בן פנחס בן עלי". "ויען יונדב בן שמעה אחי דוד". "במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה". "את תרתן ואת רבשקה מלכיש". "באים מדרך שער העליון". "וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום". ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות. והם "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה". "ושם שני בניו מחלון וכליון". "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו". ויתכן אחריו תביר במקום אחד. "וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלם". ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא. כגון "ויהי בשלח פרעה". והיתיב. כגון "ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא". והתביר. כגון "וילך בכל דרך". ותלישא. כגון "ויאמר קראתי מצרה לי". וטרס. כגון "אנא חטא". ויתכן אחריו פזר. כגון "ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והסיקו". והטפחא במקום אחד. "אני ייי נעניתי לו בה". ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף. כגון "ויקרא אלהים לאור יום". הרביע. כגון "המים האלה יוצאים אל הגלילה". אלא יש לו זה התנאי. כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר. כגון "המשלחים עליך לדרש המופת" דדברי-הימ'. "והמן נופל על המטה". בר מן ב'. "ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת". "אבי דבר גדול הנביא". ותלישא. כגון "כי פשה הנגע בבגד". ולגרמיה "ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות". וזרקא "הילדים אשר גדלו אתו". "ולקחת מדמו ונתת". ותביר "על העיר אשר היא עושה עמך מלחמה". "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות". וטרס "חי אני אם יפול". ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה. כגון "ויצא ייי ונלחם". והתביר. כגון "ויאמר ייי כאשר הלך עבדי ישעיהו". ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא. "חי אדני המלך כי במקום". והיתיב "ממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נויהו". אלא שיש לו זה התנאי. כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף. כגון "כי אמר איוב אולי חטאו בני". "ואני זאת בריתי אותם אמר ייי רוחי אשר עליך". "ומשפחות אבי קרית-יערים היתרי והפותי". והרביע מבלעדי הקמת היתיב. "ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז". "אוי לי אמי כי ילידתיני". "לא שלחך ייי ואתה". והטרס. כגון "מזריע זרע עץ פרי". ולגרמיה "אל העגלה ואת כלי הזהב". "ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא". ואתנחתא במקום אחד "לייי בשבועותיכם". והסילוק במקום אחד "הצרעתי והאשתאולי". האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. סופ' פסוק ימנעו אחריו כל הטעמ'. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף. כגון "רק אתכם ידעתי". ויתיב כמוהו. כגון "או בנבלת". וטרס. כגון " אפס כי לא תהיה תפארתך". ==2.17== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמ'. שמשי הפזר הקטן שופר מונח. שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא שופר מונח. שמשי הטרס ג'. שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב'. שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב'. שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה'. שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב'. שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב'. דרגא ומרכא. שמשי האתנחת' ב'. שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב'. מרכא ומאיילא. ==2.18== פרק על סדר הטעמ' האחד אחר אחד. אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה. הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק. ואם יבוא אחריו טרס לא יהא אזל-ואתי והם י'א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנח' וסילוק. וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנח' וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא וסילוק. ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד "והאשתאולי". במקום אחד "בשבועותיכם". האתנח' לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. הזרקא ימנעו מאחריה ג'. טפחה ואתנח' וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה. אבל במקום ימצא אחריו אתנח'. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי'א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי'ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד. והם "ויצאו יושבי ישראל" אשר יחסר ממנו היא אחד והיא תמצא בפסוק האחר והוא "ויאמרו אליו איש עלה לקראתינו ויאמר אליו לכו שובו". ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. וגם אמרו בעלי הדקדוק. ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא. ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא. ותהיה הראשנה סופה יוד או ויו. כגון "ופניתי אני". "ואם העלם יעלימו עם הארץ". "ויהי כי הקיפו ימי המשתה". כל "רמה" דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל. והם "ידינו רמה". "רמה קרני בייי". "ייי רמה ידך". כל "פלא" דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול. "הלמתים תעשה פלא". "כי עשית פלא". "בהן" ג' בסגול וסימ' "ויבאו פלשתים וישבו בהן" דשמואל. "ולכל בהן חיי רוחי" דישעיה. "ישרתו בהן" דמשכנא דיחזקאל. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר. כגון צפית "הכית" "צוית" צפיתי "הכיתי" "ציויתי". ואם נוספה ויו בראש התיבה. כגון "וצפית" "והכיתי" "וצויתי" וציפיתי "וציוית" וטעמ' מלרע ולהבא. אבל "והכית" מתחלף מהם. יש "והכית" מלעיל. "והכית" מלרע. אם הוא סמוך לטעמ' מלרע. ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל. והסמוכה לאלף הן ה' במסורת בתיו. ושאינן סמוכין לאלף כגון "והכית בצור". ועוד "שמת" "שמתי" "קמתי" "שבתי" "דברתי" "נתתי" מלעיל. מפני שהן לשעבר. ואם נוספה ויו בראשון חזר ולהבא. ומלרע כגון "ושמתי" "וקמתי" "ושבת" "ושבתי" "ונתת" "ונתתי". אבל "ודברתי" יש בו כמעט חילוק. אם אות א'ח-ה'ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל. כגון "ודברתי על הנביאים". וכן "והוספתי על כל תהלתך". "הגדלתי והוספתי חכמה". ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמ' תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים. כגון "מאה ארך". "מאה איש". וכמוהו הרבה. בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל. וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה. כמו "עד בעלת באר". עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא. וכמהו "ויטב לך ותחי נפשך". "שמש ירח עמד זבולה". "ובישועתך מה יגל מאד". ודע כי כל הא הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה. אותה הא באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל. כגון "שאלי נס ונמלטה". "השפלה הגבה". "כמו תנור בוערה מאופה". שעיקרו ונמלט. השפל. בער. כי הם לשון זכר והם לווי. וכמו כן דרך כל השמות הנוסף הא בסופן. כמו שם "שמה". ים "ימה". נחל "נחלה". מצרים "מצרימה". העיר "העירה". ירושלם "ירושלימה". נב "ויבא דוד נבה". דדן "ודדנה". הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא הא. ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו. כמו "תשמעון" "תאבדון". ואם אין שם נון יהיה הטעם בעין או בדלת. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם הם אתנח' או סוף פסוק' הטע' או בב' או במם. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת. כללו שלדבר. פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם. וכן "הביאותיהו" "עשיתיהו" כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] dvqek9nm6mipqyynx74znzoo4ef2jmv 3079489 3079488 2026-08-28T07:34:43Z בריח 46338 /* 2.4 */ 3079489 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, בכדי כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם, לפיכך לא נמנה עם הטעמים ולא עם המשרתים, מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד והוא הקל שבהם, והיַתר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים: האחד יהיה לו משרת אחד והוא הסילוק כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. והב' יהיה לו ב' משרתים והם ד' טעמים: לגרמיה כגון {{צ|כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט ׀}} {{ק|([[שמואל א כז א]])}}. ואתנח כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}. וזקף כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}. וטפחה {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. והחלק הג' יהיו לו ג' משרתים והוא הרביע כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. והד' יהיו לו ד' משרתים והם זרקא ותביר. הזרקא כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}. התביר {{צ|כׇּל־הַבָּ֣א אֶל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם (עֲשָׂה־אֵ֛ל) [עֲשָׂהאֵ֛ל]}} {{ק|([[שמואל ב ב כג]])}}. וה' יהיו לו ה' משרתים והם תלשא וטרס. כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ כׇּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָ֠ל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}} . הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והויו יהיו לו ו' משרתים והוא פזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}. והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֩ ׀ לָכִ֨ישָׁה ׀ לֵאמֹ֤ר ׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מלכים ב יח יד]])}}. ודע שאלה הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. ודע שאילו י"ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק לבד הסילוק בכ"א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק לפי ששם ישרתהו יותר משמש אחד. ובכ"א ספרי' לא ישרתהו כי אם שמש אחד. ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים. בעבור כן יתכן להיות סילוק בג' ספרים בראש הפסוק. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד לימינו על אופן מכל פנים כי אם ג', והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא. {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן ׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח. ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[שמואל א כח יג]])}}. ומרכא כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל ׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר, וליתיב אשר יש לו ה' משרתים והמיוחד במקר' שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכׇל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}}. ויהיה שכן מאיילא כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} {{ק|([[דניאל ד יח]])}}. ויהיה שכן לה מרכא כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים ׀ מַלְאָ֥ךְ ׀ לִֽירוּשָׁלַ֘͏ִם֮}} {{ק|([[דברי הימים א כא טו]])}}. ויהיה שכן לה דרגא כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א י֧'י לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}}. ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים. ביתיב כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו". ובטרס כגון "בהעביר בניכם באש". ובזרקא כגון "ואשר יבוא את רעהו ביער". ובתביר כגון "נחלת עבדי ייי וצדקתם". מרכא יהיה לה שכן כמוה כגון "אשר בית ישראל עושים". ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד "אם ארץ מאפליה". ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח כגון "לא בסתר דברתי". ותהיה שכינה למרכא מוכפלת "ויבא לו יין וישת". ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה לו שכן שופר עילוי "אשר כופר בהם". שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו "כה אמר". שופר עילוי יהיה לג' טעמ' שכן. אתנח' וזקף וזרקא. וסימ' אז'ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחת' וסוף פסוק כגון "קפדה בא" וכגון "להחלו". הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד כגון "ויהושע בן נון". ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם ולא יועדו בפסוק אחד. לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת כגון "והכהן המקריב". אבל היא סימן לביטול הגעיא לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד. והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק אזלא שיהיה שכינה לטרס ולשארי הטעמים לא תתחבר. והתלישא הקטנה היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מרכבה אם היה תחת המם ג' נקודות יהיה לשון יחיד כגון "מעל מרכבתו". "מרכבה וסוסים". ואם יהיה תחת המם פתח גדול תהיה המלה לשון רבים כגון "מרכבות פרעה". "פעמי מרכבותיו". ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה והיא "במרכבת המשנה" נקודה אחת תחת המם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן כגון "ברכו". ואשר יהיה על הכ' יהיה שבא מניע כגון "בעבור תברכני נפשך". חוץ ממקומות "ולעילאה ברכת". "ומברכתך יבורך בית עבדך". "ברכות אביך". ==2.6== פרק לדבר על י'ב טעמ' הפזר בכ"א ספרים משני פנים. האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל. והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות. והם "את פאת קדמה אלפים באמה". "ויקבץ את הכהנים הלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה" דדברי-הימים. "גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים" דעזרא. "ויעשו לו לשכה גדולה ושם היו לפנים" בסוף עזרא. וישרת' ג' משרת' בה' מקומות. "ובאו אליך ואמרו אליך". "וירם יאשיהו לבני העם צאן". "והיה כמלאת שבעים שנה" דירמיה. "ומביאים ערימות ועומסים על החמורים". "גם הנה העץ אשר עשה המן". ויש לו ד' משרתים בג' מקומות "ושני אנשים היו גדודים היו בן שאול". "ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבא לך שבע שנים רעב בארצך". "ואמרת להם כה אמר ייי הנני ממלא את כל יושבי הארץ הזאת" דירמיה. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון". "ויקהל דוד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך". ויש לו ו' משרתים בב' מקומות. "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחוזת העיר". "ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלוון לאלה שמיא". ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. התלשא משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת. אבל ההפרש שיש ביניהם. התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה. ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה. וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. הטרס פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח. כגון "תחת הנחשת". "הן הנה" ודומ'. ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא. כגון "ויקח קרח" והדומ' לו. ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא. כגון "והרסתי" "וסלחתי" "והסירותי" "ואנכי השמדתי". ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר. כגון "ויהי ברכת ייי". "ויאמרו איש אל אחיו". ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון "ויעש" "ויאמר" והדומה להם. לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס אם ישרתוהו ב' משרת'. הראשון לעולם תלישא והב' אזלא. "ויאמר ייי לו עוד". "ויעש לו אהוד חרב". ואם היו לו יותר מב' משרת' יהיו כולם שופרות מונחים. כגון "יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים" והדומ' לו. היתיב יש לו ב' דמיונות. האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה. וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון "ככה". וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון "מפני תנופת". ואשר הביא שינוי הדמיון הזה. אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון. "ככה" "הוי המרבה". ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו "העבד ישראל". והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף. אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה. והם "או בנבלת". "את סיחן". "כי מאסו את תורת" דישעיה. "איש יושב". "כל מעבר מטה". "איש הולך אחרי שרירות". "שקר הנביאים". "די כל מלך רב ושליט". "די מלכות". "כל חרד" דעזרא. "די בעבר נהרא" דעזרא. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת. אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון "שבע שנים הנה". "אך את זה לא תאכלו". ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי'א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת הרי לך ראיה משני פנים. אופן אחד. אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת. ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא. ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל. אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה. והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו. כגון "בן אדם ארץ כי תחטא לי" ודומ'. וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד. והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים י'א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה. ומי שקרא "שתים" ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה. לפי שהנחת הדיבור "שתים" נהיה עם האות הגימל. ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה "שתים" ולכך אתה רואה בספרים הטובים "שתים". ואל תתמה על דיבור "שתים" שעיקרו אשתים כי הוא כמו "אשה אל אחותה". ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר "שתים" הוא אשתים. הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא. התנאי על זה הוא שאם אין בו מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון "והכן לי בזה". "היתה תהו ובהו" ודומ'. ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון "וחגותם אתו". "וידבר משה" ודומ'. זה הכלל. לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא. ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו. כגון "יוצר אור". "מה מצאו אבותיכם בי". "האלהים אני". ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך. ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק. הלא תראה שהתיו של "תוהו" הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרת' הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח. והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח. כגון "ליל שימורים הוא לייי". "כי ארץ פסילים היא" ודומ'. ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא. כגון "וכי מי אנכי". "אשר אמרו לרואים". ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא. כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו" והדומ' לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח. כגון "וישלח חזקיהו מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי". המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ==2.7== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן. והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרת'. שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל. כמו "מי גוי גדול". "רגע אדבר". "לא דוכאו" ודומ'. ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי. כגון "ולא פחדו". "ורגע אדבר" ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרת' יהיה הראשון מכרבל. או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר והמשרת השני עילוי. כגון "אשר כופר בהם". "אשר יצא ממעיך" ודומ'. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער: הגעיא מן האות אשר היא עליו. כגון "והכהן" והדומ' לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה. כגון "ויעמוד בין המתים ובין החיים". "ויבא עד לפני שער המלך" ודומ'. שתי אתנח' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק. ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי'א מקומות שתשרתה המאיילא. והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד בר מן חד "וישבו בה ויבנו בה" דדברי-הימ'. ואלה הם. "ויצא נח". "בשבועותיכם" ד"וביום הביכורים". "קפדה בא". "מאפילייה". "לאופנים". "ובאו שמה והסירו" דיחזקאל. "ותאמרנה לה". "ומזון לכולא ביה" וחב' דדניאל. "ובאת שמה" דמלכים. "וישבו בה" דדברי-הימ'. ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון "כי מה ראית". "כי לא תחפירי" ודומ'. ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו "ובהר" במדבר". "ויאמר אל נא אחי". וזה הטעם יקרא מונח. לפי שאתה מניחו בלי מתינה והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם. אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג. כגון "ואת הארץ". "כנמא". "והמלך". או בלעדי אלה. ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי. כגון "ויהי אור". "היש לכם אב או אח" "ישראל לא ידע". ==2.8== שער הזרקא. אם היה בלא משרת אין עליה דיבור. ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי. כגון "ויאמר ייי אל ישעיהו". "כה אמר ייי למשיחו". והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא. והם "כי תשא את ראש בני ישראל". "לכן אמר לבני ישראל". "בכל אשר התהלכתי". "ויעלו בבעל-פרצים". "נספה מפני צריך" דדברי-הימ'. "ויזבח שור ומריא וצאן לרוב". "בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה". "קנה נגד היושבים". "בכל אשר התהלכתי" דדברי-הימ'. ואם היה לזרקא ב' משרת' יהיה הראשון אזלא. כגון "ויאמר משה לפרעה". "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת-פענח" ודומ'. חוץ מב' שהן למטה. והן "ויהי הוא מספר למלך" דמלכים. "אשר לא מעמך ישראל". וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה. שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה. כגון "רוח אלהין קדישין". "הן קרבו ימיך". ==2.9== שער לגרמיה. הלגרמיה ישרתוהו ב' משרת' והם ב' מרכות. כגון "אשר בית ישראל". "כי המלט אמלט". והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה. והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק. והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ==2.10== שער הרביע. הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון "ולא יכלו לשתות". "או אז יכנע" ודומ'. ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות. והם "ועתה אל תעצבו". "אנא חטא". "ואסערם". "ואילו האחד". "בלטשצר". ואם שרתוהו ב' משרת' יהיה הראשון דרגא. כגון "כי על אפי ועל חמתי" והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרת' יהיה הראשון שופר מונח כגון "לא מבני ישראל המה". "גם בן ואח אין לו". ==2.11== שער התביר. התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו ב' תנאים. האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אה או אי. כגון "יצאו" "ישתרגו" "התבוננו" בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה. והוא "בבירתא במדי מדינתא" דעזרא. ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף-פתח בין המרכא והתביר. והם "וידרש חזקיהו על הכהנים". "אל תלחמו". "ותעלו על שפת לשון". ואין זולתם. ואילו לא אחזו אלו הג' או "ורחצו" יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא. כגון "ויכם דוד". "כי כה אמר" ודומ'. שאין ביניהן אלא מלך אחד. "כי לא שונא הוא לו". "ויקרא שם אברם בשם ייי" ודומ'. שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא. ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא. כגון "ויקם יהושע". "וילונו העם". "וישב על ברכיה" ודומ'. ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון "אשר לקחו" ישרתהו מרכא. ואם היה מלך ושבא מניע כגון "ואשר תאמרו אלי אתן" ישרתהו דרגא. וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט'ו מקומות היוצאים מתנאי זה. שאע'פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא. והם "ואברהם היו יהיה". "וכי יגף שור איש". "לא תהיה משכלה". "וכל אשר אין לו" דמשנה-תורה. "ובני אשר ימנה וישוה". "וישלחם יהושע". "וישבו בין ביתאל". "וישם אותם אורב בין ביתאל". "כי אם ארבע מאות איש נער". "אשר ברכו ייי צבאות". "כשד שלמן בית-ארבאל". "הפוך ידך" דדברי-הימ'. "כי לא יכלו לעשותו". "כל אשר תמצא ידך". "כי אין לעמוד". "ועד הם עומדים" דעזרא. ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא. או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך. כגון "המול ימול". "וישם המלך אחשורוש מס". ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח. כגון "עיר שופכת דם". ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא. כגון "ואיש ראש בית אבותיו" והדומ' לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא. כגון "כי אעלה ארוכה לך". "נחלת עבדי ייי וצדקתם". ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה. וזהו משפט התלשא. לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח. כגון "כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשה-אל" והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב"אם תעירו ואם תעוררו" וחבריו. הטפחה לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי'ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד. והם "ויבא לו יין וישת". "למה תעשה כה". "אשר לא צוה". "הלא טוב לנו". "ויקרא לה נבח". "אני ייי נעניתי לו בה ברוב גילוליו" דיחזקאל. "ויחנו אלה נכח אלה". "אשר לא הגיד לה" דמלכים וחברו דדברי-הימ'. "ויהי ריב ומדון" דחבקוק. "ויחי לב לעם" דעזרא. ולא יהיו לו יותר מב' משרת' על זה האופן. ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות. והם "בכל מושבותיכם". "את כל ההרותיה בקע". "מבליגיתי". "ומכל גילוליכם" דיחזקאל. "מכל תועבותיכם" דיחזקאל. "כי למבראשונה". "ונבזביתך" דדניאל. "שהם הרהיבוני". וסימ' מה'ם גתלו'ש. מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה. והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח'. ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא. כגון "את השמים" והדומ' לו. אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא. וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג. כגון "ונתתם לי אות אמת". ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים. אחד בתיבת המרכא כגון "כי לא מלו אותם" והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא. כגון "יעשה לו" והדומ' לו. מושלת בהם מרכא בלי מתיגה. ואם נתרחקה המרכא הרבה מן הטפחא והיה ביניהם תיבה במקף. מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה. כגון "סורה שבה פה". "הוא יבנה בית" ודומ'. ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתג. כגון "כי עשיתי עמכם חסד". "ואלכה אליה ואדרשה בה" ודומ'. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה "כי" והשניה "לא" והשלישית תהיה טפחה. הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה. אם עומדת האות הראשונה במלך. שים "כי" במרכא ולא במקף. כגון "כי לא נסב". "כי לא כלו רחמיו". "כי לא האמין". ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה. שים "כי" במקף ולא במרכא. כגון "כי לא דרשנוהו". "כי לא ביד יקחו". "כי לא בכח". חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון "כי" במקף ולא במרכא. והוא "כי לא תעבור את הירדן". וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.12== שער הסילוק. הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא. "להחלו". "לדורותיכם" ד"שמן משחת קודש". "וקויתי לו". "ממועצותייהם" בהושע וראש פסוקו "וחלה חרב". "והאשתאולי" דדברי-הימ'. ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם. ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה. לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא. וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת. כגון "ואת הארץ" וכמהו. ==2.13== שער על הגעיא. הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה. וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות. וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי'ב טעמ' ולא עם המשרת' ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף. והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון "כי לא ישנו" שהוא מן שינה ותנומה. ואילו נחטפה היוד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון "אחרי דברי לא ישנו". וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.14== שער על חניית המשרת'. שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמ'. לזרקא וזקף ואתנח'. וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים. פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר. הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל והתלישא זולתו. והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמ'. והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד. הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא. כגון "ויבא לו יין" וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמ'. טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידועים. מספר חלקי הדרגא בשני טעמ'. רביע ותביר במקום ידוע. ==2.15== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק. יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו כגון "הלא ביום ההוא". והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח'. והוא "אם ארץ מאפליה". ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק. כגון "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". ומן זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד. והוא "כה אמר ייי למשיחו לכורש אשר חחזקתי בימינו". ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמ'. והם תביר שאחריו טפחה וטפחה לאתנחתה וסילוק וזרקא לסגולה. ==2.16== שער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה. הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון "זרע וקציר". והיתיב כגון "ותשובנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל" וכגון "ועתה אל ישם אדוני המלך בלבו". והזרקא כגון "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה". ויתכן אחריו התביר. כגון "והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה". ויתכן אחריו טרס. כגון "ויהי מאז הפקיד אותו בביתו". ויתכן אחריו לגרמיה. כגון "שלח למכנש לאחשדרפניא". "וישוע ובני ושרביה ימין". אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם. כגון "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס. כגון "וכנניהו ושמעיהו ונתנאל". "כי בליל שודד". ויתכן אחריה הזרקא. כגון "והביאו את אחיכם הקטן אלי". ויתכן אחריה היתיב. כמו "כי יען בטחך במעשיך". "פלא יועץ אל גיבור". ויתכן אחריה תביר. כגון "ושמע ויזדי ויעבץ". ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר הטרס כגון להיות אחריו רביע. כגון "והיו בתי ירושלם". ותלישא. כגון "ביום ההוא תתעלפנה". וזרקא. כגון "ויכס את עין + הארץ". ולגרמיה. כגון "כי אביאנו אל האדמה". ויתיב. כגון "ועשה למבצרי מעוזים". ותביר "דמות כמראה אדם". הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע. כגון "ואיבה אשית". "זה יתנו". "ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו". ופזר "למכנש לאחשדרפניא". "ושרביה ימין". וטרס לא יהיה אלא אזל-ואתי בי'א מקומות במקרא. והם "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". "מעי מעי אוחילה". "ויקח עבד מלך את האנשים". "הן ישא איש בשר קודש". "ויעש בירושלם חשבונות". "איכבוד בן פנחס בן עלי". "ויען יונדב בן שמעה אחי דוד". "במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה". "את תרתן ואת רבשקה מלכיש". "באים מדרך שער העליון". "וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום". ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות. והם "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה". "ושם שני בניו מחלון וכליון". "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו". ויתכן אחריו תביר במקום אחד. "וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלם". ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא. כגון "ויהי בשלח פרעה". והיתיב. כגון "ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא". והתביר. כגון "וילך בכל דרך". ותלישא. כגון "ויאמר קראתי מצרה לי". וטרס. כגון "אנא חטא". ויתכן אחריו פזר. כגון "ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והסיקו". והטפחא במקום אחד. "אני ייי נעניתי לו בה". ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף. כגון "ויקרא אלהים לאור יום". הרביע. כגון "המים האלה יוצאים אל הגלילה". אלא יש לו זה התנאי. כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר. כגון "המשלחים עליך לדרש המופת" דדברי-הימ'. "והמן נופל על המטה". בר מן ב'. "ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת". "אבי דבר גדול הנביא". ותלישא. כגון "כי פשה הנגע בבגד". ולגרמיה "ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות". וזרקא "הילדים אשר גדלו אתו". "ולקחת מדמו ונתת". ותביר "על העיר אשר היא עושה עמך מלחמה". "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות". וטרס "חי אני אם יפול". ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה. כגון "ויצא ייי ונלחם". והתביר. כגון "ויאמר ייי כאשר הלך עבדי ישעיהו". ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא. "חי אדני המלך כי במקום". והיתיב "ממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נויהו". אלא שיש לו זה התנאי. כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף. כגון "כי אמר איוב אולי חטאו בני". "ואני זאת בריתי אותם אמר ייי רוחי אשר עליך". "ומשפחות אבי קרית-יערים היתרי והפותי". והרביע מבלעדי הקמת היתיב. "ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז". "אוי לי אמי כי ילידתיני". "לא שלחך ייי ואתה". והטרס. כגון "מזריע זרע עץ פרי". ולגרמיה "אל העגלה ואת כלי הזהב". "ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא". ואתנחתא במקום אחד "לייי בשבועותיכם". והסילוק במקום אחד "הצרעתי והאשתאולי". האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. סופ' פסוק ימנעו אחריו כל הטעמ'. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף. כגון "רק אתכם ידעתי". ויתיב כמוהו. כגון "או בנבלת". וטרס. כגון " אפס כי לא תהיה תפארתך". ==2.17== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמ'. שמשי הפזר הקטן שופר מונח. שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא שופר מונח. שמשי הטרס ג'. שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב'. שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב'. שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה'. שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב'. שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב'. דרגא ומרכא. שמשי האתנחת' ב'. שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב'. מרכא ומאיילא. ==2.18== פרק על סדר הטעמ' האחד אחר אחד. אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה. הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק. ואם יבוא אחריו טרס לא יהא אזל-ואתי והם י'א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנח' וסילוק. וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנח' וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא וסילוק. ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד "והאשתאולי". במקום אחד "בשבועותיכם". האתנח' לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. הזרקא ימנעו מאחריה ג'. טפחה ואתנח' וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה. אבל במקום ימצא אחריו אתנח'. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי'א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי'ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד. והם "ויצאו יושבי ישראל" אשר יחסר ממנו היא אחד והיא תמצא בפסוק האחר והוא "ויאמרו אליו איש עלה לקראתינו ויאמר אליו לכו שובו". ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. וגם אמרו בעלי הדקדוק. ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא. ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא. ותהיה הראשנה סופה יוד או ויו. כגון "ופניתי אני". "ואם העלם יעלימו עם הארץ". "ויהי כי הקיפו ימי המשתה". כל "רמה" דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל. והם "ידינו רמה". "רמה קרני בייי". "ייי רמה ידך". כל "פלא" דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול. "הלמתים תעשה פלא". "כי עשית פלא". "בהן" ג' בסגול וסימ' "ויבאו פלשתים וישבו בהן" דשמואל. "ולכל בהן חיי רוחי" דישעיה. "ישרתו בהן" דמשכנא דיחזקאל. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר. כגון צפית "הכית" "צוית" צפיתי "הכיתי" "ציויתי". ואם נוספה ויו בראש התיבה. כגון "וצפית" "והכיתי" "וצויתי" וציפיתי "וציוית" וטעמ' מלרע ולהבא. אבל "והכית" מתחלף מהם. יש "והכית" מלעיל. "והכית" מלרע. אם הוא סמוך לטעמ' מלרע. ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל. והסמוכה לאלף הן ה' במסורת בתיו. ושאינן סמוכין לאלף כגון "והכית בצור". ועוד "שמת" "שמתי" "קמתי" "שבתי" "דברתי" "נתתי" מלעיל. מפני שהן לשעבר. ואם נוספה ויו בראשון חזר ולהבא. ומלרע כגון "ושמתי" "וקמתי" "ושבת" "ושבתי" "ונתת" "ונתתי". אבל "ודברתי" יש בו כמעט חילוק. אם אות א'ח-ה'ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל. כגון "ודברתי על הנביאים". וכן "והוספתי על כל תהלתך". "הגדלתי והוספתי חכמה". ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמ' תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים. כגון "מאה ארך". "מאה איש". וכמוהו הרבה. בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל. וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה. כמו "עד בעלת באר". עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא. וכמהו "ויטב לך ותחי נפשך". "שמש ירח עמד זבולה". "ובישועתך מה יגל מאד". ודע כי כל הא הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה. אותה הא באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל. כגון "שאלי נס ונמלטה". "השפלה הגבה". "כמו תנור בוערה מאופה". שעיקרו ונמלט. השפל. בער. כי הם לשון זכר והם לווי. וכמו כן דרך כל השמות הנוסף הא בסופן. כמו שם "שמה". ים "ימה". נחל "נחלה". מצרים "מצרימה". העיר "העירה". ירושלם "ירושלימה". נב "ויבא דוד נבה". דדן "ודדנה". הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא הא. ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו. כמו "תשמעון" "תאבדון". ואם אין שם נון יהיה הטעם בעין או בדלת. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם הם אתנח' או סוף פסוק' הטע' או בב' או במם. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת. כללו שלדבר. פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם. וכן "הביאותיהו" "עשיתיהו" כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] hmc76t3azon40gb724smp3huibnaoz4 3079490 3079489 2026-08-28T07:38:37Z בריח 46338 /* 2.4 */ 3079490 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, בכדי כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם, לפיכך לא נמנה עם הטעמים ולא עם המשרתים, מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד והוא הקל שבהם, והיַתר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים: האחד יהיה לו משרת אחד והוא הסילוק כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. והב' יהיה לו ב' משרתים והם ד' טעמים: לגרמיה כגון {{צ|כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט ׀}} {{ק|([[שמואל א כז א]])}}. ואתנח כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}. וזקף כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}. וטפחה {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. והחלק הג' יהיו לו ג' משרתים והוא הרביע כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. והד' יהיו לו ד' משרתים והם זרקא ותביר. הזרקא כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}. התביר {{צ|כׇּל־הַבָּ֣א אֶל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם (עֲשָׂה־אֵ֛ל) [עֲשָׂהאֵ֛ל]}} {{ק|([[שמואל ב ב כג]])}}. וה' יהיו לו ה' משרתים והם תלשא וטרס. כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ כׇּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָ֠ל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}} . הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והויו יהיו לו ו' משרתים והוא פזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}. והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֩ ׀ לָכִ֨ישָׁה ׀ לֵאמֹ֤ר ׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מלכים ב יח יד]])}}. ודע שאלה הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. ודע שאילו י"ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק לבד הסילוק בכ"א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק לפי ששם ישרתהו יותר משמש אחד. ובכ"א ספרי' לא ישרתהו כי אם שמש אחד. ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים. בעבור כן יתכן להיות סילוק בג' ספרים בראש הפסוק. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד לימינו על אופן מכל פנים כי אם ג', והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא. {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן ׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח. ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[שמואל א כח יג]])}}. ומרכא כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל ׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר, וליתיב אשר יש לו ה' משרתים והמיוחד במקר' שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכׇל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}}. ויהיה שכן מאיילא כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} {{ק|([[דניאל ד יח]])}}. ויהיה שכן לה מרכא כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים ׀ מַלְאָ֥ךְ ׀ לִֽירוּשָׁלַ֘͏ִם֮}} {{ק|([[דברי הימים א כא טו]])}}. ויהיה שכן לה דרגא כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א י֧'י לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}}. ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים. ביתיב כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}}. ובטרס כגון "בהעביר בניכם באש". ובזרקא כגון "ואשר יבוא את רעהו ביער". ובתביר כגון "נחלת עבדי ייי וצדקתם". מרכא יהיה לה שכן כמוה כגון "אשר בית ישראל עושים". ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד "אם ארץ מאפליה". ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח כגון "לא בסתר דברתי". ותהיה שכינה למרכא מוכפלת "ויבא לו יין וישת". ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה לו שכן שופר עילוי "אשר כופר בהם". שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו "כה אמר". שופר עילוי יהיה לג' טעמ' שכן. אתנח' וזקף וזרקא. וסימ' אז'ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחת' וסוף פסוק כגון "קפדה בא" וכגון "להחלו". הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד כגון "ויהושע בן נון". ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם ולא יועדו בפסוק אחד. לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת כגון "והכהן המקריב". אבל היא סימן לביטול הגעיא לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד. והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק אזלא שיהיה שכינה לטרס ולשארי הטעמים לא תתחבר. והתלישא הקטנה היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מרכבה אם היה תחת המם ג' נקודות יהיה לשון יחיד כגון "מעל מרכבתו". "מרכבה וסוסים". ואם יהיה תחת המם פתח גדול תהיה המלה לשון רבים כגון "מרכבות פרעה". "פעמי מרכבותיו". ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה והיא "במרכבת המשנה" נקודה אחת תחת המם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן כגון "ברכו". ואשר יהיה על הכ' יהיה שבא מניע כגון "בעבור תברכני נפשך". חוץ ממקומות "ולעילאה ברכת". "ומברכתך יבורך בית עבדך". "ברכות אביך". ==2.6== פרק לדבר על י'ב טעמ' הפזר בכ"א ספרים משני פנים. האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל. והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות. והם "את פאת קדמה אלפים באמה". "ויקבץ את הכהנים הלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה" דדברי-הימים. "גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים" דעזרא. "ויעשו לו לשכה גדולה ושם היו לפנים" בסוף עזרא. וישרת' ג' משרת' בה' מקומות. "ובאו אליך ואמרו אליך". "וירם יאשיהו לבני העם צאן". "והיה כמלאת שבעים שנה" דירמיה. "ומביאים ערימות ועומסים על החמורים". "גם הנה העץ אשר עשה המן". ויש לו ד' משרתים בג' מקומות "ושני אנשים היו גדודים היו בן שאול". "ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבא לך שבע שנים רעב בארצך". "ואמרת להם כה אמר ייי הנני ממלא את כל יושבי הארץ הזאת" דירמיה. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון". "ויקהל דוד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך". ויש לו ו' משרתים בב' מקומות. "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחוזת העיר". "ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלוון לאלה שמיא". ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. התלשא משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת. אבל ההפרש שיש ביניהם. התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה. ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה. וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. הטרס פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח. כגון "תחת הנחשת". "הן הנה" ודומ'. ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא. כגון "ויקח קרח" והדומ' לו. ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא. כגון "והרסתי" "וסלחתי" "והסירותי" "ואנכי השמדתי". ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר. כגון "ויהי ברכת ייי". "ויאמרו איש אל אחיו". ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון "ויעש" "ויאמר" והדומה להם. לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס אם ישרתוהו ב' משרת'. הראשון לעולם תלישא והב' אזלא. "ויאמר ייי לו עוד". "ויעש לו אהוד חרב". ואם היו לו יותר מב' משרת' יהיו כולם שופרות מונחים. כגון "יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים" והדומ' לו. היתיב יש לו ב' דמיונות. האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה. וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון "ככה". וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון "מפני תנופת". ואשר הביא שינוי הדמיון הזה. אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון. "ככה" "הוי המרבה". ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו "העבד ישראל". והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף. אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה. והם "או בנבלת". "את סיחן". "כי מאסו את תורת" דישעיה. "איש יושב". "כל מעבר מטה". "איש הולך אחרי שרירות". "שקר הנביאים". "די כל מלך רב ושליט". "די מלכות". "כל חרד" דעזרא. "די בעבר נהרא" דעזרא. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת. אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון "שבע שנים הנה". "אך את זה לא תאכלו". ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי'א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת הרי לך ראיה משני פנים. אופן אחד. אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת. ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא. ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל. אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה. והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו. כגון "בן אדם ארץ כי תחטא לי" ודומ'. וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד. והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים י'א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה. ומי שקרא "שתים" ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה. לפי שהנחת הדיבור "שתים" נהיה עם האות הגימל. ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה "שתים" ולכך אתה רואה בספרים הטובים "שתים". ואל תתמה על דיבור "שתים" שעיקרו אשתים כי הוא כמו "אשה אל אחותה". ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר "שתים" הוא אשתים. הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא. התנאי על זה הוא שאם אין בו מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון "והכן לי בזה". "היתה תהו ובהו" ודומ'. ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון "וחגותם אתו". "וידבר משה" ודומ'. זה הכלל. לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא. ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו. כגון "יוצר אור". "מה מצאו אבותיכם בי". "האלהים אני". ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך. ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק. הלא תראה שהתיו של "תוהו" הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרת' הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח. והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח. כגון "ליל שימורים הוא לייי". "כי ארץ פסילים היא" ודומ'. ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא. כגון "וכי מי אנכי". "אשר אמרו לרואים". ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא. כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו" והדומ' לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח. כגון "וישלח חזקיהו מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי". המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ==2.7== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן. והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרת'. שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל. כמו "מי גוי גדול". "רגע אדבר". "לא דוכאו" ודומ'. ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי. כגון "ולא פחדו". "ורגע אדבר" ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרת' יהיה הראשון מכרבל. או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר והמשרת השני עילוי. כגון "אשר כופר בהם". "אשר יצא ממעיך" ודומ'. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער: הגעיא מן האות אשר היא עליו. כגון "והכהן" והדומ' לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה. כגון "ויעמוד בין המתים ובין החיים". "ויבא עד לפני שער המלך" ודומ'. שתי אתנח' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק. ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי'א מקומות שתשרתה המאיילא. והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד בר מן חד "וישבו בה ויבנו בה" דדברי-הימ'. ואלה הם. "ויצא נח". "בשבועותיכם" ד"וביום הביכורים". "קפדה בא". "מאפילייה". "לאופנים". "ובאו שמה והסירו" דיחזקאל. "ותאמרנה לה". "ומזון לכולא ביה" וחב' דדניאל. "ובאת שמה" דמלכים. "וישבו בה" דדברי-הימ'. ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון "כי מה ראית". "כי לא תחפירי" ודומ'. ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו "ובהר" במדבר". "ויאמר אל נא אחי". וזה הטעם יקרא מונח. לפי שאתה מניחו בלי מתינה והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם. אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג. כגון "ואת הארץ". "כנמא". "והמלך". או בלעדי אלה. ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי. כגון "ויהי אור". "היש לכם אב או אח" "ישראל לא ידע". ==2.8== שער הזרקא. אם היה בלא משרת אין עליה דיבור. ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי. כגון "ויאמר ייי אל ישעיהו". "כה אמר ייי למשיחו". והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא. והם "כי תשא את ראש בני ישראל". "לכן אמר לבני ישראל". "בכל אשר התהלכתי". "ויעלו בבעל-פרצים". "נספה מפני צריך" דדברי-הימ'. "ויזבח שור ומריא וצאן לרוב". "בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה". "קנה נגד היושבים". "בכל אשר התהלכתי" דדברי-הימ'. ואם היה לזרקא ב' משרת' יהיה הראשון אזלא. כגון "ויאמר משה לפרעה". "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת-פענח" ודומ'. חוץ מב' שהן למטה. והן "ויהי הוא מספר למלך" דמלכים. "אשר לא מעמך ישראל". וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה. שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה. כגון "רוח אלהין קדישין". "הן קרבו ימיך". ==2.9== שער לגרמיה. הלגרמיה ישרתוהו ב' משרת' והם ב' מרכות. כגון "אשר בית ישראל". "כי המלט אמלט". והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה. והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק. והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ==2.10== שער הרביע. הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון "ולא יכלו לשתות". "או אז יכנע" ודומ'. ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות. והם "ועתה אל תעצבו". "אנא חטא". "ואסערם". "ואילו האחד". "בלטשצר". ואם שרתוהו ב' משרת' יהיה הראשון דרגא. כגון "כי על אפי ועל חמתי" והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרת' יהיה הראשון שופר מונח כגון "לא מבני ישראל המה". "גם בן ואח אין לו". ==2.11== שער התביר. התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו ב' תנאים. האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אה או אי. כגון "יצאו" "ישתרגו" "התבוננו" בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה. והוא "בבירתא במדי מדינתא" דעזרא. ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף-פתח בין המרכא והתביר. והם "וידרש חזקיהו על הכהנים". "אל תלחמו". "ותעלו על שפת לשון". ואין זולתם. ואילו לא אחזו אלו הג' או "ורחצו" יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא. כגון "ויכם דוד". "כי כה אמר" ודומ'. שאין ביניהן אלא מלך אחד. "כי לא שונא הוא לו". "ויקרא שם אברם בשם ייי" ודומ'. שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא. ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא. כגון "ויקם יהושע". "וילונו העם". "וישב על ברכיה" ודומ'. ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון "אשר לקחו" ישרתהו מרכא. ואם היה מלך ושבא מניע כגון "ואשר תאמרו אלי אתן" ישרתהו דרגא. וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט'ו מקומות היוצאים מתנאי זה. שאע'פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא. והם "ואברהם היו יהיה". "וכי יגף שור איש". "לא תהיה משכלה". "וכל אשר אין לו" דמשנה-תורה. "ובני אשר ימנה וישוה". "וישלחם יהושע". "וישבו בין ביתאל". "וישם אותם אורב בין ביתאל". "כי אם ארבע מאות איש נער". "אשר ברכו ייי צבאות". "כשד שלמן בית-ארבאל". "הפוך ידך" דדברי-הימ'. "כי לא יכלו לעשותו". "כל אשר תמצא ידך". "כי אין לעמוד". "ועד הם עומדים" דעזרא. ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא. או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך. כגון "המול ימול". "וישם המלך אחשורוש מס". ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח. כגון "עיר שופכת דם". ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא. כגון "ואיש ראש בית אבותיו" והדומ' לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא. כגון "כי אעלה ארוכה לך". "נחלת עבדי ייי וצדקתם". ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה. וזהו משפט התלשא. לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח. כגון "כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשה-אל" והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב"אם תעירו ואם תעוררו" וחבריו. הטפחה לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי'ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד. והם "ויבא לו יין וישת". "למה תעשה כה". "אשר לא צוה". "הלא טוב לנו". "ויקרא לה נבח". "אני ייי נעניתי לו בה ברוב גילוליו" דיחזקאל. "ויחנו אלה נכח אלה". "אשר לא הגיד לה" דמלכים וחברו דדברי-הימ'. "ויהי ריב ומדון" דחבקוק. "ויחי לב לעם" דעזרא. ולא יהיו לו יותר מב' משרת' על זה האופן. ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות. והם "בכל מושבותיכם". "את כל ההרותיה בקע". "מבליגיתי". "ומכל גילוליכם" דיחזקאל. "מכל תועבותיכם" דיחזקאל. "כי למבראשונה". "ונבזביתך" דדניאל. "שהם הרהיבוני". וסימ' מה'ם גתלו'ש. מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה. והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח'. ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא. כגון "את השמים" והדומ' לו. אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא. וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג. כגון "ונתתם לי אות אמת". ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים. אחד בתיבת המרכא כגון "כי לא מלו אותם" והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא. כגון "יעשה לו" והדומ' לו. מושלת בהם מרכא בלי מתיגה. ואם נתרחקה המרכא הרבה מן הטפחא והיה ביניהם תיבה במקף. מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה. כגון "סורה שבה פה". "הוא יבנה בית" ודומ'. ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתג. כגון "כי עשיתי עמכם חסד". "ואלכה אליה ואדרשה בה" ודומ'. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה "כי" והשניה "לא" והשלישית תהיה טפחה. הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה. אם עומדת האות הראשונה במלך. שים "כי" במרכא ולא במקף. כגון "כי לא נסב". "כי לא כלו רחמיו". "כי לא האמין". ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה. שים "כי" במקף ולא במרכא. כגון "כי לא דרשנוהו". "כי לא ביד יקחו". "כי לא בכח". חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון "כי" במקף ולא במרכא. והוא "כי לא תעבור את הירדן". וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.12== שער הסילוק. הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא. "להחלו". "לדורותיכם" ד"שמן משחת קודש". "וקויתי לו". "ממועצותייהם" בהושע וראש פסוקו "וחלה חרב". "והאשתאולי" דדברי-הימ'. ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם. ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה. לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא. וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת. כגון "ואת הארץ" וכמהו. ==2.13== שער על הגעיא. הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה. וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות. וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי'ב טעמ' ולא עם המשרת' ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף. והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון "כי לא ישנו" שהוא מן שינה ותנומה. ואילו נחטפה היוד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון "אחרי דברי לא ישנו". וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.14== שער על חניית המשרת'. שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמ'. לזרקא וזקף ואתנח'. וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים. פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר. הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל והתלישא זולתו. והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמ'. והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד. הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא. כגון "ויבא לו יין" וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמ'. טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידועים. מספר חלקי הדרגא בשני טעמ'. רביע ותביר במקום ידוע. ==2.15== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק. יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו כגון "הלא ביום ההוא". והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח'. והוא "אם ארץ מאפליה". ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק. כגון "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". ומן זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד. והוא "כה אמר ייי למשיחו לכורש אשר חחזקתי בימינו". ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמ'. והם תביר שאחריו טפחה וטפחה לאתנחתה וסילוק וזרקא לסגולה. ==2.16== שער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה. הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון "זרע וקציר". והיתיב כגון "ותשובנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל" וכגון "ועתה אל ישם אדוני המלך בלבו". והזרקא כגון "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה". ויתכן אחריו התביר. כגון "והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה". ויתכן אחריו טרס. כגון "ויהי מאז הפקיד אותו בביתו". ויתכן אחריו לגרמיה. כגון "שלח למכנש לאחשדרפניא". "וישוע ובני ושרביה ימין". אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם. כגון "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס. כגון "וכנניהו ושמעיהו ונתנאל". "כי בליל שודד". ויתכן אחריה הזרקא. כגון "והביאו את אחיכם הקטן אלי". ויתכן אחריה היתיב. כמו "כי יען בטחך במעשיך". "פלא יועץ אל גיבור". ויתכן אחריה תביר. כגון "ושמע ויזדי ויעבץ". ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר הטרס כגון להיות אחריו רביע. כגון "והיו בתי ירושלם". ותלישא. כגון "ביום ההוא תתעלפנה". וזרקא. כגון "ויכס את עין + הארץ". ולגרמיה. כגון "כי אביאנו אל האדמה". ויתיב. כגון "ועשה למבצרי מעוזים". ותביר "דמות כמראה אדם". הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע. כגון "ואיבה אשית". "זה יתנו". "ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו". ופזר "למכנש לאחשדרפניא". "ושרביה ימין". וטרס לא יהיה אלא אזל-ואתי בי'א מקומות במקרא. והם "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". "מעי מעי אוחילה". "ויקח עבד מלך את האנשים". "הן ישא איש בשר קודש". "ויעש בירושלם חשבונות". "איכבוד בן פנחס בן עלי". "ויען יונדב בן שמעה אחי דוד". "במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה". "את תרתן ואת רבשקה מלכיש". "באים מדרך שער העליון". "וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום". ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות. והם "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה". "ושם שני בניו מחלון וכליון". "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו". ויתכן אחריו תביר במקום אחד. "וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלם". ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא. כגון "ויהי בשלח פרעה". והיתיב. כגון "ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא". והתביר. כגון "וילך בכל דרך". ותלישא. כגון "ויאמר קראתי מצרה לי". וטרס. כגון "אנא חטא". ויתכן אחריו פזר. כגון "ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והסיקו". והטפחא במקום אחד. "אני ייי נעניתי לו בה". ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף. כגון "ויקרא אלהים לאור יום". הרביע. כגון "המים האלה יוצאים אל הגלילה". אלא יש לו זה התנאי. כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר. כגון "המשלחים עליך לדרש המופת" דדברי-הימ'. "והמן נופל על המטה". בר מן ב'. "ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת". "אבי דבר גדול הנביא". ותלישא. כגון "כי פשה הנגע בבגד". ולגרמיה "ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות". וזרקא "הילדים אשר גדלו אתו". "ולקחת מדמו ונתת". ותביר "על העיר אשר היא עושה עמך מלחמה". "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות". וטרס "חי אני אם יפול". ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה. כגון "ויצא ייי ונלחם". והתביר. כגון "ויאמר ייי כאשר הלך עבדי ישעיהו". ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא. "חי אדני המלך כי במקום". והיתיב "ממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נויהו". אלא שיש לו זה התנאי. כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף. כגון "כי אמר איוב אולי חטאו בני". "ואני זאת בריתי אותם אמר ייי רוחי אשר עליך". "ומשפחות אבי קרית-יערים היתרי והפותי". והרביע מבלעדי הקמת היתיב. "ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז". "אוי לי אמי כי ילידתיני". "לא שלחך ייי ואתה". והטרס. כגון "מזריע זרע עץ פרי". ולגרמיה "אל העגלה ואת כלי הזהב". "ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא". ואתנחתא במקום אחד "לייי בשבועותיכם". והסילוק במקום אחד "הצרעתי והאשתאולי". האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. סופ' פסוק ימנעו אחריו כל הטעמ'. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף. כגון "רק אתכם ידעתי". ויתיב כמוהו. כגון "או בנבלת". וטרס. כגון " אפס כי לא תהיה תפארתך". ==2.17== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמ'. שמשי הפזר הקטן שופר מונח. שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא שופר מונח. שמשי הטרס ג'. שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב'. שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב'. שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה'. שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב'. שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב'. דרגא ומרכא. שמשי האתנחת' ב'. שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב'. מרכא ומאיילא. ==2.18== פרק על סדר הטעמ' האחד אחר אחד. אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה. הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק. ואם יבוא אחריו טרס לא יהא אזל-ואתי והם י'א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנח' וסילוק. וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנח' וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא וסילוק. ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד "והאשתאולי". במקום אחד "בשבועותיכם". האתנח' לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. הזרקא ימנעו מאחריה ג'. טפחה ואתנח' וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה. אבל במקום ימצא אחריו אתנח'. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי'א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי'ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד. והם "ויצאו יושבי ישראל" אשר יחסר ממנו היא אחד והיא תמצא בפסוק האחר והוא "ויאמרו אליו איש עלה לקראתינו ויאמר אליו לכו שובו". ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. וגם אמרו בעלי הדקדוק. ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא. ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא. ותהיה הראשנה סופה יוד או ויו. כגון "ופניתי אני". "ואם העלם יעלימו עם הארץ". "ויהי כי הקיפו ימי המשתה". כל "רמה" דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל. והם "ידינו רמה". "רמה קרני בייי". "ייי רמה ידך". כל "פלא" דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול. "הלמתים תעשה פלא". "כי עשית פלא". "בהן" ג' בסגול וסימ' "ויבאו פלשתים וישבו בהן" דשמואל. "ולכל בהן חיי רוחי" דישעיה. "ישרתו בהן" דמשכנא דיחזקאל. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר. כגון צפית "הכית" "צוית" צפיתי "הכיתי" "ציויתי". ואם נוספה ויו בראש התיבה. כגון "וצפית" "והכיתי" "וצויתי" וציפיתי "וציוית" וטעמ' מלרע ולהבא. אבל "והכית" מתחלף מהם. יש "והכית" מלעיל. "והכית" מלרע. אם הוא סמוך לטעמ' מלרע. ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל. והסמוכה לאלף הן ה' במסורת בתיו. ושאינן סמוכין לאלף כגון "והכית בצור". ועוד "שמת" "שמתי" "קמתי" "שבתי" "דברתי" "נתתי" מלעיל. מפני שהן לשעבר. ואם נוספה ויו בראשון חזר ולהבא. ומלרע כגון "ושמתי" "וקמתי" "ושבת" "ושבתי" "ונתת" "ונתתי". אבל "ודברתי" יש בו כמעט חילוק. אם אות א'ח-ה'ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל. כגון "ודברתי על הנביאים". וכן "והוספתי על כל תהלתך". "הגדלתי והוספתי חכמה". ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמ' תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים. כגון "מאה ארך". "מאה איש". וכמוהו הרבה. בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל. וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה. כמו "עד בעלת באר". עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא. וכמהו "ויטב לך ותחי נפשך". "שמש ירח עמד זבולה". "ובישועתך מה יגל מאד". ודע כי כל הא הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה. אותה הא באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל. כגון "שאלי נס ונמלטה". "השפלה הגבה". "כמו תנור בוערה מאופה". שעיקרו ונמלט. השפל. בער. כי הם לשון זכר והם לווי. וכמו כן דרך כל השמות הנוסף הא בסופן. כמו שם "שמה". ים "ימה". נחל "נחלה". מצרים "מצרימה". העיר "העירה". ירושלם "ירושלימה". נב "ויבא דוד נבה". דדן "ודדנה". הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא הא. ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו. כמו "תשמעון" "תאבדון". ואם אין שם נון יהיה הטעם בעין או בדלת. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם הם אתנח' או סוף פסוק' הטע' או בב' או במם. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת. כללו שלדבר. פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם. וכן "הביאותיהו" "עשיתיהו" כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] qtn2gehj5p1iwpyyh6cu6e5b8kem6k5 3079582 3079490 2026-08-28T11:39:37Z בריח 46338 /* 2.3 */ 3079582 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, בכדי כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם, לפיכך לא נמנה עם הטעמים ולא עם המשרתים, מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמ'ים אשר לא ישרתוהו אלא משרת אחד והוא הקל שבהם והיתר שבהם ישרתו'הו מן השמשים שבעה והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים האחד יהיה לו משרת אחד והוא הסילוק כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והב' והשיני יהיה לו ב' משרת'ים והם ד' ארבעה טעמ'ים לגרמיה כגון {{צ|כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀}} {{ק|([[ש"א כז א]])}} ואתנח כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} וזקף כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} וטפחה {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} והחלק הג' יהיו לו ג' משרתים והוא הרביע כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}} והד' יהיו לו ד' משרתים והם זרקא ותביר הזרקא כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} התביר {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש"ב ב כג]])}} וה' יהיו לו ה' משרתים והם תלשא וטרס כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}} הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והוי"ו יהיו לו ו' משרתים והוא פזר והיתיב הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ"ב יח יד]])}} ודע שאלה הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב ודע שאילו י"ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק לבד הסילוק בכ"א ספר ובג' ספרים יתכן +[יתן נ"א] להיות בתחילת הפסוק לפי ששם ישרתהו יותר משמש אחד ובכ"א ספרי' לא ישרתהו כי אם שמש אחד ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים בעבור כן יתכן להיות סילוק בג' ספרים בראש הפסוק. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד לימינו על אופן מכל פנים כי אם ג', והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא. {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן ׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח. ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[שמואל א כח יג]])}}. ומרכא כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל ׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר, וליתיב אשר יש לו ה' משרתים והמיוחד במקר' שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכׇל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}}. ויהיה שכן מאיילא כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} {{ק|([[דניאל ד יח]])}}. ויהיה שכן לה מרכא כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים ׀ מַלְאָ֥ךְ ׀ לִֽירוּשָׁלַ֘͏ִם֮}} {{ק|([[דברי הימים א כא טו]])}}. ויהיה שכן לה דרגא כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א י֧'י לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}}. ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים. ביתיב כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}}. ובטרס כגון "בהעביר בניכם באש". ובזרקא כגון "ואשר יבוא את רעהו ביער". ובתביר כגון "נחלת עבדי ייי וצדקתם". מרכא יהיה לה שכן כמוה כגון "אשר בית ישראל עושים". ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד "אם ארץ מאפליה". ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח כגון "לא בסתר דברתי". ותהיה שכינה למרכא מוכפלת "ויבא לו יין וישת". ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה לו שכן שופר עילוי "אשר כופר בהם". שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו "כה אמר". שופר עילוי יהיה לג' טעמ' שכן. אתנח' וזקף וזרקא. וסימ' אז'ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחת' וסוף פסוק כגון "קפדה בא" וכגון "להחלו". הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד כגון "ויהושע בן נון". ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם ולא יועדו בפסוק אחד. לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת כגון "והכהן המקריב". אבל היא סימן לביטול הגעיא לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד. והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק אזלא שיהיה שכינה לטרס ולשארי הטעמים לא תתחבר. והתלישא הקטנה היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מרכבה אם היה תחת המם ג' נקודות יהיה לשון יחיד כגון "מעל מרכבתו". "מרכבה וסוסים". ואם יהיה תחת המם פתח גדול תהיה המלה לשון רבים כגון "מרכבות פרעה". "פעמי מרכבותיו". ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה והיא "במרכבת המשנה" נקודה אחת תחת המם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן כגון "ברכו". ואשר יהיה על הכ' יהיה שבא מניע כגון "בעבור תברכני נפשך". חוץ ממקומות "ולעילאה ברכת". "ומברכתך יבורך בית עבדך". "ברכות אביך". ==2.6== פרק לדבר על י'ב טעמ' הפזר בכ"א ספרים משני פנים. האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל. והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות. והם "את פאת קדמה אלפים באמה". "ויקבץ את הכהנים הלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה" דדברי-הימים. "גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים" דעזרא. "ויעשו לו לשכה גדולה ושם היו לפנים" בסוף עזרא. וישרת' ג' משרת' בה' מקומות. "ובאו אליך ואמרו אליך". "וירם יאשיהו לבני העם צאן". "והיה כמלאת שבעים שנה" דירמיה. "ומביאים ערימות ועומסים על החמורים". "גם הנה העץ אשר עשה המן". ויש לו ד' משרתים בג' מקומות "ושני אנשים היו גדודים היו בן שאול". "ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבא לך שבע שנים רעב בארצך". "ואמרת להם כה אמר ייי הנני ממלא את כל יושבי הארץ הזאת" דירמיה. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון". "ויקהל דוד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך". ויש לו ו' משרתים בב' מקומות. "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחוזת העיר". "ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלוון לאלה שמיא". ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. התלשא משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת. אבל ההפרש שיש ביניהם. התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה. ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה. וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. הטרס פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח. כגון "תחת הנחשת". "הן הנה" ודומ'. ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא. כגון "ויקח קרח" והדומ' לו. ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא. כגון "והרסתי" "וסלחתי" "והסירותי" "ואנכי השמדתי". ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר. כגון "ויהי ברכת ייי". "ויאמרו איש אל אחיו". ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון "ויעש" "ויאמר" והדומה להם. לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס אם ישרתוהו ב' משרת'. הראשון לעולם תלישא והב' אזלא. "ויאמר ייי לו עוד". "ויעש לו אהוד חרב". ואם היו לו יותר מב' משרת' יהיו כולם שופרות מונחים. כגון "יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים" והדומ' לו. היתיב יש לו ב' דמיונות. האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה. וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון "ככה". וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון "מפני תנופת". ואשר הביא שינוי הדמיון הזה. אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון. "ככה" "הוי המרבה". ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו "העבד ישראל". והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף. אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה. והם "או בנבלת". "את סיחן". "כי מאסו את תורת" דישעיה. "איש יושב". "כל מעבר מטה". "איש הולך אחרי שרירות". "שקר הנביאים". "די כל מלך רב ושליט". "די מלכות". "כל חרד" דעזרא. "די בעבר נהרא" דעזרא. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת. אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון "שבע שנים הנה". "אך את זה לא תאכלו". ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי'א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת הרי לך ראיה משני פנים. אופן אחד. אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת. ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא. ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל. אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה. והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו. כגון "בן אדם ארץ כי תחטא לי" ודומ'. וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד. והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים י'א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה. ומי שקרא "שתים" ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה. לפי שהנחת הדיבור "שתים" נהיה עם האות הגימל. ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה "שתים" ולכך אתה רואה בספרים הטובים "שתים". ואל תתמה על דיבור "שתים" שעיקרו אשתים כי הוא כמו "אשה אל אחותה". ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר "שתים" הוא אשתים. הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא. התנאי על זה הוא שאם אין בו מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון "והכן לי בזה". "היתה תהו ובהו" ודומ'. ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון "וחגותם אתו". "וידבר משה" ודומ'. זה הכלל. לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא. ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו. כגון "יוצר אור". "מה מצאו אבותיכם בי". "האלהים אני". ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך. ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק. הלא תראה שהתיו של "תוהו" הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרת' הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח. והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח. כגון "ליל שימורים הוא לייי". "כי ארץ פסילים היא" ודומ'. ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא. כגון "וכי מי אנכי". "אשר אמרו לרואים". ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא. כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו" והדומ' לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח. כגון "וישלח חזקיהו מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי". המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ==2.7== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן. והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרת'. שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל. כמו "מי גוי גדול". "רגע אדבר". "לא דוכאו" ודומ'. ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי. כגון "ולא פחדו". "ורגע אדבר" ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרת' יהיה הראשון מכרבל. או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר והמשרת השני עילוי. כגון "אשר כופר בהם". "אשר יצא ממעיך" ודומ'. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער: הגעיא מן האות אשר היא עליו. כגון "והכהן" והדומ' לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה. כגון "ויעמוד בין המתים ובין החיים". "ויבא עד לפני שער המלך" ודומ'. שתי אתנח' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק. ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי'א מקומות שתשרתה המאיילא. והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד בר מן חד "וישבו בה ויבנו בה" דדברי-הימ'. ואלה הם. "ויצא נח". "בשבועותיכם" ד"וביום הביכורים". "קפדה בא". "מאפילייה". "לאופנים". "ובאו שמה והסירו" דיחזקאל. "ותאמרנה לה". "ומזון לכולא ביה" וחב' דדניאל. "ובאת שמה" דמלכים. "וישבו בה" דדברי-הימ'. ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון "כי מה ראית". "כי לא תחפירי" ודומ'. ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו "ובהר" במדבר". "ויאמר אל נא אחי". וזה הטעם יקרא מונח. לפי שאתה מניחו בלי מתינה והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם. אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג. כגון "ואת הארץ". "כנמא". "והמלך". או בלעדי אלה. ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי. כגון "ויהי אור". "היש לכם אב או אח" "ישראל לא ידע". ==2.8== שער הזרקא. אם היה בלא משרת אין עליה דיבור. ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי. כגון "ויאמר ייי אל ישעיהו". "כה אמר ייי למשיחו". והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא. והם "כי תשא את ראש בני ישראל". "לכן אמר לבני ישראל". "בכל אשר התהלכתי". "ויעלו בבעל-פרצים". "נספה מפני צריך" דדברי-הימ'. "ויזבח שור ומריא וצאן לרוב". "בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה". "קנה נגד היושבים". "בכל אשר התהלכתי" דדברי-הימ'. ואם היה לזרקא ב' משרת' יהיה הראשון אזלא. כגון "ויאמר משה לפרעה". "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת-פענח" ודומ'. חוץ מב' שהן למטה. והן "ויהי הוא מספר למלך" דמלכים. "אשר לא מעמך ישראל". וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה. שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה. כגון "רוח אלהין קדישין". "הן קרבו ימיך". ==2.9== שער לגרמיה. הלגרמיה ישרתוהו ב' משרת' והם ב' מרכות. כגון "אשר בית ישראל". "כי המלט אמלט". והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה. והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק. והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ==2.10== שער הרביע. הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון "ולא יכלו לשתות". "או אז יכנע" ודומ'. ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות. והם "ועתה אל תעצבו". "אנא חטא". "ואסערם". "ואילו האחד". "בלטשצר". ואם שרתוהו ב' משרת' יהיה הראשון דרגא. כגון "כי על אפי ועל חמתי" והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרת' יהיה הראשון שופר מונח כגון "לא מבני ישראל המה". "גם בן ואח אין לו". ==2.11== שער התביר. התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו ב' תנאים. האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אה או אי. כגון "יצאו" "ישתרגו" "התבוננו" בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה. והוא "בבירתא במדי מדינתא" דעזרא. ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף-פתח בין המרכא והתביר. והם "וידרש חזקיהו על הכהנים". "אל תלחמו". "ותעלו על שפת לשון". ואין זולתם. ואילו לא אחזו אלו הג' או "ורחצו" יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא. כגון "ויכם דוד". "כי כה אמר" ודומ'. שאין ביניהן אלא מלך אחד. "כי לא שונא הוא לו". "ויקרא שם אברם בשם ייי" ודומ'. שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא. ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא. כגון "ויקם יהושע". "וילונו העם". "וישב על ברכיה" ודומ'. ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון "אשר לקחו" ישרתהו מרכא. ואם היה מלך ושבא מניע כגון "ואשר תאמרו אלי אתן" ישרתהו דרגא. וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט'ו מקומות היוצאים מתנאי זה. שאע'פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא. והם "ואברהם היו יהיה". "וכי יגף שור איש". "לא תהיה משכלה". "וכל אשר אין לו" דמשנה-תורה. "ובני אשר ימנה וישוה". "וישלחם יהושע". "וישבו בין ביתאל". "וישם אותם אורב בין ביתאל". "כי אם ארבע מאות איש נער". "אשר ברכו ייי צבאות". "כשד שלמן בית-ארבאל". "הפוך ידך" דדברי-הימ'. "כי לא יכלו לעשותו". "כל אשר תמצא ידך". "כי אין לעמוד". "ועד הם עומדים" דעזרא. ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא. או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך. כגון "המול ימול". "וישם המלך אחשורוש מס". ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח. כגון "עיר שופכת דם". ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא. כגון "ואיש ראש בית אבותיו" והדומ' לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא. כגון "כי אעלה ארוכה לך". "נחלת עבדי ייי וצדקתם". ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה. וזהו משפט התלשא. לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח. כגון "כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשה-אל" והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב"אם תעירו ואם תעוררו" וחבריו. הטפחה לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי'ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד. והם "ויבא לו יין וישת". "למה תעשה כה". "אשר לא צוה". "הלא טוב לנו". "ויקרא לה נבח". "אני ייי נעניתי לו בה ברוב גילוליו" דיחזקאל. "ויחנו אלה נכח אלה". "אשר לא הגיד לה" דמלכים וחברו דדברי-הימ'. "ויהי ריב ומדון" דחבקוק. "ויחי לב לעם" דעזרא. ולא יהיו לו יותר מב' משרת' על זה האופן. ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות. והם "בכל מושבותיכם". "את כל ההרותיה בקע". "מבליגיתי". "ומכל גילוליכם" דיחזקאל. "מכל תועבותיכם" דיחזקאל. "כי למבראשונה". "ונבזביתך" דדניאל. "שהם הרהיבוני". וסימ' מה'ם גתלו'ש. מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה. והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח'. ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא. כגון "את השמים" והדומ' לו. אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא. וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג. כגון "ונתתם לי אות אמת". ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים. אחד בתיבת המרכא כגון "כי לא מלו אותם" והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא. כגון "יעשה לו" והדומ' לו. מושלת בהם מרכא בלי מתיגה. ואם נתרחקה המרכא הרבה מן הטפחא והיה ביניהם תיבה במקף. מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה. כגון "סורה שבה פה". "הוא יבנה בית" ודומ'. ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתג. כגון "כי עשיתי עמכם חסד". "ואלכה אליה ואדרשה בה" ודומ'. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה "כי" והשניה "לא" והשלישית תהיה טפחה. הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה. אם עומדת האות הראשונה במלך. שים "כי" במרכא ולא במקף. כגון "כי לא נסב". "כי לא כלו רחמיו". "כי לא האמין". ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה. שים "כי" במקף ולא במרכא. כגון "כי לא דרשנוהו". "כי לא ביד יקחו". "כי לא בכח". חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון "כי" במקף ולא במרכא. והוא "כי לא תעבור את הירדן". וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.12== שער הסילוק. הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא. "להחלו". "לדורותיכם" ד"שמן משחת קודש". "וקויתי לו". "ממועצותייהם" בהושע וראש פסוקו "וחלה חרב". "והאשתאולי" דדברי-הימ'. ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם. ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה. לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא. וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת. כגון "ואת הארץ" וכמהו. ==2.13== שער על הגעיא. הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה. וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות. וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי'ב טעמ' ולא עם המשרת' ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף. והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון "כי לא ישנו" שהוא מן שינה ותנומה. ואילו נחטפה היוד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון "אחרי דברי לא ישנו". וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.14== שער על חניית המשרת'. שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמ'. לזרקא וזקף ואתנח'. וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים. פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר. הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל והתלישא זולתו. והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמ'. והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד. הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא. כגון "ויבא לו יין" וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמ'. טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידועים. מספר חלקי הדרגא בשני טעמ'. רביע ותביר במקום ידוע. ==2.15== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק. יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו כגון "הלא ביום ההוא". והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח'. והוא "אם ארץ מאפליה". ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק. כגון "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". ומן זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד. והוא "כה אמר ייי למשיחו לכורש אשר חחזקתי בימינו". ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמ'. והם תביר שאחריו טפחה וטפחה לאתנחתה וסילוק וזרקא לסגולה. ==2.16== שער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה. הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון "זרע וקציר". והיתיב כגון "ותשובנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל" וכגון "ועתה אל ישם אדוני המלך בלבו". והזרקא כגון "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה". ויתכן אחריו התביר. כגון "והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה". ויתכן אחריו טרס. כגון "ויהי מאז הפקיד אותו בביתו". ויתכן אחריו לגרמיה. כגון "שלח למכנש לאחשדרפניא". "וישוע ובני ושרביה ימין". אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם. כגון "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס. כגון "וכנניהו ושמעיהו ונתנאל". "כי בליל שודד". ויתכן אחריה הזרקא. כגון "והביאו את אחיכם הקטן אלי". ויתכן אחריה היתיב. כמו "כי יען בטחך במעשיך". "פלא יועץ אל גיבור". ויתכן אחריה תביר. כגון "ושמע ויזדי ויעבץ". ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר הטרס כגון להיות אחריו רביע. כגון "והיו בתי ירושלם". ותלישא. כגון "ביום ההוא תתעלפנה". וזרקא. כגון "ויכס את עין + הארץ". ולגרמיה. כגון "כי אביאנו אל האדמה". ויתיב. כגון "ועשה למבצרי מעוזים". ותביר "דמות כמראה אדם". הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע. כגון "ואיבה אשית". "זה יתנו". "ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו". ופזר "למכנש לאחשדרפניא". "ושרביה ימין". וטרס לא יהיה אלא אזל-ואתי בי'א מקומות במקרא. והם "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". "מעי מעי אוחילה". "ויקח עבד מלך את האנשים". "הן ישא איש בשר קודש". "ויעש בירושלם חשבונות". "איכבוד בן פנחס בן עלי". "ויען יונדב בן שמעה אחי דוד". "במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה". "את תרתן ואת רבשקה מלכיש". "באים מדרך שער העליון". "וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום". ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות. והם "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה". "ושם שני בניו מחלון וכליון". "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו". ויתכן אחריו תביר במקום אחד. "וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלם". ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא. כגון "ויהי בשלח פרעה". והיתיב. כגון "ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא". והתביר. כגון "וילך בכל דרך". ותלישא. כגון "ויאמר קראתי מצרה לי". וטרס. כגון "אנא חטא". ויתכן אחריו פזר. כגון "ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והסיקו". והטפחא במקום אחד. "אני ייי נעניתי לו בה". ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף. כגון "ויקרא אלהים לאור יום". הרביע. כגון "המים האלה יוצאים אל הגלילה". אלא יש לו זה התנאי. כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר. כגון "המשלחים עליך לדרש המופת" דדברי-הימ'. "והמן נופל על המטה". בר מן ב'. "ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת". "אבי דבר גדול הנביא". ותלישא. כגון "כי פשה הנגע בבגד". ולגרמיה "ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות". וזרקא "הילדים אשר גדלו אתו". "ולקחת מדמו ונתת". ותביר "על העיר אשר היא עושה עמך מלחמה". "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות". וטרס "חי אני אם יפול". ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה. כגון "ויצא ייי ונלחם". והתביר. כגון "ויאמר ייי כאשר הלך עבדי ישעיהו". ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא. "חי אדני המלך כי במקום". והיתיב "ממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נויהו". אלא שיש לו זה התנאי. כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף. כגון "כי אמר איוב אולי חטאו בני". "ואני זאת בריתי אותם אמר ייי רוחי אשר עליך". "ומשפחות אבי קרית-יערים היתרי והפותי". והרביע מבלעדי הקמת היתיב. "ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז". "אוי לי אמי כי ילידתיני". "לא שלחך ייי ואתה". והטרס. כגון "מזריע זרע עץ פרי". ולגרמיה "אל העגלה ואת כלי הזהב". "ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא". ואתנחתא במקום אחד "לייי בשבועותיכם". והסילוק במקום אחד "הצרעתי והאשתאולי". האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. סופ' פסוק ימנעו אחריו כל הטעמ'. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף. כגון "רק אתכם ידעתי". ויתיב כמוהו. כגון "או בנבלת". וטרס. כגון " אפס כי לא תהיה תפארתך". ==2.17== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמ'. שמשי הפזר הקטן שופר מונח. שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא שופר מונח. שמשי הטרס ג'. שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב'. שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב'. שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה'. שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב'. שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב'. דרגא ומרכא. שמשי האתנחת' ב'. שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב'. מרכא ומאיילא. ==2.18== פרק על סדר הטעמ' האחד אחר אחד. אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה. הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק. ואם יבוא אחריו טרס לא יהא אזל-ואתי והם י'א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנח' וסילוק. וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנח' וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא וסילוק. ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד "והאשתאולי". במקום אחד "בשבועותיכם". האתנח' לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. הזרקא ימנעו מאחריה ג'. טפחה ואתנח' וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה. אבל במקום ימצא אחריו אתנח'. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי'א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי'ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד. והם "ויצאו יושבי ישראל" אשר יחסר ממנו היא אחד והיא תמצא בפסוק האחר והוא "ויאמרו אליו איש עלה לקראתינו ויאמר אליו לכו שובו". ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. וגם אמרו בעלי הדקדוק. ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא. ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא. ותהיה הראשנה סופה יוד או ויו. כגון "ופניתי אני". "ואם העלם יעלימו עם הארץ". "ויהי כי הקיפו ימי המשתה". כל "רמה" דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל. והם "ידינו רמה". "רמה קרני בייי". "ייי רמה ידך". כל "פלא" דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול. "הלמתים תעשה פלא". "כי עשית פלא". "בהן" ג' בסגול וסימ' "ויבאו פלשתים וישבו בהן" דשמואל. "ולכל בהן חיי רוחי" דישעיה. "ישרתו בהן" דמשכנא דיחזקאל. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר. כגון צפית "הכית" "צוית" צפיתי "הכיתי" "ציויתי". ואם נוספה ויו בראש התיבה. כגון "וצפית" "והכיתי" "וצויתי" וציפיתי "וציוית" וטעמ' מלרע ולהבא. אבל "והכית" מתחלף מהם. יש "והכית" מלעיל. "והכית" מלרע. אם הוא סמוך לטעמ' מלרע. ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל. והסמוכה לאלף הן ה' במסורת בתיו. ושאינן סמוכין לאלף כגון "והכית בצור". ועוד "שמת" "שמתי" "קמתי" "שבתי" "דברתי" "נתתי" מלעיל. מפני שהן לשעבר. ואם נוספה ויו בראשון חזר ולהבא. ומלרע כגון "ושמתי" "וקמתי" "ושבת" "ושבתי" "ונתת" "ונתתי". אבל "ודברתי" יש בו כמעט חילוק. אם אות א'ח-ה'ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל. כגון "ודברתי על הנביאים". וכן "והוספתי על כל תהלתך". "הגדלתי והוספתי חכמה". ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמ' תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים. כגון "מאה ארך". "מאה איש". וכמוהו הרבה. בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל. וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה. כמו "עד בעלת באר". עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא. וכמהו "ויטב לך ותחי נפשך". "שמש ירח עמד זבולה". "ובישועתך מה יגל מאד". ודע כי כל הא הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה. אותה הא באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל. כגון "שאלי נס ונמלטה". "השפלה הגבה". "כמו תנור בוערה מאופה". שעיקרו ונמלט. השפל. בער. כי הם לשון זכר והם לווי. וכמו כן דרך כל השמות הנוסף הא בסופן. כמו שם "שמה". ים "ימה". נחל "נחלה". מצרים "מצרימה". העיר "העירה". ירושלם "ירושלימה". נב "ויבא דוד נבה". דדן "ודדנה". הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא הא. ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו. כמו "תשמעון" "תאבדון". ואם אין שם נון יהיה הטעם בעין או בדלת. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם הם אתנח' או סוף פסוק' הטע' או בב' או במם. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת. כללו שלדבר. פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם. וכן "הביאותיהו" "עשיתיהו" כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] dqhsve9xft316f83qkufdatruzqklun 3079583 3079582 2026-08-28T11:42:03Z בריח 46338 /* 2.2 */ 3079583 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, בכדי כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם, לפיכך לא נמנה עם הטעמים ולא עם המשרתים, מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמ'ים אשר לא ישרתוהו אלא משרת אחד והוא הקל שבהם והיתר שבהם ישרתו'הו מן השמשים שבעה והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים האחד יהיה לו משרת אחד והוא הסילוק כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והב' והשיני יהיה לו ב' משרת'ים והם ד' ארבעה טעמ'ים לגרמיה כגון {{צ|כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀}} {{ק|([[ש"א כז א]])}} ואתנח כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} וזקף כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} וטפחה {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} והחלק הג' יהיו לו ג' משרתים והוא הרביע כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}} והד' יהיו לו ד' משרתים והם זרקא ותביר הזרקא כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} התביר {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש"ב ב כג]])}} וה' יהיו לו ה' משרתים והם תלשא וטרס כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}} הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והוי"ו יהיו לו ו' משרתים והוא פזר והיתיב הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ"ב יח יד]])}} ודע שאלה הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב ודע שאילו י"ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק לבד הסילוק בכ"א ספר ובג' ספרים יתכן +[יתן נ"א] להיות בתחילת הפסוק לפי ששם ישרתהו יותר משמש אחד ובכ"א ספרי' לא ישרתהו כי אם שמש אחד ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים בעבור כן יתכן להיות סילוק בג' ספרים בראש הפסוק. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד לימינו על אופן מכל פנים כי אם ג', והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא. {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן ׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח. ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[שמואל א כח יג]])}}. ומרכא כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל ׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר, וליתיב אשר יש לו ה' משרתים והמיוחד במקר' שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכׇל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}}. ויהיה שכן מאיילא כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} {{ק|([[דניאל ד יח]])}}. ויהיה שכן לה מרכא כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים ׀ מַלְאָ֥ךְ ׀ לִֽירוּשָׁלַ֘͏ִם֮}} {{ק|([[דברי הימים א כא טו]])}}. ויהיה שכן לה דרגא כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א י֧'י לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}}. ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים. ביתיב כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}}. ובטרס כגון "בהעביר בניכם באש". ובזרקא כגון "ואשר יבוא את רעהו ביער". ובתביר כגון "נחלת עבדי ייי וצדקתם". מרכא יהיה לה שכן כמוה כגון "אשר בית ישראל עושים". ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד "אם ארץ מאפליה". ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח כגון "לא בסתר דברתי". ותהיה שכינה למרכא מוכפלת "ויבא לו יין וישת". ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה לו שכן שופר עילוי "אשר כופר בהם". שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו "כה אמר". שופר עילוי יהיה לג' טעמ' שכן. אתנח' וזקף וזרקא. וסימ' אז'ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחת' וסוף פסוק כגון "קפדה בא" וכגון "להחלו". הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד כגון "ויהושע בן נון". ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם ולא יועדו בפסוק אחד. לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת כגון "והכהן המקריב". אבל היא סימן לביטול הגעיא לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד. והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק אזלא שיהיה שכינה לטרס ולשארי הטעמים לא תתחבר. והתלישא הקטנה היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מרכבה אם היה תחת המם ג' נקודות יהיה לשון יחיד כגון "מעל מרכבתו". "מרכבה וסוסים". ואם יהיה תחת המם פתח גדול תהיה המלה לשון רבים כגון "מרכבות פרעה". "פעמי מרכבותיו". ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה והיא "במרכבת המשנה" נקודה אחת תחת המם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן כגון "ברכו". ואשר יהיה על הכ' יהיה שבא מניע כגון "בעבור תברכני נפשך". חוץ ממקומות "ולעילאה ברכת". "ומברכתך יבורך בית עבדך". "ברכות אביך". ==2.6== פרק לדבר על י'ב טעמ' הפזר בכ"א ספרים משני פנים. האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל. והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות. והם "את פאת קדמה אלפים באמה". "ויקבץ את הכהנים הלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה" דדברי-הימים. "גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים" דעזרא. "ויעשו לו לשכה גדולה ושם היו לפנים" בסוף עזרא. וישרת' ג' משרת' בה' מקומות. "ובאו אליך ואמרו אליך". "וירם יאשיהו לבני העם צאן". "והיה כמלאת שבעים שנה" דירמיה. "ומביאים ערימות ועומסים על החמורים". "גם הנה העץ אשר עשה המן". ויש לו ד' משרתים בג' מקומות "ושני אנשים היו גדודים היו בן שאול". "ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבא לך שבע שנים רעב בארצך". "ואמרת להם כה אמר ייי הנני ממלא את כל יושבי הארץ הזאת" דירמיה. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות. "אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון". "ויקהל דוד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך". ויש לו ו' משרתים בב' מקומות. "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחוזת העיר". "ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלוון לאלה שמיא". ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. התלשא משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת. אבל ההפרש שיש ביניהם. התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה. ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה. וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. הטרס פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח. כגון "תחת הנחשת". "הן הנה" ודומ'. ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא. כגון "ויקח קרח" והדומ' לו. ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא. כגון "והרסתי" "וסלחתי" "והסירותי" "ואנכי השמדתי". ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר. כגון "ויהי ברכת ייי". "ויאמרו איש אל אחיו". ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון "ויעש" "ויאמר" והדומה להם. לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס אם ישרתוהו ב' משרת'. הראשון לעולם תלישא והב' אזלא. "ויאמר ייי לו עוד". "ויעש לו אהוד חרב". ואם היו לו יותר מב' משרת' יהיו כולם שופרות מונחים. כגון "יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים" והדומ' לו. היתיב יש לו ב' דמיונות. האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה. וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון "ככה". וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון "מפני תנופת". ואשר הביא שינוי הדמיון הזה. אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון. "ככה" "הוי המרבה". ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו "העבד ישראל". והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף. אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה. והם "או בנבלת". "את סיחן". "כי מאסו את תורת" דישעיה. "איש יושב". "כל מעבר מטה". "איש הולך אחרי שרירות". "שקר הנביאים". "די כל מלך רב ושליט". "די מלכות". "כל חרד" דעזרא. "די בעבר נהרא" דעזרא. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת. אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון "שבע שנים הנה". "אך את זה לא תאכלו". ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי'א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת הרי לך ראיה משני פנים. אופן אחד. אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת. ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא. ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל. אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה. והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו. כגון "בן אדם ארץ כי תחטא לי" ודומ'. וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד. והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים י'א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה. ומי שקרא "שתים" ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה. לפי שהנחת הדיבור "שתים" נהיה עם האות הגימל. ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה "שתים" ולכך אתה רואה בספרים הטובים "שתים". ואל תתמה על דיבור "שתים" שעיקרו אשתים כי הוא כמו "אשה אל אחותה". ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר "שתים" הוא אשתים. הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא. התנאי על זה הוא שאם אין בו מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון "והכן לי בזה". "היתה תהו ובהו" ודומ'. ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון "וחגותם אתו". "וידבר משה" ודומ'. זה הכלל. לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא. ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו. כגון "יוצר אור". "מה מצאו אבותיכם בי". "האלהים אני". ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך. ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק. הלא תראה שהתיו של "תוהו" הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרת' הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח. והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח. כגון "ליל שימורים הוא לייי". "כי ארץ פסילים היא" ודומ'. ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא. כגון "וכי מי אנכי". "אשר אמרו לרואים". ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא. כגון "ונבקע הר-הזתים מחציו" והדומ' לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח. כגון "וישלח חזקיהו מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי". המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ==2.7== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן. והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרת'. שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל. כמו "מי גוי גדול". "רגע אדבר". "לא דוכאו" ודומ'. ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי. כגון "ולא פחדו". "ורגע אדבר" ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרת' יהיה הראשון מכרבל. או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר והמשרת השני עילוי. כגון "אשר כופר בהם". "אשר יצא ממעיך" ודומ'. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער: הגעיא מן האות אשר היא עליו. כגון "והכהן" והדומ' לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה. כגון "ויעמוד בין המתים ובין החיים". "ויבא עד לפני שער המלך" ודומ'. שתי אתנח' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק. ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי'א מקומות שתשרתה המאיילא. והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד בר מן חד "וישבו בה ויבנו בה" דדברי-הימ'. ואלה הם. "ויצא נח". "בשבועותיכם" ד"וביום הביכורים". "קפדה בא". "מאפילייה". "לאופנים". "ובאו שמה והסירו" דיחזקאל. "ותאמרנה לה". "ומזון לכולא ביה" וחב' דדניאל. "ובאת שמה" דמלכים. "וישבו בה" דדברי-הימ'. ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון "כי מה ראית". "כי לא תחפירי" ודומ'. ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו "ובהר" במדבר". "ויאמר אל נא אחי". וזה הטעם יקרא מונח. לפי שאתה מניחו בלי מתינה והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם. אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג. כגון "ואת הארץ". "כנמא". "והמלך". או בלעדי אלה. ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי. כגון "ויהי אור". "היש לכם אב או אח" "ישראל לא ידע". ==2.8== שער הזרקא. אם היה בלא משרת אין עליה דיבור. ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי. כגון "ויאמר ייי אל ישעיהו". "כה אמר ייי למשיחו". והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא. והם "כי תשא את ראש בני ישראל". "לכן אמר לבני ישראל". "בכל אשר התהלכתי". "ויעלו בבעל-פרצים". "נספה מפני צריך" דדברי-הימ'. "ויזבח שור ומריא וצאן לרוב". "בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה". "קנה נגד היושבים". "בכל אשר התהלכתי" דדברי-הימ'. ואם היה לזרקא ב' משרת' יהיה הראשון אזלא. כגון "ויאמר משה לפרעה". "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת-פענח" ודומ'. חוץ מב' שהן למטה. והן "ויהי הוא מספר למלך" דמלכים. "אשר לא מעמך ישראל". וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה. שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה. כגון "רוח אלהין קדישין". "הן קרבו ימיך". ==2.9== שער לגרמיה. הלגרמיה ישרתוהו ב' משרת' והם ב' מרכות. כגון "אשר בית ישראל". "כי המלט אמלט". והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה. והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק. והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ==2.10== שער הרביע. הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון "ולא יכלו לשתות". "או אז יכנע" ודומ'. ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות. והם "ועתה אל תעצבו". "אנא חטא". "ואסערם". "ואילו האחד". "בלטשצר". ואם שרתוהו ב' משרת' יהיה הראשון דרגא. כגון "כי על אפי ועל חמתי" והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרת' יהיה הראשון שופר מונח כגון "לא מבני ישראל המה". "גם בן ואח אין לו". ==2.11== שער התביר. התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו ב' תנאים. האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אה או אי. כגון "יצאו" "ישתרגו" "התבוננו" בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה. והוא "בבירתא במדי מדינתא" דעזרא. ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף-פתח בין המרכא והתביר. והם "וידרש חזקיהו על הכהנים". "אל תלחמו". "ותעלו על שפת לשון". ואין זולתם. ואילו לא אחזו אלו הג' או "ורחצו" יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא. כגון "ויכם דוד". "כי כה אמר" ודומ'. שאין ביניהן אלא מלך אחד. "כי לא שונא הוא לו". "ויקרא שם אברם בשם ייי" ודומ'. שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא. ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא. כגון "ויקם יהושע". "וילונו העם". "וישב על ברכיה" ודומ'. ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון "אשר לקחו" ישרתהו מרכא. ואם היה מלך ושבא מניע כגון "ואשר תאמרו אלי אתן" ישרתהו דרגא. וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט'ו מקומות היוצאים מתנאי זה. שאע'פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא. והם "ואברהם היו יהיה". "וכי יגף שור איש". "לא תהיה משכלה". "וכל אשר אין לו" דמשנה-תורה. "ובני אשר ימנה וישוה". "וישלחם יהושע". "וישבו בין ביתאל". "וישם אותם אורב בין ביתאל". "כי אם ארבע מאות איש נער". "אשר ברכו ייי צבאות". "כשד שלמן בית-ארבאל". "הפוך ידך" דדברי-הימ'. "כי לא יכלו לעשותו". "כל אשר תמצא ידך". "כי אין לעמוד". "ועד הם עומדים" דעזרא. ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא. או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך. כגון "המול ימול". "וישם המלך אחשורוש מס". ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח. כגון "עיר שופכת דם". ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא. כגון "ואיש ראש בית אבותיו" והדומ' לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא. כגון "כי אעלה ארוכה לך". "נחלת עבדי ייי וצדקתם". ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה. וזהו משפט התלשא. לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח. כגון "כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשה-אל" והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב"אם תעירו ואם תעוררו" וחבריו. הטפחה לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי'ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד. והם "ויבא לו יין וישת". "למה תעשה כה". "אשר לא צוה". "הלא טוב לנו". "ויקרא לה נבח". "אני ייי נעניתי לו בה ברוב גילוליו" דיחזקאל. "ויחנו אלה נכח אלה". "אשר לא הגיד לה" דמלכים וחברו דדברי-הימ'. "ויהי ריב ומדון" דחבקוק. "ויחי לב לעם" דעזרא. ולא יהיו לו יותר מב' משרת' על זה האופן. ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות. והם "בכל מושבותיכם". "את כל ההרותיה בקע". "מבליגיתי". "ומכל גילוליכם" דיחזקאל. "מכל תועבותיכם" דיחזקאל. "כי למבראשונה". "ונבזביתך" דדניאל. "שהם הרהיבוני". וסימ' מה'ם גתלו'ש. מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה. והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח'. ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא. כגון "את השמים" והדומ' לו. אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא. וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג. כגון "ונתתם לי אות אמת". ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים. אחד בתיבת המרכא כגון "כי לא מלו אותם" והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא. כגון "יעשה לו" והדומ' לו. מושלת בהם מרכא בלי מתיגה. ואם נתרחקה המרכא הרבה מן הטפחא והיה ביניהם תיבה במקף. מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה. כגון "סורה שבה פה". "הוא יבנה בית" ודומ'. ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתג. כגון "כי עשיתי עמכם חסד". "ואלכה אליה ואדרשה בה" ודומ'. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה "כי" והשניה "לא" והשלישית תהיה טפחה. הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה. אם עומדת האות הראשונה במלך. שים "כי" במרכא ולא במקף. כגון "כי לא נסב". "כי לא כלו רחמיו". "כי לא האמין". ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה. שים "כי" במקף ולא במרכא. כגון "כי לא דרשנוהו". "כי לא ביד יקחו". "כי לא בכח". חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון "כי" במקף ולא במרכא. והוא "כי לא תעבור את הירדן". וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.12== שער הסילוק. הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא. "להחלו". "לדורותיכם" ד"שמן משחת קודש". "וקויתי לו". "ממועצותייהם" בהושע וראש פסוקו "וחלה חרב". "והאשתאולי" דדברי-הימ'. ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם. ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה. לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא. וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת. כגון "ואת הארץ" וכמהו. ==2.13== שער על הגעיא. הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה. וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות. וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי'ב טעמ' ולא עם המשרת' ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף. והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון "כי לא ישנו" שהוא מן שינה ותנומה. ואילו נחטפה היוד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון "אחרי דברי לא ישנו". וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.14== שער על חניית המשרת'. שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמ'. לזרקא וזקף ואתנח'. וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים. פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר. הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל והתלישא זולתו. והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמ'. והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד. הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא. כגון "ויבא לו יין" וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמ'. טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידועים. מספר חלקי הדרגא בשני טעמ'. רביע ותביר במקום ידוע. ==2.15== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק. יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו כגון "הלא ביום ההוא". והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח'. והוא "אם ארץ מאפליה". ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק. כגון "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". ומן זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד. והוא "כה אמר ייי למשיחו לכורש אשר חחזקתי בימינו". ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמ'. והם תביר שאחריו טפחה וטפחה לאתנחתה וסילוק וזרקא לסגולה. ==2.16== שער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה. הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון "זרע וקציר". והיתיב כגון "ותשובנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל" וכגון "ועתה אל ישם אדוני המלך בלבו". והזרקא כגון "והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה". ויתכן אחריו התביר. כגון "והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה". ויתכן אחריו טרס. כגון "ויהי מאז הפקיד אותו בביתו". ויתכן אחריו לגרמיה. כגון "שלח למכנש לאחשדרפניא". "וישוע ובני ושרביה ימין". אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם. כגון "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס. כגון "וכנניהו ושמעיהו ונתנאל". "כי בליל שודד". ויתכן אחריה הזרקא. כגון "והביאו את אחיכם הקטן אלי". ויתכן אחריה היתיב. כמו "כי יען בטחך במעשיך". "פלא יועץ אל גיבור". ויתכן אחריה תביר. כגון "ושמע ויזדי ויעבץ". ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר הטרס כגון להיות אחריו רביע. כגון "והיו בתי ירושלם". ותלישא. כגון "ביום ההוא תתעלפנה". וזרקא. כגון "ויכס את עין + הארץ". ולגרמיה. כגון "כי אביאנו אל האדמה". ויתיב. כגון "ועשה למבצרי מעוזים". ותביר "דמות כמראה אדם". הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע. כגון "ואיבה אשית". "זה יתנו". "ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו". ופזר "למכנש לאחשדרפניא". "ושרביה ימין". וטרס לא יהיה אלא אזל-ואתי בי'א מקומות במקרא. והם "ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם". "מעי מעי אוחילה". "ויקח עבד מלך את האנשים". "הן ישא איש בשר קודש". "ויעש בירושלם חשבונות". "איכבוד בן פנחס בן עלי". "ויען יונדב בן שמעה אחי דוד". "במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה". "את תרתן ואת רבשקה מלכיש". "באים מדרך שער העליון". "וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום". ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות. והם "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה". "ושם שני בניו מחלון וכליון". "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו". ויתכן אחריו תביר במקום אחד. "וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלם". ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא. כגון "ויהי בשלח פרעה". והיתיב. כגון "ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא". והתביר. כגון "וילך בכל דרך". ותלישא. כגון "ויאמר קראתי מצרה לי". וטרס. כגון "אנא חטא". ויתכן אחריו פזר. כגון "ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והסיקו". והטפחא במקום אחד. "אני ייי נעניתי לו בה". ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף. כגון "ויקרא אלהים לאור יום". הרביע. כגון "המים האלה יוצאים אל הגלילה". אלא יש לו זה התנאי. כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר. כגון "המשלחים עליך לדרש המופת" דדברי-הימ'. "והמן נופל על המטה". בר מן ב'. "ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת". "אבי דבר גדול הנביא". ותלישא. כגון "כי פשה הנגע בבגד". ולגרמיה "ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות". וזרקא "הילדים אשר גדלו אתו". "ולקחת מדמו ונתת". ותביר "על העיר אשר היא עושה עמך מלחמה". "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות". וטרס "חי אני אם יפול". ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה. כגון "ויצא ייי ונלחם". והתביר. כגון "ויאמר ייי כאשר הלך עבדי ישעיהו". ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא. "חי אדני המלך כי במקום". והיתיב "ממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נויהו". אלא שיש לו זה התנאי. כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף. כגון "כי אמר איוב אולי חטאו בני". "ואני זאת בריתי אותם אמר ייי רוחי אשר עליך". "ומשפחות אבי קרית-יערים היתרי והפותי". והרביע מבלעדי הקמת היתיב. "ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז". "אוי לי אמי כי ילידתיני". "לא שלחך ייי ואתה". והטרס. כגון "מזריע זרע עץ פרי". ולגרמיה "אל העגלה ואת כלי הזהב". "ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא". ואתנחתא במקום אחד "לייי בשבועותיכם". והסילוק במקום אחד "הצרעתי והאשתאולי". האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. סופ' פסוק ימנעו אחריו כל הטעמ'. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף. כגון "רק אתכם ידעתי". ויתיב כמוהו. כגון "או בנבלת". וטרס. כגון " אפס כי לא תהיה תפארתך". ==2.17== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמ'. שמשי הפזר הקטן שופר מונח. שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא שופר מונח. שמשי הטרס ג'. שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב'. שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב'. שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה'. שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב'. שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה'. שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב'. דרגא ומרכא. שמשי האתנחת' ב'. שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב'. מרכא ומאיילא. ==2.18== פרק על סדר הטעמ' האחד אחר אחד. אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה. הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק. ואם יבוא אחריו טרס לא יהא אזל-ואתי והם י'א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנח' וסילוק. וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנח' וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא וסילוק. ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד "והאשתאולי". במקום אחד "בשבועותיכם". האתנח' לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. הזרקא ימנעו מאחריה ג'. טפחה ואתנח' וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה. אבל במקום ימצא אחריו אתנח'. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי'א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי'ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד. והם "ויצאו יושבי ישראל" אשר יחסר ממנו היא אחד והיא תמצא בפסוק האחר והוא "ויאמרו אליו איש עלה לקראתינו ויאמר אליו לכו שובו". ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. וגם אמרו בעלי הדקדוק. ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא. ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא. ותהיה הראשנה סופה יוד או ויו. כגון "ופניתי אני". "ואם העלם יעלימו עם הארץ". "ויהי כי הקיפו ימי המשתה". כל "רמה" דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל. והם "ידינו רמה". "רמה קרני בייי". "ייי רמה ידך". כל "פלא" דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול. "הלמתים תעשה פלא". "כי עשית פלא". "בהן" ג' בסגול וסימ' "ויבאו פלשתים וישבו בהן" דשמואל. "ולכל בהן חיי רוחי" דישעיה. "ישרתו בהן" דמשכנא דיחזקאל. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר. כגון צפית "הכית" "צוית" צפיתי "הכיתי" "ציויתי". ואם נוספה ויו בראש התיבה. כגון "וצפית" "והכיתי" "וצויתי" וציפיתי "וציוית" וטעמ' מלרע ולהבא. אבל "והכית" מתחלף מהם. יש "והכית" מלעיל. "והכית" מלרע. אם הוא סמוך לטעמ' מלרע. ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל. והסמוכה לאלף הן ה' במסורת בתיו. ושאינן סמוכין לאלף כגון "והכית בצור". ועוד "שמת" "שמתי" "קמתי" "שבתי" "דברתי" "נתתי" מלעיל. מפני שהן לשעבר. ואם נוספה ויו בראשון חזר ולהבא. ומלרע כגון "ושמתי" "וקמתי" "ושבת" "ושבתי" "ונתת" "ונתתי". אבל "ודברתי" יש בו כמעט חילוק. אם אות א'ח-ה'ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל. כגון "ודברתי על הנביאים". וכן "והוספתי על כל תהלתך". "הגדלתי והוספתי חכמה". ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמ' תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים. כגון "מאה ארך". "מאה איש". וכמוהו הרבה. בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל. וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה. כמו "עד בעלת באר". עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא. וכמהו "ויטב לך ותחי נפשך". "שמש ירח עמד זבולה". "ובישועתך מה יגל מאד". ודע כי כל הא הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה. אותה הא באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל. כגון "שאלי נס ונמלטה". "השפלה הגבה". "כמו תנור בוערה מאופה". שעיקרו ונמלט. השפל. בער. כי הם לשון זכר והם לווי. וכמו כן דרך כל השמות הנוסף הא בסופן. כמו שם "שמה". ים "ימה". נחל "נחלה". מצרים "מצרימה". העיר "העירה". ירושלם "ירושלימה". נב "ויבא דוד נבה". דדן "ודדנה". הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא הא. ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו. כמו "תשמעון" "תאבדון". ואם אין שם נון יהיה הטעם בעין או בדלת. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם הם אתנח' או סוף פסוק' הטע' או בב' או במם. כמו "תשמעו" "תאבדו". ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת. כללו שלדבר. פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם. וכן "הביאותיהו" "עשיתיהו" כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] bgp3l6quzjwccpo8x6b2i1gved57fsi 3079584 3079583 2026-08-28T11:44:03Z בריח 46338 /* 2 */ 3079584 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, בכדי כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם, לפיכך לא נמנה עם הטעמים ולא עם המשרתים, מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ===2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמ'ים אשר לא ישרתוהו אלא משרת אחד והוא הקל שבהם והיתר שבהם ישרתו'הו מן השמשים שבעה והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים האחד יהיה לו משרת אחד והוא הסילוק כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והב' והשיני יהיה לו ב' משרת'ים והם ד' ארבעה טעמ'ים לגרמיה כגון {{צ|כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀}} {{ק|([[ש"א כז א]])}} ואתנח כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} וזקף כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} וטפחה {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} והחלק הג' יהיו לו ג' משרתים והוא הרביע כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}} והד' יהיו לו ד' משרתים והם זרקא ותביר הזרקא כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} התביר {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש"ב ב כג]])}} וה' יהיו לו ה' משרתים והם תלשא וטרס כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}} הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והוי"ו יהיו לו ו' משרתים והוא פזר והיתיב הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ"ב יח יד]])}} ודע שאלה הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב ודע שאילו י"ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק לבד הסילוק בכ"א ספר ובג' ספרים יתכן +[יתן נ"א] להיות בתחילת הפסוק לפי ששם ישרתהו יותר משמש אחד ובכ"א ספרי' לא ישרתהו כי אם שמש אחד ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים בעבור כן יתכן להיות סילוק בג' ספרים בראש הפסוק פרק על שכונת המשרתים דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד למינו על אופן מכל פנים כי אם ג' והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש"א כח יג]])}} ומרכא כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}} ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם והשופר המונח ישרת לתלשא ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר וליתיב אשר יש לו ה' משרתים והמיוחד במקר' שיש לו ו' משרתים והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}} ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}} ויהיה שכן מאיילא כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} ויהיה שכן לה מרכא כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה"א כא טו]])}} ויהיה שכן לה דרגא כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א יְיָ֧ לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}} ויהיה שכן לה הטרס בעצמו התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים ביתיב כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}} ובטרס כגון {{צ|בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ}} {{ק|([[יחזקאל כ לא]])}} ובזרקא כגון {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}} ובתביר כגון {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}} מרכא יהיה לה שכן כמוה כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֣ל׀ עֹשִׂ֣ים}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}} ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד {{צ|אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}} ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח כגון {{צ|לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי}} {{ק|([[ישעיהו מה יט]])}} ותהיה שכינה למרכא מוכפלת {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד שופר כרבלא יהיה לו שכן שופר עילוי {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}} שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו {{צ|כה אמר֟ שופר עילוי יהיה לג' טעמ' שכן אתנחתא וזקף וזרקא וסימ' אז"ז עילוי מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחת' וסוף פסוק כגון {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}} וכגון {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}} הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד כגון {{צ|וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם ולא יועדו בפסוק אחד לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}} אבל היא סימן לביטול הגעיא לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד והם תלישא קטנה ואזלא אבל יש מן חוק אזלא שיהיה שכינה לטרס ולשארי הטעמים לא תתחבר והתלישא הקטנה היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת ==2.4== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר לשון מרכבה אם היה תחת המ"ם ג' נקודות יהיה לשון יחיד כגון {{צ|מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ}} {{ק|([[מ"ב ה כו]])}} {{צ|מֶרְכָּבָ֖ה וְסֻסִ֑ים}} {{ק|([[ש"ב טו א]])}} ואם יהיה תחת המ"ם פתח גדול תהיה המלה לשון רבים כגון {{צ|מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה}} {{ק|([[שמות טו ד]])}} {{צ|פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו}} {{ק|([[שופטים ה כח]])}} ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה והיא {{צ|בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙}} {{ק|([[בראשית מא מג]])}} נקודה אחת תחת המ"ם תנאי לשון ברכה אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן כגון {{צ|ברכו֟ ואשר יהיה על הכ' יהיה שבא מניע כגון {{צ|בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[בראשית כז יט]])}} חוץ ממקומות {{צ|וּלְעִלָּאָה֙ בָּרְכֵ֔ת}} {{ק|([[דניאל ד לא]])}} {{צ|וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖}} {{ק|([[ש"ב ז כט]])}} {{צ|בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}} ==2.5== פרק לדבר על י"ב טעמים הפזר בכ"א ספרים משני פנים האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות והם {{צ|אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה}} {{ק|([[במדבר לה ה]])}}, {{צ|וַיִּקְבֹּץ֘ אֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֒ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה}} דדברי הימים {{ק|([[דה"ב כד ה]])}}, {{צ|גַּם־חָצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים}} דעזרא {{ק|([[נחמיה ה יג]])}}, {{צ|וַיַּ֨עַשׂ ל֜וֹ לִשְׁכָּ֣ה גְדוֹלָ֗ה וְשָׁ֣ם הָי֪וּ לְפָנִ֟ים}} בסוף עזרא {{ק|([[נחמיה יג ה]])}}, וישרת' ג' משרתים בה' מקומות {{צ|וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כה]])}}, {{צ|וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן}} {{ק|([[דה"ב לה ז]])}}, {{צ|וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה}} {{ק|([[ירמיהו כה יב]])}} דירמיה, {{צ|וּמְבִיאִ֣ים הָעֲרֵמ֣וֹת וְֽעֹמְסִ֪ים עַל־הַחֲמֹרִ֟ים}} {{ק|([[נחמיה יג טו]])}}, {{צ|גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן}} {{ק|([[אסתר ז ט]])}}. ויש לו ד' משרתים בג' מקומות: {{צ|וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי־גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן־שָׁא֟וּל}} {{ק|([[ש"ב ד ב]])}}, {{צ|וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶֽׁבַע שָׁנִ֣ים׀ רָעָ֣ב׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ}} {{ק|([[ש"ב כד יג]])}}, {{צ|וְאָמַרְתָּ֙ (להם) [אֲלֵיהֶ֜ם] כֹּֽה־אָמַ֣ר יְיָ֗ הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את}} דירמיה {{ק|([[ירמיהו יג יג|יג יג]])}}. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}, {{צ|וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ}} {{ק|([[דה"א כח א]])}} ויש לו ו' משרתים בב' מקומות {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} {{צ|וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין׀ לַעֲלָוָ֣ן׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}} ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים התלשא משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת אבל ההפרש שיש ביניהם התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת הטרס פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח כגון {{צ|תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת}} {{ק|([[ישעיהו ס יז]])}}, {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}} ודומ' ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא כגון {{צ|וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח}} {{ק|([[במדבר טז א]])}} והדומ' לו ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא כגון {{צ|וְהָ֨רַסְתִּ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יג יד]])}}, {{צ|וְסָ֨לַחְתָּ֜}} {{ק|([[מ"א ח לו]])}}, {{צ|וַהֲסִ֨רֹתִ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יא יט]])}}, {{צ|וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַדְתִּי}} {{ק|([[עמוס ב ט]])}} ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר כגון {{צ|וַיְהִ֞י בִּרְכַּת יְיָ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} {{צ|וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו}} {{ק|([[בראשית מב כא]])}} ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון {{צ|וַיַּ֜עַשׂ}} {{ק|([[שמות לו יא]])}} {{צ|וַיֹּ֜אמֶר}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}} והדומה להם לא יהיה בהן אלא מקל אחד הטרס אם ישרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם תלישא והב' אזלא {{צ|וַיֹּאמֶר֩ יְיָ֨ ל֜וֹ ע֗וֹד}} {{ק|([[שמות ד ו]])}} {{צ|וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב}} {{ק|([[שופטים ג טז]])}} ואם היו לו יותר מב' משרתים יהיו כולם שופרות מונחים כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והדומ' לו היתיב יש לו ב' דמיונות האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון {{צ|ככה֟ וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}} ואשר הביא שינוי הדמיון הזה אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}} {{צ|ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה}} {{ק|([[חבקוק ב ו]])}} ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו {{צ|הַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}} והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה והם {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}}, {{צ|אֵ֚ת סִיחֹן֙}} {{ק|([[דברים א ד]])}}, {{צ|כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙}} {{ק|([[ישעיהו ה כד]])}}, דישעיה {{צ|אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙}} {{ק|([[ירמיהו כב ל]])}}, {{צ|כֹּ֤ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה}} {{ק|([[ישעיהו ל לב]])}}, {{צ|אִ֚ישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת}} {{ק|([[ירמיהו טז יב]])}}, {{צ|שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙}} {{ק|([[ירמיהו יד יד]])}}, {{צ|דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט}} {{ק|([[דניאל ב י]])}}, {{צ|דִּ֚י מַלְכְוָת֙}} {{ק|([[דניאל ז כז]])}}, {{צ|כֹּ֤ל חָרֵד֙}} {{ק|([[עזרא ט ד]])}}, דעזרא {{צ|דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ז כה|ז כה]])}}. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון {{צ|שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה}} {{ק|([[בראשית מא כו]])}}, {{צ|אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ}} {{ק|([[ויקרא יא ד]])}} ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי"א הנזכרים למעלה ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת הרי לך ראיה משני פנים אופן אחד אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו כגון {{צ|בֶּן־אָדָ֗ם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶחֱטָא־לִי֙}} {{ק|([[יחזקאל יד יג]])}} ודומ' וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים י"א כמו שכת' למעלה ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה ומי שקרא {{צ|שְׁ֚תַּיִם}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}} ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה לפי שהנחת הדיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} נהיה עם האות הגימ"ל ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה {{צ|שְׁתַּיִם}} ולכך אתה רואה בספרים הטובים {{צ|שְׁתַּיִם}} ואל תתמה על דיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} שעיקרו אשתים כי הוא כמו {{צ|אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ}} {{ק|([[שמות כו ג]])}} ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר {{צ|שְׁתַּיִם}} הוא אשתים הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא התנאי על זה הוא שאם אין מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון {{צ|וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה}} {{ק|([[במדבר כג א]])}} {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} ודומ' ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון {{צ|וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙}} {{ק|([[ויקרא כג מא]])}}, {{צ|וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙}} {{ק|([[במדבר ל ב]])}} ודומ' זה הכלל לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו כגון {{צ|יוֹצֵ֥ר אוֹר֙}} {{ק|([[ישעיהו מה ז]])}} {{צ|מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙}} {{ק|([[ירמיהו ב ה]])}} {{צ|הַאֱלֹהִ֥ים אָ֙נִי֙}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}} ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק הלא תראה שהתי"ו של {{צ|תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא ואם היה לפשטא ב' משרתים הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח כגון {{צ|לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽייָ֔}} {{ק|([[שמות יב מב]])}} {{צ|כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא}} {{ק|([[ירמיהו נ לח]])}} ודומ' ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וְכִ֨י מִ֤י (אנכי) [אֲנִי֙]}} {{ק|([[דה"א כט יד]])}} {{צ|אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙}} {{ק|([[ישעיהו ל י]])}} ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}} והדומ' לו ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח כגון {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ"ב יח יד]])}} המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא ==2.6== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרתים שופר מכרבל ושופר עילוי והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל כמו {{צ|מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]])}} {{צ|רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ז]])}}, {{צ|לֹ֣א דֻכְּא֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו מד י]])}} ודומ' ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי כגון {{צ|וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו לו כד]])}}, {{צ|וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ט]])}} ודומ' ואם שימשו לזוקף שני משרתים יהיה הראשון מכרבל או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר והמשרת השני עילוי כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} ודומ' ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער הגעיא מן האות אשר היא עליו כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}} והדומ' לו והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה כגון {{צ|וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים}} {{ק|([[במדבר יז יג]])}}, {{צ|וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ}} {{ק|([[אסתר ד ב]])}} ודומ' שתי אתנחתא לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי"א מקומות שתשרתה המאיילא והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד בר מן חד {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ וַיִּבְנ֨וּ [לְךָ׀] בָּ֛הּ}} {{ק|([[דה"ב כ ח]])}} דדברי הימ' ואלה הם {{צ|וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ}} {{ק|([[בראשית ח יח]])}}, {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם ד{{צ|וּבְי֣וֹם הַבִּכּוּרִ֗ים}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}, {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, {{צ|מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}, {{צ|לָא֖וֹפַנִּ֑ים}} {{ק|([[יחזקאל י יג]])}}, {{צ|וּבָ֖אוּ־שָׁ֑מָּה וְהֵסִ֜ירוּ דיחזקאל}} {{ק|([[יחזקאל יא יח]])}}, {{צ|וַתֹּאמַ֖רְנָה־לָּ֑הּ}} {{ק|([[רות א י]])}}, {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} וחב' {{ק|([[דניאל ד יח]])}} דדניאל, {{צ|וּבָ֖אתָ שָׁ֑מָּה דמלכים {{ק|([[מ"ב ט ב]])}} (עי"ש) {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ דדברי הימ' {{ק|([[דה"ב כ ח]])}} ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש"א כח יג]])}}, {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} ודומ' ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו {{צ|וּבָהָ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}}, {{צ|בַּמִּדְבָּ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו סא]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י}} {{ק|([[בראשית יט ז]])}} וזה הטעם יקרא מונח לפי שאתה מניחו בלי מתינה והנעה כי טוב ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג כגון {{צ|ואת הארץ֟ {{צ|כנמא֟ {{צ|והמלך֟ אן בלעדי אלה ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי כגון {{צ|וַֽיְהִי־אֽוֹר}} {{ק|([[בראשית א ג]])}}, {{צ|הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח}} {{ק|([[בראשית מד יט]])}}, {{צ|יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע}} {{ק|([[ישעיהו א ג]])}}. ==2.7== שער הזרקא אם היה בלא משרת אין עליה דיבור ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֘ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒}} {{ק|([[ישעיהו ז ג]])}}, {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}} והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא והם {{צ|כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ל יב]])}}, {{צ|לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ו ו]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[ש"ב ז ז]])}}, {{צ|וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֘}} {{ק|([[דה"א יד יא]])}}, {{צ|נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ֘}} {{ק|([[דה"א כא יב]])}} דדברי הימ', {{צ|וַ֠יִּזְבַּח שׁ֥וֹר וּֽמְרִיא־וְצֹאן֘ לָרֹב֒}} {{ק|([[מ"א א יט]])}}, {{צ|בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֘}} {{ק|([[דה"א ה יח]])}}, {{צ|קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֘}} {{ק|([[רות ד ד]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[דה"א יז ו]])}} דדברי הימ' ואם היה לזרקא ב' משרתים יהיה הראשון אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֘}} {{ק|([[שמות ח ה]])}}, {{צ|וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒}} {{ק|([[בראשית מא מה]])}} ודומ' חוץ מב' שהן למטה והן {{צ|וַ֠יְהִי ה֥וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּלֶךְ֘}} {{ק|([[מ"ב ח ה]])}} דמלכים {{צ|אֲ֠שֶׁר לֹ֥א מֵעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[דה"ב ו לב]])}} וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה כגון {{צ|ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֘}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}} {{צ|הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֘}} {{ק|([[דברים לא יד]])}} ואם באו שני המשרתים בתחלת אותיות התיבות יהיו שניהם שופר עילוי כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֘}} {{ק|([[ישעיהו ח כג]])}}, {{צ|מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֘}} {{ק|([[שמות ד יא]])}} והננהג כמנהג הזה הוא למטה ונקרא שופר עילוי ואם היה עם האות השנייה או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה (לפרעה) [אֶל־יְיָ֘]}} {{ק|([[שמות ד י]])}}, {{צ|הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֘}} {{ק|([[ש"ב ג ח]])}} ודומ' והמשרת השני לזרקא שראוי להיותו במרכא למטה בא משתי סיבות האחת פסק והאחת געיא ויש שכותבין אותו שופר מונח והוא כמו מרכא במחלקותיו אשר ביניהן פסק {{צ|וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר׀ וְחָתוֹם֘}} {{ק|([[ירמיהו לב מד]])}}, {{צ|וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל׀ דְּבִרָה֘}} {{ק|([[יהושע טו ז]])}} וכל דומ' חוץ משתי מקומות שיש בהן פסק והן שופר עילוי והם {{צ|וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם׀ רְאוּבֵן֘ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒}} {{ק|([[בראשית לז כב]])}}, {{צ|הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ׀ אֵלֵינוּ֘}} {{ק|([[מ"ב ד יג]])}}, ואשר ביניהם געיא {{צ|וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֘}} {{ק|([[בראשית ל טז]])}}, {{צ|וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֘}} {{ק|([[מ"ב ד כט]])}} ודומ' חוץ מז' מקומות שיש בהם כמעט שינוי והם {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֘}} {{ק|([[יהושע יח יד]])}}, {{צ|וַ֠יִּשְׁלַח חוּרָ֨ם}} {{ק|([[דה"א יד א]])}} וחביר'}} {{ק|([[ש"ב ה יא]])}} {{צ|אֶת־רֹ֨אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת אֶל־דָּוִד֘}} {{ק|([[ש"ב ד ח]])}} {{צ|בֵּ֠אדַיִן קְרִ֨יבוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֘}} {{ק|([[דניאל ו יג]])}} {{צ|וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם֘}} {{ק|([[נחמיה ח טו]])}} והקורא יטעים הגעיא בפיו או כתובה או לא כתובה ואם היה לזרקא ג' משרתים יהיה הראשון תלשא והשני אזלא ולא תשתנה מהיות תחלה או תהיה עם תחילת אות או עם השיני או יותר כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה"א כא טו]])}} {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}} ודומ' ואם היו לה ד' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} והדומ' לו ובכ"א ספר יש לו ג' זרתות שיתחברו ב' משרתים בתיבה אחת והם {{צ|וּלְאִֽיתָמָ֨ר׀ בָּנָ֜יו}} {{ק|([[ויקרא י ו]])}} {{צ|אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֘}} {{ק|([[שופטים כא כא]])}} {{צ|לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֘}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} ==2.8== שער לגרמיה הלגרמיה ישרתוהו ב' משרתים והם ב' מרכות כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}} {{צ|כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀}} {{ק|([[ש"א כז א]])}} והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה ==2.9== שער הרביע הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון {{צ|וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּת}} {{ק|([[שמות טו כג]])}} {{צ|אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע}} {{ק|([[ויקרא כו מא]])}} ודומ' ויהיה השופר עמו בתיבתו ביי מקומות והם {{צ|וְעַתָּה אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ}} {{ק|([[בראשית מה ה]])}} {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָא}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} {{צ|וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם}} {{ק|([[זכריה ז יד]])}} {{צ|וְאִ֣יל֗וֹ הָאֶחָד}} {{ק|([[קהלת ד י]])}} {{צ|בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר}} {{ק|([[דניאל א ז]])}} ואם שרתוהו ב' משרתים יהיה הראשון דרגא כגון {{צ|כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י}} {{ק|([[ירמיהו לב לא]])}} והדומה לו ואם שרתוהו ג' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה}} {{ק|([[ש"ב כא ב]])}} {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}} ==2.10== שער התביר התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו ב' תנאים האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אה או אי כגון {{צ|יָ֥צְא֛וּ}} {{ק|([[שמות יב מא]])}} {{צ|יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ}} {{ק|([[איכה א יד]])}} {{צ|הִתְבּֽוֹנְנ֛וּ}} {{ק|([[ירמיהו ט טז]])}} בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה והוא {{צ|בְּבִֽירְתָ֛א… בְּמָדַ֥י מְדִינְתָּ֖ה}} {{ק|([[עזרא ו ב]])}} דעזרא ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף פתח בין המרכא והתביר והם {{צ|וַיִּדְרֹ֣שׁ (חזקיהו) [יְחִזְקִיָּ֗הוּ] עַל־הַכֹּֽהֲנִ֛ים}} {{ק|([[דה"ב לא ט]])}} {{צ|אַל־ תִּלָּֽחֲמ֛וּ}} {{ק|([[דה"ב יג יב]])}} {{צ|וַתֵּֽעֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן}} {{ק|([[יחזקאל לו ג]])}} ואין זולתם ואילו לא אחזו אלו הג' או {{צ|וְרָחֲצ֛וּ}} {{ק|([[שמות ל יט]])}} יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת או תו המשרת יהיה או מרכא או דרגא והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא כגון {{צ|וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד}} {{ק|([[ש"א ל יז]])}} {{צ|כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר}} {{ק|([[מ"ב ד מג]])}} ודומ' שאין ביניהן אלא מלך אחד {{צ|כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ}} {{ק|([[דברים יט ו]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְיָֽ}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}} ודומ' שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא כגון {{צ|וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ}} {{ק|([[יהושע ח ג]])}} {{צ|וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם}} {{ק|([[שמות טו כד]])}} {{צ|וַיֵּ֧שֶׁב עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ}} {{ק|([[מ"ב ד כ]])}} ודומ' ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ}} {{ק|([[ש"א ל טז]])}} ישרתהו מרכא ואם היה מלך ושבא מניע כגון {{צ|וַאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן}} {{ק|([[בראשית לד יא]])}} ישרתהו דרגא וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט"ו מקומות היוצאים מתנאי זה שאע"פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא והם {{צ|וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה}} {{ק|([[בראשית יח יח]])}} {{צ|וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ}} {{ק|([[שמות כא לה]])}} {{צ|לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה}} {{ק|([[שמות כג כו]])}} {{צ|וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ}} {{ק|([[דברים יד י]])}} דמשנה תורה {{צ|וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה}} {{ק|([[בראשית מו יז]])}} {{צ|וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ}} {{ק|([[יהושע ח ט]])}} {{צ|וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח ט]])}} {{צ|וַיָּ֨שֶׂם אוֹתָ֜ם אֹרֵ֗ב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח יב]])}} {{צ|כִּי֩ אִם־אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־נַ֛עַר}} {{ק|([[ש"א ל יז]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְיָ֥ צְבָא֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט כה]])}} {{צ|כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל}} {{ק|([[הושע י יד]])}} {{צ|הֲפֹ֧ךְ ידיך יָדְךָ֛}} {{ק|([[דה"ב יח לג]])}} דדברי הימ' {{צ|כִּ֣י לֹ֧א יָכְל֛וּ לַעֲשֹׂת֖וֹ}} {{ק|([[דה"ב ל ג]])}} {{צ|כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛}} {{ק|([[קהלת ט י]])}} {{צ|כִּ֣י אֵ֥ין לַעֲמ֛וֹד}} {{ק|([[עזרא ט טו]])}} {{צ|וְעַ֨ד הֵ֥ם עֹמְדִ֛ים}} {{ק|([[נחמיה ז ג]])}} דעזרא ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך כגון {{צ|הִמּ֧וֹל׀ יִמּ֛וֹל}} {{ק|([[בראשית יז יג]])}} {{צ|וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ׀ מַ֛ס}} {{ק|([[אסתר י א]])}} ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח כגון {{צ|עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל כב ג]])}} ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא כגון {{צ|וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית־ (אבותיו) [אֲבוֹתָ֛ם]}} {{ק|([[יהושע כב יד]])}} והדומ' לו ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא כגון {{צ|כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ}} {{ק|([[ירמיהו ל יז]])}} {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}} ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה וזהו משפט התלשא לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח כגון {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש"ב ב כג]])}} והדומ' לו ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב{{צ|אִם־תָּעִ֧ירוּ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ}} {{ק|([[שה"ש ב ז]])}} וחבריו}} {{ק|([[שה"ש ג ה]])}} הטפחה לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי"ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד והם {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} {{צ|לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה}} {{ק|([[שמות ה טו]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה}} {{ק|([[ויקרא י א]])}} {{צ|הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח}} {{ק|([[במדבר לב מב]])}} {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} דיחזקאל {{צ|וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה}} {{ק|([[מ"א כ כט]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ}} {{ק|([[מ"א י ג]])}} דמלכים וחברו דדברי הימ'}} {{ק|([[דה"ב ט ב]])}} {{צ|וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן}} {{ק|([[חבקוק א ג]])}} דחבקוק {{צ|(ויחי) [וַיְהִ֧י] לֵ֦ב לָעָ֖ם}} {{ק|([[נחמיה ג לח]])}} דעזרא ולא יהיו לו יותר מב' משרתים על זה האופן ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות והם {{צ|בְּכָל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}} {{צ|אֵ֛ת כָּל־ הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}} {{צ|מַבְלִ֥יגִיתִ֖י}} {{ק|([[ירמיהו ח יח]])}} {{צ|וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל לו כה]])}} דיחזקאל {{צ|מִֽכָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל מד ו]])}} דיחזקאל {{צ|כִּ֛י לְמַבָּרִ֥אשׁוֹנָ֖ה}} {{ק|([[דה"א טו יג]])}} {{צ|וּנִבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}} דדניאל {{צ|שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי}} {{ק|([[שה"ש ו ה]])}} וסימ' מה"ם גתלו"ש מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח' ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא כגון {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והדומ' לו אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג כגון {{צ|וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים אחד בתיבת המרכא כגון {{צ|כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם}} {{ק|([[יהושע ה ז]])}} והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא כגון {{צ|יעשה לו֟ והדומ' לו מושלת בהם מרכא בלי מתיגה ואם נתרחקה המרכא המרבה מן הטפחה והיה ביניהם תיבה במקף מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה כגון {{צ|ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה}} {{ק|([[רות ד א]])}} {{צ|ה֥וּא יִבְנֶה־בַּ֖יִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}} ודומ' ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתן כגון {{צ|כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} {{צ|וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּ֑הּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} ודומ' וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה {{צ|כִּי}} והשניה {{צ|לֹא}} והשלישית תהיה טפחה הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה אם עומדת האות הראשונה במלך שים {{צ|כִּי}} במרכא ולא במקף כגון {{צ|כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב}} {{ק|([[ש"א טז יא]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו}} {{ק|([[איכה ג כב]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין}} {{ק|([[בראשית מה כו]])}} ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה שים {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא כגון {{צ|כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ}} {{ק|([[דה"א יג ג]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ}} {{ק|([[ש"ב כג ו]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ}} {{ק|([[ש"א ב ט]])}} חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא והוא {{צ|כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן}} {{ק|([[דברים ג כז]])}} וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.11== שער הסילוק הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מיי מקומות שתשרתהו המאיילא {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}} {{צ|לְדֹרֹתֵיכֶֽם}} ד{{צ|שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ}} {{ק|([[שמות ל לא]])}} {{צ|וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ}} {{ק|([[ישעיהו ח יז]])}} {{צ|מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם}} {{ק|([[הושע יא ו]])}} בהושע וראש פסוקו {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}} דדברי הימ' ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} וכמהו. ==2.12== שער על הגעיא הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי"ב טעמ' ולא עם המשרתים ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון {{צ|כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ}} {{ק|([[משלי ד טז]])}} שהוא מן שינה ותנומה ואילו נחטפה היו"ד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון {{צ|אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ}} {{ק|([[איוב כט כב]])}} וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.13== שער על חניית המשרתים שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי שופר מונח ישרת לז' טעמים פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל והתלישא זולתו והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמים והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} וחביריו מספר חלקי אזלא בד' טעמים טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידוע מספר חלקי הדרגא בשני טעמים רביע ותביר במקום ידוע ==2.14== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו כגון {{צ|הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא}} {{ק|([[עובדיה א ח]])}} והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנחתא והוא {{צ|אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}} ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־(חחזקתי) [הֶחֱזַ֣קְתִּי] בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}} ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמים והם תביר שאחריו טפחה וטפחה לאתנחתה וסילוק וזרקא לסגולה ==2.15== ושער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון {{צ|זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר}} {{ק|([[בראשית ח כב]])}} והיתיב כגון {{צ|וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל׀ לְיִשְׂרָאֵל֙}} {{ק|([[ש"א ז יד]])}} וכגון {{צ|וְעַתָּ֡ה אַל־יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־לִבּוֹ֙}} {{ק|([[ש"ב יג לג]])}} והזרקא כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף׀ תְּרוּמָה֘}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} ויתכן אחריו התביר כגון {{צ|וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ׀ הַח֛וּצָה}} {{ק|([[יהושע ב יט]])}} ויתכן אחריו טרס כגון {{צ|וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} ויתכן אחריו לגרמיה כגון {{צ|שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם כגון {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}} התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס כגון {{צ|וְ֠כָֽנַנְיָהוּ וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל}} {{ק|([[דה"ב לה ט]])}} {{צ|כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד}} {{ק|([[ישעיהו טו א]])}} ויתכן אחריה הזרקא כגון {{צ|וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֘ אֵלַי֒}} {{ק|([[בראשית מב לד]])}} ויתכן אחריה היתיב כמו {{צ|כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙}} {{ק|([[ירמיהו מח ז]])}} {{צ|פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙ אֵ֣ל גִּבּ֔וֹר}} {{ק|([[ישעיהו ט ה]])}} ויתכן אחריה תביר כגון "ושמע ויזדי ויעבץ֟ ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר הטרס כגון להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם}} {{ק|([[ירמיהו יט יג]])}} ותלישא כגון {{צ|בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה}} {{ק|([[עמוס ח יג]])}} וזרקא כגון {{צ|וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין [כָּל]־הָאָרֶץ֘}} {{ק|([[שמות י טו]])}} ולגרמיה כגון {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀}} {{ק|([[דברים לא כ]])}} ויתיב כגון {{צ|וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙}} {{ק|([[דניאל יא לט]])}} ותביר {{צ|דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל א כו]])}} הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית}} {{ק|([[בראשית ג טו]])}} {{צ|זֶ֣ה׀ יִתְּנ֗וּ}} {{ק|([[שמות ל יג]])}} {{צ|וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו}} {{ק|([[ירמיהו ז יד]])}} ופזר {{צ|לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} וטרס לא יהיה אלא אזל ואתי בי"א מקומות במקרא והם {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}} {{צ|מֵעַ֣י׀ מֵעַ֨י׀ אוֹחִ֜ילָה}} {{ק|([[ירמיהו ד יט]])}} {{צ|וַיִּקַּ֣ח׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} {{צ|הֵ֣ן׀ יִשָּׂא־אִ֨ישׁ בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ}} {{ק|([[חגי ב יב]])}} {{צ|וַיַּ֣עַשׂ׀ בִּירוּשָׁלִַ֨ם חִשְּׁבֹנ֜וֹת}} {{ק|([[דה"ב כו טו]])}} {{צ|אִיכָב֣וֹד׀ בֶּן־פִּינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י}} {{ק|([[ש"א יד ג]])}} {{צ|וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב׀ בֶּן־שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־דָוִ֜ד}} {{ק|([[ש"ב יג לב]])}} {{צ|בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙}} {{ק|([[ש"א יד מז]])}} {{צ|אֶת־תַּרְתָּ֥ן [וְאֶת־רַב־סָרִ֣יס׀] וְאֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִן־לָכִ֜ישׁ}} {{ק|([[מ"ב יח יז]])}} {{צ|בָּאִ֣ים׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן}} {{ק|([[יחזקאל ט ב]])}} {{צ|וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם}} {{ק|([[ירמיהו מ יא]])}} ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות והם {{צ|אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙}} {{ק|([[ויקרא כא י]])}} {{צ|וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־בָנָ֣יו׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙}} {{ק|([[רות א ב]])}} {{צ|רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙}} {{ק|([[ויקרא י ו]])}} ויתכן אחריו תביר במקום אחד {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ (ירושלם) [יְרוּשָׁלְַ֛מָה]}} {{ק|([[ישעיהו לו ב]])}} ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר הרביע יתכן להיות אחריו זרקא כגון {{צ|וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘}} {{ק|([[שמות יג יז]])}} והיתיב כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ}} {{ק|([[מ"א כב מג]])}} ותלישא כגון {{צ|וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י}} {{ק|([[יונה ב ג]])}} וטרס כגון {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} ויתכן אחריו פזר כגון {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂיקוּ}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} והטפחא במקום אחד {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר הפשטא יתכן להיות אחריה זקף כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם}} {{ק|([[בראשית א ה]])}} הרביע כגון {{צ|הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙}} {{ק|([[יחזקאל מז ח]])}} אלא יש לו זה התנאי כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר כגון {{צ|הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים (עליך) [עָלָיו֙] לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙}} {{ק|([[דה"ב לב לא]])}} דדברי הימ' {{צ|וְהָמָן֙ נֹפֵ֔ל עַל־הַמִּטָּה֙}} {{ק|([[אסתר ז ח]])}} בר מן ב' {{צ|וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ יִתְּנוּ־לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת}} {{ק|([[ש"א כז ה]])}} {{צ|אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא}} {{ק|([[מ"ב ה יג]])}} ותלישא כגון {{צ|כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּגֶד}} {{ק|([[ויקרא יג נא]])}} ולגרמיה {{צ|וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת}} {{ק|([[שמות כט כב]])}} וזרקא {{צ|הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֘}} {{ק|([[מ"א יב י]])}} {{צ|וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה}} {{ק|([[שמות כט כ]])}} ותביר {{צ|עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה}} {{ק|([[דברים כ כ]])}} {{צ|עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו לו א]])}} וטרס {{צ|חַי־(אני)[יְיָ֙] אִם־יִפֹּ֞ל}} {{ק|([[ש"א יד מה]])}} ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר הזקף יתכן אחריו טפחה כגון {{צ|וְיָצָ֣א יְיָ֔ וְנִלְחַ֖ם}} {{ק|([[זכריה יד ג]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו כ ג]])}} ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא {{צ|וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י בִּמְק֞וֹם}} {{ק|([[ש"ב טו כא]])}} והיתיב {{צ|וּמִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ}} {{ק|([[ירמיהו כה ל]])}} אלא שיש לו זה התנאי כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף כגון {{צ|כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י}} {{ק|([[איוב א ה]])}} {{צ|וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְיָ֔ רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}} {{צ|וּמִשְׁפְּחוֹת֙ (אבי) קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים הַיִּתְרִי֙ וְהַפּוּתִ֔י}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}} והרביע מבלעדי הקמת היתיב {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔ו רֻ֗ץ דַּבֵּ֛ר אֶל־הַנַּ֥עַר הַלָּ֖ז}} {{ק|([[זכריה ב ח]])}} {{צ|אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}} {{צ|לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְיָ֔ וְאַתָּ֗ה}} {{ק|([[ירמיהו כח טו]])}} והטרס כגון {{צ|מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} ולגרמיה {{צ|אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב}} {{ק|([[ש"א ו ח]])}} {{צ|וַיִּפְגַּע־הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא}} {{ק|([[ש"א כב יח]])}} ואתנחתא במקום אחד {{צ|לַֽייָ֔ בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}} והסילוק במקום אחד {{צ|הַצָּ֣רְעָתִ֔י וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}} האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה סוף פסוק ימנעו אחריו כל הטעמים יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף כגון {{צ|רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי}} {{ק|([[עמוס ג ב]])}} ויתיב כמוהו כגון {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}} וטרס כגון אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}. ==2.16== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמים שמשי הפזר הקטן שופר מונח שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל שמש התלישא שופר מונח שמשי הטרס ג' שופר מונח ותלישא ואזלא שמשי הלגרמיה ב' שופר מונח ומרכא שמשי הרביע ב' שופר מונח ודרגא שמשי הזרקא ה' שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא שמשי היתיב ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא שמשי הזקף ב' שופר מכרבל ושופר עילוי שמשי התביר ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא שמשי הטפחא ב' דרגא ומרכא שמשי האתנחת' ב' שופר עילוי ומאיילא שמשי הסילוק ב' מרכא ומאיילא ==2.17== פרק על סדר הטעמ' האחר אחד אחד אחר הטרס רביע אחר לגרמיה רביע אחר רביע יתיב אחר יתיב זקף אחר זקף תביר או טפחה אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק' אחר פזר תלשא אחר התלשא טרס אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנחתא וטפח' וסילוק הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנחתא וטפח' וסילוק הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנחתא וטפחה וסילוק ואם יבוא אחריו טרס לא יהא אזל ואתי והם י"א בלבד הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנחתא וסילוק וטפחה יבוא אחריו במקום אחד הפשטה ימנעו מאחריה אתנחתא וטפחה וסילוק הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא וסילוק ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}} במקום אחד {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}} האתנחתא לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה הזרקא ימנעו מאחריה ג' טפחה ואתנחתא וסילוק תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה אבל במקום + ימצא אחריו אתנחתא שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי"א מקומות ימצא אחריו פשטא ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח ושופר עילוי אחר שופר עילוי ואלה הי"ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד והם {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ [עָרֵ֣י] יִשְׂרָאֵ֗ל}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} אשר יחסר ממנו אחד והיא תמצא בפסוק האחר והוא {{צ|וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵינוּ֘ לְכ֣וּ שׁוּבוּ֘}} {{ק|([[מ"ב א ו]])}} ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר וגם אמרו בעלי הדקדוק ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא ותהיה הראשנה סופה יו"ד או וי"ו כגון {{צ|וּפָנִ֣יתִֽי אֲנִ֗י}} {{ק|([[קהלת ב יא]])}} {{צ|וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ}} {{ק|([[ויקרא כ ד]])}} {{צ|וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה}} {{ק|([[איוב א ה]])}} כל {{צ|רָמָה}} דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל והם {{צ|יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה}} {{ק|([[דברים לב כז]])}} {{צ|רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽייָ֑}} {{ק|([[ש"א ב א]])}} {{צ|יְיָ֛ רָ֥מָה יָדְךָ֖}} {{ק|([[ישעיהו כו יא]])}} כל {{צ|פֵּלֶא}} דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול {{צ|הֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}} {{צ|כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} {{צ|בָּהֶן}} ג' בסגול וסימ' {{צ|וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן}} {{ק|([[ש"א לא ז]])}} דשמואל {{צ|וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י}} {{ק|([[ישעיהו לח טז]])}} דישעיה {{צ|יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן}} {{ק|([[יחזקאל מב יד]])}} דמשכנא דיחזקאל כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר כגון צִפִּיתָ {{צ|הִכִּיתָ}} {{צ|צִוִּיתָ}} צִפִּיתִי {{צ|הִכֵּיתִי}} {{צ|צִוִּיתִי}} ואם נוספה וי"ו בראש התיבה כגון {{צ|וְצִפִּיתָ֤}} {{ק|([[שמות כה יא]])}} {{צ|וְהִכֵּיתִ֣י}} {{ק|([[שמות ג כ]])}} {{צ|וְצִוִּ֤יתִי}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}} וְצִפִּיתִי {{צ|וְצִוִּיתָ֣}} {{ק|([[ירמיהו כז ד]])}} וטעמ' מלרע ולהבא אבל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מתחלף מהם יש {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלעיל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלרע אם הוא סמוך לטעמ' מלרע ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל והסמוכה לאל"ף הן ה' במסורת בתי"ו ושאינן סמוכין לאל"ף כגון {{צ|וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} ועוד {{צ|שַׂמְתָּ}} {{צ|שַׂמְתִּי}} {{צ|קַמְתִּי}} {{צ|שַׁבְתִּי}} {{צ|דִּבַּרְתִּי}} {{צ|נָתַתִּי}} מלעיל מפני שהן לשעבר ואם נוספה וי"ו בראשון חזר ולהבא ומלרע כגון {{צ|וְשַׂמְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית יג טז]])}} {{צ|וְקַמְתִּ֣י}} {{ק|([[ישעיהו יד כב]])}} {{צ|וְשַׁבְתָּ֙}} {{ק|([[דברים ד ל]])}} {{צ|וְשַׁבְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית כח כא]])}} {{צ|וְנָתַתָּ֤}} {{ק|([[בראשית מ יג]])}} {{צ|וְנָתַתִּ֣י}} {{ק|([[בראשית יז ח]])}} אבל {{צ|וְדִבַּרְתִּי}} יש בו כמעט חילוק אם אות א"ח ה"ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל כגון {{צ|וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים}} {{ק|([[הושע יב יא]])}} וכן {{צ|וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עא יד]])}} {{צ|הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה}} {{ק|([[קהלת א טז]])}} ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר ודע כי פעמים תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים כגון {{צ|מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ}} {{ק|([[שמות כז יא]])}} {{צ|מֵ֣אָה אִ֗ישׁ}} {{ק|([[מ"א יח יג]])}} וכמוהו הרבה בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה כמו {{צ|עַד־בַּֽעֲלַ֥ת בְּאֵ֖ר}} {{ק|([[יהושע יט ח]])}} עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא וכמהו {{צ|וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כ]])}} {{צ|שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה}} {{ק|([[חבקוק ג יא]])}} {{צ|וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יָּ֥גֶל מְאֹֽד}} {{ק|([[תהלים כא ב]])}} ודע כי כל ה"א הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה אותה ה"א באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל כגון {{צ|שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה}} {{ק|([[ירמיהו מח יט]])}} {{צ|הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַּ}} {{ק|([[יחזקאל כא לא]])}} {{צ|כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה}} {{ק|([[הושע ז ד]])}} שעיקרו וְנִמְלָט הַשָּׁפָל בֹּעֵר כי הם לשון זכר והם לווי וכמו כן דרך כל השמות הנוסף ה"א בסופן כמו {{צ|שָׁם}} {{צ|שָׁמָּה}} {{צ|יָם}} {{צ|יָמָּה}} {{צ|נֽחַל}} {{צ|נַ֣חְלָה מִצְרָ֑יִם}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}} {{צ|מִצְרַ֙יְמָה֙}} {{ק|([[בראשית יב י]])}} {{צ|הָעִיר}} {{צ|הָעִֽירָה}} {{ק|([[בראשית מד יג]])}} {{צ|יְרוּשָׁלִַם}} {{צ|יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה}} {{ק|([[דה"ב לב ט]])}} {{צ|נֹב}} {{צ|וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה}} {{ק|([[ש"א כא ב]])}} {{צ|דְּדָן}} {{צ|וּדְדָ֖נֶה}} {{ק|([[יחזקאל כה יג]])}} הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא ה"א ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו כמו {{צ|תִּשְׁמָע֔וּן}} {{ק|([[דברים א יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּן֘}} {{ק|([[דברים ד כו]])}} ואם אין שם נו"ן יהיה הטעם בעי"ן או בדל"ת כמו {{צ|תִשְׁמְע֛וּ}} {{ק|([[בראשית לד יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּ}} ואם הם אתנחתא או סוף פסוק' הטע' או בב' או במ"ם כמו {{צ|תִּשְׁמָֽעוּ}} {{ק|([[ש"ב טו לו]])}} {{צ|תֹּאבֵ֑דוּ}} {{ק|([[אסתר ד יד]])}} ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת כללו שלדבר פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם וכן {{צ|הֲבִיאוֹתִ֣יהוּ}} {{ק|([[יחזקאל יז כ]])}} {{צ|עֲשִׂיתִ֙יהוּ֙}} {{ק|([[מ"א יז יב]])}} כמו פעלתיהו תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] nnjq6q997ks19gu2xqtupzfok9129rh 3079585 3079584 2026-08-28T11:54:19Z בריח 46338 /* =2.3 */ 3079585 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, בכדי כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם, לפיכך לא נמנה עם הטעמים ולא עם המשרתים, מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמים [בטעמ'] אשר לא ישרתהו [ישרתוהו] אלא משרת אחד והוא הקל שבהם והיתר שבהם ישרתהו מן השמשים שבעה והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים האחד יהיה לו משרת אחד והוא הסילוק כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והב' [והשיני] יהיה לו ב' משרת'ים והם ד' [ארבעה] טעמים [טעמ'] לגרמיה כגון {{צ|כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀}} {{ק|([[ש"א כז א]])}} ואתנח כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} וזקף כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} וטפחה {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} והחלק הג' יהיו לו ג' משרתים והוא הרביע כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}} והד' יהיו לו ד' משרתים והם זרקא ותביר הזרקא כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} התביר {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש"ב ב כג]])}} וה' יהיו לו ה' משרתים והם תלשא וטרס כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}} הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והוי"ו יהיו לו ו' משרתים והוא פזר והיתיב הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ"ב יח יד]])}} ודע שאלה הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב ודע שאילו י"ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק לבד הסילוק בכ"א ספר ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק לפי ששם ישרתהו יותר משמש אחד ובכ"א ספרי' לא ישרתהו כי אם שמש אחד ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים בעבור כן יתכן להיות סילוק בג' ספרים בראש הפסוק. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד למינו על אופן מכל פנים כי אם ג' והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש"א כח יג]])}} ומרכא כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}} ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם והשופר המונח ישרת לתלשא ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר וליתיב אשר יש לו ה' משרתים והמיוחד במקר' שיש לו ו' משרתים והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}} ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}} ויהיה שכן מאיילא כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} ויהיה שכן לה מרכא כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה"א כא טו]])}} ויהיה שכן לה דרגא כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א יְיָ֧ לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}} ויהיה שכן לה הטרס בעצמו התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים ביתיב כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}} ובטרס כגון {{צ|בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ}} {{ק|([[יחזקאל כ לא]])}} ובזרקא כגון {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}} ובתביר כגון {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}} מרכא יהיה לה שכן כמוה כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֣ל׀ עֹשִׂ֣ים}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}} ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד {{צ|אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}} ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח כגון {{צ|לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי}} {{ק|([[ישעיהו מה יט]])}} ותהיה שכינה למרכא מוכפלת {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד שופר כרבלא יהיה לו שכן שופר עילוי {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}} שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו {{צ|כה אמר֟ שופר עילוי יהיה לג' טעמ' שכן אתנחתא וזקף וזרקא וסימ' אז"ז עילוי מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחת' וסוף פסוק כגון {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}} וכגון {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}} הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד כגון {{צ|וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם ולא יועדו בפסוק אחד לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}} אבל היא סימן לביטול הגעיא לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד והם תלישא קטנה ואזלא אבל יש מן חוק אזלא שיהיה שכינה לטרס ולשארי הטעמים לא תתחבר והתלישא הקטנה היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת ==2.4== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר לשון מרכבה אם היה תחת המ"ם ג' נקודות יהיה לשון יחיד כגון {{צ|מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ}} {{ק|([[מ"ב ה כו]])}} {{צ|מֶרְכָּבָ֖ה וְסֻסִ֑ים}} {{ק|([[ש"ב טו א]])}} ואם יהיה תחת המ"ם פתח גדול תהיה המלה לשון רבים כגון {{צ|מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה}} {{ק|([[שמות טו ד]])}} {{צ|פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו}} {{ק|([[שופטים ה כח]])}} ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה והיא {{צ|בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙}} {{ק|([[בראשית מא מג]])}} נקודה אחת תחת המ"ם תנאי לשון ברכה אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן כגון {{צ|ברכו֟ ואשר יהיה על הכ' יהיה שבא מניע כגון {{צ|בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[בראשית כז יט]])}} חוץ ממקומות {{צ|וּלְעִלָּאָה֙ בָּרְכֵ֔ת}} {{ק|([[דניאל ד לא]])}} {{צ|וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖}} {{ק|([[ש"ב ז כט]])}} {{צ|בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}} ==2.5== פרק לדבר על י"ב טעמים הפזר בכ"א ספרים משני פנים האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות והם {{צ|אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה}} {{ק|([[במדבר לה ה]])}}, {{צ|וַיִּקְבֹּץ֘ אֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֒ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה}} דדברי הימים {{ק|([[דה"ב כד ה]])}}, {{צ|גַּם־חָצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים}} דעזרא {{ק|([[נחמיה ה יג]])}}, {{צ|וַיַּ֨עַשׂ ל֜וֹ לִשְׁכָּ֣ה גְדוֹלָ֗ה וְשָׁ֣ם הָי֪וּ לְפָנִ֟ים}} בסוף עזרא {{ק|([[נחמיה יג ה]])}}, וישרת' ג' משרתים בה' מקומות {{צ|וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כה]])}}, {{צ|וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן}} {{ק|([[דה"ב לה ז]])}}, {{צ|וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה}} {{ק|([[ירמיהו כה יב]])}} דירמיה, {{צ|וּמְבִיאִ֣ים הָעֲרֵמ֣וֹת וְֽעֹמְסִ֪ים עַל־הַחֲמֹרִ֟ים}} {{ק|([[נחמיה יג טו]])}}, {{צ|גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן}} {{ק|([[אסתר ז ט]])}}. ויש לו ד' משרתים בג' מקומות: {{צ|וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי־גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן־שָׁא֟וּל}} {{ק|([[ש"ב ד ב]])}}, {{צ|וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶֽׁבַע שָׁנִ֣ים׀ רָעָ֣ב׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ}} {{ק|([[ש"ב כד יג]])}}, {{צ|וְאָמַרְתָּ֙ (להם) [אֲלֵיהֶ֜ם] כֹּֽה־אָמַ֣ר יְיָ֗ הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את}} דירמיה {{ק|([[ירמיהו יג יג|יג יג]])}}. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}, {{צ|וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ}} {{ק|([[דה"א כח א]])}} ויש לו ו' משרתים בב' מקומות {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} {{צ|וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין׀ לַעֲלָוָ֣ן׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}} ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים התלשא משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת אבל ההפרש שיש ביניהם התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת הטרס פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח כגון {{צ|תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת}} {{ק|([[ישעיהו ס יז]])}}, {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}} ודומ' ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא כגון {{צ|וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח}} {{ק|([[במדבר טז א]])}} והדומ' לו ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא כגון {{צ|וְהָ֨רַסְתִּ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יג יד]])}}, {{צ|וְסָ֨לַחְתָּ֜}} {{ק|([[מ"א ח לו]])}}, {{צ|וַהֲסִ֨רֹתִ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יא יט]])}}, {{צ|וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַדְתִּי}} {{ק|([[עמוס ב ט]])}} ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר כגון {{צ|וַיְהִ֞י בִּרְכַּת יְיָ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} {{צ|וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו}} {{ק|([[בראשית מב כא]])}} ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון {{צ|וַיַּ֜עַשׂ}} {{ק|([[שמות לו יא]])}} {{צ|וַיֹּ֜אמֶר}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}} והדומה להם לא יהיה בהן אלא מקל אחד הטרס אם ישרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם תלישא והב' אזלא {{צ|וַיֹּאמֶר֩ יְיָ֨ ל֜וֹ ע֗וֹד}} {{ק|([[שמות ד ו]])}} {{צ|וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב}} {{ק|([[שופטים ג טז]])}} ואם היו לו יותר מב' משרתים יהיו כולם שופרות מונחים כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והדומ' לו היתיב יש לו ב' דמיונות האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון {{צ|ככה֟ וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}} ואשר הביא שינוי הדמיון הזה אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}} {{צ|ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה}} {{ק|([[חבקוק ב ו]])}} ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו {{צ|הַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}} והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה והם {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}}, {{צ|אֵ֚ת סִיחֹן֙}} {{ק|([[דברים א ד]])}}, {{צ|כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙}} {{ק|([[ישעיהו ה כד]])}}, דישעיה {{צ|אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙}} {{ק|([[ירמיהו כב ל]])}}, {{צ|כֹּ֤ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה}} {{ק|([[ישעיהו ל לב]])}}, {{צ|אִ֚ישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת}} {{ק|([[ירמיהו טז יב]])}}, {{צ|שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙}} {{ק|([[ירמיהו יד יד]])}}, {{צ|דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט}} {{ק|([[דניאל ב י]])}}, {{צ|דִּ֚י מַלְכְוָת֙}} {{ק|([[דניאל ז כז]])}}, {{צ|כֹּ֤ל חָרֵד֙}} {{ק|([[עזרא ט ד]])}}, דעזרא {{צ|דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ז כה|ז כה]])}}. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון {{צ|שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה}} {{ק|([[בראשית מא כו]])}}, {{צ|אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ}} {{ק|([[ויקרא יא ד]])}} ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי"א הנזכרים למעלה ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת הרי לך ראיה משני פנים אופן אחד אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו כגון {{צ|בֶּן־אָדָ֗ם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶחֱטָא־לִי֙}} {{ק|([[יחזקאל יד יג]])}} ודומ' וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים י"א כמו שכת' למעלה ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה ומי שקרא {{צ|שְׁ֚תַּיִם}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}} ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה לפי שהנחת הדיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} נהיה עם האות הגימ"ל ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה {{צ|שְׁתַּיִם}} ולכך אתה רואה בספרים הטובים {{צ|שְׁתַּיִם}} ואל תתמה על דיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} שעיקרו אשתים כי הוא כמו {{צ|אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ}} {{ק|([[שמות כו ג]])}} ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר {{צ|שְׁתַּיִם}} הוא אשתים הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא התנאי על זה הוא שאם אין מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון {{צ|וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה}} {{ק|([[במדבר כג א]])}} {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} ודומ' ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון {{צ|וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙}} {{ק|([[ויקרא כג מא]])}}, {{צ|וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙}} {{ק|([[במדבר ל ב]])}} ודומ' זה הכלל לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו כגון {{צ|יוֹצֵ֥ר אוֹר֙}} {{ק|([[ישעיהו מה ז]])}} {{צ|מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙}} {{ק|([[ירמיהו ב ה]])}} {{צ|הַאֱלֹהִ֥ים אָ֙נִי֙}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}} ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק הלא תראה שהתי"ו של {{צ|תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא ואם היה לפשטא ב' משרתים הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח כגון {{צ|לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽייָ֔}} {{ק|([[שמות יב מב]])}} {{צ|כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא}} {{ק|([[ירמיהו נ לח]])}} ודומ' ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וְכִ֨י מִ֤י (אנכי) [אֲנִי֙]}} {{ק|([[דה"א כט יד]])}} {{צ|אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙}} {{ק|([[ישעיהו ל י]])}} ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}} והדומ' לו ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח כגון {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ"ב יח יד]])}} המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא ==2.6== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרתים שופר מכרבל ושופר עילוי והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל כמו {{צ|מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]])}} {{צ|רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ז]])}}, {{צ|לֹ֣א דֻכְּא֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו מד י]])}} ודומ' ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי כגון {{צ|וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו לו כד]])}}, {{צ|וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ט]])}} ודומ' ואם שימשו לזוקף שני משרתים יהיה הראשון מכרבל או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר והמשרת השני עילוי כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} ודומ' ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער הגעיא מן האות אשר היא עליו כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}} והדומ' לו והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה כגון {{צ|וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים}} {{ק|([[במדבר יז יג]])}}, {{צ|וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ}} {{ק|([[אסתר ד ב]])}} ודומ' שתי אתנחתא לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי"א מקומות שתשרתה המאיילא והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד בר מן חד {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ וַיִּבְנ֨וּ [לְךָ׀] בָּ֛הּ}} {{ק|([[דה"ב כ ח]])}} דדברי הימ' ואלה הם {{צ|וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ}} {{ק|([[בראשית ח יח]])}}, {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם ד{{צ|וּבְי֣וֹם הַבִּכּוּרִ֗ים}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}, {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, {{צ|מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}, {{צ|לָא֖וֹפַנִּ֑ים}} {{ק|([[יחזקאל י יג]])}}, {{צ|וּבָ֖אוּ־שָׁ֑מָּה וְהֵסִ֜ירוּ דיחזקאל}} {{ק|([[יחזקאל יא יח]])}}, {{צ|וַתֹּאמַ֖רְנָה־לָּ֑הּ}} {{ק|([[רות א י]])}}, {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} וחב' {{ק|([[דניאל ד יח]])}} דדניאל, {{צ|וּבָ֖אתָ שָׁ֑מָּה דמלכים {{ק|([[מ"ב ט ב]])}} (עי"ש) {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ דדברי הימ' {{ק|([[דה"ב כ ח]])}} ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש"א כח יג]])}}, {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} ודומ' ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו {{צ|וּבָהָ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}}, {{צ|בַּמִּדְבָּ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו סא]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י}} {{ק|([[בראשית יט ז]])}} וזה הטעם יקרא מונח לפי שאתה מניחו בלי מתינה והנעה כי טוב ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג כגון {{צ|ואת הארץ֟ {{צ|כנמא֟ {{צ|והמלך֟ אן בלעדי אלה ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי כגון {{צ|וַֽיְהִי־אֽוֹר}} {{ק|([[בראשית א ג]])}}, {{צ|הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח}} {{ק|([[בראשית מד יט]])}}, {{צ|יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע}} {{ק|([[ישעיהו א ג]])}}. ==2.7== שער הזרקא אם היה בלא משרת אין עליה דיבור ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֘ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒}} {{ק|([[ישעיהו ז ג]])}}, {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}} והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא והם {{צ|כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ל יב]])}}, {{צ|לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ו ו]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[ש"ב ז ז]])}}, {{צ|וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֘}} {{ק|([[דה"א יד יא]])}}, {{צ|נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ֘}} {{ק|([[דה"א כא יב]])}} דדברי הימ', {{צ|וַ֠יִּזְבַּח שׁ֥וֹר וּֽמְרִיא־וְצֹאן֘ לָרֹב֒}} {{ק|([[מ"א א יט]])}}, {{צ|בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֘}} {{ק|([[דה"א ה יח]])}}, {{צ|קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֘}} {{ק|([[רות ד ד]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[דה"א יז ו]])}} דדברי הימ' ואם היה לזרקא ב' משרתים יהיה הראשון אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֘}} {{ק|([[שמות ח ה]])}}, {{צ|וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒}} {{ק|([[בראשית מא מה]])}} ודומ' חוץ מב' שהן למטה והן {{צ|וַ֠יְהִי ה֥וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּלֶךְ֘}} {{ק|([[מ"ב ח ה]])}} דמלכים {{צ|אֲ֠שֶׁר לֹ֥א מֵעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[דה"ב ו לב]])}} וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה כגון {{צ|ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֘}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}} {{צ|הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֘}} {{ק|([[דברים לא יד]])}} ואם באו שני המשרתים בתחלת אותיות התיבות יהיו שניהם שופר עילוי כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֘}} {{ק|([[ישעיהו ח כג]])}}, {{צ|מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֘}} {{ק|([[שמות ד יא]])}} והננהג כמנהג הזה הוא למטה ונקרא שופר עילוי ואם היה עם האות השנייה או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה (לפרעה) [אֶל־יְיָ֘]}} {{ק|([[שמות ד י]])}}, {{צ|הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֘}} {{ק|([[ש"ב ג ח]])}} ודומ' והמשרת השני לזרקא שראוי להיותו במרכא למטה בא משתי סיבות האחת פסק והאחת געיא ויש שכותבין אותו שופר מונח והוא כמו מרכא במחלקותיו אשר ביניהן פסק {{צ|וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר׀ וְחָתוֹם֘}} {{ק|([[ירמיהו לב מד]])}}, {{צ|וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל׀ דְּבִרָה֘}} {{ק|([[יהושע טו ז]])}} וכל דומ' חוץ משתי מקומות שיש בהן פסק והן שופר עילוי והם {{צ|וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם׀ רְאוּבֵן֘ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒}} {{ק|([[בראשית לז כב]])}}, {{צ|הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ׀ אֵלֵינוּ֘}} {{ק|([[מ"ב ד יג]])}}, ואשר ביניהם געיא {{צ|וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֘}} {{ק|([[בראשית ל טז]])}}, {{צ|וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֘}} {{ק|([[מ"ב ד כט]])}} ודומ' חוץ מז' מקומות שיש בהם כמעט שינוי והם {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֘}} {{ק|([[יהושע יח יד]])}}, {{צ|וַ֠יִּשְׁלַח חוּרָ֨ם}} {{ק|([[דה"א יד א]])}} וחביר'}} {{ק|([[ש"ב ה יא]])}} {{צ|אֶת־רֹ֨אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת אֶל־דָּוִד֘}} {{ק|([[ש"ב ד ח]])}} {{צ|בֵּ֠אדַיִן קְרִ֨יבוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֘}} {{ק|([[דניאל ו יג]])}} {{צ|וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם֘}} {{ק|([[נחמיה ח טו]])}} והקורא יטעים הגעיא בפיו או כתובה או לא כתובה ואם היה לזרקא ג' משרתים יהיה הראשון תלשא והשני אזלא ולא תשתנה מהיות תחלה או תהיה עם תחילת אות או עם השיני או יותר כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה"א כא טו]])}} {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}} ודומ' ואם היו לה ד' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} והדומ' לו ובכ"א ספר יש לו ג' זרתות שיתחברו ב' משרתים בתיבה אחת והם {{צ|וּלְאִֽיתָמָ֨ר׀ בָּנָ֜יו}} {{ק|([[ויקרא י ו]])}} {{צ|אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֘}} {{ק|([[שופטים כא כא]])}} {{צ|לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֘}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} ==2.8== שער לגרמיה הלגרמיה ישרתוהו ב' משרתים והם ב' מרכות כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}} {{צ|כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀}} {{ק|([[ש"א כז א]])}} והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה ==2.9== שער הרביע הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון {{צ|וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּת}} {{ק|([[שמות טו כג]])}} {{צ|אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע}} {{ק|([[ויקרא כו מא]])}} ודומ' ויהיה השופר עמו בתיבתו ביי מקומות והם {{צ|וְעַתָּה אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ}} {{ק|([[בראשית מה ה]])}} {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָא}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} {{צ|וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם}} {{ק|([[זכריה ז יד]])}} {{צ|וְאִ֣יל֗וֹ הָאֶחָד}} {{ק|([[קהלת ד י]])}} {{צ|בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר}} {{ק|([[דניאל א ז]])}} ואם שרתוהו ב' משרתים יהיה הראשון דרגא כגון {{צ|כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י}} {{ק|([[ירמיהו לב לא]])}} והדומה לו ואם שרתוהו ג' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה}} {{ק|([[ש"ב כא ב]])}} {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}} ==2.10== שער התביר התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו ב' תנאים האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אה או אי כגון {{צ|יָ֥צְא֛וּ}} {{ק|([[שמות יב מא]])}} {{צ|יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ}} {{ק|([[איכה א יד]])}} {{צ|הִתְבּֽוֹנְנ֛וּ}} {{ק|([[ירמיהו ט טז]])}} בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה והוא {{צ|בְּבִֽירְתָ֛א… בְּמָדַ֥י מְדִינְתָּ֖ה}} {{ק|([[עזרא ו ב]])}} דעזרא ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף פתח בין המרכא והתביר והם {{צ|וַיִּדְרֹ֣שׁ (חזקיהו) [יְחִזְקִיָּ֗הוּ] עַל־הַכֹּֽהֲנִ֛ים}} {{ק|([[דה"ב לא ט]])}} {{צ|אַל־ תִּלָּֽחֲמ֛וּ}} {{ק|([[דה"ב יג יב]])}} {{צ|וַתֵּֽעֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן}} {{ק|([[יחזקאל לו ג]])}} ואין זולתם ואילו לא אחזו אלו הג' או {{צ|וְרָחֲצ֛וּ}} {{ק|([[שמות ל יט]])}} יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת או תו המשרת יהיה או מרכא או דרגא והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא כגון {{צ|וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד}} {{ק|([[ש"א ל יז]])}} {{צ|כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר}} {{ק|([[מ"ב ד מג]])}} ודומ' שאין ביניהן אלא מלך אחד {{צ|כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ}} {{ק|([[דברים יט ו]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְיָֽ}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}} ודומ' שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא כגון {{צ|וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ}} {{ק|([[יהושע ח ג]])}} {{צ|וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם}} {{ק|([[שמות טו כד]])}} {{צ|וַיֵּ֧שֶׁב עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ}} {{ק|([[מ"ב ד כ]])}} ודומ' ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ}} {{ק|([[ש"א ל טז]])}} ישרתהו מרכא ואם היה מלך ושבא מניע כגון {{צ|וַאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן}} {{ק|([[בראשית לד יא]])}} ישרתהו דרגא וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט"ו מקומות היוצאים מתנאי זה שאע"פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא והם {{צ|וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה}} {{ק|([[בראשית יח יח]])}} {{צ|וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ}} {{ק|([[שמות כא לה]])}} {{צ|לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה}} {{ק|([[שמות כג כו]])}} {{צ|וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ}} {{ק|([[דברים יד י]])}} דמשנה תורה {{צ|וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה}} {{ק|([[בראשית מו יז]])}} {{צ|וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ}} {{ק|([[יהושע ח ט]])}} {{צ|וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח ט]])}} {{צ|וַיָּ֨שֶׂם אוֹתָ֜ם אֹרֵ֗ב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח יב]])}} {{צ|כִּי֩ אִם־אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־נַ֛עַר}} {{ק|([[ש"א ל יז]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְיָ֥ צְבָא֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט כה]])}} {{צ|כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל}} {{ק|([[הושע י יד]])}} {{צ|הֲפֹ֧ךְ ידיך יָדְךָ֛}} {{ק|([[דה"ב יח לג]])}} דדברי הימ' {{צ|כִּ֣י לֹ֧א יָכְל֛וּ לַעֲשֹׂת֖וֹ}} {{ק|([[דה"ב ל ג]])}} {{צ|כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛}} {{ק|([[קהלת ט י]])}} {{צ|כִּ֣י אֵ֥ין לַעֲמ֛וֹד}} {{ק|([[עזרא ט טו]])}} {{צ|וְעַ֨ד הֵ֥ם עֹמְדִ֛ים}} {{ק|([[נחמיה ז ג]])}} דעזרא ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך כגון {{צ|הִמּ֧וֹל׀ יִמּ֛וֹל}} {{ק|([[בראשית יז יג]])}} {{צ|וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ׀ מַ֛ס}} {{ק|([[אסתר י א]])}} ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח כגון {{צ|עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל כב ג]])}} ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא כגון {{צ|וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית־ (אבותיו) [אֲבוֹתָ֛ם]}} {{ק|([[יהושע כב יד]])}} והדומ' לו ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא כגון {{צ|כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ}} {{ק|([[ירמיהו ל יז]])}} {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}} ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה וזהו משפט התלשא לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח כגון {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש"ב ב כג]])}} והדומ' לו ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב{{צ|אִם־תָּעִ֧ירוּ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ}} {{ק|([[שה"ש ב ז]])}} וחבריו}} {{ק|([[שה"ש ג ה]])}} הטפחה לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי"ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד והם {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} {{צ|לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה}} {{ק|([[שמות ה טו]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה}} {{ק|([[ויקרא י א]])}} {{צ|הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח}} {{ק|([[במדבר לב מב]])}} {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} דיחזקאל {{צ|וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה}} {{ק|([[מ"א כ כט]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ}} {{ק|([[מ"א י ג]])}} דמלכים וחברו דדברי הימ'}} {{ק|([[דה"ב ט ב]])}} {{צ|וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן}} {{ק|([[חבקוק א ג]])}} דחבקוק {{צ|(ויחי) [וַיְהִ֧י] לֵ֦ב לָעָ֖ם}} {{ק|([[נחמיה ג לח]])}} דעזרא ולא יהיו לו יותר מב' משרתים על זה האופן ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות והם {{צ|בְּכָל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}} {{צ|אֵ֛ת כָּל־ הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}} {{צ|מַבְלִ֥יגִיתִ֖י}} {{ק|([[ירמיהו ח יח]])}} {{צ|וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל לו כה]])}} דיחזקאל {{צ|מִֽכָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל מד ו]])}} דיחזקאל {{צ|כִּ֛י לְמַבָּרִ֥אשׁוֹנָ֖ה}} {{ק|([[דה"א טו יג]])}} {{צ|וּנִבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}} דדניאל {{צ|שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי}} {{ק|([[שה"ש ו ה]])}} וסימ' מה"ם גתלו"ש מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח' ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא כגון {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והדומ' לו אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג כגון {{צ|וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים אחד בתיבת המרכא כגון {{צ|כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם}} {{ק|([[יהושע ה ז]])}} והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא כגון {{צ|יעשה לו֟ והדומ' לו מושלת בהם מרכא בלי מתיגה ואם נתרחקה המרכא המרבה מן הטפחה והיה ביניהם תיבה במקף מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה כגון {{צ|ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה}} {{ק|([[רות ד א]])}} {{צ|ה֥וּא יִבְנֶה־בַּ֖יִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}} ודומ' ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתן כגון {{צ|כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} {{צ|וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּ֑הּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} ודומ' וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה {{צ|כִּי}} והשניה {{צ|לֹא}} והשלישית תהיה טפחה הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה אם עומדת האות הראשונה במלך שים {{צ|כִּי}} במרכא ולא במקף כגון {{צ|כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב}} {{ק|([[ש"א טז יא]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו}} {{ק|([[איכה ג כב]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין}} {{ק|([[בראשית מה כו]])}} ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה שים {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא כגון {{צ|כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ}} {{ק|([[דה"א יג ג]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ}} {{ק|([[ש"ב כג ו]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ}} {{ק|([[ש"א ב ט]])}} חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא והוא {{צ|כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן}} {{ק|([[דברים ג כז]])}} וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.11== שער הסילוק הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מיי מקומות שתשרתהו המאיילא {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}} {{צ|לְדֹרֹתֵיכֶֽם}} ד{{צ|שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ}} {{ק|([[שמות ל לא]])}} {{צ|וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ}} {{ק|([[ישעיהו ח יז]])}} {{צ|מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם}} {{ק|([[הושע יא ו]])}} בהושע וראש פסוקו {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}} דדברי הימ' ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} וכמהו. ==2.12== שער על הגעיא הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי"ב טעמ' ולא עם המשרתים ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון {{צ|כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ}} {{ק|([[משלי ד טז]])}} שהוא מן שינה ותנומה ואילו נחטפה היו"ד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון {{צ|אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ}} {{ק|([[איוב כט כב]])}} וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.13== שער על חניית המשרתים שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי שופר מונח ישרת לז' טעמים פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל והתלישא זולתו והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמים והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} וחביריו מספר חלקי אזלא בד' טעמים טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידוע מספר חלקי הדרגא בשני טעמים רביע ותביר במקום ידוע ==2.14== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו כגון {{צ|הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא}} {{ק|([[עובדיה א ח]])}} והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנחתא והוא {{צ|אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}} ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־(חחזקתי) [הֶחֱזַ֣קְתִּי] בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}} ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמים והם תביר שאחריו טפחה וטפחה לאתנחתה וסילוק וזרקא לסגולה ==2.15== ושער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון {{צ|זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר}} {{ק|([[בראשית ח כב]])}} והיתיב כגון {{צ|וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל׀ לְיִשְׂרָאֵל֙}} {{ק|([[ש"א ז יד]])}} וכגון {{צ|וְעַתָּ֡ה אַל־יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־לִבּוֹ֙}} {{ק|([[ש"ב יג לג]])}} והזרקא כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף׀ תְּרוּמָה֘}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} ויתכן אחריו התביר כגון {{צ|וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ׀ הַח֛וּצָה}} {{ק|([[יהושע ב יט]])}} ויתכן אחריו טרס כגון {{צ|וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} ויתכן אחריו לגרמיה כגון {{צ|שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם כגון {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}} התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס כגון {{צ|וְ֠כָֽנַנְיָהוּ וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל}} {{ק|([[דה"ב לה ט]])}} {{צ|כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד}} {{ק|([[ישעיהו טו א]])}} ויתכן אחריה הזרקא כגון {{צ|וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֘ אֵלַי֒}} {{ק|([[בראשית מב לד]])}} ויתכן אחריה היתיב כמו {{צ|כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙}} {{ק|([[ירמיהו מח ז]])}} {{צ|פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙ אֵ֣ל גִּבּ֔וֹר}} {{ק|([[ישעיהו ט ה]])}} ויתכן אחריה תביר כגון "ושמע ויזדי ויעבץ֟ ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר הטרס כגון להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם}} {{ק|([[ירמיהו יט יג]])}} ותלישא כגון {{צ|בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה}} {{ק|([[עמוס ח יג]])}} וזרקא כגון {{צ|וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין [כָּל]־הָאָרֶץ֘}} {{ק|([[שמות י טו]])}} ולגרמיה כגון {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀}} {{ק|([[דברים לא כ]])}} ויתיב כגון {{צ|וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙}} {{ק|([[דניאל יא לט]])}} ותביר {{צ|דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל א כו]])}} הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית}} {{ק|([[בראשית ג טו]])}} {{צ|זֶ֣ה׀ יִתְּנ֗וּ}} {{ק|([[שמות ל יג]])}} {{צ|וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו}} {{ק|([[ירמיהו ז יד]])}} ופזר {{צ|לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} וטרס לא יהיה אלא אזל ואתי בי"א מקומות במקרא והם {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}} {{צ|מֵעַ֣י׀ מֵעַ֨י׀ אוֹחִ֜ילָה}} {{ק|([[ירמיהו ד יט]])}} {{צ|וַיִּקַּ֣ח׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} {{צ|הֵ֣ן׀ יִשָּׂא־אִ֨ישׁ בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ}} {{ק|([[חגי ב יב]])}} {{צ|וַיַּ֣עַשׂ׀ בִּירוּשָׁלִַ֨ם חִשְּׁבֹנ֜וֹת}} {{ק|([[דה"ב כו טו]])}} {{צ|אִיכָב֣וֹד׀ בֶּן־פִּינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י}} {{ק|([[ש"א יד ג]])}} {{צ|וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב׀ בֶּן־שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־דָוִ֜ד}} {{ק|([[ש"ב יג לב]])}} {{צ|בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙}} {{ק|([[ש"א יד מז]])}} {{צ|אֶת־תַּרְתָּ֥ן [וְאֶת־רַב־סָרִ֣יס׀] וְאֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִן־לָכִ֜ישׁ}} {{ק|([[מ"ב יח יז]])}} {{צ|בָּאִ֣ים׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן}} {{ק|([[יחזקאל ט ב]])}} {{צ|וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם}} {{ק|([[ירמיהו מ יא]])}} ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות והם {{צ|אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙}} {{ק|([[ויקרא כא י]])}} {{צ|וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־בָנָ֣יו׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙}} {{ק|([[רות א ב]])}} {{צ|רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙}} {{ק|([[ויקרא י ו]])}} ויתכן אחריו תביר במקום אחד {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ (ירושלם) [יְרוּשָׁלְַ֛מָה]}} {{ק|([[ישעיהו לו ב]])}} ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר הרביע יתכן להיות אחריו זרקא כגון {{צ|וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘}} {{ק|([[שמות יג יז]])}} והיתיב כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ}} {{ק|([[מ"א כב מג]])}} ותלישא כגון {{צ|וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י}} {{ק|([[יונה ב ג]])}} וטרס כגון {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} ויתכן אחריו פזר כגון {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂיקוּ}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} והטפחא במקום אחד {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר הפשטא יתכן להיות אחריה זקף כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם}} {{ק|([[בראשית א ה]])}} הרביע כגון {{צ|הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙}} {{ק|([[יחזקאל מז ח]])}} אלא יש לו זה התנאי כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר כגון {{צ|הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים (עליך) [עָלָיו֙] לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙}} {{ק|([[דה"ב לב לא]])}} דדברי הימ' {{צ|וְהָמָן֙ נֹפֵ֔ל עַל־הַמִּטָּה֙}} {{ק|([[אסתר ז ח]])}} בר מן ב' {{צ|וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ יִתְּנוּ־לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת}} {{ק|([[ש"א כז ה]])}} {{צ|אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא}} {{ק|([[מ"ב ה יג]])}} ותלישא כגון {{צ|כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּגֶד}} {{ק|([[ויקרא יג נא]])}} ולגרמיה {{צ|וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת}} {{ק|([[שמות כט כב]])}} וזרקא {{צ|הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֘}} {{ק|([[מ"א יב י]])}} {{צ|וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה}} {{ק|([[שמות כט כ]])}} ותביר {{צ|עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה}} {{ק|([[דברים כ כ]])}} {{צ|עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו לו א]])}} וטרס {{צ|חַי־(אני)[יְיָ֙] אִם־יִפֹּ֞ל}} {{ק|([[ש"א יד מה]])}} ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר הזקף יתכן אחריו טפחה כגון {{צ|וְיָצָ֣א יְיָ֔ וְנִלְחַ֖ם}} {{ק|([[זכריה יד ג]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו כ ג]])}} ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא {{צ|וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י בִּמְק֞וֹם}} {{ק|([[ש"ב טו כא]])}} והיתיב {{צ|וּמִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ}} {{ק|([[ירמיהו כה ל]])}} אלא שיש לו זה התנאי כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף כגון {{צ|כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י}} {{ק|([[איוב א ה]])}} {{צ|וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְיָ֔ רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}} {{צ|וּמִשְׁפְּחוֹת֙ (אבי) קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים הַיִּתְרִי֙ וְהַפּוּתִ֔י}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}} והרביע מבלעדי הקמת היתיב {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔ו רֻ֗ץ דַּבֵּ֛ר אֶל־הַנַּ֥עַר הַלָּ֖ז}} {{ק|([[זכריה ב ח]])}} {{צ|אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}} {{צ|לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְיָ֔ וְאַתָּ֗ה}} {{ק|([[ירמיהו כח טו]])}} והטרס כגון {{צ|מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} ולגרמיה {{צ|אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב}} {{ק|([[ש"א ו ח]])}} {{צ|וַיִּפְגַּע־הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא}} {{ק|([[ש"א כב יח]])}} ואתנחתא במקום אחד {{צ|לַֽייָ֔ בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}} והסילוק במקום אחד {{צ|הַצָּ֣רְעָתִ֔י וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}} האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה סוף פסוק ימנעו אחריו כל הטעמים יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף כגון {{צ|רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי}} {{ק|([[עמוס ג ב]])}} ויתיב כמוהו כגון {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}} וטרס כגון אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}. ==2.16== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמים שמשי הפזר הקטן שופר מונח שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל שמש התלישא שופר מונח שמשי הטרס ג' שופר מונח ותלישא ואזלא שמשי הלגרמיה ב' שופר מונח ומרכא שמשי הרביע ב' שופר מונח ודרגא שמשי הזרקא ה' שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא שמשי היתיב ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא שמשי הזקף ב' שופר מכרבל ושופר עילוי שמשי התביר ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא שמשי הטפחא ב' דרגא ומרכא שמשי האתנחת' ב' שופר עילוי ומאיילא שמשי הסילוק ב' מרכא ומאיילא ==2.17== פרק על סדר הטעמ' האחר אחד אחד אחר הטרס רביע אחר לגרמיה רביע אחר רביע יתיב אחר יתיב זקף אחר זקף תביר או טפחה אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק' אחר פזר תלשא אחר התלשא טרס אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנחתא וטפח' וסילוק הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנחתא וטפח' וסילוק הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנחתא וטפחה וסילוק ואם יבוא אחריו טרס לא יהא אזל ואתי והם י"א בלבד הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנחתא וסילוק וטפחה יבוא אחריו במקום אחד הפשטה ימנעו מאחריה אתנחתא וטפחה וסילוק הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא וסילוק ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}} במקום אחד {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}} האתנחתא לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה הזרקא ימנעו מאחריה ג' טפחה ואתנחתא וסילוק תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה אבל במקום + ימצא אחריו אתנחתא שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי"א מקומות ימצא אחריו פשטא ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח ושופר עילוי אחר שופר עילוי ואלה הי"ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד והם {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ [עָרֵ֣י] יִשְׂרָאֵ֗ל}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} אשר יחסר ממנו אחד והיא תמצא בפסוק האחר והוא {{צ|וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵינוּ֘ לְכ֣וּ שׁוּבוּ֘}} {{ק|([[מ"ב א ו]])}} ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר וגם אמרו בעלי הדקדוק ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא ותהיה הראשנה סופה יו"ד או וי"ו כגון {{צ|וּפָנִ֣יתִֽי אֲנִ֗י}} {{ק|([[קהלת ב יא]])}} {{צ|וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ}} {{ק|([[ויקרא כ ד]])}} {{צ|וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה}} {{ק|([[איוב א ה]])}} כל {{צ|רָמָה}} דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל והם {{צ|יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה}} {{ק|([[דברים לב כז]])}} {{צ|רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽייָ֑}} {{ק|([[ש"א ב א]])}} {{צ|יְיָ֛ רָ֥מָה יָדְךָ֖}} {{ק|([[ישעיהו כו יא]])}} כל {{צ|פֵּלֶא}} דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול {{צ|הֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}} {{צ|כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} {{צ|בָּהֶן}} ג' בסגול וסימ' {{צ|וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן}} {{ק|([[ש"א לא ז]])}} דשמואל {{צ|וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י}} {{ק|([[ישעיהו לח טז]])}} דישעיה {{צ|יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן}} {{ק|([[יחזקאל מב יד]])}} דמשכנא דיחזקאל כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר כגון צִפִּיתָ {{צ|הִכִּיתָ}} {{צ|צִוִּיתָ}} צִפִּיתִי {{צ|הִכֵּיתִי}} {{צ|צִוִּיתִי}} ואם נוספה וי"ו בראש התיבה כגון {{צ|וְצִפִּיתָ֤}} {{ק|([[שמות כה יא]])}} {{צ|וְהִכֵּיתִ֣י}} {{ק|([[שמות ג כ]])}} {{צ|וְצִוִּ֤יתִי}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}} וְצִפִּיתִי {{צ|וְצִוִּיתָ֣}} {{ק|([[ירמיהו כז ד]])}} וטעמ' מלרע ולהבא אבל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מתחלף מהם יש {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלעיל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלרע אם הוא סמוך לטעמ' מלרע ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל והסמוכה לאל"ף הן ה' במסורת בתי"ו ושאינן סמוכין לאל"ף כגון {{צ|וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} ועוד {{צ|שַׂמְתָּ}} {{צ|שַׂמְתִּי}} {{צ|קַמְתִּי}} {{צ|שַׁבְתִּי}} {{צ|דִּבַּרְתִּי}} {{צ|נָתַתִּי}} מלעיל מפני שהן לשעבר ואם נוספה וי"ו בראשון חזר ולהבא ומלרע כגון {{צ|וְשַׂמְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית יג טז]])}} {{צ|וְקַמְתִּ֣י}} {{ק|([[ישעיהו יד כב]])}} {{צ|וְשַׁבְתָּ֙}} {{ק|([[דברים ד ל]])}} {{צ|וְשַׁבְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית כח כא]])}} {{צ|וְנָתַתָּ֤}} {{ק|([[בראשית מ יג]])}} {{צ|וְנָתַתִּ֣י}} {{ק|([[בראשית יז ח]])}} אבל {{צ|וְדִבַּרְתִּי}} יש בו כמעט חילוק אם אות א"ח ה"ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל כגון {{צ|וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים}} {{ק|([[הושע יב יא]])}} וכן {{צ|וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עא יד]])}} {{צ|הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה}} {{ק|([[קהלת א טז]])}} ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר ודע כי פעמים תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים כגון {{צ|מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ}} {{ק|([[שמות כז יא]])}} {{צ|מֵ֣אָה אִ֗ישׁ}} {{ק|([[מ"א יח יג]])}} וכמוהו הרבה בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה כמו {{צ|עַד־בַּֽעֲלַ֥ת בְּאֵ֖ר}} {{ק|([[יהושע יט ח]])}} עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא וכמהו {{צ|וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כ]])}} {{צ|שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה}} {{ק|([[חבקוק ג יא]])}} {{צ|וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יָּ֥גֶל מְאֹֽד}} {{ק|([[תהלים כא ב]])}} ודע כי כל ה"א הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה אותה ה"א באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל כגון {{צ|שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה}} {{ק|([[ירמיהו מח יט]])}} {{צ|הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַּ}} {{ק|([[יחזקאל כא לא]])}} {{צ|כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה}} {{ק|([[הושע ז ד]])}} שעיקרו וְנִמְלָט הַשָּׁפָל בֹּעֵר כי הם לשון זכר והם לווי וכמו כן דרך כל השמות הנוסף ה"א בסופן כמו {{צ|שָׁם}} {{צ|שָׁמָּה}} {{צ|יָם}} {{צ|יָמָּה}} {{צ|נֽחַל}} {{צ|נַ֣חְלָה מִצְרָ֑יִם}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}} {{צ|מִצְרַ֙יְמָה֙}} {{ק|([[בראשית יב י]])}} {{צ|הָעִיר}} {{צ|הָעִֽירָה}} {{ק|([[בראשית מד יג]])}} {{צ|יְרוּשָׁלִַם}} {{צ|יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה}} {{ק|([[דה"ב לב ט]])}} {{צ|נֹב}} {{צ|וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה}} {{ק|([[ש"א כא ב]])}} {{צ|דְּדָן}} {{צ|וּדְדָ֖נֶה}} {{ק|([[יחזקאל כה יג]])}} הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא ה"א ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו כמו {{צ|תִּשְׁמָע֔וּן}} {{ק|([[דברים א יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּן֘}} {{ק|([[דברים ד כו]])}} ואם אין שם נו"ן יהיה הטעם בעי"ן או בדל"ת כמו {{צ|תִשְׁמְע֛וּ}} {{ק|([[בראשית לד יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּ}} ואם הם אתנחתא או סוף פסוק' הטע' או בב' או במ"ם כמו {{צ|תִּשְׁמָֽעוּ}} {{ק|([[ש"ב טו לו]])}} {{צ|תֹּאבֵ֑דוּ}} {{ק|([[אסתר ד יד]])}} ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת כללו שלדבר פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם וכן {{צ|הֲבִיאוֹתִ֣יהוּ}} {{ק|([[יחזקאל יז כ]])}} {{צ|עֲשִׂיתִ֙יהוּ֙}} {{ק|([[מ"א יז יב]])}} כמו פעלתיהו תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] o6rmmbspr3af7goe9w8hd6n9f6uoa41 2 1744960 3079348 3078693 2026-08-27T12:57:05Z בן עדריאל 9444 3079348 wikitext text/x-wiki {{מקורות לסידור|על פי: 'מחזור של ראש השנה ויום הכפורים למנהג קהלות הקדש אשר היו מקדם במלכות ארגון', שלוניקי, דפוס שונצינו רפ"ט}} ==ראש השנה== ===ערבית יום א'=== * פזמון: [[אחות קטנה]] ===שחרית יום א'=== * בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] * רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]] * מחרך: [[רעה בשבטך]] * נשמת (כשחל בשבת): נשמת ישורון יום זה * קדיש: [[ידי רשים|ידי רשים נחלשים]] * זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]] * מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]] * פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]] * מסתגאב: מלך שדי השוכן * כרוג': יחזו פנימו * מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עוז שם ה']] * פזמון: יה מלאך שמך בקרבו * מסתגאב: אזכיר קצות הנוראות * כרוג': ישראל להשית חלקם בחיים * משלש: למשפט כונן כסאו * פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]] * מסתגאב: לאדיר נורא תהלות * פזמון: אדירי ישורון יברכו בקול * סלוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]] * [[היום תאמצנו]] * פזמון לאחר תקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] ===שחרית יום ב'=== * בקשה: [[שמע קולי]] * רשות: [[שואף כמו עבד]] * נשמת: [[נשמת ידידי עליון]] * קדיש: [[יה שמך ארוממך]] * זולת: שב מן הפסילים * מגן: אדר היקר העיר מזבוליו * פזמון: יום לריב תעמוד * מסתגאב: מחסי לשחר פניך קמתי * כרוג': יושע וישיב * מחיה: יונת אלם מזת האור * פזמון: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]] * מסתגאב: אמיץ גוזר ומקים * כרוג': ייראה ויוקשב * משלש: צמח צדיק אצפצף קורותיו * פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה * מסתגאב: אל איום ונורא מכין הרים בגבורה * פזמון: מלאכי צבא מעלה * סלוק: לך יאתה יקר תפארת המלוכה * פזמון לתקיעת שופר: [[עת שערי רצון להפתח]] * פזמון לאחר תקיעת שופר: [[קול שופר הדרור]] ==יום כיפור== ===ערבית=== * בקשה: [[שמע קולי]] * תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]] * פזמון: [[ירצה עם אביון]] * מסתאגב: זוער בקראו גרונו נחר * פזמון: [[משתחוים להדרת קודש]] ===שחרית=== * לברוך שאמר: [[ברוך אשר אשש]] * בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]] * רשות: אשכימה שחר * נשמת: נשמת ישראל כולם * רשות למגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]] * מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]] * פזמון: [[יענה בבור אבות]] * כרוג': שמע לחש * מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]] * פזמון: [[יום צדו צעדי]] * כרוג': שלום לרוב * משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם יושב]] * פזמון: יום צעקו שבים * סילוק: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/סילוק|ה' אל אדיר]] * תוכחה: [[שוממתי ברוב יגוני]] * סליחה: אשתחוה אפים ארצה * פזמון: [[יצו האל לדל שואל]] * [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] * [[היום תאמצנו]] ===מוסף=== * מגן: [[שולמית יספה שועה ותיישר/מגן|שולמית יספה]] * פזמון: [[יוספים שנית]] * כרוג': [[שולמית יספה שועה ותיישר/מגן#כרוג'|שמך להלל]] * מחיה: ציצת חבצלת * פזמון: אלהים מה טובו * כרוג': שתחפץ לקבץ * משלש: תמימי אורח * סילוק: אאמיר אאדיר אפודת * [[אוחילה לאל]] * רשות לעבודה: [[אבואה ברשיון מחוללי]] * עבודה: [[אלהים אל בך יצדקו צדוק]] * מה נהדר: [[באפוד חושן נקבעת]] * אשרי עין: [[אשרי עין ראתה שושנת השרון]] * [[ובכן היה לאין]] * [[אין לנו לא שבח להשתבח]] * [[תאיר אורנו]] * תוכחה: [[מה יתרון לאדם]] * סליחה: [[אנשי אמונה אבדו]] * פזמון: [[יה איום]] * וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]] * [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] * [[היום תאמצנו]] ===מנחה=== * מגן: שלישית שוקדת * כרוג': שחותי לפניך * מחיה: יונה מצפצפת * כרוג': ישע ועוז * משלש: צפרתי משחר * פזמון: היום יודע * סילוק: את אומץ אמונתך * תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] * סליחה: [[תמהנו מרעות]] * פזמון: יה אשר אשפוך לפניו * וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]] * [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] * [[היום תאמצנו]] ===נעילה=== * מגן: ברביעית עורכת * כרוג': יושיעם ויחתום * מחיה: במקהל מצעד * כרוג': ישעך ועוזך * משלש: יחידים קדמו * סילוק: ארשת שפתי * תוכחה: [[מצעק מעלות השחר|מצעק מעלות שחר]] * סליחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] * פזמון: [[אל נורא עלילה]] * [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] * [[היום תאמצנו]] 1uwdx9ngajt82mr2as8zzj0s8xjam0p 0 1746929 3079541 3038038 2026-08-28T08:37:41Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079541 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} לְךָ יְיָ הַצְּדָקָה / כִּי שַׂמְתָּ בְּנַפְשֵׁנוּ מוּעָקָה {{ש}} וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה / וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים בְּקוֹל נְאָקָה {{רפרן|עֶזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי אֵלֶיךָ נְשׂוּאוֹת עֵינֵינוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּמָגֵן וְצִנָּה {{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} עוֹרְכֵי מִלְחָמָה בְּתַחְבּוּלָה וּבִינָה {{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּקוֹל רִנָּה {{ש}} מְרַנְּנִים לֵאלֹהֵי מְעוֹנָה {{רפרן|עֶזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי אֵלֶיךָ נְשׂוּאוֹת עֵינֵינוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} כְּעַם חָסוֹן כָּאַלּוֹנִים {{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} הוֹגִים וּמְצַפְצְפִים כַּיּוֹנִים {{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בָּאִים בִּבְכִי וְתַחֲנוּנִים {{ש}} מְבַקְשִׁים חֲנִינָה כְּדַלִּים וְאֶבְיוֹנִים {{רפרן|עֶזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי אֵלֶיךָ נְשׂוּאוֹת עֵינֵינוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בְּקַרְנֵי רְאֵמִים {{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} כְּקוֹל מַיִם רַבִּים הוֹמִים {{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בָּאִים בִּתְפִלָּה לָאֵל שׁוֹכֵן מְרוֹמִים {{ש}} עַל עֲנִיֵּי הַצֹּאן מְעוּטֵי עַמִּים {{רפרן|עֶזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי אֵלֶיךָ נְשׂוּאוֹת עֵינֵינוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים {{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּרִבּוּי חֲיָלִים וְגֵיסִים {{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּקוֹל פְּגִיעָה בְּשֵׁם יְיָ חוֹסִים {{ש}} שֶׁיָּרִים קֶרֶן עַמּוֹ אֲשֶׁר בַּגּוֹיִם רְמוּסִים {{רפרן|עֶזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי אֵלֶיךָ נְשׂוּאוֹת עֵינֵינוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} בַּחֲצוֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר וַחֲלִילִים {{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} בְּתֻפִּים וְקוֹלוֹת מַבְהִילִים {{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּקוֹל יְיָ בֶּהָדָר מַגְדִּילִים {{ש}} וּבֵין קֹדֶשׁ לְחֹל מַבְדִּילִים {{רפרן|עֶזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי אֵלֶיךָ נְשׂוּאוֹת עֵינֵינוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} נוֹשְׂאֵי דְגָלִים בְּמִינֵי צִבְעוֹנִים {{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} לְבוּשִׁים כָּל מִינֵי שִׁרְיוֹנִים {{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשִׁרְיוֹן לְבוּשֵׁי צְדָקָה לְהַשְׁבִּית מְדַיְּנִים {{ש}} תְּפִלָּתֵנוּ יְקַבֵּל כְּחֶלְבֵּי קָרְבָּנִים {{רפרן|עֶזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי אֵלֶיךָ נְשׂוּאוֹת עֵינֵינוּ}} {{מילת קבע|אֵלֶּה}} עוֹרְכֵי כְּלֵי זַיִן כַּהֲלָכָה {{ש}} {{מילת קבע|וְאֵלֶּה}} כְנֶגְדָּם מַעֲרָכָה מוּל מַעֲרָכָה {{ש}} {{מילת קבע|וַאֲנַחְנוּ}} בְּשֵׁם יְיָ כְּלֵי זֵינוֹ עָלֵינוּ כָּכָה {{ש}} לְהָנִיחַ אֶל בָּתֵּינוּ בְּרָכָה {{רפרן|עֶזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי אֵלֶיךָ נְשׂוּאוֹת עֵינֵינוּ}} הוּא יִשְׁלַח מְשִׁיחוֹ מְהֵרָה לְגָאֳלֵנוּ {{רפרן|עֶזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / כִּי אֵלֶיךָ נְשׂוּאוֹת עֵינֵינוּ}} [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:שלמה אפרים מלונטשיץ]] f5krerx9fl8mwjhsa6uycawp26ofegv 0 1747011 3079521 3039268 2026-08-28T08:37:35Z מו יו הו 37729 Cat-a-lot: העתקה מ[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] ל [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] שימוש ב[[c:Help:Cat-a-lot|Cat-a-lot]] 3079521 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''דוד הלוי'''}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן {{ש}} אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת {{ש}} נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים {{ש}} נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה {{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ{{ממס|שמות לד#לד ו|שמות לד ו-ז, ט}} {{סי|דּ}}וֹדִי אָדוֹם וָצַח {{ש}} חֵרְפוּךָ צָרִים וְאַתָּה בְּצֶל צַח {{ש}} כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ לָנֶצַח {{ר1}} עַד אָנָה יְיָ תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח.{{ממס|תהלים יג ב}} {{רפרן|הזחה=2|ה' ה'}} {{סי|וְ}}אַף גַּם זֹאת עוֹלַל בֶּעָפָר קַרְנִי {{ש}} שְׁכִינָה מָה אוֹמֶרֶת מֵרֹאשִׁי וּמִזְּרוֹעַי קָלַנִי {{ש}} פָּנָה הוֹדִי פָּנָה זִיוִי וְאוֹר עֵינִי {{ר1}} עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי.{{ממס|תהלים יג ב}} {{רפרן|הזחה=2|ה' ה'}} {{סי|דַּ}}ם חֲסִידַיִךְ הֲלֹא תִדְרְשִׁי {{ש}} מִדַּת רַחֲמִים עָלֵינוּ רַחֲמִים בַּקְּשִׁי {{ש}} מֵאֵת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהַי קְדוֹשִׁי {{ר1}} עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי.{{ממס|תהלים יג ג}} {{רפרן|הזחה=2|ה' ה'}} {{סי|הֲלֹ}}א תִזְכֹּר לִי אַהֲבַת כְּלוּלַי {{ש}} {{סי|וְיֵ}}רְדוּ כָּל עֲבָדֶיךָ [אֵלֶּה אֵלַי] {{ש}} וִיקַבְּצוּ נִדָּחַי וְיָאִירוּ אֲפֵלַי {{ר1}} עַד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי.{{ממס|תהלים יג ג}} {{רפרן|הזחה=2|ה' ה'}} [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:פיוטים על גזירות ת"ח ות"ט]] [[קטגוריה:דוד הלוי סגל]] dtyttyg8e2l09uwqp9pecz1vgq07b0l 0 1754582 3079396 3079285 2026-08-27T19:48:42Z Editor259 28663 3079396 wikitext text/x-wiki (יג, א) <קטע התחלה=א/>נוגע בזפת תדבק בידו וחובר אל לץ ילבש דרכו:<קטע סוף=א/> (יג, ב) <קטע התחלה=ב/>כבד ממך מה תשא ואל עשיר ממך מה תתחבר:{{ש}}<קטע סוף=ב/> (יג, ב) <קטע התחלה=ב/>מהיתחבר פרור אל סיר אשר הוא נוקש בו והוא נשבר:<קטע סוף=ב/> (יג, ג) <קטע התחלה=ג/>עשיר יעוה הוא יתנוה ועל דל נעוב הוא יתחנן:<קטע סוף=ג/> (יג, ד) <קטע התחלה=ד/>אם תכשר לו יעבד בך ואם תכרע יחמל עליך:<קטע סוף=ד/> (יג, ה) <קטע התחלה=ה/>אם יש לך ייטיב דבריו עמך וירששך ולא יכאב:<קטע סוף=ה/> (יג, ו) <קטע התחלה=ו/>צורך לו עמך והשיע לך ושחק לך והבטיחך:<קטע סוף=ו/> (יג, ו\ז) (יג, ז) <קטע התחלה=ז/>עד אשר יועיל יהתל בך פעים שלש יעריצך:{{ש}}<קטע סוף=ז/> (יג, ז) <קטע התחלה=ז/>ובכן יראך והתעבר בך ובראשו יניע אליך:<קטע סוף=ז/> (יג, ח) <קטע התחלה=ח/>השמר אל תרהב מאד ואל תדמה בחסירי מדע:<קטע סוף=ח/> (יג, ט) <קטע התחלה=ט/>קרב נדיב היה רחוק וכדי כן יגישך:<קטע סוף=ט/> (יג, י) <קטע התחלה=י/>אל תתקרב פן תתרחק ואל תתרחק פן תנשא:<קטע סוף=י/> (יג, יא) <קטע התחלה=יא/>אל תבטח לחפש עמו ואל תאמן לרב שיחו:{{ש}}<קטע סוף=יא/> (יג, יא) <קטע התחלה=יא/>כי מהרבות שיח ינסיך ושחק לך וחקרך:<קטע סוף=יא/> (יג, יב) <קטע התחלה=יב/>אכזרי יתן מושל ולא יחמל על נפש רבים קושר קשר:<קטע סוף=יב/> (יג, יג) <קטע התחלה=יג/>השמר והיה זהיר ואל תהלך עם אנשי חמס:<קטע סוף=יג/> (יג, יד) (יג, טו) <קטע התחלה=טו/>כל הבשר יאהבב מינו וכל אדם את הדומה לו:<קטע סוף=טו/> (יג, טז) <קטע התחלה=טז/>מין כל בשר אצלו ואל מינו יחובר אדם:<קטע סוף=טז/> (יג, יז) <קטע התחלה=יז/>מה יחובר זאב אל כבש כן רשע לצדיק נאצל[:]<קטע סוף=יז/> (יג, יח) <קטע התחלה=יח/>מה יש שלום צבוע אל כלב מאין שלום עשיר אל רש:<קטע סוף=יח/> (יג, יט) <קטע התחלה=יט/>מאכל ארי פראי מדבר עם מרעית עשיר דלים:<קטע סוף=יט/> (יג, כ) <קטע התחלה=כ/>תועבת גואה ענוה ותועבת עשיר אביון:<קטע סוף=כ/> (יג, כא) עשיר נמוט נסמך מרע ודל נמוט נדחה מרע: (יג, כב) עשיר מדבר ועזריו רבים ודבריו מכוערים מהופים:{{ש}} (יג, כב) דל מדבר גע גע ישא ודבר משכיל ואין לו מקום: {{לא נשלם}} קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&st=&pgnum=41 סמנד פרק יג] [[קטגוריה:בן סירא]] qvc4l2jbaxtou21kloh3dc8w3cmntt0 0 1755074 3079347 2026-08-27T12:53:42Z בן עדריאל 9444 יצירת דף עם התוכן "{{#קטע:אתה כוננת מישרים|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''יהודה הלוי בן שמואל הלוי חזק בא מאדום'''; '''יהודה'''}} {{סי|יִ}}רְאֵי יְיָ הַלְלוּהוּ / כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ{{ממס|תהלים כב כד}} {{סי|הַ}}יּוֹם בְּהַזְכַּרְכֶם / יוֹם פְּקֻדַּת יֹצֶרְכֶם{{ש}}..." 3079347 wikitext text/x-wiki {{#קטע:אתה כוננת מישרים|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''יהודה הלוי בן שמואל הלוי חזק בא מאדום'''; '''יהודה'''}} {{סי|יִ}}רְאֵי יְיָ הַלְלוּהוּ / כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ{{ממס|תהלים כב כד}} {{סי|הַ}}יּוֹם בְּהַזְכַּרְכֶם / יוֹם פְּקֻדַּת יֹצֶרְכֶם{{ש}} אָיֹם וְנוֹרָא הוּא{{ממס|חבקוק א ז}} {{סי|וּ}}בַהֲכִינוֹ כִּסֵּא פְלָאָיו / וְהַקְדִּישׁ לַמִּשְׁפָּט קְרֻאָיו{{ש}} לְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ{{ממס|תהלים סב יג|לפני=ע"פ}} {{סי|דִּ}}ינוֹ בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת / פְּעֻלָּתָם עַל סֵפֶר חֲרוּתוֹת{{ש}} וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ{{ממס|משלי כט יח}} {{סי|הֲ}}מוֹנִים הֲמוֹנִים / לְיוֹם דִּין נְכוֹנִים{{ש}} כְּאֶחָד לָרוּץ / בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ{{ש}} עֵמֶק הַמֶּלֶךְ הוּא{{ממס|בראשית יד יז|לפני=ע"פ}} {{סי|הַ}}צַּדִּיקִים לְחַיִּים / וּבֵינוֹנִים תְּלוּיִים{{ש}} וּרְשָׁעִים לְחֶרְפַּת הֲמוֹנָי / כִּי כִחֲשׁוּ בַּייָ{{ש}} וַיֹאמְרוּ לוֹא הוּא{{ממס|ירמיהו ה יב}} {{סי|לְ}}הַצְדִּיק צַדִּיק כְּצִדְקָתוֹ / וּלְהַרְשִׁיעַ רָשָׁע כְּרִשְׁעָתוֹ{{ש}} וּלְהַאֲרִיךְ לְבֵינוֹנִי / כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי{{ש}} אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא{{ממס|בראשית מג יב}} {{סי|וְ}}אוּלַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ / לְבַעֵר טְמוּנֵי חֻבּוֹ{{ש}} כִּי יִרְאֶה בְּמוֹת רָשָׁע / וְשָׁב מֵעָוֹן וָפָשַׁע{{ש}} פֶּן יָמוּת גַּם הוּא{{ממס|בראשית לח יא}} {{סי|יָ}}חִיד נִקְרָא רַב חֶסֶד / מַטֶּה כְּלַפֵּי חָסֶד{{ש}} וְרוֹצֶה וִדּוּי אֱמוּנַי / לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ{{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא{{ממס|תהלים כה יא}} {{סי|בּ}}וֹחֵר בִּתְשׁוּבָה וְעַל פֶּשַׁע עֹבֵר / פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר{{ש}} אֲבָל אִם הַחֵטְא גָּבַר / הָרִאשׁוֹן אֵלָיו יְחֻבָּר{{ש}} וְנוֹסַף גַּם הוּא{{ממס|שמות א י}} {{סי|רִ}}אשׁוֹן רִאשׁוֹן מַעֲבִיר / לַחוֹטֵא אִם חֲמֻדוֹת הִגְבִּיר{{ש}} וְיֵחָשֶׁב לוֹ חֶטְאוֹ / כְּאִילוּ לֹא עֲשָׂאוֹ{{ש}} כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא{{ממס|ישעיהו ב כב}} {{סי|שֶׁ}}עֲוֹנוֹתֵיהֶם כִּזְכֻיּוֹתֵיהֶם שְׁקוּלִים / יוֹרְדִים וּמְצַפְצְפִים וְעוֹלִים{{ש}} כִּי יְיָ יִפְקְדֵם / מִבֶּטֶן שְׁאוֹל יְעֹודְדֵם{{ש}} כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא{{ממס|יואל ב יג}} {{סי|מ}}וּכָן כִּסְאוֹ לַמִּשְׁפָּט / בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ הוּא עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט{{ש}} לְהַרְאוֹת צִדְקוֹתָיו / לַאֲשֶׁר לֹא הֵבִינוּ פְּעֻלּוֹתָיו{{ש}} כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא{{ממס|שמות טז טו}} {{סי|וּ}}מִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ/ כִּי מִמְּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ{{ש}} יִקְרָא חֲיָלָיו / לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַהֲדֹם רַגְלָיו{{ש}} קָדוֹשׁ הוּא{{ממס|תהלים צט ה}} {{סי|אִ}}ם יִטָּמֵן אָדָם בַּצוּר / לֹא יִתְעַלֵּם מִפְּנֵי הַצּוּר{{ש}} כִּי צֶדֶק מַהֲלָכָיו / וּמִשְׁפָּט כָּל דְּרָכָיו{{ש}} צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא{{ממס|דברים לב ו}} {{סי|לְ}}בָבוֹת חוֹקֵר / וּצְפוּנוֹת סוֹקֵר / וּמֹאֵס בַּשֶּׁקֶר / וְטוֹפְלוֹ מְעַקֵּר{{ש}} וּכְנַהֲמַת יָם וְגָלָּיו / יִנְהֹם עָלָיו{{ש}} בַּיּוֹם הַהוּא{{ממס|ישעיהו ה ל}}{{ש}} וְנִשְׂגַּב יְיָ לְבַדוֹ בַּיּוֹם '''הַהוּא'''.{{ממס|ישעיהו ב יא}} '''{{סי|הַ}}הוּא''' יִקָּרֵא עֵמֶק / הֶחָרוּץ כִּי שָׁם יֶחֱרַץ עֹמֶק{{ש}} הַדִּין / וְעַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט{{ממס|תהלים צד טו|לפני=ע"פ}} {{סי|לַ}}יּוֹם אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה / אֵין מָנוֹס וְאֵין מִכְסֶה / בְּשִׁבְתּוֹ לַכִּסֵּא מִתְנַשֵּׂא{{ש}} וְאֵשׁ עֲלוּקָה / בְּאַפּוֹ נִשְּׂקָה{{ש}} כִּי בָאֵשׁ יְיָ נִשְׁפָּט{{ממס|ישעיהו סו טז}} {{סי|וַ}}יִּקְרָא שְׁחָקִים / וַיַּרְגֵז אֲרָקִים{{ש}} וְעָדָיו / יְבֹאוּן עֵדָיו{{ש}} לְהַגִּיד עַל עָשִׁיר וּמִסְכֵּן / עַל כֵּן{{ש}} לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט{{ממס|תהלים א ה}} {{סי|יַ}}חַד כָּעָשִׁיר כָּאֶבְיוֹן / כַּשָּׁפָל כָּעֶלְיוֹן{{ש}} כַּמֶּלֶך כַּחֵלֶךְ / כָּאֶזְרָח כַּהֵלֶךְ{{ש}} כָּאָדוֹן כָּעֶבֶד / כַּנִּמְצָא כָּאֹבֵד{{ש}} שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט{{ממס|שמות טו כה}} {{סי|חַ}}יִּים כְּנֶגֶד מָוֶת / וְאוֹר כְּנֶגֶד צַלְמָוֶת שִׁוָּה / וְצִוָּה{{ש}} לִדְבֹּק בַּטּוֹב / וְלִרְחֹק מִקְּטֹב{{ש}} יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִשְׁפָּט{{ממס|תהלים כה ט}} {{סי|זִ}}כְרוּ זֶה הַיּוֹם / נוֹרָא וְאָיוֹם{{ש}} לָכֶם לְפִדְיוֹן הוּכַן / לְשׁוֹבַבְכֶם עֲלֵי כֵן{{ש}} וּבְיוֹם נִקְרָא / עוֹלָם וְנִבְרָא / וְנִפְקְדָה שָׂרָה / וַתְּהִי עֲקָרָה{{ש}} מְלֵאֲתִי מִשְפָּט{{ממס|ישעיהו א כא}} {{סי|קְ}}רֻאִים לַדִּין / יִפְחֲדוּ מִיּוֹם דִּין{{ש}} וְהַיָּרֵא דְבָרוֹ / נִזְהָר בְּמוּסָרוֹ{{ש}} וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט{{ממס|ישעיהו כח כו}}{{ש}} וַיִגְבָּה יְיָ צְבָאוֹת '''בַּמִּשְׁפָּט'''{{ממס|ישעיהו ה טז}} '''{{סי|בַּ}}מִּשְׁפָּט''' עַמְּךָ אַל תַּרְשִׁיעַ / וְהַיּוֹם בִּתְקוֹעַ שׁוֹפָר וְהָרִיעַ{{ש}} תֵּחָשֵׁב לוֹ לִצְדָקָה{{ממס|תהלים קו לא|לפני=ע"פ}} {{סי|אֵ}}ילֵי שִׂפְתוֹתָם תְּקַבֵּל / בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל{{ש}} לַעֲשׂוֹת צְדָקָה{{ממס|בראשית יח יט}} {{סי|מְ}}לוֹךְ עֲלֵיהֶם יוֹם יַמְלִיכוּךָ / וְזָכְרֵם יוֹם יִזְכְּרוּךָ{{ש}} וּפְדֵה צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה{{ממס|ישעיהו א כז}} {{סי|אֶ}}ת זְכִירָתָם תַּחֲשֹׁב עֲקֵדָה / לְהָכִין אוֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ{{ש}} בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה{{ממס|ישעיהו ט ו}} {{סי|דִּ}}מְעָתָם תְּקַבֵּל כְּנִסְכֵּיהֶם / וְהָרִים יִשְׂאוּ שָׁלוֹם לָהֶם{{ש}} וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה{{ממס|תהלים עב ג}} {{סי|וְ}}שָׂטָן תְּעַרְבֵּב וּפִי עַוְלָה תִּבְלוֹם / וְהָיָה מַעֲשֶׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם{{ש}} וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה{{ממס|ישעיהו לב יז}} {{סי|מֶ}}לֶךְ מַשְׁקִיט וְאֵין מַרְשִׁיעַ / זֹכֵר נִשְׁכָּחוֹת רַב לְהוֹשִׁיעַ{{ש}} מְדַבֵּר בִּצְדָקָה{{ממס|ישעיהו סג א}}{{ש}} וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדַּשׁ '''בִּצְדָקָה'''{{ממס|ישעיהו ה טז}} '''בִּצְדָקָה''' יְ{{סי|יַ}}חֲדוּהוּ {{סי|יְ}}צוּרָיו / וּבְמִשְׁפָּט יְ{{סי|הַ}}דְּרוּהוּ {{סי|הֲ}}דוּרָיו{{ש}} '''בִּצְדָקָה''' יְ{{סי|וַ}}עֲדוּהוּ {{סי|וְ}}תִיקָיו / וּבְמִשְׁפָּט יְ{{סי|דַ}}גְּלוּהוּ {{סי|דְּ}}בֵקָיו{{ש}} '''בִּצְדָקָה''' יְ{{סי|הַ}}לְלוּהוּ כְרוּבָיו / וּבְמִשְׁפָּט יַעֲרִיצוּ{{ש}} לְאֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו.{{ממס|תהלים פט ח|לפני=ע"פ}} [[קטגוריה:סילוקים]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] iutlunjaeg1x67hfvf2ncxu2ilbik1l 3 1755075 3079362 2026-08-27T16:18:50Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{בה}}--~~~~" 3079362 wikitext text/x-wiki {{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:18, 27 באוגוסט 2026 (IDT) 2d6n8sjashkz2n0jy05kfrnl814jun6 3 1755076 3079363 2026-08-27T16:18:58Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{בה}}--~~~~" 3079363 wikitext text/x-wiki {{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:18, 27 באוגוסט 2026 (IDT) 2d6n8sjashkz2n0jy05kfrnl814jun6 2 1755077 3079364 2026-08-27T16:19:09Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3079364 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 2 1755078 3079365 2026-08-27T16:19:18Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3079365 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 0 1755079 3079380 2026-08-27T18:54:02Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/עבודה זרה/פרק ד|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''עבודה זרה פרק ה''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/אבות/פרק א|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 3079380 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/עבודה זרה/פרק ד|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''עבודה זרה פרק ה''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/אבות/פרק א|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} 5w2q1cp949cta0lojrkui6v5duett16 1 1755080 3079381 2026-08-27T18:54:19Z בן עדריאל 9444 יצירת דף עם התוכן "==חתימה== {{א|מו יו הו}}, לא מצאתי את זה כתוב בשום מקום, אבל נראה לי מוזר שיש מחרוזת אחת חוצצת בין 'יהודה' ל'בן דוד' שלא משתתפת בחתימת השם וגם עוד לא פותחת ב'חסרה', ולכן היה נראה לי שיש כאן ניסיון לרמוז לשם המשפחה באמצעות הדמיון בין 'יהיה' ל'יחיה'. אפשר להוסיף שבנוס..." 3079381 wikitext text/x-wiki ==חתימה== {{א|מו יו הו}}, לא מצאתי את זה כתוב בשום מקום, אבל נראה לי מוזר שיש מחרוזת אחת חוצצת בין 'יהודה' ל'בן דוד' שלא משתתפת בחתימת השם וגם עוד לא פותחת ב'חסרה', ולכן היה נראה לי שיש כאן ניסיון לרמוז לשם המשפחה באמצעות הדמיון בין 'יהיה' ל'יחיה'. אפשר להוסיף שבנוסח של ברנשטיין באמת כתוב 'יחיה לבבי בי' ולא 'יהיה לבבי בי' (ואעפ"כ הוא עצמו שם ציין רק לחתימת 'יהודה' בתחילה ו'בן דוד יחיה' בסוף). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:54, 27 באוגוסט 2026 (IDT) rxvm8afhenf5xn2w0coxg73er54x7x1 3079400 3079381 2026-08-27T19:57:55Z מו יו הו 37729 /* חתימה */ תגובה 3079400 wikitext text/x-wiki ==חתימה== {{א|מו יו הו}}, לא מצאתי את זה כתוב בשום מקום, אבל נראה לי מוזר שיש מחרוזת אחת חוצצת בין 'יהודה' ל'בן דוד' שלא משתתפת בחתימת השם וגם עוד לא פותחת ב'חסרה', ולכן היה נראה לי שיש כאן ניסיון לרמוז לשם המשפחה באמצעות הדמיון בין 'יהיה' ל'יחיה'. אפשר להוסיף שבנוסח של ברנשטיין באמת כתוב 'יחיה לבבי בי' ולא 'יהיה לבבי בי' (ואעפ"כ הוא עצמו שם ציין רק לחתימת 'יהודה' בתחילה ו'בן דוד יחיה' בסוף). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:54, 27 באוגוסט 2026 (IDT) :כנראה שאתה צודק. הוספתי עכשיו גם את הנוסח "יחיה", מאחר שמקודם לא הצלחתי להבין את הכוונה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:57, 27 באוגוסט 2026 (IDT) 906ra4coktebmxoo0ypfi7aa7tsdhui 104 1755081 3079403 2026-08-27T20:30:05Z Sije 2668 על פי דף [[מלכים ב יח/טעמים]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3079403 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Sije" /></noinclude>{{טקסט מנוקד‎‎}} וַֽאֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|6}}וַיִּדְבַּק֙ בַּֽיהֹוָ֔ה לֹא־סָ֖ר מֵאַֽחֲרָ֑יו וַיִּשְׁמֹר֙ מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|7}}וְהָיָ֤ה יְהֹוָה֙ עִמּ֔וֹ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֵצֵ֖א יַשְׂכִּ֑יל וַיִּמְרֹ֥ד בְּמֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר וְלֹ֥א עֲבָדֽוֹ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|8}}ה֣וּא הִכָּ֧ה אֶת־פְּלִשְׁתִּ֛ים עַד־עַזָּ֖ה וְאֶת־גְּבוּלֶ֑יהָ מִמִּגְדַּ֥ל נֽוֹצְרִ֖ים עַד־עִ֥יר מִבְצָֽר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|9}}וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֤ה הָֽרְבִיעִית֙ לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֔הוּ הִ֚יא הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֔ית לְהוֹשֵׁ֥עַ בֶּן־אֵלָ֖ה מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל עָלָ֞ה שַׁלְמַנְאֶ֧סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֛וּר עַל־שֹֽׁמְר֖וֹן וַיָּ֥צַר עָלֶֽיהָ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|י}}וַיִּלְכְּדֻ֗הָ מִקְצֵה֙ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים בִּשְׁנַת־שֵׁ֖שׁ לְחִזְקִיָּ֑ה הִ֣יא שְׁנַת־תֵּ֗שַׁע לְהוֹשֵׁ֙עַ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל נִלְכְּדָ֖ה שֹֽׁמְרֽוֹן׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|11}}וַיֶּ֧גֶל מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֛וּר אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל אַשּׁ֑וּרָה וַיַּנְחֵ֞ם בַּֽחֲלַ֧ח וּבְחָב֛וֹר נְהַ֥ר גּוֹזָ֖ן וְעָרֵ֥י מָדָֽי׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|12}}עַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־שָֽׁמְע֗וּ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֔ם וַיַּֽעַבְרוּ֙ אֶת־בְּרִית֔וֹ אֵ֚ת כׇּל־אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהֹוָ֑ה וְלֹ֥א שָֽׁמְע֖וּ וְלֹ֥א עָשֽׂוּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|13}}וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֗הוּ עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כׇּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת וַיִּתְפְּשֵֽׂם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|14}}וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֩{{מ:פסק}}לָכִ֨ישָׁה{{מ:פסק}}לֵאמֹ֤ר{{מ:פסק}}חָטָ֙אתִי֙ שׁ֣וּב מֵֽעָלַ֔י אֵ֛ת אֲשֶׁר־תִּתֵּ֥ן עָלַ֖י אֶשָּׂ֑א וַיָּ֨שֶׂם מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֜וּר עַל־חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה שְׁל֤שׁ מֵאוֹת֙ כִּכַּר־כֶּ֔סֶף וּשְׁלֹשִׁ֖ים כִּכַּ֥ר זָהָֽב׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|טו}}וַיִּתֵּן֙ חִזְקִיָּ֔ה אֶת־כׇּל־הַכֶּ֖סֶף הַנִּמְצָ֣א בֵֽית־יְהֹוָ֑ה וּבְאֽוֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|16}}בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא קִצַּ֨ץ חִזְקִיָּ֜ה אֶת־דַּלְת֨וֹת הֵיכַ֤ל יְהֹוָה֙ וְאֶת־הָאֹ֣מְנ֔וֹת אֲשֶׁ֣ר צִפָּ֔ה חִזְקִיָּ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּתְּנֵ֖ם לְמֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|17}}וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֡וּר אֶת־תַּרְתָּ֣ן וְאֶת־רַב־סָרִיס֩{{מ:פסק}}וְאֶת־רַבְשָׁקֵ֨ה מִן־לָכִ֜ישׁ אֶל־הַמֶּ֧לֶךְ חִזְקִיָּ֛הוּ בְּחֵ֥יל כָּבֵ֖ד יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וַיַּֽעֲלוּ֙ וַיָּבֹ֣אוּ יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם וַיַּֽעֲל֣וּ{{הערה|שם=אין|אין בנ"א}} וַיָּבֹ֗אוּ{{הערה|שם=אין}} וַיַּֽעַמְדוּ֙ בִּתְעָלַת֙ הַבְּרֵכָ֣ה הָֽעֶלְיוֹנָ֔ה אֲשֶׁ֕ר בִּמְסִלַּ֖ת שְׂדֵ֥ה כוֹבֵֽס׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|18}}וַיִּקְרְאוּ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם אֶלְיָקִ֥ים בֶּן־חִלְקִיָּ֖הוּ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַבָּ֑יִת וְשֶׁבְנָה֙ הַסֹּפֵ֔ר וְיוֹאָ֥ח בֶּן־אָסָ֖ף הַמַּזְכִּֽיר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|19}}וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ רַבְשָׁקֵ֔ה אִמְרוּ־נָ֖א אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כֹּֽה־אָמַ֞ר הַמֶּ֤לֶךְ הַגָּדוֹל֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר מָ֧ה הַבִּטָּח֛וֹן הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּטָֽחְתָּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|כ}}אָמַ֙רְתָּ֙ אַךְ־דְּבַ֣ר שְׂפָתַ֔יִם עֵצָ֥ה וּגְבוּרָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה עַתָּה֙ עַל־מִ֣י בָטַ֔חְתָּ כִּ֥י מָרַ֖דְתָּ בִּֽי׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|21}}עַתָּ֡ה הִנֵּ֣ה בָטַ֣חְתָּ לְּךָ֡ עַל־מִשְׁעֶנֶת֩ הַקָּנֶ֨ה הָֽרָצ֤וּץ הַזֶּה֙ עַל־מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֨ר יִסָּמֵ֥ךְ אִישׁ֙ עָלָ֔יו וּבָ֥א בְכַפּ֖וֹ וּנְקָבָ֑הּ כֵּ֚ן פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְכׇל־הַבֹּֽטְחִ֖ים עָלָֽיו׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|22}}וְכִֽי־תֹֽאמְר֣וּן אֵלַ֔י אֶל־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ בָּטָ֑חְנוּ הֲלוֹא־ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר הֵסִ֤יר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶת־בָּֽמֹתָ֣יו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר לִֽיהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם לִפְנֵי֙ הַמִּזְבֵּ֣חַ הַזֶּ֔ה תִּשְׁתַּֽחֲו֖וּ בִּירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|23}}וְעַתָּה֙ הִתְעָ֣רֶב נָ֔א אֶת־אֲדֹנִ֖י אֶת־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֶתְּנָ֤ה לְךָ֙ אַלְפַּ֣יִם סוּסִ֔ים אִם־תּוּכַ֕ל לָ֥תֶת לְךָ֖ רֹֽכְבִ֥ים עֲלֵיהֶֽם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|24}}וְאֵ֣יךְ תָּשִׁ֗יב אֵ֠ת פְּנֵ֨י פַחַ֥ת אַחַ֛ד עַבְדֵ֥י אֲדֹנִ֖י הַקְּטַנִּ֑ים וַתִּבְטַ֤ח {{סוף}} ---- {{הערות שוליים}}<noinclude></noinclude> dorfq0pjw7f6fpj0kiye52vzyc3e0f4 3079404 3079403 2026-08-27T20:30:33Z Sije 2668 /* הוגה */ 3079404 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude>{{טקסט מנוקד‎‎}} וַֽאֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|6}}וַיִּדְבַּק֙ בַּֽיהֹוָ֔ה לֹא־סָ֖ר מֵאַֽחֲרָ֑יו וַיִּשְׁמֹר֙ מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|7}}וְהָיָ֤ה יְהֹוָה֙ עִמּ֔וֹ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֵצֵ֖א יַשְׂכִּ֑יל וַיִּמְרֹ֥ד בְּמֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר וְלֹ֥א עֲבָדֽוֹ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|8}}ה֣וּא הִכָּ֧ה אֶת־פְּלִשְׁתִּ֛ים עַד־עַזָּ֖ה וְאֶת־גְּבוּלֶ֑יהָ מִמִּגְדַּ֥ל נֽוֹצְרִ֖ים עַד־עִ֥יר מִבְצָֽר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|9}}וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֤ה הָֽרְבִיעִית֙ לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֔הוּ הִ֚יא הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֔ית לְהוֹשֵׁ֥עַ בֶּן־אֵלָ֖ה מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל עָלָ֞ה שַׁלְמַנְאֶ֧סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֛וּר עַל־שֹֽׁמְר֖וֹן וַיָּ֥צַר עָלֶֽיהָ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|י}}וַיִּלְכְּדֻ֗הָ מִקְצֵה֙ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים בִּשְׁנַת־שֵׁ֖שׁ לְחִזְקִיָּ֑ה הִ֣יא שְׁנַת־תֵּ֗שַׁע לְהוֹשֵׁ֙עַ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל נִלְכְּדָ֖ה שֹֽׁמְרֽוֹן׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|11}}וַיֶּ֧גֶל מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֛וּר אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל אַשּׁ֑וּרָה וַיַּנְחֵ֞ם בַּֽחֲלַ֧ח וּבְחָב֛וֹר נְהַ֥ר גּוֹזָ֖ן וְעָרֵ֥י מָדָֽי׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|12}}עַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־שָֽׁמְע֗וּ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֔ם וַיַּֽעַבְרוּ֙ אֶת־בְּרִית֔וֹ אֵ֚ת כׇּל־אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהֹוָ֑ה וְלֹ֥א שָֽׁמְע֖וּ וְלֹ֥א עָשֽׂוּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|13}}וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֗הוּ עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כׇּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת וַיִּתְפְּשֵֽׂם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|14}}וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֩{{מ:פסק}}לָכִ֨ישָׁה{{מ:פסק}}לֵאמֹ֤ר{{מ:פסק}}חָטָ֙אתִי֙ שׁ֣וּב מֵֽעָלַ֔י אֵ֛ת אֲשֶׁר־תִּתֵּ֥ן עָלַ֖י אֶשָּׂ֑א וַיָּ֨שֶׂם מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֜וּר עַל־חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה שְׁל֤שׁ מֵאוֹת֙ כִּכַּר־כֶּ֔סֶף וּשְׁלֹשִׁ֖ים כִּכַּ֥ר זָהָֽב׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|טו}}וַיִּתֵּן֙ חִזְקִיָּ֔ה אֶת־כׇּל־הַכֶּ֖סֶף הַנִּמְצָ֣א בֵֽית־יְהֹוָ֑ה וּבְאֽוֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|16}}בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא קִצַּ֨ץ חִזְקִיָּ֜ה אֶת־דַּלְת֨וֹת הֵיכַ֤ל יְהֹוָה֙ וְאֶת־הָאֹ֣מְנ֔וֹת אֲשֶׁ֣ר צִפָּ֔ה חִזְקִיָּ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּתְּנֵ֖ם לְמֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|17}}וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֡וּר אֶת־תַּרְתָּ֣ן וְאֶת־רַב־סָרִיס֩{{מ:פסק}}וְאֶת־רַבְשָׁקֵ֨ה מִן־לָכִ֜ישׁ אֶל־הַמֶּ֧לֶךְ חִזְקִיָּ֛הוּ בְּחֵ֥יל כָּבֵ֖ד יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וַיַּֽעֲלוּ֙ וַיָּבֹ֣אוּ יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם וַיַּֽעֲל֣וּ{{הערה|שם=אין|אין בנ"א}} וַיָּבֹ֗אוּ{{הערה|שם=אין}} וַיַּֽעַמְדוּ֙ בִּתְעָלַת֙ הַבְּרֵכָ֣ה הָֽעֶלְיוֹנָ֔ה אֲשֶׁ֕ר בִּמְסִלַּ֖ת שְׂדֵ֥ה כוֹבֵֽס׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|18}}וַיִּקְרְאוּ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם אֶלְיָקִ֥ים בֶּן־חִלְקִיָּ֖הוּ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַבָּ֑יִת וְשֶׁבְנָה֙ הַסֹּפֵ֔ר וְיוֹאָ֥ח בֶּן־אָסָ֖ף הַמַּזְכִּֽיר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|19}}וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ רַבְשָׁקֵ֔ה אִמְרוּ־נָ֖א אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כֹּֽה־אָמַ֞ר הַמֶּ֤לֶךְ הַגָּדוֹל֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר מָ֧ה הַבִּטָּח֛וֹן הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּטָֽחְתָּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|כ}}אָמַ֙רְתָּ֙ אַךְ־דְּבַ֣ר שְׂפָתַ֔יִם עֵצָ֥ה וּגְבוּרָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה עַתָּה֙ עַל־מִ֣י בָטַ֔חְתָּ כִּ֥י מָרַ֖דְתָּ בִּֽי׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|21}}עַתָּ֡ה הִנֵּ֣ה בָטַ֣חְתָּ לְּךָ֡ עַל־מִשְׁעֶנֶת֩ הַקָּנֶ֨ה הָֽרָצ֤וּץ הַזֶּה֙ עַל־מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֨ר יִסָּמֵ֥ךְ אִישׁ֙ עָלָ֔יו וּבָ֥א בְכַפּ֖וֹ וּנְקָבָ֑הּ כֵּ֚ן פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְכׇל־הַבֹּֽטְחִ֖ים עָלָֽיו׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|22}}וְכִֽי־תֹֽאמְר֣וּן אֵלַ֔י אֶל־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ בָּטָ֑חְנוּ הֲלוֹא־ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר הֵסִ֤יר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶת־בָּֽמֹתָ֣יו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר לִֽיהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם לִפְנֵי֙ הַמִּזְבֵּ֣חַ הַזֶּ֔ה תִּשְׁתַּֽחֲו֖וּ בִּירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|23}}וְעַתָּה֙ הִתְעָ֣רֶב נָ֔א אֶת־אֲדֹנִ֖י אֶת־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֶתְּנָ֤ה לְךָ֙ אַלְפַּ֣יִם סוּסִ֔ים אִם־תּוּכַ֕ל לָ֥תֶת לְךָ֖ רֹֽכְבִ֥ים עֲלֵיהֶֽם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יח|24}}וְאֵ֣יךְ תָּשִׁ֗יב אֵ֠ת פְּנֵ֨י פַחַ֥ת אַחַ֛ד עַבְדֵ֥י אֲדֹנִ֖י הַקְּטַנִּ֑ים וַתִּבְטַ֤ח {{סוף}} ---- {{הערות שוליים}}<noinclude></noinclude> 8q9kfhmfdb0va6tekp5ddqhre721wvb 0 1755082 3079449 2026-08-27T22:12:27Z מו יו הו 37729 מו יו הו העביר את הדף [[ובכן היה לאין]] לשם [[לא ארמון ולא בירה]] תוך דריסת הפניה 3079449 wikitext text/x-wiki #הפניה [[לא ארמון ולא בירה]] 8qvvwk5vtwcey5zhujkslkcw8xfqzxn 14 1755083 3079498 2026-08-28T08:30:57Z מו יו הו 37729 קטגוריה 3079498 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:נוסח אשכנז]] reesspt2ict4teefjy5lfdkrfl78vu7 0 1755084 3079577 2026-08-28T10:12:11Z Nahum 68 נשלם ספר שופטים בס"ד 3079577 wikitext text/x-wiki {{מ:טעמי המקרא|18}} <קטע התחלה=שופטים כא/><קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=כא|פסוק=ג|דיבור=לְהִפָּקֵד}}לְהִגָּרַע.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=ו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=כא|פסוק=ו|דיבור=וַיִּנָּחֲמוּ}}שָׁבוּ לַחֲשֹׁב עֲלֵיהֶם מַחֲשֶׁבֶת פְּלֵטָה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=יב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=כא|פסוק=יב|דיבור=אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרָה בְתוּלָה}}הוֹשִׁיבוּם עַל פִּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן. בְּעוּלָה, רֵיחָהּ נוֹדֵף; בְּתוּלָה, אֵין רֵיחָהּ נוֹדֵף.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=יד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=כא|פסוק=יד|דיבור=וְלֹא מָצְאוּ לָהֶם}}לֹא סִפְּקוּ לָהֶם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=יז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=כא|פסוק=יז|דיבור=יְרֻשַּׁת פְּלֵיטָה}}נַחֲלַת הַשֵּׁבֶט נִשְׁאֲרָה רֵיקָנִית. הָבוּ עֵצָה, שֶׁיּוֹלִידוּ בָּנִים וְיַחֲזִיקוּ בְּנַחֲלָתָם הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת, וְלֹא יִמָּחֶה שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=יט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=כא|פסוק=יט|דיבור=מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִמְסִלָּה}}בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל מְסִלָּה. שִׁילֹה בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל בֵּית אֵל וּבִדְרוֹמָהּ שֶׁל לְבוֹנָה, וּבְמִזְרָחָהּ שֶׁל מְסִלָּה הָעוֹלָה מִבֵּית אֵל שְׁכֶמָה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=כב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=כא|פסוק=כב|דיבור=לָרִיב אֵלֵינוּ}}לָלֶכֶת אֵלֵינוּ בְּמִלְחָמָה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְאָמַרְנוּ אֲלֵיהֶם חָנּוּנוּ אוֹתָם}}רִחַמְנוּ עֲלֵיהֶם, כִּי אֵינָם יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת, '''כִּי לֹא לָקַחְנוּ אִישׁ אִשְׁתּוֹ בַּמִּלְחָמָה''' שֶׁל יָבֵשׁ גִּלְעָד אֶלָּא לְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ מֵהֶם. וְאִם עַל הַשְּׁבוּעָה אַתֶּם מַקְפִּידִים, לֹא עָוֹן לָכֶם בַּדָּבָר, '''כִּי לֹא אַתֶּם נְתַתֶּם לָהֶם''' אֶת בְּנוֹתֵיכֶם שֶׁתְּהֵא לָכֶם אַשְׁמָה בַּדָּבָר, וְשָׁלוֹם לָכֶם אַל תִּירָאוּ.<קטע סוף=כב/><קטע סוף=שופטים כא/> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} 5gz443neo6qghlq5lpsn9gekf1ju5ps